פרוטוקול מספר 300, ועדת הכספים, 07/03/2016

הכנסת העשרים

מושב שני

<פרוטוקול מס' 300>

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ז באדר א התשע"ו (07 במרץ 2016), שעה 10:00

<סדר היום:>

<הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח

העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה

שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה

מפוקחת), התשע"ה–2015>

<הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח

העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה

שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה

מפוקחת), התשע"ה–2015, של חה"כ משה גפני,

אורי מקלב, אלי אלאלוף, רחל עזריה>

<3. הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח

העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה

שלילי) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, של חה"כ

מיקי לוי>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

משה גפני – היו"ר

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

אלי כהן

מיקי לוי

רחל עזריה

רועי פולקמן

חברי הכנסת:

אורי מקלב

<מוזמנים:>

עידית לב זרחיה – מנהלת אגף בכיר, דוברות

והסברה, רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות

המסים, משרד האוצר

שרית פרסי – מנהלת תחום בכירה שירות

סניפי, רשות המסים, משרד האוצר

נטליה מירנצ'וב – מנהלת תחום תכנון

וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

יגאל ימיני

אורי שיינין –

- מנהל תחום מינהל פרויקטים, רשות המסים,

משרד האוצר

אגף התקציבים, משרד האוצר

מורן מזור – אגף התקציבים, משרד האוצר

נעמי היימין רייש – ראש תחום רגולציה

וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים, משרד

הכלכלה והתעשייה

ד"ר גבריאלה הילברון – מנהלת תחום בכירה,

המוסד לביטוח לאומי

רועי כהן – נשיא לה"ב, לשכת ארגוני

העצמאים והעסקים בישראל

מאירה בסוק – עו"ד, הלשכה המשפטית, נעמ"ת

דוד דהאן – נציג הארגונים החברתיים

רן מלמד – סמנכ"ל עמותת ידיד

שאול בשור – המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו ב

HYPERLINK

"http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/finance/Pages/CommitteeA genda.aspx?Tab=3" קישור זה.

<ייעוץ משפטי: >

שגית אפיק

שלומית ארליך

<מנהל הוועדה:>

טמיר כהן

<רישום פרלמנטרי:>

אהובה שרון, חבר המתרגמים

<הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח

העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה

שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה

מפוקחת), התשע"ה–2015>

<הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח

העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה

שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה

מפוקחת), התשע"ה–2015, של חה"כ משה גפני,

אורי מקלב, אלי אלאלוף, רחל עזריה>

<3. הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח

העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה

שלילי) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, של חה"כ

מיקי לוי>

<היו"ר משה גפני:>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת

הכספים. על סדר היום הצעת חוק להגדלת

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום

פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס'

9), התשע"ו-2016.

<היו"ר משה גפני:>

יש שתי הצעות חוק. האחת, הצעת חוק להגדלת

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום

פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון –

מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ו-2016

של חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, אלי

אלאלוף ורחל עזריה. השנייה, הצעת חוק

להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה

ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)

(תיקון מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת),

התשע"ו-2016 של חבר הכנסת מיקי לוי.

אני מבקש למזג את שתי הצעות החוק. הצעות

החוק הללו נמצאות כבר בתוך החוק הממשלתי.

אני חושב שהן גם היוו קטליזטור מסוים

ואני גם אמרתי למיקי לוי, אבל באמת הממשלה

עשתה כאן חוק טוב שאני רוצה לאשר אותו.

אני מבקש מחברי הכנסת למזג את הצעות החוק

עם הצעת החוק הממשלתית.

מי בעד אישור המיזוג? מי נגד?

הצבעה

בעד המיזוג – פה אחד

מיזוג נתקבל.

<היו"ר משה גפני:>

הצעות החוק מוזגו בהצעת החוק הממשלתית.

<ישי פרלמן:>

הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח

העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה

שלילי) (תיקון מס' 9), התשע"ו–2016

תיקון שם החוק

בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה

ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי),

התשס"ח-2007 (להלן – החוק העיקריׂ), בשם החוק

"(מס הכנסה שלילי)" יבוא "(מענק עבודה)".

זה התיקון עליו דיברנו בישיבה הקודמת.

השם החדש אמור להבהיר שהחוק הזה בא כמענק

בשל עבודה ולא כמשהו שלילי.

תיקון סעיף 1.

בסעיף 1(א) לחוק העיקרי –

ההגדרה "בעל שליטה" ו"קרוב" – תימחק.

את הפסקה הזאת צריך לקרוא יחד עם פסקה (7)

בעמוד הבא בה כתוב:

"אחרי ההגדרה "הפקודה" יבוא:

"קרוב" – קרוב כאמור בפסקאות (1), (3) ו-(4)

להגדרה "קרוב" שבסעיף 88 לפקודה"".

אנחנו משנים את ההפניה של קרוב. זאת בעצם

הגדרה שהיא יותר חדשה.

<היו"ר משה גפני:>

מס הכנסה שלילי נמחק לגמרי?

<ישי פרלמן:>

המלים.

<היו"ר משה גפני:>

למה? למה אי אפשר לומר מס הכנסה שלילי,

מענק עבודה?

<שגית אפיק:>

נאמר שיש לזה קונוטציה שלילית ואנשים לא

רוצים לגשת לבקש את המענק.

<רחל עזריה (כולנו):>

אפשר להשאיר את זה בסוגריים.

<היו"ר משה גפני:>

גם אני חושב כך.

<יגאל ימיני:>

בסוגריים כתוב מס הכנסה שלילי.

<היו"ר משה גפני:>

אני בעד מענק עבודה, אבל להשאיר את מס

הכנסה שלילי.

<יגאל ימיני:>

זה בסוגריים. מס הכנסה שלילי יוצר

קונוטציות שליליות אצל אנשים ואנחנו

חושבים שזה מונע חלק מהפניות.

<היו"ר משה גפני:>

יהיה מענק עבודה.

<יגאל ימיני:>

המושג הזה גורם לקונוטציות שליליות.

<רחל עזריה (כולנו):>

גם זה וגם אנשים לא מבינים. אתמול ישבתי

עם שלושים נשים והסברתי להן את זה אבל הן

לא הבינו מה זה אומר שלילי.

<רן מלמד:>

אני באמת חושב שמס הכנסה שלילי, אלה מלים

לא נכונות. יחד עם זאת, להשתמש רק ב"מענק

עבודה", זה מטעה כי יש כל מיני מענקים

אחרים שקשורים לעבודה. אני מציע לומר

מענק עבודה של רשות המסים או משהו בנוסח

הזה, כדי לעשות לאנשים את החיבור כדי

שיבינו. באמת יש חשש מאוד גדול בכל מה

שקשור גם לשלילי וגם למסים או לרשות

המסים.

<היו"ר משה גפני:>

בסדר. נחליט בסוף.

<שגית אפיק:>

זה נמצא רק בכותרת? זה נמצא רק בשם החוק?

<עידית לב זרחיה:>

מבחינת מיתוג אנחנו הולכים על השם מענק

עבודה כבר שנה ומנסים להטמיע אותו

ולהחדיר אותו.

<היו"ר משה גפני:>

גם בחוברת שלכם כתוב בסוגריים מס הכנסה

שלילי.

<עידית לב זרחיה:>

שם החוק לא השתנה.

<שגית אפיק:>

אם זה נמצא רק בשם החוק, אולי לקרוא לזה

מענק עבודה של מס הכנסה שלילי, רק כדי

שאנשים יעשו את החיבור כי בכל זאת זה קיים

שנים.

<יגאל ימיני:>

כבר שנתיים אנחנו מנסים להטמיע את הנושא

ואין בעיה עם זה.

<היו"ר משה גפני:>

נראה בהמשך.

<שגית אפיק:>

ישי הקריא את פסקה (1) בה בעל שליטה וקרוב,

זו הגדרה שנמחקת. הסיבה שההגדרות נמחקות

היא כיוון שבפסקה (7) בעמוד הבא, יש הגדרה

חדשה לקרוב. הוא קפץ לשם והקריא את פסקה

(7).

<ישי פרלמן:>

ההגדרה בסעיף 88 היא ההגדרה בה נשתמש

עכשיו.

<היו"ר משה גפני:>

נגיע לזה ונראה.

<ישי פרלמן:>

במקום ההגדרה "הכנסה חודשית ממוצעת" יבוא:

"הכנסה חודשית ממוצעת" – סך כל הכנסת

העבודה של עובד בשנת המס, כשהוא מחולק

במספר חודשי העבודה בפועל, ואם הייתה

לעובד בשנת המס הכנסה מעסק או ממשלח יד –

סך כל הכנסת העבודה בתוספת סך כל הכנסתו

מעסק או ממשלח ידו באותה שנת מס, כשהסכום

המתקבל מחולק במספר חודשי ההכנסה בפועל.

לעניין זה, "חודשי הכנסה בפועל" – 12

חודשים, ולגבי מי שפתח עסק או מי שהחל

לעסוק במשלח יד במהלך שנת מס או שחדל

לעסוק בעסקו או במשלח ידו במהלך שנת מס,

לגבי אותה שנת מס – חודשי העבודה בפועל,

בצירוף מספר החודשים שבהם העסק היה פעיל

ושאינם חופפים לחודשי העבודה בפועל".

ההגדרה הזאת אמורה להביא לחישוב ממוצע של

ההכנסה החודשית של העובד. ההגדרה הקודמת

לא כתבה את ההכנסה כפי שצריך ומבחינה

מתמטית החישוב לא היה נכון.

<שגית אפיק:>

למה ההגדרה הקודמת לא חישבה את זה באופן

נכון?

<שלומית ארליך:>

תן את הנוסחה.

<יגאל ימיני:>

את הנוסחה של המצב הקיים?

<שגית אפיק:>

גם וגם.

<יגאל ימיני:>

במצב הנוכחי התוצאה שמתקבלת היא לא נותנת

את המצב הנכון, מתמטית. אני אסביר. במצב

הנכון להיום, אדם שיש לו גם הכנסה מעסק

וגם הכנסת עבודה, לפי לשון החוק לוקחים את

הכנסת העבודה חלקי מספר חודשי עבודה

בפועל, מקבלים תוצאה מסוימת, שמים אותה

בצד. לוקחים את ההכנסות מעסק חלקי מספר

חודשי עבודה מעסק.

<שגית אפיק:>

ומחברים.

<שלומית ארליך:>

חלקי 12, לא חלקי הכנסה.

<יגאל ימיני:>

הכנסה מעסק, זה לא דווקא חלקי 12. תלוי אם

הוא פתח את העסק במהלך השנה או סגר אותו.

<שגית אפיק:>

חלקי החודשים בהם הוא עבד.

<יגאל ימיני:>

לרוב 12 חודשים. אם הוא פתח או סגר את העסק

במהלך השנה. מתקבלת תוצאה מסוימת של

הכנסה חודשית ממנה נגזר גובה המענק.

מדובר רק במקרים בהם יש הכנסה מעסק

והכנסה מעבודה ביחד. אדם שכיר שיש לו

הכנסת עבודה בלבד, אין שום שינוי לגביו.

ההצעה לתיקון החוק אומרת קחו את ההכנסה

מעבודה פלוס ההכנסה מעסק, זה במונה, חלקי

מספר חודשי עבודה ופעילות עסקית, לא יותר

מ-12 חודשים. זה מה שזה אומר.

<היו"ר משה גפני:>

אם הוא עבד 12 חודשים.

<יגאל ימיני:>

אז זה לא משנה.

<היו"ר משה גפני:>

היה לו עסק במשך שישה חודשים.

<יגאל ימיני:>

12 חלקי 12. תמיד חלקי 12. הבעיה נוצרת כאשר

מדובר בחלק מהשנה.

<שגית אפיק:>

אתה עושה עכשיו ממוצע.

<יגאל ימיני:>

בדיוק. ממוצע.

<ישי פרלמן:>

בהגדרה "הכנסה מעסק או משלח יד" אחרי "לחוק

האמור" יבוא" ולרבות תגמול בעד ימי שירות

במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק הביטוח

הלאומי".

בהגדרה "הכנסת עבודה", בפסקה (3), בסופה

יבוא "ולמעט תגמול בעד ימי שירות

במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק הביטוח

הלאומי".

בשני הסעיפים האלה אנחנו מוסיפים את

התגמולים שמקבלים בעד שירות מילואים

כהכנסה מעבודה והכנסה מעסק ומשלח יד, וכך

הם ייכללו בתוך מנגנון חישוב המענק כמו

שקורה היום עם מענק לידה שהוא בעצם תחליף

להכנסה.

<שגית אפיק:>

היום מענק לידה זה הדבר היחיד?

<יגאל ימיני:>

לא מענק לידה. דמי לידה. מענק לידה לא נחשב

כהכנסה.

בהגדרת חודש עבודה בפועל, מופיעה כבר

תקופת מילואים. במונה אין את ההכנסה.

אנחנו נוסיף את ההכנסה מדמי מילואים.

בהגדרה, במונה, היום זה לא הופיע אלא רק

במכנה.

<שגית אפיק:>

הפסקה הראשונה היא לגבי עצמאי והפסקה

השנייה היא לגבי שכיר. נכון?

<ישי פרלמן:>

נכון.

בהגדרה "חודש עבודה בפועל", אחרי "תקופת

מחלה" יבוא "תקופת שבתון".

ההגדרה של חודש עבודה בפועל נותנת לנו את

החודשים עבורם ישולם המענק. המענק ישולם

גם עבור חודשים של תקופת שבתון כי זה

מחליף עבודה. זה נחשב כאילו הוא עבד למרות

שהוא היה בשבתון.

<שגית אפיק:>

זאת בעצם הטבה.

<ישי פרלמן:>

כן.

בהגדרה "עובד", הסיפה החל במלים "למעט יחיד

שמתקיים בו אחד מאלה" – תימחק.

<שלומית ארליך:>

מה שנמחק זה "למעט יחיד שמתקיים בו אחד

מאלה:

היחיד קיבל הכנסת עבודה מאת קרובו.

היחיד קיבל הכנסת עבודה מאת חבר בני אדם

שהיחיד או קרובו הם בעלי שליטה בו".

עכשיו תסביר את עניין ה-קרוב.

<שגית אפיק:>

מה היה היום לפי החוק לגבי עבודה אצל

קרוב.

<ישי פרלמן:>

עד היום, על פי החוק, בגלל שאנחנו חששנו

מתכנוני מס באמצעות עבודה אצל קרוב

והכנסות פיקטיביות, כל מי שעבד אצל קרוב,

אפילו חודש אחד במהלך השנה, לא היה מקבל

מענק במשך כל השנה. זה לא הוגן כי יש

חודשים שברור לנו שזאת לא הכנסה פיקטיבית

כי הוא לא עבד אצל קרוב ועבור החודשים

האלה אנחנו רוצים לתת את המענק. לכן קבענו

מנגנון אחר שהוא בסעיף 4 בו נאמר:

"בסעיף 2 לחוק העיקרי, ברישה, אחרי "חודש

עבודה בפועל בשנת המס" יבוא "אשר בו לא

קיבל הכנסת עבודה מאת קרובו"".

עבור החודשים הספציפיים בהם הוא עבד אצל

הקרוב שלו, הוא לא יקבל את המענק אבל הוא

יקבל עבור שאר החודשים.

<היו"ר משה גפני:>

בשאר החודשים, לפי החוק הקיים, הוא לא היה

מקבל אפילו שהוא לא עבד אצל קרובו, ועכשיו

הוא כן יקבל. הוא לא יקבל רק עבור אותו

חודש או אותם חודשים בהם הוא עבד אצל

קרובו.

<יגאל ימיני:>

כשיש במקביל הכנסה מקרוב.

<היו"ר משה גפני:>

למה הוא לא מקבל כשהוא עובד אצל הקרוב?

<שגית אפיק:>

יכולה להיות פיקציה.

<יגאל ימיני:>

בדיוק.

<היו"ר משה גפני:>

אחרי שאתם פתוחים, אני שואל למה.

<ישי פרלמן:>

אנחנו פוחדים מהפיקציה שאדם עובד אצל

הקרוב שלו, אצל אבא שלו, אצל אחותו.

<היו"ר משה גפני:>

מה זה קרוב?

<שלומית ארליך:>

בהגדרה החדשה הרחבתם את הקיים ביחס

ל-קרוב.

<ישי פרלמן:>

לא. צמצמנו את הקיים.

<שלומית ארליך:>

במקור ההגדרה של קרוב כללה בן זוג, אח או

אחות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצאי בני

זוג ובן זוג של כל אחד מאלה. עכשיו אתם

מבקשים לומר שיהיו כל אלה ובנוסף גם חבר

בני אדם שבאחזקת אדם או קרובו, אדם המחזיק

בו וחבר בני אדם מוחזק בידי אדם המחזיק בו

ונאמן.

<ישי פרלמן:>

נכון.

<יגאל ימיני:>

לפני כן היה בעל שליטה.

<ישי פרלמן:>

זה היה בתוך הגדרת בעל שליטה. זה לא

שהוספנו את זה אלא הסעיף הזה הוא החלפה של

בעל שליטה. זה בעצם אומר שאם אני שולט

בחברה והחברה משלמת לי כסף, משכורת, אני

בעצם משלם לעצמי.

<היו"ר משה גפני:>

לא הבנתי. את מי אתם מוסיפים?

<ישי פרלמן:>

אנחנ ו לא מוסיפים.

<היו"ר משה גפני:>

יש את הקרובים הקיימים בחוק.

<ישי פרלמן:>

נכון.

<היו"ר משה גפני:>

הרשימה הארוכה ששלומית הקריאה.

<ישי פרלמן:>

נכון. זה קיים היום.

<היו"ר משה גפני:>

וזה נשאר.

<ישי פרלמן:>

נשאר.

<היו"ר משה גפני:>

מה אתם מוסיפים?

<ישי פרלמן:>

היום בחוק יש גם בעל שליטה ואת זה אנחנו

מחליפים בפסקה (3) שמדברת על חבר בני אדם.

בעל שליטה זאת הגדרה שקיימת היום בחוק.

<יגאל ימיני:>

סעיף 88 פסקה (3).

<ישי פרלמן:>

הגדרה של בעל שליטה היא: מי שמחזיק

במישרין או בעקיפין לבדו או ביחד עם

קרובו בעשרה אחוזים לפחות מהון המניות.

<רועי פולקמן (כולנו):>

קרוב של בעל שליטה, גם הוא לא יוכל?

<יגאל ימיני:>

כן.

<שגית אפיק:>

למה בדברי ההסבר כתבתם שזאת הגדרה רחבה

יותר אם אתם לא מרחיבים? יש טעות בדברי

ההסבר.

<ישי פרלמן:>

יש טעות. זה גם השתנה מאז פרסום התזכיר,

בעקבות ההערות. אנחנו שינינו את זה.

המחיקה של פסקה (2) הופכת את זה להיות לא

מרחיב יותר אלא ממעט. בנוסח המקורי זה היה

כל סעיף 88 והיום אלה רק פסקאות (1), (3) ו-(4).

<שגית אפיק:>

בואו נחדד. נשארת הגדרת קרוב כמו שהיא

הייתה. הוספתם לזה את מה שכבר היה, כיוון

שבהגדרה הקודמת של קרוב היה גם את הנושא

של בעל שליטה. אם הקרוב מחזיק בחבר בני

אדם והאדם שזכאי למענק עבודה עובד בחברה

הזאת, באותו חבר בני אדם, עבור אותם

חודשים הוא עדיין לא יהיה זכאי. אבל בעצם

לא הרחבתם את ההגדרה של קרוב. זה שינוי

לעומת התזכיר ולכן דברי ההסבר לא נכונים.

<ישי פרלמן:>

כן. אפילו צמצמנו כי בבעל השליטה הקודמת

צריכים להיות רק עשרה אחוזים וכאן צריכים

להיות יותר, 25 אחוזים.

<היו"ר משה גפני:>

פנה אלי מישהו, אבל הוא לא היחיד, ואמר שאם

אישה – אני אומר אישה כי במקרה מדובר

באישה - עובדת במשרד רואה חשבון, אבא שלה,

קרוב מדרגה ראשונה, שותף במשרד. יש לו

מניות אבל יש לו מניות בסדרי גודל כאלה

שאין לו יכולת לשכנע או להשפיע על ההחלטה.

<שגית אפיק:>

עכשיו עד 25 אחוזים. מעל 25 אחוזים.

<היו"ר משה גפני:>

מעל 25 אחוזים היא לא תקבל מס הכנסה שלילי.

אני חושב שזה עונה.

<שגית אפיק:>

גם אני חושבת.

<היו"ר משה גפני:>

מעל 25 אחוזים, באמת כבר יש השפעה שיכולה

לשנות החלטות. זה בסדר. תמשיך.

<ישי פרלמן:>

אחרי ההגדרה "הפקודה" יבוא:

""קרוב" – קרוב כאמור בפסקאות (1), (3) ו-(4)

להגדרה "קרוב" שבסעיף 88 לפקודה".

במקום כותרת פרק ב', יבוא:

"פרק ב': מענק לעובד שכיר".

כאן מושמט מס הכנסה שלילי, בעקבות תיקון

שם החוק.

<שגית אפיק:>

אלה בעצם שני התיקונים, כאן ובשם החוק.

<ישי פרלמן:>

תיקון סעיף 2

בסעיף 2 לחוק העיקרי, ברישה, אחרי "חודש

עבודה בפועל בשנת המס" יבוא "אשר בו לא

קיבל הכנסת עבודה מאת קרובו".

בסעיף 3 לחוק העיקרי -

ברישה, במקום "לפי סעיף 2" יבוא "לפי פרק

זה".

זה תיקון טכני והוא נובע מהוספת סעיף 6(ב)

אליו נגיע בהמשך.

בפסקה (1), אחרי "דירת מגורים יחידה" יבוא

"ואינה דירת מגורים שחלות לגביה הוראות

סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין"

ובמקום הסיפה החל במלים "לעניין זה "דירת

מגורים" יבוא:

"לעניין זה –

"דירת מגורים" כהגדרתה בסעיף 9(ג) לחוק

מיסוי מקרקעין.

"זכות במקרקעין" – כהגדרתה בחוק מיסוי

מקרקעין".

יש כאן שני תיקונים שמהווים הקלה. ככלל,

אדם שיש לו זכות במקרקעין שהיא לא דירת

מגורים, לא זכאי למענק אבל אדם שיש לו

דירת מגורים אחת, יכול להיות זכאי למענק.

<היו"ר משה גפני:>

אפילו שיש לו מגרש?

<ישי פרלמן:>

לא. אם יש לו מגרש ודירת מגורים, הוא לא

זכאי. אם יש לו רק דירת מגורים אחת, הוא

זכאי. בדיוק בדומה לחוק מיסוי מקרקעין.

<יגאל ימיני:>

במצב הנוכחי היום, אדם שיש לו דירת מגורים

יחידה, זה בסדר, אבל אם יש לו בנוסף מעל

חמישים אחוזים זכות במקרקעין, זה יכול

להיות מגרש, חנות, דירה, הוא לא יקבל את

המענק מהסיבה שיש לו מספיק נכסים והוא

פחות זקוק למענק.

תיקון החקיקה אומר שיש לי דירה, אני רוצה

להרחיב אותה כי המשפחה גדלה, יש אפשרות

בסעיף 9(ג) לחוק מקרקעין לדירה חלופית.

יראו אותך כבעל דירת מגורים יחידה. אמרנו

שנעביר את זה למס הכנסה שלילי. אדם שקונה

דירה חלופית ומיסוי מקרקעין רואה אותו

כבעל דירת מגורים יחידה, נראה אותו גם

בחוק שלנו כבעל דירת מגורים יחידה למרות

שיש לו שתי דירות.

<שגית אפיק:>

עכשיו זה יתקצר בעקבות ההצעה האחרת.

<היו"ר משה גפני:>

הוא מוכר את הדירה.

<יגאל ימיני:>

את הדירה שהיא לא בשימוש. הוא מתחייב.

<היו"ר משה גפני:>

אנחנו מדברים על 24 חודשים.

<יגאל ימיני:>

בדיוק. דירה חלופית.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אולי התקופה תקוצר.

<היו"ר משה גפני:>

לא תקוצר.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אולי תוארך לשלוש שנים.

<היו"ר משה גפני:>

גם לא תוארך. לא תקוצר ולא תוארך. על כל

פנים, כאן זה שנתיים. כל הכבוד לכם.

<שגית אפיק:>

כאן זה מפריע לסעיף שם.

<רן מלמד:>

אדוני, אנחנו מתנגדים לסעיף הזה וברשותך

אני אסביר למה. יש לא מעט מקרים בהם יש

משפרי דירות שרוכשים דירה ומשכירים את

הדירה השנייה שברשותם כדי שהיא תסייע

בתשלום המשכנתא. בצורה הזאת הם לא יהיו

זכאים למענק עבודה למרות שהחוק בכלל לא

מדבר על שום דבר, חוץ מעידוד אנשים לצאת

לעבוד.

<רועי פולקמן (כולנו):>

יהיו להם באופן קבוע שתי דירות.

<רן מלמד:>

יש לו דירה של שני חדרים שעוזרת לו לשלם

את המשכנתא שהוא צריך ולכן אין שום קשר

בין זה לבין היכולת שלו לצאת לעבודה

ולקבל את המענק. זה לערבב כאן שני דברים

שאינם קשורים אחד לשני, פשוט כדי לחסוך

עוד קצת כסף לממשלה.

<רועי פולקמן (כולנו):>

לא, זה לא לחסוך. המטרה היא להוציא מעוני

ולדייק את השימוש בכסף. המטרה היא לדייק

ולהוציא מעוני אנשים.

<רן מלמד:>

כמי שמלווה את החוק הזה מתקופת הפיילוט

שלו, אני חייב להגיד לך מהניסיון. עוד מעט

תתחיל לדבר על החוק הזה לא ברמות של הכנסה

אלא במבחן תעסוקה אחר בכלל.

<רועי פולקמן (כולנו):>

המטרה היא להוציא מעוני. דיברנו על זה.

<היו"ר משה גפני:>

רן, אני מסכים אתך. אתה רוצה, אני אניח

הצעת חוק. אני אבקש מרועי שיסכים לחתום

אתי. אנחנו הגענו ליום הזה שאנחנו

מעבירים את החוק ואתה יכול להתגאות בו. זה

חוק מצוין.

<רן מלמד:>

אני מתגאה בו.

<היו"ר משה גפני:>

השאלה היא אם אנחנו נתחיל עכשיו לעשות

שינויים דרמטיים, ואני בעד שינויים ואכן

בוועדה אני עושה הרבה שינויים. גם בחוק

ההוא אני רוצה שאם למישהו יש דירה שנייה

אבל העלות שלה היא שליש מאשר העלות של

דירה רגילה, היא לא תיחשב כדירה שנייה

בשום מקרה.

<שגית אפיק:>

אגב, אז זה ישפיע גם כאן.

<היו"ר משה גפני:>

נכון.

<רן מלמד:>

אני אשתדל למתן את הערותיי.

<היו"ר משה גפני:>

אני מסכים אתך. אני מציע לא להעלות את זה

כאן. טוב שהעלית, זה רשום בפרוטוקול, ואני

גם מוכן להניח הצעת חוק כזאת.

<ישי פרלמן:>

בתיקון אנחנו מרחיבים את ההגדרה של דירת

מגורים כך שגם אם יש לך לדוגמה קבוצת

רכישה שקנתה מגרש והולכת לבנות עליו דירת

מגורים, גם זה ייחשב כדירת מגורים והוא

יוכל לקבל את המענק אפילו שיש לו שטח

ולכאורה לא דירה.

פסקה (3) – תימחק.

<היו"ר משה גפני:>

מה אומרת פסקה (3)?

<יגאל ימיני:>

"סך כל הכנסת עבודה שלא בשנת המס מחולק

במספר חודשי עבודה בפועל של עובד בשנת

המס נמוך מ-2,070 שקלים".

<שגית אפיק:>

אולי צריך לקרוא את זה עם הסעיף הבא כי זה

יהיה יותר ברור.

<ישי פרלמן:>

לא. נוספה פסקה שאין לה משמעות כי אי אפשר

לקבל את המענק אם לא מרוויחים את הסכום

הזה במשך חודש. אדם שמרוויח פחות מהסכום

הזה, בכל מקרה לא יהיה זכאי למענק ולכן

הפסקה הזאת לא נצרכת.

תיקון סעיף 6

בסעיף 6(א) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל

במלים "כך שבכל מקום" יבוא "כך שבכל מקום,

המלים "שמלאו לו 55 שנים" – יימחקו. במקום

"2,060 שקלים חדשים" ו"3,590 שקלים חדשים" יבוא "סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם" ובמקום

"1,200 שקלים חדשים" יבוא "4,790 שקלים חדשים

בניכוי המכפלה של 3,590 שקלים חדשים במקדם".

<היו"ר משה גפני:>

למה קבעתם את הסכומים האלה? זה בסדר, אבל

למה קבעתם אותם?

<שגית אפיק:>

תסביר בכלל על מי חל הסעיף הזה.

<ישי פרלמן:>

הסעיף הזה חל על אנשים שנקבע להם שכר

מינימום מותאם, שזה אומר שזה שכר מינימום

שהוא יותר נמוך משכר המינימום בשוק. כדי

שהם יוכלו להיכנס למהלך, אפילו שהם

מרוויחים פחות כסף, התאמנו את הסכומים של

המענק לשכר שלהם. כלומר, מי שמרוויח

חמישים אחוזים משכר המינימום במשק, הוא

כבר ייכנס למענק אפילו אם הוא מרוויח

חמישים אחוזים מהסכום שמזכה בקבלת המענק.

עשינו את ההתאמה.

<היו"ר משה גפני:>

הבנו. בסדר.

<ישי פרלמן:>

החלפת סעיף 6א

במקום סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא:

"6א. מענק מוגדל לאם עובדת

על אף האמור בסעיפים 2, 4, 5 ו-6, עובדת שהיא

אם לילד אחד או יותר, הזכאית למענק לפי

הסעיפים האמורים, תהיה זכאית למענק

בשיעור של 150 אחוזים מהמענק שחושב לי

הסעיפים האמורים.

על אף הוראות סעיף קטן (א) על עובדת שהיא

הורה יחיד כמשמעותו בסעיף 6ב, יחולו

הוראות הסעיף האמור".

זה סעיף שהיום חל על אם חד הורית, אב חד

הורי ואם לילדים. בגלל שאנחנו מסדירים את

כל העניין של הורים יחידים בסעיף 6ב הבא,

הסעיף הזה עכשיו יחול רק על אם.

<רועי פולקמן (כולנו):>

יש הפרדה בין אב לאם. 6ב זה על הורה ו-6א זה

רק על אם.

<יגאל ימיני:>

סעיף 6א מתייחס לאימהות.

<היו"ר משה גפני:>

הסבר.

<רועי פולקמן (כולנו):>

למה יש פיצול?

<יגאל ימיני:>

התיקון בסעיף 6א מתייחס אך ורק לאימהות

עובדות. סעיף 6ב מתייחס לנשים וגברים חד

הוריים בלבד.

<היו"ר משה גפני:>

מה ההבדל?

<יגאל ימיני:>

אישה עובדת נשואה. סעיף 6ב מתייחס לנשים

וגברים חד הוריים בלבד.

<ישי פרלמן:>

זה סעיף שמעודד עבודת נשים.

<יגאל ימיני:>

זה בעקבות המלצת ועדת טרכטנברג שהגדילה

את המענק בשיעור של 150 אחוזים לנשים

ולגברים חד הוריים.

<היו"ר משה גפני:>

אישה עובדת, מצבה טוב יותר מבחינת מס

הכנסה שלילי מאשר גבר עובד.

<רועי פולקמן (כולנו):>

במטרה לתת תמריץ.

<היו"ר משה גפני:>

אני בעד.

<יגאל ימיני:>

מבחינת גובה המענק.

<רועי פולקמן (כולנו):>

היא תקבל יותר.

<רחל עזריה (כולנו):>

כבר היום היא מקבלת יותר.

<רן מלמד:>

זה קיים היום.

<רחל עזריה (כולנו):>

בעקבות המלצת ועדת טרכטנברג.

<רן מלמד:>

אתם צריכים להשתמש במונח הורה עצמאי כי

אחרת תסתבכו עם כל מיני ארגוני גברים. הם

כבר מריצים תביעות.

<רועי פולקמן (כולנו):>

ההגדרה הורה יחיד או הורה עצמאי שונתה?

<רן מלמד:>

אין יותר חד הורי.

<רועי פולקמן (כולנו):>

כתוב הורה יחיד.

<רן מלמד:>

יש הורה עצמאי.

<רועי פולקמן (כולנו):>

מה ההבדל.

<רן מלמד:>

אין הבדל. קבעו הגדרה יותר גרועה למשהו

שהיה.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אולי נתקן את זה בניסוח בחוק.

<רן מלמד:>

לדעתי צריך לתקן בניסוח בחוק.

<ישי פרלמן:>

זה קשור לסעיף הבא, ל-6ב. אני יכול להסביר.

אנחנו חשבנו על זה הרבה במהלך

השבועיים-שלושה האחרונים. הבעיה היא

שבפקודה המונח הוא לא הורה עצמאי

וההגדרות שם הן מעט שונות. האמת היא

שההגדרות בפקודה יותר מקלות מאשר

ההגדרות של הורה עצמאי. לא שינו את ההגדרה

פקודת מס הכנסה. כאן אנחנו מסתמכים על

מאגר הנתונים בפקודת מס הכנסה. לכן, אם

רוצים לעשות תיקון, לא כאן. כאן זה לא

המקום כי כאן אנחנו צריכים להסתמך על

ההגדרות. חשבנו על זה הרבה במהלך

השבועיים האחרונים.

<רן מלמד:>

אנחנו אוהבים יותר את ההגדרה הורה יחיד

מאשר הורה עצמאי.

<היו"ר משה גפני:>

הסבר.

<ישי פרלמן:>

שאלו אותי לגבי 6ב.

<שגית אפיק:>

רגע, לפני 6ב. אני מבינה שאת החוק של חד

הורים שינו והיום קוראים לזה הורה עצמאי.

כבר אין הורה חד הורי בישראל? אין הגדרה

כזאת. למה אתם ממשיכים להשתמש בהגדרה

הזאת?

<ישי פרלמן:>

קיימת הגדרה כזאת.

<שגית אפיק:>

בפקודת מס הכנסה כי שם לא רציתם לתקן

בעקבות החוק הזה?

<ישי פרלמן:>

נכון.

<שגית אפיק:>

למה שם לא רציתם לתקן?

<ישי פרלמן:>

ההגדרות הן מעט שונות. מבחינה תפעולית, זה

תיקון מאוד גדול. אפשר לדבר על זה.

<שגית אפיק:>

למה הם לא רוצים לתקן את זה שם?

<רן מלמד:>

אנחנו מעדיפים את זה הורה יחיד. אם אפשר

להשאיר את זה כך, זה עדיף.

<רועי פולקמן (כולנו):>

כתוב הורה יחיד.

<רן מלמד:>

לפי רשות המסים, אין התנגשות עם החוק.

<שגית אפיק:>

מה ההבדל בין הורה עצמאי להורה יחיד או חד

הורי? אין הבדל במהות.

<רן מלמד:>

החוק הוא חוק שנוצר על ידי ארגוני גברים

שכל הזמן אמרו אימהות חד הוריות.

<היו"ר משה גפני:>

למה אתם מתנגדים לומר הורה עצמאי?

<רן מלמד:>

זה לא קשור לעצמאות. אין קשר לעצמאות.

<היו"ר משה גפני:>

לכאורה הם צודקים. למה צריך לשנות את זה?

<רן מלמד:>

לכן טענו שהחוק היה מיותר.

<היו"ר משה גפני:>

לא החוק. המינוח.

<רן מלמד:>

המינוח נקבע בחוק.

<שגית אפיק:>

היום קוראים הורה עצמאי. כמו שעכשיו אתה

משנה את מס הכנסה שלילי למענק עבודה. אתם

מבקשים להשאיר את זה כאן כמו שזה קיים במס

הכנסה.

<היו"ר משה גפני:>

אני כבר התבלבלתי. מה מבקשים לעשות כאן?

<שגית אפיק:>

תוקן החוק המרכזי שעוסק בחד הורים וזה

נקרא הורה עצמאי. בפקודת מס הכנסה נשאר

הורה חד הורי ולכן הם מבקשים שכאן גם

יישאר הורה חד הורי.

<יגאל ימיני:>

כמו בפקודה.

<ישי פרלמן:>

יש כאן איזשהו תיקון שצריך לעשות כי

ההגדרה שלנו לא טובה. אני אקריא את

התיקון.

הוספת סעיף 6ב

אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא:

"6ב. הוראות מיוחדות לגבי עובד שהוא הורה

יחיד

על אף הוראות סעיף 2, עובד שהוא הורה לילד

אחד או יותר הנמצאים אצלו ושכלכלתם עליו,

החי בנפרד מההורה השני ואין לו בן זוג

לרבות ידוע בציבור - - -

<שלומית ארליך:>

בעצם כאן אתה מבקש להכניס את המלים "לא בן

זוג לרבות אדם אחר הידוע בציבור כבן

זוגו".

<ישי פרלמן:>

כן.

<שלומית ארליך:>

תסביר למה אתם מבקשים להכניס את זה.

<ישי פרלמן:>

כי על פי הנוסח של הצעת החוק כרגע, מי

שמתחתן בשנית, נכנס לגדר ההגדרה של הורה

יחיד והוא נשוי בשנית. אנחנו לא רוצים

שהוא ייכנס לתוך ההגדרה של הורה יחיד.

<היו"ר משה גפני:>

בזה אתם מחמירים.

<ישי פרלמן:>

מהנוסח של הצעת החוק. לא מהחוק.

<שגית אפיק:>

זאת בקשה שעכשיו אתה מבקש.

<ישי פרלמן:>

עכשיו אני מבקש כי טעינו בהצעת החוק.

<היו"ר משה גפני:>

אתם לא טעיתם. יכולה להיות עם זה בעיה.

הבעיה תהיה אם אדם ירצה מס הכנסה שלילי,

לפי מה שאתם מציעים עכשיו אחרי תיקון

הטעות כפי שאתם קוראים לזה, הוא פשוט לא

יינשא אלא הוא יחיה עם האישה.

<ישי פרלמן:>

לא. הפוך. הוא כן יינשא.

<היו"ר משה גפני:>

הוא לא יינשא. לפני עשרים שנים הייתה לנו

בעיה עם אלמנות צה"ל ואנחנו תיקנו את

החוק. נדמה לי שאיציק מרדכי היה שר

הביטחון. היו כאלה שנישאו אבל לא אמרו לאף

אחד שהן נישאו. אני חושש גם כאן מדבר כזה.

לכן אני חושב שלא טעיתם. המושכל הראשון

שלכם הוא הנכון.

<ישי פרלמן:>

אנשים שחיים ביחד, לא ייחשבו.

<היו"ר משה גפני:>

אתה לא יודע שהם חיים ביחד. הם לא אומרים

לך בשום מקום. מה הטרגדיה אם זה יישאר כמו

שכתבתם בהתחלה? מה הולך לקרות? מדובר על

אדם שאשתו נפטרה והוא אלמן או שהוא התגרש,

הוא מגדל את ילדיו ועכשיו הוא התחתן. אלה

לא הנישואים הראשונים שהם חיו ביחד אלא

מדובר על משהו אחר לגמרי ואני חושב שצריך

להשאיר את זה.

<גבריאלה הילברון:>

ידוע בציבור לא ייחשב חד הורי ובן אדם

שנשוי כן ייחשב חד הורי? זאת תהיה התוצאה?

<ישי פרלמן:>

על פי הצעת החוק, כן.

<היו"ר משה גפני:>

אני לא מסכים לזה. גם אם הוא התחתן בשנית.

תסכימו לזה. זה סתם. יהיה כאן אבסורד שאני

לא יכול להעביר אותו.

<גבריאלה הילברון:>

אני יכולה להבהיר מה אמרתי?

<היו"ר משה גפני:>

היית ברורה לגמרי. את רוצה שאני אסביר

אותך? אם אני אסביר אותך, אני אומר כאן כל

מיני מלים שעדיף שאני לא אומר אותן.

<רן מלמד:>

אני רוצה רק לחזק אותך. אני מסכים אתך

לגמרי.

<היו"ר משה גפני:>

תשאירו את זה. ישי, תשאירו את זה.

<ישי פרלמן:>

מה זה אומר תשאירו?

<היו"ר משה גפני:>

הכוונה שאם בן אדם התאלמן או התגרש והוא

חד הורי והוא מקבל מס הכנסה שלילי או איך

שנקרא לזה בסוף, אם הוא התחתן אחר כך, הוא

נשאר עם זה, כמו שאתה משאיר ידוע בציבור.

<גבריאלה הילברון:>

אם לא יתקנו את זה, ידוע בציבור הוא לא חד

הורי.

<היו"ר משה גפני:>

זה יביא לפתח רע. אנחנו לא מדברים על הרבה

מאוד אנשים אבל התוצאה תהיה שלפחות חלק

מהם יחיו בלי חופה וקידושין.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אדם שמתחתן עדיין ייחשב חד הורי?

<היו"ר משה גפני:>

לא חד הורי. הוא יקבל מס הכנסה שלילי. זה

בנוסח המקורי.

<רן מלמד:>

הכוונה היא שהוא יקבל את הגבוה, את ה-150

אחוזים.

<שגית אפיק:>

ישי, מה אתם התכוונתם במקור? עזוב את

התיקון שעכשיו אתה מבקש. מה התכוונתם

במקור?

<ישי פרלמן:>

מי שנישא בשנית או שיש לו בן זוג חדש, ידוע

בציבור, הוא לא ייחשב חד הורי ולא יקבל את

המענק.

<היו"ר משה גפני:>

המשמעות תהיה שאנשים פשוט לא יתחתנו. מה

חשבתם בהתחלה?

<ישי פרלמן:>

מה שחשבנו בהתחלה זה מה שאני אומר עכשיו.

אדם שמתחתן בשנית או שיש לו ידוע בציבור

חדש, הוא לא יהיה זכאי למענק.

<שגית אפיק:>

אבל הניסוח שלכם היה לוקה בחסר ובעצם

החלתם את זה רק על מי שיש לו ידוע בציבור.

זאת אומרת, הוא לא יהיה זכאי. לכאורה לפי

הנוסח המקורי שלכם, מי שנישא בשנית, כן

יהיה זכאי. חד הורי יהיה זכאי ל-150 אחוזים.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אבל הוא כבר לא חד הורי.

<שגית אפיק:>

אבל לפי הנוסח המקורי שלהם, בלי התיקון

שעכשיו הוא מבקש להכניס. הוא אומר שהייתה

להם טעות בנוסח והם מבקשים לתקן.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אבל מה ההיגיון?

<רן מלמד:>

אני אסביר לך. למשל, דוגמה של אם חד הורית

שאני מסייע לה בשנים האחרונות. היא גרושה

ואם לשלושה ילדים. היא קיבלה מזונות

מבעלה באמצעות ההוצאה לפועל כי הוא לא

רצה לשלם. היא הכירה גבר והוא גרוש עם

שלושה ילדים. הוא משלם מזונות לגרושתו,

חלק נכבד מהכנסתו. היא היום, אם היא

מתחתנת אתו, מפסידה את המענק של ה-150

אחוזים שמבחינתה הוא קריטי כדי שהם יוכלו

לגדל ביחד את הילדים.

<גבריאלה הילברון:>

היא חיה אתו. הוא ידוע בציבור שלה.

<רועי פולקמן (כולנו):>

זה מה שרוצים לשנות.

<רן מלמד:>

זה בדיוק מה שאני רוצה לתקן.

<היו"ר משה גפני:>

הם ידועים בציבור כשיש להם הטבות, אבל

במקרה הזה הם לא יהיו ידועים בציבור.

<רן מלמד:>

הרצון הוא לומר להם שלא יהיו ידועים

בציבור.

<היו"ר משה גפני:>

התהליך שרן מתאר הוא תהליך נכון שעלול

לקרות. שני בני הזוג האלה אותם הוא תיאר,

הם לא יהיו ידועים בציבור . הם יקבלו מס

הכנסה שלילי ואם ישאלו אותם אם הם נשואים,

הם יאמרו לא. לכן הנוסח המקורי שלכם הוא

הנכון.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אני חושב שזה נוסח לא נכון וזה משתי

סיבות. ראשית, אני רוצה לדבר רגע על המהות

של התיקון הזה. המהות של התיקון הזה אומרת

שאנחנו מגדילים את מענק העבודה, מס הכנסה

שלילי, לאימהות חד הוריות בעיקר כי אנחנו

חושבים שיש מקום לתת לאם חד הורית שאין שם

שני ראשי משק בית שיכולים לפרנס.

<היו"ר משה גפני:>

זה בסדר.

<רועי פולקמן (כולנו):>

ברגע שיש שני ראשי משק בית, גם אם הם

ידועים בציבור וגם אם הם נשואים, אין לזה

מהות.

<היו"ר משה גפני:>

למה אתה חוזר לידוע בציבור כל הזמן? אני

הבנתי את זה גם בלי שתגיד.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אני אומר שבמהות זה לא הגיוני לתת לא

לידועים בציבור ולא לנשואים או לאנשים

שחיים ביחד, אם היינו יכולים לדעת על כך,

את המענק המוגדל הזה לחד הוריות. לכן זה

לא הגיוני לתת את זה לאנשים נשואים, על פי

חוק. זה פשוט לא סביר. גם אם הם נשואים

בשנית, זה לא סביר.

<היו"ר משה גפני:>

אותו גבר עליו אנחנו מדברים עכשיו שנישא

בשנית, מה הוא מקבל כחד הורי?

<רועי פולקמן (כולנו):>

אותו הדבר.

<היו"ר משה גפני:>

150 אחוזים. ברגע שהוא נישא בשנית, מה הוא

מקבל?

<יגאל ימיני:>

מאה אחוזים מענק. צריך להזכיר שכל הנשים

מקבלות 150 אחוזים ולא משנה מה המצב.

<שגית אפיק:>

נשים ימשיכו לקבל 150 אחוזים. רציתם לעודד

נשים לצאת לעבודה.

<היו"ר משה גפני:>

אפילו אם היא נישאה.

<יגאל ימיני:>

נכון. זה סעיף 6א.

<ישי פרלמן:>

אני רוצה להדגיש שהורה עצמאי אומר בדיוק

אותו הדבר.

<היו"ר משה גפני:>

מה נענה לגברים? מה נגיד להם? למה הם לא?

<ישי פרלמן:>

הם מקבלים את המענק.

<היו"ר משה גפני:>

למה אישה כן?

<יגאל ימיני:>

בואו לא נשכח שאישה שמתגרשת, יש לה בעל

גרוש וגם הוא מקבל 150 אחוזים אם הילדים

אצלו.

<היו"ר משה גפני:>

דבר על האלמנה. אישה התאלמנה. היא ממשיכה

לקבל 150 אחוזים. היא נישאת בשנית.

<יגאל ימיני:>

היא מקבלת.

<היו"ר משה גפני:>

הגבר התאלמן מאשתו? מקבל 150 אחוזים. הוא

נישא בשנית.

<יגאל ימיני:>

לא יקבל.

<היו"ר משה גפני:>

למה? מה ההבדל ביניהם?

<גבריאלה הילברון:>

כוונתו של החוק הייתה גם לעודד נשים לצאת

לעבודה.

<היו"ר משה גפני:>

ולמה לא גברים? מה יעשו הגברים?

<עידית לב זרחיה:>

הם מקבלים מאה אחוזים.

<היו"ר משה גפני:>

זה שהם מקבלים מאה אחוזים, הבנתי. אני

שואל למה הם לא. מה אני אגיד להם?

<גבריאלה הילברון:>

החוק מיועד לעודד את שני המינים לצאת

לעבודה אבל לעודד נשים יותר.

<היו"ר משה גפני:>

אם לעודד נשים יותר, היה צריך לתת לנשים

חד הוריות 170 אחוזים ולגברים חד הוריים 130

אחוזים. לא עשו את זה. אמרו שכולם אותו

הדבר. שניהם חד הוריים, שניהם מקבלים 150

אחוזים. מה קרה טכנית ברגע שהם נישאו?

העול על הגבר הוא יותר, הוא פחות? כשהכנתם

את החוק ישבתם עם פסיכולוג? מה ההבדל? הרי

כולם שווים.

<ישי פרלמן:>

יש כאן בלבול.

<היו"ר משה גפני:>

לא בלבול. הבנו לגמרי.

<ישי פרלמן:>

הורה עצמאי, הוא עושה שני דברים. קודם כל,

הוא מגדיל את המענק של הגבר ממאה אחוזים

ל-150 אחוזים. דבר שני שהחוק עושה, והוא

עושה את זה גם לנשים, הוא מגדיל את הטווח

שבו מקבלים את המענק בין 2,000 ל-6,000 שקלים,

מ-1,000 עד 10,000 שקלים.

<היו"ר משה גפני:>

אתה חוזר על זה כמה פעמים. אתה נהנה מזה.

גם אנחנו נהנים אבל השאלה כאן היא אחרת

לגמרי.

<ישי פרלמן:>

אם יחידה מקבלת יותר מאשר אישה נשואה.

<היו"ר משה גפני:>

גם גבר יחיד. אותו הדבר.

<יגאל ימיני:>

לגבר או לאישה חד הורית, יש קושי רב

ביציאה לעבודה. היא יוצאת מאוחר, חוזרת

מוקדם, המשרה שלה יותר נמוכה.

<שגית אפיק:>

השאלה היא מה ההבדל.

<יגאל ימיני:>

הנטל הכלכלי על זוג נשוי פחות קשה.

<היו"ר משה גפני:>

הכול בסדר. מה שאתם מציעים, זאת הצעה

מצוינת. אני שואל מה קרה לגבר או לאישה

ברגע שהם הפסיקו להיות חד הוריים

והתחתנו. מה קרה.

<יגאל ימיני:>

האישה תמשיך לקבל 150 אחוזים.

<היו"ר משה גפני:>

לא. מה שאתם מציעים אני יודע. תגידו לי רק

מה קרה. אני המחוקק.

<שרית פרסי:>

הם נהיו משפחה.

<היו"ר משה גפני:>

האישה משפחה והבעל משפחה.

<יגאל ימיני:>

הנטל הכלכלי פחות קשה.

<היו"ר משה גפני:>

מה שאתם אומרים על האישה, תגידו על הבעל.

<גבריאלה הילברון:>

מה עם זוג שלא היה נפרד והתחתן שוב? המצב

הוא אותו מצב.

<היו"ר משה גפני:>

לא הבנתי. מה ההבדל?

<גבריאלה הילברון:>

זוג שלא נישא שנית, מאז שהם נשואים הם

נשארו נשואים, הגבר מקבל מענק רגיל

והאישה מקבלת 150 אחוזים.

<היו"ר משה גפני:>

האישה מקבלת 150 אחוזים כשהם נשואים?

<גבריאלה הילברון:>

תמיד היא מקבלת 150 אחוזים.

<יגאל ימיני:>

אמרנו את זה. אמרת לנו להפסיק לחזור על זה.

<שגית אפיק:>

אתה מקבל את התיקון שהם מציעים.

<היו"ר משה גפני:>

כן. ההבדל בין האישה לגבר היא שכאשר שני

בני זוג נשואים, האישה מקבלת מס הכנסה

שלילי בגובה של 150 אחוזים והגבר מקבל

בגובה של מאה אחוזים.

<יגאל ימיני:>

נכון.

<היו"ר משה גפני:>

אז לא שיניתם שום דבר.

<שלומית ארליך:>

המשמעות היא שאנחנו כן מכניסים את

התיקון.

<שגית אפיק:>

מכניסים את התיקון שהוא מבקש.

<היו"ר משה גפני:>

זה חוק כזה שמעבר לעובדה שמס הכנסה שלילי

ומענק עבודה והכול, זה גם מעודד את האישה

כשהם נשואים, כשהם נמצאים יחד. הבעל בעמדה

נחותה מבחינת האחוזים שהוא מקבל. זאת

המציאות. זה בסדר.

<שלומית ארליך:>

המשמעות היא שאנחנו מכניסים את התיקון

והתיקון יאמר: ואין לו בן זוג לרבות אדם

אחר הידוע בציבור כבן זוגו. אנחנו

מתייחסים לבן זוג, ההגדרה של בן זוג לא

נמצאת בתוך החוק להגדלת שיעור ההשתתפות

אלא בעצם קוראים אותה מתוך פקודת מס

הכנסה כי כל מונח שאין לו משמעות בתוך

החוק הזה עובר לפקודת מס הכנסה ושם המונח

בן זוג הוא אדם נשוי החי ומנהל משק בית

משותף עם מי שהוא נשוי לו.

אתה יכול להמשיך.

<ישי פרלמן:>

אני אקריא את סעיף 6ב.

אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא:

"6ב. הוראות מיוחדות לגבי עובד שהוא הורה

יחיד

על אף הוראות סעיף 2, עובד שהוא הורה החי

בנפרד מההורה השני ואין לו בן זוג לרבות

אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו (בסעיף זה

– הורה יחיד), שהכנסתו החודשית הממוצעת,

באותה שנת מס, היא כמפורט בפסקאות שלהלן,

לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות

סעיפים 3 ו-7, למענק בעד כל חודש עבודה

בפועל בשנת המס אשר בו לא קיבל הכנסת

עבודה מאת קרובו, בסכומים המפורטים באותן

פסקאות:

לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים -

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,270

שקלים חדשים ופחותה מ-3,590 שקלים חדשים –

סכום השווה לשמונים שקלים חדשים בתוספת

10.8 אחוזים מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת

העולה על 1,270 שקלים חדשים, כשהתוצאה

המתקבלת מוכפלת ב-150 אחוזים.

אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,590

שקלים חדשים ל-7,740 שקלים חדשים – 150

אחוזים מסכום של 330 שקלים חדשים.

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 6,740

שקלים חדשים ואינה עולה על 9,420 שקלים

חדשים – סכום של 330 שקלים חדשים, בניכוי

11.6 אחוזים מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת

העולה על 6,740 שקלים חדשים, כשהתוצאה

המתקבלת מוכפלת ב-150 אחוזים, ואולם אם

התוצאה המתקבלת לפני ההכפלה כאמור נמוכה

מעשרים שקלים חדשים, לא יהיה העובד זכאי

למענק.

לעובד שלו שלושה ילדים לפחות -

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,270

שקלים חדשים ופחותה מ-3,590 שקלים חדשים –

סכום השווה ל-120 שקלים חדשים בתוספת 5.5

אחוזים מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת

העולה על 1,270 שקלים חדשים, כשהתוצאה

המתקבלת מוכפלת ב-150 אחוזים.

אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,590

שקלים חדשים ל-7,530 שקלים חדשים – 150

אחוזים מסכום של 480 שקלים חדשים.

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 7,530

שקלים חדשים ואינה עולה על 11,500 שקלים

חדשים – סכום שהשווה ל-480 שקלים חדשים,

בניכוי 11.6 אחוזים מחלק הכנסתו החודשית

הממוצעת העולה על 7,530 שקלים חדשים,

כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-150 אחוזים,

ואולם אם התוצאה המתקבלת לפני ההכפלה

כאמור נמוכה מעשרים שקלים חדשים, לא יהיה

העובד זכאי למענק.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וסעיף 4, עובד

שהוא הורה יחיד, כאמור בסעיף קטן (א),

שהייתה לו בשנת המס הכנסה נוספת, יחולו

לגביו הוראות אלה, לפי העניין:

לגבי עובד שלו ילד אחד או שני ילדים -

הייתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ-3,150

שקלים חדשים – יקראו לגביו את הוראות

סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום "6,740

שקלים חדשים" יבוא "6,740 שקלים חדשים

בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת".

הייתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 3,150 שקלים

חדשים ומעלה – יקראו לגביו את הוראות

סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום "3,590

שקלים חדשים" או "6,740 שקלים חדשים" יבוא

"6,740 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת

הממוצעת" ובמקום "330 שקלים חדשים" יבוא "80

שקלים חדשים בתוספת 10.8 אחוזים של הסכום

הקובע", ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או

נמוך מאפס – יהיה סכום המענק לגביו אפס.

לעניין זה, "הסכום הקובע" - ההפרש החיובי

שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,270

שקלים חדשים מ-6,740 שקלים חדשים לבין

הכנסתו הנוספת הממוצעת.

לגבי עובד שלו שלושה ילדים לפחות -

הייתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ-3,940

שקלים חדשים – יקראו לגביו את הוראות

סעיף קטן (א)(12) כך שבכל מקום, במקום "7,530

שקלים חדשים" יבוא "7,530 שקלים חדשים

בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת".

הייתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 3,940 שקלים

חדשים ומעלה – יקראו לגביו את הוראות

סעיף קטן (א)(2) כך שבכל מקום, במקום "3,590

שקלים חדשים" או "7,530 שקלים חדשים" יבוא

"7,530 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת

הממוצעת" ובמקום "480 שקלים חדשים" יבוא "120

שקלים חדשים בתוספת 15.5 אחוזים של הסכום

הקובע", ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או

נמוך מאפס – יהיה סכום המענק לגביו אפס.

לעניין זה, "הסכום הקובע" - ההפרש החיובי

שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,270

שקלים חדשים מ-7,530 שקלים חדשים לבין

הכנסתו הנוספת הממוצעת.

ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב)

וסעיף 6, נקבע לעובד שהוא הורה יחיד, כאמור

בסעיף קטן (א), שכר מינימום מותאם, יקראו

לגביו את הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב),

ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך

שבכל מקום, במקום "1,270 שקלים חדשים" "ו-3,590 שקלים חדשים" יבוא "סכום כאמור כשהוא

מוכפל במקדם", במקום "3,150 שקלים חדשים"

יבוא "6,740 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של

3,590 במקדם", ובמקום "3,940 שקלים חדשים" יבוא "7,530 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,590

במקדם". בסעיף קטן זה, "שכר מינימום מותאם"

ו"מקדם" – כהגדרתם בסעיף 6(ב)".

<רן מלמד:>

אני יודע שאני פותח כאן נושא אבל לפחות

לשים אותו בפרוטוקול. החוק הזה בעצם נותן

מענק עבודה למי שיש לו ילדים. מה קורה עם

עובדים שאין להם ילדים והם מעוטי הכנסה?

הם עובדים בשמירה, אולי אפילו יצאו מכלא

וצריכים להשתקם וצריכים את הכסף הזה.

<היו"ר משה גפני:>

שאלה טובה. תשובה.

<ישי פרלמן:>

בחלק מהחוק, מעל גיל 55 הם מקבלים את המענק

אבל זה לא משהו שקורה עכשיו. זה קיים בחוק

היום. מעל גיל 55 הם מקבלים.

<רן מלמד:>

אני מדבר על אלה שהם מתחת לגיל 55.

<ישי פרלמן:>

אלה שמתחת לגיל 55, לא מקבלים את המענק. זה

חלק מהחוק כיום.

<רן מלמד:>

אדוני, אני חושב שיש כאן בעיה מאוד קשה.

<היו"ר משה גפני:>

אני מסכים.

<היו"ר משה גפני:>

אני רוצה להוסיף לשאלה שלו. מה קורה עם

נכים שהם לא יכולים להביא ילדים לעולם

והם עובדים?

<נטליה מירנצ'וב:>

לחוק יש שתי מטרות. קודם כל, לעזור לאלה

שיש להם חסמים לצאת לשוק העבודה והמטרה

השנייה היא צמצום תחולת העוני. אנחנו

סימנו שתי אוכלוסיות מרכזיות ואלה הן

קודם כל המשפחות עם הילדים, עליהן חשבנו

קודם כל, כי ילד במשפחה מקשה על יציאה

לשוק העבודה, במיוחד אם זה ילד קטן. כמובן

מדובר על מישהו שנתמך במשפחה, כלומר, יש

יחס תלות יותר גבוה. יש תחולת עוני יותר

גבוהה ואנחנו רוצים להוציא את המשפחות

משם. לשם כך יזמנו את החוק והמחוקק אמר את

דברו. כמובן גם למבוגרים יש קושי בשוק

העבודה ולכן גם שם הוכנסה האוכלוסייה

הזאת.

בנוגע לבעלי מוגבלויות, התחשבנו בזה ויש

כאן בשורה לאוכלוסייה הזאת. אנחנו מוכנים

לתת מענק גם להן.

בנוגע לאנשים צעירים בריאים שעדיין אין

להם משפחה ואין להם ילדים כך שאין קושי

מיוחד לצאת לשוק העבודה, בשלב זה אין

איזשהו תכנון להרחיב את האוכלוסייה.

<רועי פולקמן (כולנו):>

כל הטיפול בעוני דורש להתמקד ולדעת היכן

אתה רוצה לפעול, בעיקר למשל העוני

הבין-דורי. באו ואמרו שאם אדם הוא בן 35

ואין לו משפחה ואין לו ילדים, והוא לא בעל

מוגבלויות, יש לו יותר כלים ויכולות.

המדינה אומרת שבעדיפות שלה כמדינה כשהיא

רוצה לטפל בעוני ולעודד יציאה לשוק

העבודה ולעודד הכנסה ראויה שתוציא

מהעוני. הוא אדם שצריך לפרנס רק את עצמו,

אין לו תלויים ואין לו מגבלה כלשהי. אנחנו

בעולם של משאבים מוגבלים. האתגר בטיפול

בעוני הוא להתמקד במקומות בהם זה הכי

אפקטיבי. אני חסיד גדול של הנושא

הבין-דורי. לכן אין מה לעשות, בעולם

משאבים מוגבל אתה רוצה להתמקד.

<רן מלמד:>

אני לא אמרתי אדם בן 35. אי אפשר לחשוד בי

שאני נגד מס הכנסה שלילי. יעידו כאן אנשי

רשות המסים שהיחידי שעבד אתם עוד בתקופת

הפיילוט, הייתי אני. יש לי גם קצת מהלכים

גם במה שקורה כאן עכשיו ואני רוצה להסביר.

אנשים שלא יכולים למצוא עבודה חוץ מעבודת

שמירה. אנשים בודדים שמשתכרים 5,000 או 5,300

שקלים בחודש כשומרים והם צריכים לשכור

דירה כי אין להם מקורות הכנסה אחרים, כי

אין בת זוג או אין משפחה וברוך השם יש

כאלה המונים. הם צריכים לשכור דירה

בירושלים או בתל אביב או במקום אחר והם

צריכים להוציא לפעמים חמישים אחוזים

מההכנסה שלהם על דיור. הכסף הזה הוא כסף

שיהיה כסף המחיה שלהם. אין להם הכנסה

אחרת. העובדה שבמשך שנים דווקא את

האוכלוסייה הזאת של הבודדים, שמים בצד.

<רועי פולקמן (כולנו):>

עובד מבוגר יקבל עזרה.

<רן מלמד:>

היום חוק שירותי שמירה אוסר על המעסיק

להעסיק את השומר ביותר מאיקס שעות ליום.

זה אומר שגם שומר שאומר שהוא רוצה לעשות

שעות נוספות כדי להגדיל את ההכנסות שלו,

לא יכול לעשות זאת.

<רועי פולקמן (כולנו):>

הטיפול הוא לא דרך החוק הזה. הטיפול הוא

דרך העלאת השכר.

<רן מלמד:>

אני אגיד לך מה כן אפשר לעשות.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אם אדם הוא בן שלושים.

<רן מלמד:>

אני לא אמרתי שלושים.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אתה מתווכח על בין 55 ל-50.

<רן מלמד:>

אני בפירוש אומר שתורידו את התקרה ל-45.

<רועי פולקמן (כולנו):>

זה דיון אחר. אדם שהוא צעיר, הוא בריא ולא

מפרנס אף אחד, אתה לא יכול להגיד שדינו

כדין אחר. המטרה ברמה הלאומית היא להעלות

את השכר ולהוריד את יוקר המחיה. הטיפול

והקושי הזה שמתואר, הוא בהרבה כלים אחרים.

<רן מלמד:>

בגיל 45 כבר לא קולטים אותך לעבודה.

<רועי פולקמן (כולנו):>

ברור. הטיפול הוא להעלות שכר ולהוריד

יוקר מחיה, וזה מטופל בכלים אחרים.

<רן מלמד:>

זה לא קשור לזה.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אם הוויכוח הוא על 55 או פחות, זה דיון

לגיטימי.

<רן מלמד:>

זה דיון עקרוני.

<רועי פולקמן (כולנו):>

הרציונל שהחוק הזה מביא הוא רציונל נכון.

את הטיפול בקושי להתפרנס ממשכורת יחידה,

שכר מינימום במדינת ישראל, סוגיה חשובה

מאוד אבל החוק הזה לא בא לטפל בה.

<רן מלמד:>

המדינה לא נותנת לבודדים סיוע ריאלי בשכר

דירה, היא לא נותנת שום דבר אחר.

<רועי פולקמן (כולנו):>

זה ברור אבל זה לא הכלי.

<שגית אפיק:>

נשאל את נטליה. למה הוחלט על גיל 55 ביחס

ליחיד? מה הסיבה?

<נטליה מירנצ'וב:>

התשובה היא שבגיל מסוים מתחיל להיות קושי

לבן אדם להשתלב בשוק העבודה.

<שגית אפיק:>

זה גיל 55. ראיתם איזה מחקרים?

<היו"ר משה גפני:>

אני בדקתי. עשיתי מחקר בעניין הזה ואני

חושב שזה צריך להיות גיל חמישים. מה את

אומרת?

<נטליה מירנצ'וב:>

שווה בדיקה.

<שגית אפיק:>

עכשיו אנחנו ממקדים את השאלה.

<רועי פולקמן (כולנו):>

הנושא שרן מעלה, הוא לא בחוק הזה. הכלי

לאותו אדם בן 45 הוא דרך כלים אחרים. יש

עכשיו תכנית במשרד הכלכלה לגילי 45.

<רן מלמד:>

לא במשרד הכלכלה.

<שגית אפיק:>

יש הבדל בין נשים לגברים. בכל זאת המחוקק

חשב מראש שיש הבדל ביכולת של הנשים

להיכנס לעבודה.

<היו"ר משה גפני:>

אתם אומרים, ואנחנו מסכימים אתכם, שאצל

נשים זה שונה מאשר אצל גברים. השאלה היא

אם אצל נשים לא לקבוע גיל חמישים. לא יכול

להיות שנשים וגברים זה אותו הדבר. זה נראה

כאילו יש בחוק רשלנות. גיל 55 הבנתי. אני לא

מקבל אבל הבנתי.

<נטליה מירנצ'וב:>

מדובר במשפחות עם ילדים והאישה רוצה יותר

להיות עם הילדים כך שיותר קשה לה לצאת

לשוק העבודה. אנחנו נותנים שם סכומים

יותר גבוהים.

<היו"ר משה גפני:>

זה לא משכנע. לפי מה שאתם אומרים הגיל

צריך להיות חמישים.

<נטליה מירנצ'וב:>

אני לא חושבת שיש פער ניכר בשיעורי

האבטלה בין גברים לנשים בגיל חמישים.

<קריאה:>

יש.

<היו"ר משה גפני:>

יש. אתם באים לכאן ואתם אומרים את זה. משרד

האוצר בא לכאן ואומר את זה.

<רחל עזריה (כולנו):>

אבל הפער הוא לא בגלל הגיל.

<היו"ר משה גפני:>

אני מבקש שבכל זאת תבדקו. אם תעמדו על

דעתכם, אני לא אפגע בחוק. יש לי מספיק

עימותים עם משרד האוצר וכאן אני לא רוצה

עימות אלא אני רוצה להעביר את החוק. אני

מבקש שתבדקו במהלך הדיון. אני חושב

שלפחות לגבי נשים, צריך להוריד את הגיל

לגיל חמישים כי אחרת זאת נראית רשלנות

בחקיקה. אתם טוענים כל הזמן, ואנחנו

מסכימים עם זה ואנחנו גם יודעים שלאישה

יותר קשה. אישה פורשת בגיל צעיר יותר. אני

חושב שלגבי אישה, צריך להוריד לגיל

חמישים.

אני הכנתי הצעת חוק לגבי נכים, לגבי אנשים

עם מוגבלות, גם אם הם יחידים. הייתי מאוד

מרוצה אם הם היו מכניסים את זה בחוק. אם

יכניסו את זה בחוק – טוב, ואם לא יכניסו

את זה בחוק - אני אניח את הצעת החוק הזאת.

אני אחתים עוד חברי כנסת ואז בחוק הזה אני

גם אכניס הפחתת גיל הפרישה. זאת אומרת,

הפחתת הגיל לגיל 55.

<רועי פולקמן (כולנו):>

רק לנשים.

<היו"ר משה גפני:>

לא. זה יהיה גם לגברים. אם עושים חוק פרטי,

זה חוק פרטי.

<רועי פולקמן (כולנו):>

צריכה להיות לזה הצדקה.

<שגית אפיק:>

יכול להיות שהם יבדקו ויחזרו עם תשובה.

<נטליה מירנצ'וב:>

בעלי מוגבלויות נמצאים בחוק הזה.

<היו"ר משה גפני:>

לא.

<יגאל ימיני:>

לפי התיקון כאן בחוק, עובד שנקבע לו שכר

מינימום מותאם, הוא בן 23 ומעלה ללא ילדים,

גם הוא מקבל את המענק.

<רועי פולקמן (כולנו):>

זה ברור והגיוני.

<נטליה מירנצ'וב:>

לא משנה מה הגיל.

<שגית אפיק:>

בכל גיל?

<נטליה מירנצ'וב:>

אם הוא בעל מוגבלות, לא דורשים את התנאי

לילדים.

<רועי פולקמן (כולנו):>

גם אם הוא רווק ואין לו ילדים.

<יגאל ימיני:>

זה מופיע בתיקון.

<ישי פרלמן:>

זה חלק מהתיקון.

<רועי פולקמן (כולנו):>

זה מאוד הגיוני.

<רחל עזריה (כולנו):>

אם מסתכלים על שוק העבודה, על נשים בשוק

העבודה, האתגר המשמעותי שבעצם גורם לפערי

השכר הוא התקופה בה מגדלים ילדים. ניתן

כאן מענה לעניין הזה. בגיל אין פער בין

גברים לנשים אם מנכים את העניין של

התקופה בה מגדלים ילדים כאשר נשים מנסות

לחזור לשוק העבודה. לכן אני חושבת שזה כן

מהלך נכון להשוות בין הגברים לבין הנשים

אבל לעשות את התיקון עבור האימהות החד

הוריות כדי לעודד את הנשים ולאפשר להן

לעבוד בשנים האלה. לכן אני חושבת שאנחנו

צריכים לראות את זה בתוך הפרספקטיבה

הרחבה יותר.

פערי השכר המגדריים בישראל הם מאוד מאוד

גבוהים והסיבה המרכזית היא בגלל שאנחנו

יולדות הרבה ילדים ברוך השם. ב-OECD נשים

יולדות הרבה פחות וזאת אחת הסיבות לצמצום

הפער. לכן אני לא חושבת שצריך להסתכל על

גברים ועל נשים בצורה אובייקטיבית כאשר

מגיעים לגיל חמישים אלא בהשלכה למה שהיה

בשנים בהן נשים ילדו. לכן בעיני לטווח

הארוך זה כן הפתרון.

זה שיש את ההבחנה ומדברים על אימהות חד

הוריות, על הורים לילדים קטנים, בסוף זה

הסיפור. לדעתי זה הפתרון בסופו של דבר

לטווח הארוך.

<היו"ר משה גפני:>

את אומרת החוק הזה.

<רחל עזריה (כולנו):>

כן.

<היו"ר משה גפני:>

אבל לגבי גיל נשים, מה את אומרת?

<רחל עזריה (כולנו):>

העניין של הזה של מאיזה גיל, ברגע

שמורידים את עניין הילדים, אין את הפערים

הגדולים בין גברים לנשים. זאת הטענה שלי.

האתגר של נשים הוא שהן הפסידו שנים בהן הן

לא עבדו.

<היו"ר משה גפני:>

אבל לא מתייחסים כך לעניין הזה, לא בגיל

הפרישה ולא בשום דבר. בכל הדברים אומרים

שלאישה קשה יותר.

<רחל עזריה (כולנו):>

כן. מחר יום האישה הבינלאומי. מה עושה

הקמפיין? את שווה. בסדר, הבנו שאנחנו שוות

אבל בסוף מישהו צריך לאסוף את הילדים.

היום הפער הגדול הוא לא כי נשים לא מבינות

שהן מוכשרות ולא כי גברים לא מבינים, הכול

בסדר, המקצועות פתוחים בפנינו גם בצבא, גם

באזרחות, אבל העניין הוא שיש ילדים.

מסתכלים מול אירופה ורואים שההבדל הוא

שאנחנו מגדלים את הילדים.

<היו"ר משה גפני:>

אני חולק עליך.

<רחל עזריה (כולנו):>

אני יודעת.

<היו"ר משה גפני:>

מאיפה את יודעת?

<רחל עזריה (כולנו):>

כי אני מבינה שיש בינינו את הפער הזה.

<היו"ר משה גפני:>

לא, אין לנו. אל תוליכי את זה לשום מקום.

אני מדבר אתך כלכלית לחלוטין. מתייחסים

לאישה במשק הישראלי אחרת מאשר לגבר ולא

בגלל לידות. הלידות הן הבעיה?

<רחל עזריה (כולנו):>

בטח.

<היו"ר משה גפני:>

לא. אלה לא הלידות.

<רחל עזריה (כולנו):>

נשים מקודמות לפי הצלחה מוכחת וגברים לפי

פוטנציאל. אני יודעת גם את זה. אני רוצה

להזכיר שאנחנו מתמודדים עם זה שאנחנו

הולכים לעבוד הרבה יותר שנים. זאת

המציאות שלנו. אנחנו ניאלץ לעבוד הרבה

יותר שנים ואני חושבת שכל חקיקה – אלא אם

כן זאת הוראת שעה ואלא אם אנחנו אומרים

שזה לשנה ואחר כך זה ייבחן, ואם אתה רוצה

דבר כזה, יכול להיות שיש על מה לדבר – אבל

לטווח הארוך, זאת המציאות שמחכה לנו ואין

מנוס. יש כאן פער בין-דורי.

<היו"ר משה גפני:>

אני מסכים לנאום המלומד שלך.

<רחל עזריה (כולנו):>

זאת הייתה מחמאה יפה.

<היו"ר משה גפני:>

אני מתנצל, אני חולק עליך.

<רחל עזריה (כולנו):>

זה בסדר. אתה יכול לחלוק.

<היו"ר משה גפני:>

אני רק אומר לך את דעתי. אני יותר שנים

כאן. אני אומר לך שמדינת ישראל על כל

מרכיביה, בנושא הכלכלי מתייחסים לנשים לא

רק בגלל הלידות, אולי גם הלידות הוא נושא

אבל לא רק בגלל הלידות. הלידות מהוות

מרכיב ולפי דעתי אפילו מרכיב קטן.

<רחל עזריה (כולנו):>

לא.

<היו"ר משה גפני:>

אני מכיר את המשק הישראלי. אני מכיר את

מדינת ישראל הרבה שנים., אישה בלי קשר

לילדים, בלי קשר לשום דבר, היא מנכ"לית,

היא עובדת בתפקיד בכיר, המקביל שלה הוא

גבר, היא מקבלת משכורת במקרה הרע שישים

אחוזים ובמקרה הטוב אולי 75 אחוזים

ממשכורתו של הגבר.

<רחל עזריה (כולנו):>

תסתכל על ההבדל בדורות. הסיפור מורכב

יותר. במאבק הפמיניסטי, לכל תקופה יש את

האתגר שלה. אני חושבת שהאתגר המרכזי היום

הוא הנושא של הורות ומשפחה. אם תסתכלו על

נתוני ה-OECD, אתם תראו שבסוף זה שבישראל

אחוז התעסוקה של נשים הוא מאוד מאוד גבוה,

אנחנו יולדות הרבה ילדים ופערי השכר הם

גדולים. ככל שמנסים להבין למה פערי השכר

הם גדולים, ההטעיה הזאת שנשים שמקודמות

לפי הצלחה מוכחת וגברים לפי פוטנציאל, לא

קורה בכל מדינות ה-OECD? כשאתה מנסה להסביר

את ההבדל, מבינים שאחד הנושאים המרכזים

הוא הורות.

<רן מלמד:>

לפני שבע שנים ממשלת ישראל אישרה את

ההצעה של משרד הכלכלה להגדיר או להוסיף

לאוכלוסיות הייחודיות הזכאיות לסיוע

מיוחד עובדים בני 45 ומעלה. ההגדרה של גיל

45 ולא חמישים ולא 55 הייתה כי 45 זה איזשהו

קו פרשה ממנו אנשים מתחילים להתקשות הרבה

יותר. לכן כאשר מדברים כאן על גיל 55, הוא

לא מבוסס על שום דבר.

<היו"ר משה גפני:>

למה אמרת גיל 45?

<רן מלמד:>

זאת ההחלטה שקובעת היום הממשלה לגבי

אוכלוסיות בנושא תעסוקה.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אבל יש כאן שונות עצומה. דיברו למשל על

גיל 45 בענפי ההייטק.

<רן מלמד:>

לא, לא נכון.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אפשר להתווכח.

<רן מלמד:>

יש היום ארבע אוכלוסיות. אני חייב

שהעובדות יהיו בפניכם.

<היו"ר משה גפני:>

אם יש לך, אני מבקש שתעביר אלי. אם אני לא

מגיע להסכם, אני אניח את זה בהצעת חוק

פרטית. אני רוצה להסתמך על זה.

<רן מלמד:>

יש ארבע אוכלוסיות שאותן משרד הכלכלה

אמור להוציא מעוני בתחום של תעסוקה. אלה

מיעוטים, חרדים, יוצאי אתיופיה וחד

הוריות. החמישי שהוסף לפני שבע שנים - - -

<רועי פולקמן (כולנו):>

$

(

0

6

Œ

Ž

’

*

<

P

h

j

l

„

˜

š

œ

´

Ò

Ö

"

(

<

D

N

P

Z

f

h

j

l

‚

„

–

˜

š

œ

ž

¬

®

°

²

´

Ð

Ò

Ô

Ö

h–

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

␃ਃ&䘋

␃ਃ&䘋

R

T

Þ

à

P

R

þ

Ü

Þ

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

摧怹»ᘀבמקרה לפני שבוע קיימנו על זה דיון.

זה לא נכון. מה שרן אומר, זאת לא המדיניות

של משרד הכלכלה. הם שינו את זה. זה דיון

חשוב מאוד אבל הוא שונה בין ענפים. זה לא

החוק כאן.

<היו"ר משה גפני:>

רן, אני מבקש שתעביר לי את זה. אם אני אגיע

להסכמה, אם הם יביאו עד סוף הדיון תשובה,

בסדר. אם לא, אני אניח הצעת חוק פרטית. אני

לא רוצה לעכב את החוק. אני חושב שלגבי

נשים, זה באמת לא הרבה כסף וצריך להוריד

את הגיל.

<שגית אפיק:>

יש לי שאלה לגבי הנכים.

<היו"ר משה גפני:>

כן. אני מבקש גם לגביהם.

<שגית אפיק:>

שכר מינימום מותאם. אתם מדברים בתיקון 6א

שמדבר על שכר מינימום מותאם, כל הנכים

היום מקבלים שכר מינימום מותאם?

<יגאל ימיני:>

לא כולם.

<נטליה מירנצ'וב:>

אם זאת נכות משמעותית.

<שגית אפיק:>

אתם מבטלים את מגבלת הגיל של ה-55 ליחיד אך

ורק למי שמקבל שכר מינימום מותאם. אומר

לכם היושב ראש שהוא חושב שמי שהוא נכה,

צריך להקל עליו ולהוריד לו את מגבלת הגיל.

אמרתם קודם שכל הנכים נכנסים אבל לא כל

הנכים נכנסים. נכנסים רק אלה שמקבלים שכר

מינימום מותאם. השאלה על מי זה חל.

<יגאל ימיני:>

מכוח חוק שכר מינימום.

<שגית אפיק:>

אין התייחסות בחוק שכר מינימום.

<יגאל ימיני:>

סעיף 17(ב).

<נטליה מירנצ'וב:>

אם אין איזשהו כושר יכולת השתכרות בגלל

פגיעה משמעותית.

<יגאל ימיני:>

בדברי ההסבר כתוב לך. סעיף 17(ב) לחוק שכר

מינימום מסמיך את שר הכלכלה בין השאר

לקבוע שכר מינימום לעובדים עם מוגבלות

בשיעורים נמוכים מאלה הקבועים בחוק.

<שגית אפיק:>

כן, אבל אלה אנשים שעובדים במפעלים

מוגנים. אנחנו מסתכלים על החוק. אני רואה

את החוק. החוק מדבר על אנשים מסוג מאוד

מסוים, על אנשים שעובדים במפעלים מוגנים.

לא כל נכה, כמו שאומר לכם היושב ראש.

<יגאל ימיני:>

לא. רק מי שנכנס.

<שגית אפיק:>

זאת אומרת שהתשובה שלכם קודם שזה חל על

נכים - אני פשוט מנסה להבין כי במקור לא

ראיתי שזה חל על נכים – זה לא חל על נכים.

<יגאל ימיני:>

לא על כולם. רק על מי שחל עליו חוק שכר

מינימום.

<היו"ר משה גפני:>

נכים שאינם יכולים להוליד ילדים? כאלה

שזאת בין היתר הנכות שלהם. מה אתם? הם בלי

ילדים.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אם הם בשכר מינימום מותאם. אם הוא נכלל

בקטגוריה שמזכה איש בעל מוגבלויות, זה

מוחל עליו.

<היו"ר משה גפני:>

אני שואל.

<שגית אפיק:>

זה לא חל על נכים.

<היו"ר משה גפני:>

אני מבקש עד סוף הדיון תשובה לגבי גיל 55

לנשים ואני מבקש תשובה לגבי נכים. אם

התשובה תהיה חיובית, אני אשמח מאוד. אם לא,

אני מניח הצעת חוק שחלק ממנה כבר מוכן.

רוצים לעודד עבודה ויש כאלה שהם במצב

שונה מאשר האחרים. אלה לא אנשים צעירים,

בריאים שיכולים ללכת לעבוד. יש גם כאלה

שהם לא אנשים צעירים ובריאים.

<רועי פולקמן (כולנו):>

אין ויכוח.

<היו"ר משה גפני:>

רחל, כל מה שנותנים בחוק הזה, זה רק למי

שיוצא לעבודה.

<רחל עזריה (כולנו):>

נכון, אבל אתה דיברת על אדם נכה.

<היו"ר משה גפני:>

נכה שיצא לעבוד.

<רחל עזריה (כולנו):>

אבל הוא לא מקבל קצבה?

<היו"ר משה גפני:>

אני לא יודע. מה זה משנה? הוא יוצא לעבוד.

<רחל עזריה (כולנו):>

כי יש פתרונות לכל סיטואציה.

<שגית אפיק:>

את עדיין רוצה שהוא יצא לעבוד.

<רן מלמד:>

חוק לרון קבע בזמנו שאתה יכול לקבל קצבה

ולהשתכר.

<רחל עזריה (כולנו):>

אין בעיה, אבל אני אומרת שלא בטוח שזה

הפתרון הנדרש.

<היו"ר משה גפני:>

זה אינטרס לאומי.

<רחל עזריה (כולנו):>

זה משהו אחר. לכן שאלתי. אנחנו לא מפקירים

אנשים אבל מצד שני אני חייבת לומר שיש לנו

אינטרס להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר

כי הרבה אנשים ייהנו ממנו. לשבת ולדון

בעוד תת קבוצה, יש לזה חסרון ויש לזה

יתרון.

<רן מלמד:>

אני יודע מאיפה החוק הזה בא ואיך הוא

נוצר. להציג את זה כאילו אני זה שמעכב

אותו.

<רחל עזריה (כולנו):>

לא. אני לא אומרת את זה.

<שגית אפיק:>

היא הפנתה את זה ליושב ראש ולא אליך.

<רחל עזריה (כולנו):>

זה לא היה אישי.

<היו"ר משה גפני:>

רחל, החוק הזה יעבור בעזרת השם הכי מהר

שהוא יכול לעבור באיזושהי ועדה מוועדות

הכנסת.

<רחל עזריה (כולנו):>

אמן.

<היו"ר משה גפני:>

אנחנו מנסים תוך כדי הדיון אולי לשפר. אם

לא, אמרתי, אני לא אעכב את החוק אבל אני

אניח הצעת חוק פרטית ואני אבקש שגם את

תחתמי עליה.

<רחל עזריה (כולנו):>

אמירה חשובה.

<היו"ר משה גפני:>

ממשיכים.

<ישי פרלמן:>

תיקון סעיף 7

בסעיף 7 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א) -

ברישה, במקום "בסעיף 2" יבוא "בסעיפים 2 או

6ב".

בפסקה (1) במקום "בספטמבר" יבוא "בנובמבר".

הפסקה הזאת מאפשרת לאחר את מועד ההגשה של

התביעה מספטמבר לנובמבר. זה בעצם מקל על

אנשים שלא מספיקים עד ספטמבר להגיש את

התביעה.

בפסקה (3), במקום הסיפה החל במלים "עד יום 31

במאי" יבוא "בשנת המס העוקבת דוח או דוח

עצמאי מקוון, לפי העניין, בהתאם להוראות

סעיף 131 לפקודה ובמועדים כאמור בסעיפים 132

ו-133 לפקודה".

בסעיף קטן (ב), במקום "דוח עצמאי מקחוון

לפי הוראות סעיף 131(ב2) לפקודה" יבוא "דוח

או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, לפי

הוראות סעיף 131 לפקודה".

זה תיקון שאנחנו עושים וגם יש תיקון עקיף

בפקודה בהמשך. כיום מי שיכול להגיש מענק

עבודה, זה רק מי שמגיש דוח עצמאי מקוון.

היום אנחנו מאפשרים למי שפטור מדוח עצמאי

מקוון, על פי הוראות הפקודה, גם להגיש

בקשה לקבלת המענק. אז הוא יגיש את זה באמת

בדיוק כמו שהיא מגיש את זה בפקודה.

<שלומית ארליך:>

תסביר את העניין של המועדים.

<ישי פרלמן:>

לעניין המועדים, זה אותו הדבר. יש מועד

שונה להגשת דוח מקוון ויש מועד שונה

להגשת דוח שאינו מקוון.

<שלומית ארליך:>

מי שצריך להגיש דוח מקוון, מגיש אותו עד

ה-31 במאי. מי שפטור, מגיש עד ה-30 באפריל.

המשמעות היא שגם מקדימים את המועד כך

שהוא יצטרך להגיש את הבקשה עד ה-30 באפריל.

<ישי פרלמן:>

לא את הבקשה.

<שלומית ארליך:>

את הדוח.

<ישי פרלמן:>

כמו בפקודה. בדיוק אותו דבר כמו בפקודה.

<היו"ר משה גפני:>

למה הוא צריך להגיש בקשה? למה אי אפשר

לעשות את זה באופן אוטומטי?

<יגאל ימיני:>

יש לזה כמה סיבות.

<היו"ר משה גפני:>

אחת, הכי חזקה.

<יגאל ימיני:>

פרטי חשבון בנק שאין לנו.

<היו"ר משה גפני:>

זה היה חוסך והיה מעודד אנשים.

<יגאל ימיני:>

ברשות המסים אין לנו את כל פרטי חשבון

הבנק של האזרחים.

<שגית אפיק:>

אתם יכולים לכתוב לו מכתב שהוא זכאי.

<יגאל ימיני:>

אני שולח לו מכתב והוא מגיש את הבקשה.

<היו"ר משה גפני:>

יש הצעת חוק שלי שהתנגדתם לה שיהיה כתוב

בתלוש המשכורת שלו לידיעה בלבד.

<נטליה מירנצ'וב:>

אי אפשר לעשות את זה כי לפעמים יש לאדם

שני מעסיקים.

<היו"ר משה גפני:>

לידיעה בלבד.

<יגאל ימיני:>

אנחנו לא יודעים כמה ההכנסות של בן הזוג.

בחישוב הזכאות נלקחות בחשבון הכנסות בן

הזוג.

<היו"ר משה גפני:>

יהיה כתוב.

<רחל עזריה (כולנו):>

יהיה כתוב שיבדוק אם הוא זכאי.

<יגאל ימיני:>

אני שולח לו מכתב הביתה.

<שגית אפיק:>

אתם שולחים לו מכתב הביתה שהוא זכאי.

<יגאל ימיני:>

שיתכן שהוא זכאי ותגיש תביעה.

<היו"ר משה גפני:>

למה אי אפשר לכתוב את זה בתלוש המשכורת

שלו?

<נטליה מירנצ'וב:>

כי רוצים לשלוח הביתה. יש לפעמים מספר

מעסיקים.

<היו"ר משה גפני:>

ואם יש בעיה בדואר?

<רחל עזריה (כולנו):>

אין בעיות בדואר.

<היו"ר משה גפני:>

אני רוצה להגיד לכם משהו עקרוני. אני יושב

כאן ולא על זה הוויכוחים הגדולים שלי עם

משרד האוצר. אבל משהו מפריע לי כל הזמן.

רשות המסים, יש לה היום מידע שלא היה לאף

אחד על פני הגלובוס. סתם, אני מגזים אבל יש

לכם הרבה מידע. יש הרבה פקידים שצריך

אותם. כל הזמן אומרים לנו שיש עבודות

חשובות. אתם מושיבים פקידים, מעמידים

אנשים והאזרחים גם טורחים ללכת ולעמוד

בתור וזה כאשר תמיד יש פתרונות יעילים.

אילו זה היה עסק פרטי ולא ממשלתי, אין לי

ספק שהבעלים היה נוקט בדרך הזאת. יש לכם

את המידע על האנשים, הם משלמים מס הכנסה,

אתם כותבים לו בתלוש המשכורת לידיעה

בלבד. לא שולחים בדואר ולא יושב פקיד לקבל

אותו. הוא יכול להחליט בעצמו אם הוא הולך

לבדוק את עצמו או לא, הוא כן צריך את מס

ההכנסה השלילי או לא צריך אותו. אתם

חוסכים כוח אדם ועושים את זה באופן הכי

מסודר. בדואר יש הרבה פעמים שביתות, הדואר

לפעמים לא עובד טוב ועד שהוא מקבל את זה,

הוא כבר שכח מכל העניין. למה אי אפשר פעם

אחת להשתמש במידע שאגרתם כאן במשך שנים

לדבר חיובי?

<נטליה מירנצ'וב:>

אני אסביר את הפן התפעולי. המעסיק הוא לא

רשות המסים, הוא זה שמפיק את התלוש. הוא לא

יודע על מצבו הכלכלי של השכיר שלו, הוא לא

יודע על מעסיקים אחרים, הוא לא יודע קדימה

מה יהיו התשלומים בסוף השנה. יכול להיות

שמחר הבן אדם הזה יתפטר וימצא עבודה אחרת

עם שכר יותר גבוה והוא יצא מתחום הזכאות.

ברגע שאנחנו יודעים עליו שהוא זכאי,

שולחים לו מכתב. אנחנו הולכים לקמפיין

פרסומי, מקלים בכל דרך אפשרית ועכשיו

מאפשרים הגשה באינטרנט למי שהגיש כבר

בעבר. כלומר, אנחנו חייבים את הדבר הזה.

<היו"ר משה גפני:>

למה תמיד אתם צודקים?

<נטליה מירנצ'וב:>

אנחנו בעייתיים. בכל מקרה אנחנו צריכים

לדעת כמה מעסיקים היו לאותו אדם כי יכול

להיות שמעסיק מסוים לא דיווח.

<היו"ר משה גפני:>

אבל הוא לא מתחייב. הוא כותב לידיעה בלבד.

הוא רק מזכיר לו. הוא אומר לו שידע

ושיבדוק אם על פי חוק זה וזה הוא זכאי למס

הכנסה שלילי ואם כן, תפנה לרשות המסים.

המעסיק אומר לו את זה.

<נטליה מירנצ'וב:>

אנחנו לוקחים על עצמנו להזכיר לעובד שהוא

יכול להיות זכאי.

<היו"ר משה גפני:>

אם יש מישהו במדינת ישראל, מישהו אחד, אני

לא חושב שיש יותר, שלא כל כך סומך עליכם?

אם יש אחד שלא תעבירו בזמן?

<נטליה מירנצ'וב:>

בפרסומות האלה אין אזכור. שולחים את הבן

אדם לדואר או לאינטרנט.

<היו"ר משה גפני:>

אני חולק עליכם. אני חושב שאפשר לעשות את

זה וזה יחסוך כסף, יחסוך זמן ויחסוך כוח

אדם. כדאי שתבדקו את זה כי אני אגיש את זה

עוד הפעם. בפעם הקודמת נפלתי אבל אני אגיש

את זה עוד פעם. אני מאוד עקשן.

<יגאל ימיני:>

אני אוסיף על דברי נטליה. היא אמרה דברים

מאוד נכונים. בנוסף, מדובר באוכלוסייה

מאוד חלשה שאין לה קשר עם רשות המסים. היא

לא מגישה דוחות ואני לא יודע מי האנשים.

<היו"ר משה גפני:>

אתה אומר עכשיו את הסיבה שאני טוען אותה.

<שגית אפיק:>

זאת בדיוק הסיבה. הם מפחדים לעשות את זה.

<היו"ר משה גפני:>

זאת הטענה שלי. אני טענתי את זה במליאת

הכנסת.

<יגאל ימיני:>

הם לא מגיעים לסף המס. הם צריכים להגיש

בקשה.

<היו"ר משה גפני:>

מדובר באוכלוסייה חלשה שזכאית למס הכנסה

שלילי או למענק עבודה, איך שנקרא לזה

בסוף. הוא לא יודע, הוא לא רוצה. ברגע שהוא

מקבל בתלוש המשכורת לידיעה שחוק זה וזה,

יכול להיות שאתה כלול במס הכנסה שלילי, אם

אכן אתה כלול, תפנה לרשות המסים. לא

אומרים לו שום התחייבות אבל הוא מקבל את

זה בתלוש השכר. אותו אדם שאמרת שנמצא

ברובד נמוך של אנשים מהסוג הזה, זה יעשה

לו את זה.

<יגאל ימיני:>

יכול להיות שהוא יחשוש מהמעביד שלו.

<מיקי לוי (יש עתיד):>

מענק עבודה. אל תכתבו מס הכנסה שלילי.

<יגאל ימיני:>

מחקר שעשה בנק ישראל שאל את האנשים

שקיבלו מענק מס הכנסה שלילי אם הם רוצים

שהמעביד ישלם להם את המענק. הם אמרו בשום

פנים ואופן, אנחנו מפחדים. עכשיו אתה אומר

לי לרשום לו בתלוש משכורת, הוא לא יחשוש?

<עידית לב זרחיה:>

אתה מיידע את המעביד שהאיש כנראה זכאי.

<היו"ר משה גפני:>

אני לא מיידע אותו בשום דבר.

<יגאל ימיני:>

הוא לא יודע מה המעביד חושב ומה הוא

מתכנן.

<היו"ר משה גפני:>

אני כותב לידיעה בלבד את העיקרון.

<רן מלמד:>

אני רוצה לחזק את דבריך ולתת דוגמה.

בעמותת ידיד עבדנו עם אחד הגופים

הקמעונאים הגדולים במשק שבאמת לא ידעו

שום דבר על מס הכנסה שלילי. ביקשנו מהם

באופן יזום לפנות לעובדים שלהם ולהגיד

לעובדים שילכו ויבדקו. לכן אני חושב

שהרעיון לכתוב לכל עובד, לא משנה אם הוא

ברמת שכר גבוהה או נמוכה, שיכול להיות

שמגיע לו מענק עבודה ושילך לבדוק, ואפילו

לרשום את מספר הטלפון או כתובת רשות

המסים באינטרנט, זה דבר שחייבים לעשות

אותו.

<עידית לב זרחיה:>

אם זה לקבל מידע מרשות המסים, אני לא

חושבת שיש למישהו כאן התנגדות.

<היו"ר משה גפני:>

אני רוצה את זה בחקיקה.

<אורי שיינין:>

החשש הגדול בכל הנושא של מס הכנסה שלילי

הוא שבמקום לסבסד ולשפר את רמות המחיה

ולהוציא מעוני את האוכלוסייה שעובדת

בשכר נמוך, אתה תתחיל לסבסד למעסיקים את

השכר של העובדים הנמוכים. זה החשש הכי

גדול בכל החוק. ברגע שאתה נותן כסף דרך

המעסיק או לא דרך המעסיק - - -

<היו"ר משה גפני:>

אני לא נותן דרך המעסיק.

<רן מלמד:>

מדברים על מתן מידע.

<אורי שיינין:>

ברגע שאתה הופך את המעסיק לקבלן בדרך - - -

<היו"ר משה גפני:>

אני לא ביקשתי לשנות שום דבר. כל מה שאתה

אומר, נשאר על מכונו. אני אמרתי לחייב את

מי שמוציא את תלוש השכר לכתוב משפט

והמשפט הזה לא נוגע לגובה השכר של העובד

ויכול להיות שלא מגיע לו מס הכנסה שלילי.

לכתוב את הידיעה הזאת. זה הכול.

<יגאל ימיני:>

אותו עובד יחשוש להגיש.

<היו"ר משה גפני:>

הוא לא יחשוש.

<רן מלמד:>

הוא לא יחשוש אם אתה תעשה הסברה נכונה.

<יגאל ימיני:>

נבחן את זה.

<היו"ר משה גפני:>

בוויכוח בין רשות המסים או משרד האוצר

לבין חבר כנסת שיש לו פריימריס, מתי ההוא

יפחד ומתי ההוא לא יפחד, חבר הכנסת צודק.

בסדר. הבנו. עם כל החוקים אני אצטרך לחכות

לשעת כושר ואז להגיש אותם. אתם טועים.

תאמינו לי שאני היום אתכם ולא נגדכם.

<גבריאלה הילברון:>

זה עשוי לעזור לכם להגיע ליעדים שלכם.

<היו"ר משה גפני:>

נכון. אני לא מעכב שום דבר. אני גם לא שם

הסתייגות. אני מניח הצעת חוק. יש לי הצעת

חוק פרטית.

<ישי פרלמן:>

תיקון סעיף 8

בסעיף 8(א) לחוק העיקרי, במקום "בסעיפים 2

עד 6" יבוא "בסעיפים 2 עד 6, 6ב ו-12(3א)" ובמקום "2007" יבוא "השנה הקודמת".

זה סעיף שעוסק בהתאמת סכומים על פי המדד

ואנחנו מתאימים אותו לנוסח החדש של החוק.

תיקון סעיף 9

בסעיף 9 לחוק העיקרי –

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) (1) מצא המנהל כי נדרש מידע נוסף על

המידע שנמסר לו לפי סעיף קטן (א) לשם קביעת

זכאותו של העובד למענק, רשאי הוא לדרוש

מהעובד למסור לו את המידע הנוסף כאמור.

דרש המנהל מידע נוסף כאמור, יקבע את

זכאותו של העובד למענק ואת סכום המענק

בתוך 180 ימים מיום שמסר לו העובד את המידע

הנוסף כאמור.

(2) לא מסר העובד את המידע הנוסף שנדרש

למסרו לפי פסקה (1) עד סוף שנת המ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]