פרוטוקול מספר 288, ועדת הכלכלה, 19/07/2016

הכנסת העשרים

מושב שני

<פרוטוקול מס' 288>

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ו (19 ביולי 2016),

שעה 9:30

<סדר היום:>

<תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת

חלוקה), התשע"ו-2016>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

יעקב פרי – מ"מ היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

איילת נחמיאס ורבין

חברי הכנסת:

יעל כהן פארן

<מוזמנים:>

רפרנט חשמל, אנרגיה וגז טבעי, מינהל

התכנון – עינב סירקיס

יועץ מנהל התכנון, מינהל התכנון – יעקב

פישר

הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות,

האנרגיה והמים – יערה גלבוע

מנהל אגף תכנון סטטוטורי, משרד התשתיות

הלאומיות, האנרגיה והמים – אסף כהן

מרכזת אמצעי הוראה והמחשה, משרד הכלכלה

והתעשייה – ענת בר כהן

מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד

הכלכלה והתעשייה – דוד אסף

תכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה –

בני פירסט

יועמ"ש מחוז דרום, כבאות והצלה, המשרד

לבטחון פנים – יפעת פרנקבורג

ראש ענף חומרים מסוכנים כב"ה, המשרד

לבטחון פנים – אשי אביזמר

תכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה –

בני פירסט

מנהל אגף א' תכנון ובניה, משרד הפנים –

אלעד לב

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד הפנים – דרורה

שפירא

ס.מנהל מינהל התכנון, משרד הפנים – שירה

ברנד

משפטנית-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים –

נועה סוניה עמירב

מנהלת מחלקת תכנון סטטוטורי, חברת הגז

הישראלית - נתיבי גז לישראל – רחל לוטן

מנהל תחום אנרגיה ותשתיות, התאחדות

התעשיינים – נתנאל היימן

מנהלת מחלקה, התאחדות התעשיינים – ליאת

הוכמן

כלכלן אנרגיה ותשתיות, התאחדות

התעשיינים – אלעד נצר

מנכ"ל תל בר תעשיות למוסדות בריאות, נציגי

מפעלי תעשייה – עופר אופיר

מנהל תחום גז טבעי, אמישרגז, חברות למתן

שירותים להזרמת גז – יצחק טל

יועצת משפטית, נגב גז טבעי, חברות למתן

שירותים להזרמת גז – מלמוד ענבר

מנכ"ל נגב גז טבעי, חברות למתן שירותים

להזרמת גז – שפיצר משה

יועץ משפטי, סופרגז, חברות למתן שירותים

להזרמת גז – רונן לשם

יועץ משפטי, סופרגז, חברות למתן שירותים

להזרמת גז – יותם אדמי

עו"ד נגב גז טבעי, חברות למתן שירותים

להזרמת גז – כרמל חנני דגני

מנהל פרוייקטים, מרימון גז טבעי, חברות

הפועלות בתחום הגז טבעי – מרדכי עמנואל

עו"ד מרימון גז טבעי, חברות הפועלות בתחום

הגז טבעי – נעם ברימן

מנהלת רישוי וסטטוטוריקה, חברת ברן,

חברות הפועלות בתחום הגז טבעי – רחל

קורן

מנכל חברת סופר אנ.ג'י, חברות הפועלות

בתחום הגז טבעי – נתי גלבוע

מנכ"ל, הרשות להסמכת מעבדות – אתי פלר

מנהל חטיבת תו"פ, רשות הטבע והגנים –

יובל פלד

עו"ד, חברת מקורות – ליאת כהן ינקלביץ'

מהנדס, חברת מקורות – דותן דריקר

סגנית יועמ"ש, רכבת ישראל – בושמת פלג

יו"ר איגוד האומנים והאנרגיה בהסתדרות,

ההסתדרות הכללית החדשה – דוד גלנוס

משפטנית, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

– נועה סוניה עמירב

עו"ד – שירלי סופר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו ב

HYPERLINK

"http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Economics/Pages/Committe eAgenda.aspx?Tab=3" קישור זה.

<ייעוץ משפטי: >

איתי עצמון

<מנהלת הוועדה:>

לאה ורון

<רשמת פרלמנטרית:>

שרון רפאלי

<תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת

חלוקה), התשע"ו-2016>

<היו"ר יעקב פרי:>

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת

ועדת הכלכלה. בוקר טוב למנהלת הוועדה,

בוקר טוב ליועץ המשפטי, בוקר טוב לכל

הבאות והבאים. אני מקווה שתהיה לנו סדרה

גם חשובה וגם יעילה של אישור תקנות משק

הגז הטבעי. יהיו שלושה דיונים שאת הראשון

אני פותח זה עתה.

על סדר היום בישיבה הזאת ננסה – ואני

מקווה שגם נצליח – לאשר את תקנות משק הגז

הטבעי – תכנית עבודה לרשת חלוקה. זה

הדיון הבסיסי ועל סמך התיקונים וההערות.

פה האישור של התקנות כפי שהן מופיעות.

אנחנו גם נרוץ בשני הדיונים שיהיו ב-11:00

וב-12:30. התקנות מציעות תיקונים להגדרת

הליכי התכנון שנדרשים לאישור תכנית

עבודה לרשת חלוקה לצנרת הגז הטבעי. אני

רוצה להזכיר לכולם שתחילתן – ואני לא

רוצה לחזור ל-2002 ול-2006 – בחוק ההסדרים

מנובמבר 2015. השאלה הראשונה שהייתי רוצה

לשאול את נציגי הממלכה זה איך אנחנו

מבטיחים, בהנחה שניענה לבקשת שר האוצר

ונאשר, איך אנחנו מונעים שלא יהיו דחיות

ולא יהיו טרטורים שאני מניח שסובלים מהם

בעלי רישיונות החלוקה. אני מבטיח שניתן

לכולם להתייחס, אבל אני מבקש שהדברים

ייעשו בסדר. ככל שנעשה אותם בסדר הגון

יותר כך נצליח בסופו של דבר לנסות לאשר.

התקנות מבקשות בגדול להרחיב את הפטור

שהיא הנקודה החשובה והמהותית ביותר

מהיתר בנייה גם לתשתיות תת-קרקעיות לגז

טבעי, למעט על כזה שעולה על 80 באר שזאת

מידת הלחץ. מהמעט שאני מבין בנושא הזה זאת

מידת הלחץ הגבוהה ביותר. התקנות גם

מבקשות להסדיר את הגשת תכנית העבודה לרשת

חלוקה, תיאום התשתיות שכרוך בתכנית

ותחולת התקנות החדשות.

ידידי ורעי איתן כבל שאני מחליף אותו

קיבל מכתב משר האוצר לגבי תקנות הגז

הטבעי – תכנית עבודה לרשת חלוקה. אני לא

אקריא אותו. הוא מבקש דיון ואישור ועדת

הכלכלה לתקנות האלה. אני ראיתי עמדות של

רשות הטבע והגנים וראיתי עמדות ובקשות

לתיקונים של התאחדות התעשיינים. אני מודה

שבקשות אחרות, לפחות אלי, או הערות אחרות,

לא הגיעו. אז אני מבקש רק אם אפשר לפתוח את

הדיון. הנושא הוא מאוד חשוב ומאוד טעון.

כל נושא עיסוק במתווה הגז עבר הרבה מאוד

דיונים גם בחדר הזה, גם בחדרים אחרים וגם

במליאה. רק לאחרונה, אם אינני טועה אתמול,

היה פרסום בעיתון כלכלי חשוב שבו הוא

אומר שחברת החשמל משלמת 5.8 דולר ליחידת

חום, שזה על-פי המפה באותו עיתון המחיר

הגבוה ביותר בעולם. אני אומר באמירת

ביניים – הוועדה הזאת לא תצליח גם אם היא

תבקש להוריד את המחיר, אבל צריך להזכיר את

הדברים האלה כיוון שאין בכלל ספק לא לי,

ואני מניח שלאף אחד סביב השולחן, שזה אחד

מהדברים החשובים ביותר לעתיד האנרגטי,

להוזלה, לחיבורם של מפעלים שמשוועים

לחיבור הזה ולפריסת הרשת שתגיע לכל צרכן

ולכל לקוח במדינת ישראל.

הנושא הוא חשוב, הוא נושא קריטי, הוא נושא

נפיץ –תרתי משמע – פוליטית, בטיחותית.

<נתי גלבוע:>

אחת הבעיות היא שעשו דמוניזציה לעניין

הזה.

<היו"ר יעקב פרי:>

בסדר, אז אם תרגיע אותנו זה יקל עלינו

לטפל בכך. לכן כפי שאמרתי, אני אתן לכולם

להתייחס, אני אתן לכולם לדבר. אני רק מבקש

דבר אחד: תנסו להיות ענייניים. מי שיש לו

הערות שהן הערות שאנחנו יכולים לדון בהן

ולתקן ולעדכן אותן ולטפל בהן נעשה את זה

ברצון רב. אבל אם מישהו יתחיל לנאום לנו

נאומים שגם אנחנו כפוליטיקאים יודעים

לנאום אותם אנחנו נצא בסופו של דבר בלי

תקנות. הכוונה היא חד-משמעית לצאת מהדיון

הזה עם אישור של תקנות מתוקנות או לא

מתוקנות, כלשונן, כפי שאנחנו נתקדם פה.

אני מבקש מנציגי האוצר לתת פתיחה או

הקדמה כדי שנניח את הדיון על הפסים

הנכונים. אז מי שרוצה יש לו רשות הדיבור.

בבקשה, נתי גלבוע.

<נתי גלבוע:>

אנחנו לא נציגי האוצר. אני מנכ"ל סופר

אנ.ג'י, חברת חלוקה, בעלים של שני

רישיונות. אנחנו ישבנו איתכם פה בנובמבר.

גם המדינה וגם הוועדה הזאת השקיעו יחד

אתנו הרבה מאוד שעות בחוק ההסדרים האחרון

כדי לחלץ את האבסורד הזה שנקרא להקים רשת

חלוקה במדינת ישראל. לדאבוננו, וחשוב

להגיד את זה פה בפתח הדיון כדי להדגיש עד

כמה חשוב מה שאמרת, עד היום שנה כמעט עברה

מהחוק, וכלום לא התקדם. צריך להבין את זה.

כשכלום לא מתקדם אנחנו הלכנו אחורה בצעדי

ענק גם כיוון שמחירי האנרגיה ירדו. זה

אולי משמח את התעשייה, אבל זה גרם לכך

שכדאיות המעבר לגז טבעי עם כל החסמים

שאנחנו מנסים לפתור הפכה למשהו שאף אחד

לא רוצה להתעסק בו. גידלנו פה פיל לבן.

צריך לומר את זה, ואני אומר את זה ועומד

מאחורי זה.

<היו"ר יעקב פרי:>

תודה רבה.

<שירי ברנד:>

שלום. אני ממנהל התכנון במשרד האוצר. אני

אתן כמה מילות רגע. בחוק ההסדרים האחרון

הושם דגש על נושא הגז הטבעי ושל התייעלות

ההליכים בעיקר לצורך חיבור מפעלי תעשייה

שמשרתת אותם רשת החלוקה. כמו שאמרתי, הלחץ

הגבוה מאוד – 80 באר – יישאר אותו מסלול

שהיה. זה בדרך כלל תכנית מתאר ארצית. אבל

הלחץ הנמוך והנמוך מאוד – אנחנו מנסים

למצוא פתרונות יעילים ומהירים יותר.

אותו סעיף של חוק התכנון והבנייה 261ד

שאפשר לתשתיות תת-קרקעיות אחרות לקבל

מסלול מהיר יותר היה חסום בפני הגז, ובחוק

ההסדרים זה תוקן, ונפתחה הדלת.

<היו"ר יעקב פרי:>

אבל הוא לא קרה בפועל.

<שירי ברנד:>

רגע, אני אסביר למה הוא לא קרה בפועל.

נפתחה הדרך גם בפני הגז הטבעי. המגבלה

שנקבעה בחוק לגבי התשתיות האחרות אמרה

שנדרשת תכנית מפורטת. זאת אומרת אתה יכול

להיכנס ולעשות עבודות תת-קרקעיות ללא

היתר בהליך מהיר מאוד, אבל אתה חייב תכנית

שתהיה תכנית לפני כן לפחות, שתראה את

המסלול של אותו קו תת-קרקעי, לא משנה של

איזה תשתית הוא לצורך העניין. לגז הטבעי

היסטורית נקבע מסלול אחרת. לא נקבע מסלול

של תכנית. לכן נדרשו התקנות שאנחנו

מביאים לכאן היום כדי להסדיר את המסלול.

התקנות הראשונות שנשים על השולחן הן

תכנית עבודה לרשת חלוקה. אלה התקנות

שמסדירות מסלול דומה מאוד למסלול של

תכנית. ברגע שיהיו לנו התקנות האלה, ויהיה

לנו מסלול של תכנית אפשר יהיה מכוחן לבצע

את העבודה. לכן אי אפשר היה ישירות מכוח

התיקון של החקיקה לבצע מיד את התשתיות.

אני קצת מתפלאת על הדברים שדיבר קודמי

כיוון שהוא היה שותף לדיונים הרבים שלנו

בהכנת התקנות האלה. זה לא שישנו ונחנו

וחיכינו רק לבוקר הזה.

<היו"ר יעקב פרי:>

אני אומר לך מניסיון רב שנים – זה טוב שיש

מתח. אנחנו נפתור אותו.

<שירי ברנד:>

דווקא פעלנו עד עכשיו בשיתוף פעולה יפה.

<היו"ר יעקב פרי:>

אנחנו נמשיך בשיתוף פעולה יפה לטובת

העניין. תודה רבה לך, שירי.

לפני שאנחנו מתחילים לקרוא את התקנות יש

לי שאלה. מי שיהיה לו תוך כדי קריאת

התקנות הערות, בקשות והשגות יוכל להרים

את ידו, ויקבל את רשות הדיבור.

אני רוצה לשאול שאלה אחת: כמה גופים

בודקים יש, ומי מהגופים הבודקים נמצא כאן

כדי שיוכל לייצג אותם? אין אף גוף בודק?

<קריאה:>

- - -

<היו"ר יעקב פרי:>

אתה רשות הטבע והגנים. אני לא יודע אם זה

נחשב גוף בודק.

<נתי גלבוע:>

אתה מדבר על גוף בודק להסבות?

<היו"ר יעקב פרי:>

כן.

בבקשה, גברתי.

<אתי פלר:>

אני מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.

אני יכולה לומר שבעת הזאת אנחנו בתקופת

מעבר- -

<היו"ר יעקב פרי:>

אחת הבעיות בדיונים האלה היא שכל הזמן

אנחנו בתקופת מעבר.

<אתי פלר:>

בתקופת המעבר השר בהיוועצות עם מנכ"ל

הרשות הלאומית להסמכת מעבדות יכול לתת

אישורים לגופים בין-לאומיים.

<היו"ר יעקב פרי:>

כמה אישורים יש? אם אנחנו מאשרים היום את

התקנות, והן צריכות לרוץ בשטח כמה גופים

בודקים מאושרים יש היום במדינת ישראל?

<אתי פלר:>

אנחנו נתנו אישור לשבעה גופים

בין-לאומיים לשר התשתיות. השר, להערכתי,

נתן אישור כרגע רק לשני ארגונים.

<היו"ר יעקב פרי:>

מי הם?

<אתי פלר:>

D.N.V ו-T.U.V.

<היו"ר יעקב פרי:>

זה בנוסף למכון התקנים?

<אתי פלר:>

כן.

<היו"ר יעקב פרי:>

זאת אומרת שאפשר להגיד שיש אישור לשלושה?

<קריאה:>

אחד וחצי.

<אתי פלר:>

אני לא יכולה להעיד על מכון התקנים משום

שהם לא מחויבים לעבור דרכנו ולהיות

מוסמכים. במקביל התחייבנו להיות מעורבים

בכתיבת התקן הישראלי 6464 שאושר בסוף יוני.

בתקן עצמו כתובים סעיפים שבהם אנחנו

נדרשים לכתוב הנחיות. אנחנו כתבנו את

ההנחיות, והן יצאו להערות הציבור. אנחנו

מוכנים לקבל פניות של חברות ישראליות או

חברות בין-לאומיות. טרם קיבלנו בקשות.

תודה.

<היו"ר יעקב פרי:>

אני מאוד מודה לך.

גברותי ורבותי, אלא אם יש ליועצי המשפטי

המוכשר והיעיל בקשות והצעות – אנחנו

עוברים ישר לקריאת התקנות ותוך כדי קריאת

התקנות כל הערה או הצעה תידון על-ידינו

בקשב רב.

<איתי עצמון:>

אני רק אציין לפני הקריאה שהנוסח שהונח

על שולחן הוועדה וגם פורסם באתר האינטרנט

של הוועדה זה נוסח עם הערות שהם תולדה של

ישיבות עבודה ושל שיחות שקיימתי עם נציגי

הממשלה. כמובן, ככל שיהיו הערות נוספות

נשמע.

<עופר אופיר:>

אני מנכ"ל חברת תל-בר, צרכן גז פוטנציאלי.

לפני שנכנסים לתקנות שאמורות אולי להקל

על חברות החלוקה את התהליך לקבל את תכנית

העבודה שלהן, אני רוצה לומר בהצטרף למה

שאמר נתי גלבוע ואולי קצת מצד אחר. לא קרה

שום דבר מאז השינוי בחוק ההסדרים גם

בהיבט לא רק של הקשיים של חברות החלוקה,

אלא גם מול הקשיים של החברות

הפוטנציאליות. לא בטוח שגם עכשיו יתקנו

את התקנות והכול יהיה בסדר, ומחר בבוקר

יהיו קווי חלוקה. יש הרבה מאוד גורמים

נוספים שכנראה גורמים לכך שקווי החלוקה

לא מתקדמים.

<היו"ר יעקב פרי:>

כמו?

<עופר אופיר:>

אני לא יודע. אני רוצה לשאול את חברות

החלוקה ואת רשות הגז. בפועל חברות חלוקה

שמתחייבות בלוח זמנים והסכמים שיש להם עם

המדינה – ההסכמים האלה לא נאכפים. מי

שמשלם את המחיר זה צרכנים שהשקיעו

מיליוני שקלים, כמונו למשל, ומוכנים לקבל

את הגז. מכון התקנים כבר אישר אותנו, והגז

לא מגיע בזמן. צריך לחשוב על שיטה אחרת

לכניסת קווי החלוקה. אם אני שואל מפעל

קולגה האם להתחיל הסבה הוא יגיד שרק אחרי

שלחברת החלוקה יהיה היתר לתכנית עבודה,

ואתה רואה שהוא התחיל לחפור רק אז תתחיל.

אחרת אתה תשלם כסף ולא יכולים - - -

<היו"ר יעקב פרי:>

אני מודה לך על ההערה הזאת. יש לי קושי

אחד. לא נוכל לטפל בהערה הצודקת שלך בלי

שקודם כול נאשר את התקנות. תוך כדי הקריאה

והאישור, אם לך או למישהו אחר יהיו הצעות

שיקלו את האכיפה אנחנו נשמח לשמוע אותם

ולטפל בהם. הכוונה של ועדת הכלכלה היא

להוציא את זה לא רק כאישור פורמלי אלא

כאישור ישים ופעיל שיעבוד בשטח. כל מה

שנוכל לעשות בקביעת לוח זמנים או בסגר

נוסף או הסרת מכשול – זה תפקידנו, ונעשה

את זה ברצון רב. אבל אני אומר לך שגם אני,

גם מנהלת הוועדה וגם היועץ המשפטי פחות

מתמצאים בזה. אנחנו צריכים פה בהחלט את

האינפוט המקצועי והמיומן של מי שיושב פה

סביב השולחן, ואנחנו פתוחים לשמוע ולתקן.

נציגי משרד התשתיות רוצים להעיר משהו

לפני שאנחנו מתחילים? למה אנחנו במצב

שהתשתית לא נפרסת? זה בכל זאת נושא כל כך

חשוב וכל כך קריטי. מה מעכב?

<אסף כהן:>

בוקר טוב. אני מנהל אגף תכנון סטטוטורי

ברשות הגז הטבעי. עיסוקי הם נושא תכנון

ולכן אני כאן. כפי ששירי ציינה, בחוק

ההסדרים האחרון עסקנו ברמה מפורטת איך

אנחנו מייעלים את הליכי התכנון והרישוי

במטרה לקצר את לוחות הזמנים לחבר את אותם

צרכנים. סוגיות אחרות של ירידת מחירי

הנפט ביחס למחירי הגז הן סוגיות שעניינן

לא בתקנות התכנון והבנייה.

<היו"ר יעקב פרי:>

אתה צודק. אני הזכרתי את זה כרקע. לא

הזכרתי את זה כסיבה.

<אסף כהן:>

בחוק נעשו כמה תהליכים שאמורים ברמת

הרגולציה לסייע גם להקמת תשתית החלוקה

וגם לחיבור אותם מפעלים שהוא מדבר עליו

כצרכן גז טבעי.

<היו"ר יעקב פרי:>

אני מוצא את עצמי כאילו אני בא אליך

בטענה, ואני יודע שאני עושה לך מידה

מסוימת של עוול. אבל לא יכול להיות שממשלת

ישראל צועקת – יכול להיות שבצדק – כמה זה

חשוב וקריטי וגורלי, ותקנות פשוטות של

רשת חלוקה אנחנו לא מסוגלים להוליך. זה

נראה לי מוזר. אבל שר האוצר כתב, התכנסנו,

ואנחנו ננסה לעשות הכי טוב שאנחנו

יכולים. תודה לך.

מי קורא את התקנות?

<דרורי שפירא:>

אני דרורי שפירא מהלשכה המשפטית במנהל

התכנון שבמשרד האוצר.

<היו"ר יעקב פרי:>

אין יותר טוב מדרורי לקרוא את התקנות.

בבקשה.

<לאה ורון:>

היה יותר טוב אם גם היא הייתה נרשמת

לישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת.

<דרורי שפירא:>

מה זה אומר להירשם?

<לאה ורון:>

זה אומר שצריך להודיע לוועדות שמגיעים

לישיבה של ועדה של הכנסת. אחרי הישיבה

אסביר לכם.

<היו"ר יעקב פרי:>

דרורי, תירשמי, אבל בינתיים תתחילי עם

התקנות. חבל על הזמן.

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת

חלוקה), התשע"ו- 2016

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25(טו) לחוק משק הגז

הטבעי, התשס"ב - 2002 (להלן – החוק), באישור

ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות

אלה.

<איתי עצמון:>

אני נאלץ לעצור אותך כבר כאן. הסעיף

המסמיך בחוק משק הגז הטבעי מסמיך את שר

האוצר באישור ועדת הכלכלה לקבוע הוראות

לעניין אופן הגשת תכנית עבודה ולעניין

הפרטים שיש לכלול בה. לצערי, בנוסח שהובא

לאישור הוועדה נכללת תקנה שלא ניתן

להתקין אותה מכוח אותו סעיף מסמיך. היא

תקנה שלא מדברת על הוראות לגבי אופן הגשת

התכנית והפרטים שיש לכלול בה, אלא על

מסמכים שיש להגיש עם סיום ביצוע עבודות

לפי תכנית העבודה.

בעקבות דין ודברים שהיה לי עם משרד

המשפטים הוסכם שנוסיף סעיף מסמיך

וסעיפים מסמיכים נוספים מכוח חוק התכנון

והבנייה שמאפשרים להתקין תקנות לגבי

מסירת מסמכים עם סיום ביצוע העבודות. רק

שלעניין תקנה 14 הספציפית הזאת, זאת אינה

תקנה שטעונה אישור ועדת הכלכלה לפי חוק

התכנון והבנייה, ולכן הוועדה לא מוסמכת

לאשר אותה, כמובן. היא יכולה לדון בה

באופן כללי, אבל היא לא מוסמכת לאשר אותה.

לפי הדברים האלה, יש לתקן את הפתיח

לתקנות. יש להוסיף את סעיפים 261ד(א) ו-265 - -

<היו"ר יעקב פרי:>

תקרא את הנוסח.

<איתי עצמון:>

אוקיי. "בתוקף סמכותי לפי סעיף 25(טו) לחוק

משק הגז הטבעי (להלן: החוק) ולפי סעיפים

265ד(4) ו-265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

התקנות לפי חוק התכנון והבנייה טעונות

היוועצות עם המועצה הארצית.

<קריאה:>

כן.

<איתי עצמון:>

מתי אתם מתכוונים להביא את זה להיוועצות?

<שירי ברנד:>

בהנחה שנסיים את הדיון פה אז במועצה

הארצית. אנחנו לא נקיים דיון מקביל.

<היו"ר יעקב פרי:>

אני מבקש שזה ייכתב כהחלטה של ועדת כלכלה

בהנחה שהשינוי יאושר כפי שהיועץ המשפטי

ממליץ כך שבוועדה הבאה של רשות התכנון זה

יאושר.

<שירי ברנד:>

אני לא יודעת אם זה יאושר, אנחנו מביאים

את זה להתייעצות.

<היו"ר יעקב פרי:>

ברור.

<איתי עצמון:>

כך או כך התקנה שעליה אני מדבר שהיא לא

מכוח חוק משק הגז הטבעי אינה טעונה אישור

ועדת הכלכלה, ואנחנו נבהיר את זה בפתיח.

כלומר ייכתב שאישור ועדת הכלכלה הוא למעט

לעניין תקנה 14.

<היו"ר יעקב פרי:>

מקובל עליכם?

<דרורי שפירא:>

כן.

<היו"ר יעקב פרי:>

יש למישהו הערות? חברי הכנסת, אפשר להצביע

על הפתיח?

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני אצביע בפעם הבאה כי לא הייתי.

<היו"ר יעקב פרי:>

אפשר להמשיך לקרוא אבל נאשר הכול יחד.

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

סימן א: כללי

1. בתקנות אלה -

"בעל רישיון חלוקה" – מי שקיבל רישיון

חלוקה לפי החוק;

"חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה,

התשכ"ה – 1965;

" מודד מוסמך" – מודד בעל רישיון לפי

פקודת המדידות;

"מיתקן גז לצריכה" – כמשמעותו בסעיף 8ב

לחוק הגז בטיחות ורישוי, התשמ"ט-1989 (להלן-

חוק הגז בטיחות ורישוי);

<היו"ר יעקב פרי:>

"כמשמעותו" או "כהגדרתו"?

<דרורי שפירא:>

"כמשמעותו".

"מקור הצתה" – פעילות העשויה לגרום להצתת

עננת גז טבעי לרבות מתקני חשמל עיליים,

מנועי שריפה ומשטחים שטמפרטורת פניהם

עולה על 300 מעלות צלסיוס;

"מתכנן מחוז" "וועדה מחוזית" "תכנית" "מרחב

תכנון" "מינהל התכנון"– כמשמעותם בחוק

התכנון והבניה;

"נישוב" – אמצעי לשחרור מבוקר של גז;

"צו הבטיחות" – צו הגז (בטיחות ורישוי)

(מיתקנים לחלוקת גז טבעי), התשנ"ט-1999;

"רשות הגז הטבעי" – כמשמעותה בפרק ו' לחוק;

"רשות רישוי " – רשות הרישוי למתקני גז

טבעי כמשמעותה בסעיף 119ו לחוק התכנון

והבניה;

"רשות ניקוז" – כמשמעותה בחוק הניקוז

וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1957;

"תכנית עבודה לרשת חלוקה" - תכנית עבודה

כהגדרתה בסעיף 25 לחוק;

"תקנות הדיווח" - תקנות התכנון והבניה

(דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד)

לחוק) , התשע"ו – 2016;

<דרורי שפירא:>

זה צריך להיות "חוק התכנון והבנייה".

<היו"ר יעקב פרי:>

האם יש הערות לסעיף ההגדרות?

אם אין אני מעלה את סעיף 1 להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 1 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

<היו"ר יעקב פרי:>

סעיף 1 אושר.

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

סימן ב': הגשת תכנית עבודה לרשת חלוקה

הגשת תכנית עבודה לרשת חלוקה 2. תכנית

עבודה לרשת חלוקה תוגש לרשות הרישוי בידי

אחד מאלה:

(1) מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לצורך

זה;

(2) בעל רישיון חלוקה;

(3) צרכן גז טבעי, לגבי מתקן גז לצריכה.

חתימה על תכנית עבודה לרשת חלוקה 3. (א)

על תכנית עבודה לרשת חלוקה יחתמו אלה :

(1) מגיש התכנית;

(2) עורך התכנית;

(3) בעל רישיון חלוקה האחראי על הקמת מתקן

הגז, ואם אין בעל רישיון חלוקה באותו אזור

- מי שהורה מנהל רשות הגז הטבעי.

<היו"ר יעקב פרי:>

מי יכול להסביר לי את סעיף (3)?

<אסף כהן:>

מדינת ישראל חולקה לכמה אזורי חלוקה,

ובכל אזור חלוקה יצאנו למכרז ואחריו

נבחרה חברת חלוקה שקיבלה רישיון משר

התשתיות להקמה, לתחזוקה ולתפעול של אותה

תשתית.

<היו"ר יעקב פרי:>

ברור.

<לאה ורון:>

כמה אזורי חלוקה יש?

<אסף כהן:>

יש שישה אזורים. יש אזור אחד, הדרומי

ביותר – אזור אילת ומעט צפונה לאילת –

שעדיין אין שם חברת חלוקה. לכן זה אזור

חלוקה ללא חברת חלוקה. אנחנו רוצים לאפשר

שלמרות שאין בעל רישיון שיעמוד מאחורי

תכנית עבודה לרשת חלוקה ניתן יהיה לקדם

תכנון באותו אזור. לכן מנהל רשות הגז

הטבעי במקרה הזה יורה שאפילו אנחנו כרשות

הגז הטבעי נוכל לקדם תכנון לאותו אזור

שאין בו בעל רישיון.

<איתי עצמון:>

אבל אתם אלה שתגישו את התכנית?

<אסף כהן:>

נתתי את זה כדוגמה, אבל מנהל רשות הגז

הטבעי יכול להגדיר גם גורם אחר.

<קריאה:>

זאת מעין סמכות שיורית של המדינה.

<היו"ר יעקב פרי:>

ההסבר ברור.

בבקשה, אדוני.

<עופר אופיר:>

כתוב בסעיף 2(1) שגם המדינה יכולה להגיש

תכנית עבודה לרשת חלוקה. יכול להיות

שצריך להגדיר שבמקרים שבהם חברת החלוקה

מתעכבת למרות הרישיון שיש לה בהגשת תכנית

עבודה, המדינה תיכנס לנעליה ותעשה את זה

במקומה. זה לא לעכב את המפעלים בחיבור

לגז. לפעמים עצם הגשת התכנית זה חלק

מהעיכוב.

<היו"ר יעקב פרי:>

מה תגובתך?

<אסף כהן:>

תגובתי בהקשר הזה שהתכנית מאפשרת שמדינת

ישראל או מי מטעמה תגיש את התכנית. לכן

אין מניעה - -

<היו"ר יעקב פרי:>

הטענה פה היא שזה אחד מגורמי עיכוב. איך

אפשר להבטיח שהמדינה תיקח את זה על עצמה

במקרה שאין בעל רישיון?

<אסף כהן:>

להבנתי, התקנות מגדירות מי רשאי להגיש את

התכנית. ברגע שמאפשרים למדינה או למי

מטעמה להגיש את התכנית - -

<היו"ר יעקב פרי:>

איך אני מבטיח שהמדינה לא מתעכבת? באופן

מעשי אין שם בעל רישיון חלוקה. זה עובר

לסמכות שהמדינה יכולה לעשות את זה. איך

אנחנו מבטיחים שהמדינה לא מתעכבת? ששוב

לא נשב פה בעוד שנה עם מה שהמדינה לא

הצליחה לעשות.

<אסף כהן:>

להבנתי, זה לא במסגרת אותן תקנות. התקנות

צריכות להגדיר איך מקדמים תכנית.

<היו"ר יעקב פרי:>

זה אני מבין.

<לאה ורון:>

אבל הוועדה לא מוגבלת לשמוע דברים ולבקש

בקשות שמתייחסות רק למילים בתקנות.

<אסף כהן:>

בהקשר הזה אני יכול לענות שלדוגמה

בסוגיית העיר אילת שלמרות שאין בעל

רישיון אנחנו בהחלט עוסקים איך לקדם את

חיבור העיר וסביבתה.

<היו"ר יעקב פרי:>

אולי במקום "בעל רישיון חלוקה", ואם אין

בעל רישיון חלוקה המדינה תצטרך לעשות את

זה במקומו, להטיל עליה את החובה.

<איתי עצמון:>

לקבוע חובה - - -

<היו"ר יעקב פרי:>

זה אפשרי?

<דרורי שפירא:>

הסמכות בתקנות היא רק פרוצדורה, איך

מגישים את תכנית העבודה. אנחנו לא יכולים

לקבוע חובה להגשה.

<היו"ר יעקב פרי:>

למה?

<שירי ברנד:>

כי הסעיף המסמיך בחוק.

<עופר אופיר:>

אבל לא לזה התכוונתי. התכוונתי למצבים

שיש חברת חלוקה שיש לה רישיון, רק היא

מתעכבת.

<היו"ר יעקב פרי:>

החברה מתעכבת.

<עופר אופיר:>

כן. ואז כל התהליך מתעכב.

<נתי גלבוע:>

אז יש רשות הגז שיכולה לאכוף סנקציות.

<היו"ר יעקב פרי:>

יש בתקנות באיזשהו מקום סנקציות על חברה

שלא - -

<עופר אופיר:>

יש בהסכמים.

<דרורי שפירא:>

יש בתנאי הרישיון.

<היו"ר יעקב פרי:>

טוב. כנראה, אין לזה תשובה כרגע.

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

(ב) כל מסמך ממסמכי התכנית או נספחיה

יהיה חתום בידי בעל המקצוע שערך את

המסמך.

הגשה בדרך מקוונת

4. תכנית עבודה תוגש בדרך מקוונת באמצעות

אתר האינטרנט של מינהל התכנון.

קנה מידה של תשריט תכנית העבודה 5. (א)

תשריט תכנית עבודה לקו תשתית תת קרקעי

יהיה בקנה מידה של 1:1000.

(ב) תשריט תכנית עבודה למתקן מעל פני

הקרקע יהיה בקנה מידה של 1:250.

(ג) מתכנן המחוז רשאי לקבוע קנה מידה אחר

בהתחשב בתנאים המקומיים וברמת הפירוט

הדרושה לדעתו; האמור נכון לכל נספח

מנספחי התכנית המצריך תשריט.

מפת מדידה 6. תשריט תכנית העבודה ייערך על

גבי מפת מדידה שתיערך ותיחתם ביד מודד

מוסמך והיא מעודכנת לשנה שלפני מועד

הגשתה.

<היו"ר יעקב פרי:>

הערות לתקנות 6-2 חוץ מההערה שלא מצאנו לה

תשובה? אין.

אם כך אני מעלה את תקנות 6-2 להצבעה. מי

בעד? מי נגד? מי נמנע?

<לאה ורון:>

חברת הכנסת יעל כהן פארן מצביעה במקום

חבר הכנסת איתן כבל.

<היו"ר יעקב פרי:>

הצבעה

בעד תקנות 6-2 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות 6-2 אושרו.

<היו"ר יעקב פרי:>

תקנות 6-2 אושרו.

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

תשריט תכנית העבודה 7. תשריט תכנית העבודה

יכלול את כל אלה:

(1) סימון השטח המיועד לרצועת צינור גז תת

קרקעי לרשת החלוקה ורוחבה;

(2) סימון של השטחים המיועדים למתקנים

העיליים הקשורים לרשת החלוקה;

<איתי עצמון:>

"רוחבה" זה רוחבה של הרצועה?

<היו"ר יעקב פרי:>

יעל, מה השאלה?

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אם זה סימון השטח המיועד ורוחבה של

הרצועה, האם "של הרצועה" נשאר או זה סימון

השטח וצריך להיות ואז צריך להיות

"ורוחבו"?

<דרורי שפירא:>

"רוחבה של הרצועה.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אז לא מוחקים את "הרצועה".

<איתי עצמון:>

לא מוחקים. אנחנו נוסיף את המילים "של

הרצועה".

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

(3) סימון מגבלות שיוטלו על שימושי הקרקע;

כן יסומנו בתכנית העבודה מידות שבהן

יצוין המרחק מקצה רצועת צינור הגז לקצה

השטח שמוטלות עליו מגבלות כאמור;

<היו"ר יעקב פרי:>

מי יכול להסביר לי מה זה "סימון מגבלות"?

לתת לי דוגמה למגבלות.

<שירי ברנד:>

ברצועת הגז, במקום שעובר הצינור, היא

מסומנת, אבל יש מגבלות על פיתוח או נטיעות

גם סמוך לרצועה עצמה, לא רק ברצועה עצמה.

לכן אנחנו מסמנים את כל האזור שבו יש

מגבלות שנובעות מזה שעובר צינור.

<היו"ר יעקב פרי:>

חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

יש קו בניין? זה יסומן פה?

<שירי ברנד:>

כן. זה סוג קו הבניין.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

בקשר לקו הגז. עדיין לא ראיתי את עניין

העומק של הצינור עצמו.

<שירי ברנד:>

זה לא נקבע בתקנות. זה נקבע בביצוע עצמו.

<קריאה:>

זה מוסדר גם בצו הבטיחות.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

איפה זה מופיע בתקנות האלה? כמהנדס

נתקלתי במקומות שיש בהם צינור נפט שהיה

בעומק מסוים בהרצליה, והגיעו ממש קרוב. יש

תכנית מאושרת לבנייה, והייתה תכנית

להעמיק אותו. השאלה אם בתקנות או במקום

אחר נדע מה העומק.

<משה שפיצר:>

התקן קובע עומק מינימלי.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

כלומר הכיסוי המינמלי לצינור.

<היו"ר יעקב פרי:>

סליחה רגע. שמך ותענה.

<משה שפיצר:>

אני משה שפיצר, מנכ"ל נגב גז טבעי. נקבע

עומק מינימלי בתקן של 1.20 מטר של החלק

העליון של הצינור לפני הקרקע כמינימום.

בדרך כלל זה יותר.

<שירי ברנד:>

יש צו בטיחות שקובע ספציפית לאותו צינור.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

- - - זה בעייתי.

<היו"ר יעקב פרי:>

למה?

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

משאית עולה על זה עם עומס.

<משה שפיצר:>

זה נבדק הנדסית. בעומק של 80 ס"מ פיזור של 40

טון לא משפיע על הצינור.

<היו"ר יעקב פרי:>

תודה. תמשיכי, בבקשה, לקרוא.

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

(4) סימון אזור נטול מקורות הצתה סביב

מתקנים הכוללים נישוב;

<היו"ר יעקב פרי:>

מה זה "נישוב"?

<דרורי שפירא:>

זה מוגדר בהתחלה. השחרור של הגז.

<היו"ר יעקב פרי:>

אמצעי לשחרור מבוקר של גז.

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

(5) סימון שטחים לעבודות זמניות הנלוות

לעבודות לפי תכנית העבודה, לרבות עירום

עפר (להלן- עבודות זמניות) שטח אחסנה ודרך

גישה זמנית אליו, הכל ככל שנדרש.

<נעם ברימן:>

אני עורך-דין נעם ברימן, בא כוח מרימון

ורותם חברות חלוקה. בטיוטה הקודמת דובר

על אתרי התארגנות, והדבר הזה נמחק. אנחנו

מבקשים להבין למה זה נמחק כי מבחינתנו

כבעלי רישיונות חלוקה קיימת חשיבות

לשטחים כאלה סמוך לביצוע פעילות.

<היו"ר יעקב פרי:>

תקבל הסבר. לפני ההסבר חברי הכנסת יעל כהן

פארן וחאג' יחיא רצו להעיר.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אני רוצה להעיר שלעומת התקנות הקיימות

מ-2006 בסעיף 7 הושמט: "יסומן גם סקירת ערכי

טבע ונוף בתחום תכנית העבודה". אני אשמח

לתת לנציג רשות הטבע והגנים לפרט.

<היו"ר יעקב פרי:>

מי שנותן את רשות הדיבור זה אני.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אני פונה אליך ומבקשת.

<היו"ר יעקב פרי:>

אני אקבל את בקשתך ברצון רב. אז יש לנו כאן

כבר שתי שאלות: אחת פה ואחת לגבי רשות

הטבע והגנים של יעל. תתייחס, ואחר כך ניתן

לך, מר יובל פלד.

<איתי עצמון:>

בפסקה (5) של תקנה 7 הנוסח שהובא לאישור

הוועדה דיבר על אתרי התארגנות זמניים.

אני מוכרח לומר שלא לגמרי הבנתי מה

המשמעות של אתרי התארגנות. המונח הזה לא

הוגדר, ולפי מה שהבנתי, הוא לא עולה בקנה

אחד עם המונחים שקיימים היום בתקנות

אחרות מכוח חוק התכנון והבנייה. ניסינו

להשתמש במונחים שהחקיקה מכירה, במירכאות,

ולכן נכתב: "סימון שטחים לעבודות זמניות

נלוות לרבות עירום עפר, שטח אחסנה ודרך

גישה זמנית אליו".

<היו"ר יעקב פרי:>

אפילו לי זה ברור.

<שירלי סופר:>

אני בא כוח סופר אנ. ג'י, חברת החלוקה. בשטח

ההתארגנות לא מבוצעת עבודה זמנית. זה

בדיוק שטח התארגנות לכלים בשביל לבצע את

העבודה.

<היו"ר יעקב פרי:>

תסבירו שוב את העניין של שטח התארגנות.

<דרורי שפירא:>

אני רוצה להתייחס. היועץ המשפטי אמר לנו

שיש קושי בשימוש במונח "שטח התארגנות".

לכן התאמנו את זה למה שמופיע בתקנות פטור

מהיתר. בתקנות פטור מהיתר שמדברות על

אותו שטח התארגנות כתוב "עבודות זמניות".

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

מה זה שטח התארגנות?

<דרורי שפירא:>

מדברים פה ומבהירים בדוגמות שזה גם עירום

עפר, שזה גם שטח אחסנה, שזה גם דרך גישה

זמנית. לכן זה עונה ומבהיר שזה משרת את

הצרכים.

<היו"ר יעקב פרי:>

תודה לך.

חבר הכנסת פריג', שטח התארגנות זה שאתה

מביא את הטרקטור שלך ואת הקרוואן שבו ישן

הפועל, ואתה מתארגן לעבודה, לחפירה. אפילו

איש כמוני מבין את זה.

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

זה לא צריך היתר.

<היו"ר יעקב פרי:>

לא.

<שירי ברנד:>

אם זה יסומן בתכנית לא צריך היתר.

<היו"ר יעקב פרי:>

ידידי המלומד, חסר עוד משהו לשיטתך?

<איתי עצמון:>

עוד מרכיב בהגדרה?

<נעם ברימן:>

אני כן סבור שהיה נכון יותר לרשום "סימון

שטחי התארגנות שישמשו", ואז להמשיך את

הסיומת שלך.

<איתי עצמון:>

אנחנו משתדלים לא לעשות שימוש במונחים

שאנחנו לא מבינים מה הם אומרים.

<היו"ר יעקב פרי:>

אנחנו רוצים לברוח מעמימות. גם ככה יש

מספיק.

רשות הטבע והגנים, בבקשה.

<יובל פלד:>

אני מנהל חטיבת נוף ומורשת ברשות הטבע

והגנים. ההערה שלנו נועדה כדי לייעל את

העבודה ואת התכנון ולא כדי להכביד. כיוון

בתקנות הקודמות נכנס הנושא של ערכי טבע

מוגנים, ואנחנו מופקדים מתוקף חוק על

שמירת על ערכי טבע מוגנים, ביקשנו שזה גם

יימשך. מה שהיה רשום ב-2006 שיהיה גם הפעם.

<היו"ר יעקב פרי:>

הפעם זה הוסר?

<יובל פלד:>

כן, זה הושמט. אנחנו מבקשים שיישאר

שבמסגרת התכנית ייערך סקר לערכי טבע

מוגנים. הסקר הזה יועבר להתייחסות שלנו,

כך שנוכל להגדיר בדיוק את כללי העבודה

בהמשך הדרך ולא תוך כדי עבודה ניקלע למצב

שבו נצטרך להפסיק עבודה באמצע בגלל

שעולים על איזשהו ערך טבע מוגן.

<היו"ר יעקב פרי:>

אני גם מבין וגם מאוד אוהד, אבל בסעיף 8(6)

שעוד לא הגענו אליו, כתוב: "הוראות לצמצום

פגיעה בסביבה ובנוף כתוצאה מהקמתה של רשת

חלוקה והוראות להסדרת השטח ושיקומו". האם

זה לא עונה לפחות חלקית?

<יובל פלד:>

זה לא מספיק, זה כללי מדי. אנחנו צריכים את

הסקר הזה כדי שנדע מראש לאן הולכים, ולא

שבאמצע העבודה פתאום ייתקלו בבעיה.

<איתי עצמון:>

תוכל לתת דוגמה מוחשית מה עלול להתעורר

ולמה התשריט יכול לתת מענה ולא הוראות

תכנית העבודה?

<יובל פלד:>

בתשריט אתה עובר מטר-מטר, ויודע בדיוק

היכן הבעיות, ולפי זה אתה מבצע את התכנון;

ולא תוך כדי עבודה באופן כללי יכול

להיתקל בבעיות תוך כדי עבודה.

<היו"ר יעקב פרי:>

אבל כשאנחנו עובדים זה כבר מאוחר מדי. את

הדבר הזה אנחנו צריכים לעשות לפני תחילת

העבודה.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

בגלל זה צריך להיות בתשריט. בגלל זה צריך

להיות סקר לפני התשריט.

<יובל פלד:>

נכון, זה מה שאני מבקש. לכן במסגרת התכנון

ייעשה סקר, ויעבור אלינו לחוות דעת ונוכל

לבדוק.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זה אומר שאפשר לשנות את המיקום שלו.

<יובל פלד:>

ככה זה היה גם בתקנות הקודמות, ואנחנו

בודקים שזה יישאר.

<היו"ר יעקב פרי:>

הבנו, רבותי.

<שירי ברנד:>

אני רוצה להסביר שאנחנו גם קיבלנו את

ההערה הזאת. בתקנה 12 אנחנו מחייבים

להעביר את תכנית העבודה בכל מה שקשור לגן

לאומי, שמורת טבע ושמורת נוף, ואין לנו

בעיה להכניס גם לפה את אותם ערכים שאתה

מדבר עליהם לרשות הרלוונטית. אבל להגיד

שבהגדרה כל תכנית תידרש לעריכת סקר כזה –

שזה מה שאתה מבקש בעצם – זה להכביד הכבדה

מיותרת. התכנית תגיע אליכם, ואתם תדרשו

הבהרות איפה שנדרש, כפי שקורה גם לגופים

אחרים. כשאתה נכנס ואתה צריך להגיע לרשות

העתיקות, והיא רוצה הרחבה בנושא מסוים, אז

היא מבקשת לאותה תכנית ספציפית.

<היו"ר יעקב פרי:>

את יכולה להקריא לנו את מה שאת מתכוונת

בסעיף 12?

<שירי ברנד:>

בסעיף 12 יש טבלה שיש בה בטור א' את הנושא

הכלול בתכנית ובטור ב' את הגוף המעיר.

ברשימה יש לנו גן לאומי, שמורת טבע או

שמורת נוף, וכאן אפשר להכניס את הנושא של

ערכי טבע ונוף. זה היה גם בתקנות הקודמות.

<היו"ר יעקב פרי:>

הוא לא רוצה להכניס את ערכי הנוף, הוא

רוצה להכניס סקר.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אז תפרט איך עושים את הסקר.

<היו"ר יעקב פרי:>

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני רוצה להבין מה מסגרת הזמן שדבר כזה

יכול לקחת כדי שנהיה ערים להשלכות. מצד

אחד המטרה היא לשמור על ערכי סביבה, אבל

פה אנחנו עוסקים בעניין סביבתי. זה לא

קורה לנו כל יום שבאה אלינו לשולחן סתירה

פוטנציאלית בין שני ערכי סביבה. תרשו לי

להתרגש מזה.

<יובל פלד:>

אני אתייחס למה שאת מבקשת ולמה שאמרו פה

עורכי הדין. אנחנו מדברים על ערכי טבע

מוגנים שהם לא רק בגן לאומי או שמורת טבע.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני מבינה את זה.

<יובל פלד:>

אנחנו גם מדברים על השטחים הפתוחים

שנמצאים במסגרת התמ"מים שמוגדרים שטחים

פתוחים ולא בתחומים בנויים ולא רוצים סתם

לעשות קשיים. מדברים על סקר מקביל שהוא

בעונה המתאימה ולוקח כחודש, תלוי באורך

הקו. אפשר לעשות את זה גם בהרבה פחות.

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

מה הסקר אמור להוסיף לך על מה שידוע לך עד

עכשיו?

<יובל פלד:>

אתה נכנס לשטח פתוח, ואתה לא יודע הכול.

אתה לא יודע מה מסתתר מתחת לאדמה, אתה לא

יודע איזה פרחים יש שם, איזה צמחים.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

הרודיון.

<יובל פלד:>

זה נדרש לבדוק.

<שירי ברנד:>

לא, זה נמצא. ערכי טבע מוגנים זה לא

הרודיון נוסף.

<יובל פלד:>

אין פה ביצוע של סקר מתאים עם מתודולוגיה

מתאימה שנעשית בגופי תשתית אחרים. זה

דווקא מקל בסוף היום על העבודה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

למה?

<יובל פלד:>

כי אז התמונה ידועה, והכול ידוע.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

המקומות האלה מוגדרים אצלך בתכניות?

<יובל פלד:>

לא.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

מה לא? השטחים הפתוחים, ההגדרה שלהם.

<יובל פלד:>

אלה כן, ודאי.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אתה מקבל את התכנית, ולפני שהיא מאושרת

היא צריכה לעבור דרכך. במקום לעשות את

הסקר – הרי אתה מקבל את זה על רקע תכנית

מדידה – אתה יכול לתת את ההערות שלך שם

בלי לעכב את כל התכנון. אתה תתאמץ במקום

שכולם יעשו את העבודה בשבילך. הרי יש לך

המערכת שלך. תגיע לשטחים לפי תכנית

המדידה, ותבדוק. ואז תמקד איפה יש לך בעיה.

אז יכול להיות שתדע מה צריך לעשות או

לשנות את התוואי.

<היו"ר יעקב פרי:>

חברת הכנסת יעל כהן פארן ואחריה מר שפיצר.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

בעצם יש בסעיף 12 יש רק התייחסות לשטח שהוא

בתוך שמורת טבע וגן לאומי. זה לא רלוונטי.

אנחנו מדברים על הנחת צינורות בכל הארץ

בשטחים פתוחים ברובם. הם אמונים על שמירת

הטבע ועל ערכי טבע נדירים בכל הארץ גם

בשטחים שלא מוגדרים כשטחים מוגנים. זה בא

לידי ביטוי ב"מקורות". "מקורות" לא יכולים

להניח צינור מים בדיוק מתחת לעץ דומים

עתיק. זה בדיוק הסיפור הזה. אם אתה לא עושה

סקר אתה לא יודע אם יש שם עץ דומים עתיק.

ואז מגיעים לעץ הדומים ומתחיל סיפור,

ומתחיל להיתקע וכולם נזעקים. במקום זה

לעשות את הסקר, ולדעת על עץ הדומים העתיק.

<היו"ר יעקב פרי:>

הנקודה ברורה. אנחנו נתייחס לזה בסעיף 12,

ושם ננסה להרחיב. בסעיף 12 כתוב שמי שלא

מגיש את ההערות שלו בתוך חודש הוא יכול

להתלבש על הבקשה שלכם - -

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אבל איך הם יוכלו להגיש הערות אם אין סקר?

<היו"ר יעקב פרי:>

סליחה, חברת הכנסת פארן, אמרתי.

מר שפיצר, בבקשה.

<משה שפיצר:>

אנחנו מקימים את התשתית שלנו לאורך

תשתיות קיימות. הרעיון הוא להקים את

הצינורות שלנו בשטחים שהם כבר מופרים.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

זה היה חלק מבעיה קודמת של תיאום בין

תשתיות.

<משה שפיצר:>

והיא עדיין העניין כי אנחנו רוצים

להצטמצם ליד מקורות של כביש, רכבת וכדומה.

אחרת הדיונים היו מתייתרים. מכיוון שכעת

אנחנו נמצאים בשלב שאנחנו בתוך הערים,

להביא תכנית רק כי היא תכנית לרשות הטבע

והגנים זה הרבה מאוד כסף. זה גם לא יעיל

ולא נותן שום דבר. זה סתם מציף את המערכת.

זה חבל.

<היו"ר יעקב פרי:>

אנחנו נקבע אם כן או לא. אני רוצה

שההתייחסות שלכם תהיה עד כמה זה מעכב ועד

כמה זה לא מעכב. הנושא הוא חשוב ומהותי,

ואנחנו נצטרך להתייחס אליו. אבל אם תבוא

ותאמר לי שזה אחד המכשולים העיקריים אז

נצטרך להתייחס לזה אחרת. אני חושב שאפשר

לתת לזה פתרון.

יעל, עוד משהו? חתכתי אותך.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

רק אמרתי שאם אתה לא עושה בתשריט את הסקר

אז אחר כך אין לך מה לבדוק. אתה בעצם מצפה

מרשות הטבע והגנים לשלוח פקחים לעשות את

הסקר בעצמם. זאת בעצם המשמעות של מה שאתה

אומר שהם רק יעירו הערות לפי סעיף 12.

<נתי גלבוע:>

אבל גם אנחנו כבעלי תשתית נדרשים מחר

לטפל בתכנית אחרת של צינור מקורות. נשלחת

אלינו תכנית, ואנחנו צריכים לבדוק איפה

הרגישויות שלנו של הגז. אני הרי לא אומר

לו, תעשה סקר איפה הגז יכול להפריע לך

למקורות – אני אעשה את הבדיקה הזאת. גם

במקרה זה אנחנו נעביר להם את התכנית. אם

הם יגידו שיש שיטה כחולה - - - וצריך לטפל

בה - -

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

זה הגיוני מה ששמעתי.

<היו"ר יעקב פרי:>

אולי אנחנו יכולים להוסיף בסעיף הזה

בתשריט שם שחובה על בעל הרישיון להעביר

ולקבוע פרק זמן מסוים שלא יעכב.

<קריאה:>

זה קיים.

<היו"ר יעקב פרי:>

בבקשה, אדוני.

<יעקב פישר:>

אני יועץ למנהל התכנון. בשש השנים

האחרונות אני יועץ לרשויות רישוי לגז

טבעי בכל הארץ. אני מכיר את כל התכניות

ואת כל בעלי הרישיון.

<היו"ר יעקב פרי:>

זה טוב לנו. תחכים אותנו.

<יעקב פישר:>

קודם כול אולי לא מובן אבל אנחנו מדברים

על צינור קטן מאוד. זה לא תשתיות של

מקורות.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

מה הקוטר שלו?

<משה שפיצר:>

225 מ"מ.

<יעקב פישר:>

זה צינורות פלסטיק. עבודות לא מאוד

מסיביות. זה די פשוט. 90% מהתכניות שלנו

אנחנו נמצאים בתוך אזורי תעשייה בתוך

שטחים בנויים. אין ערכי טבע, אין שום דבר.

אנחנו נאלצנו לבדוק סקירות ערכי טבע ונוף

במקומות מגוחכים. לכן מה שניסינו לעשות

בתקנות האלה זה למקד שרשות הטבע והגנים

תקבל את התכניות, ואם יש ערכי טבע אז

לדרוש דברים מסוימים ולא באופן גורף, כי

באופן גורף זה בזבוז כספים.

<היו"ר יעקב פרי:>

אם נרחיב את זה בסעיף 12 קרוב לוודאי שזה

ייתן פתרון, גם אם לא של מאה אחוז. תודה.

<שירי ברנד:>

אני רק רוצה להוסיף עוד שני דברים. דבר

אחד צריך לדעת – קודם כול אם יש חובה בחוק

בערכי טבע מוגנים להגיע לרשות הטבע

והגנים, הם יגיעו. זאת חובה בכל מקרה בין

אם כתבנו ובין אם לא כתבנו.

<היו"ר יעקב פרי:>

זה ברור.

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

אם זאת חובה בחוק למה לא לכתוב את זה?

<שירי ברנד:>

אין צורך לכתוב את זה. זה כבר כתוב בחוק

אחר.

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

- - - לא לבזבז דיו - - -

<היו"ר יעקב פרי:>

חבר הכנסת חנין, יש סעיף 12, אנחנו נרחיב

אותו.

<שירי ברנד:>

לכן אנחנו סבורים שהמקום הנכון הוא בסעיף

12. יותר מזה, גם אם פספסנו משהו בטעות

התכנית הזאת מתפרסמת. היא לא סודית.

התקנות הקודמות עסקו בתכנית שלא פורסמה

אז הייתה חשיבות להכין את הדברים מראש.

<היו"ר יעקב פרי:>

אני מאוד מודה לכם. אנחנו ממשיכים לקרוא.

סיימנו את סעיף 7, נכון?

<קריאות:>

כן.

<היו"ר יעקב פרי:>

אז אנחנו מאשרים את 7.

<איתי עצמון:>

היה תיקון קל בפסקה (1). אני קורא את כל

הפסקה: "סימון השטח המיועד לרצועת צינור

גז תת קרקעי לרשת החלוקה ורוחבה של

הרצועה". המילים "של הרצועה".

<דרורי שפירא:>

וגם ב-(5): "להלן החלטות זמניות" יעבור לסוף.

<איתי עצמון:>

לפני "הכול ככל הנדרש".

<היו"ר יעקב פרי:>

מי בעד סעיף 7? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 7 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 7 אושר.

<היו"ר יעקב פרי:>

סעיף 7 אושר.

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

הוראות תכנית העבודה 8. (א) הוראות תכנית

העבודה יכללו את כל אלה:

(1) מטרת התכנית ודברי הסבר תמציתיים;

(2) יעוד קרקע והשימושים המותרים בו כולל

מגבלות בניה ופיתוח על שימושי קרקע

בתחום התכנית, והאמצעים הננקטים למזעור

המגבלות האמורות, ככל שנדרשים;

(3) הוראות בטיחות המפרטות את המגבלות

החלות על הקרקע בשל צרכי הבטיחות מרצועת

צינור הגז הטבעי והמתקנים, והאמצעים

הננקטים למזעור הסכנה, ככל שנדרשים;

(4) התנאים לביצוע, לרבות אופן ההקמה,

התייחסות לאופן החפירה או הקידוח ועומקם,

חומרי הכיסוי ופינוי עודפי עפר;

(5) הוראות בדבר גידור ושילוט מתקנים

עיליים, שילוט וסימון תוואי הצינור;

(6) הוראות לצמצום פגיעה בסביבה ובנוף

כתוצאה מהקמתה של רשת החלוקה והוראות

להסדרת השטח ושיקומו ;

(7) הוראות בדבר צמצום מגבלות לאחר הקמת קו

הגז, כתנאי לאישור הפעלה קבוע של המערכת

ובהתאם למפת העדות שהוגשה לפי תקנות

הדיווח;

<איתי עצמון:>

מה זה "אישור הפעלה קבוע של המערכת"?

<אסף כהן:>

בחוק משק הגז הטבעי יש כמה שלבים שבעל

הרישיון צריך לקבל את האישורים: שלבי

התכנון, שלב ההפעלה הזמנית ושלב ההפעלה

הקבוע. יש כמה דרישות שבעל הרישיון נדרש

לבצע ולהוכיח לפני שהוא מקבל את האישור

הסופי.

<היו"ר יעקב פרי:>

אישור סופי להפעלה?

<אסף כהן:>

כן. להזרמת הגז.

<היו"ר יעקב פרי:>

תודה. סעיף (8).

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

(8) הוראות לעניין פעולות הנדרשות טרם

ביצוע, במסגרת התיאום עם גוף אחד או יותר

מן המנויים בתקנה 12; אין באמור כדי לגרוע

מהוראות תקנה 13;

(ב) רשות הרישוי רשאית להורות על הוספת

הוראות לתכנית העבודה, ובכלל זה תנאים

למתן היתר להקמת מיתקני הגז אם נדרש היתר

לפי דין, וכן שטחי בניה מותרים למיתקני

הגז, והכול ככל הנדרש לגבי אותה תכנית

עבודה.

<איתי עצמון:>

אני אסביר לגבי תקנה משנה (ב) שנוספה

בישיבות המשותפות שקיימנו. ההערה שלי

לגבי פסקה 9 כפי שהייתה בנוסח המקורי

ביקשה למנוע מתן סמכות לרשות הרישוי לתת

הוראות נוספות או להוסיף לתכנית העבודה

במסגרת הוראות כלליות כיוון שההסמכה

לקבוע את הפרטים ואת אופן ההגשה של תכנית

העבודה היא של השר באישור ועדת הכלכלה

ולא של רשות הרישוי. מה שניסינו לעשות

בתקנת משנה (ב) הוא להסמיך את רשות הרישוי

לתת הוראות ספציפיות לגבי תכנית עבודה

מסוימת אם יהיה צורך, זאת אומרת להוסיף

הוראות לתכנית עבודה ספציפית בכלל זה,

וכאן נוסף הפירוט: "תנאים למתן היתר להקמת

מתקני הגז אם נדרש היתר לפי דין, וכן שטחי

בנייה מותרים למתקני הגז", אם נדרש לאותה

תכנית עבודה מסוימת.

<היו"ר יעקב פרי:>

אפילו לי זה ברור. למישהו יש הערות?

<עופר אופיר:>

אני לא יודע למה אני לא קורא נכון. אין פה

לוחות זמנים. האם התכנית - - - דרישת הקו?

<שירי ברנד:>

לוחות הזמנים נקבעו בחוק, לא בתקנות.

התקנות מדברות רק על האופן עצמו של

הדברים הטכניים.

<דרורי שפירא:>

המחוקק ראה בזה חשיבות שהוא החליט לקבוע

את זה בחקיקה הראשית עצמה.

<משה שפיצר:>

לגבי הסעיף הזה בלשון אחרת היה גם קודם

לכן, וזה גרם לכך שבוועדה המחוזית הכניסו

אין סוף דברים בלי להסביר ובלי לנמק. כאן

אנחנו לא רואים שום צורך לנמק. יכולים

לבקש מאתנו לצבוע את הצינור בזהב, ואנחנו

לא יודעים למה.

<איתי עצמון:>

אתה מדבר על ההוראות הספציפיות?

<קריאה:>

על ההוראה הכללית. סעיף 8(9).

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

תחזיר לקדמותו.

<משה שפיצר:>

אנחנו לא יכולים להיות במצב שבו - - -

<היו"ר יעקב פרי:>

בסעיף קטן (ב) כתוב: "רשות הרישוי" ונוסיף

"בהחלטה מנומקת".

<איתי עצמון:>

אנחנו יכולים להגיד "בהחלטה מנומקת".

<היו"ר יעקב פרי:>

למה לא?

<דרורי שפירא:>

זה גוף מנהלי. כל ההחלטות של מוסדות תכנון

- -

<איתי עצמון:>

אבל בחקיקה אנחנו כותבים. התיבה הזאת

מאוד מקובלת בחקיקה, לכתוב "בחקיקה

מנומקת".

<היו"ר יעקב פרי:>

אפשר להשאיר "בהחלטה מנומקת", אלא אם יש

התנגדות גורפת.

<שירי ברנד:>

כל החלטותיה חייבות להיות מנומקות. אני

רק חוששת שמא ישתמע מזה שההחלטות האחרות

לא צריכות להיות מנומקות.

<היו"ר יעקב פרי:>

לא, זה בסדר.

<שירי ברנט:>

רק בסעיף הזה צריך החלטה מנומקת.

<היו"ר יעקב פרי:>

מדברים על פרקטיקה שבה בשטח אפשר לענות

להם.

יעל, בבקשה.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

רק שאלת הבהרה. אתה לא רוצה שסעיף (ב) יהיה

כללי. השאלה אם זה שכתוב: "רשות הרישוי

רשאית להורות על הוספת הוראות לתכנית

עבודה, ובכלל זה" – אני מנסה להבין את זה

מבחינה תחבירית – האם זה לא משאיר את

החלק הראשון של המשפט כללי? "ובכלל זה" זה

כאילו "למשל".

<איתי עצמון:>

אני מוכרח לומר שאני רציתי שייכתב

"לתכנית עבודה מסוימת".

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

בדיוק.

<איתי עצמון:>

אבל הייתה התנגדות של נציגי הממשלה לכך.

<קריאה:>

למה הייתה התנגדות?

<היו"ר יעקב פרי:>

נציגי הממשלה פה. אפשר לשאול אותם.

<דרורי שפירא:>

אני רוצה לומר משהו על הנושא הקודם. רשות

הרישוי פה היא לא רשות רישוי מקומית, היא

רשות רישוי מחוזית. יושב-ראש הוועדה

המחוזית, מתכנן המחוז ומהנדס הוועדה

המקומית הם אנשי מקצועית, והם לא סתם

אומרים לצפות מדרכות בזהב.

<משה שפיצר:>

אבל אנחנו נתקלנו בחיים האמיתיים, מה

לעשות.

<דרורי שפירא:>

שנית, זה מוסד תכנון. כל ההחלטות של מוסד

תכנון מפורסמות באתר האינטרנט. גם

הפרוטוקול. כתוב איך הפרוטוקול צריך

להיראות, הכול מפורסם באתר האינטרנט

באריכות. לכן לכתוב פה "מנומקות בכתב" זה

מיותר.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זה עדיין לא מנומק. זה לא חייב להיות

מנומק.

<היו"ר יעקב פרי:>

אבל למה אתם מתנגדים ל"מסוימת"?

<דרורי שפירא:>

רשות רישוי רשאית להורות על הוספת הוראות

לתכנית העבודה.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

"לתכנית עבודה מסוימת". שזה לא יהיה כללי

מאוד, אלא לתכנית מסוימת.

<דרורי שפירא:>

אבל זה נשמע כאילו רק לתכנית עבודה

מסוימת הם יכולים לתת הוראות.

<היו"ר יעקב פרי:>

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים.

<דרורי שפירא:>

אבל בכל תכנית עבודה הם יכולים לתת

הוראות כי בכל תכנית עבודה הם מקבלים את

הנתונים הספציפיים של אותה תכנית; הם

רואים אם יש שם ערכי טבע מוגנים, למשל, או

כל מיני דברים כאלה, ומוסיפים הוראות

ספציפיות שקשורות לתכנית.

<היו"ר יעקב פרי:>

לי לא היה מפריע לכתוב "מסוימת". לטעמי,

העברית מצמצמת את זה, עושה את זה קצת יותר

ספציפי. לכן יש התנגדות גורפת של הממשלה -

-

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

או לחילופין, אדוני היושב-ראש, אפשר

להוסיף את המילה "כל".

<היו"ר יעקב פרי:>

מה זה?

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

אפשר לייצר פתרון שגם יענה להערה של

היועץ המשפטי וגם לדבר שמטריד את נציגת

המדינה אם נאמר: "רשות הרישוי רשאית

להורות על הוספת הוראות בכל תכנית עבודה".

<היו"ר יעקב פרי:>

אפשר.

<דרורי שפירא:>

מבחינתי זה מצוין.

<היו"ר יעקב פרי:>

התוספת שמציע חבר הכנסת חנין מקובלת

עליכם?

<דרורי שפירא:>

כן.

<היו"ר יעקב פרי:>

נכתוב אותה. זה פותר חלק גדול מהבעיה.

<נעם ברימן:>

אנחנו דווקא מוטרדים ממנה כי בעצם הפכנו

את סעיף הסל לסעיף סל גורף. לכל התכניות

ולכל המקומות יהיה סעיף סל שיאומץ

כמאסטר, ויחובר לכל תכנית עם כל מיני

סעיפים נוספים מעבר ל-8-1 שדיברנו עליו,

ועוד מעט נעיר לגביהם. ב-8(ב) יהיה עוד סעיף

שאליו ייכנסו עוד סעיפי השלמות של רשות

הרישוי. בכל מחוז יהיה מאסטר שונה, אבל

יהיה לנו לכל מחוז - -

<היו"ר יעקב פרי:>

זה יקרה בכל מקרה עם "בכל" ובלי "בכל".

<נעם ברימן:>

בגלל זה אני רוצה לחדד. אנחנו צריכים

להגיע למצב שההוראות האלה יהיו חריג

שבחריג כשבמקרים נקודתיים מצאו עץ מסוים

או משהו אחר. אנחנו לא יכולים להישאר פה

עם סעיף שמתיר לנו את פתיחת תיבת הפנדורה

הזאת לכל יתר הסעיפים. לכן הנוסח הזה עם

הוספת "כל" וגם "מסוימת" – אני לא בטוח.

"מסוימת", לפחות לדעתי, יוצרת סוג של ודאות

שמבינים אולי לא משפטית, אבל ברמה של

עברית, שזה אולי משהו נקודתי.

<דרורי שפירא:>

אני חייבת לציין שהיועץ המשפטי של הוועדה

הוסיף את המילים בסיפא לגבי אותה תכנית

כדי שלא יהיו חששות כאלה.

<היו"ר יעקב פרי:>

לגבי אותה תכנית עבודה. נכון.

<שירי ברנד:>

"לגבי אותה תכנית מסוימת" – ברור שזאת

אותה תכנית.

<קריאות:>

- - -

<היו"ר יעקב פרי:>

זה שלייקס על שלייקס.

מה אנחנו מסכמים?

<איתי עצמון:>

אפשר היה לשנות מעט את הנוסח. אני לא בטוח

שזה נותן הרבה מבחינת משמעות, אבל לכתוב:

"ראתה רשות הרישוי כי יש צורך בהוספת

הוראות לתכנית עבודה, רשאית היא להוסיף

לכל תכנית תנאים למתן" וכו'.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זה מאוד מסורבל.

<שירי ברנד:>

ממש מסורבל.

<איתי עצמון:>

שהרשות צריכה לשקול לפני כן שיקולים.

<היו"ר יעקב פרי:>

רבותי, אנחנו נישאר בנוסח הקיים. זה הרע

במיעוטו.

<ענבר מלמוד:>

אנחנו שבים ומבקשים שיהיה "בהחלטה

מנומקת".

<היו"ר יעקב פרי:>

כן, כן. הסכמנו על זה.

<שירי ברנד:>

אנחנו עוסקים בהוראות של תכנית. במוסדות

התכנון עוברות מדי יום עשרות תכניות,

ואנחנו מתקנים הוראות של תכניות. אין פה

משהו חריג לעניין הזה. לתכנית בכללותה יש

הוראות, ואנחנו לא יכולים עכשיו לעבור

איפה נימקנו ואיפה לא.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

כשאנחנו מדברים על תוספת אז התוספת תהיה

מנומקת. מדברים על התוספת, לא על כל

התכנית.

<היו"ר יעקב פרי:>

ברור.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני יודעת שברשויות התכנון עוברות אלפי

החלטות. לצערי, בלי להטיל דופי, בטח לא באף

אחד באופן אישי וגם לא ברשויות התכנון, עם

כל הכבוד, רשויות במדינת ישראל צריכות

ללמוד לנמק את ההחלטות שלהן, בוודאי אם הן

דורשות תוספת.

<שירי ברנד:>

הן מנמקות את ההחלטות, אבל פה רוצים - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

לא, סליחה. מבקשים הנמקה לתוספת. אתם

תצטרכו להתמודד עם זה.

<שירי ברנד:>

אני רק רוצה להבהיר על מה אנחנו מדברים

פה. אם יש מתקן גז צריך לקבוע לו שטחי

בנייה. מה יש לנמק פה נימוק מפורט?

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

את התוספות צריך לנמק.

<שירי ברנד:>

זה התוספת שמדברים עליה. תראו איזה

דוגמות יש פה: תנאים למתן היתר, שטחי

בנייה מותרים – על זה אנחנו מדברים.

<דרורי שפירא:>

אם קובעים שטחי בנייה, אני צריכה לנמק למה

שטחי בנייה?

<איתי עצמון:>

יש משהו מהפרטים שפירטתם כאן בתקנת משנה

(ב) שבכל מקרה אפשר להעביר לתקנת משנה (א)?

<שירי ברנד:>

B

D

F

H

Z

^

Æ

È

Ê

Ì

à

ä

X

Z

\

^

l

p

¶

¸

º

¼

Î

Ò

J

D

H

\

Ѐ\

^

È

Ì

â

Ѐâ

ä

Z

^

n

Ѐn

p

¸

¼

Ð

ЀÐ

Ò

愀$摧⤲Wz欀衤

愀$摧⤲Wz欀瑤

nH

o(tH

hM

kd

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

h]

h]

h]

h]

h]

h]

gd]

gd]

h]

-

”

˜

š

Â

Ä

ö

ø

:

<

^

`

b

v

x

ª

–

˜

Æ

È

ô

ö

摧䏠

ᄀ

>

@

^

`

z

|

ית, ולהוציא היתר.

<היו"ר יעקב פרי:>

אז נעביר.

<שירי ברנד:>

אני רוצה להסביר. שמנו פה סעיף שאסף את כל

הדברים שלא רלוונטיים במאה אחוז

מהתכניות. יש תכניות שנדרשים שטחי בנייה,

ויש תכניות שאין בהן מבנים עיליים ולא

צריך שטחי בנייה.

<איתי עצמון:>

אבל אני מפנה אותך לפסקות (2) ו-(3) שכתבתם:

"ככל שנדרשים". גם כאן אפשר לכתוב: "שטחי

בנייה מותרים למתקני הגז ככל שנדרש".

<שירי ברנד:>

אפשר לכתוב את זה גם כך.

<דרורי שפירא:>

אף על פי שמגבלות וכאלה דברים זה כמעט

תמיד, ושטחי בנייה זה במיעוט המקרים, כי

ברוב המקרים זה בלי שטחי בנייה.

<היו"ר יעקב פרי:>

זה לא חשוב מה המיעוט ומה הרוב. אם יש מקרה

אחד כזה אתם לא צריכים להתנגד.

<איתי עצמון:>

אתם לא תצטרכו לנמק. לא יהיה משהו חריג. זה

מה שאני מנסה להגיע.

<דרורי שפירא:>

הבעיה היא שאנחנו לא צופים פה כל מיני

הוראות שיכולים להוסיף, והן הוראות שהן

סטנדרט במוסדות תכנון, והן לא דברים

שצריך לנמק.

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

אתם מתעקשים לשווא. זה לא מוסיף ולא גורע.

הדרישה לנמק היא מאוד במקום.

<היו"ר יעקב פרי:>

רבותי, יש ליועץ המשפטי הצעה שלי היא

נראית הגיונית.

<איתי עצמון:>

אני לא יודע אם זה נכון מקצועית, אבל אני

מציע להעביר את הפירוט לגבי הוספת

ההוראות, כלומר "תנאים למתן היתר" ב-(8)(ב),

מה שהיה פסקה (9). "תנאים למתן היתר להקמת

מתקני הגז אם נדרש לפי דין, וכן שטחי

בנייה מותרים למתקני הגז ככל שנדרש" – זה

יעבור לתקנת משנה (א), כלומר היא אחת

מהפסקות; ובתקנה משנה (ב) ייכתב: "רשות

הרישוי רשאית בהחלטה מנמקת בכתב להורות

על הוספת הוראות לתכנית עבודה מסוימת".

<היו"ר יעקב פרי:>

מקובל? זה נראה לי גם הגיוני וגם פותר את

הבעיה או לפחות חלק גדול ממנה. אז סיכמנו,

וכך אנחנו נאשר - -

<נעם ברימן:>

לא, אדוני היושב-ראש, דילגנו על כמה הערות,

כי קפצנו בלהט האירועים לתקנה (8)(ב).

בתקנה (א)(6) – הסיומת כרגע היא "הסדרת השטח

ושיקומו". זה נוסח שבעינינו הוא רחב מדי,

ואנחנו ביקשנו לצמצם אותו מתוך ניסיון.

אנחנו ביקשנו לרשום במקום זה "הוראות

להשבת המצב לקדמותו כמפורט בנספח השיקום

לפי תקנה 9(2)". אני רוצה להחזיר מצב

לקדמותו. אני לא רוצה עכשיו על הדרך לעשות

- -

<היו"ר יעקב פרי:>

אני בוחן את עצמי הגיונית. איך אתה יכול

להשיב שטח לקדמותו? אני לא מבין.

<נעם ברימן:>

זאת תבנית קיימת בחוק.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אתה יכול להוציא פקעות ולהחזיר אותן אם

אתה רוצה.

<היו"ר יעקב פרי:>

זה נכון.

<נתי גלבוע:>

אבל אנחנו מדברים על מתחת לפני השטח, לא

על פני השטח.

<היו"ר יעקב פרי:>

אבל גם השטח העילי משתנה.

<נתי גלבוע:>

לא, הוא לא משתנה. המופע הוא כולו

תת-קרקעי. אין שום מופע אחר.

<היו"ר יעקב פרי:>

לא הבנתי למה הסדרת השטח ושיקומו לא עונה

על הבעיה.

<נעם ברימן:>

כי במסגרת השיקום אני ארצה להקים גינות.

<היו"ר יעקב פרי:>

אני חושב שאם נכתוב: "החזרת השטח לקדמותו"

זה יהיה יותר קשה ממה שכתוב פה.

<נעם ברימן:>

"השבת השטח לקדמותו" זה גם מתכונת שמופיעה

בחוק בסעיף 53. כשאנחנו עוברים בכל

מקרקעין - -

<היו"ר יעקב פרי:>

בואו ננסה להיות מציאותיים. אתה חופר

תוואי לצינור. כדי לחפור את התוואי

לצינור אתה צריך לחפור וכל מה שמתחייב

מזה. אחרי זה אתה מכסה את החפירה. הם

אומרים לך, תסדיר את השטח ותשקם אותו,

ואתה אומר, תחזיר אותו לקדמותו? לפי דעתי,

אתה מטיל על עצמך, עם כל הכבוד, הרבה יותר

חובות מאשר הסעיף הזה מחייב אותך.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אבל השיקום יכול להיות הרבה יותר רחב.

השיקום יכול להיות כזה שתצטרך לשקם לפי

התכנית. ואז זה הרבה עלויות לא צפויות.

<שירלי סופר:>

לפי תקנה 9, מצורף לתכנית העבודה מסמך

שיקום שמתייחס בדיוק לנושא הזה. למשל על

הצומח כתוב "שיקום של הצומח", ועל קרקע

כתוב "שחזור". אנחנו מבקשים שתקנת משנה 8(6)

תפנה למסמך השיקום.

<היו"ר יעקב פרי:>

עם זה אין לי בעיה. זה מקובל. אם דברים

עלולים להתפרש סותרים אנחנו צריכים לתאם

אותם, ועל זה אפילו הממשלה לא תתנגד.

<שירי ברנד:>

אין לנו התנגדות.

<דרורי שפירא:>

אז להוסיף אחרי "בשיקומו" – "בהתאם לנספח

השיקום"?

<היו"ר יעקב פרי:>

כן.

<איתי עצמון:>

"כאמור בתקנה 9(2)".

<היו"ר יעקב פרי:>

מקובל?

<שירלי סופר:>

לפני שמסיימים את התקנה אני רוצה להעיר

לגבי תקנה 8(7). התקנה הזאת מדברת על צמצום

המגבלות לאחר הקמת קו הגז כתנאי לאישור

ההפעלה. אנחנו מבקשים להבין רק את התהליך

בעניין הזה. כרגע כתוב: "הצמצום יהיה

בהתאם למפת העדות שהוגשה לפי תקנות

הדיווח". מה שאומר שהקו מצטמצם בדיוק - - -

למה שבוצע. אני חושבת שכל הגורמים

המעורבים רוצים לחשוב על העתיד. הקו הזה

יכול לבקש להכפיל את עצמו ולהשתנות ברבות

השנים, ורצינו שתהיה אפשרות שהצמצום

ייעשה לפי הנחיות רשות הגז או לפי הנחיות

רשות הרישוי לא בהכרח - - -. זאת אומרת אם

רשות הרישוי חושבת שכדאי להשאיר טווח

לצרכים עתידיים ולא לצמצם - -

<היו"ר יעקב פרי:>

אם נרצה לשנות רזרבות?

<קריאה:>

זה אינטרס לאומי.

<משה שפיצר:>

כבר היום חברת הגז הממשלתית מכפילה

קווים.

<היו"ר יעקב פרי:>

ואז מה את מציעה לכתוב בסעיף (7)?

<שירלי סופר:>

אני מציעה שמבחינת התהליך סעיף (7) יתחיל

במילים: "צמצום מגבלות" ולא "הוראות בדבר"

כדי שכולנו נבין שהתהליך הוא להגיש

תסריט. אבל התסריט יהיה בהתאם - -

<היו"ר יעקב פרי:>

כל הסעיפים הקטנים מתחילים בהוראות.

<דרורי שפירא:>

זה סעיף הוראות.

<איתי עצמון:>

גם בתקנה 9 כתוב הוראות.

<שירלי סופר:>

נכון להיום דרשו מאתנו בהוראות האלה לאשר

תכנית עבודה חדשה.

<דרורי שפירא:>

אז תתנגדו להוראות שקובעים לכם שם.

<היו"ר יעקב פרי:>

עורכת הדין סופר, כל הסעיפים הקטנים

מתחילים בהוראות.

<קריאות:>

- - -

<נעם ברימן:>

(1), (2) ו-(4) לא. אז גם אפשר ש-(6) לא.

<דרורי שפירא:>

אבל זה ההוראות. גם אם לא נכתוב שם את

המילה "הוראות" זה ההוראות שמופיעות - - -

<קריאה:>

אני יכולה להציע ניסוח אפשרי אחר?

<היו"ר יעקב פרי:>

אסף, בבקשה.

<אסף כהן:>

בהמשך למה ששירלי ציינה אנחנו בהחלט

מסכימים לאפשרות צמצום אותה רצועה

שאושרה בתכנית לאחר הקמת התשתית. אבל יחד

עם זאת אנחנו כמדינה בהחלט בונים תרחיש

שחברות החלוקה יידרשו להקים תוואים

נוספים. לכן במקום שיידרשו להגיש תכנית

נוספת בעתיד, בואו נצמצם את הרצועה, אבל

לקחת בחשבון גם צרכים עתידיים, אבל לצמצם

במידה מסוימת.

הניסוח שאנחנו מציעים ב-(7) – לעניין

תחילת הסעיף, מבחינתי עדיף בדבר או צמצום

– אני אדיש, אבל אקרא את זה כהוראות:

"הוראות בדבר צמצום מגבלות לאחר הקמת קו

הגז כתנאי לאישור הפעלה קבוע של המערכת

על בסיס מפת העדות שהוגשה לפי תקנות

הדיווח ובהתאם לצרכים עתידיים". כן חשוב

להוסיף את השיקול שצריך לקחת בחשבון - - -

<היו"ר יעקב פרי:>

מקובל?

<שירי ברנד:>

הנוסח הזה מקובל עלינו.

<היו"ר יעקב פרי:>

לכם אין בעיה. ולך?

<שירלי סופר:>

אנחנו מבקשים דבר אחד. אין לנו בעיה עם

הנוסח הזה. בכל זאת אני רוצה להסביר מדוע

אנחנו מדברים על המילה "הוראות". נכון

להיום אנחנו נמצאים במצב שכדי לצמצם את

מגבלות הגז רשויות הרישוי דורשות מאתנו

להגיש תכנית עבודה חדשה. זה המצב. אנחנו

רוצים לוודא שההוראות האלה לא תהיינה

להגיש תכנית עבודה חדשה, אלא רק שיהיה

ברור להגיש תשריט, ולא הוראות אחרות.

<היו"ר יעקב פרי:>

אני מבקש שתקרא שוב את סעיף (7) כפי שאתה

מציע.

<אסף כהן:>

"הוראות בדבר צמצום מגבלות לאחר הקמת קו

הגז כתנאי לאישור הפעלה קבוע של המערכת

על בסיס מפת העדות שהוגשה לפי תקנות

הדיווח ובהתאם לצרכים העתידיים".

<איתי עצמון:>

יש לי שאלה קטנה לגבי הפסקה הזאת: מפת

העדות היא אותה מפה שהוגשה לפי תקנות

הדיווח או לפי התקנות האלה?

<שירי ברנד:>

לפי תקנות הדיווח.

<איתי עצמון:>

מה היחס לתקנה 14 שעוד לא הגענו אליה?

<שירי ברנד:>

אותו דבר. זאת אותה מפה.

<איתי עצמון:>

אבל ההגשה היא כאן.

<שירי ברנד:>

על חובת ההגשה אפשר להתווכח איפה צריך

לכתוב. בכל מקרה היא מוגשת.

<איתי עצמון:>

בסדר גמור.

<היו"ר יעקב פרי:>

אם כך אנחנו משנים את סעיף (7), ואפשר

להצביע על תקנה 8 עם כל השינויים. מי בעד?

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד תקנה 8– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 8 אושרה.

<היו"ר יעקב פרי:>

בעד- פה-אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים.

תקנה 8 אושרה.

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

מסמכים נילווים 9 לתכנית העבודה יצורפו

נספחים אלה:

(1) תשריט המצב התכנוני של כל התכניות

המאושרות החלות בתחום תכנית העבודה;

(2) נספח שיקום, לרבות שיקום נופי של תחום

התכנית לאחר הביצוע, אשר יתייחס, לפי

הצורך, לנושאים כמפורט להלן:

(א) ניקוז פני הקרקע למניעת שיטפונות;

(ב) ערוצי זרימה בנחלים מעל לפני הקרקע

ומתחתיה;

(ג) שחזור פני הקרקע והחזרתה, במידת

האפשר, למצבה המקורי;

(ד) שיקום הצומח;

<היו"ר יעקב פרי:>

עורך דין ברימן, אתה רצית לשנות את הסעיף.

תראה מה אתה צריך לעשות פה.

<נעם ברימן:>

אני יודע. בגלל זה כל הוראה נוספת מעבר

לסלט הזה נראית לי קצת יותר מפחידה כי

אומרים שזה הבנץ' מרק, ומשם אנחנו רק

מתחילים.

<היו"ר יעקב פרי:>

סליחה. תמשיכי לקרוא, בבקשה.

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

(3) נספח בינוי ותאום תשתיות, חתום בידי

מתכנן מתקן הגז, אשר יתייחס, בין השאר,

לנושאים אלה:

(א) תנוחה של צנרת הגז המתוכנן על גבי מפת

מדידה, לרבות סימון מיקום תשתיות קיימות

שהתקבלו מגופי תשתית לפי תקנה 12;

(ב) חתכי אורך אופייניים של צנרת הגז;

<היו"ר יעקב פרי:>

"צנרת הגז" זה נקבה או זכר? "מתוכנן" או

"מתוכננת"? צריך שיהיה "מתוכננת", לפי דעתי.

<איתי עצמון:>

כן. "מתוכננת".

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

(ג) בתכנית עבודה הכוללת מתקנים עיליים -

חזית המתקן לצד הרחוב שלאורכו הוא מוקם ;

(ד) פרטים נקודתיים הנדרשים כגון פרטי

חציה ושילוט;

(ה) שטח לעבודות זמניות, אם נדרש;

אישור רשות הגז הטבעי כי מסמכי התכנית

עומדים במגבלות הבניה והפיתוח לפי צו

הבטיחות; אישור כאמור יינתן בתוך 30 ימים

מהמועד בו הוגשו כל המסמכים הנדרשים לשם

קבלת האישור; ככל שדרשה רשות הגז הטבעי

ממגיש התכנית להגיש לה תיקונים, השלמות

ותוספות לאותם מסמכים, יחל מניין הימים

ביום שבו הושלמו הדרישות כאמור.

<היו"ר יעקב פרי:>

הערות?

<קריאה:>

פה אמרת שתוסיף.

<היו"ר יעקב פרי:>

אני דיברתי על 12, לא ב-9. אבל אם יש הערה,

בבקשה.

<קריאה:>

כן, כי שיקום הצומח וכל מה שקשור לזה לא

יכול להיעשות בלי - -

<היו"ר יעקב פרי:>

בסדר. אנחנו נגיע ל-12 ונדבר על זה.

<איתי עצמון:>

אפשר להסביר מהו האישור של רשות הגז

הטבעי בפסקה (4)?

<אסף כהן:>

המסמכים מוגשים לרשות הגז לאמידה של קווי

הבטיחות וקווי הבניין של הצינור בהתאם

לצו הבטיחות, כלומר האם הם מסומנים כפי

שצריך בתשריט. זאת המטרה המרכזית. יש כמה

מסמכים שצריך להגיש לנו, אבל זה - - -

<היו"ר יעקב פרי:>

ברור. תודה.

עוד הערות לסעיף 9?

<כרמל חנני דגני:>

שלום. אני עורכת דין כרמל חנני מחברות

החלוקה. אנחנו רצינו להתייחס לזה בסעיף 10

אחר כך, ולהחריג.

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

זה 10, עזבי. עד סעיף 9 יש לך?

<כרמל חנני דגני:>

אנחנו רוצים להתייחס בסעיף 10 ולהחריג את

סעיף 9(4).

<היו"ר יעקב פרי:>

מה זה (4)?

<כרמל חנני דגני:>

אישור רשות הגז הטבעי. היום מכוונים

אותנו להליך אישור של טור ולא במקביל.

קודם תלכו לרשות הגז, תקבלו ממנו אישור,

ואז תגידו לרשות הרישוי.

<היו"ר יעקב פרי:>

הבנתי.

<כרמל חנני דגני:>

אנחנו רוצים לעבוד במקביל. שזה לא יהיה

תנאי להגשה.

<היו"ר יעקב פרי:>

הבינותי. תהיה לכם התנגדות?

<שירי ברנד:>

- - -

<היו"ר יעקב פרי:>

לא תהיה לכם. אז יכול להיות שנגיע לזה ב-10,

ואני אודה לך אם תזכירי לי.

אנחנו מצביעים בעד סעיף 9?

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

רגע. זה מסורבל. האישור יינתן תוך 30 יום,

ואחר כך נתחיל לספור מיום שהגישו את

התיקונים?

<היו"ר יעקב פרי:>

לא, היא מבקשת החרגה. היא רוצה שזה יהיה

במקביל.

<איתי עצמון:>

זה טוב שיש לוחות זמנים לקבלת האישור.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

לוחות זמנים כן, אבל הניסוח הזה מסורבל.

אתה צריך לאשר תוך 30 יום, ומתחילים לספור

אחרי שהגשת את כל התיקונים. למה?

<היו"ר יעקב פרי:>

חאג', אם זה ייגמר ב-30 יום עשינו עבודת

קודש.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

לא, אני אומר ככה: אתה צריך לאשר תוך 30 יום

ובשורה הבאה אתה אומר, מבקשים תיקונים,

ונתחיל לספור מאותם ימים שאתה הגשת את

התיקונים. כדי לקצר את לוחות הזמנים אני

לא רציתי להתחיל לספור את הימים כל פעם

מחדש.

<איתי עצמון:>

מכיוון שכל תיקוני החקיקה בחוק ההסדרים

דיברו על לוחות זמנים בשלבים השונים

ביקשתי להוסיף לוחות זמנים לבדיקת

המסמכים על-ידי רשות הגז הטבעי. שאלתי

בישיבות הפנימיות שהיו לנו כמה זמן נדרש

כדי לבדוק את המסמכים, ונאמר לי ש-30 יום,

אבל יש מצבים שבהם רשות הגז מבקשת השלמות

ולא רוצה לא לאשר. היא רוצה לאפשר בכל זאת

את מתן האישור לתכנית במידה שיומצאו אותם

מסמכים נוספים. לכן התוספת כאן.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אתה יודע מה הבעיה שלי? אני מכיר את

רשויות התכנון. זה מגיע, וביום ה-30 אומרים

לך, תשמע, סעיף 10 בהוראות אתה צריך לשנות,

ואז צריך להתחיל את ה-30 מחדש.

<היו"ר יעקב פרי:>

אבל אתה לא יכול להבטיח את זה בתקנות. זאת

פרקטיקה.

<איתי עצמון:>

אני בטוח שיש רצון טוב ברשות הגז להשאיר -

- -

<אסף כהן:>

בהקשר הזה יש לנו בהחלט אינטרס, רצון

וחובה לקדם - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זה אתה. יחליפו אותך בעוד כמה שנים.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

מאחר שבסעיף 7 הושמט הסקר - -

<היו"ר יעקב פרי:>

עוד לא הושמט כלום.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אישרנו אותו, והסקר הסביבתי לא נכנס לשם.

על בסיס מה הם יכינו תכנית של נספח שיקום

ושיקום נופי?

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זה חלק מהתכנית.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

בסדר. אבל על בסיס מה?

<היו"ר יעקב פרי:>

מי שצריך לעשות את זה הם בעלי רישיונות

החלוקה.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

מצוין.

<היו"ר יעקב פרי:>

הם יצטרכו לסקור, אז הם יסקרו סוקר.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אני מבינה שאולי זה רלוונטי רק לחלק קטן -

-

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

יעל רוצה שהבסיס הנופי יאושר על-ידי

הרשות.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

לא, שהבסיס - - - עושים את הסיכום.

<היו"ר יעקב פרי:>

אנחנו נגיע לתקנה 12 וניתן להם את הכלים.

אולי לא במאה אחוז אבל ניתן להם.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

יש פה עניין של סדרי עבודה. קודם אתה בודק

מה אתה צריך לעשות, ואז אתה מבקר את זה אצל

הגוף המוסמך לבקר אותו.

<היו"ר יעקב פרי:>

יש לפני החקירה, ויש אחרי החקירה.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

בדיוק. ויש השיקום שאחרי. יכול להיות שמה

שאמר מר שפיצר זה נכון, שברוב הדברים

שמדובר על אזורי תעשייה לא רלוונטיים.

אבל מספיק שיש קצת שרלוונטי – תסייגו את

זה למקומות שרלוונטי – שטחים פתוחים

בכללותם.

<היו"ר יעקב פרי:>

נתייחס לזה ב-12.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אבל אולי ב-9 צריך לבקש שיצורף נספח של סקר

במקרים הרלוונטיים.

<היו"ר יעקב פרי:>

יש נספח שיקום.

<איתי עצמון:>

השיקום כולל גם התייחסות להיבטים

סביבתיים.

<היו"ר יעקב פרי:>

סעיף (2): "נספח שיקום, לרבות שיקום נופי של

תחום התכנית, אשר יתייחס" - -

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

איך תדע איך לשקם את הצומח אם אתה בכלל לא

יודע את הנתונים.

<משה שפיצר:>

אנחנו עושים סקר, זה חלק מכל תכנית, זה

מוגש לוועדה המחוזית על-ידי מתכנן נופי.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

כי זה היה בתכניות של 2006. עכשיו לא תצטרכו

יותר.

<משה שפיצר:>

אנחנו לא רוצים שרט"ג יצטרך להגיב לכל

דבר, כולל בכל מקום. אי אפשר להפוך אותם

לרשות-על מעל כולם. אין סיבה.

<היו"ר יעקב פרי:>

יעל, הם יצטרכו לפנות. אם אנחנו יוצאים

מתוך הנחה שחם וחלילה ירמו זה סיפור אחר.

הם לא יכולים לעשות דבר כזה בלי מתכנן נוף

ובלי מישהו שמתמצא בעניין. אני לא יכול

לכתוב תזכיר כזה.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אתה צודק, אבל אנחנו יודעים את ההתנהלות.

אני לא באה באמירה שאף אחד לא היה פה לא

בסדר. אבל אתה יוצא מנקודת הנחה שכולם

בסדר, ובכל זאת אתה מתקן את התקנות שישמרו

על מה שאתה רוצה שישמרו.

<היו"ר יעקב פרי:>

אנחנו נשתדל בסעיף 12 לתת תשובה ולו חלקית

לעניין.

אני רוצה לאשר את סעיף 9 כפי שהוא. מי בעד?

מי נגד? מי נמנע?

חאג', אתה גם בעד או אתה נגד? לא חשוב.

אנחנו שלושה, אז זה בסדר.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

קשה לי להסכים כי יש לי ההערות שלי.

<היו"ר יעקב פרי:>

אין בעיה.

מצביעים.

הצבעה

בעד תקנה 9 – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

תקנה 9 אושרה.

<היו"ר יעקב פרי:>

תקנה 9 אושרה.

<דרורי שפירא:>

(הקראה):

תנאי סף לקליטת תכנית 10. (א) מתכנן המחוז

יבדוק בתוך 15 ימים אם תכנית עבודה שנקלטה

כוללת את המסמכים האמורים בתקנות 3 עד 9

ו- 12.

(ב) לא נתן מתכנן המחוז את החלטתו בתוך 15

ימים, רואים את התכנית כתכנית שהוגשה

כאמור בסעיף 25(ג) לחוק.

<היו"ר יעקב פרי:>

עורכת הדין כרמל, מה רצית להחריג?

<כרמל חנני דגני:>

לעניין זה יש לנו החרגה לתקנה 10(א). אנחנו

מבקשים להוסיף בסיפא: "למעט אישור כאמור

בתקנה 9(4)".

<היו"ר יעקב פרי:>

ואת אמרת שאתם לא מתנגדים.

<שירי ברנד:>

אנחנו מתנגדים.

<היו"ר יעקב פרי:>

למה?

<שירי ברנד:>

כיוון שאין טעם שרשות הרישוי תתייחס

לתכנית שלא עברה את רשות הגז.

<היו"ר יעקב פרי:>

צודקת.

<שירי ברנד:>

כיוון שרשות הגז דורשת תיקונים ושינויים.

מה הטעם להטריד את רשות הרישוי בתכנית

כזאת?

<היו"ר יעקב פרי:>

צודקת. שכנעת אותי.

<משה שפיצר:>

זה לא מעשי.

<היו"ר יעקב פרי:>

אני יודע שזה לא מעשי.

<אסף כהן:>

אני מבין את האמירה של מנהל התכנון בהקשר

הזה שרשויות הרישוי לא ירצו להתחיל את

התהליך לפני שאנחנו עושים את זה. יחד עם

זאת מהניסיון המצטבר אני חייב להגיד

שהתיקונים שלנו של תשריטי התכנית יחסית

לתיקונים אחרים שחברות החלוקה נדרשות

מגופים אחרים, הם תיקונים מינוריים.

<שירי ברנד:>

אבל אתם הבסיס.

<דרורי שפירא:>

מעולה. אז שיעשו את זה מהר.

<אסף כהן:>

לכן ככל שנעשו תיקונים נוספים בהמשך

לתיאום עם גופים אחרים, לאחר שכבר אישרנו

האישור שלנו יידרש פעם נוספת. אני חושש

ממצב שאנחנו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]