פרוטוקול מספר 73, ועדת הכספים, 17/09/2015

הכנסת העשרים

מושב ראשון

<פרוטוקול מס' 73>

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, ד' בתשרי התשע"ו (17 בספטמבר 2015), שעה 10:00

<סדר היום:>

<החלק שנותר מהפיצול - הצעת חוק הפיקוח על

שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס'

12), התשע"ה-2015>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

משה גפני – היו"ר

איתן ברושי איתן

באסל גטאס

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

אורלי לוי אבקסיס

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

נורית קורן

מיקי רוזנטל

<מוזמנים:>

דורית סלינגר – הממונה על שוק ההון, משרד

האוצר

הראל שרעבי – סגן הממונה על שוק ההון,

משרד האוצר

שלי סבן – מנהלת מחלקת הפנסיה, משרד

האוצר

אריאל לרמן – מחלקת הפנסיה, משרד האוצר

עבד חסדייה – יועץ לממונה על שוק ההון,

משרד האוצר

צור גינת – מנהל מחלקת קופות גמל, רשות

המסים, משרד האוצר

אסי מסינג – עו"ד, משנה ליועץ המשפטי,

משרד האוצר

דודי קופל – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד

האוצר

האלי מזרחי – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד

האוצר

נדב שיינברגר – משרד האוצר

חיים זקס – עו"ד, משרד המשפטים

מאיר שביט – מנכ"ל התאחדות חברות הביטוח

רפאל דורפמן – סמנכ"ל ביטוח חיים וחסכון

לטווח ארוך, התאחדות חברות הביטוח

טוביה צוק – חבר ועד מנהל, לשכת סוכני

הביטוח

גיא קריגר – משנה למנכ"ל מנורה מבטחים

פנסיה וגמל בע"מ

אלון אלפרט – עו"ד, יועץ משפטי, מנורה

מבטחים פנסיה וגמל

דורון גינת – משנה למנכ"ל חברת הביטוח

הראל

אבי רוזנבאום – מנכ"ל חברת הביטוח כלל

מיכאל ביטון – מנהל בכיר, כלל פנסיה וגמל,

חברת הביטוח כלל

עקיבא קלימן – יו"ר פורום מנהלי הסדרים

פנסיוניים, איגוד לשכות המסחר

יוליה מרוז – מנכ"ל איגוד בתי השקעות

רונן טוב – יו"ר מיטב דש גמל ופנסיה

אמנון גור – סוכן ביטוח

יעקב אלון – סוכן ביטוח

רועי כהן – עו"ד, לשכת עורכי הדין

מיה פרי אלתרמן – יו"ר אגף הפנסיה,

ההסתדרות הכללית

חני חורש – עו"ד, יועצת משפטית, אגף

הפנסיה, ההסתדרות הכללית

עמי כהן – יועץ, ההסתדרות הכללית

מאיר אסרף – עו"ד, לשכת הקשר של הסתדרות

המח"ר

גיל ברגפרוינד – כלכלן, המועצה הישראלית

לצרכנות

זקלין וינו אלפסי – מנהלת סיעת כולנו

בכנסת

אלעד רוזגוביץ – יועץ לחבר הכנסת מיקי

לוי

ניר שוהם – יועץ לחבר הכנסת מיקי לוי

טל אלוביץ – לוביסט (פוליסי)

<ייעוץ משפטי: >

שגית אפיק

<מנהל הוועדה:>

טמיר כהן

<רישום פרלמנטרי:>

אהובה שרון, חבר המתרגמים

<החלק שנותר מהפיצול - הצעת חוק הפיקוח על

שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס'

12), התשע"ה-2015>

<היו"ר משה גפני:>

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.

בסעיף הראשון בסדר היום נמשיך את הצעת

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות

גמל) (תיקון מס' 12), התשע"ה-2015 למעט סעיפים 4, 5 ו-6(2) שפיצלנו מהחוק ואישרנו במליאת

הכנסת. אני מבקש להתחיל להקריא את החוק

בסעיף בו סיימנו.

<שגית אפיק:>

עמוד 13, סעיף 22 שהוא למעשה תיקון פקודת מס

הכנסה.

<דודי קופל:>

22. תיקון פקודת מס הכנסה

בפקודת מס הכנסה –

בסעיף 1, בהגדרה "קופת גמל", "קופת גמל

לתגמולים", "קופת גמל לפיצויים", "קופת גמל

לקצבה", "קופת גמל לא משלמת לקצבה", "קרן

השתלמות", "קרן ותיקה", "קופת ביטוח"

ו"תכנית ביטוח", במקום "קופת גמל לא משלמת

לקצבה" יבוא "קופת גמל לחיסכון".

בסעיף 9, אחרי פסקה (17א) יבוא:

"(17ב) סכומים שמשך יחיד מכל מרכיבי החשבון

על פי הוראות סעיף 23(ב)(1א) לחוק הפיקוח על

קופות גמל".

זה בעצם הפטור למשיכה של 8,000 שקלים.

<שגית אפיק:>

זה הפטור על יתרה צבורה נמוכה.

<דודי קופל:>

על יתרה צבורה נמוכה. נכון.

<שגית אפיק:>

אני מזכירה לך שאנחנו ממתינים לתקנות.

<דודי קופל:>

בוודאי.

<שגית אפיק:>

וכמה שיותר מהר.

<קריאה:>

מיד אחרי החגים.

<שגית אפיק:>

מיד אחרי החגים תביאו אלינו?

<קריאה:>

כן. כבר פרסמנו טיוטה.

<דודי קופל:>

בסעיף 9א –

בסעיף קטן (ה), אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) יחיד שמשך סכומים מקופת גמל כהיוון

קצבה שמקורה כבמרכיב הפיצויים, שהופקדו

ללא מרכיב תגמולי המעביד כהגדרתם בסעיף

3(ה3), יראו בו כמי שחזר בו מכוונתו להשאיר

את הכספים למטרת קצבה ויחלו הוראות סעיף

9(7א)(ז)".

אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ה) על היוון

קצבה מוכרת הנובעת מכספים שהועברו

לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב)

לחוק הפיקוח על קופות גמל, יחול האמור

בסעיף 3(ה4)(3)".

בסעיף קטן (ו) -

בפסקה (2), המילה "משלמת" – תימחק.

בפסקה (3), בסופה יבוא "לעניין סעיף זה,

"יתרת התשלומים" – לרבות הסכום שנותר

בקופת הגמל אשר ממנו היו עתידים להשתלם

תשלומי הקצבה המוכרת".

<היו"ר משה גפני:>

מי מסביר?

<צור גינת:>

רשות המסים. סעיף ההגדרות, אני מניח שהוא

ברור.

<שגית אפיק:>

תסביר את סעיף 9א.

<צור גינת:>

בנושא של קופה שאינה משלמת וקופה משלמת

היו הבדלים מהותיים מבחינת אופי ההפקדות

שלהן. בקופה משלמת הייתה דרישה שעובד,

מעביד וכספי פיצויים יבואו בחבילה. בקופה

לא משלמת, אף על פי שזה לא כתוב בשום מקום,

אנחנו היינו מאפשרים להפקיד שם כספי

פיצויים ללא תגמולים. ייעוד לקצבה הוא

הכלי שמייעד לקצבה ובו בעצם קופות הגמל

לקצבה קיבלו כספים שכללו תגמולים

ופיצויים וניתן היה לייעד אותם לקצבה

ולמשוך מהם קצבה בעתיד. המנגנון של פתיחה

של קופה שאינה משלמת, להפוך אותה למשלמת,

בעצם יוצר איזשהו איבוד של כלים שהיו

קודם ושאינם ובעצם הם מונעים מאתנו את

האפשרות לאפשר הפקדה של כספי פיצויים

לתכנית כלשהי. המנגנון הזה מאפשר לשמור

על החוק כמו שהוא היה קיים במתכונת

הקיימת ולהשאיר את הכלי ההוא והבדיקה

תהיה יותר בדיקה שומתית מאשר בדיקה

אדמיניסטרטיבית, נגדיר אותה כך.

<מיקי רוזנטל:>

אתה יכול להסביר את זה בשפת בני אדם?

<שגית אפיק:>

תסביר מה זה קופת גמל משלמת ומה זה קופת

גמל לא משלמת. תתחיל מהבסיס וממנו הדברים

יהיו יותר מובנים.

<בצלאל סמוטריץ':>

אנחנו לא מומחים בדיני מסים. אנחנו

צריכים להצביע.

<צור גינת:>

זה יהיה קצת מורכב להסביר את המיסוי של

קופות גמל.

<הראל שרעבי:>

חלק מהתיקון שלפנינו, יש בו שינוי הגדרות

של סוגי קופות שונים. אני מזכיר שלפני

התיקון אנחנו מכירים שני סוגי קופות גמל,

שני סוגים מרכזיים, כאשר האחד מכונה קופת

גמל לא משלמת לקצבה והשני מכונה קופת גמל

משלמת לקצבה. ההבחנה הזאת בהגדרות של

הקופות אפשרה מבחינת דיני המס להבחין

מבחינת הוראות מס בין קופת גמל משלמת

לגביה חלו כל מיני כללים שלא ניכנס אליהם

כי זה באמת לא משנה לגופו של עניין

מבחינת פטור מס הכנסה, לבין קופה לא משלמת

לגביה יכלו להחיל כללים אחרים.

<היו"ר משה גפני:>

משלמת לקצבה.

<הראל שרעבי:>

אני אחדד. שתי הקופות, הכספים בהן מיועדים

לתשלום קצבה אבל קופה אחת יודעת ומותר לה

לשלם את הקצבה באופן ישיר, וקופה אחרת לא

יכולה לשלם במישרין אלא חייבת להעביר את

הכספים מהקופה הלא משלמת לקופה המשלמת על

מנת שתוכל להשתלם.

זה המצב החוקי שהיה קיים לפני התיקון.

<בצלאל סמוטריץ':>

למה שבן אדם יבחר לשים כסף בקופה לא משלמת

אם אחר כך צריך להעביר אותו לקופה משלמת?

<הראל שרעבי:>

אני לא יכול לתת סיבה ספציפית. אין

איזושהי סיבה ספציפית. אופי המכשיר הוא

שונה ויכול להיות שהוא מעדיף גוף מנהל

כזה או גוף מנהל אחר.

בתיקון כאן מוצעים שני דברים.

<היו"ר משה גפני:>

אתה יכול להגיש תיקון לחוק.

<בצלאל סמוטריץ':>

מי קובע מי משלם או לא משלם?

<היו"ר משה גפני:>

זה שמפקיד.

<הראל שרעבי:>

זה האישור שניתן לקופה. זה נובע מאיזושהי

היסטוריה שגלגלו אותה הלאה. בהצעת החוק

שמונחת לפנינו, אנחנו מנסים לתקן את הדבר

הזה. אנחנו מציעים לשנות את השם של הקופה

הלא משלמת לקופת גמל לחיסכון כך שבאופן

כללי הקופה הזאת תיקרא קופת גמל לחיסכון,

וגם ממנה יוכלו להשתלם במישרין כספים

בדיוק מהסיבה שהורמו כאן גבות, למה קופה

מסוימת לא תוכל לשלם. בדיוק מהסיבה הזאת

כדי שהעמית לא יצטרך להעביר מקופה אחת

לקופה אחרת רק כדי למשוך. מאפשרים בקופה

שהייתה לא משלמת, את האפשרות הזאת.

השינוי הזה יוצר מבחינת דיני המס שינוי

מצב כי עד עכשיו דיני המס הסתמכו על חוסר

היכולת של הקופה הלא משלמת לשלם ובעקבות

זה נהגו כללים מסוימים. עכשיו, כתוצאה מזה

שהקופה יכולה לשלם לעצמה, למעשה פתאום כל

מיני גדרות שהיו קיימות נפרצות כתוצאה

מהדבר הזה. המטרה של הסעיף הזה היא למעשה

להשאיר את המצב הקיים מבחינה מיסויית כדי

שהשינוי שקשור ליכולת של העמית לקבל כסף

במישרין מקופה מסוימת לא ישפיע על דיני

המס.

<מנואל טרכטנברג:>

בעצם מה שעולה כאן – ותקן אותי אם אני

טועה – זה שכיום ב-2015 אין הצדקה לקיומן של

קופות לא משלמות. הרי בסוף התפקיד הוא

אותו תפקיד אלא שיש שלב נוסף

אדמיניסטרטיבי כדי לשלם את הקצבה. מה

שאתם מציעים כיום זה לעשות טלאי על טלאי

כדי להשאיר על כנה את ההבחנה הזאת כאשר מה

שמתבקש זה להסיר את ההבחנה הזאת כך שיהיו

רק קופות משלמות.

<הראל שרעבי:>

לא. הוסרה.

<מנואל טרכטנברג:>

למה לא לחתוך את הקשר הגורדי?

<שגית אפיק:>

זה נעשה.

<מנואל טרכטנברג:>

כרגע אתם עושים תיקון.

<דורית סלינגר:>

קראנו לא קופה משלמת. היא תשלם. לא צריך

ללכת עכשיו לקרן פנסיה כדי לקבל קצבה אלא

הגוף עצמו יוכל להציע קצבה.

<מנואל טרכטנברג:>

למה לא לקרוא לילד בשמו?

<דורית סלינגר:>

אנחנו אומרים.

<מנואל טרכטנברג:>

קוראים לזה קופה לחיסכון ואז עושים

תיקונים.

<דורית סלינגר:>

לא. קופה משלמת.

<מנואל טרכטנברג:>

זה לא מה ששמעתי. אני אשאל שאלה פשוטה

מאוד. מכאן ואילך כל קופה לא משלמת תהיה

קופה משלמת. נגמר.

<הראל שרעבי:>

בדיוק.

<דורית סלינגר:>

זה התיקון.

<שגית אפיק:>

זה התיקון. תסתכל בבקשה בעמוד 1 לנוסח.

אחרי הגדרת קופת גמל לחופשה, יש הגדרה של

קופת גמל לחיסכון. קופת גמל לקצבה שאינה

קופת ביטוח, קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית

– זאת הגדרה חדשה שמתווספת בתיקון הזה.

בעמוד 2 למעלה, ההגדרות קופת קרן משלמת

לקצבה וקופת גמל לא משלמת לקצבה - יימחקו.

את התיקונים האלה הקראנו בישיבה הקודמת.

התיקון עליו הם מדברים הוא תיקון לפקודת

מס הכנסה שהוא תיקון משלים בפקודת מס

הכנסה לתיקון ההגדרות שהם עשו כאן. לכן

המשמעות היא שהם אכן מבטלים את ההבחנות

המיותרות האלה.

<מנואל טרכטנברג:>

לא כך שמעתי, אבל אם זה כך, בסדר.

<היו"ר משה גפני:>

אפשר להמשיך.

<דודי קופל:>

22א. תיקון חוק הפיקוח על שירותים

פיננסיים (ביטוח)

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

(ביטוח), התשמ"א-1981 –

בסעיף 1, בהגדרה ""חברה מנהלת", "קופת

ביטוח", "קופת גמל", "קופת גמל לקצבה", "קופת

גמל משלמת לקצבה", "קופת גמל מרכזית לדמי

מחלה", "קופת גמל מרכזית לפיצויים" ו"קרן

ותיקה"" במקום ""קופת גמל משלמת לקצבה""

יבוא ""קופת גמל לחיסכון"" ואחרי ""קופת גמל

מרכזית לפיצויים"" יבוא ""קרן חדשה מקיפה"".

בסעיף 15(א1) -

ברישה, המילה "משלמת" – תימחק, ואחרי

"שאינה קופת ביטוח" יבוא "ואינה קופת גמל

לחיסכון".

בפסקה (2), הסיפה החל מהמילים "לעניין זה" –

תימחק.

כל זה תיקון טכני שנובע משינוי ההגדרות.

23. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

(ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ,

שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005

-

בסעיף 1 -

בהגדרה ""חברה מנהלת", "עמית", "עמית-עצמאי",

"עמית-שכיר", "קופת גמל", "קופת גמל אישית

לפיצויים", "קופת ביטוח", "קופת גמל משלמת

לקצבה", "קופת גמל לא שמלמת לקצבה", "קופת

גמל לתגמולים" ו"קרן השתלמות",, במקום

""קופת גמל לא משלמת לקצבה"" יבוא ""קופת

גמל לחיסכון"".

בהגדרה "סוג מוצר פנסיוני" -

בפסקה (1), במקום "קופת גמל משלמת לקצבה"

יבוא "קופת גמל לקצבה".

במקום פסקה (1א) יבוא:

"(1א) קופת גמל לחיסכון".

בפסקה (4), במקום "קופת גמל משלמת לקצבה"

יבוא "קופת גמל לקצבה".

פסקה (4א) – תימחק.

במקום פסקה (8) יבוא:

"(8) ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת

גמל לפי סעיף 16(ד)(6) לחוק הפיקוח על קופות

גמל, לפי תכנית ביטוח שהתיר המפקח על

הביטוח הכלולה בקופת גמל המנויה בפסקאות

(1) עד (7) או הנמכרת אגב אחת מאלה".

עד כאן אנחנו מדברים על תיקונים שנובעים

משינויי הגדרות בהן נגענו עד עכשיו.

<מנואל טרכטנברג:>

שוב אני רוצה לשאול. אני מצטער, אני מאוד

איטי בחשיבה שלי, במיוחד בימי החג. עדיין

יש הגדרה אחת שהיא קופת גמל לקצבה ואחרת

לקופת גמל משלמת לקצבה.

<דודי קופל:>

לא. אין.

<שגית אפיק:>

אין.

<היו"ר משה גפני:>

אין.

<מנואל טרכטנברג:>

קופתגמל לחיסכון.

<שגית אפיק:>

לחיסכון, יש.

<מנואל טרכטנברג:>

מה ההבדל?

<דודי קופל:>

הקבוצה הכללית היא קופת גמל לקצבה. קופת

גמל לחיסכון היא אחד הסוגים.

<מנואל טרכטנברג:>

מה ההבדל בינה לבין האחרות?

<הראל שרעבי:>

היא לא קרן פנסיה והיא לא קופת ביטוח.

<דורית סלינגר:>

היא חיסכון.

<מנואל טרכטנברג:>

אבל בסוף, כדי לקבל את זה, אני מקבל קצבה

ממנה.

<הראל שרעבי:>

ישירות ממנה.

<מנואל טרכטנברג:>

שוב לא הבנתי. אם כן, זה לא נכון מה שאמרתם

קודם.

<הראל שרעבי:>

יש שלושה סוגי מוצרים. יש מאפיינים

למוצרים שונים. קרן פנסיה היא מוצר מסוג

אחד שמופיע בביטוח מנהלים בין עמיתים.

<מנואל טרכטנברג:>

זה ברור לי.

<הראל שרעבי:>

קופת גמל, מה שקראנו בעבר קופת גמל שהיא

לא קרן פנסיה והיא לא קופת ביטוח, היא

מוצר שלישי. עדיין מבחינה משפטית צריך

לקרוא לכל אחד מהם בשם. לקרן פנסיה יש שם,

לקופת ביטוח יש שם.

<מנואל טרכטנברג:>

בסוף, אני כחוסך, אם יש לי אלף שקלים בקופה

משלמת ואלף שקלים בקופת גמל לחיסכון, מה

מבחינתי ההבדל?

<הראל שרעבי:>

מבחינת דיני המס אין הבדל. מבחינת האופי

המוצרי, בקופת גמל לחיסכון ככל הנראה יש

לך כיסוי ביטוחי כי זה המוצר.

<מנואל טרכטנברג:>

אתה אומר ככל הנראה.

<הראל שרעבי:>

כן, כי יש כל מיני סיטואציות. זה אופי

מוצרי.

<מנואל טרכטנברג:>

אבל אופי המוצרים צריך לבוא לידי ביטוי.

אתם עושים משהו מצוין שבא לפשט את המערכת

שהייתה מאוד מורכבת ואני כלקוח, כחוסך,

הייתי עומד מול עולם עמום כזה. אני שואל

את השאלה למה לא ללכת All the way. הרי מבחינתי כלקוח אין הבדל.

<היו"ר משה גפני:>

אני אשיב. אתם לא שמים לב, אבל התחלתי

לעבוד אצלכם ואם אני עובד אצלכם, אני גם

מעיר הערות. זה לא נוגע לחוק הזה. מה שיש

בחוק הזה, הם פישטו את העניין של תשלום

לקצבה ואי תשלום לקצבה וכולי. אני לא חושב

שזה נכון שאנחנו עכשיו, מבלי שאנחנו נשים

לב לעניין, נגיד שנעשה רק תכנית אחת.

לתכנית אחת יש חסרון גדול. אתה הולך למקום

שבו אתה רוצה לחסוך, אומר לך זה שמציע לך

את התכנית שיש לך קופת גמל לחיסכון, שם

אתה לא מקבל ביטוח אבל אתה מקבל על המוצר.

יש לך את האפשרות של תשלום קופה לקצבה, שם

אתה מקבל ביטוח. אתה בוחר לך את התנאים. אם

יהיה רק אחד, המצב יכול להוות חסרון גדול

מאוד.

<מנואל טרכטנברג:>

אני בעד מגוון, אבל שהמגוון יהיה ברור.

אני אומר שכרגע אני לא מבין מה בדיוק

ההבדל.

<היו"ר משה גפני:>

זה ברור.

<מנואל טרכטנברג:>

בסדר. זה לא המקום בחוק הזה אבל הערתי

הערה.

<היו"ר משה גפני:>

הגמרא במסכת בבא מציאה אומרת מתחייב בה.

היות ונגעת בעניין הזה, אתה כבר חייב לטפל

בנושא. היות ועלה הנושא הזה בעקבות החוק,

שזה לא קשור לחוק הזה, אנחנו שמחים על כך

שפישטתם תהליכים וכל קופה משלמת לקצבה,

אבל אני מבקש שתביאו נייר לחברי הוועדה –

קודם כל לפרופסור טרכטנברג שהעלה את

העניין אבל גם לחברי הוועדה וגם לי – מה

הן התכניות שעומדות לרשות הלקוחות, מה

התנאים בזה ומה התנאים בזה. אתם יודעים

להבהיר את זה. זה לא נוגע לחוק הזה אבל

חשוב שתעשו את זה.

הלאה.

<דודי קופל:>

האמור בסעיף 13 יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים

שלהלן לא יידרש ייעוץ פנסיוני או שיווק

פנסיוני:

כפי שסוכם בישיבה הקודמת, (1) ו-(2) לא יידון

במסגרת הצעת החוק הזאת.

<דורית סלינגר:>

הוא יידון בחוק ההסדרים.

<דודי קופל:>

לכן אני קורא רק את (3).

"ביצוע פעולות במוצר פנסיוני בידי גוף

מוסדי מכוח חובה לפי דין".

זה נועד לעניין החוק שלנו, בעצם העברת

הכספים כאן נעשית מכוח חובה לפי דין בעת

הצטרפות או לעניין מלאי קיים ובמקרה זה

לא יידרש שינוי. זאת ההצעה.

<בצלאל סמוטריץ':>

למה צריך לכתוב את זה? הרי ברור שפעולה

שמבוצעת לפי דין, המחוקק קבע שהפעולה

מבוצעת.

<הראל שרעבי:>

כדי שלא יהיה ספק.

<דודי קופל:>

בסעיף 31ט(ה)(1) אחרי "לפי הוראות אותו סעיף"

יבוא "וכן העברת מידע בין גופים מוסדיים

לפי הוראות סעיף 23ב(א) לחוק הפיקוח על

קופות גמל, לשם איתור כספים הקיימים

לזכות עמית לא מפקיד בחשבונות בקרן פנסיה

והעברתם לקרן הפנסיה שבה הוא עמית-מפקיד"

ואחרי "לפי העניין" יבוא "לעניין זה, "עמית

לא מפקיד" ו"עמית-מפקיד" – כהגדרתם בסעיף

24ב(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל".

בסעיף 31 טז(ד)(1) אחרי "של ייפוי כוח" יבוא

"או קיומה של חובה לאיתור כספים כאמור

בסעיף 31ט(ה)(1)".

<היו"ר משה גפני:>

אתה טעית בשורה השנייה, שם כתוב 23א)(א).

<דודי קופל:>

זה צריך להיות 23ב(א).

אנחנו מדברים כאן על סעיפים שנוגעים

למסלקה, העברת המידע. אנחנו רוצים שהעברת

המידע בעת הצטרפות יועבר באמצעות – לכל

הפחות יוכל לעבור – המסלקה. לכן אנחנו

מוסיפים את זה. פעם אחת מוסיפים את זה

כאחד מהתפקידים שהמסלקה יכולה למלא, ודבר

שני, אנחנו מוסיפים הסמכה במסגרת התקנות

שהשר יכול לתקן ואנחנו אומרים שהשר יוכל

לקבוע הוראות אילו מסמך הגוף המוסדי צריך

להציג כדי להוכיח שהוא מבצע את הפעולה

לשם מילוי הוראות החוק לעניין זה.

<שגית אפיק:>

אחרי שתיקנת, זה צריך להיות 24ב וללא 23ב.

<דודי קופל:>

24ב.

<מיקי רוזנטל:>

אני מבקש לשאול. אני רוצה להבין. העניין

של הייעוץ הפנסיוני גרם לאנשים להבין במה

הם משקיעים וכולי וזה יתרון. עכשיו אתם

אומרים שייעוץ פנסיוני הוא דבר חשוב אבל

הרבה מאוד פעמים אפשר לבצע הרבה פעולות

בלי ייעוץ פנסיוני. זה מה שאתם אומרים כאן

בחוק? אלא אם כן אני לא מבין.

<דורית סלינגר:>

בחוק הבא. בחוק ההסדרים.

<היו"ר משה גפני:>

חבר הכנסת רוזנטל, הוצאנו את זה. העברנו

את זה לחוק ההסדרים כי זה כפול וזה לא

נדון כאן. גם כך החוק הזה הוא גדול.

<שגית אפיק:>

פסקאות ב(1) ו-(2) בעמוד 16 למעלה, יורדות

מכאן וממילא נמצאות בנוסח של הצעת חוק

ההסדרים ושם נדון בהן.

<מיקי רוזנטל:>

הבנתי. למה קראנו את סעיף קטן (3)?

<שגית אפיק:>

הוא קשור לחוק הזה.

<בצלאל סמוטריץ':>

אני חוזר לסעיף של המסלקה. המסלקה בעצם

מתירה פלטפורמה דרכה הקרנות יעבירו את

המידע. דרך המסלקה אני פונה אל הקרנות

האחרות ומבקש לקבל את הנתונים שלהן.

<דודי קופל:>

אל הגוף המוסדי של יתר קרנות הפנסיה, כדי

לקבל את המידע. כן.

<בצלאל סמוטריץ':>

התקנות יקבעו איך יוכיחו.

<דודי קופל:>

שמבצעים פעולה לעניין הזה.

<בצלאל סמוטריץ':>

שהוא לא מבקש סתם לקבל מידע. למה אתה עושה

הפרדה כאן בין מצטרפים לבין אחרים? גם

הפול הכללי נמצא בחברה.

<דודי קופל:>

הפול הכללי, אנחנו צריכים לרכז את כל

המידע במקום אחד ואז לעשות את ההצלבה.

החלטנו שבשלב זה לפחות, לפחות עם המסלקה.

<בצלאל סמוטריץ':>

למה הפול הכללי לא עושה אותו הדבר? כל מי

שיש לו חשבון פעיל יפנה לכל הגופים

המוסדיים האחרים?

<דודי קופל:>

אבל בסופו של דבר צריך לעשות הצלבה של כל

המידע יחד. אנחנו לא מדברים כאן על פעולה

אחת. בהצטרפות מדובר על פעולה חד פעמית

שמתבצעת של אותו עמית שמצטרף. כאן אנחנו

מדברים על פעולה כוללת שמתבצעת ביחד על

כל העמיתים וזה משהו אחר לגמרי.

24. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

(קופות גמל) (תיקון מס' 5 והוראת שעה)

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות

גמל) (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התשע"א-2010,

בסעיף 5 –

בפסקה (2), במקום "מקופת גמל משלמת לקצבה"

יבוא "מקופת גמל לקצבה".

פסקה (3) – תימחק.

זה תיקון לחוק קופות גמל שעוד לא נכנס

לתוקף.

25. תחילה

תחילתו של סעיף 24ב לחוק העיקרי, כנוסחו

בסעיף 11 לחוק זה, ביום ג' בטבת התשע"ז (1

בינואר 2017) ותחילתו של סעיף 24א לחוק

העיקרי כנוסחו בסעיף 27 לחוק זה ביום ב'

באדר ב' התשע"ו (1 באפריל 2016).

כאן אנחנו מציעים לשנות ולדחות במעט את

המועד.

<היו"ר משה גפני:>

אכן הייתי רוצה שתשנו את זה בשלושה

חודשים.

<דודי קופל:>

1 באפריל 2016.

<היו"ר משה גפני:>

כדי ללכת לקראת החברות.

<מיקי רוזנטל:>

יהיה להן זמן לשכנע את הלקוחות לא לעשות

את זה. זה חשוב.

<דודי קופל:>

26. הוראת מעבר

כספים אשר הופקדו לקופת גמל לא משלמת

לקצבה שאינה קופת ביטוח לפני תחילתו של

חוק זה, בהתאם להוראות לפי החוק העיקרי

כנוסחו לפני המועד האמור, יראו אותם

לעניין כל דין ככספים אשר הופקדו לקופת

גמל לחיסכון. לעניין זה –

"קופת ביטוח" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק

העיקרי.

"קופת גמל לא משלמת קצבה" – כהגדרתה בסעיף

1 לחוק העיקרי כנוסחו לפני תחילתו של חוק

זה.

"קופת גמל לחיסכון" – כהגדרתה בסעיף 1

לחוק היקרי כנוסחו בסעיף 1(4) לחוק זה.

זאת בעצם הוראת מעבר שאומרת שהחל מקבלת

החוק הזה, כל כסף שיופקד לקופה לא משלמת,

יקבל צבע של קופת גמל לחיסכון.

27. הוראת שעה

בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום

שנתיים מהמועד האמור, אחרי סעיף 24 יבוא:

24א. איחוד חשבונות קיימים בקרן פנסיה

הממונה רשאי להורות לחברה מנהלת של קרן

פנסיה (בסעיף קטן זה – חברה מנהלת) לשלוח

הודעה לעמיתים בקרנות הפנסיה שבניהולו,

באופן ובמועד שיורה המונה, אשר תכלול

עדכון בדבר הכוונה להעביר את פרטי העמית

כאמור בפסקה (3) במטרה להעביר את הכספים

כאמור בפסקה (7) ובדבר זכותו להודיע לה שלא

להעבירם כאמור בפסקה (2).

<מיה פרי אלתרמן:>

אדוני, אפשר להעיר?

<היו"ר משה גפני:>

כן.

<מיה פרי אלתרמן:>

אני חוזרת להערה שהערתי בישיבה הקודמת

בנושא דואר רשום. אמרתי אותה באופן כללי.

כאשר עמית מצטרף לקרן חדשה, יש את התהליך

של איחוד הכספים וכאן זאת סיטואציה של

איחוד כספים לא בהצטרפות.

<היו"ר משה גפני:>

את שוב מציעה את הדואר הרשום.

<מיה פרי אלתרמן:>

כאן על אחת כמה וכמה כי כאשר עמית מצטרף

לקרן חדשה.

<היו"ר משה גפני:>

מה התשובה שלכם? אני חושב שזה נכון.

<בצלאל סמוטריץ':>

מחר דואר רשום לא יהיה רלוונטי. היא תקבע

מתי סמס ומתי דואר.

<מכלוף מיקי זוהר:>

אני רוצה לשאול שאלה מאוד מאוד אקוטית

ואני רוצה גם תשובה ברורה. אני רוצה לדעת

איך אנחנו כמדינה מגינים על עצמנו

מתביעות נזיקין בלתי נגמרות, מאין ספור

מבוטחים שיכולים לטעון, ובצדק, שההעברה

שלהם מהקרן הקיימת שיש להם היום לקרן

האחרת שאנחנו רוצים להעביר אותם אליה תסב

להם נזק כספי, לחלקם בעשרות שקלים בודדות

ולחלקם הסכום יכול להגיע למאות שקלים.

יש היום מצבים שאדם משקיע את הכסף שלו

בקרן פנסיה ישנה, הוא התחיל בה לפני שנים

רבות והיא מניבה לו נניח עשרה אחוזים

בשנה. בתום אותה שנה התברר לאותו לקוח

שהקרן החדשה שהוא עבר אליה, שהוא הועבר

אליה – הרי עשינו פעולה קניינית בכספו,

בכסף של האיש הזה שהוא קניין שלו ואנחנו

לוקחים את הקניין שלו ומאחדים אותו

בקניין אחר בלי אישור שלו – שהוא יכול

היה להרוויח יותר כסף בקרן הקודמת ובקרן

החדשה הוא מרוויח פחות כסף. השאלה היא איך

אני יודע שאני לא חשוף לתביעה נזיקין

מאותו בעל קניין. אם אני לא מקבל היום

תשובה ברורה שאני מוגן כמדינה בעניין

הזה, אני לא רואה מצב שאפשר לעשות את

הפעולה הזאת.

אני יכול לתת לכם גם הצעות ייעול על הדרך

כדי לשדרג את המצב.

<דורית סלינגר:>

בואו נעשה סדר ונראה היכן אנחנו נמצאים.

אנחנו לא לוקחים איזו תכנית אולטימטיבית.

אם הקרן עושה עשרה אחוזים, למה את הקרן

הפעילה שלו הוא לא שם בקרן של עשרה

אחוזים?

<מכלוף מיקי זוהר:>

אני אענה לך על זה.

<דורית סלינגר:>

אנחנו לא מדברים באיזה עולם אוטופי שיש

לי קרן נפלאה.

<מכלוף מיקי זוהר:>

את יכולה להבטיח את זה? את שמה את תפקידך

בעניין הזה?

<דורית סלינגר:>

כן. התשובה היא כן.

<מכלוף מיקי זוהר:>

את מעמדך?

<דורית סלינגר:>

כן.

<מכלוף מיקי זוהר:>

שאנחנו לא מצפים לשום תביעה משפטית?

<דורית סלינגר:>

אני עובדת על פי חוק.

<מכלוף מיקי זוהר:>

בהחלט את עובדת על פי חוק, אבל את חושפת על

פי חוק אותנו לתביעות נזיקין.

<דורית סלינגר:>

קבענו מנגנוני הגנה שונים. בואו נעשה עוד

פעם סדר.

<מכלוף מיקי זוהר:>

בסדר. נעבור למנגנוני הגנה.

<דודי קופל:>

אנחנו פועלים לפי חוק.

<היו"ר משה גפני:>

אני רוצה לעשות סדר. מדברים עכשיו על

הסעיפים. לפני שנגיע לאיזשהו סיכום של

העניין, אני מבקש מחדש שתעלה את העניין

הזה. אני חולק עליך. אני חושב שזה לטובת

העמיתים, לטובת החברים, אבל תעלה את

העניין במלוא חומרתו. אני לא יודע אם

שייכת לכאן תביעת נזיקין. הסעיף הזה

עכשיו הוא איך אנחנו מודיעים לעמית ואני

לא מסתפק במה שכתוב כאן. אני חושב שצריכה

להיות הודעה יותר חזקה. הרי יש עמיתים שלא

מוצאים אותם. אנחנו מדברים עליך ועלי

שעבדתי במקום מסוים ושם הייתה לי תכנית

בה שמו את הכספים שלי לגמל או לפנסיה, לא

חשוב מה. עברתי למקום אחר, עברתי חמישה

מקומות עבודה ואני משלם בכל חמשת המקומות

האלה דמי ניהול. בסוף אני מגיע לקבל את

הפנסיה אבל בכלל אין לי כסף כי הכול ירד

לדמי ניהול.

בחוק הזה הם באים ומציעים לאחד את קופות

הגמל אם הן רדומות. אני ביקשתי בישיבה

הקודמת, עת היה איזה חשש של מקום שהוא לא

רדום, להוריד את זה מהחוק והם הסכימו

להוריד את זה מהחוק. אני מדבר רק על רדום.

מה שכן, צריך להודיע לאנשים. לקבל הסכמה,

מדובר על לקוחות שלחלק מהם אתה בכלל לא

מגיע כי אם אתה מגיע אליהם, החשבונות שלהם

לא רדומים. יש כאלה שאתה בכלל לא מגיע

אליהם.

צריך למצוא את הדרך. החלק הזה שצריך

להודיע, אני רוצה לחזק אותו באופן כזה

שהמקסימום שאפשר להגיע לאותו בן אדם,

נגיע אליו. יש כאלה שאי אפשר להגיע אליהם,

הם רדומים, הם לא עונים ולא מגיבים בכלל,

אבל אלה שאפשר להגיע אליהם, צריך להגיע

אליהם בקמפיין שאתם צריכים לצאת אתו,

להוציא ממש הודעות על הנושא כדי שידעו

שאם יש להם קרנות והקרנות האלה רדומות, על

פי החוק החדש באפריל נתחיל לאחד קרנות

ושילכו לבדוק אותן.

<מכלוף מיקי זוהר:>

איך תוך שלושה חודשים יספיקו להודיע

לכולם?

<היו"ר משה גפני:>

היא יכולה להודיע לכולם. דרך אגב, אנחנו

עכשיו באוקטובר. אנחנו אומרים שזה מוארך

עד אפריל 2016. צריך להודיע לכולם. זאת טובת

האנשים וטובת הציבור.

<מכלוף מיקי זוהר:>

אנחנו כמדינה חייבים לפעול לטובת

האזרחים. אנחנו רוצים גם להגן משפטית.

<היו"ר משה גפני:>

את הדיון הזה שאתה מביא נעשה בסוף. אם

תרצה להעלות את העניין הזה, תעלה אותו.

<בצלאל סמוטריץ':>

אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו לא

יכולים בתוך החוק לרדת לרזולוציה של איך

בדיוק צריכה להיות דרך ההודעה כי זה

משתנה.

<היו"ר משה גפני:>

אנחנו כן יורדים לרזולוציה של ההודעה.

<בצלאל סמוטריץ':>

אתה לא יכול בחוק לכתוב דווקא דואר רשום.

אפשר להוסיף אולי, לחשוב על איזה ניסוח,

ובלבד שזאת הדרך הטובה ביותר עם מירב

הסיכויים להגיע.

<הראל שרעבי:>

זה ברור.

<בצלאל סמוטריץ':>

על הממונה הזאת אני סומך במאה אחוזים אבל

אחר כך יבוא מישהו אחר.

<היו"ר משה גפני:>

מה שמציע חבר הכנסת בצלאל, אני מקבל את

העניין הזה. נושא מרכזי בחוק ושתדעי, אני

נמצא כאן כבר הרבה שנים, גם ממונה על שוק

ההון מתקדם ולא נשאר בתפקיד.

<בצלאל סמוטריץ':>

בעזרת השם.

<היו"ר משה גפני:>

בעזרת השם. כאשר מדובר על חקיקה ראשית,

אנחנו לא מדברים על מקרה ספציפי. אנחנו

מדברים על ממונים לדורותיהם. אנשים

יכולים להזניח את העניין הזה. אחד מליבת

העניין של החוק הזה הוא שאנשים ידעו. הרי

אנחנו לא מבקשים את ההסכמה שלהם שהם

יבואו לחתום אבל אנחנו חייבים לוודא בכל

מחיר שעשו את המקסימום כדי להגיע לחוסכים

האלה או לאלה שהפקידו את הכספים האלה. הרי

בסופו של דבר אנחנו לוקחים להם את הכסף

ומאחדים אותו יחד, שזה לטובתם ואני מסכים

עם העיקרון. אני רוצה לעבות את ההודעה

הזאת שהממונה עושה כדי להגיע לאותם

חוסכים, שזה יכול להיות בדואר רשום ואני

לא כותב את זה בחוק, וזה יכול להיות גם

בסמסים וכמובן בקמפיין שאתם צריכים

לעשות אבל לנסח את זה באופן כזה שהממונה

על שוק ההון עושה הכול ואת המיטב שהוא

יכול להגיע אליו על מנת להגיע לכל

החוסכים שלהם לוקחים את הקופות ומאחדים

יחד.

זה צריך להיות הנוסח והוא צריך להיות חזק

מאוד. אנחנו אומרים לך את זה גם בישיבה

וגם לפרוטוקול. את צריכה לעשות הכול כי זה

מוריד הרבה מהחששות שלנו וזה כנראה גם

יוריד הרבה ממה שאמר חבר הכנסת מיקי זוהר

ואחרים. מגיעים לכולם. עושים את המקסימום.

אני יודע שיש כאלה שאי אפשר להגיע אליהם

ולא יעזור אם תעשי הכול ותשלחי להם

הודעות כי הם לא מגיבים על זה, זה לא

מעניין אותם והם כבר יצאו מהעניין. יש

אנשים כאלה וזאת המציאות. לכן צריך לעבות

את ההודעה הזאת.

<נורית קורן:>

אני רוצה לציין עוד דבר מאוד מאוד חשוב.

שולחים לאנשים בפירוש לומר להם כמה כספים

יש בכל קופה ולשלוח גם הביתה ולא להגיד

לאנשים שזה נמצא אצלכם במייל או שלחנו

מכתב אלא שהכול יהיה ברור באותו מכתב

לגבי הכספים והכול. עם טלפונים שאפשר

לברר, טלפונים שלא עונה מזכירה ולא עונה

מוקד אחרי שאתה יושב שלוש שעות על הקו.

טלפון שאפשר יהיה לברר את הדברים

פרונטלית ולקבל הסברים.

<היו"ר משה גפני:>

בסדר גמור.

<קריאה:>

ל-99 אחוזים מהציבור, עדיף המעבר של הכסף.

<אמנון גור:>

יש לי שאלה פרקטית לממונה. אם אדם עבד

במפעל א' והמעביד שלו לא שילם לו ארבעה

חודשים את התשלומים בגין קרן הפנסיה.

<היו"ר משה גפני:>

דיברנו על זה בישיבה הקודמת.

<אמנון גור:>

אין לנו תשובה.

<דורית סלינגר:>

עוד לא הגענו לסעיף הספציפי. תקבל תשובה.

<היו"ר משה גפני:>

נגיע לסעיף.

<דודי קופל:>

עמית שקיבל הודעה כאמור בפסקה (1) רשאי

להודיע לחברה המנהלת, בתוך 45 ימים מהיום

שנשלחה אליו ההודעה האמורה, באופן שיורה

הממונה, כי הוא מתנגד להעברת פרטיו כאמור

בפסקה (3) לממונה.

<היו"ר משה גפני:>

הארכת המועד. אלה לא היו 45 ימים.

<דורית סלינגר:>

היו שלושים ימים.

<היו"ר משה גפני:>

היו שלושים ימים.

<דודי קופל:>

לשם איתור כספים הקיימים לזכות עמיתים לא

פעילים בחשבונות בקרנות פנסיה והעברתם

לחברות מנהלות בהן הם עמיתים פעילים,

רשאי הממונה להורות לחברה מנהלת של קרן

פנסיה (בסעיף זה – חברה מנהלת) להעביר

אליו, לגבי עמיתים פעילים ועמיתים לא

פעילים בקרנות הפנסיה שבניהולה או לגבי

חלקם, אשר לא מסרו הודעה לחברה המנהלת

כאמור בפסקה (2), את פרטי העמיתים באופן

ובמועד שיורה, ואולם הממונה לא יורה

להעביר אליו את פרטי העמיתים לגבי עמיתים

אשר קיימים לזכותם כספים בחשבונותיהם

בקרן פנסיה שבהם הם עמיתים לא פעילים, אם

מלאו לעמיתים שישים שנים לפחות ביום כ"ב

בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) והחשבונות שבהם

קיימים אותם כספים נפתחו לפני המועד

האמור.

קיבל הממונה פרטים כאמור בפסקה (3), יעביר

המונה לחברה מנהלת פרטי עמית של עמיתים

פעילים בקרנות פנסיה שבניהולה, שהם

עמיתים לא פעילים בקרן פנסיה שבניהולה של

חברה מנהלת אחרת (בסעיף זה – עמיתים

מועברים), ואת שמות קרנות הפנסיה שבהן

אותם עמיתים הם עמיתים לא פעילים. היה

העמית המועבר עמית פעיל ביותר מקרן פנסיה

אחת, יורה הממונה לאיזו קרן פנסיה יועברו

פרטי עמית וכן יהיה רשאי להורות לקרנות

הפנסיה שבהן העמית המועבר הוא עמית פעיל

לשלוח לעמית הודעה באופן ובמועד שיורה.

במקרים האלה אנחנו רוצים – בשונה מהנוסח

שקיים – לשריין שתי קרנות פעילות. אנחנו

כן נבקש, כן נידרש לבחירה אקטיבית של

העמית ולא נשאיר את זה.

<קריאה:>

אלה שתי קרנות פעילות.

<דודי קופל:>

כן. הוא יכול לבחור שלא להעביר.

<מיקי רוזנטל:>

הוא יכול להגיד שלא ייגעו וישאירו כפי

שזה.

<דורית סלינגר:>

הוא מחליט.

<הראל שרעבי:>

אבל לאיזה קרן זה עובר, הוא יצטרך לבחור.

<היו"ר משה גפני:>

אבל אם הוא לא רוצה?

<הראל שרעבי:>

בוודאי.

<דודי קופל:>

קיבלה חברה מנהלת פרטים כאמור בפסקה (4),

תשלח הודעה לעמיתים המועברים, באופן

ובמועד שיורה הממונה, אשר תכלול עדכון

בדבר שמות קרנות הפנסיה שבהן הם עמיתים

לא פעילים, בדבר הכוונה להעביר את הכספים

כאמור בפסקה (7) ובדבר זכות העמיתים

להודיע שאין להעביר את הכספים כאמור

בפסקה (6), כולם או חלקם.

עמית שקיבל הודעה כאמור בפסקה (5) רשאי

להודיע לחברה המנהלת שבה הוא עמית פעיל,

באופן שיורה הממונה, בתוך 45 ימים מהיום

שנשלחה אליו ההודעה האמורה (בסעיף קטן זה

– תקופת הבחירה) כי הוא מבקש שלא להעביר

לחשבונו בקרן הפנסיה שבניהולה את הכספים

אשר קיימים לזכותו בחשבונותיו בקרנות

הפנסיה שבהן הוא עמית לא פעיל או בחלקם.

לא מסר עמית מועבר לחברה המנהלת הודעה

כאמור בפסקה (6) עד תום תקופת הבחירה, יראו

אותו כמי שהגיש בקשה להעביר את הכספים

האמורים באותה פסקה לחשבונו בקרן הפנסיה

שבה הוא עמית פעיל בהתאם להוראות לפי

סעיף 23(ב)(2) בתום תקופת הבחירה.

חברה מנהלת שבה עמית הוא עמית לא פעיל

תדחה בקשה כאמור בפסקה (7) שהעבירה אליה

קרן הפנסיה שבה אותו עמית הוא עמית פעיל,

אם הופקדו בשל העמית שהגיש את הבקשה

האמורה, תשלום באחד לפחות מארבעת החודשים

שקדמו למועד קבלת הבקשה בקרן שבה אותו

עמית הוא עמית לא פעיל. לעניין זה יראו

כהפקדה גם כספים שרואים אותם לעניין

זכויותיו כלפי הקרן המעבירה כאילו

הופקדו במועדם לפי הוראות חוק הגנת השכר,

התשי"ח-1958.

<שגית אפיק:>

אתה בעצם עושה כמו שעשינו בהוראת קבע.

לגבי (7), שאלה. מה יקרה אם יש שתי קרנות

פעילות והוא לא מסר? לא יעבירו?

<דודי קופל:>

לא עובר.

<שגית אפיק:>

אולי כאן צריך לעשות את ההתאמה. אתם לא

מעבירים.

<דודי קופל:>

לא מעבירים.

לגבי עמית שהוא עמית פעיל בקרן חדשה

מקיפה המנוהלת בידי חברה מנהלת והוא עמית

לא פעיל בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה

כללית שמנוהלות בידי חברה מנהלת אחרת,

הכספים אשר קיימים לזכותו של העמית בקרן

החדשה הכללית שבה הוא עמית לא פעיל

יועברו כאמור בפסקה (7) לחשבונו של העמית

בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי החברה

המנהלת שמנהלת את הקרן החדשה המקיפה שבה

אותו עמית הוא עמית פעיל (בפסקה זו –

החברה המנהלת המקבלת), ואם אין לאותו עמית

חשבון בקרן החדשה הכללית שמנוהלת בידי

החברה המנהלת המקבלת – יועברו הכספים

האמורים לחשבון חדש בקרן החדשה הכללית

שמנוהלת בידי החברה המנהלת המקבלת.

לגבי עמית שהוא עמית פעיל בקרן חדשה

כללית המנוהלת בידי חברה מנהלת והוא עמית

פעיל בקרן חדשה מקיפה ועמית לא פעיל בקרן

חדשה כללית שמנוהלות בידי חברה מנהלת

אחרת, תדחה החברה המנהלת האחרת בקשה

כאמור בפסקה (7) שהעבירה אליה החברה

המנהלת של הקרן שבה אותו עמית הוא עמית

פעיל בקרן החדשה הכללית.

<היו"ר משה גפני:>

הסבר.

<דודי קופל:>

כאן בעצם אנחנו מתארים את כל התהליך לגבי

החשבונות הרדומים הללו ואנחנו מתארים גם

תהליך שבשלב ראשון כל המידע לגבי חשבונות

פעילים ולא פעילים עולה לממונה. זה לא כל

המידע אלא מידע מוגבל – תעודות זהות, מתי

החשבון הפך ללא פעיל, תאריך לידה, מידע

מוגבל יחסית ותכף נתייחס גם להוראות

עניין הגנת הפרטיות והסודיות. יש הוראות

נרחבות מאוד בעניין הזה. מתבצעת הצלבה.

<היו"ר משה גפני:>

נמצא כאן נציג משרד המשפטים.

<חיים זקס:>

כן. אני חייב להגיד שאני לא מוסמך להגיב.

<שגית אפיק:>

ליאת לא כאן?

<חיים זקס:>

לא.

<היו"ר משה גפני:>

למה אתה מוסמך?

<חיים זקס:>

במשרד המשפטים יש גורמים שעוסקים בנושא

והם לא יכלו להגיע היום.

<היו"ר משה גפני:>

אתה לא יכול לייצג אותם?

<חיים זקס:>

אני מכיר את ההסדר באופן כללי. הנציגים של

משרד האוצר מכירים את זה באותה מידה.

<היו"ר משה גפני:>

נציגי משרד המשפטים לא יכלו להגיע? הם

קונים עכשיו לולב ואתרוג?

<חיים זקס:>

אם יש שאלה משפטית, אני יכול ליצור קשר.

<דורית סלינגר:>

תיאמנו אתם, גם עם רמו"ת. את זה אני חושבת

שאתה יכול לאשר.

<היו"ר משה גפני:>

נגיע לזה.

<דורית סלינגר:>

חשוב לי להגיד את זה.

<היו"ר משה גפני:>

אם את אומרת את זה עכשיו, אנחנו נכנסים

לאחת הבעיות הקשות. אני רק רציתי לדעת אם

הוא מוסמך לדבר על העניין. אני יודע שמשרד

המשפטים הסכים לעניין אבל אני עוד לא

הסכמתי.

<בצלאל סמוטריץ':>

אדוני, יש לי שתי שאלות לגבי מה שקראנו.

לסעיף (7). למה לפי הנוסח בסעיף קטן (5),

קיבלה החברה המנהלת פרטים כאמור, תשלח

הודעה לעמיתים? יש חובה לשלוח הודעה

לעמיתים וזה מנוסח בצורה שאת האופן שבו

שולחים את ההודעה קובעת הממונה. קודם לכן,

בסעיף קטן (1) נאמר שהממונה רשאי להורות

לחברה המנהלת בקרן פנסיה לשלוח הודעה

לעמיתים ולמה גם לא כאן? אנחנו רוצים שזה

יהיה אוטומטי. החברות חייבות לשלוח

והממונה נותן להן את ההוראה איך לשלוח.

כאן ברירת המחדל היא שבשני המקרים הם

שולחים והממונה אמור להגיד להן את האופן

בו צריך לשלוח.

<דודי קופל:>

אני אסביר מה ההבדל. בפסקה (1) אנחנו בעצם

מדברים על הטריגר שמפעיל את כל התהליך. אם

הממונה לא נותן את הטריגר שזאת הוראה

לשלוח הודעות, שום דבר ממה שקורה כאן לא

קורה. זה הטריגר.

<בצלאל סמוטריץ':>

אנחנו רוצים שהטריגר יהיה בחוק.

<דודי קופל:>

הוא צריך להגיד, הוא צריך לבחור את העיתוי

המתאים. זה לא משהו שהחוק יכול לייצר.

<בצלאל סמוטריץ':>

יש הוראה.

<שגית אפיק:>

אתה חושב שה"רשאי" שנמצא כאן בפסקה (1)

מקנה שיקול דעת לממונה האם להפעיל או לא?

<דודי קופל:>

הוא נותן שיקול דעת לעיתוי של הדבר הזה.

זה לא שב-1 לאפריל תינתן בהכרח הודעת

הממונה. יכול להיות שזה ייעשה כמה ימים

אחר כך או לפני.

<שגית אפיק:>

אבל גם אם יהיה כתוב שהממונה יורה, עדיין.

<היו"ר משה גפני:>

למה זה לא ב-1 באפריל?

<בצלאל סמוטריץ':>

אנחנו בחוק הזה מייצרים מנגנון שהוא

אוטומטי. כל הדיון כאן הוא סביב האוטומטי.

אנחנו מייצרים מנגנון אוטומטי. התפקיד של

הממונה בתוך המנגנון הזה היא לוודא

שההודעות נשלחות בדואר רשום, בווטסאפ,

במה שאתם לא רוצים, באופן מיטבי כדי

שהלקוחות, כמה שיותר, ידעו מה הולך

להיעשות בכסף שלהם. אם לא הייתי רואה את

סעיף קטן (5) שמנוסח אחרת, לא הייתי שואל

לגבי סעיף (1).

<דודי קופל:>

אני אומר שוב, אנחנו מדברים כאן על ניסוח

סעיף הסמכה להתחלת התהליך.

<בצלאל סמוטריץ':>

זאת בדיוק הבעיה שלי. להתחלת התהליך.

<דודי קופל:>

יכול להיות שהתהליך הזה גם לא ייעשה בפעם

אחת אלא יכול להיות שהוא ייעשה במספר

מקטעים ולכן זה לא נכון.

<בצלאל סמוטריץ':>

אתה תחליט איזה קרן עכשיו תעמוד?

<דודי קופל:>

לא, אני לא אחליט איזה קרן. אני אחליט לגבי

שכבות מסוימות של עמיתים כי לעשות את כל

המהלך הזה בבת אחת, הוא מהלך מאוד מאוד

גדול.

<בצלאל סמוטריץ':>

זה מה שטענו החברות, שהן לא בנויות לזה.

<הראל שרעבי:>

לכן יש הסמכה שמאפשרת שיקול דעת לפריסה.

<בצלאל סמוטריץ':>

איך זה יעבוד? נניח תחליטי עכשיו שמסכום

מסוים עושים עכשיו?

<הראל שרעבי:>

ותק מסוים.

<בצלאל סמוטריץ':>

לפי חתך רוחב.

<הראל שרעבי:>

כן.

<שלי סבן:>

לפי הוותק. לכן בפרטי עמיתים יש את הוותק

של העמית כדי לאפשר לפי הוותק של העמיתים

לעשות את החלוקה הזאת במהלך השנתיים.

<בצלאל סמוטריץ':>

לגבי סעיף קטן (7). עמית שלא הגיב לפנייה,

יראו אותו כמי שהגיש בקשה להעביר את

הכספים האמורים. למה זה נכון? הוא לא הגיש

בקשה, הכספים יועברו. אנחנו כמחוקקים

לוקחים על זה אחריות. יראו אותו כמי שהגיש

בקשה, הוא לא הגיש בקשה.

<הראל שרעבי:>

זה עניין טכני לחלוטין.

<בצלאל סמוטריץ':>

זה לא טכני. הוא לא הגיש בקשה, תיאורטית

הוא לא יכול לבוא אלי בטענות. קבעתי

מנגנון, פניתי אליו, הוא לא הגיש, הכסף

עובר אוטומטית.

<היו"ר משה גפני:>

היות ועד סוף החוק הזה אני עובד בשוק

ההון, אני מציע לקבל את ההצעה שלו. אני

חושב שהוא צודק. אנחנו הולכים לכתוב דבר

שהוא לא נכון ומדבר שקר תרחק. לא מסר עמית

מועבר לחברה המנהלת הודעה כאמור בפסקה

וכולי, תהא רשאית להעביר וכולי. לא יראו

אותו. מה זה יראו אותו? זה דבר לא נכון.

אנחנו חברי הכנסת מתנגדים לשקרים.

<הראל שרעבי:>

אם כך, צריך לכתוב שתפעל החברה המנהלת

כאילו הוא אמר.

<היו"ר משה גפני:>

לא כאילו. יהיה אפשר להעביר. נקודה. מה זה

יראו כאילו הוא אמר. הוא לא אמר. הוא יבוא

ויגיד שהוא לא אמר.

<דודי קופל:>

נמצא את הפתרון.

<היו"ר משה גפני:>

מצאנו את הפתרון.

<גיא קריגר:>

אני משנה למנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה וגמל.

אדוני ודאי זוכר שאנחנו חלוקים כאן עם

אגף שוק ההון במחלוקות עמוקות ואני מניח

שיינתן לנו הזמן לדבר על כך בהמשך.

<היו"ר משה גפני:>

לגבי זה שאתם חלוקים עם אגף שוק ההון, אני

לא מתערב במחלוקות, אבל לגבי העניין של

לתת לכם לדבר, נתנו לכם גם בישיבה הקודמת.

<גיא קריגר:>

נבקש לדבר גם הפעם. לגבי העניין עליו דובר

עכשיו, אני מניח שהכוונה של החברים באגף

שוק ההון היא לדבר על הפרוצדורה של העברת

הכספים בין קרנות הפנסיה. יש פרוצדורות

שעובדות ברמה הטכנית והם רוצים לשמר

אותן. זה רעיון שהוא רעיון נכון. אני לא

נכנס לשאלה איך מנסחים, זאת שאלה פחות

חשובה בראייה הטכנית, אבל בהיבט הטכני

חשוב לשמור על הפרוצדורות הקיימות כי

אחרת נמציא כאן פרוצדורה חדשה וזה יהפוך

את התהליך המאוד סבוך - - -

<שגית אפיק:>

אתה מעדיף שהנוסח יישאר כמו שהוא.

<גיא קריגר:>

אני לא יודע אם חייבים להשתמש במלים יראו

אותו כי הן אכן מלים צורמות המלים האלה,

אלא יפעלו להעברת הכספים בהתאם להוראות

הסעיף.

<היו"ר משה גפני:>

קיבלנו את עמדתך.

<דודי קופל:>

(ב)

העברת מידע כאמור בסעיף זה, הגישה אליו,

השימוש בו ושמירתו תהיה לשם ביצוע

ההוראות לפי סעיף זה, בלבד.

הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו,

ישמרו בסוד מידע שהועבר לידיעתם בהתאם

להוראות סעיף קטן (א), לא יגלו אותו לאחר

ולא יעשו בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק

זה או כל דין אחר או לפי צו של בית משפט.

הממונה יהיה אחראי לשמירת המידע במערכת

הטכנולוגית לעניין סעיף זה בדרך שתבטיח

הגנה מפני שימוש במידע, שיבושו, חשיפתו או

העתקתו, בלא רשות כדין, ימנע שימוש בו

בניגוד להוראות חוק זה ויבטיח כי הגישה

למידע תהיה בהתאם להוראות חוק זה.

המערכת הטכנולוגית שתשמש לשם ביצוע

הוראות סעיף קטן זה תמזער, ככל הניתן

ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, את

הסיכון לפגיעה בפרטיותם של העמיתים.

קיבל הממונה פרטי עמית כאמור בסעיף קטן

(א)(3) לגבי עמית מסוים, והתברר לממונה כי

העמית אינו עמית פעיל בקרן פנסיה, ימחק

הממונה את פרטי העמית האמורים בתוך 10

ימים מהיום שבו התברר כאמור.

פרטי העמית, למעט מספר החשבון של העמית

ותאריך הלידה שלו, שהועברו לממונה כאמור

בסעיף קטן (א)(3) יישמרו למטרת ביקורת למשך

תקופה שלא תעלה על 180 ימים מיום שהועברו

פרטי העמית לממונה כאמור, והממונה ימחק

אותם בתום התקופה האמורה.

מספר החשבון של העמית, תאריך הלידה שלו,

פרטים מזהים של קרן הפנסיה שמהחברה

המנהלת שלה התקבלו פרטי עמית כאמור סעיף

קטן (א)(3), פרטים מזהים של קרן הפנסיה

שלחברה המנהלת שלה הועברו פרטי עמית

כאמור בסעיף קטן (א)(4) ומועדי העברת פרטי

העמית כאמור יישמרו למטרת ביקורת למשך

תקופה שלא תעלה על שנתיים מיום שהועבר

המידע כאמור, ויימחקו בתום התקופה

האמורה.

קיבלה חברה מנהלת מהממונה פרטי עמית

כאמור סעיף קטן (א)(4) והעמית מסר לה הודעה

כאמור בסעיף קטן (א)(6) או אם לא הועברו

כספים של עמית לפי הוראות סעיף קטן (א)(8)

או (10), תמחק החברה המנהלת את פרטי העמית

שקיבלה בתוך עשרה ימים מיום שקיבלה את

הודעת העמית כאמור או מהיום שנדחתה בקשת

ההעברה כאמור בסעיף קטן (א)(8) או (10), לפי

העניין.

<היו"ר משה גפני:>

משרד המשפטים, אתם מסכימים לנושא הזה? זה

נושא רגיש מאוד. זאת העברת מידע ושמירת

סודיות. אתם מסכימים לזה?

<חיים זקס:>

שוב אני אומר שגם רמו"ת שזאת היחידה של

משפט וטכנולוגיה וגם הרפרנטים בייעוץ

וחקיקה ישבו עם אגף שוק ההון והסכימו

למתווה.

<היו"ר משה גפני:>

למה הם לא כאן?

<חיים זקס:>

הם לא יכלו להגיע אבל הם הבטיחו שהם יהיו

זמינים.

<היו"ר משה גפני:>

אני לא רוצה שהם יבטיחו שהם יהיו זמינים.

היה כאן איזה משהו על איזה מוסד תורני,

כולם היו כאן, כל משרד המשפטים היה כדי

לעכב תקציב.

<איתן ברושי:>

גם עכשיו? זה היה פעם?

<היו"ר משה גפני:>

לא חשוב. גם עכשיו. עכשיו עוד יותר גרוע.

אני מבקש בכתב ממשרד המשפטים האם הוא

מסכים לזה. אני צריך להביא את זה למליאה.

אני לא יכול לזוז בלי משרד המשפטים. מתי

שצריך אותם, הם לא נמצאים. זה אחד הנושאים

הרגישים. אנחנו מדברים כאן על הרבה מאוד

עמיתים, על הרבה מאוד לקוחות שלוקחים את

הסודיות שלהם. אני הייתי מצפה מממשלת

ישראל שהגוף המוסמך להגיד בדבר הזה מה

דעתו – לא שאני חייב לקבל את מה שהוא אומר

– זה משרד המשפטים. אז הוא לא כאן. בסדר.

גם אני לא הייתי צריך להיות כאן.

אני מבקש בכתב ממשרד המשפטים לפני שאני

מביא את זה. אם זה יאושר בוועדה ואני

אצטרך להביא למליאה, אני רוצה את זה בכתב,

האם משרד המשפטים מסכים או לא מסכים.

<חיים זקס:>

אדוני, אני רק רוצה להגיד שליוויתי את

התיקון הזה ואני יודע בוודאות שהגורמים

במשרד המשפטים אישרו את זה.

<היו"ר משה גפני:>

בסדר. אני רוצה את זה בכתב. הגורמים

המוסמכים, אמרת בעצמך, לכן ועדה מוועדות

הכנסת, במיוחד ועדת הכספים, צריכה לשמוע

את כל הגופים שעוסקים בעניין. משרד

המשפטים, הגוף המוסמך בנושא הכי רגיש. אני

הרבה פעמים מנהל מאבק נגד הממשלה בנושא

של העברת מידע ושמירת סודיות. אצלי זה דבר

קריטי. מדינה ליברלית לא יכולה להחזיק

מידע על אנשים פרטיים ללא סיבה ולכן אני

מבקש שמשרד המשפטים – אני הייתי מצפה

שהוא יהיה כאן כי הוא גם לא היה בישיבה

הקודמת למרות שזה התפקיד שלו – לקבל

התייחסות בכתב. אם העובדים במשרד רוצים

ללכת לקנות לולב, יש עוד זמן, בלאו הכי

משרד החקלאות יעשה להם בעיות. משרד קשה

מאוד המשרד הזה ואנחנו עוד ניתקל בו.

<איתן ברושי:>

אבל יש שם שר מהבית היהודי.

<מיקי רוזנטל:>

אני מתקשה להבין.

<היו"ר משה גפני:>

רגע, אני אאפשר לך. אני מבקש בכתב ממשרד

המשפטים. אני לא רוצה לעכב את העניין. אני

הייתי מעכב את זה והייתי אומר שנעשה עוד

ישיבה אליה יבוא משרד המשפטים.

אני מבקש לפסקה (2). הממונה, עובד הכפוף לו

או מי שפועל מטעמי, אני מבקש שזה יהיה

פקיד בכיר. לא יכול להיות מישהו שמסמיכים

והא באיזה דרג זוטר. מדובר על סודיות,

מדובר על פרטי האדם. דורית, אני מבקש שזה

יהיה פקיד בכיר.

<שגית אפיק:>

שייכנס לנוסח.

<היו"ר משה גפני:>

ודאי בנוסח. כל אחד ירצה לעשות שידוך לבת

שלו, אז העובד הזוטר הזה ילך ויוציא את

הפרטים ויגיד שאין לו כסף. על כל פנים, זה

צריך להיות פקיד בכיר, מישהו שאפשר לסמוך

עליו פחות או יותר שהוא לא עושה שימוש

לרעה בעניין הזה.

-

,

.

0

2

@

B

D

F

H

`

b

d

,

.

0

H

b

f

¤

摧⃶ƒༀd

f

¢

¦

º

¼

¾

À

-

"

$

|

€

’

”

–

˜

Þ

â

ô

ö

ø

ú

kd

kdì

kd3

h£

kd

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

␃ਃ&䘋

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

.

0

ž

¾

À

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

2

4

œ

ž

Â

Ä

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

᠀כבר אין בהם צורך. גם שנה היא הרבה זמן

אבל שתהיה שנה.

<מיקי רוזנטל:>

הערה בסוגיה הזאת. מדובר כאן על גורם

ממשלתי שמוסר מידע שנמצא בידו לחברות

פרטיות. כתוב שתוך עשרה ימים החברה

הפרטית צריכה למחוק את זה, אבל אם היא לא

מוחקת את זה? אם היא משתמשת בזה לצרכים

שלה? אין סנקציה בחוק הזה ואין שום דבר.

<היו"ר משה גפני:>

אני מבקש שמישהו ירשום את השאלות ותענו

על כולן. יכול להיות שנצטרך לשנות, לפי מה

שהחברים אומרים.

<באסל גטאס:>

סעיף (4) בעמוד 21 מאוד לא מחייב והוא מאוד

כללי. מערכת התכנון תשמש לביצוע הוראות

סעיף קטן זה ותמזער ככל הניתן. צריכים

להיות הרבה יותר ספציפיים עם הרבה

איזונים ובלמים.

<היו"ר משה גפני:>

הערה נכונה. אומרת לי היועצת המשפטית שזה

נוסח שנמצא במשרד המשפטים בחוקים אחרים.

אנחנו נחזק את זה.

<מנואל טרכטנברג:>

בכל פסקה בה כתוב ימחק הממונה, בסעיף (5),

(6), (7) – ימחק מאיפה? אין פירוט.

<דורית סלינגר:>

מהמאגר.

<מנואל טרכטנברג:>

צריך להגיד את זה. הרי כאשר מגיעה

אינפורמציה כזאת, היא יכולה להיות

דיגיטלית או על הנייר. לא יכול להיות שיש

אמירה לפיה ימחק הממונה.

<היו"ר משה גפני:>

בסדר. מצוין. יש עוד הערות?

אני מציע את מה שנאמר כאן לגבי המערכת

הטכנולוגית, לא להסתפק באמירה כפי שאמר

חבר הכנסת באסל גטאס אלא לחזק את העניין

הזה ולא להשאיר את זה כך. תמזער ככל הניתן,

אבל מה זה תמזער?

<דודי קופל:>

אני חושב שזאת אמירה מאוד חזקה.

<היו"ר משה גפני:>

לא, לא חזקה. היא כללית מדי.

<באסל גטאס:>

מה אם היא לא הצליחה?

<דודי קופל:>

אי אפשר לצפות למאה אחוזים.

<באסל גטאס:>

אני אומר לך שהיום במערכות הטכנולוגיות

יש לך אפשרות למנוע במאה אחוזים.

<שגית אפיק:>

תהיה מערכת מפוקחת וממוזערת. אפשר למצוא

איזשהו נוסח. תהיה מערכת מאובטחת באופן

שימזער. בסדר. תהיה מערכת מאובטחת שתמזער

את הנזקים בצורה הגבוהה ביותר. משהו כזה.

<היו"ר משה גפני:>

אני מבקש לחזק את העניין הזה. התייחס חבר

הכנסת רוזנטל לפסקה (8), את זה שהוא צריך

למחוק. ההערה שלו היא הערה נכונה. הממשלה

או גופים ממשלתיים מעבירים לחברה פרטית

את הפרטים. הצעת החוק אומרת שתוך עשרה

ימים החברה צריכה למחוק את זה. הפרטים

האלה הם הרבה מאוד כסף, הם הרבה מאוד

עוצמה, המידע שווה מאוד מאוד והחוק לא

אומר מה יקרה אם הוא לא מוחק. הוא יגיד

שהוא באמת צריך למחוק, כל הכבוד להם שכתבו

את זה בחוק, אבל לו חשוב המידע הזה והוא

לא רוצה למחוק.

<הראל שרעבי:>

תוסיף: ולא תעשה בו כל שימוש.

<שגית אפיק:>

לא. הוא רוצה סנקציה פלילית.

<היו"ר משה גפני:>

סנקציה או פלילית או אזרחית.

<מיקי רוזנטל:>

מוחקים, רושמים את הטלפון ופונים אל

האדם. עשיתם להם מאגר מידע בחינם.

<היו"ר משה גפני:>

מה אתם מציעים? אם הוא לא מוחק בהתאם לחוק,

מה אתם מציעים?

<מיקי רוזנטל:>

או משתמש בזה.

<שלי סבן:>

סעיף 49 הוא גם עיצום כספי וגם פלילי.

<שגית אפיק:>

מה שיעורי העיצומים אצלכם?

<שלי סבן:>

יש 750. סעיף 49, לדעתי הוא 750 אלף להפרה, אם

אני לא טועה.

<הראל שרעבי:>

זה תלוי.

<בצלאל סמוטריץ':>

למה לא יותר פשוט - הרי יש את חוק הגנת

הפרטיות – להגדיר ולומר שעבירה על

הוראות סעיף זה וזה תיחשב עבירה לפי סעיף

זה וזה.

<דודי קופל:>

חוק הגנת הפרטיות חל כאן ואין צורך להחיל

אותו. חוק הגנת הפרטיות חל כפי שהוא.

<היו"ר משה גפני:>

בצלאל, אני הולך אתך. אתם לא יכולים לנהל

דיאלוג. לכו לבית המדרש ותלמדו שם הלכות

יום כיפור.

<איתן ברושי:>

עכשיו צריך לקצר את הדיון הזה.

<היו"ר משה גפני:>

נכון.

<איתן ברושי:>

אתם נהנים מהתארכות הדיון. זאת לא תפילה.

<היו"ר משה גפני:>

נכון. תגיד לי בבקשה, חוק הגנת הפרטיות, מה

הסנקציות בו?

<דורית סלינגר:>

זה יותר גבוה מ-750 אלף שקלים.

<היו"ר משה גפני:>

אני מקבל את זה. אני מציע מה שאמרנו

בהתחלה. גם בסעיף (2) וגם בסעיף (8), אני מציע

ללכת לעיצומים הכספיים שמופיעים אצלכם.

<בצלאל סמוטריץ':>

תחיל על העובד 750 אלף שקלים והוא לא יכול

לשלם.

<שגית אפיק:>

זאת החברה.

<בצלאל סמוטריץ':>

מה קורה אם אחד העובדים, בסעיף (2) קבענו

שהוא לא מגלה ולא כלום.

<שגית אפיק:>

חשבתי שאתה מדבר על סעיף (8). מדובר בעובד

מדינה.

<היו"ר משה גפני:>

זה עובד בכיר.

<דורית סלינגר:>

זה לסקול בכיכר העיר.

<בצלאל סמוטריץ':>

ההגדרה היא הפרת אמונים?

<היו"ר משה גפני:>

זה לעשות מהפכה.

<בצלאל סמוטריץ':>

אני סתם שואל. מה קורה עם שוטר שסרח

והוציא מידע על הנאשם?

<היו"ר משה גפני:>

זאת עבירה פלילית. יכול להיות שנגיע

במדינה למצב הזה אבל כשנגיע למצב הזה,

יהיה מאוד מעניין. אנחנו מדברים על סעיף

(8), על חברה פרטית.

<בצלאל סמוטריץ':>

אני שואל שאלות ענייניות.

<היו"ר משה גפני:>

אנחנו הולכים לפי העיצומים הכספיים שלכם

בפסקה (8). אם הוא הפר והוא השתמש בזה לאחר

עשרה ימים, אם הוא לא מחק את זה, יחולו

עליו העיצומים הכספיים שמופיעים בתוספת

השנייה בסעיף 43(א) ו-47(א).

<שגית אפיק:>

זאת אומרת, נוסיף בסעיפים את ההפרה

ונתלבש על התוספת שלכם עם הסכומים שלכם.

<דורית סלינגר:>

חצי מיליון. לא 750 אלף.

<היו"ר משה גפני:>

כן.

<בצלאל סמוטריץ':>

בסעיף (6) אמרתם למעט מספר חשבון של העמית

ותאריך הלידה שלו. המשמעות היא שמספר

החשבון של העמית ותאריך הלידה שלו יוכלו

להשתמש בהם גם אחרי 180 ימים.

<דודי קופל:>

נכון, למטרת ביקורת. כלומר, מתנהל כאן

תהליך מורכב ואנחנו רוצים לשמור איזשהו

מידע שהמידע הזה מאוד מאוד קשה לעשות בו

שימוש אלא אם כן יש פנייה יזומה של גוף

מוסדי כלשהו לגבי עמית מסוים שיתכן

והתרחשה לגביו איזושהי תקלה. המידע הזה

כשלעצמו כמידע גולמי הוא מידע כמעט חסר

ערך מכיוון שהצלבה של מספר חשבון ותאריך

לידה לא נותן כלום.

<בצלאל סמוטריץ':>

למה צריך תאריך לידה?

<דודי קופל:>

חייבים הצלבה. זיהוי חד חד-ערכי של

החשבון. חייבים שני פרטי מידע כי אחד לא

מספיק.

<בצלאל סמוטריץ':>

למה אתה שומר את זה?

<דודי קופל:>

אני שומר את זה למטרות ביקורת, כדי לעקוב.

<היו"ר משה גפני:>

כמה זמן?

<שגית אפיק:>

אמרנו שנה.

<בצלאל סמוטריץ':>

לא הבנתי. אני שוב שואל. בסעיף (7) אתה

מכליל גם את אותם פרטים שהחרגת בסעיף (6)?

<דודי קופל:>

לא.

<בצלאל סמוטריץ':>

בסעיף (6) אתה כותב פרטי העמית למעט מספר

החשבון של העמית ותאריך הלידה. זאת אומרת,

מספר חשבון ותאריך לידה, אפשר לשמור.

<היו"ר משה גפני:>

שנה.

<בצלאל סמוטריץ':>

איפה כתוב שנה?

<היו"ר משה גפני:>

בסעיף (7).

<בצלאל סמוטריץ':>

אני שואל. האם בסעיף (7) אתה כולל גם את מה

שהחרגת בסעיף (6)?

<היו"ר משה גפני:>

נכון.

<דודי קופל:>

בסעיף (6) מה שנשמר, בעצם התהליך הוא כזה:

מספר תעודת הזהות שלו והסטטוס שלו כעמית

פעיל או לא פעיל, נשמר למשך 180 ימים. אחרי

כן זה נמחק. מה שנשאר לאחר מכן זה מספר

החשבון של העמית ותאריך הלידה שלו.

<היו"ר משה גפני:>

כמה זמן?

<דודי קופל:>

שנה.

<בצלאל סמוטריץ':>

מה זה פרטים מזהים של קרן הפנסיה והחברה

שמנהלת? למה זה נשמר?

<הראל שרעבי:>

שם הקרן. באיזה קרן הוא היה. אתה רוצה לדעת

מאיפה הוא עבר ולאן הוא עבר.

<בצלאל סמוטריץ':>

גם את זה אתה צריך להחריג בסעיף (6). פרטי

העמית למעט מספר החשבון ותאריך הלידה.

<דודי קופל:>

לא. פרטי העמית לא כוללים את שם קרן

הפנסיה.

<שגית אפיק:>

הכוונה לפרטים אישיים. אתה חושב שהנוסח

לא ברור?

<בצלאל סמוטריץ':>

איזה עוד פרטים יעברו אליכם?

<דודי קופל:>

שום דבר.

<בצלאל סמוטריץ':>

למעט חשבון העמית ותאריך הלידה.

<דודי קופל:>

תעודת זהות והסטטוס שלו כפעיל או לא פעיל.

<שלי סבן:>

תסתכל בהגדרת פרטי עמית, שם יש ארבעה

סעיפים.

<בצלאל סמוטריץ':>

יעבור אליך מספר תעודת זהות, סטטוס פעיל

או לא פעיל, תאריך לידה ומספר חשבון.

<דודי קופל:>

ותעודת זהות.

<בצלאל סמוטריץ':>

מה זה שייך עכשיו?

<דודי קופל:>

ממילא גם יעבור באיזה קרן פנסיה.

<בצלאל סמוטריץ':>

הסטטוס ותעודת הזהות יימחקו אחרי 180 ימים

ופרטי החשבון אחרי שנה.

<אורלי לוי אבקסיס:>

זה מוחק אוטומטית? יש שם הוראה? האם זה

תלוי באנשים? אם זה לא נמחק, האם צריך

להוכיח כוונה בגינה הוא לא מחק?

<היו"ר משה גפני:>

שאלה טובה. צריך למחוק. אין חריג.

<אורלי לוי אבקסיס:>

יש הוראות במחשב?

<היו"ר משה גפני:>

שאלה טובה. תכף נשמע מהם.

<מיקי רוזנטל:>

בעניין זה, בסעיף (9) אני מציע שהשר רשאי

לקבוע את ההוראות על שמירה וכולי באישור

ועדת הכספים.

<היו"ר משה גפני:>

תכף נגיע לזה. עוד לא קראנו את זה.

<מיקי רוזנטל:>

זה אפרופו השאלה של אורלי. השאלה איך זה

יתבצע בפועל.

<היו"ר משה גפני:>

תשובה לאורלי. לגבי שאלתו של מיקי, בסעיף

הבא. איך זה נמחק?

<דורית סלינגר:>

זאת מערכת שעומדת להיבנות.

<היו"ר משה גפני:>

מה אומר החוק? הצעת החוק שאתם מציעים, מה

היא אומרת?

<דורית סלינגר:>

זה נמחק.

<היו"ר משה גפני:>

שאלה חברת הכנסת אורלי מה אתם מתכוונים

בהצעת החוק הזאת. זה שעוד אין מערכת,

אנחנו יודעים כי גם עוד אין חוק. מה אתם

מתכוונים? כשצריך למחוק בתוך שנה, צריך

למחוק את הכול ואחרי 180 ימים את הדברים

שהחרגתם. בסדר. איך זה נמחק? אתם נותנים

הוראה? איך זה הולך? טכנית איך זה הולך?

<דורית סלינגר:>

אני חושבת שזה צריך להיות בתוכנה.

המתכנתים של משרד האוצר שבונים את המערכת

יגדירו שבתוך 180 ימים זה נמחק.

<אורלי לוי אבקסיס:>

אנחנו גם יודעים שכל הנושא של העיצום הוא

בדיחה כי אז תמיד יאמרו שאולי היה באג

במחשב.

<שגית אפיק:>

אבל הנוסח מדבר על ימחק הממונה. הנוסח לא

מדבר על כך שהמערכת תמחק מעצמה. ימחק

הממונה ולכן האחריות היא על הממונה.

<היו"ר משה גפני:>

לגבי החברות הייתה הערה של מיקי רוזנטל

שהיא הערה נכונה. הממונה הוא איש או אישה

שאנחנו מכירים אותו או אותה ואנחנו

יודעים שאלה אנשים שהם אחראיים מטעם

הממשלה והאחריות היא עליו. זה החוק. בעיה

שהתעוררה אצלנו הייתה לגבי החברות שם

אנחנו עושים דבר מאוד חריג. האחריות היא

על הממונה.

<שגית אפיק:>

במקרה של החברה זה תמחק החברה המנהלת. לא

תמחק החברה המנהלת, האחריות של הממונה

להפעיל את העיצום הכספי.

<היו"ר משה גפני:>

נמשיך. סעיף (9).

<דודי קופל:>

השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

אופן איסוף המידע לפי הוראות סעיף קטן (א),

שמירתו והשימוש בו.

אופן הגישה למערכת הטכנולוגית לעניין

סעיף קטן (א), ובכלל זה מורשי הגישה למידע,

ואמצעי הזיהוי הנדרשים לשם שימוש במערכת

הטכנולוגית לרבות ביצוע פעולות בה, וכן

הוראות בדבר בקרה על המערכת הטכנולוגית.

(ג) בסעיף זה -

"כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות" – זכאות

לקבלת קצבה מקרן הפנסיה בשל פטירת עמית,

ובלבד ששולמו דמי ביטוח בעד הזכאות

האמורה.

"כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות" – זכאות

לקבלת קצבת נכות מקרן הפנסיה.

"עמית לא פעיל" – עמית בקרן פנסיה שאינו

עמית-פעיל.

"עמית פעיל" – עמית בקרן פנסיה שבהתאם

לתקנון קרן הפנסיה יש לו כיסוי ביטוחי

לסיכוני נכות או כיסוי ביטוחי לסיכוני

מוות או שהופקדו בשלו כספים לקרן הפנסיה

בעד אחד לפחות – כאן ההצעה היא בעקבות

פניית הגופים – מ-12 החודשים שקדמו לחודש

שבו חל המועד האחרון להעברת הפרטים

לממונה על לפי סעיף קטן (א)(3), כפי שהורה

הממונה לפי אותו סעיף קטן. לעניין זה יראו

כהפקדה גם כספים שרואים אותם לעניין

זכויותיו כלפי הקרן המעבירה כאילו

הופקדו במועדם לפי הוראות חוק הגנת השכר,

התשי"ח-1958.

"פרטי העמית" - כל אלה:

מספר תעודת הזהות של העמית, ולעניין עמית

שאין לו מספר תעודת זהות – מספר הדרכון

שלו.

מספר החשבון של העמית ותאריך פתיחת

החשבון.

תאריך הלידה של העמית.

בחשבון של עמית לא פעיל – תאריך שינוי

מעד החשבון מחשבון של עמית פעיל לחשבון

של עמית לא פעיל.

<היו"ר משה גפני:>

אני מבקש להוסיף סעיף כללי לגבי החברות

כי מה שאמר חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הנושא

הזה שמעבירים לחברות פרטיות, אני מבקש

הוראה כללית לפיה הממונה ידאג לכך

שהחברות ימחקו את זה. למצוא דרך כך

שהממונה יעביר הודעה לכל החברות הפרטיות

שצריך למחוק את הפרטים בתום המועד בו

צריך למחוק אותם. אם הן לא ימחקו, אז יש את

העיצומים הכספיים עליהם דיברנו.

<דורית סלינגר:>

יש את הביקורות שלנו.

<היו"ר משה גפני:>

זה מחייב אותך, בשנתיים לפני שאת עוברת

לתפקיד בכיר יותר, לפנות לחברות הפרטיות

ולהגיד להן שאת הממונה על שוק ההון, אתן

בתום 180 ימים צריכות למחוק את כל הפרטים

חוץ מזה וזה, ובתום שנה הן חייבות למחוק,

ובמידה והן לא ימחקו – יש את העיצומים

הכספיים. היה אפילו חשוב שתפרטי מה הם

העיצומים הכספיים. אנחנו עושים כאן מעשה

שהוא קשה מבחינתנו, מעבירים פרטים מגוף

ממשלתי לחברות פרטיות. זה דבר מסוכן

ומסובך ולכן צריך למצוא את כל ההגנות

האפשריות על מנת שלא יעשו בזה שימוש לרעה.

יש מישהו שרוצה להעיר על החוק כי אני הולך

להצביע עליו?

<שגית אפיק:>

יש תיקונים מהישיבה הקודמת שצריך להקריא

אותם.

<היו"ר משה גפני:>

בבקשה. להקריא.

חבר הכנסת מיקי רוזנטל, תעיר לגבי סעיף (9).

אמרתי שנשמע את ההערה.

<מיקי רוזנטל:>

אני ביקשתי בקרה של ועדת הכספים. השר יקבע

הוראות וההוראות יהיו באישור ועדת

הכספים.

<מנואל טרכטנברג:>

אתה מדבר על סעיף (9) בעמוד 22.

<היו"ר משה גפני:>

אני לא בטוח שזאת ועדת הכספים. אני חושב

שזאת ועדת המדע.

<רחל עזריה:>

העיקר שזה יהיה באותה מפלגה.

<היו"ר משה גפני:>

אני למדתי שבנושא אותה מפלגה, זה משתנה

יותר מהר מהממונה על שוק ההון.

<מיקי רוזנטל:>

חשוב שתהיה בקרה.

<מנואל טרכטנברג:>

נכון.

<היו"ר משה גפני:>

בסדר. למה השר רשאי לקבוע בסעיף (9)? למה לא

השר יקבע? אמנם ניסוחית זה אותי הדבר, אבל

למה לא השר יקבע?

<דודי קופל:>

זה הנוסח המקובל.

<היו"ר משה גפני:>

השר יקבע. אנחנו משנים מהמקובל. השר יקבע.

<שגית אפיק:>

השר יקבע באישור ועדת המדע?

<היו"ר משה גפני:>

מה שהחברים אומרים. הוא אומר ועדת הכספים.

קיבלנו. ועדת הכספים.

<שלי סבן:>

השאלה אם לא יהיה עיכוב. אם אנחנו מדברים

על התחלת התהליך ב-1 באפריל, תקנות באישור

ועדת כספים יכול לעכב לנו את לוח הזמנים.

<שגית אפיק:>

אבל לא כתוב שהתקנות הן תנאי לתחילה. אתם

יכולים להביא תקנות אחרי חצי שנה. יש לכם

חצי שנה להביא את התקנות.

<היו"ר משה גפני:>

מהניסיון שלי בוועדת הכספים, אני לא יודע

איך זה היה בקדנציה הקודמת, לוקח הרבה

יותר זמן לממשלה להביא תקנות מאשר לוועדת

הכספים לאשר אותן.

<מיקי רוזנטל:>

גם אם הממשלה תיפול ואני אהיה יושב ראש

ועדת הכספים, אני מתחייב לעשות את זה מהר.

<היו"ר משה גפני:>

בדיוק. הנה, יש לכם הבטחה גם מהאופוזיציה

וגם מהקואליציה ויכול להיות שאחרי כן

נהיה ביחד.

<דודי קופל:>

לפני התיקונים, הערה אחת כדי לחדד. 12

חודשים בהם אנחנו רוצים להגיד שעמית הוא

עמית לא פעיל, צריך להגיד 12 חודשים לעניין

עמית לא פעיל. כלומר, שלא הופקדו בשלו

במהלך 12 החודשים האחרונים. לעניין עמית

פעיל אנחנו לא רוצים שיהיו 12 חודשים כי

אנחנו לא רוצים שהם ינויידו לאחד כמוהו,

למי שהופקדו לו לפני עשרה חודשים, אנחנו

לא רוצים שיופקדו אליו כספים. לכן לגביו

כן נשאיר את זה ארבעה חודשים. כלומר,

הופקדו בארבעת החודשים האחרונים.

<היו"ר משה גפני:>

טוב.

<דודי קופל:>

אני אחדד. פעיל הוא מי שהופקדו כספים

לחשבונו במהלך חודשיים שלפני ביצוע

המהלך. זה פעיל.

<גיא קריגר:>

אמרתם ארבעה חודשים.

<דודי קופל:>

תיקנו אותי שזה צריך להיות חודשיים. עמית

לא פעיל הוא עמית שלא הופקדו אליו כספים

במשך 12 חודשים.

<שלי סבן:>

לכאורה יוצא מהנוסח שעמית פעיל הוא עמית

שלא היה פעיל בעשרת החודשים האחרונים.

<גיא קריגר:>

כדי שהוא יהיה עמית פעיל במקום אחר. בסדר.

<שגית אפיק:>

בהגדרה עמית לא פעיל, אנחנו בעמוד 22 בסעיף

קטן (ג), איפה אתה מכניס את זה?

<דודי קופל:>

אנחנו נצטרך לשנות את הנוסח של עמית פעיל

ועמית לא פעיל, כך שזה יתאים למה שאמרתי.

יש עוד שני תיקונים אחרונים עליהם דיברנו

בדיון הקודם בעקבות הערת ההסתדרות. שני

תיקונים אחרונים שהכנסנו בעקבות

ההסתדרות בדיון הקודם, לגבי הוראת השעה

כבר הקראנו אותם ועכשיו אני מדבר לגבי

המצטרפים. אני מדבר על 24ב(א)(8) בעמוד 10.

בסוף הפסקה הוספנו: "לעניין זה יראו

כהפקדה גם כספים שרואים אותם לעניין

זכויותיו שאותה קרן מעבירה כאילו הופקדו

במועדם לפי הוראות חוק הגנת השכר

התשל"ב-1958".

הרעיון הוא, כפי שעשינו גם במקומות אחרים,

שאם יש חוב של מעביד, רואים לעניין

הזכויות של העובד כאילו הכספים האלו

הופקדו. רואים אותו כאילו הוא מפקיד.

אנחנו לא אומרים שעמית כזה הוא עמית לא

מפקיד.

<מאיר אסרף:>

זאת הערה של ההסתדרות.

<דודי קופל:>

זאת הייתה הערת ההסתדרות.

<היו"ר משה גפני:>

את זה אנחנו מוחקים, את מה שדיברנו.

<דודי קופל:>

בוודאי.

בהגדרה של עמית לא מפקיד, עמוד 12, פסקה (1)

להגדרה, בסופה: "ואולם יראו כהפקדה גם

כספים שרואים אותם לעניין זכויותיו כלפי

הקרן המעבירה כאילו הופקדו במועדם לפי

הוראות חוק הגנת השכר התשי"ח-1958".

<שגית אפיק:>

אלה התיקונים מהישיבה הקודמת.

<דודי קופל:>

נכון.

<היו"ר משה גפני:>

סיימנו את הנושא של החוק. חבר הכנסת מיקי

זוהר.

<מכלוף מיקי זוהר:>

אני רוצה לצייר סיטואציה ואתם תגידו לי

איך אני מגיב משפטית לעניין הזה. בואו

נדבר על כך שנניח שיש עמית שיש לו רק 10,000

שקלים בקופה והוא היה שייך לחברת מגדל.

במגדל עשו שנה מש מוצלחת לכל החוסכים

אצלם והצליחו להביא תשואה של 11 אחוזים.

עשו שנה ממש טובה והצליחו לבחור אפיקי

השקעה.

<היו"ר משה גפני:>

או מנורה.

<מכלוף מיקי זוהר:>

כרגע מגדל.

<היו"ר משה גפני:>

למה מגדל? או מנורה.

<אורלי לוי אבקסיס:>

קבלת פנים לדנינו.

<מכלוף מיקי זוהר:>

זה היה לפני עידן דנינו. אנחנו פועלים על

פי חוק והעברנו את אותו עמית מחברת מגדל

לחברת מנורה. חברת מנורה עשתה שנה גרועה

מאוד והצליחה להביא תשואה של 6.5-7 אחוזים.

<קריאה:>

לא יכול להיות. שמונה אחוזים.

<מכלוף מיקי זוהר:>

איבד הלקוח שלושה אחוזים. שלושה אחוזים

הם לא כל כך הרבה כסף, בסך הכול 300 שקלים

באותה שנה כאשר יכול היה להרוויח יותר.

חסכנו לו כמה פרומילים בדמי הניהול,

חסכנו לו חמישים שקלים אבל הפסדנו לו 300

שקלים. איך אני יודע שלא חשפתי את עצמי

כמדינה מול אותו לקוח שאומר לי: אתה נגעת

בקניין שלי ללא רשותי, לא קיבלתי את

המכתבים שלך, לא ראיתי אותם ואני לא יודע

על מה אתה מדבר, אתה הפסדת לי 300 שקלים. אם

נכפיל את זה במיליוני מבוטחים, שאני מניח

שגם ידאגו שתהיה תביעה ייצוגית כי מאוד

מאוד מעניין בתביעה ייצוגית ויש לי גם

תחושה שזה יקרה, צריך להסביר לבית המשפט

איך עשינו פעולה בלי אישור קנייני של אף

אחד מבעלי אותו בניין וגרמנו לו להפסד.

<בצלאל סמוטריץ':>

גובים מסים מאנשים בלי אישור שלהם.

<קריאה:>

כן, והם לא באים בתביעה ייצוגית.

<מכלוף מיקי זוהר:>

אני שאלתי את השאלה ועכשיו אני רוצה לתת

את התשובה. מה רע שניקח על עצמנו את

האחריות לדבר? לא חייב בכתב, לדבר אפילו

ברמה של להשיג את האיש בטלפון. אגב, אני

יכול לספר לכם סיפור אישי שאם אני ממש

רוצה להשיג חבר, אני מצליח להשיג את מספר

הטלפון. תתפלאו אבל זה אפשרי. כשאני מחליט

לדבר עם מישהו, אני מוצא את מספר הטלפון

שלו.

<איתן ברושי:>

אז תצביע נגד החוק.

<היו"ר משה גפני:>

לא. מה פתאום?

<איתן ברושי:>

אני רוצה הערה לסדר. החוק הזה, נדמה לי

שמברכים עליו. יש יותר שאלות מתשובות

בחיים. מה שאפשר להגיד, בוא נעשה בקרה

בעוד שנה. אי אפשר גם לברך על היוזמה וגם

לתקוע לה מקלות בגלגלים. יש כאן סתירה

בתוך העניין בין כניסת המדינה לקרביים של

העניין לבין חופש מלא של הפרט ויש גם סכנה

לתקלות ותאונות. אז מה, הסיבה היא לא

לעשות? אם הוועדה אומרת לכו קדימה, ואני

לא תמיד נותן מחמאות לאוצר ותכף אני אציע

הצעה לסדר בעניין אחר, בסדר. לכן אני אומר

שקודם כל צריך לברך על היוזמה של שר

האוצר. שנית, יש מחיר לכל דבר. המצב הקיים

הוא יותר גרוע.

לכן אני מציע ליושב ראש, ראשית, לסיים את

הדיון אחרי שלוש ישיבות. עם כל הכבוד, יש

גבול ויש כאן עוד נושאים חשובים. שנית,

אני מציע לקבוע שבתום שנה יימסר לוועדה

דוח על ניהול העניין ויהיה מקום לתקן

תיקונים. תנו להם לצאת לדרך. מה אתם עושים?

עוד שאלה ועוד שאלה. די.

<מיקי רוזנטל:>

אתה באופוזיציה?

<איתן ברושי:>

תתקדמו כבר.

<היו"ר משה גפני:>

אני רוצה לתת תשובה לשאלה הרצינית שלך.

אני פחות חכם ממך, אבל יש לי יותר ניסיון.

אנחנו עוסקים בחקיקה ראשית. בכלל,

ההחלטות שאנחנו מקבלים צריך להיזהר בהן

אבל בחקיקה ראשית זה דבר שאתה לא יודע לאן

הוא נופל עליך.

אני תומך בחוק. אני חושב שהוא חוק נכון. אף

על פי כן אני חושב שתפקיד הוועדה הוא לדון

סעיף סעיף ולרדת לרזולוציות הכי נמוכות.

בחוק הזה שאנחנו תומכים בו, נדמה לי

שעשינו כבר 15 תיקונים ואולי יותר.

אני מבקש להשיב לחבר הכנסת מיקי זוהר.

אני מקבל את מה שאמר חבר הכנסת איתן

ברושי, להוסיף חובת דיווח לוועדה. זה יכול

להיות בכתב וזה יכול להיות בהופעה שלכם

כאן. כעבור שנה לומר לנו מה קרה במשך

השנה.

<שגית אפיק:>

איך זה עובד.

<היו"ר משה גפני:>

בסדר? זה עדיין כשאת מכהנת. לא בטוח שאני

מכהן.

<דודי קופל:>

שנה מיום תחילת החוק.

<היו"ר משה גפני:>

שנה מיום תחילת החוק.

<דורית סלינגר:>

אני רוצה להשיב בקצרה. אנחנו מטפלים

באותם אלה שהם חשבונות לא פעילים והם

משלמים את מקסימום דמי הניהול. בביצועים

יש שנה אחת שעולה ושנה אחת שיורדת, שנה

אחת אתה כוכב ובשנה אחרת אתה בתחתית

הליגה. זה בדיוק כמו בליגת הכדורגל או

משהו דומה לזה עם שונות פחות גבוהה.

<היו"ר משה גפני:>

לא יודע. אני לא מבין בליגת כדורגל בכלל

אבל השכן שלי אמר לי שבליגת הכדורגל

אנחנו כל הזמן יורדים.

<דורית סלינגר:>

מהניסיון שלנו ומהתייעצות שלנו עם

מומחים - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>

נורא קשה להשיג אותם. לאנשים יש אינטרס

להמשיך להחזיק את הכספים האלה. מניסיון

אישי.

<היו"ר משה גפני:>

כאן יש להם אינטרס הפוך.

<אורלי לוי אבקסיס:>

מניסיון אישי שלי, אני מתייאשת אחרי חצי

שעה, אחרי ארבעים דקות, או אומרים להשאיר

את הפרטים אבל אף אחד לא חוזר.

<היו"ר משה גפני:>

כאן האינטרס הוא הפוך.

<קריאה:>

יש להם אינטרס לשכנע את הלקוח להיכנס.

<דורית סלינגר:>

כאן אנחנו הופכים. אנשים לא תמיד

רציונליים.

<היו"ר משה גפני:>

כאן לחברות יש אינטרס הפוך.

<דורית סלינגר:>

לחברות, כן. אני מדברת עכשיו על הפרט. רוב

הפרטים, הממוצע, כולנו - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>

אני אגיד לך מה הבעיה. לא נגעתם בסנקציה.

גם עכשיו הסנקציה בעיני היא אות מתה, כי

אני לא רואה סיטואציה בה תפעילו את

הסנקציה.

<דורית סלינגר:>

למה לא?

<היו"ר משה גפני:>

בטח שיפעילו אותה.

<דורית סלינגר:>

בוודאי.

<אורלי לוי אבקסיס:>

של חצי מיליון השקלים?

<היו"ר משה גפני:>

כן.

<אורלי לוי אבקסיס:>

מתי בפעם האחרונה הפעלתם אותה?

<דורית סלינגר:>

לפני שלושה שבועות.

<היו"ר משה גפני:>

מי מהחברות רצה להתייחס? בקצרה. לא לחזור

על דברים שנאמרו בישיבות הקודמות.

<אורלי לוי אבקסיס:>

בנק ישראל אף פעם לא הפעיל את הסנקציה שלו

על כך שהבנקים לא ממלאים את חובותיהם

כלפי הלקוחות.

<רחל עזריה:>

נכון, בהגבלת חשבון. הם לא מפעילים את

הסנקציה.

<אורלי לוי אבקסיס:>

אנחנו רוצים לדעת שהסנקציה אכן תהווה

איום ושוט.

<היו"ר משה גפני:>

רבותיי, אני רוצה להתקדם לסיכום.

<אמנון גור:>

אני חוזר ואומר שאני חושב שהדרך הכי

נכונה, במקום לעשות את כל זה, היא להוריד

את דמי הניהול בכפייה לחשבונות הרדומים.

<היו"ר משה גפני:>

אמרת את זה.

<אמנון גור:>

כן. תחסכו את זה. אדוני, אני שואל אותך

שאלה. אתה באמת רוצה לחיות במדינה שבה

הריבון מחליט איפה הכסף שלך ייחסך?

<היו"ר משה גפני:>

לא.

<אמנון גור:>

והוא מעביר אותו ממקום למקום?

<היו"ר משה גפני:>

אבל אני רוצה שהריבון יתערב מתי שחברות

גדולות עושות כסף על חשבוני.

<אמנון גור:>

תוריד את דמי הניהול בכלל.

<אבי רוזנבאום:>

אני מבקש לדעת לגבי חשבונות לא פעילים

בהם דמי הניהול לא מרביים ומוחרגים מהצעת

החוק.

אני מבקש להעלות שני דברים, רגע לפני

שמקבלים החלטה שבעיני היא אקוטית והחוק

הזה הוא מאוד מאוד קריטי, וחשוב לי שחברי

הוועדה יבינו את המשמעות. הנושא הראשון

הוא הנושא של משיכת הכספים מקרן לקרן

כאשר יתכן מצב, בהמשך לשאלה הראשונה שלי,

שבקרן הלא פעילה, לפחות אצלנו בכלל, דמי

הניהול שמשולמים לעמית יהיו נמוכים מדמי

הניהול ב

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]