פרוטוקול מספר 91, ועדת הכספים, 12/10/2015
הכנסת העשרים
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 91>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ט בתשרי התשע"ו (12 באוקטובר 2015), שעה 10:00
<סדר היום:>
<הצעת חוק התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016,
התשע"ה-2015 – בהשתתפות שר הרווחה
והשירותים החברתיים חיים כץ>
נכחו:
<חברי הוועדה:>
משה גפני – היו"ר
מיקי רוזנטל – מ"מ היו"ר
מכלוף מיקי זוהר
מנואל טרכטנברג
אלי כהן
אורלי לוי אבקסיס
אראל מרגלית
בצלאל סמוטריץ'
רחל עזריה
נורית קורן
חברי הכנסת:
אילן גילאון
בסאל גטאס
אורי מקלב
סתיו שפיר
<מוזמנים:>
שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ
סגן שר הרווחה והשירותים החברתיים משולם
נהרי
אליעזר יבלון – מנכ"ל, משרד הרווחה
והשירותים החברתיים
רחל שרביט – סמנכ"לית בכירה, מנהלת אגף
תקון, משרד הרווחה
אתי חוה עטיה – ראש מטה השר, משרד הרווחה
והשירותים החברתיים
מירב נהיר – מנהלת תחום תמחור ותקצוב,
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
חנן פריצקי – מנהל אגף בכיר לתקצוב
וכלכלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
גלית רייכמן מימון – ס. מנהל אגף בכיר
לתקצוב וכלכלה, משרד הרווחה והשירותים
החברתיים
חוה שושני
חשבת, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
גדעון שלום – סמנכ"ל בכיר אגף מש"ה, משרד
הרווחה והשירותים החברתיים
חנן רוטמן
יועץ שר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
רוני מלכאי – דוברת, משרד הרווחה
והשירותים החברתיים
יעל אגמון – רפרנטית ביטוח לאומי ורווחה,
משרד האוצר
יאיר פינס
סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
רבקה לויפר
אגף התקציבים, משרד האוצר
פיני קבלו – סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי
חיים געש – ראש מועצת פרדס חנה כרכור,
מרכז השלטון המקומי
ערן וינטרוב – מנכ"ל, ארגון "לתת"
חיזקיה ישראל – מנהל מחלקה, התאחדות
התעשיינים בישראל
סעדה יקותיאלי – פעילה, המשמר החברתי
ניסים מורביה – מנכ"ל, מטה מאבק הנכים
בישראל
מירב דדיה – יועצת מקצועית למנכ"ל, משרד
הרווחה והשירותים החברתיים
נעמי מורביה – יו"ר, מטה מאבק הנכים
בישראל
אבנר עורקבי
יו"ר אהב"ה
יוסף זליג ברסקי – סמנכ"ל העמותה, עלי שיח
מלאכי בעדני – ע. מנהל מערך הדיור, עמותת
שק"ל
סמאח אלחטיב-איוב – רכזת מחקר וסנגור,
עמותת סיכוי
מזל גולדשטיין – מנהלת עמותת מט"ב
גל גולן זילברמן
לוביסט (ברדוגו יועצים), הפורום הציבורי
לכפרי נוער
מתן אלקלעי
לוביסט (ברדוגו יועצים), הפורום הציבורי
לכפרי הנוער והפנימיות
<ייעוץ משפטי: >
שגית אפיק
<מנהל/ת הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אתי אפלבוים
<הצעת חוק התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016,
התשע"ה-2015
בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים
חיים כץ>
<היו"ר משה גפני:>
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.
על סדר-היום: הצעת חוק התקציב לשנות
התקציב 2015 ו-2016, התשע"ה-2015.
הבוקר יש לנו הכבוד לארח את שר הרווחה
והשירותים החברתיים, חבר הכנסת חיים כץ,
אשר ידיו רב לו בנושא רווחה ודברים
שאנחנו דנים בהם בתחום המשרד שבו הוא
מופקד. אנחנו לומדים ממנו איך לנהל ישיבת
ועדה וגם איך מעבירים חוקים חברתיים
וכשצריך ללכת בכוח, איך הולכים בכוח.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
איפה נציג האוצר?
<היו"ר משה גפני:>
עוד מעט יגיע.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אנחנו מתחילים בלעדיו?
<היו"ר משה גפני:>
המשק הישראלי הוא משק חזק. ברוך השם,
עמדנו במשברים כלכליים עולמיים והיה חשש
שמדינת ישראל, בהיותה מדינה קטנה, חלק
גדול מתקציבה הולך לביטחון. היא מדינת
מוטת ייצור. חששנו שאנחנו עלולים ליפול
גם באיכות החיים, גם ברמת החיים וגם
בנושאים השונים. התברר שזה לא קרה. להפך,
מדינת ישראל התחזקה מבחינה כלכלית
ובאותם שנים גם היתה צמיחה גדולה. גם
האבטלה ירדה ואנחנו רחוקים מאוד ממדינות
אחרות.
דא עקא, שבכל הדיונים שאנחנו מקיימים כאן
מתברר שהפערים החברתיים הולכים וגדלים,
ככל שהמשק חזק יותר, וגם אם חלק מהאנשים
משתכרים שכר גבוהה, הפערים הולכים
וגדלים. לעומת מדינות העולם, אנחנו
הופכים להיות מדינה נאו קפיטליסטית, שיש
בה הרבה אנשים שמרוויחים הרבה כסף, שזה
בסדר.
<אילן גילאון (מרצ):>
זה קפיטליסטית בולשביקית, לא ניאו
קפיטליסטית.
<היו"ר משה גפני:>
על כל פנים, זאת תמונת המצב שאיתה, אדוני
השר, צריך להתמודד.
משרד הרווחה הוא המשרד הכי חברתי שיש.
הייתי אף אומר המשרד הכי יהודי. על-פי מה
שכתוב בתורה: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ,
על כן אנוכי מצווך לאמור: פתוח תפתח את
ידך לאחיך, לענייך ולאביונך בארצך". זאת
אומרת, יש מצב שבו יש עניים בחברה. כך
העולם נברא. יש אנשים שהם במצב כלכלי קשה
ויש כאלה שגורלם הרע להם, נכים, כאלה
שצריכים את הסיוע של המשרד ומטבע הדברים
הם לא יכולים להתגבר על זה לבד. מטבע
הדברים, המשרד שלך מופקד על כל הדברים
הללו. אני חושב שאתה האיש הנכון במקום
הנכון.
מהיכרותי איתך, הובלנו מיזמים משותפים
יחד וניהלנו מאבקים יחד. אני חושב שאתה
יודע לעשות את זה טוב יותר מרבים אחרים.
אני מברך אותך. זאת פעם ראשונה שאתה נמצא
פה בוועדה. אני מברך אותך על התפקיד, אני
מברך את סגן השר, את המנכ"ל, את הצוות ואת
כולם.
לפני שאני מעמיד בפניך את הבמה לשמוע את
התכניות שלך, אני רוצה להגיד משהו. ביום
חמישי היתה כתבה בעיתון גלובס. אני רוצה
לדבר בעיקר על החרדים אבל הוא מזכיר גם את
הערבים. אמיר לוי, הממונה על התקציבים,
הביא לפה שקף שהראה בעוד הרבה שנים
החרדים והערבים יהיו פה למעלה ממחצית
האוכלוסייה. לא אהבתי את זה, למען האמת.
<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>
רצית שיהיו 70%.
<היו"ר משה גפני:>
לא. לא 70% וגם לא 50%. אמרתי בישיבה שאמרו את
זה גם לפני 20 שנה ולא קרה שום דבר ולא הולך
לקרות שום דבר. אני רק לא אהבתי את השקף
הזה. לקח את זה כתב של העיתון וכתב שגפני
לא מבין שלחלק הדמוגרפי יש השלכות
כלכליות.
לחלק הדמוגרפי יש השלכות כלכליות, אני לא
צריך מוסר מאף אחד. אבל הוא עשה שם דבר
חמור כשאמר שהחרדים לא מגיעים לרף המס
ולכן הם לא משלמים מיסים והם גם עובדים
בשחור.
לכן, בהזדמנות הזאת, מכיוון שכל מיני
נושאים מהסוג הזה מגיעים גם למשרד
הרווחה, אני מזמין את הכתב הזה אלי ציפורי
לעימות פומבי. הוא יביא את הנתונים שלו
ואני אביא נתונים, איך בשירות המדינה
כמעט ואין עובדים חרדים. מתוך מאות עובדי
חברות ממשלתיות כמעט ואין עובדים חרדים.
מתוך דירקטוריונים שונים שיש במדינה,
כמעט ואין אנשים חרדים. אז אנחנו נעשה את
החשבון מי מפרנס את מי? האם הוא מפרנס את
החרדים או אנחנו מפרנסים את אלו שאינם
חרדים?
אני בעד ויכוח, אני בעד דיון. אני נגד
ההשמצות של מגזר שלם שרוצה להתפרנס ועושה
כל מאמץ.
לכן, אדוני השר, אני מתנצל שניצלתי את
הבמה הזאת. על כל פנים, אני מזמין אותו
לעימות פומבי. איפה שהוא רוצה, מתי שהוא
רוצה, חוץ משבת וחגים.
אדוני השר, חיים כץ, שר הרווחה והשירותים
החברתיים, הבמה לרשותך.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
בוקר טוב. שמעתי בקשב את מה שאמרת. אני אגע
קצת בעניין שדיברת עליו. אני אפתח ואחרי
ידבר המנכ"ל ואחריו הממונה על התקציבים
באגף.
באתי למשרד ומצאתי משרד עם 2,983 עובדים.
רובם הם אלה שמטפלים בדור הנזקקים של
היום והם דור הנזקקים הבא. הם, בפרישתם
לפנסיה הם הולכים להיות נזקקים. מצאתי
משרד שיש בו, בדירוג המח"ר ובדירוג
המנהלי, כ- 607 עובדים שהשכר שלהם 4,000 שקלים
ועוד 1,000 שקלים תוספת השלמת הכנסה. מתח
הדרגות שלהם הוא כזה שבגיל 30 מגיעים לסוף
הדרך ו-37 שנים מחכים עד הפרישה והוא הולך
להיות עני. זה מהצד האחד. זה בלתי סביר
ובלתי מקובל. זה בלתי סביר ובלתי מקובל.
עובדי משרד הרווחה מרוויחים הרבה פחות
ממה שאמרת קודם. 20% מהם מקבלים השלמת
הכנסה של 1,000 שקלים בשביל להגיע ל-5,000
שקלים שכר מינימום.
למען האמת פניתי לקובי אמסלם הממונה. הוא
בדק ואמר שאני צודק ויש טיפול בעניין הזה.
אני מקווה שהיום זה ייגמר. יש טיפול
בעניין הזה וצריך לתגמל את העובדים האלה
ולהביא אותם לפחות שכר מינימום. היום יש
לנו ישיבה בעניין. 2,983 עובדים רק במשרד
הרווחה ללא הביטוח הלאומי. בביטוח הלאומי
הכול בסדר. אין לי טענות על שכר העובדים.
יש צרות אחרות בביטוח הלאומי אבל במשרד
הרווחה, אלה שמטפלים היום הם דור הנזקקים
הבא.
הסתכלתי על אחד שפורש עוד חודש לפנסיה.
אחרי 46 שנה הוא יקבל 3,800 שקלים פנסיה.
<בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי):>
למה זה שונה ממשרדים אחרים?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
זה שונה. במשרד הביטחון זה לא קרה, במשרד
האוצר זה לא קרה, בשירות התעסוקה זה לא
קרה, בביטוח הלאומי זה לא ככה. יש שונות,
לא כל משרדי הממשלה זה אותו דבר.
<בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי):>
אין מדרגות שכר קבועות?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
יש הגדרת תפקידים. אם אתה בא למשרד הרווחה
ואני נותן לך נהג, אתה מוגדר נהג. נהג יכול
להתקדם במתח דרגות מ-14 עד 16. אבל אם אתה
קורא לו "מוביל דרך" אז הוא כבר יכול מ-17 עד
19.
<בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי):>
ההבדל הוא סמנטי מן הסתם.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
כן. ההגדרות הן סמנטיות. אם אתה קורא לו
"מעצב דרך", אתה יכול גם לקרוא לו אדריכל
נוף.
<בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי):>
המשמעות היא, שהיסטורית השאירו את
העובדים במשרד הרווחה - - -
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
כן.
למען ההגינות, אני רוצה להגיד שבאתי
למשרדי הממשלה. הם בדקו ואמרו לי שאני
צודק והנושא מטופל בימים אלה.
<יוסי יונה (המחנה הציוני):>
זה כן שתהיה להם הזדהות עם העניים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
תקציב כולל שכר של משרד הרווחה היה 5.559
מיליארד. זה התקציב הכולל. 500 מיליון היה
שכר לכל העובדים. עם מצ'ינג השתתפות
העיריות זה היה 7.313 מיליארד.
היינו צריכים לטפל כמעט בכל דבר: בעוני,
בביטחון התזונתי, בילדים בסיכון. כשאתה
נכנס למשרד הזה ואתה רואה את הנושאים, אתה
חושב שאתה נמצא בתאונת דרכים גדולה, המון
פצועים. לצערי לא קיבלנו מספיק כסף ואתה
צריך שהפרמדיק יבדוק מי צריך חוסם
עורקים. גם זה ששבר את הרגל כואב לו והוא
צועק. במעט שיש לך אתה צריך להתוות לאן
אתה הולך ומה אתה מקבל.
הדרישה של המשרד היתה 3,287,000,359 שקלים. אלה היו צרכי המשרד בשביל לטפל בכל. לא לפתור
את כל הבעיות אבל לגעת בכל. כדי להשאיר
חותם היינו צריכים 3,287,000,359 שקלים וזה
הכול תוספות.
<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>
לאיזה יעדים? צמצום העוני ב-5%? כיבוי
שריפות? יש כל-כך הרבה עניינים, שגם 30
מיליארד לא יספיקו.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אנחנו חשבנו שאנחנו צריכים להוסיף
לילדים בסיכון 92 מיליון שקלים, בשביל
ללכת צעד גדול קדימה. תרגמנו את זה לתוספת
היומית. התוספת היומית זה 6.14 שקלים. זה מה
שהיינו צריכים. בכל נושא שאתה נוגע, זה מה
שהיינו צריכים כשאני מפרק את זה. ישבנו
מול האוצר. האוצר אמר: אתם צריכים את הכסף
הזה אבל אין לנו. ישבנו למשא ומתן וסגרנו
ואין לי טענות אליהם. אני גם לא רוצה
שתוסיפו. למרות צרכי המשרד, מה שסגרנו
ולחצתי יד, סגרנו. יש עוד שנה.
להגיד לכם שיצאתי במלוא תאוותי בידי? לא.
קיבלנו סדר גודל של 1.505 מיליארד, שזה
מורכב מכל מיני ועדות שהביאו לשנת 2016.
תוספת התקציב ישירות למשרד היא 876 מיליון
שקלים. 580 דרך דוח העוני קצבאות לזקנים.
כ-100 מיליון זה העובדים הסוציאליים בהסכם
של ההסתדרות, תקנים, תוספות שכר, צו הרחבה,
הכול. אלה המספרים.
אני מאמין שבדיונים הכלליים בוועדות
השונות ייכנס עוד 100 מיליון. אני מאמין.
אלה דברים שאנחנו יודעים, דברים שאנחנו
לא יודעים. חברי הכנסת יתקנו, למרות שאני
פה לא קורא לאף חבר כנסת ואומר לו: שמע,
בסעיף זה וזה אני צריך שתוסיף לי מיליון
שקלים. אני לא פונה. ישבתי מול יאיר. הוא
עשה את העבודה שלו, אני עשיתי את העבודה
שלו. סיכמתי, לחצתי יד.
<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>
ומה שאמרת לגבי השכר של העובדים?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
בזה אני מטפל, זה כסף קטן. אם אני אתן להם
תוספת של 3 מיליון שקלים לשנה, במספרים זה
ייתן לעובדים 500 שקלים. העובדים
הסוציאליים, בצו הרחבה הם יגיעו לשכר
נורמלי ונעלה קצת תקנים. בינואר נפתח
הסכם במגזר הציבורי. המטרה במגזר הציבורי
היא לעשות סדר במגרש. לעשות סדר במגרש זה
אומר שהשכר התחילי יהיה שכר מינימום.
יכול להיות שלאוצר זה לא עולה היום כסף.
זאת תהיה הדרישה. מאיפה אני יודע? אני
קרוב לאבי ניסנקורן, אנחנו מדברים הרבה,
אנחנו נפגשים. לא יכול להיות שקובעים שכר
מינימום ולוקחים אדם ואומרים לו: אתה
תרוויח 4,000 שקלים. מכיוון ששכר המינימום
הוא 5,000, אתה תקבל 5,000 שקלים. אתה תקבל 1,000 שקלים תוספת. ה-1,000 שקלים האלה זה לפנסיה,
יש על זה את כל ההפרשות, יש הכול. אבל הם
מקבעים אותך ואומרים: אתה הולך להיות עני.
למה? כי אחרי חמש שנים אתה מקבל דרגה שהיא
300 שקלים. אז תוספת השלמה יורדת ל-700. בעוד 5 שנים תקבל עוד 300, תוספת ההשלמה יורדת ל-400.
15 שנה הם תופרים אותך שאתה לא עולה בשכר.
הם קובעים לך בכניסה. ההשלמה הזאת קובעת
את השכר ל-15-20 שנה קדימה. הם אומרים: אתה
הולך להיות עני. אתה לא תשתנה, לא תזוז
משכר המינימום שלך.
אז גם אם זה לא יעלה כסף היום לאוצר, זה
ייתן תקווה לאנשים שיש להם לאן לשאוף, יש
להם לאן ללכת. יש להם לאן לרצות. היום מגיע
עובד והוא יודע שעם אותו שכר הוא יצא
לפנסיה בעוד 50 שנה. עכשיו הוא גם יודע
שאין לו לאן להתקדם, אז למה שיעבוד?
בנציבות המדינה לא נותנים לפטר, גם את מי
שלא רוצה לעבוד. איזה דרישות יכולות
להיות לך ממנו. מי יודע לקבל צריך לדעת
לתת. מי שיודע לתת צריך לדעת לקבל. זה לא
יכול להיות חד סטרי. זאת בעיה גדולה
שאנחנו צריכים להתמודד איתה פה בכנסת.
זאת בעיה גדולה.
אני מקווה שכשבינואר ייפתח הסכם במגזר
הציבורי, ברור לי שאחת הדרישות תהיה
שהשכר התחילי יהיה שכר המינימום. אני לא
נכנס לעוד דרישות שיש שם, כי בשורה
התחתונה אני לא עושה את העבודה של אבי.
הוא מספיק חזק לעשות את זה לבד. אני מבין
שיש לו פה גם תמיכה.
<היו"ר משה גפני:>
יש עוד משרדים כאלה?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
יכול להיות שמשרד החקלאות. אני הגעתי
והסתכלתי על הדוח של העובדים. ביקשתי
לניתוחים לגילאים. אני רואה בדרגה 16 הולך
לצאת לפנסיה אחרי 46 שנה. ביקשתי טבלאות
שכר. אני רואה דרגה 16 יסוד, 4,600 יסוד.
אמרתי: מה זה? 70% פנסיה? 3,300 שקלים הוא הולך להיות עני וזאת אחרי 46 שנות עבודה, הוא לא
קיבל קצבאות.
דבר נוסף. אם תעזרו לנו, אני מקווה שנפתור
את זה. אז זה אולי יעזור לעוני. יש חד
הוריות ואנשים שמקבלים הבטחת הכנסה. הם
מקבלים בערך 3,000 שקלים. אולי זה קצת יותר.
יש להם דיסריגרד של 1,000 שקלים. זה לא
מעניין אם זה 800 או 200. דיסריגרד זה הסכום
שהוא פטור ממס בנוסף לקצבה שהם מקבלים.
עכשיו אנחנו רוצים להוציא אותם למעגל
העבודה. על כל שקל מעל הדיסריגרד, 70% מס
מהשקל הראשון. למה לצאת לעבודה? למה לצאת
לעבודה?
אז מה עושים? או עובדים בשחור או לא
עובדים. אנחנו מדברים על הוצאת אנשים
ממעגל העוני ולהכניס אותם למעגל העבודה.
תוריד את המס ל-30%. תוריד ל-25%, או תשווה
אותו למס שאתה משלם כשאתה מרוויח 5,000
שקלים, הקצבה פלוס הדיסריגרד. תעשה השווה.
פה אני לא אוהב את התשובות של האוצר: אם
נעשה את כך ונוריד, הם יוכלו להגיע ל-10,000
או 11,000 שקלים ברוטו. וואלה, אז מה? אבל
תיתן להם את הכבוד שלהם. הם יצאו לעבודה.
הם ירגישו שייכות, הם ירגישו תורמים והם
לא יהיו עניים. אם הם לא יהיו עניים הם לא
יצטרכו לקבל קצבאות.
אימא שלי עליה השלום אמרה לי: תהיה לארג'
בכסף קטן, תרוויח בכסף גדול. זה מה שהיא
אמרה לי. צדקה, היא כבר איננה.
<סעדה יקותיאלי:>
אני אימא ל-10 ילדים. אני יודעת מה זה
להתמודד בארץ שלנו עם זה שאין כסף.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אני מאוד רוצה לקוות.
אני חושב שפה יהיה לוועדת הכספים מה
להגיד.
<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>
האם העלית את העניין של הדיסריגרד בפני
האוצר?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
העליתי את זה מול האוצר.
<היו"ר משה גפני:>
דיברנו על זה כאן בוועדה. אנחנו אמורים
להכניס את זה לחוק ההסדרים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אני קודם מדבר איתם ואחר-כך מדבר איתכם.
אני לא אומר לכם בשביל שהם ישמעו. לשמחתי
גם הביטוח הלאומי תומך בזה. כל בר דעת
מבין שזה win win.
<יוסי יונה (המחנה הציוני):>
אז מה הנימוק ההפוך?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
שאולי הם יגיעו ל-12,000 שקלים ואז יקבלו
קצבאות ב-12,000 שקלים.
אין לנו עניין שיקבלו קצבאות ב-12,000 שקלים
אבל מפה ולהגיד שחותכים מהתחלה וסוגרים
זה לא עובד. זה לא עובד. גם לא צריך הרבה
לשבת. אני מאמין בסטטיסטיקה במספרים
גדולים והיא פותרת את כל הבעיות. סגרת? יש
סטייה של 2% ימינה או שמאלה? אז זה לא
מושלם. פה יושבים פרופסורים ופשוטים,
אילן גילאון ואני.
<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>
אילן גילאון היהלום הכי יקר בכתר.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אני אומר לכם שגם הפרופסורים לא מוציאים
בכל מבחן 100. אם מוציאים 90 או 95 זה נחמד. זה לא נחמד, זה יפה או יפה מאוד. אז לא עשינו
משהו מושלם אבל הרווחנו זמן. האויב של
הטוב מאוד זה המצוין. משקיעים להביא עוד 5
נקודות זמן מטורף, חבל על הזמן. צריך לבוא
ולעשות סדק בקיר.
ועדת העבודה והרווחה עשתה סדק בקיר בכמה
דברים. אחד, יינתן מענה לילדים שיוצאים
מפנימיות אחרי גיל 18. עד עכשיו לא היה
מענה. הם היו נזרקים לרחוב. הם היו מקבלים
טיפול עד גיל 18 ואחר-כך לך לרחוב. זה לא
הרבה כסף, סדק בקיר.
<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>
אתה יכול לפרט קצת?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
האנשים יפרטו. האנשים עבדו, אני באתי
לבלות.
אז תהיה נגיעה בזה.
מיקי, אתה יודע, ברגע שהתחלת זה יתרחב. אף
אחד לא נולד ישר לבר מצווה, לאט לאט.
<אילן גילאון (מרצ):>
היה לך יותר טוב כשהיית יו"ר הוועדה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
לא, לא, מרוצה אני. אני מקווה שהממשלה הזאת
תחזיק מעמד ואז אילן גילאון יבוא - - -
<אילן גילאון (מרצ):>
בתוך תוכנו הר הבית בליבנו.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אילן, אותך לא מעניין הר הבית. אני מכיר
אותך יותר משנה ואל תעשה לי פוזות. אם היה
מעניין אותך הר הבית לא הייתי עושה אותך
יו"ר תת ועדה לנגישות והיית מקדיש ימים
ולילות לנגישות. היית יושב שם ליד הר
הבית. אל תעשה פוזות, לפחות לא עלי.
<נורית קורן (הליכוד):>
הוא ידאג לנגישות במערת המכפלה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
יש שם פיר והולכים לעשות.
<נורית קורן (הליכוד):>
הגשתי הצעה בעניין.
<אילן גילאון (מרצ):>
השמים הם הגבול וגם אותם ננגיש.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אני אתן עוד דוגמה של אפליה שתוקנה
בתקציב הזה. זקן שקיבל קוד ממשרד הרווחה
לבית אבות, היה משלם הרבה יותר. הקוד היה
פחות מקוד של משרד הבריאות. כל המשפחה שלו
היתה הולכת למבחני הכנסה. היו שואלים את
האחים, את הדודים, אם יש לו כסף, כמה הוא
מרוויח, להביא תלושים, מה שלא קרה במשרד
הבריאות. זה יושווה.
סמוטריץ שאל אם יש משרד כזה ומשרד כזה. כן,
וזה יושווה. קוד של משרד הרווחה יהיה שווה
לקוד של משרד הבריאות.
<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>
רק מיטות סיעודיות אין, הכול בסדר.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
מאחר ואני לא מחוקק ואתם מדברים גם על
סיעוד וגם על גמלאות. אני הולך להגיד לך
שלדור הנזקקים הבא, בנוסף לחרדים
ולערבים, יהיו כל אלה שנכנסו למעגל
העבודה אחרי ינואר 1995. הממונה על שוק ההון
והביטוח בשחיטה שוחטת את הפנסיות של
האנשים, שוחטת.
גם לפה אתה צריך להיכנס, גפני. תהיה ירידה
דרמטית של פנסיות של אנשים עד 50%. היא עושה
את זה בקלי קלות, בכל מיני תקנונים. אם
אנחנו מדברים לפרוטוקול, אז תדע שהעברנו
בפנסיה מ-70% ל-30% אג"חים, היתה ערבות מדינה
והחלטת ממשלה על שני נושאים: עליית תוחלת
החיים וירידת הריבית בעולם. יש ערבות
ואני אביא לך את המסמך כתוב.
<אראל מרגלית (המחנה הציוני):>
מה עם מחירי הנפט?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
לא מעניין.
אראל, מאחר ואתה מבין בחשבון. פעם אדם הלך
לשוק העבודה הוא ידע עם מה הוא הלך
להיפגש. הוא קיבל אחוזים מהשכר כפנסיה,
הוא צבר אחוזים. היום הוא צובר כסף. הכסף
הזה מושקע בשוק ההון ואין לו שליטה עליו.
יש דמי ניהול כאלה. הרגולציה שוחטת. היא
מוציאה מסמך וליישם אותו זה מיליונים
מהיום להיום. מהיום להיום בלי בקרה של אף
אחד.
עכשיו, הממונה על שוק ההון והביטוח הוא
יותר חזק מבג"צ. אין עליו ערעור. הוא בא
מקבל החלטה, נקודה, שלום. בקרנות הוותיקות
העברנו בחוק שצריך אישור ועדת העבודה
והרווחה. פה בקרנות החדשות, כל הדור
מינואר 1995, יש בן אדם אחד. יש לך חיסכון של
40 שנה ואתה לא יודע עם מה תיפגש בסוף הדרך.
אחרי 40 שנה יבוא הממונה ויגיד: תוחלת
החיים עלתה ואני משנה לך את המקדם מ-220 ל-300
או ל-260. הוא לקח 40% מהפנסיה ואתה לא יכול
להגיד כלום. אנחנו צריכים לסגור את זה.
גפני, עליך מוטלת החובה לשמור על דור
העתיד. זה לא מה שאמר לך אמיר הלוי, ערבים
וחרדים. אתה צריך לשמור על הילדים של אלה
שיושבים פה.
<יוסי יונה (המחנה הציוני):>
שר הרווחה מדבר כאופוזיציה.
<היו"ר משה גפני:>
הוא מדבר לעניין.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
לא, אני לא מדבר כאופוזיציה, אתה מתבלבל.
יוסי, אני לא מדבר כאופוזיציה. ממש לא
מדבר כאופוזיציה.
<יוסי יונה (המחנה הציוני):>
הממשלה אחראית על מדיניות.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אנחנו חברי הכנסת צריכים בחקיקה לקום
ולהגביל את הממונה על שוק ההון ולתת לו
גבולות ושהבאפר יעבור לפה בחקיקה. אתה
מחוקק, שים חוק שכל החלטה של הממונה על
שוק ההון והביטוח יעבור אישור של ועדת
הכספים.
<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>
מה שקרה בביטוח הקיבוצי.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
זה מה שעשינו בקרנות הוותיקות, העברנו
בחקיקה. כל ועדת כספים, בלי יוצא מן הכלל,
חתמה על הצעת החוק והעברנו את זה בחקיקה
ומנענו פגיעה בקרנות הוותיקות.
<היו"ר משה גפני:>
אבל היא דווקא אישה טובה.
<היו"ר משה גפני:>
אני רוצה נייר על מה שאמרת. אתה הלכת
לממשלה ואני נשארתי פה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
יש אלי פניות רבות. במוצאי שבת אמרתי שאני
הולך ליזום איתך פגישה עם אחד שניים
שבקיאים בעניין ויסמנו לך בנקודות איפה
אנחנו נפגעים. אתה שומר הסף.
<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>
אדוני השר, בכל אופן, אולי תגיד איזו מילה.
הצעדים שהבאת והתוספת התקציבית, כמה פחות
עניים יהיו? יש לך הערכה? יש יעדים להשיג,
או שאנחנו נשארים עם תוספת משמעותית אבל
עם אותו מספר עניים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אני צריך לקחת את התקציב אחרי שהוא יעבור
ולראות איך אנחנו מחלקים. אם אני אומר
שאני פותר את כל הבעיה של ילדים בסיכון
ומממן משפחות – יש פה נגיעה של ילדים
בסיכון קשה, המשפחות שלהם היו משלמות 400
שקלים למעון ועכשיו הם ירדו ל-200 שקלים על
כל ילד. יהיו להם עוד 200 שקלים לילד והם
יוכלו להפנות את זה לצרכים אחרים.
אני צריך לשבת ולראות. אני אמרתי שאני
מרוצה אבל אתם לא קוטלי קנים ואתם תביאו
עוד קצת. תביאו עוד קצת, למרות שאני לא
מבקש.
חבר הכנסת אלי כהן, ציינתי אותך. היה פה
דיון על הדיסריגרד. היום בשעה חמש יש לנו
ישיבה.
<אילן גילאון (מרצ):>
מאיפה התוספת?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אילן, אני צריך להסביר לך? כל יום שלישי
בשבוע, במשך ארבע שנים, אתה נפגש איתי
ואומר לי תעשה כך ותעשה כך. אני כמו תלמיד
ממושמע עושה.
<אילן גילאון (מרצ):>
אבל לצערי לא מאסת בממשלה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אנחנו נחדש ימינו כקדם.
<אילן גילאון (מרצ):>
חיים, אנחנו אנשים ראליים. מה קורה עם
התקנים לעובדים סוציאליים? אלה הדברים
שמעניינים אותנו.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
במילה וחצי, העובדים הסוציאליים גם
הרוויחו הרבה פחות - - -
<אילן גילאון (מרצ):>
הבנו שהעובדים הסוציאליים הולכים להפוך
למקרים סוציאליים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
לא אלה. לעובדים הסוציאליים אני רואה
תקווה. למה אני רואה תקווה? כי בינואר יש
צו הרחבה לשכר של העובדים הסוציאליים
והעובדים הסוציאליים לא יהיו עשירים אבל
השכר ינוע סביב 10,000-12,000 ברוטו.
<אראל מרגלית (המחנה הציוני):>
אבל עכשיו המצב רחוק מזה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
יש צו הרחבה בינואר. נגמר הסכם מול
ההסתדרות. גם הוסיפו תקנים אבל לא יותר
מידי. למה פתאום אתה לא שומע את העובדים
הסוציאליים?
<היו"ר משה גפני:>
היתה פה אחת שדיברה בפעם הקודמת.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
היא תבוא, אבל אתה לא שומע את הוועד שלהם
יותר. למה? אתה מבין עניין. פתאום הם
שקטים. למה הם שקטים אראל?
<אראל מרגלית (המחנה הציוני):>
יש 3,000 ילדים בשכונות וזה לא מה שהעובדים
הסוציאליים מרוויחים. אני לא מבין על מה
אתה מדבר. אם הולכת להיות - - -
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אם היא עובדת בעמותה, יהיה צו הרחבה.
<אראל מרגלית (המחנה הציוני):>
אני מדבר על עובדת עירייה שמרוויחה 5,500
שקלים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
בכמה חלקיות משרה?
<אראל מרגלית (המחנה הציוני):>
לא חלקיות, עובדת.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
לא עובדת, לא עובדת.
<אראל מרגלית (המחנה הציוני):>
יש שם ארבעה עובדים על מחשב אחד. רוב
המחשבים אין להם אינטרנט. זה מגוחך.
כלומר, רוב הדברים האלה שבסוף מחברים
אותם זה האנשים שמגיעים מהתחום הפרטי.
בוא נגיד, איפה אנחנו עומדים כי אתה מדבר
כאילו אני לא יודע מה. יש היום בירושלים 60%
מהילדים במצב קשה ביותר. תסתכל שכונה
אחרי שכונה. אתה אומר שהמצב משתפר? אני
מאמין לך. אבל באמת, תראה. האנשים שעומדים
בחזית, שכונה אחרי שכונה, בית ספר אחרי
בית ספר. אני לא יודע. אני לא הסתכלתי
בחודשיים האחרונים על תלושי המשכורת
שלהם אבל אני יודע שהמשכורות שלהם הרבה
יותר נמוכות. אלה אנשים שנמצאים בחזית של
ההתמודדות החברתית.
היית באיזו תכנית טלוויזיה מול נוער
במצוקה. מי מטפל בהם בסוף? העובדים
הסוציאליים פוגשים אותם, הפסיכולוגים
פוגשים אותם. מה הם מרוויחים. בירושלים
אני מכיר את המצב לאשורו. הם מרוויחים
הרבה פחות. איזה 10,000 שקלים? על מה אתה
מדבר? אולי הולך לקרות איזה הוקוס פוקוס
באיזה מקום. הלוואי, אני אגע בך כמו
שנוגעים באיזה קדוש. תסביר לי איפה
מרוויחים 10,000 שקלים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
העובדים הסוציאליים בחלקם הגדול עובדים
בחלקיות משרה. חלקם רוצים לעבור למשרה
מלאה וחלקם לא רוצים. נסגר הסכם עם
העובדים הסוציאליים לפני חודשיים. אני לא
יודע אם ירחיבו בו.
רבקה, את תרחיבי על ההסכם עם העובדים
הסוציאליים?
<רבקה לויפר:>
כן.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
היא מהאוצר.
<אראל מרגלית (המחנה הציוני):>
אני מאמין לה. מה שהיא תגיד, אני מקבל.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
נסגר הסדר על-ידי ההסתדרות. אנחנו היינו
מעורבים קצת.
<אראל מרגלית (המחנה הציוני):>
תסביר לנו איך זה עובד.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
יש צו הרחבה על כל העובדים הסוציאליים
במשק הישראלי והם ירוויחו כאלה שעובדים
בעיריות. העובדים בעיריות מרוויחים יותר
מאשר מרוויחים במשרדים הממשלתיים והם
מרוויחים יותר ממה שמרוויחים בעמותות. אם
תתרגם את זה למשרה מלאה. תיקח שכר לכאורה
כאילו הם עבדו במשרה מלאה, אלה המספרים
שאני מדבר איתך.
<היו"ר משה גפני:>
נבדוק את זה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
הם עוד לא קיבלו, זה מינואר.
בנוסף, בינואר יש הסכם שכר של ההסתדרות.
אני מקווה שאתה מאמין באבי שהוא יעשה.
<אילן גילאון (מרצ):>
בתחום הזה אתה מבין משהו.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אראל, יש לי אותו עניין כמו לך. לא היית
בהתחלה. יש לי אותו עניין כמו לך במקרה
דנן. בסדר?
<אראל מרגלית (המחנה הציוני):>
בסדר גמור. מה שאפשר לעזור, תגיד.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אני מודה לכם על ההקשבה. העלינו את נושא
הדיסריגרד. גם אלי כהן מ"כולנו" שאל אותי
איך אפשר לחיות עם הדיסריגרד הזה. צריך
להוריד את המס מ-70% ל-30%.
<אלי כהן (כולנו):>
וגם להעלות קצת את ה-650 זה גם לא סביר.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
בסדר, נשב היום. להערכתי פה תהיה תמיכה.
<אילן גילאון (מרצ):>
צריך לשנות את כל המבנה של חישוב המס.
<היו"ר משה גפני:>
אגב, אחרי הדיונים איתך, חוץ מהנושא של
רדיפות הנאצים תעלה בקשת הממשלה לצמצם את
הטבות המס מהפרשות לפנסיה. במקום 4 פעמים
השכר הממוצע במשק ל- 3 פעמים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אתה רואה? זאת פגיעה בחיסכון. זה אינסנטיב
של בן אדם. אין הרבה כאלה.
<היו"ר משה גפני:>
הם טוענים שזה שכר גבוה. למה לא?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
למה כן? למה שכולם יהיו עניים? למה שכולם
יהיו עניים? יש הטבות מס? ב-1993 היה מהלך
שנסגרו הקופות הוותיקות. היתה מצד אחד את
ועדת ברודט והיה מאבק שבו הובלתי את כל
הארגונים על השכר הפנסיוני. ועדת ברודט
החליטה שניתן יהיה לחסוך עד פעמיים השכר
הממוצע במשק. לא, הם רצו פעם אחת. הם רצו
פעם אחת השכר הממוצע במשק. השכר הממוצע
במשק היה אז 6,000 שקלים ואם יש 70% מס, אז
כולם לעת זקנה יהיו עניים. זה ועדת ברודט.
המסכן שבקושי מרוויח 2,000 שקלים לחודש. היה
קרב והגבילו את החיסכון לפעמיים השכר
הממוצע במשק. זאת אומרת המדינה נותנת
אג"חים על פעמיים השכר הממוצע במשק. הוא
רצה פעם אחת. הוא רצה שכולם יהיו עניים.
בחוק ההסדרים שעבר רצו לשנות את כל
מדרגות המס, הן של העצמאים והן של השכירים
בנושא הפנסיוני. ישבנו מול אייל אפשטיין.
הרצנו את המחשב והגענו למספרים. אמרנו עד
20,000 תיתן הטבות. הרצנו את המחשב והגענו
להסכמה. אז קראתי לו החוצה ואמרתי לו: שמע,
אני לא רוצה לדפוק אותך. אם אנחנו הולכים
לתכנית שלך, מה אתה הולך לתת ומה אתה הולך
לקבל, זה עולה לך 1.5 מיליארד שקלים. הוא
חזר ואמר לי שאני צודק והאוצר ירד מזה.
אני חושב שאין לנו שום מטרה לפגוע באלה
שיש להם יכולת להרוויח 30,000 שקלים. איזה
עניין יש לנו לפגוע בהם. זה כמו במצ'ינג.
אמרו לי: בואו נפגע בעיריות.
<היו"ר משה גפני:>
הם אומרים שהיום זה 4 פעמים מהשכר הממוצע
במשק.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
נו, אז מה?
<היו"ר משה גפני:>
זה היום 40,000 שקלים. הם אומרים: מה, אתה
דואג לעשירים?
<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>
גפני, אם היו לוקחים את הכסף הזה שחוסכים
ונעלה את הטבות המס לאלה שאין להם.
אומרים שזאת תהיה הפנסיה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
על אותו עניין.
<היו"ר משה גפני:>
את מדרגות המס אני שיניתי. זה היה אצלי עם
אייל אפשטיין.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
אמרתי: למה אתם לוקחים ביטוח לאומי עד 7
פעמים השכר הממוצע? קחו עד 10. האוצר התנגד.
הוא אמר שיהיו חברות ארנק, חברות קש. בסוף
הם הלכו ל-10 פעמים.
<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>
אתה מציע לחברי הקואליציה - - -
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
תן לי שנייה. אני מדבר איתו פה לפרוטוקול,
איך הוא צריך לנהוג כיו"ר ועדת כספים. הם
אמרו לי: שמע, אנחנו רוצים להוריד את
ההפרשות לביטוח לאומי לסכומים יותר
נמוכים. אמרתי להם שמי שכבר עשה חברת קש
או חברת ארנק, הוא כבר עשה. כבר שלוש שנים
זה מתקיים. איזה ענין יש לך עכשיו להוריד?
אז הם הורידו ונלחמו.
אני לא חושב שצריך לפגוע באנשים שיש להם
את היכולת להרוויח 40,000 שקלים. למה? כמה
אנשים יש כאלה? למה לשאוף לבינוניות? יש 5%
כאלה, למה לקחת להם?
<היו"ר משה גפני:>
הם יגידו שאתה דואג לעשירים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אני דואג לאזרחי מדינת ישראל מקטן ועד
גדול. שייקחו את הכסף הזה, סגרו תקציב,
ולמי יתנו? אני שואל בהגדרה.
<היו"ר משה גפני:>
בהגדרה. נניח שיתנו את זה לעובדים
הסוציאליים אם יחסר כסף.
<אראל מרגלית (המחנה הציוני):>
אני רוצה לומר לך נתון מחמש שכונות
בירושלים. רובם בין 7,000 ל-8,000 משכורת, רובם על 50%-60% משרה. הם מרוויחים בדרך כלל בין
4,500 ל-5,000 שקלים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אז חכה לינואר.
<אילן גילאון (מרצ):>
אני לא יודע מה יקרה, בזה אני סומך עליך.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
שמע, הכנסת לא תפוזר עד ינואר וגם אם היא
תפוזר, עד שיהיו בחירות, זה לוקח 90 יום.
תבוא בינואר ותראה.
<היו"ר משה גפני:>
אדוני השר, אני מודה לך.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אתה תמצא את הנתונים בגוגל. תשמע, אל תיתן
להרע את התנאים הפנסיוניים, נקודה. הם
מרגישים ביתר קלות שהם יכולים לעשות - - -
מר גפני, לפרוטוקול. הם מרגישים שביתר
קלות, מכל מיני סיבות, הם יכולים לפגוע
בפנסיה, בגלל שאני לא בוועדת העבודה
והרווחה, והם משנים דרמטית את כל התנאים
של החיסכון הפנסיוני, נקודה.
תודה רבה לכם.
<היו"ר משה גפני:>
אני מאוד מודה לך אדוני שר הרווחה.
<אליעזר יבלון:>
בוקר טוב לכולם. אני מנכ"ל משרד הרווחה
והשירותים החברתיים. אנחנו נציג לכם את
תכנית העבודה שלנו וכמובן נציג גם את
ההיבטים הכספיים. אני אציג את הקטע של
תכניות העבודה, את התכניות שאנחנו
מפעילים באותה מסגרת וחנן יציג את
הנתונים הכספיים.
ברשות יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת גפני,
סגן השר נהרי, חברי הכנסת הנכבדים, אני
אתחיל במצגת שלנו.
(הצגת מצגת)
ייעוד המשרד הוא לעסוק באיתור, טיפול,
הגנה על שיקום, תמיכה, סיוע לכל אדם, משפחה
או קהילה הנתונים במצב של סיכון, סכנה או
משבר הנובעים ממוגבלות, עוני והדרה
חברתית, קושי תפקוד, גיל, אבטלה, הזנחה,
ניצול, אלימות וסטייה חברתית.
אני בטוח שאתם מכירים ויודעים את האבחנה
בין ייעוד לבין חזון. אנחנו לא ניכנס
לחזון כדי לא להאריך.
עיקרי המדיניות:
לספק לכל אדם, משפחה וקהילה את מיטב
שירותי הרווחה להם הם זקוקים. לחזק את
המשפחות ואת הקהילות בסיכון ובעוני
ולתמוך בהשתלבותם בחברה.
איך אנחנו עושים את זה? אני נותן רק את
עיקרי התכניות. אם חברי הכנסת יבקשו, נוכל
להאריך עכשיו או לתת תשובה מאוחד יותר.
התכניות שאנחנו מפעילים בעניין הזה הם:
"נושמים לרווחה", תכנית תעסוקה לפרט
ולמשפחה. אני מדגיש את העניין של תכנית
מניעה שנקראת "אפיקים" שמופעלת על נוער
בסיכון. הדגש התכנית הזאת הוא על מניעה.
לחזק את הקשר עם החברה האזרחית בתחומי
הרווחה ולקדם את הערכים של מדינת הרווחה
הישראלית. אנחנו יודעים שאנחנו לא עושים
את הכול לבד. אנחנו פתוחים למגזרים
השונים שעוזרים ותומכים בנו ואנחנו
עובדים איתם בשיתוף פעולה.
להשתתף באופן פעיל בעיצוב מדיניות
הממשלה בתחום החברתי-כלכלי ולפעול
לצמצום הפערים החברתיים.
אתמול שמעתם על התכנית ליוצאי העדה
האתיופית ועל התכנית ששר הרווחה הציג
לממשלה בעניין הרווחה. אנחנו קוראים
לתכנית הזאת "דרך חדשה". אנחנו מטפלים גם
בתכניות במזרח ירושלים.
לעסוק בתכנון רב שנתי ובגיבוש המדיניות
של שירותי הרווחה על בסיס מיטב המידע
והידע הקיים העומדים לרשות המשרד. כאן
אני מבקש להדגיש נושא שהשר הנחה אותנו
בתכנית העבודה, לשים דגש על הגדרת תוצאות
ומדידתם. השר הנחה אותנו לא לדבר
בסיסמאות אלא ביקש שנציג תכניות עבודה
מדידות, שניתן למדוד האם התכנית עובדת
ויש לה תוצאות חיוביות או שאולי נכון
להפסיק עם התכנית הזאת ולפעול במסגרת של
תכניות אחרות ולקדם אותן.
בהמשך אני אפרט קצת יותר.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אני מתפרץ לדבריך שנייה.
מאחר ואף פעם אנחנו לא יודעים מתי תיגמר
קדנציה ואנחנו רוצים להגיע ליעדים.
הדוגמה הכי טובה זאת ועדת גרמן, שבה עבדו
שנתיים. הכנסת התפזרה ושמו את זה בפח.
אנחנו משלבים. תכנית עבודה צריכה להיות
חודשית. מה עשית? מה היעדים ואיך התקדמת
באותו חודש? אחרת אנחנו יכולים להחטיא את
הכול. יש ארוכות טווח ויש קצרות טווח וזה
חייב להיות מדיד.
אני מתנצל שהפרעתי.
<אליעזר יבלון:>
לפתח כוח אדם מיומן וידע מקצועי במטה,
במערך הפיקוח ובשדה. אנחנו נדגיש מאוחר
יותר את שלב הפיקוח. אנחנו מודעים לכך
שנושא הפיקוח דורש מאיתנו התייחסות
מיוחדת שתניב פירות טובים יותר. אנחנו
חושבים שהעניין הזה הוא לא מתנהל בדרך
שאנחנו חושבים שצריכה להתנהל. זה דורש
הקפדה ושינוי בתהליכי הפיקוח של המשרד.
לעניין הזה נתייחס מאוחר יותר אבל בכללי,
אלה עיקרי המדיניות.
יש לנו בית ספר מרכזי שאנחנו מפעילים
והתחלנו ליצור יחסי גומלין עם האקדמיה
בכדי להבין שמצד אחד, אנחנו פועלים
בכיוון שבו מלמדים היום ואנחנו לא נשארים
מאחור. אנחנו נפתח תכנית משולבת עם
האקדמיה ונעבוד איתם בשיתוף מלא. זה גם
חידוש שאנחנו נפעיל.
יעדים לקבוצות אוכלוסייה: הקלת המצוקה
וההדרה של משפחות בעוני. יש את התכנית של
"נושמים לרווחה". אני אפרט מאוחר יותר את
עניין התעסוקה ומה אנחנו עושים בעניין.
עלייה ברמת הביטחון האישי והכלכלי של
האזרחים הוותיקים. אבטחה תזונתית שאנחנו
מפעילים, חיזוק השירותים בקהילה, קהילה
תומכת בקשישים, מועדוני מופ"ת ושיפור
בפעילות שלנו מול ניצולי השואה. גם
לעניין הזה יש לנו תכניות ממוקדות.
מימוש זכויותיהם של ילדים בסיכון במסגרת
משפחותיהם ומחוץ להן. השנה החלטנו להתמקד
במניעת הוצאת ילדים מהבית. אנחנו נפעיל
תכנית מעטפת. אנחנו יוצרים תכנית שהיא
תהיה מפגש אישי עם המשפחה, עם הילדים כדי
לתת להם מענה שהוא מעטפת כללית של כל
ההיבטים.
<סופה לנדבר (ישראל ביתנו):>
אתה יכול לפרט מה אתם עושים עם ניצולי
שונה ואבטחה תזונתית?
<אליעזר יבלון:>
ברשותך, אנחנו נענה אבל קצת מאוחר יותר.
לעניין של ילדים בסיכון - - -
<היו"ר משה גפני:>
כמה זמן אתה צריך למצגת?
<אליעזר יבלון:>
אני אסיים תוך 10 דקות.
<היו"ר משה גפני:>
אבקש לתמצת כדי שאנשים יוכלו לשאול.
<אליעזר יבלון:>
השוואת רמת שירותי הרווחה בפריפריה לזו
הנהוגה במרכז. אנחנו רוצים להפעיל
אשכולות בפריפריה. מאחר ואנחנו מבינים
שיש ישובים קטנים ולכן הוא זוכה למעט
תשומת לב, גם בהיבט הכספי וגם בהיבט של
היכולת לתת מענה. אנחנו ניצור אשכולות.
כשיהיו אשכולות נוכל לעבוד טוב יותר ולתת
שירותים טובים יותר.
כמובן שיש את נושא התקציב. לזה יש העדפה
ויש מקדמים לפריפריה בקריטריונים. בתוך
הקריטריון בנוי מקדם העדפה לפריפריה.
<באסל גטאס (הרשימה המשותפת):>
אתה עומד לפרט מה זה הקלות? והדרה? איך אתם
מתכוונים לעשות את זה? יש פירוט?
<אליעזר יבלון:>
כן, בהמשך.
הגברת השילוב של אנשים עם מוגבלויות
בקהילה. יש קהילה תומכת לנכים. אנחנו
נפעיל מרכזי יום לנכים. מעבר מדיור מוסדי
לשילוב בקהילה. יש לנו יעד בשנת 2016 להעביר
900 אנשים ממצב של מוסד לעניין של קהילה.
כמו שאתם רואים זה יעד מכומת, שאנחנו נוכל
לעקוב אחריו.
שילוב בשוק העבודה של אנשים עם חסמים
תעסוקתיים מורכבים. אני מדגיש את המילה
מורכבים. יש לנו היום 5 מרכזי תעסוקה
עירוניים שפועלים. בלי נדר, נפתח עוד 5
מוקדי תעסוקה נוספים בכדי שנרחיב את
הפעילות הזאת ואת היכולת להפעיל יציאה
לעבודה של אנשים עם מוגבלויות כאלה
ואחריות.
חבר הכנסת גילאון, במפגש של המנכ"לים
בכנסת העלית את הנקודה.
אנחנו מפעילים את הרפורמה במפעלים
המוגנים. גם שם, המשמעות של התאמת הרפורמה
במפעלים המוגנים - - -
<נורית קורן (הליכוד):>
האם גם תעלו את השכר? זה מאוד חשוב.
<אליעזר יבלון:>
אנחנו נשתדל. אם נצליח נחזור לכאן ונדווח
אבל זה הכיוון שאנחנו הולכים.
<נורית קורן (הליכוד):>
קיבלתי פנייה של מישהו שעובד במפעל מוגן
ומרוויח 200 שקלים בחודש.
<אליעזר יבלון:>
אני אבקש שתעבירי אלי.
<נורית קורן (הליכוד):>
אני חושבת שהעברתי.
<אליעזר יבלון:>
בסדר, נדבר.
יעדי המשרד לשנת 2016. אני רק אדגיש סעיף
אחד כי על חלק מהם כבר דיברנו, זה השבחת
ההון האנושי של המשרד.
<היו"ר משה גפני:>
אדוני השר, על 2015 לא מדברים בכלל?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
נבזבז את הכסף. מה נשאר? חודשיים. יש 150
מיליון ל-2015. חנן יגיד איפה אנחנו מוציאים
את זה. חנן יגיד לך מה אנחנו עושים עם זה.
<היו"ר משה גפני:>
חשוב לדעת מה עושים בחודשיים האלה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
לא נחזיר לך כסף.
<היו"ר משה גפני:>
חשוב לדעת מה עושים בחודשיים.
<אליעזר יבלון:>
לגבי העניין של יעדים לשיפור איכות
השירות. השבחת ההון האנושי של המשרד
ושיפור תנאי העבודה של העובדים. השר דיבר
על זה בהרחבה קודם. אני רק אציין
שמבחינתנו זה יעד ואנחנו כמובן נפעל
בעניין הזה.
בהיבט של תכניות כלליות, מעבר למה שהשר
טיפל באופן אישי, יש לנו את התכנית הכללית
של "ישראל דיגיטלית" ומרכז עוצמה. כמו
שאמרתי לכם, אלה תכניות שאנחנו מפעילים.
אומר משפט אחד לגבי יעדים לשיפור
המשילות. אנחנו נתקלנו בקושי אדיר בנושא
של מכרזים. תהליכי המכרזים הם תהליכים
ארוכים מאוד. לא אכנס לעניין אבל הצגנו את
הקושי הזה בפני השר ואנחנו מתכוונים לטפל
בעניין הזה באופן מאוד ממוקד כדי לשפר את
העניין. כמו שאמרתי קודם, גם העניין של
הבניית הליכי פיקוח.
מבחינת פיקוח המשרד טעון שיפור. אנחנו
מתכוונים להתמקד בעניין של הפיקוח כי זה
אחד מעמודי התווך של הפעילות שלנו כדי
להבטיח שמה שאנחנו רוצים לעשות אכן
מתקיים. לכן אנחנו את העניין הזה של
הפיקוח נשפר.
בשנת 2014 כל משפחה חמישית טופלה במשרדי
הרווחה. 20.1% ממשקי הבית בישראל מטופלים
בשירותי הרווחה ו-16% מהאוכלוסייה רשומים
בשירותי הרווחה.
<היו"ר משה גפני:>
מה ההבדל?
<אליעזר יבלון:>
ההבדל הוא, משקי בית ונפשות.
<היו"ר משה גפני:>
מה זה מטופלים בשירותי הרווחה?
<אליעזר יבלון:>
אנחנו מכירים דרך העיריות.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
הוא לא חייב להיות עני.
<אליעזר יבלון:>
השקף הבא מראה את האנשים שמטופלים, 1.3
מיליון, ומה השירותים שהם מקבלים כולל
הסיבות.
השקף הזה מראה את הטיפול ב-1.2 מיליון
אנשים ומה הסיבות שהם מגיעים לרווחה ואיך
אנחנו מטפלים בהם. אנחנו רואים תפקוד
לקוי של הורים, ילדים, נערים. עוני, בעיות
של הכנסה ותעסוקה, זקנה, מוגבלויות
וסיבות רפואיות, אלימות, התמכרויות
ועבריינות. אם תעשו את החשבון זה יוצא
יותר מ-100%. יש הערה למטה בסעיף שאומרת
שמאחר וזה גם פעילויות משנה, אז זה יותר.
<היו"ר משה גפני:>
בירור זכויות נרשם הבעיה?
<אליעזר יבלון:>
לא.
<היו"ר משה גפני:>
רק מי שמטופל בפועל.
<אליעזר יבלון:>
התקציב שלנו הוא עם הפנים לקהילה. כמו
שאתם יכולים לראות בשקף, אנחנו בירידה
בכיוון של ילדים בפנימיות ואומנה. אנחנו
מוציאים אותם מהפנימיות ואנחנו מגדילים
את השירות לילדים בקהילה. זה מה שאתם
רואים בשקף הזה.
השקף הבא בא להציג את ההחמרה - - -
<היו"ר משה גפני:>
הילד בפנימיות זה ירד - - -
<אליעזר יבלון:>
ב-56%.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
כי אתה מוציא אותם מהפנימיות ומשלב אותם.
הבאת אותם ליישוב, הבאת אותם לעיר.
<אליעזר יבלון:>
מצד שני, כדי להציג את הקשיים שבהם אנחנו
מטפלים, אני מפנה אתכם לשקף הבא שמדבר על
החמרה במצב הילדים המופנים לשירותי
הרווחה. זאת אומרת, לא רק שאנחנו מטפלים
בכמות הזאת אלא יש החמרה במצב של הילדים
הפונים לטיפול ברווחה.
הצד השמאלי העליון של השקף מראה לאן
הופנו אנשים: פנימיות חינוכיות זה 28%
ופנימיות טיפוליות ופוסט אשפוזיות זה 72%.
בכדי להבין את החלוקה הפנימית שיש
בעניין, אתם רואים שבתוך ה-72%, 7% היו פוסט
אשפוזיות ו-39% היו טיפוליות. אם תסתכלו על
הגרף מצד ימין, אתם תראו שה-7% של הפוסט
אשפוזיות הן היום 14% פוסט אשפוזיות. זאת
אומרת, הקשיים והקושי הוא גדול יותר.
כמובן גם העניין של הטיפוליות גדל מ-39%
ל-49%. אתם יכולים לראות זאת בחלק העליון
שמתייחס לעניין.
השקף האחרון מדבר על כך שהפונים לשירותי
הרווחה חיים במחסור. אנחנו מדגישים את
הנקודה הזאת כי יש לה חשיבות על דרכי
הטיפול. מצד שמאל של השקף זה מוכרים
במחלקות הרווחה. השכר שלהם זה שכר ממוצע
של שכירים. הוא 5,750 שקלים, בעוד
שבאוכלוסייה הכללית, השכר הממוצע היה 9,649
שקלים. בנוסף, בכדי להחריף אתה הנקודה,
אנחנו רואים ששיעור התעסוקה באלה
שמוכרים על-ידי מחלקות הרווחה, הוא 41%,
יחסית לאוכלוסייה הכללית ששיעור התעסוקה
בה הוא 63%. זאת אומרת, שהקושי שאנחנו
ניצבים בפניו בהיבט הזה של שירותי
הרווחה, אלה שפונים הם אכן חיים במחסור.
כשאתה מגיע למסקנה הזאת, אתה מבין שצריך
לתת דרכי טיפול שהולמים את הכיוון הזה.
תודה רבה.
<חנן פריצקי:>
אני מנהל אגף תקציבים במשרד הרווחה.
אנחנו מסתכלים כרגע על השקף שמראה בעצם
גידול בתקציב משרד הרווחה בתקציב 2015 ו-2016.
אנחנו רואים גידול מתמיד בתקציב. אנחנו
מאוד גאים בו. כאשר אנחנו מצרפים את השנים
בין 2014 ל-2016 הגידול הוא של 876 מיליון
שקלים, שזה הגידול הנומינאלי הגדול ביותר
שהיה לנו. מהבחינה הזאת אנחנו מצרפים את
2015 ו-2016.
אני מדבר כרגע על תקציב הנטו. תקציב הנטו,
כמו שאתם רואים, הוא 5.894 מיליארד שקלים
ב-2015, תוספת של 355 מיליון שקלים. התוספת
ב-2016 היא עוד 541 מיליון שקלים. אנחנו
מגיעים ל-876 מיליון שקלים. התוספת ב-2016 היא
בעיקרה כיסוי הפעילות שלנו בשנת התקציב
2015. אל תספרו לאף אחד אבל במהלך השנה,
למרות שזה אחד חלקי שתים עשרה מתקציב שנה
שעברה, היו מספר פעילויות שהיינו חייבים
לפתוח ולהמשיך לקדם אותן. סגירות עם
האוצר התחלנו אותן ב-2015 וכאשר התקציב
מאושר מאשרים לנו אותן. מדובר על תוספת גם
לבתים חמים, מדובר על תוספת לפרויקטים של
הדרכה, פרויקטים בתחום פתיחת מועדונים.
<היו"ר משה גפני:>
כמה פרויקטים לא עשיתם בגלל שלא היה
תקציב, כי ועדת החריגים לא אישרה לכם
פרויקטים?
<חנן פריצקי:>
בגדול אנחנו מצליחים להסתדר עם ועדות
חריגים. הפעילות היא בעיקר פעילות
בירוקרטית שנעצרה בעקבות ועדות מכרזים
למיניהן. חד משמעי, היה לנו הרבה יותר קשה
לתפעל את התקציב השנה. אני חייב להגיד שזה
כמעט בלתי אפשרי. בסוגריים אומר שאנחנו
פותחים פה תקציב ל-2015, אחרי שפחות או יותר
אנחנו סוגרים את התקציב ל-2015. אנחנו
צריכים לחזות את הסגירה של התקציב עוד
לפני שהוא נפתח. זאת פעילות שהולכת להיות
מאוד אתגרית השנה. אנחנו נעמוד ביעדים.
כמו שאתם רואים במסמך של מרכז המחקר
והמידע של הכנסת, אנחנו מגיעים לניצול של
99% מתקציב משרד הרווחה. אנחנו לא מתכוונים
לרדת מזה גם השנה. אני מאוד מקווה שנצליח
לעשות את זה גם השנה.
<היו"ר משה גפני:>
במסגרת הזאת, היה פה דיון בנוגע לעיוורים.
<חנן פריצקי:>
יש תוספת גם לעיוורים. יש תוספת יפה גם
השנה ובעיקר בשנה הבאה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
התוספת היא אף פעם לא יפה. ביום שתקבל את
כל מה שאתה צריך, אז התוספת בסדר. תמיד
כשאתה בחסר, זה אף לא יפה.
<היו"ר משה גפני:>
אבל יפה שענו לי בכתב שמוסיפים.
<חנן פריצקי:>
השר חיים כץ עקבי. הוא אמר לי בדיוק את
אותו דבר כשבאתי להציג תקציב בוועדת
העבודה והרווחה לפני כמה שנים. הוא אמר לי
שברווחה לעולם יהיה חסר ועניתי לו שהוא
צודק.
אנחנו מדברים על תקציב נטו של 5.894 ב-2015 עם
תקציב מותנה של 1.965 מיליארד. התקציב
המותנה הוא בעיקר ההכנסה המותנית שיש לנו
מהרשויות המקומיות. אנחנו מדברים על שיטת
תקצוב עם הרשויות המקומיות המכונה
מצ'ינג, מימון תואם של 25%. כרגע ה-25% הוא
באופן גורף קודם כל לרשויות, אבל לא רק. יש
פה הכנסות גם של הפונים. אנחנו מאמינים
שבכל שירות שמשרד הרווחה נותן צריכה
להיות בסופו של יום השתתפות פונים בכל
הרשויות המקומיות באותו אחוז של מצ'ינג.
<היו"ר משה גפני:>
אתה מבין את המשמעות של העניין.
<חנן פריצקי:>
אני מבין את כל המשמעות. יש כרגע ועדה
במסגרת חוק ההסדרים שמטרתה לטפל בעניין.
יש היום ישיבה עם המנכ"לים על זה. יש
פעילות בנושא הזה. בחוק ההסדרים היתה
החלטה לעשות סוג של מצ'ינג דיפרנציאלי.
בסופו של יום זה לא עבר בחוק ההסדרים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אל תאמר נואש.
<חנן פריצקי:>
יש ועדה שאמורה להחליט בעניין.
<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>
הנושא הזה לא נגמר.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
עזוב לא נגמר. מה לא ייגמר?
<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>
אנחנו נלחמים על זה שיהיה תקצוב
דיפרנציאלי.
<היו"ר משה גפני:>
אני לא רוצה להגיד שמות, אבל יבואו ראשי
ערים ויגידו שזה לא בחשבון.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
להגיד לך את האמת? הם צודקים.
למה הם צודקים? זה כמו שאמרתי על הפנסיה.
מדינת ישראל קבעה 25% תקרה אז לא צריך
להעלות להם, צריך להוריד לאחרים.
<באסל גטאס (הרשימה המשותפת):>
כמה פרויקטים לא מנוצלים? כמה כסף לא
מנוצל כי העיריות לא נתנו את המצ'ינג?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
שמעת מה שאמרתי? צריך להוריד לאשכולות 1 –
3 באופן דרמטי מבלי לגעת באחרים.
<באסל גטאס (הרשימה המשותפת):>
אני שואל לגבי שנה שעברה. כמה לא מנוצל כי
לא היה לעיריות את המצ'ינג?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
הוא יגיע לזה.
<היו"ר משה גפני:>
מבחינת משרד החינוך זה חינוך, מבחינת
משרד התחבורה זה חמור. מבחינת משרד
הרווחה, למי אתה נותן שירות? אתה נותן
שירות לאוכלוסייה חלשה באופן יחסית.
הרשויות האלה נמצאות במצב יותר קשה מאשר
הרשויות האחריות. אתה בדיוק שם יכול
להיתקע עם העניין של ה-25%. אבל אתה לא אשם.
יש ועדה ואנחנו כנראה נקיים על זה דיון.
<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>
אדוני היושב ראש, יש הצעת חוק של למעלה מ-70
ח"כים שחתומים עליה לגבי הדיפרנציאליות.
<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>
חתומים עליה 63. זאת הצעת חוק שלי, שלך ושל
יוסי יונה.
<חנן פריצקי:>
רק כדי לסגור את העניין התקציבי, משרד
הרווחה מתייחס לתקציב ברוטו. אנחנו נראה
את זה אחרי זה, גם התקציב המותנה וגם
התקציב נטו.
מבחינת המנגנון חשוב להציג שאנחנו
מתייחסים לתקציב כתקציב שלם, כאשר המשרד
משלם את מלוא התקציב לכל ספקי השירות
ולאחר מכן אנחנו מבצעים את ההתחשבנות
בינינו לבין הרשויות המקומיות. כל מערכת
הספקים וההשמה שאנחנו תכף נדבר עליה עוד
מעט בעצם לא ניזוקה כתוצאה מזה שיש תקציב
מותנה ותקציב נטו.
<באסל גטאס (הרשימה המשותפת):>
לא ענית לי.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
הוא יסיים. הוא יענה לך. יש לו מצגת, הוא
יסיים את דבריו ויענה לך.
<סופה לנדבר (ישראל ביתנו):>
את המצגת אנחנו יכולים לקרוא וחבל על
הזמן שאתם מבזבזים.
<חנן פריצקי:>
אני מבטיח שתוך 3 דקות אני מסיים.
תוספות עיקריות בהצעת תקציב 2015-2016. כמו
שאתם רואים, פיתוח שירותים קהילתיים יש
ב-2015 30 מיליון שקלים וב-2016 118 מיליון
שקלים. אנחנו בעיקר מרחיבים את התכנית
הלאומית. כמו שהשר אמר, יש לנו מספר
תכניות לגבי עורף משפחתי. יש פה שירותים
קהילתיים נוספים שאנחנו מרחיבים,
מועדונים חברתיים וכדומה.
חיזוק השירותים החברתיים ברשויות
המקומיות. פה יש תוספת של 10 מיליון שקלים
ב-2015 ו-110 מיליון ב-2016. יש פה הרבה מאוד כסף לשילוב של משפחות בתוך תכניות תעסוקה.
אנחנו לא דורכים על הרגליים של משרד
הכלכלה. אנחנו לא מתיימרים לעשות את זה.
מדובר על משפחות מורכבות ביותר שללא
טיפול רב מערכתי לא יוכלו לצאת החוצה.
אנחנו עושים טיפול רב מערכתי במספר
מוקדים של מרכזי תעסוקה שניבנו באופן
ייעודי וייחודי לשירותי הרווחה, למשל
בבאר-שבע. פתחנו בתחילת השנה בבאר-שבע,
בחיפה, בירושלים ובתל-אביב.
<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>
זה אחרי שנלחמנו בקדנציה הקודמת להחזיר
את כשביקשו לדחות את יישום החוק. אני שמחה
שנלחמנו על זה. עמדת הממשלה היתה לדחות את
היישום, כאשר ההוצאות בפועל על ההקמה הן
בכלל של עמותה שנתנה את הכסף אבל המשרדים
האחרים ישבו בשקט. הם נפתחו בגלל שחברי
הכנסת לחצו על-כך.
<חנן פריצקי:>
הבשורה הטובה היא שהשנה אנחנו פותחים עוד
חמישה. אנחנו נפתח עוד חמישה ב-2016.
לגבי ההתמודדות עם אוכלוסיות במצבי
סיכון. אנחנו מדברים על 24 מיליון ב-2015 ו-244 מיליוני שקלים ב-2016. אנחנו פה הולכים
להרחיב גם סלי שירותים וגם להעמיק אותם.
זאת תוספת מאוד משמעותית שאנחנו מאוד
גאים בה.
פיתוח שירותים לאזרחים ותיקים - - -
<היו"ר משה גפני:>
איך קרה דבר כזה שהתקציב שלכם גדל?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
למה אתה שואל שאלות?
<היו"ר משה גפני:>
לא שאלתי.
<חנן פריצקי:>
פיתוח שירותים לאזרחים וותיקים. כמו שהשר
אמר, אנחנו גם הקטנו השתתפות בבתי אבות.
אנחנו איחדנו את ההשתתפות של בתי אבות של
משרד הרווחה ומשרד הבריאות. היתה שם
אפליה ואנחנו מתקנים אותה. פתחנו גם
עשרות מסגרות של מועדונים ומרכזי יום
לטיפול באזרחים ותיקים.
הדבר האחרון זה תוספת מכסות. גם שם, למרות
שאנחנו עם הפנים לקהילה ולמרות שאנחנו
משתדלים להכניס לקהילה את כל המשפחות ואת
כל הילדים בסיכון ואת המוגבלים, עדיין יש
מצב שבו אין לנו מה לעשות ויהיו כאלה
שיצטרכו להיות במסגרות ל-24 שעות ביממה. גם
שם יש גידול. הגדלנו את המכסות. בעיקר
שמנו הרבה מאוד כסף לגידול באוכלוסיית
האוטיסטים. למעלה מ-300 מכסות אנחנו שמים
גם ב-2015 וגם ב-2016 על-מנת להתגבר על התור
וההמתנה שיש לאוכלוסייה הזאת למסגרות
חוץ ביתיות.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
תענה לו. כמה לא נוצל במצ'ינג?
<חנן פריצקי:>
הניצול של תקציב משרד הרווחה הוא 99%
מהבחינה הזאת.
<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>
הוא מדבר על המצ'ינג.
<חנן פריצקי:>
אני יודע על מה אתה שואל. אנחנו רואים שגם
רשויות חלשות וגם רשויות חזקות מאוד, יש
רשויות שמנצלות את תקציבן באופן מלא ויש
רשויות שלא מנצלות את תקציבן באופן מלא.
קשה מאוד לדעת מה הסיבות. כשאתה מתחיל
לשאול אותם, חלקם אומרים שזה בגלל המצ'ינג
וחלקם אומרים שזה בגלל בעיות אחרות. יש
לנו מספר פרויקטים שהיו ב-100% מימון של
המדינה, גם שם אתה רואה שהניצול הוא לא
מלא. קשה מאוד לדעת האם בגלל ה-25% אכן
בפועל יש פרויקטים שלא מנוצלים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
חנן, הוא שואל אותך אם אתה רואה אי ניצול
דרמטי באשכולות 1 עד 3.
<חנן פריצקי:>
התשובה היא לא. אני חושב שגם רשויות חלשות
מנצלות את שירותי הרווחה. חד משמעית יותר
קשה להם אבל בסופו של יום, כשאתה מסתכל על
הנתונים, אתה רואה שהרשויות הקטנות
מנצלות את תקציב הרווחה באופן חד משמעי.
זה שקף שמייצג מה משרד הרווחה עושה. אתם
רואים שרובו הגדול של תקציב משרד הרווחה
הולך להספקת שירותים לאוכלוסיות, החל
ממסגרות של 24 שעות כמו פנימיות לילדים
בסיכון, בתי אבות, מסגרות לחוסים מוגבלים,
עובר דרך שירותים בקהילה, מסגרות יום
למיניהם, מסגרות תעסוקה לכאלה ואחרים,
מסגרות לטיפול יומי, מועדוניות. זה
מרביתו של תקציב משרד הרווחה ושם הולך
הכסף על מטה יחסית מאוד קטן.
יש לנו את העובדים הסוציאליים. שכר
העובדים הסוציאליים זה לא שכר העובדים
הסוציאליים של משרד הרווחה אלא השכר של
עובדים סוציאליים בתוך מחלקות שירותי
הרווחה. אנחנו מממנים את מחלקות שירותי
הרווחה. כמו שהזכרנו, ב-2016 יש גידול במספר
העובדים הסוציאליים. אנחנו מקווים
שבסופו של יום הגידול יהיה דרמטי כי הוא
גם קשור להסכם עם ההסתדרות, אבל לפני
ההסתדרות יש לנו 150 תוספת במסגרת הסדר זה,
100 עובדים נוספים לרווחה, 100 עובדים
נוספים לטיפול באוטיסטים. אנחנו מדברים
על למעלה מ-375 עובדים חדשים שיתווספו
לרשויות המקומיות ב-2016.
שכר עובדי המשרד, כמו שאתם רואים. הפעלת
מעונות ממשלתיים 324 מיליון שקל. הכללי,
שזה כל התפעול של המשרד, ביטחון, מחשוב,
שזה יחסית חלק קטן, אתם רואים את זה גם
ב-2016, גידול מאוד גדול בכל התחומים. גם
בהספקת שירותי רווחה.
<באסל גטאס (הרשימה המשותפת):>
בתוך הספקת שירותים יש גם שכר.
<חנן פריצקי:>
יש גם שכר, חד משמעית.
<באסל גטאס (הרשימה המשותפת):>
כמה אחוז זה שכר?
<חנן פריצקי:>
בגדול, במודלים שלנו אנחנו רואים שבהספקת
שירותי רווחה השכר נע בין 60% ל-70% בתוך
המודלים להספקת שירותים. זה בגדול המודל
שאנחנו מדברים עליו.
השקף האחרון. פה אנחנו מראים את התפלגות
התקציב בהתאם לאוכלוסיות שאנחנו מטפלים.
אנחנו רואים כ-2.5 מיליארד שקלים הולכים
לאנשים עם מוגבלויות. 0.5 מיליארד שקלים
שיקום עברייני חוק ומכורים. 1.8 מיליארד
שקלים הולך למשפחות, ילדים בסיכון
ואזרחים ותיקים. 471 מיליון שקלים הולכים
לכוח אדם ברשויות המקומיות.
כל שכר משרד הרווחה, יחד עם המטה, הפעלה של
המשרד זה 0.5 מיליארד שקלים. אתם רואים את
אותו דבר ב-2016. עוד פעם, גידול בכל
התחומים. אנחנו גאים על זה שאנחנו
מהבחינה הזאת מצליחים לשים כסף בכל
השירותים.
כמו שהשר אמר בהתחלה. זה לא מספיק. אנחנו
היינו יכולים לעשות הרבה יותר עם הרבה
יותר כסף, אבל מצד שני קיבלנו תוספת מאוד
משמעותית. אנחנו ניגע בכל האוכלוסיות,
אנחנו נרחיב שירותים בכל התחומים, בכל
השירותים שיש לנו ואנחנו נתקדם הלאה.
תודה רבה.
<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>
השר כץ, אני מברך אותך על התפקיד. אין ראוי
ומתאים ממך, מי שמכיר אותך ואת הגישה שלך
לנושאים החברתיים.
הרב גפני שאל אותך מאיפה השגת את הכסף?
אנחנו לומדים ממנו איך לעבוד. אנחנו נהיה
תלמידים טובים ונדע איך עושים עבודה
פרלמנטרית טובה ואיך עושים פעולות
במסגרת הממשלה. חיים כץ הוא מודל לחיקוי
לכולנו.
העולם עומד על תורה, עבודה ועל גמילות
חסדים. זה משפט שאני תמיד נוצר בליבי ואני
רוצה שגם השר יזכור אותו. אני יודע שהוא
זוכר אותו, אני יודע שהוא מכיר אותו. גישה
יהודית קודם כל. אנחנו דואגים לחלש
ושומרים עליו כי אחרת החברה לא תקיים
ואני שמח שהנושא הזה מצוי בידיך.
הייתי מבקש מהשר לשים דגש על נושא חשוב
וזה גם קשור לשוויון הזדמנויות וזה הנושא
הדיפרנציאלי. לאו דווקא מהבחינה
הדיפרנציאלית אלא גם הראייה הכללית של
המשרד. ראיית המשרד צריכה להיות, כך אני
מקווה, שכל ילד במדינת ישראל, לא משנה
מהיכן הוא מגיע, יקבל הזדמנות שווה להגיע
למעמד הגבוה בחברה, למקום הגבוה ביותר.
הווה אומר, אנשים שמגיעים מאזורים
מוחלשים יותר, מהפריפריה וממקומות כאלה,
שאין להם את אותה הזדמנת כמו ילד שנולד
במרכז הארץ, יוכל הילד לקבל לפחות את
הכלים להצליח בחייו ולהגיע למעמד הגבוה
בחברה. כך אנחנו נוכל לצמצם את הפערים
החברתיים. צריך לשים על זה דגש גם מעבר
לאלה שאין להם כלום והם צריכים את הקיום
היומי. לתת גם את הכלים יחד עם הנושאים
הללו.
אני בטוח שהתפרצתי לדלת פתוחה, אדוני השר,
אבל היה חשוב לי להבהיר. אין מתאים ממך,
סומכים עליך ואני בטוח שיזכרו עליך לטובה
בתפקיד הזה כי זוכרים אותך בכל תפקיד.
<משולם נהרי (ש"ס):>
אני אעשה את זה מאוד קצר כי אני מתחבר
לדברים שאמר השר ולדברים של המנכ"ל. אני
בהחלט מצטרף לדברים הללו ומחזק אותם.
הייתי רוצה להוסיף ולהדגיש שמשרד הרווחה
וגם הביטוח הלאומי זה ציר מרכזי בחיינו.
המשרד הזה חשוב היום כמעט לכל אזרח, מרגע
הולדתו ועד יום מותו. זה משרד שמלווה את
האדם בכל שלבי חייו. חייו של אדם תלויים
הרבה במשרד הזה. איכות חייו ותפקודו
תלויים במשרד הזה. הבעיות, לצערנו, הולכות
וגוברות ולא פוחתות. לכן המשרד הזה באמת
צריך עוד יותר משאבים. נכון שיש תוספת אבל
המשרד הזה צריך להיות בראש מעייננו.
מקימים ועדות, הקימו את ועדת העוני
ועדיין רחוקה הדרך מלומר שפתרנו את
הבעיות. נכון שיש הרבה עובדים שצריך
לדאוג להם, שהם המפתח לטיפול היום יומי
וצריך לדאוג לתנאים שלהם ולשכרם. אבל יש
למעלה מ-1,300 שחיים ממשרד הרווחה ולא
יכולים בלי, חוץ ממיליונים שנהנים
מהשירותים.
אנחנו צריכים להשקיע את כל כוחנו ולמצוא
פתרונות, יותר מאשר לתקציב, זה לתהליכים
הבירוקרטיים שיש במשרד. חייבים לפשט את
התהליכים הבירוקרטים. מדובר באנשים קשיי
יום ובאנשים נזקקים. אנשים שלא יודעים
איך הם יסיימו את היום. כדי להקל עליהם
צריכים לפשט הליכים בירוקרטיים. זאת
המשימה שהמנכ"ל לקח על עצמו. אני אומר
לשבחו שהדבר הראשון שהוא ראה זה הנושא של
התהליכים הבירוקרטיים. אם יש כסף והוא לא
מגיע בזמן לצרכן, אז לא עשינו שום דבר.
דבר אחרון שאני רוצה להזכיר וגם פה המשרד
עשה פריצת דרך בלתי רגילה, הנושא של נוער
בסיכון. זאת מכת מדינה, זאת משימה לאומית.
אפשר לומר שלפחות ב-50% מהמקרים של נוער
נושר, המשרד הוסיף תוספת תקציב כדי לפתור
את הבעיות, אם זה במקלט, הוסטלים, בתים
חמים, דיור וכל מיני תכניות. יש לפחות 20
מודלים שיתנו מענים.
אנחנו עוקבים בתקשורת ורואים את המציאות.
עוד בתקופת עבודתי במשרד החינוך יצא לי
להסתובב בזולה ובכל המקומות האלה. זאת
מכה שלא ידענו את סדר-הגודל שלה כפי שהיא
היום. זה נורא והיום ולכן המשרד לקח על
עצמו כמשימה לאומית לתקוף את הבעיה הזאת.
יש פה צוות מעולה במשרד, צוות מקצועי של
צעירים וצעירות ובראשם הגברת רחל שרביט,
שעושים לילות כימים לקדם את הנושא הזה.
אני חושב שהתוספת לתקציב, אדוני השר, תיתן
מינוף - - -
<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>
אדוני, רק הערה קטנה למה שאמרת קודם. מי
שעושה את תפקידו כל-כך הרבה שנים – סליחה
על ההערה. כמי שמכירה את התחום הזה, מה
שנעשה, אני מדברת טרם תפקידך שר הרווחה,
זאת קטסטרופה אחת גדולה. הנושא של ילדים
בסיכון, הנושא של אותם ילדים נפגעי עבירה,
הנושא של הטיפול וחקירת ילדים היה מצוי
לאורך שנים במן איזו זילות אם לא הפקרות.
אותם ילדים הידרדרו אחר-כך בגלל שלא
קיבלו באותו רגע, לא את הטיפול הנכון, לא
את החקירה ועבריינים נשארו בחוץ. אותה
גברת רחל שרביט אחראית ללא פחות מאותן
קטסטרופות. תסלחו לי, אני לא אוהבת לדבר - -
-
<משולם נהרי (ש"ס):>
אני חולק עליך מפני שאני - - -
<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>
אתה יכול לחלוק.
יש מה לשפר ויש הרבה מה לשפר שם. אני אדבר
בתורי. אני לא יכולה לעבור לסדר היום
כשאני שומעת דבר כזה, מצטערת, מתנצלת.
<משולם נהרי (ש"ס):>
בכל אופן, הנושא הזה הוא בראש מעייניו של
המשרד.
<היו"ר משה גפני:>
תודה רבה.
נורית קורן, בבקשה.
<נורית קורן (הליכוד):>
כבוד' השר, אני שמחה שאתה נמצא איפה שאתה
נמצא. אני רוצה להחמיא למנכ"ל שכשאני פונה
אליו הוא עוזר ומסייע. זה מאוד חשוב.
אתם אומרים שאתם הולכים לשלב בקהילה
אנשים עם מוגבלות. לא דיברתם על דיור
מוגן. האם המשרד יכול לסייע לדיור מוגן
לאנשים עם מוגבלות, כי אני מבינה שיש הרבה
בעיות. אנשים מגיל 24 שרוצים להוציא אותם
מהבית, אם אין מצ'ינג עם ההורים, אין בתים
כאלה ובתים כאלה לא יקומו. אני יודעת
שבמודיעין יש שטח שהעירייה הקצתה אבל
ההורים – זה דבר מאוד מאוד חשוב ואנחנו
צריכים לשים לב לזה.
צריך להעלות את השכר במפעלי העסקה יזומים
כדי שהם ירגישו שהם עובדים ומקבלים שכר
כמו אדם רגיל.
אמרתם שאתם רוצים להגדיל את הזכויות
לאנשים שפונים. איך אתם עושים את זה? איך
אנשים יודעים על כל זכות שמגיעה להם כאשר
הם מגיעים למשרד. מאוד חשוב לי לדעת.
לגבי פנימיות של הרווחה פוסט אשפוזי.
השבוע ראיתי תכנית על ילדים שמתעללים בהם
וגומרים להם את החיים. מוציאים אותם
מהבתים מפני ששם היה מאוד קשה ומביאים
אותם למקום של אונס, המדריכים מתעללים
בהם. מה שראיתי היה מחריד.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
כולנו ראינו. זה היה בערוץ 10 וקראו לזה
סלפי.
<נורית קורן (הליכוד):>
נכון.
אסור שזה יקרה.
אדוני כבוד השר, אתה חייב לקחת את זה
כנושא כי אנחנו הורסים את הילדים האלה
ואנחנו הורסים עוד דור.
לגבי קצבת הנכים. האם היא סוף סוף תגיע
לשכר מינימום. זאת בושה וחרפה שאנשים
נכים, שבאמת לא יכולים לעבוד, שאין להם
קצבה נורמלית שהם יכולים ליהנות.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
את מי את שואלת את השאלה הזאת?
<נורית קורן (הליכוד):>
את הביטוח הלאומי ואתה השר הממונה על
הביטוח הלאומי.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
והביטוח הלאומי יכול לעשות מה שהוא רוצה?
<נורית קורן (הליכוד):>
לא. אבל אני רוצה לדעת אם אתה תעזור
לוועדת הכספים - - -
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אם הוא היה יכול, הדיסריגרד של הנשים החד
הוריות היה משתנה מהיום להיום.
<נורית קורן (הליכוד):>
סליחה. לפני השר עומדת הצעה של הוריות.
דיברנו איתו על זה והוא אמר שהוא יאשר את
זה. גם צריך לדאוג שתהיה פנסיה נורמלית
לנכים, אחרי שהם לא מקבלים קצבה.
ראיתי שאתם גם מטפלים באנשים שעוברים על
החוק. רציתי גם לדעת מי ממונה על אנשים
שמקבלים שיקום מיני, אתם או משרד הבריאות?
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
גם אנחנו.
<נורית קורן (הליכוד):>
אז בנושא הזה אדבר איתכם בנפרד.
<היו"ר משה גפני:>
יאיר פינס, אני רוצה איך אתם מכינים את
ספר התקציב? אנחנו נצטרך לאשר את הספרים
האלה. התקציב של משרד הרווחה גדל בהרבה
כסף.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
גדל פחות מידי אבל מרוצה אני.
<היו"ר משה גפני:>
אנחנו נצטרך לאשר את התקציב, ובין היתר את
הספר הזה. איך אנחנו יכולים להבין מהספר
הזה מה קרה במשרד הרווחה? חלק אתם בכלל לא
כותבים ואתם עוד קוראים לזה "חריש עמוק".
"חריש עמוק" הכוונה שמוחקים סעיפים כדי
שלא נדע כלום, אבל בסדר.
2
4
6
L
N
¢
¤
¦
´
¶
2
4
6
N
f
z
Ž
¢
¤
º
摧犑eᜀ¶
¸
º
6
:
R
T
V
X
®
²
Ä
Æ
È
Ê
~欀䁤
~欀롤
œ
ž
Ì
Î
|
~
˜
š
Î
Ð
ø
ú
z
|
œ
ž
Ì
Î
ü
þ
摧峬`᠀תקציב 2014 זה 7.312 מיליארד שקלים,
תקציב 2015 הוא 5.894 מיליארד שקלים.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אתה לא הוספת את החלק של המצ'ינג.
<היו"ר משה גפני:>
אני רוצה לדעת איך מכינים את הספר. אני
חבר כנסת חדש, איך אני קורא את זה?
<יאיר פינס:>
קורא. לא כל-כך הבנתי את השאלה.
<היו"ר משה גפני:>
ב-2014 התקציב הוא 7.312 מיליארד.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
זה כולל המצ'ינג.
<היו"ר משה גפני:>
אני יכול לדעת למה היתה ירידה בתקציב?
בתקציב הברוטו ב-2014 היה כמעט 7.3 מיליארד.
ב-2015 יש 5.894 מיליארד. למה זה כך? איך היתה
ירידה.
<קריאה:>
זה ברוטו ונטו.
<היו"ר משה גפני:>
למה אתם לא אומרים לנו את זה בספר? למה אתה
לא אומרים כמה היה התקציב ברוטו ב-2015? אני
רוצה לעשות השוואה. אתם פשוט כותבים
ספרים שאנחנו לא יכולים לקרוא אותם.
<אילן גילאון (מרצ):>
עלית על זה, זה הרעיון.
<היו"ר משה גפני:>
כל שנה אני שואל את זה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
יאיר, מה הוא אומר לך? תלך בכל השנים באותה
מתכונת. אם ב-2014 עשית את התקציב פלוס
המצ'ינג, תעשה ב-2015 תקציב פלוס מצ'ינג. אם
אתה לא מכניס את המצ'ינג, פתאום יש לך
ירידה.
<באסל גטאס (הרשימה המשותפת):>
אולי עדיף ללכת ל-2014 בלי מצ'ינג.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
הוא צריך ללכת לאורך כל השנים באותה שיטה.
<יאיר פינס:>
נעביר לוועדה השוואה ברוטו ברוטו.
<היו"ר משה גפני:>
אני מבקש דבר אחד. כל התכנית שלכם עם "חריש
עמוק", כל הדבר הזה נועד לדאוג לכך שחברי
ועדת הכספים לא ידעו על מה מדובר. זאת
המטרה. אני מבקש לעזוב את "החריש העמוק"
הזה ולהביא ספר שיהיה כתוב בו הכול.
<סתיו שפיר (המחנה הציוני):>
אפשר לבקש בקשה נוספת, שפשוט יראו לנו את
החלוקה התקציבית גם עם ה-8 ספרות. תראו לנו
את כל החלוקות בפנים. אין שום בעיה, יש להם
את זה. מה הבעיה להעביר לנו? תביאו לנו גם
את ה-8 ספרות ותראו לנו גם את כל החברות
החיצוניות שעובדים איתם, את כל הספקים.
אין שום בעיה עם זה.
<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>
אתה צודק בנוגע לסעיף 10. בסעיף 10 אם אתה
מוריד את הטייס האוטומטי, אכן ב-2015-2016, אם
אנחנו לא מתייחסים לטייס האוטומטי, יש פה
הפחתה בסעיף הספציפי הזה. לפי הטייס
האוטומטי היתה אמורה להיות עליה.
<היו"ר משה גפני:>
מיקי רוזנטל ואחריו אילן גילאון.
<אילן גילאון (מרצ):>
כל מה שאני אומר מחייב את מיקי.
מיקי ואני רוצים להגיד שזה השר היחיד
בממשלה הזאת שאנחנו סומכים עליו. שיבנה
פחות בשטחים ושיעבוד יותר איפה שהוא
צריך. המחמאות אליו ידועות. יש לנו כמובן
עניין אידיאולוגי בהצלחה המשרד הזה וגם
עניין פרסונלי.
הגישה שלנו לגבי נגישות למידע זה, ישראלי
דבר פשוט. כל מי שכותב דברים או מגיש
דברים, הוא צריך להבין שהוא צריך לעשות
אותם כל-כך פשוט עד כדי כך שאפילו חבר
כנסת יוכל להבין את זה. אני חוזר על זה
תמיד.
יש לי שאלות ענייניות. יתכן וזה נובע מאי
הבנת הנקרא. לגבי יעדי העוני רצינו לשמוע
קצת יותר.
יש את העניין של התקנים לעובדים
סוציאליים, שאנחנו לא רואים גידול דרמטי
בתקציב של כוח אדם ואיפה הדבר הזה מתבטא.
אחרי זה יש קיצוץ דרסטי בתקציב לשירות
לילד מ-214 מיליון ל-20 מיליון השנה ו-51
מיליון בשנה הקודמת. האם זה מופיע בסעיף
אחר?
עוד קיצוץ זה בפיתוח של מעונות ומפתנים,
מ-21 מיליון ל-4.4 מיליון. אולי גם זה מופיע
במקום אחר.
אני שואל שאלות הבהרה. אמרנו קיצוץ
בתקציב השירות לילד ולנוער וקיצוץ
בפיתוח של מעונות ומפתנים.
עכשיו יש את הבעיה של המעונות השיקומיים
שמאז 2006 המכרזים לא עודכנו. זה מכרזי
הפסד. איפה אתם עומדים עם העניין הזה?
דבר אחרון שמעניין אותנו לדעת זה לגבי
נושא של עובדי רשות חסות הנוער שנמצאים
בסכסוך עם המשרד. איפה הדברים עומדים
היום.
<מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):>
לא קיבלתי תשובה מהשר. דיברתם על נתונים
מדידים אבל לא דיברתם על יעדים בנושא
צמצום העוני. בסופו של דבר, עד כמה הצעדים
האלה יורידו את מספר העניים בישראל? יש לך
הערכות?
<אילן גילאון (מרצ):>
אנחנו רוצים להחמיא לך על הבדיקה
החודשית, זה נראה לנו פנטסטי. מעניין איך
הדבר הזה עובד.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
ההנהלה מתכנסת ויש דיווחים מה עשינו.
<היו"ר משה גפני:>
חבר הכנסת טרכטנברג.
<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>
אני מצטרף לברכות. אני רוצה להגיד שאין
הרבה מקרים, בטח לא בממשלה הזאת, שיש
הלימה כל-כך גדולה בין האיש לבין המשרד.
הייתי מאוד רוצה שההלימה הזאת תהיה למופת
ודוגמה כאשר משבצים שרים בממשלה.
אתם הצגתם דברים מאוד מעניינים אבל חסר
לי מיקוד וסדרי עדיפויות. תראה, עולם
הרווחה הוא מאוד רחב ומי כמוך יודע זאת.
פה יש רשימה מאוד ארוכה של יעדים ותחומי
פעולה. באף אחד מהמקרים האלה אני לא רואה
אל מול איזו אוכלוסייה מדובר. כלומר, כשיש
תוספת תקציבית מסוימת – הרי אמרת שהשמים
הם הגבול ותמיד יהיה חסר. איפה יש התקדמות
יותר גדולה? איפה יש פחות?
מיקי שאל אותך על היעדים. זה לא רק עניין
של צמצום העוני. צמצום העוני הוא משהו
סטטיסטי. הוא לאו דווקא מהדברים שאני
אוהב להתמקד בהם, כי אפשר לתעתע בנתון
הזה. אבל כשאתה מגדיר את היקפי הבעיות
שמולן אתה פועל בכל תחום: בתחום הנוער,
בתחום הזקנה, צריך להתוות את המסגרת של
היקף הבעיה ואל מול זה מה הם הכלים
והתקציבים שיש לך?
אם לא, המצ'ינג מאוד קשה. לי, כמי שלא בקיא
בפרטים, לא יכול להעריך אם מה שנעשה הוא
אופטימלי בהינתן התקציב שיש. זאת אמירה
אחת.
שנית. הנושאים שאתם מטפלים בהם משיקים
למספר משרדים ומוסדות אחרים. בראש
ובראשונה ביטוח לאומי אבל גם משרד
הבריאות, משרד החינוך, משרד העבודה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ:>
אני ממונה גם על הביטוח הלאומי.
<מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):>
אני יודע זאת. אבל אתה לא פועל באותה צורה
דרך המשרד כמו שאתה פועל בביטוח הלאומי.
אלה שתי זרועות מאוד שונות.
תשים את ביטוח לאומי בצד. יש את משרד
הבריאות, משרד החינוך, משרד הכלכלה. האם
יש שיתוף פעולה אפקטיבי? האם אין
כפילויות? האם אין מלחמות על טריטוריה.
בסוף, התוצאה היא מה שקובעת.
אם חד הורית צריכה לעבוד, אז זה נוגע גם
לתעסוקה ולמשרד הכלכלה וגם לך. אני לא
בטוח שכיום, איך שהממשלה מתפקדת, היא
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]