פרוטוקול מספר 82, ועדת הכספים, 21/09/2015

הכנסת העשרים

מושב ראשון

<פרוטוקול מס' 82>

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ח' בתשרי התשע"ו (21 בספטמבר 2015),

שעה 11:20

<סדר היום:>

<הצגת הצעת חוק התקציב לשנות התקציב 2015

ו-2016, התשע"ה-2015 וסקירה על המדיניות

הכלכלית>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר – מ"מ היו"ר

מיכל בירן

איתן ברושי

יצחק וקנין

אורן אסף חזן

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

מנחם אליעזר מוזס

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

רועי פולקמן

נורית קורן

יואב קיש

מיקי רוזנטל

חברי הכנסת:

קארין אלהרר

דוד אמסלם

יואב בן צור

יעל גרמן

עליזה לביא

עיסאווי פריג'

אלעזר שטרן

עפר שלח

<מוזמנים:>

שר האוצר משה כחלון

סגן שר האוצר יצחק כהן

שי באב"ד – מנכ"ל, משרד האוצר

מיכל עבאדי-בויאנג'ו – החשבת הכללית,

משרד האוצר

אמיר לוי – הממונה על התקציבים, משרד

האוצר

נח הקר – סגן הממונה על התקציבים, משרד

האוצר

תמיר כהן – רפרנט מאקרו, תקציב וספורט,

אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אסי מסינג – המשנה ליועץ המשפטי,

משרד האוצר

אורי כץ – מתמחה בלשכה המשפטית, משרד

האוצר

לב דרוקר – סגן בכיר לכלכלן הראשי, משרד

האוצר

אביגדור יצחקי – ראש מטה הדיור הלאומי,

משרד האוצר

נדב שמש – יועץ לשר, משרד האוצר

דוד עציוני – יועץ לשר, משרד האוצר

תום יונאי – יועץ לשר, משרד האוצר

עומרי הרוש – יועץ לשר, משרד האוצר

נירית איבי – עוזרת מקצועית למנכ"ל, משרד

האוצר

שאול כהן – יועץ למנכ"ל, משרד האוצר

ערן פוליצר – כלכלן, אגף מקרו מדיניות,

בנק ישראל

רו"ח יזהר קנה – נשיא, לשכת רואי החשבון

בישראל

עו"ד עדי גרינבאום – יועמ"ש, לשכת רואי

החשבון בישראל

חזקיה ישראל – מנהל מחלקה, התאחדות

התעשיינים

פיני קבלו – סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

עפר בן אליעזר – ראש המועצה המקומית רמת

ישי, מרכז השלטון המקומי

חנה שטרום כהן – יו"ר פורום הפסיכולוגים

והעובדים הסוציאליים בבריאות הנפש

בישראל, העמותה לבריאות נפש טובה בישראל

אתי ירדן – ייעוץ וליווי פרויקטים של

התחדשות עירונית, נדל"ן ומלואו

רבקה כהן בנלולו – פעילה, פורום הדיור

הציבורי

כרמן אלמקייס – פעילה, פורום הדיור

הציבורי

נתן שרקזי – פעיל, פורום הדיור הציבורי

עו"ד יפעת סולל – תוכנית לזכויות אדם

חובב ינאי – רכז כנסת, המשמר החברתי

עמי צדיק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת

איתמר מילרד – מרכז המחקר והמידע של

הכנסת

ז'קלין ויזמן אלפסי – מנהלת סיעת כולנו

קרן ברק – לוביסטית (קונטקט)

לירן בן הרוש – לוביסט (לירן בן הרוש

לובינג)

יובל יפת – לוביסט, מייצג את אדם טבע ודין

רומן גרביץ – לוביסט (פוליסי), מייצג את

לשכת רואי החשבון

גל גולן זילברמן – לוביסטית (ברדוגו

יועצים), מייצגת את גמ"א

מתן אלקלעי – לוביסט (ברדוגו יועצים),

מייצג את בית חם לכל חייל

זכריה רייך – לוביסט (פרילוג)

ענת אלון – לוביסטית (גויסקי לובינג),

מייצגת את "להב"

<ייעוץ משפטי: >

שגית אפיק

שלומית ארליך

<רכזת בכירה בוועדה:>

ליאת קרפטי

<רישום פרלמנטרי:>

אירית שלהבת

<הצגת הצעת חוק התקציב לשנות התקציב 2015

ו-2016, התשע"ה-2015>

וסקירה על המדיניות הכלכלית

<היו"ר משה גפני:>

אני מקדם בברכה את שר האוצר, שמופיע

בוועדה כדי להציג את המדיניות הכלכלית

ואת התקציב לשנת 2015-2016. השר היה אמור

להגיע קודם. עקב שינויים שהיו, כי חששו

מכך שישתנה יעד הגירעון ודברים שנוגעים

לעניין, זה נדחה והוא מגיע לאחר השינוי

שנעשה בעניין הזה.

אני מבקש שיהיה שקט. יש דברים שאני לא

יכול לסבול. אני פשוט אוציא אנשים. עם כל

הכבוד, השר מגיע לראשונה לוועדת הכספים.

יש לנו קדנציה, אני רוצה שהוא ירגיש כאן

בנוח, אני רוצה שהוא יוכל לבוא ושכל אחד

יוכל- - -

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

זה מטרת הדיון? שהשר ירגיש בנוח?

<היו"ר משה גפני:>

כל אחד יוכל לקבל רשות דיבור, להגיד את

הדברים באופן מתורבת. יכולים להגיד את

הדברים הנוקבים ביותר אבל זה צריך

להיעשות באופן מתורבת, עם וויכוח נכון

ואידיאולוגי ותרבותי שהוועדה תקיים ושלא

יהיו דברים מעבר לכך.

על כל פנים, אני מבקש לומר, המשק הישראלי

הוא משק חזק. אנחנו נמצאים במצב שבו גם

שיעור האבטלה נמוך, גם הצמיחה עד היום –

לאחרונה זה באמת הולך ומשתנה – היתה

גבוהה. בכל אופן, עברנו שנתיים שהיו קשות

מבחינת המשק הישראלי. התוצאות של הצמיחה,

שנמצאת בירידה, נובעות כתוצאה ממדיניות

כלכלית שאני התרעתי עליה כל הזמן בקדנציה

הקודמת. אבל הוצג בפנינו, וראינו את זה

כבר בשלהי הקדנציה הקודמת – המצב שבו

מפעלים עוזבים את הארץ ועוברים לסין,

לאירופה ולארצות-הברית, המשמעות של

העניין, שבתוך זמן לא ארוך ניקלע למצוקה,

גם מבחינת התעשייה בארץ, גם מבחינת

האבטלה מכיוון שלעובדים לא יהיה מקום

עבודה. ראינו את זה בקדנציה הקודמת, ואני

אומר את זה לא בגלל שאני רוצה לדבר על

פוליטיקה אלא בגלל שזאת היתה המציאות,

שלא היתה קיימת בעבר. מפעלים נסגרו –

נסגר "נעלי בריל", נסגר "נגב טקסטיל", נסגר

"מגבות ערד". יש מפעלים שנסגרו במהלך

הקדנציה הקודמת, שלא ניתן להם פתרון

והתוצאה מכך אנחנו סובלים ממנה היום.

הממשלה הנוכחית לא תוכל להגיד שזה היה

בקדנציה הקודמת.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

אדוני היושב-ראש, גם סוגרים משקים

חקלאיים וגם רפתות.

<היו"ר משה גפני:>

היום אנחנו צריכים להתמודד עם התופעה

הזאת.

לכן אנחנו מביאים תקציב, שהוא בעצם תקציב

דו-שנתי. אגב, שנדע, אין תקציב דו-שנתי. יש

שני תקציבים שמביאים אותם בהצבעה אחת,

אבל היות ואנחנו נסיים את הדיון ואת

ההצבעה רק בחודש נובמבר אנחנו בעצם דנים

בעיקר על תקציב 2016.

אדוני שר האוצר, אני מברך אותך. פעם

ראשונה שאתה בוועדה. אני מאחל לך הצלחה.

ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו.

<שר האוצר משה כחלון:>

פעם ראשונה בקדנציה הזאת.

<היו"ר משה גפני:>

בקדנציה הזאת, כמובן.

<שר האוצר משה כחלון:>

טיילתי במסדרונות הללו כ-12 שנים.

<היו"ר משה גפני:>

נכון. פעם ראשונה כשר אוצר בקדנציה הזאת.

אני מברך אותך על כך. אני מאפשר לך את רשות

הדיבור. אדוני השר, הבמה לרשותך.

<שר האוצר משה כחלון:>

בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, תודה רבה על

ההזמנה, חברות הכנסת, חברי הכנסת,

עיתונאים, אנשי משרד האוצר, כל מי

שמתעניין בתקציב.

כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, היינו אמורים

להגיע לכאן קודם. הגענו קצת באיחור. כל

עוד לא וידאנו שכל הנתונים סופיים

ומעודכנים לא הגענו לכאן, אבל עכשיו

אנחנו פה ואני שמח להיות פה. אני מכיר

בחשיבות של הכנסת. אני נבחרתי לכנסת בשנת

2003 והייתי חבר בוועדות עד שנת 2009, וגם כשר

עבדתי הרבה עם הכנסת ולכן אני חושב שאני

מכיר בחשיבות של הבית הזה, מכיר בחשיבות

של הביקורת של הבית הזה, זה התפקיד שלו.

התפקיד של הכנסת לבקר את הממשלה, וטוב

שכך, והתפקיד של האופוזיציה לבקר, וטוב

שכך, ואוי ואבוי אם לא, והתפקיד שלנו

כממשלה לשמוע את הביקורת, והיכן שאתם

צודקים להתייחס ואיפה שפחות צודקים אז

פחות צודקים.

<היו"ר משה גפני:>

אני מבקש מהסדרנים לעשות סדר. השר מדבר.

אני מבקש שאנשים יישבו.

<שר האוצר משה כחלון:>

לכן אני מרגיש נוח מאוד להיות פה, גם

מבחינה אישית וגם מבחינת חשיבות העניין.

כמובן שאני וכל החברים שנמצאים פה מצד

משרד האוצר – שרים, חברי כנסת – פתוחים

לביקורת, לא נעלבים ממנה, לא נפגעים. אם

היא נכונה – היא נכונה, אנחנו נדע להגיד

שאנחנו נתקן, ומה שלא נכון – אנחנו נגיד

שהוא לא נכון. לי ממש אין שום רגשות

אישיים בעניין הזה, תרגישו בנוח.

על כל פנים, התקציב שמוגש היום שונה

משמעותית מהתקציב הקודם, מה שהתגבש

בממשלה הקודמת. התקציב הזה הוא ללא

גזירות וללא הכבדות. נכון, יש עשירון

עליון שקצת נפגע בכמה מאות שקלים בחודש,

אבל אלה אנשים שמשתכרים 4 פעמים השכר

הממוצע, אני חושב שזה בסדר.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אז אין קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה?

<היו"ר משה גפני:>

נא לא לשאול באמצע. הוא יציג עד הסוף.

<שר האוצר משה כחלון:>

התקציב שאנחנו מציגים היום מביא בשורה

אמיתית לכל אחת ואחד מאזרחי ישראל.

התקציב הוא לא רק חשבונאות, הוא קודם כול

ערכים. אני מאמין שהכלכלה נועדה לשרת

אנשים, ולא להיפך. מאחורי המספרים שאנחנו

מציגים היום עומדים אנשים ולאנשים האלה

יש מטרות. אנחנו צריכים לעזור להם להתגבר

על הקשיים ולהשיג את המטרות. האחריות

שלנו היא שהאדם העובד יתפרנס בכבוד ויוכל

"לסגור את החודש".

התקציב הזה רואה את החלש, רואה את הקשיש,

רואה את חיילי החובה שלנו, ובהמשך יראה גם

את חיילי הקבע עם המשכורות הנמוכות. הוא

רואה את העצמאיים שעד היום לא זכו

להתייחסות, לא בדמי אבטלה לעצמאיים, לא

בפנסיה ולא בכל הזכויות המינימליות

שמגיעות להם.

התקציב הזה, לפי תפיסתי, הוא לא תקציב של

ימין ושמאל, הוא לא תקציב של קואליציה

ואופוזיציה. אין לי ספק, ובאמת אני מכיר

את רוב האנשים שיושבים כאן וגם את תפיסות

העולם שלהם, שהם לא יכלו לצפות לתקציב טוב

יותר מזה. אני מדבר על האגף החברתי שנמצא

פה בכנסת.

יכול להיות עוד שיפור פה, עוד שיפור שם,

הרי אף אחד מאתנו לא מושלם ובטח עשינו

טעויות, ואני גם יכול להתחייב בפניכם

שנעשה עוד טעויות, אבל כשאנחנו מסתכלים

בגדול, זה תקציב שכל אדם בחלק החברתי של

מדינת ישראל היה שמח להיות חלק ממנו.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

רק שאין בו שיקום שכונות חברתי.

<שר האוצר משה כחלון:>

תוואי הגירעון עומד היום על 2.9. הוא נמוך

משמעותית מן התוואי שנקבע ל-2015, חצי אחוז.

זה בגבולות ה-6-7 מיליארד שקלים.

<היו"ר משה גפני:>

בתקציב לשנה הזאת, רק שהוא אושר בקדנציה

הקודמת.

<שר האוצר משה כחלון:>

בתקציב הקודם, רק שאנחנו הורדנו את זה

ב-0.5, שזה קצת מעל 6 מיליארד שקלים. יכול

להיות שנסיים עם קצת פחות אבל בואו נהיה

בצד הבטוח של העניין.

בתקופה האחרונה, לצערי, כפי שאמר יושב-ראש

הוועדה, אנחנו עדים להאטה בשיעורי הצמיחה

בעולם, וכך גם בישראל. ישראל היא כלכלה

יציבה אבל היא כלכלה קטנה. היא תלויה במה

שקורה בעולם.

למרות שיכולתי לומר היום שהפירות הם של

שנת 2015, הרי העצים הללו ניטעו בשנת 2014.

אנחנו ניבחן בשנת 2016 כי אנחנו עושים את

התקציב היום. אנחנו באים להגיש בפניכם את

התקציב ואתם תחליטו אם אתם מעבירים אותו,

אם אתם מאשרים אותו, אבל את הפירות שלו

ואת התוצאות שלו נראה בשנת 2016 כי עדיין

אין לנו תקציב, רק ב-19 בנובמבר בעזרת-השם

נעביר את התקציב. לכן אני לא מתחשבן פה

לגבי הצמיחה באשמת מי היא, מי אשם ומי לא

אשם, זה ממש לא חשוב. התפקיד שלנו להכין

חבילת צעדים כדי להצמיח את המשק.

ישראל היא כלכלה קטנה אבל היא תלויה במה

שקורה בעולם. מי שמגיע לסליחות יודע

שאנחנו קוראים "אלוהינו שבשמים, תן שלום

בארץ ותן שובע בעולם". "שלום בארץ" זה

הפוליטיקה, אנחנו מחליטים, אבל הכלכלה- - -

<יצחק וקנין (ש"ס):>

"תן שלום בארץ ותן שלום במלכות".

<שר האוצר משה כחלון:>

"תן שלום בארץ ותן שובע בעולם". בלילה

קראנו סליחות.

רמת האבטלה נמצאת בשפל.

<היו"ר משה גפני:>

אמרו פעם לספיר שיש בצורת. הוא שאל: איפה

בצורת? אם בארצות-הברית אז אני מודאג, אבל

אם פה – לא נורא.

<שר האוצר משה כחלון:>

לא סתם כתבו לנו: "אלוהים שבשמים, תן שובע

בעולם". מה שקורה בעולם משפיע עלינו. באמת

עם כל הכבוד לנו שאנחנו מדינה חזקה, עם

יוזמה, עם חדשנות, עם היי-טק, יש השפעה

גלובלית על מה שקורה ולא שר אוצר כזה ולא

אחר לפעמים יכול לעזור. לכן אנחנו לא

מחפשים אשמים ולא מעניקים פרסים לאף אחד.

השכר הריאלי עלה הרבה מעבר לתחזיות.

נתוני הגבייה ממסים גבוהים בהרבה מן

ההערכות הקודמות. זה דבר שאִפשר לנו

להוריד מסים, ואין לי ספק שנישאל על זה

ואני כמובן גם אשיב.

העובדה שיש האטה בצמיחה לא נעלמה

מעינינו, מעיני כל צוות המשרד. גם חברי

אופוזיציה שלפעמים אני מתייעץ איתם, שיש

להם מה להגיד, אנחנו שומעים את כולם. יש

לנו חבילת צעדים שגובשה ותוצג היום

לראשונה מולכם. היא הוצגה טיפין-טיפין,

אבל היום לראשונה בצורה מרוכזת היא מוצגת

כאן.

אני מבקש למנות חלק מן הצעדים.

הרחבת ערבויות המדינה ליצואנים בסך 800

מיליון דולר;

הקמת קרן ערבויות לחקלאים בעידוד המדינה;

תוקם קרן אשראי חדשה לעידוד ביצוע

ערבויות שנדרשות מחברות ישראליות קטנות

ובינוניות על-ידי קניינים בחוץ לארץ.

אפרט פה רק בשניים-שלושה משפטים. יש חברות

בינוניות, לא ענקיות, שצריכות לספק סחורה

לחו"ל או לייצר עבור חו"ל והן צריכות לספק

ערבויות. לחברות קטנות לפעמים הערבות

הזאת היא כל הכסף שיש להן וקשה להן. אם

מספקים ערבות אז כל ההון העצמי שלהן

מתכלה.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

כמו בדירה הראשונה, ההון העצמי של המשפחה

מתכלה, ושם אף אחד לא נותן סיוע.

<בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי):>

אדוני היושב-ראש, זה מה שמחכה לנו? אי אפשר

לנהל כך דיון.

<שר האוצר משה כחלון:>

עזוב, זה בסדר.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

זה תורה מסיני, "כזה ראה וקדש"?

<בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי):>

ידבר אחר-כך כל אחד בתורו.

<היו"ר משה גפני:>

כאשר השר מדבר לא מפריעים. זה גם לא מכובד.

זה לא משיג אפקט.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

"הכלבים נובחים והשיירה עוברת".

<שר האוצר משה כחלון:>

על הרקע הזה, המדינה פה צריכה לעזור

לקבוצות האלה, למפעלים הקטנים

והבינוניים כדי שיוכלו לספק את הסחורה,

לייצר, לשווק אותה ואנחנו נעזור להם

בערבויות.

תוקם קרן הלוואה חדשה לעסקים קטנים

ובינוניים בסכום ערבות של 600 מיליון ש"ח.

לדעתי היא כבר הוקמה. החשבת הכללית, הקרן

כבר הוקמה או שהיא תוקם?

<מיכל עבאדי-בויאנג'ו:>

המכרז יצא. עד סוף השנה זה יסתיים.

<שר האוצר משה כחלון:>

הקרן תוקם. אז אנחנו בסדר, דייקנו;

יש לנו עידוד פעילות של IP, של קניין רוחני.

אנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד לכך

שהחברות האלה יירשמו בארץ. כרגע רבות

נרשמות בחוץ לארץ וזה סוג נוסף של תמריץ;

קרנות הון צמיחה שינוהלו על-ידי שותף

כללי במגזר העסקי וישקיעו בחברות מטרה,

בתקציב של 225 מיליון שקל, שימונף להלוואות

בסך עד מיליארד שקל;

חיבור מפעלים קטנים לגז.

הצעדים הבאים יצטרכו להיות צעדים שכבר

נקטנו: הפחתת מע"מ והפחתת מס חברות,

שאנחנו רואים בהם מחוללי צמיחה.

<בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי):>

לאילו מפעלים בדיוק אם אין מתווה גז?

<שר האוצר משה כחלון:>

מה זה קשור? אתה יודע כמה גז זורם כרגע

מ"תמר"?

<היו"ר משה גפני:>

הדיון רציני. בחיבור לגז הלוואי והיו

עושים את מה שצריך לעשות, מפני שגז יש.

<נורית קורן (הליכוד):>

לא היו סוגרים את "מגבות ערד".

<היו"ר משה גפני:>

מה השאלה, אחרת המפעל לא היה נסגר.

<נורית קורן (הליכוד):>

שיאשרו אותו רק.

<היו"ר משה גפני:>

המתווה הוא עוד דבר.

<נורית קורן (הליכוד):>

אם היה מגיע גז ל"מגבות ערד" המפעל לא היה

נסגר.

<שר האוצר משה כחלון:>

תפיסת העולם שלי, וכרגע של משרד האוצר,

היא שיש שני סוסים שצריכים לסחוב את

העגלה שנקראת צמיחה. דבר אחד זה מסים

נמוכים, דבר שני זה רפורמות ושינויים

מבניים במשק, וכמובן השקעות וכל מה שבא

מסביב. זו תפיסת העולם.

חוק יסודות התקציב קובע ששר האוצר אחראי

על תקציב המדינה. אף אחד אחר לא, זה שר

האוצר.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

מלבד תקציב הביטחון.

<שר האוצר משה כחלון:>

תקציב המדינה וגם תקציב הביטחון.

<סגן שר האוצר יצחק כהן:>

כולל, הכול כלול.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

מה הצפי במיסים?

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

בואו נראה אתכם.

<שר האוצר משה כחלון:>

אנחנו נגיע הרבה. נמצאים פה באמת כל בכירי

משרד האוצר. אף אחד לא יכול להגיד: "אני

אבדוק". את כל התשובות תקבלו. לא אתן לאף

אחד להגיד: "אנחנו נבדוק ונחזור אליכם".

בסדר?

ברפורמות יש פה צעדים חסרי תקדים בתחום

הדיור הכוללים ויתור על הכנסות של

מיליארדי שקלים. חברי הכנסת, אני רוצה

לומר לכם, זו הפעם הראשונה ששינינו את

שיטת המכרזים. אין יותר ספסרות בקרקע.

מדינת ישראל לא מספסרת בקרקע. כל קרקעות

המדינה שנמכרות או משווקות הן רק לזוגות

צעירים חסרי דיור. זה חסר תקדים, זה לא היה

קודם. אין זה סוד שהקרקע היתה מקור הכנסה

משמעותי במכירה. כרגע זה בוטל, אין יותר,

אין ספסרות בקרקע, אין שקבלן נותן 100

והשני נותן 120 או 150 או 160 ואותו זוג צעיר

בסוף לא מצליח להגיע לדירה.

נקטנו צעדים שמרסנים משקיעים. גם פה, אני

יודע, "חטפתי" על זה ביקורת אבל, חברים, לא

יכול להיות שאנשים שמשקיעים – ואין לי

טענה: אין אפיק השקעה אחר, הריביות

נמוכות, הכול אנחנו יודעים. אני אומר את

מה שאני מאמין בו ואני גם מוכן "לחטוף" על

זה, אבל זה מה שאני מאמין. אני מאמין

שצריכים להסתכל על עוד אחרים בצדדים, לא:

"אם יש לי אני אוכֵל הכול ולא אכפת לי מה

קורה עם אחרים". לכן גם בעניין של

המשקיעים העלינו את מס הרכישה. כן, העלינו

את מס הרכישה ו"חטפתי" על זה, אבל לא יכול

להיות שאנשים עומדים עם כל ההכנסות שיש

להם, ולא חשוב כרגע מאיפה, וזוג צעיר

לעולם לא יוכל לעמוד מולם. תחשבו על זה,

הזוג הצעיר נאבק על 10,000 ומולו בא אדם עם

הדירה השנייה והשלישית ואחרי 30-40 שנות

עבודה, פנסיות, הכול בסדר, הוא מסודר,

אלוהים אהב אותו, אז הוא מעלה את המחיר

ב-100,000 שקלים. מה יעשה הזוג הצעיר? ההוא

בשביל להילחם על 5,000 שקל יורד לו דם מן

האצבעות. לכן העלינו עוד טיפה את מס

הרכישה, הכבדנו קצת על המשקיעים כדי

לפנות מקום לזוגות הצעירים. נכון, זה מהלך

לא קל, מהלך לא פופולרי, אבל "מי שמאמין לא

מפחד".

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

למה? הכול פופולרי כאן בוועדת הכספים.

<שר האוצר משה כחלון:>

על הרקע הזה אני חוזר אל האמרה: "מי שמאמין

לא מפחד". זה מה שאנחנו מאמינים. זה מה

שאנחנו עושים.

אנחנו הולכים לצעדים מרחיקי-לכת בתחום

הבנקאות, וזו הזדמנות פה באמת לברך את בנק

ישראל על כך שהוא הצטרף אלינו. לא אכפת לי

להגיד שהצטרפתי אליו. במשך עשרות שנים

מדברים על הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים

וזה לא קרה, וחבר הכנסת קיש גם שותף

לעניין. אני שמח שזה שם. זאת רפורמה

משמעותית בשוק הפיננסים. זה עשרות

מיליארדי שקלים בשנה.

רפורמה בפנסיה – חברי הכנסת, חשוב שמי

שפחות מכיר את זה יידע, לכל אחד מאתנו יש

קרנות פה, קרנות שם, פנסיה פה, פנסיה שם. עד

היום רק חברות הביטוח נהנו מזה כי אלה

כספים שהיו רדומים, שנעלמו. היום משרד

האוצר בנה מנגנון- -

<היו"ר משה גפני:>

שינינו את זה כאן. את החוק העברנו כבר.

<שר האוצר משה כחלון:>

- -שזה יישאר. אני חושב שזה דבר צרכני,

הוגן, צודק, שאין עליו בכלל ויכוח.

<מיקי לוי (יש עתיד):>

תגיד שזה התחיל עוד מהכנסת הקודמת. שיהיה

פייר.

<היו"ר משה גפני:>

חבר הכנסת מיקי לוי, באת רק עכשיו. השר הגן

עליכם.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

נכון, הוא גם לא הכניס את הדיור הציבורי

לפרויקט "דירה להשכיר". הוא באמת הגן על

התוכנית שלכם ב"דירה להשכיר".

<שר האוצר משה כחלון:>

ראשית, מיקי לוי, קודם כול מגיע לך מזל טוב

על נישואי הבת. באמת תודה, אבל אמרתי את

זה. אני הולך להגיד עכשיו, ואמרתי את זה

מעל בימת הכנסת, אתה שמעת את זה ואני חוזר

על זה כאן, רפורמת הקורנפלקס הולכת

להוזיל את מחירי המזון היבש בעשרות

אחוזים. בעזרת-השם נעביר אותה. קשה לי

לבקש מכם לתמוך בה, למרות שאתם בניתם

אותה, אבל יש קואליציה ואופוזיציה.

<מיקי לוי (יש עתיד):>

תשאל את המנכ"ל שלך כמה פעמים אני תומך,

בניגוד לאחרים, כולל בדיור.

<נורית קורן (הליכוד):>

נכון, מיקי לוי לגמרי ענייני.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

רק בקואליציה לא ענייניים. באופוזיציה

אנחנו ענייניים. בקואליציה לא ענייניים.

<שר האוצר משה כחלון:>

סגן שר האוצר לשעבר, רפורמת הקורנפלקס

היא שלכם. אנחנו מצאנו לנכון להעביר אותה,

כי היא חשובה והיא תוזיל את יוקר המחיה.

אני רוצה לומר לך, קשה לתפוס אותי במילת

ביקורת על משרד האוצר, על שר האוצר או סגן

שר האוצר הקודמים, זה לא נכון. היו דברים

שעשיתם שאני חושב שהם מצוינים והיו דברים

שחשבתי שלא אז הזזתי אותם, וזה בסדר. אני

גם מצפה משר האוצר הבא להגיד: הכחלון הזה

אני לא יודע מה הוא חשב ואז להעיף דברים

ואילו דברים שהוא יחשוב כנכונים להעביר

אותם. זה לא קואליציה ואופוזיציה. יש לנו

מספיק מאבקים באולם ובמליאה כקואליציה

ואופוזיציה.

יש פה גידול משמעותי בהוצאות האזרחיות.

יש פה תוספות משמעותיות – שוב, שחלקן

התחילו אצלכם, אצל שר האוצר הקודם, לא

הכול שלנו, אבל כפי שאמרתי, מה שיכולנו

הוספנו. בשנתיים הבאות – אני רוצה לדייק,

לא רק בשנה הבאה – 6.5 מיליארד שקלים

לחינוך, 5.9 מיליארד שקלים לבריאות, 800

מיליון שקלים לרווחה, כ-600 מיליון שקלים

לטובת השלמת הכנסה לקשישים.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

כאן זה "הטייס האוטומטי"?

<שר האוצר משה כחלון:>

לא, ביחד עם "הטייס האוטומטי".

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אז כמה נטו? אתם בניתם את התקציב. כמה נטו?

<שי באב"ד:>

נטו כל ההוצאות גדלו.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

בכמה הגדלתם את תקציב משרד הרווחה?

<שר האוצר משה כחלון:>

היא שואלת כמה כסף חדש, מה שנקרא.

<מיקי לוי (יש עתיד):>

חוץ מן "הטייס האוטומטי".

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

חוץ מן "הטייס האוטומטי".

<שר האוצר משה כחלון:>

ברור, זאת השאלה.

<אמיר לוי:>

תיכף נברר.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אתם לא יודעים?

<אמיר לוי:>

אבל "טייס אוטומטי" זה גידול.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

תגידו לי כמה נטו. יכול להיות שאנחנו

במינוס.

<אמיר לוי:>

יש פלוס משמעותי ואתם תראו את זה במצגת.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אז תגידו.

<שר האוצר משה כחלון:>

תיכף תקבלי תשובה. כפי שאמרתי- - -

<יעל גרמן (יש עתיד):>

אני מבקשת לדעת, 5.9 מיליארד שקל לבריאות

זה ב-2015 או ב-2015-2016?

<שר האוצר משה כחלון:>

אמרתי: שנתיים.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

למעשה לשנת 2015 זה הרבה פחות מהתקציב

שאנחנו אישרנו.

<היו"ר משה גפני:>

למה לא השאירו אתכם בשלטון?

<קריאה:>

בגלל שהייתם כל-כך מוצלחים...

<היו"ר משה גפני:>

היה כל-כך טוב...

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

אגיד לך למה, בגלל המס על העובדים הזרים.

הם הטילו את המס וביקשו סליחה. אבל שר

האוצר ביטל את המס על האלכוהול.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אני שאלתי את זה קודם ולא אמרת. ולא

הכניסו דיור ציבורי ל"דירה להשכיר".

<היו"ר משה גפני:>

אגב, אני רוצה לתקן טעות. באמת הממשלה

הקודמת עשתה את הרפורמה של הקורנפלקס,

אבל למען האמת ההיסטורית צריך לזכור שזה

התחיל עם ועדת קדמי בכנסת השמונה-עשרה,

זאת האמת.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

את המסקנה הכי חשובה של ועדת קדמי גם הם

לא אימצו, לפרק את המונופולים. שר האוצר

הבטיח לפרק את המונופולים במזון. אל

תחוקק חוק של 150 עמודים שזה לא כלול בו.

אין לזה שום משמעות, זה לא יוריד את

המחירים. גם החקיקה לגבי רשתות המזון

בכנסת הקודמת אמרו שתוריד את המחירים,

אבל היא לא הורידה.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

רפורמת הקורנפלקס, כדאי שתפנים- - -

<היו"ר משה גפני:>

היא התחילה בוועדת קדמי.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

אבל היא שונתה.

<היו"ר משה גפני:>

בסדר.

<שר האוצר משה כחלון:>

חבר הכנסת לוי, אני חייב לומר לך שמה שאתה

אומר בסדר, אבל השרה לשעבר גרמן צודקת כי

התפנית הגיעה במשרד הבריאות, ואגיד לך גם

למה. כל הזמן הרגולציה הכבידה בנושא

הבריאות ובאה השרה גרמן ופתחה את זה, כי

אחרת לעולם לא היתה רפורמת הקורנפלקס, לא

עם יאיר לפיד, לא עם משה כחלון ולא עם אף

אחד אחר, לא היתה. זה נכון, מה שנכון נכון.

זה מה שאנחנו מצפים מן המשרדים, לעזור

לנו, איפה שיש רגולציה לפתוח אותה, איפה

שיש הכבדה לפתוח אותה. ותראו במהלך פשוט

מה קרה פה, איך השוק נפתח.

אנחנו שמחים שאנחנו יכולים לעזור

לחיילים, אנחנו שמחים שאנחנו יכולים

לעזור לקשישים.

<היו"ר משה גפני:>

ולילדים.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

לילדים, לחרדים.

<מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):>

בעוד 18 שנים.

<שר האוצר משה כחלון:>

החרדים הם חלק מן החברה, ואני גדלתי בבית

שבו ילדים היו ברכה, ילדים הם לא נטל,

ואנחנו בעד ילדים, שיהיו כמה שיותר ילדים

בעם ישראל.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

רק שאפשר יהיה לגדל אותם.

<שר האוצר משה כחלון:>

אנחנו פה כדי לעשות את הדברים וזה לא

מספיק.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

תן להם קורת גג של דיור ציבורי.

<שר האוצר משה כחלון:>

יש לנו כוונה עוד להמשיך ולעשות.

שוב, תודה רבה על ההקשבה.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

יהיו תיקונים בנוגע לדיור הציבורי

ולפרויקט שיקום השכונות החברתי? אדוני

השר, זה תקציב סופי או יהיו לנו תיקונים

בו? לא סתם אני שואלת על הדיור הציבורי.

אני רוצה התחייבות. אני רוצה לדעת האם

בכוונת השר לטפל בנושא פרויקט שיקום

השכונות החברתי והדיור הציבורי. זה חשוב

מאוד.

<היו"ר משה גפני:>

תודה רבה, אדוני השר, על הסקירה המקיפה.

אני רוצה שתדע – אתה יודע את זה, אתה ותיק

בבית הזה – ועדת הכספים היא ועדת הבית

שלך. אתה מוזמן בכל עת שתרצה להופיע כאן.

אנחנו נתברך בכך ונעשה את הדברים.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

יש דברים שאנחנו ממש מברכים עליהם, שלא

יצטייר אחרת, אבל יש דברים שלדעתי נשכחו

או נעלמו מן העין ולכן תפקידנו לבוא

ולהסביר, גם אם תוקפים אותי על זה.

<היו"ר משה גפני:>

חבר הכנסת איתן ברושי הוא ראשון הדוברים.

נעבור במהירות על דברי חברי הכנסת על מנת

שהשר יוכל להשיב. לאחר מכן אורלי לוי.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

אדוני היושב-ראש, במסגרת מגבלת הזמן, אני

תמיד אומר שאנחנו לא אופוזיציה למדינה אז

אני רוצה לברך את שר האוצר ואת הצוות שלו.

גם בהזדמנויות קודמות אני תמכתי ותומך

בהזדמנות שניתנה פה לרכז את הסמכות ואת

האחריות בידי שר שבא מן העם כדי להוביל

שינויים גם בתחום התקציב וגם בתחום

הבנייה. אבל זאת הזדמנות לטווח זמן קצר,

שאם לא תנוצל אז הביקורת, בצדק, תופנה על

בזבוז ההזדמנות חסרת התקדים שהמדינה

העניקה לשר אחד במשרד אחד, עם כל מה

שסביבו. לכן לפי דעתי התקציב הזה הוא

תקציב של מבחן ולא רק שינויים על הנייר.

השר אומר שתקציב הוא לא רק מספרים אלא גם

ערכים. אני בטוח, כמי שצמח בגן שמואל, שהוא

מתכוון קודם כול לחקלאות ולהתיישבות. השר

יודע שהתקציב מרע עם ההתיישבות והחקלאות.

מעל דוכן הכנסת השר דיבר שעה ארוכה על

הרפורמות וההישגים ושכח את האדם ואת

האדמה ואת החקלאות, שמייצרת בעצמה 30

מיליארד שקלים, מתוכם 4-5 מיליארד שקלים

לייצוא. גם הייצוא הזה קטֵן, לא רק הייצוא

התעשייתי. לא רק שיש בעיות של קיום, יש גם

עקירת מטעים וסגירת רפתות ויש אִיום על

ההתיישבות ועל החקלאות.

<יצחק וקנין (ש"ס):>

בשביל זה אנחנו פה, חבר הכנסת ברושי.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

חבר הכנסת וקנין, השאלה עד איפה האומץ שלך

יגיע, כי בסוף מצביעים.

<יצחק וקנין (ש"ס):>

אתה כנראה לא מכיר אותי.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

אני יודע, נחכה ונראה.

אבל אני רוצה להגיד משהו לממשלה. לפי דעתי

לא מספיק ברור, אדוני השר, מהדברים

שפורסמו, מה הם באמת היעדים. היעדים הם לא

רק הגירעון והצמיחה, אלא קודם כול

האוכלוסייה. בעיניי התקציב לא מבטא מספיק

את ההיערכות לגידול האוכלוסייה ולפיזור

האוכלוסייה. הרי אנחנו רוצים לעודד את

הריבוי הטבעי, ואנחנו רוצים לעודד עלייה

של יהודים לארץ ישראל, ואנחנו רוצים לחזק

את הנגב, את הגליל ואת הפריפריה. אין

בתוכנית מספיק דגשים, אין בתוכנית מספיק

מקורות, אין בתוכנית גם מספרים, מה שמצפים

מכל מנהיג ומכל ראש רשות מקומית שיגיד

לאילו יעדים אנחנו חותרים מבחינת גידול

האוכלוסייה ובעיקר מה הם התנאים, שבראש

ובראשונה זה הדיור, ודובר על זה לא מעט,

וכמעט לא מדובר בכלל על תעסוקה ופרנסה.

הייתי אתמול בגליל העליון. אני מסתובב

ברחבי הארץ, וגם אתה מכיר את זה, אדוני

השר. אין לממשלה פתרון לתעסוקה מתקדמת

שמאפשרת גם פיזור אוכלוסייה וגם לקיים

אותה כאוכלוסייה חזקה.

אני רוצה לסיים בכל זאת בבקשה ממך, אדוני

השר, על דעת היושב-ראש גפני. ועדת הכספים

באופן חסר תקדים החליטה פה אחד שעל האוצר

לבטל את המסים שהוטלו, לדעתו של סגן שר

האוצר הקודם, ללא הצדקה על העובדים הזרים

בחקלאות. מדינה שמבטלת את המס על אלכוהול

אחרי שאושר תקציב המדינה, אחרי שהיא

הורידה את המע"מ, מה זה אומר? באמת עניין

המס על האלכוהול הוא תיקון שהממשלה

הקודמת קיבלה, אבל זאת השאלה המרכזית

כאשר סוגרים משקים ועוקרים מטעים? על מס

שמיקי לוי הודה פה שהיה טעות. אני חושב

שזה לא כל-כך היה טעות אבל בכל מקרה לקראת

יום כיפור נסלח לו. אבל עכשיו, מיקי לוי,

תגיד שאת זה צריך לבטל. מדובר פה על מס לא

צודק.

<היו"ר משה גפני:>

אתה שואל את שר האוצר לגבי המס על העובדים

הזרים בחקלאות.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

אני לא שואל. אני תובע את ביטולו.

<בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי):>

זה גם התחייבות של השר לשר החקלאות. הוא

לא עולה להר הבית אלא הוא מטפל בזה.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

אדוני היושב-ראש ואדוני השר, היינו עם של

צוענים וסוחרים ורצינו להיות עם נורמלי.

כך הוקמה המדינה, ואתה יודע את זה – לחזור

לחיבור של אדם ואדמה, לחזור לחקלאות. הנה

מגיעה ממשלה שאין בה אף בשורה וישנן

גזירות שמאיימות על המשך קיומה של

החקלאות וההתיישבות. אני קורא לך לבחון

מחדש, ותתכנס היום ישיבת ועדה בראשות

אמיר לוי. אל תטיל גזירות ואל תפגע בכבשת

הרש. אם התקציב הוא ערכים אז קודם כול

התיישבות וחקלאות. תודה.

<היו"ר משה גפני:>

תודה רבה.

<שר האוצר משה כחלון:>

אני מבקש רק שיגיד לי אילו גזירות אנחנו

עשינו.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

כשביטלת את המס על האלכוהול לא שאלת מי

עשה. חשבת שלא מזיק לבטל את המס על

האלכוהול.

<קריאה:>

באלכוהול הפסידו כסף על המס.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

לא משנה. אני אומר שמס על העובדים הזרים

זה גזירה, מחיר המים זה גזירה.

<שר האוצר משה כחלון:>

אנחנו דנים כרגע בתקציב לשנים 2015-2016. תגיד

לי איזו גזירה יש על החקלאים בתקציב

2015-2016, גזירה שאנחנו עשינו. גזירות

היסטוריות – בסדר.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

אני אומר, נטפלתם לכבשת הרש ולצאן וזה לא

חומד לצון, זה פשוט אינטרס.

<שר האוצר משה כחלון:>

אבל איפה זה? זה לא בחוק ההסדרים.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

לא משנה.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

לא אתה עשית אבל אתם ממשיכים את זה.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

אדוני השר, אם אתם אומרים שהפטם הוא כמו

הגז אני מציע שגם נמצא סיבות לדחות את

ההחלטה. הפטם הוא לא הגז והמספרים לא

נכונים. המחסור בשוק עכשיו אומר לכם

שפקידי משרד האוצר לא יודעים לגדל

עגבניות. הפטם הופיע בתקציב ועבר לוועדת

הכלכלה מתוך הבנה שזה יגמר שם. סגרתם

עשרות רפתות בגולן, לא בתל-אביב.

<שר האוצר משה כחלון:>

מי זה "סגרתם"? על מי אתה מדבר?

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

אדוני השר, לא הכול מתחיל בקדנציה שלך וגם

לא כל ההישגים הם בקדנציה שלך. כרגע

בירכת.

<שר האוצר משה כחלון:>

לא הכתרתי את עצמי בשום כתר. חבר הכנסת

ברושי, הקשב, אני מבקש, ואני מוכן להתעמת

עם הכול, אבל שיהיה אמת. אני מוכן גם 50%

אמת. אתה לא יכול לתת פה הרצאה, כאילו

עשינו איזו גזירה, כאשר לא עשינו שום דבר.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

אבל אתה יודע שהמס על העובדים הזרים הורג

את החקלאים. הייתי אתמול ביסוד המעלה,

חקלאים שמשפחותיהם שם למעלה מ-100 שנים

סוגרים משקים.

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

איתן ברושי, זה לא גזירה חדשה. זה דבר

שהיה.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

מה זה משנה?

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

יכול להיות שאתה יכול לפנות לשר והשר

ישקול את הדבר.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

אדוני השר, איחלתי לך הצלחה.

<בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי):>

יש על זה התחייבות לשר החקלאות, אבל זה לא

קורה.

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

אתה יכול לפנות לשר והשר ישקול את זה. אגב,

הטענה לגבי המיסוי על העובדים הזרים

נכונה.

<איתן ברושי (המחנה הציוני):>

לסיום, גמר חתימה טובה. זה הכול.

<היו"ר משה גפני:>

אורלי לוי, בבקשה, ואחריה חבר הכנסת מיקי

רוזנטל. אני מבקש דבר אחד, אני לא מגביל אף

אחד בזמן אבל יש פה רשימה ארוכה של חברי

כנסת. אני מבקש שכולם יתחשבו האחד בשני.

תנסו למקד את הנושאים במה שהשר צריך

להשיב עליו. אורלי לוי, בבקשה.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אני רוצה לומר כמה דברים. אפתח דווקא עם

הדברים הטובים. חשוב לי להקדים ולומר שיש

פה דברים שלא רק שאני תומכת בהם אלא אני

מברכת עליהם, אבל יש דברים שבעיניי- - -

<היו"ר משה גפני:>

נכון, את גם מצביעה בעד.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

נכון. אני עניינית מאוד. הייתי עניינית

כאשר הייתי בקואליציה ופעמים רבות רצו

להעניש אותי על כך שהייתי עניינית, ואני

עניינית כאשר אני באופוזיציה. כאשר צריך

לתמוך אני תומכת. כשצריך לומר שיש פה

עוולה, זה תפקידי, זה תפקיד כולנו, בין אם

אתה בקואליציה ובין אם אתה באופוזיציה,

אחרת לא תשנה פה כלום.

אני באמת פונה אל השר. יכול להיות שנעשו

טעויות ויכול להיות שאתה לא יודע על כל

הרזולוציות הקטנות. קורה, זה תקציב גדול

מאוד, כל אחד גם אחראי על תחום מסוים.

כשהיית יושב-ראש ועדת הכלכלה תקפת

בחריפות גדולה מאוד את ממשלת קדימה על כך

שהיא הורידה את פרויקט שיקום השכונות

החברתי ל-48 מיליון שקלים בשנה. בהיותך שר

האוצר, ב-2016 לא הוקצה ולו שקל לשיקום

שכונות חברתי. ראית את הטעות – תיקנת.

תיקנת ל-11 מיליון שקלים. כשזה היה 48

מיליון שקלים לשנה אמרת: "לא רק שזה אכזרי,

זה ציני". יש לי פה ציטטות שלך. תקפת אז את

החברים בקואליציה שנתנו יד לכך. האם היום

11 מיליון שקלים בפרישה ארצית זה לא ציני?

כמה זה יוצר? 2 שקלים לילד לחודש או לשנה?

מה יוכלו לעשות בזה? זה אותו פרויקט שהיה

ספינת הדגל החברתית של מדינת ישראל –

ילדים שנולדו לאוכלוסיות לא חזקות

מבחינה סוציו-אקונומית יכלו להרשות

לעצמם חוגים, נבנו מתנ"סים בעיירות פיתוח.

<שר האוצר משה כחלון:>

היות ואני אחד הילדים האלה אז קראנו לזה

"בית תלמיד", לא קראנו לזה "חוגים". זה היה

"בית תלמיד". הלכנו לבית התלמיד בגלל

שהיתה שם ארוחה חמה.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אנחנו הלכנו לחוג כתיבה יוצרת כי שם

יכולנו להיחשף לסופרים ולאותם ספרים

שיכול להיות שלא יכולנו לקנות אותם. לא

אני, אבל חלקנו הגדול בבית-שאן.

<היו"ר משה גפני:>

כל אחד הלך בשביל משהו אחר.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אני רוצה להגיד לך יותר מכך, אדוני

היושב-ראש. כאשר נבנו מגרשי הטניס

בעיירות הפיתוח חלק מפקידי האוצר אמרו

שמביאים את הספורט הלבן, למי? לשחורים של

החברה? זו התפיסה המעוותת, שלצערי הרב

עדיין מחזיקים בה חלק מפקידי האוצר,

ולצערי הרב יש שרים שפשוט מורידים את

הראש ומוותרים, או לא יודעים.

<יואב קיש (הליכוד):>

אבל פקידי האוצר הם שחורים... אני מבקש

מפקידי האוצר השחורים להעביר את הכסף גם

ללבנים.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

לכן אני בוערת. אותם אנשים שאמורים היום

לשאת את הדגל הזה, כי הם הרוויחו ממנו, כי

הם יצאו מתוך מקומות מסוימים ופתאום

ניתנה להם ההזדמנות השווה, היום במו

ידיהם גודעים את אותו ענף שהם הרוויחו

ממנו וראו מה זה עשה לאוכלוסיות האלה. זה

לגבי פרויקט שיקום השכונות החברתי.

לגבי פרויקט שיקום השכונות הפיזי, גם שם

יש קיצוץ לאורך השנים. לצערי הרב, גם היום

ההוצאה של 55 מיליון שקלים – ותבדוק אותי

– תלויה בהכנסה של 30 מיליון שקלים. ממי?

מאותם דיירים שאמורים לשפץ להם את המקום.

אז בשורה התחתונה גם פה יש קיצוץ כי

המדינה תיתן רק 20 מיליון שקלים. זה מעוות.

עכשיו בואו נתקדם הלאה. דיור ציבורי –

אין שום בשורה אמיתית, בטח לא בכך שניקח

את נכסי הדיור הציבורי, מה שנשאר מהם,

וניתן את זה לחברת "עמידר" ונהפוך אותה

להיות אדון, בעל הבית. שמעתי בכלל על

כוונות לסחור בבורסה בחברה הזו, בנכסים

של מדינת ישראל שמיועדים וצפויים לדיור

ציבורי. אין לנו משרד בינוי במדינת ישראל?

מה תפקידו? הרי הוציאו משם הכול. מה הוא?

חברה לאישור תוכניות בנייה? הרי, בשורה

התחתונה, קבינט הדיור הוציא הכול ממשרד

הבינוי. השאירו שם דיור ציבורי. גם את זה

רוצים להוציא ולהפריט? אני לא יודעת מה

לעשות בזה. "עמידר" והחברות המשכנות הן רק

קבלן ביצוע של מדיניות ממשלתית. מה היא

אותה מדיניות של הממשלה הנוכחית?

לא ייתכן שבפרויקט "דירה להשכיר", שאני

נלחמתי בו כחברה בקואליציה כי לא נכללה

בו אוכלוסייה מסוימת, של החרדים, וגם לא

אוכלוסייה נוספת, של הדיור הציבורי.

בהתחלה אמרו לי במשרד האוצר: היזמים לא

רוצים את זה כי זה מוריד להם את ערך

הפרויקט. נפגשתי איתם, שאלתי אותם. אמרו

לי: אדרבה, שלא יפילו את זה עלינו כי חלקנו

באים מהדיור הציבורי, ויותר מזה, זה הכסף

הכי בטוח שיש, X אחוזים מאותו פרויקט.

כשהמדינה מוותרת על מיליארדי שקלים

בקרקעות, בהכנסה מקרקע, כדי לקדם איזו

תוכנית שבאמת תביא פתרון, מדוע אנחנו לא

מקצים X אחוזים לדיור ציבורי, שהמדינה

תשכור מהיזמים ותשכיר בשכירות משנה

לאותם זכאים שמסתובבים עם תעודה? תעודת

הזכאות לא מקנה כלום. אותם אנשים היום

מסתובבים עם תעודת זכאות, עם השתתפות לא

ריאלית בשכר דירה ומוציאים את הכסף שאין

להם ונזרקים מבתים כי בשוק החופשי אף אחד

לא מחכה להם ואף אחד לא מוכן להבין ואין

להם כסף לשכור את הדירות היקרות מדי ואין

דירות אחרות. זה יכול להיות נתיב מצוין

לפתור את הבעיה. אנחנו מדברים על עשרות

אלפי יחידות דיור לטווח ארוך. יותר מכך,

רק 25% יהיו בשכר דירה מופחת.

<היו"ר משה גפני:>

תתכנסי לסיכום.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אני מנסה להבין מה קורה במשרד הרווחה, כמה

הלכה למעשה זה "הטייס האוטומטי" וכמה הלכה

למעשה זה כסף חדש.

<היו"ר משה גפני:>

אמיר לוי, אתה יודע לענות תשובות? הוא

ישיב אחר-כך.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

האם ה"פלאט" של השירותים שהמדינה אמורה

לתת לאזרח, אם קיצצנו שם אז אי אפשר לומר

שאין גזירות. יש גזירות. השאלה אם אנחנו

יכולים לחיות עם חלק מהן או לא, והשאלה

איפה יש את אותן גזירות. אם עושים קיצוץ

"פלאט" של 3% - אני יודעת שהכוונה ליותר –

אנחנו מקצצים באותם שירותים והאזרח צריך

להכניס את היד לכיס שלו ולהוציא משם כסף

ולממן את אותם שירותים בעצמו. לכן זה סוג

של מס ישיר. פה אני שואלת, אותו אדם שצריך

עכשיו לממן את השירותים מהכיס שלו, מה הוא

אמור לעשות בעניינים של רווחה ובעניינים

אחרים?

יש עוד נקודות לדון בהן. איפה שצריך לברך

אנחנו מברכים.

<היו"ר משה גפני:>

נדון בתקציב הזה במשך שבועות ארוכים.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

חשוב לי מאוד הנושא של הדיור הציבורי. אני

חושבת שלא מספיק קולות נשמעים, וגם כאשר

יש קולות משתיקים אותם בצורה כזו או אחרת.

אני יודעת אילו לחצים היו עליי כחברה

בקואליציה להסיר אז, בכנסת הקודמת, את

התנגדותי לכך שלא הופיע דיור ציבורי

ב"דירה להשכיר". זה פתרון מצוין, זה טוב

ליזמים וטוב לאזרחים.

<היו"ר משה גפני:>

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי רוזנטל ואחריו

חבר הכנסת מיקי זוהר, מישהו מהקואליציה.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

אדוני השר, אני מסתכל על התקציב הזה ואני

באמת מנסה לראות את הצדדים החיוביים שלו,

שיש בו, ויש בו כמה צדדים חיוביים ויש כמה

רפורמות ראויות מאוד וכולי וכולי, אבל

התקציב עצמו לא מתמודד עם הבעיות

האמיתיות של מדינת ישראל כפי שאתה הגדרת

אותן, לא כפי שאני חושב עליהן.

אציין רק 2-3 בעיות של המשק הישראלי, שגם

אתה מסכים שהן בעיות. בעיה אחת היא הדשדוש

והחשש שהצמיחה תרד עוד יותר, והשאלה איך

פותרים את זה. יש כמה פתרונות אפשריים.

אחד הפתרונות הוא עידוד הייצוא, השקעה

בעניינים שמעודדים צמיחה, בתעשייה וכולי,

והשני הוא עידוד הצריכה. תראה כמה השקעתם

בעידוד הצריכה, בהורדת המע"מ, השקעתם 5

מיליארד שקל. כמה אתם משקיעים בעידוד

הייצוא? רבע או חצי מזה.

<באסל גטאס (הרשימה המשותפת):>

- - -

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

הדבר הזה לא מתמודד באמת עם בעיות היסוד

של מדינת ישראל. עד לפני 5 שנים נפתחו פה

בכל שנה 70 מפעלים. כמה מפעלים פתחו בשנה

האחרונה, אדוני? אפס. כמה נסגרו בשנה

האחרונה? עשרות. אני מדבר על מפעלים, לא על

עסקים קטנים. איפה הם נסגרו? בפריפריה. מה

אתם עושים עם הפריפריה? איפה הטבות המס על

פריפריה? למה אתם גונבים אותן? אתה נותן

ידך לקחת את הטבת המס מערד וקריית שמונה.

אני לא מבין אותך.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

גם מבית-שאן.

<יואב קיש (הליכוד):>

זה לא יקרה.

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

לא יילקח שום דבר.

<שר האוצר משה כחלון:>

חברינו לקואליציה, אם לא תבינו את תפקיד

האופוזיציה לא נוכל להתקדם. תנו להם. הם

לא מחויבים לאמת עד הסוף.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

מה?

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

מה אמרתי עד עכשיו שהוא לא נכון?

<שר האוצר משה כחלון:>

אמרת שנתתי יד לקחת מן הפריפריה. אתה

טועה, מה לעשות.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

למה אדוני לא מודיע שהדבר הזה לא יהיה?

<שר האוצר משה כחלון:>

אני מודיע שיש פה גוף- - -

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

תודיע עכשיו שהדבר הזה יוסדר, אז אחזור

בי.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

למה צעירים ירצו לגור בפריפריה?

<שר האוצר משה כחלון:>

בחיים לא הכול מן האפס, לפעמים יש 80%-20%.

לכן כל החלטה שמתקבלת היא בעייתית. יש

דברים שאנחנו צריכים בשבילם זמן. כרגע לא

נוגעים בכלום, כל אחד במקומו יושב, על

כיסאו נח. יש ועדה יעילה וזריזה, שקצבנו

לה גם זמן. עד שנצטרך לקבל החלטות, אם

חלילה להזיז לכאן או לכאן, נקבל פה את

הדבר הכי מאוזן שיש.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אני רוצה לומר לך שחברים בקואליציה עכשיו

הצביעו על "דירה להשכיר" למרות שהם אמרו- -

-

<קריאה:>

זאת היתה הצבעה מצוינת.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

חברה שלך אמרה שהיא נגד אבל היא מצביעה

בעד.

<היו"ר משה גפני:>

אבל הוא מדבר על הטבות מס.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אותו דבר יקרה גם שם בגלל משמעת

קואליציונית.

<שר האוצר משה כחלון:>

אני מבקש מאנשי יש עתיד, "דירה להשכיר" זה

שלכם אז על כל הבעיות תענו אתם.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אבל אתה אמור לתקן.

<שר האוצר משה כחלון:>

אני אימצתי כי אני חושב שזה טוב.

<נורית קורן (הליכוד):>

- - -זה עכשיו שלך, לא שלהם.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אדוני, אתה צודק לחלוטין. לכן אמרתי, למה

אנחנו צריכים להצביע בעד- - -

<היו"ר משה גפני:>

אנחנו לא צריכים. אפשר להצביע נגד.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

בואו נתקן את התוכנית. איך שאתה מגיש אותה

– זאת אותה תוכנית, היא לא משכנעת.

<היו"ר משה גפני:>

מיקי רוזנטל ברשות דיבור. אני רק מבקש

הערת ביניים. בסדר היום של הוועדה –

קיבלת את זה – מפורט שייערכו מספר דיונים

על הטבות מס ליישובים. לא נעשה דבר כזה

בלי שר האוצר. הוא באמת לא העביר את זה

בהחלטת ממשלה אבל הוא נתן לי "אור ירוק".

נפגשתי אתו. אנחנו נשתדל להגיע לפתרון.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

היא הנותנת. בא שר האוצר ואמר כל מיני

דברים על מה שהוא עושה, והוא גם מספר לנו

מה הוא יעשה. אני יכול להתייחס רק למה

שהוא הבטיח שהוא עושה, לא למה שהוא יעשה.

מה שהוא יעשה או מה שהוועדה תעשה –

אלוהים גדול, נעבור את יום כיפור, נראה מי

יישאר.

<שר האוצר משה כחלון:>

אין לי שום כוונה להתיר אף נדר.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

אבל הטבות המס בפריפריה הן רק דוגמה לזה.

שמעתי בקשב את מה שאמרת, ואמרת גם כמה

דברים של טעם, אין ספק, רק לא אמרת דבר אחד,

כמה עניים יהיו פחות? באיזה שיעור

יצטמצמו ממדי העוני אחרי שנת התקציב

2015-2016? בכמה? ב-1%? ב-2%? ב-3%? קראתי את כל הדוח של הוועדה בראשות חבר מפלגתך, חבר הכנסת

אלאלוף, והיו שם כל מיני הצעות, רבות.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

גם על הדיור הציבורי, המון.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

אז גם פה אתה אומר: לקחתי קצת מזה, קצת מזה,

קצת מזה. בסוף כמה עניים יהיו פחות? אני לא

יודע. אני יודע כמה עשירים יהיו יותר.

הרבה יותר, כי את מסקנות ועדת שישינסקי

ראש הממשלה רוצה לבטל. אני יודע שאתה בעד.

<היו"ר משה גפני:>

מסקנות ועדת שישינסקי נמצאות על סדר

היום.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

כן, זה גם בסדר היום של הוועדה, תיכף תגיד

לי. נכון, זה בסדר היום של הוועדה.

<היו"ר משה גפני:>

ונאשר את זה בעזרת-השם.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

כן, בטח. השאלה איך נעוות את זה וכמה ייקחו

מהצד הזה.

<היו"ר משה גפני:>

הוועדה הוכיחה את עצמה בזה.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

מה ייחשב משאב טבע, מה ייחשב מוצר

תעשייתי? אני את משפחת עופר מכיר, איך הם

עושים את ה"עיגולים" האלה, ואני יודע גם מי

עובד אצלם בממשלה.

<היו"ר משה גפני:>

לא היית בוועדת הכספים בעת הגשת מסקנות

ועדת שישינסקי א'.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

יש לנו פה תחקירן בתוך הוועדה.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

אבל אני רוצה לשאול על התקציב. יש שני

יעדים מרכזיים. אחד, צמצום אי-השוויון

בחברה הישראלית. התקציב הזה, לא שהוא לא

עושה כלום, אבל הוא עושה מעט מדי, מעט מדי

מול ההבטחות שאתה הבטחת ומעט מדי מול

האפשרויות שהיו. לא אמרתי שלא עשו כלום.

אמרתי שעשו מעט מדי.

דבר שני, לגבי הצמיחה. די בשינוי קטן

בסביבת הריבית, די במשבר בינלאומי

שבּוּעת הנדל"ן שלנו תתפוצץ לנו, ולכם אין

שום תשובה. אין לכם באמת תשובות למשבר

אמיתי. יש לכם תוכניות להורדת מחירי

הדיור, שאולי יעבדו, או שאולי יעבדו קצת

פחות, אני מקווה מאוד שיעבדו, אבל בסוף

אין אף רפורמה אמיתית אחת בתוך הדבר הזה.

קצת שינוי בבנקים.

<שר האוצר משה כחלון:>

קצת בנקים? זה הרבה שינוי בבנקים. ובריאות

הציבור, חיזוק הרפואה הציבורית.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

איך? בזה שאתם מטילים קנסות על מי שרוצה

להפעיל את הביטוח הפרטי שלו? זו גם שאלה

בפני עצמה.

<שר האוצר משה כחלון:>

- - -

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

אבדיל בין הרפורמות שאתם מציעים- - -

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

על ה-MRI וכל זה אנחנו מברכים.

<שר האוצר משה כחלון:>

לא רק MRI.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אנחנו מברכים.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

לפי מה שפורסם היום בבוקר, זה לא כך. גם על

ה-MRI יש דיבורים. אין כסף.

<היו"ר משה גפני:>

חברת הכנסת גרמן, חברת הכנסת אורלי לוי.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אני מחמיאה לליצמן.

<היו"ר משה גפני:>

אבל הוא באמצע רשות דיבור. אני מברך אותו

על נושא ה-MRI, נקודה. זה לא עומד לדיון

בכלל.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

יש הרבה דברים טובים בתקציב. אני רוצה

למנות את הדברים הטובים בתקציב.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

גם טיפולי השיניים לילדים יחזרו?

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

יש לא מעט רפורמות חשובות בתקציב, אבל אלה

רפורמות של מה שאפשר ולא מה שצריך. אין

שום רפורמה אחת יסודית. אין תקצוב

דיפרנציאלי בחינוך; אין למשל שינוי אמיתי

בשוק התעסוקה הישראלי, שבאמת יש בו אבטלה

נמוכה, וטוב שכך, אבל כושר ההשתכרות של

הישראלים עלוב ועידוד של מקצועות שיש בהם

הכנסה גבוהה יותר – זה רפורמה אמיתית,

העלאת התפוקה במשק הישראלי – זה רפורמה

אמיתית. כל זה איננו. יש חשש גדול באמת שאם

הצמיחה תמשיך לדשדש – ויש סכנה אמיתית

כזאת – ניקלע למיתון קשה ואנחנו לא

מוכנים לזה. אם אתה חושב שהתקציב הזה עונה

על הבעיות שתיארתי, אני אומר לך אדוני

שהוא לא עונה.

<היו"ר משה גפני:>

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי זוהר, ואחריו

חברת הכנסת רחל עזריה.

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

ראשית, אעודד את השר.

<שר האוצר משה כחלון:>

תעודד את הצמיחה. לא אותי.

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

כי רוב הביקורת שנאמרה פה, ככל הנראה,

בכלל תתייתר. רוב הדברים שנאמרו פה הם

דברים שאני באופן אישי יודע שיש בכוונתך

לטפל בהם, ואני חושב שכבר הרגישו את זה

מיידית, אז תמתינו עם הביקורת כי להערכתי

אתם תתבדו.

<קריאות:>

- - -

<היו"ר משה גפני:>

די, אי אפשר לפגוע בכל החברים שיושבים

בשקט ורוצים לדבר, זה לא בסדר.

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

בבחינה שאני עשיתי לתקציב, והיא לא כל-כך

מדוקדקת כי נתנו לנו המון ספרים, לקח הרבה

זמן לקרוא את זה, לקחתי לעצמי שתי שבתות

בעניין הזה. לקרוא בשבת זה בסדר גמור. אגב,

אני לא עושה כלום בשבת למעט לקרוא, וזה

דבר טוב ומבורך לקרוא בשבת. אני יכול

לומר, מדובר בתקציב טוב, בתקציב שיכול

לחזק את המדינה ברמה החברתית, קודם כול,

והוא גם לא פוגע ביכולת הכלכלית של

המדינה ויש לזה ערך חשוב.

אני חושב שכולנו צריכים להודות על העובדה

שסוף-סוף יש לנו שר חברתי ואנחנו מברכים

על כך. אני יכול לומר לך כמרכז הקואליציה

של הוועדה שאנחנו מתכוונים לתת אמון גדול

בך. אנחנו רוצים לחזק את האג'נדה הכלכלית

שלך במסגרת הוועדה שלנו וניתן למדיניות

שלך, בעזרת-השם, רוח גבית.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

איפה שצריך לבקר אתם תבקרו?

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

אני רוצה גם להדגיש בפניך שני דברים

משמעותיים. אנחנו פשוט, בשונה מכם, לא

עושים את זה ברעש. אנחנו מדברים עם השר,

מקדמים תהליכים. זו המהות של הדמוקרטיה.

לא ברעש.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אם מוכנים לקבל אותך לשיחה.

<היו"ר משה גפני:>

אורלי לוי, יש עוד חברים, באמת, אי אפשר

לעשות את זה לאחרים.

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

אבל אסור לנו לשכוח, אדוני השר, ואני רוצה

להדגיש את הדברים, התחייבנו בבחירות לשני

נושאים חשובים, ואתה יודע את זה, ואני

רואה שאתה גם מטפל בזה. אסור לנו להזניח

את מחירי הדיור ואת יוקר המחיה. אנחנו

מחויבים לעניין הזה. בסופו של דבר ניבחן

על זה ביום הדין הבא.

<יצחק וקנין (ש"ס):>

אל תדאג, יש אוטובוסים...

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

יש אוטובוסים. הוא אמר לך.

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

אל תדאג, בפעם הבאה, חבר הכנסת עיסאווי

פריג', אני מבטיח לך שאנחנו לא נדבר על

ערבים שנוהרים לקלפיות. אנחנו נדבר על

מצביעי מרצ שנוהרים לקלפיות.

לצד זה אני רוצה לדבר על נושא נוסף, על

נושא החוסן הלאומי שלנו. אין ספק

שהתעשייה המקומית, החקלאות המקומית, שוק

החלב והבשר – אלה דברים שמהווים חוסן

לאומי. מעבר לרעיון הכלכלי הרציונלי, אם

נרוויח יותר או נרוויח פחות, החוסן

הלאומי שלנו הוא דבר ממש חשוב ועל זה

הייתי שמח אם נוכל לשים דגש.

אנחנו נמצאים במדינה מורכבת. להיות שר

במדינה כזאת זה לא דבר פשוט בכלל, אולי

אחד התפקידים המורכבים בעולם. לכן אני

מאחל לך המון-המון בהצלחה, גמר חתימה טובה

ושתיחתם בספר כלכלה, שפע ופרנסה. זה דבר

חשוב, לפחות מבחינתך כשר האוצר של מדינת

ישראל.

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

מה עם משבר העגבניות? לא התייחסת.

<היו"ר משה גפני:>

תודה רבה. חברת הכנסת רחל עזריה, ואחריה

חבר הכנסת מנואל טרכטנברג.

<רחל עזריה (כולנו):>

אפטור את עצמי מלהצטרף לדבריו של מיקי

מכלוף זוהר. אני רוצה להתייחס כרגע לנושא

שכר החיילים. אנחנו יודעים שיש מאמץ

להעלות את שכר החיילים, ואנחנו שומעים

בימים האחרונים שיש מחלוקת. זה נושא חשוב

מאוד. בעבר ההורים ידעו שברגע שהילד מגיע

לגיל 18 ומתגייס העול הכלכלי או ההשקעה

הכלכלית פוחתת, לכן גם נקודות הזיכוי

משתנות. מכיוון שזה השתנה והיום המעמסה

הכלכלית היא משמעותית גם כשהנער מתגייס,

ואפילו יותר מזה, היום להיות חייל קרבי זה

סוג של פריבילגיה רק למי שיכול להרשות

לעצמו, אני שואלת איפה הדברים עומדים

ואיך אנחנו יכולים לדאוג לקדם אותם.

<היו"ר משה גפני:>

תודה רבה. חבר הכנסת מנואל טרכטנברג,

ואחריו חבר הכנסת עפר שלח.

<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>

אדוני היושב-ראש, השר משה כחלון, למען

האמת לא נוח לי להשמיע כלפיך ביקורת, ואני

חייב לעשות זאת, מכיוון שאני מכיר אותך,

מוקיר אותך ויודע שבאת לתפקיד בכוונות

טובות ובלב חפץ, אי אפשר לקחת את זה ממך,

אבל לא לילד הזה פיללנו, לצערי הרב, ואני

אומר את זה בכאב רב.

אני רוצה להתייחס דווקא לנושא הפיסקלי.

בוועדה הזאת – בדרך כלל באופוזיציה לא

מדברים על זה, בדרך כלל זה הפוך,

האופוזיציה רוצה לפרוץ- - -

<שר האוצר משה כחלון:>

לכן יש לי הערה למיקי זוהר.

<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>

ככלכלן אני דווקא כן רוצה לשים את זה על

השולחן.

<היו"ר משה גפני:>

יתנהל דיון על זה.

<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>

מה קרה כאן? פרצתם את הכלל הפיסקלי,

ועשיתם את זה בצורה כזאת שבעצם אין כלל.

אז צריך לקרוא לילד בשמו. זהו, נגמר, אין

כלל אוצר במדינת ישראל. יכול להיות

שהגיעה השעה שלא יהיה כלל ויפעלו לפי

הצרכים, אבל עשיתם את זה לא אחרי דיון

רציני שבו הגענו לנחלה ולמנוחה ואפשר

לנהוג כך. צר לי מאוד על כך. זה דורש

התייחסות רצינית ולא רק פופוליזם.

דבר שני, התייחסת לגירעון, אמרת 2.9. אני

רוצה להזכיר לכולנו, 2.9 ב-2015 זה יותר ממה

שהיה צריך להיות, ובטח הרבה יותר ממה שהיה

צריך להיות ב-2016, וה-IMF, קרן המטבע

הבינלאומית פרסמה דוח וטוענת שאפילו

הגירעון הזה הוא לא הגירעון הריאלי. איך

אתם מתכוונים להגיע לשם – וזו נקודה

שמפריעה לי מאוד – על-ידי משיכות

חד-פעמיות? זה לא סגירת גירעון. אתם

לוקחים מרשות שדות התעופה, שבשבוע שעבר

אישרנו לה משיכה של יותר מחצי מיליארד

שקל.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

עוד לא אישרנו.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

על כל ההכנסות של 3 השנים הבאות.

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

אתה משלם ואני משלם את הכסף הזה.

<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>

חברת רפא"ל – היתה לי הזכות הגדולה להיות

חלק ממנה במשך 5 שנים תמימות. יש ממנה

דיבידנדים של מאות מיליוני שקלים. זה

פוגע במחקר ובפיתוח ובייצוא העתידי של

רפא"ל, אחת התעשיות המדהימות שיש במדינת

ישראל, ובקק"ל, וכולי וכולי. הכול טוב, אלא

שזה חד-פעמי. כלומר, כשאתה טוען – ואני

באמת מצר על כך – שאין גזירות בתקציב הזה,

זה לא נכון. הגזירות נדחו כי ברור שברגע

שאותן משיכות חד-פעמיות לא יהיו על

השולחן אז נטיל את הגזירות הבלתי נמנעות

בעוד שנה ובעוד שנתיים. אז לא נכון להגיד

שאין גזירות. קל מאוד לומר שאין גזירות

כאשר אתה פורץ את מגבלת ההוצאה, כאשר אתה

עושה גירעון שהוא כאילו וכאשר אתה עושה

משיכות חד-פעמיות, אז קל מאוד להגיד את

האמירה הזאת.

<היו"ר משה גפני:>

למען האמת, בתקציב שאושר בקריאה הראשונה

הגירעון היה 3.4.

<עפר שלח (יש עתיד):>

מה שייך אחד לשני? זה היה בשנה שבה התקציב

היה של 1/12.

<היו"ר משה גפני:>

אושר 3.4. אצלכם יעד הגירעון היה 3.4.

<עפר שלח (יש עתיד):>

מה זה שייך? זה לא אותו תקציב בכלל.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

בזה חבר הכנסת גפני צודק. העלינו את יעד

הגירעון.

<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>

על פי מתווה הגירעון בשנת 2015 היה צריך

להיות 2.5 וב-2016 היה צריך להיות 2.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

אבל השאלה לשם מה עשו את הגירעון הזה.

<שר האוצר משה כחלון:>

הגירעון לפי תפיסת מפלגת העבודה צריך

להיות בגופים האזרחיים, וזה מה שקרה. לא

לקחנו כסף לשום דבר. אני יכול להשית מסים

בדקה, ופרופסור טרכטנברג תומך בזה, להגיד:

יהיו מסים כדי להוריד גירעון. לא. במע"מ

אותו דבר. רבותי, זה כסף של הציבור והוא

יחזור לציבור. בביטוח חובה לרכב מה שלקחו

יותר יחזור לציבור. זה תפיסת עולם. יש לנו

מחלוקת קטנה בתפיסת העולם, זה הכול. אתה

חושב שצריך לצמצם גירעון ולהרעיב את העם

ואני חושב שצריך לתת לעם ולהרחיב את

הגירעון. זה הכול.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

זה בסדר, אבל אומרים שיש הכנסות בשנה הזאת

שנוגסות מן ההכנסות של 3 השנים הבאות.

<שר האוצר משה כחלון:>

מ-282 מיליארד שקלים- - -

<היו"ר משה גפני:>

אדוני השר, מנואל טרכטנברג נמצא באמצע

רשות הדיבור שלו, בבקשה.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

רשות שדות התעופה זה 3 שנים. לקחת חצי

מיליארד מן ההכנסות של 3 השנים הבאות.

<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>

אתה משמיע דברים שנעימים לאופוזיציה. מה

זאת אומרת לקחת כדי להחזיר?

<שר האוצר משה כחלון:>

אני לא משמיע. אני עושה.

<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>

מה, אני רוצה לקחת מהעם? אני אומר שצריך

לקבוע סדר עדיפויות, וזה מה שלא עשיתם.

עשיתם קיצוץ רוחבי חסר תקדים של 4.5%.

<שר האוצר משה כחלון:>

לא. עשינו התייעלות של 3%. כל גוף צריך

להתייעל. עשינו קיטוּן בגידול. אתה מכיר

את המספרים. זאת התייעלות. גוף שלא יודע

להתייעל ב-3%, אוי ואבוי לו.

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

כי אתה מחויב להסכמים קואליציוניים ואתה

צריך למצוא מקור.

<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>

כשחברי במשרד אוצר לא יודעים איך לקרוא

לקיצוץ, קוראים לזה התייעלות. באמת, לא

צריך להתייפות בדברים האלה.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

התייעלות זה פיטורים?

<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>

והדבר המרכזי, מעבר לעניין הפיסקלי, אין

בשורה בתחום מנועי צמיחה. המשק מקרטע.

אנחנו עכשיו נמצאים במצב, אני רוצה

שאנחנו נבין, זה לא עניין סטטיסטי, שפתאום

יש אצלנו צמיחה של פחות מ-3%. מדינת ישראל

לא יכולה להרשות לעצמה לאורך זמן לצמוח

בפחות מ-4% לשנה. אני יכול לפתח את הנושא,

למה ואיך.

<שר האוצר משה כחלון:>

אני מסכים אתך. כשאני מסכים אתך – אני

מסכים.

<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>

בעצם התקציב הזה, ואני אומר לך אחרי

שלמדתי אותו, משלים עם הדבר הזה, הוא לא

משנה מצב. למה? מכיוון שהמפתח לצמיחה נמצא

בשני מקומות, ובשני מקומות בלבד: בפריון,

ובפריון צריך לעבוד בצורה הרבה יותר

תוקפנית ונרחבת, ובהון האנושי.

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

תגיד: ערבים וחרדים. תגיד. אל תתבייש.

<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>

אתם לא מטפלים לעומק בדברים האלה. יש

צעדים בתקציב, אני לא סותר את זה, יש, אבל

לא בצורה מסיבית.

יתרה מזאת, בעניין הדיור, אתה לקחת את זה

באמת בכל הכוח, ובצדק, וריכזת סמכויות.

אני אומר לך בצער רב, אני לא רואה באופק

שמחירי הדיור יתחילו לרדת.

אני רוצה להגיד רק מילה אחת על העניין

שהוצג היום, עניין "דירה להשכיר". נמחק

המושג "דיור בר-השגה" כי גם ההנחה של 20%

ממחיר השוק לא מתואמת לכושר התשלום של

הדיירים. לזה צריך לשים לב. אין פתרון

לדבר הזה. אני מאוד מצר על כך כי, אתה יודע,

אתה תיפגע פוליטית, אבל זו לא הנקודה, אלא

מדינת ישראל תיפגע מהדבר הזה.

לבסוף, אני רוצה לסכם, דחיתם את תקציב 2015

ועדיין אין תקציב מאושר ל-2015. זאת תהיה

פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל

ששנה תמימה תעבור ללא תקציב מאושר. זה

גורם לנזקים כל יום ויום, על אף המאמצים

האדירים של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, שאני

מכיר ומוקיר, החשבת הכללית. למה עשיתם את

זה? אמרתם שאתם צריכים זמן להביא תקציב

דו-שנתי ביחד עם שנת 2016. אבל, סליחה, משה

כחלון, הצגתם תקציב לפני שבועיים ולמחרת

היום כבר הכרזתם שהוא לא זה. עכשיו אתה

מדבר על ועדה כדי אולי להביא מנועי צמיחה.

כלומר, מה קרה פה? למה לא העברת תקציב ל-2015

לפני 2-3 חודשים? המדינה היתה מתנהלת והיית

ממשיך באותה תוכנית.

<היו"ר משה גפני:>

תודה. אני רוצה שהשר ישיב. אני מבקש

שאנשים ידברו בקצרה רבה יותר. עפר שלח,

ואחריו נורית קורן.

<עפר שלח (יש עתיד):>

אני רוצה להמשיך את דבריו של פרופסור

טרכטנברג ולעגן את זה. מה לעשות, המספרים

שמונחים בפנינו – אין לי אלא את אשר עיני

האחת רואה וזה המספרים שמוצגים כאן

בפנינו. אני טוען שהמספרים האלה הופכים

את התקציב שמוצג לנו פשוט למסמך ריק. אני

מסתכל על הטבלה שמופיעה בחומר שחולק לנו

היום, כתוב עמוד 1 אבל זה בעצם עמוד 2, ואני

רואה שלמשל בייצוא סחורות ושירותים

תחזית ההוצאה לשנת 2014 היתה 4.7 אך בפועל

היה 1.5. אגב, בניגוד למה שמופיע בעמוד לאחר

מכן. זה לא החטאה של 3.2%, זה החטאה של בערך

70%. זה אומר שלשנת 2015 – שזה לא תחזית,

אנחנו באוקטובר, זה נתונים אמיתיים – זה

במינוס 1.1. מאיפה בשנה הבאה הצמיחה בייצוא

תהיה 4.2?

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

מה זה מינוס 1.1? לא הבנתי.

<עפר שלח (יש עתיד):>

תסתכלי בטבלה בייצוא סחורות ושירותים.

תחזית משרד האוצר לשנת 2015 היא ירידה של 1.1

והתחזית לשנה הבאה היא עלייה של 4.2. איך

במגמה הזאת יגיעו לתחזית? כנ"ל בייבוא.

התחזית לשנה – ושוב אני אומר, זה לא

תחזית, אנחנו בסוף השנה, אלה מספרים

שנמצאים אצלנו ביד – היא 0.3 ולשנה הבאה

היא 3.9. לאור זה מאיפה שתחזית ההכנסות,

תהיה מה שתהיה, אני רוצה להזכיר שיעד

הגירעון ותוצאת הגירעון של השנה היא

תוצאה של שני דברים עיקריים. לא של 3.4 שהיה

צריך להיות בתקציב ולא של 2.5 שמופיע

במתווה שפרופסור טרכטנברג התייחס אליו.

היא תוצאה של זה שהיינו רוב הזמן בשנה שבה

התקציב היה 1/12 והיו הכנסות חד-פעמיות

ממסים, בעיקר בשוק הדיור, מכל מיני דברים,

שאני בספק גדול אם יחזרו בשנת 2016.

<היו"ר משה גפני:>

אני לא רוצה להפריע לך אבל אני חולק עליך.

לא משנה, בסדר. אתם הלכתם אידיאולוגית על

יעד הגירעון הזה.

<עפר שלח (יש עתיד):>

בסדר, זה לא שייך ליעד הגירעון. 3.4 זה מספר,

אל תביא לי אותו עכשיו. אני אומר שזה לא

שייך לתוצאה.

<שי באב"ד:>

זה לא פריצה.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

לא אמרנו שזה פריצה.

<היו"ר משה גפני:>

היה לנו ויכוח איתם, האמן לי, אני יודע. לא

חשוב, אני לא מפריע לך.

<עפר שלח (יש עתיד):>

חבר הכנסת גפני, אתה יודע היטב שהרי

התקציב הזה לא אושר והתוצאה של 2015 לא

שייכת אליו בכלל. היה תקציב של 1/12 והיו

הכנסות חד-פעמיות ממסים.

ישב פה לפני שנייה וקם חברי הטוב באמת

ואיש שאני מעריך מאוד, ראש אגף התקציבים

אמיר לוי. אני חושב שהמספרים שמוצגים לנו

פה, כשאתם מסתכלים על המספרים האלה, על

המגמה שלהם, הם מספרים ריקים לחלוטין.

לכן השאלה היא בנוסף, כדי לא לחזור על מה

שנאמר פה ועל הצורך בהשקעה במנועי צמיחה

– אם זה החקלאות, ואני רוצה להתייחס פה גם

לתעשייה המסורתית. כולם מדברים על

ההיי-טק אבל התעשייה המסורתית במדינת

ישראל בגוויעה, ודיבר על זה גם חבר הכנסת

רוזנטל. אני רוצה להתייחס לזה, אפרופו לאן

הלך הכסף, בשני דברים. לאן הלך הכסף ולאן

ילך הכסף, כי יש עוד מספר ריק גדול מאוד

שמופיע במספרים שאנחנו רואים פה, וזה

המספר שמופיע תחת תקציב הביטחון. אגב,

בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל נקבע

תקציב ביטחון בלי שנערך בכלל דיון בקבינט

מה צריך להיות תקציב הביטחון. המספר הזה,

כבוד השר, יגידו לך אנשיך – אני לא קורא

בשבת כי אני רואה כדורגל בשבת, חבר הכנסת

זוהר, אבל אני עוסק בזה יומם וליל.

<היו"ר משה גפני:>

עם כל הכבוד, מישהו שאל אותך מה אתה עושה

בשבת?

<עפר שלח (יש עתיד):>

יש מסורת שכל אחד אומר מה הוא עושה.

<היו"ר משה גפני:>

אין מסורת כזאת. אנחנו מבטלים אותה. שכל

אחד יעשה מה שהוא רוצה בשבת. זה לא עניינו

של אף אחד.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

תגיד את זה למיקי שרוצה לשנות את זה.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

זו היתה האמירה הכי חשובה שנאמרה עד

עכשיו בוועדת הכספים: כל אחד יעשה בשבת מה

שהוא רוצה.

<היו"ר משה גפני:>

לא אמרתי את זה.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

אמרת את זה. זה הוקלט.

<עפר שלח (יש עתיד):>

מכיוון שכך, קודם כול לגבי תקציב הביטחון,

המספר הזה ריק מפני שהוא לא נלקח משום

תוכנית שנוגעת למרכיבי תקציב הביטחון.

לצערי קולך ועוצמתך לא באו לידי ביטוי

בדיון על דוח לוקר, שאני אומר לכם: מת, אין

דוח לוקר בעולם. הוא מת כהזדמנות. אני לאו

דווקא אומר שכל דבר שהיה כתוב בדוח לוקר

היה צריך ליישם.

<יואב קיש (הליכוד):>

למה יש לנו את ועדת החוץ והביטחון?

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

דוח לוקר נמצא בבית קברות ליד דוח אלאלוף,

ליד דוח גרמן.

<היו"ר משה גפני:>

מיקי רוזנטל, אני רוצה שהשר ישיב.

<עפר שלח (יש עתיד):>

והסיכוי לשינוי. לכן הכסף הזה, שאנחנו

אפילו לא יודעים שיש לנו, שאני טוען

שהנתונים המקרו-כלכליים שאתם מניחים פה

בכלל לא מוכיחים שהוא יהיה, הכסף הזה ילך

לא למקומות שאתה רוצה ואנחנו לא נראה

צמיחה ואנחנו לא נראה רווחה אלא נראה

אותו דבר שראינו קודם.

דבר אחרון, יש פה כבר – תסתכלו על הנתונים

ל-2017 – הסתכלות של האוצר לכיוון 2017 עם

אמירה שב-2017 תידרש התכנסות פיסקלית –

אורלי לוי, זה כמעט כמו התייעלות, פשוט

בשם אחר – 5.3 מיליארד שקלים לעמידה ביעד

הוצאה, שכפי שאמר פרופסור טרכטנברג בכלל

לא קיים, ו-5.7 מיליארד שקלים לגירעון. זה 11

מיליארד שקלים. מה שהנחתם לנו זה לאן הלך

הכסף שלא היה צריך ומה לא יהיה לנו

ב-2016-2017.

<היו"ר משה גפני:>

תודה רבה. נורית קורן, ואחריה יואב קיש. אם

אפשר באמת להצטמצם כדי שהשר יוכל להשיב.

<נורית קורן (הליכוד):>

כבוד השר, כבוד סגן השר, אני שמחה שאתם פה

ומציגים את התוכנית, ומנכ"ל המשרד, גם כן,

כל הכבוד.

אני רוצה לדבר על חוק יום לימודים ארוך.

אמרת שזה דיון על תקציב, על ערכים. איפה?

זה עניין חברתי. החוק נחקק בשנת 1997, 5

מיליארד שקל, זה הסכום ש"התגלגל" פה כאשר

שאלתי כמה זה צריך לעלות. אני חושבת

שאנחנו פוגעים בחברה וצריך לתקן את זה

וסוף-סוף להחיל את יום לימודים ארוך.

נושא המכשירים של ה-MRI, אני חושבת שצריך

להדגיש פה שהם מכשיר מציל חיים. ביקשתי

להקדים תור לאיזה חולה ולצערי הוא הגיע

באיחור של יומיים, אם היה מגיע קודם יכלו

למנוע את מה שאירע ולהוציא את הגידול

לפני כן, כך אמר הרופא. אתמול פורסם מה

יקרה עם מכשירי ה-MRI והרפורמה של השר

ליצמן. הבוקר שמעתי שיש הסכם נסתר עם משרד

האוצר, שרק חלק מן הרפורמה הזאת יבוצע.

אני רוצה לומר שאני אעמוד על הרגליים

האחוריות כדי שהדברים האלה יבוצעו.

<שר האוצר משה כחלון:>

את לא צריכה לעמוד על הרגליים האחוריות.

<נורית קורן (הליכוד):>

אני חושבת שאנחנו עושים דברים, פוגעים

באנשים והגיע הזמן, די, מספיק. הגיע הזמן

שהמדינה תחשוב לפני שהיא עושה. אני דורשת

שהדברים האלה יהיו על שולחנך, על סדר

היום, לחשוב איך התקציב מאפשר את כל

הדברים האלה.

נושא נוסף הוא נפגעי עבודה, שהולכים

להעביר אותם מהביטוח הלאומי

לקופות-החולים. לצערי הרב, יש את הרפורמה

בבריאות הנפש שאנחנו דנים בה כבר מתחילת

המושב. לא הייתי בכנסת הקודמת.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

בכנסת הקודמת עשו לנו "עוקף כנסת".

<נורית קורן (הליכוד):>

עכשיו אנחנו רואים שהרפורמה הזאת היא

חשובה, יש בה כמה דברים, אבל יש גם דברים

שגורמים לכך שנרמס הכבוד של החולים. אם

אנחנו נעביר את נפגעי העבודה

לקופות-החולים הם לא יקבלו טיפול.

הרפורמה בבריאות הנפש היתה אמורה לעגן

שמה שקיבלו במשרד הבריאות יקבלו אותו דבר

בקופות-החולים. אני כבר אומרת לך כדי לסבר

את האוזן, היה צריך להיות חסיון לחולה –

הדבר הזה לא קורה, הכול מפורסם, כולם

יכולים לקרוא מה כתוב; היה צריך לקבל שעה

טיפול – לא מקבלים שעה טיפול, קובעים

טיפול לשני אנשים באותה שעה; משלמים עבור

זה, מה שלא שילמו; וקופות-החולים מציעות 120

שקלים טיפול חיצוני, כאשר ביקשנו שזה לא

יקרה. ויש עוד שלל רב שדרוש תיקון.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

120 שקלים לחצי שעה, להמשך טיפול.

<נורית קורן (הליכוד):>

יש רופא מאבחן שקובע מי ייכנס ומי לא, יש 4

קטגוריות שצריך לעבור אותן.

<היו"ר משה גפני:>

יהיה כאן שר הבריאות.

<נורית קורן (הליכוד):>

עזוב את שר הבריאות. קודם כול ששר האוצר

יבין, כי משרד הבריאות מבין אבל לא מתקן.

<היו"ר משה גפני:>

לי את אומרת לעזוב את שר הבריאות?...

<נורית קורן (הליכוד):>

נושא נפגעי עבודה, מה שיקרה, הם לא יקבלו

טיפול כי את כל הדברים האלה יחסכו על גבם.

בעצם ה-MRI, למה לא נותנים אותו? שאלתי את

משרד הבריאות. משרד הבריאות אמר לי

שהבדיקה עולה 1,700 שקלים ובדיקה ב-CT עולה 300 שקל. אבל הקרינה ב-CT גדולה לאין ערוך. אז

אנחנו נהרוג את החולה ולא ניתן לו את ה-MRI.

זה מה שיקרה גם לנפגעי עבודה ואנחנו לא

צריכים להתעלל באנשים האלה. זה חשוב מאוד

כי האנשים האלה נכים ומוגבלים.

עוד דבר אחד- - -

<היו"ר משה גפני:>

האחרון.

<נורית קורן (הליכוד):>

זה לא הוגן, אורלי לוי ומיקי רוזנטל דיברו

המון זמן. עוד 2 דקות. אני ממש קיצרתי

בדבריי.

<קריאה:>

את בקואליציה.

<נורית קורן (הליכוד):>

מה זה משנה קואליציה?

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אז מה, אז היא צריכה לסתום את הפה? יישר

כוח.

<נורית קורן (הליכוד):>

נושא הפגיעה בחקלאים. חייבים לבטל את כל

עניין המסים על עובדים זרים. אני רוצה

שתיקח לתשומת לבך את הנושא הזה, את הפער

בין המחירים של הירקות. אנחנו כבר רואים.

את החקלאים אנחנו צריכים לשמר, אנחנו לא

צריכים להרוג אותם. אנחנו צריכים לעשות

את זה.

דבר נוסף, "דירה להשכיר". היום אישרתי

"דירה להשכיר" מתוך מחאה. עם 40 מיליון

השקלים האלה היה אפשר לעשות הרבה-הרבה

דברים טובים, כמו להביא סייעות אישיות

לילדים עם החלב, שהם לא צריכים להסתובב.

<שר האוצר משה כחלון:>

איזה 40 מיליון שקל?

<נורית קורן (הליכוד):>

40 מיליון שקל של "הדירה להשכיר". אני חושבת

שאפשר.

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

את מהקואליציה, נורית קורן.

<נורית קורן (הליכוד):>

אז מה אם אני מהקואליציה? סליחה.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

אתם לא רוצים שיהיו לנו לוחמים גם

בקואליציה? תשבחו אותה על זה. עד שיש

מישהו אמיץ בקואליציה.

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

שאלתי אם תמכת בו בפריימריז בזמנו.

<היו"ר משה גפני:>

שאלנו אותו. הוא אמר שחוג הבית הראשון שלו

היה בבית של נורית קורן.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

דווקא בגלל זה היא מצפה שתעשה את הדברים

שאני מציעה.

<שר האוצר משה כחלון:>

הם חברים טובים מאוד שלי וחוג הבית

הראשון שלי בליכוד היה אצלה בבית

בהרצליה.

<נורית קורן (הליכוד):>

מאז הוא היה יושב-ראש ועדת הכלכלה והרבה

תלונות שהצבעתי עליהן הוא תיקן.

<היו"ר משה גפני:>

חוג הבית היה אצלך? הוא חייב לתת לך את יום

לימודים ארוך.

<שר האוצר משה כחלון:>

למען האמת, זה עשה לי מזל טוב.

<עפר שלח (יש עתיד):>

גפני, לא הכול עומד בסטנדרטים הכספיים

שלך, לא ייתנו 5 מיליארד שקל בשביל חוג

בית.

<רחל עזריה (כולנו):>

זה מחיר קצת גבוה.

<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>

כמה עולה ביהדות התורה אותו חוג בית?

<היו"ר משה גפני:>

אצלי אין דבר כזה, אין תעריף כזה. אצלי זה

לא כסף. אצלי יש יום לימודים ארוך, לא כסף.

<עפר שלח (יש עתיד):>

מזל, תקציב המדינה לא היה עומד בזה.

<שר האוצר משה כחלון:>

חוג הבית בביתה היה ביום שגמרתי את

ה"צינון". הייתי עוזר שר ואסור היה לי

לדבר, ולראשונה היה מותר לי לדבר כשחלפו

100 הימים וזה היה בביתה של נורית קורן.

<נורית קורן (הליכוד):>

תזכור לי חסר נעורים ותתקן את הדברים

שאני מבקשת. בנושא "דירה להשכיר" המנגנון

הזה – תהיה קצת "מפוקס" עכשיו.

<שר האוצר משה כחלון:>

מה זה "תהיה מפוקס"? הזכרתי לך עכשיו דברים

מ-2001. אני אפילו זוכר את המרק התימני

שאכלנו. אף אחד פה לא "מפוקס" כמוני.

<נורית קורן (הליכוד):>

אז כשהוא היה אצלי הוא לא תיאר לעצמו שאני

אגיע לכאן ואהיה חברת כנסת.

אדוני השר, עוד שתי נקודות ואני מסיימת.

אני חושבת שהגוף הזה, "דירה להשכיר", זה

פשוט בזבוז כסף. אפשר להכניס אותו כאגף

מתחת למינהל התכנון. אני מבקשת ממך. אפשר

לעשות בכסף הזה הרבה מאוד דברים אחרים,

כולל קידום הצעת החוק שלי בדבר מבחן

ההכנסה לנכי צה"ל, שאת זה גם צריך לשקול

ולהיטיב עם הנכים האלה.

<שר האוצר משה כחלון:>

דיברנו על זה. בסדר.

<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>

דיור ציבורי לא מעניין אותך?

<נורית קורן (הליכוד):>

דיור ציבורי בוודאי מעניין אותי.

<היו"ר משה גפני:>

כמה זמן היה חוג הבית אצלך?

<נורית קורן (הליכוד):>

3 שעות, עם אוכל מצוין. אני אזמין אותך גם

כחברת כנסת, אצלי בבית כשר.

<היו"ר משה גפני:>

אני רואה שאצלך חוג בית מביא אחרי זה את

האדם להיות שר האוצר.

<נורית קורן (הליכוד):>

הוא לא הראשון. היו גם גלעד ארדן, גדעון

סער, והרשימה ארוכה.

<היו"ר משה גפני:>

עוד מעט ניכנס פה לאווירה של

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]