פרוטוקול מספר 3, ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים, 13/08/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 3

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום הבטיחות בדרכים יום שלישי, כ"ח באב התשפ"ג (15 באוגוסט 2023), שעה 11:00

סדר היום:

<< נושא >> היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד בהיבט הבטיחות בדרכים << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

בועז טופורובסקי – היו"ר

חברי הכנסת:

משה טור פז

מוזמנים:

מקס אבירם

–

מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך איתן הקר

–

מרכז בכיר רשויות מקומיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים סנ"צ טוני מרקו

–

רמ״ד מתנדבים אגף התנועה, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק יונתן נגר

–

קצין זה״ב ארצי, המשרד לביטחון לאומי

דניאל שוורץ

–

רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר

יעקב זכריה

–

מנהל חטיבת המבצעים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים טופז פלד שטיינברג

–

מהנדסת הרשות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

דיאנה קוגן

–

מנהלת בטיחות בדרכים בעיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי אורלי סילבינגר

–

מנכ"לית בטרם – המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים שרון אושמי

–

חברת הנהלה, עמותת עיניים בדרכים

יחיאל מונטג

–

מייסד ומנכ"ל עמותת עיניים בדרכים

תא"ל במיל' דורון קדמיאל

–

יו"ר עמותת עיניים בדרכים

ליעד קייקוב

–

רכזת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק דוד בן נון

–

חבר הנהלה, פורום פעולה – מאבק בתאונות דרכים

גל רייך

–

פרויקט Anyway מבית נתון לשינוי

עתליה אלון

–

מייסדת שותפה נתון לשינוי

ד"ר משה בקר

–

מנהל אקדמי תחבורה, ITS מערכות תבוניות בתחבורה

מנהלת הוועדה:

יפעת לוי ישראל

רישום פרלמנטרי:

תמר פוליבוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד בהיבט הבטיחות בדרכים << נושא >> << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

שלום לכולם, צהריים טובים, אנחנו פותחים את ישיבתה של ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים. היום יום א', 13 באוגוסט, כ"ו באב התשפ"ג. קודם כל, תודה רבה לכם. צר לי שאני מטריח את כולכם בחודש אוגוסט להגיע לכאן לירושלים, ועוד ביום שכנראה הולך להיות היום הכי חם בשנה, גם בירושלים, אבל הסיבה היא סיבה חשובה – לפני שהכנסת יוצאת לפגרה, חשוב מאוד שנקבל סקירה איך אנחנו נערכים וערוכים, ואולי עוד דברים שאנחנו יכולים לעזור בהם כאן בוועדה, לפתיחת שנת הלימודים באחד בספטמבר, במקומות שבהם היא תיפתח. אני לא יודע לגבי השביתות, אבל מה שחשוב לנו, מה שחשוב לוועדה הזו זה להגדיל את הסיכויים לכך ששנת הלימודים תיפתח בשלום, ושלאורך שנת הלימודים יהיו כמה שפחות מפגעים ותאונות דרכים בכלל, אבל בטח ובטח לילדים שלנו, שהם החיים שלנו והעתיד שלנו, ושאין שום סיבה שהם ישלמו את המחיר על טעויות שאנחנו עושים או חוסר מוכנות שלנו.

אני מזכיר לכם שהוועדה דנה כבר מספר פעמים בבטיחות ילדים בסביבת בתי הספר – אנחנו מדברים גם על משמרות הזה"ב, גם על החינוך לזהירות בדרכים, גם על ההסעות, גם על כל התשתיות בסביבת בתי הספר, גם על ההכשרות לילדים וכל המערך סביב בתי הספר. הוועדה כבר הביעה את דעתה, שכמו שיש תו תקן, או כמו שיש צורך באישור כיבוי אש לפני פתיחת בית ספר, ההיגיון אומר שיהיה גם צורך באישור של הרלב"ד או אישור בטיחות בדרכים לפני שפותחים בית ספר, כי הרי כל בית ספר יודע מאיזה אזורים הוא מוזן, מה דרכי ההליכה וההגעה לבתי ספר ואפשר למצוא את הפתרונות. כמובן יש לנו גם עוד מיזמים, שהם מיזמים מאוד מוצלחים שמוכיחים את עצמם. אני רואה כאן את הנציגים של מיזם נשק וסע. הוועדה הראשית דנה בנושא הזה, וגם יושב-ראש הוועדה דוד ביטן ביקש שיהיו תקציב לנושא, תיכף אנחנו נקבל עדכונים בכל הקשור לזה.

אני רק רוצה לתת כמה דגשים כלליים או כמה נתונים כלליים. עד היום מתחילת 2023 נהרגו 232 בני אדם בכבישים. רק שלשום נהרגה ילדה בת שש בכביש 90 סמוך לאליפז, כמובן תנחומינו למשפחה. אמנם זה לא קשור לסביבת בתי הספר, אבל כל אחד יכול לתאר לעצמו מה זה אומר שחיים של ילדה בת שש נגדעו כתוצאה מתאונת דרכים. זה משהו שאפשר היה וצריך היה למנוע, בלי קשר לפרטי התאונה עצמה.

30 ילדים נהרגים מדי שנה בתאונות דרכים בממוצע במדינת ישראל, זאת כיתה שלמה. מקס, אנחנו יכולים לתאר לעצמנו מה זאת כיתה שלמה שנמחקת. אז נכון, אנחנו לא נמצאים בעולם סטרילי, כשיש מכוניות ונוסעים וכבישים ודרכים, אבל התפקיד שלנו זה להביא למינימום את הסיכונים לכך ולראות איפה התקלות החוזרות ונשנות ולטפל בהן. אני גם רואה ויודע שנעשים הרבה מאוד מאמצים בשנים האחרונות, אם בסקרים שעושה הרלב"ד בשיתוף עם משרד החינוך נשק וסע, אם אלה התקציבים שהשגנו גם בוועדה הזאת וגם באופן אישי כדי לשפר את הבטיחות בקרבת בתי ספר. אני לא יכול לחיות, והוועדה הזאת לא יכולה לחיות, עם תפיסה שלפיה רשות מקומית עשירה יותר, שם הבטיחות של הילדים שלנו תהיה טובה יותר. בכל מקום שילד נשלח לבית הספר, תפקיד המדינה והרשות המקומית לוודא שהדרך לבית הספר היא בטוחה.

ברשותכם, לפני שאני עובר לסקירה של כל אחד מהמוזמנים לגבי המצב לקראת פתיחת שנת הלימודים, אני רוצה להתייחס לעוד שני נושאים קטנים, אבל חשובים. קודם כל, בסוף השבוע הלך לעולמו האלוף במילואים גיורא רום. גיורא רום, מלבד היותו אחד מגדולי טייסי הקרב של מדינת ישראל, כיהן כיושב-ראש הרלב"ד, ולכן אנחנו כוועדה לקידום הבטיחות בדרכים מוקירים, מזכירים אותו ומשתתפים בצער המשפחה וזוכרים אדם שעשה רבות למען מדינת ישראל, לא רק בשירות הצבאי, אלא גם בשירות האזרחי.

הנושא השני, והוא כואב באופן אישי ובכלל, הוא התפטרותו של יושב-ראש הרלב"ד הנוכחי, מר אבי נאור מתפקידו. אני יודע שקצת יהיה קשה לאנשים הרלוונטיים להתייחס, אני גם לא אבקש שתיכנסו לאיזושהי פינה לא הכרחית, אבל כאן אני יכול להגיד, שברור שאדם שהשקיע את רוב חייו לאחר מות בנו במלחמה בתאונות הדרכים והשקיע – אני חושב שהוא הישראלי שהשקיע – הכי הרבה מכיסו הפרטי במאבק ובמלחמה בתאונות הדרכים; אם הוא התפטר מתפקיד יושב-ראש הרלב"ד, כל הנוגעים בדבר, ובראשם שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, צריכים להבין את המשמעויות ואת ההשלכות של זה. זה לא כזה מסובך להבין למה הוא עשה את זה, זה אומר שהוא לא קיבל את המינימום ההכרחי, הוא לא קיבל תכנית רב-שנתית מתוקצבת, ברורה עם מדדים ויעדים, ככה אבי נאור אוהב לעבוד. דרך אגב, גם ככה הרלב"ד הוקמה, מתוך הבנה שרק עם יעדים מדידים וגם כלכלה מאוד ברורה מבחינת התקציבים והתנאים להעברתם, רק ככה אנחנו נצליח במלחמה בתאונות הדרכים.

צר לי מאוד וצר לוועדה על התפטרותו של אבי נאור. אני יודע שזה לא יוריד כהוא זה מהמחויבות שלו למען המלחמה בתאונות הדרכים, ואני מקווה שזאת תהיה מעין קריאת השכמה למשרד התחבורה כדי לטפל בכל הנושא הזה. אני מחזק את ידה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני יודע שהמנכ"ל נשאר בשלב זה בתפקידו, והצוות המקצועי שעובד מסביב לשעון ממשיך עם כל התקציבים שניתנו ועם מה שכן הוחלט ואושר, והוועדה הזאת מחזקת את ידיכם ועומדת לרשותכם בכל דבר ועניין כאן, אתם לא לבד. כולנו כאן למען המלחמה בתאונות הדרכים.

ברשותכם, אנחנו נעבור לנושא של פתיחת שנת הלימודים. אולי אנחנו נתחיל עם הרלב"ד, ברשותכם. הרלב"ד, אתם רוצים לתת איזושהי סקירה לקראת הפתיחה?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

בהמשך לישיבה הקודמת, פנינו ללמ"ס וביקשנו לקבל נתונים על היפגעות ילדים סביב מוסדות חינוך, ואכן קיבלנו נתון. הנתון הוא כללי, אי אפשר לייחס את התאונות דווקא לתאונות שאירעו בעקבות ההגעה או החזרה מבית הספר. הנתונים מתייחסים לקוטר של 300 מטר מבתי הספר בארץ בכל בתי הספר, והם מתייחסים לגילאי אפס עד 19. לפי הנתון הזה, בין השנים 2019 עד 2022 נפגעו 2,614 ילדים ובני נוער בסביבות בתי הספר ביום. המספר הוא יותר גדול כשמתייחסים ללילה, אבל בלילה ברור לכולנו שזה לא קשור לבית הספר. מתוכם 409 ילדים ובני נוער מהחברה הערבית. מתוך המספר הזה, כ-900 ילדים נפגעו כהולכי רגל; יש מספר נוסף של נפגעים כנוסעים ברכב, וכמובן יש גם הנושא של אופנועים ואופניים כחלק מהדברים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

כשאתה אומר נפגעים, אלה הרוגים ופצועים בכל הדרגות?

<< דובר_המשך >> יעקב זכריה: << דובר_המשך >>

כן, הרוגים, פצועים קשה ופצועים קל.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אוקי, אז גם כאן חשוב להבין שיש כאן עלות מתמשכת ענקית למדינת ישראל. מעבר לעצב ולכאב המשפחתי שבדבר, ילד שנפצע בינוני או קשה, זה ילד שכל הזמן המדינה תצטרך לעזור לו והוא כל הזמן ייאלץ לקבל עזרה, וגם תרומתו הכלכלית הולכת ופוחתת – גם את זה צריך לקחת בחשבון. יש כאן נציג אוצר?

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>

כן.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

זה הנתון העיקרי והכללי, יש עוד חתכים, אבל לא ניכנס לנתונים מעבר לזה. כשאנחנו מדברים על היערכות לפתיחת שנת לימודים, אנחנו מתחילים את ההיערכות עוד לפני סיום שנת הלימודים הקודמת. אנחנו מתחילים פעולות שנעשות לקראת סוף השנה. יצאנו פה בפעם השנייה יחד עם משרד החינוך, עם אגף זה"ב ונגישות ויחד עם הרשויות המקומיות, וערכנו בפעם השנייה מפקד. הרעיון הכללי של המפקד, שיש חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שמורה את מנהלי בתי הספר לבדוק את הסביבה הבטוחה של בתי הספר. אנחנו כבר הנגשנו כלי, בתיאום עם מקס ואנשיו, כדי לאפשר את הבדיקה הזאת. ערכנו שאלון אינטרנטי ועשינו תדריך משותף עם האנשים שלנו והאנשים של מקס, ולאחר מכן המלצנו שיבצעו תדריכים כאלה ברשויות המקומיות. מי שביצע את הסקר בפועל בשטח אלה רכזי ורכזות הזה"ב של בתי הספר, או מישהו שהוגדר בתוך בית הספר. אלה לא מהנדסים, אלה לא אנשי מקצוע, אבל אלה אנשים שאמורים להבין בתחום, ולצד זה גם חלקם עברו תדריך, וגם בנינו את השאלון בצורה כזאת, שלצד כל שאלה היו תמונות שהדגימו את המצב הנכון ואת המצב הלא נכון.

במפקד השנה נבדקו 1,680 בתי ספר. עשינו מפקד כזה בפעם הקודמת ב-2021, אז נבדקו 1,484 בתי ספר. בסך הכול כשאנחנו מסתכלים על הנתונים, בהשוואה למפקד של 2021, ברוב התחומים חל שיפור מסוים במצב הבטיחות, למשל: ב-10% יותר מבתי הספר אנחנו רואים פסי האטה, ב-8% יותר אנחנו רואים אוזניים. אנחנו רואים שבתחום של מסלולי הליכה לבתי הספר, למעלה מ-80% מבתי הספר מציינים שהמסלול הוא תקין. בהיבט של מיקום מעברי חציה, אנחנו רואים שלמעלה מ-80 מבתי הספר שנבדקו מדברים על כך שמעברי החציה ממוקמים במקום הנכון. בנושא של צביעה, 70% מבתי הספר דיווחו שמעברי החציה וסימני הדרך צבועים כנדרש, אבל אנחנו יודעים שהצבע דוהה, ואנחנו גם יודעים שיש פעולה משמעותית של הרשויות המקומיות לקראת פתיחת שנת הלימודים של חידוש סימני הדרך, כך שאנחנו בטוחים שהנתון הזה עוד ישתפר לקראת פתיחת שנת הלימודים.

ראינו שיש התייחסות להורדת המהירות ברחובות של בתי הספר ל-30 קמ"ש.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

האם אתה רואה שיפורים ותיקון ליקויים בבתי הספר שבהם היו ליקויים בשנים עברו?

<< דובר_המשך >> יעקב זכריה: << דובר_המשך >>

אנחנו רואים את זה. עדיין לא השלמנו את הבדיקה הזאת. מתוך בתי הספר שנבדקו, יש כ-1,000 בתי ספר שנבדקו בשני המבדקים, ואנחנו עוד בודקים את הנתונים ביניהם לראות עד כמה יש שיפור בבתי הספר האלה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אם אני זוכר נכון, זה המבדק השלישי, כי היה מבדק ואז עשו עוד מבדק וראו שאין הרבה שיפורים.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

המבדק בצורה הזאת כפי שבוצע, זו פעם שנייה. בשנים קודמות היינו עושים סקרים של 100 בתי ספר, ומהם היינו מסיקים על שאר בתי הספר, אבל פה אנחנו מדברים על כמחצית מבתי הספר שנבדקו – מתוך 3,250 נבדקו 1,680, זאת מחצית מבתי הספר. ברוב הרשויות המקומיות, גם אם לא כל בתי הספר, יש מדגם של בתי הספר שנבדקו.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

יעקב, אם יש ליקוי חמור, לדוגמה אין מדרכה בכניסה לבית הספר, מה אתם עושים עם זה?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

אנחנו הפקנו לקחים מהמבדק הראשון, שינינו חלק מהדברים ביחס למבדק הראשון. חלק מהשאלות צמצמנו, כי היתה טענה שכמות השאלות היא גבוהה מדי.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני לא מדבר על השאלות, אני מדבר על הליקויים עצמם.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

שינינו משהו בעניין של הגדרת רמת הסיכון. מאחר שמי שמבצע את המבדק אלה לא אנשי מקצוע, החלטנו להוריד את השאלה הזאת. זה עלה אלינו בצורה חזקה מהרשויות המקומיות. אנחנו יודעים להגיד אם המצב תקין או לא תקין בכל נושא. הורדנו את השאלה על הנתון הזה שאמר לנו בפעם שעברה שהליקוי הוא חמור, כי לא נכון לשאול שאלה כזאת את הסוג הזה של הבודקים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אוקי, אבל אני מנסה לדבר בפועל בשטח, כי כתוצאה משני הסקרים הקודמים – שאולי אחד היה פחות מקצועי, אבל אחר כך עלה – השגנו 20 מיליון שקל לקידום בטיחות בסביבת בתי ספר, אפילו ללא מצ'ינג בערים שקשה להן לעשות את המצ'ינג. לשמחתנו, גם נמצא כאן דניאל נציג האוצר, אז השאלה איך זה מתקדם.

<< דובר_המשך >> יעקב זכריה: << דובר_המשך >>

קודם כל, זה המקום להגיד שאתה עזרת לנו ואתה העברת לנו את התקציבים האלה, אז תודה רבה. שמעת קודם ועוד תשמע בהמשך נציגה של הרשויות המקומיות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

בסדר, זה התקבל בהחלטה. היו כספים קואליציוניים, אבל השאלה אם זה עבר.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

התקציב הזה חולק, בשנה שעברה 10 מיליון חולקו לרשויות המקומיות. התקציב של שנה שעברה נוצל ב-95% ממה שחולק, ויש ביצוע בשטח. בזמנו גם הצגנו את הנתון של הפעולות שנעשו בעקבות התקציב הזה. מנה נוספת חולקה השנה. היא נמצאת בימים האלה בעבודות בשטח. העבודות אמורות להסתיים עד סוף אוגוסט.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אם אתה אומר שלפעמים השאלות היו מטעות, איך החלטתם למי לתת את זה?

<< דובר_המשך >> יעקב זכריה: << דובר_המשך >>

בשנה שעברה החלוקה היתה חלוקה ארצית לפי נוסחה ארצית, וכל הרשויות המקומיות קיבלו תקציב על פי הנוסחה. השנה, מאחר שאנחנו יודעים שיש פערים גדולים יותר בחברה הערבית, מראש – לצד זה שחילקנו תקציב לכל הרשויות המקומיות – תיעדפנו את הרשויות הערביות, ונתנו להן תוספת של 50% על מה שהן היו צריכות לקבל. בצורה הזאת אנחנו מקווים, שנוכל לתת מענה טוב יותר במקומות שזה נדרש.

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>

אני עדה לזה שהשנה כל התקציב בירושלים עבר כולו למזרח העיר.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

זו החלטה פנימית של העירייה, ואני שמח עליה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

דיאנה, עוד מעט את תקבלי את רשות הדיבור, אל תדאגי.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

אחד הנושאים הנוספים שביקשנו התייחסות זה הנושא של משמרות זה"ב. במשמרות זה"ב כ-50% מתוך ה-1,600 בתי ספר ציינו שהם מקיימים משמרות זה"ב. הם גם ציינו שהם ביצעו הדרכות. במפקד יש פער של 35% בהדרכות. המפקד בוצע בחודשים מאי, יוני. היום אנחנו יודעים מהמשטרה, שהפער הזה הצטמצם לכ-20%, אולי אפילו פחות מזה, זאת אומרת ששיפרו את מצב ההכשרה, אבל עדיין יש פער בשטח.

דבר נוסף שאנחנו יודעים בהיבט של ההכשרה, אנחנו מרגישים שיש פגיעה בנושא של משמרות זה"ב. הפגיעה באה לידי ביטוי בכמות ההכשרות במהלך השנה, ובעיקר באופן ההכשרה. כשאנחנו מדברים על אופן ההכשרה, בעבר שוטרות או שוטרים היו מגיעים לכיתה והם היו ומעבירים עשרה שיעורים, ובנוסף או במסגרת השיעורים האלה הם היו מבצעים הצבה במעבר חציה בכביש; והיום בגלל שינויים שנעשו במשטרה, השיעורים שמועברים בכיתות, מועברים באמצעות שיעורים מקוונים שהוכנו בתקופת הקורונה, ורק ההצבה בשטח מבוצעת על ידי שוטרים. בפועל זה פוגע ברמת ההכשרה של הילדים.

חשוב לזכור שאנחנו מדברים על מיזם מנהיגותי חשוב, זו הדרך שלנו גם להפוך את הילדים למנהיגים בדרכים, וגם להגביר את הבטיחות של התלמידים שמגיעים לבית הספר, ובמובן מסוים יש פגיעה במיזם הזה. אנחנו בקשר עם המשטרה, זה גם עלה בוועדות, גם פה וגם בוועדה - - -

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

עוד מעט אנחנו נגיע לזה. זה עלה כאן הרבה בוועדות, אבל אני קיבלתי נתונים שיש שיפור.

<< דובר_המשך >> יעקב זכריה: << דובר_המשך >>

לכן ציינתי שהמפקד שלנו בוצע במאי, יוני. יכול להיות שאחרי הדיווח, יש מקומות שעדיין ביצעו הדרכות והפער הצטמצם, אבל עדיין הפער קיים. מעבר לפער של ההדרכה בהצבה, ההדרכות בכיתות לא מועברות על ידי שוטרים, וזה שינוי ממה שהיה בעבר.

<< אורח >> מקס אבירם: << אורח >>

יש תיווך של רכזות הזה"ב לתכנית המקוונת, וזה משהו שאנחנו צריכים לטפל בו.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני אשמח שאתה תדבר על זה, כי אני רוצה להבין – מצד אחד עלו מספר הכיתות, אבל לפי מה שאני מבין, יכול להיות שאיכות ההדרכה ירדה.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

רק לסכם את העניין הזה של התשתית, אנחנו ערים לכך שברשויות המקומיות יש פעולה רצינית מאוד בנושא של טיפול בתשתיות לקראת פתיחת שנת הלימודים, בוודאי בשנה שעברה והשנה בתקציבים הנוספים שדאגת לנו ושהעברנו להם, אבל גם מעבר לתקציבים, זאת תכונה שקיימת ברשויות המקומיות. הן ערות לזה, הן מטפלות בזה, ויש סוג של היערכות לקראת יום החג של פתיחת שנת הלימודים, ממש רואים את זה כסוג של יום חג.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

יש גם יתרון, שכולנו יכולים לנצל למען המטרה, שיש בחירות מקומיות.

<< דובר_המשך >> יעקב זכריה: << דובר_המשך >>

השנה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

נכון, אבל יש הזדמנות ללחוץ על כל הבעיות והדברים האלה בכל ישוב, בכל רשות מקומית, שעכשיו זה הזמן לתקן.

<< דובר_המשך >> יעקב זכריה: << דובר_המשך >>

משרד התחבורה מקצה לרשויות המקומיות תקציב של צפייה והתקני בטיחות. הוא בדרך כלל מקצה את זה בתקופה הזו כדי לסייע בתקציבים לקראת פתיחת שנת הלימודים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

יש כאן מישהו ממשרד התחבורה?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

כן, יש כאן נציג.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

עוד מעט.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

התקציב הזה אמור להגיע עד סוף החודש לרשויות המקומיות, וגם בתקציב סל הבטיחות נענו יותר לדרישות הרשויות המקומיות בדברים שהיו בנושא של טיפול באזור מוסדות חינוך. עד כאן בנושא התשתית.

דברים נוספים שאנחנו פועלים בהם יחד עם משרד החינוך, אגף זה"ב ועם המשטרה – אנחנו פועלים בפעילות של הסברה בקרב ההורים והילדים, במטרה להגביר את המודעות לבטיחות הילדים בדרכים בסביבת בתי הספר. אנחנו מדברים על הליכה וחציה בטוחה. המסר שחוזר על עצמו זה ילד עד גיל תשע לא חוצה כביש לבד. אנחנו מדברים על תכנון המסלול הבטוח לבית הספר. אנחנו מדברים על נסיעה בטוחה. אנחנו מדברים על נהגים צעירים. הדברים האלה – אני מניח שמקס ידבר עליהם וירחיב עליהם – קורים בבתי הספר ובנוסף מקבלים סיוע דרך גורמי ההסברה והחינוך אצלנו. אנחנו פו עלים ברדיו, בדיגיטל, ומקווים שיהיו שיתופי פעולה עם הגופים הרלוונטיים.

בחברה הערבית אנחנו מדגישים את המסר של "ילד עד גיל תשע לא חוצה כביש לבד". צריך לזכור שבשנים הקודמות המסר הזה לא היה רלוונטי לרשויות הערביות, וכחלק מהשינוי שלנו בהיבט ההסברתי ברשויות הערביות, אנחנו העלינו את המסר הזה בשנה שעברה והולכים לחזור עליו בשנה הזאת, ואחרי זה הולכים לדבר עליו ברשתות החברתיות. אנחנו מתחילים לראות שינוי, ואנחנו מבינים שזה משהו שהיום אפשר לדבר עליו גם בחברה הערבית, עם כל הקושי וההתייחסות שלהם בתחומים האלה.

מעבר לחינוך לזה"ב שקורה בכיתות א' ו-ה', הרלב"ד מתקצבת את החינוך התעבורתי בכיתות י'. זאת שעה שבועית שמקבלים התלמידים במהלך השנה, שבסופה הם גם ניגשים למבחן ,והתוצאות של המבחן מאפשרות גם למי שעבר אותו בהצלחה פטור מרישיון לאופניים חשמליים או מטסט.

מעבר לפעילות החינוכית הזו, מטות הבטיחות מתקציבים שלנו מתגברות פעילות קהילתית וחינוכית גם בפתיחת שנת הלימודים וגם לאורך שנת הלימודים בדברים שכל רשות מקומית רואה שהם דברים שנדרשים אצלה בעיר מעבר לדברים שקורים בשעות הקבועות, וזה חלק מהפעילות של מטות הבטיחות ברשויות המקומיות.

בנוסף, במועצות האזוריות אנחנו פועלים בנושא של הסעות. גם בנושא התשתית יש הסתכלות שונה על נושא ההסעות וההיערכות התשתיתית בנושא, וגם בהיבט של ההדרכות, הדרכות של נהגים במהלך השנה. זה מבוצע בעיקר לקראת פתיחת שנת הלימודים. יש התארגנות יפה של המועצות האזוריות בתחום הזה. אנחנו מדברים על הנהגים של האוטובוסים הצהובים, כמובן, לא כל הסעה, ובחלק מהם גם יש מיזמים של נאמני הסעות בהסעות עצמן על ידי התלמידים עצמם.

ביום או יומיים הראשונים של פתיחת שנת הלימודים יש היערכות משמעותית ברשויות המקומיות, שמובלת על ידי הרשויות, העיריות או המועצות, ועל ידי המשטרה לתגבור מעברי החציה על ידי שוטרים ומתנדבים. מאחר ואנחנו רואים את השינוי מימי החופש ליום שפתאום הדרכים לבתי הספר הומות בתלמידים, בימים האלה אנחנו מתגברים את מעברי החציה, מעבר למשמרות זה"ב, שחלקם כבר מתמקמים בימים האלה שוטרים, הורים, מתנדבים או עובדי עירייה, וכל רשות מקומית לפי היכולות שלה מתגברת את המקומות האלה ועוזרת לצמצם את הסיכוי לפגיעה בילדים בתקופה הזאת.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

יעקב, קודם כל תודה רבה על הסקירה המקיפה, באמת נראה לי שסקרת את רוב הנושאים הרלוונטיים. אבל יש לי שאלה, האם הרלב"ד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מרגישה שאנחנו מוכנים לפתיחת שנת הלימודים, או נהיה מוכנים באחד בספטמבר מבחינת בטיחות בדרכים?

ובאופן יותר ספציפי, איפה הנקודות שאנחנו צריכים לשים לב אליהן? זאת אומרת, מה דורש עוד טיפול, שאולי אנחנו יכולים כאן לעזור, כל עוד כולנו כאן סביב השולחן?

<< דובר_המשך >> יעקב זכריה: << דובר_המשך >>

אנחנו מרגישים, שיש תכונה של היערכות משמעותית ברשויות המקומיות. בימים האלה ממש עוד עובדים בשטח. לא ידוע לנו על מקום, שלא נעשית היערכות, או מקום שאנחנו מבינים שיש בעיה שלא תיפתר, אלא אם כי מדובר בפרויקט שדורש הרבה תקציבים ואין יכולת לממש אותו, למרות שבתחום הזה גם השנה משרד התחבורה נתן יותר תקציבים משנים קודמות. גם אם ניתן כסף, עדיין הביצוע אורך זמן, אז אלה לא דברים שייפתרו עד פתיחת שנת הלימודים. אבל בסך הכול הכללי אנחנו מרגישים שיש שיתוף פעולה בין הגופים ובתוך הרשויות המקומיות, ואנחנו מאמינים שהפעילות הזאת תביא לפתיחה בטוחה של שנת הלימודים.

צריך לזכור שאין לנו כלי שמודד את זה. המפקד הוא חלק מהכלים שיצרנו, אבל עדיין רק 50% מבתי הספר השתתפו במפקד. אם קודם אמרת שיהיה גוף או שזה יהיה הרשות הלאומית שייתנו אישור פתיחה לבית ספר, אין תהליך כזה, אין דרך כזאת שמחייבת תהליך כלשהו שבודקים - - -

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>

זה חייב להיות הרשות המקומית.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

למרות שיש חוזר מנכ"ל בתחום הזה של משרד החינוך, אבל - - -

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

אז הדברים קורים, אבל הם לא בהכרח מדווחים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

הבנתי, המפקד הזה שאתה אומר שהשתתפו בו 50%, אלה 50% שאתם בחרתם או 50% שבחרו להשתתף?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

לא, אנחנו יצאנו בפנייה לכל בתי הספר, לכל הרשויות המקומיות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

לא יכול להיות שדווקא אלה שלא ענו הם המקומות שבהם יש הכי הרבה בעיות, או שהרבה בעייתיים לא ענו?

<< אורח >> מקס אבירם: << אורח >>

לא, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לתקן טיפה את הרושם לגבי העניין. נכון שיש 3,000 ומשהו מוסדות יסודי ועל-יסודי, אבל צריך לקחת בחשבון את העובדה שבתי הספר העל-יסודיים קצת קשים יותר לפיצוח בהיבט הזה של משוב על סקר כזה או אחר. אנחנו מדברים בערך על סדר גודל של 2,000 מוסדות חינוך ביסודי, שמשתתפים באורח כמעט קבוע, ושם הפער הוא קצת יותר קטן. אנחנו כמובן נמשיך לעשות מאמצים כדי לגייס לפעול גם בתי ספר על-יסודיים, אבל צריך להבין שההתייחסות לבית ספר על-יסודי - - -

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מקס, קח את זה מכאן, תן את הסקירה שלך כבר, אנחנו אתך.

<< דובר_המשך >> מקס אבירם: << דובר_המשך >>

קודם כל, אני מודה מאוד ליעקב, שעשה לי את העבודה יותר קלה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

כן, הוא ממש נתן סקירה על כל הנושאים.

<< דובר_המשך >> מקס אבירם: << דובר_המשך >>

בסקירה שלי, אני רוצה להתמקד בשני מונחי יסוד שאנחנו עובדים איתם כבר כמה שנים: מעטפת הבטיחות הפיסית ומעטפת הבטיחות האישית. ההבדל ביניהם שבמעטפת הבטיחות האישית אנחנו לוקחים את התלמיד, תלמידה כפרסונה, כטבולה ראסה, כאחד שנכנס למערכת החינוך ולא יודע מבחינתנו כלום בנושא של בטיחות בדרכים, ואנחנו מתחילים לצקת לתוכו ידע, ערכים ומיומנויות על מנת להתמודד עם מה שנקרא המרחב התעבורתי גם בסביבת בית ספר וגם בסביבות שבהן הוא נמצא. לצקת לתוכו את התכנים האלה, את הידע והמיומנויות, כל התכניות והפעולות שאנחנו עושים במערכת החינוך ומחוצה לה על מנת לבנות לו את מעטפת הבטיחות האישית שלו, על מנת שיהיו לו הכלים להתמודד עם הסוגיות המאוד מאוד מורכבות של התנהלות בתוך המרחב התעבורתי, גם כהולך רכב, גם כנוסע ברכב עם ההורים שלו או לא עם ההורים שלו וגם כנהג לעתיד.

כאן נכנסות לתוך העניין הזה התכניות שלנו, גם בגני הילדים יש לנו תכניות. השנה אנחנו הולכים להתחיל לעשות איזושהי התערבות מינימלית גם בלידה עד שלוש. גם בפעוטונים וכן הלאה אנחנו הולכים לעשות איזושהי פעילות, אמנם קטנה והתחלתית, כדי לנסות ולהעביר את המידע הדרוש להורים, איך לחגור את הילדים שלהם כשהם מביאים אותם לפעוטון, איך להתעסק עם העניינים, הקטנטנים אמנם, אבל הכי חשובים, בהתניידות של הילדים שלהם מהבית למעון ובחזרה. זאת ההתחלה של ההתחלה, מכיוון שכידוע לכם, לידה עד שלוש עבר למשרד החינוך וזה נמצא במנהל הפדגוגי שאנחנו נמצאים בו, אנחנו מתחילים להיכנס גם לסוגיה הזאת. בגני הילדים יש המון פעולות שנעשות, אני יכול למנות כמה – קודם כל יש לנו תכנית שנקראת "לנוע בעולם מתנועע", שפעם עבדה בהמון המון בתי ספר. היא משותפת לרשות הלאומית ולנו. היא מבוססת על ערכה, שאנחנו הנפקנו לבתי ספר בשנים עברו, והערכה הזאת מעבירה איזה שהם מסרים מעשיים, למשל חגורת בטיחות שלמדו דרך התכנית הזאת, ויש עוד כל מיני, גם גורמי חוץ וגם גורמי פנים, שמפעילים תכנית בגני הילדים.

בכיתות א', ב' יש לנו תכנית ללמוד תנועה, כשהתכנית הזאת כידוע לך, אדוני היושב-ראש, הולכת להשתנות בקרוב. אנחנו תוך כדי תהליך של בניית תכנית חדשה, שתביא לידי ביטוי גם את העובדה שאחננו כבר לא אגף זה"ב בלבד – אנחנו אגף זה"ב, אבל אגף זה"ב שהוא זהירות בדרכים, הנגשה ובטיחות ילדים. אנחנו הולכים לעשות איזושהי תכנית, שתיתן את מונחי היסוד לילדים, שקשורים לשלושת התחומים האלה. אני מקווה שבסביבות ינואר, פברואר אנחנו נתחיל כבר איזשהו פיילוט קטן של התכנית. הצוותים שלי עובדים חזק מאוד על התכנית הזאת.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני גם הבנתי שזה חלק מהתנאים לקבלת תעודת הוראה.

<< אורח >> מקס אבירם: << אורח >>

כן, אתה ראית את זה במסמך, אני אגיע לזה. אחר כך בכיתות ה' יש לנו תכנית "עצמאים בשטח". "עצמאים בשטח" זאת תכנית, שכבר מחנכת או מלמדת את הילדים איך להתמודד באופן עצמאי במרחב התעבורתי. אחר כך בתכנית ט' יש לנו תכנית, שמתעסקת אך ורק בדו-גלגלי, באופניים חשמליים וקורקינטים וכן הלאה, וב-י' יש לנו את תכנית החינוך התעבורתי. בתוך כל הסיפור, בכיתה ה' ו-ו' יש לנו כמובן את הפרויקט המאוד חשוב, בעיניי, של משמרות הזה"ב, אבל אני אתן ליוני יקירנו לדבר על זה, ואם יהיה צורך, אני אוסיף הערות משלי לגבי העניין הזה. אנחנו רואים כבר את קצה קצהו של אור בקצה המנהרה בהיבט הזה של הפערים שיש בהדרכה של תלמידי כיתות ה' וההפעלה שלהם ב-ו'.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מה אתה אומר, כן?

<< אורח >> מקס אבירם: << אורח >>

כן, אנחנו מתחילים לראות טיפה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני רואה לפי הנתונים, אני רק מנסה להבין אם אני יכול להיות אופטימי.

<< דובר_המשך >> מקס אבירם: << דובר_המשך >>

אתה יכול להיות אופטימי. אדוני היושב-ראש, צריך לעבוד על העיקרון המאוד מאוד ברור, שצריך להיות ברור לכולנו, כיתה שלא מקבלת הדרכה והצבה, לא עושה משמרות זה"ב, בשום מקרה, מה שנקרא על גופתי, אני אשב על הגדר, כי מדובר על כביש, מדובר על מכוניות, הדבר הזה חייב לעבור את ההכשרה. אחד הדברים שהכי מטרידים אותי במשמרות הזה"ב זאת העובדה שבפתרונות שיש היום, אין את המפגש הזה של שוטר, שוטרת, עם התלמידים. בגלל שאנחנו מתבססים היום על התכנית המקוונת, המפגש היחיד זה בשלב ההצבה, שהוא מאוד מאוד קצר ולא יוצר שום תהליכי חברות, ואז כל מה שרצינו להשיג – שוטר שנכנס לכיתה ומלמד את התלמידים, כשהם פתאום רואים שוטר שהוא לא אחד שצריך לפחד ממנו, הוא גם יכול להיות טוב.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני כל יום מרדים אותם עם סיפור, ששוטר עוד מעט בא אם הם לא הולכים לישון...

<< דובר_המשך >> מקס אבירם: << דובר_המשך >>

אנחנו מעבדים את הדברים האלה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אבל יונתן עוד מעט גם יגיב על זה. אנחנו באים בטענות למשטרה שנמצאת כאן. אני בטוח שהם ישמחו לעוד 20 תקנים.

<< דובר_המשך >> מקס אבירם: << דובר_המשך >>

אבל יש פתרונות. כבר בדיון הקודם אצלך בוועדה היה איזשהו פתרון שאפשר להתחיל לנסות לקדם אותו, וזה הסיפור של שוטרות שח"ם.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

נכון, אנחנו היינו מאוד בעד זה.

<< דובר_המשך >> מקס אבירם: << דובר_המשך >>

היתה פה נציגה של המשרד לביטחון לאומי, והיא אמרה שח"ם ואני נדלקתי על העניין הזה, כי זאת סיטואציה שבה אפשר לגייס חבורה שלמה של חיילים, חיילות איכותיים שאפשר להכשיר אותם לתכנית הזאת, והם יהיו אלה שייכנסו לכיתות ויעשו את ההדרכה, ואז אולי בא לציון גואל, אני חושב.

אחת הבעיות שלנו עם תכנית ט' שאין לנו משאבים, וזה גם כתוב במסמך שהגיע אליך, אדוני היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

נכון, אני חושב שבכלל יש בעיה עם חטיבות הביניים, יש בעיה להשיג משאבים לכל פרויקט בחטיבות הביניים.

<< דובר_המשך >> מקס אבירם: << דובר_המשך >>

אם אני מסתכל מנקודת המבט של המשרד שאני שייך לו, בחטיבות הביניים עובדים מורים שמקבלים את השעות שלהם בתקן, ומכיוון שהשעות הן בתקן, הם מקבלים את הקצאת השעות לכל תחומי הדעת מאמח"י, זה נקרא ארגון מוסדות חינוך. זאת איזושהי יחידה מקצועית במשרד, שהיא מקצה את השעות. מהם אנחנו מקבלים כל שנה כ-340 שעות, שהן מיועדות אך ורק לכיתות ט', אבל 342 שעות לא מספיקות לנו ל-3,000 או ל-4,000 כיתות. התכנית הזאת כל כך חשובה במובן שהיא מפגישה את התלמידים קצת זמן לפני שהם רשאים לעלות לכביש עם אופניים חשמליים או עם קורקינט, ומנגישה להם את המידע, את המיומנויות ואת הערכים שיכולים להכתיב להם אחר כך את ההתנהלות בכביש, במיוחד המידע, במיוחד הידע. לדעת מה זה כביש, זה לא שההורים שלך קונים לך אופניים חשמליים, אתה עולה לכביש ובזה הסתיים הסיפור, זה לא ככה. אני רואה היום, אפילו בקרבת המשרד שלי באזור מאה שערים, רוכבי אופניים חשמליים חרדיים, שנוסעים נגד כיוון התנועה, אתה נוסע ופתאום שניים באים מולך. אני יודע שהסיפור הזה הוא לא רק חינוך, הוא גם אכיפה, סיטואציה שבה מפסיקים לתת לדברים האלה לקרות. במשמרת שלי, הייתי מאוד מאוד שמח אם בכיתה ט' באמת היינו יכולים לתת לתלמידים – פעם לפני הרבה שנים לרשות הלאומית היה כסף, והיא נתנה לנו יותר כסף, וכך קנינו שעות גם ל-ט' והפעלנו תכנית ב-2,000 כיתות, ב-3,000 כיתות, כי היו לנו משאבים. היום אין לנו את המשאבים האלה, ולכן התכנית הזאת במידת מה נפגעת, ואני הייתי שמח אם אנחנו היינו מוצאים משאבים. אני עושה את המאמצים בתוך המשרד שלי להשיג משאבים, לא תמיד אני מצליח.

בכיתה י' יש לנו את תכנית החינוך התעבורתי. תכנית החינוך התעבורתי היא תכנית מאוד מאוד חשובה ומוצלחת מבחינתנו. היא מקיפה סדרי גודל של 4,400, 4,500 כיתות שהולכות ללמוד בתחילת תשפ"ד את התכנית הזאת, ובסוף השנה מתאפשר להם להיבחן בבחינת תיאוריה, שנמצאת בתוך הכללים של מערך אגף הבחינות של המשרד, כמו בחינת בגרות. כל הסממנים של בחינת בגרות מצויים בתוך הדבר הזה. בשנה שעברה נבחנו 91,000 תלמידים, 55% מהם הצליחו בתיאוריה, ביניהם התאומות שלי, עד 120. זה מייצר אצלי עכשיו בשנה הבאה איזושהי סיטואציה, שאני צריך להכניס אותן ללימודי הנהיגה המעשיים, אבל אנחנו נתגבר גם על העניין הזה. התכנית הזו בעיניי היא חשובה, ולו רק בשל העובדה שהיא מייצרת מפגש קבוע, פעם בשבוע במשך שנה שלמה, לתלמידים שנותנים להם את כל התכנים הרלוונטיים להפוך אותם לנהגים יותר משמעותיים – במובן של לחץ חברתי, אלכוהול ונהיגה, עייפות בנהיגה; לא רק תמרורים וכללים, שהם חשובים כשלעצמם, אלא גם אלמנטים אחרים, שבגלל חוסר זמן או התמקדות מסוימת, לא באים לידי ביטוי בתהליך הלמידה המעשית, ואנחנו שמחים לתת את העניין הזה. יש הד גדול מאוד לתכנית הזאת מאז שהכנסנו את בחינת התיאוריה, בשנים האחרונות זה פורח, ולדעתי תוך שנה נגיע כבר ל-100% לומדים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מדהים.

<< אורח >> מקס אבירם: << אורח >>

אתה תראה אצלך במסמך שקיבלת, שיש פערים שגם בלשכת השר שאלו אותי לגביהם, נאמר עצמאים בשטח לומדים 5,000 כיתות ויש 5,600. הפערים האלה נובעים מהעובדה שיש בתי ספר שעדיין חושבים שללמד בטיחות בדרכים יכול כל אחד, ואני לא מוכן לזה. התנאי שלי להוראת התכניות שלנו בבתי הספר זה שיהיה מורה מבית ספר שהוכשר לתכנית, שיודע מה לעשות עם התכנים. אותם בתי ספר הם אותם בתי ספר שאנחנו עובדים כרגע עליהם.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אלה גם הפערים שיש בינך לבין המשטרה, או אלה של הזה"ב?

<< דובר_המשך >> מקס אבירם: << דובר_המשך >>

לא, אלה של הזה"ב.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אתה יכול להסביר את זה? יש לי פערים בנתונים בין המשטרה לבין משרד החינוך – מחוז דרום 257 כיתות לפי המשטרה, ולפי משרד החינוך 236; מחוז מרכז 893 לעומת 266.

<< דובר_המשך >> מקס אבירם: << דובר_המשך >>

יכול להיות שיש פערים, אנחנו עשינו את התיאום עם המשטרה על העניין הזה, אז התיאום יהיה עכשיו כאן. צריך להבין שמבחינתי המספרים הם – אני לא אגיד פחות חשובים, אבל יותר חשוב לי לנסות להגיע לאיזשהו פתרון, שבו תלמידים בכיתה ה', בהכשרה שלהם למשמרות הזה"ב, פוגשים אדם עם מדים שהוכשר לתכנית ויכול להעביר להם את התכנית הזאת פנים אל פנים. מבחינתי זה הקטע החשוב ביותר בפדגוגיה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אז אתה מרגיש שאנחנו מוכנים לפתיחת שנת הלימודים? למעט מה שאמרת לגבי כיתות ט', אנחנו אף פעם לא מושלמים, אבל אנחנו יותר מוכנים משנה שעברה?

<< דובר_המשך >> מקס אבירם: << דובר_המשך >>

לדעתי אנחנו יותר מוכנים משנה שעברה. אמרתי לך בזמנו, ואני אומר כל פעם בדיונים אצלך או בכלל בוועדות שאני משתתף, יש לנו pivot במערכת החינוך, שהוא זה שעל פיו יקום וייפול דבר, וזה רכזי ורכזות הזה"ב שלנו בבתי הספר. הם הפרסונה, שבאמצעותה אנחנו יכולים למנף את כל עולם הבטיחות גם בהיבט של מעטפת הבטיחות האישית, קרי הפעולות והתכניות שאנחנו מקיימים, וגם במעטפת הבטיחות הפיסית, שהיא כל ההסדרה של ההגעה לבית הספר והיציאה ממנו, שמורכבת מהמון פרטים שצריך את כולם לסדר. רכז הזה"ב מבחינתנו מסדר את העניין הזה. כל שנה, בתחילת השנה, יש מיפוי של דרכי ההגעה של התלמידים לבית ספר, וכל אפיון כזה מקבל את הפתרונות שלו, למשל: אם יש X תלמידים שמגיעים ברגל לבית הספר, מלמדים אותם את הדרך הבטוחה לבית הספר; אם יש הסעות, קובעים מקום מסוים בתוך הכניסה לבית הספר, שאליו אותן הסעות מגיעות ומורידות תלמידים וכן הלאה, וכמובן נשק וסע שהולך וגדל היום בבתי הספר ויוצר איזושהי סיטואציה של הסדרה. אנחנו מרגישים שאנחנו די מוכנים לפתיחת שנת הלימודים. עדיין לא סיימנו את העבודה, יש לנו עוד שבועיים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

תודה רבה. אני רוצה לברך את חבר הכנסת משה קינלי טור פז על הגעתו.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

יש להגיד שאני ייצגתי אותך בוועדת הכנסת.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

תודה רבה. משרד התחבורה, יש לך משהו להוסיף? אני אשמח שתתייחס גם לדרישה שהיתה ליושב-ראש הוועדה הראשית, לוועדת הכלכלה, לגבי הנושא של נשק וסע.

<< אורח >> איתן הקר: << אורח >>

אנחנו מדי שנה מעבירים תקציב של סימון והתקנים, תקציב של 25 מיליון מדי שנה לכלל הרשויות, לכל ה-257 רשויות. השנה אנחנו נעביר גם לשתי הרשויות החדשות שנולדו, שער שומרון וצור הדסה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

כל התקציבים האלה עם מצ'ינג?

<< אורח >> איתן הקר: << אורח >>

כן, התקציב הזה הוא מצ'ינג.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ואם יש רשות שלא מסוגלת?

<< אורח >> איתן הקר: << אורח >>

אנחנו נותנים את התקציב עם מצ'ינג, והרשות צריכה לבוא לפי המצ'ינג שלה. התוקף של התקציב הזה הוא לשנה, ורשות שלא מנצלת אותו במהלך שנה, אין לנו מה לעשות, אנחנו סוגרים את ההרשאה מתוך איזו תכנית כללית למימוש כספים שהמדינה מעניקה לרשויות.

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>

ברשויות חלשות המצ'ינג הוא מאוד נמוך, הוא 10%, זה לא 50%-50%.

<< אורח >> איתן הקר: << אורח >>

אני אשלים, שמבחינת אחוזי המצ'ינג, יש שלוש מדרגות: 70, 80 ו-90, בהתאם לזה זה גם 30, 20 ו-10. כשמשרד התחבורה נותן 90%, הרשות צריכה להשלים ל-10%; ואם הוא נותן 70%, היא צריכה להשלים 30% וכן הלאה, זו הדרך.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

איתן, לגבי נשק וסע יש לכם חדשות?

<< אורח >> איתן הקר: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

יחיאל, אנחנו ניתן לכם את רשות הדיבור, אנחנו נגיע לזה. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, האם אתם מרגישים שאתם מוכנים לפתיחת שנת הלימודים מבחינת בטיחות בדרכים? עוד פעם אני מזכיר, הילדים שלנו זה נושא מאוד רגיש, בטח בכיתות ד', ה', ו' כבר הרבה הולכים ברגל, הם קטנים, לא רואים אותם.

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>

גם בכיתה א' הם הולכים ברגל.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

נכון, גם ב-א' לפעמים הולכים ברגל, זה בירושלים.

<< אורח >> איתן הקר: << אורח >>

כמו שאמרתי, בימים הקרובים אנחנו אמורים להעביר את ההרשאות לכלל הרשויות המקומיות, כשיש לקחת בחשבון גם רשויות חדשות בתחום, אבל כתפיסה אנחנו מעבירים לכלל הרשויות, בלי הבדלים האם מדובר במיעוטים או לא. כלל הרשויות אמורות לקבל.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אבל ההרשאות עכשיו לא יעזרו לפתיחת שנת הלימודים.

<< דובר_המשך >> איתן הקר: << דובר_המשך >>

נכון, אבל ההרשאות הן למשך שנה, זאת אומרת: יש שנה לבצע את הדברים האלה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

תודה איתן.

דיאנה מהשלטון המקומי, בבקשה תציגי את עצמך עוד פעם ותסבירי על היערכות השלטון המקומי לפתיחת שנת הלימודים. קינלי הגיע לשמוע אותך.

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>

איזה כבוד, איזה כיף לי. שמי דיאנה, ואני מנהלת מטה הבטיחות העירוני בעיריית ירושלים. אני מהוותיקים, אבל אני יכולה להגיד בשם החברים שלי וגם מתוקף ההיכרות שלי הרבה מאוד שנים את התחום, תודה גדולה גדולה גדולה על התקציב שהוזרם בשנה שעברה וגם השנה. כל התקציב הזה שהורד לרשות הרשויות כדי לתקן את כשלי המפגעים בסביבות מוסדות החינוך נוצל עד תום. ירושלים עיר גדולה. בירושלים אנחנו שלוש ערים: יש לנו עיר חרדית, הגדולה ביותר; העיר הערבית הגדולה ביותר; וגם העיר האחרת היא הגדולה בארץ. אנחנו משוועים לתקציבים. כל שקל שמגיע, באמת נצרך, נצרב ונספג, במיוחד כשמדברים בנושא בטיחות ליד מוסדות בטיחות.

אני חייבת להעיד על העיר שלי, שעיריית ירושלים מאוד מחויבת לנושא הזה של תלמידים ומוסדות חינוך, וקינלי מכיר את זה מקרוב. אנחנו מאוד מאוד מחויבים כל השנה, ולכן אנחנו מתחילים את פתיחת שנת הלימודים ואת כל הסדרי הבטיחות כבר בסוף השנה עם חוזרים שנשלחים לכל מוסדות החינוך. אנחנו שולחים את זה להנהלות מוסדות החינוך, שם הם בודקים ומחזירים אלינו תגובה די מידית, כי במאי אנחנו צריכים להיערך לעבודות בספטמבר. ברגע זה הערת לנציג האוצר, שהתקציבים מגיעים מאוחר. עם זאת, הם מגיעים. בסופו של דבר, המהנדסים יוצאים לסיור, כי חייבים לצאת לסיור, בודקים ולפי זה נותנים מענה. כאשר רוצים לתת את המענה, צריך לעבור ועדות – ועדות של רשות תמרור וכו'. כל הדברים האלה לוקחים המון זמן.

בד בבד, העירייה – מאחר שהיא מחויבת – כבר במהלך אוגוסט באופן רוטיני מכינה את הנושא של חידושים וצביעות סביב מוסדות החינוך, בדגש על אזורים מחוללי תנועה, באזורים של מפגשים של הורים וילדים וכו'. במקביל, במטות הבטיחות אנחנו מקיימים כל מיני הדרכות והכשרות. אנחנו עורכים גם הכשרות עבור מלווים בהסעות, עבור מנהלי חברות הסעה וכו', על מנת להעיר גם את תשומת ליבם.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

דיאנה, זה קורה בכל השלטון המקומי?

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>

אני יודעת על הערים הגדולות. אני יודעת שהחברים שלי בערים הגדולות – רובם מתעסקים בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אבל האם את הנציגה של השלטון המקומי?

<< דובר_המשך >> דיאנה קוגן: << דובר_המשך >>

אני מדברת על הערים היותר גדולות, אני פחות מתמצאת בערים הקטנות, שם יש לי פחות ידע. ראשית, אם אתם רוצים לדעת לגבי ההישגים לפתיחת שנת הלימודים, הכול מתחיל ומסתיים בתקציב שעומד לרשות הרשות, גם מבחינה פיסית וגם מבחינת ההדרכות. כשאני צריכה לקיים קורסים למלווי הסעות, אני צריכה תקציבים. אם אני מעבירה קורס של מפקדי משמרות זה"ב, אני צריכה תקציבים. גם דיברו כאן על חידוש צבע, אני יודעת שאחד החסמים הגדולים בנושא של בטיחות בדרכים בכל הארץ, גם ברשויות הקטנות וגם בגדולות, זה עניין הצבע. זה גם צץ כאן בוועדות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

דיברנו גם על התקן של צבע שלא מחליק, ואז אמרו שזה יקר.

<< דובר_המשך >> דיאנה קוגן: << דובר_המשך >>

מדברים פה על דו-גלגלי, מדברים על החלקות; אני מדברת על הנושא הכי פשוט, הכי טריוויאלי, של צביעה. צבע דוהה, בגלל מזג אוויר, יובש, פחם וכו'. אנחנו צריכים הרבה יותר תקציבים על מנת לחדש את הצבעים, זה דבר אחד.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

דניאל, תזכור להתייחס לזה אחר כך.

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>

בנוסף, אתה שאלת שאלה שלא קיבלת עליה תשובה, מה קורה במקום שיש ליקויים חמורים, גם אם ההגדרה היא נכונה או לא נכונה, מדויקת או לא. ישנם מקומות שלא יעזור כמה זה יהיה חמור, לדוגמה ערים עתיקות או שכונות עתיקות, בין אם מדובר של חרדים או ערבים. אני נתקלת בזה גם אצלנו באזור החרדי וגם באזור הערבי, ישנן שכונות, שכמה כסף שתשפוך שם, זה לא יעזור לך, כאשר אין לך תוואי.

יש לנו דוגמה של התאונה שהיתה במחנה הפליטים שועפאט. נהרגו שלושה ילדים, על מה ולמה? משום שהעירייה התרשלה או משום שהם מחנה פליטים? לא ולא, תוואי הדרך הוא צר מדי, אי אפשר לסלול שם לא מדרכה ולא כביש. כשיש כלי רכב משני הצדדים, אחד יורד ומחכה שהשני יעבור, אין פה תשובות מוחלטות ואין פה פתרונות של פלא.

אני חושבת בצניעות שירושלים היא אחת הרשויות הכי מסודרות שיש. תראה שם מקומות שאתה תצטמרר, יש שם סכנה כל יום וכל לילה, במיוחד עכשיו עם עבודות הפיתוח שנעשות שם חדשות לבקרים. העובדה שלא נהרגים שם אנשים כל דקה וכל רגע אנשים?

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אבל זה מטריד שאת אומרת את זה בוועדה.

<< דובר_המשך >> דיאנה קוגן: << דובר_המשך >>

אני אומרת את זה בוועדה כדי לחדד את העניין. לא הכול נמצא בידינו ולא כל הפתרונות בידינו.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ברור.

<< דובר_המשך >> דיאנה קוגן: << דובר_המשך >>

אם כי, כשיש תקציבים, אנחנו פועלים יותר. זה אחד החסמים הכי גדולים. במטה בטיחות עירוני ירושלים בשנת 2015 קיבלנו מיליון וחצי שקל לפעילות ב-80%; היום בשנת 23' קיבלתי 620,000 שקל, כאשר בשנת 2015 היינו פחות מ-600,00 או 700,000 תושבים והיום אנחנו עוברים את המיליון תושבים. היום בירושלים יש 380,000 תלמידים, למי אני מקצה כסף? לאיזה בית ספר אני מאפשרת את התכנית הזאת והזאת? אני לא רוצה עכשיו להתרחב ולהתפרס, אלא רק לסכם ולומר שכל מה שיעלה פה על השולחן – משמרות זה"ב, עיניים בדרכים, חבק וסע, נשק וסע, סע לשלום, כפי שאנחנו קוראים להם במוסדות החינוך, הכול מתחיל ומסתיים בתקציבים. אם יש תקציב, יש יותר עבודה; אם אין תקציבים – אין עבודה.

כאשר הרשות הלאומית מעבירה אלינו מדיניות ונושאים, אני המדד שלכם האם כל מה שנאמר פה מתקיים, ואני העיר הכי גדולה, אני המטה הכי גדול בארץ. אני יכולה להסתכל בעיניים של כל אחד ואחד פה ולומר לו את האמת, כמה נכון מה שהוא אמר ומה לא מדויק כאן. יש פה אנשים נפלאים, עבודה נפלאה, ולך אמרתי קודם תודה רבה על הקצאת תקציבים, שאתם קוראים להם תקציבים לטיפול בכשלי מוסדות חינוך. אתה מצאת לנכון להפנות את התקציבים שלך לבטיחות בדרכים. אני חושבת שאם יותר אנשים ויותר תחומים ישליכו את יהבם על הנושא הזה – דיברת על תאונות הדרכים, אתמול נהרגה ילדה בת חמש בטרקטורון, איפה האחריות ההורית? איך אני מטפלת למשל באחריות ההורית? עם כל מה שעלה פה, אף אחד לא דיבר על אחריות הורית. איך אני מגיעה אליהם? כמה אני מגיעה אליהם? כמה הורים שאני אזמן יגיעו לאספות הורים? אנחנו מביאים להם הרצאות מאוד מרתקות, אני מביאה בטיחות בדרכים בזמר, בתיאטרון, בצורות אחרות, אבל איך אני מגיעה לכל החברה, לכל הקהל הלא שבוי? לא הקהלים שנמצאים במוסדות החינוך, במועדוני הקשישים. שם הבעיה שלי, איך אני תופסת את ההורה, אולי איש בן 30 שבעצמו מאושפז, שהעלה ילדה בת חמש לטרקטורון, ובסוף ניטלו חייה של הילדה? סליחה שהגעתי למקומות כאלה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אנחנו מכירים את זה, אין ספק שבסופו של דבר יש אחריות אישית, ואנחנו צריכים להגביר את המודעות לכל הסיפור הזה. לרגע אנחנו לא חושבים שאנחנו יכולים להסיר את האחריות האישית מאנשים – מי שמסיע ילדה בת חמש בטרקטורון, מי שמסתכל בטלפון תוך כדי נסיעה. התפקיד שלנו זה לחנך במקרה הזה, או לדאוג באכיפה או בכל מיני דרכים, או להקטין את הסיכונים לטעויות כאלה.

<< דובר_המשך >> דיאנה קוגן: << דובר_המשך >>

העניין הוא שהוא מטפל עד גיל 19, 20, 24, ואני מטפלת מגיל אפס עד גיל 100, יש לי גם אנשים בדיור מוגן שאנחנו מגיעים אליהם ונותנים להם הרצאות וכל מיני תכניות. יש עכשיו תכנית בטיפות חלב, איך לרסן ילדים בהתקני ריסון.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני אשמח להזמין אותך לדיונים השוטפים של הוועדה.

<< דובר_המשך >> דיאנה קוגן: << דובר_המשך >>

לא כדאי לך.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני חושב שלא כדאי לך... אבל בסדר גמור, תודה דיאנה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, קודם כל, עבדתי עם דיאנה בעיריית ירושלים.

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>

הוא היה המנהל שלי.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

עבדתי איתה. יש לנו יחידה מעולה בעיר, זאת עיר גדולה ומורכבת, כמו שנאמר, עם כמה אוכלוסיות מגוונות. אם אנחנו מנסים לסכם, אני חושב שהדברים יושבים בשני מקומות עיקריים: האחד, תקציב שכמו תמיד, 25 מיליון זה סכום שנשמע יפה. כשאתה פורט אותו ל-256 רשויות, מה שנשאר לך זה 100,000 שקל בממוצע לרשות, שזה מעברי חציה בשכונה אחת בירושלים. ברור שיותר כסף יעשה יותר עבודה, אבל הפערים בין הרשויות לא נמצאים בכסף; הם גם בכסף, הם בעיקר במודעות וביכולת שלנו לראות מה קורה ברשויות, שמכל מיני סיבות הן חלשות. בוא נחליט שנמפה בתחום הבטיחות בדרכים 258 רשויות עם תושבים, ועכשיו נבחן אותן אם יש יחידה ייעודית או פקיד ייעודי במקרה של רשות קטנה, שעוסקת בזה שקם בבוקר מישהו, כמו שדיאנה היתה קמה בתפקיד הקודם שלה וגם היום, ומסתכל על בטיחות בדרכים ושואל עכשיו באוגוסט: רגע, גמרנו מעברי חציה, גמרנו את זה, גמרנו את זה, ומגלה שאצל יותר מחצי מהרשויות אין או שיש משהו מאוד מאוד חלקי ודווקא ברשויות שאולי צריכות יותר ושמצב התשתיות בהן גרוע.

אני חושב שההשפעה שלנו כוועדה צריכה להיות בשני הצירים האלה: פעם אחת יחידות ייעודיות או אנשים ייעודיים שקמים בבוקר וחושבים את זה וגם נושאים באחריות על האירוע הזה, ופעם שנייה בתקציב. בעקבות הסיורים שלנו, פגשתי פערים מאוד מאוד גדולים, בעיקר בתפיסת התפקיד. אני אומר שוב, יש רשויות קטנות ו/או חלשות בישראל - - -

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

יש הבדל אם מישהו לוקח את זה וזה תיק מבחינתו, או מישהו חי את זה.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק, אם במסגרת חמשת תפקידיך אתה גם עושה את זה, או שבחודש אוגוסט אתה מבין – ובתור מי שניהל את מערכת החינוך הגדולה ביותר – שאתה צריך לקום בבוקר ולחשוב בעיקר את זה. יש לך עוד תיקים, רישום, תלמידים שלא נרשמו, בתי ספר שלא מוכנים, אבל הבטיחות בדרכים ומוכנות סביבת בתי הספר היא התיק הכמעט הכי חשוב לפתיחת שנת הלימודים, אולי יחד עם הבטיחות הפיסית של מוסדות החינוך. לראש מחלקת חינוך יש 100 תיקים. אם יש לו אדם כמו דיאנה שקם בבוקר ועל זה הוא חושב, כנראה שהדברים ייראו טוב. אני חושב שברמת הרשויות שאני סיירתי ונתקלתי בהן, זה לא המצב.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

תודה רבה.

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>

הוא נגע בלב העניין. כשאני מדברת בשם הרשויות הגדולות, יש פה בעיה בסיסית יסודית אחת, מיסוד של תפקיד מנהל מטה בטיחות בכל רשות ורשות, שהוא יחידת הקצה ושהוא מבצע את כל מה שנאמר פה סביב השולחן, ואת זה אף אחד לא הצליח לסדר. יש לי משרה מלאה, יש לי מחלקה שלמה, יש לי גם עובדים ייעודיים, ערבים, חרדים וכו'. ישנן רשויות, שאותו מנהל מטה עושה גם את התפקיד הזה ועוד שלושה תפקידים אחרים, ולכן הוא לא יגיע לנושא.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

דיאנה, אני ארצה פירוט מהשלטון המקומי איפה בדיוק יש את הבעיות האלה, איפה בדיוק יש את צווארי הבקבוק, זה מאוד חשוב.

<< דובר_המשך >> דיאנה קוגן: << דובר_המשך >>

אני אבקש להעביר לך.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

תודה רבה. נעבור למשטרה. רוב העבודה שקשורה לזה היא עליכם, וקודם כל יש לי הרבה הערכה אליכם. אני יודע שכל הזמן באים בטענות. קיימנו דיון בוועדה לביטחון לאומי, וראינו שבתוך הגוף הזה שנקרא משטרה, גם אתם נלחמים על תקציבים. כמובן שאני לא אומר את זה כדי לסבך אתכם, אלא להפך, כדי להעריך ולתת המון המון הערכה.

<< אורח >> טוני מרקו: << אורח >>

צהרים טובים, אני ראש מדור מתנדבים באגף התנועה. אני אחראית על כל תחום משמרות הזה"ב. יחד אתי נמצא פה יוני, קצין זה"ב ארצי. אני אתן את הנקודות שלי, ויוני ימשיך.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

רוב העבודה שקשורה לזה היא עליכם, אז קודם כל אני מביע הרבה הערכה. אני יודע שכל הזמן באים בטענות, אבל אנחנו קיימנו דיון בוועדה לביטחון לאומי, וראינו שבתוך הגוף הזה שנקרא משטרה, גם אתם נלחמים על תקציבים ועל עוד נושאים. אני כמובן לא אומר את זה כדי לסבך אתכם, אלא להיפך, כדי לתת המון המון הערכה.

<< דובר_המשך >> טוני מרקו: << דובר_המשך >>

תודה רבה. קודם כל, משטרת ישראל מפעילה את משמרות הזה"ב מעל 50 שנים, מתוך הרעיון וההבנה שהתלמידים הם דור העתיד. ההדרכה והחוויה של תלמידי כיתות ה' היא החוויה הראשונה שלהם והלימוד שלהם של כל נושא הבטיחות בדרכים, וזה משפיע על ההתנהגות שלהם גם כתלמידים וגם כבוגרים בהמשך.

מבחינת ההיערכות של משטרת ישראל, כמו כל שנה משטרת ישראל נערכת לפתיחת שנת הלימודים, גם השנה, ובכל הנושא של תחום הזה"ב אנחנו נותנים כמובן הנחיות למחוזות. אנחנו עושים מעקב של גילויי מצב בכל המחוזות יחד עם מהנדסי התנועה וכמובן הרשות המקומית לכל הנושא של בטיחות ושיפור ליקויים אם יש, למשל: שילוט, צביעה של מעברי חניה, תיקון של מעקות בטיחות, מפרצי חניה, כל הנושאים שקשורים למעטפת הבטיחותית.

חשוב לי להדגיש פה שבית ספר שאין לו מעטפת בטיחות מלאה, לא יופעלו תלמידים במשמרות זה"ב. בסופו של דבר, אנחנו חושבים קודם כל הבטיחות של אותם תלמידים שמפעילים את המשמרות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ואז רוב בתי הספר שבהם אין משמרות זה"ב, זה בגלל זה?

<< דובר_המשך >> טוני מרקו: << דובר_המשך >>

זה חלק מזה. בית ספר שלא מאושר מבחינה בטיחותית, לא יהיו שם משמרות זה"ב.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ואז מי שלא מאושר זה מגיע אליך, מקס, או לרלב"ד?

<< אורח >> מקס אבירם: << אורח >>

זה ההסבר לכך שיש פוטנציאל של 2,500 כיתות, מתוך היקפים של למעלה מ-5,000 כיתות ה'.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני מבין, אבל אני לא חותר לשם. יעקב, הרלב"ד מודע לאותם בתי ספר? אם המשטרה אומרת שזה לא בטיחותי להציב משמרות זה"ב, זה משהו שאמור להטריד אתכם.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>

בדרך כלל כשעולה דבר כזה – ואנחנו מכירים את זה – הבעיה התשתיתית נפתרת במקום.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

חשוב שיהיה הקשר הזה. אם יש שוטר במודיעין שרואה ליקוי, שיידעו את זה, שזה יעבור, וזה לא רק ייסגר - - -

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>

התנאי הבסיסי לקיום של משמרות זה"ב, זה קיום של מעבר חציה. אתה לא יכול לכפות על כל אזור ועל כל תשתית מעבר חציה. אם אי אפשר לצבוע מעבר חציה, אין משמרות זה"ב, זה התנאי, ומשם זה נובע.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני מבין את זה, השאלה אם זה בטוח בדרך לשם.

<< אורח >> מקס אבירם: << אורח >>

בהמשך למה שדיאנה אומרת, צריך גם לקחת בחשבון את העובדה שמיקום פיסי של בית ספר הוא לפעמים בעייתי.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

רק להזיז את בית הספר, אני מכיר את זה, אנחנו מנסים להביא את זה למינימום.

<< אורח >> טוני מרקו: << אורח >>

בכל ליקוי כזה, יחד עם הרשות המקומית עושים סיור שטח, מעבירים את כל הליקויים, זה חוזר חזרה. בסופו של דבר, לפעמים יש כמה פעמים סיור שטח. בסופו של דבר מגיעים למצב שבית הספר מאושר ופועלים בו משמרות הזה"ב. כמובן שלפני פתיחת שנת לימודים גם מדריכות הזה"ב וגם השוטרים הקהילתיים יוצרים קשר כמובן עם בתי הספר, מתאמים מועדי הדרכה וקובעים את התכנית השנתית הסדורה לאותה שנה. בתחילת שנת הלימודים בימים הראשונים, כל משטרת ישראל כמובן מגויסת לדבר הזה ונמצאת שם. היא נמצאת במעברי החציה גם מוקדם בבוקר וגם בסיום.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

זאת אומרת שבאחד בספטמבר חלק גדול מהשוטרים, גם אם זה לא תפקידם, באים לסביבת בתי הספר?

<< דובר_המשך >> טוני מרקו: << דובר_המשך >>

כן, יש היערכות, בדרך כלל זה בין האחד לשלישי בספטמבר, זאת אומרת: בדרך כלל אלה יומיים, שלושה ימים שהם נמצאים שם.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

לתת boost.

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>

שלושה ימים ראשונים לפתיחת שנת הלימודים.

<< אורח >> טוני מרקו: << אורח >>

בנוסף, מדריכות הזה"ב מגיעות כמובן לבתי הספר, מבצעות את הריענון לכיתות ו', לאותם תלמידים ששנה שעברה היו כיתות ה' ועכשיו הם מפעילי משמרות זה"ב מוסמכים פעילים. הם מעבירים להם ריענון בתחילת השנה, מקפידים, צופים, מתקנים היכן שצריך, כמובן בודקים הימצאות של ציוד זה"ב תקין, תעודות חבר משמר, כל מה שמסביב, ואם יש דברים חריגים הם כמובן מעבירים לתיקון.

מבחינת הסגל, יש לנו 13 מדריכות זה"ב בכל הארץ. בנוסף, 149 שוטרים קהילתיים, שזה חלק מתפקידם, זאת אומרת: 13 מדריכות הזה"ב – זה מה שהן עושות יום יום, זה התפקיד שלהן. לשוטרים הקהילתיים יש משימות רבות, חלק מהן זה גם משמרות הזה"ב. מתוך כ-500 שוטרים קהילתיים בכל הארץ, יש 149 שוטרים שהוסמכו ומבצעים את ההדרכות בבתי הספר יחד עם המדריכות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

זה מספיק?

<< דובר_המשך >> טוני מרקו: << דובר_המשך >>

בעולם אוטופי, הייתי צריכה עוד הרבה יותר, אנחנו לא מצליחים - -

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

לא מצליחים לגייס או לא מצליחים לקבל כספים?

<< דובר_המשך >> טוני מרקו: << דובר_המשך >>

זה לא עניין של כספים. יש לנו 13 מדריכות זה"ב, זהו.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

זה שיח של תשומות, אני לא מדבר על תפוקות. אם את צריכה שעה לכל רשות, נגיד פעם בחודש או פעם בשבועיים, מה שתקבעי, יש לך מספיק או אין לך מספיק?

<< אורח >> טוני מרקו: << אורח >>

שוב, בעולם אוטופי הייתי צריכה יותר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

עזבי אוטופי, מה צריך? זה לא אוטופי.

<< אורח >> טוני מרקו: << אורח >>

צריך יותר. יחד עם זאת, עם מה שיש – ואנחנו יצרנו במשטרת ישראל פתרונות יצירתיים לכל הנושא הזה של חוסר כוח אדם – יש שיעורים מקוונים מצולמים. נכון שזה לא מפגש פרונטלי של שוטר מול התלמיד, הוא פוגש אותו ברגל המסכמת, זאת אומרת במפגש האחרון וביציאה לשטח, אבל השיעורים המצולמים הם על ידי שוטרים, לא אזרחים. השיעור עצמו מצולם על ידי שוטרת זה"ב.

<< אורח >> מקס אבירם: << אורח >>

כן, אבל התיווך הוא על ידי רכזי זה"ב בבית הספר, זאת אומרת שאין מפגש של שוטר ותלמיד.

<< אורח >> טוני מרקו: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אנחנו יודעים שזה לא אידיאלי, טוני מתמודדת עם מה שיש לה. כשנסכם, אנחנו גם נתייחס לזה, לא סתם עשינו את הדיון בוועדה לביטחון פנים. קל לבוא בטענות לשוטרים, הנציגה של המשרד לביטחון לאומי בהחלט לקחה זאת בחשבון וגם יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי – הם הבינו שצריך להגדיל את זה, בטח לאור תוספת התקציבים שמגיעה למשטרה, אבל אנחנו עוד נדבר על זה.

<< אורח >> מקס אבירם: << אורח >>

אני לא בא בטענות.

<< אורח >> טוני מרקו: << אורח >>

יחד עם זאת, חשוב לי להדגיש שגם השוטרים הקהילתיים וגם מדריכות הזה"ב עובדים מעל ומעבר והצלחנו להגיע לכ-85%, 87% מסך כול הכיתות שאושרו בשנת תשפ"ג להדרכה, שזה הרבה לכמות כוח האדם שיש לנו. החלק שנשאר, כמובן שלא קיבלו את ההדרכה והם יקבלו אותה בכיתה ו'. זה דבר ראשון שהם עושים, זאת אומרת: אלה שהיו שנה שעברה בכיתה ה' ולא הספקנו להגיע אליהם, הם הראשונים שיעברו את זה כדי שלא יהיו בתי ספר שלא יהיו בהם כיתות עם הדרכות זה"ב, הם יהיו הראשונים, 200 או 300 כיתות – יוני ייכנס לזה בפירוט. הם מתחילים ראשונים. במקביל אנחנו כמובן ממשיכים עם כיתות ה' הנוכחיות שמאושרות.

העבודה נעשית מתחילת יולי, אנחנו עדיין בעבודה. אני מניחה שיש לנו עוד שבועיים עבודה, ויהיו לנו עוד בתי ספר שיאושרו, יש גם בתי ספר צומחים, יש כיתות חדשות שנכנסות, אבל בסך הכול אני מאמינה שאנחנו לא נעמוד ב-100% במצב הנוכחי, אבל נצליח להגיע עם מה שיש למקסימום שאפשר, כי מאוד מאוד חשוב לי להדגיש שמשטרת ישראל, אגף התנועה, רואה חשיבות עליונה בכל הנושא של בטיחות בדרכים לתלמידים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

סליחה שהפרעתי לך, אתם נעזרים גם במתנדבים?

<< דובר_המשך >> טוני מרקו: << דובר_המשך >>

יש מעט מאוד, משהו כמו 10, זה כמעט שום דבר, ואני אסביר למה. זה נורא נורא פשוט, במשטרת ישראל יש כ-25,000 מתנדבים בתפקידים שונים. התפקיד הזה של הדרכות בשטח, בגלל שזה נמצא בשטח – לא רק בכיתה, אלא גם בשטח – מצריך קריטריונים מסוימים ועצימות מסוימת. בנוסף, זה בשעות הבוקר. רוב המתנדבים שיכולים לשמש כמתנדבי שטח פועלים בשעות אחר הצהריים, ערב, לילה, בשילוב של העבודה שלהם ביום יום. לכן כשהוצאנו קול קורא וניסינו לגייס מתנדבים, זה בעייתי, וזו הסיבה שיש אבל מאוד מעט, ולכן אנחנו לא מסתמכים עליהם. אל תשכחו שגם מתנדבים זה פחות מחויבות לתפקיד מאשר אנשים שמקבלים משכורת.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ומה עם שוטרי שח"ם?

<< דובר_המשך >> טוני מרקו: << דובר_המשך >>

אני חושבת שזה רעיון מעולה, וחבל שאין פה נציג של צה"ל, שיכול לתת לנו את הפתרון. שוטרות או שוטרי שח"ם שנתיים או שלוש יכולים לעשות את התפקיד הזה כמו מורות חיילות, להיות מחויבים מהבוקר – עליהם לעבור את ההדרכה, הם יהיו במדים כמו כל שוטר שח"ם. אני חושבת שזה פתרון נפלא, ואנחנו נשמח לו.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

את אומרת שאני צריך לפנות למשרד הביטחון?

<< אורח >> מקס אבירם: << אורח >>

כן, לנציגה שהיתה כאן קוראים שרית.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

שרית היא מהמשרד לביטחון פנים?

<< אורח >> מקס אבירם: << אורח >>

ביטחון לאומי, היא זו שאמרה שהיא תקדם יחד אתנו את הסוגיה הזאת. לא היתה בינתיים פגישת המשך, אני מקווה שהיא תהיה בקרוב.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מקס, תשלח לה שאלה בהמשך לישיבה, אפילו עכשיו תוך כדי הישיבה: מה קורה? זה לא נעים, בוא נשב, בועז סתם מתעצבן.

<< אורח >> טוני מרקו: << אורח >>

אנחנו נחבק את הדבר הזה בשתי ידיים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

תקבלו כוח אדם זמין, זול ושממלא פקודות, לא מתנדב.

<< אורח >> טוני מרקו: << אורח >>

אני לא אוהבת את המילה זול – כוח עבודה טוב, איכותי ושיכול לתרום לנו מאוד.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

וזול.

<< אורח >> יונתן נגר: << אורח >>

אני די אופטימי, כי אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד יפה – המשולש הזה של הרלב"ד עם משרד החינוך. נכון שאין לנו את אותם מחוזות, כי המחוזות שלו משתנים והשטח הגיאוגרפי של הרלב"ד הוא שונה ושלנו הוא שונה. לכן אני מדבר בנתונים ארציים, בסך הכול במצטבר אנחנו די מגיעים לאותם מספרים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

הבנתי, בגלל זה ההבדל. אתה אומר שהגבולות הם שונים.

<< אורח >> יונתן נגר: << אורח >>

כן, הגבולות שונים, מה גם שהנתונים שהם קיבלו פה ברלב"ד נכונים ל-14 במאי.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני רואה באמת שהחיבור הוא די זהה, אז זה בסדר.

<< אורח >> יונתן נגר: << אורח >>

מה גם שעכשיו אנחנו עובדים על טבלה שיתופית – מקס יודע – טבלה שבלחיצת כפתור - - -

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

זה הכי טוב, ברגע שיש שיתוף פעולה וכולם מבינים שאין כאן תחרות, לכולם אותה מטרה, הדברים ייראו הרבה יותר טוב, זה מה שהכי הייתי רוצה בוועדה. כל הזמן הרגשתי שאנשים לא מדברים אחד עם השני, אז זה הכי חשוב.

<< דובר_המשך >> יונתן נגר: << דובר_המשך >>

אני די אופטימי.

לגבי הכשרת המעברים, כבר אמרו כמה פעמים שלא תמיד נותנים לנו להיכנס לכל בית ספר בארץ, גם במגזר החרדי הגענו לחסידות גור שהיא החסידות הכי גדולה בארץ, שקשה מאוד להיכנס אליה. הצלחנו להכניס משמרות זה"ב לבית הספר הכי גדול של כ-1,000 תלמידים בערד לפני שבועיים. יש הרבה מגזרים שלא נותנים לנו להיכנס. במגזר החרדי מעל 180 מוסדות חינוך, ואנחנו לא מגיעים לכולם, הגענו רק ל-18.

במגזר הערבי יש לנו מעל 705 בתי ספר בכל הארץ, לא כולל דרוזים, והגענו ל-48, כי הרבה מהם ללא תשתית. במקום שיש תשתית מוכנה – ואנחנו הרגל המסכמת עם הרלב"ד וכל מעטפת הבטיחות תקינה, ורכז הזה"ב של משרד החינוך מעביר את כל התוכן הפנימי הפרונטלי, מדריכות הזה"ב שלי או המש"קים שלי יגיעו לכל מקום, ואם יש צורך גם נכשיר, נביא מן היקב ומן הגורן. עובדה שהתוצאות מעידות על עצמן – בתשפ"ב היינו ב-70%, היום אנחנו במעל ל-80%. נכון שעדיין יש מה לעשות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מאה אחוז, ואני גם אומר לכם, שאנחנו נשמח כוועדה שתעדכנו אותנו איפה יש בתי ספר או רשויות, שיכולים לעשות ולא עושים. אנחנו יכולים גם לנסות לשכנע, בטוב מה שנקרא. לפעמים זה גם עוזר כשאנחנו שואלים למה לא, ואז מתחילים לחשוב על זה ורואים שזאת לא כזאת פגיעה באיכות החיים.

<< דובר_המשך >> יונתן נגר: << דובר_המשך >>

נכון לעכשיו מתחילים את השנה מעל 1,900 כיתות שהוכשרו לזה"ב. אני רוצה להסביר את ההיגיון שמאחורי הדברים. עם כוח האדם שיש לנו אנחנו לא יכולים להגיע לכל הכיתות. בבית ספר מסוים עם שלוש כיתות ה', אנחנו מגיעים לפחות לכיתה אחת בתחילת השנה. במשך השנה אנחנו עושים מחזור שני של עוד כיתה ועוד כיתה, אבל אם לא מצליחים, שלפחות תהיה כיתה אחת בתחילת שנה שתתחיל את מעברי החציה במשך חודש, חודשיים, ואז נעבור למחזוריות הנוספת לשאר הכיתות. לכן הגענו ל-1,900 כיתות. זה הרבה יותר, אבל אני יכול להעיד לפחות על 1,900 כיתות שמבצעות מעברי חציה בתחילת השנה, וזה די משמעותי. תודה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

תודה רבה. דניאל, אני יודע שלא הייתם בשתי הישיבות הקודמות. אני אשמח לשמוע אם יש לך התייחסות. היתה לנו פגישה, אני באמת מרגיש שיש רצון באוצר לטפל בצורה הרבה יותר מעמיקה בנושא של הבטיחות בדרכים. אני אשמח לשמוע, אם יש לך התייחסות לכל נושאים שהועלו כאן.

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>

בוודאי. קודם כל ברמת הפרטים, אני חושב שהציגו את זה הרבה יותר טוב ממה שאני יכול להציג. כמה פרוייקטי על שלא הוזכרו פה: אחד, הנגשה של מוסדות חינוך במזרח ירושלים, פרויקט ענק של עשרות מיליוני שקלים שמשרד התחבורה מקדם. הרבה מאוד בתי ספר במזרח ירושלים, שבכלל לא היו מונגשים, כי הדרך אליהם היתה מאוד מאוד מסוכנת, מושקעים בהם כספים מאוד משמעותיים בשנים האחרונות.

הפרויקט השני, יש כל מיני תקציבים של משרד התחבורה, שהם אולי לא ספציפית לבתי ספר, אבל הם גם עוזרים בנושא זה. יש בהם דגש על בתי ספר, דברים חדשים. משרד התחבורה גם מקדם עכשיו את המתודולוגיה איפה בדיוק לעשות את הדברים, איך נכון לעשות אותם. נתוני תנועה, דברים חדשים שמשרד התחבורה מקדם.

בנוגע לסימון ולהתקנים, כמו שנציג משרד התחבורה אמר, כמובן שנשתדל להעביר את ה-25 מיליון שקל. אני אומר בנקודה הזאת, שבניגוד לפרויקט כמו מזרח העיר, שזה פרויקט ששאף אחד לא מצפה מעיריית ירושלים להשקיע עשרות מיליוני שקלים, או אפילו מאות מיליוני שקלים, כדי לשפר את התשתיות של מזרח העיר, סימון התקנים בסוף בסוף זו האחריות של הרשויות המקומיות, רשות התמרור. זה גם כסף קטן, כמו שחבר הכנסת ציין מקודם. הכסף שעובר לרשות המקומית הוא טיפה אקסטרה, טיפה לחזק, טיפה לעודד אותן להוסיף, אבל זה מסוג הפרויקטים שבדרך כלל אנחנו מצפים מרשויות מקומיות לקחת על עצמן, ואנחנו – בגלל שאנחנו רואים את החשיבות של הנושא, רוצים לתת להם בנוסף לזה. לכן גם החשיבות של המצ'ינג, גם אם זה רק 10%, אנחנו רוצים לראות שהן מקדישות לזה זמן ומקדישות לזה מצדן את הדברים האלה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אוקי, ומה עם נשק וסע? זאת ירושה עוד מיושב-ראש הוועדה.

<< דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >>

- - - התחבורה בהקשר הזה לקיים את הדברים האלה. ככל שהם יפנו, כמובן נבחן את הדברים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

היתה כאן פנייה של הוועדה, תקני אותי יפעת, יושב-ראש הוועדה קיים דיון על נשק וסע וממש ביקש שיבחרו את זה.

<< דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >>

- - - לא בהקשר הזה, ולכן - - -

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

יחיאל, אתה רוצה להגיד על זה משהו?

<< אורח >> יחיאל מונטג: << אורח >>

ברשותך, אנחנו ממש קצרים בזמן ויש לנו דברים להגיד. אני כן ארצה לתקשר ישירות ולקדם את זה מולך ומול חבר הכנסת ביטן, אבל יש לנו דברים מאוד חשובים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אין בעיה, כבר נגיע אליכם. דניאל, גם דיברנו על זה, כשנתנו לרלב"ד את הסמכויות, זאת אומרת כשהתקציב עבר דרך הרלב"ד, ככה וידאנו שהתקציב מנוצל באופן יעיל. אני חושב שגם בהנהלה הנוכחית של הרלב"ד האוצר רואה שהם עובדים בצורה יעילה ועם מדדים. אני אשמח שנראה – יעקב, תעלה את זה גם לארז מנכ"ל הרלב"ד –איפה יש פקקים, ואולי עם האוצר נוכל לפתור את זה; איפה שצריך להיות האוצר זה יהיה האוצר, איפה שצריך להיות הרשות המקומית זאת תהיה הרשות המקומית. אני בהחלט מבין את הדברים, אבל בואו ננסה לפתור את זה. אני מתרשם שיש עכשיו בתחום הבטיחות בדרכים באוצר באמת רצון לפתור את זה, אז בוא ננסה לטפל בזה, בסדר?

אנחנו סיימנו עם משרדי הממשלה, אלא אם כן יש עוד משרד שרוצה לדבר, ואנחנו מתחילים עם נציגי הציבור. ליעד מאור ירוק, בבקשה.

<< אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >>

שלום לכולם, ותודה לך יושב-ראש הוועדה על העלאת הנושא המאוד מאוד מאוד חשוב הזה. הנושא הזה חשוב השנה במיוחד, כי שנת 2023 היא השנה הקטלנית ביותר לילדים בשלוש השנים האחרונות. זה אומר שהשנה נהרגו כבר 25 ילדים, ואנחנו בחודש אוגוסט.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

וזה עוד לפני פתיחת שנת הלימודים.

<< אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >>

וזה עוד לפני תחילת שנת הלימודים – 9% יותר מאשר בשנה שעברה, ו-92% יותר לעומת התקופה המקבילה בשנת 2021, כמעט כפול.

חצי מהילדים שנהרגו השנה נהרגו כהולכי רגל. אחד ממוקדי הסיכון המרכזיים ביותר לילדים זה המקום שהם נמצאים בו הכי הרבה – מוסדות חינוך ובתי ספר. הדרכים לצמצום ההיפגעות הזו הן ידועות ודיברתם עליהן פה. ידוע שנפח תנועה גבוה בסביבת בתי ספר מגביר את המסוכנות. חשוב להבין שככל שעולה המסוכנות, יותר הורים רוצים לקחת את הילדים שלהם ברכב אל בית הספר, מה שמחמיר את הבעיה ויש פה מעין מעגל. לכן ממש חשוב לשים דגש על סביבת בתי הספר, וזאת הסיבה שאנחנו פה.

יש כלי שהוא הגבלת תנועה בשעות העומס – לא להיכנס לשטח/לרחוב בית הספר ברכב בשעות העומס, כלי שלא משתמשים בו מספיק.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

זאת אומרת שלא תהיה בכלל כניסה.

<< דובר_המשך >> ליעד קייקוב: << דובר_המשך >>

כן, הגבלת התנועה, כמו שלט אין כניסה בין השעות 7:30 ל-9:00, לצורך העניין. זה דבר שאני מכירה וקורה.

מיתון תנועה – 30 קמ"ש בסביבת בתי ספר, זה דבר ידוע ומוכח כמפחית היפגעות ומפחית תאונות. חשוב להבין, שמעבר לכך שילדים לא בהכרח מודעים תמיד לסכנות בסביבת בתי הספר, לפחות בגילאים מסוימים, הם גם נמוכים יותר, הרבה נהגים לא רואים אותם, ובעיקר נהגים שממהרים בבוקר או נהגים שבאים לאסוף את הילדים אחר הצהריים ולא בהכרח שמים לב לילד שרץ בכביש או שהוא נמוך ובין מכוניות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

גם היום בכיתה ג', ד', הם עוברים את הכביש כשהם מסתכלים בטלפון.

<< דובר_המשך >> ליעד קייקוב: << דובר_המשך >>

ותחשבו שיש אלמנט נוסף שצריך לתת עליו את הדעת, שזה קורקינטים ואופניים חשמליים. זה עוד אלמנט שהנהג צריך לשים לב אליו, לא בהכרח צפוי.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ושלא לדבר על הלחץ, לפעמים אנשים בלחץ להגיע בזמן לבית הספר, שהילד לא יאחר לכיתה, או לאסוף אותם שלא יחכה הרבה זמן, ואז ממהרים.

<< דובר_המשך >> ליעד קייקוב: << דובר_המשך >>

כל כך הרבה דברים ביחד, ובסוף מדובר על חיים של ילדים, במקום שהם הכי מרגישים בו בטוחים, שזה גם יוצר אשליה. בני נוער מרגישים מאוד בטוחים בסביבת בתי ספר, הם מרגישים יותר בבית.

גם פסי האטה בסביבת בתי ספר.

בסוף אנחנו רוצים לעודד הליכתיות בקרב הילדים. אנחנו רוצים שהם יהיו עצמאיים יותר, שילכו יותר ברגל ושגם יכירו יותר את כל מה שהם לומדים עליו בכיתות; שהם יבצעו את זה בפועל, שתהיה להם מעין פעילות יישומית, מסלול בטוח מעודד הליכתיות, מעודד עצמאות וגם מעודד את הערנות של הילד למה שקורה.

<< יור >> היו"ר בו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]