פרוטוקול מספר 87, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 08/11/2015

הכנסת העשרים

מושב שני

<פרוטוקול מס' 87>

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום ראשון, כ"ו בחשון התשע"ו (08 בנובמבר

2015), שעה 15:10

<סדר היום:>

<פרק ז' (הגנה על בריאות הציבור (מזון))

מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני

חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות

התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

מיכל בירן

אורלי לוי אבקסיס

שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

איימן עודה

נורית קורן

איציק שמולי

חברי הכנסת:

עבדאללה אבו מערוף

מייקל אורן

זאב בנימין בגין

דוד ביטן

יואב בן צור

יעל גרמן

אחמד טיבי

אורי מקלב

רועי פולקמן

יפעת שאשא ביטון

<מוזמנים:>

אינג' אלי גורדון – מנהל שירות המזון

הארצי, משרד הבריאות

ד"ר ינון יוני – מנהל המחלקה הווטרינרית,

שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שרון גוטמן – עו"ד, היועצת המשפטית, שירות

המזון הארצי, משרד הבריאות

עלי בינג

עומרי קנר –

- רפרנט חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אורי אפלבום – עו"ד, אגף שכר והסכמי

עבודה, משרד האוצר

לירז דמביץ כהן – עו"ד, הלשכה המשפטית,

משרד האוצר

עודד גרינברג – מתמחה, הלשכה המשפטית,

משרד האוצר

שי סומך – עו"ד, משרד המשפטים

לימור תוסיה כהן

שרון רוברטס –

- עו"ד, משרד המשפטים

עו"ד, משרד המשפטים

אפרת אביאני – עו"ד, היועצת המשפטית, משרד

החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר נדב גלאון – מנהל השירותים

הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר סרחיו דולב – מנהל המחלקה לפיקוח על

מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אינג' דוד שטרית – מנהל בטיחות מזון, משרד

החקלאות ופיתוח הכפר

גלעד אלירז – יועץ מנכ"ל משרד החקלאות

ופיתוח הכפר

שחר פרלמוטר – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד

הפנים

פיני קבלו – סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

חגית מגן – ראש מינהל שכר והסכמי עבודה,

מרכז השלטון המקומי

חמי לפידור – עו"ד, יועץ משפטי, מרכז

השלטון המקומי

מירה סלומון – עו"ד, עוזרת היועץ המשפטי,

מרכז השלטון המקומי

עינת פלינט – מנהלת תחום וטרינריה, מרכז

השלטון המקומי

ד"ר משה רפאלוביץ – יו"ר איגוד

הווטרינרים, מרכז השלטון המקומי

ד"ר אברהם שפירא – רופא וטרינר רשותי

ד"ר אבי צרפתי – רופא וטרינר רשותי

ד"ר עופר עינב – רופא וטרינר רשותי

ד"ר הילה מיקולשיק – רופא וטרינרית

רשותית

ד"ר שרה לוין – רופאה וטרינרית רשותית

ד"ר ויקטור חדד – רופא וטרינר רשותי

ד"ר האיסם אלבאסל

ד"ר אסף בריל –

- רופא וטרינר רשותי

רופא וטרינר רשותי

ד"ר תיקה בראון – רופא וטרינרית רשותית

ד"ר רוני וילדר – רופא וטרינר רשותי

ד"ר אופירה מויאל – רופאה וטרינרית

רשותית

ד"ר שלמה שלי עינב – רופא וטרינר רשותי

שי בירן – מנהל אגף כלכלה, ההסתדרות

החדשה

ד"ר יעקב גנדלר – יו"ר ועד רופאי מועצת

הלול

ד"ר רוני סורקיס – מנהל רישוי עסקים,

שופרסל

אבשלום דולב – מנהל ארגון המשחטות

התעשייתיות

קרין קשי – עו"ד, יועצת חיצונית לארגון

המשחטות התעשייתיות

חניתה חפץ – לוביסטית (פוליסי), מייצגת את

תנובה, אסם, לקט ישראל

צחי סמייה – לוביסט, מייצג את אדם טבע

ודין

מבשרת נבו – לוביסטית (גלעד לובינג),

מייצגת את ארגון המשחטות

<ייעוץ משפטי: >

נעה בן שבת

ענת מימון

<מנהלת הוועדה:>

ענת כהן שמואל

<רישום פרלמנטרי:>

אהובה שרון, חבר המתרגמים

<פרק ז' (הגנה על בריאות הציבור (מזון))

מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני

חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות

התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015>

<היו"ר אלי אלאלוף:>

היום ה-8 בנובמבר 2015, כ"ו בחשון התשע"ו,

השעה 15:10 ואני פותח את ישיבת ועדת העבודה,

הרווחה והבריאות.

יש לי בקשה מיוחדת. אני חוזר מההלוויה של

נשיא המדינה החמישי שלנו יצחק נבון ואני

מבקש לעמוד דקה דומיה לזכרו.

תודה.

הייתה לי הזכות האישית להכיר את יצחק

נבון. הייתה לנו שפה סודית בינינו. דיברנו

ערבית מרוקאית יהודית. אימא שלו הייתה

מכפר קטן עם יחסית הרבה יהודים ותמיד

דיברנו בערבית מרוקאית, אימא שלו ואימא

שלי.

אני מודה לכם על הדקה. תודה.

אנחנו חוזרים לסדר היום. אנחנו מקווים

לסיים את הכול היום. נמצאים אתנו חברי

כנסת חדשים.

<קריאה:>

שחקני ספסל אדוני היושב ראש.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, בני בגין

ומייקל אורן. את שאר חברי הכנסת אתם

מכירים, את איימן עודה, שולי מועלם

והמתמיד שתמיד נוכח אתנו, וכל הכבוד לו,

חבר הכנסת יציק שמולי.

אני מקווה שאנחנו בישורת האחרונה. ייקח

קצת זמן, אבל תהיה לנו אותה סבלנות שהייתה

לנו בעבר ונשתדל לסיים את כל הפרקים כולל

התיקונים וההסתייגויות. אני מקווה שנוכל

ליהנות כולנו מחוק טוב ולפי ההרגשה שלי

באמת כאן נעשתה עבודה אדירה על ידי כל

המשרדים ועל ידי חברי הכנסת והגופים

הציבוריים שייצגו כאן לא מעט קהלים. אני

שמח שאנחנו מגיעים למצב של החלטות

סופיות.

ללשכה המשפטית שאני לא יודע מתי הם

עובדים ולא מתעייפים, תודה לכם ולכל צוות

הוועדה. תודה לפרוטוקוליסטים המדהימים

שלנו שעושים עבודה אדירה. תודה לכולם.

<נעה בן שבת:>

אדוני, תודה רבה. הנוסח שבפנינו, אני

חושבת שניסינו לרכז בו כמה שיותר הערות

שהתקבלו אפילו בשעות האחרונות אבל אני

מניחה שיהיו עוד הערות או דברים שעדיין

לא התגבשו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר הכנסת בגין, יש לך מקום ליד השולחן.

<זאב בנימין בגין (הליכוד):>

אני לא משתתף בדיון. כשיגיעו ההצבעות, אני

ארים את ידי כנדרש.

<נעה בן שבת:>

אנחנו מתחילים בעמוד הראשון בהגדרה

"ייצור". ההגדרה עצמה נכללת בחלק הכללי.

פסקה (8) היא פסקה חדשה שמדברת על פעולת

טיפול בבשר גולמי המתבצעת במפעל לבשר

גולמי כהגדרתו בסעיף 204. אתה נוספת גם

ההגדרה:

""פעולת טיפול בבשר גולמי" - מיון, פירוק,

פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה ללא

הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה

הנעשות בבשר כהגדרתו בסעיף 33 לאחר המתת

בעל החיים, וכן אריזה או סימן הנלווים

לפעולות אלה".

אני רוצה לעבור לעוד שתי הגדרות שנמצאות

עוד בחלק הכללי. האחת היא הגדרה של רשות

מקומית שמוצע להוסיף לה בסופה: "עירייה

שנתכוננה לפי פקודת העיריות, מועצה

מקומית שנתכוננה לפי פקודת המועצות

המקומיות או איגוד ערים לרבות איגוד ערים

לשירותים וטרינריים".

סעיף 27(ה), לא הצבענו על סעיף קטן (ה), מדבר

על "תקנות בעניין פעולת טיפול בבשר גולמי

המתבצעת במפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף

204 טעונות התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח

הכפר, למעט אם התקנות מסדירות שיווק של

בשר או מסדירות את תהליך הייצור של מזון

מסוים או סוג מסוים של מזון, והפעולה היא

חלק משיווק הבשר או מתהליך הייצור, לפי

העניין".

<היו"ר אלי אלאלוף:>

יש הערות?

<נעה בן שבת:>

אפשר להצביע על החלקים האלה. על סעיף קטן

(ה) שלא הוצבע ועל ההגדרות כך שנראה שהחלק

הזה נסגר לפני שאנחנו מתחילים את הדיון.

אנחנו מדברים בהגדרת "ייצור", פסקה (8) ועל

סעיף 27(ה).

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי בעד אישור התיקונים כפי שהוצעו על ידי

היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד התיקונים – פה אחד

נתקבל.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אושר פה אחד.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת יעל גרמן.

<נעה בן שבת:>

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף 204. אנחנו בסימן

ח': הסדרת הפיקוח הווטרינרי. אני אעבור על

כמה הגדרות חדשות.

בעל היתר הפעלה – בעל היתר לפי פקודת

מחלות בעלי חיים להפעלת מפעל לבשר גולמי

או מי שעסקו טעון היתר כאמור.

בהגדרת יצרן:

– מוביל מוצר בשר בטמפרטורה מבוקרת לפי

פסקה 6(ב) להגדרה "ייצור".

מייצר מוצר בשר במסגרת פעילות יצרנית

באתר המכירה לצרכן לפי סעיף 50.

מי שפטור מרישיון ייצור לפי סעיפים 51, 52

ו-53 למעט פסקה (3).

תאגיד מזון לפי סעיף 187, בתקופה שבה חל

עליו פטור לפי אותו סעיף.

אחרי כן יש לנו את הגדרת מפעל בשר – עסק

לייצור בשר שניתן לגביו רישיון ייצור או

שהפעלת העסק טעונה רישיון כאמור.

מפעל לבשר גולמי – כל אחד מאלה:

מפעל לשחיטת בשר, למעט אם מתבצעת בו פעולת

עיבוד.

מפעל שמבוצעות בו רק פעולות לטיפול בבשר

גולמי.

מפעל כאמור בסעיף 218ג(2).

הגדרה נוספת שהיא חדשה זאת הגדרת פעולת

עיבוד. פעולת עיבוד – עיבוד כהגדרתו

בסעיף 33. למעשה ההגדרה היא די רחבה והיא

אומרת עיבוד הוא כל פעולה שנעשית בבשר

למעט אותן פעולות שנחשבות לטיפול בבשר

גולמי.

תיקון נוסף בהגדרת תכנית בטיחות מזון.

הרישא אומרת: תכנית הכוללת לפחות את כל

אלה. יכול להיות שהיא כוללת יותר. למשל

יכול להיות שבהליך המובנה והקבוע של

זיהוי כשלים בתהליכי הייצור לא מדובר

דווקא במערכת HAACAP אלא יכול להיות שמדובר

במערכת יותר מתקדמת אבל לפחות ההוראות

האלה.

עד כאן הנושא של סעיף ההגדרות, סעיף 204.

<מירה סלומון:>

לעניין ההגדרות של סעיף 204, היה מבוקש

להוסיף עוד הגדרה של שחיטה, לרבות המתה

שאינה כוללת שחיטה.

<נעה בן שבת:>

איתרנו את זה ברמת הנוסח.

<קריאה:>

תראי בעמוד 4 למטה ו-5 למעלה.

<נעה בן שבת:>

אני כרגע לא רואה למה זה קשור ל-259 אבל

אמרנו בית מטבחיים, מפעל שמיועד להמתת

בהמות ושחיטתן . עופות ממילא נשחטים

ולגבי דגים מדובר כאן על מיון ואריזה. אני

חושבת שזה נותן מענה לדבר הזה.

תת סימן ב': חובות יצרן ומשווק של מוצרי

בשר. סימן משנה א' עוסק בתנאי ייצור

נאותים למוצרי בשר. קראנו את סעיף 205 אבל

בכל זאת אני אקרא אותו שוב כי יש תיקון

בסעיף קטן (ג) ואני רוצה לוודא שזה הוקרא.

סעיף קטן (א) מחייב לגבי כל מוצר מזון,

מחייב את היצרן שיהיה לו אישור ייצור

נאות.

סעיף (ב) אומר שיחולו הוראות תת סימן ג' של

סימן ג' לגבי מתן אישור ייצור נאות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות

המזון רשאי להורות כי מפעל לייצור בשר

מסוג מסוים לא יהיה חייב באישור ייצור

נאות אם הוא מצא שמיושמת לגביו תכנית

בטיחות מזון. הוראות לפי סעיף קטן זה

יינתנו בהתחשב, בין השאר בסוג המפעל,

בהיקף הייצור במפעל, בסוג המזון המיוצר

בו, ובמורכבות הטכנולוגית של הייצור.

כך אפשר יהיה לתת הקלות מהחובה לתת אישור

ייצור נאות למפעלים שעומדים בדרישות.

בסימן משנה א' אנחנו מוסיפים את הכותרת:

תנאים להוצאת מוצר בשר, קבלתו והעברתו. זה

חל גם על יצרנים, גם על משווקים, על כל

הפעולות.

סעיף 209 עוסק בצירוף תעודת משלוח ותעודה

וטרינרית למוצר בשר. תעודת משלוח נדרשת

תמיד תעודה וטרינרית לפי סוגי הבשר. יש

כאן חידוד שהתבקשנו לעשות אותו לפיו:

"יצרן של מוצרי בשר או בעל היתר הפעלה או

יבואן לא יוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל

בשר, ממפעל לשר גולמי, מבית קירור או

מתחנת הסגר לפי העניין, אלא לאחר שהנפיק

תעודת משלוח" ואחרי כן יש גם התייחסות

לחובה לצרף תעודה וטרינרית.

ברישא של סעיף 210 נאמר: "על אף האמור בסעיף

209, יצרן של מוצרי בשר או בעל היתר הפעלה

או יבואן לא ינפיק תעודת משלוח למוצרי

בשר". זאת אומרת, גם היבואן מקבל את מקומו

כאן כאחד הגורמים שמוציא ממנו והלאה את

מוצר הבשר וחייב לעמוד בדרישה של תעודה

וטרינרית או תעודת משלוח.

סעיף 211 מפרט את הפרטים שנדרשים בתעודת

המשלוח. גם כאן הוספנו ברישא את הנושא של

"או יבואן" ובהתאמה תיקנו את פסקה (1).

תיקון נוסף שיש בסעיף זה, בפסקה (2). חובה

לכלול בתעודת המשלוח פרטים בדבר מוצר

הבשר לרבות שם מוצר הבשר, מספר האריזות

במשלוח, משקל המשלוח ומספר אצווה. זה נועד

להחליף את הדרישה שהייתה קודם לתאריך

הייצור של מוצר הבשר והתאריך האחרון

לשימוש שכנראה היו פרטים מכבידים, כך

הבנו מהתעשייה, ובמקומם נרשם מספר האצווה

שמסייע להגיע לפרטים אלה בדרך אחרת.

התיקון הבא הוא בסעיף 212.

212. שליחת העתק של התעודות

בעת יציאתו של משלוח מוצר בשר ממפעל בשר,

ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת

הסגר, יעביר היצרן של מוצר בשר בעל היתר

הפעלה או היבואן לפי העניין, למערכת

הממוחשבת את פרטי המשלוח, יעד המשלוח,

פרטי רכב ההובלה ושם הרופא הווטרינר

המוסמך במפעל, לפי הוראות שיורה מנהל

היחידה הווטרינרית.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מנהל היחידה הווטרינרית במשרד הבריאות?

<נעה בן שבת:>

כן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זה ברור?

<נעה בן שבת:>

כן. הם מופרדים ממנהל השירותים

הווטרינריים במשרד החקלאות ומנהל היחידה

הווטרינרית במשרד הבריאות.

<מירה סלומון:>

אנחנו ביקשנו בדיון ביום חמישי שהעתק

מתעודת המשלוח יגיע גם לרשויות המקומיות

או לגוף שמאגם עבור הרשויות המקומיות כדי

שגם לרשויות המקומיות יהיה מעקב אחר

הכמויות שמועברות ומצוינות בתעודות.

בנוסף גם ביקשנו הרשאה למערכת הממוחשבת.

זאת אומרת, ברגע שתהיה המצאה למערכת

הממוחשבת וזה ידווח לוועדה, לא נצטרך את

ההעתק של התעודות עצמן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ההעתק הוא רק לתקופת מעבר?

<מירה סלומון:>

עד שתהיה לנו הרשאה למערכת הממוחשבת.

העיקרון הוא שתעודות המשלוח מציינות את

כמויות הבשר. כדי שלא יהיה מצב שיצרן או

יבואן או כל אדם שצריך לשלם אגרה מציין

כמות בשר א' עבור משרד הבריאות וכמות בשר

ב' עבור הרשויות המקומיות - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

רק לתקופת מעבר. ברגע שהחוק מיושם באופן

מלא, אין צורך שיידעו את הרשויות

המקומיות.

<מירה סלומון:>

זה רלוונטי רק לתקופת המעבר. נכון. לאחר

מכן התאגיד קובע עבור הרשויות המקומיות.

<שי סומך:>

אלה הוראות שנכנסות אחרי ארבע שנים.

בתקופת המעבר יש הוראות אחרות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אבל זה חשוב שיהיה לרשויות המקומיות?

<שי סומך:>

נתייחס לזה עת נגיע להוראות של תקופת

המעבר.

<מירה סלומון:>

נכון, אני הקדמתי ואני מתנצלת. זה לגבי

תקופת המעבר בלבד. נכון. אני מתנצלת.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אנחנו רוצים להצביע על הסעיפים מ-204 עד 212.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הסעיפים – פה אחד

הסעיפים מ-204 עד 212 נתקבלו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אושרו פה אחד. תודה רבה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת עבדאללה אבו

מערוף.

<נעה בן שבת:>

סעיף 213. יש לגביו הסתייגות.

213. תנאי הובלה ממפעל בשר, ממפעל לבשר

גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר

יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או

יבואן, לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר,

ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת

הסגר, אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה

לגבי רכב ההובלה שבו הוא מובל.

הטמפרטורה ברכב עומדת בכללים שנקבעו לפי

סעיף 183.

מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב.

קיימת מערכת לתיעוד תקלות בטמפרטורה

שברכב.

פסקה (4) הוספה לבקשה שהועלתה בדיון

ואומרת:

קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות

בטמפרטורה ברכב – אם קבע השר חובה לקיומה

של מערכת כאמור לגבי יצרן או בעל היתר

הפעלה בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג

המזון המיוצר בו.

<ענת מימון:>

לסעיף הזה יש שתי הסתייגויות של קבוצת

הרשימה המשותפת וסיעת מרצ. אני אציג את

ההסתייגויות אלא אם כן הם יחזרו בהם

מההסתייגויות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מרצ לא כאן. תקראו את שתי ההסתייגויות.

<ענת מימון:>

ההסתייגות הראשונה אומרת שבפסקה (1)

שדורשת שהטמפרטורה תעמוד בכללים לפי

סעיף 183, הם מבקשים להוסיף "ובלבד שמוצר

בשר קפוא לא יובל באותו חלל קירור עם כל

מוצר אחר".

לגבי פסקה (4) הם מבקשים שזה לא יהיה מותנה

בקביעה של השר אלא שבכל מקרה תהיה קיימת

מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות

בטמפרטורה ברכב אשר מאפשרת לווטרינר

במפעל למנוע את שיווק המוצרים בזמן אמת.

אלה שתי ההסתייגויות. נצביע על כל אחת

בנפרד.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

לא הבנתי את ההסתייגות לגבי פסקה (4).

<ענת מימון:>

למרות שיש דרישה לטמפרטורה מסוימת, הם

מבקשים שתהיה דרישה נוספת שמוצר בשר קפוא

לא יובל באותו חלל קירור יחד עם מוצר אחר.

כלומר, להפריד לחלוטין את מוצרי הבשר

הקפואים ברכבי ההובלה.

ההסתייגות השנייה מדברת על פסקה (4)

שהוספנו לגבי מערכת המתריעה בזמן אמת על

תקלות וכאן קבוע שהמערכת הזאת תהיה רק אם

השר יקבע כך בתקנות והם מבקשים שהמערכת

תהיה קבועה בחוק כמשהו מחייב שיהיה עם

חקיקת החוק.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אנשי משרד הבריאות, יש לכם התייחסות לשתי

ההסתייגויות?

<אלי גורדון:>

כן. שלום לכולם. אנחנו מבקשים שלא לקבל את

ההסתייגויות הנ"ל וזאת מכמה סיבות. אין

שום בעיה להוביל מוצר בשר קפוא עם עוד

מוצר אחר קפוא כל עוד מתקיימים תנאי

טמפרטורה מבוקרת. אנחנו לא רואים הצדקה

לקבוע איזשהו סטנדרט ברמת החוק. ברור

שברמה של התקנות, ואני מתחבר להסתייגות

השנייה, ניצור את הגמישות הנדרשת. אנחנו

מבקשים שהשר יהיה רשאי להתקין תקנות

בהמשך בהתאם למהות וסוג העסק וכדומה.

<שי סומך:>

לגבי ההסתייגות השנייה. לפי מה שנאמר על

ידי אנשי המקצוע, זאת מערכת יקרה ונראה

שזה למשל יקשה על יצרנים קטנים, על

מובילים קטנים, לרכוש ולהתקין מערכת בזמן

אמת. התקנות מאפשרות להבחין בין יצרנים

גדולים לבין יצרנים קטנים. נראה לי

שהנוסח המוצע הוא הנכון ואני מציע לא

לקבל את ההסתייגות.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אני מסכים לעמדה הראשונה שלכם. אני לא

רואה טם בהפרדה. אני ממש לא מסכים לדחיית

ההסתייגות השנייה שלכם גם עם כל

המוטיבציה האדירה שלנו להוריד את יוקר

המחיה. לדעתי אם אין מערכת שמתריעה בזמן

אמת ברכב על כך שהטמפרטורה לא תקינה, זה

עלול להיות הימור גדול מדי לביטחון

הציבור ולכן אני חושב שעם כל הכבוד

לעלויות של היצרנים, לא בטוח שאנחנו

יכולים להרשות לעצמנו לקחת הימור גדול

מדי. אם הטענה היחידה שלכם היא שאנחנו לא

רוצים לפגוע ביצרנים הקטנים, בגלל זה

בתקנות אתם יכולים לקבל – אתם, הממשלה,

השר – ולשר יש את כל הגמישות הנדרשת שאתם

צריכים כדי לקבוע התייחסות. אתם הרי

תביאו לכאן נוסח של התקנות בהן אתם

יכולים לקבוע איזו גמישות שאתם רוצים

ואיזו התייחסות שאתם רוצים כלפי יצרנים

כאלה ואחרים. לדעתי להגיד מראש – אם אני

מבין נכון את עמדת הממשלה – שאין בכך

צורך מאחר וזה עלול להקשות על יצרנים

קטנים ובינוניים, לדעתי זאת עמדה מוטעית

בלשון המעטה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מישהו יכול להגיד כמה עולה מערכת כזאת

ברכב קטן? אולי הווטרינרים יעזרו לנו.

<משה רפאלוביץ:>

מבדיקה שאנחנו עשינו, מדובר בעלות של

מאות בודדות של שקלים לרכב.

<רוני סורקיס:>

המערכת הזאת היא מערכת שלפי הבנתי ולפי

המידע שיש לי – ויש לנו מערכות כאלה –

היא מאוד יקרה. המערכת הזאת יקרה אבל

בהתחשב בזה שיש צי רכב גדול, היא הופכת

להיות זולה ככל שמספר המשאיות גדל. כלומר,

בצי רכבים גדול כמו שיש למשחטות לצורך

העניין או לחלק מרשתות השיווק, המחיר קטן

אבל כשאני מסתכל על ספק שיש לו

שניים-שלושה או ארבעה רכבים, המחיר הזה

הוא לא פרופורציונאלי לפי דעתי.

<אבי שפירא:>

מן הסתם אני מניח שנשמע כאן הערכות על

עלויות החל ממאות שקלים ואולי אלפי שקלים

בדיוק כמו שיש את אותו מוצר שניתן למצוא

עלויות שונות לגביו. אני רק רוצה לומר

משהו לגבי אספקט אחר. אנחנו, הרופאים

הווטרינרים, שעלינו יוטל התפקיד של בדיקת

שיווק והובלה, צריכים כלי טוב כדי לפקח

וזה כלי טוב לפקח. בלי זה אנחנו נמצא את

עצמנו מתקשים מאוד לבצע את הביקורת

בעסקים. אנחנו נצטרך לרדוף אחרי המשאיות

ולנסות לתפוס אותן בזמן פריקה. זה נותן

כלי טוב למען בריאות הציבור.

<נדב גלאון:>

אני חושב שקודם כל יש חוסר בהירות למי

מדווחת המערכת. המערכות הקיימות כיום

מדווחות לבעל המפעל אחורה. הן לא מדווחות

למערכת ארצית. להקים מערכת ארצית

שהרגולטור יושב ורואה על מסכים איפה

נמצאת כל משאית ולמי התקלקלה הטמפרטורה,

זה יקר וזה גם מיותר מבחינת הערכת

סיכונים. אני חושב שגם לגבי דיווח אחורה

למפעל, אפשר להשאיר את זה לרגולטורים לפי

ניתוח סיכונים להחליט לפי סוג מזון, לפי

היקף ייצור, אם זה נחוץ או לא נחוץ.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לפי ההיגיון שלך, מה רע שזה מדווח לבעל

הבית?

<נדב גלאון:>

לא רע אלא שזה עניין של עלות תועלת.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זה יכול להעביר את האינפורמציה מהר ככל

האפשר למערכת הארצית. אלה טכניקות זולות.

<נדב גלאון:>

לא. הטכניקות להעביר את זה למערכת ארצית

הן מאוד לא זולות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

נגיד שיש לו שמאית שנתקעה בלי קירור.

<נדב גלאון:>

אם הם אומרים שקונים משאית במיליון

שקלים, זה בערך כמו מכונית חדשה, מעת לעת

היא נתקעת אבל הסיכון הוא נמוך ביותר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

עדיף שזה יגיע למקבל הסחורה?

<נדב גלאון:>

כן, אבל באותו היבט אפשר לדרוש משופרסל

בכל מקרר לשים חיווי טמפרטורה שיהיה

מחובר למשרד הבריאות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא. אל תביאו את זה לקיצוניות כי אז

מאבדים כל עניין.

<שלמה שלי עינב:>

מספיק שהמערכת הזאת תדווח אחורה למוקד

במפעל, רופא במפעל הוא איש אמון והוא יכול

לוודא שהסחורה יכולה לעצור בזמן, מרים

טלפון לנהג ואומר לו שיסתובב ויחזור כי

משהו לא תקין אצלו במשאית. לא צריך לדווח

לא למשרד הבריאות ולא לאף אחד אחר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ניסיתי להגיד מה שאתה אומר.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אדוניו היושב ראש, אני לא חושב שצריך

להקים מערכת ארצית ואני לא חושב שצריך

להפחיד את הוועדה. אנחנו לא מדברים על אח

גדול שישמור על כל המשאיות בדרכים.

הדיווח למנהל המפעל הוא בהחלט מספק

אותנו. יש לזה ערך גדול מאוד כי מנהל

המפעל או הגורם האחראי במפעל לא יוכל

להגיד שהוא לא ידע. יש לזה ערך מאוד מאוד

גדול בחוק הזה כי אני מזכיר לכולם שהחוק

הזה מבוסס על אמון, על אמון שהרגולטור

נותן ומפקיד בידי המנהלים והגורמים

האחראיים במפעלים. יש לנו זכות לבקש או

לדרוש אפילו מהגורמים האחראיים האלו

להיות בסדר. הדבר הזה הוא כלי שיאפשר להם

להיות בסדר.

באופן מעשי, אני חושב אדוני היושב ראש שכל

מה שצריך לעשות כאן זה להוריד את המשפט

שנמצא באמצע "אם קבע השר". בסוף, על מה

אנחנו מדברים? אם אתם מביאים לכאן תקנות,

הרי ברור שאם יקבע השר שבמפעל איקס אין

מערכת כזאת או אין צורך, זה מה שיהיה. אתם

לא צריכים לוותר כאן על שום דבר אלא רק

להוריד קצת את הספק שיש לנו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואב בן צור.

לגבי ההסתייגות הראשונה בסעיף 213.

<ענת מימון:>

ההסתייגות הראשונה הייתה לפסקה (1),

להוסיף מוצר בשר קפוא. אפשר להצביע.

<אבי צרפתי:>

דווקא לגבי ההסתייגות הראשונה שמתחברת

לכל הבעייתיות שקיימת היום בהובלה כי

מהרגע שירדו בדיקות המשנה, נוצר פער גדול

של בקרת האיכות בזמן ההובלה וזאת אחת

הנקודות הקריטיות בתהליך. לגבי

ההסתייגות הראשונה, יכול להיות שכאן לא

הבינו את זה בצורה הנדרשת מפני שהיה

עניין של הובלת מוצר קפוא כאשר הוא לא

מובל עם מוצרים אחרים. זאת אומרת, אין

בעיה שבשר קפוא יובל עם בשר קפוא אבל יש

לנו בעיה שקפוא יובל עם מוצר טרי כי אז

בעצם שניהם דורשים טמפרטורות אחרות. הדבר

הזה מלכתחילה פוגע בתנאים האידיאלים לכל

מוצר ומוצר ובמקרים הגרועים יותר, זה לא

מאפשר בכלל להביא למצב שבו משהו נשאר

קפוא כאשר כל המשאית מלאה במוצרים טריים

ובאופן אוטומטי מורידה את הטמפרטורה של

המשאית.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אתה בעד או נגד התיקון?

<אבי צרפתי:>

בעד התיקון.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

איציק, ויתרת על התיקון של המוצרים

הנפרדים.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

כן. אני לא חושב שזה הכרחי.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ההסתייגות הראשונה בסעיף 213. מי בעד? מי

נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – פה אחד

ההסתייגות נתקבלה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תודה. קיבלנו.

לגבי ההסתייגות השנייה.

<ענת מימון:>

אני אציג אותה. ההסתייגות אומרת שברכב

הובלה תהיה מערכת המתריעה בזמן אמת על

תקלות בטמפרטורה ברכב וניתן סמכות הסמכה

לשר לקבוע הוראות, תקנות והתאמות לעניין

הפעלת המערכת והיישום שלה. לדוגמה,

לעניין יצרנים קטנים יותר, אם הם יידרשו

לעמוד, ניתן יהיה לעשות את זה בתקנות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – פה אחד

ההסתייגות נתקבלה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תודה.

<שי סומך:>

ברור שבנוסח תהיה אפשרות לפטור יצרנים

קטנים.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

כן.

<נעה בן שבת:>

סעיף 214 אוסר על יצרן, על בעל היתר הפעלה

או על יבואן לקבל מוצר בשר אלא אם כן

התקיימו התנאים לגבי תעודת המשלוח

שמצורפת, שהונפקה ב-24 השעות האחרונות וכן

הלאה.

יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה

וטרינרית, האפשרויות של צירוף תעודה

וטרינרית יכולות לנבוע מסעיף 234 שקובע

חובה לעניין זה או שהיא נובעת מפקודת

מחלות בעלי חיים. הייתה לנו התלבטות האם

להכניס לכאן גם את היבואן כי מצד אחד הוא

לא מקבל מוצר בשר באופן רגיל במעבר כמו

שיצרן או בעל היתר הפעלה יכול לקבל אותו

ורצינו בעניין הזה לשאול את עמדת משרד

הבריאות.

<ינון יוני:>

נראה שניתן לוותר במקרה הזה על יבואן,

להבדיל מהמקרה הקודם.

<נעה בן שבת:>

אפשר להצביע על סעיף 213 עם ההסתייגות

שהתקבלה ועל סעיף 214.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי בעד אישור סעיפים 213 ו-214? מי נגד? מי

נמנע?

הצבעה

בעד הסעיפים – פה אחד

סעיפים 213 ו-214 נתקבלו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

הסעיפים התקבלו. תודה.

<נעה בן שבת:>

סעיף 215 אוסר על מכירת מוצר בשר אם לא

התקיימו התנאים לגבי תעודת המשלוח של

הבשר אותו קיבל. זאת אומרת, למשווק אסור

למכור הלאה אם הוא קיבל את הבשר שלא בהתאם

לאותם תנאים של סעיף 214.

סעיף 216 קובע תנאי הובלה מאתר מכירה.

"משווק של מוצרי בשר לא יוביל מוצרי בשר

מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר או ליצרן או

לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר אלא

אם כן התקיימו הוראות סעיף 213 לגבי רכב

ההובלה". אלה אותם תנאים לגבי בקרת

הטמפרטורה אליהם התייחסנו בסעיף 213.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

לרבות ההסתייגות.

<נעה בן שבת:>

לרבות ההסתייגות.

<שלמה שלי עינב:>

אדוני, בכל החוק לא מצאנו מקום שמזכיר כמו

בחוקים הקודמים את חובת שמירת תעודות.

זאת אומרת, כל עוד המוצר נמצא בתוך העסק –

בין אם זה בסופר, בין אם זה בבית קירור או

בכל מקום אחר – ורופא המפעל או מישהו

מטעמו צריך להגיע ולבדוק, שמירת התעודות

הייתה קיימת בחקיקה הקודמת ולא מצאנו

אזכור לזה בחוק.

<נעה בן שבת:>

צריך לזכור שהחקיקה הקודמת היא לא נפרדת

מהחקיקה הזאת. זאת אומרת, החקיקה הזאת

יוצרת עוד קומה מעל החקיקה הכללית אבל

החובה קבועה כבר בחלק הכללי. אחת התעודות

שצריך לשמור היא באמת תעודת המשלוח.

סעיף 217, הוצאת מוצרי בשר למקום מכירה אחר

או ליצרן, אולי להגיד ליצרן או לבעל היתר

הפעלה.

משווק של מוצר בשר לא יוציא מוצרי בשר

מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר או ליצרן או

לבעל היתר הפעלה, אלא לאחר שצירף למוצר

הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר בשר שאותה

הנפיק היצרן או בעל היתר ההפעלה של המזון,

שמצוין בה כי היא אושרה על ידי הווטרינר

המוסמך במפעל.

נזכיר שהסעיף הזה היה במוקד דיון קודם

והוצע לשנות את ההוראות שלו אבל ההוראות

שלו נשארות כמו שהן, כמו שקראנו את סעיף

קטן (אׂ).

סעיף קטן (ב) אומר שהווטרינר המוסמך במפעל

יכול להיעזר בווטרינר מוסמך בשווקים

המפקח בתחום הרשות המקומית שבו נמצא אתר

המכירה.

סעיף קטן (ג) אומר שיחולו אותן הוראות

לעניין שליחת העתק מתעודת המשלוח כאמור

בסעיף 212.

<שי סומך:>

סוכם בוועדה שיהיה תנאי נוסף שיחול על

המשווק והוא לא נכלל בנוסח. התנאי הוא

שהמשווק צריך לוודא שרכב ההובלה עומד

בתנאים של סעיף 213.

<נעה בן שבת:>

קראנו את זה ב-216. חובה מיוחדת.

<שי סומך:>

השאלה אם צריך את המערכת בזמן אמת. זאת

אומרת, להטיל גם על המשווק.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

זה כלול.

<שי סומך:>

השאלה אם צריך להטיל את פסקה (4) גם על

המשווק.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אדרבה ואדרבה. אם אתה מעביר את זה ממקום

שעוד היה על המדף.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

למה אתם רוצים להקל בזה על המשווק? זאת גם

הגנה על המשווק עצמו. תבינו, זה טוב

למשווק. לפני שהוא מספק את הסחורה,

שיזהירו אותו. אני רואה בזה רק חיוב.

<נעה בן שבת:>

סעיף 218, עניינו כללים להעברת מוצרי בשר

לצרכן וכאן הוכנס תיקון בעקבות הערה

שנשמעה בוועדה: "השר רשאי לקבוע, באישור

הוועדה, כללים ותנאים להעברה של מוצר בשר,

באמצעות הובלה, ממשווק מזון בשיווק

קמעונאי אל צרכן".

זה לא הסעיף בו נכנס תיקון. סליחה. זה לגבי

העברת מוצרי מזון מהרשת אל הצרכן.

סעיף 218א נועד לעניין הוואן-סל עליו דובר

בו המוצרים נמכרים מרכב.

218א. כללים למכירת מוצר בשר מרכב הובלה

השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע כללים

ותנאים לפעולתם של משווקים של מוצרי בשר

שהחל מרכישת מוצר הבשר על ידם ועד

לשיווקו מחזיקים את מוצר הבשר רק ברכב

ההובלה, לרבות תנאים ומגבלות על משך הזמן

שבו יוחזק מוצר הבשר ברכב ההובלה.

אפשר להצביע.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אנחנו מצביעים מסעיף 215 עד 218א. מי בעד? מי

נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הסעיפים– פה אחד

הסעיפים מסעיף 215 עד 218א נתקבלו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תודה. הסעיפים התקבלו פה אחד.

<נעה בן שבת:>

סימן משנה א'2: הוראות שונות.

סעיף 218ב עוסק בקייטרינג.

218ב. סייג לתחולה על מייצר ארוחות מוכנות

להסעדה

הוראות סימן זה לעניין יצרן לא יחלו על מי

שמייצר ארוחות מוכנות להסעדה ממוצרי בשר,

שאינו בית אוכל כהגדרתו בסעיף 51(ב), אלא אם

כן השר קבע כי הוראות סימן זה, כולן או

חלקן, יחולו לגביו.

סעיף 218ג הוא סעיף עליו דיברנו בדיון

קודם, הסעיף שמנסה לזהות מתי משקלן של

פעולות העיבוד עולה על משקלן של פעולות

הטיפול בבשר גולמי ומתי להפך ולפי זה

לשייך את המפעלים לשני המשרדים. קראנו את

הנוסח. יש כאן תיקון קל: "מוציא לשיווק".

אלה רק תיקוני נוסח. הסעיף הזה נדד לכאן

ממקום אחר, מסעיף 204(א) בו הוא היה קודם

לכן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

יש כאן הערות? אפשר להמשיך.

<נעה בן שבת:>

אפשר להצביע על שני הסעיפים, 218ב ו-218ג.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי בעד אישור סעיפים 218ב ו-218ג? מי נגד? מי

נמנע?

הצבעה

בעד הסעיפים– פה אחד

סעיפים 218ב ו-218ג נתקבלו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תודה. הסעיפים אושרו.

<נעה בן שבת:>

לסעיף 219 יש הסתייגות.

219. מינוי רופא ווטרינר מוסמך במפעל בשר

ובבית קירור למוצר בשר

מנהל היחידה הווטרינרית ימנה רופאים

וטרינרים, מבין עובדי התאגיד, אשר יהיו

מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי במפעלי בשר,

בבתי קירור למוצרי בשר וברכבי הובלה.

<ענת מימון:>

ההסתייגות היא של סיעת הרשימה המשותפת

שמבקשת שלגבי רופאים וטרינרים במפעלים

ניתן יהיה למנות אותם גם מבין עובדי

הרשויות המקומיות ולא רק מבין עובדי

התאגיד.

<אבי שפירא:>

הנושא הזה נפתר בסעיף 229.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בעיקרון זה מאפשר גם לווטרינר מהרשות.

<אבי שפירא:>

כן. בסעיף 229.

<איימן עודה (הרשימה המשותפת):>

אני מבקש לקרוא את סעיף 229.

<נעה בן שבת:>

סעיף 229 הוא רק מקרה מיוחד שיבקשו להעסיק

רופאים וטרינרים במפעלים מבין עובדי

הרשות המקומית. יש הוראה שמתייחסת

לרופאים שהיו ברשות המקומית שכבר

מועסקים היום והם מועסקים בשני מקומות,

גם במפעלים וגם בשווקים ולגביהם יש הוראה

נפרדת.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בעברית פשוטה זה כן אפשרי להעסיק במפעלים

וטרינרים מהרשויות המקומיות.

<נדב גלאון:>

במקרים מסוימים לא מתקבל על הדעת מכיוון

שחלק גדול מבתי המטבחיים והמשחטות

מייצרים בהיקף ארצי הרבה מעבר לתחום

הרשות. דיברנו על זה בדיונים ויודעים שיש

מצבים של ניגוד עניינים ברור או אינטרסים

מנוגדים בין המפקח למפוקח. לא סביר

שבמפעלים המינוי יהיה על ידי ראש הרשות

ואני חושב שחלק מהתיקונים המהותיים של

החוק - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא נאמר על ידי ראש הרשות. הם עובדים

ברשות, מועסקים ברשות אבל עושים פיקוח על

המפעל.

<נדב גלאון:>

אבל זה חלק מהבעיה. אנחנו רואים את המצבים

בהם עומד רופא מצוין מול תהליך שאינו

תקין ורוצה לבקר ביקורת ובאיזושהי צורה

הוא מרגיש שהוא חייב גם לרשות שהוא עובד

בה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מה זה כן אפשרי בפיקוח על השווקים?

<נדב גלאון:>

מכיוון שיש מפעלים שמייצרים ארבעים

אחוזים מתצרוכת הבשר הטרי במדינת ישראל

למשל ונמצאים במועצה אזורית שהרופא

האחראי המפקח שם הווטרינר יש לו שליש

משרה. אותו רופא אמור היום לפקח על בית

מטבחיים ענק ועל משחטות ענק. היכולת שלו

לעשות את זה בצורה מקצועית לא קיימת.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לעשות את זה בצורה מקצועית במשרה חלקית.

<נדב גלאון:>

במשרה חלקית וגם אם זה במשרה מלאה, יש כאן

בעיה מכיוון שהיקף המשרה שלו נגזר מכמות

התושבים ומבדיקות משנה ומפיקוח על כלבים

ועל מזון בשווקים. זה עיוות שקיים הרבה

שנים ואני חושב שחשוב במסגרת החוק הזה

שמפעלים גדולים כאלה יהיו מפוקחים על ידי

הרגולטורים הראשיים והמעסיק יהיה התאגיד

ולא הרשות המקומית.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

בחייך, החוק הזה מפקיד בידיים של החברות

את האמון של הרגולטור שאם תתגלה אצלם

סחורה פגומה, הם יעצרו את המשאית בצד

וישמידו אותה. על מה אנחנו מדברים? על זה

שווטרינרים מקצועיים לא יוכלו להיכנס

למפעלים ולעשות ביקורת?

<נדב גלאון:>

לא דיברנו על זה.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

בסדר, אבל תסתכל על המסגרת הכללית. המסגרת

הכללית סומכת לא במאה אחוזים אלא במאתיים

אחוזים על החברות. אז על הווטרינרים

הרשותיים אנחנו לא יכולים לסמוך?

<נדב גלאון:>

יש לנו מקרים, זה סוג של עניינים פרטיים

שלא כדאי לחשוף כאן, אבל יש מצבים שברור

לנו שיש שם ניגוד עניינים. אני חושב שאחת

ממטרות החוק היא לייתר את זה. אם רוצים,

אפשר לעשות. זה קיים במדינות מסוימות.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אתה לא תחשוף את המקרים הפרטניים שיש לך

ואני לא אחשוף את המקרים הפרטניים שיש לי.

<נדב גלאון:>

יש הבדל בין משאית שמצלמים בה שישים קילו

בקר לבין מתקן שמייצר עוף או כבש או בשר

בקר ברמה של ארבעים אחוזים מהשוק לפעמים

והרופאים הרשותיים לא יועסקו על ידי

התאגיד אלא יועסקו על ידי הרשות המקומית.

לדעתי זה בעייתי.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בלאו הכי זאת תקופת מעבר.

<נעה בן שבת:>

לא. השאלה אם בהוראה קבועה צריך לאפשר

לעובדים של הרשות המקומית לפקח במפעלים.

בהוראת מעבר התבקשנו להחליף הוראת מעבר

שמצויה כאן בעמוד 72 שאומרת שאפשר במקרים

מיוחדים למנות. מנהל היחידה הווטרינרית

רשאי במקרים מיוחדים למנות רופא וטרינר

מבין עובדי רשות מקומית שיהיה מוסמך לבצע

פיקוח וטרינרי במפעלי בשר שמצויים בתחום

הרשות המקומית אם התקיימו כל אלה, ואז גם

תהיה הוראה לגבי תשלום האגרה. האחד הוא

שערב פרסומו של פרק זה רופא וטרינר היה

עובד של הרשות המקומית וביצע פיקוח

וטרינרי הן במפעל בשר או במפעל שחיטת בשר

והן בשווקים, שהפיקוח הווטרינרי בשווקים

יתבצע בידי עובדי הרשות המקומית ושהרשות

המקומית, יש הסכמה גם של הרשות המקומית,

להעסיק אותו במפעל וגם של הרופא הווטרינר

לעסוק במפעל. אז ההוראה הזאת היא הוראת

מעבר והיא נוגעת לעובדים קיימים במערכת

שכבר היום מפקחים במפעלים אבל השאלה היא

האם זה נועד לפתור את הבעיה של אנשים שכבר

היום מועסקים. האם מכאן ואילך רוצים שכל

ההוראה הזאת תיכנס לתוקף בעוד ארבע שנים,

האם רוצים אז לאפשר שהרשות תעסיק רופאים

וטרינריים במפעלים. זאת השאלה.

<אבי שפירא:>

אני רוצה שנבין על מה מדובר. מדובר במקרים

מסוימים בהם בהסכמת הגורמים המקצועיים –

דהיינו , מנהל היחידה הווטרינרית או

לחילופין כל אחד - ובהסכמת הרשות המקומית

ואחרי שנדון המקרה הזה, יהיו מקרים בהם

יתאפשר לעובד רשות מקומית להמשיך לעבוד

במפעל שהוא עבד בו כל הזמן. אם זה לא היה

רשום, היו נאלצים גם במקרים שאפילו

הגורמים האחרים לא רוצים להעביר את העובד

לתאגיד, היו נאלצים להעביר אותו לתאגיד

כי זה מה שהחוק אומר.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

לא. מה שנעה אומרת זה שעל אלה שכבר קיימים,

עליהם אין ויכוח. כך אני מבינה.

<אבי שפירא:>

נכון.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

הוויכוח הוא אם בעתיד אנחנו נאפשר כניסה

של מישהו חדש לתוך התהליך הזה ואני מבינה

שאומרים כאן גורמי המקצוע שלא, אנחנו לא

רוצים. מי שקיים ועליו אנחנו רוצים להגן,

אני חושבת שזה ברור, אבל לגבי העתיד, לגבי

החדשים, השאלה אם נכון להכניס אנשים

חדשים לתוך המערך הזה שמראש הגדרנו אותו

שהוא מערך מגן על מי שקיים היום.

<אבי שפירא:>

לגבי העתידיים, אני מקבל את הרצון באופן

כללי שאלה יהיו עובדי תאגיד. אני חושב

שכולכם צריכים לשקול האם זה צריך להיות

קטיגורי באופן מוחלט. גם המערכת לפעמים

תרצה אולי, גם לגבי העתידיים, למצוא העסקה

באופן אחר. אבל שוב, אין לנו התנגדות לגבי

העתידיים שהם יהיו עובדי התאגיד.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

יש פה קו. מי שעובד במפעל, לא יכול להיות

שייך לרשות המקומית. לכן יש כאן הצעה.

הפתרון האופטימלי של המערכת הוא שננתק

בין זה לבין זה. זה ברור. כרגע, בתקופת

הביניים, להשאיר למשא ומתן.

<משה רפאלוביץ:>

לחברת הכנסת מועלם. אנחנו מקבלים את

העיקרון שאדוני אמר. המצב העתידי, אכן זה

שצריך להיות. אנחנו מדברים כאן על עובדים

קיימים, על עובד שנמצא היום בתוך המערכת.

לזה נועד הסעיף הזה מבחינתנו. עובד שנמצא

היום בתוך המערכת.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

אבל זה ברור לכולם וגם לאנשי משרד

החקלאות.

<משה רפאלוביץ:>

זה דורש הסכמה.

במקרים חריגים בהם עובד נמצא היום בחלק

מהמשרה שלו ברשות המקומית ובחלק מהמשרה

שלו במפעל, והרגולטור יסכים ויחשוב שאפשר

להסמיך אותו, אנחנו מכירים את המקרים

החריגים עליהם מדברים, אבל במקרים

שהרגולטור יחשוב שהוא כן יכול להסמיך

אותם, תהיה לו את האפשרות. אם אין את הסעיף

הזה, גם אם הרגולטור חושב שכן אפשר, הוא לא

יכול להסמיך.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

ואם הרגולטור מחליט שהוא לא מסכים להסמיך

אותו? אז הכוח נשאר בידיכם. סליחה, אני

נזהרת כאן במלים. ההחלטה הסופית היא

עדיין בידיים שלכם. אם כך, איפה הבעיה?

<נדב גלאון:>

אני רק מבקש הבהרה. היום למשל המועצה

האזורית עמק המעיינות מעסיקה תשעה

וטרינרים, כולם במשרה מלאה. ארבעה מהם

עובדים בבית המטבחיים אדום אדום. חלק

עובדים במשחטת עוף טוב, חלק במפעל מוצרים

עוף טוב וחלק בטירת צבי. האם לפי הנוסח

הקיים הם יכולים להמשיך להיות מועסקים,

הקיימים במועצה האזורית?

<אבי שפירא:>

רק אם תסכים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בהסכמת מנהל השירותים הווטרינריים.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

והחלטת השר.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

הם מייצגים את השר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מה רע בהסכמה?

<נדב גלאון:>

לא רק. אם זה עניין של הסכמה, בסדר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בהסכמת התאגיד הוא יכול להישאר שם.

<נדב גלאון:>

בהסכמת התאגיד.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

כן.

<נדב גלאון:>

אבל אם התאגיד רוצה, הוא מעביר אותו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כן. ובהסכמת הרשות.

<נדב גלאון:>

לא. מה זה בהסכמת הרשות

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

הרשות צריכה להסכים שהוא יישאר ואתם

צריכים להסכים שהוא יישאר. אם הרשות לא

מסכימה ואתם רוצים, זה כאילו נשמע הפוך

מכל מה שאתם עושים.

<נדב גלאון:>

אם הרשות מבקשת להשאיר והתאגיד לא רוצה

שיישאר, מי גובר?

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

התאגיד.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

התאגיד.

<אבי שפירא:>

זה צריך להיות גם וגם.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא. בשפה מקצועית זה התאגיד.

<נעה בן שבת:>

השאלה אם מדברים על הוראת המעבר, על מי

שהיום עובד בפיקוח במפעלים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

גם וגם.

<ענת מימון:>

יש בקשה שתהיה באופן קבוע אפשרות למנות

רופא וטרינר מטעם רשות מקומית שיהיה

במפעל, גם אם הוא לא כיהן ערב תחילת החוק

הזה במפעל.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זה כבר לא. רק התאגיד מוסמך.

<נדב גלאון:>

אלה רק הקיימים ורק בהסכמת התאגיד.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אם יש הסכמה בין התאגיד לבין הרשות, אנחנו

לא נתנגד.

<שי סומך:>

צריך להבהיר שלגבי מפעלי שחיטת בשר,

הסמכות היא של מנהל השירותים

הווטרינריים.

<נעה בן שבת:>

אדוני, אולי נפריד בין הדברים. אנחנו

צריכים להצביע קודם כל על ההסתייגות.

ההסתייגות מבקשת שבאופן קבוע ההסדר יהיה

הסדר קבוע וסופי ואפשר יהיה למנות רופאים

וטרינריים עובדי רשות מקומית לעבודה

בפיקוח הווטרינרי במפעלים. זאת לא הוראת

המעבר עליה אנחנו מדברים.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

אני לא מבינה את ההסתייגות.

<נעה בן שבת:>

ההסתייגות אומרת שבסעיף 219 שם אנחנו

אומרים שאפשר למנות מעובדי התאגיד להיות

מפקחים במפעלים, אומרים, לא, לא רק עובדי

התאגיד אלא גם עובדי הרשות המקומית. אחרי

ארבע שנים, בלי קשר לשאלה מה אותו אדם

עושה היום.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 5

נגד – 3

ההסתייגות נתקבלה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

שלושה נגד.

<ענת מימון:>

יש הסתייגות נוספת שמדברת על הוראת המעבר

אבל כיוון שהוראת המעבר תוקנה וכוללת כבר

את האפשרות ממילא של מנהל היחידה

הווטרינרית שבתנאים מסוימים יוכל למנות

רופא ששימש כרופא מפקח במפעל להיות מוסמך

במפעל גם אחרי זה, למעשה ההסתייגות הזאת

מתייתרת. אפשר להצביע על סעיף 219.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי בעד אישור סעיף 219? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הסעיף– פה אחד

נמנע – 1

סעיף 219 נתקבל.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

הסעיף אושר. חברת הכנסת יעל גרמן נמנעה.

<נעה בן שבת:>

220. מספר הרופאים הווטרינרים הנדרש במפעל

בשר או בבית קירור למוצר בשר

מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף

הפיקוח הנדרש בכל מפעל בשר ובית קירור

למוצר בשר, וימנה את הרופאים הווטרינרים

המוסמכים במפעל או בבית הקירור בהתאם

לכך. מנהל היחידה הווטרינרית יורה על

היקף הפיקוח הנדרש כאמור, בהתאם לניהול

סיכונים, ובהתחשב בין השאר בסוג המפעל,

בהיקף הייצור, במפעל או היקף האחסנה בבית

הקירור, באופן פעילותו בעבר, ובסוג המזון

המיוצר או מאוחסן בו.

<ענת מימון:>

לסעיף הזה יש הסתייגות של סיעת הרשימה

המשותפת. הם מבקשים שמנהל היחידה

הווטרינרית שיורה על ההיקף הנדרש

במפעלים, אחרי שהוא מתייעץ עם הווטרינר

המוסמך במפעל וגם עם הווטרינר הרשותי

ברשות בה נמצא המפעל. רק אז הוא יורה על

ההיקף הנדרש. הוא יתייעץ עם הווטרינרים

במפעל וברשות עצמה בה נמצא המפעל.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

למה לא? הכול נעשה בצורה של התייעצויות.

זה נראה לי הגון. אל תכתיבו לו. בהתייעצות.

ההחלטה נשארת בתאגיד אבל התייעצות, זה

מונע משהו? תנו לו זכות להתייעצות. לי אין

התנגדות להצעה הזאת.

<נעה בן שבת:>

השאלה אם זה לא מכביד.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא. זה לא מכביד. ההחלטה היא בתאגיד.

ההתייעצות היא אפשרית. מה רע בזה? תשאירו

אנשים עם הרגשה טובה.

<נדב גלאון:>

המפוקח יקבע לעצמו או ישתתף בדיון על

שיעור המשרה?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

יתייעצו אתו. לא הגדרנו מי ישב אתו. יש שם

מספיק תמרון כדי להתייעץ.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

זאת התייעצות. אתה יכול לקבל את ההצעה

ואתה יכול שלא לקבל את ההצעה.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

נדב, אתה יודע איך מנוהלת מערכת ההשכלה

הגבוהה שלנו? אתה יודע מי מנהל את מערכת

ההשכלה הגבוהה? נציגי המפוקחים הם

המפקחים. שאף אחד לא ייפול כאן מהכיסא.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות– פה אחד

ההסתייגות נתקבלה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ההסתייגות התקבלה.

<נעה בן שבת:>

כתוב כאן וטרינר רשותי. צריך להתייעץ עם

וטרינר מוסמך במפעל וגם וטרינר רשותי.

אולי עם הרשות המקומית. יש פונקציה

שנקראת וטרינר רשותי?

<אפרת אביאני:>

בפקודת הכלבת יש רופא וטרינר עירוני.

<נעה בן שבת:>

אם כן, רופא וטרינר עירוני.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

אבל הוא לא בהתייעצות הזאת.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

הוא לא מעורב. רק מי שמעורב היום.

<אלי גורדון:>

רופא וטרינר מוסמך.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

ממילא הוא בתוך המפעל.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אלי גורדון, שאלה עקרונית. לגבי המדיניות

של ניהול סיכונים. אחת לכמה זמן אתם

מתכוונים להעריך מחדש את המדיניות? ולמי

בעצם נותנים דין וחשבון? אני בעצם שואל אם

נגיד מדיניות ניהול סיכונים היא לא מאה

אחוזים, האם יש דרך לדעת את זה לפני

שאנחנו מגיעים לתקלה במדף?

<אלי גורדון:>

ניהול סיכונים הוא חלק מעבודה יום יומית

שלנו. מטה שירות המזון עוסק מדי שנה

ומעדכן את עצמו בהתאם לסיכונים שקיימים.

גם אם המערכת עובדת או לא עובדת בהתייחס

לסוג מסוים של סיכון כזה או אחר, כל שנה

מתחדשים הנתונים ובהסתמך על הנתונים

האלה מתבצע ניתוח סיכון ובהתאם לכך תכנית

עבודה של שנה הבאה מוגדרת מראש כממוקדת

סיכונים מסוימים שעלו כרקורד משנים

קודמות. כך זה עובד בשגרה בכל התחומים

ויעבוד גם בתחום הזה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני חוזר ומזכיר גם לחברי הכנסת שלא היו

בחלק מהדיונים הקודמים שקבענו שבכל מושב

של הכנסת, בכל כנס של הכנסת, יהיה דיווח על

החוק הזה שהוא כל כך כבד וכל כך חשוב וגם

חדשני לפי אנשי המקצוע. נקיים דיון ונקבל

דיווח עם מעקב אמיתי ולא סתמי.

<נעה בן שבת:>

אפשר להצביע על סעיף 219 ועל סעיף 220 אחרי

שקיבלנו את ההסתייגויות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי בעד אישור סעיף 219 ו-220 עם ההסתייגויות?

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הסעיפים– פה אחד

סעיפים 219 ו-220 עם ההסתייגויות נתקבלו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תודה. הסעיפים אושרו.

<נעה בן שבת:>

221. הסמכת רופא וטרינר מוסמך במפעל לבשר

גולמי

לשם פיקוח במפעל לבשר גלמי, רשאי מנהל

היחידה הווטרינרית להסמיך לפי סעיף 219

רופאים וטרינרים שמונו בידי מנהל

השירותים הווטרינריים לפי פקודת מחלות

בעלי חיים אשר עומדים בתנאי הכשירות

הנדרשים למינוי רופא וטרינר מוסמך במפעל

בסמכויות הפיקוח הווטרינרי על הוצאת

התעודות במפעל.

זאת אומרת, צמצמו את הפעולות של הרופא

הווטרינרי במפעל כאשר מדובר ברופא שכבר

מונה על ידי מנהל השירותים הווטרינרים

ומקבל עכשיו הסמכה. הוא מפקח במפעל לבשר

גולמי ורק הוא יכול להוציא את התעודות

הווטרינריות במפעל.

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות

הפיקוח של רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף

קטן (א), המוקנות לו לפי פקודת מחלות בעלי

חיים.

אני רוצה להתייחס להערה שנשמעה כאן בדיון

הראשון. הייתה הערה לגבי פגיעה בחופש

העיסוק. אנחנו אומרים רק וטרינר שקיבל

הסמכה, לוקחים מווטרינרים אחרים את

האפשרות לפקח על הבשר. התשובה היא שעושים

זאת מתוך שיקולים. צריך להיות פיקוח

ציבורי והפיקוח הציבורי צריכים להיות בו

אנשים מוכשרים לכך, בעלי כשירות מתאימה

והכשרה מתאימה כאשר השיקול העיקרי הוא

שמירה על בריאות הציבור. לכן נעשית

ההבחנה הזאת.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בנקודה הזאת לא אמרנו שבאמת יש מקום

להתייעצות כלשהי?

<נעה בן שבת:>

בסעיף הזה, לא. בעצם כבר הייתה התייעצות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תהיה לו אפשרות להשתלם כדי להיות מוסמך.

<נעה בן שבת:>

בהוראת המעבר יש אפשרות שמשאירה לאנשים

שכבר עבדו בפיקוח הווטרינרי אפשרות

להשלים את תנאי הכשירות שלהם אבל כאן מי

שנתן להם את המינוי הראשוני הוא מנהל

השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ומי

שנותן להם את ההסמכה עכשיו זה משרד

הבריאות. הוא נותן להם הסמכה לפעולה

המסוימת של הוצאת התעודות הווטרינריות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא אמרנו שייתנו להם זמן לקבל את ההסמכה

ולהשתלם?

<אלי גורדון:>

זה לא בסעיף הזה.

<נעה בן שבת:>

זה קיים בהוראת המעבר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אבל יש אפשרות כזאת. כדי להשיג על ההסמכה,

על חשבון מי?

<אלי גורדון:>

לא התייחסנו לסוגיה הזאת.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני חושב שווטרינר שעובד במערכת, רוצים

להעביר אותו למערכת אחרת, חייבים שמישהו

ייקח את האחריות להשתלמות הזאת. זה לא

יכול להיות לא על הזמן ולא על חשבון

העובד.

<אלי גורדון:>

מקובל.

<נעה בן שבת:>

אתם מממנים את ההשתלמות הזאת?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

יצטרכו לממן אותה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא מדובר בסכומי עתק.

<נדב גלאון:>

אלה כללים שקיימים כל הזמן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

האפשרות קיימת. אנחנו רושמים את זה.

תסתפקו בפרוטוקול או אתם רוצים את זה בחו

ק?

<קריאה:>

רצוי בחוק.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בחוק.

<נעה בן שבת:>

על איזה דרישות אתם מדברים? על קורס הרקע?

<ינון יוני:>

על ההכשרה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אנחנו כוללים את זה בחוק. תקופת ההשתלמות

ועלות ההשתלמות היא על חשבון התאגיד,

המעסיק.

<עלי בינג:>

אני אשמח להבהרה. לא לגמרי הבנתי מה בדיוק

התאגיד יממן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אם הוא צריך להפסיק את עבודתו לתקופה ואם

הוא צריך לשלם עבור הקורס, ישלמו עבורו.

<עלי בינג:>

אנחנו מדברים על רופא במפעלים?

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

רופא שעובר להיות עובד של התאגיד.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זה שעובר לתאגיד. כן.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

מי שעובר לתאגיד, התאגיד אחראי על ההכשרה

שלו.

<לירז דמביץ כהן:>

מדובר רק ברופא מוסמך. נכון?

<נעה בן שבת:>

אולי נבהיר. בסעיף 32מ לפרק ו' לחוק

הרופאים הווטרינריים מדובר על כך שפקחים

וטרינרים ורופאים וטרינרים מפקחים

ישתתפו בהכשרות ובהשתלמויות מקצועיות

כפי שיורה המנהל ובמועדים שיורה. אדוני

בעצם אומר גם במימון התאגיד.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מצוין. רק שלוש מלים וגמרנו את הבעיה.

<לירז דמביץ כהן:>

מה המצב היום? מי מממן את זה היום?

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

המפעל מממן את זה אבל אנחנו רוצים שהוא

יעבור להיות עובד של התאגיד. חברים, אי

אפשר לאחוז את החבל הזה בשני קצותיו.

<מירה סלומון:>

אני מבקשת להפנות לסעיף 334(יז).

<נעה בן שבת:>

נכון. יש שם תיקון שנדרש.

<מירה סלומון:>

הסעיף אומר מפורשות שעל אף האמור בסעיף

32 לט לחוק הרופאים הווטרינריים, מי שמונה

ערב יום התחילה לבצע פיקוח וטרינרי על

מזון מן החי על פי החיקוקים שבתוספת

הראשונה לא יידרש לעמוד בדרישה בפרט 1,

הוא יהיה רשאי להתאים את הדרישה בפרט 2

לתוספת השנייה כאמור בתוך שלוש שנים מיום

כניסת הפרק לתוקף. שם דווקא יהיה נכון

להסדיר שזה יהיה על חשבון התאגיד.

<נעה בן שבת:>

אולי נדבר על איזו דרישה מדובר שם. יש שם

טעות. אמרנו בתוך שלוש שנים מיום כניסת

הפרק לתוקף וזה צריך להיות מיום תחילת

הפיקוח הווטרינרי הארצי.

כאן מדובר לא בהשתלמות ולא בהכשרה. כאן

מדובר בקורס רקע בבריאות הציבור שזה

קורס, לפי מה שהבנתי היום, שנמשך שנה וזה

קורס שהוא הרבה יותר מסיבי והוא בעצם

שייך להשתלמות כדי להיות רופא מוסמך. זה

לא שאתה נמצא כבר בתוך התאגיד ואתה צריך

לעמוד בהכשרות וההשתלמויות, שלא ידרשו

ממך כל מיני דברים שאף אחד לא מממן לך

אותם.

<מירה סלומון:>

אני מבקשת להזכיר לוועדה שקורס הרקע הוא

משהו שיש לרופאים הווטרינריים שהם עובדי

הרשויות המקומיות. התוספת של ההכשרה

שדרושה במפעלים, לא נמצאת כרגע בידי

עובדי הרשויות המקומיות שהם לא עובדי

המפעלים. זה מה שנאמר על ידי המדינה בעבר.

זאת אומרת, קורס רקע של השנה, הדבר הכבד

והמסיבי, יש לכל הרופאים הווטרינרים שהם

עובדי הרשויות המקומיות. התוספת שצריכה

להיות לגבי המפעלים זאת הכשרה שאין להם

כרגע וזה רשאי להתאים את הדרישה לפרט 2.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ברגע שהמעסיק רוצה את העובד, הוא צריך

לשלם את ההוצאות שלו. העובד עובר על פי

בקשת התאגיד, התאגיד משלם לו את הזמן שהוא

מקדיש כך שלא יהיה על חשבונו ומשלם גם את

עלות הקורס. אני חושב שזה ברור לכולם.

<מירה סלומון:>

ברור, אבל אני עכשיו דנתי היכן לקבוע את

העיקרון שאדוני הצביע עליו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בכל השתלמות שנדרשת כדי למלא את תפקידו

בתאגיד, אם זה בפעמיים, אז פעמיים.

<נעה בן שבת:>

אנחנו מדברים על אדם שאין לו עדיין

כשירות לרופא וטרינר. זאת אומרת, הוא רופא

וטרינר מורשה אבל עדיין אין לו את קורס

הרקע בבריאות הציבור שזאת דרישת סף לצורך

כשירות למילוי תפקיד. אז השאלה אם בדבר

הזה גם כן צריך לממן לו את השגת תנאי

הכשירות הראשוניים כי אפשר גם לתת לו את

לימודי הרפואה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא. מדובר במי שעובד היום.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

מי שהוא וטרינר מוסמך.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

הוא וטרינר. הוא לא חלטוריסט. אומרים לו

שיעבור למעסיק חדש.

אפשר יהיה לתקן את הסעיף?

<נעה בן שבת:>

כן. אנחנו נתקן את שני הסעיפים, גם בסעיף

32מ וגם בסעיף 334(יז).

אפשר להצביע על סעיף 221.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי בעד אישור סעיף 221 כולל התיקון? מי נגד?

מי נמנע?

הצבעה

בעד הסעיף– פה אחד

סעיף 221 נתקבל.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

הסעיף אושר פה אחד.

<נעה בן שבת:>

סימן משנה ב': מינוי רופאים וטרינרים

מוסמכים בשווקים

כאן יש שינויים גדולים שלדעתי שי סומך

הקריא אותם בדיון הקודם.

בסעיף 222 כפי שמופיע בנוסח שבפניכם, ברירת

המחדל היא שפיקוח וטרינרי על אתרי המכירה

של מוצרי בשר ברשות המקומית – זאת אומרת,

על השווקים – ייעשה בידי עובדי הרשות

המקומית.

סעיף 223 כולל שלוש הוראות. הוראה ראשונה

אומרת שאם הרופאים הווטרינרים הם עובדי

הרשות, הרשות המקומית יכולה, באישור

מועצתה, להודיע בכתב שהיא מעוניינת שכל

הרופאים הווטרינרים המוסמכים לבצע פיקוח

בשווקים לא יהיו מבין עובדי הרשות

המקומית. היא צריכה לנקוב מועד לתחילת

ההוראה הזאת שלא יהיה פחות מ-120 ימים לאחר

מכן, ואם היא הודיעה על כך, מנהל היחידה

הווטרינרית צריך למנות מבין עובדי

התאגיד רופאים וטרינריים שיבצעו את

הפיקוח הווטרינרי בשווקים מאותו מועד

שהיא ציינה בהודעה שלה.

סעיף קטן (ב) מדבר על מצב שבו הרשות

המקומית לא מציעה מספיק מועמדים או

רופאים וטרינרים לביצוע התפקיד שלהם.

המנהל הכללי של משרד הבריאות, לפי המלצה

של מנהל היחידה הווטרינרית ואחרי שהוא

עושה שימוע לרשות המקומית, יכול לקבוע

שעובדי התאגיד הם אלה שיבצעו את הפיקוח

בשווקים של הרשות המקומית.

בסעיף קטן (ג) מדובר על מצב שבו הרשות

המקומית אצלה נמצאים עובדי התאגיד, כנראה

בגלל שהיא ביקשה את זה לפי סעיף קטן (א),

היא מבקשת לחזור למצב הקודם ולהחזיר את

העובדים כך שיהיו עובדיה. אז המנהל הכללי

של משרד הבריאות, לפי המלצת מנהל היחידה

הווטרינרית, יכול להסכים לבקשה. אם הוא

עשה כן, ימנו את עובדי הרשות המקומית.

<ענת מימון:>

יש שתי הסתייגויות לסעיף הזה. הסתייגות

ראשונה היא של סיעת המחנה הציוני, סיעת

מרצ וסיעת הרשימה המשותפת. ההסתייגות

אומרת שלגבי סעיף קטן (ב) שמדבר על המצב בו

מנכ"ל המשרד אומר שהרשות אין לה די

מועמדים מתאימים לצורך המינויים

בשווקים, הם מבקשים שאלה לא יהיו מועמדים

לא מתאימים אלא שאין מספיק מועמדים שאינם

עומדים בתנאי הכשירות. כלומר, זה מצמצם

יותר ואומר שלמנהל תהיה אפשרות להעביר את

זה לתאגיד רק אם אין עמידה בתנאי הכשירות

ולא אם הם לא מתאימים. זאת ההסתייגות

הראשונה.

ההסתייגות השנייה היא של הרשימה המשותפת

שמבקשת שבכלל בסעיף יהיה קבוע כלל שכל

הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים

יהיו עובדי הרשות המקומית באופן קבוע

וללא העברות.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

לא.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

להוריד את המילה "כולם" ולהשאיר "חלקם".

<נעה בן שבת:>

אתה מדבר על סעיף קטן (ב).

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

כן. להשאיר את חלקם ולהוריד את כולם.

<נעה בן שבת:>

חלק מהרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים,

יהיו מבין עובדי התאגיד.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

השורה האחרונה. חלקם יהיו מבין עובדי

התאגיד. לא כולם. להוריד את המילה "כולם".

<ענת מימון:>

זאת ההסתייגות שאתה מציע עכשיו?

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

כן. אם אתם רוצים לומר "רובם", בבקשה.

<נעה בן שבת:>

השאלה אם לא צריך להשאיר לו את שיקול

הדעת, אולי בהתייעצות עם הרשות.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

אולי נגיד רובם.

<נעה בן שבת:>

אולי נגיד שאם אלה כולם, זה יהיה רק

לתקופה זמנית.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

רובם. למילה רובם, אני מסכים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני בעד חלקם.

<ענת מימון:>

היו שלוש הסתייגויות. חבר הכנסת הוסיף

עכשיו עוד הסתייגות על שתי ההסתייגויות

שהיו קודם לכן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

איציק, לסיעה שלך יש הסתייגות.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

האמת היא שאני לא מבין את ההסתייגות.

<ענת מימון:>

אני אסביר אותה שוב.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

לא רוצים שיהיה כתוב שאינם מתאימים.

<ענת מימון:>

בדיוק. אלא שאינם כשירים. המבחן הוא מאוד

מצמצם. רק אם הוא לא עומד בתנאי הכשירות,

ניתן יהיה להעביר.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

זה מקובל.

<שי סומך:>

לגבי "חלקם". הרבה מאוד פעמים, ברוב

המקרים, יש חלקיות משרה. מה זה חלקם?

<יעל גרמן (יש עתיד):>

הוא אומר רובם או חלקם.

<שי סומך:>

אבל לפעמים כל היקף המשרה באותה רשות

מקומית היא חצי משרה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אתה עושה חוק לפי גודל הרשויות?

<שי סומך:>

ההצעה היא שאפשר יהיה לשלול רק לגבי אותו

עובד?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אם הוא לא מתאים.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

מי שההכשרה שלו לא מספקת, הוא לא מתאים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כל עוד זה משאיר שיקול דעת למנהל התאגיד

לקחת או לא לקחת.

<שי סומך:>

אבל אם יש עובד אחד וזה כולם והוא לא

מתפקד? לא תהיה סמכות לשלול את האפשרות של

הרשות המקומית להעסיק אותו? לא ברור לי.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני לא רואה את הפגיעה בניואנס הזה

שאומרים שחלקם. אם אתה לא צריך את כולם, אז

תיקח את מי שאתה צריך. למה זאת חובה להיות

כולם?

<שי סומך:>

אבל אם יש רק עובד אחד?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אז העובד החלקי הזה שנמצא במערכת. אתה

רואה את הנוסח המשפטי שמתאים לך, העיקר

שאתה לא מטיל על כל העובדים כותרת שהם לא

מתאימים.

<נעה בן שבת:>

אפשר להגיד משרת העובדים הווטרינרים ואז

אפשר להגיד חלק ממשרה גם במקרה של חלקיות

משרה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר הכנסת אבו מערוף, שמעת את ההצעה של

הלשכה המשפטית?

<נעה בן שבת:>

יש בעיה עם המצב של חלקם. הדוגמה שנותן שי

היא שיש רופא אחד ברשות והוא היחיד

שמועסק והוא לא מתאים או לא כשיר, לפי מה

שייקבע, והם רוצים להביא במקומו עובד של

התאגיד באותה משרה.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

את לא יכולה לחלק את הרופא לשני חלקים. זה

מובן מאליו.

<נעה בן שבת:>

זה בדיוק המקרה בו צריך אולי לומר "כולם".

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

במקרה של רופא אחד, כמובן, אפשר לכתוב.

במקרה של רופא אחד, הוא מפוטר.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

אם אתה אומר את זה, כן אפשר להשאיר "כולם

או חלקם".

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

לא. זה בקונטקסט אחר. חלקם או כולם, אלה

שלושה אנשים או חמישה אנשים ואז כולם. אבל

אם יש רופא אחד יחיד, זה מובן. צריך לנסח

את הנוסח. אי אפשר להשאיר את כולם.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

המבחן הראשון הוא הכשירות של העובד.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

זה ברור.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

כן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אחר כך אומרים שאו שלוקחים אותו, או הוא

או אחרים.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

אם יהיה רופא אחד שעובד, זה מובן.

<נעה בן שבת:>

אולי נשנה את הניסוח כך שלא יגיד את המילה

"כולם". נגיד שלאחר שניתנה לרשות המקומית

הזדמנות להשמיע את טענותיה כי מבין עובדי

התאגיד יהיו רופאים וטרינרים שיהיו

מוסמכים לפקח בשווקיה של הרשות המקומית.

אנחנו הופכים את הסדר ואנחנו אומרים

שעובדי התאגיד יוכלו לפקח בשווקים של

הרשות המקומית. אנחנו משיגים את זה שיהיה

פיקוח וטרינרי אפקטיבי בשווקים של הרשות

המקומית אבל אנחנו לא קובעים עדיין בדיוק

מה קורה עם הרופאים הפעילים של הרשות.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

את מורידה גם את "כולם" וגם את "חלקם".

<נעה בן שבת:>

כן.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

ומשאירה את יהיו מבין עובדי התאגיד.

<נעה בן שבת:>

כן. מבין עובדי התאגיד יהיו רופאים

וטרינריים שיהיו מוסמכים לפקח בשווקיה

של הרשות המקומית.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

פתרון יפה מאוד.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

בלי ה-הא.

<נעה בן שבת:>

נכון. בלי הא הידיעה.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

בסדר.

<שי סומך:>

לגבי ההסתייגות של חברת הכנסת גרמן לגבי

מועמדים שאינם מתאימים.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

זאת הסתייגות של המחנה הציוני. אני דווקא

לא נמצאת בהסתייגות אבל אני מקבלת אותה.

היא נשמעת לי.

<שי סומך:>

אולי צריך לחדד. יש מצבים של ניגודי

עניינים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

הורידו אותה. חבר הכנסת שמולי הוריד אותה.

<ענת מימון:>

אבל יש גם את מרצ ואת הרשימה המשותפת.

<שי סומך:>

ההגדרה של אינם מתאימים נועדה גם לתפוס

מצבים של ניגודי עניינים שלפי אנשי

המקצוע יש ברשויות מקומיות הרבה פעמים

בעיות של ניגודי עניינים. זאת אומרת, יכול

להיות שאדם כשיר אבל יש לו בעיה של ניגוד

עניינים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כשאתה אומר ניגוד עניינים, אתה צריך

להוכיח. איך תוכיח?

<אבי שפירא:>

איזה מקרים של ניגודי עניינים יש בין

רופאי שווקים לרופאי רשויות? מדובר כאן

על רופאי שווקים. רופאים וטרינרים שעסקו

כבר בזה עוד לפני התחולה הזאת. כלומר,

עושים את זה יום יום. אם יש אדם, לאותו אחד

צריך לשלול את ההסמכה שלו באופן כללי אבל

לא לרשום את זה בחוק שלם.

<משה רפאלוביץ:>

ניגודי עניינים, זה במפעל מסוים ולא

בשווקים.

<שי סומך:>

יש סעיף שמאפשר לבטל את הסמכות של הרשות

המקומית לפקח בשווקים אם העובדים לא

מתאימים והכוונה הייתה גם לבחון ניגודי

עניינים בשווקים. הנוסח הזה היה בהתאם

לדברים שאמרתם שיש ניגודי עניינים

לפעמים גם בשווקים.

<משה רפאלוביץ:>

לא.

<שי סומך:>

רק במפעלים?

<נעה בן שבת:>

אדוני, רוצים לקדם את ההסתייגות ולהגיד

במקום שאינם מתאימים, שאינם כשירים?

<שי סומך:>

אינם עומדים בתנאי הכשירות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כן. מקובל?

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אין בעיה.

<ענת מימון:>

אפשר להצביע על ההסתייגות לשנות את זה

לתנאי כשירות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – פה אחד

ההסתייגות נתקבלה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ההסתייגות התקבלה.

<ענת מימון:>

ההסתייגות השנייה של הרשימה המשותפת

הייתה לקבוע שכל הרופאים יהיו עובדי רשות

מקומית בלי שבשווקים יהיו עובדי תאגיד

שיפקחו.

<יעל גרמן (יש עתיד):>

אבל עבדאללה כרגע ירד ממנה. הסכמנו לנוסח

של נעה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר הכנסת אבו מערוף מבקש להסיר את

ההסתייגות השנייה.

<נעה בן שבת:>

נוסח הסעיף יהיה: "מצא המנהל כי הרשות

המקומית אינה מציעה די מועמדים לרופאים

וטרינרים מוסמכים לפקח בשווקיה או שהיא

מציעה מועמדים שאינם עומדים בתנאי

הכשירות לצורך מינויים לרופאים וטרינרים

מוסמכים בשווקים, רשאי הוא להורות לפי

המלצת מנהל היחידה הווטרינרית ולאחר

שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את

טענותיה, כי מבין עובדי התאגיד יהיו

רופאים וטרינרים שיהיו מוסמכים לפקח

בשווקיה של הרשות המקומית".

אדוני, אפשר להצביע על סעיפים 222 ו-223.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי בעד אישור סעיפים 222 ו-223? מי נגד? מי

נמנע?

הצבעה

בעד הסעיף– פה אחד

סעיף 223 נתקבל.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

הסעיפים אושרו.

<נעה בן שבת:>

224. מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים

הנדרש בשווקים

מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר

הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים

הנדרשים במדינה, לפי ניהול סיכונים,

בהתחשב במספר אתרי המכירה במדינה שנדרשת

לגביהם ביקורת תקופתית ובסוגי מוצרי

הבשר שהם מוכרים, ובתדירות הביקורת שיורה

עליה בין היתר בהתאם לסיכון הנשקף מהמזון

לבריאות הציבור.

מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר

הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים

בכל רשות מקומית, בהתחשב בחלקם היחסי של

מספר אתרי המכירה ברשות המקומית שנדרשת

לגביהם ביקורת תקופתית, ובתדירות

הביקורת שהורה עליה כאמור בסעיף קטן (א).

הערה ניסוחית. אני מבקשת, אם אפשר לבקש

מהוועדה, שתסמיך אותנו לנסח. אני מניחה

שיהיו כאן הרבה תיקוני נוסח. אני רוצה גם

להגיד שכאן לגבי הנושא של מתי אנחנו

אומרים רופא מוסמך בשווקים ומתי אנחנו

קוראים לו מוסמך באתרי המכירה, זה למשל

תיקון נוסח שלא מבטא שום דבר חוץ מאשר

נוסח ואנחנו מבקשים שיסמיכו אותנו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חברי הכנסת, יש לכם הסכמה?

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

תיקוני נוסח שלא משנים מהות.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

בסדר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בסדר. תודה רבה. יש אישור.

<נעה בן שבת:>

אנחנו בהוראות כלליות לעניין מינוי

רופאים וטרינרים מוסמכים.

225. תקנות למינוי והסמכה של רופא וטרינר

מוסמך

השר רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי המינוי

וההסמכה של רופאים וטרינרים מוסמכים

במפעל ובשווקים, לרבות לעניין שינוי

במינוי או בהסמכה.

סעיף 226 נמחק. הייתה מגבלה של מינוי ל-12

חודשים והיא נמחקה.

227. תנאי כשירות של רופא וטרינר מוסמך

כל הרופאים הווטרינרים שמונו או שהוסמכו

לפי תת סימן זה, חייבים לעמוד בתנאי

הכשירות וההכשרה שנקבעו לפי סעיף 32 לט

לחוק הרופאים הווטרינרים.

אפשר להצביע עד כאן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אנחנו מצביעים על אישור הסעיפים מסעיף 224

עד סעיף 227. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הסעיפים– פה אחד

הסעיפים מסעיף 224 עד סעיף 227 נתקבלו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

הסעיפים אושרו.

<נעה בן שבת:>

סעיף 228 מדבר על הנסיבות בהן אפשר לבטל

מינוי של רופא וטרינר מוסמך. הסעיף מאפשר

למנהל היחידה הווטרינרית, לאחר שנתן

לרופא וטרינר מוסמך הזדמנות להשמיע את

טענותיו, לבטל את המינוי ולעניין רופא

וטרינר מוסמך שהוסמך על ידי מנהל

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות,

הוא מאפשר לו לבטל את ההסמכה שלו לתקופה

שיורה או לצמיתות. זה יכול להיות זמני או

קבוע, אם הוא מצא שהרופא הווטרינר המוסמך

אינו ממלא את חובותיו לפי פרק זה או שהוא

פעל באופן שגרם לסכנה לבריאות הציבור או

שהוא אינו עומד בתנאי הכשירות שנקבעו לפי

סעיף 32 לט לחוק הרופאים הווטרינריים.

<שי סומך:>

כשירות והכשרה.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

כן. כשירות והכשרה.

<ענת מימון:>

יש לנו הסתייגות של סיעת מרצ וסיעת

הרשימה המשותפת. ההסתייגות אומרת שמנהל

היחידה הווטרינרית צריך לפנות לאותו

רופא, להתריע בכתב בפניו, לתת לו 14 ימים

להשמיע את טענותיו בכתב ורק אז ניתן יהיה

לבטל את המינוי אבל גם אז הביטול יהיה

לתקופה שיורו עליה לצורך ביצוע הכשרה

מקצועית נוספת או לצמיתות. כלומר, רוצים

לציין במפורש את האפשרות שההשעיה תהיה

לצורך ביצוע הכשרה מקצועית נוספת וגם

שתינתן לו התראה לפני.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אבל בסעיף הנוכחי אין נושא של הכשרה

מקצועית.

<ענת מימון:>

נכון.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

אבל ממילא גם בסעיף שעכשיו כתוב בלי

ההסתייגות יש כאן אפשרות שנותנים לו

להשמיע את טענותיו.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

לפי דעתי אי אפשר לפטר בכלל ולא רק ברפוא

בלי התראה.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

שאלנו בדיונים ואמרו לנו שזה חלק מהנוהל

הרגיל.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

נכון. זה עלה בדיון. חלק מהנוהל לשטוח את

טענותיו כפי שכתוב כאן, זה שמתרים בפניו.

כך זה בעולם שלנו. לא פתאום נוחתים עם

נבוט על מישהו.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

את זה אני אומר.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

הם אומרים שממילא זה קיים.

<ענת מימון:>

הם רוצים שתהיה ההתראה בכתב ושגם הוא

יוכל להשמיע את טענותיו בכתב.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

איך זה נעשה היום?

<נדב גלאון:>

יש שימוע על פי כללי הנציבות ואין

פיטורים בלי שימוע ובלי אפשרות להסביר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לפני השימוע הכול בכתב? יש משהו בכתב או

רק בטלפון?

<נדב גלאון:>

יש הזמנה מסודרת לשימוע.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

איך יוצאת ההזמנה?

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

צריך לנהוג כאן לפי הכללים.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

כן. לפי כללי הנציבות.

<אבי שפירא:>

מדובר כאן לא על פיטורים אלא על ביטול

מינוי. מדובר על מינוי כרופא מוסמך לצורך

ביצוע התפקיד. מדובר על מינוי מקצועי.

מכיוון שלא מדובר על פיטורים שלזה יש

בוודאי איזה שהם כללים ויש חקיקה בנושא

עבודה וכולי, מדובר על איזושהי פעולה

שהווטרינר עשה, אולי פעולות או משהו כזה,

שהגורם המקצועי שמוסמך ויודע בוודאי מה

צריך לעשות חושב שנעשו שלא כהלכה.

בסעיף הזה באים ומראש מניחים שנותנים

פטיש בראש. אנחנו אמרנו שאנחנו חושבים

שההצעה כאן היא הגיונית וסבירה ולא בהכרח

הפתרון הוא השעיה או הרחקה. מכיוון שזה

נושא מקצועי, אולי בסך הכול צריך הכשרה

מקצועית נוספת כדי שהוא יוכל לבצע את

מינויו כנדרש ובוודאי שאני לא מבין מה

נגרם כאן אם נותנים לו את ההודעה בכתב עם

נימוקים ולא בצורה שלפעמים מתבצעת

באמירה ובדילוג על נהלים מסודרים. כדאי

שזה יהיה מסודר.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

אני אשאל שוב את אנשי המשרדים. כאשר זה

שינוי במינוי ולא הפיטורים שזה כאילו מה

שהיה נשמע קודם עת דיברנו על זה, איך זה

מתבצע היום?

<נדב גלאון:>

היושב לצדי בארבע השנים האחרונות שמע או

נתן שימועים ל-22 מפעילים ורופאים מפקחים.

יש נוהל ברור לגמרי. הוא לא עושה את זה גם

בלי ייעוץ משפטי של משרד החקלאות. יש לזה

נוהל. אם פה ושם מישהו נתן איזו הנחיה

ללכת הביתה, זה לא היה על פי הנוהל, אבל זה

לא קשור לעניין.

<אבי שפירא:>

אבל זה נעשה.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

אני רוצה לתת דוגמה מהעולם המקצועי שלי.

כשאני קוראת לאחות אחראית בבית חולים

שאני חושבת שצריך להפסיק לה את המינוי

כאחות אחראית, זה זהה. נכון?

<נדב גלאון:>

זאת אותה נציבות.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

בדיוק. יש כללים מאוד ברורים לזה.

<אבי שפירא:>

לגבי רופאי השווקים זה בכלל לא קיים. הוא

מדבר על רופאים של פיקוח בבתי מטבחיים,

משחטות ומפעלי ייצוא. אני חייב להגיד

שאולי יש נהלים אבל אני לא ראיתי אותם.

אנחנו מדברים כאן על קבוצה שלמה של

עובדים שיוסמכו לפי החוק החדש ומן הראוי

לקבוע לפחות כמה כללים מאוד מנחים שיהיו

רשומים בחוק.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אבל אם זה בעקבות מצב חירום. אם נתחיל

בהתכתבויות 14 ימים ועוד 14 ימים. חבר'ה, יש

כאן סכנה בשטח. אני חושב שהממונה רשאי

להפסיק את העבודה באופן מידי ואז יש זמן

לשימוע וכולי.

<משה רפאלוביץ:>

אם זה חירום, זה בסדר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אם זה חירום, אי אפשר להשאיר את זה מתמשך.

<משה רפאלוביץ:>

אני מקבל את מה שאמרת, אדוני. אם זה מקרה

חירום, אנחנו לא נגד הדבר הזה. אנחנו

מכירים מקרי חירום כאלה ואנחנו לא נגד

הדבר הזה. אבל צריך להגיד שקבוצה גדולה

שעוסקים בה כאן, הם אינם כפופים לנציבות

שירות המדינה. כשאומרים רופאי רשויות, הם

אינם חלק מנציבות שירות המדינה. לכן הדבר

שהוא מובן מאליו שעושים שימוע לפני

שנותנים לבן אדם פטיש בראש, מבקשים שזה

יהיה מוכנס כאן בפנים כדי שזה יהיה ברור

וכדי שלא נחרוג המדבר הזה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כתוב שיש לו שימוע.

<נעה בן שבת:>

ההזדמנות להשמיע את טענותיו, זה קיים. אני

רוצה להזכיר שעובדי התאגיד הם גם כפופים

לכללי המשמעת של שירות המדינה כך שממילא

עם עובדי התאגיד אין בעיות. עובדי

הרשויות, יכול להיות שיהיו בעיות אבל יש

כאן הזמנה לשימוע. אני דווקא חושבת

שלפעמים אנשים מרגישים לא בנוח כאשר

השימוע נכפה עליהם בכתב כי הם לא מקבלים

את ההזדמנות להשמיע את הדברים שכואבים

להם. לפעמים שימוע בעל פה נחשב יותר. אפשר

לכתוב להשמיע את טענותיו. אם רוצים לכבול

אותם בכתב או להגיד בכתב או בעל פה או

לבקשתו גם בעל פה. כאן אפשר להגיד שאפשר

לעשות את זה לאחר ששקלו את האפשרות לתת לו

אפשרות להשלמת הכשרה מקצועית. זאת אומרת,

זה דבר שיהיה חובה לשקול אותו כשיקול ולא

חייבים יהיו לשלוח אותו. ישקלו אתה

אפשרות לשלוח אותו להשלמת הכשרה מקצועית.

<אבי שפירא:>

אנחנו מקבלים.

<נעה בן שבת:>

אולי צריך להתייחס לנושא שאדוני הציע, מה

קורה במקרה חירום, האם אז אפשר לוותר על

חובת השימוע.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא, לא לוותר. להפסיק את התפקוד שלו

מיידית ולתת לו זמן לשימוע.

<קריאה:>

מקובל.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני מציע שתתקנו את הסעיף.

<נעה בן שבת:>

השאלה אם אנחנו אומרים בכתב או בעל פה

להשמיע את טענותיו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כמקובל בשירות הציבורי.

<נעה בן שבת:>

אם אנחנו אומרים כמקובל, אנחנו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]