פרוטוקול מספר 35, הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, 09/07/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 35

מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, כ' בתמוז התשפ"ג (09 ביולי 2023), שעה 10:30

סדר היום:

<< נושא >> ביקור הוועדה בערבה תיכונה, חבל אילות והעיר אילת << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

מוזמנים:

לאוניד קוצישין

–

מרכז בכיר גיאולוגיה, גיאופיזיקה, המדען הראשי, משרד האנרגיה אלון אורון

–

סגן מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נעם מוזס

–

מנהל תחום חקלאות ימית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר נועה שפיצר

–

מנהלת אגף תעשיות יסוד, משרד הכלכלה והתעשייה

רימה אבו אלחסן

–

מנהלת קידום אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר מאיה גרברניק

–

רופאת נפת אילת, משרד הבריאות

חנן גינת

–

ראש המועצה האזורית חבל אילות

איריס דניאלי

–

מנכ"לית החברה הכלכלית, מועצה אזורית חבל אילות נדב סטרק

–

מנהל אזורי התעשייה חבל אילות

נוגה אלמוג

–

מנהלת קידום העסקים ומנהלת HUB חבל אילות

דורית ברנט

–

מנכ"לית אילת-אילות אנרגיה מתחדשת

מרב עמית

–

מנהלת המנהלת הדרומית, אשכול נגב מזרחי

מאיר צור

–

ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה

אלי לנקרי

–

ראש עיריית אילת

מאיר יצחק הלוי

–

חבר כנסת לשעבר, לשעבר ראש עיריית אילת

פיליפ אזרד

–

מנכ"ל עיריית אילת

מרלן רוזנפלד

–

מנהלת האגף לפיתוח כלכלי, עיריית אילת

שרון מיר

–

מנהלת אגף צעירים, עיריית אילת

מורן נחמיאס

–

מרכז תעסוקה הזדמנות, עיריית אילת

גיל ממן

–

דוברות עיריית אילת

חנה רוזנפלד

–

המכון למחקר לחקלאות ימית

ד"ר אמיר ביתן

–

חקר ימים ואגמים אילת

ד"ר ערן ינובסקי

–

חקר ימים ואגמים אילת

ד"ר איתן סלומון

–

חקר ימים ואגמים אילת

ד"ר איריס מאירי אשכנזי

–

חקר ימים ואגמים אילת

רונית זילברשטיין

–

עיתונאית

בועז דן

–

תיאטרון אלעד, אילת

דנה יצחקי

–

תיאטרון אלעד, אילת

שי פיטובסקי

–

מחזאי ובמאי תיאטרון

יואב דונט

–

שחקן

ריצ'רד

נועם

מנהל הוועדה:

אמל ביבאר

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

<< נושא >> ביקור הוועדה בערבה תיכונה, חבל אילות והעיר אילת << נושא >> (בסיור – אזור תעשייה תמנע)

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

בעבר כרו פה נחושת, היום מאחסנים פה מכוניות. אזור תעשייה תמנע.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

אני מנכ"לית החברה הכלכלית והחברה הכלכלית עסוקה בפיתוח בכמה דברים בחבל אילות, תיירות, תעשייה ועוד. מי שאחראי על התעשייה זה נדב, אנחנו מפתחים ורוצים לפתח ונשמח לעזרתכם בפיתוח של אזור התעשייה במיוחד פה.

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

פתיח. זו מפה של צירי האינטרנט העולמיים, תשתית האינטרנט העולמית, מדינת ישראל זה בקצה כאן. כל תשתית האינטרנט בין מזרח למערב של בערך כל העולם עוברת היום דרך מצרים. יש חריג אחד, האפור הקטנצ'יק הזה, זה קו שעובר כאן, גוגל שם אותו על בסיס תשתית של בזק, פרטנר עכשיו עושים עוד תשתיות, קצא"א מדברים על תשתיות, כולם גילו את הסיבים דרך ישראל, גוגל היו הראשונים.

מה זה מאפשר? בגדול חוות שרתים. חוות השרתים הן צרכניות אנרגיה מאוד מאוד גדולות, פה יש עודף אנרגטי. להבדיל מכל שאר המדינה, שיש מצוקה, לנו יש עודף.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

יש לנו עודף, יש לנו אפשרות לייצר.

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

בדיוק. אנחנו רוצים שבמתחמים דוגמת הבור הזה, זה בור שהוא מהכרייה של תמנע של פעם, היו כורים ככה, אחר כך מנהרות וכאלה, אבל בגדול זה היום מפגע מאוד מאוד משמעותי.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

הוא מיצה את הכרייה פה?

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

אנחנו טוענים שכן.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

יש על זה ויכוח, עלית על נקודה.

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

כאן יש ויכוח עם משרד האנרגיה.

<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>

הוא שמיש או לא שמיש?

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

לא, זה לא, גם משרד האנרגיה, כשהם מדברים על כרייה מחדש של נחושת הם מדברים להשתמש באותו פח זבל, כי הריכוז של הנחושת פה זה 88 עשיריות של אחוז. צריכים להוציא 100 קילו כדי להפיק 880 גרם.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

אבל לעצם העניין הבור הזה הוא לא שמיש, הבור הזה הוא חלק מתכנית שלנו, של המדינה בעצם, שצריך לשקם אותו.

<< אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >>

אבל החשש של חברה מקסיקנית לפני זה.

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

זה בור כרייה ישן באזור התעשייה. אנחנו רוצים להציע, זה גם בהסכמה עם רמ"י ועם עוד כל מיני גורמים, שייצא פה מכרז לחוות שרתים. להם בור זה יתרון כי הם צריכים לייצר מבנה תת קרקעי, הם מדברים על לבנות מבנה בלמעלה מ-100,000 מטר, 160,000 מטר, שהוא תת קרקעי. כל צריכת האנרגיה שלו מהשמש, כולל אגירה, כולל הכול, לא מחובר בכלל לרשת החשמל, מייצר את התצרוכת של עצמו, בין אם במימן, בין אם בכל מיני טכנולוגיות אחרות של אגירה שהיא ארוכת טווח, אבל ירוק לגמרי ולא צריך השקעות מהמדינה. זה בעצם שיקום בלי שהמדינה תשקיע בסיפור הזה.

החסמים העיקריים הם, אחת, משרד האנרגיה שצריך להגיד בצורה נחרצת די, חבר'ה, סיימנו את הפרק הזה של הכרייה, היו פה עשרות שנים של כרייה, לא שווה יותר, לא רוצים את המפגעים הסביבתיים הנלווים, רוצים לעבור לפאזה הבאה. ושתיים, משרד הכלכלה שצריך להגיד לחברות האלה: מיציתן את ההזדמנות שלכם פה, תודה רבה ולהתראות.

זה דוגמאות שבאו יזמים, ומדברים על החברות הכי גדולות בעולם, לא בארץ, בעולם, שמדברות על איך הם משקמים. זו דוגמה לשיקום של בור. מדברים על לקחת בור, למלא אותו, לבנות מבנה שהוא תת קרקעי, כל העודף של הטפל והמון המון פאנלים על כל המסביב במאות מגה.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

בעצם לוקחים את החוזקות האלה שיש כאן, של בור גדול שאין מה לעשות בו, שטח מאוד גדול מסביב שאפשר לייצר ממנו את החשמל עבור החווה הזאת. זאת אומרת מעגל סגור.

<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>

אני מנסה להבין את הנקודה הזאת, מה שאתם מבקשים ממשרד הכלכלה וממשרד האנרגיה, כי הנציגים כאן והם שומעים, א', לשקם את המקום הזה.

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

לא, לאפשר לחברות פרטיות לשקם.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

למשרד האנרגיה להצהיר שמוצדק פה הכרייה כדי שהם יוכלו לצאת למכרז ואז ייכנס פה - - -

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

כדי שרמ"י יוכלו לצאת למכרז.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

הוזכר פה צמד המילים 'ערבה מים'?

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

לא, הוזכר שהייתה פה חברה ש - - -

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

זה המקום?

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

'ערבה מים' זה 14,000 דונם שהם קיבלו עליהם חזקה ואז הם לא מיצו את זה, קיבלו הארכות והארכות והארכות, אגב ההארכות שם לא מוצדקות בשום קנה מידה של חוק וכאלה, אין סיבה שהם יקבלו כל כך הרבה הארכות.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

הם חייבים למועצה המון כסף, אבל מה שאנחנו מדברים זה איך אנחנו רואים את השטח הזה בעתיד. השטח הזה כחוות שרתים הוא יהיה מקפצה אדירה לחבל אילות, לאילת, לכל האזור.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אתם מדברים לשקם את זה, זה שיקום באמצעות שימושים אחרים.

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

נכון.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

אבל שימושים שהיתרונות שלהם הם ללא ספק משמעותיים מאוד בקנה מידה לאומי ובין-לאומי.

<< אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >>

אני חושבת שרמ"י היה צריך להיות איתנו היום, נציג של רמ"י.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

אני אגיד אולי את מה שנדב לא רצה. הוקם תאגיד, נקרא לו כרגע תאגיד, שפיר הוא חזק מאוד, תעבורה, והם רכשו את 'ערבה מים' על זכויותיהם וחובותיהם.

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

בניגוד לחוק.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

כדי שזה יהיה חוקי אז הם אמרו 10%. אגב, כשרוכשים זכויות של גוף בבעלות אז זה צריך להיות לפחות 26% והם הגישו בקשה לרמ"י לחדש פה את הכרייה, כי מחיר הנחושת, כשזה ננטש בשנות ה-70 זה היה 800 דולר לטון ועכשיו הוא מגיע ל-5,000 ולכן הם אמרו שהם חוזרים לכרות נחושת. ספק רוצים את השטח. שרבל ממשרד האנרגיה, שלאוניד בטח מכיר טוב, אמר שזה רק לנחושת, הם לא רוצים את השטח. אוקיי, בסדר.

אגב זה יכול ללכת ביחד, זאת אומרת אפשר לעשות פה חוות שרתים ובמקביל לכרות נחושת. אני לא אמרתי קודם, לאוניד יודע, אני גם גיאולוג שמכיר ומתמצה פה בעניינים האלה, ברכיב הגיאולוגי. זה היה בדיון ברמ"י וברמ"י לא יצא פרוטוקול, אבל אמירה של רמ"י, מבחינתנו אין, הם ניסו לעקוף מכרז, לא יהיה. רוצים? משרד האנרגיה רוצה? שיוציא מכרז. אבל כרגע עובדים כוחות פוליטיים כאלה ואחרים, שאני מניח שאני יודע רק את חלקם, כדי לאפשר להם וכדי להגיד שכן אפשרי.

אנחנו בפגישה, איריס, נדב ואני, עם שר הכלכלה ביום שני הבא וחבל מאוד מאוד, כי רמ"י לא רוצים לגעת בזה עד שהנחושת לא זזים למרות שאפשר לעשות ביחד ואנחנו בדיבור, כולל מחר, עם שי קרפ על זה, לטובת העניין.

<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>

הוא מנהל רמ"י דרום?

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

מנהל רמ"י דרום.

<< אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >>

מה העומד של הבור כרגע?

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

מקסימלי כאן זה סדר גודל של 100 מטר.

<< אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >>

וזה בעצם שטח שנוצר, נכון?

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

כן, זה - - -

<< אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >>

אני לא מהאגף שמתנגד, אני דווקא מהאגף שמאוד - - -

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

אתה מהאגף של הטובים במקרה הזה.

<< אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >>

אוקיי, לא נגיד - - -

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

זו גם שאלה, כאילו איך משרד ממשלתי לא בא ואומר רגע, יש לי את העתיד ויש לי את העבר, מה אני מעדיף?

<< אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >>

לא, איך שאני מבין את הפנימיות של משרד האנרגיה לפחות, כי שוב, אני מהאגף והוא – לפעמים עם ויכוחים, אתם צריכים לייצג שאפשר גם וגם ולהראות - - -

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

הוצג, שרבל יודע מצוין. דיברתי עם שרבל כמה פעמים, כולל זה שהיה פה סיור, יש פה בריכות מנגן וזיהום וכל מיני דברים כאלה ואז אמרו איך פותרים פה, כי חלק מהפיתוח של אזור תעשייה, כמו שאמרתי לכם, הנה חבל אילות מדברים על זה יותר, שתבינו, יש 50 מיליון טון חומר טפל פה, זה אחת, שתיים, אנחנו נראה אחר כך במצגת את האתגרים הכלכליים הכבדים מאוד של חבל אילות וחוות שרתים אחת, יש יותר מתעניינים, אבל חוות שרתים אחת פה תורמת לנו מאוד.

(בהמשך הסיור – ה-HUB של יטבתה)

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

ברוכים הבאים ל-HUB.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

לבאים מרחוק, רחוק יותר וקרוב, אנחנו שמחים מאוד על המפגש יחד עם חבר הכנסת מיכאל ביטון, מתוך העולם הסוער של הפוליטיקה הישראלית, תקנו אותי, חבר הכנסת וחבר הכנסת לשעבר, אם בכל זאת צריך לנוע גם בדברים החשובים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בוודאי.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

תודה, תודה למאיר צור על ההובלה ועל הייזום.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ומאיר יצחק הלוי, אבל למאיר יש הובלה.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

וגם מאיר צור. מרוב מאירים, אז כמובן התכוונתי למאיר יצחק הלוי שככה הוביל והניע ומאיר צור שהצטרף אלינו. סבב קצר, כל אחד יגיד את שמו ותפקידו, ככה שכולנו נדע.

(סבב נוכחות).

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני מאוהב בערבה ובאילות ובאילת מ-2003 כשהתחלתי לעבוד במגבית קנדה, אז עברו 20 שנה, אבל אני מרגיש פה בבית.

(המשך סבב נוכחות).

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אילת אילות הם באשכול?

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

אילת לא ואילות כן. אנחנו בפריפריה של האשכול. כולם מדברים על פריפריה, אז הפריפריה האמיתית זה אילת וחבל אילות.

ברוכים הבאים ואנחנו נגיד על סדר היום, אנחנו נציג את חבל אילות, אחר כך מאיר צור יציג את ערבה תיכונה, דורית תתייחס לסוגיות הכבדות מאוד שקשורות בנושאים של האנרגיה ולאחר מכן נעשה פה כיבודי צוהריים ואתם ממשיכים לאילת, למלח"י, המרכז לחקלאות ימית, נעם פה מוביל את העניין במשרד החקלאות ואחר כך אתם בעיריית אילת בשיח. ברבע לחמש נפגשים עם תיאטרון אלעד שאני אזכיר אותו גם במצגת שלי בכמה מילים. ואז רואים גם הצגה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

טעימות.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

טעימות והצגות וחוזרים כל אחד לדרכו. יש לנו מרחב גדול ומבוקש, אנחנו במצגת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חנן, לפני שאתה מתחיל אני אגנוב לך שתי דקות. קודם כל אנחנו שמחים להיות כאן, אנחנו יודעים שאנחנו באים למועצות ועיריות מובילות שיש להם אתגרים וחסמים, אבל עוסקות ביזמות ובאסטרטגיה. המנוע להגעה פה של הוועדה זה מאיר יצחק הלוי, חבר שלי, שלקח על עצמו פה לחבר את האזור לעבודה משותפת והאזוריות ושיתופי פעולה אזוריים זה תנאי ועוצמה מול ממשלה. בסוף כל קהילה צריכה לחזק את עצמה בלהיות קהילתית ולייצר עוצמות פנימיות של קהילה, אבל הפיזור והמרחק והדמיון בגיאוגרפיה ובאתגרים מחייבים שיתוף פעולה אזורי.

אנחנו רואים את הקשר לאזור הזה בראייה אזורית תוך התחשבות והתייחסות ממוקדת לכל קהילה ולצרכיה ולנושאים הספציפיים שלה. אנחנו חייבים למאיר ביקור. במקור רצינו יומיים לבוא לפה, אין כסף לממשלה להלין אותנו באילת, אז אני אבוא אליך ביום אחר לעבודה אצלך ונקדיש זמן לערבה התיכונה.

אנחנו רוצים להיות מאוד תכליתיים היום. אתה יודע שאני פה 20 שנה, לכן עדיף לא לבזבז זמן על רקע והקדמות, מהר מאוד לצלול לעצם העניין ולעצם הבעיה ולצוות שלי אני אומר, אנחנו נצא מפה עם מספר משימות, אפילו פה בשיחות מסדרון נולדו לי שתי משימות בנושא תרבות וחקלאות, כל משימה כזאת היא משימה למעקב וביצוע. לאחר הסיור פה ולאחר הסיור בערבה אנחנו גם נעשה דיון בוועדה בכנסת למעקב על הדברים שעלו.

אני מאוד שמח שיש פה נציגים של משרד הכלכלה וחקלאות, זה דבר טוב. נגב גליל, נדע להביא אותם, וגם אחרים, לכנסת הם יבואו בטוח, ויאללה, בואו נעבוד, קדימה.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

תודה רבה. כמה מילות רקע, בכל זאת ליישר קו, מיכאל, לא כולם יודעים, ולהגיד מה זה חבל אילות היום. עשרה קיבוצים, חמישה שיתופיים, חמישה מתחדשים, שני יישובים קהילתיים, אגב היישוב באר אורה, 300 משפחות היום, זה יישוב גדול, הכי גדול בחבל אילות, המספר המעודכן זה כבר 5,600. יש לנו 15,000 חיילים פה, שזה חלק מהסוגייה, שיזפון, עובדה וכו', ואנחנו 2.3 מיליון דונם, נוסיף את הערבה התיכונה, אנחנו 13% משטח המדינה, עוד 6% והנה הגענו ל-20% ממדינת ישראל. יש לנו הרבה שיתופי פעולה עם רמת נגב שהם בעצמם 22%, זה חלק מהראייה של הפריפריה והמדבר.

נדבר על ציונות, לא מילה גסה פה, ערכים, סביבה, שיתוף וכו', צמיחה והתחדשות, חיזוק האוכלוסייה ושירות לקהילה. אני רץ על זה מהר. אלה היעדים המרכזיים שלנו. מאיר לרגע יצא, אני חושב שהערבה התיכונה לגמרי שם. עשינו ניתוח סווט, את זה עשינו עם מנהלי הקהילות בעיקר, עם איתור החולשות, שיאפשרו לנו. אני במקור ירושלמי שבחר לבוא לגור בפריפריה, מאיר אותו דבר, מאיר יצחק הלוי, חלק מהעניין, וכשעשינו עבודה עם הקהילות שלנו, עשינו עכשיו לפני חודש כנס של כל מנהיגות חבל אילות, דיברנו על המשכיות ואנחנו מדברים על צמיחה דמוגרפית כיעד מספר אחד עם הרכיבים השונים.

הפקק פה זה בתים, מגורים. משרד השיכון מאוד איתנו, אסנת קמחי מאוד איתנו, וכדי להצליח צריך בתים. חינוך מצוין יש פה, יחד עם הכלכלה, תעסוקה, פרנסה, קהילות וזה היעד, שזה מאוד חשוב, מיכאל, לגבי מה שהגדרת בהתחלה, זה יעד שהוא מאוד יומרני. אנחנו היום 5,600, רוצים להגיע ל-8,000 תוך שבע שנים.

אני חושב שהערבה התיכונה באותו כיוון, אותם דברים, מספרים דומים לערבה התיכונה וכמובן שהערכים להצלחה הם העבודה המשותפת, כולל אילת. לצורך העניין גייסנו גם את מאיר יצחק הלוי בהתבסס על ניסיונו וההיכרות המצוינת שלו כדי לנוע בכוחות משותפים, הערבה התיכונה, חבל אילות ואילת ביחד. יש המון קווי דמיון בין הרשויות השונות ואני חושב שמשותף לכולם, רואים גם את הצמיחה והגידול שקיים באילת, כמו שאמרתי, גם אנחנו וגם ערבה תיכונה.

אלה הנושאים השונים, נגב גליל, דיברנו קודם, HUB זה מאוד חשוב כמובן והוא נולד מנגב גליל, לא עכשיו, מהשר הקודם, אבל כל הנושא של מנועי צמיחה וצעירים למשל בנושא הזה במשרד נגב גליל וזה מיפוי שאני עשיתי מתוך הדברים המרכזיים שצריך במשרדים השונים. יש הרבה משרדים, אני לא אתעכב עכשיו כדי שניגע בדברים העיקריים.

אנחנו לקראת ביצוע. פה, מיכאל, הזכרת שורת משימות. אנחנו בונים פה כפר צעירים, זה לא כפר סטודנטים, למרות שזה יחד עם קדמה, חסרים פה מאוד מאוד אנשי חינוך, בכל הרמות, מהגיל הרך, בתי ספר, בעיקר אגב בחינוך החברתי של התיכון, כפר הצעירים יהיה בלוטן ועכשיו אנחנו מתגלגלים להקמה שלו.

מי היה מאמין, אודי גת שהיה לפניי מחייך כשאני אומר לו, ב-2014 הוא התחיל, אני ראש מועצה מ-2016, מי בכלל חשב על בית ספר שתוכנן ל-500 תלמידים. בבית הספר היסודי בשנה שעברה סיימו 579 תלמידים, צריך עוד שש כיתות. זה אתגר גדול, נהדר, צפוף, 35 ילדים בכיתה יש פה בחלק מהשכבות.

בנושא כפר האמנים, תיאטרון אלעד, שהבוקר כבר דיברנו עליו, בהקשר הזה ללא ספק, ואתם תחוו את זה היום, אני הצגתי את תיאטרון אלעד בכנס ראשי מועצות, אף אחד לא מבין איך תיאטרון הופך למנוע צמיחה. מאיר יצחק הלוי מכיר את זה מצוין, הוא יחד איתנו, והיום גם אלי לנקרי ממשיכים את זה, חלק מהעניין. תיירות, שתיכף איריס תרחיב בהתייחס לתיירות שהופכת בהדרגה להיות פה ענף הכלכלה המרכזי.

ורכיבים שקשורים למועצה ואנחנו צריכים לחזק, עם האוכלוסייה שהולכת וגדלה, וגם הולכת ומזדקנת פה, יש פה היום מעל 500 אנשים שהם בגיל פנסיה, שליש מהם אגב ביטבתה ומספרם הולך וגדל מאוד.

כל מה שקשור בשירותים החברתיים, בחקלאות, בתעסוקה, בחינוך ואפילו הספורט, ואלה הנושאים המרכזיים שאנחנו שמנו על דגלנו. בנושא הכלכלי קידום ותמיכה ביוזמות חדשות. מיכאל, אנחנו נפגעים מספר אחת או שתיים של ביטול מעמד עיר עולים. יש לו פגישה עם מנכ"ל משרד הפנים, לצערי אנחנו כבר בשנה השישית, הערבה התיכונה שחטפו וגם אילת, הם כבר קצת שכחו, אנחנו פשוט חטפנו הרבה יותר חזק. ואם שואלים על אתגרים ומשימות, זה בראש ובראשונה מול משרד הפנים. מנסים עם רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים, זה כבר אחרי משרד האוצר, ואגב, גם החוק מאפשר. אנחנו תיכף נראה את האתגר הזה.

שחרות, יישוב ש-25 שנה היה בלי תב"ע. רבו אחד עם השני, אחר כך רבו קצת עם המועצה וקצת עם המדינה והנה יש תב"ע. עכשיו צריך להסדיר, לא פשוט. אנשים לא פשוטים. אנשים מצוינים, אבל לא פשוטים והכוונה שהיישוב יכפיל את עצמו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה מרשה לעצמך לדבר כי אין פה בחירות.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

חכה, אני לא יודע.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אל תגיד אנשים לא פשוטים. אנשים נהדרים, עד הבחירות.

<< אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >>

ההיפך, ככה הוא מחזק אצלו בקיבוצים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, זה בסדר. חנן לא נבחר כי הוא פוליטיקאי דגול, אבל הוא נראה הוציא לפועל דברים יפים.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

הוא ממש לא פוליטיקאי דגול, זו הבעיה שלו, שלי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בגוף שלישי.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

עובדי חינוך שהזכרתי קודם, אלה האתגרים מבחינתנו. ואם אנחנו מדברים על משימות ואתגרים פה צריך גם נגב גליל כן. המספרים הם מיליונים, התחלנו מ-31 ב-2016. זה אמרתי לאודי גת: אתה אישרת לי את זה, אודי שנתיים לפני שזה כבר סיפר לי, אנחנו חברים טובים, ואנחנו בירידה הזאת. ויש אפשרות לשנות את זה, החוק נתן אפשרות, חוק ההסדרים, שאם מועצה מסוימת, אפשר לפרוס לה את זה לעוד שנתיים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תיקון עיוותים.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

זה לא תיקון עיוותים, דרך תיקון עיוותים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

עם שר הפנים כבר היית בקשר?

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

עם שר הפנים עוד לא הייתי בקשר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נעשה את זה. שר הפנים קרוב אלינו ונדבר איתו.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

מצוין.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כל עוד הוא בתפקיד, הוא אמר שהוא פורש.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

זה האתגר, כי בלי זה אי אפשר לעשות כלום. נכון לעכשיו תראו את המספרים, זה לשנה המספרים. משרד הביטחון משלם אותו דבר, אנחנו גם תבענו את משרד הביטחון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תעשה לי סדר. כלל ההכנסות של המועצה בשנה?

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

148, אבל זה נכנס פה. הרי עולה 120 מיליון שקל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כלל ההכנסות מהארנונה?

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

55 מיליון, מתוכם - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ופה יש עשרה מיליון בסכנה בעצם.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

20.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה סופר מ-?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

מ-31 לעשר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מ-2015, ירידה של 21 מיליון.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

בשנה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא בשנה.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

ארנונה, ירידה של כל שנה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל זה עוד לא הגיע לירידה הסופית.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

נכון, זה הגיע לחצי וחוץ מזה קרן הארנונה. אתם יודעים מה למדתי בקרן הארנונה? בקרן הארנונה אמרו שזה לטובת הפריפריה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה לא תקבל כלום, אתה לא בונה בתים, לא יכול לבנות בתים.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

בקרן הארנונה אני מפסיד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

על בתים אני רוצה לדבר איתך, כי לדעתי המחשבה צריכה להשתנות, אבל זה תיכף נדבר.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

בקרן הארנונה אנחנו מפסידים 3.5 מיליון, אילת מפסידים עוד יותר, וסביון מרוויחים, אז למדתי שסביון זה פריפריה ואנחנו במרכז הארץ, בהמשך לדברים שאמר שר האוצר. זו בעצם המשמעות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ותוקפים אותי למה אני נגד קרן הארנונה. אני מסביר להם איך זה פוגע בפריפריה.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

ירוחם אגב גם נפגעת?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

היא יכולה להיפגע, אבל אני נגד אלה שייתנו כסף לילד ולחינוך שלו בתנאי שבנו בתים. מה עם הילדים הקיימים, לא מגיע להם חינוך? מה זה ההתניה הזאת? אם הייתם הולכים ומחלקים את הארנונות מיידית סבבה, אבל אתם מאיימים בבתים ואתם לא עוזרים לבנות בתים?

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

זו פגיעה מצטברת של חמש שנים, אבל זה כלום לעומת זה, פה המכה היא גדולה. אנחנו גם מול משרד הביטחון בבית משפט.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אין שם פשרות?

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

עכשיו נשלחנו לגישור, לשמחתנו, אני מקווה שזה יעבוד. התשובה האמיתית היא שלוש, בגלל שהיא תשובה אמיתית יש לה גם שקופית וזו התשובה האמיתית.

פיתוח, איריס, בואי תגידי כמה דברים שקשורים, תעשייה, חקלאות ימית. את רוצה אחר כך?

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

כן.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

אז אני אגיד, אלה התחומים השונים כי אנחנו מבינים שעם כל הכבוד לנו צריך לפתח פה דברים. במדינת ישראל, זה ללאוניד, כגיאולוג, הקצב שחלק ממשרדי הממשלה עובדים קצב גיאולוגי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חנן, אנרגיה וחקלאות זה לא מקור לארנונה טובה.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

זה לא ארנונה טובה, אבל זה פרנסה, זה תעסוקה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה אומר שהכול פיתוח כלכלי, לא רק הארנונה, לא פיתוח עסקי.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

מיכאל, היינו בחוות שרתים בתמנע, אז זה לא אנרגיה, סביבה, אבל 1,000 דונם סולרי, עוד לא היינו בחוות השרתים, אבל סביב העניין הזה למשל תהיה ארנונה הלוואי עלינו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל גם חוות של פאנלים לא מניבות הרבה כסף.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

לא הרבה כסף, אנחנו כן בזמנו הרווחנו, השדה הגדול של תמנע נולד בעבודה של דורית ואודי, הוא נולד - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חניון רכב נותן כסף. יש חניון עדיין?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

יש פה הרבה. יש פה אחד בחוץ, גדול.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

למה אתה לא יושם חניונים כאלה?

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

אז אנחנו התלבטנו וגילינו שזה לא מאוד כלכלי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מקבלים הרבה כסף על זה.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

יש, יש פה הרבה חניונים, ואני שמח על כל אוטו בחניון, א', מרוויחים עליו ארנונה, ו-ב', הוא לא - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני מדבר על האוטו שמוכרים, המכירות, אחסון רכבים.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

יש פה.

<< אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >>

חניון מקורה בפאנל סולרי.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

גם זה בדרך, אני מקווה. החקלאות, שנים לא פשוטות, יש קושי, יש תחרות מבחינת החקלאות, יש פה גם סוגיות שקשורות במים וקרקע, ושנבין, אזור חבל אילות לפחות בעשור הבא הוא אזור שעיקר פרנסתו חקלאות, זה הקיבוצים. בתוך זה אפשר להכניס את הרפתות, מחלבת יטבתה וכו' וכו'.

ויש פה גם אקדמיה, יש פה חמישה גופים בעלי זיקה אקדמית, מכון הערבה, מו"פ מדבר וים המלח, כל אלה מנועי צמיחה, תיכף נרחיב.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

פה אנחנו נכנסים ואנחנו צריכים את המדע.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

משימות.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

זו המשימה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

איריס, רק שתדעי לפני שהתחלת לדבר הוא רמז לנו עוד דברים שהוא צריך. אל תגידי שעכשיו מתחילים, הוא כבר הכניס לנו בקשות קודם.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

עשינו טיזרים. פרויקט אירפארק זה פרויקט ענק שהוא מחולל שינוי גם בחבל אילות וגם באילת, פרויקט שיעסיק קרוב ל-500 משרות באיכות גבוהה ואנחנו צריכים שהמשרדים יתגייסו כדי לעזור להם לקום. זה לוקח המון המון זמן, היזמים פתרו המון בעיות, עדיין יש בעיות מול משרד הכלכלה, יש עדיין בעיות שניתן לעזור להם כדי שכל המיזם הזה אכן יקום. ולכן אנחנו מבקשים שהוועדה תתכנס ותכנס פורום על מנת שיעזור למיזם הזה לקום, ולא עוד עשר שנים.

<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>

איזה ועדה?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש פה כמה מרכיבים, זה לא רק משרד אחד, יש גם רגולציה, גם השקעות, גם תיאום בין משרדי.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

יש פה את משרד הכלכלה, יש פה את רמ"י, יש פה גם את משרד האוצר, גם את משרד הפנים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל נציגי הכלכלה פה, אז אם זה מאוד ספציפי תגידו מה אתם צריכים מהכלכלה.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

הכלכלה צריכים להכיר בזה שמה שהולכים להקים פה זה תעשייה, וזו תעשייה, מה שהאירפארק הולך להיות, מביאים לפה מטוסים והם עושים גם תיקון של מטוסים, אבל גם עושים השבחה של מטוסים, אבל גם הולכים להקים פה מחזור ועוד כל מיני דברים שקשורים בחלקים ובמתכת שתישאר פה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

איזה הנחת יסוד זה שזה לא יוכר כתעשייה?

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

עד כה רשות השקעות לא הכירו בזה, זה לעניין חוק עידוד השקעות הון הבקשה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הגשתם כבר את הבקשה?

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

כן.

<< אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >>

כן, יש את הבקשה, היא במשרד הכלכלה, היא בטיפול. אנחנו פשוט מנסים לראות תחום שאיננו תעשייה. פה יש את הקו האפור הזה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

למה אפור?

<< אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >>

בגלל שלפי הנוהל שלנו, לפי הוראת המנכ"ל - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תעשייה אווירית זה תעשייה? זה בדיוק מה שהם עושים, תחזוקת מטוסים, שיפוץ.

<< אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >>

אנחנו כרגע - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

צריך למצוא את הפתח הקיים, כמו למשל את התעשייה האווירית, שזה בדיוק מה שהיא עושה, שיפוץ מטוסים, השבחה, הצטיידות.

<< אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >>

כרגע אנחנו מנהלים שיחות בינינו לבין רמ"י לראות באיזה נקודה אפשר לבקש.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש סיכוי לפתור את זה?

<< אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >>

יש לנו כוונות טובות במשרד הכלכלה, כולם יודעים פה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מתי זה ייגמר? מתי יחליטו?

<< אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >>

בשבוע שעבר היו לנו כל מיני אימיילים פנימיים לראות איך אפשר להתקדם עם המיזם הזה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כשאומרים לי שבוע שעבר - - -

<< אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >>

אבל היום יום ראשון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, אני אומר לך מה אני מבסוט, כי כשבאים לאיזה מקום, ועדה של הכנסת, אז בודקים במשרד: רגע מה קורה עם הבקשה הזאת? ואז יש כמה אימיילים. אבל מה ההחלטה?

<< אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >>

שוב אני אומרת לך שהנושא לא כל כך פשוט.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מי צריך להכריע בזה?

<< אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >>

יש את מינהל התעשיות ויש אנחנו ויש את רמ"י, שהוא גם גוף מאוד חשוב, הקרקע היא בבעלות שלו ואנחנו מנסים לבדוק - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

החסם זה רמ"י או הכלכלה?

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

רמ"י זה לא חסם.

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

רימה מדברת על איזה שהוא הליך פנימי, יש שם שני מגרשים, אחד של 300 דונם, השני של 800, יש הסדרה בהקשר של מינהל אזורי תעשייה, שרימה שם נמצאת, יש בקשה אחרת לגמרי מול מה שהיה מנהלת ההשקעות, היום זה רשות להשקעות הון, ששם הנושא להכרה כמפעל מאושר, כל האירוע הזה, הייתה שם איזה שהיא חוות דעת, היו דיונים, היה תגישו למסלול כזה כי אולי הוא לא צריך, זה הסיפור. שם זה עדיין לא פתור.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

זו הבעיה המרכזית.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

יואל ריבלין, שאתם בטח מכירים, הוא קורא לכל אזור ההר חבל שיזפון, יש פה חלק גדול של חלף היטל השבחה, רווח גדול של חלף היטל השבחה, אבל מעבר לזה יבואו לפה בין 25, בשלב ראשון, ואחר כך עד 100 משפחות, יבואו ויישבו בבתים החדשים בשחרות, בנווה חריף, הכנסה גדולה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו נכניס את זה לסיכום, אנשי משרד הכלכלה, אבל את החלק שלכם, עזבו את רמ"י, נטפל בהם בנפרד, את החלק שלכם תממשו. בואו ניקח כמה שבועות לגמור את זה, זה מיזם חשוב שהחסם הכי גדול שלו לא היה לא רמ"י ולא כלכלה, של משרד הביטחון, והצבא יסכים לפעילות הזאת ואנחנו השגנו את ההישג הזה, עכשיו אנחנו לא ניתקע על דברים אחרים.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

אין פה נציגים של משרד התיירות וגם כל פעם שאמרת המשרדים לא הזכרת את משרד התיירות, יש טעם לדבר?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אפשר בכללי משפט. בסוף הסיור הזה נצא מפה עם בין עשר ל-20 משימות, לפי משרדים, והסיכום של הדיון הזה פה וגם בהמשך יכלול מה הוועדה תפעל מול כל משרד. אז לתאר בקצרה, לא את כל ההישגים ואת מה יש פה, זה אנחנו יודעים, את פניני הטבע והתיירות, אלא נקודתית מה עכשיו מול משרד התיירות זה כן חשוב.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

אז זה ברקע, כי פארק תמנע הוא באמת המקום שהוא מחולל כלכלה אזורי ולא סתם זה היה במנועי צמיחה הנושא של התיירות, כי אנחנו שמנו, המועצה, את נושא התיירות לקידום ולפחות בארבע השנים האחרונות עובדים מאוד קשה בפיתוח, בתוספת של חדרים, בתוספת של מלונאות. הייתי אצלך מהמשרד לפני שלוש שנים, אני חושבת, ודיברנו על זה שהחלטת הממשלה אפשרה לחבל אילות להגיש תכנית שהיא תוכר כתשתית לאומית. מה שהיה צריך זה שמשרד התיירות יעזור לנו לקדם את זה, ישכנע את המנכ"ל, ישכנע את שר התיירות שיכריז עלינו, חבל אילות, על התכנית כולה, של הפיתוח המלונאי כתשתית מלונאית, זה לא קרה. עד היום זה עדיין מתבכבש, ואני אומרת את זה ככה הכי גלוי שיכול להיות, בתוך הפקידים במשרד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

שר התיירות היה באילות?

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

תזכיר לי מי זה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חיים כץ.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

אני צוחק.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

שר התיירות לא היה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הוא היה באילת בטוח, לא, מאיר?

<< אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >>

הוא בעוד שבועיים באילת.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

זו תכנית שאמורה לאפשר עוד 2,000 חדרים אחסון מלונאי. נכון שהיזמים והקיבוצים ומתקדמים במוסדות הרגילים, אבל זה לוקח המון המון זמן ואם היה אפשרות לקדם את זה כתשתית לאומית, אנחנו כבר שלוש שנים, אנחנו כבר היום היינו יכולים להיות במצב הרבה הרבה יותר מתקדם ממה שהוא.

ודבר שני שאני אגיד בהקשר של משרד התיירות, שדה התעופה. משרד התיירות השנה החליט שהוא יותר לא תומך בסבסוד של טיסות, מה שאומר שפחות תיירים מגיעים. אנחנו רק נציין שבשנים שלפני הקורונה הגיעו לפה 250,000, מספרים כאלה של תיירים, ובשנה שאחרי הקורונה זה התגבר, שנה אחת הייתה, אבל זה הופסק ואנחנו רוצים להבין איך אפשר כן לעודד שהשדה הזה יהיה פעיל.

פיתוח של אזורי תעשייה. הייתם על הבור. יש לנו פה שני אזורי תעשייה שאנחנו עובדים קשה לפתח אותם, אזור התעשייה הראשון זה נוף אדום, קראתי לזה עמק המימן, תיכף נדב יגיד עוד קצת מילים בהקשר של זה, אבל אני אגיד כשורה אחת שהאיחוד האירופאי הכיר פה באזור בחבל אילות כעמק המימן היחידי כרגע בישראל.

היינו בישיבות עם משרד האנרגיה, משרד האנרגיה אמרו שבתכנית האסטרטגית שלהם לקידום המימן הם רוצים שיהיה פיילוטים, שיהיו מקומות שאפשר יהיה לתת גם תקציבים כדי לפתח. פה אצלנו באזור מתגבשת כבר תכנית פעולה עם חברת דוראל וקיבוץ יטבתה, שחלק מזה יעבור דרך אזור התעשייה והחסמים כרגע הם בעיקר תכנוניים ויש גם חסמים תקציביים. אז אם משרד האנרגיה יושבים פה, זה בעצם אומר שזה הקידום שלנו בארץ, כבר יש פה את התשתית שאפשר ממנה לעשות את הפיילוט הראשון פה, אצלנו בחבל אילות.

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

רק להגיד, חיים ילין עובד איתם ואנחנו בקשר צמוד איתו ואמורה להיות לנו, נקווה שלא תתבטל, מחר פגישה עם מנכ"ל משרד האנרגיה כדי לדבר על זה.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

התבטלה.

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

לא יודע, סמדר עוד לא קיבלה הודעה.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

גם פה בהקשר הסטטוטורי, מינהל התכנון לא מכירים בייצור מימן כפעילות תעשייתית.

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

מינהל התעשיות עוז כץ זה דווקא לגמרי כן, הוא הוציא חוות דעת, הכול בסדר, אבל צריך להסביר להם שזו פעילות יצרנית ככל פעילות ולך תשכנע את מינהל התכנון כי איזה פקיד החליט ש - - -

<< אורח >> נועה שפיצר: << אורח >>

זה נמצא אצלנו כבר?

<< אורח >> נדב סטרק: << אורח >>

כן.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

אני עובר לאזור התעשייה. פה צריך עזרה גדולה, מיכאל, דיברנו על זה ליד הבור. מה שקרה, כרו שם עד 1976 נחושת, מחירי הנחושת ירדו ל-800 דולר לטון, תכנית אב של שטרית אילת-אילות אמרה שלא יהיה פה נחושת, יהיה פה תיירות במכרות. בינתיים מחירי הנחושת טיפסו ל-5,000 דולר לטון, חברת 'ערבה מים', זה המקסיקנים, הם בעצם סוג של פשטו את הרגל, אבל באו לחלצם שפיר ותעבורה ואמרו יאללה, 14,000 דונם על הנחושת רשומים לכאורה, בואו נעשה שם נחושת, נחזור לעשות שם נחושת, או במילים אחרות נעקוף את המכרז ששרבל רוצה להוציא דרך זה שנשתמש בזכויות לכאורה של 'ערבה מים'.

הייתה ישיבה בהנהלת רמ"י לפני חודש והם החליטו לא, לא יעקפו לנו מכרז ומשרד האנרגיה יוציא מכרז על הנחושת. מצוין, אלא שעכשיו כוחות פוליטיים – וינקי אמר לי שנחכה לפרוטוקול. בינתיים אנחנו מחכים לפרוטוקול, שטרם הגיע, והשמועות מסביב אומרות שמפעילים לחצים כאלה ואחרים. אנחנו נפגשים עם שר הכלכלה בשבוע הבא בעניין.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה הבקשה מהם?

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

מבחינתי הבקשה שיגידו שייצא מכרז, זה לא 'ערבה מים', ואז אפשר לאפשר לחוות השרתים, או לפחות לאחת, לקום. זה לא סותר אגב חוות שרתים ונחושת, כי הנחושת היא בתת הקרקע ויש מפעל של 1,000 דונם, שזה בסדר. לכן רמ"י לטובת העניין, אני מקווה שתהיה לנו פגישה. להגיד שוב ושוב שזה לא סותר, תנו לנו להתקדם עם חוות השרתים, הם כבר בעניין, הם חיוביים בעניין, אבל הם לא מאשרים לנו לזוז קדימה. חוות שרתים אחת כזאת, 100,000 מטר מרובע ארנונה עם ארנונה של חבל אילות מסדרת לנו את הגרף שראינו קודם.

<< אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >>

אם יורשה לי, מיכאל, אנחנו מגלים, ואתה בוודאי מבין את זה, שרמ"י היא שחקן מרכזי מאוד ברצותנו לקדם את האזור, דרך אגב את האזור בכללותו, מאילת ועד הערבה התיכונה, ולכן אם אני יכול להציע הצעה אופרטיבית, אני חושב שאחד הדיונים שלכם צריך להיות דיון ממוקד רמ"י והאזור, בואו נציג אחת ולתמיד בפני ינקי וצוותו, עם שאר החברים, את סך האתגרים כדי להראות להם שבעצם חשיבה פוזיטיבית עושה פה אפגרייד לאזור באופן דרמטי, פשוט דרמטי.

ראינו את זה באירפארק ואנחנו רואים את זה עכשיו ואנחנו מקימים את זה באזור אילת, כך שאני חושב שכמעט - - - היום, אני אגיד את זה בצורה לא יפה, הם הופכים להיות גורם מעכב. זה דבר שאסור שיקרה.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

רק הוא ביקש ממני לדייק קודם את הבקשה, ישבנו באוטו ודייקנו את זה, אז עכשיו זה לאפשר לרמ"י להוציא את המכרזים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נקרא לזה שימוש תעשייתי נוסף.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

כן.

<< אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >>

כן, מצוין.

<< אורח >> איריס דניאלי: << אורח >>

אמרת את זה קודם כשהצטלמת שם, זה HUB שנבנה, HUB שמשרת פה את האזור. יש פה רשימת המתנה מאוד גדולה, מאוד מבוקש, אנחנו צריכים את העזרה של משרד נגב גליל להקים עוד HUB. באר אורה, אחד היישובים המתפתחים פה בחבל, עם 300 משפחות, בקרוב עוד 180, ואנחנו רוצים להקים HUB גדול של 2,000 מטר מרובע בבאר אורה.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

יש לנו כבר תקציב לתכנון, התחלנו להניע את התכנון יחד עם מחלקת ההנדסה שלנו, החברה הכלכלית היא חלק מהעניין.

מילה על תיאטרון אלעד. אתה מכיר אותם, מיכאל, היטב, ולהגיד שללא ספק התיאטרון שאמרתי שהוא מנוע צמיחה, הוא להתיישבות, הוא לתעסוקה, הוא לתיירות, לחינוך, לכל הרכיבים, אבל לתיאטרון יש שני חלקים, חלק אחד זה התיאטרון שאתה מכיר, והחלק השני, שאני מניח שדיברו על זה, זה כפר האמנים. זה קורה. פה יקום כפר אמנים בקיבוץ אילות, 21 משפחות ועוד מבנה גדול של אמנויות, וזה קורה. לשמחתי קיבלנו תקציב מקק"ל והתחלנו להניע. אנחנו מתחילים להניע ביישור השטח ובהמשך אני מקווה שנמצא תקציב, מאיר יצחק הלוי מעורב בזה מאוד, אני מקווה שנצליח. זה דבר אדיר, להקים פה כפר אמנים זה מהפכה לכולם, לכולנו, לקיבוץ אילות, לאילת וכו'.

שקופית אחרונה, רק להגיד, הזכרנו את האתגרים השונים, אני לא ארחיב פה, הזכרנו את רמ"י, הזכרנו את עיר עולים, כל הנושא של המרחב והפריפריה ואנחנו בעקבותיו תעזו, תתמידו תצליחו. זה מה שבן גוריון אמר ב-1957 כשחנכו את קיבוץ יטבתה ואנחנו כמועצה, מצד אחד האחריות לשווק את הקהילות, מצד שני הזכות ליזום, ליצור ולהגשים חלומות.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

תודה, כל הכבוד, יופי. מתייחסים אלינו פה כאל אורחים אז אנחנו מתנהגים כמו אורחים, למרות שאנחנו בשיתוף פעולה מדהים עם חבל אילות, עם חנן ועם איריס, גם ברמה האישית וגםב רמה של העבודה והאינטרסים המשותפים.

הערבה התיכונה, למרות שחנן המון פעמים אומר על עצמו שזה האזור הכי פריפריאלי, אז נכון שבסטטוטוריקה של מדינת ישראל עד לפני כמה חודשים זה היה האזור היחיד שהוא היה בפריפריאלי 1 ואנחנו היינו 2, אבל גם אנחנו חושבים שאנחנו הכי פריפריאליים. אנחנו שינינו את זה וגם אנחנו עכשיו 1. המרחק אצלנו, אנחנו רחוקים גם מכאן, אנחנו רחוקים גם מאילת, אנחנו רחוקים מכל דבר והדבר היותר קשה אצלנו, אין לנו שום דבר גדול. זאת אומרת החלומות הגדולים שלנו הם צנועים. הם צנועים כי אין לנו עיר על יד ואני לא יכול לעשות אזור תעשייה כזה. החלום המדהים הזה של שיפוץ מטוסים, שבעיניי זה דבר מדהים, ומשרד הכלכלה חייב ללכת על זה, אבל אצלנו זה לא יכול להיות. למרות שיש לנו מנחת אין לנו 5,000 אנשים לעבוד בדבר הזה.

הערבה התיכונה הייתה פלא כלכלי ופלא חברתי קהילתי, עד לפני כמה שנים היא הייתה. חברתי קהילתי היא נשארה, כלכלי היא הייתה בגלל החקלאות, החקלאות, 50 דונם, אין לזה אח ורע בעולם שמחקלאות של 50 דונם מתפרנסים כמו שהתפרנסו בערבה התיכונה במשך הרבה מאוד שנים, השנים האחרונות עם החקלאות הן אחרות ולכן צריך להמציא את עצמנו מחדש ואנחנו ממציאים את עצמנו בתיירות, בתעשייה, מנסים להביא הייטק ומנסים להביא הרבה שירותים וחברה וקהילה, שזה גם מקורות עבודה וגם דרך חיים.

אנחנו רוצים את העזרה שלכם מול כל משרדי הממשלה כדי לחזק אותנו במענקים ובעזרה בתיירות. חקלאות, כמובן צריך, אבל זה יורד במדינה כולה ואנחנו גם פה רוצים את העזרה שלכם. אנחנו מאוד רוצים לנסות להיכנס עם אילות-אילת להחלטת הממשלה כשמחדשים אותה. נראה לנו ראוי, אנחנו גם סוציואקונומי 1. אני גם מבין שזה לא יפגע באף אחד, זה רק ייתן יותר.

ושיהיה ברור, אנחנו רואים באילות שותפים לגמרי ואנחנו לגמרי בעד, אבל אני רק אגיד על התקציב של המועצה. אנחנו עם תקציב של מועצה של 50 מיליון שקל, כשגם בזה שבעה מיליון שקל בדרך לרדת מסגירת צים. בדיוק בשבוע שעבר אושר באופן סופי ההסכם שלנו עם תמר, השר והמנכ"ל חתמו, עכשיו זה ברשומות, מן הסתם בשבוע הבא זה יתפרסם ברשומות ויוצאים לדרך. יש שם פוטנציאל של 20 מיליון שקל.

אבל מה שאני אומר זה שאנחנו באמת נמצאים באיזה מין מקום שהוא מאוד מורכב, הוא מורכב גם לתושבים וגם לרשות. אם אני אומר לחנן מחר בבוקר יש לך 50 מיליון שקל זאת אומרת אין פה מועצה, אז אנחנו פחות או יותר עם אותו מספר תושבים חיים עם הדבר הזה. זו באמת דלות שאי אפשר לדמיין אותה. אני לא מתבכיין, אני רק אומר, דלות. עובדה, כולם רוצים להיות ראשי מועצות גם, אז כנראה שבכל זאת זה איזה מציאה גדולה, אבל אני אומר דלות אמיתית של הרשות וכל ההתמודדות היא מאוד מאוד מורכבת. זהו, אלו הדברים, אני לא רוצה להאריך יותר מדי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז ההסכם עם תמר יביא לך 20 מיליון?

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

ההסכם עם תמר הוא בפוטנציאל של 20 מיליון, הוא לא יביא מהיום הראשון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא היה לנו רעיון למזג את תמר והערבה?

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

אני מוכן מחר בבוקר. על הבחירות הקרובות אני מוכן להתחייב לא להתמודד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ועמדת משרד הפנים? מי מתנגד?

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

אני לא אעשה את זה, אני לא אוביל כי אני עשיתי הסכם ואמרתי - - -

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

תמר לא רוצים, הערבה התיכונה הם פי שלושה תושבים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז הם נבהלו מהאפשרות לאיחוד ונתנו 20 מיליון?

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בסדר, גם התקדמות.

<< אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >>

תן איזה מילה ליושב ראש הוועדה בנושא כביש הערבה בתפיסה שלך כראש מועצה?

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

כביש הערבה זה לא שאלה, כביש הערבה זה העורק היחיד שלנו, הוא מאוד משמעותי עבורנו. אני חייב להגיד, זה שהמדינה בשנתיים האחרונות הביאה תקציב לחצי מהכביש זה עולם ומלואו, זה המון, צריך להגיד את זה, מרב מיכאלי הייתה הראשונה. עם כל הדברים שגם אתה וגם אני חשבנו שהיא טועה בהם, רק פה היא הביאה 600 מיליון שקל וגם עכשיו מירי רגב הביאה 600 מיליון.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

היא הביאה יותר, תן קרדיט.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

היא לא רצתה לתת שקל. מאיר, היא לא רצתה לתת שקל. אני אסביר לך, מאיר. אם מאיר יצחק הלוי היה - - -

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

מאיר יצחק הלוי ברור, אבל אני מדבר על השרה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, אם הוא היה חבר כנסת באירוע של סגירת שדה דב הוא לא היה נסגר. כל מה שהפריד בין סגירת שדה דב זה שהוא היה בכנסת, הוא פשוט הגיע מאוחר. כשפוגעים באילת ויש חבר כנסת מאילת והממשלה היא על חודו של קול אז שרת התחבורה נבהלת, אז היא אומרת למאיר: אל תדאג, אני אדאג לאילת, לתחבורה ציבורית, לכביש 6.

<< אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >>

אבל סגירת שדה דב זה הרבה לפני מירי רגב.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, אני אומר עכשיו, מרגע שהוא הגיע לכנסת פתאום אתה יכול כנציג האזור לדאוג לדברים אחרים ואם הוא לא היה לא היה לכם מישהו.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

אז א' אנחנו יודעים את זה ואנחנו מאוד מפרגנים. אני ציינתי את השרות, אבל ברור לי הפעילות של יצחק הלוי, ברור לגמרי, אנחנו סופר יודעים וסופר מפרגנים על הדבר הזה לגמרי לגמרי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה המספרים הדמוגרפיים אצלך?

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

אנחנו כרגע קצת מגרדים את ה-5,000 מלמטה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ולפני עשר שנים כמה הייתם?

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

לפני עשר שנים היינו 4,000. אנחנו גדלנו מעט מאוד בשנים האחרונות, עכשיו אנחנו הולכים לעשות את הקפיצה הגדולה והמשמעותית ואנחנו כמו ערבה דרומית אנחנו רוצים להגיע – בערבה התיכונה יש תכנית אבל -10,000, אני רוצה להגיע ל-7,000.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא הזכרת את עיר אורות ואת - - -

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

עיר אורות אנחנו קיבלנו - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל יש חסמים שם, לא שמו קרוונים.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

כן, אבל באופן כללי זה נפתר. אני לא נכנס פה לפרטים הקטנים, באופן כללי זה נפתר, אנחנו מקימים את היישוב הזה, פוטנציאל גדול, כל היישובים שלנו הם בהרחבה, אנחנו מגדילים אותם. אני בצניעות אגיד שאני שיניתי את התפיסה בקטע של ההרחבות של כל פעם עוד קצת ועוד קצת, היום בדיוק הבוקר הייתה לנו ישיבה עם עידן, הם באו לדבר על ההרחבה, אז אמרתי שהם באו לדבר 20, אז אמרתי להם 20 תחפשו מי שיעשה לכם, לא אני. אתם רוצים הרחבה, מגיע לכם 150 בתים בהרחבה, מתכננים 150 בתים, מתחילים לבנות, לא כל שבועיים, לא כל שנה-שנתיים מזיזים את הגדר, ועוד הפעם ועוד הפעם משרדי ממשלה, אי אפשר להתקדם ככה לשום מקום.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הבנייה בהדרגה יכולה להתקדם.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

הבנייה בהדרגה, אבל השטח, בונים אותו ובונים את התשתיות. פעם אחת אי אפשר לעסוק בזה ככה. אתה כל היום בתוך איזה סערה בכוס תה שהיא לא נגמרת. אני באמת מסכם ואומר את הדבר הוא הכי – בערבה התיכונה אתה צריך להמציא כל דבר בעצמך. גם בערבה הדרומית זה ככה, אבל בכל זאת הערבה הדרומית הם נוסעים פה רבע שעה, 20 דקות, חוץ מקיבוץ יעל כולם מגיעים ב-20 דקות לאילת, אנחנו שעה וחצי לכל כיוון. אנחנו משהו אחר לגמרי, גיהינום ממש.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מוסכם.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

אבל בכל יש אזור נפלא ואחלה אזור.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

אני רק חייב להגיד, הייתי פעם מורה לגיאוגרפיה והלכתי לבדוק את העניין של החלוקה של הערבות והקיבוצים והמושבים. זו החלטה מ-1959 שנבנה את המושבים יותר קרוב, עוד לא היה אילת, והקיבוצים הם חזקים יותר, נבנה אותם יותר רחוק. בפועל זה התהפך.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש כמה דברים שהתהפכו. אתה היית שומע פעם ראש מועצה אזורית אומר אנחנו עניים, אין לנו כסף? זה לא היה פעם.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

מאיר, תודה. מאיר, ברוח הדברים ובהרבה דברים של שיתופי פעולה. אגב, הצמיחה הדמוגרפית היא שונה בין המושבים, בין הקיבוצים המתחדשים וקיבוצים שיתופיים זה בכלל אתגר גדול, גם איך לוקחים הלוואה לקיבוץ שיתופי, שזה לא רשום, והקיבוצים הגדולים פה הם שיתופיים ואלה שגם גדלו. קיבוץ קטורה, 33 בתים ועכשיו משהו כמו 40. קיבוץ אילות, והלוואי שעוד 21 בתים, זה לא בדיוק קיבוץ אילות, זה רק בשטח שלהם, של תיאטרון אלעד שהזכרתי. קיבוץ נאות סמדר, קיבוץ סמר, וגם הקיבוצים המתחדשים. אגב חבל אילות, כל השיתופיים הם מעל 110 חברים וכל המתחדשים הם פחות מ-95. זה מעניין, אני מניח שזה לא מקרי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, יש גם איתנות פיננסית.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

אנרגיה שהפכה להיות פה, דורית תיכף תגיד אולי את ההיסטוריה, אבל הפכה להיות פה ללא ספק מנוע צמיחה.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

יש פה חלק מההיסטוריה, 100,000 הדולר הראשונים באים מכם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני פרה היסטוריה, היא היסטוריה.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

אתה יודע מה עם דורית באמת זה היסטוריה? אני מכיר את דורית חיילת צעירה, כשעוד הייתה דווידוביץ'.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

ואני קלטתי אותה בתור מנהל בית ספר להיות מורה לגיאוגרפיה.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

לא, יותר מזה, הוא קרא את עבודת המאסטר שלי.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

היא הייתה מדריכת עורב.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

קודם כל ברוכים הבאים, אני שמחה שאתם פה. שמי דורית ואני מקיבוץ יהל, אני משנת 2000 בערבה. הקמתי את היחידה הסביבתית אילת-אילות ולימים נכנסנו לעולם האנרגיה המתחדשת וב-2008 אנחנו מגדילים את התחום.

מאיר אמר לי כאן משהו ואיתו אני רוצה לפתוח. הוא אמר שהוא נסע לווינה, כתב פרקים לביוגרפיה שלו ואני נמצאת באחד הפרקים, אמרתי: ואללה, אני בעייתית, אני לא חושבת כמו כולם, אז הוא אומר: אבל נכנסת לי, יצרת שינוי. למה אני אומרת? אני רוצה לפתוח בבעייתיות הזאת. זה המצב שלנו עכשיו, חבר'ה.

אז יש מלחמה על הבית בפוליטיקה ויש מלחמה על הבית בקצא"א עכשיו. מלחמה גדולה. אני אעשה את זה בקצרה, כי אם אנחנו באים לפתח את הנגב אי אפשר לפתח את הנגב עם הדבר הזה. אתם רוצים להביא אנשים לנגב? אי אפשר להביא אותם עם קצא"א, כי אילת זה משאב מטורף של תיירות, אם דיברנו על תיירות, זה הורג את התיירות. לאורך כל הצינור, כל הרשויות שעוברות לאורך צינור הנגב, זה יהרוס את הנגב.

אם הנגב יהיה פח אשפה של מדינת ישראל לא יבואו לנגב. לא משנה כמה תשקיעו וכמה תרצו, וכשמדברים על חברות דאטה סנטר שיביאו לכאן את המרכזים שלהם אומרים: אבל אף אחד לא רוצה לבוא לנגב. לא פשוט.

אז עכשיו קצא"א היום נמצאת בסיטואציה שמותר לה בהיתר רעלים שני מיליון טון נפט בשנה, שנים היא העבירה 500,000 טון אולי, בשנה-שנתיים האחרונות היא מגיעה לשני מיליון, עכשיו היא הגיעה לשני מיליון והשנה עוד לא הסתיימה. והיא רצה בכל מסדרונות הכנסת ובכל מקום אפשרי במשרדי ראש הממשלה להגדיל את זה בחמישה מיליון.

הכסף שהמדינה אמורה לקבל מקצא"א בטל בשישים לעומת הכסף הפרטי שרץ שם ומה קורה חלילה וקורה משהו בים סוף. מאיר שנים מלווה את סיפור קצא"א. כל מה שהמדינה עומדת להרוויח ב-30 השנה הקרובות לא יכסה אירוע אחד של 11 מיליארד שקל ביער האדום, שלא לדבר על כל הזליגות של ים ויבשה.

אז אני מבקשת, בכל מקום שאתם נמצאים, אם הנגב חשוב לכם והתעשייה והכלכלה והתושבים, זה לא צריך לעבור. זה בסוף יגיע כנראה לישיבת ממשלה ויצטרכו להכריע וצריך ללכת שר שר היום ולעשות לובינג מטורף שקצא"א לא תעלה את כמות השאיבה שלה לשני מיליון, וגם שני מיליון זה המון.

ועכשיו אני עוברת לענייני אנרגיה. תסלחו לי, אבל זו אני. בנושא אנרגיה מתחדשת, אז זה ברור, אנחנו עשינו כאן עם טורונטו בשנת 2005, איך אודי אמר לי? אני הגעתי אליו ואמרתי לו שיש לי רעיון לאנרגיה מתחדשת, אז הוא אומר: אם תביאי עוד מישהו אחד שמאמין בזה ויודע לשים כסף אני שם מצ'ינג. אז הגעתי למגבית קנדה והם שמו את ה-40,000 דולר הראשונים, למיכאל, אודי שילם את ה-40,000 דולר הנוספים והשאר הוא היסטוריה. מאז מגבית קנדה העבירה לנו כמעט שבעה מיליון דולר לאורך כל השנים ובעצם בנינו פלטפורמה ואז היא עשתה אקזיט, כמו כל אקזיט שצריך לעשות, הקיבוצים נכנסו ועכשיו אנחנו עושים גם אקזיט מהקיבוצים אז יהיה מעניין, אבל יש כאן התפתחות. היה אפס והיום אנחנו מייצרים כאן 220 מגה וואט אנרגיה סולרית.

אנחנו יכולים לייצר 1,000 מגה וואט. יש שטחים, שטחי תעשייה ושטחי חקלאות ואגרו וולטאי, מעכשיו כל שדה שיקום ויתוכנן מחדש הוא יהיה דו שימוש כי אנחנו מאמינים בקרקע שיש פה ואנחנו לא צריכים את כל הקרקע לתת לטובת שימושים סולריים. אז כל אזור תעשייתי בתתל/116 משולב יהיה כולו בדו שימוש, אחסון רכב בדו שימוש, מאגרי מים בדו שימוש, חקלאות בדו שימוש, תעשייה בדו שימוש, אנחנו לא רוצים לקחת שטח כמו שעשינו בתמנע הראשונה ולפשוט לייצר שטח סולרי, חבל על השטח. אנחנו יכולים לייצר ככה 1,000 ואט פה.

<< אורח >> נועה שפיצר: << אורח >>

מגרשי חניה?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

כמובן, הכול. זה לא בתתל/116, אבל בתתל/116 יש שטח אחסון מכוניות.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

יש 300 דונם, היום זה נקרא בריכות מנגן. זה גם יהיה, אני מקווה, מגרשי חניה וגם סולרי.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

אנחנו נעשה את הכול בדו שימוש, אם באגרו וולטאי בתקווה שיהיה אכן 500 דונם לכל יישוב, על פי איך שהמינהל מקדם את זה. אנחנו יכולים לייצר כאן את ה-1,000 מגה וואט כולל קבוצת רכישה אזרחית ראשונה באילת לאנרגיה מתחדשת. אני עכשיו מלווה תכנית אסטרטגית של אשכול נגב מזרחי של משרד השיכון, שלוקח תחבורה פסולת ואנרגיה ועוד. אנחנו בצוות אנרגיה ואנחנו רוצים ממש לייצר פעם ראשונה קומיוניטי אנרג'י, לקחת ולתת לתושבי ירוחם ודימונה ומצפה רמון ושכולם יהיו שותפים, האזרחים עצמם יהיו שותפים באותם שדות סולריים וכמובן להכניס את כולם לספקי חשמל פרטיים מ-2024 ושתהיה להם הנחה של לפחות עד 10% בחשבון החשמל.

גם באנרגיה. אסור שהנגב יהיה החצר האחורית של מדינת ישראל ולכן אני נלחמת, וגם בתכנית אני אראה את זה, איך אפשר להימנע מקווי הולכה חדשים. אתם יודעים כמה זה קו הולכה חדש? קילומטר לא מוטמן של קו הולכה זה ארבעה מיליון שקל, קילומטר מוטמן 14 מיליון שקל. אנחנו לא רוצים שכל הנגב יהיה כמו הכביש בין אשדוד לתל אביב עם קווי הולכה.

אז אומרים שהנגב זה הסאב של המדינה לאנרגיה, יכול להיות, אבל הוא יכול להתנהל אחרת. א' יש קווי DC ולא AC, בין מרוקו לספרד עושים קו DC אפשר לעשות DC גם בישראל, זה תת הקרקע, זה קו הרבה יותר פשוט, הרבה יותר זול. צריך לעשות המרה לקו מעגלי בכניסה שלו לתחנת משנה.

יש לנו עולם חדש שנקרא מימן. כן, לא, האם מייצרים מימן, הזדמנות לנגב להעביר את כל התחבורה או התחבורה החשמלית הכבדה למימן או לחשמל ישירות. מאוד מעניין. האזור הגיאוגרפי של הנגב כמחבר בין כל צפון אפריקה ומריוט שהולכים לשלוח את כל המימן הירוק שלהם לאירופה. זה מה שהולך להיות עכשיו. ההזדמנות שלנו להיות HUB, אולי לא יצרני מימן, אבל HUB שיודע לנהל את המימן, לשנע אותו, לאחסן אותו, להעביר אותו ל-off takers. מאוד מעניין.

אנחנו עכשיו מקימים פה את עמק המימן הראשון יחד עם הרבה חברות נתג"ז ודוראל וסטרטאפים ישראליים של אלקטרוליזה, כמו אייץ' 2 פרו ועוד הרבה אחרים, שאנחנו יוצרים מעבדה ראשונה פה, שהיום נבנית כבר, העבודה מתבצעת בשטח כדי ללמוד את כל המיומנויות של מימן.

להביא דאטה סנטר, מה שאיריס ונדב מקדמים פה, לא רק פה, בכלל בנגב, זה קריטי, כי אנחנו צריכים את צרכני החשמל להוריד ממרכז הארץ ולהביא אותם לפה. זה גם עוד דרך להתמודד עם הצרכנות הנוראית במרכז, לשחרר מהמרכז. גם צריך להביא דאטה סנטרים לנגב, קריטי. אם דאטה סנטרים קמים פה הרבה יותר קל לספק להם ישירות את החשמל ולהוריד את העומסים הבלתי נסבלים מהרשת. תקנו אותי אם מישהו יודע ואני אומרת משהו לא נכון.

יש יותר מ-150 תכניות של שנאים וקווי מתח עליון שתקועים בוועדות המחוזיות כי אף אחד לא מצליח לקדם אותן. יש התנגדות אדירה של תושבים. עוד פעם ה-NIMBY הזה.

אני חושבת שאפשר לייצר אקו סיסטם יוצא מגדר הרגיל, גם ביחד עם השכנים שלנו בירדן וגם עם מצרים לייצור מימן, שהסולר יגיע מהם והאלקטרולייזרים יהיו מפוזרים גם בצד שלהם וגם בצד שלנו. מקטין צורך בתשתיות משותפות, מייצר כאן תעשיית אמוניה, אבל בנגב יש תעשיית אמוניה, אמוניה ירוקה. ב-2025 כל הייצור במדינת ישראל, שאין עליו מס פחמן, ימוסה באירופה. איך אנחנו מתמודדים עם המיסוי הזה? חקלאות. חקלאות תמרים, היא תמוסה ב-2025, חקלאויות אחרות. אז אם אנחנו יודעים לייצר אמוניה ירוקה והתשתיות נמצאות בנגב זאת ההזדמנות שלנו עם מימן ירוק.

יש כאן הרבה מאוד אספקטים של אנרגיה מתחדשת שהם קריטיים. וכשמדברים על פיתוח הנגב, ודיבר חנן ומאיר לפניי בכל בנייה ועל בתים וכבישים, ונכון, הכול זה התשתיות שאנחנו חיים, אבל היום בעידן שאנחנו צריכים לייצר פיתוח מקיים צריך לחשוב איך אנחנו הופכים את הנגב לאחד מזה וזה יכול להיות מעבדה מטורפת. הנגב יכול להיות בטא סייט מדהים, גם בדימונה מקיימים מימן. עזבו מימן, יש עוד אלף ואחד דברים.

אז אני חושבת שהנגב צריך להיות המעבדה של מדינת ישראל, הוא יכול לייצר המון אנרגיה לעצמו, 24/7, צריך להקטין את התשתיות, את רצועות התשתיות ולא להעמיס עוד קווי הולכה ועוד קווי הולכה, בטח לא צנרת קצא"א. בנושא של הגז הרבה מהצנרות, יש לי פגישות גם עם נתג"ז וגם עם נגב גז, נתחיל לעשות המרות למימן, זה יכול להיות דבר מדהים, עם ים המלח שרוצים לייצר את המימן הירוק ובאילת תהיה תחנה, ולהביא את כל המשאיות של תובלה על מימן לנמל.

להפוך את הנמל לנמל מימן, להפוך את נמל עקבה לנמל מימן. יותר מזה, לקחת את ה-CO2 שנפלט בעקבה מתחנה גזית, לערבב אותו עם מימן ויש לך sustainable aviation views.

תנו לנגב את המקום של החדשנות, זה קריטי להביא לכאן אנשים באמת טובים. גם חדשנות, גם פיתוח שמפחית פליטות וגם פיתוח שמזמין את התושבים שלו ולא הופך את זה לחצר האחורית של המדינה.

אז מה אני צריכה כרגע מהוועדה? להוריד את נגה מהגב שלנו, חברת ניהול המערכת, 1,000 מגה יכולים להיות פה בלי קו הולכה. היינו חנן ואני עם נגה כשבסוף גיל יהודה, עם כל הכבוד לו, אומר: אבל זה לא כלכלי. מי שאל אותך אם זה כלכלי, לא ביקשנו תעריפים. היזמים נמצאים שם לעשות את העבודה. צריך מהר לקדם את האגירה. אגירה היא קריטית קריטית קריטית, היא תקועה, יצא שימוע מזעזע עכשיו לאגירה במתח עליון. אז צריך לקדם את האגירה.

עם האגירה הזאת, אתה מייצר כאן 1,000 מגה וואט, אתה מביא דאטה סנטרים, הם צורכים את החשמל הזה, אתה יכול אפילו לייצר עוד. אני לא רוצה לייצר עוד כי אני לא רוצה ליצר כאוס או כעס אצל התושבים שלוקחים להם את המדבר היפה, אבל בהחלט אגירה. לא צריך עוד לתכנן קווים חדשים וברצועת התשתיות להוביל תכנון של צנרת מימן. א'-ב' של משהו שמחר, אם יש אגירה, עם כל השטחים המתוכננים וכל מה שיש אנחנו יכולים תוך שלוש שנים להכניס לנו עוד 800 מגה וואט. אתם יודעים מה זה? ולא נגיד להגיע ב-2030 ולהגיד שלא עמדנו ביעדים שלנו, של המדינה. אנחנו חלק מהמדינה ואנחנו צריכים להבין שיש לנו win win situation.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש לי שאלת ביניים.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

זה מה שלי היה חשוב להגיד, ממש.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

עשינו אז חלוקה בין לעזור למכון הערבה לחתור ולקדם את הסביבתיות, האנרגיה המתחדשת, וקבענו שבסוף הפעילות הזאת תניב לכם הכנסות כלכליות. האם היא מניבה וכמה ואיך?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

בדרך ממחקר לתנובה כלכלית יש המון עם מה לעבוד. אז נוצרו מכוני מחקר, נוצר מכון מחקר ויש חוקרים ויש נחקרים, גם במכון ערבה, גם במו"פ מדבר וגם עכשיו במו"פ החקלאים, כל האגרו וולטאים, אז יש כאן סצנה מחקרית. הקמנו את קפיטל נייצ'ר, החממה הטכנולוגית, בהחלטת ממשלה ב-2008, היא קמה ב-2011, לימים הגיעו לכאן 16 חברות סטרטאפ שישבו פה שנתיים וחצי. אחרי שנתיים וחצי הם עזבו. אנחנו מינפנו את זה כי הקיבוצים שותפים בחממה ולא מזמן חולקו דיבידנדים, גם לחברה הכלכלית של אילת וגם לחברה הכלכלית של חבר אילון.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

דיבידנדים ממה?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

מההצלחה של החברות הבורסאיות בקפיטל נייצ'ר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

שהם בבעלות?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

פרטית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל פה?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

הם לא בבעלות פה, יש לנו אחוזים. בתוך קפיטל נייצ'ר יש אחוז לחברה הכלכלית של אילת, יש אחוז לחברה הכלכלית של חבל אילות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מי זה הבעלים של קפיטל נייצ'ר?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

רציו, רפאל, אורמט, ביטוח ישיר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ואתם קיבלתם?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

כן, בשנה שעברה קיבלנו אחוזים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה טוב.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

זה טוב. הייתה מכירה של אופציות של חברות בורסאיות שעלו מאוד בהכנסה הפיננסית ואז עשינו מכירות.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

אני רוצה להתייחס ל'אתם'. נתחיל במועצה, המועצה הרוויחה בית ספר בזכות השדה של ה - - - דרך חלף היטל השבחה.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

28 מיליון שקל.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

וזה רווח ענק, ולזה יש עוד נגזרות יותר קטנות, ואת זה צריך להגיד. ארנונה, נכון, הורידו, היא לא גבוהה, עדיין בגודל השטחים שיש פה גם זו הכנסה יפה למועצה. הלוואי שהייתה יותר, אבל רוצים לעודד פה את האנרגיה המתחדשת.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

אגירה דרך אגב תייצר הרבה יותר הכנסה בארנונה, אם כבר מדברים על אגירה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אדם מינסקי, כשהוא בא אליי עם הרעיונות האלה, הוא בא עם שני רעיונות. האחד, הוא אמר בוא נעשה אנרגיה מתחדשת. בשבילי זה היה בוא נשים על כמה מבני ציבור פאנלים, אבל הוא באמת בן אדם שחושב בגדול, הוא היה מוכן לשים המון כסף על תכנון, לדעתי 200,000 דולר על תכנית אסטרטגית.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

זה היה ההתחלה, סך הכול קיבלנו שבעה מיליון דולר מהם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל דבר שני שהוא רצה, הוא אמר לי בוא נעשה פרויקט דגל של רעידות אדמה. אמרתי לו ששם יש רק הוצאות, אין הכנסות, פה אולי יום אחד יהיו הכנסות. אבל החזון הזה התממש ואני מצדיע לכל אחד ואחת מכם. חסר לי הבחור שהסתובב פה.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

נועם, הוא עדיין מסתובב איתי, אל תדאג.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הוא גר פה?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

לא, הוא עזב, אבל הוא היה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הוא כישרון.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

הוא אכן כישרון והוא גם יו"ר משותף איתי בכנס שהולך להיות ב-17 בדצמבר ועכשיו הוא חוזר לחצי שנה לנהל את פה את אחת החברות של דיאקול.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הוא כישרון. הוא היה מאסטר.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

לא היה, הוא עדיין. הוא הפך להיות סמנכ"ל בקפיטל נייצ'ר ואחר כך הוא עבר לאלקטריאון, סמנכ"ל באלקטריאון, ועכשיו הוא חוזר כל הדרך אלינו הביתה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש לו זכויות.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

יש לו המון זכויות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

היה בחור דרוזי או ערבי בדואי שהבאנו.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

טארק, שהיום הוא מנהל מכון הערבה.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

הוא עכשיו גמר שיחה עם העובדים של המועצה כדי לספר על עצמו.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

והוא הגיע בהתמחות מימן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יפה. אז תהיו גאים במה שהשגתם. עם כל הבעיות שאת מציגה צריך להיות גאים גם במה שיש.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

ובוא נוסיף שגם הקיבוצים היום, בכל הקיבוצים, בכל עשרת הקיבוצים יש כך או אחרת שדות סולריים. אנחנו, אגב יחד עם החברה הכלכלית, הנושא של מיפוי, לכן זה טוב והפאנל, עם כל הכבוד לרמת נגב ולארובה על מגדל השמש, אז האנרגיה פה מנצחת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כן, עשינו פה מגדל, אבל המגדל של רמת נגב זה היה טעות. לא, זה פשוט מכוער, זה לא סביבתי.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

זה מסובך. זה בעיקר יקר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה עשו לנו עוד שמש.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

נכון וזה בעיקר יקר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

גם זה לא כל כך הרבה יותר טוב מסתם לשים פאנלים.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

נכון. בין התרמו סולר ל-PV ה-PV ניצח, יש לתרמו סולר יתרון שהוא יודע לאגור, שלא צריך את סוללות הליתיום וזה יתרון גדול, אבל המחיר גבוה מדי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

איך הוא אוגר?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

הוא אוגר חום, זה מלח מותך.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז בלילה הוא נשאר רותח? מה זה האגירה?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

לא, אדי החום נכנסים, יש להם מכל גדול של מלח מותך והמלח המותך אוגר את החום.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ואתה לא יכול לעשות פאנלים שיוצרים חום?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

אתה יכול, אבל זה הכול עלות מול תועלת.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

היה פיילוט בסמר של תרמו סולרי ושל - - - הוא פשט את הרגל, אבל נכנס.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

אבל שם יש לנו קק"ל, זכה פרויקט חדש של אגירה של שילוב של סולר ומלח מותך והוא הולך לקום בעוד ארבעה חודשים, אמנם של 300 קילוואט, אבל זה יהיה מאוד מעניין.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

עוד מילה אחת על אגרו וולטאי, גם אלון ונועם פה להגיד, היה פה רענן אמויאל, הייתה לו הצעה מצוינת. הקיבוצים מוגבלים ל-250 דונם לשטחים לייצור אנרגיה, שחלילה אף אחד לא ישתמש בשטח שקיבלנו אי פעם לזה, בזכות האגרו וולטאי עוד 500 דונם, אבל זה דו שימוש, לכל קיבוץ ולדו שימוש וזה מצוין.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הרגולציה של הדו שימוש קיימת?

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

לא, היא עוד לא קיימת.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

לא, גם הבעיה פה עם התמרים שהתמרים כרגע הם לא מתאימים לדו שימוש.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

אני דיברתי עם רשות המים עכשיו בגלל הכנס והוא אמר לי משהו מאוד מאוד מעניין. הרי הולכים להתפיל פה הרבה מים לטובת צרכנים חדשים בתקווה חקלאות. המים האלה הולכים להיות מאוד מאוד יקרים. יכול להיות שאגרו וולטאי הוא פתרון. אני עושה על זה מושב מאוד מעניין בכנס, האם התוספת של התעריף החשמלי יכול לגרום להביא חקלאות אחרת לערבה שהיא לא חקלאות תמרים, שיודעת להשתמש במים מתוקים ולתת דברים אחרים. זה מאוד מאוד מעניין. מאוד מעניין.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ההשקיה של תמרים זה במליחים?

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

בעיקר מליחים. היום יש מים מותפלים אלינו וגם לערבה תיכונה הולכים ומגדילים את הכמות וזה מדהים, אפשר לצמצם בכמויות המים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני רוצה לשאול שאלה אחרת, נניח שאני רוצה לבנות 40 בתים, עלות הבנייה בפועל לקבלן, לא מה הוא מוכר, בית לא גדול, 80, 100 מטר, זה יעלה לי 700,000 שקל. עלות בנייה, לא מה שקניתי, אלא חומרים ותשומות. ואז נגיד 34 מיליון שקל. כדי לקבל הלוואה מהבנק לבנות את הבתים האלה אפשר להשיג 70% במשכנתא.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

עם איזו ריבית?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא משנה, אבל אפשר להשיג אשראי, כמו שהקבלן משיג אתה יכול להשיג. עכשיו אתה צריך להעמיד בסביבות שבעה-שמונה מיליון שקל הון עצמי, לתכנן ומקדמות ולהניע את הפרויקט הזה ולהיות בעלים של נכס מניב 40-30 שנה קדימה, של השכרה או מכירה, למכור למישהו את הבתים שבנית. מה שאני אומר, מתי הצלחתי להקפיץ את ירוחם? כשהבנתי שאין לי סיכוי שהממשלה תבנה לי בתים. ב-1990 הממשלה הפסיקה לבנות בתים בירוחם. או שיכונים, או דיור לעולים, זהו, והשוק לא עבד מ-1990 עד 2010. מתי הבאנו בום? כשהקבלן הראשון בנה והרוויח באו עשרה והקרקע פתאום שווה יותר אז באו בני ביתך.

למה אנחנו לא בונים פה מנגנונים כלכליים או סמי כלכליים שמקטינים את התלות במינהל הבינוי הכפרי ומרימים 200-100 בתים. כמו שאנחנו יודעים להיות יזמים ולקחת סיכון בחקלאות או בתיירות, לקחת גם את הסיכון המושכל הזה, ובגלים. למה אנחנו לא הולכים לאזורים האלה של יזמות נדל"ן עצמאית שהיא תניב נכסים למועצה או תניב לקיבוץ, או שילוב של קיבוץ ומועצה, או שילוב של פילנתרופיה. היום קק"ל אנגליה מוכנה ליזום בתים כאלה. אנחנו צריכים ללכת לקנדה ולהגיד בואו נבנה את הבתים האלה ביחד ונחזיר לכם רווח להשקעות חינוכיות, או שזה ה- exit strategy שלכם, תנו לנו 100 בתים.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

מיכאל, התפרצת לדלת פתוחה. בפגישה הבאה שלנו בכנסת אני מביא את פלורנסיה, פלורנסיה מרכזת פה את פרויקט 'בית חדש' ואנחנו מדברים על זה עד רמה כזאת שאנחנו נהיה שותפים. אני מדבר על ערבה דרומית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לקחת סיכון על שני מיליון שקל, להרים עשרה בתים, לגלגל את הכסף הזה. מכרנו, השכרנו, נעבור לבא בתור, עם הבנק, עם ליווי.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

ועם ידיעה שיש ביקוש לא הייתי משחרר את אסנת קמחי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תביא את אסנת קמחי, אבל אל תחכה לה. אתה מבין את ההבדל? היום העולם מחכה לאסנת קמחי.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

אני הקלטתי עכשיו, אני אעדכן אותה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, היא קשוחה, אני מכיר אותה. אנחנו מסתדרים טוב, אין לי בעיה. איפה שצריך פוש האנשים שבבאר אורה או בצוקים בנו בנים לא חיכו לאסנת קמחי, נוצרה כלכליות, נוצרה פעילות.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

חיכו לפיתוח של אסנת קמחי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בסדר, אבל קיבוץ יכול לפתור בעיות פיתוח בהקדמת מימון.

<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>

מאיר, מה אתה אומר בעניין הזה? כי גם בערבה התיכונה הרי בונים הרבה.

<< אורח >> דורית ברנט: << אורח >>

אבל שם זה לא בנייה של 80 מטר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל הוא יכול להיות בעלים של נדל"ן. אני פה מדבר על זה שמועצות יהיו בעלים של דירות. זה היה כבר בעבר. למה מושב יכול להיות

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]