פרוטוקול מספר 72, ועדת הכנסת, 23/11/2015

הכנסת העשרים

מושב שני

<פרוטוקול מס' 72>

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, י"א בכסלו התשע"ו (23 בנובמבר 2015),

שעה 10:30

<סדר-היום:>

<1. בחירת ממלא-מקום ליו"ר הכנסת בעת

היעדרו מהארץ.>

<2. פניית חה"כ אורן חזן בעניין לשכתו

הפרלמנטרית בבית-אל - דיון עקרוני בסוגיה

זו.>

<3. דיון בהמלצת הוועדה הציבורית לקביעת

שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, לאחר

פניית ועדת הכנסת, בנושא: "איחוד תקציבי

הפעילות הפרלמנטרית והפחתת סכומי ההוצאה

המקסימליים", כולל אישור הצעת חוק לקריאה

ראשונה בעניין זה.>

<4. הצעת חוק הכנסת (תיקון - סדרי עבודת

הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים

אחרים לחברי הכנסת), התשע"ו–2015.>

<5. הצעת חוק הכנסת (תיקון - ויתור על עדכון

שכר של חבר כנסת), התשע"ו–2015 - יוזמת חקיקה

של ועדת הכנסת.>

<6. הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת

מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל

במשפחות), התשע"ה–2015.>

<7. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה

במכרזים לעסקים קטנים ובינוניים),

התשע"ה–2015.>

<8. הצעה לסדר-היום בנושא: "ציון יום אילת".>

<9. בקשת יו"ר ועדת הכלכלה למיזוג הצעות

החוק הבאות: הצעת חוק השידור הציבורי

הישראלי (תיקון מס' 3), התשע"ו–2015; הצעת חוק

השידור הציבורי (תיקון - ביטול סעיף),

התשע"ו–2015.>

<10. בקשת יו"ר ועדת החוץ והביטחון להקדמת

הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס'

21), התשע"ו–2015.>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

דוד ביטן – היו"ר

ישראל אייכלר

יואב בן צור

צחי הנגבי

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

ינון מגל

אברהם נגוסה

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

יואב קיש

אלעזר שטרן

חברי הכנסת:

איל בן ראובן

משה גפני

יעל גרמן

יוסי יונה

מאיר כהן

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

אוסמה סעדי

טלי פלוסקוב

<מוזמנים:>

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

חשב הכנסת חיים אבידור

דנה יפה – עו"ד, עוזרת ראשית, ייעוץ

וחקיקה, משרד המשפטים

רמי זיו – בכיר ביחידת הפיקוח המרכזית

ביו"ש, המינהל האזרחי

עדי נוי – יועמ"ש איו"ש, רמ"ד פנים

ד"ר שירלי אברמי – מנהלת, מרכז המחקר

והמידע של הכנסת

טובי חכמיאן – גזברות הכנסת

<ייעוץ משפטי: >

ארבל אסטרחן

<מנהלת הוועדה:>

אתי בן יוסף

<רישום פרלמנטרי:>

רונית יצחק

<1. בחירת ממלא-מקום ליו"ר הכנסת בעת

היעדרו מהארץ>

<היו"ר דוד ביטן:>

רבותי, אני פותח את הישיבה. אני מתחיל

דווקא עם סעיף ט' בסדר-היום על מנת

שמזכירת הכנסת תוכל ללכת כשהיא תצטרך

ללכת: בחירת ממלא-מקום ליו"ר הכנסת בעת

היעדרו מהארץ. יושב-ראש הכנסת יהיה בחו"ל

ב-1 בדצמבר וישוב ארצה - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

כמה חגיגות על חשבון הציבור, כל שבוע

בחו"ל.

<היו"ר דוד ביטן:>

רגע, רגע, אתה מפריע.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אתה טסת כבר עשר פעמים.

<היו"ר דוד ביטן:>

וישוב ארצה ב-4 בדצמבר, ההמלצה היא - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

יש חברי כנסת שלא טסים בכלל וחברי כנסת

שטסים בנוסע המתמיד.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני לא רוצה להוציא אותך לפני הדיון

שביקשת. זה לא נראה – אתה בדיוק בדיון

תהיה בחוץ, אז מה יהיה?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני רק אומר את האמת.

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

אורן, אתה לא נראה לי מפוחד שהוא יוציא

אותך.

<היו"ר דוד ביטן:>

יש במקרה נושא שלו, אז אם הוא רוצה לא

להיות בנושא שלו אז אין בעיה.

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

אבל הוא לא מפחד. לא תוציא אותו.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הוא הוציא אותי כבר כמה פעמים.

<היו"ר דוד ביטן:>

יושב-ראש הכנסת ממליץ על חבר הכנסת יצחק

וקנין, שעושה את זה באופן קבוע על הצד

הטוב ביותר.

<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>

יושב-ראש הכנסת יעמוד בראש משלחת של חברי

כנסת שמוזמנת לביקור בברלין. יש סדרת

פגישות - הוא יהיה גם ביקור בבונדסטג,

כנראה שצפויה גם פגישה עם הקנצלרית, זה

ביקור מאוד חשוב, מאוד מתוכנן. ולכן, הוא

יצא מהארץ ביום שלישי, והמשלחת תשוב לארץ

ביום חמישי בלילה, זה בעצם שישי לפנות

בוקר. לימים שלישי ורביעי, קרי, ה-1 בדצמבר

וה-2 בדצמבר נדרש מילוי מקום, והוא מבקש

שחבר הכנסת וקנין ימלא את מקומו. תודה.

<היו"ר דוד ביטן:>

חבר הכנסת וקנין הוא אחד הוותיקים בכנסת.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

ותק לא קובע.

<היו"ר דוד ביטן:>

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה למנות את חבר הכנסת יצחק וקנין

לממלא-מקום של יו"ר הכנסת בעת היעדרו

מהארץ נתקבלה.

<היו"ר דוד ביטן:>

אתה לא משתתף, אורן?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לא משתתף.

<היו"ר דוד ביטן:>

אז תגיד "אני לא משתתף".

<

2. פניית חה"כ אורן חזן בעניין לשכתו

הפרלמנטרית בבית-אל - דיון עקרוני בסוגיה

זו>

<היו"ר דוד ביטן:>

הנושא השני על סדר-היום - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

ביום שיכבדו פה את הכנסת, קללה כל הזמן,

אני אכבד את הבקשות של היושב-ראש.

<היו"ר דוד ביטן:>

אבל כדאי שאתה גם תכבד את הכנסת.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני מכבד אותה יותר ממך, דוד ביטן. כבר טסת

עשר פעמים - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

מאה אחוז. יותר ממני זה נכון, אבל כדאי

לכבד.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אל תזלזל. אמרתי לך כבר, אתה אולי טוב

כמוני, אבל לא טוב ממני.

<היו"ר דוד ביטן:>

בעקבות הריסת הבתים בבית-אל הייתה לנו

פנייה של חבר הכנסת חזן לדיון בנושא הזה.

לטענתו, היה לו שם משרד, לשכה פרלמנטרית,

והיא נהרסה בלי שעודכן, בעצם תוך הפרת

החסינות שלו. אתה אתי?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני אתך, תמיד אתך. אני יכול שלא להיות

אתך?

<היו"ר דוד ביטן:>

נשמע בנושא הזה עובדתית את משרד הביטחון,

אבל אני לא מתכוון לעשות פה דיון על

העניין הזה מכיוון שהנושא עבר זמנו בטל

קורבנו. אני רוצה לעשות דיון עקרוני כדי

שנדע מה קורה להבא.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

בדיוק.

<היו"ר דוד ביטן:>

חבר הכנסת חזן, יש לך חמש דקות. נא לא

להפריע לחבר הכנסת חזן.

<מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):>

חמש?

<היו"ר דוד ביטן:>

חמש דקות, זאת בקשה, דיון שהוא ביקש. אתה

יודע מה הבעיה עם חזן? כשאתה אומר לו לדבר

ברשות הוא לא מדבר, אתה מבין?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אדוני היושב-ראש, אל תדאג.

<יואב בן צור (ש"ס):>

תגיד לי, מה, בגלל שהרסו לו אתה נותן לו

חמש דקות?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני חושב שאתה מפספס את הנקודה. הנקודה

היא לא שהרסו לי, נשאלת שאלה עקרונית לגבי

משקל ומשמעות חסינות חברי הכנסת. בנושא

הזה מה ההשלכות של חסינות לגבי לשכה

פרלמנטרית - האם היא כמו שיש חסינות לכנסת

עצמה? האם לשכות פרלמנטריות חוסות בצל

החסינות? לא חוסות בצל החסינות? מה גובר

על מה - החלטת שר כזה או אחר גובר על חוק

חסינות חברי הכנסת? האם צריך לעבור או לא

צריך לעבור ולקבל בקשה מיושב-ראש הכנסת

או שצריך לקבל בקשה מבית-המשפט?

אגב, חסינות חברי הכנסת, אני חושב שבתמונה

רחבה יותר כשאנחנו מסתכלים על חוק

החסינות – אני שמסתובב המון בשטח, וכולכם

יודעים את זה, לא מעט פעמים נתקל בחברי

כנסת שמגיעים אתי ולרוב כוחות הביטחון או

המשטרה או אפילו גופים, נקרא לזה גופים

ציבוריים אחרים, בכלל לא מייחסים משקל

לחסינות. מחד, לכולנו יש כרטיס יפה שכתוב

שחסינות חבר הכנסת מאפשרת לו גישה בעצם

לכל מקום, אלא אם כן זה עניין ביטחוני או

סוד מדינה או רשות היחיד, ובפועל הדברים

האלה לא קורים.

במקרה של הלשכה - פתחתי לשכה פרלמנטרית

ביישוב בית-אל בבתים במגדלי דריינוף.

הכול היה מסודר, הכול היה ערוך, היה שם

ציוד משרדי, היו שם מחשבים, אפילו נקבעה

מזוזה. וכשהחליטו להרוס את הבתים לא

ייחסו בכלל שום חשיבות לעובדה שיש שם

לשכה פרלמנטרית. לא זאת בלבד שפינו אותה,

החרימו משם דברים, זרקו ניירת לפח, קרעו

מזוזה, גם בלי לעדכן אף אחד.

אז אני שואל שאלה עניינית, השאלה היא אחת:

יש משקל או ערך לחסינות שלנו ביחס ללשכה

הפרלמנטרית או שלא? ובתמונה הכוללת, אם יש

בכלל עדיין, אם אנחנו מייחסים לזה כחברי

כנסת, החברה בישראל, ציבור, משקל לחסינות

חברי הכנסת באשר הם.

אגב, יהודים, ערבים, נוצרים, זה בכלל לא

משנה, זה בכלל לא רלוונטי.

<קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):>

נוצרים הוא גם ערבים.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לא, יש גם נוצרים ישראלים. שמעתי נוצרי

השבוע שאמר: מה אתה רוצה ממני? אני נוצרי

ישראלי.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

גם ערבי נוצרי הוא ישראלי.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

רק שתדעי. ולכן ביקשתי לקיים את הדיון

הזה, קורה הרבה פעמים, יש פה אפילו - - -

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

יש ערבים שוודים גם.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

יש פה אפילו חברי כנסת מסביב לשולחן הזה

שמפאת כבודם לא אזכיר - -

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

מלא אנטישמיות שם.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

- - שהגיעו בימים כאלה ואחרים אפילו לכותל,

וגם לרחבת הכותל לא נתנו להם להתקרב, לא

עם הרכב ולא בזה, והתייחסו אליהם בצורה

זולה. אני רואה בזה באמת דבר חמור מאוד.

שלא יהיו אי-הבנות, ברוך השם אני תמיד

כשבאתי נתנו לי להיכנס, אבל יש כאלה

שנפגעו מזה.

<יואב בן צור (ש"ס):>

כי אתה מפורסם.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אז זו לא חוכמה. אתה יודע מה, זה עצוב שאתה

אומר את זה, לא רציתי להגיד את זה, אבל

השאלה היא אחת: מה גובר על מה? או שיש חוק

חסינות שכל המערכות וכול הגורמים, החל

ממערכות הביטחון דרך המשטרה ודרך כל

הגופים הציבוריים יודעים לכבד ולהעריך

אותו ולעמוד בחוק, או שלא. אם לא, אז בוא

ניקח את התעודות שלנו, נוותר על חוק

החסינות ונמשיך הלאה.

אני חוזר עוד פעם לעניין הספציפי הזה.

היום זו הייתה לשכה שלי – אגב, זו לא רק

לשכה שלי, הייתה שם גם לשכה של חבר הכנסת

סמוטריץ, וגם את הלשכה שלו הרסו מבלי

לשאול, מבלי להתחשב. קראתי גם את תגובת

משרד הביטחון שטוען – ואני מצטט: "באשר

לתלונה כי ציוד פונה ומזוזה נעקרה ועוד,

יצוין כי פעולות כאמור אינן מוכרות לנו".

בשפה פשוטה אגיד, עצוב שהן לא מוכרות לכם

כי ככה זה היה. ואני לא רוצה לומר שמשקרים,

אבל זו פשוט לא האמת. היחס היה פשוט מתחת

לכל ביקורת.

אגב, אני אומר עוד פעם, לא בהכרח אולי

בית-משפט, אולי כן לפנות ולעדכן ולדווח

ליושב-ראש הכנסת, אבל לפחות במינימום של

המינימום זה לדווח לחבר הכנסת עצמו.

עכשיו אני גם מעלה עוד שאלה. לפי מה שידוע

לי לצורך העניין, יכול להיות שאני טועה,

גם לעניין משטרה לחיפוש ברכבו של ח"כ או

חיפוש בביתו של חבר כנסת - - -

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אין דבר כזה לפי החוק. אין דבר כזה. אסור.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

יפה, תודה רבה. אז מה נשתנה ביתו, רכבו

מהלשכה הפרלמנטרית שלו? זאת בדיוק

הנקודה. חבר'ה, זה לא נושא פרסונלי.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אסור לערוך חיפוש לא בלשכה, לא בבית.

<היו"ר דוד ביטן:>

נכון.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אז פה נעברה עבירה חמורה שלא רק שנערך

חיפוש, נעקרו דברים, ונלקחו חומרים, חלקם

נזרקו לפח, חלקם עד היום אני לא יודע איפה

הם.

<היו"ר דוד ביטן:>

תודה.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אלא אם כן יש הודעה מראש ליועץ המשפטי

לממשלה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לא הייתה הודעה מראש.

<היו"ר דוד ביטן:>

חזן, תודה. חמש דקות דיברת.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

דיברתי שלוש דקות ו-40 שניות.

<היו"ר דוד ביטן:>

חמש. הסתכלתי.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אבל זה בסדר.

<היו"ר דוד ביטן:>

אתן לך אחר כך שוב פעם.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אין בעיה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

<היו"ר דוד ביטן:>

נמצאים אתנו נציגי משרד הביטחון ונציגי

משרד המשפטים. אם אתם רוצים להתייחס

לעניין הזה, אז כל אחד יגיד גם מה תפקידו.

<ארבל אסטרחן:>

יש גם מכתב.

<היו"ר דוד ביטן:>

ראיתי את המכתב.

<רמי זיו:>

אני עובד ביחידת הפיקוח המרכזית ביהודה

שומרון, הייתי אחראי על החיפוש במבנה

לפני שהתחלנו את ההריסה שלו.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

מה חיפשתם? סליחה.

<רמי זיו:>

ציוד ומיטלטלין. אנחנו מחפשים כל ציוד

שהוא בעל ערך ומיטלטלין, או אולי יהיה שם

איזה בן-אדם. זה היה מבנה מאוד גדול, צריך

לוודא מבחינה ביטחונית ובטיחותית שאין

לנו שם לא אמצעי לחימה כאלה ואחרים או

מיטלטלין או רכוש או אנשים שמתחבאים שם.

עשיתי סריקה יסודית בכל החדרים, בכל

הקומות, בכל הפרוזדורים.

<היו"ר דוד ביטן:>

ולא היה שם שום דבר?

<רמי זיו:>

היו דברים זניחים: קרשים, סולמות, מזרנים.

לא היה שום דבר שמרמז על לשכה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

קלסרים, מחשב, שולחן - לא היו?

<רמי זיו:>

לא.

<היו"ר דוד ביטן:>

אולי הוא חיפש לפני שפתחת.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

עכשיו אני גם רוצה לשאול עוד שאלה. באיזה

רשות נכנסתם ללשכה לחפש? פה המפתח.

<היו"ר דוד ביטן:>

חזן, יכול להיות שכשהוא חיפש לא הייתה

לשכה. תכף נראה.

<רמי זיו:>

זהו. זה הכול.

<היו"ר דוד ביטן:>

מתי חיפשת?

<רמי זיו:>

לפני ההריסה.

<היו"ר דוד ביטן:>

ממש לפני ההריסה? ולא היה שום דבר שם?

<רמי זיו:>

כל הדברים שהיו שם היו דברים זניחים:

סולמות, קרשים, מזרנים, משטחים, לא שום דבר

שאני יכול לזהות אותו כלשכה.

<היו"ר דוד ביטן:>

הבנתי. אז חבר הכנסת, אני שואל אותך שאלה,

הייתה שם לשכה או לא הייתה שם לשכה?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

חד-משמעתית, הייתה לשכה.

<היו"ר דוד ביטן:>

או שרק עשית שלט.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

היה גם שלט. הייתה לשכה, יש גם תמונות

שמעידות. אני רוצה לשאול אותך שאלה עוד

פעם: ללשכה נכנסת?

<רמי זיו:>

אני הייתי בכל החדרים בבניין.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

ללשכה נכנסת?

<קריאה:>

הוא אומר לך שהוא היה בכולם.

<רמי זיו:>

לא היה שום חדר שהזדהה בתור לשכה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לא היה חדר שהיה עליו שלט: "לשכה

פרלמנטרית"?

<רמי זיו:>

לא.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

ולא היה חדר שהיה עליו: לשכת ראש העיר?

<רמי זיו:>

לא.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לא היה שילוט? לא כלום?

<רמי זיו:>

לא.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

האם ייתכן מצב שבו רגע לפני שאתה הגעת

הגורמים בשטח פינו ועקרו את הכול, ואתה רק

נכנסת לסיור מסכם כדי לוודא שאפשר להרוס?

תהית? בדקתם את השאלה?

<רמי זיו:>

זה לא קשור אלי.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אה, זה לא קשור אלי. אז אני אשמח לדעת למי

זה קשור. חברים, תקשיבו, היום זו לשכה

בבית-אל, מחר זו לשכה של כל אחד ואחת מכם

מאלף ואחת סיבות אחרות.

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

אנחנו לא פוחדים.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

זה לא עניין של פחד. אני מבין שאתה מחייך,

זה נחמד.

<היו"ר דוד ביטן:>

רבותי, ראיתם את התשובה של משרד הביטחון,

נכון? היא מונחת בפניכם?

<קריאות:>

כן, מונחת.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני מבקש מהיועצת המשפטית שתיתן כמה

הבהרות. עכשיו אני עובר לדיון העקרוני.

<ארבל אסטרחן:>

נאמר כך, קודם כול, כמובן, חוק החסינות

קובע עיקרון מאוד חשוב שלפיו חבר הכנסת

חסין בפני חיפוש בדירתו, בגופו או בחפציו.

החסינות הזו ניתנת להסרה על-ידי הכנסת.

אבל כל עוד הכנסת לא הסירה אותה היא

חסינות קיימת וחשובה שנועדה להגן על

עצמאות הפעולה של חבר הכנסת ושל הכנסת.

אחרי שזה נאמר צריך להתייחס קצת למקרה

הנדון. קודם כול, צריך לדעת שמדובר על

לשכה פרלמנטרית שהיא לא הלשכה

הפרלמנטרית הרגילה שהכנסת שוכרת עבור

חבר הכנסת ומממנת לו. פה היה מדובר בלשכה

שחבר הכנסת – אני לא יודעת אם הוא שכר - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לא, תיקון טעות. הוגש חוזה, חיכינו לאישור

שלו, הכנסת הייתה אמורה - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

אבל לא היה אישור עדיין.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לא, הכול היה מהר.

<ארבל אסטרחן:>

לא היה מתקבל אישור כי לפי - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני לא בטוח.

<ארבל אסטרחן:>

אני אומר למה. כי לפי הכללים של הכנסת,

לשכה פרלמנטרית ניתן לשכור רק כאשר יש

היתר בדין לקיים משרד במקום, וזה לא

המקרה. מעבר לכך, הבנתי שלא הוגש חוזה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הוגש חוזה.

<ארבל אסטרחן:>

תקנו אותי מהחשבות, כי הבירור שלי העלה

אחרת.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הוגש חוזה.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אורן, לא ידענו על הפרט הזה קודם.

<ארבל אסטרחן:>

בכל מקרה, כאשר אין היתר לקיים משרד

במקום, לא ניתן לקיים לשכה פרלמנטרית

במובן המוכר לכם. זה דבר אחד.

<היו"ר דוד ביטן:>

בוא נגיד לצורך ההנחה שהייתה לשכה

פרלמנטרית והוצא צו. הרי המשרד לביטחון

יהודה ושומרון יכול להוציא צווים כמעט

כאוות נפשו בעניין הזה, כי הוא מוציא את

זה מכוח איזושהי סמכות דרקונית.

<ארבל אסטרחן:>

יש גם מקרים לא ביהודה ושומרון.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני דווקא לוקח את יהודה ושומרון, כי שם

יותר קל להוציא צווים כאלה. אני שואל

שאלה, במקרה כזה מה ההליך שהיו צריכים

לנקוט במשרד הביטחון?

<ארבל אסטרחן:>

קודם כול, צריך לומר שיכול להיות מקרה שבו

ירצו להרוס מבנה מטעמים שונים גם בשטח

המדינה, מבנה שהפך להיות מסוכן ואסור

להתגורר בו, דברים מהסוג הזה.

<היו"ר דוד ביטן:>

אז מה קורה במקרה הזה?

<ארבל אסטרחן:>

כמובן שאסור לחפש אצל חבר הכנסת. אבל

החסינות הזו, כמו יתר החסינויות שמוקנות

לחברי הכנסת, לא נועדו לעודד את חברי

הכנסת לעשות פעולות אסורות או לעשות

שימוש לרעה בחסינות המוקנית להם. החסינות

נועדה להגן על חבר הכנסת. הדבר הזה פורש

פעמים רבות כאשר העיסוק, הפעילות המותרת

והחוקית של חבר הכנסת יוצרת סביבה איזשהו

מתחם שעלול לגלוש לפעולה לא חוקית. במקרה

הזה אומרים לחבר הכנסת: אנחנו לא רוצים

שתחשוש שבמסגרת הפעולה החוקית שלך נעברו

עבירות, ולכן תקום ותהיה לך חסינות.

<היו"ר דוד ביטן:>

הם צריכים להודיע בעצם ולהרוס? לתת לו

הזדמנות להוציא את הדברים?

<ארבל אסטרחן:>

בדיוק.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אז הם לא פעלו כדין.

<היו"ר דוד ביטן:>

פה זה שונה. אסביר לך למה זה שונה.

<ארבל אסטרחן:>

כאשר יש צורך לפנות מבנה – וזה יכול

להיות משרד, זה יכול להיות בית, כל דבר

ששייך לחבר הכנסת, ומתקיימת חסינות לגביו

– צריכים לומר לחבר הכנסת: את המבנה הזה

צריך להרוס.

<היו"ר דוד ביטן:>

לתת לו תקופת זמן.

<ארבל אסטרחן:>

בדיוק.

<היו"ר דוד ביטן:>

זאת אומרת, החסינות היא לא למשרד, היא

לחיפוש.

<ארבל אסטרחן:>

החסינות היא בפני חיפוש.

<היו"ר דוד ביטן:>

לניירות שיש שם.

<ארבל אסטרחן:>

בוודאי, נכון.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני רוצה להגיד לך, חזן, שזה מדרון חלקלק.

הרי מה משרד הביטחון טוענים? היה צו הריסה

שכולם ידעו ממנו, אתה הלכת - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

העניין היה פשוט, לעמוד על הדיוק של

הדברים.

<היו"ר דוד ביטן:>

תן לי שנייה, אני אומר לך מה שהם טוענים.

היה צו הריסה, ידעו על הכול, פתחת שם יחד

עם סמוטריץ – אני רואה שגם סמוטריץ פתח

שם לשכה פרלמנטרית, ואז – תראה, אני מוביל

את זה לקיצוניות השנייה – יש בעוד שבוע

הריסת בית של הורים של מחבל ביהודה

ושומרון כתוצאה מזה שיש החלטה של שר

הביטחון וזה אושר בבג"ץ, ואז יבוא אחמד

טיבי ויפתח שם לשכה פרלמנטרית. אני נותן

לך דוגמה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אתה באמת – אני בהלם ממה שאתה אומר.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני אומר לך שזה מדרון חלקלק.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אתה משווה – אני קצת מבולבל. אתה משווה - -

-

<היו"ר דוד ביטן:>

אני לא משווה, אנחנו דנים.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אני מבקש להפסיק את הדיון עד לבדיקת

האופציה הזאת.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אתה משווה בין הריסה של בית של מחבל לבין

– זה דבר הזוי מה שקרה פה הרגע. אתה משווה

בין הריסה של בית של מחבל לפתיחת לשכה

פרלמנטרית. אני קצת מבולבל. תחזור בך.

<היו"ר דוד ביטן:>

לא חוזר, אגיד לך למה. תמיד אתה מוביל את

זה לצד.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אתה בטח לא חוזר, ההתייפייפות נוגעת

בכולם בסוף.

<היו"ר דוד ביטן:>

סיימת?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

טוב שלא אמרת שאני אפתח לשכה פרלמנטרית

בבית של מחבל שנועד להריסה.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני אומר שזה מדרון חלקלק, כי אם אתה צודק

בטענה גם הוא יכול לעשות את אותו דבר. אני

לא מדבר על העניין של ימין שמאל, מדברים

עכשיו על הנושא של חוק החסינות, באותה

מידה הוא יכול. לכן, מה שאנחנו אומרים,

ברור מאליו שאיפה שיש צו הריסה, ברור

לעין, ויש עבירה על החוק, אי-אפשר, חבר

כנסת לא יכול להקים שם לשכה פרלמנטרית,

קודם כול בבסיס. ואם הוא עשה את זה, אז זה

לא בסדר. לגבי מצבים אחרים יש חובה למשרד

המשפטים ולמי שצריך לבצע את ההליך הזה

לתת הודעה ראויה לחבר הכנסת. פה הם אומרים

שהם בעצם הם לא מצאו, לא היה. אם היה לך, אז

היו צריכים לתת לך הודעה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לא הייתה הודעה, נלקחו דברים. אתה יודע,

אנחנו הולכים סחור סחור ולא נוגעים

בנקודה. והנקודה היא אחת: ההתנהלות שלהם

הייתה לא תקינה, נקודה.

<היו"ר דוד ביטן:>

הוא אומר שהוא לא ראה ולא מצא.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אם אומרת היועצת המשפטית שהחסינות היא לא

לשם הגנה מפני הריסה, אבל היא כן לשם הגנה

מפני חיטוט, חיפוש והחרמה - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

אבל הוא אומר שהם לא מצאו, הם לא ראו.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הוא משקר. הייתי עדין.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני לא נכנס לזה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

סליחה, ביקשנו בוועדות לא לקרוא לפקידי

ממשלה ולא לכנות אותם בשמות.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אז אני חוזר בי, הוא פשוט לא דובר אמת.

<היו"ר דוד ביטן:>

מישהו רוצה להתייחס לנושא הזה? אחמד, רצית

להתייחס?

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

כן, תתפלא לשמוע, במקרים רבים לאורך שנות

עבודתי בכנסת הייתה הצטלבות בין חברי

כנסת ערבים לחברי כנסת מימין בנושא

החסינות. חוק החסינות ברור, במיוחד בכל מה

שקשור לחיפוש גופני, חיפוש ברכב, חיפוש

בבית, אלא אם יש הוראה של היועץ המשפטי

לממשלה מראש, או חקירה שמועברת על-ידי

מפקד המשטרה ליושב-ראש הכנסת. יש הליך

מסודר על-פי חוק.

מדי פעם חברי כנסת מקלים ראש בנושא

החסינות, במיוחד כאשר מדובר בצד השני, ולא

מתייחסים ברצינות. האמירה הכללית שצריך

להתייחס ולכבד את חסינות חברי הכנסת

מימין, משמאל, יהודים, ערבים תמיד, זו

אמירה שצריכה ללוות את כולנו.

יש פרט חדש שעכשיו שמעתי אותו, חבר הכנסת

חזן, מיושב-ראש הישיבה, מיושב-ראש הוועדה,

שכאילו זה נעשה יומיים-שלושה-ארבעה-חמישה

אחרי שנודע לך על צו הריסה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

זה לא נכון.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

זה מה שנאמר.

<היו"ר דוד ביטן:>

אבל היה צו הריסה כשעשית את זה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הדיון היה פתוח בבג"ץ עדיין, עוד לא ניתן

צו הריסה.

<היו"ר דוד ביטן:>

היה צו הריסה. היה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לא. היה דיון בבג"ץ.

<היו"ר דוד ביטן:>

חזן, הייתה בקשה לדחות את ההריסה, אבל צו

הריסה היה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

זה לא נכון. היה דיון פתוח. לא היה צו חלוט.

<היו"ר דוד ביטן:>

צו ההריסה היה חלוט, רק ביקשו לדחות אותו.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

היה צו כי המינהל יכול לקום בבוקר

ולהורות להרוס מה שהוא רוצה, וככה הם

עושים חדשות לבקרים. אנחנו מכירים את זה,

יודעים את זה, הם מכרסמים - -

<היו"ר דוד ביטן:>

זה לא המצב המשפטי, אבל לא משנה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

- - אט אט בערכי הציונות, בהתיישבות. אני לא

יודע מה המניע שלהם, כואב לי.

<היו"ר דוד ביטן:>

חזן, תן לו להתייחס, זה לא רציני.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

צריך להגיד את הדברים.

<היו"ר דוד ביטן:>

בסיכום נתייחס לזה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אנחנו צריכים למצוא את הדרך לקחת להם את

היכולת לקום מחר בבוקר, לקום אתמול בבוקר,

לקום מתי שהם רוצים ולהרוס מה שהם רוצים

בלי שום סמכות מעליהם, לזה נמצא את הדרך.

אני את בג"ץ מאוד אוהב, ברשותך, אדוני,

טיבי, את בג"ץ אני מאוד אוהב, אני מעריץ את

בג"ץ. אני חושב שבג"ץ זה אחד הדברים - -

<היו"ר דוד ביטן:>

אבל למה אתה מפריע לו באמצע זכות דיבור?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

- - הכי טובים שקרו להתיישבות. אבל בואו לא

נהפוך פה את הדברים כדי לתת למינהל - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

אחמד, אתה יכול לדבר.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, לפני כמה שנים

העליתי כאן לדיון נושא של חיפוש ברכבים

של חברי הכנסת. ואגיד לכם – את זוכרת את

זה – ביקשו מחברי כנסת לפתוח בגאז' מנוע

בכניסה ללשכת ראש הממשלה. אני סירבתי

באופן עקרוני, והתברר שאני צודק. וביטלו

את ההוראה הזאת כי חשבו שלשכת ראש הממשלה

היא מעל לחוק, והיא לא מעל לחוק. והגענו

להסדר בזמנו בישיבה ההיא - כאשר נכנסים

לחצר של לשכת ראש הממשלה לא בודקים - - -

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

תוכל לגלות לנו מה סיכמת עם ראש הממשלה

בפגישה ההיא?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הוא מספר. הנה, הוא מספר.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

זה לא קשור לראש הממשלה. אגב, היה שם ראש

ממשלה שהייתה לי פגישה אתו, עכשיו הוא לא

ראש הממשלה. כאשר אמרו שהם רוצים לפתוח - -

<היו"ר דוד ביטן:>

הוא חבר כנסת מ-1997.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

- - את בגאז' המנוע ולחפש ברכב עשיתי U-turn

ולא רציתי להיפגש עם ראש הממשלה. והוא

התקשר ואמר לי: תאמין לי, אני לא מצליח

לשכנע אותם וכו'. אמרתי: אני אשכנע אותם

בכנסת. וזכיתי ב-case כאן בוועדת הכנסת,. ומה

שסוכם בוועדת הכנסת, שחסינות חברי הכנסת

עומדת בכל מקום מעל לממשלה. זה החוק.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

נכון.

<היו"ר דוד ביטן:>

זה חסינות על-פי חוק. אף פקיד לא יכול לבטל

אותה.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

לא השב"כ, לא הצבא, לא המשטרה, לא אף אחד.

<ארבל אסטרחן:>

רק הכנסת יכולה לשלול חסינות של חברי

כנסת.

<היו"ר דוד ביטן:>

עוד מישהו רוצה להתייחס לעניין?

<קריאה:>

אורן, קיבלת גיבוי מאחמד?

<היו"ר דוד ביטן:>

אני רוצה לסכם את זה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני רוצה מילת סיכום, בבקשה.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

יש שאלה עקרונית, אדוני היושב-ראש, האם יש

חסינות ללשכות פרלמנטריות מעבר לגבולות

מדינת ישראל?

<היו"ר דוד ביטן:>

אתה באמת רוצה שנתייחס לזה?

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אני שואל.

<היו"ר דוד ביטן:>

מה התשובה לזה?

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אני שואל. זה נושא חשוב שנדון כמה פעמים.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אתה מדבר על יהודה ושומרון? רק כדי שאני

אבין, כי התחלת בשעה קצת מוקדמת בשביל

הסטנד-אפ שלך. אתה מדבר פה על יהודה

ושומרון?

<קריאות:>

- - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אתה לא יכול לבקש את שיתוף הפעולה אתו בלי

לשמוע מה יש לו להגיד.

<היו"ר דוד ביטן:>

לא נתייחס לזה כרגע.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

סליחה? מה, הלשכה שלו - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לשאלתך, אם תחליט לפתוח לשכה בעזה או

בסוריה – אני אענה לו.

<קריאות:>

- - -

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

זאת השאלה, האם יש - - - לא לחברי כנסת.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אחמד, אם תחליט לפתוח לשכה בעזה או

בסוריה, אני מוכן לעזור לך בשיפוצים ולתת

לך גם שם חסינות.

<היו"ר דוד ביטן:>

חזן, אתה מפריע.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אורן חזן, כל אחד יפתח לשכה איפה שההורים

שלו נולדו.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

במרוקו אני מוכן.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

בדיוק. יפתח לשכה ויישאר שם עם הטבות מס

בהתערבות ראש הממשלה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

תושבים חוזרים.

<קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):>

פה זה יקר מדי.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אתה יודע, בינינו, אתה כבר זכית להיות - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

אורן, מספיק, מספיק כבר.

<קריאה:>

או שאבותיו היו לפני אלפיים שנה, שם הוא

יפתח את הלשכה.

<היו"ר דוד ביטן:>

רצית להגיד משהו?

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

חסינות "כנעננית" חלה עלי לפני - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

"כנעננית". כנענית.

<היו"ר דוד ביטן:>

אולי תפתחו במשותף, לשכה משותפת. עדי נוי.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הלשכה המשותפת.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אני לא עשיתי לך שום דבר רע, ביטן, אל

תידרדר.

<עדי נוי:>

אני לא מתייחס לשאלה העקרונית, זה מן הסתם

משרד המשפטים או זה משהו של הכנסת.

<היו"ר דוד ביטן:>

אל תתייחס, יותר טוב. מה רצית לומר?

<עדי נוי:>

רק עניין עובדתי קטן, צו מוחלט להריסת

בית-הכנסת האחרון שניתן עד ה-30 ביולי 2015 - -

-

<היו"ר דוד ביטן:>

ברור שהיה, הייתה בקשת אורכה.

<עדי נוי:>

ניתן ב-23 ביוני 2015.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

מה זה בית-הכנסת? אני לא מדבר על

בית-הכנסת.

<עדי נוי:>

סליחה, לא בית-הכנסת, מבנה דריינוף, סליחה.

ניתן עד ה-30 ביולי, הוא ניתן בפסק-דין מה-23

ביוני והוא לא עוכב. אומנם הוגשה בקשה

לעיכוב, אבל הוא לא עוכב.

<היו"ר דוד ביטן:>

בקשה לעיכוב, היה צו החלטי. תודה, הבנו.

בבקשה, אתה רוצה להגיד חצי דקה משהו? לא

להתחיל הכול מאפס.

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

אפשר לשאול את אורן שאלה? מה עם המזוזה

שכתוב עליה פה? "ציוד פונה, מזוזה נעקרה".

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לקחו אותה. לא יודע איפה היא.

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

אז מה התשובה?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הם לא עונים. הם טוענים שלא היה כלום.

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

"פעילות כאמור אינה מוכרת לנו", מה הפשט?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הם טוענים שלא היה כלום.

<היו"ר דוד ביטן:>

הוא אמר שהם לא ראו משרד, שלא היה. הם עשו

חיפוש, לא היה שום משרד.

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

לא היה משרד?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הם טוענים ככה.

<עדי נוי:>

צריך לזכור שבמבנים היו בפנים עוד אנשים.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

זה פשוט שקר. שקר. אתה מבין מה שאני אומר?

אני מדבר ברצינות.

<היו"ר דוד ביטן:>

אורן, אתה רוצה לסכם?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני חושב שהתופעה הזאת, אחד, שאנחנו

צריכים גם לקיים דיון מעמיק ונכון כדי

להרחיב את ההסבר לכל הגורמים שכנראה שכחו

אותו - מה חוק החסינות קובע מלשכה ועד

לחסינות עצמה כפרסונה.

הדבר השני, אני חושב שכשאני שומע גם את

הדברים שהם אומרים, גם את היועצת המשפטית

וגם את הדיון המאוד מאוד מצומצם שהיה פה,

אני מבין דבר אחד, איך שלא תסתכל על זה

ההתנהלות שלהם לא הייתה תקינה. איך שלא

תסתכל על זה. אם בסופו של יום היה מקום

והייתה לשכה והיה בה ציוד, היו צריכים את

המינימום שבמינימום שבמינימום להודיע

ולתת את ההזדמנות לארוז את הדברים ולקחת

אותם, כי אתם לא מעל החוק. אתם לא. אני יודע

שקשה לכם לקבל את זה. אנחנו גם נעשה את

הכול כדי לצמצם את הסמכויות שלכם ביהודה

ושומרון.

אמרתי מקודם ואחדד את דברי. אני מודה

לבג"ץ. בג"ץ זה הדבר הכי טוב שקרה

להתיישבות. בג"ץ אומר דה-פקטו, בפועל,

שקיימת ריבונות ביהודה ושומרון, זה מה

שהוא אומר.

<היו"ר דוד ביטן:>

תודה, חזן.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני מודה לך על ההזדמנות לקיים את הדיון.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני רוצה לסכם. ראשית, לפי מה שהבנתי,

החסינות לא על המשרד, אלא היא חלה על

הנושא של החיפוש עצמו. מה שאנחנו מבקשים

מחברי הכנסת במקרה הזה, לשים לב לחוק. זאת

אומרת, אם יש צו הריסה על המבנה או על חלק

ממנו אז הם לא צריכים לפתוח שם לשכה

פרלמנטרית. אין מצב כזה. ואז לצערי הרב, הם

לא יהיו זכאים לשום הגנה. אני אומר את זה

במפורש.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אתה יודע מה, ואם זאת לא לשכה? ואם אני בא -

- -

<היו"ר דוד ביטן:>

אתה מפריע לי בסיכום. נתתי לך.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

רגע, שאלה עניינית. ואם חבר כנסת נכנס

לתוך מבנה - -

<היו"ר דוד ביטן:>

אל תעני, בבקשה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

- - עם ציוד שלו וישן שם בלילה, כי אין

איסור כניסה למבנה?

<היו"ר דוד ביטן:>

אז תבקש ייעוץ משפטי, זה לא פה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אז גם חוק החסינות לא קיים? אני שואל,

רציני.

<היו"ר דוד ביטן:>

משרדי הממשלה שאמונים לבצע את הצו צריכים

לתת בכל מקרה זמן סביר הודעה, וזמן סביר

על מנת שחבר הכנסת יוציא את המיטלטלין

שלו ואת המסמכים שלו. הכול תלוי בנסיבות

המקרה. אם יש משרד קיים והוצא צו הריסה

לאחר שהוא הקים את המשרד, צריך לתת לו זמן

יותר ארוך.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

ואם לא, אז החסינות לא קיימת?

<היו"ר דוד ביטן:>

אבל אי-אפשר ככה.

<מאיר כהן (יש עתיד):>

היושב-ראש מדבר.

<היו"ר דוד ביטן:>

אם מדובר, כמו במקרה הזה, שהיה צו חלוט

וחברי הכנסת נכנסו לבניין ופתחו משרד בלי

ידיעת הכנסת – דרך אגב, במקרה הזה הזמן

צריך להיות מאוד קצר, אבל צריך לתת

איזושהי הודעה ולא להשאיר את זה באוויר.

זה הנושא, ולא צריך לעשות הצבעה. זה היה

דיון עקרוני.

<

3. דיון בהמלצת הוועדה הציבורית לקביעת

שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, לאחר

פניית ועדת הכנסת, בנושא: "איחוד תקציבי

הפעילות הפרלמנטרית והפחתת סכומי ההוצאה

המקסימליים", כולל אישור הצעת חוק לקריאה

ראשונה בעניין זה>

<היו"ר דוד ביטן:>

נעבור לנושא הבא. כפי שאתם יודעים, אני לא

מתייחס לנושא העובדתי כי זה כבר נעשה

ונגמר ואנחנו לא נתייחס למה שכבר עבר.

אתם יודעים שבדיון לפני חודש החלטנו על

איחוד תקציבים, כיוון שבסופו של דבר

אי-אפשר לממש את תקציבי הפעילות של חברי

הכנסת שהיו רק על הנייר, בעיקר בנושאים של

דואר ובנושאים של משרדים, פתיחת משרד. א',

בדואר היום פחות משתמשים בגלל הנושא של

האינטרנט, "ווטסאפים" ופייסבוק.

והנושא השני, פשוט התקציב לא הספיק כדי

לפתוח לשכה פרלמנטרית מחוץ לכנסת, זה היה

לעג לרש התקציב הזה, ואז חברי הכנסת בעצם

קיבלו תקציב שהם לא יכולים להביא לידי

ביטוי מול כלל הבוחרים ומול כלל תושבי

המדינה.

ולכן, החלטנו לאחד את התקציב כדי שלחבר

הכנסת יהיה תקציב אמיתי שהוא יוכל לפעול

בכל הנושאים שעומדים על הפרק. לקחנו

בחשבון את הנושא של היישום של התקציב

והפחתנו 15%, העברנו את זה לוועדה

הציבורית. הוועדה הציבורית, כמו שחשבתי,

הפחיתה יותר, הפחיתה כ-20%. היועצת המשפטית

תעביר את ההמלצה של הוועדה הציבורית.

מה שאני ממליץ, לא להיכנס פה לעימות,

העיקרון חשוב לנו, גם 93,000 שקל זה בסדר

גמור. אבל קודם כול שתסביר ואחר כך אנשים

יתייחסו. בבקשה.

<ארבל אסטרחן:>

אסביר כרגע את העיקרון בקצרה ואחר כך

אכנס לפרטים. כמו שאמר יו"ר הוועדה,

הוועדה הציבורית דנה בבקשה שהיא קיבלה

מוועדת הכנסת, והחליטה לאשר את איחוד

התקציבים. כאשר מדובר על מה שהיום מחולק

לתקציבים של: פעילות פרלמנטרית וקשר עם

הציבור - מה שהיום זה 49,000 שקל; לשכה

פרלמנטרית - מה שהיום זאת התוספת של 19,000

שקל; תקציב של דואר - מה שהיום זה 15,000

מכתבים פטורים מתשלום, ועוד איזשהו תקציב

לחבילות ולמברקים; ותקציב הטלפון הנייד.

את ארבעת הנושאים האלה לאחד לתקציב אחד,

ולאפשר לחבר כנסת לנצל אותו באופן שבו

הוא רוצה. הרעיון הוא שלא יהיה שינוי ממה

שמותר היום להשתמש בתקציב. אין כאן הצעה

לאפשר פריטים נוספים, אלה לאפשר להשתמש

בתקציב המלא לאותם דברים קיימים.

הוועדה הציעה, כמו שנאמר כאן, סכום של 93,700

ש"ח לתקציב כולל, שזו הפחתה מסוימת אם

לוקחים את סך התקציבים הקיימים היום.

כאשר מוצע לראשונה לעשות תוספת לח"כים

חדשים של 10,000 ש"ח בשנה הראשונה, פעם אחת.

<היו"ר דוד ביטן:>

בשנה הראשונה לח"כים 103,000.

<ארבל אסטרחן:>

נכון.

<היו"ר דוד ביטן:>

הוועדה הציבורית עשתה איזושהי הבחנה לא

נכונה בין תקציב לבין יישום של תקציב.

התייחסנו לתקציב והפחתנו 15%, כי באמת

הנושא הפלאפון היה גבוה מדי ולא רציונלי.

<יואב בן צור (ש"ס):>

לך תדע מה יהיה. הוא לא פרופורציונלי.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

זה יהיה בסדר, אל תדאג.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני רוצה לומר לכם שתמיד ברגע שיש שינוי

נסיבות קיצוני תמיד חברי הכנסת יכולים

לבקש בוועדה הציבורית להעלות את התקציב,

לכן זה לא העיקרון כרגע. בהחלטה שלהם הם

בכל זאת התייחסו גם ליישום, עשו ערבוביה

בין היישום לתקציב, זה לא במקום. אבל כמו

שאמרתי, הפחתה של 10,000 שקל ממה שאישרנו זה

לא נורא, כי בסך הכול ביישום של התקציב

חברי הכנסת לא מגיעים לסכומים האלה.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

מה הצענו להם?

<היו"ר דוד ביטן:>

103,000.

<יואב בן צור (ש"ס):>

103,000 לעומת 93,000.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אני מבקש להעלות להצעה את ההצעה של ועדת

הכנסת המקורית.

<היו"ר דוד ביטן:>

אגיד לך למה לא. כי אם נעשה את זה, אז עוד

פעם נחזיר להם את זה לדיון, וזה לא יסתיים.

נלך על העיקרון ואחר כך תמיד אפשר להעלות

את הסכום.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני בעד.

<ארבל אסטרחן:>

אני רק רוצה להשלים.

<היו"ר דוד ביטן:>

היועצת המשפטית רוצה להשלים משהו.

<ארבל אסטרחן:>

ממש בקצרה בלי להיכנס לפרטים. רק אומר

שהרעיון הוא שהתחילה של זה תהיה ב-1

בינואר. כאשר לשם היישום של זה נדרש גם

תיקון של החוק – תכף נדבר על הפרטים של

התיקון, הוא לא גדול ובסעיפי ההסמכה – כי

היום הנושא של הדואר ממש מוסדר בחוק

החסינות בפירוט אז צריך לשנות את זה. ולצד

התיקון בחוק, שהוועדה יכולה לאשר לקריאה

ראשונה מטעמה, יש תיקון משמעותי בהחלטת

שכר חברי הכנסת ששם יש את כל הפרטים, זה

מונח בפניכם, וגם אם יהיה צריך לעבור על

זה כמובן.

<היו"ר דוד ביטן:>

לא תהיה בעיה. מי רוצה להתייחס? קודם כול

אני רוצה לברך, נמצאים אתנו כ-30 מנכ"לי

עיריות ומזכירי מועצות, אז תבורכו על

העבודה שאתם עושים ברשויות המקומיות.

נמצא אתנו גם פיני קבלו שיזם את הדבר הזה.

כל הכבוד. בבקשה, יואב קיש.

4. הצעת חוק הכנסת (תיקון - סדרי עבודת

הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים

אחרים לחברי הכנסת), התשע"ו–2015

<יואב קיש (הליכוד):>

תראה, אגיד לך למה אני רוצה להתייחס. אני

רוצה בעיקר להתייחס לנושא של הוועדה

המייעצת, כי הנושא עצמו אני באמת - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

אני עוצר אותך, בסעיף ג', הסעיף הבא מתייחס

לזה.

<יואב קיש (הליכוד):>

אני יודע.

<היו"ר דוד ביטן:>

אתה רוצה עכשיו, אין לי בעיה.

<יואב קיש (הליכוד):>

כן, אני רוצה להגיד עכשיו. אני חושב

שהצענו פה שינוי מאוד הגיוני ויש לי

הרגשה שקיים נתק, איזושהי הרגשה אולי של

נרדפות, כאילו אנחנו לא מכבדים אותם מצד

אחד; מצד שני, אנחנו מרגישים שאין דבר

שאנחנו מציעים שמגיע הנה באישור שלהם, כל

פעם אנחנו מרגישים שהם מנסים לעשות "הבה

נתחכמה לו", והמצב הזה כמצב בסיסי בעיני

הוא לא בריא.

אני יודע, ביטן, שהיית בפניהם וישבת

והצעת. זאת אומרת שאי-אפשר לטעון פה

לסיטואציה שיש איזה קצר בתקשורת, שלא

שמעו את דבריך, שלא הבינו את הנימוקים.

ואני, אולי במידה מסוימת מתחבר גם למה

שאמר פה קודם אחמד בעניין של בוא נעלה את

ההצעה שלנו, כי בסופו של דבר, התיקון שהם

נתנו, לפחות איך שזה מצטייר אצלי, זה רק

בשביל להראות: הנה, אתם רואים, אנחנו

עשינו ככה, זה אנחנו ואנחנו קובעים.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

הרושם.

<היו"ר דוד ביטן:>

זה ברור, על זה אין ויכוח.

<יואב קיש (הליכוד):>

אז אם אתה רוצה לזרום עם זה.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני רוצה לזרום עם העיקרון. ה-93,000 זה גם

עדיין סביר. תמיד נוכל להעלות את זה אם

נרצה.

<יואב קיש (הליכוד):>

אני אומר עוד פעם, באמת, זה לא המספרים.

הורדנו 15% מהמספר, אז הם רוצים עוד 5%?

<היו"ר דוד ביטן:>

אבל אם אתה מתייחס לשימוש בפועל, זה לא

מגיע למספרים האלה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

חלק כן מגיעים.

<יואב קיש (הליכוד):>

אני מוכן לעשות דבר אחר.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אחרי ההורדה לקחו 10,000 שקל.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אבל זה פיקציה, לא מגיעים בגלל הסלולר.

<קריאות:>

- - -

<יואב קיש (הליכוד):>

רגע, חבר'ה, אני באמצע הדיבור.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

דוד, אחרי ההורדה השנייה, תשאל את החשב,

הוא יגיד לך שחלק מחברי הכנסת על סמך שנים

קודמות יחצו את הגבול.

<היו"ר דוד ביטן:>

אשאל, אין בעיה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

יחצו, נכון. כל היום מנסים לפגוע בחברי

הכנסת.

<יואב קיש (הליכוד):>

אני רוצה להגיד בצורה הכי פשוטה שאם, וזה

משהו חשוב, שאם המהלך הזה - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני רוצה להציע שכל חברי הכנסת יהיו

בהתנדבות.

<יואב קיש (הליכוד):>

אורן. שאם המהלך הזה של קבלת ההצעה של

הוועדה המייעצת ישנה את הדינמיקה וייצור

דינמיקה של חיוב שבו הם יראו שאנחנו

מחפשים את הדבר הזה – אף אחד לא מחפש

להתנגח אתם, אבל למה הם כול הזמן מחפשים

להתנגח אתנו?

<היו"ר דוד ביטן:>

רבותי, ההצעה הזאת הייתה הצעה שלי. אנחנו

לא צריכים להתכתש על העניין הזה.

<יואב קיש (הליכוד):>

אני אומר לך עוד פעם איך זה מצטייר. זה

מצטייר כקטנוניות כדי - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

נכון.

<יואב קיש (הליכוד):>

אז אין לי בעיה עם ההבנה, וצריך שתצא מפה

קריאה ברורה שאנחנו מצפים מהם לאשר את

ההצעות שלנו ולא לבוא כל פעם עם משהו אחר.

חד-פעמי אני מוכן לעשות את השינוי הזה. אם

לא, אז בוא נצביע חזרה על ההצעה הקודמת.

<היו"ר דוד ביטן:>

יואב, תודה רבה. חבר הכנסת שטרן.

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

האם אפשר טיפה נתונים כמו שביקשו פה? גם

מה שחבר הכנסת טיבי אומר. בכלל, לתת לנו

ממוצע - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

בבקשה, החשב, תן נתונים. דרך אגב, בתוך

ההמלצה יש נתונים, אבל החשב יגיד את זה.

אתה רוצה שהוא יגיד לפני? תן לו להגיד ואז

תמשיך.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אלעזר, מספרים, העלית נקודה חשובה.

<חיים אבידור:>

קודם כול, במכתב של הוועדה מופיעים

הנתונים עם אחוזי ניצול של כל תקציב

ותקציב, שהם היוו פרמטר לקבלת ההחלטה.

<היו"ר דוד ביטן:>

אבל אחוזי הניצול מראים שזה לא היה

בר-ביצוע. גם את זה צריך לקחת בחשבון.

<חיים אבידור:>

בדרך כלל מה שקרה זה שהיה חבר כנסת אחד

שניצל את מלוא תקציב הטלפון, אבל לא ניצל

את מלוא תקציב הקשר עם הציבור; חבר כנסת

אחר ניצל את מלוא תקציב הדואר, לא ניצל את

תקציב הטלפון. הקומבינציה של חברי כנסת

שניצלו את מלוא התקציבים, אין לי אותה

כרגע בפני, אבל אני לא חושב שזה עשרה חברי

כנסת, זה אולי חבר כנסת אחד או שניים.

<היו"ר דוד ביטן:>

אחמד, אתה ניצלת 88,000, היית קרוב.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

כן.

<היו"ר דוד ביטן:>

אבל אתה בין היחידים שהיה קרוב.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

אני באופן כללי בין היחידים, באופן כללי.

<היו"ר דוד ביטן:>

אתה הולך עד הסוף עם העניינים.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

פעם ראשונה אני מקבל 88.

<קריאות:>

- - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

די, נו, זה דיון רציני, לא חשבתי שיהיה על

זה ויכוח. אומר את האמת, חשבתי שאנחנו

מקבלים את ההמלצה כפי שהיא, אז בואו לפחות

נקשיב לחשב.

<חיים אבידור:>

זה נכון שהוועדה הורידה את הסכום המבוקש

לאחר שהיא ישבה ובחנה את אחוזי הניצול

בפועל של כל תקציב ותקציב, אבל היו גם

דברים שהיא הלכה והוסיפה. למשל, הגדילה את

הפרמטר של הטלפון הנייד מאחוז הניצול,

והיא אמרה: יהיו חברי כנסת שנוסעים

לחוץ-לארץ, הם יבזבזו יותר, הוסיפה עוד 2,000

שקל; לקחה דבר שלא היה משנת 2007, לקחה את

תקציב הקשר עם הציבור, הוסיפה לו הפרשי

הצמדה בתחשיבים שלה; וקבעה גם עוד דבר,

שמשנה הבאה תקציב קשר עם הציבור יהיה

צמוד כל שנה ושנה, בתור, איך אומר יושב-ראש

הוועדה? טייס אוטומטי. אתה מבין, את הנושא

של חבר כנסת חדש הוועדה ידעה, ולקחה

בחשבון שלחבר כנסת חדש שמצטרף יש הרבה

הוצאות קבועות שהוא עושה לצורך הקמה של

אתר אינטרנט או רכישת ציוד או דברים כאלה,

והוסיפה לו.

<היו"ר דוד ביטן:>

תודה. אבל ההרגשה של החברים שההחלטה שלו

הייתה סבירה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

לא של החברים. ההרגשה של מי שהתבטא

בעניין, לא של החברים.

<היו"ר דוד ביטן:>

של חלק מהחברים.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

עם כל הכבוד, אני לא מרגישה ככה. אין לי

שום בעיה עם ההתנהלות של הוועדה.

<היו"ר דוד ביטן:>

רגע, איילת, ההחלטה שלנו גם הייתה סבירה.

כשיש שתי אלטרנטיבות סבירות צריך לקבל את

העמדה של הח"כים, אבל לא ניכנס לזה. למרות

זאת אני ממליץ לאשר את החלטת הוועדה ולא

להתכתש. כן, איילת, רצית לומר משהו?

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אלעזר קודם.

<היו"ר דוד ביטן:>

סליחה, אלעזר, אתה צודק.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אתה רואה, אני עוזרת לך.

<יואב בן צור (ש"ס):>

איזה מזל שאת כאן.

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

אני מוכרח להגיד שאני מבין את ההיגיון

בדברים של חברנו יואב, אני חושב שהרווחנו

את זה ביושר, לצערי, בדיון על שכר הח"כים.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

זה שאתה לא נהנה מההגדלה שלו בגלל הפנסיה

התקציבית. תזכיר לי רק.

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שגם לא בניתי

לשכה בבית-אל.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

זה כי לא אכפת לך מההתיישבות כמוני.

<קריאות:>

- - -

<קריאה:>

תחרות על הסטנד-אפ.

<היו"ר דוד ביטן:>

בבקשה.

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

אני חושב שדווקא אי-הניצול של חברי הכנסת

– אני אומר שאני מראש לא הייתי נוגע בזה,

זאת אומרת, הייתי הולך להצעה של הוועדה

שאני חושב שהיא – זאת אומרת, שלנו.

<היו"ר דוד ביטן:>

שלנו יותר טובה, אבל - - -

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

לא רק על הכסף. האיחוד הגיוני היום. בעולם

של היום זה לא יכול להיות - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

הם הסכימו לאיחוד.

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

אני לא מדבר עליהם, כבר גמרתי אתם. אני

חושב שאני בעד האיחוד. אני לא בעד לריב

אתם בגלל שאני בעד תרבות שמכבדת המלצות

של ועדות שנתנו להם לעבוד.

<היו"ר דוד ביטן:>

זה מה שאני אומר. אמרת שאתה בעד. תודה.

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

משפט אחרון. אני מקבל את ההצעה שלך שלא

לריב אתם למרות שהם לא היו צריכים לחתוך

את ה-5% האלה, במיוחד שלא מנצלים אותם.

<היו"ר דוד ביטן:>

זה מיותר.

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

אבל לא לריב עומד מעל ה-5%.

<היו"ר דוד ביטן:>

תודה רבה. בבקשה, איילת.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני רוצה לומר שהופתעתי מהדברים של יואב.

אני מברכת מאוד על ההחלטה לאחד תקציבים,

אני חושבת שיש בה הרבה הגיון.

<היו"ר דוד ביטן:>

זו יוזמה של הוועדה, דרך אגב.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני חושבת שזו יוזמה מבורכת ונכונה מכל

הסיבות שנמנו כאן ולא אחזור עליהן. אני

חושבת שבדיון על שכר הח"כים, למרות שניסו

לגרור אותנו לטענות על פופוליזם – ואתה

יודע את עמדתי, דוד, לא כשהיו מצלמות ולא

כשהיו חברי כנסת אחרים נוכחים, אמרתי לך

באופן אישי שגם בנושא העלאת שכר הח"כים –

אני חושבת שצריך לקבל את המלצת הוועדה. כי

אני חושבת שכשמקימים ועדה צריך להתייחס

אליה במלוא הרצינות. אני חושבת שהם עשו

עבודה מאוד רצינית, ולכן הייתי בעד הצעת

הוועדה בנושא אי-העלאת שכר הח"כים.

<היו"ר דוד ביטן:>

תרשו לי להתייחס לוועדה ולעבודה שלה תכף.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

דוד, אני רוצה לומר משהו. שמעתי כל מיני

התבטאויות של חברי כנסת כלפי פרופ' חיים

לוי, שהוא יושב-ראש הוועדה, זוכה פרס

ישראל, התייחסויות מזלזלות, מבישות,

שבעיני אני אומרת: גם אם אתם לא מסכימים

עם המלצות הוועדה, אתם לא יכולים להתייחס

ככה אל האנשים האלה שבסופו של דבר מונו

על-ידי הכנסת עצמה כדי לבחון את שכרנו.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

איזה התייחסויות? אני זוכר שפרופ' חיים

לוי הוא שתקף ח"כים אישית.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אל תפריע לי. הוא לא תקף - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אל תעבירי את העניינים.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אל תפריע לי כי אני לא הפרעתי לך.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הוא תקף אישית וגם התבטא בבוטות.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

דוד, אני מבקשת שאף חבר כנסת, כולל חבר

הכנסת חזן, למרות הפיתוי, לא יפריע לי.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

פשוט חוצפה מה שעשית עכשיו.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

לא עשיתי שום דבר, ואל תפריע לי. אני עושה

מה שאני רוצה.

<היו"ר דוד ביטן:>

חזן.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

זאת חוצפה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אתה חצוף. אל תפריע לי. נקודה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

את לא תעשי מה שאת רוצה.

<היו"ר דוד ביטן:>

חזן, אני מבקש.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני אומר מה שאני רוצה כי אני מדברת

בנימוס ובענייניות - - - זה מפריע לך.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

מותר לפגוע ולסלף עובדות?

<היו"ר דוד ביטן:>

חזן, מספיק.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אל תצעק.

<היו"ר דוד ביטן:>

לא, מספיק עם הנושא - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

שלא תכפיש פה חברי כנסת.

<היו"ר דוד ביטן:>

מה זה הדבר הזה?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

זה נהיה במה להכפשת חברי כנסת הוועדה

הזאת, זה מה שקורה פה. אין לכם טיפת כבוד

עצמי? אני לא מבין מה שקורה פה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני לא מכפישה.

<היו"ר דוד ביטן:>

חזן, אני קורא לסדר פעם ראשונה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

בסדר.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

יושב-ראש הוועדה, אני מבקשת ממך לאפשר לי

לסיים את דברי בצורה נורמלית, מה שכנראה

לא אפשרי בוועדה שאורן חזן חבר בה.

<היו"ר דוד ביטן:>

כן.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

כל מה שאני רוצה לומר זה שאני חושבת –

ואגב, אני כבר אומרת מראש, אנחנו נצביע

בעד כל הנושאים שקשורים לשכר הח"כים כולל

הצעתך שבאה כקונטרה, ואני מכירה, היא באה

כקונטרה כדי להראות מי מוותר ומי לא

מוותר על תוספת השכר. אנחנו נצביע בעד

ההצעה למרות הפופוליזם שבה. זה בסדר גמור,

נצביע בעדה. ואני עדיין חושבת שהוועדה

צריכה לקבל מאתנו את יחס של כבוד, זה לא רק

עניין של לקבל את ההמלצות שלה ככתבן

וכלשונן. תודה רבה.

<היו"ר דוד ביטן:>

תודה. אנחנו לא רוצים להיכנס כרגע

לוויכוח האם צריך לקבל את כל עמדות

הוועדה הציבורית.

<יואב בן צור (ש"ס):>

אבל זאת ועדה שהכנסת מינתה כדי לתת לנו

עצה ואנחנו יכולים לקבל או לא לקבל. לא

הבנתי.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

למה הקימו ועדה ציבורית?

<קריאות:>

- - -

<היו"ר דוד ביטן:>

החוק אומר משהו אחר, דרך אגב, שחברי הכנסת

צריכים להיות מעורבים בעניין הזה, וכן

נהיה מעורבים. ואני רוצה להגיד לך, אני לא

תקפתי את יושב-ראש הוועדה, מה שהפריע לי

אצלו שהוא לקח את זה באופן אישי. עליתי

לשידור ברשת ב', מי עמד מולי? פרופ' לוי.

יעלה על הדעת שפרופ' לוי יתמודד מולי? אני

איש ציבור והוא יושב-ראש הוועדה הציבורית

המהוללת והוא יצטרך להתייחס - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

השתלח בך.

<היו"ר דוד ביטן:>

לא. הוא לא השתלח בי.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

חיים לוי לא בן-אדם שמשתלח.

<היו"ר דוד ביטן:>

אבל זה לא מתאים. לאחר מכן קראתי מאמר - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

את שמעת איך הוא התבטא בגלי צה"ל?

<היו"ר דוד ביטן:>

רגע, חזן.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני מכירה את פרופ' חיים לוי - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

בואי נבדוק את זה עכשיו - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

חזן, אתה מפריע. אחר כך קראתי מאמר שלו

ב"ידיעות אחרונות", עמוד שלם שהוא אומר

שהח"כים מנותקים והוא שומר הסף. אז, א',

אנחנו לא מנותקים והוא לא שומר הסף כי אין

על מה לשמור. אין על מה לשמור. אנחנו לא

נמצאים באיזה רפובליקת בננות.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אתה יודע מה, יכול להיות שההתנהלות שלו לא

הייתה מיטבית.

<היו"ר דוד ביטן:>

אז בואו לא נתייחס לעניין הזה. וכשהוא רצה

להתפטר והוא לא התפטר כי - - - . איזה מין

דברים אלה? אלו דברים שיושב-ראש ועדה

ציבורית צריך לומר?

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אבל אני לא אחראית על ההתנהלות שלו.

<היו"ר דוד ביטן:>

מה, אנחנו באותו מעמד? הוא צריך לתקוף

אותנו ציבורית? איזה מין דבר זה? מספיק

התקשורת תוקפת אותנו.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

יכול להיות שההתנהלות של פרופ' חיים לוי

לא הייתה מיטבית, אבל אני לא אחראית על

ההתנהלות שלו.

<היו"ר דוד ביטן:>

איילת, תודה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אנחנו אחראים על ההתנהלות שלנו, ועדיין

אני מכירה אותו כלא משתלח.

<היו"ר דוד ביטן:>

עכשיו את מפריעה. את לא אוהבת שמפריעים.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

מותר לי להשלים משפט.

<היו"ר דוד ביטן:>

סיימת לדבר.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

לא קרה כלום אם הייתי משלימה משפט.

<היו"ר דוד ביטן:>

חבר הכנסת אייכלר.

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

אני רוצה לומר שכל קבוצת אנשים ששומרת על

כבודה העצמי מכבדים אותה גם מבחוץ. אני לא

מעלה על הדעת שדיון כזה פומבי יהיה בקרב

השופטים על שכר השופטים, הם לא יעשו את זה

אף פעם בפומבי.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

נכון.

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

ואף פעם לא ידברו. והדיון הזה בשידור חי

באולם נגב, אני כצופה עכשיו מהצד, אני קצת

מבין טלוויזיה, אומר הצופה: תראו במה הם

עושים האנשים האלה - בשכר שלהם, בתנאים

שלהם, בדברים שלהם, כשדוקרים אנשים

ברחובות.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אמת, הרב אייכלר.

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

ורק עכשיו היה במחנה-יהודה פיגוע.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הוצאת לי את המילים מהפה.

<היו"ר דוד ביטן:>

כל ההחלטות שהיו היו פומביות, אין מה

לעשות.

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

לכן אני חושב שאנחנו מבזים את עצמנו, ואחר

כך יש לנו טענות למה זה - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

כל ההחלטות של חברי הכנסת הן פומביות,

אנחנו לא שופטים.

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

צריך לשמור על הכבוד העצמי של עצמנו, ואז

יכבדו אותנו גם בחוץ.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

צודק.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

צודק.

<היו"ר דוד ביטן:>

רועי, רצית?

<רועי פולקמן (כולנו):>

רק ממש שני משפטים. אני מצטרף למה שאומר

חבר הכנסת אייכלר.

<היו"ר דוד ביטן:>

שופטים זה פומבי בוועדת הכספים.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני מעודדת הצעה לסדר.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אדוני היושב-ראש, אתה איש מאוד מנוסה

ועושה דברים מאוד חכמים, אני מבקש, העיסוק

הבלתי פוסק הזה בתנאי חברי הכנסת בעיני

הוא לא ראוי. יש לנו כל כך הרבה נושאים

דחופים להתעסק אתם, בוועדת הכלכלה, עכשיו

עם האירועים הביטחוניים.

<היו"ר דוד ביטן:>

אנחנו מתעסקים אתם.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אני מרגיש לא נוח. אני חבר - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

מה אני יכול לעשות שהנושא הזה עולה על

סדר-היום?

<רועי פולקמן (כולנו):>

בעיני הדבר הפשוט שצריך לעשות זה שצריך

להפסיק להתעסק עם זה. ועדה ציבורית צריכה

להתעסק עם זה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

נכון.

<רועי פולקמן (כולנו):>

חבר הכנסת ביטן, תשמע, אם הוועדה הציבורית

הנוכחית היא אקדמית מדי או זה, יכול

להיות, אני חדש פה, אני לא יודע, אז אפשר

להגדיר ועדה ציבורית אחרת שתהיה בנויה

אחרת.

<היו"ר דוד ביטן:>

אבל יש הצעת חוק. הנושא היום לדיון זה לא

ועדה ציבורית.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אני יודע, אבל הבקשה - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

מי שמוביל את זה עכשיו בכיוון של דיון על

העניין הזה זה אתם, לא אני. אני התייחסתי

להמלצות הוועדה הציבורית לעניין מסוים.

גם עכשיו אתם ממשיכים בעניין הזה, זה

הכול, אז אל תפילו את זה עלי.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני בעד אייכלר.

<קריאות:>

- - -

<רועי פולקמן (כולנו):>

ביטן, רק משפט. אבל כל שבוע אנחנו מעלים את

זה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אם חבר הכנסת קיש לא היה מייד מעלה את זה

בוועדה אולי - - -

<קריאות:>

- - -

<רועי פולקמן (כולנו):>

אבל למה אנחנו צריכים להתעסק בזה? בואו

נסגור את זה.

<היו"ר דוד ביטן:>

מה אני אעשה שח"כים רוצים להתייחס? אני

חייב לתת להם. רועי פולקמן, אם ח"כים רוצים

להתייחס אני חייב לתת להם.

<ינון מגל (הבית היהודי):>

חברת הכנסת ורבין העלתה את הנושא של השכר

והוא לא לדיון עכשיו.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

כן, מה לעשות.

<היו"ר דוד ביטן:>

עשינו משהו שהוא לא בסדר-היום, אז מה

העניין הזה?

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

מה לעשות? כן. סליחה, סעיף ד' עוסק בוויתור

על עדכון תוספת בכנסת. התייחסתי לכל

הסעיפים, יואב. תודה רבה. מיציתי את זכות

הדיבור שלי בעניין. איך אני?

<קריאות:>

- - -

<סופה לנדבר (ישראל ביתנו):>

אני קודם כול מבקשת להפריד בין שכר של

חברי כנסת, זה נושא אחר, ואל הנושא הזה

אנחנו נתייחס בנפרד, לבין לשכה

פרלמנטרית. לשכה פרלמנטרית – ואתה עשית

את זה נכון – כדי שהיא תפעל למען הציבור

ונוכל לקבל את הציבור, לתת לו תשובות,

אנחנו חייבים לפתוח חשבון נורמלי, חשבון

שייתן אפשרות לקיים את הלשכה הזאת. הרי

כולנו יודעים, עזבו עכשיו את הטלפונים

ודואר ועוד כמה דברים, שאנחנו חייבים

לשרת את הציבור. אנחנו לא מנצלים אותם

בגלל שמצד אחד כותבים: אתם חייבים לשרת את

הציבור, וככה אנחנו חבים, שאנחנו חייבים

לשרת את הציבור.

מצד שני, על כל קנייה או על כל דבר שמקבלים

חברי כנסת, כותרת. אני חושבת שבזמן שאנחנו

מפרסמים מה מותר ומה אסור, אסור שזה יהיה

מול הציבור. לעשות מזה צימעס ולהגיש את זה

בצורה לא נכונה, אני חושבת שזה לא נכון.

עסקתי במשך כל הקדנציות בפניות ציבור,

ואני חושבת שכדי לתת לפניות ציבור דגש

אנחנו חייבים לזה תקציב, רבותי. ולמה

אנחנו צריכים לבקש סליחה? הוועדה

החיצונית צריכה להיות קודם כול כלכלית,

לא מנותקת מהמציאות. אפשר היום למצוא

לשכה פרלמנטרית ב-1,900 ש"ח? תחפשו ותמצאו לי

באשדוד ותמצאו. שם אסור ופה בלתי אפשרי

וכאן זה לא מכבד את הציבור וכאן זה אסור

לי לפתוח - למה, רבותי? אם אנחנו חייבים

לפתוח לשכה פרלמנטרית, אנחנו חייבים לכבד

את הציבור ולפתוח אותה, ואנחנו כולנו

יודעים את המחירים בשוק. זה דבר אחד.

ודבר שני, אדוני היושב-ראש, אני חושבת

שהסכום 103,000 ש"ח זה בדיוק סכום שיכול לתת

שירות.

<היו"ר דוד ביטן:>

זה 93,000. הורידו את זה ל-93,000.

<סופה לנדבר (ישראל ביתנו):>

אני מבינה שהם הורידו וזה לא נכון. אז

יכולה להיות ועדה, לא נמהר, ניתן לזה עוד

כמה ימים. אני חושבת שבוועדה צריכים

להיות כלכלנים שיכולים לספור ולתת לנו

חשבון כמה זה צריך לעלות.

<היו"ר דוד ביטן:>

תודה, סופה.

<סופה לנדבר (ישראל ביתנו):>

ואני חושבת שכל הציבור צריך לדעת, אנחנו

למען הציבור, נבחרנו על-ידי הציבור

ואנחנו רוצים לשרת אותו בכבוד.

<היו"ר דוד ביטן:>

בן צור, בבקשה.

<יואב בן צור (ש"ס):>

בקצרה. אני מתפלא על חברת הכנסת גב' ורבין

שאמרה שזה בעצם פופוליזם להציג את הצעת

החוק שלך ולתת לח"כים את הבחירה אם להעלות

את השכר שלהם או להישאר במצב הקיים. לא

מבין למה לצעוק כלפי כולם כשיש לנו סמכות

כוועדת הכנסת לקבל או לא לקבל את הוועדה

זה פופוליזם. ובמקרה הזה שאנחנו עכשיו

נותנים את הבחירה לחברי הכנסת, למה לקרוא

לזה פופוליזם? איזה פופוליזם זה?

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

כי זה קונטרה.

<היו"ר דוד ביטן:>

זה טבעי, למה לא? לא יכול להיות שח"כים

יגידו בתקשורת שהם נגד, ורצים כל הדרך

לבנק לקבל את הכסף. שיעבירו לציבור שלהם,

יעמדו מול הציבור שלהם. זה המצב.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אין לנו התנגדות, אבל ברור לך שזו קונטרה.

כי היה צריך לקבל מלכתחילה את העמדה של

הוועדה הציבורית, מה הבעיה?

<היו"ר דוד ביטן:>

לא היה צריך לקבל כלום. לא נכון. לא חובה

לקבל שום דבר.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

בסדר. אבל זאת הייתה עמדתנו, מה הבעיה עם

זה?

<היו"ר דוד ביטן:>

מה זה שייך לעניין של האיחוד התקציבי? מה

זה שייך? זה שקיש התייחס? אז התייחס.

<יואב בן צור (ש"ס):>

ביטן, לא הפרעתי לך. למה אתה מפריע לי?

<היו"ר דוד ביטן:>

בבקשה, סליחה, אתה צודק.

<יואב קיש (הליכוד):>

ביטן, בכלל לא התייחסתי לזה. מה אתה רוצה?

<יואב בן צור (ש"ס):>

¼

ఀܪ栖䂌࠼喁Ĉ࡚邁Īᘌ豨ీ娀脈⡯ᔏ鵨ύᘀ蠦娀脈

ᔏ鵨ύᘀ豨ీ娀脈ᔒ鵨ύᘀ豨ీ娀脈⡯ℂ¼

d

-

`

b

d

f

h

h

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

h

h

h

hÂ

hÂ

hÂ

摧͂

h0

hÔ

hÔ

hÔ

h

hŸ

hŸ

.

D

H

J

h

j

Ž

’

¾

À

Ä

Ü

F

H

l

n

Ž

Â

Ä

l

n

˜

š

n

p

”

–

Â

Ú

hEJ

hEJ

h

h

h

h

h

h

h

摧甚

u

u

摧䁇oሀת.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

מאה אחוז.

<יואב קיש (הליכוד):>

זה לא הנושא.

<היו"ר דוד ביטן:>

מה זה חשוב, אתה התייחסת לזה, נגמר הסיפור.

<יואב קיש (הליכוד):>

אני לא התייחסתי לזה.

<היו"ר דוד ביטן:>

מה אתה רוצה? שאגיד לו מה להגיד? נו, באמת,

מה זה?

<יואב בן צור (ש"ס):>

מה קרה?

<היו"ר דוד ביטן:>

הוא כועס - - -

<יואב קיש (הליכוד):>

אבל אל תגיד שדיברתי על זה, לא דיברתי על

זה.

<היו"ר דוד ביטן:>

הלאה.

<יואב בן צור (ש"ס):>

כל אחד באופן אישי יחליט את ההחלטות שלו,

ויתמודד איתן מול הציבור בדרך שהוא רוצה

להתמודד, ואני חושב שזו הצעה נכונה

ופנטסטית.

<היו"ר דוד ביטן:>

תודה. אני רק רוצה לומר, מכיוון שפנו אלי

לפני שאני נותן לחזן ולקיש, אני לא מוכן

בשום פנים ואופן, ולא מעניין אותי ועדה

ציבורית וח"כים שרצים, שכל שנה נושא שכר

הח"כים וההעלאה של השכר תעלה.

<יואב קיש (הליכוד):>

צודק מאה אחוז.

<היו"ר דוד ביטן:>

זה פוגע בכנסת, פוגע בחברי הכנסת, פוגע

בתדמית שלנו.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

דווקא מקובל עלי.

<היו"ר דוד ביטן:>

ולכן יצרתי משבר אמיתי כדי לפתור את

הבעיה הזאת אחת ולתמיד. ואני אומר, שבוע

הבא אני הולך להעלות הצעה נוספת שתסיים

את הסאגה הזאת אחת ולתמיד. אין מצב

שיתעסקו - - -

<יואב בן צור (ש"ס):>

איזו הצעה?

<היו"ר דוד ביטן:>

נביא, אדבר אתכם על זה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

הוא רוקח אותה.

<היו"ר דוד ביטן:>

זאת לא הצעה שאעלה בלי לשוחח אתכם. אנחנו

נפסיק עם ההתלהמות הזאת שפוגעת בחברי

כנסת מדי שנה אחת ולתמיד. כל שנה זה עולה,

וזה הדבר שפוגע הכי הרבה בח"כים.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

בואו נוציא את זה מידינו. תאמין לי, באותו

רגע לא יהיו שום טענות.

<היו"ר דוד ביטן:>

ללא קשר לוועדה הציבורית. חזן, אתה רוצה

להגיד משהו?

<יואב בן צור (ש"ס):>

ברגע שהשופטים יוציאו את זה מידם גם

אנחנו נוציא.

<יואב קיש (הליכוד):>

אני קודם. אני קצר.

<היו"ר דוד ביטן:>

יואב, דקה.

<יואב קיש (הליכוד):>

לגבי הנושא של העלויות. אני חושב שיש נושא

שצריך לשקול בכובד ראש שלא מופיע בהצעה

הזו, וזה ההבדל בין מפלגה שיש לה מועמדים

שנבחרים בפריימריז ומפלגה בלי פריימריז.

אני חושב שמהתקציב של חברי כנסת שאין להם

פריימריז צריך להוריד כ-10,000 שקל, כי זה

כסף שאנחנו במפלגות פריימריז – דרך אגב,

רוב הכנסת היום היא עם מפלגות פריימריז –

צריכים את התקציב הזה בשביל הקשר עם

הבוחר.

<אלעזר שטרן (יש עתיד):>

מותר לך לגייס.

<יואב קיש (הליכוד):>

ואני פשוט מציע לעשות הפרדה בין חברי

כנסת שמתמודדים בפריימריז - - -

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

רוב הכנסת חברי פריימריז?

<יואב קיש (הליכוד):>

כן, אני חושב.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

בכמות הח"כים.

<יואב קיש (הליכוד):>

בוא נספור: 30 לליכוד, 24 לעבודה, והבית

היהודי ואני לא יודע, מרצ - - -

<היו"ר דוד ביטן:>

יואב, אתה מעלה נושא חדש לדיון. סיימת?

<יואב קיש (הליכוד):>

אני רוצה בבקשה שהנושא הזה יבוא לדיון.

<היו"ר דוד ביטן:>

לא, הנושא הזה לא יעלה לדיון. עכשיו פתחת

נושא חדש.

<יואב קיש (הליכוד):>

נו, אז מה? מדברים עכשיו על השכר של חברי

הכנסת.

<יואב בן צור (ש"ס):>

אתה יכול לבקש שיעלו לך. אל תבקש שיורידו

לנו.

<היו"ר דוד ביטן:>

אז אני מודיע לך שהתקציב הזה לא נועד

לפריימריז וצריך שוויון בין הח"כים,

והשוויוניות תהיה זהה בתקציב. והמדינה,

דרך אגב, נותנת למפלגות כ-90,000 שקל לכל חבר

כנסת שהוא תקציב פוליטי, והמפלגות לוקחות

את זה לעצמן ולא נותנות את זה לח"כים, זה

בעיה של המפלגות.

<ארבל אסטרחן:>

מותר לגייס תרומות.

<היו"ר דוד ביטן:>

מה רצית להגיד, חזן? יש לך שלוש דקות.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני אעשה את זה זריז. הנה, שלוש שלושים

ושמונה. שני דברים: ראשית, בעניין הדברים

של חברת הכנסת איילת. אף אחד לא השתלח בו

אישית. אם מישהו דיבר על הוועדה הציבורית

זה אני, ואני אמרתי את הדברים האלה בצורה

ברורה. התפקיד של הוועדה הציבורית זה

לעזור לנו לעמוד בצורה נכונה מול הציבור,

ולא להיות הראשונים שמייצרים

דה-לגיטימציה לחברי הכנסת. אני חושב שאתם

קצת הלכתם לאיבוד. בשביל ההתייפייפות

שלכם אתם - - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

ממש לא.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הדבר השני, מי שבחר לפגוע בחברי כנסת

אישית היה פרופ' לוי, שהשתלח גם בי ברדיו

בצורה הכי מבזה שיש, אבל אני לא נעלבתי

ולא החזרתי לו. ואני מזכיר לך שהסיבה שאני

תקפתי את פרופ' לוי הייתה שאני לפני שבעה

חודשים פניתי לוועדה הציבורית איך

שנכנסנו לכנסת, עוד לפני שהתכנסה ועדת

הכנסת, בנוגע לתקציב הסלולר. והוועדה

הציבורית פנתה וענתה לי פעם ראשונה:

אנחנו נדון; ובפעם השנייה אמרו: דנו כדי

להחליט מתי אנחנו נדון; והיום אנחנו שבעה

חודשים אחרי, ועד היום אין תשובה. אז די.

כשזה נוח להם זה בסדר, אבל כשזה פוגע בנו

זה בסדר לכם?

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

לא.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

מספיק לפגוע בחברי הכנסת.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

לא, זה לא בסדר. זה לא בסדר לעשות

דה-לגיטימציה.

<היו"ר דוד ביטן:>

איילת, זה לא דו-שיח.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

נתת לי שלוש דקות. אם יש פה חברי כנסת שלא

עובדים, הם יכולים לשבת בבית או גם

להתפטר. יש פה הרבה חברי כנסת שעובדים

ועובדים קשה, והגיע הזמן שניתן להם את כל

התנאים כדי שיוכלו לשרת את הציבור נאמנה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אפשר היה לתת את כל התנאים בלי להעלות את

שכרם.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

דבר נוסף, אני מסתכל על המכתב שפרסמה

הוועדה ועל המלצות הוועדה.

<קריאה:>

בטח בטח.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני שמח שגם אתה פה. ואם תרצה שיעור או

שניים אני אתן לך, אין בעיה. אני מסתכל על

פירוט הסכומים שפרסמה הוועדה הציבורית,

אדוני היושב-ראש, דוד, תסתכל על פירוט

הסכומים, אין פה היגיון, אין פה

פרופורציות.

<היו"ר דוד ביטן:>

אמרתי כבר שההחלטה שלהם לא במקום, אבל

אנחנו נגמור את זה כדי לא לדחות את

העניין.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אבל להגיד שהיא לא במקום – כי אם אנחנו

היום מדברים על הסכום רק של לשכה, אגב, שעל

הלשכה לבד לא עשו פה שום שינוי.

<היו"ר דוד ביטן:>

איחדנו.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

איחדנו, אבל זה פיקציה.

<היו"ר דוד ביטן:>

אתה לא מבין. אין פה הגדלת תקציב, יש פה

איחוד מסגרות.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

יש פה הקטנה.

<קריאות:>

- - -

<יואב קיש (הליכוד):>

הורידו מספרית.

<היו"ר דוד ביטן:>

אתה רוצה להשתמש בזה, אז תשתמש בזה - - -

<מאיר כהן (יש עתיד):>

לא הורידו את זה דרמטית. יש פה תחום מסוים

- - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אבל אתה עובד פה על כולם, כי גם היום - - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אבל למה שתבלבל אותנו?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

בוא נשים את הדברים על השולחן.

<היו"ר דוד ביטן:>

סיימת.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

נתת לי שלוש דקות.

<היו"ר דוד ביטן:>

אתה בארבע דקות.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

לא, אני בסוף הדקה. התחלתי ב-38, עכשיו 41.

<היו"ר דוד ביטן:>

נו, קדימה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

יש פה בלוף, כי גם היום בתקציב של הקשר עם

הבוחר אתה יכול לשכור לשכה פרלמנטרית,

נכון?

<ארבל אסטרחן:>

נכון.

<היו"ר דוד ביטן:>

19,000 שקל.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אז על מי אתם עובדים עם ההמלצה הזאת? נו,

באמת.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני מעלה את זה להצבעה למרות שאני חושב

שאפשר לקבל את ההחלטה של ועדת הכנסת.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

על מה אנחנו מצביעים?

<היו"ר דוד ביטן:>

אני בעד לקבל את ההמלצה כפי שהיא. תמיד

אנחנו יכולים לתקן ולהעלות את הסכומים אם

נראה ונוכיח שזה לא מספיק.

<יואב קיש (הליכוד):>

דוד, אתה תתקן, ואז יתקפו אותך ויגידו

שאתה מעלה.

<היו"ר דוד ביטן:>

אתה טועה. תמיד תוקפים אותי. דרך אגב, אתה

רואה שאני לא זז מילימטר.

<קריאה:>

אתה זז.

<היו"ר דוד ביטן:>

לא זז.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

בגלל זה הוא שומר על הכיסא.

<היו"ר דוד ביטן:>

אני רוצה שח"כים יעמדו מאחורי ההחלטות

שלהם, לכן הבאתי את התיקון האחרון, את

התיקון הבא.

<ארבל אסטרחן:>

מאה אחוז.

<יואב קיש (הליכוד):>

אבל רק שיהיה ברור, תקציב כולל של 127,000 שקל

ירד ל-93,000. יש פה קיצוץ של 30%, לדעתי.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

הורידו ל-93,000, זה לא הגיוני.

<היו"ר דוד ביטן:>

נכון, 20%.

<יואב קיש (הליכוד):>

30%, דוד.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אבל אתה בעצמך אמרת שביקשת 15%, והם קיצצו

20%. בכל מקרה קיצצת.

<היו"ר דוד ביטן:>

מה שאני אומר, בהחלטה עצמה אני כותב שנאשר

את התקציב הזה, אבל תוך שנה נבדוק את

הצורך ואת הניצול ונעלה בעוד שנה.

<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>

40% מהנוכחים כאן לא יהיו בעוד שנה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

תן להם הזדמנות, תן להם.

<מאיר כהן (יש עתיד):>

אתה תמיד תהיה, זה בסדר.

<היו"ר דוד ביטן:>

בעוד שנה נתייחס לסוגיה של גודל התקציב.

אני רוצה להדגיש, אם לא נאשר זה יחזור

לוועדה הציבורית והכל יידחה בכמה חודשים,

חבל. חבל שזה יידחה.

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

ביטן, אני לא מאמין שזה השפיע גם עליך, אני

לא מאמין.

<היו"ר דוד ביטן:>

מי השפיע עלי, אורן?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

איך אתה מסכים לזה?

<היו"ר דוד ביטן:>

קודם כול בוא נאשר את העיקרון.

<ארבל אסטרחן:>

אתם כרגע מאשרים את נוסח הצעת החוק

לקריאה ראשונה. ההצעה שמונחת בפניכם היא

הצעה קצרה, ונתחיל דווקא מהסוף: מוצע

שהתחילה של זה תהיה, כמו שאמרתי, ב-1

בינואר 2016. מוצעים תיקונים לחוק הכנסת

ולחוק החסינות. בחוק החסינות מוצע לבטל

סעיף שלם, את סעיף 11 שהוא היום מסדיר את

הזכאות של חברי הכנסת – הוא נקרא "שירותי

תקשורת ועיתונים – והוא מסדיר את הזכאות

לטלפונים, לעיתונים ולדואר, כל עניין

ההסדרה של הדואר, המכתבים ממשכן הכנסת,

מחוץ למשכן הכנסת, ההוראה ש-75 ימים לפני

יום הבחירות אי-אפשר להשתמש בדואר. את

הסעיף הזה מוצע למחוק, והעקרונות שלו

יועברו לחוק הכנסת ולהחלטת שכר חברי

הכנסת בלי ההגבלה של הכמויות והסכומים

בגלל האיחוד. אז זה התיקון לחוק החסינות.

לחוק הכנסת מוצע התיקון הבא, שגם מופיע

בנוסח - - -

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אז לא מקבלים עיתונים יותר?

<ארבל אסטרחן:>

בוודאי שיקבלו עיתונים, לא מוצע שינוי

בהוראה הזאת.

<היו"ר דוד ביטן:>

אתה לא מקבל "הצופה"?

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

אני?

<ישראל אייכלר (יהדות התורה):>

"דבר" ו"על המשמר".

<אורן אסף חזן (הליכוד):>

"מעריב לנוער".

<ארבל אסטרחן:>

כל חבר כנסת זכאי לשני עיתונים, וזה אגב

לא נכנס לאיחוד, העיתונים, ולא - - - בשינוי.

בחוק הכנסת מוצע לקבוע – היום יש

התייחסות לתשלומים האחרים שמקבלים חברי

הכנסת לצד השכר, כשהיום הפירוט הזה כולל:

כיסוי הוצאות נסיעה, אחזקת רכב, כלכלה,

לינה והוצאות מיוחדת הכרוכות במילוי

התפקיד. וכאן מוצע להוסיף את הדברים

שחברי הכנסת מקבלים כתשלומים אחרים שזה:

מימון הוצאות הקשורות לפעילות

הפרלמנטרית, לרבות באמצעות כוח-אדם

ושירותי תקשורת", מוצע לעגן את זה בחוק,

להעביר את התקשורת מחוק החסינות לחוק

הכנסת.

יש היום סעיף בחוק הכנסת בפרק השכר שאומר

שכל הפרק הזה לא יחול על שרים וסגני שרים.

חוק החסינות, שאמרנו שמבטלים, כן חל על

שרים וסגני שרים, לרבות כאלה שאינם ח"כים.

בשביל לאפשר גם לשרים ולסגני שרים וגם

לאלה שאינם ח"כים להשתמש בתקציב – כאשר

אלה שאינם ח"כים יוכלו להשתמש רק בתקציב

הדואר כמו שזה היום – צריך לתקן את סעיף 56

לחוק הכנסת, ולקבוע שם שוועדת הכנסת

יכולה לקבל החלטה לפי המלצה של

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]