פרוטוקול מספר 3, ועדת המשנה לפיקוח על משק המים, 20/07/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 3

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה

לפיקוח על משק המים

יום חמישי, ב' באב התשפ"ג (20 ביולי 2023), שעה 13:30

סדר היום:

<< נושא >> חיבור אזורים מנותקים: ערבה, בקעת הירדן, רמת הגולן, צפון כנרת ויהודה ושומרון << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

זאב אלקין – היו"ר

חברי הכנסת:

מוזמנים:

חנה טובי

–

מנהלת תחנת מים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסף לוי

–

ד"ר, סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יחזקאל ליפשיץ

–

מנכ"ל הרשות ויו"ר המועצה, רשות המים, משרד האנרגיה והתשתיות זאב אחיפז

–

משנה למנכ"ל, רשות המים, משרד האנרגיה והתשתיות איתן ברושי

–

ח"כ לשעבר

אייל בן דוד

–

מ"מ סמנכ"ל פיתוח, חברת מקורות

גל מלאכי

–

מנהל ת' משאבי מים, חברת מקורות

ירון סלומון

–

מנהל תנועת האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות

ניר עידו

–

צרכן ובעלים, אפיקי מים אגש"ח לאספקת מים

ליעד זאכי

–

מנהל צרכנות פרטית, אפיקי מים אגש"ח לאספקת מים אברהם רמות

–

מנכ"ל אגודת מים ערדום

רון יצחקי

–

מנכ"ל אגודת המים בעמק הירדן

דוב קוזניצוב

–

אגודת המים, בקעת הירדן

עידן ברנע

–

ד"ר, רכז מים ונחלים, החברה להגנת הטבע

ניר ונגר

–

ראש המועצה האזורית תמר ים המלח

נועם וייסלר

–

מנהל מח' חקלאות, מועצה אזורית בקעת הירדן

אורי דורמן

–

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

דרור אדם

–

חקלאי עמק הירדן

אורן עמיאל

–

מנכ"ל מים לישראל

מנהלת הוועדה:

עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

זיו אפללו - חבר תרגומים

<< נושא >> חיבור אזורים מנותקים: ערבה, בקעת הירדן, רמת הגולן, צפון כנרת ויהודה ושומרון << נושא >> << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אחר צוהריים טובים לכולם, אנחנו מתחילים אחת מישיבות של וועדת המשנה שלנו, של וועדת הכלכלה, וועדת משנה שעוסקת בפיקוח על משק המים והנושא שנבחר לישיבה הזאת זה כמובן, אחת מהנושאים החשובים בתכנון אסטרטגי של משק המים, זה חיבור אזורים מנותקים. מדובר בסוגייה מורכבת, אני מכיר אותה עוד מאז היותי שר למשאבי מים שבדרך כלל גם סוגייה רגישה, לפחות בחלק מהאזורים יש תמיד מחלוקות לגבי הגישות השונות, איך נכון לתת פתרון לסוגייה של מקורות המים באזורים שונים, מצד שני, מדינת ישראל מבחינה עקרונית, כמדיניות פועלת כבר תקופה ארוכה, בתפיסה שחייבים לייצר למעשה, מערך מים ארצי, רשת מים ארצית שניתן להעביר מים ממקום למקום, בהתאם לנתונים בשנה מסוימת, או בנקודת זמן מסוימת, זה מאפשר ניהול גמיש של כל משק המים ולמעשה, נשארו רק אזורים מסוימים שעד היום לא חוברו, או שנמצאים בתהליך חיבור, אבל הוא עוד לא הושלם, עם כל מיני מחירים לעניין הזה ובסופו של דבר, אי אפשר שלא לראות את הכיוון הסופי שאליו צריכים להגיע.

כמובן, השאלות שצריכות ללוות אותנו זה, מה המשמעויות, מה העלויות, מה הדרכים היעילות ביותר והנכונות ביותר, מתוך מכלל סיבות, מה יהיו ההשלכות של ההשקעות, כי זה תמיד השקעות, מה שנשאר זה אזורים רחוקים, כן, זה לא במקרה נשארו אחרונים ולכן ברור שהשקעות מהסוג הזה, היות ומשק המים הוא משק סגור, יש לו גם השלכות אחר כך על כל סוגיות תקציביות, כולל השלכות על מחיר המים ולכן יש השלכות לא קטנות בסוגיית החיבור תמיד לגבי החקלאים וגם על מחיר המים מצד אחד מבחינתם וגם על סוגיות נוספות ולכן, כמו שאמרתי זה סוגייה מורכבת, זה לא תמיד פתרון במקום אחד הוא ישים לפתרון במקום אחר, אבל אין מנוס מלהיכנס פה לעובי הקורה ולכן חשבתי שזה אחד מהנושאים החשובים שצריכים לתת עליהם את הדעת, מבחינת, לא רק עיסוק בדחוף, אלא גם בעיסוק בחשוב, בראייה אסטרטגית זה לראות מה תמונת המוצא בחיבור אזורים מנותקים ולכן קבענו את הישיבה הזאת.

אני כבר מראש אומר כדי שאנחנו נוכל לסיים אותה בשעה סבירה, כן, אנחנו גם יום חמישי אחר הצוהריים, יש סוגיות חשובות שקשורות באופן עקיף לנושא הזה, שאני מעדיף לייחד להם דיונים נפרדים, כל הסוגייה של מחיר מים לחקלאות והסוגיות השונות שיש שם, ראויה לדיון ייחודי ורציני בפני עצמו ואני מתכוון לקיים אותו, אז ברור שיש קשר, אבל אני אבקש מראש מהדוברים את עיקר הטענות ומרץ וכו', לשמור לדיון הייחודי שיהיה בנושא הזה, כדי שלא נתפרס פה, מעבר למסגרת של הדיון שנקבע כאן, סוגיית מים לחקלאים היא כבדה מספיק כדי לא להיות שולי הדיון הזה, אלא כדי להיות דיון בפני עצמו ואולי אפילו סדרת דיונים. אנחנו נתחיל עם רשות המים ואז נשמע את כל השחקנים האחרים, נמצאים פה גם נציגי מקורות אני מבין וגם נציגי אגודות מים ובטח מהאזורים הרלוונטיים ונשמע את כולם. בבקשה, חזי תתחילו אתם.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

שני משפטים לפני שזאב אחיפז יציג, כמו שאמרת, אמרת באמת נכון את כל הנקודות, האזורים, מה שמכונה, האזורים המנותקים זה אזורים בדרך כלל פריפריאליים שנמצאים רחוק מהמערכת הארצית, אני מזכיר שאנחנו בעיקר על מי השתייה נסמכים על מי התפלה, שבעצם מייצרים מים מעבירים אותם למערכת הארצית ומשם הם מחולקים בכל רחבי הארץ. יש אזורים שרחוקים ממתקני ההתפלה שכמו שאמרת, הקווים לשם באמת הם קווים ארוכים, בדרך כלל יש גם הלימה שהאוכלוסייה באזורים האלה היא לא גדולה, וודאי שלא כמו במרכז הארץ ולכן רוב הצריכה שם היא צריכה חקלאית. אנחנו באמת במגמה לחבר יותר ויותר, תיכף נראה במצגת את האזורים האלה, מזכיר שלכל דבר כזה כמובן, יש עלויות, אמרת עוד משפט נכון, שמשק המים לא נסמך על תקציב מדינה, נסמך על תעריף, לכן כל פיתוח של אזורים כאלה שהם רחוקים, מטבע הדברים גם יקרים, כמובן שיש לו עלויות משמעותיות שהן מטבע הדברים מושתות על משק המים. רוב הצריכה כפי שתראו באזורים האלה היא צריכה חקלאית ולא צריכת מים לשתייה ולכן גם במסגרת מכלול השיקולים, אנחנו גם צריכים להתייחס לנקודה הזאת, אז כיוון שאין לנו הרבה זמן, ברשותך נעבור למצגת שהכנו ויציג אותה כאן זאב אחיפז.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

[הצגת מצגת]

אנחנו הפרדנו במצגת בין יו"ש לשאר האזורים המנותקים, יש פה הבדל בכמה מישורים, אחד זה שביו"ש זה אספקה של מי שתייה, בשאר האזורים הצריכה הדומיננטית היא של החקלאות וגם ביו"ש בעצם, מדובר על אזור שמחובר, מרחב שמחובר, בעצם אנחנו מדברים על תגבור של החיבור שלו, כי בעיות אספקת מים למי שתייה חוזרות ונשנות היו דווקא באזור הזה, בגלל החולשה של המערכות שקושרות אותו למערכת. בעצם התוכנית מדברת על הערכות למצב של חמישה מיליון תושבים מכל האוכלוסיות וההשקעות שאנחנו מבצעים שמה בעשור הנוכחי 1.200 מיליארד ₪ והיעד הוא להגיע לאספקה מהמערכת של 300 מיליון, כיוון שאנחנו מדברים על חיבור למערכת הארצית, אז בעיקר אני מציג פה בקצרה את הצירים העיקריים שמחברים, שעובדים עליהם היום והם מחברים את האזור הזה למערכת. כל הביצוע הזה, כיוון שזה אספקה של מי שתייה, כולו מבוצע על ידי חברת מקורות שנרתמה לפרויקטים האלה ושוקדת על הביצוע שלהם, בתנאים לא קלים.

האזור הראשון הוא אזור של בנימין ושומרון, בעצם הוא בוצע בגדול על ציר שהוא ציר חוצה שומרון, הקו התכלת זה בגדול המוביל הארצי, יש כל מיני צירים משניים, אבל הציר העיקרי מגיע לאזור תפוח ושמה הוא מתפצל באזור גב ההר, גם לאזור אילון מורה בצד אחד ולאזור של אלי, שילה וכו' בצד השני.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אני מנסה לעקוב אחריך במפה אז תהיה סבלני טיפה.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

באזור יהודה מדובר על שני צירים - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

שנייה, קודם אם כבר דיברת פה על הצירים האלה, כי אני רואה פה למעשה מספר צירים, אני רואה באמת ציר מרכזי שהוא מוביל לצומת תפוח וממנו התפצלות, שהוא גם מכסה את אריאל בדרך.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כן, כן, אריאל.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

עושה איזשהו סיבוב ואז מתפצל משם למעשה, צפונה ודרומה, ליישובים בשומרון וליישובים של צפון בנימין, עד איפה הוא מגיע?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

מגיע לאזור ליש שילה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ליש שילה ושמה הוא אמור להיעצר, הוא לא ממשיך למטה.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

אזור של עופרה כבר מקבל מכיוון אחר, יכול להיות שבהמשך גם תהיה קישוריות בין האזורים, אבל כרגע זה האזור.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זה הכיוון.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

ופה ניתן הפתרון.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

זאביק זה מהאמריקאים?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

לא, זה חשוב לך?

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

זה חמישה מיליון, לא, זה לא שייך לסדר היום סתם שאלה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

המספר חמישה מיליון נאמר מכל האוכלוסיות.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

בסדר, בגלל זה שאלתי.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זה מתואם עם חדרי לידות. עכשיו, יש פה התפצלות לכיוון בית אריה אני רואה, נכון?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

תסתכל על זה הפוך, זאת אומרת זה עוד צירים שמתחברים לציר העיקרי, כאילו בית אריה, עופרים מתחבר גם, יוצא מהמערכת ומתחבר, בעצם מתגבר גם את הציר הזה, אבל נותן פתרון בדרך.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

מה המשמעות של הירוק?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

הירוק הוא כבר לא רלוונטי זה קווים שהיו, היום חלק גדול ממה שמוצג פה זה גם כן דברים, אני הוצאתי את המפה מתוך התוכנית, אבל חלקה הגדול כבר מבוצע.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אז זה אני תיכף אשאל אותך ו-

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

ויש את הציר הצפוני שמגיע לקדומים, שגם הוא עבר לאותו ציר.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

שלשר האוצר יהיה מה לשתות. עכשיו, אוקי, הבנתי. עכשיו מתוך כל הצירים האלה, איפה אנחנו נמצאים, מבחינת מה בוצע כבר, מה בביצוע עכשיו ומה לוחות הזמנים וכו'?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

אם רוצים לרדת לדקויות של כל צינור אז תיכף אפשר לבקש ממקורות, אבל בעיקרון - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אז אני מבקש שכשמקורות יציגו יתנו את המידע הזה.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

מבחינתנו, אמרתי זה תוכנית שמסתכלת לעתיד לכמויות מאוד גדולות, מבחינתנו מה שדחוף זה בעצם לתת פתרון לבעיות שיש היום והפתרון הזה, אנחנו מכירים את הבעיה באזור איתמר, כל האזור הזה שיש לנו בעיה שם עם קידוחים שיש עליהם סכנת זיהום, אנחנו נאלצים לצמצם את ההפקה ובמידה מסוימת יש איום של סגירה והפתרון המשמעותי שייתן כמויות לא מוגבלות, עוד פעם, בטווח הזמן המיידי והצריכות הקיימות באזורים האלה זה סדר גודל של שנתיים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

שנתיים השלמה? גם לציר הצפוני וגם לציר הדרומי לכיוון של שילה אלי?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

גל מלאכי, חברת מקורות. אז בגדול, רוב הצירים המזרחיים יותר, כבר בביצוע, או שבוצעו, כרגע המעמס העיקרי שלנו, בעצם מהמקטע של המוביל הארצי ועד אזור, מה שנקרא, שער שומרון, זה בעצם, ייתן לנו את ראש המערכת, קו מאוד מאוד גדול, עם תחנה מאוד גדולה ואז אנחנו נוכל בעצם, להוריד את התלות באותם קידוחים שיש יותר בגב ההר, גם באזור הצפוני יותר, באזור קדומים ובעצם, לספק מים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זאת אומרת שאתם הולכים כאילו לכיוון הפוך?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

לא, אנחנו הלכנו על הכול בבת-אחת, אבל מבצעים לפי מה שמסוגלים, סטטוטוריקה, חציבות וכל הדברים האלה, אז באמת, כל המוצאים והתחנות הראשיות מהמוביל הארצי כבר קיימות בשטח, עכשיו רק צריך להשלים את הקטעים האלה, מכיוון שזו מערכת תלותית, כל מקטע שחסר אז בעצם-

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ברור, הוא מונע את השימוש.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

בדיוק.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אז אם כבר, מה לוחות הזמנים?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

אני אומר, כמו שזאביק אמר, אני מעריך שתוך שנתיים הציר כולו יושלם, ננסה להקדים, אבל הצוותים בשטח, עובדים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

וזה לוחות הזמנים ליכולת להשתמש בו כן?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

כן, כן, כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

של כל הציר המרכזי הזה, כולל התפצלויות צפונה דרומה?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

כן, צריך להגיד שחלקים מהמערכת כבר תוגברו, כל האזור למשל, החלק הדרומי יותר, הפעלנו אותו וכבר תגברנו את חוצה שומרון מדרום, זאת אומרת אנחנו כל הזמן עושים כל מיני פעולות ביניים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זאת אומרת מדרום דרך החיבור שהיה, דרך אזור בית אריה.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

בדיוק.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

במקום שזה יעבוד הפוך, כמו שזה יעבוד בעתיד, כרגע זה עובד לכיוון הזה.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

תמיד זה עובד ממערב למזרח.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, זה אני מבין, אבל יש פה, אני רואה שבעתיד אתם מתכוונים שזה יפעל, מצפון דרום, עכשיו זה פועל מדרום צפונה.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

זה הולך, בעיקרון זה מערב מזרחה, זה הציר העיקרי.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

כן, זה הציר העיקרי.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

הלכנו עם ציר שיש בו לכאורה עודפי מים ופשוט מתגברים עם קווים קיימים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

דרך חיבור בקו קיים למוביל הארצי שקיים בו.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

גם זה מקטע שעשינו אותו ואז אנחנו - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אוקי, הבנתי, אגב, למה זה לא מאפשר לתת את אותו פתרון לצפון, זה רק היקפי מים?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

גם בחלק הצפוני, אנחנו כל הזמן מחברים בין מערכות וכל מה שאפשר, גם בחלק הצפוני יותר באזור קדומים עשינו קידוח שהוא תרם לנו יחסית, הרבה מאוד מים באופן מידי, בלי להניח קווים, אתה מכיר את זה שאנחנו כל כביש עוקף שעושים, אנחנו נכנסים ביחד אתו אז אנחנו פשוט צריכים ללכת איתם, זה קווים מאד גדולים, זה קווים של 40 ו-60 צול.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אוקי, אגב, התכנון המקורי כשהייתה החלטה ברשות המים ללכת על זה, דיברה על איזה תאריך לסיום?

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

לא זוכר מה התאריך לסיום, קיבלנו בעיקרון הנחות יסוד, מי שהתווה אותם, פחות, או יותר זה שר האנרגיה הקודם-קודם, יחד עם רשות המים, יש חוסר וודאות במרחב הזה, החוסר וודאות אומר, בעיקר, מה היקף האוכלוסייה הקיים, אנחנו הלכנו פה על הנחות מאוד – בעיקר הפלסטינית, על האוכלוסייה הישראלית יש יותר מידע– הלכו כאן באמת, על הנחות מחמירות, קצב גידול מחמיר, הכוונה כמובן, קצב גידול גבוה יחסית ולכן, כמו שנאמר לפני כן – ואופק טווח התכנון שהוא עד שנת 2040 – אז לכן, בתוך כשנתיים, גם כתושב האזור בעבר שסבל מהפסקות מים, אז אני יכול להגיד שאנחנו היום רגועים בהיבט הזה, כבר המצב היום יותר טוב ממה שהיה לפני כמה שנים וכבר בחמש השנים האחרונות כבר המצב הרבה יותר טוב, בעיקר בקיץ, עדיין יש אזורים בעיתיים, אזורי קצה בעיתיים, אבל בגדול, המצב הרבה יותר טוב ותוך כשנתיים, אנחנו נהיה באמת - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, אבל מעניין אותי לדעת אם התאריך, תוך שנתיים זה אומר אמצע 25, השאלה אם זה התאריך המקורי, או שהתאריך המקורי בתכנון היה הרבה יותר מוקדם?

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אני לא זוכר, בעיקרון שאישרו אישרו תוכנית אב ל-2040, אבל אני לא זוכר את שנת הביצוע, אני גם לא הייתי ברשות המים אותו זמן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זאת בדיוק הנקודה.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

המנהל האזרחי מאוד עוזר לנו שם, כל היישובים והכול דרך המנהל האזרחי, אז הכול מאוד בשיתוף פעולה יחד איתם וצריך להגיד שהאספקה היא בעיקר לציבור, חוץ מהישראלים גם לפלסטינאים שם.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ברור.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

אז זה קריטי לנו.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, לא הם רוב הצרכנים פה בתכנון העתידי.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אגב, יש חיבורים גם לרשויות הפלסטיניות, נכון? בסוף יהיו.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

הצרכן שלנו זה הרשות הפלסטינאית, אין לי צרכן אחר, אני לא מכיר כל כפר בנפרד, יש רשת, יש חשבון אחד לחיבורי צרכן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אבל אתה מחבר את הכפרים בסוף?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

כן, כן, כן, אני אומר, הם כבר מחוברים כולם, רק עם חיבורים מאוד מאוד קטנים, הם מקבלים את מה שיש לפי ההסכמים ההיסטוריים, כמויות מאוד מאוד מוגבלות לכל חיבור, אבל עכשיו הכוונה היא שהמערכת תדע לספק את כל הצורך ולא את היכולת.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

הבנתי.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אין צרכנים פרטיים גם, כלומר הכניסה היא עד הכפר, או עד העיר.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ברור.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

כמובן אין חלוקה בתוך, הרשות הפלסטינית עושה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

היא מתחשבנת, בתפקיד של תאגיד מים.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

כן, בדיוק.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אוקי, הבנתי, זה לגבי המיפוי והציר הצפוני לקדומים, מה לוחות זמנים שלו?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

פחות, או יותר אותו, ביחד, כי הציר מהמערכת הארצית, בעצם מתחבר - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אה, כי הם כולם מחברים לחיבור - - -

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

בדיוק, תחנת אלישמע, תחנה גדולה שממנה יש פיצולים, גם לחלק הצפוני יותר וגם לחלק ה-

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

הבנתי, זה מחכה לחיבור באזור אלקנה בסוף, נכון? זה היה המקום של החיבור העיקרי למוביל הארצי?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

לא, אלישמע, באזור השרון.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

טוב, בסדר, הלאה.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

אם מדברים על הציר הבא זה ציר לאזור גוש עציון, מגיע מהמוביל הארצי באזור כפר מנחם ומגיע לכאילו קו ירקון מזרחי ומגיע לאזור גוש עציון, אלון שבות וזה גם ציר שקיים היום, אבל הוא מיועד להגדלה באופן מאוד משמעותי ופה גם יש פה גם אספקת מים משמעותית לרשות הפלסטינאית, לכיוון חברון, בית לחם וכל היישובים שבדרך, גל ידייק אותי, אבל פה הביצוע ייקח יותר זמן, להשלמה של המערכת בסדר גודל של חמש שנים, אבל גם פה יהיה גידול מתמיד, כל מיני שיפורים קטנים, כי שאתה פותר בעיה קטנה, אתה יכול להגדיל את האספקה בכמות קטנה ובסוף תושלם גם המערכת, 2029 זה יעד סביר?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אין יעד מדויק בין רשות המים למקורות? הרי אתם המזמין של העבודה ומקורות הוא קבלן ביצוע כאן, אין הסכמים עם יעדים? כאילו, מה זאת אומרת, שאלה אם זה יעד סביר?

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

לא, קודם כל, יש תוכנית פיתוח מאושרת על ידי מועצת רשות המים, תוכנית שנתית מתגלגלת, אני חייב להגיד ביושר, לא תמיד התוכניות מתבצעת, הזכיר גל לפני כן, במיוחד ביו"ש, הרבה פעמים יש עיכובים משמעותיים, אישורים, תביעות של פלסטינים, עיכובים כאלה ואחרים, לא תמיד יש עמידה בלוח הזמנים המדויק, אבל בגדול, יש תאריכי סיום לכל תוכנית.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אז אני שואל, מה התאריך סיום המתוכנן כאן, כאילו, השאלה הזאת בדיון, האם תאריך מסוים נראה סביר למקורות, או לא, לא מבין בכלל איך היא יכולה להישאל.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

גל אתה יכול רגע להתייחס?

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, אבל עוד פעם, הכתובת פה זה לא מקורות בעיניי, אנחנו תיכף נשאל את מקורות, אם זה מעשי, או לא, אבל יש תוכנית שלכם כרשות המים, רשות המים כשהיא קובעת מימון, היא קובעת גם יעדים, תאריכים והכול והשאלה, מה התאריך המקורי שמופיע בתוכנית? אחר כך, יכול להיות שהוא לא תואם מציאות, נשאל למה, נשאל איך זה קרה, נשאל מה לעשות כדי שהפער בין התכנון למציאות לא יגדל וכן הלאה, אבל קודם אני מנסה להבין, מה היה ביעדים?

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אז א', אפשר לחזור עם תשובה לגבי היעדים, בגדול, יש תאריכי סיום לכל פרויקט, אבל פרויקט פיתוח של מקורות השנתי הוא 1.5 מיליארד שקלים, זה התוכנית פיתוח, הרבה פעמים מה שקורה, מקורות מבצעת פרויקטים לפי זמינות, כלומר היא לוקחת פרויקטים שתוכננו להתבצע בשנה העוקבת ומקדימה אותם ובמקביל, דוחה פרויקטים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אז מפצה אחת.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אבל זה כבר הסבר למה.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

לא, לא, אבל הוא שאל אם סביר, הכוונה אם נשמע לו סביר שזה היה תאריך היעד, אנחנו לא סוגרים עכשיו תאריכי יעד לסיום פרויקט.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אבל זה אתם צריכים לקבוע.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

נכון, הדברים האלה נקבעים מראש.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

לא שאלתי, אם זה סביר אם זה אפשרי ליעד, שאלתי אם לאור התקדמות התכנון בשטח וזיהוי כל המכשולים, אפשר עדיין לדבר על התאריך הזה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אבל אני שאלתי מה היה התאריך המקורי שאתם תכננתם.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

נחזור עם תאריכים, נבדוק.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

טוב, חבל שבאתם בלי זה, כי זה אחד מהדברים הבסיסיים בעסק הזה.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אבל, קודם כל, מה קורה בשטח, כן, אמרתי את זה לפני כן, מה שקורה בשטח היום שהמצב טוב, בסדרי גודל, ממה שהיה לפני כן ואני אומר בתור מי שחווה את זה, גם מהצד השני וגם בתפקידי הקודם, המצב טוב לאין ערוך ובגדול, ביהודה ושומרון, מצבנו מצוין, המצב הולך ומשתפר וגם לכיוון תחזיות היעד, זאת הכוונה, אבל אני אומר, לגבי מועדי סיום של הפרויקטים, אפשר לחזור עם תשובה מדויקת, אבל בגדול המצב הוא באמת.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אני אשמח אם תעבירו לנו את זה מסודר לגבי כל אחד מהקווים, זה נכון על כל מה שיאמר היום, לאו דווקא ביו"ש, אלא בכלל.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

מה של מקורות, כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

כן, עכשיו, אגב, איפה הקו הזה, עד איפה הוא אמור להגיע? רק לגוש עציון מערבי, או שזה נמשך למזרחי אחר כך?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

עד אלון שבות, קצת הלאה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, זה גוש עציון המערבי, שאלתי אם זה ממשיך לגוש עציון המזרחי, לגוש תקוע למשל?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

אז מזרחה כבר יש שם ציר הולכה יחסית טוב, מצומת הגוש, מערכת הולכה, ציר גדול, הבעיה זה להזין אותו, צריך להביא מים אליו - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

הבנתי אין לך מקורות המים ודרומה, עד איפה זה יגיע? לקריית ארבע, חברון?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

זה כבר יהיה עם - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

הכביש כבר הסתיים.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

כן, כן, הקו יחד איתו.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אז גם הקו לכאורה הסתיים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

הסתיים.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

החלק הדרומי צריך לסגור אותו.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

אז אני אומר, בעצם, הוא חלופה לציר יהודה שאנחנו עושים היום מאזור נחושה ומזרחה שזה ציר שיש עליו קושי, הוא גם קטן, הציר הזה בעצם, להביא את המים לגוש ואז דרומה דרך, בעצם, מספק לנו את היכולת להביא עוד מים לאזור קריית ארבע ודרום הר חברון.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זאת אומרת שדרום הר חברון אמור לקבל גם משם בסוף, דרך הציר הזה? הבנתי.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

לא, דרום הר חברון תלוי איפה.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

בעצם אפשר לעבור לשקף האחרון וזה ציר שהוא יחסית חדש, מבחינת התוכניות, הוא אושר ממש, רק לאחרונה, זה בעצם הציר משוקת לשימעם שהוא בעצם, במידה מסוימת, חלופה להגדלה משמעותית של הציר שגל דיבר, על הציר מנחושה, בעצם אנחנו את אזור של דרום הר חברון ובעצם, גם את האספקה לרשות הפלסטינאית במרחב חברון, אנחנו רוצים להעביר אותה לנקודה הזאת, אספקה מדרום ועל הדרך זה גם יחזק את האספקה לכל האזור של גוש יתיר, כמובן בוודאי מה שנמצא בקרבת הציר עצמו.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אז איפה זה חובר למערכת הארצית?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

בעצם, זה כמו שאמרתי, זה יוצא מצומת שוקת, שבעצם כל המערכת מתוגברת מנקרא לזה, נקבי ירקון שזה קצה המערכת הארצית, אבל כל החיבורים לאזור באר שבע, בעצם זה יוצא מאזור באר שבע.

<< אורח >> ירון סלומון: << אורח >>

זאביק אפשר לשאול?

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

כן, כן, רק תציג את עצמך לפרוטוקול.

<< אורח >> ירון סלומון: << אורח >>

ירון סולומון מהאיחוד החקלאי, לאזור צומת יתיר והיישובים החדשים שאמורים לקום שם באזור, זה נלקח בחשבון?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

קודם כל אזור יתיר הוא פתור כבר ממקודם, כי תגברו את האספקה לאזור יתיר באמצעות אספקה במערכת נפרדת, אני לא מציג אותה פה, כי היא לא מיועדת לשינוי משמעותי, אבל כן, שאלת שאלה טובה, כי אנחנו מדברים על, אם פעם חשבו את היישובים שנמצאים בין שני הצירים, כמו עשהאל וליבנה וכו', להזין אותם בקווים קטנים, או מפה, או מפה, אנחנו בעצם, אישרנו לבצע קו בקוטר הרבה יורת גדול שמקשר בין שני הצירים, כדי לייצר פה אמינות אספקה, זאת אומרת הציר הזה יכול לתגבר את אזור יתיר ואזור יתיר, במסגרת המגבלות שלו יכול גם לתגבר את האזור הזה, ככה אנחנו חותרים לייצר מצב שהאספקה תהיה יותר טובה באזור הזה.

<< אורח >> ירון סלומון: << אורח >>

אבל בתכנון, מבחינת כמויות המים שמעוברות, גם למים וגם לחקלאות לאותו אזור, על מה מדובר? על איזה כמויות?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

ספציפית באזור יתיר כמה, אני לא זוכר, אבל אני יכול להעריך שזה שניים-שלושה מיליונים באזור יתיר, מבחינת הישובים עצמם, בסדר?

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

טוב, זה יספיק לעוד עשר שנים, אחר כך צריך לתכנן עוד.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

אתם החטיבה להתיישבות עכשיו, סלומון?

<< אורח >> ירון סלומון: << אורח >>

זה לא החטיבה להתיישבות.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

לא, האזור הזה החטיבה.

<< אורח >> ירון סלומון: << אורח >>

האזור הזה זה אזור הר המסה שזה נמצא מה שנקרא, בתוך הקו.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

הכול בסדר.

<< אורח >> ירון סלומון: << אורח >>

וחוץ מזה, מקימים שמה חמישה יישובים חדשים, איתן, כולל חקלאות.

<< אורח >> ניר עידו: << אורח >>

מה אם עמק המעיינות שלצורך העניין, הכול טוב ויפה - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אבל ביקשת רשות דיבור?

<< אורח >> ניר עידו: << אורח >>

סליחה, ניר עידו.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בסדר גמור, נגיע גם לאזור הזה, תבקש רשות דיבור בצורה מסודרת.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

אם סיימנו את האזורים - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

רק מה לוחות זמנים? נראה לך שאני אפטור אותך, בלי לשאול את השאלה הזאת? על הציר הדרומי.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

הציר הדרומי יש לו שני חלקים, יש את החלק שבעצם, תורם את האספקה ליישובים הישראלים, כמו שאמרתי זה מחבר בין אזור יתיר לציר הזה וזה בעצם נכנס להליך של ביצוע, כמו שאמרתי זה אושר ממש רק לאחרונה, לא קיבלנו ממקורות בדיוק פירוט של היכולת שלהם להעמיד פה, מה שנקרא פירוט מפורט וביצוע, הבנו שגם פה זה סדר גודל של חמש שנים, אבל כשנקבל את התשובות, נוכל להתייחס. קטע ההמשך אנחנו בעצם, מכיוון שהוא ברובו לרשות הפלסטינאית, אנחנו דרשנו מהם להציג תוכנית משלהם, איך הם מקבלים את המים, שלא יהיה מצב שעשינו תשתית ובעצם שמנו מערכת מאוד גדולה ואין מי שייקח את המים ולכן כל זה גם קשור לדיאלוג איתם ואז נתזמן את הביצוע, בהתאם לסיכומים שנגיע איתם.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

והדיאלוג מתקיים.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כן.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

הדיאלוג הטכני מתקיים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ועדת מים לא מתכנסת כדרכה.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

ועדת מים לא, אבל הוועדה הטכנית כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אוקי, הבנתי, לפני שאנחנו עוזבים את יו"ש ועוברים לאזורים אחרים, האם אחרי שכל זה יושלם, יהיו אזורים ביהודה ושומרון שעדיין יהיו לא מחוברים למערך הארצי? בקעת הירדן אנחנו נדבר בנפרד, זה פה מופיע כנושא באופן טבעי, אבל חוץ מבקעת הירדן?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

גם האזורים האלה הם מחוברים, רק שבחיבור חלש, הכוונה פה - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, אני שואל אחרי השלמה של זה, אתם מבחינתכם סיימתם?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

סיימנו לטווח של נקרא לזה, 20 50 סדר גודל.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

כלומר לא יהיו אזורים שנסמכים עליהם מקורות מים מקומיים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

נניח סתם מקום כמו מעלה אפרים, למה יחובר?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

מעלה אפרים זה חלק מהמערכת של בקעת הירדן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

של הבקעה, אוקי.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אבל בוא נגיד יותר מערבה, אני חושב שנכון, אני חושב שכולם יהיו מחוברים למערכת הארצית.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אוקי, בסדר גמור, בואו נתקדם.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

אז האזור השני זה בעצם, אנחנו קוראים לזה השדרה המזרחית שמתחילה מהגליל העליון, אצבע הגליל ונגמרת באילת, זה אזור שמה שמאפיין אותו שעיקר הצריכה היא צריכה חקלאית, יש להם יותר מתשעים צריכה חקלאית ומיעוט בצריכה היא צריכה למטרת בית ועוד דבר שמאפיין את האזור הזה שלצערנו, לא התיישבו בו מספיק אנשים ולכן הזמינות הנוכחית והעתידית של הקולחין באזורים האלה היא לא גבוהה, היא נמוכה יחסית, היא שונה בין האזורים, זאת אומרת אזור הגליל העליון ורמת הגולן, כנראה גם בעוד שלושים וארבעים שנה, כמות הקולחין שתהיה שמה, תהיה אך ורק תלויה בכמות התושבים שמה, זאת אומרת זה יהיו אך ורק קולחין מקומיים. אזורים אחרים, כמו עמק - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זה בהנחה שלא תקימו גם רשת ארצית גם לקולחין, דיברנו על זה בהזדמנות ואנחנו עוד נקיים על זה דיון רציני, על כל הנושא של הקולחין.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

גם אם נקים רשת ארצית הם לא יגיעו לשם, הם יגמרו הרבה לפני זה, אבל לעומת זאת האזורים אחרים, כמו עמק חרוד, עמק המעלות, בקעת הירדן, יהיו שמה קולחין, הכמויות הולכות וגדלות על ציר הזמן, כי הכוונה היא לנייד לשמה עודפים, מכיוון, אתה קורה לזה ארצי, אצלנו בסוף הארץ מתחלק, נקרא לזה לשני אזורים, האזור העודפים של האזור הצפוני-מערבי, גליל מערבי, קריות, חיפה, עמק יזרעאל, מיועדים להגיע לאזור חרוד, כבר מגיעים בשנים האחרונות, בשנה-שנתיים האחרונות, כבר 18 מיליון קוב הגיעו לאזור חרוד ומשמה הם כבר ממשיכים, השנה כבר מיליון ראשון מגיע לעמק המעלות ופה כמויות ילכו ויגדלו על ציר הזמן, אבל עדיין, אם נשווה את זה לאזור כמו, נניח חוף כרמל, או משהו בגליל המערבי עצמו, כמויות הקולחין הן הרבה יותר קטנות, ביחס לשפירים, מאפשר באזורים רוויי קולחין, אבל יהיו פה קולחין, רק שבכמויות מוגבלות, ביחס, נקרא לזה, לצד המערבי של ארץ ישראל.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

איפה זה עמק הירדן ב-

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בעמקים המזרחיים.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

לא, עמק בית שאן זה לא אותו דבר.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

אותו דבר.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אתה יכול לתת פירוט עמקים מזרחיים מזה ואז זה יפתור את הבעיה גם של איתן.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

נדבר על זה על רקע - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, ברמת כותרת, מה נכלל בעמקים המזרחיים?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

שנייה, עוד שקף אחד ונראה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אוקי.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

פה מה שאמרתי במילים, יש פה במספרים, הכתום כמובן, זה הצריכה הביתית בכל אחד מהאזורים האלה והכחול זה הצריכה החקלאית. אני אגיד מילה על הערבה - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אגב, למה בערבה, אחוז דווקא יותר גדול של צריכה ביתית? כי יש לא מספיק חקלאות?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

לא, קודם כל זה המצב הנוכחי, המצב העתידי, אני מקווה שזה החקלאות תתפתח שמה ויהיו כמויות יותר גדולות של חקלאות, הערבה זה בגלל אילת.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

הבנתי, הוא נכלל בערבה, הבנתי.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כן, כן, זה כולל הכול, לא החבאנו פה דברים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, ברור, רמת הגולן זה כולל קצרין.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כולל קצרין, כולל היישובים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

וכשאתה מדבר על גליל עליון, מה זה כולל מבחינת הערים?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

מטולה, קריית שמונה, חצור, צפת גם.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

צפת גם.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

גם צפת.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ראש פינה מן הסתם.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כולל היישובים הכפריים ועדיין החקלאות היא, לשמחתנו אנחנו רואים, באים רואים ירוק, כמויות גדולות באופן יחסי לכמות של המי שתייה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

עפולה נכללת בעמקים המזרחיים, או רק בית שאן.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

רק בית שאן.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כי לקחנו מחרוד.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ובית שאן כן.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כן, כן, מחרוד, בית שאן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אוקי.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כאילו תמונת הראי של הכמות הקטנה של הצריכה הביתית, זה כמובן הכמויות הקטנות של הקולחין שיהיו אזורים האלה, זאת אומרת, איפה שנצליח להביא קולחין מאזורים אחרים אז יהיה גם כמויות טובות של קולחין, איפה שלא נצליח אז בעצם הם מתבססים על המים השפירים.

<< אורח >> ליעד זאכי: << אורח >>

אפשר שאלה, בבקשה?

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

כן, רק תציג את עצמך.

<< אורח >> ליעד זאכי: << אורח >>

ליעד זאכי, אגודת המים, אפיקי מים, עמק המעיינות, עד שיגיע הקולחין לעמק המעיינות בכמות מספקת, בינתיים חקלאי עמק המעיינות משלמים כמעט שקל פלוס יותר משאר חקלאי המרכז לצורך העניין.

<< אורח >> ניר עידו: << אורח >>

ניר עידו, יו"ר מושב רחוב, לצורך העניין היום, אנחנו בעיקר במושבי ביקורה, אין לנו מלבד מים שפירים, אין לנו שום סוג מים אחר, אנחנו משלמים היום 2.3 ₪ לקוב מים, פנינו גם למר חזי ליפשיץ, התחושה שלנו שמכרו אותנו לטובת הקיבוצים, או החבר'ה במרכז, אצלנו מלבד חקלאות, אין תעשיה, אין תעשיה, פושטים רגל ונוצר מצב שהכלכלה קורסת אצלנו, אין לנו, מלבד חקלאות אין לנו ממה להתפרנס.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אנחנו תיכף נגיע לאזור הזה ונדבר.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

זה ההבדל, זה ההבדל במחירי המים, לצורך העניין - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אמרתי, אנחנו בסוגיה של מחיר מים לחקלאות, אנחנו נתעסק בישיבה נפרדת, יש שם הרבה עיוותים אזוריים בין אזור לאזור - - -

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אתם מכרתם אותנו - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, זה לא ייקרה, אל תכריח אותי להרחיק אותך מהישיבה, אתה תדבר כאן כשבקש זכות דיבור בצורה מסודרת, תציג, תהיה תגובה, אנחנו כרגע בשלב של הצגה של תוכניות החיבור של רשות המים, אם יש שאלות ספציפיות על חיבור מסוים, או השלכותיו, מול אלטרנטיבות, אפשר לעלות את זה בשלב הזה, אבל שאלות, לא נאומים ולא - - -

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

אני רוצה לשאול שאלה, אדוני היושב ראש, ואתה מכיר וודאי חבריי מרשות המים, אנחנו לא נכנסים פה לדיון המפורט, אבל - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

תיכף נקיים.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

לא, אבל אני רוצה לומר שאפשר להתרשם, לכן שאלתי לגבי עמק בית שאן, משום שיש הבדל בין מקומות שאין בהם קולחין, אבל יהיה בהם מי קולחין ואז השאלה מתי יהיה מי קולחין ויש מקומות שלעולם לא יהיה מי קולחין, או כי אין מי שיספק אותם, או כי אין מי שישתמש בהם ולכן זה לא חלוקה פשוטה, אם יש עכשיו צינור בעמק יזרעאל, במקרה אני מכיר את האזור טוב, זה לא התשובה, לכן חלק מההתרגשות שהייתה פה, היא נובעת מפערים שהם יוצרים פער גדול מאוד, בין חקלאות שקשה בכל מקום, אבל עוד יותר בעמק המעיינות ובין מחיר המים, שהיה תיקון 27, משפט אחרון, באתי לשר שטייניץ ואמרתי לו שבעמק הירדן בננה שותה פי שתיים מים, מבננה בחוף כרמל, אז מה הייתה התשובה? עכשיו אפשר לגלות הוא כבר לא שר, "שלא יגדלו בננות", אין דבר כזה, לכן מה שנאמר פה, כולם רוצים קולחין ואי אפשר קולחין בלי חקלאות, אחרת זה יזהם את המדינה, אבל מצד שני, במקומות שאין קולחין, או עד שיגיע קולחין, אם יגיע, יש פה תקופה שיכולה לחסל את החקלאות, בגלל זה אנחנו מדברים על מחיר אחר.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

האתגר ברור, איתן, זאת סוגיה באמת יותר מורכבת, יותר קשורה באמת לדיון של מחיר מים לחקלאות שהוא מייצר עיוותים שונים, לפי הזמינות לקולחין, הנושא מאוד מאוד כאוב בין האזורים השונים ונדבר על זה כשנדבר בעיקר על המים לחקלאות.

<< אורח >> אברהם רמות: << אורח >>

הערה קצרה, שאלה לזאביק, אבי רמות, אגודת המים של ערבה הדרומית, ערדום, הצגה בשקף הקודם שמציגה את כל הערבה כיחידה אחת, יוצרת עיוות מסוים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא הגענו לשקף של הערבה, הוא תיכף יגיע.

<< אורח >> אברהם רמות: << אורח >>

אני מדבר על העיגולים שהיו בכחול, ערבה תיכונה וערבה דרומית, אנחנו חברים טובים, אבל משק המים של ערבה הדרומית שונה לגמרי, ממשק המים של הערבה התיכונה, אני הייתי שמח, אם היו מציגים את זה בנפרד.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

טוב.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

בסדר, התלבטנו באיזה רמה של רזולוציה צריך לרדת.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

מהכרותינו בתפקידנו הקודמים, בתפקידי הקודם, נראה לי ההתלבטות הייתה מיותרת, אגב, שאלת הרזולוציה.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

השאלה, אם רוצים לסיים ב-12 בלילה או באחת, אבל בסדר, אפשר להרחיב כל נושא שרוצים, באמת הערבה הדרומית שונה, גם - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בוא תיתן סקירה כוללת על הערבה ותוך כדי זה תתייחס.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

ערבה תיכונה שונה לכל מיני כיוונים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אז תדבר על החיבור של ערבה ותייחס להבדלים, איפה שזה משמעותי ואם יהיו שאלות נשאל.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

אז כמות המים הנוכחית, הראנו את זה קודם, זה סדר גודל של 100 מיליון לכל - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

מבחינת רמת הפירוט, אתה כבר יודע שאני בשונה מחברי לסיעה, חבר הכנסת מתן כהנה, אני לא טייס, זאת אומרת שאני רוצה לראות נתונים קצת יותר מפורטים, מאשר –

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

בסדר, כאמור, רוב המים היום זה מים מליחים, היעד שלנו בערבה הוא להגדיל את סך כל הכמות ולשפר את איכות המים. נעשו כבר השקעות בהיקף מאוד משמעותי בערבה, סדר גודל של מיליארד שקל שעיקר - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בעיקר בתחום קידוחים, כן?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

קידוחים ומאגרים, גם בעצם, חלק מהקווים כבר בעצם מבוצעים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אבל זה לא מחובר, או שזה כאן מחובר למערכת הארצית?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

גם החיבור, מה שאני מציג פה, חיבור של אזור ערבה תיכונה למערכת הארצית הוא נחנך באביב לפני שנה, קצת יותר משנה, כאילו נעשתה חגיגה וטקס, כי באמת נעשה משהו שמשנה מצב.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אני רואה שרמת ההתלהבות כל כך גדולה שזה השקף היחידי שבמקום מפה, שמתם תמונה.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

לא, יש עוד תמונות.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, כי מפה נדרשת פה, אבל בסדר.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

בסדר, אם צריך נעשה מקצה שיפורים ואז נדע בדיוק איפה צריך להעמיק ולפרט, כן, אבל אזור צופית שזה הקצה הצפוני של ערבה תיכונה, אזור עין תמר, נאות הכיכר, מה שנקרא, כיכר סדום שמבחינתנו חלק מהמאזן של הערבה, מקבל כבר מים מהמערכת, כבר שנתיים-שלוש ובעצם, האתגר הוא, קודם כל, לקחת את המים האלה ולהגיע איתם גם יותר דרומה, לכיוון עין יהב, כאשר הן כמויות מוגבלות, בסוף מים שיוצאים מאשקלון, מתפסים עד ירוחם ומשמה הם יורדים חזרה לאורך כל הדרך עד דימונה, אחרי דימונה יורדים לצפית, יורדים בעצם לאזור ים המלח, ברכות של מפעלי ים המלח ומשמה הולכים דרומה, אפשר לשפר את היכולת פה, של ההולכה של הקו הזה, שתגיע לסדר גודל של 10-12 מיליון קוב וזה מים של איכות מי שתייה, נפתור את בעיית מי השתייה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ועד איפה זה אמור להגיע?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

הקו הזה יגיע עד פארן, יספק מים עד לכפר רן, מי שתייה, יספק גם יתרה שלו תספק מים לחקלאות, לטובת - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

של מים שפירים?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כן, כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

השלכות של העלויות, בסדר.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

ובאזור הזה של ערבה תיכונה, מתוכנן עם מתקני התפלה של מים מליחים, כדי להפוך את המים המליחים שיש למים שפירים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

מהמאגרים התת-קרקעיים.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כן, כן, מים שמופקים היום, בעצם, לכאורה, יש עניין לחקלאים לשפר את איכות המים ואנחנו נתפיל חלק מהמים, זה מקור אחד, מקור שני זה בכלל הכיוון מדרום, מתקן ההתפלה באילת מתפיל היום סדר גודל של - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זה כבר התפלה של מי ים, נכון?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

שמה לא, שמה הרוב כרגע מים מליחים, מעט מי ים, אבל כל התוספת היא רק מי ים, קטע של המליחים מצינו אותו שמה ומדובר על התפלה של המתקן הזה ובעצם, זה יהיה מקור המים, כמי שתייה בוודאי, אבל גם כמי חקלאות לערבה הדרומית שאבי מדבר עליה וגם עודפים משמעותיות, יעברו הלאה לאזור פראן, עוד פעם, כבר לא יהיו מים באיכות שתיה, הם כן יהיו מים שפירים, זאת אומרת, במליחות נמוכה, אבל ישולבו בהם גם קידוחים שהמליחות שלהם נמוכה, כך שסך הכול המליחות - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא מתוכננת שם גם אספקת מים לירדנים? לפי מיטב זכרוני.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

היה, ירד מהפרק.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

בעצם אנחנו מדברים על אספקה לירדנים בכלל רק ב-

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

רק מהצפון?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

שכל הסיפור הדרומי ירד לחלוטין?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אוקי ומה הלוחות זמנים כאן, לגבי הערבה?

קודם כל יש פה התקדמות הדרגתית, כמו שאמרנו הקו הגיע, אז עכשיו עוד שנה הקו יגיע לעין יהב, יגיעו גם מים מהמערכת לעין יהב, זה ההתקדמות שהיא הקטנה, ההתקדמות היותר משמעותית זה המה שאמרתי בהתחלה שמתקן ההתפלה, מה שייתן סדר גודל של 15-20 מיליון קוב מים מותפלים נוספים וזה התשתיות של ההולכה של זה כבר נמצאים היום בביצוע ולכן מה שאני אומר זה בעצם זמן להקמה של המתקן שזה חמש שנים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זאת אומרת שבעוד חמש שנים לפי זה, כל מערכת הערבה תהיה מחוברת, או מצפון, או מדרום.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

הקווים האלה אמורים להיפגש בסוף ולייצר איזשהו רצף?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

כן, באזור פארן.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

באזור פארן יגיע קו אחד שמביא מים מצפית שזה באיכות מי שתייה ואז מגיע קו אחר שמגיע מדרום שמביא מים שפירים לחקלאות שהם לא באיכות מי שתייה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אז מאיפה יבואו מי שתייה לאזור של ערבה דרומית?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

לא, המים שיגיע ממתקן סבחה, עד אזור זה נקרא רכס נוצה, זה קו פרשת המים שמפריד בין הערבה הדרומית לחבל איילות, לבין ערבה תיכונה, עד שמה הם באיכות מי שתייה, משמה שולבו בקו הזה עוד מי קידוחים, כאילו בזרם של המים המותפלים שולבו עוד מי קידוחים, לכן זה יהיו מים במליחות נמוכה, אבל לא באיכות מי שתייה, אלו הניואנסים, אבל בסוף בפראן ובעין יהב יהיו בעצם, שני מקורות מים שפירים, אחד באיכות מי שתייה ואחד שנועד לחקלאות.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

כן, בבקשה תציג את עצמך.

שמי עופר גור, אני מהערבה התיכונה. א', אנחנו שמחים שהתוכניות מתקדמות, לגבי ה-20 מיליון שזאביק דיבר עליהם אז זה טוב לנו ואנחנו מאד שמחים. אנחנו מצידנו, כרגע יש לנו מים באיכות מאוד נמוכה שהיא 3ec למי שמתמצא במספרים האלה וזה מגביל אותנו ביכולות שלנו לגדל, אנחנו מבקשים בנוסף למה שאנחנו מברכים, עוד תוספת של מים, או שתהיה מצפון, או מדרום, שבסופו של דבר, נוכל להגיע למים באיכות הרבה יותר טובה, גם חסר לנו מים ל-60 מיליון של תוכנית האב וגם אנחנו רוצים להגיע לאיכות מים של 1/6 שתאפשר לנו יותר גדולים, להגדיל את העונה וגם במה שיש להשתפר.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אתם רוצים להגיב על זה?

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

בגדול אני חושב שמה שמבקשים פה זה תוספת מים שפירים, מים שפירים, כמו שנאמר לפני כן, יכולים להגיע או מדרום, או מצפון, בעצם מדרום זה קו צפית שהוא כבר מונח בקרקע והוא מביא מים, רק תראו את המרחקים, ממתקן ההתפלה אשקלון, לא זוכר בקו אוויר, בטח אתם תוכלו להגיד יותר טוב ממני, ממתקן התפלה באשקלון, דרך דימונה, זה באמת מים שאולי נוסעים הכי רחוק פה במדינה, אני חושב, באמת נוסעים הרבה מאוד, אז זה הקו שהוא כבר קיים, אנחנו - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

עד שעשינו את הגולן, כן.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

כן, אני לא בטוח אגב ש- במיוחד אם זה הגיע עד פארן, די בוודאות זה הכי ארוך ומדרום כרגע, יש באמת, הנושא של הרחבת מתקן התפלה בסבחה שממש בימים אלה אנחנו צריכים להכריע לגבי ההגדלה שלו, ברגע שתהיה התוספת הזאת זה אמור לתת פתרון מלא לאזור הזה, אני רק אסב את תשומת - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

כולל גם את מה שהם מבקשים?

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

כן, ברגע שאתה מביא תוספת אז זה מעלה באופן משמעותי את האיכות של המים, רק אני מסב את תשומת לב הוועדה וגם את הנוכחים, לבולט השלישי, באזור הזה הושקעו כמיליארד שקלים בעשור האחרון, זה הרבה כסף, איך שלא נסתכל על זה זה הרבה מאוד כסף, וודאי אין ספק שזה ציונות ואנחנו מחבקים ומעריכים, אני אומר באופן אישי, אני לא אומר את זה מהפה אל החוץ, מעריך את התושבים שיושבים באזור הזה, אזור חם, לא פשוט, אין הרבה אפשרויות לתעסוקה, מלבד חקלאות, אולי טיפה תיירות וכו', אבל בסוף בסוף, כלל אזרחי מדינת ישראל, נושאים בעלות הדי משמעותית הזאת, תראו את התוכניות לעתיד. הדברים האלה הם לא טריוויאליים, ההחלטה הזאת - - כדי לדעת שבסוף אנחנו מטילים על משק המים הישראלי, הרבה מאוד עלויות, כי כמו שאמרתי המשק הזה הוא משק סגור.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אבל השאלה הזאתי שאלה נכונה על כל החיבורים של האזורים האלה, הדילמה קיימת בכולם ובסוף זה סוג של מעגל סגור, אתה מצד אחד אומר, יש לי מעט תושבים, אני לא כלכלי לי יהיה להשקיע בלחבר ולהשקיע במשק המים וכמובן, היעדר מים זמינים, למשל, במחיר נכון ובאיכות נכונה לחקלאות, זה מגביל את ההתיישבות להתפתח ואם אתה יוצא מתוך התפיסה שהחגורה המזרחית הזאת היא קריטית גם מבחינה לאומית, אתה בגדר מול מצרים השקעת יותר ממיליארד שקל.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

אדוני היושב ראש, זה בדיוק הבעיה שזה לא שיקול של רשות המים, מה שאתה אומר, אני מאוד מחשיב את זה ואני חושב ככה, אבל זה לא בעיה שלהם, זה בעיה של הממשלה, היא צריכה להחליט שהיא רוצה חקלאות שהגדר המזרחית של ישראל זה התמרים - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, זה לא מדויק איתן אני אגיד לך.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

למה?

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בסוף, מי שמנהל את רשות המים זה לא משרד האנרגיה, מי שמנהל את רשות המים, אחרי ששר האנרגיה מינה את חזי, ברגע הזה, הוא יושב ראש מועצת רשות המים, במועצת רשות המים יושב גם משרד החקלאות ויושבים נציגי ממשלה - - -

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

משרד האוצר.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

כולם, כולם ולכן היא סוג של נציגות של גופים ממשלתיים רלוונטיים שמנחה את רשות המים על סדרי עדיפויות ו-

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

אדוני אני מסכים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ואמורה לשקול גם את השיקול הזה, הם בדיוק יושבים שם נציגים של המשרדים השונים ויש להם קולות.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

סליחה היושב ראש, את מחיר המים קובעת הממשלה הזאת מדיניות, הם צריכים לדאוג שיהיו מים והם צריכים לדאוג שיהיו חיים והמדינה צריכה להגיד, בדיוק כמו שהיא עושה - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אבל המדינה זה מועצת רשות המים, לצורך העניין.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

השר אלקין לשעבר, זה תירוץ טוב שאני מכיר אותו עוד מכחלון שהתווכחתי אתו על מחיר החשמל, אני אומר לך ששאלת ההתיישבות בערבה, או בעמק בית שאן, זה לא שאלה רק של רשות המים ומי שצריך, כמו ש- - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אמת ולכן - - -

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

כמו שאמרת על הגדר.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

איתן ולכן כשחזי מביא תוכנית שלו ותוכנית עבודה שלו, כולל תוכנית תקציבית וכו', יושב שם למשל, נציג משרד החקלאות שאומר, רגע, אנחנו צריכים פה משהו אחר, כי משרד החקלאות, מתוך תפיסה שלנו כמשרד החקלאות הלאומי של מדינת ישראל, איפה אנחנו רוצים לפתח חקלאות ויושב שם נציג משרד הפנים שמייצג את שר הפנים שאומר, רגע, אני מבחינת פיזור האוכלוסין במדינת ישראל והתכנון העתידי וכו' וכו', רוצה ככה וככה וככה ונציג משרד האוצר הוא כל אחד שמה משמעותי, כולנו מכירים את כוחו של האוצר וכו', אבל דווקא זה שמשק המים הוא משק סגור, מקטין פה את הכוח של האוצר, באופן יחסי בהשוואה לתחומים אחרים.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

יכול להיות שזה טעות, תיקון 27, אולי הגיע זמן לתקן את זה.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אז אני אומר שני דברים אדוני היושב ראש, קודם כל, אתה צודק, כמו שאומרים בוא נעמיס את מסילת הרכבת, אחר כך הנוסעים מגיעים, אז אני חושב שזה גם נכון לגבי הערבה ולגבי מועצת רשות - - -

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

הנוסעים ברכבת לא שילמו את המסילה לעולם, שילמו את הכרטיס ובהנחה לגמלאים.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

נכון.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

אז מה? הנה תיתן להם את המחיר של הגמלאים על המים.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אבל שמגיעים למועצת הרשות, יש שם שמונה חברים, אתה צודק, בא נציג משרד הפנים, נציג משרד החקלאות, אבל יש מגוון שיקולים וגם אני אומר לך על השולחן בתור יו"ר המועצה, אתה שוקל מגוון שיקולים, שיקול אחד - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זה אגב, הגוף היחידי במדינת ישראל, נדמה לי, מהגופים הממשלתיים - - -

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

רשות חשמל ורשות הגז.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

שמה?

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

שהמנכ"ל הוא יושב ראש, כן, גם חברות בורסאיות, אגב, יש כמה.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

זה חיים לא רעים למנכ"ל שהוא גם יושב ראש, תגיד תודה.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אז שוקלים באמת מגוון שיקולים ושיקול אחד, באמת, כמו שאתה אומר, זה החשיבות הלאומית ואני לא מזלזל בזה אפילו לשנייה וזה גם לא אומר שאני פוסל את השיקול הזה , אבל השיקול השני שהוא לא פחות חשוב, אני לא יודע כרגע לכמת בין השיקולים, זה מחיר המים, כלומר אם עכשיו יבואו ויגידו לי, תשמע, לטובת תוספת של עוד 5,000 איש בערבה, כי על זה מדובר, היום יש בערבה הצפונית והדרומית כ-10-11 אלף תושבים יקרים ואהובים וכמו שאומרים, השקענו פה מיליארד שקלים ונשקיע עוד 1.5 מיליארד שקלים בעשור הקרוב ו-10 אלף תושבים האלה, בסוף יש מגוון שיקולים ומגוון השיקולים האלה כוללים, העלאה של מחיר המים בעשרה אחוז, אני בכוונה מגזים, כן, זה לא המספרים, העלאה של עשרה אחוז כדי לתת תוספת מים לתושבים היקרים והאהובים האלה, זה שיקולים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בהחלט כן ובדיוק תפקידה של מועצת רשות המים שכל השיקולים האלה, הרי בסוף אנחנו רוצים לחבר את כולם ומיד וגם שמחיר המים ירד ולא יעלה, אבל - - -

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

ומסתמך בלי תקציב מדינה גם, מסתמכת רק על עצמה.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

אבל זה לא עובד, בשורה התחתונה ולכן, ברור שאתה מתעדף פה לוחות זמנים, הרי בפועל אתה בסוף תחבר הכול, השאלה באיזה לוחות זמנים, באיזה תעריף.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

לא, המשימה, כאילו אפשר לומר, המשימה של חיבור האזור הזה הושלמה, האזור הזה מחובר למערכת הארצית כמו שאמרנו, מגיעים מים מותפלים ממתקן התפלה באשקלון, מתקן ההתפלה הכי דרומי, עד, עוד מעט לפראן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בסדר, אבל מפראן דרומה?

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אז מפראן דרומה, יחובר מתקן התפלה בסבחה, עכשיו השאלה היא, דוגמא, אני כבר מקדים את הבחור הנחמד ששאל פה קודם, השאלה איזה הגדלה, האם להגדיל את הסבחה שמייצר היום כמות מסוימת, אם נגדיל אותו בכמות כזאת, או כמות אחרת וזה שאלה ואז - - -

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

וגם השאלה תוך כמה זמן?

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בסדר, לכן אני שואל פה שאלות.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

עניין הלוח זמנים הוא קריטי.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ברור.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

ונכנס פה גם, אני יודע שהוועדה כרגע עוסקת בנושא של תעריף המים לחקלאות, אבל גם שאלה, הצרת עכשיו, הבאת לאנשים המכובדים והאהובים האלה, תוספת מים והעלתה את תעריף המים לחקלאות, במידה מסוימת כזו, או אחרת, האם תודה רבה שייצרת לי את המים האלה, לא לוקח, זה שלו.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ברור, ברור, ירון כן.

<< אורח >> ירון סלומון: << אורח >>

קודם כל אני רוצה במסגרת הערבה, הערבה זה שרוך ארוך אז יש מה שנקרא, הערבה התיכונה, יש הערבה הדרומית ויש גם כיכר סדום שלמעשה, מכלילים אותה וקוראים לה ערבה, אבל זה אזור לגמרי אחר, אז א', אני רוצה לברך על הנושא הזה של חיבור קו צפית, אחרי הרבה מאוד שנים, לכיכר סדום, כי זו הייתה מערכת מנותקת לחלוטין שניזונה אך ורק על קידוחים ומקורות עשתה שמה עבודה יוצאת מגדר הרגיל, אני חייב לציין וסיפקה מעל ומעבר לחקלאים בכיכר. הבעיה המרכזית כרגע זה נושא של איכות המים, גם קו צפית היום וקיים על העניין הזה דיון, גם קו צפית היום הוא מספק כקטע מסוים וזה מים למעשה, מים שפירים, אבל רוב המים בכיכר הם למעשה, מים מליחים והם עוד יותר ה-EC שלהם הרבה יותר גבוה מאשר בערבה התיכונה וערבה הדרומית, זאת אומרת שמגוון הגידולים שניתן לגדל היום בכיכר היא, באופן יחסי לשאר האזורים, באותו אזור, אזור הערבה, היא קטנה יותר, היא מוגבלת ובנקודה הזאת, חייבים לשים, מה שנקרא, צריך לבדוק את העניין הזה, לראות כיצד מתגברים ואפשר יהיה שמה לעשות את הנעילה בין המים המקומיים לבין המים השפירים שמגיעים מקו צפית ובנוסף לכך, איגום, יש שמה מחסור גדול מאוד באיגום, מכיוון שהחקלאות שמה, מה שניתן לגדל, מגדלים שמה כל סנטימטר מרובע, מעובד, זה תענוג מי שרוצה לבוא לשמה, הכול ירוק, כמובן בעונה, אז אנחנו - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בשביל שאלה זה ארוך מידי.

<< אורח >> ירון סלומון: << אורח >>

לא, זה לא רק שאלה, אבל זה גם איזשהו - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אבל בסוף צריך להוסיף האמנם, או משהו כזה, כדי שיהיה מקום לסימן שאלה.

<< אורח >> ירון סלומון: << אורח >>

בכל מקרה, דקה, כבוד היושב ראש, אני חייב לציין, אני מלווה את האזור, את כיכר סדום, קרוב לארבעים שנה ואני כן חייב, מה שנקרא, לומר, גם לרשות המים וגם לחברת מקורות, מגיע להם באמת, מגיע להם, אבל איך אומרים, אתם יודעים, האויב של הטוב זה עוד יותר טוב.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

תודה. בבקשה.

<< אורח >> ניר עידו: << אורח >>

אני רוצה להוסיף עוד שני משפטים - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אנחנו עדיין בערבה.

<< אורח >> ניר עידו: << אורח >>

אנחנו בערבה התיכונה, שני משפטים, אחד, יש לנו 65 קידוחים שהם עיקר המים שיש לנו, 15 מתוכם הם בירדן, צריך לקחת את זה בחשבון, אני לא שמעתי את זה באף דיון, כולם מבינים את המשמעות שאנחנו עוברים גבול כדי לתפעל אותם, הייתה הפסקת חשמל השבוע, זה 24 שעות שלא היו שלושה, או ארבעה קידוחים, צריך להבין את המשמעות, המים שם הם הכי טובים באזור, זה אחד. שתיים, בקידוחים יש ירידה אצלנו של בין אחוז לשלושה אחוז בשנה וגם את זה צריך לקחת בחשבון. תודה.

<< אורח >> ניר ונגר: << אורח >>

שלום, אני ניר ראש המועצה האזורית תמר ים המלח. שאלה רק, סליחה כבוד היושב ראש, האם מישהו זוכר שליד הערבה שם, במקום שנקרא ים המלח, יש עוד אזור קטן, קוראים לו עין גדי והוא בכלל לא מחובר לרשת הארצית.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

תתייחסו לכל הדברים שעלו פה כרגע.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אז ירון, אני לא בטוח שזו הייתה שאלה, אבל אני אתייחס.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

הוא הוסיף האומנם.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אני אתרגם את זה, ירון אמר ככה, אני רוצה לשבח אותכם, אבל האמנם, אחרי התשבחות האלה, גם תוסיפו לי עוד, כי חסר לי שם עוד, זאת הייתה השאלה בתמצות.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אז כמו שאמרנו, קודם כל, לגבי קו צפית, אז אנחנו באמת, כמו שאמר זאב לפני כן, אנחנו בעבודה לתגבר אותו ושוב, כרגע עומד על המדוכה נושא של מתן ההתפלה בסבחה והשאלה באמת באיזה כמות מרחיבים אותו וכמו שאני אומר, יש פה באמת סוגיות משמעותיות, כי ההרחבות האלה עולות מאות מיליוני שקלים, כלומר זה מספרים ידועים והשאלה באמת, אם בסוף, לא נקים פה פיל לבן שייצר מים מצוינים ותעריף המים במקביל לחקלאים יתעדכן ובסוף, כלומר, אני קיבלתי הבטחות באין צדק, חוץ מלהטיף דם ולהישבע, קיבלתי הכול, מכתבים, התחייבויות מראשי אזורים וראשי מועצות וכו' שייקחו את המים, אבל עדיין אין שום וודאות בדבר הזה וברור שאם חקלאי יראה שהוא מפסיד כסף, אני מניח שהוא יגיד לי, תודה רבה שייצרת לי את המים, אני לצערי לא אקח את המים האלה, זה סוגייה על שולחננו.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אבל זו בדיוק השאלה.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

נכון, זה לגבי הערבה, אני מקווה שעניתי. לגבי - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

והסיפור הזה של קידוחים בירדן?

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אז באמת, האזור הזה כרגע נסמך בעיקר על קידוחים, יש פה עשרות קידוחים, בצד הירדני, 65 קידוחים, קידוחים זה מאתגר, אין מה להגיד, קודם כל המפלסים יורדים, הקידוחים לתפעל אותם זה מורכב, הקידוחים בצד הירדני וודאי, כל פעם שצריך לעבור את הגבול, צריך לתאם עם הצד הירדני, זה לא טריוויאלי, אנחנו חווים את זה לא מעט ולכן ההרחבה של מתקן ההתפלה בסבחה והמים מצפון, אמורים לתת מענה לדבר הזה ושוב, חוזרים לאותה סוגייה, כן ומחיר המים בקצה. לגבי עין גדי, ניר, א', רק לפרוטוקול, הייתי בביקור אצל ניר לפני שבועיים, אם אני לא טועה, נכון?

<< אורח >> ניר ונגר: << אורח >>

כן, אתה מוזמן באוגוסט עוד פעם.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

לא בגל החום הזה, בגל החום הקודם, באמת, אז אנחנו יודעים כמה - לרשום צוואה ותבוא אתה אומר - אנחנו כרגע מתגברים את האזור הזה ממצדה ותיכף אולי מקורות יוסיפו וכמו שגם כתבתי לך שאישרנו עכשיו את תכנון הקו לעין גדי, אז אולי מקורות ירחיבו על הנושא הזה וזה אמור לסגור פה את הפינה. רק לפרוטוקול אומר שבעין גדי יש, חבל שלא שותים פה מי ברז, אבל - -

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

יש מים מינרלים, זה לגיטימי, יש להם את כל האישורים.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

הכול לגיטימי, הכול אישורים, הכול בסדר, אני רק אומר שאנחנו פה נותנים תגבור לאזור הזה שיש לו בעיקרון מקורות מים פנויים, אבל זה הולך למחייה וזה בסדר גמור, יש פה מפעל שמעסיק אנשים והקיבוץ מרוויח, עם ישראל מרוויח וכו', אבל - - -

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

המעיין עובד.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

המעיין עובד מצוין.

<< אורח >> ניר ונגר: << אורח >>

מפעל חיוני של מדינת ישראל.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

כן, המפעל עובד מצוין, אבל - - -

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

אל תתנצל ניר.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

לא עובד לטובת הצרכים המקומיים, כן, את זה נשים בפרוטוקול.

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

בסדר, גם ברמת הגולן יש מים כאלה, זה מים מיוחדים בגולן ובעין גדי.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בסופו של דבר, מה לוח הזמנים של החיבור בעין גדי?

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אנחנו אישרנו את התכנון, אולי מקורות יתייחסו לזה, אייל, או גל, תתייחסו לזה בבקשה, מה לוח הזמנים?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

אני אומר, קיבלנו את האישור עכשיו, צריך לצאת לתכנון, ברגע שייצא תכנון מפורט, אני מעריך שייקח - - -

לביצוע הקו עצמו הלא ארוך?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

הקו הזה שנתיים-שלוש, כי זה לוקח את הזמן של התכנון.

מי יכול לחכות כל כך הרבה זמן.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

זה סדרי הגודל, האישור היה ממש לאחרונה.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

ממש לאחרונה, כן.

<< אורח >> אייל בן דוד: << אורח >>

בסופו של יום, באירוע הזה כל העניין הוא עניין סטטוטורי, ברגע שאנחנו נקבל את היתר הבנייה, נפעל.

<< אורח >> ניר ונגר: << אורח >>

מה אמרתי לך? אמרתי לו חכה, אחד, שתיים, שלוש יגידו - - -

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אני יכול להגיד שבדיון עם ראש המועצה הוא התחייב לי, כן, הוא התחייב לי שברגע שתוגש הבקשה לאישור, אנחנו נקבל.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אולי התכוון לשבח אותך, אתה קפצת מקודם מידי, רצה להגיד, אני מודה למועצה שהתחייבה שיהיה אישור.

<< אורח >> אייל בן דוד: << אורח >>

כמו שאמרתי זה שאנחנו קיבלנו את האישור ממש בשבוע האחרון ומעכשיו נתחיל לפעול לקדם את התכנון הזה וברגע שיהיה לנו היתר בניה, כזה ביצוע של קו הוא לוקח סדר גודל של כשנה וזה מביא אותנו למספרים שדיברו פה, פלוס מינוס שלוש שנים אנחנו עם קו.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

עכשיו בעין גדי זה עוצר, או שזה ימשיך צפונה יותר אחר כך?

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

הייתה התלבטות אם לספק לעין גדי מצפון, או מדרום, בסוף מדרום.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

מדרום, כן.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

מצפון נביא גם לעין גדי.

<< אורח >> ליעד זאכי: << אורח >>

סליחה אפשר שאלה נוספת?

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

על ערבה.

<< אורח >> ליעד זאכי: << אורח >>

מר חזי ליפשיץ דיבר - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

על ערבה אתה שואל, אנחנו כרגע בדיון בערבה.

<< אורח >> ליעד זאכי: << אורח >>

לא, הוא דיבר על קווים שיהיו מיותרים בסוף, אז זה קצת עושה לי פלשבק למובל המזרחי שעם המחירים שלו בעצם, כבר לא יישארו חקלאים ב- - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אנחנו נגיע לאזור שלכם, חכו.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

אז אתה אומר לעצור את החצי מיליארד שקל שמושקעים כרגע בקרקע?

<< אורח >> ליעד זאכי: << אורח >>

אם לא ייקחו מים אז כן, אולי הירדנים ירצו.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

רגע, חברים, עוד מעט נגיע לשם, עכשיו מיצינו את הערבה, מתקדמים הלאה, הנה, מגיעים לאזור.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

הבטחנו לשים על מפה את האזורים השונים, אז אנחנו מדברים על עמק הירדן, עמק חרוד, עמק המעיינות ובקעת הירדן ויש לנו פה אפילו את צפון ים המלח. מועצת הרשות אישרה בשנת 2021, תוכנית משולבת פה שמדברת על מקור מים עיקרי שמבוסס מי כנרת, תיכף נראה וגם מקורות מים נוספים, אבל שמבוסס על ציר צפון-דרום ומערכת משלימה בעצם, שמגיעה מכיוון עמק יזרעאל, לכיוון עמק המעיינות, פה רק כמובן יש, היושב ראש מכיר את זה עוד בתפקידו כשר, יש לנו חיבור מכיוון ירושלים שמספק מים גם לצפון ים המלח ולגם לדרום בקעת הירדן, סדר גודל של ארבעה מיליון קוב לשנה, שזה עוזר מאוד לבקעת הירדן לעבור את התקופה הנוכחית בעצם שעד בעוד כשנתיים יגיעו המים מצפון. כמו שאתם רואים מעמק המעיינות לבקעת הירדן, יש לנו פה שני קווים, אחד מביא את המים השפירים והשני מביא את המים המליחים. סך הכול מדובר פה על השקעה כוללת של סדר גודל של 1.400 מיליארד שבטווח הזמן המיידי, אנחנו מדברים על סדר גודל של 800 מיליון שקל ובעצם - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בשקף כתבתם 1.300 מיליארד, לא 1.400 זה מה שכתוב.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

זה כתוב אז כנראה שזה מה שנכון.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

לא, מקורות כבר רואים את זה, הם כבר בחשבונית הבית, את הפער הזה של מאה מיליון שקל אתה מקבל.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

בדיוק, המערכת פה, הפיתוח הוא משולב, זה מאמץ של הרבה גופים, תיכף נראה חלק, באמת שמגיע מעמק יזרעאל מזרחה, זה בביצוע של מקורות, הקו שיגיע - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

עד אזור בית שאן?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

כן, כן.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

אנחנו הולכים להגיע אל קו 64.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

מה לוחות הזמנים של הקו הזה?

<< אורח >> איתן ברושי: << אורח >>

רואים מהכביש שזה די - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

איתן, איתן.

<< אורח >> אייל בן דוד: << אורח >>

הקטע שהוא מזרחי ביותר, אנחנו ממש עכשיו בהליך של בחירת קבלן, זה מכרז דיזיין בילד תכנון ביצוע, אני מעריך שהוא סדר גודל של שנתיים וחצי מהיום יושלם.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

הקו הזה?

<< אורח >> אייל בן דוד: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

מה היה התכנון המקורי, חזי, זה אתה צריך לזכור.

<< אורח >> אייל בן דוד: << אורח >>

זה מקצר את לוחות הזמנים בצורה משמעותית.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

ואנחנו הקדמנו את הקו הזה, אני מזכיר, תוכנן קו יותר קטן והגדלנו אותו עד המקסימום שאפשר בלי שינוי תב"ע, 64 צול.

<< אורח >> אייל בן דוד: << אורח >>

אנחנו יצאנו פה להליכי תכנון, עוד לפני שהיו את האישורים הבירוקרטיים, כדי לצמצם את לוח הזמנים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ברור, כי לא היה נושא יותר חשוב למנכ"ל הקודם של חברת מקורות מזה, אז אני לא מופתע שעשיתם את זה עוד לפני האישור יצאתם לתכנון.

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

גם לנציג משרד האנרגיה באותו זמן במועצה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

נכון, נכון. תיכף נדבר זה אירוע מורכב אני יודע, בין הכי מורכבים פה שעל השולחן, אבל אלה היו לוחות הזמנים המקוריים?

<< אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >>

כן, עד כמה שאני זוכר כן, אפילו מקדימים טיפה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אז שנתיים וחצי זה אומר שאנחנו מדברים על סוף 26, משהו כזה, תחילת 27, כהשלמה של הקו הזה וזה חלקה של המקורות במערכת הזה, כל השאר כבר זה לא מקורות.

<< אורח >> גל מלאכי: << אורח >>

עד חמדיה זה אנחנו.

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

מה עם רמת יששכר זאביק, מה קורה, יהיה מים בסוף שם?

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

היופי בפיתוח על ידי האגודות שהם בעצם אגודות של המשקים, המגדלים, של הצרכנים, של החקלאים זה שהם צריכים להחליט, אם הם רוצים מים, אנחנו נותנים להם את כל הכלים לפתח ולהביא את המים. אנחנו אישרנו את התוכנית.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בואו ניתן לרשות המים להציג פה את כל התוכנית, כרגע דיברנו על החלק של מקורות, של הקו שמגיע ממערב למזרח, עכשיו בואו תציגו את כל השאר וגם מי הגורמים שאחראים על הביצוע שלו ולוחות זמנים ואז זה ייפתח לשאלות והערות, האזור הזה.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

אנחנו מדברים עכשיו על הציר של צפון-דרום, כמו שאמרנו, שמגיע מהכנרת, או בעצם הוא לא מגיע מהכנרת, אלא מים זורמים באופן טבעי בחלק הראשון של הירדן הדרומי, עד נהריים, עד תל אור, יש פה תמונות, חלק זה הדמיות וחלק זה תמונות שבעצם היופי פה של שילוב בין אספקת מים לחקלאות, לבין החייאת קטע נחל, הייתה מאוד משמעותית, בעצם, קטע ירדן, מדרום לכנרת, ששתי הגדות שלו הן גדות ישראליות והכוונה לעשות פה מהפכה בקטע הזה של הנהר ובסוף, זה מגיע למה שנקרא, גם מנחמיה שהוא נמצא כאילו ממש על צומת הכניסה למנחמיה וליד תל אור ומשמה בעצם, זה מגיע לתחנת שאיבה ומשם המים מתחילים להתגלגל דרומה ולהיות מסופקים לחקלאות. שאלת על מי האחריות, בעצם, יש לנו פה פרויקט חוצה אגודות, אגודת המים עמק הירדן, יש להם פה נציג, אגודת המים של אפיקי מים של עמק המעיינות שראיתי נציגים של האזור, אבל אני לא רואה פה מישהו מהם.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

ליעד פה.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

בסדר, אגודת המים חרוד ואגודת המים בקעת הירדן. אנחנו, אגב, חושבים ועובדים על זה שלטובת המיזם הזה, ההפעלה האופטימלית שלו, ראוי שיקימו אגודה משותפת שתטפל את כל החלק המשותף שבתוך העניין הזה, אבל זה כמובן תלוי בהם, מבחינתנו זה יכול לעבוד.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בקצב כזה תגיעו גם לחוק של תאגוד אזורי, גם על אגודות המים.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

זה וולונטרי.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אני יודע.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

זה הליך וולונטרי, אז זה התחלה, אתם זוכרים, כתבתי בוצע שמה על הקטע שמגיע בעצם, לעמק המעיינות, האגודה הניחה קו 48 צול שמתחיל בסוף, נקרא לזה - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

איפה כתבת שבוצע? כתוב בביצוע.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

בביצוע סליחה, בביצוע.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

בוצע זה רק החלק הדרומי.

<< אורח >> זאב אחיפז: << אורח >>

נכון, נכון, זה בביצוע, ביצוע זה אומר שכבר זורמים מים בקו, פה יש שטיפה של הקו, בעצם החלק הצפוני מתל אור ועד דושן, דושן זה קצת דרומית לגשר ונוואור, יש קו קיים נקרא כבש, בוצע לפני עשרות רבות של שנים ולא היה בו שימוש, אז סוף סוף הוא כנראה יקבל תחייה, זה קו של חברת מקורות, ממנו בדרומה, מונח עכשיו קו 48 צול, זה הקו הזה שפה רואים את הבעצם, שטיפה שלו והכנה שלו לפעולה, בהמשך דרומה, הצגתי שמה שכבר יש לנו קו אחד שביצע אותו אגודת המים, מי בקעת הירדן, קו 36 צול שמוביל את המים המליחים דרומה, אבל כמו שאמרנו, אנחנו לא מסתפקים במליחים, אלא בעצם הפרויקט של המובל המזרחי - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]