פרוטוקול מספר 130, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, 17/07/2016

הכנסת העשרים

מושב שני

<פרוטוקול מס' 130>

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, י"א בתמוז התשע"ו (17 ביולי 2016),

שעה 13:30

<סדר היום:>

<סיור וישיבה בעיריית פתח-תקווה לבחינת

קליטת העלייה בעיר - בהשתתפות ראש העיר

איציק ברוורמן>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב

חברי הכנסת:

רוברט אילטוב

<מוזמנים:>

מאיר יחיאלי – מנהל מרחב פתח תקווה

והשפלה, משרד העלייה והקליטה

אילנה פיירמן – יועצת קליטה בקהילה, משרד

העלייה והקליטה

רינה הררי – סגנית מנהל מרחב, משרד

העלייה והקליטה

דלילה כהן – מפקחת כוללת חמ"ד במחוז ת"א,

משרד החינוך

ירושלמית מאושר – מנהלת מרכז אולפנים

פתח תקווה, אריאל, האגף לחינוך מבוגרים,

משרד החינוך

רונית זכאי – מפקחת כוללת מחוז ת"א, משרד

החינוך

כפיר רייך – מפקח מחוזי בתחום ההתנדבות,

משרד הרווחה והשירותים החברתיים

איציק ברוורמן – ראש עיריית פתח תקווה

אריאל בוסו – ממלא מקום ראש העיר, עיריית

פתח תקווה

יעקב ממן – מנכ"ל עיריית פתח תקווה

אמיר סולמי – עוזר ראש העיר, עיריית פתח

תקווה

ראיסה לייכטמנוב – מנהלת אגף הקליטה,

עיריית פתח תקווה

דניאל מהרט – המח' לקליטת יוצאי אתיופיה,

אגף הקליטה, עיריית פתח תקווה

ישראל בירו – רכז הקהילה האתיופית, אגף

הקליטה, עיריית פתח תקווה

חנה הבטם טגבה – אגף הקליטה, עיריית פתח

תקווה

שלומי מהרט – תעסוקה והכשרות מקצועיות,

עיריית פתח תקווה

יוספה קין – מנהלת שירותי חינוך ורווחה,

עיריית פתח תקווה

סיגלית הלל יאראק – מנהלת אגף חינוך

יסודי, עיריית פתח תקווה

מאירה קרשבסקי – מ"מ מנהלת אגף גני ילדים,

עיריית פתח תקווה

שרה פרידמן – מנהלת אגף מנהלה בחינוך,

פתח תקווה

פנטאו איזנטו – הממונה על המועצה הדתית

בפתח תקווה

ענת גולדל – אגף לשירותים חברתיים

ובריאות, עיריית פתח תקווה

גיא עפארי – מנהל האגף לשירותים חברתיים,

עיריית פתח תקווה

שלומי דסלי – מנהל מחלקה לקשרי קהילה

ומועדוניות, עיריית פתח תקווה

גיא אליהו – מנהל אגף הנוער והצעירים,

עיריית פתח תקווה

זהבית דסאו – מנהלת מרכז נוער תקומה, אגף

נוער וצעירים, עיריית פתח תקווה

זאב יעקב – מנהל האגף לחינוך תורני,

עיריית פתח תקווה

איתמר שיף – מנהל מחלקת מבנים, האגף

התורני, פתח תקווה

רון כץ – חבר מועצה, עיריית פתח תקווה

מעין אוליאל – מנהלת מחלקה לביקור סדיר,

פתח תקווה

חני בראל – סגנית מנהלת אגף עו"ס, פתח

תקווה

ישעיהו תמנו – מנהל מח' זהות יהודית

וקליטת יוצאי אתיופיה, פתח תקווה

אליו עדיאל – רב הקהילה האתיופית, פתח

תקווה

שלומי ערה – מנהל תכנית 'עיר ללא אלימות'

שמעון אשר – גזבר, עמותה

דניאל פקדו – יו"ר עמותת פידל

אלפה בזה – מזכיר הוועד של הקהילה החדשה

סלמון מספן – יושב ראש הקהילה האתיופית

קבדה סולימין – יו"ר הוועד של הקהילה

החדשה

יגאל אמיתי – דובר הוועדה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו ב

HYPERLINK

"http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Immigration/Pages/Commit teeAgenda.aspx?Tab=3" קישור זה.

<מנהלת הוועדה:>

דנה גורדון שושני

<רישום פרלמנטרי:>

ס.ל., חבר המתרגמים

<סיור וישיבה בעיריית פתח-תקווה לבחינת

קליטת העלייה בעיר - בהשתתפות ראש העיר

איציק ברוורמן>

<היו"ר אברהם נגוסה:>

שלום לכולם. צהריים טובים. אנחנו מברכים

את ראש העיר וצוות העירייה שמארחים אותנו

היום. אנחנו מקיימים דיון בוועדת העלייה,

הקליטה והתפוצות בעיריית פתח תקווה. היום

ה-17 ביולי. מהכנסת איתי יחד חבר הכנסת

יואל רזבוזוב, חבר הוועדה, חבר הכנסת

רוברט אילטוב, מנהלת הוועדה, הגב' דנה

שושני גורדון וגם אנשי הצוות בכנסת ורשם

פרוטוקול נמצאים פה, גם נציגי הקהילה וגם

את רב הקהילה אני רואה ונציגי העירייה. גם

דובר הוועדה יגאל אמיתי נמצא.

אני מבקש, כל מי שמדבר צריך להציג את עצמו

לפרוטוקול. זה חשוב מאוד, יש פרוטוקול.

אני מברך שוב את כבוד ראש העיר - - -

<יואל רזבוזוב (יש עתיד):>

לראש העיר יש גם יום הולדת היום.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אז אנחנו אומרים מזל טוב.

<איציק ברוורמן:>

תודה לכל המברכים.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אנחנו נתחיל, ראש העיר. אני קודם כל נותן

לראש העיר לפתוח ולאחר מכן הוא יציג את

הצוות שיציגו את פעילות העירייה בקליטת

העלייה בעיר פתח תקווה. חשוב מאוד, אנחנו

רוצים לשמוע איך העירייה משלבת את העולים

החדשים לתוך החברה הישראלית בכל התחומים,

אם זה חינוך, אם זה רווחה, אם זה תעסוקה, אם

זה דיור, בכל התחומים. אנחנו רוצים לשמוע

מראש העיר ולאחר מכן הצוות ואז אנחנו

ניכנס לדיון, גם התייחסות של חברי הכנסת

וגם נציגי העולים. אדוני ראש העיר, רשות

הדיבור שלך.

<איציק ברוורמן:>

תודה רבה. ראשית אני כמובן מקדם פה בברכה

את ועדת הקליטה של הכנסת, חברי הכנסת

שהגיעו ואת כל שאר הנציגים. לכבוד הוא לנו

שבחרתם להגיע אלינו. אנחנו גם נשמח להציג

לכם את פעולתנו לגבי הקליטה.

פתח תקווה זו עיר ברוכה, עיר מעל 250,000

תושבים שבה יש עולים, תלוי מה ההגדרה של

העולים, אבל למעלה מ-20% מהאוכלוסייה של

פתח תקווה היא עולים, נאמר של ה-20-25 השנים

האחרונות ואנחנו התברכנו באמת

באוכלוסייה מצוינת כאשר המסה העיקרית של

העולים, כמו בכל מדינת ישראל, יוצאי ברית

המועצות לשעבר, שמהווים פה נתח מאוד נכבד

של האוכלוסייה ולאחר מכן יוצאי יהדות

אתיופיה שהגיעו אלינו. יש לנו פה קהילה

מאוד גדולה, שתי קהילות שתורמות לנו בעיר

הזאת באמת בצורה יוצאת מן הכלל ונדמה לי

שאנחנו גם יכולים להתפאר ולהתגאות במה

שאנחנו עושים למען קהילות העולים פה בפתח

תקווה.

אני רק רוצה להגיד, אני אשאיר כמובן אחר

כך לאנשי המקצוע לפרוש ולהציג בפניכם את

הנתונים, אני לא אכנס לזה, אבל אני רוצה

לומר שאל"ף, ההשקעה שלנו ותשומת הלב היא

מאוד גדולה. אנחנו רק הקמנו לפני כשנתיים

ועדת היגוי כוללת לגבי יוצאי אתיופיה על

מנת באמת לראות את הטיפול המרבי, לתת להם,

כשאנחנו מנסים לאגם את המשאבים וגם תוך

ייצוג של כל הגורמים העירוניים מבני

העדה, שייקחו בזה חלק, על מנת לשמוע

ישירות מהם לגבי הצרכים ולאן לכוון את

המאמצים שלנו ואת ההשקעות.

אנחנו גם הגענו למסקנה ואנחנו עושים את

זה, לפחות בתקופתי, שמצד אחד אנחנו מנסים

ליצור פה חברה שהיא חברה הומוגנית, חברה

אחידה, עם ישראל מאוחד ואחד, כולנו יחד,

אבל הגענו למסקנה וזאת גם השקפת עולם שלי,

שאי אפשר ליצור את מה שאולי דיברו לפני

מספר עשרות שנים את הישראלי החדש, אי אפשר

לקחת פה באופן מלאכותי, לערבב פה את כולם

וליצור דגם של ישראלי חדש, אלא צריך ליצור

את האחדות הזאת בעם ישראל. זה מה שאנחנו

מנסים לעשות בפתח תקווה, תוך שמירה על

הייחודיות של כל קהילה וקהילה. יורשה לי

לצטט, וזו לא אמירה שלי, אבל לקחתי אותה

בחיבוק ובשמחה, אנחנו בעד איחוד, אבל לא

ויתור על הייחודיות. יש אחידות, אבל לא

ויתור על הייחודיות, ולכן אנחנו גם מרבים

בפעילות למען הקהילות השונות. יש לנו פה

אירועים שאנחנו עושים לקהילות מתוך

אמונה שחשוב שגם הילדים וגם הנכדים, אלה

שייוולדו פה ויהיו דור שני ודור שלישי,

שיידעו מאין הקהילה באה, מנין ההורים

שלהם הגיעו, מה המסורת שלהם ורק ככה, תוך

שמירה מצד אחד של הייחודיות של כל קהילה

אנחנו נוכל ליצור גם אחידות בעם, אי אפשר

אחרת. זה קו שאנחנו מנסים לעשות.

פה יש לנו מכל המבחר, מכל תפוצות העולם

מתרכזים ובאים הנה, קהילות שחלקן יותר

ותיקות, חלקן יותר חדשות ואנחנו משקיעים

בזה. יש לנו כמובן את הקליטה ואת החינוך

ואת הרווחה ואת כל הגופים העירוניים

שעוסקים ומפתחים. רק הבוקר הייתי בסיור

בקייטנות שלנו ושמחתי לראות שבאמת, ואני

רוצה להגיד, למרות כל מה שמנסים להגיד

ומנסים לספר, לראות למשל איך נקלטו ילדי

הקהילה האתיופית בקייטנות, היום חגגתי

יחד איתם, ללא קשר לזה, זה סיור שנקבע זה

מכבר בקייטנות, לראות את הילדים שמעורבים

יחד בקייטנות זה תענוג גדול.

אני אתן, כדי לחסוך בדיבורים, לאנשי

המקצוע להציג את הנתונים ונתחיל ברעיה,

מנהלת אגף הקליטה. בבקשה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

כן. חשוב לי לציין גם את נציגי משרד

העלייה והקליטה, משרד החינוך וגם אני

מקווה שממשרד הרווחה גם יהיו.

<ראיסה לייכטמנוב:>

צהריים טובים, שמי רעיה לייכטמנוב, אני

מנהלת את אגף הקליטה במשך כמה שנים. יש

בפתח תקווה נכון להיום 49,790 עולים חדשים

מכל המדינות, זה 20% מכלל התושבים, זה עיר

קולטת עלייה. מעשר השנים האחרונות בעיר

פתח תקווה באו 8,442 עולים חדשים יחד עם

תושבים חוזרים. מתוך 49,790 8,000 הם מבני

הקהילה יוצאי אתיופיה. אבל באגף הקליטה

אצלנו אנחנו לא עשינו הבדל בין הקהילה

האתיופית וקהילות אחרות בעיר.

בעיר פתח תקווה, העיר הראשונה בארץ

שהחליפו עובדי מוקדי קליטה בעובדי

עירייה. עכשיו יש מחלקה בתוך אגף הקליטה,

עם משרד הקליטה שמשלם 3.5 משרות והעירייה

משלמת 4 משרות לעובדי העירייה של מחלקת

קליטה יוצאי אתיופיה, בתוך אגף הקליטה.

במשך שנתיים משרד הקליטה לא העביר כסף

לפעילות בקייטנות לקהילת יוצאי אתיופיה.

עיריית פתח תקווה במשך שנתיים עושה לבד

הנחות לקהילת יוצאי אתיופיה ושבדרך כלל

הם משלמים 270 שקל לחודש לקייטנה. הרוב

עושה העירייה.

אנחנו באגף הקליטה עובדים מגיל 3 עד גיל

120. בגיל 3 בתוך אגף הקליטה 450 ילדים במשך

שנה מקבלים ידע בחוגים שונים. באגף

הקליטה יש צהרון, 160 ילדים שפועל במשך שנה

ו-75% עולים חדשים, עולים מרוסיה, עולים

מאתיופיה. יש גם ישראלים בתוך הצהרון.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המון אגפים

בעירייה, הרלוונטיים, זה חינוך, תרבות,

רווחה, 'עיר ללא אלימות', אנחנו עושים - - -

וחממה, מרכז צעירים ועושים פעילות

משותפת. לפני שאנחנו מוכנים לבנות פעילות

לשנה אנחנו עושים סקר לתושבים, מה הכי

חשוב היום לתושב לקבל. העיר פתח תקווה היא

עיר נותנת שירות, שירות לתושב. זה מה

שכתוב בעיר פתח תקווה, באגף הקליטה אנחנו

עושים שירות לעולים חדשים.

אנחנו עובדים לפי נהלים של משרד הקליטה

ועיריית פתח תקווה. יש נהלים של עיריית

פתח תקווה ונהלים של משרד הקליטה ואנחנו

עובדים על פי שני הנהלים.

רוב התושבים בעיר פתח תקווה זה מגיל 35 עד

65. זה לא סוד, זה לא חשוב כמה שנים בן אדם

בארץ, 25 או 30, אנחנו מפתחים קורסים בשפות

עברית, אנגלית. יש עכשיו אנשים אחרי גיל 35

עד גיל 67, עד הפנסיה, תיאטרון. פתח תקווה

היא אולי העיר היחידה בארץ שיש תיאטרון

במתנ"ס ואנחנו עובדים בשכונות שבהן גרים

התושבים שלנו, יחד בשיתוף פעולה עם

המתנ"סים. ויש תיאטרון קהילתי, ובאותו

תיאטרון יש ילדי אתיופיה, רוסיה, אמהות,

סבים, על אותה במה. כל שנה אנחנו עושים

פעילות ובסוף השנה יש הצגה ואחר כך אנחנו

מציגים את ההצגה במתנ"סים אחרים בעיר

שרואים שבאותה במה באותו זמן אפשר לדבר

בשפה משותפת, זה עברית, אבל לא חשוב צבע

העור ואיזה תרבות יש לנו. זה, אני חושבת,

הכי חשוב. את זה מתחילים בחינוך הפורמלי,

בזמן הלימודים, ואנחנו ממשיכים את זה

בחינוך הבלתי פורמלי במשך היום.

יש המון פעילות לבני נוער. מה שחשוב לבני

הנוער של הקהילה האתיופית ואנחנו משפרים

עוד, אבל אני חושבת שנט וורקינג, פרויקט

שיש היום אצלנו יחד עם חממה, זה לאנשים

צעירים, הרוב רוסים, שפותחים עסקים בארץ

ובפתח תקווה. נט וורקינג, זה מאוד עוזר, עם

הרצאות ועם הסדנאות שהם עושים.

בעיר פתח תקווה יש חמישה מקבצי דיור מחוז

מרכז, ביחד זה שישה. במשך השנה אגף הקליטה

עושה פעילות שם כל חודש, לפעמים כל שבוע.

זה חגי ישראל, זה גם חוגים שם, שהאנשים

בגיל הזהב גם לא מרגישים שהם בנפרד. 5%

ממקבץ דיור, אני חושבת שזה מספיק ל - - -

משרד הקליטה יגיד כמה יש תור לקבל את

הדיור.

אני רוצה להגיד רק תודה רבה להנהלת

עיריית פתח תקווה, לראש העיר ולמנכ"ל

העיר. היום אנחנו מרגישים מאוד, מה שקשור

לעולים זה הדגש הראשון. אם אנחנו שולחים

מכתבים ופונים, אני ראיתי שאני לא צריכה

לחכות יום יומיים ואני מקבלת תשובה

ופתרון לבעיות באותו רגע, ותודה רבה באמת,

בהזדמנות הזאת שאני לא כל כך הרבה זמן פה

בעירייה, אני בשטח ובאגף שלי.

ויש לנו גם בעיות. אלה בעיות שאולי בגלל

ההחלפה בממשלה, אבל מאוד קשה לעבוד היום

עם משרד הקליטה. רק היום אנחנו מקבלים

הסכמים לשנת 2016, רק היום. לפני שבוע אנחנו

קיבלנו אחרי שחצי שנה כבר עברנו. עד הזמן

שאנחנו לא מקבלים את ההסכמים, אנחנו לא

יודעים מה משרד הקליטה אישר ומה לא. אותו

סיפור היה עם מוקד הקליטה שלנו. בוועדת

ההיגוי אנחנו אומרים סכום אחד, פותחים

פרויקטים, מתחילים ב-1 בינואר לעבוד ובסוף

אפריל אנחנו מקבלים הסכם שהסכום הוא

בדיוק פחות ב-50%. אני חושבת שוועדת הקליטה

בכנסת צריכה - - - אני מבינה שהיה שר אחד

ועכשיו שר שני, אבל אנחנו פה בשטח, אנחנו

עובדים, וזה מאוד קשה.

ומספיק כבר לעשות הפרדה בין הקהילה

האתיופית לבין כלל העולים בעיר. אנחנו

מקבלים המון הסכמים ואם אנחנו כחברה

וקהילה מקבלים הסכם לשנה שלמה ולמוקד

הקליטה אנחנו מקבלים לחצי שנה ובגלל זה

אנחנו לא יכולים לשים פעילות קיץ לבני

הנוער, בטח שאחר כך אנחנו הולכים בעירייה

לשלם את הכול, אבל זה א'-ב' שצריך ממשרד

הקליטה תקציב שלם ולא צריך לעשות הפרדה

בכלל. זה צריך להיות תקציב אחד לכל האגף.

אנחנו רק חותמים הסכמים ותיק שלם של - - -

אני מבקשת, אם אפשר, בבקשה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

תודה.

<ראיסה לייכטמנוב:>

יש עוד מצגת קצרה, דקה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אני רוצה להגיד מראש לדוברים, כיוון שיש

הרבה שהולכים לדבר אז כל מי שמדבר יעשה

בתמצית. זה מאוד חשוב.

(סרטון).

<היו"ר אברהם נגוסה:>

תודה. מנכ"ל העירייה רוצה להתייחס.

<יעקב ממן:>

ראשית אני מברך את העירייה שהיא בחרה

לעשות את הישיבה בחדר ישיבות של העירייה

ולא הזמינה אותנו לאחד החדרים בוועדות

הכנסת.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

נזמין אתכם, זה רק היום ההתחלה.

<יעקב ממן:>

אני אגע בשלוש נקודות. כאחד שמיישם את

מדיניות ראש העיר והנהלת העיר אני די

מסתובב בעיר ודי רואה היכן חיים העולים

החדשים. אני מדבר באופן כללי על כל העולים

החדשים, אם זה יוצאי חבר העמים, אם זה עולי

אתיופיה או עולים כאלה ואחרים.

יש לנו בעיה קשה בפתח תקווה שאני חושב

שהוועדה צריכה לקחת לתשומת הלב. לדעתי זה

לא רק בפתח תקווה, אלא בכלל. כל הנושא של

טיפול בפרט באותו דור צעיר שהיום נמצא

בשכונות של העיר ואיך הוועדה חושבת על

דרכים ליצור את האינטגרציה עם התושבים

הוותיקים. יש פה בעיה מאוד קשה, אלימות

מאוד קשה, די בסופי שבוע ולכן אנחנו עושים

הרבה פעולות, משקיעים המון כסף בעירייה,

העירייה משקיעה דרך הפרויקטים של 'עיר

ללא אלימות' וזה לא כסף של מדינה, זה כסף

של העירייה, נטו כסף של העירייה, אם זה

מדריכי רחוב ואם זה שהייה של - - - אפילו

קיבלנו אישור מהרבנים להפעיל את

המדריכים האלה בשבת כי יש פה עניין של

פיקוח נפש, עד כדי כך. ולכן אני חושב

שהוועדה צריכה לתת את הדעת איך מקצרים

הליכים, איך מתקצבים רשויות בפרויקטים

כאלה ולא שאנחנו מגישים תכנית ולוקח שנה

עד שאנחנו מקבלים את האישור שלה, אבל

אנחנו לא עוצרים, כי המדיניות של ראש העיר

היא לקדם תקציבים למטרה הזאת כדי לא

לעצור את הפרויקטים. הרבה פעמים אני מוצא

את עצמי, כאחד שבונה את התקציב, שאני

בגירעונות בגלל שהובטח ככה ולא קיבלנו

ככה.

זה בנושא הזה שצריך לקחת לתשומת הלב

וצריך באמת את הוועדה, איך אנחנו מטפלים

בבני הנוער, אם זה מהקהילה האתיופית ואם

זה מחבר העמים, או שבאמת יש לנו בעיה. אני

חושב שכמה שיותר תקצוב להדרכות, כמה

שיותר תקצוב לאנשים שפועלים בשטח, פותרים

את הבעיה הזאת. כי בסך הכול יש לנו את

מסגרות הלימוד והמסגרות הן טובות, הן

מצוינות, מקבלים מערכת חינוך פורמלית ולא

פורמלית מצוינת, הבעיה מה קורה אחר כך.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אתה יכול לפרט יותר כשאתה אומר בעניין

העיכובים של התקציבים, אתה יכול לפרט לנו

את משרדי הממשלה הרלוונטיים שצריכים

להעביר לכם את התקציבים?

<יעקב ממן:>

אם זה משרד הקליטה מצד אחד ואם זה

פרויקטים שרצים ממשרד החינוך. לכל משרד

יש איזה נגיעה מסוימת, אם זה המשרד

לשירותים חברתיים. הבעיה היא כל נושא

הגדרת התקנים. יש תקנים שהם עדיין נמצאים

עשר שנים אחורה, איך לוקחים את המצב הקיים

ולשים בתוך המצב הקיים, לדעת מה צריך

באמת. זאת אומרת הניתוח הזה הוא ניתוח

בעייתי מאוד מבחינתנו. אם ראש העיר לקח

עכשיו החלטה לשים שני רכזים לקהילה

האתיופית, לדוגמה, והכנסנו בערך עשרה

מדריכי רחוב שעובדים נון סטופ בלילה, שזה

התפקיד שלהם, להסתובב, להתחכך, להבין את

הצרכים.

אני כרגע נניח מתייחס לקהילה האתיופית,

יש כרגע איבוד שליטה, לדעתי, של ההנהגה

הבוגרת בקהילה האתיופית כלפי בני הנוער,

כי רובם נמצאים במסגרות של פנימיות וכשהם

מגיעים לסופי שבוע אז יש התפרקות מסוימת

כי שם מחזיקים אותם קצר. בשיחה שאני וראש

העיר מנהלים עם ראשי הקהילה אנחנו ביחד,

גם הם מודעים לבעיה הזאת, אנחנו גם מודעים

לבעיה, צריך למצוא את הפתרון איך יוצרים

באמת אינטגרציה רצינית עם הקהילה

הוותיקה יותר בעיר. כי אם לא, אותם ילדים,

אם לא הנחיה של ראש העיר ממש להעסיק את כל

המדריכים האלה, הם פשוט יידרדרו לפשע.

אנחנו לא רוצים לראות את זה פה.

זו אחת הבעיות שצריך לקחת לתשומת הלב.

אותו דבר מדובר על חבר'ה מחבר העמים. אין

זה סוד שפה למטה יושבים שותים, הייתי יורד

בעשר בלילה, או אני או ראש העיר, בסוף הבנו

והתחלנו לעזור עם רעיה וכל הפתרון ש - - -

יש פתרונות, אבל הפתרונות מצריכים משאבים

והמשאבים האלה, לצערי, נופלים על העירייה

וצריך לפתור את הבעיה הזאת וצריך להכין

תכנית עבור כל עיר. אני חושב שהוועדה

צריכה לבדוק כל עיר בצורה מדויקת ולהשתמש

בניסיון שיש לנו. אבל הבעיה שאנחנו

מגיעים למשרדי הממשלה, הם עובדים לפי

הספר, אוקיי, כמה תושבים יש לך? מקלידים

במחשב, מגיע לך תקן וחצי, חצי תקן. זה לא

עובד, חברים. זה לא עובד. אני אומר לכם

מניסיון, זה לא עובד. זה מתאים למשהו

גלובלי, אבל לא לפתרון בעיה כזאת או אחרת.

לכן צריך לקחת את זה לתשומת הלב.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אני רוצה לקבל באופן ברור, כשאתה מדבר על

שילובם של יוצאי אתיופיה בגלל הבעיות,

אני רוצה שתבהיר לנו, כי הממשלה, ועדת

השרים בראשות ראש הממשלה, לפני כעשרה

חודשים קיבלה החלטה לתקציב נוסף כדי

להתמודד עם המצב שאתה מתאר בתחום החינוך,

בתחום הרווחה, בתחום הבריאות.

<קריאה:>

תכנית דרך חדשה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

כן, התכנית הממשלתית לשילובם המיטבי של

יוצאי אתיופיה. אז בכוונה אני מגדיר את

התחומים האלה, כי המשרדים האלה, החינוך,

הרווחה, הבריאות ובטחון פנים, צבא, כלכלה,

כולם קיבלו תקציבים. התכניות אושרו עם

תקציבים. האם יש ביטוי בשטח, האם אתם

קיבלתם את התקציבים האלה כדי להפעיל את

התכניות האלה.

<איציק ברוורמן:>

אולי קודם ניתן לספה, שהיא נציגת מינהל

החינוך שתציג את זה ואחר כך לנציגי

הרווחה, שייתנו תמונה מלאה על ה - - -

<היו"ר אברהם נגוסה:>

בסדר, אנחנו נגיע, אבל הוא המנכ"ל, לכן אני

שואל אותו, כי המנכ"ל מתכלל את העניין פה

בעירייה. לכן אני רוצה לדעת אם הוא יודע

על זה.

<יעקב ממן:>

אנחנו יודעים על זה, אבל אני רוצה יותר

לרדת לרזולוציה. גיא עפארי, הוא מנהל אגף

שירותי הרווחה בעיריית פתח תקווה.

<גיא עפארי:>

אז קודם כל נעים מאוד לכולם. לגבי 'הדרך

החדשה', יש בעצם שתי החלטות ממשלה שנוגעות

לנו בעיר, אחת זה לקידום יוצאי העלייה של

אוקראינה, בלגיה וצרפת, ופתח תקווה הוכרה

לגבי נושא אוקראינה, שזה הפרויקט הקטן,

נקרא לזה, והוא מתבטא בתקן ובתקציב פעולה

שהתחלנו להפעיל אותו השנה. זה לגבי החלטת

הממשלה של תגבור יוצאי אוקראינה בעיר.

לגבי 'הדרך החדשה', אז קודם כל העיר חתמה

על ההסכם מול מדינת ישראל. אני רק רוצה

להזכיר שב'דרך החדשה' יש שני דברים, אחד זה

תכנית ארבע שנתית ושל 2016 המדינה הגדירה

שזו שנה שבה עושים מיפוי וגיוס כוח אדם

וכרגע אנחנו באמצע התהליך הזה.

אני אגיד עכשיו מהשטח, ותסלחו לי, אחת

ההערות שלנו, שבניגוד לתכניות ממשלתיות

אחרות, כמו 360, לא נקבע תקן למתכלל עירוני

ולכן כל משרד פועל בדרך אחרת, לכל משרד

ממשלתי יש את ההתנהלות שלו ולכן מה שנכון

לגבינו, לגבי האגף לשירותים חברתיים, לא

בהכרח נכון לגבי האגפים האחרים. במקרה

ספציפי בפתח תקווה יש לנו ועדת היגוי

שתתכלל את הנושא, אבל המדינה לא שמה רכז

עירוני וחבל שכך, כי כל משרד פועל במנותק,

אין חיבור בין משרדי הממשלה השונים.

אבל לגבי השאלה שלך התשובה היא כן, יצאנו

לדרך, התחלנו. אנחנו היינו שמחים לרוץ

יותר מהר, אם ייתנו לנו.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אתם בשלב של התארגנות.

<גיא עפארי:>

אנחנו בשלב של מיפוי וגיוס כוח אדם ואני

אומר שאנחנו מסוגלים לרוץ יותר מהר אם

ייתנו לנו.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

כספים הגיעו?

<גיא עפארי:>

הגיעו אישורי תקציב לגיוס כוח אדם, כן.

אני עכשיו מדבר רק על האגף לשירותים

חברתיים. הגיעו ואני חושב שגם 'עיר ללא

אלימות'.

<שלומי ערה:>

אצלנו נתנו אישור עקרוני לדבר הזה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

ביטחון פנים?

<שלומי ערה:>

אצלנו קיבלנו אישור עקרוני להשתמש

בכספים של 'דרך חדשה', זה לא יותר מדי כסף.

עיקר הבעיה, כמו שגיא הציג אותה, שכל גוף,

גם הרשות למלחמה בסמים קיבלה נתח מסוים,

הרווחה, החינוך - - -

<יוספה קין:>

החינוך לא.

<שלומי ערה:>

עדיין לא, אז אמורים.

<יעקב ממן:>

תיכף נגיע לחינוך.

<שלומי ערה:>

קיבלו את זה בכמה וקטורים והנושא המשותף

לא קיים, אבל אנחנו בפתח תקווה מנסים

לתכלל אותו. יש בעיה שאנחנו יותר רוצים

לתת מאשר מקבלים. אנחנו לא מצליחים להקים

פה קבוצות הורים בהקשר של - - - שזה עלה,

והקמת קבוצות. אנחנו ארגנו עכשיו תקנים

לתעסוקה לבני נוער בגן החי, רצינו ש-20 בני

נוער יעבדו, הצלחנו לארגן רק 5 בני נוער

שהתחילו לעבוד בשבוע שעבר. יש בעיה של

שיתוף פעולה ויותר לקבל ממה שאנחנו רוצים

ויכולים לתת להם היום. אנחנו עובדים על זה

עם הצוות ואני מקווה שנתקדם יותר.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אז גם אצלכם הכסף עוד לא הגיע וגם אצלכם

זה בהתארגנות?

<שלומי ערה:>

זה עוד לא בחשבון, אבל יש לנו אישור - - -

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אני רוצה להבין.

<יואל רזבוזוב (יש עתיד):>

הבעיה של הכסף של משרד הקליטה, לפי מה

שאני מבין, שהוא מגיע בסוף השנה. הוא מגיע

בסוף השנה והם צריכים להוציא ישר נגיד

מיליון ₪, בחודש לבזבז את זה. זו הבעיה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אני לא מדבר על כסף של משרד הקליטה, אני

מדבר על תכנית של הממשלה, תקציב נוסף

לארבע שנים, תכנית לארבע שנים, 2016 זה חלק

מארבע השנים.

<שלומי ערה:>

לחצי שנה קיבלנו ל-2016, הצגנו את התכניות

שאנחנו רוצים לעשות.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

קיבלתם את הכסף?

<שלומי ערה:>

הכסף עוד לא עבר, אבל יש לנו אישור להוציא

את התכניות לפועל.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אתם הוצאתם תכנית? אתם עושים את העבודה?

<שלומי ערה:>

אנחנו התחלנו לעשות, באמצע חודש אוגוסט 80

נערים, לצורך העניין, מעבר למה שאמרתי על

עבודה בגן החי, יילכו ויעברו קורס שחייה

אצלנו בבריכה במינץ, בשיתוף עם אגף הנוער

ואגף הספורט. אז אנחנו התחלנו להוציא חלק

מהתכניות, גם תכניות לימודים - - -

<היו"ר אברהם נגוסה:>

רגע, זה לא מה שאני מדבר על התכנית. העניין

של התמודדות אלימות משטרתית. כדי להתמודד

אלימות משטרתית. התכנית ספציפית מדברת על

זה, כולל מצלמות.

<שלומי ערה:>

אל"ף אתה קצת מבלבל, סליחה, בין התכניות,

אבל גם בתחום הזה אנחנו הכנסנו מדריך

רחוב אל מול החבורה של 12 בני נוער, בטח

שמעתם על האירוע שהיה לנו פה לפני שלושה

שבועות בגינת פנחסי. אז יש מדריך שמלווה

את הקבוצה הזאת לאורך כל החופש בשיתוף עם

מנהל בית הספר שלהם והוא כתובת בשבילם 24

שעות ביממה, שזה דרך התכנית. היה קשה מאוד

לגייס את הבחור הזה, אבל בסוף הצלחנו. הוא

עושה איתם גם פעילות פיזית מוסדרת בימים

ושעות קבועים והוא גם זמין להם טלפונית

כל יום והוא בקשר ישיר איתם כדי שתהיה לנו

שליטה עליהם ונצמצם את הפעילות. יש לנו

עוד כמה מדריכים בשכונות שבהם יש את

האוכלוסייה שפעילה, מעבר לתכנית הרווחה

הרחבה שאנחנו עושים פה בעיר באותם מקומות

שהנערים נמצאים.

<יואל רזבוזוב (יש עתיד):>

מעבר לתקציב, אני רוצה לחזור לנקודה הזו,

אני חושב שזה לא קשור רק לפתח תקווה, זה

קשור לכל העיריות. בתקופה האחרונה אני

מקבל - - - את תקציב המדינה אנחנו מעבירים

בדצמבר, פקידי האוצר מתחילים להעביר אותו

במרץ אפריל, איכשהו במשרד הקליטה זה מגיע

בסוף אוקטובר נובמבר, ואז אגפי קליטה לא

יודעים מה לעשות, איך לתפקד כשהם לא

מקבלים את הכסף, לאורך השנה הם יקבלו, לא

יקבלו? מה יהיה? וגם הם מקבלים אותו פתאום

בבת אחת אז הם מוציאים תוך חודש. התקציב

הוא עכשיו דו שנתי, אבל אם זה חד שנתי אז

יש בעיה. אני חושב שאנחנו בכלל צריכים

לעשות יחד עם משרד הקליטה ועם משרד האוצר,

צריכים להעביר את הכסף או התחייבויות

לפני כדי שהכסף יעבור כי אגפי קליטה, מה

שאני שומע, מתקשים לעמוד בצורה כזו. זו

נקודה חשובה.

<יעקב ממן:>

בקשר למצלמות, צריך להבין, המדינה תקצבה

את עיריית פתח תקווה במיליון וחצי שקל,

אבל הפרויקט עצמו הוא 20 מיליון. אני כבר

תקצבתי עד היום כמעט 4 מיליון שקל. רק

להבין - - -

<יואל רזבוזוב (יש עתיד):>

זה פיילוט, לא אצלכם.

<יעקב ממן:>

לא, זה לא פיילוט. למצלמות בעיר אין

פיילוטים, זה התקצוב שלהם, מיליון וחצי

שקל, זהו. אין פיילוטים. עיר כזו גדולה לא

משחקים בפיילוטים. אתה מתחיל להציב

מצלמות בנקודות הבעיה. אם אתה לוקח עיר

כמו פתח תקווה, אז אמנם זו עיר איתנה, אבל

בסך הכול אומרים לך 'אוקיי, סבבה, צאו

בפרויקט של מצלמות' ונותנים מתוך 20 או 25

מיליון שקל, כמה שזה עולה הדבר הזה, כל

הפרויקט לכל העיר, ונותנים מיליון וחצי,

אז העיר לוקחת משאבים שאמורים ללכת

לדברים אחרים והם הולכים לדברים האלה.

אני חושב שבטחון התושבים - - - ואין זה סוד

שעיריית פתח תקווה, מלפני שנתיים, כשהיה

סקר שנעשה על ידי הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה, או לפני שלוש שנים, שהיה 20%

מהתושבים מרגישים בטוח בעיר, לעומת 80%

שלא, הסקר האחרון של הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה הראה ש-80% מהעיר בטוחים, 80% מעל

גיל 20 מרגישים בטוח בעיר פתח תקווה, שזה

שינוי מדהים, אבל זה הרבה השקעה של העיר

עצמה. העיר עצמה משקיעה המון כסף.

אחת הבעיות שיש לנו, שהמדינה מתחילה

בפרויקט ובאיזה שהוא שלב היא מפסיקה

לתקצב אותו ואז אתה לא יכול לעצור, אתה לא

יכול לפטר אנשים, אתה לא יכול לעצור

תהליכים, לכן היום אנחנו מאוד מאוד

זהירים בכל פרויקט שהמדינה נותנת לנו.

אני בתור מנכ"ל בודק את ההמשכיות של

הפרויקט הזה. זה דבר נחמד שחבר הכנסת אמר

שזה פרויקט לארבע שנים, זה כבר נותן איזה

שהוא אור מסוים, אבל כל הפרויקטים שיצאו,

יוצא, נגמר, אתה לא יכול לדבר עם אף אחד

ואז הכול נופל על העירייה. והקוריוז,

כשאתה רוצה להעלות מסים, נניח, אז המדינה

מתנגדת מהצד השני לעשות את זה. בסדר, זו

הפוליטיקה, אנחנו מבינים את הפוליטיקה

ואני לא איש פוליטי, אז אני יכול להגיד

איך אני רואה את זה מנקודת המבט המקצועית

שלי בנושא של פרויקטים.

באמת הקטע של ארבע השנים, צריך לדאוג שזה

לא יהיה ארבע שנים, כי הבעיה הזו לא תיפתר

בארבע שנים, הבעיה הזו תיפתר בטווח של

לפחות עשר שנים, אם רוצים ליצור את השילוב

הזה, ולכן זה חשוב.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

גם את ארבע השנים הם לא מבצעים. אני רואה

שאת 2016 אנחנו הולכים לאבד. אם עד עכשיו

הכספים לא הגיעו, הפרויקטים לא יצאו לדרך,

אז זה אומר ש-2016 זה היסטוריה.

<יעקב ממן:>

מבחינת עיריית פתח תקווה, יש הנחיה חד

משמעית של ראש העיר, זו הנחיה שלו שהוא

העביר אליי, לקדם את התכניות ולתקצב את זה

מתקציבי העירייה, כי אנחנו בסך הכול

רואים את הבעייתיות שקיימת. אבל אני חושב

שבתור ועדה אחת ההמלצות זה לעשות את

קיצורי הדרך האלה. בסך הכול התכניות

ידועות, הכול ידוע, אפשר לחשב, יודעים כמה

תושבים יש לנו, היא נתנה ניתוח, יודעים

כמה בני נוער, יש לנו חתך לפי גילאים. אני

הראיתי לך מקודם, יש לנו חתך לפי גילאים,

אנחנו יודעים בדיוק, תכניות אנחנו

יודעים, אנחנו גם יודעים כמה הם יעלו. אז

אם הכול ידוע, בשביל מה אנחנו צריכים

לחכות?

הרי מה קורה? אנחנו מאשרים מאשרים מאשרים

תקציבים של העירייה על סמך כספים שאמורים

להיכנס. בסוף השנה, כשאני בא לפתור, גם

יושבים מנהלי האגפים שלי ואנחנו יושבים

לבדוק ואנחנו רואים שהמדינה אישרה רק

חלק, אבל היא הבטיחה חלק יותר גבוה ואז

אנחנו סופגים את הכול. השאלה פה, אין

מנגנון שיודע בוודאות לבוא ולהגיד לנו

'חבר'ה, זה הכסף, זה מה שאתם מקבלים, זה

הפרויקט'. הם לא יודעים להגיד לנו את זה

וזו אחת הבעיות שקיימות בכל הדבר הזה.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

דרך אגב, כמה עולים הגיעו ב-2015?

<איציק ברוורמן:>

יש פה רישום, אני מניח שהוא מדויק. ב-2015,

אני מעריך שהנתונים הללו הם טעות - - -

<מאיר יחיאלי:>

779 נפש, 529 משפחות.

<איציק ברוורמן:>

לפי הטבלה פה, אני לא יודע אם היא נכונה או

לא, לפי הנתון של משרד העלייה והקליטה - - -

<היו"ר אברהם נגוסה:>

תסתכל על זה, אחר כך אולי נחזור לזה. קודם

נשמע את נציגת מינהל החינוך. חשוב לי שגם

תתייחסי לתכנית הממשלתית.

<יוספה קין:>

אני מנהלת אגף שירותי חינוך ורווחה

חינוכית, מנהלת שח"ר רשותית. במבני האגף

נמצאים כל הגילאים, כמובן יש פה מנהלות

אגפים, אבל בחינוך יש יסודי, על יסודי, גני

ילדים, מנהלה, אבל האגף שנותן חינוך

ורווחה חינוכית נותן מענה מהגן עד העל

יסודי בכל מיני נושאים. כמובן שהוא נוגע

בתכניות של עולים, הרבה וכל הזמן.

אני הצגתי פה מספרים וגם בנגיעה של

תכניות. כאן זה מבט כולל, תלמידים במערכת

החינוך בפתח תקווה. יש לנו 40,531, שזה גני

ילדים, על יסודי ויסודי וכלל החינוך בעיר,

שזה כולל גם החינוך החרדי, גם החינוך

התורני ומוכר שאינו רשמי, סך הכול 56,375

תלמידים במערכת החינוך בפתח תקווה היום.

הראיתי את זה כדי לעבור עכשיו לעולים.

אני מתייחסת יותר לעולים שהם המסות, שזה

חבר העמים והעולים יוצאי אתיופיה. אנחנו

התייחסנו לעולים משנת 2000, אלה הנתונים,

ככה עבדנו. יש לנו בגני הילדים 178 עולים

משנת 2000, שזה 15 שנה קודם, הלכנו 15 שנה

אחורה, עולים מלפני 15 יש לנו גם 227. אם אתם

רואים, עשינו באדום את ה-178 והוספנו את אלה

שאחורה יותר. בחינוך המיוחד יש לנו 35

יוצאי אתיופיה, ביסודי יש לנו ממלכתי,

ממלכתי דתי ומוכש"ר, מוכר שאינו רשמי, 567.

זה 15 שנה קודם, אבל לפני זה יש לנו עוד 297

תלמידים שהחינוך היסודי צריך לתת להם

ונותן להם מענה. בעל יסודי לומדים בעיר 416.

מחוץ לעיר, וזה שוב נושא, לומדים 109

תלמידים ממלכתי דתי שמוסעים, אנחנו נדבר

אחר כך על ההסעות, גם מחוץ לעיר.

<יעקב ממן:>

פה אני רוצה לעצור רגע. זו דוגמה קלאסית

להבטחת מדינה שהיא לא עמדה בה. כשהיה

סיפור ליצור אינטגרציה החליטו לשלוח את

הילדים האלה לתיכונים מחוץ לעיר. מדינת

ישראל התחייבה לשלם לנו, להפוך אותם

לזכאי הסעות, דהיינו 50% השתתפות העירייה,

50% השתתפות משרד החינוך. לצערי המדינה לא

עמדה במילה שלה והיום עיריית פתח תקווה

מזה ארבע שנים או שלוש שנים נאלצת לשלם את

מלוא הסכום על ההסעה, מהסיבה המאוד פשוטה,

'יש לכם פתרונות בתוך העיר'. זו התשובה

שאנחנו מקבלים ממשרד החינוך, לצערי, וזו

תשובה הכי הזויה שיכולה להיות, כי הבעיות

נוצרו בגלל שריכזו אותם במקומות ואז זה

יצר את הנושא שאז התפוצץ כל הסיפור הזה

ואז אנחנו מסיעים אותם מחוץ לעיר. והיום

מדינת ישראל, בגלל איזה סעיף שקיים במשרד

החינוך ושהוא סעיף כוללני, על כל הילדים,

ש'יש לך פתרון בתוך העיר, לשים אותם

בתיכונים', ואם אנחנו נעשה את זה נחזור

אחורה חמש שנים.

<יואל רזבוזוב (יש עתיד):>

למה? כי אתה תצטרך עוד פעם לרכז אותם?

<יעקב ממן:>

ברור, כי הם גרים בשכונות ואם אני הולך

לפי המיפוי של השכונה אני חייב לרכז אותם.

אנחנו מסיעים את הילדים מרחבי כל העיר,

זאת אומרת אני לא יוצר את ה - - -

<היו"ר אברהם נגוסה:>

מעבר ל-3 קילומטרים?

<יעקב ממן:>

כן. מדינת ישראל יצאה בהחלטה - - -

<איציק ברוורמן:>

יש כאן עוד נקודה שצריך לזכור, הילדים

רוצים ללמוד במערכות הדתיות. אין לנו

במערכות הדתיות התיכוניות אפשרות טכנית,

אין מקום. הייתה התחייבות מפורשת של שר

החינוך שאנחנו נעשה את הפיזור הזה על מנת

לאפשר להם חינוך כדרכם, כבקשתם, והמדינה

תעזור בנושא הזה. שנה אחת, נדמה לי, זה

החזיק מעמד, השר הלך ועכשיו, סליחה, דבר אל

העצים ואל האבנים. זה המצב.

<יעקב ממן:>

מדובר על 400,000 שקל בשנה, זה לא מעט כסף.

<קריאה:>

זה לא רק ההסעות, אנחנו גם משלמים שכר

לימוד.

<יעקב ממן:>

נכון. זה מעבר לזה.

<יואל רזבוזוב (יש עתיד):>

ומה התגובה של משרד החינוך עכשיו?

<יעקב ממן:>

תפתור לך את הבעיות בתוך העיר. הוא מחזיר

אותי אחורה.

<יוספה קין:>

אז עסקתי בתלמידים של ממלכתי דתי שבדרך

כלל מוסעים מחוץ לעיר, חלקם, סך הכול יש

לנו בעל יסודי 525 תלמידים, משנת 2000. אם אני

הולכת אחורה, זה עוד 303 תלמידים, סך הכול

יש לנו 1,573 תלמידים משנת 2000 והעולים

מלפני, סך הכול תלמידים עולים 2,400.

אני אתייחס גם ליוצאי חבר העמים. שוב, לפי

משרד החינוך עולה ממוצא אתיופי נחשב 15

שנה אחורה, בחבר העמים עשר שנים אחורה.

התייחסתי ליוצאי חבר העמים, בגני הילדים

יש לנו 260 משנת 2005, לפני זה, עשר שנים

אחורה, עוד 2,108, בחינוך המיוחד 7, ביסודי 308 מ-2005 ועשר שנים אחורה עוד 3,396. בעל יסודי 100 תלמידים מחבר העמים ועשר שנים אחורה,

מ-2005, יש לנו עוד 2,002 תלמידים. סך הכול 603 תלמידים משנת 2005 ובשנים הקודמות 8,109.

עכשיו אני אגע במה שהמנכ"ל נגע עכשיו.

ההיסעים. הילדים מוסעים בתוך העיר ומחוץ

לעיר. יש לנו, שוב, הערכה של 5 מיליון ₪

שהעירייה מוציאה.

<איציק ברוורמן:>

שזה מעבר לכללים שנקבעו, על 2-3

הקילומטרים. אנחנו מסיעים מתוך הכרה

בצורך לעזור לילדים מהקהילה בהתבסס על

הבטחה. אנחנו עושים את זה מעבר למה שאנחנו

מחויבים מתוך רצון לעזור לקהילה, מתוך

הבנה שצריך לעזור לקליטה בהתבסס על

הבטחות והתחייבויות לסייע ולתת לנו

כספים שאנחנו לא מקבלים. היום אנחנו

נמצאים במצב שזה מעיק על התקציב ואנחנו

חייבים לראות איך אנחנו פותרים את זה, כי

אחרת נצטרך לקצץ את זה. אנחנו מאוד לא

רוצים לעשות את זה, אבל אם המדינה

התחייבה, המדינה הכריחה אותנו לעשות את

השינויים האלה ועל סמך ההתחייבות שלהם

פעלנו. אם המדינה לא עומדת מאחורי

ההתחייבות ייתכן שגם אנחנו ניאלץ לקחת

צעד אחורה, פשוט מחוסר ברירה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

תיכף נשמע את נציג משרד החינוך בעניין

הזה.

<יוספה קין:>

אני נגעתי גם באחוז הנשירה, גם של תלמידים

יוצאי אתיופיה וגם תלמידים מחבר העמים.

בסך הכול יש לנו, משנת 2000 16 מיוצאי

אתיופיה, 2 ילדי עולים ו-14 ילידי אתיופיה

בעצמם. עשיתי הבחנה בין ילדי עולים ובין

ילדי אתיופיה. בחבר העמים יש לנו 7, 2 ילדי

עולים ועוד 5 ילידי חבר העמים.

יש טיפול מאוד רציני בנושא של הנשירה

וחיזוק לאורך כל הדרך כדי שילדים לא

ינשרו. אני תיכף אדבר על כמה תכניות

שאנחנו עושים כדי להחזיק את הילדים

במערכת, ולא להחזיק כבייביסיטר אלא

להחזיק ולהגיע איתם להישגים.

שיעורי הצלחה בבגרויות, תלמידים יוצאי

אתיופיה. התייחסנו כאן לבתי ספר שיש בהם

ריבוי אוכלוסייה אתיופית. חשוב לציין

שכמובן בית הספר, כל התלמידים שלומדים

בבתי הספר, אם זה ישיבת אמי"ת אלירז, ישיבת

כפר גנים, תיכון ברנר, תיכון אולפנית

ישורון ואולפנת רעות, מקבלים גם תגבור

בתכנית הפרויקט הלאומי. ההצלחות טובות,

יש לנו שיעורים ממש ספציפית לילדים

שמתקשים במקצועות מסוימים. אנחנו רואים

שאחוזי ההצלחה בישיבת אמי"ת אלירז 57%,

בישיבת כפר גנים 60%, כפר הנוער אמי"ת 66%,

ברנר 100%, ישורון 94% ואולפנת רעות 60%.

בחינוך המיוחד תלמיד אחד ניגש והוא הצליח

בבגרות.

<שלומי דסלי:>

אני רק אוסיף פה, גם עשינו איזה שהיא

הבדלה. אם שמתם לב, גם יש תלמידים שלא רק

עושים בגרות מלאה, אלא גם בגרות איכותית.

זאת אומרת שיש תלמידים שעושים 4-5 יחידות

במתמטיקה ואנגלית. אם אנחנו מסתכלים פה,

יש הרבה תלמידים יוצאי אתיופיה, יש גם

שיוצאים עם בגרות איכותית, לא רק עם בגרות

מלאה.

<יוספה קין:>

כאן אני אגע ממש בקצה המזלג. הפרויקט

הלאומי זו תכנית שנותנת מענה ל-96 תלמידים

ממוצא אתיופי ביסודי ו-470 בעל יסודי.

אנחנו כבר לשנה הבאה הגדלנו את התקציב כי

'הדרך החדשה' מחייבת לא רק תלמידים ממוצא

אתיופי אלא תלמידים שצריכים תגבור

לימודי והעשרה. מקבלים גם כאן ארוחת

צהריים. אנחנו הגדלנו את התקציב ואנחנו

ניתן מענה רחב יותר, גם ליסודי וגם לעל

יסודי.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אתם יודעים כמה אתם תקבלו מהתכנית 'הדרך

החדשה'?

<יוספה קין:>

בחינוך, מה שאני יודעת היום, שלא קיבלנו

בחינוך.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

לא יודעת כמה נקבל, אבל אני אגיד, הגדלנו

את התקציב במובן שאם אני צריכה להתחיל,

אנחנו עכשיו סיימנו שנה, אם אני צריכה

לתכנן את השנה הבאה בפרויקט הלאומי,

כשאני עובדת מול הפרויקט הלאומי הם

אומרים לי 'השנה את תצטרכי להרחיב', כי

נצטרך להכניס גם אוכלוסייה שאינם

אתיופים. שוב, זה כמו שתיאר המנכ"ל, אנחנו

בונים את זה על סמך כסף שנקבל.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

הבנתי.

<יוספה קין:>

מיל"ת, זה 300 תלמידי יסודי, הם עובדים גם עם

תלמידים שאינם אתיופים, יש לנו מועדונית

פה ל-40 תלמידים א' עד ו' שהם רק תלמידים

אתיופים. בזמן הקיץ יש להם קייטנה, העשרה,

עם כריך, אחרי שמסיימים כיתה ו' צריך

להגיד להם 'אל תבואו', ממש לחסום אותם, כי

טוב להם, הם באים, יש להם עזרה בשיעורי

בית, זו דוגמה לטיפול.

יש לנו נשים מהלב והנשמה, הרכב קולי.

אנחנו לא רק עובדים על נושא ההישגים

הלימודיים, גם קצת לנשמה. יש לנו פה

קונסרבטוריון מצוין. לקחנו תלמידות שעשו

להם בחינה בקונסרבטוריון ויש להם הרכב

קולי.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אני חושב שהתמונה ברורה.

<יוספה קין:>

רק לסיים. אנחנו נסיים בטעם עוד יותר טוב,

יש לנו פרויקט ייחודי לפתח תקווה שנקרא

'המצוינים'. כמו שיש כיתת מחוננים, לנו יש

מצוינים, שעובדת, כמה שנים, סיגלית?

<סיגלית הלל יאראק:>

תשע שנים וזה לא רק ליוצאי אתיופיה, בשנים

האחרונות הכנסנו גם תלמידים שהם לא יוצאי

העדה ובשנת הלימודים הבאה בשתי שכבות

נוספות יהיו תלמידים יוצאי אתיופיה

וכאלה שלא יוצאי אתיופיה. תשע שנים, 300,000

שקל לשנה, עברו בתכנית הזאת למעלה מ-250

תלמידים.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

תודה. אני חושב שנקצר את זה. אני רוצה

התייחסות של משרדי הממשלה לנושא הזה.

נציגה או נציג משרד החינוך קודם כל. אני

זוכר, אני גם הייתי מעורב, לא מטעם המדינה,

בזמנו, סיגלית, את זוכרת?

<סיגלית הלל יאראק:>

בטח.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

שכשניר עציון נסגר היה שר החינוך גדעון

סער והייתה התחייבות, אני לא יודע אם

בכתב, אבל לפחות בעל פה אני זוכר שהייתה

התחייבות של להסיע אותם ומשרד החינוך

יתמוך. היינו במשרד החינוך. אמרתם ששנה

החזיק ואחר כך זה ירד. מה הסיבה לשינוי

הזה?

<רונית זכאי:>

אין לנו תשובה לעניין הזה, אנחנו שמענו את

זה פעם ראשונה, אנחנו נעביר את זה להנהלת

המחוז.

<יעקב ממן:>

הם יודעים מזה, התשובה שאנחנו מקבלים

מאוד פשוטה.

<רונית זכאי:>

ממי אתם מקבלים תשובות?

<יעקב ממן:>

מהמחוז. גם מירושלים.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אתן מהמחוז, אז תנו לנו הסבר.

<רונית זכאי:>

אני לא יודעת, אני צריכה לבדוק את זה. לגבי

ההסעות, זה משהו שאנחנו לא מטפלות בו

ואנחנו יכולות לבדוק את זה.

<יואל רזבוזוב (יש עתיד):>

מה התשובה הרשמית שאתם מקבלים?

<יעקב ממן:>

אנחנו מקבלים תשובה רשמית, אני אקל עלייך,

אנחנו גם הגענו עד לירושלים, למי שאחראי

שם על ההסעות בירושלים. התשובה היא מאוד

פשוטה, בתי הספר האלה, 'יש לכם פתרונות

בתוך העיר', זו התשובה, 'מאחר שיש לכם

פתרונות בתוך העיר אתם לא יכולים לקבל את

ההסעות החוצה', אבל הרעיון הוא שהפתרונות

בתוך העיר הם הפתרונות שיצרו את הבעיה

הקשה, שחבר הכנסת היה מעורב בזמנו. ההמלצה

אז, אני זוכר, אני הייתי מעורב גם אז, כי

השר גדעון סער, כשהוא בא ביחד עם מנהלת

המחוז לפתור את הבעיה, הם אמרו 'אוקיי, כדי

לפתור את הבעיה צריך להוציא את הילדים

האלה מחוץ לעיר' ובפרוטוקולים רואים

שמשרד החינוך כן אמר להשתתף בעלויות של

ההסעות, על פי הקריטריונים, 50%. אנחנו לא

רוצים לקבל מתנות. התשובה היום, מה שקרה,

שכחו.

מה הם עושים? כל שנה הם בודקים את הדוחות

שאנחנו מגישים להם ואז הם אומרים 'למה אתה

מסיע?' פתאום 'למה אתה מסיע', אף אחד לא

זוכר את הבעיה האמיתית שהייתה, למה אתה

מסיע? אז מה נעשה עכשיו? שלא לדבר על הגעת

תלמידי חוץ שאנחנו משלמים ושכר לימוד, כי

אותם עולים לא יכולים לעמוד בתשלומי

ההורים. לקחנו על עצמנו כל כך הרבה

התחייבויות בקטע הזה ופתאום באיזה שהוא

שלב אנחנו מוצאים את עצמנו לבד. זה יוצר

בדיוק, מה שאני מנסה להסביר לוועדה, הבעיה

שלי היא לא חס וחלילה משרד החינוך, יכול

להיות שמישהו שכח שם ואני מקווה מאוד

שיתקנו את זה, אבל הבעיה היא שכל פרויקט

שהמדינה עושה תמיד השאלה הראשונה שאנחנו

שואלים, האם זה פרויקט חד פעמי, שאחר כך

העירייה תספוג אותו לאורך שנים, או שזה

פרויקט רב שנתי.

וזו אחת הבעיות שיש לנו בתור עיר, וזו אחת

הבעיות שכשאני מגיע לראש העיר ואנחנו

עושים את כל העבודה, כמה זמן אנחנו נקבל

כסף, מה התכנית. הרי גם אנחנו עובדים לפי

תקציב, אנחנו בונים תקציב. איך אנחנו

מסדרים את התקציב. ברוך ה' אנחנו רשות

איתנה, האם הפרויקטים האלה יגרמו לנפילה

של העיר? אנחנו לא רוצים ליפול, כי אנחנו

רשות איתנה במדינת ישראל. האם המדינה היא

שגורמת לנו בפרויקטים האלה להפיל אותנו

בפרויקטים שהם מתחילים ואחר כך הם חוזרים

בהם מהתקציבים? יש פה המון שאלות.

בסך הכול מי שנפגע זה אזרחי העיר

בפרויקטים שבאמת, אני אומר, הפרויקטים

שאני שומע עליהם כל הזמן הם פרויקטים

מצוינים, אלה פרויקטים מחוללים, אלה

פרויקטים שיוצרים את מה שהמדינה, מי

שהוגה את הרעיון של הפרויקטים בממשלת

ישראל או בכנסת עושה עבודה יפה מאוד, אבל

ביישום שלהם אנחנו הזרוע הביצועית של

המדינה, אז אי אפשר להגיד לזרוע הביצועית

'תבצעי את העבודה ושכחנו לתקצב אתכם, או

שכחנו להעלות כספים'. זו אחת הבעיות הקשות

שצריך לפתור.

<דלילה כהן:>

אנחנו נעביר את המסר.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אנחנו רוצים בכתב מפורט לוועדה, מה הסיבה

שמשרד החינוך לא ממלא את התחייבותו. זו

שאלה אחת שאני רוצה לקבל תשובה עליה. הדבר

השני, אני רוצה לדעת האם אתם תכננתם או

הקצבתם על מסגרת של התכנית 'הדרך החדשה',

כי עוד חודש נשאר לנו להתחיל את הלימודים,

והאם העברתם את הכסף, אתם מתכוונים

להעביר את זה? כמה לעיריית פתח תקווה

הקצבתם מתוך 192 מיליון שקל? להזכיר לכם

שאני יודע ממה הכסף הזה, כמה אתם הקצבתם

לעיריית פתח תקווה.

<דלילה כהן:>

אנחנו לא הגענו עם נתונים כספיים.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אני הזכרתי לכם.

<רונית זכאי:>

אני רוצה להגיד משהו לגבי העניין הזה.

קודם כל רק ביום חמישי נערכה ישיבה עם

הרפרנטים המחוזיים סביב הנושא של 'הדרך

החדשה'. הרפרנטית של המחוז שלנו הייתה

ביום חמישי בפגישה הזו. אנחנו הגענו לכאן

בלי נתונים כי רק ביום חמישי הייתה

הישיבה. בכל מקרה כל הנושא של ההקצאות, של

תכנון הפעילות עם כל המענים שאתם רואים

פה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה יחד עם אגף

החינוך בפתח תקווה. אני, כמי שממונה על

הנושא, שותפה בהקצאות בוועדות ובכל

התכניות שיוספה הציגה פה. לגבי מה שהיה עד

כה אנחנו שותפים גם באיך נקצה את המשאבים

בהמשך.

לגבי נתונים ומספרים, כרגע אין לנו את

הנתונים והמספרים. לגבי הנושא של

התקציבים וההסעות, זה משהו שאני כראש

צוות עיר פעם ראשונה שומעת על הסוגיה

הזאת. נכון שבעבר העליתם את זה, אנחנו

נביא את הכול לשולחנה של מנהלת המחוז

ותקבלו על הכול תשובות.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אין לכם נתונים. מה אפשר לעשות אם אין לכם.

אז אני הולך למשרד העלייה והקליטה. אני

רוצה שתתייחס למה שהם התייחסו, על העיכוב

של העברת התקציבים. אתם חותמים על הסכם,

אבל אתם לא מעבירים את הכספים ואז

העירייה צריכה להתמודד עם המשאבים שלה.

<מאיר יחיאלי:>

דבר ראשון, אני רוצה להתייחס מבחינת

העבודה של המשרד. אנחנו כשלטון מרכזי

נמצאים בשטח ויש לי הכבוד לעבוד בפתח

תקווה, הלשכה שלנו נמצאת דקה הליכה מכאן,

עם הצוות שנמצא איתי כאן. צורת העבודה

שלנו היא קודם כל עבודה פרטנית עם העולים

בשטח, זה משרד שנמצא בשטח, ודבר שני, אנחנו

בשיתוף פעולה צמוד עם הרשות המקומית בכל

דרך שהיא. כך שגם אם זה ריקושטים וגם עם

דברים נוספים, אנחנו שומעים אותם ומקבלים

את זה יום יום.

להתייחסות הראשונה בנושא של התקציב.

ההגדרה היא מבחינת משרד האוצר והנציגה

היא חשבת המשרד. הרשות, כמו כל הרשויות

בארץ, מקבלת תקציב של תמיכה. ברגע שזה

תקציב של תמיכה אנחנו מתנהלים מול הרשות

בדרך הזאת, שכשמגישים הגשה לפעילויות, רק

אחרי שדנים בתקציב קובעים את גובה התקציב

שניתן בסוף לרשות. מקובל או לא מקובל, ככה

זה מתנהל מבחינת הדרישה של חשבת המשרד

ומשרד האוצר. לכן זו עובדה מבחינתנו,

מבחינת ההתנהלות.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

לפני שאנחנו הולכים לאוצר ממשרד הקליטה,

הדוברת הראשונה אמרה שיש פה הפרדה בעניין

התקציבים, ההפרדה היא שליוצאי אתיופיה

חותמים לחצי שנה תקציב, למה ההפרדה קיימת?

<מאיר יחיאלי:>

אני אתייחס בנושא של 'הדרך החדשה', או שאני

אמשיך את הנושא?

<היו"ר אברהם נגוסה:>

לא, משרד הקליטה לא נכנס ל'הדרך החדשה', אז

אל תיכנס לשם. תתמקד רק בתקציב של משרד

הקליטה, כי אני מכיר את התכנית.

<מאיר יחיאלי:>

כשאנחנו מדברים על הנושא של בין כל סוגי

התקציבים, בהסכמים שעובדים, אם ניקח את

הרשות בפתח תקווה, אנחנו מדברים גם על

החלטת ממשלה 246, גם קליטה בקהילה, גם נושא

של שירות הרווחה, גם תכניות. אנחנו

מתייחסים לנושא של תקציב לקהילת יוצאי

אתיופיה. ההחלטה מבחינת המשרד, מבחינת

המעבר ל'דרך החדשה', שאנחנו עובדים חצי

שנה, היות שמעבירים את השרביט, מה שנקרא,

למשרדים הבאים. לכן הוחלט מבחינת המשרד

לסיים עד סוף יוני 2016 את חלקנו. אנחנו

מבחינת החלוקה יותר חייבים להתייחס

לקהילת יוצאי אתיופיה, כי זה המנדט של

המשרד, עד 15 שנים בארץ. זו הדרישה ולכן גם

יצאה 'הדרך החדשה'.

היות שהמצב שנוצר הוא שעדיין אין העברת

שרביט בצורה מסודרת, אז משרד הקליטה

החליט, אנחנו החלטנו, להמשיך את הנושא של

לסייע לרשות לעוד חצי שנה ולכן נוצר פער

ונוצר מצב שפעמיים אנחנו דנים ומסייעים

לרשות גם מיולי עד דצמבר 2016.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

האם זה הפרדת התקציב רק השנה?

<ראיסה לייכטמנוב:>

לא, כבר שנתיים. 'הדרך החדשה' לא שמענו עוד.

<איציק ברוורמן:>

זה בסדר, משרד האוצר עוד לא שמע על התכנית

וייקח קצת זמן, זה יגיע אליו והוא ישמע.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

משרד האוצר, כל המשרדים שותפים. אני יושב

שם, אני יושב בוועדת השרים, אני יודע את

התכנית לפרטי פרטים.

<איציק ברוורמן:>

אבל הם שכחו להודיע להם.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

קודם כל אני אגיד, נכון, לפי המדיניות

החדשה 15 שנים ליוצאי אתיופיה, עשר שנים

לעולים אחרים. לכן בתכנית כל מה שמשרד

הקליטה היה מטפל מעבר ל-15 שנים היה עובר

למשרדים שונים. אז אני שאלתי האם מדובר על

השנה, אז אומרים שזו שנתיים. אם זו רק השנה

הזו אני יכול להבין מה שאתה אומר, אני

יכול לקבל, בגלל שזה תקופת מעבר, אבל זה

שנתיים, גם השנה הקודמת הייתה.

<איציק ברוורמן:>

כבודו צריך להכיר, כבר אצלנו תקופות מעבר

זה מצבים מאוד קבועים.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אני רוצה לשנות את המקום הזה, אני לא רוצה

להמשיך במצב הזה. זו הבעיה שלנו.

<איציק ברוורמן:>

נדמה לי שמי שחשוב פה כרגע זה האוצר.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

הבנתי.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

אתה יכול לתת לו עינוי של אינקוויזיציה,

זה לא יעזור, האוצר פה מכריע.

<איציק ברוורמן:>

כמו בהרבה דברים אחרים גם כן.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אנחנו קבענו כבר דיון, אז האוצר יבוא והוא

יסביר לנו.

<מאיר יחיאלי:>

אם כבר נתת לי את ההזדמנות, כבוד היושב

ראש, אני רוצה להתייחס לנושא כשמדברים על

פתח תקווה. זה המקום המרכזי שבו השער לפתח

תקווה זה השער שהעולים מגיעים לכאן,

האולפן המרכזי נמצא כאן. כשאנחנו

מתייחסים לזה שזה השער, אנחנו רוצים

לעודד עלייה. חלק מהדברים שאנחנו רוצים

להצליח ולעודד עלייה אז אנחנו מצפים

ועדיין מבקשים מהרשות לטפל במבנה של

מתנ"ס רמת ורבר, התנאים של הלימוד. אני

חושב שהשיקול שמדובר עליו, שזה נגרר, אני

חושב שצריך גם בנושא הזה לשים את הדעת, כי

מגיעים לפה, פתח תקווה זה מרכז העניינים

והמשפחות גם מגיעות לפה ואנחנו יכולים

לומר להיום, לסוף יולי, או לתחילת יולי,

שמבחינת פתח תקווה משנת 89' עד היום כבר

עברו את ה-50,000 עולים שהגיעו לכאן.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אני ראיתי קודם את דניאל שהרים את היד

שלו.

<דניאל מהרט:>

שמי דניאל, אני מנהל מחלקת הקליטה, בעבר

קראו לזה מוקד קליטה, אנחנו עברנו מכרז

לפני שנה. אני רוצה להגיד קודם כל שפתח

תקווה היא בין הערים הראשונות והבודדות

שלקחו את הפרויקט הזה שנקרא מוקד קליטה

ודאגו להכניס את זה פנימה לתוך הרשות.

אנחנו היום נותנים שירות הרבה יותר טוב

ויותר רחב בתוך אגף הקליטה.

קודם כל לגבי מה שהעלינו פה. התקציב של

מוקד הקליטה היום זה חצי שנתי, זה אומר

שכל חצי שנה מתכנסת ועדה והוועדה הזאת

אמורה לאשר את התקציב. אפשר להגיד שמשנה

שעברה לשנה הזאת התקציב למעשה ירד בחצי.

<מאיר יחיאלי:>

הוא לא ירד בחצי. אי אפשר לחזור על זה. אי

אפשר להשתמש במונח הזה. תדייק בנתונים.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

רגע, אני אתן לך אחר כך, אבל תן לו לסיים.

<מאיר יחיאלי:>

אין כפל תשלום, לא יכולים שאתם תקבלו

תקנים ממשרד הפנים, שישלם את התקנים שלכם,

וגם משרד הקליטה ישלם.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

רגע, אתה דיברת ואף אחד לא הפריע לך. הוא

יסיים ואחר כך אתה יכול להגיב.

<דניאל מהרט:>

למעשה יש לנו שירותים רבים שאנחנו

נותנים. קודם כל ראש העיר הזכיר את

המיוחדות ואת הייחודיות של כל עדה, אנחנו

עושים פה את חג הסיגד, את יום הזיכרון

ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם ארצה ועוד

ועוד נושאים שאנחנו נותנים פתרונות. יש

לנו בשלושה אזורים שונים קבלת קהל. כשאני

מדבר על קבלת קהל זה עולים שמגיעים עם

צווי עיקול, זה יכול להיות צו עיקול, זה

יכול להיות תרגום מסמכים וכלה בהרבה

מצבים שהמזכירות שלנו נותנות מענה.

לגבי התקציב עצמו, קודם כל, כל חצי שנה

אנחנו צריכים להיפגש עם הוועדה המקומית

ואז הארצית, אישור התקציב מגיע אחרי

שלושה חודשים, זאת אומרת בסוף נשאר לנו רק

שלושה חודשים להכין תכנית של שלושה

חודשים. אז אם אנחנו מדברים לצורך הדוגמה

בתעסוקה, עד היום, אני כבר כמעט שנה

ובשנים קודמות גם, לא הייתה תכנית אחת

שהיא באמת תכנית ארוכה של שנה בתחום

התעסוקה. זאת אומרת למשל אם הייתה לנו

תכנית של בודקי תוכנת QA לצורך הדוגמה, שזו

תכנית שנתית, לא יכולים לעשות אותה, בסוף

אנחנו נאלצים לעשות תכניות שהן תכניות

קצרות מועד בתקציב שהוא מאוד קטן. אלה

מגבלות שלנו שאנחנו מתמודדים איתן. אם

הוועדה הזאת בסופו של דבר תעשה את התקציב

הזה תקציב שנתי, כמו שקורה בכל האגפים

האחרים במשרד הקליטה, אני חושב שאנחנו

הצלחנו להשיג את התוצאה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

תודה. מה אתה אומר?

<מאיר יחיאלי:>

ההתייחסות להפעלת מוקד, התקציב להפעלת

מוקד ליוצאי אתיופיה, גם אם זה חצאי שנה

ל-2016, מבחינתנו ניתן להגיש לגם לנושא של

כוח אדם וגם לפעילות. ברגע שבמצב הנוכחי

פה בפתח תקווה, וזה הצד שלקחה על עצמה

הרשות, התקנים האלה מתוקצבים על ידי משרד

הפנים, לכן החלק שהוא תקציב של כוח אדם לא

נמצא פה בתוך הפעילות. לכן הפעילות לא

ירדה בחצי, ללקוח מה שנקרא, כשיורדים

לשטח. אם יש פה נקודה שהרשות לא מתוקצבת

על ידי משרד הפנים, אז כן מגישים במשרד

הקליטה שנתקצב בכוח אדם.

<ראיסה לייכטמנוב:>

משרד הקליטה מרוויחה פעמיים מעיריית פתח

תקווה, מרוויחה פעמיים. בשנה שעברה ב-2015,

היה לחצי שנה 400,000 תקציב, עכשיו התקציב

200,000. מרוויחים פעמיים, לא משלמים משכורת

ולא נותנים לפעילות.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

הבנתי. אני חושב שהדיון הזה צריך להתקיים

בנוכחות של נציג משרד הפנים וגם משרד

האוצר, לדעתי. לכן שני המשרדים האלה לא

קיימים כרגע, הם לא נמצאים, אנחנו לא

יכולים לקבל תגובה שלהם. לכן אני דוחה את

הנושא הזה לדיון של הוועדה שלנו שאנחנו

נקיים על היערכות משרדי הממשלה, ולהזמין

את שני המשרדים שיהיו ואז אנחנו נברר

באותו יום.

<יעקב ממן:>

לעניות דעתי משרד הפנים לא מתקצב תקנים

לעיריות.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

לא, עצם זה שאתה כעירייה קלטת אותו כעובד

עירייה אתה הפסדת.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

האוצר יגיד שהוא מעביר את זה דרך - - -

<יעקב ממן:>

לא, אני חייב לדייק. אני כבר 20 שנה, מתוכם

הייתי גם 12 שנה ראש רשות, אני לא מכיר תקן

שמשרד הפנים מתקצב עבור העירייה בכסף.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

לא לזה הוא מתכוון. ברגע שקלטת אותו

למערכת הוא על תקן.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אדוני המנכ"ל, אני אגיד לך - - -

<יעקב ממן:>

לא, כי זה מקומם אותי שאומרים - - -

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אל תתקומם, אני אגיד לך למה. לא משנה עכשיו

אם אנחנו נמשיך, לא נמצא את הפתרון כי אני

יודע איפה נמצא את הפתרון ואני אזמין

אותך לדיון.

<יעקב ממן:>

אין לי בעיה, אני אגיע.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

ואתה תבוא לכנסת לדיון. גב', בבקשה,

בקיצור.

<ירושלמית מאושר:>

שמי ד"ר ירושלמית מאושר ממשרד החינוך,

האגף לחינוך מבוגרים. אני מנהלת אזורית

של האולפנים לעברית. פתח תקווה זו עיר

שהיא תחת אחריותי. אני מצטערת קצת לקלקל

כאן את כל העניינים, אצלנו באולפן יש כ-500

תלמידים במהלך השנה, התלמידים שלנו

לומדים לפי תכנית מסודרת של משרד החינוך,

יש צוות מורים מצוין, אבל לצערי המבנה

והתנאים הם מתחת לכל ביקורת. היה אצלנו

אמיר, עוזר ראש העיר, משרד הקליטה

והנציגים יודעים בדיוק על מה אני מדברת,

גם רעיה יודעת על מה אני מדברת, האולפן

נמצא בתוך מתחם מתנ"ס רמת ורבר, הוא

כמובלעת בתוך המתנ"ס, אין לו שירותי אב

בית, המזגנים בקושי פועלים, הוא נראה כמו

חצר אחורית של כל מקום. אני אפילו מתביישת

להזמין אתכם לסיור שם.

<איציק ברוורמן:>

אני מסכים איתך, אבל למה אף אחד ממשרדי

הממשלה הנכבדים לא נותנים גרוש אחד שחוק

למטרה הזו. למה הכול נופל עלינו?

<ירושלמית מאושר:>

משרד החינוך מממן צוות הוראה מיומן.

<איציק ברוורמן:>

מצוין, שגם יממן את המקום.

<ירושלמית מאושר:>

משרד הקליטה ומשרד החינוך מעביר תקציב

להפעלת האולפן.

<איציק ברוורמן:>

ומי צריך לממן את המקום?

<ירושלמית מאושר:>

הרשות.

<איציק ברוורמן:>

למה?

<ירושלמית מאושר:>

היא קולטת עלייה.

<איציק ברוורמן:>

סליחה, קליטת עלייה, שהמדינה תעזור לנו.

שלחו לנו כל כך הרבה עולים, אנחנו שמים

מיליונים, איפה המדינה? מה זה

ההתייפייפות הזאת?

<ירושלמית מאושר:>

אדוני ראש העיר, ישנו - - -

<איציק ברוורמן:>

כל פעם מטילים על הרשויות יותר ויותר

הוצאות. מה, מאיפה? מאיזה תקציב?

<ירושלמית מאושר:>

אדוני ראש העיר, ישנו מכתב של מנכ"ל משרד

הקליטה, מה-7 בפברואר 2016, שהאולפן יעבור

להפעלתו של המתנ"ס בתוך רמת ורבר, זאת

אומרת שאת שירותי אב הבית וההפעלה

המתואמת ושיתוף הפעולה שנעשה עם מנהל

המתנ"ס, למה זה לא מתבצע? למה קיימת

התעלמות?

<יעקב ממן:>

אני רוצה להגיב. אני טיפלתי בנושא הזה

בצורה מאוד מדויקת. צר לי שהמנכ"ל לא מכיר

את פתח תקווה, צר לי שהמנכ"ל לא יודע מה

קורה שם, אם הוא היה בא רואה ולומד ורואה

איך אפשר להכניס למתנ"ס שהוא גירעוני עוד

משהו, להכניס אותו עוד יותר לגירעון? צר

לי שאתם לוקחים החלטות בלי להכיר את העיר

ובלי להכיר את הצרכים. צר לי על הדבר הזה,

באמת צר לי.

<ירושלמית מאושר:>

אדוני המנכ"ל - - -

<יעקב ממן:>

לתת מדריך - - - זה רק מראה שבאמת חבל - - -

<ירושלמית מאושר:>

אמרו פה נציגים של משרד הקליטה ושל

הסוכנות ואני מדברת על לפני שנתיים, שהם

באים לבקר והם - - -

<היו"ר אברהם נגוסה:>

היה הסכם, הסוכנות היהודית, משרד הקליטה,

משרד החינוך, אני מקווה ש - - -

<ירושלמית מאושר:>

האגף לחינוך מבוגרים.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

האם אתם ישבתם ויש הסכם עם הרשות המקומית,

עם עיריית פתח תקווה, שהם יספקו את המקום

ואתם תספקו את כוח האדם? יש הסכם כזה?

<ירושלמית מאושר:>

כל שנה יש הסכם התקשרו בין הסוכנות ומשרד

הקליטה לבין הרשות המקומית.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אז אם יש הסכם - - -

<יעקב ממן:>

אין הסכם. ההסכם הוא רק שהם מביאים את

ההדרכה ואת הפעילות.

<ירושלמית מאושר:>

לא, הם מעבירים כסף.

<יעקב ממן:>

למה? אבל מי צריך - - - השיפוץ שם זה

מיליונים. מי צריך לממן את זה? הרשות?

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אני אומר פה, ההסכם, אני מקווה שזה לא הסכם

בעל פה, ההסכם צריך להיות כתוב, נכון?

<ירושלמית מאושר:>

הסכם להפעלת אולפן.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

ההסכם להפעלת האולפן, האם זה בכתב או בעל

פה?

<ירושלמית מאושר:>

כתוב.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

בכתב, בסדר גמור, אז אנחנו נוכיח את זה - - -

<ירושלמית מאושר:>

אדוני היושב ראש, אני מנהלת אולפנים

בערים מסביב לפתח תקווה והדברים שם

עובדים. יש תקלות, אבל פה עשר שנים אני

נמצאת בפתח תקווה, לא הושקעה אגורה. לא

ייתכן שחדרים לא נעולים, מזגנים לא

עובדים, אין שירותי אב בית. אני מנהלת

מוסד חינוכי של 500 תלמידים בשנה, אנשים

מבוגרים - - -

<איציק ברוורמן:>

כל מוסד חינוכי משרד החינוך משתתף. איפה

משרדי הממשלה פה? במה? במדריכים. בואו

תעזרו לנו בתחזוקה. לי אין כסף עבור זה.

אני עושה פה - - - לי אין כסף.

<ירושלמית מאושר:>

אז למה אתה לא עונה להם?

<איציק ברוורמן:>

אני לא עונה? מה אני עושה כל הזמן?

<ירושלמית מאושר:>

יש התעלמות מוחלטת מהמכתב של משרד

הקליטה.

<איציק ברוורמן:>

כי כשאני אומר את זה אז יש התעלמות מהצד

השני, כי זורקים על הרשות יותר ויותר

משימות.

<ירושלמית מאושר:>

אדוני ראש העיר, אין התעלמות, האולפן

ממשיך לעבוד ותלמידים באים ולומדים

ומסיימים ומגיעים להישגים יפים ויש צוות

הוראה מיומן ומוכשר של האגף לחינוך

מבוגרים של משרד החינוך.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

תודה. חבר הכנסת רוברט אילטוב.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

צריך לעשות קצת סדר. בזמנו הייתי גם ממונה

על הקליטה, גם יושב ראש ועדת הקליטה

בעיריית נתניה. אולפנים ממומנים גם על

ידי הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית

מעבירה תקציבים. לפחות במה שקשור לעיר

נתניה אני זוכר שזה היה תקציב נוסף, אז

תבדקו את הדבר הזה. זה לא משרד הקליטה.

<קריאה:>

- - - הגורם המפעיל של משרד הקליטה זה

הסוכנות היהודית.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

כן, מי שמשלם את אחזקת האולפנים. התקציב

למורים עובר דרך משרד החינוך, אם אני לא

טועה, אבל הבעיה היא לא פה, הבעיה הרבה

יותר מורכבת ואנחנו דנו על הבעיה הזאת

כשהייתה ראש עיריית נתניה בוועדה והנושא

של עיר קולטת עלייה, או עיר עולים, זה

הנושא הבעייתי. כאשר יש ערים שקולטות

המון עולים ולא מקבלות את התקצוב מאותן

ההכנסות שהמדינה משלמת על מוסדות המדינה

ויש ערים שמקבלות את התקצוב כי קוראים

להם עיר עלייה או עיר קולטת עלייה, והם

בעצם לא קולטים את העולים. זה מיליוני

שקלים בסך הכול. אני חושב שהנושא הזה הוא

נושא שאנחנו חייבים לטפל בו לא פחות מאשר

נושאים שמול המשרדים, מכיוון שיש שם כחצי

מיליארד שקל לחלוקה לעולים שלא מגיעים

לעולים, אלא מגיעים לערים. לפעמים הם במצב

כלכלי לא פשוט ולכן לא משנים את מדיניות

הממשלה בסוגיה הזאת, אבל לא ייתכן שעיר

שקולטת עלייה לא מקבלת את הכסף וערים

שקולטות עלייה - - -

<יואל רזבוזוב (יש עתיד):>

אתם בתוך הרשימה?

<יעקב ממן:>

אני לא בטוח, אנחנו לא.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

אתם גם לא בתוך הרשימה, להערכתי.

<איציק ברוורמן:>

למרות שיש לנו כאלה כמויות אנחנו לא.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

אני אומר להערכתי.

<ראיסה לייכטמנוב:>

יותר מ-20% זה עיר קולטת עלייה. אנחנו 20%.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

הסוגיה הזאת יכולה לעזור. אני חושב שגם

אתם לא נמצאים באותה רשימה, למרות שיש לכם

הרבה עולים ולפעמים כמות העולים באותן

ערים יותר גדולה מאשר כמות האוכלוסייה

בערים שמקבלות את התקציבים ולא מעט

תקציבים. פה צריך לעשות סדר. הכסף הזה

יכול למצוא את הפתרון להרבה מאוד בעיות

שיש פה ושאנחנו מעלים אותן. אנחנו כמובן

מעלים את הסוגיה הזאת בדיון בקבינט

העלייה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

תודה. אני חושב שהעניין - - -

<רונית זכאי:>

אני רוצה לתת תשובות. אני יצאתי ודיברתי

עם מנהלת המחוז שלנו. דיברתי איתה ברגע

זה, היא קראה למנהלת מחלקת ההיסעים. לגבי

ההתחייבויות, מה שאומרת מנהלת מחלקת

ההיסעים זה שבהתאם להבטחות משולמות

הבקשות ואם יש בקשות שלא שולמו או לא

קיבלתם בחזרה, היא מבקשת שתיתנו שוב

ותבקשו - - -

<יעקב ממן:>

זה בדיחה. את יודעת מה? אני עד סוף השבוע

אגיש.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אני מבקש לתת לה לסיים, בבקשה.

<רונית זכאי:>

אתם יכולים להרוג את השליח.

<יעקב ממן:>

לא, חס וחלילה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

היא מביאה לנו את הבשורה ואתם מתנפלים

עליה. מה אתם רוצים?

<רונית זכאי:>

לגבי הנושא של הקצאות העיר, התקציב של

'הדרך החדשה'. אכן יש תקציב מאוד רחב, כרגע

הוקמה במחוז ועדה שבוחנת את הצרכים

השונים ברשויות השונות במחוז תל אביב

ובקרוב מאוד כל רשות תקבל בהתאם לצרכים

שלה את ההקצאה של המחוז. זו התשובה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אוקיי, בסדר גמור. ואני מציע, אדוני

המנכ"ל, תגישו את הבקשה, לפי ההוצאות

שהוצאתם, שאתם תקבלו בחזרה.

<יעקב ממן:>

מיום שהתחלנו. נעשה את זה רטרואקטיבית

ובוא נראה מה יהיה. דרך אגב, עשיתי הרבה

ימי הולדת, לא השנה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

בבקשה.

<ישעיהו תמנו:>

$

"

&

>

@

B

D

’

–

¨

ª

¬

®

ö

ú

(

*

,

.

p

t

†

ˆ

Š

Œ

þ

hEm

hEm

摧浅

摧浅

摧浅

摧浅

hEm

hEm

hEm

摧浅

J הן ברמה עירונית והן בירושלים, בכותל,

וכ-500 משתתפים בסיור מורשת לילדים והורים.

אני מדגיש ילדים והורים, אף אחד לא יוצא

בלי ילד, או הסבא יוצא עם הילד, המטרה היא

לחזק את הקשר בין הורים וילדים ולחבר

אותם למקום. כמו כן מתבצעות סדנאות

להורים ולבני נוער, גם סביב מועדי ישראל

במהלך כל השנה והדגש גם על הנושא של חג

הסיגד לכלל האוכלוסייה. המטרה לחשוף את

התרבות של קהילת יוצאי אתיופיה.

כל זה היא רק תמצית של דוגמה של פעולות

מוצלחות שנעשות בתוך המחלקה וכל זה

בתקציב של עיריית פתח תקווה. זו האג'נדה

של ראש העיר והמנכ"ל לשלב ולקדם את קהילת

יוצאי אתיופיה. אם יש דרך חדשה, תכניות

כאלה שכאשר אני תקוע בתקציב ודבר כזה

יכול לסייע ולעזור זה באמת יכול לעזור.

תודה רבה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

תודה. סלמון מספין, בבקשה.

<סלמון מספן:>

תודה. אני ראש הקהילה של עולים חדשים. גם

ככה לא תבינו אותי, גם ככה אני לא - - -

<היו"ר אברהם נגוסה:>

יושב ראש העולים החדשים.

<איציק ברוורמן:>

הוא יתרגם.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אם זה נוח לך, תדבר באמהרית. אבל העברית

שלך עברית טובה, אז תמשיך בעברית.

<סלמון מספן:>

אני אגיד באמהרית.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

איך שנוח לך, בסדר.

<סלמון מספן:>

(מדבר באמהרית).

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אני רשמתי את כל השאלות, שלא לשכוח. קודם

כל הוא מברך את כל המשתתפים, זו הזדמנות

טובה, תודה, הוא אומר. דבר שני, לגבי זקני

הקהילה, זקני העולים, יש תכנית פעמיים

בשבוע, אבל התכנית הזו לא כוללת את כולם.

למשל אנשים שנמצאים באזורים אחרים, לא

כולם נכללים. הדבר השלישי, בנוגע לפעילות

לצעירים, אין מספיק פעילות לצעירים, אם זה

ספורט, אם זה כל מיני פעולות ברמה כדי

שהנוער יהיה עסוק אחר הצהריים. אין מספיק

תכניות לצעירים. הדבר הרביעי, שמעתי שפה

דובר על קייטנה שילדים משלמים 270 שקל, האם

הדבר הזה כולל את כולם, או רק חלק? דבר

חמישי, לגבי העולים החדשים, אין בית כנסת

בשבילם, הם מבקשים הרבה זמן ועדיין אין

פתרון של בתי כנסת לעולים החדשים.

<איציק ברוורמן:>

אנחנו מקימים עכשיו.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

מוקד קליטה. כשיש אורחים שבאים מוקד

הקליטה לא מזמין את כל האנשים או כל

האנשים לא שותפים בעניין הזה. דבר השביעי,

יש הורים שרוצים לשלוח את ילדיהם לבתי

הספר שהם רוצים ולא תמיד מקבלים את

האפשרות הזו כדי לקבוע לאן הילדים שלהם

יילכו.

<איציק ברוורמן:>

זה נכון גם לילדים ותיקים. זה נכון לכולם.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

שאלה מספר שמונה, יש לנו רב, רב הקהילה,

לרב הקהילה לא נותנים זכות לערוך חופה,

לחתן, לכן חשוב לנו שיהיה לו גם את הזכות

הזו.

<איציק ברוורמן:>

אני ביקשתי שיאשרו לי את האפשרות לתת

חופות.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

תשע, הם מאוד מברכים ומודים למנכ"ל

העירייה, שהוא הגיע לראות למטה ואנחנו

מאוד מודים לו והוא עוזר לנו הרבה.

<יעקב ממן:>

וראש העיר.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

הוא אמר המנכ"ל.

<יעקב ממן:>

את ה-250,000 הוא אישר, לא אני.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

רשמתם את השאלות? מי מתייחס לשאלות האלה

ותתייחסו בקיצור.

<ראיסה לייכטמנוב:>

מה שקשור לקייטנות. לפני חודש היה נוהל של

אגף הקליטה בעיריית פתח תקווה, לכל

המתנ"סים, היו הודעות בכל יחידה ויחידה,

מי שרוצה לשלוח מהקהילה של יוצאי אתיופיה

ילדים לקייטנה ולקבל הנחות, בבקשה.

כדוגמה היום יש רוב מתנ"סים, במתנ"ס

ביוספטל, איפה שיש קהילה חדשה, 48 ילדים

נרשמו וקיבלו. אם ההורים לא רואים ואנחנו

לא עשינו עד 15 שנה בארץ, מעל 15 שנה בארץ, מי

שמגיע מגיע. רק ביקשנו נתונים, שברוך ה'

מספיק לעשות מהקהילה מסכנים, מסכנים,

מסכנים. אנחנו ראינו בוועדות בכל

המתנ"סים, משכורת לאבא ולאמא יותר מ-20,000

שקל לחודש ושני ילדים. בטח שהם לא קיבלו,

אבל הרוב קיבלו הנחות. מה שקשור לקייטנות.

לפעילות לקשישים, בשנה אנחנו פתחנו לשני

מקומות פעילות לקשישים. זה ספורט, מוזיקה,

יצירות, במתנ"ס יוספטל, גם בשכונת שעריה,

בתקומה, עם מדריכים מקצועיים ששם עובדים.

100 אנשים שעכשיו לומדים באולפן באגף

הקליטה, זה לא קשור למשרד הקליטה, זה רק

עיריית פתח תקווה. 100 אנשים מקהילת יוצאי

אתיופיה. הרוב, 90%, זה עולים חדשים. וכולם

יודעים מי זה מוקד קליטה, מי זה אגף

הקליטה. ב-25 כולם מוזמנים למסיבת סיום, 100

אנשים מקבלים תעודות.

<דניאל מהרט:>

אני רוצה להתייחס. קודם כל לגבי מוקד

הקליטה. אנחנו נותנים מענה לכלל העולים,

לא משנה, דרך אגב, באיזה שנה הוא עולה.

קודם כל בנושא של קבלת קהל, אמרתי, אנחנו

נותנים מענה וקבלת קהל בשלוש שכונות

עיקריות, במרכז העיר, זה היום המרכז שיש

בו הכי הרבה עולים וכל הזמן העולים

החדשים שמגיעים מגיעים למרכז העיר

ואנחנו מנסים לתת פתרונות. לא תמיד יש לנו

את הפתרונות ואת התקציבים. גם אין שם

הגדרה של שכונה, אין גבולות, זאת אומרת

מרכז העיר צפונה, מרכז העיר דרומה, זה ממש

מתפרש על שטח מאוד גדול. אנחנו בהבנה

שצריכים לתת שם מענה.

לגבי קשישים, יש לנו שני מרכזים, יש מרכז

ביוספטל. הוא צודק שיש רק יומיים, אבל זה

מגבלות התקציב. יש לנו פעמיים בשבוע

ביוספטל, אנחנו נותנים שם ספורט ואמנות

והרצאות. כנסת ישראל, יש שם מרכז שפועל

המון שנים וגם שם יש פעמיים בשבוע, יום

ראשון ושלישי, ובתקומה, זה גם פרויקט נוסף

שלקחנו על עצמנו, כי היה להם יום אחד

בשבוע והוספנו עוד יום. בתקומה זה פעמיים

בשבוע.

עוד דברים, אנחנו פועלים בתחום התעסוקה.

יש פה את שלומי שהוא רכז התעסוקה, שתיכף

אולי יגיד מה התעסוקה וההכשרות

המקצועיות. יש לנו נושאים נוספים שאנחנו

מטפלים בהם, דובר על שיתוף הפעולה, הוא

העלה את הנושא של האם אנחנו נותנים ביטוי

לכולם. אז כן, יש לנו קבוצות פוקוס או

פעילים שאנחנו - - - היה הוועד החדש שהצטרף,

אנחנו גם בירכנו על הוועד החדש שהצטרף,

אנחנו נשמח שהוא יהיה חלק מקבוצת האנשים

שבאים וחושבים על איזה תכניות, איזה

צרכים צריכים.

בנושא של כיתות אולפן. ירושלמית, יש כיתות

אולפן היום, אבל ראינו שהקהילה האתיופית

לא מגיעה לשם. זה גם עניין של צורך שנתנו

מענה, זה עולה 600 ₪ להירשם בכיתת אולפן

ואז ראינו שהעולים ממש מצביעים ברגליים

ולא מגיעים. אנחנו יצרנו מענה עירוני

שלמעשה עם תשלום סמלי של 50 ₪, פרויקט

שקוראים לו עברית לכל עולה. כל עולה שרוצה

ללמוד עברית מגיע ומקבל מענה. אנחנו

עשינו פיילוט והפיילוט הזה היום, בעקבות

הפיילוט הזה, אנחנו נמצאים היום ב-68

תלמידים שמסיימים היום את התכנית ואנחנו

רוצים להרחיב את זה עם שותפים נוספים, עם

החבר'ה של 'הדרך החדשה', 'עיר ללא אלימות',

צוות מקצועי רחב שנמצא, צוות היגוי

עירוני שביחד אנחנו רוצים לעשות תכנית

אחת גדולה שתיתן מענה גם לכיתות עברית

וגם להשלמת השכלה, כי אנחנו ראינו שיש

בעיה של 12 שנות לימוד. רוב העולים, רוב

הקהילה למעשה, עובדים בעבודות קבלן

ואנחנו רוצים לתת להם 12 שנות לימוד וזו

תכנית שאנחנו מנסים כרגע לתפור.

<ירושלמית מאושר:>

600 שקל זה העירייה קובעת, לא אנחנו, לא

משרד החינוך.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

אנחנו צריכים לסיים, אין לנו זמן.

<יעקב ממן:>

בנושא בית הכנסת. בהנחיית ראש העיר אנחנו

בונים עכשיו מרכז רוחני לקהילה האתיופית,

סדר גודל של עלות של כמעט 5 מיליון שקל.

אני הייתי איתם בסיור שם, הם רוצים גם

באזור ההוא. זה בשלב מאוחר יותר. כרגע

אנחנו בונים מרכז אחד, אני לא מכיר הרבה

מקומות בארץ שבונים בסכום כזה מרכז רוחני

כזה גדול. השלב הבא, צריך בינתיים להשתמש -

- - אנחנו נעזור להם בשלב מאוחר יותר כי הם

רוצים גם באזור של יוספטל.

<סיגלית הלל יאראק:>

חשוב לי להגיד משפט אחד בעניין החינוך.

אני סיגלית, מנהלת אגף חינוך יסודי, אבל

אני חושבת שאני יכולה לדבר כאן בשם כלל

מנהלי אגפי החינוך. אנחנו במינהל החינוך

כל המעשים שלנו, כל הפרויקטים שלנו,

התכניות, גם של ישעיהו, גם תכניות נוספות

אחרות שאני הצגתי בפניך במפגש שהיה לנו

לפני מספר שבועות בכנסת, הן נובעות

מתפיסת עולם, תפיסת עולם שמדברת על להכיר

את מורשת העדה ולתת מענה לצרכים

האינדיבידואליים, גם של הפרטים וגם של

התלמידים על פי שכבות הלימוד. חשוב לי

מאוד להגיד שפתח תקווה היא פורצת דרך

בתחומים האלה, בכל מה שקשור ליוצאי

אתיופיה, גם בתחום של מצוינות ומחוננות,

ודיברתי על זה גם היום במסגרת המפגש פה.

אני שומעת שהמזכירות הפדגוגית במשרד

החינוך מתכוונת לגבש שני שיעורים לכל

שכבת גיל בנושא של תרבות יוצאי אתיופיה,

פתח תקווה גם בעניין הזה הקדימה, לנו יש

חמישה שיעורים לתלמידי כיתות היסודי,

שבועיים לפני חג הסיגד, 20,000 תלמידים

ברחבי העיר ילמדו על תרבות יוצאי

אתיופיה, על העושר התרבותי, על הזהות

היהודית, על ביתא ישראל וכו'. חשוב לי מאוד

להגיד שהדברים באים מתוך מחשבה ולא כפועל

יוצא לתת מענים למצוקות שעולות מתוך

השדה.

<היו"ר אברהם נגוסה:>

לא נעים לי לא לתת לאנשים, אבל תקצרו

בבקשה.

<זהבית דסאו:>

שמי זהבית דסאו, אני מנהלת מרכז נוער

בתקומה, מטעם אגף הנוער והצעירים. אני

רוצה להתייחס לשאלה שהוא העלה מקודם לגבי

העניין של הצעירים, שיהיה להם מענה. באגף

הנוער פועלים 12 מרכזי נוער שפזורים בכל

רחבי העיר. יש מוקדים מסוימים, נגיד

בשכונות הדרום, שכן יש שם את המענה. אני

נמצאת בשכונת תקומה ואפשר לראות קודם כל

את העניין של האינטגרציה, זה נורא חשוב,

אם מתחילים את זה בבתי ספר, בתוך מרכזי

הנוער, שזה פועל אחר הצהריים, מארבע עד

תשע, ועכשיו בקיץ מארבע עד 12 בלילה, כדי

לתת להם מענה, כדי שלא יסתובבו בחוץ

ולמנוע את הוונדליזם והשוטטות, ובתוך

מרכזי הנוער, לפני שאנחנו פותחים.

על תכניות הקיץ אנחנו עובדים מחודש

אפריל-מאי בשיתוף עם הנערים, לשאול אותם

ולדעת באמת מה הצרכים שלהם ואיך הם

יכולים להוביל. אנחנו לא משתלבים, אנחנו

מובילים, הנערים. בכל הטקסים, זה גם יוצאי

אתיופיה וגם מקהילות אחרות. אפשר לראות

באמת את הנוכחות ואת ההובלה שלהם, לראות

בני נוער, במיוחד מקרב העדה, שמתגייסים

לתפקידים מאוד טובים ולראות שזה נערים

שהסיכויים - - - כי הסביבה קצת השפיעה,

הסיכויים היו חלשים, וכשהם מגיעים לתוך

מרכזי הנוער אפשר לראות באמת את העבודה.

אני באתי לספר שברגע שהנערים לוקחים

אחריות על החיים שלהם, אחריות אישית, יש

מענה. בתוך מרכז

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]