פרוטוקול מספר 71, ועדת המדע והטכנולוגיה, 26/07/2016

הכנסת העשרים

מושב שני

<פרוטוקול מס' 71>

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ו (26 ביולי 2016),

שעה 11:00

<סדר היום:>

<טכנולוגיות לתחבורה שיתופית בעידן

החברתי – ישיבת מעקב ודיווח>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

אורי מקלב – היו"ר

דב חנין

יעל כהן-פארן

חברי הכנסת:

אמיר אוחנה

<מוזמנים:>

דרור גנון – מנהל אגף בכיר תכנון, תפעול

ורישוי תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות

בדרכים

אמיר כרמל – מנהל תחום טכנולוגיות, משרד

התחבורה והבטיחות בדרכים

אדהם דראושה – רפרנט ביטוח כללי-א. שוק

ההון, משרד האוצר

הראל שליסל – רפרנט תחבורה באגף

התקציבים, משרד האוצר

אנדריי ברויסמן – מנהל תחום מדע יישומי

והנדסי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נטליה ליטבק – ראש ענף תחבורה, המשרד

להגנת הסביבה

עינת פלינט – נציגת מרכז השלטון המקומי

רמי ריחן – עוזר למנהל הרשות לתחבורה,

תנועה וחנייה, עיריית תל אביב-יפו

אשר בן שושן – מנהל הרשות לתחבורה, תנועה

וחניה, עיריית תל אביב-יפו

מיטל להבי – סגנית ראש העיר; ממונה על תיק

התחבורה, עיריית תל אביב-יפו

חני גרין – כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים

יונתן צויקל – ראש צוות, רשות ההגבלים

העסקיים

אלעד כהן – כלכלן, ראש צוות מחלקת מחקר,

רשות ההגבלים העסקיים

הלל בר גרא – חוקר, האיגוד הישראלי

למערכות תבוניות לתחבורה

משה בקר – חבר ועד המנהל, האיגוד הישראלי

למערכות תבוניות לתחבורה

תמיר ניר – חבר הנהלה, האיגוד הישראלי

למערכות תבוניות לתחבורה

יהודה גרוס – יועץ, האיגוד הישראלי

למערכות תבוניות לתחבורה

אוהד רון – מנהל מוצר, חברת גוגל ישראל

אברהם בר – מנהל מדיניות ציבורית, חברת

גוגל ישראל

יהודה בר אור – יו"ר איגוד נהגי המוניות

עירן בנין – מנהל טכנולוגיות תקשוב

ומערכות מידע קווים, פורום מפעילי

התחבורה הציבורית הפרטיים

יוני גריפמן – מנכ"ל אובר ישראל, חברות

ומפתחי יישומים בתחום התחבורה

אופיר להב – יועצת תקשורת, חברת אובר

גולדי רוט סבן – יו"ר, איגוד נהגי המוניות

מארק און – מנכ"ל, חברת גט טקסי

אתי פינקלשטיין – מנהלת אגף השיווק, רכבת

ישראל

דפנה לוין – מנהלת תחום שיווק, רכבת

ישראל

טל רודניצקי – כלכלן, מטרופולין תחבורה

ציבורית בע"מ

יהושע שדה – מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

בישראל

שי שדה – חבר לשכת סוכני ביטוח בישראל

גלעד חן – חברת אינטל

אילן לוין – מנכ"ל, לשכת מנתחי מערכות

המידע בישראל

משה קילים – מנכ"ל מהלב-המרכז הישראלי

לנגישות בתקשורת

יניב אהרונוביץ – שותף, תדמור ושות' פרופ'

יובל לוי ושות'

בועז ארד – מנהל, התנועה הליברלית

ליאור פופוביץ – סמנכ"ל טכנולוגיות

ומערכות מידע, אפיקים שירותי תחבורה

מתקדמים בע"מ

אליסף קלר – חוקר בפורום קהלת

זיו מאור – רכז פעילות שח"ל-שוק חופשי

לישראל

אבנר הרמתי – פרויקטור, קרן לירושלים

ירוקה

מיכל שיק – יועצת משפטית, עמותת נגישות

ישראל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו ב

HYPERLINK

"http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Science/Pages/CommitteeA genda.aspx?Tab=3" קישור זה.

<מנהלת הוועדה:>

ענת לוי

<רישום פרלמנטרי:>

ס.ל., חבר המתרגמים

<טכנולוגיות לתחבורה שיתופית בעידן

החברתי>

<היו"ר אורי מקלב:>

בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, יום

שנאמר בו פעמיים כי טוב. אני מתכבד לפתוח

ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה, היום

יום שלישי, כ' בתמוז, תשע"ו, ה-26.7.2016. על סדר יומנו טכנולוגיה לתחבורה שיתופית בעידן

החברתי, ישיבת מעקב ודיווח.

אנחנו ישבנו לפני כתשעה חודשים פה בוועדה

והעלינו את הנושא של תחבורה שיתופית, על

כל היבטיו, על רוב היבטיו, דיברנו על איך

זה פועל, מה זה תחבורה שיתופית, דיברנו על

המעלות של תחבורה שיתופית, דיברנו על

החששות מתחבורה שיתופית, דיברנו אולי על

ההשלכות של תחבורה שיתופית, כמו המוניות

ועוד. היום נראה לי שאחרי תשעה חודשים,

בפרספקטיבה של תשעה חודשים אנחנו כבר

נמצאים רחוק, דהיינו כשאנחנו דיברנו על

זה בכנסת זו הייתה הפעם הראשונה שדיברו

על זה בכנסת, פעם ראשונה שהייתה ישיבה

מסודרת. גם התקשורת הייתה פחות, המודעות,

אני חושב שאנחנו נמצאים כבר לא שלושת

רבעי שנה, אלא כבר, אולי לא שנת אור, אבל

בהחלט מרחק גדול. תחבורה שיתופית קיימת,

בדרך זו או אחרת, בדרך עברנו לא מעט

משברים בעניין של תחבורה שיתופית, משברים

פוליטיים מתוקשרים ופומביים בממשלה

בנושא התחבורה השיתופית. אולי היום,

כשמישהו יהיה ראש ממשלה או לא יהיה ראש

ממשלה ויגיד שהכול התחיל בוויכוח על

התחבורה השיתופית, שמה זה התחיל, יכול

להיות, אולי נהייתה היסטוריה מהעניין

הזה.

אנחנו תיכף נשמע את משרד התחבורה, נשמע את

משרד האוצר, את ארגון נהגי המוניות, את

החברות של תחבורה שיתופית ועוד ארגונים

ונציגי ציבור ועיריות, ועוד דוברים רבים

שביקשו לדבר, רכבת ישראל, פורום קהלת, יש

לנו רשימה של דוברים. אני אומר את זה מראש,

שכל אחד יתכנס לזמן. דרור גנון הגיע. קודם

כל כנראה הגעת בתחבורה ציבורית לפה, לא?

<דרור גנון:>

ברגל.

<היו"ר אורי מקלב:>

איחרת. יכולתי לתת לך לזכותך על זה שאיחרת

ולא פתחתי את הישיבה בגלל שהגעת בתחבורה

ציבורית, זה לוקח זמן, אבל ברגל? טוב.

אנחנו סיימנו את הדיון הקודם בסופו של

דבר עם משרד התחבורה. משרד התחבורה אמרו

שיש הרבה היבטים, דברים מורכבים מאוד,

באמת פרסת את מה שיכול להיות, אנחנו חשבנו

שלחלקם אפשר למצוא פתרונות, משרד

התחבורה, ביקשנו שיעשה עבודה, שיהיו לו

דברים יותר מגובשים ככל האפשר. אנחנו

שומעים שיש פריצה של דרך, הצעה של שר

התחבורה, תחבורה שיתופית במוניות, אנחנו

נקרא לזה נסיעה במונית משותפת.

דרך אגב, ההצעה הזאת הייתה פה בתוך

הוועדה, אני מחזיק פה את הפרוטוקול

ובפרוטוקול של ועדת המדע, שהתכנסה

ב-21.9.2015, בעמוד 21, היושב ראש אומר לדרור

'נתחיל עם נסיעות שיתופיות במוניות, זו

הייתה הצעה. שם אתה יודע בדיוק, שם יש לך

רגולציה, למה את זה אתה לא נותן?', זה שאלתי

אתכם ב-21.9, אז הנה ברוך ה' השר ומשרד

התחבורה קיבלו את ההצעה ואני רואה שמאז

עשינו משהו ויש כבר תחילתה של דרך.

אנחנו חושבים, ובזה אני רוצה לסיים, שאי

אפשר להתעלם ואי אפשר לדחוק את הנושא של

תחבורה שיתופית. זה נושא שהעלינו אותו,

משרד התחבורה הגיב בצורה קשה על הניסיון

להעלות את זה, משרד התחבורה דחה את זה

בשתי ידיים, אני לא רוצה להגיד מי, אבל

בכיר מאוד. אני יכול להגיד, שר התחבורה

פנה אליי ואמר לי 'איך אתה מעז להעלות דבר

כזה? איך אתה חושב שזה יכול להיות נושא

שיכול להיות מיושם בארץ? זה נושא ביטחוני'

ועוד נושאים, והנה אנחנו נמצאים לא הרבה

זמן ואני אומר ואני מצלצל, אני לא רוצה

להגיד שאמרתי, אם אנחנו בעצמנו לא נפעיל

את הרגולציה, לא נעשה הסדרה, זה יבוא

עלינו וזה יהיה, לא נוכל לעצור את זה ואז

נצטרך להלביש את הרגולציה וההסדרה על דבר

שכבר קיים ויהיה לנו הרבה יותר קשה.

אני כן חושב שצריך לעשות את הדבר הזה, זה

קיים, צריך להתחיל עם זה, לבדוק את זה,

להגיע עם מסקנות. אם מגיעים למסקנה שלא,

גם מסקנה, יכול להיות, אבל אז תילחם בזה

גם. אבל להשאיר מצב שאתה לא מתערב, נותן

לשוק להיות ולא להיות ולא להגיד אמירה

ואמירה יחידה זה לשמור על נהגי המוניות,

אני חושב שזה נכון, גם אנחנו חושבים שצריך

לשמור על נהגי מוניות, אבל אפשר לקיים - - -

אני חוזר ואומר שתחבורה שיתופית מבחינתי,

אף אחד לא קבע שזה יפגע בנהגי המוניות, יש

לזה צדדים ויש גם כאלה שחושבים, אני גם

חושב, שזה יגביר את הנסיעה בתחבורה

הציבורית. מגיעים ליעד מסוים, אדם נוסע,

לדוגמה פרדס חנה או רעננה, מכפר סבא לתל

אביב, מגיע בתחבורה שיתופית, בתקווה שזה

לא על חשבון התחבורה הציבורית שהוא נוסע,

ככה זה צריך להיות, ובהמשך שלו הוא יכול

לנסוע בתחבורה הציבורית, הוא ייסע

במונית, יש לו ביום עוד לעשות, הוא לא

חייב, הוא יכול וחלקם בוודאי יכולים

להמשיך בעניין הזה.

אני בהחלט חושב שיש להפעיל הסדרה. אני

אביא דוגמה אחת, ובזה אני אסיים, שאלו כאן

האם אתה יכול להוסיף עכשיו עוד 100,000 נהגי

מוניות, אנשים שהם במקום נהגי מוניות

מקצועיים, עם כל מה שאנחנו דורשים מנהגי

מוניות, אדם יתחיל עם הרכב הפרטי שלו

ויהיה נהג מונית. נניח שאנחנו חוששים מזה

ואין לנו הסדרה, אפשר לעשות הסדרה גם

בעניין הזה, אבל מה שמוביל אותנו זה

להוזיל את התחבורה, זה משהו חברתי מעבר

לכול. בסופו של דבר זה משהו חברתי, זה משהו

שצריך להוזיל, להועיל, לייעל, להנגיש.

אמרתי שגם אפשר להגביל את זה, אפשר לקבוע

שמי שפעיל בתוך התחבורה השיתופית, לא

יותר משלוש שעות ביום, ארבע שעות, או

בסופי שבוע יותר, באמצע השבוע יותר. אני

יכול להרחיק לכת. דרור, אני מדבר גם אליך,

רק אנשים שגם עובדים, אנשים שעובדים

יכולים להיות גם. בעניין של הסדרה אפשר

להגיע רחוק, אם רק רוצים. אני אומר שהסדרה

יכולה להיות ועדיף לעשות הסדרה, עדיף

להעלות את זה על השולחן, צריך להעלות את

זה על השולחן, צריך להתייחס לזה, צריך

להקדים את הדבר ולא אחרי זה להיגרר אחרי

הדברים האלה. או שמקבלים החלטה שתחבורה

שיתופית לא קיימת אצלנו, אנחנו דוחים

אותה מכל וכל. אז תחליטו את הדבר הזה, נקבל

החלטה. אני מניח שלהחלטה כזאת תהיה

משמעות ציבורית והציבור גם ידון בזה.

עד כאן דברי ההקדמה שלי, אני בסדר הדברים

אתחיל עם משרד התחבורה, דרור גנון, בבקשה,

איפה אתם אוחזים היום בכל הנושא של

התחבורה השיתופית.

<דרור גנון:>

קודם כל בוקר טוב. מה שאני יכול להגיד זה

שבסופו של דבר אנחנו שוקלים עכשיו אפשרות

להתחיל את הנושא השיתופי בנושא של מוניות

בכלל, שזה ענף שהיום כבר זמין וקיים

מבחינת המציאות בשטח, הוא פרוס בכל

המדינה ויש יכולת, גם רגולטורית, לדאוג

לרמת השירות של הנוסע, יש אפשרות לייצר

תהליכים משלימים וכרגע אנחנו נמצאים

במגעים בתוך הממשלה לראות איך אפשר

להתקדם עם העניין הזה, כמו שציינת. וכמו

שאמרת, בספטמבר באמת הייתה פה ישיבה, אז

קלענו לדעת גדולים, בסופו של דבר זה באמת

עלה כאן וזה התפתח. זה רק מראה שבסופו של

דבר אנחנו מבינים את הצורך ורוצים, אבל

אנחנו רוצים גם - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

בדקה, מה זה אמור להיות התחבורה הציבורית,

המוניות השיתופיות האלה, הכול מרצון?

<דרור גנון:>

מונית שיתופית היא כנראה, לפי החשיבה

כרגע - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

אדם יכול לבחור להיות נוסע בודד או יוכל

לבחור להיות נוסע משותף ואז מחיר הנסיעה

בהתאם יהיה לו יותר זול.

<דרור גנון:>

מחיר הנסיעה יהיה פחות ממחיר הנסיעה

הקבוע בספיישל, הוא יידע פחות או יותר מה

היה אמור לעלות לו ספיישל, הוא יכול

להזמין את זה באמצעות או תוכנה או

באמצעות IVR, כי יש ציבור שלא משתמש

באינטרנט והוא יידע מראש כמה זמן ייקח לו

לנסוע, כמה אנשים ייסעו איתו, כמה יעלה לו,

מתי הוא צריך לחכות, איפה הוא צריך לחכות.

<היו"ר אורי מקלב:>

והיא יכולה להיות שיתופית גם באמצע? הוא

צריך נקודת התחלה משותפת, או שהוא נוסע 5

קילומטרים לבד ול-5 הקילומטרים הבאים

מצטרף עוד נוסע. זה גם יעבוד?

<דרור גנון:>

לא, הוא יידע מראש, כי אם לא הוא לא יידע

לתכנן את הזמן שלו.

<היו"ר אורי מקלב:>

לא, אין מראש.

<דרור גנון:>

כל העניין השיתופי, ההסתכלות שלנו היא

תמיד מצד הנוסע. אני מסתכל על הנוסע, איזה

דרך הוא צריך לעבור, מה סיפור הדרך שלו

ואם הוא ייכנס למצב שבו הוא יעלה על נסיעה

כזאת ולא יידע מה קורה בדרך והוא תכנן

להגיע בשעה מסוימת ליעד שלו ועל הדרך

פתאום יעלו ויורידו ויסטו מהמסלול אז הוא

יכול לפספס את הנסיעה וזה יהרוג גם את

השירות, כי הוא יהפוך אותו לפחות אמין.

לכן אני חושב, לדעתי, מראש צריך לדעת כמה

נוסעים יש לי בדרך וצריך לסגור את הנסיעה

ברגע שמגיעים לכמות הנוסעים או היעדים

ולצאת לדרך. ואם יהיו אחרים, אז הם יהיו

בנסיעה שיתופית נוספת, בסוף זו התנהלות

תפעולית, זה לא צריך לעניין את הנוסע.

<היו"ר אורי מקלב:>

וזה תלוי בחקיקה?

<דרור גנון:>

קודם כל זה צריך לעבור בממשלה, יש לזה עוד

כמה בדיקות ועניינים. יש עניין של חקיקה,

יש עניין של היערכות. יש לזה כל מיני

מרכיבים שצריך לייצר אותם.

<היו"ר אורי מקלב:>

אני סתם סקרן, למה זה צריך להיות בממשלה

להחליט שאפשר לייעל או אפשר לעשות עוד

דרך של מונית שיתופית? מה זה ממשלה צריכה

להחליט על זה?

<דרור גנון:>

זו החלטה שצריכה לעבור בממשלה.

<היו"ר אורי מקלב:>

זו החלטה מקצועית של משרד התחבורה, שהוא

חושב שצריך לעשות דבר כזה, לקדם. איזה

דברים שברומו של עולם שצריכה ממשלה

להחליט על מוניות משותפות? קטונתי מלהבין

את ההחלטה הדרמטית הזו.

<דרור גנון:>

יש תיקוני חקיקה.

<היו"ר אורי מקלב:>

אולי הקבינט המדיני ביטחוני יישב על זה

קודם?

<דרור גנון:>

הרב מקלב, אני לא בענייני פוליטיקה, אני

יכול לענות לך רק בעניינים שקשורים

לעבודה שלי. יש עניינים של תיקוני חקיקה,

יש תהליך, יש פרוצדורות.

<היו"ר אורי מקלב:>

זה נכון, משרד התחבורה יכול לקדם הליכי

חקיקה.

<דרור גנון:>

משרד התחבורה יטפל בזה בהמשך, אני מאמין,

ואנחנו נשאיר לשר התחבורה לעשות את מה

שהוא צריך לעשות ואני מקווה שזה יוכל

להתקדם. לגבי בכלל הנושא השיתופי, אנחנו

עדיין נמצאים בבחינה משפטית, אנחנו

מקיימים דיונים על העניין הזה כל הזמן,

אנחנו בוחנים את זה מכל הכיוונים, גם

מבחינת השוק עצמו, גם מבחינת הנושא של

הרגולציה שלו וכל המרכיבים האחרים. אני

מעריך שעד סוף השנה הזאת אנחנו כבר נדע

פחות או יותר איך אנחנו יודעים להתנהל

בעניין הזה. באופן כללי אנחנו לא מתנגדים

לעניין הזה, רק אנחנו רוצים לבחון את הדרך

הנכונה ביותר לטפל בזה.

<היו"ר אורי מקלב:>

מה התקדמתם אצלכם בנושא התחבורה

השיתופית הכללית? האם אתם מציעים מחקר,

אתם עושים משהו בעניין הזה?

<דרור גנון:>

כן, אנחנו עושים כל מיני תהליכים פנימיים

בינתיים, אנחנו בוחנים את ההשפעה של זה על

כלל הענפים ובכלל על כמות המשתתפים,

משמעויות או נגזרות שיכולות לקרות. אנחנו

לומדים גם ממקומות אחרים, שקיימים שם

מערכות כאלה, אנחנו נפגשים עם מי שצריך,

יש גם פניות של יזמות פרטית שמגיעה אלינו

בכל מיני דברים, וגם צריך לבחון את

האספקטים המשפטיים. יש הרבה. אנחנו מדינה

אחרת קצת, שונה ברמת ההתנהלות הפנימית

שלה ממקומות אחרים, כנראה גם הרגולציה

שלנו שונה, אנחנו צריכים לשנות רעיונית

את הרגולציה, צריכים לפתוח את זה בצורה

אחרת ואנחנו יושבים וחושבים איך לעשות את

זה.

<היו"ר אורי מקלב:>

בתכנית העבודה של 2017, בתקציב 2017 זה עדיין

לא נמצא.

<דרור גנון:>

לא, כי עדיין אין גיבוש של עמדה, אבל אני

לא חושב שתקציב זה העניין.

<היו"ר אורי מקלב:>

מתי נראה לכם שיהיה לכם איזה - - -

<דרור גנון:>

אני מעריך שעד סוף השנה הזאת אנחנו כבר

נגבש עמדה בעניין הזה ונציג אותה כבר

אחרי מושב הקיץ.

<היו"ר אורי מקלב:>

רק מילה אחת, דרור, תיכף נשמע, ברשותך,

ותוכל להתייחס לדברים אחרים שיהיו פה.

אנחנו גם נעבור מיד אחריך לאוצר, אבל לפני

זה מה שאני כן חושב, והציבור מצפה לזה, בסך

הכול מוניות שיתופיות זה דבר טוב, אבל גם

המחיר לנוסע צריך להיות תחת הפיקוח שלכם

וגם בהכוונה שלכם וביעדים שלכם. אדם נוסע

מנקודת מוצא עד נקודת יעד עם עוד אחד,

המחיר צריך כמעט להתחלק ביניהם שווה

בשווה, נניח עוד קצת. בלי לפגוע בנהגי

מוניות, אנחנו רוצים שהם ירוויחו ואנחנו

רוצים שהם יהיו מרוצים וחשוב שגם לאנשים

תהיה מוטיבציה להיות נהג מונית, להתפרנס

בכבוד וברווחיות, אנחנו יודעים מה זה

היחס לנוסע, הכול נכון, אבל בסופו של דבר

המחיר לנוסע גם צריך לבוא בחשבון ולפי מה

שהוצג בתקשורת יש עוד פערים, לפי דעתי

והשכל ובינתי מבינה, מהאמת. עד היום זה לא

היה חוקי, לא היה אפשר, אולי כן מרצון, לא

מרצון, עכשיו אתה ממסד את הדבר הזה וזה

צריך להיות משהו משמעותי וזה גם ממילא,

לפעמים לא מסתכלים אחורה, גם הרבה יותר

ישתמשו בזה. זה באמת יחזק את הנושא של

המוניות ויכול להיות שזה ייתר, אולי, לא

יודע, את התחבורה השיתופית הכללית. אם

יידעו לתת התנהלות נכונה במחיר אטרקטיבי,

אין לי ספק שזה יציף מאוד ויחזק מאוד את

התחבורה הציבורית, שאנחנו קוראים לה

הממוסדת כרגע.

לפני שנעבור לנהגי המונית, האוצר. ראיתי

גם התבטאות שלכם בעניין שלכם, אני חושב

שאמיר לוי אמר שהתחבורה הציבורית יקרה

ובעניין הזה יש לכם גם עמדה.

<הראל שליסל:>

אז אני קצת אתייחס למה שדרור אמר גם,

בהמשך למה שהוא אמר, אז כמובן שמשרד האוצר

בעד תחבורה שיתופית, היתרונות שלה כמובן

זה הגברה של התחרות, ההורדה של המחיר

לצרכן, צמצום הגודש בדרכים וגם ניצול הון

קיים, שזה גם מוניות ואולי גם בעתיד רכבים

פרטיים, הון שקיים ואנחנו באמצעות תחבורה

שיתופית יכולים להגדיל את הניצול שלי וגם

להוריד את המחיר לצרכן וגם להוריד את

הגודש בדרכים.

בהמשך למה שדרור אמר, במסגרת התכנית

הכלכלית שאנחנו מביאים לממשלה, במסגרת

התקציב, אנחנו מתכננים, ביחד עם משרד

התחבורה, ושוב, בדגש שהכול בשיתוף עם משרד

התחבורה, להביא קונספט של מוניות

שיתופיות. האפשרות לחלוק נסיעה שיתופית.

ספציפית על הפרטים אנחנו עוד בדיונים עם

משרד התחבורה איך בדיוק להבטיח שהשירות

מצד אחד גם יביא את התוצר שאנחנו רוצים,

שזה שירות זול יותר ואיכותי, ומצד שני גם

נבטיח את זה שלא יהיו כל מיני הונאות או

פגיעה בצרכן. שוב, זה משהו שנמצא בשלבי

גיבוש מתקדמים, אבל זה יבוא במסגרת

התכנית הכלכלית.

<היו"ר אורי מקלב:>

וההרחבה של התחבורה השיתופית היא גם

בבדיקה שלכם?

<הראל שליסל:>

הרחבה של תחבורה ציבורית, אתה מתכוון

ספציפית לנהגים פרטיים?

<היו"ר אורי מקלב:>

כן.

<הראל שליסל:>

אז זה ספציפית לא נכנס כרגע במסגרת

התכנית הכלכלית. אמר את זה גם הממונה על

התקציבית, אנחנו רואים את זה בעין טובה,

אנחנו בעד הדבר הזה, שוב, זה צריך להיעשות

במסגרת הסכמה של משרד התחבורה ולראות

שהשירות הזה גם מביא את היתרונות של

תחבורה שיתופית, אבל גם מבטיח שירות אמין

לציבור. שוב, אנחנו נעשה את זה בשיתוף עם

משרד התחבורה.

<היו"ר אורי מקלב:>

אני גם חושב שחשוב שאתם משתתפים בדיון

הזה, אני לא זוכר אם בדיון הקודם השתתפתם

או לא.

<הראל שליסל:>

אני אישית בטוח לא, אבל - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

אני חושב שלא ואני באמת חושב שזה היה חסר

וגם משרד התחבורה חשב שחשוב שמשרד האוצר

יהיה בעניין הזה, ואני חושב שחשוב לשמוע

את כולם כשמשרד האוצר יושב פה, הרפרנט

לענייני התחבורה הציבורית, יש לזה

חשיבות, הכול במסגרת חוק ההסדרים.

<הראל שליסל:>

הסיפור של המוניות השיתופיות כן.

<היו"ר אורי מקלב:>

נו, זה חלק מהחיסרון של הדבר.

<הראל שליסל:>

למה חיסרון?

<היו"ר אורי מקלב:>

חוק ההסדרים, אתה יודע. בחוק ההסדרים אי

אפשר לתת את הדעת - - -

<דרור גנון:>

הרב מקבל, הממשלה מצביעה על חוק ההסדרים.

<היו"ר אורי מקלב:>

זה נכון, אבל החסרונות של חוק ההסדרים זה

יתרונות של הממשלה וחסרונות של הכנסת.

כשאתה דן במסגרת חוק ההסדרים במאות חוקים

אתה לא יכול לתת את הדגש ואת תשומת הלב

לכל חוק. חוק כמו זה ייבלע בתוך כל

הדיונים האלה ולא יקבל את האינפוט הנכון

שהוא צריך לקבל בחידוש כזה. אני רואה את

זה כבשורה חשובה מאוד, זה יכול באמת לגרום

לאנשים שייסעו בתחבורה ציבורית ויניחו

את הרכבים בבית. אפילו זה זו כבר פריצה של

דרך, אני חושבת שמהותית, ורפורמה וקצת

לצאת מהקיבעון הזה ואני חושב שזה ייתן

מנוף לנושא של התחבורה הציבורית, בשילוב

עוד דברים. אדם מגיע למקום והוא גם צריך

שהסביבה האחרת תהיה גם סביבה נגישה,

זמינה ואמינה.

<הראל שליסל:>

ללא ספק, חשוב להגיד שספציפית מהרפורמה

הזאת גם נהגי המוניות צריכים להרוויח.

כלומר גם הצרכן, כמובן שהמחיר יורד, אבל

גם הנהג, כלומר זו רפורמה של win win לגמרי.

<היו"ר אורי מקלב:>

ודאי. הם ירוויחו מעצם זה שייסעו יותר. זה

לא שזה אחד פלוס אחד, זה בעצם מביא מאפס

לשניים, זה לא רק אחד שמוסיפים עליו אחד,

אחד יש לו בטוח נסיעה ועכשיו - - - בינינו,

ואני חושב שגם נהגי המוניות יודעים את זה,

ותיכף נשמע גם אותם, זה יביא מאפס לנסיעה -

- - נסיעה שלא היו נוסעים, לא זה ולא זה, לא

ראובן ולא שמעון היו נוסעים, עכשיו שניהם

נוסעים ביחד, זה לא ששמעון מצטרף לראובן.

יהודה בר אור, מאיגוד נהגי המוניות,

בבקשה.

<יהודה בר אור:>

שלום לכם, לכל המאזינים פה. הגשתי לך הצעה

כתובה, אני מקווה שקיבלת אותה.

<היו"ר אורי מקלב:>

ודאי.

<יהודה בר אור:>

לפי מה שאני שומע ממך אז אני רואה שלא

קיבלת אותה.

<היו"ר אורי מקלב:>

לא רק שקיבלתי, זה צמוד אליי. זה מ-13.7 ואתה

חתום על זה.

<יהודה בר אור:>

ההצעה האחרונה שיצאה עכשיו, ב-13.7 ושמה - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

אתה אומר לי שאני לא יודע? אתה רוצה לבחון

אותי?

<יהודה בר אור:>

אדוני היושב ראש, אם אתה התחלת בדבר הכי - -

-

<היו"ר אורי מקלב:>

לא, השארתי שאתה תגיד, לא שאני אגיד בשמך.

<יהודה בר אור:>

הדברים הכי גדולים ששמעת בענף המוניות,

שענף המוניות מצא אפשרות חוקית ומסודרת

והכי טובה להוזיל בהסעה שיתופית את

הנסיעות לנוסע השני וגם הראשון כבר

ירוויח מזה, ב-35%. אתה מקשיב טוב, היושב

ראש? ב-35%.

<היו"ר אורי מקלב:>

כן, זה נמצא בעמוד 2.

<יהודה בר אור:>

ואם השלישי ייסע איתו אנחנו גם נוזיל את

ב-50%.

<היו"ר אורי מקלב:>

זה גם יביא לקנות מוניות גדולות.

<יהודה בר אור:>

וזה יביא שאנחנו נקנה גם מוניות גדולות,

וזה יהיה כדאי.

<היו"ר אורי מקלב:>

אז קראתי את המסמך או לא קראתי את המסמך?

<יהודה בר אור:>

העמודים מהמסמך לפניך ולא התלהבת

מהרעיון, אני כבר בבעיה, ולכן חידדתי את

העניין, שקודם כל נתחיל - - - כבוד היושב

ראש, לנו יש את האפליקציה שכל מי שממציא

אותה פה, גם של ווייז, גם של גוגל, גם של כל

האנשים שמשלבים את הנסיעה ויודעים לעשות

את זה הכי מצוין. היום יש לזה פיתוח מצוין

מכמה גורמים שמפעילים תחבורה ציבורית, גם

גט טקסי, גם לנו, לכולם ביחד יופי של

תחבורה משתפת שיודעת לעשות את זה מצוין.

לא הייתה אפשרות חוקית איך לבצע את

האפשרות של חלוקת החשבוניות לכל נוסע

ונוסע, כי למעשה זו הייתה הבעיה. הבעיה,

אמרת למה הכול הולך, כי כדי להעביר דבר

בארץ ישראל הכול צריך לעבור דרך הכנסת,

דרך ועדת הכלכלה, דרך כל הדברים, כי במצב

הקיים אין לנהג המונית שיקול דעת להפעיל

לשני אנשים, לכל אחד לתת חשבונית נפרדת.

אנחנו צריכים לתת במצב הקיים פתרון לכל

אחד בחשבונית אחת. זאת אומרת אם נוסע בן

אדם ואני רוצה לקחת עוד אחד ולתת לו גם

חשבונית, במצב הקיים לא הייתה אפשרות. על

ידי שהכנסנו עם המהנדסים של חברות המונים

ולקחנו את המומחים ביותר שמפעילים את

התחבורה הציבורית ויודעים לעשות את הזה

הכי טוב בעולם, חברות המונים שעושים כבר

את החישובים של הדרכים ועובדים מול משרד

התחבורה והאוצר שנים רבות, אז הם ישבו

איתנו ביחד ומצאו פתרון שהוא פתר את כל

הבעיה הזאת.

קודם כל אנחנו מוסיפים בנוסע השני את

האפשרות של מונה יורד, זאת אומרת גם הוא

יקבל קבלה, חשבונית, על כל הנסיעה שלו,

ברגע שמצטרף הנוסע השני בשילוב הנסיעה,

יורד המחיר של הראשון ב-35% וברגע שמצטרף

השלישי אנחנו מורידים כבר את המחיר ב-50%.

זאת אומרת שאם אנחנו מדברים פה על נסיעה

שאני לוקח מרמת אביב לתל אביב 60 שקלים,

שאדם נוסע איתה כל הזמן, הראשון, יעלה לו 40

שקלים, ואם ייסע איתם נוסע שלישי זה יעלה

לו 30 שקלים.

<היו"ר אורי מקלב:>

ונהג המונית, במקום לקבל 60 הוא מקבל 90.

<יהודה בר אור:>

נכון, כי הוא לוקח נקודות.

<היו"ר אורי מקלב:>

כדי להשלים את התמונה צריך להגיד את זה.

<יהודה בר אור:>

בטח, ברור, כי אם אנחנו לא נרוויח אין

תכניות. הלוא ברור שנהג המונית, ברגע שהוא

מוריד בלוש נקודות הוא צריך לקבל על

הנקודות, הוא לא מוריד את כולם באותה

נקודה או אוסף את כולם באותה נקודה, לכן

הוא אוסף בשלוש נקודות ומוריד בשלוש

נקודות. עכשיו, גם במזומן אנחנו יכולים

לבצע את זה.

על ארבע אני לא רוצה לדבר כרגע ואם יהיו

שש אנחנו נוסיף לזה עוד, כי הטכנולוגיה

קיימת. אנחנו הצגנו את התכנית הזו גם לשר

האוצר וגם לשר התחבורה, ישבנו עם אנשי

האוצר - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

רק כדי להבין, אתה מומחה באמת, אם אדם

מצטרף באמצע הדרך? הרי לא כולם - - -

<יהודה בר אור:>

אז הסברתי. אתה מוריד לו את הנסיעה, כי אני

מקבל ממנו יותר כסף, אין לי בעיה. כשאתה

עושה את ה - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

לא, אבל 35% - - -

<יהודה בר אור:>

כבוד היושב ראש, ברגע שאתה היום מדבר על

תחבורה שיתופית, או על כל מה שמדברים

כרגע, הם מדברים על נסיעות שלוקחים אותן

מאותה נקודה והם ביחד.

<היו"ר אורי מקלב:>

35% יהיה יחסי, המונה - - -

<יהודה בר אור:>

המחשב יוריד להם את זה במצב שלהם, אין

בעיה בכלל, על פי מה שהם אומרים, שהם ייתנו

25%-30%, אנחנו נותנים 35% בשלב הראשון, 50%

יותר. אנחנו יודעים לשלב את הנסיעות,

אנחנו מקצועיים ויודעים את העבודה יותר

טוב מכל אחד בארץ ישראל ולכן אני אומר,

להיפך, במצב הקיים שנמצא אנחנו מצאנו

פתרון גם לאנשים ברחוב. זאת אומרת אם אתה

עכשיו - - - היום אני אספר את זה על עצמי, כי

אני, כמו שאתה יודע, עובד על מונית גם,

לפחות חצי יום ביום, למשל דוגמה לקחתי

בדיזינגוף גברת והיא רצתה שאני אשלב, כמה

מטר לאחר מכן הייתה עוד מישהי שרצתה

מונית ולא יכולתי לקחת אותה, אמרתי 'אני

מצטער', היא הסכימה שאני אקח אותה, אבל

אמרתי שאני לא יכול כי אני לא יכול לתת לה

חשבונית ואני לא עושה עבירות, אבל במצב

הקיים אני מעלה את הגברת, כבוד היושב ראש,

אחרי 200 או 100 מטר וכבר לראשונה ירד המחיר

ב-35%. זאת אומרת הנוסע הראשון שכבר נסע

ספיישל לבד ופתאום היה לו לב טוב ורצה

לקחת עוד אחד, אני כבר מוריד לו את הנסיעה

ב-35% וגם לנוסע השני אני מוריד את הנסיעה

ב-35%, ואם יהיה עוד חכם אחד בדרך, והם

יסכימו ואני אקח אותו גם, אני אוריד להם

ב-50%. בסופו של דבר אנחנו עושים את העבודה,

גם מקצועית, גם חוקית וגם דרך נהגים

מקצועיים שעושים את העבודה מקום המדינה

ואפילו לפני.

לכן אי אפשר לקחת 37,000 בעלי משפחות ולהגיד

להם 'אנחנו באים להעביר אתכם פה', ולתת

לאנשים לא מקצועיים, לתת לאנשים שבכלל לא

יודעים מה זה תחבורה ציבורית ועכשיו רק

היה לפני שיומיים שלושה מקרה שקיבלו

באובר, בארצות הברית, מישהו כנהג מונית

ותפסו אותו שלא הייתה לו חגורה. בדקו

אותו, מה התברר? שיש לו כלי נשק בבג"צ,

התברר שהוא סוחר נשק גנוב. ויש עשרות

מקרים שאני לא רוצה להיכנס לכול.

<בועז ארד:>

למה להשמיץ?

<יהודה בר אור:>

אני אומר לך, אדוני, שאנחנו מסכנים פה גם

את בטחון המדינה, כי הם לא יכולים לבדוק

את האנשים, עם כל הרצון הטוב שלהם, כמו

שמשרד התחבורה והאוצר יכול לבדוק ולשמור

אותנו כמו שהוא שומר אותנו. אנחנו, אם

אנחנו לוקחים שקל יותר אנחנו מפקיעים

מחיר ולכן אנחנו תחת פיקוח יודעים את

העבודה.

פירטתי לך את הכול איך זה יהיה, גם

בכרטיסי אשראי והכול, אנחנו מסכימים.

אנחנו הלכנו לקראת הציבור להוזלת המחיר,

לטכנולוגיה ולכל הדרכים וזה מייתר את כל

שאר המרכיבים שרוצים לקחת ולהיכנס פה

ולעשות ביזנס על חשבון אותם האנשים

שייתנו להם ויעסיקו אותם. תקרא פה כתבות

כמה מרוויחים אותם נהגים שעובדים בכל

המרכיבים האלה, כולם לוקחים עליהם

קופונים של 25% ו-15% וכן הלאה וכן הלאה.

אנחנו אומרים שאנחנו יודעים לעשות את זה

הכי טוב ואם מישהו רוצה לפגוע ב-36,000

משפחות ואנחנו, שהלכנו ונתנו לך את כל

הפתרונות שרצית בישיבה הראשונה שבאתי

ואמרת לי 'תביא תכנית' והבאתי לך תכנית,

שהיא כתובה, הוזלנו את המחירים, נתנו

תכנית טכנולוגית, וכל הדברים האלה כאחד,

אין פה מרכיב אחד שיכול להגיד שיש היגיון,

חוץ מצרות ופגיעה בפרנסתם וזה גזל של ענף

המוניות, גזל, אנחנו לא נסכים שייקחו לנו

גזל ועל זה, אם נצטרך, זה יהיה או אנחנו או

אובר, או כל מרכיב אחר. תודה רבה.

<היו"ר אורי מקלב:>

תודה רבה, יהודה, על הדברים הרגשיים

שנאמרים מתוך הלב, אבל אנחנו באמת רוצים

לדון בדיון הזה בדברים מקצועיים. בחלק

הזה של הפגיעה בנהגי המוניות, אף אחד לא

רוצה לפגוע - - -

<יהודה בר אור:>

אנחנו קנינו את הזכות ב-240,000 שקל להסיע

אנשים.

<היו"ר אורי מקלב:>

מהדברים של יהודה, דרור, אני מתחיל להבין

שלא מדובר על מוניות תחבורה שיתופית, אתה

מדבר עכשיו שהחוק יאפשר לנהג מונית

להעלות בדרך, 'אתה מסכים שאני אעלה?' 'לא

מסכים שאני אעלה?' אני שואל אם אנחנו

מדברים על תחבורה שיתופית או לא מדברים

על תחבורה שיתופית? שאתה יודע מראש, אתה

מזמין את זה באפליקציה או בדרך אחרת, אחרת

אנחנו מדברים על משהו אחר לגמרי. אם אנחנו

מדברים על סחר מכר, שאפשר להעלות או לא

להעלות, אז אנחנו מדברים על משהו אחר.

החוק יאפשר, זה כבר משהו אחר.

<דרור גנון:>

ההצעה שעלתה על ידי מר בר אור היא הצעה

פרטית. אנחנו מדברים על תוכנה או IVR שיהיו

שיתופים מראש, אתה תדע איפה אתה עולה, אתה

בסוף צריך לדעת אם יש לך את השירות זמין

או לא זמין.

<יהודה בר אור:>

זה נמצא בטכנולוגיה שלנו גם.

<דרור גנון:>

יש פה עניין של - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

אנחנו לא מדברים על להעלות נוסע.

<דרור גנון:>

לא, הרעיון הוא שיתופי ברמה שמראש אתה תדע

איפה, למה, מתי, תדע כמה זמן צריכה לקחת

הנסיעה.

<היו"ר אורי מקלב:>

אולי אפילו עם מי.

<דרור גנון:>

לא על הדרך. אנחנו בכוונה, אני חושב שזה גם

לא נכון להעלות בדרך, כי תמיד יש את

הפיתוי להעלות עוד ועוד ועוד ועוד וזה

יכול לגרום לזה שהנוסע לא יגיע בסוף,

הנוסעים הראשונים יגיעו מתי שהוא.

<היו"ר אורי מקלב:>

לא רק זה, זה לא צריך להיות במשא ומתן בין

הנהג לבין הנוסע, אם הוא מרשה להעלות או

לא מרשה להעלות.

<דרור גנון:>

אין משא ומתן, הנוסע חייב לדעת כמה הוא

משלם מראש - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

כשאתם הפעלתם בדין, בתוך משרד התחבורה, או

משהו על תלונות שיש על תחבורה ציבורית, לא

מעט תלונות על מריבה 'הוא העלה לי נוסע',

'לא העלה נוסע', אנחנו לא רוצים להגיע לשם.

אנחנו רוצים להגיע לזה שהכול מנוהל בצורה

מסודרת ואיך שהיום צריך לפעול.

<דרור גנון:>

בסופו של דבר גם יש פה עניין של נוסע

שמקבל שירות, הוא יכול להוכיח שהוא ביקש

את השירות.

<היו"ר אורי מקלב:>

מנכ"ל אובר, יוני גריפמן.

<יוני גריפמן:>

כן, תודה.

<היו"ר אורי מקלב:>

הסתכלתי ימינה, חשבתי שזה הוא, לא ידעתי

מי זה יוני והוא קרא קריאת ביניים. איך

השם של אדוני?

<בועז ארד:>

שמי בועז ארד מהתנועה הליברלית. קריאת

הביניים הייתה רק על הטונים המשמיצים, זה

הכול. חבל.

<יוני גריפמן:>

טוב, קודם כל תודה רבה על הכינוס של

הוועדה בפעם השנייה והמעקב והעדכון, אני

חושב שזה נושא מאוד מאוד חשוב, בטח שקרוב

לנו וקרוב גם לישראל, וכמו שאתם רואים הוא

כל הזמן עולה.

<היו"ר אורי מקלב:>

רק שאני אדע, יש עוד חברות חוץ מאובר,

חברות שיתופיות?

<קריאה:>

כן, Via, גט טקסי.

<קריאה:>

Via פועלת בישראל?

<יוני גריפמן:>

לא, אף חברה לא פועלת כרגע, אבל היא חברה

ישראלית שפועלת גם בארצות הברית.

<מיטל להבי:>

כמו הרבה חברות ישראליות, שקודם פועלות

בעולם ורק אחר כך, עם הרגולציה, מגיעים

לפה.

<היו"ר אורי מקלב:>

הרבה מהחוכמה שלנו נמצאת בחוץ.

<יוני גריפמן:>

אז אני רציתי להגיד כמה דברים. קודם כל

במשך השנתיים האחרונות, אני חושב שהצוות

שלי ואני עובדים מסביב לשעון כדי להביא

את התחבורה השיתופית לישראל מתוך כל

היתרונות שהיא יכולה להביא, הוזלת יוקר

המחיה, צמצום בגודש הפקקים, הזדמנויות

תעסוקה חדשות וכו'. יש אין סוף מחקרים,

סקרים, אנשי מקצוע, ועידות, פגישות, הכול

עשינו ואני היום יכול להגיד בלב שלם שאם

אנחנו יוצאים מרמת הסיסמאות ותיכף אני

אתן כמה דוגמאות לסיסמאות, ומי שיורד

לפרטים המקצועיים, כל מי שפגשנו תומך. זה

חשוב לציין את זה. מי שמתנתק מהשיקולים

הלא ענייניים, לפעמים שיקולים פוליטיים,

לפעמים שיקולים אחרים שעולים שאני שומע

בתקשורת, ורואה את התמונה הרחבה, תומך.

<היו"ר אורי מקלב:>

אתה גם יכול להגיד גם שיקולים ענייניים,

נניח שלא לפגוע בנהגי מוניות, הוא עדיין

תומך, הוא רק אומר 'אני לא רוצה לפגוע

בנהגי מוניות', זה עדיין לא אומר שזה

מוציא אותו מכלל התמיכה.

<יוני גריפמן:>

מדויק. מדויק לחלוטין.

<היו"ר אורי מקלב:>

גם אם הוא רוצה לשמור על נהגי המוניות, זה

לגיטימי וצריך ככה לעשות, אבל זה לא סותר

שהוא אומר שהתחבורה הציבורית השיתופית

כעיקרון היא חשובה מאוד.

<יוני גריפמן:>

נכון. מעבר לזה, אני אומר שהמהלך הזה של

לעשות מוניות שיתופיות, אני חושב שזה

מהלך נכון וטוב, אני רק אומר, עוד לפני שזה

בכלל התחיל אני חושב שזה מהלך מאוד מאוד

לא מספיק. כלומר יש ברמת השוק הרבה כשלים

שלא ייפתרו עם הנושא הזה של מוניות

שיתופיות ואני אתן כמה דוגמאות. אין

פתרון לבעיה של הזמינות, כלומר יש זמנים

ומקומות שבהם אין מספיק מוניות, זה לא

יפתור את הבעיה הזאת. כנוסע אתה לא יכול

מיד להוריד את עלות הנסיעה ולכן

המוטיבציה לזנוח את הרכב הפרטי ולעבור

לאמצעי תחבורה אחרים היא נמוכה יותר,

ולכן אנחנו לא נראה את האפקטים שאנחנו

מצפים לראות כשתכניס תחבורה שיתופית

אמיתית.

ועכשיו אנחנו מדברים על איזה שהוא ניואנס

שאנחנו קוראים מונית שיתופית. מונית

שיתופית בחו"ל, בכלל בעולם, לא נקראת

תחבורה שיתופית. והדבר השלישי, זה כמובן

לא יגדיל את השוק ברמה כזאת שיש עוד

הזדמנויות פרנסה לאנשים שמאוד מאוד

צריכים את זה.

<היו"ר אורי מקלב:>

יש דבר אחד שלא אמרת, התחרות, שהאוצר אמר.

<יוני גריפמן:>

נכון, התחרות.

<היו"ר אורי מקלב:>

התחרות, גם אם יש משהו, התחרות היא מילת

המפתח היום בעידן הכלכלי שלנו, זה הדבר

החשוב. מבחינת השוק, זה מה שאנחנו עושים

בכל הדברים, אנחנו פוגעים בחקלאים, באמת

פוגעים בעוד ענפים, אבל מה היתרונות שלנו?

הכול בגלל התחרות, להביא לתחרות. האוצר

עומד מול לחצים מאוד גדולים, אבל מילת

הקודש היא תחרות.

<יוני גריפמן:>

ובהיבט הזה, אפרופו, חשוב לציין, כמו שאתה

כבר ציינת, שיש הרבה מאוד אפליקציות שכבר

פועלות בישראל, בתחבורה שיתופית אמיתית,

שפועלות, ובדיוק כמו שאתה אמרת, בסופו של

דבר אם אנחנו לא נסתכל קדימה, או המחוקק

יסתכל קדימה, אז השטח יביא את זה מלמטה

וזה משהו שאנחנו כבר מאחורי הגל הזה כי

האפליקציות כבר מתחילות לעבוד וצוברות

תאוצה וזה אומר שיש ביקוש להן בשטח.

<דרור גנון:>

אבל פה אני חייב לציין, סליחה שאני קוטע

אותך, מאחר שאנחנו בבית המחוקקים של

מדינת ישראל ואנחנו מחויבים לחוק,

הפעילות שלהם היא בלתי חוקית. אני מבין

שהיא קיימת בצורה כזו או אחרת, אבל אני

חייב להגיד את זה - - -

<מיטל להבי:>

גם משרדי ממשלה עושים נסיעות שיתופיות.

<דרור גנון:>

לא, שזה לא יישמע כאילו זה דבר חוקי, זה

עדיין לא חוקי.

<מיטל להבי:>

גם משרדי ממשלה עושים נסיעות שיתופיות,

אדוני.

<דרור גנון:>

עוד פעם, אני מדבר על אותן תוכנות, אני לא

מתייחס כרגע למה נעשה בעניין הזה, אני רק

אומר שזה לא יישמע כאילו שזה דבר שהוא

קיים.

<יהודה בר אור:>

אנחנו - - - נהגי מוניות שיעקבו אחרי

העבריינים האלה. אלה עבריינים שאנחנו

עוקבים אחריהם.

<דרור גנון:>

יהודה, אל תשתמש במילים - - - אנחנו פשוט

אומרים שחשוב להבין שצריכה להיות הסדרה.

<יהודה בר אור:>

אני קורא להם עבריינים. כל עוד זה לא חוקי

הם עבריינים.

<דרור גנון:>

לא לתת לזה לגיטימיות, בסדר?

<יוני גריפמן:>

אני יכול להשלים?

<היו"ר אורי מקלב:>

רבותיי, אני גם לא רוצה לשאול את השאלה

כמה באופן אמיתי ואיזה רגולציה, איזה

פיקוח אתם עושים על זה.

<יוני גריפמן:>

אני רוצה לסיים את דבריי. אפרופו מה שדרור

אומר, זה מנוגד למה שהמנכ"ל שלו אמר.

<היו"ר אורי מקלב:>

זה קיים כבר היום.

<יוני גריפמן:>

אני חייב להגיד.

<קריאה:>

המנכ"ל לשעבר.

<יוני גריפמן:>

המנכ"ל לשעבר, אני לא יודע בדיוק מתי הם

התחלפו, אבל המנכ"ל אמר שמבחינת המשרד - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

ברגע שאמרת מנכ"ל ולא אמרת מנכ"לית אז

הבנו שאתה מדבר על - - -

<יוני גריפמן:>

נכון, שזה שונה ממה שעכשיו דרור התבטא, אז

אני לא יודע איפה באמת בתוך המשרד עומדת

הנקודה האמיתית, אבל לצורך העניין המנכ"ל

היוצא חושב אחרת מדרור.

<קריאה:>

בגלל זה הוא יצא.

<יוני גריפמן:>

לגבי כמה דברים שהוא אמר. דרור ציין פה

כמה דברים, אבל הוא אמר, עוד פעם, ברמת

הסיסמאות, אנחנו שונים ממקומות אחרים

וכו'. לא צריך להמציא את הגלגל. יש פה מחקר

של ה-OECD, לצורך העניין, שמשרד התחבורה

הגדיר את הפורום הזה הפורום היוקרתי

ביותר בנושא תחבורה בעולם שממש מגדיר את

העקרונות לרגולציה ומתייחס גם לפגיעה

בשחקנים הקיימים מבחינה כלכלית, בדיוק

באותו נכס שהם קנו ואיך צריך להתייחס לזה.

כלומר אנחנו היינו מאוד שמחים לשתף פעולה

ולהגיע לשולחן הדיונים, רק שהיום אין

דיאלוג עם משרד התחבורה, וחשוב לציין את

זה. כלומר כן עבודה, אין עבודה, מעולם לא

ישבנו בצורה מקצועית והראינו מה קורה

במקומות אחרים, כי יש פתרונות לסוגיות

המקצועיות שמדברים עליהם ברמת הסיסמאות.

אני אתן דוגמה אחת, כי כל הזמן מעלים אותה,

של נושא בטיחות. ביטחוני, בטיחות וכו'.

<היו"ר אורי מקלב:>

השר התייחס במליאת הכנסת לנושא הביטחוני.

<יוני גריפמן:>

זו סיסמה חוזרת, כי ביטחוני זה מיד משחק

לנו כישראלים.

<היו"ר אורי מקלב:>

על אף שאני לא פעם מקבל טלפון מאשתי, היא

אומרת לי 'תשמע, אני עכשיו במונית, אני

רוצה שתישאר על הקו', מדברת איתי באידיש.

להגיד לך שהנושא הביטחוני היום כל כך

בטוח? זה לא, אני יודע שעושים מאמץ, אבל

איך אתה נותן פתרון לזה?

<יוני גריפמן:>

כן. אפרופו, אני אתן עוד אנקדוטה, משרדים

ממשלתיים אחרים שנוסעים לחו"ל ממליצים

למשלחות הרשמיות לא לנסוע במוניות, אלא

לנסוע באובר. רק שכולנו נבין את רמת

הבטיחות ולמה אנחנו עושים את זה ואיך

אנחנו עושים את זה.

<היו"ר אורי מקלב:>

איך אתם - - -

<יוני גריפמן:>

קודם כל הטכנולוגיה מאפשרת הרבה שכבות

בטיחותיות שהיום לא קיימות.

<היו"ר אורי מקלב:>

כל אחד יכול להיות או - - -

<יוני גריפמן:>

לא, ממש ממש ממש לא.

<היו"ר אורי מקלב:>

זו השאלה. תן לנו הסבר, בקצרה, שנדע.

<יוני גריפמן:>

אז יש סינון מאוד קפדני של נהגי המוניות.

יש שתי אופציות. יש את הגישה של ארצות

הברית שאומרת שהמחוקק יגדיר מה הן

הדרישות שכל נהג צריך לעבור, אם זה תעודת

יושר, בדיקות רפואיות, היעדר עבר תעבורתי

משמעותי וכו', ויש את הגישה השנייה, אפילו

המחמירה יותר, שגם אותה העלינו למשרד

התחבורה, שבה משרד התחבורה ימשיך לבצע את

הבדיקות כפי שהוא מבצע על כל נהג מונית.

כלומר הוא בעצמו - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

אתם מוכנים להיכנס לתוך הרגולציה של

המשרד.

<יוני גריפמן:>

הוא בעצמו ייתן רגולציה של נהג פרטי בשכר

שבעצם אחרי בדיקות מאוד מצומצמות, ופה

חשוב לציין, זה חייב להיות קל, מהיר וזול

כדי שהדבר הזה יפעל בצורה טובה. אם דרור

רוצה אני אשמח מאוד לשבת איתו, כי אני

רואה שיש לו כל מיני הערות. אני אשמח לשבת

ולהעלות את כל הדברים האלה.

לפני הדברים של הבטיחות, אחרי הבדיקות

הביטחוניות שאנחנו מדברים עליהן עכשיו,

בין אם המחוקק עושה אותן או החברות, כפי

שהגדיר המחוקק, השכבות הטכנולוגיות

שמוסיפים לבטיחות משפרות בצורה משמעותית

את המצב הקיים. הנוסע יודע, עוד לפני שהוא

נכנס לרכב, מי הנהג, איזה רכב הוא נכנס, עם

מספר הרישוי, והוא יודע בוודאות שהביטוח

והרישיון שלו בתוקף, כי אחרת הוא לא היה

יכול להיכנס למערכת. ויש אופציה בתוך

האפליקציות היום שאתה שולח את הפרטים שלך

בזמן אמת לאיש קשר, או לחמישה אנשי קשר,

שיכולים לעקוב אחרי הנסיעה שלך בזמן אמת.

כמובן שכל הנסיעות מתועדות.

<היו"ר אורי מקלב:>

יוני, את המסמך שלחתם למנכ"לית החדשה ולכל

אנשי - - -

<יוני גריפמן:>

למנכ"ל - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

אני חושב שלשבת זו לא עבירה על החוק, זה

ברור.

<דרור גנון:>

לא פנו אליי. אליי לא.

<היו"ר אורי מקלב:>

אולי הוועדה תהיה הגורם ה - - - לשבת צריך

לשבת. צריך לשבת, צריך לשמוע, צריך לראות,

יש אצלנו דבר נאה ומתקבל. קודם כל אם זה

בכלל - - -

<דרור גנון:>

אנחנו נפגשים, הרב מקלב, עם Via, אני לא יודע

אם יש נציג שלהם כאן. אנחנו אמורים להיפגש

בשבוע הבא.

<היו"ר אורי מקלב:>

מי שיגיש מסמך.

<דרור גנון:>

קבענו איתם, אנחנו רוצים לשמוע.

<יוני גריפמן:>

אני חושב שזו הייתה הנקודה העיקרית.

<היו"ר אורי מקלב:>

לפני שנעבור לדוברים אחרים, חבר הכנסת

אמיר אוחנה נמצא איתנו. כשאתה נמצא איתנו

אנחנו יודעים דבר אחד, שזה לא פוליטי

הנושא של תחבורה ציבורית, בגלל שאני רואה

בתוך הליכוד עמדות קיצוניות בתוך הדבר

הזה, סימן שזה לא נושא פוליטי. זה נושא

מקצועי, השקפת עולם.

<קריאה:>

איזה הכשרה מקצועית יש ל - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

חברתית. אתה יודע מה? לא מקצועית. אבל

חברתי, אני גם מתיימר להיות חברתי. זה

משהו חברתי, אבל אנחנו מייצגים את

הנוסעים, את רוב העם, אתה מייצג את נהגי

המוניות.

<יהודה בר אור:>

לא, גם יש לי הכשרה מקצועית.

<היו"ר אורי מקלב:>

מאה אחוז, אבל אני מייצג את האזרחים

הנוסעים. זה אנחנו מנסים, משתדלים לייצג

גם כן. אמיר, אתה הגשת הצעת חוק, אז אנחנו

נשמח לשמוע איפה זה עומד. בדיון הקודם עוד

לא היית חבר כנסת, זאת אומרת ההבדל הוא לא

רק שאמרנו שכבר יש שינויים, כשאנחנו דנו

לפני תשעה חודשים זה היה נראה עוד - - -

לפני עשרה חודשים, כשחשבנו לדון בזה, אמרו

לי 'על מה אתה דן עכשיו? מה אתה מביא משהו

שבכלל לא קיים?' והנה כבר היום בשיח

הציבורי נמצא הרבה הרבה הנושא של תחבורה

שיתופית. זה נמצא בעוד דיונים שאתה גם ער

להם בתוך הכנסת, בכל מיני דיונים שונים

ומשונים נכנסים הנושאים האלה של תחבורה

ציבורית ועוד לחץ בוועדת הכלכלה. אמיר,

בבקשה.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

תודה לך, אדוני היושב ראש, תודה לכל

המשתתפים. הדיון הזה בעצם לוקח אותנו

קדימה לעבר העתיד. אני מאוד משתדל להיות

זהיר כשאני מתבטא על העתיד, אבל הנה הצהרה

חד משמעית וברורה שאני מוכן להצהיר כאן,

כמובן לפרוטוקול, איתי או בלעדיי תחבורה

שיתופית מקוונת בישראל תהיה. היא תהיה.

<יהודה בר אור:>

היא תהיה עם המוניות, אני מסכים איתך.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

יש כמה שאלות, האם בעלי המוניות יקבלו או

לא יקבלו פיצוי, האם הם יקבלו פיצוי מלא

או פיצוי חלקי? הצעת החוק שהגשתי ושגם

אתה, אדוני היושב ראש, חתום עליה וגם

חברים מהאופוזיציה, קואליציה, משלל סיעות

הבית, בעצם מבקשת לבצע אסדרה, רגולציה של

התחבורה השיתופית המקוונת בישראל ולפתוח

את השוק הזה לתחרות בגלל שלל תועלות

שאנחנו רואים בזה ושנגע בהן יוני קודם

ובוודאי גם ייגעו אחרים.

הנושא הזה כבר קיים בלמעלה מ-400 ערים

בעולם, לא יכול להיות שישראל, ה-start up nation, חזית הטכנולוגיה העולמית, השפיץ של ההיי

טק, עדיין הנושא הזה עובד כפי שהוא עבד

פחות או יותר מקום המדינה. זה לא יהיה, זה

לא יימשך. יכול להיות שיהודה וחבריו

ייצאו לרחובות ויבעירו את הרחובות והצעת

החוק שהגשתי תיפול, למרות שאני אגב שמח

לשמוע, רק לפני שבועיים שמענו את אמיר

לוי, ראש אגף תקציבים באוצר, מבשר שגם

משרד ראש הממשלה וגם משרד האוצר תומכים

בהצעת החוק הזו.

<היו"ר אורי מקלב:>

תומכים ברעיון.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

תומכים ברעיון, אני מניח ש - - -

<יהודה בר אור:>

תומכים בהצעת החוק, ברעיון גם לא.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

תומכים ברעיון ואני מניח שהצעת החוק שלי

לא נורא רחוקה מהרעיון, אז אולי יהיה לזה

גם תרגום פוליטי.

<היו"ר אורי מקלב:>

היא בסוף - - -

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

בדיוק. למה אני חושב שדווקא יהודה וחבריו

צריכים לתמוך בהצעת החוק הזו? מכיוון

שהיא מדלגת מעל השאלה האם ראוי או לא ראוי

לפצות, שזו שאלה בפני עצמה, האם פיצינו את

נהגי כרכרות הסוסים כשהכנסנו את

המכוניות לשימוש? האם פיצינו את מפעלי

השעווה כשהכנסנו את הנורה החשמלית? האם

פיצינו את חברות הסלולר כשפתחנו אותן

לתחרות?

<מיטל להבי:>

האם פיצינו את ה - - -

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

התשובה לכל השאלות האלה היא לא, אבל אני

מדלג מעל השאלה הזו בהצעת החוק, מקים קרן

שתפצה באופן מלא את בעלי המוניות על מה

שהם שילמו, על אותם 240,000 שקל שיהודה מדבר

עליהם, עבור הכובע, עבור הרישיון.

<יהודה בר אור:>

הזכות להסיע אנשים.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

הקרן הזו לא מגיעה מאוצר המדינה, היא

מוקמת ומורכבת משני רכיבים, רכיב אחד הוא

עמלה מסוימת מכל נסיעה בתחבורה השיתופית

המקוונת, כלומר אם אנחנו צופים שההוזלה

צריכה להיות באזור ה-30%, אז היא תהיה 25%,

אבל בכל זאת הוזלה משמעותית ובכל זאת

יהיה פיצוי לבעלי המוניות. וחלק נוסף,

אותו תשלום שנהגי המוניות משלמים לבעלי

המוניות, שעומד היום על 1,400-1,500 שקל, במקום זה הם ישלמו פחות לאותה קרן. אנחנו כך

נוכל לראות מצד אחד תחבורה שיתופית

מקוונת בישראל, שתביא להוזלת מחירי

הנסיעות, שתביא להפחתת זיהום האוויר,

שתביא להפחתת הפקקים וכו' וכו' וכו', כל

התועלות, ומצד שני בעלי המוניות ייזכו

לפיצוי הגבוה ביותר שניתן באיזה שהוא

מקום בעולם שהתחבורה השיתופית המקוונת

נכנסה אליו. כלומר לדעתי מכאן זה רק לרדת

מבחינת בעלי המוניות. אני לא מעריך שתהיה

בעתיד הצעה נדיבה יותר, להיפך, אילו ההצעה

הזו לא תעבור אני מעריך שההצעות שתבואנה

אחריה, והן תבואנה, יהיה או נדיבות פחות

או לא נדיבות כלל. לכן אני חושב שזה כן שעת

כושר, הזדמנות משותפת, לא להיאבק בקדמה,

כי את הקדמה אי אפשר יהיה לעצור, אלא

דווקא לשלב את הידיים, ללכת יד ביד ולקבל

את הצעת החוק הזה.

רק מילה אחת על בטיחות. בכל זאת הקדשתי כך

וכך שנים לבטחון המדינה, לבטחון אזרחי

ישראל, אני גם חבר בוועדת חוץ וביטחון,

אני חושב שהנושא של בטיחות הוא הנושא

האחרון שיכולים להעלות כהתנגדות לתחבורה

שיתופית מקוונת. כל נסיעה בתחבורה

השיתופית המקוונת מדווחת, רשומה, מתועדת,

כל נהג שירצה לנהוג בתחבורה השיתופית

המקוונת, על פי הצעת החוק שלי, יוכשר על

ידי משרד התחבורה והתנאים שלו כוללים את

אותם תנאים כמו נהג מונית, היעדר עבר

פלילי, רפואי וכו' וכו' וכו', ומי שיפקח על

זה יהיה משרד התחבורה. אז אני לא רואה איך

אפשר להתנגד מהאלמנט הביטחוני.

<היו"ר אורי מקלב:>

הנוסע גם יודע למי הוא עולה, הוא יודע את

כל הפרופיל.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

בדיוק, הוא יודע עם מי הוא נוסע והוא יכול

לבחור, 'זה נראה לי, לא נראה לי' ו'עם זה אני

רוצה לנסוע' ו'עם זה אני לא רוצה לנסוע.

<היו"ר אורי מקלב:>

גם על כל נהג יהיה ציונים. זה חלק שהציגו -

- -

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

יכול להיות שלנוסעת למשל הרבה יותר נוח

לנסוע עם נהגת דווקא ולא עם נהג, אז היא

תוכל לבחור את זה, היא תוכל לבחור עם מי

היא הולכת.

<היו"ר אורי מקלב:>

כן, גם על כל אחד יהיו ציונים, מה

ההתרשמות, מרוצים או לא מרוצים. הערכה, לא

ציונים.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

נכון. עוד מילה, אנחנו מכירים כמובן מקרים

שנהגי מוניות, לצערנו הרב, אני ממש לא

מכתים את כל נהגי המוניות, אבל רצח שלי

דדון לא בוצע על ידי נהג תחבורה שיתופית

מקוונת, ואגב הוא לא פוענח במשך שבועיים

בגלל שלא היה תיעוד לנסיעה ולא יכלו

להתחקות עם מי היא עלתה, מתי היא עלתה

וכו'.

<היו"ר אורי מקלב:>

לא נחדד את זה.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

ומילה אחרונה, לגבי הכנסות המדינה, אני

חושב שברור שמבחינת הכנסות המדינה ראוי

שתהיה תחבורה שיתופית מקוונת כי שם אי

אפשר להעלים הכנסות, אי אפשר שנסיעה לא

תהיה מדווחת ולא תעבור דרך המערכת ולא

תמוסה בהתאם, להבדיל מנסיעות שאפשר לעשות

בשחור וכן לקבל קבלה, לא לקבל קבלה.

<היו"ר אורי מקלב:>

נכון. נכון מה שאמרת, שההפרטות שעשינו

במשק לא נתנו פיצוי לכולם, אבל חלק כן

קיבלו פיצוי. זה באמת נכון, לא כולם קיבלו,

למשל החקלאים כן מקבלים איזה שהוא סוג של

פיצוי.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

נכון, אנחנו מדלגים מעל השאלה, יפוצו

באופן מלא.

<היו"ר אורי מקלב:>

אני עדיין לא קיבלתי תשובה, איך אנחנו

באמת יודעים שאותה תחבורה שיתופית, אנחנו

לא צריכים ללכת לכיוון אובר, אובר זו

דוגמה, אבל תחבורה שיתופית, זו המילה

שאנחנו צריכים ללכת איתה, אולי תגרום

להפך. אנשים שנסעו, שניים, עד היום

בתחבורה ציבורית, בגלל שיש לו תחבורה

שיתופית הוא יתחיל לנסוע ברכב פרטי. אולי

אנחנו בזה נגדיל, אני חושב, דרור, שאמרת את

זה בדיון הקודם, איך אנחנו יודעים שבאמת

התחבורה השיתופית גורמת לצמצום זיהום

האוויר.

<דרור גנון:>

היא הופכת את הכדאיות של החזקת רכב פרטי

ליותר גבוהה.

<היו"ר אורי מקלב:>

אבל יכול להיות שעד היום הוא נסע בתחבורה

ציבורית ואתם מעודדים אותו, בגלל שהנסיעה

ברכב שלו היא יקרה יותר, אבל אם יש לו שותף

בנסיעה הזו וזה יעלה 50% או משהו אחר, אז

הוא יתחיל לנסוע בתחבורה - - -

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

אל"ף, אפשר להסתכל על מה שקורה בעולם,

ובי"ת, אפשר להבין, על פי ההיגיון והשכל

הישר, אני צריך לנסוע לתל אביב, אז במקום

שאני אסע לבדי לתל אביב, אני נכנס

לאפליקציה, יש עוד מישהו בירושלים שרוצה

להגיע לתל אביב והוא, במקום להשתמש ברכב

הפרטי שלו או בשלל דרכים אחרות, ייסע

איתי. זיהום האוויר פוחת בחצי.

<היו"ר אורי מקלב:>

מי נוסע בתחבורה הציבורית? יש הנוסעים

הקבועים בתחבורה הציבורית, מי שאין לו

רכב, אבל אנחנו מעודדים תחבורה ציבורית

והיעד שלנו זה אנשים שיש להם אפשרות ובכל

זאת אנחנו מעודדים ומשקיעים הרבה כדי שהם

ייסעו בתחבורה הציבורית ולא ברכב הפרטי.

למה בן אדם משתכנע? משכנעים אותו, גם יותר

זול ויותר אמין, אבל בסופו של דבר, אם

אנחנו נוזיל את התחבורה הפרטית, עכשיו

במקום שכל אחד מאיתנו ייסע באוטובוס לתל

אביב, זה יקר וכו', אבל עכשיו בגלל ששניים

נוסעים, אז אולי גם קשה לו לנהוג, אז הוא

ייסע ברכב הפרטי ולא בתחבורה הציבורית,

אז אנחנו נגרע מהתחבורה הציבורית. השאלה

איך אנחנו מעודדים דבר כזה. אני משאיר את

זה באוויר, אני לא רוצה עכשיו להתחיל

בשאלות, בגלל שגם למוניות יהיה מה להגיד.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

רק משפט אחרון, לעניין התחבורה הציבורית.

יש ויכוח שכל פעם מתעורר בחברה הישראלית,

ובוודאי אדוני ער לזה, לגבי תחבורה

ציבורית בשבת, כן לא, ופה גם בהצעת החוק

הזו אנחנו עוקפים את הנושא. התחבורה

השיתופית פועלת 24/7, מי שרוצה יכול להיעזר

בה, זה לא על חשבון המדינה.

<היו"ר אורי מקלב:>

תחבורה שיתופית היא לא תחבורה ציבורית

רשמית.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

בדיוק, זה פותר את הוויכוח.

<היו"ר אורי מקלב:>

הוויכוח הוא על התחבורה הציבורית הרשמית,

היא תחבורה פרטית, היא שיתופית, היא נשארת

בהגדרה של פרטית גם אם יש לה רגולציה כזו

או אחרת.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

נכון.

<היו"ר אורי מקלב:>

חבר הכנסת דב חנין, יש לנו שני דוברים,

אחרי זה ניתן לך, את מנכ"ל גט טקסי, מארק

און, ואחרי זה את רשות ההגבלים העסקיים

שנמצאים פה, וזו אולי הפתעה בדיון הזה,

שלא ידעתי שהרשות להגבלים עסקיים נמצאים

בתוך העניין של תחבורה שיתופית ותיכף

נשמע.

<מארק און:>

שלום לכולם. שמי מארק און, אני מנכ"ל גט, זה

כבר לא גט טקסי מלפני שנה. זה השתנה מגט

טקסי. מעצם פתיחת ערוצי התחבורה שאנחנו

פועלים בהם שינינו את השם מגט טקסי, כי זה

לא רק מוניות, אנחנו עוסקים גם בשירותי

המשלוחים בישראל ומובילים מהפכה של

משלוחים בעשר דקות, גם בשירותי ההיסעים,

אבל אני אגע כרגע בעולם התחבורה.

<היו"ר אורי מקלב:>

התחבורה השיתופית.

<מארק און:>

התחבורה השיתופית, כן. האמת שזה די מצחיק,

אני מסתכל מהצד ורואה מה שקורה כאן, זה

מזכיר לי את ישיבת סיעור המוחות שביצענו

בחברה מלפני חמש שנים. גט כחברה זו חברה

ישראלית שמערך הפיתוח שלה פועל כאן

בישראל, יש לנו קרוב ל-300 מפתחים ומהנדסים

שיושבים בישראל. אגב, אנחנו פועלים

ברוסיה, אנגליה וניו יורק. ברוסיה

ובאנגליה אנחנו שחקן מאוד מאוד משמעותי

בתחום התחבורה, עדיין חברה ישראלית

שפועלת כאן והטכנולוגיה היא אחת

המתקדמות שקיימות בעולם.

הדבר שמצחיק אותי כאן, שאנחנו לא מתעסקים

בפתרון, אנחנו מתעסקים בפתרונות עוד לפני

שהגדרנו את הבעיה. גט במהלך חמש השנים

האחרונות אוספת לא מעט נתונים בתחום

התחבורה, אנחנו רואים שבסופו של דבר כל זה

מסתכם במשהו שלמדנו לדעתי בכיתה י"ב,

באיזה שהוא גרף שנקרא ביקוש והיצע, כמה

היצע יש לנו מול כמה ביקושים. בסופו של

דבר זה נראה בדיוק אותה בעיה שפועלת

בתחום המלונאות, בתחום התחבורה, בתחום

המזון, תמיד יש גרף כזה.

הגרף הזה, בסופו של דבר אנחנו חווים

ומדברים על זה בגלל שבפיקים יש לנו בעיה.

ולמה יש לנו בעיה בפיקים? משתי סיבות, אחת,

כי יש לנו עודף ביקושים, ושתיים, כי יש לנו

גודש בכבישים. אדם, וגם מונית, או לא משנה

אם זה רכב פרטי, אם זה Via, אם זה אוטובוס,

כשהוא נוסע בפיקים הוא לא יודע לייצר

יותר מאיקס נסיעות, שזה פחות משעות השפל.

בוא נתאר לעצמנו סיטואציה, ועם כל הכבוד

לחבר הכנסת אמיר אוחנה, לדעתי צריך

להיכנס טיפה לנתונים, אני מזמין אותך

אלינו כדי לראות, כמו חברי כנסת שביקרו

אצלנו וראו מציאות טיפה שונה, כולל מנואל

טרכטנברג, שהוא בעל ידע רב בתחום התחבורה,

וברגע שהוא ראה את הנתונים הוא הבין למה

הבעיה היא לא זאת הבעיה, ואני אסביר למה

אני מתכוון. בסופו של דבר ידועה בדיוק

כמות הנוסעים שנכנסת או מבקשת להגיע

מנקודה איי לבי, בסופו של דבר יש כמות

רכבים פרטיים שגם ככה נמצאים על הכביש. גם

אני שגר בדרום משתמש שלוש פעמים בשבוע

ברכבת ישראל, למה? כי גם לי זו חוויה לא

טובה להגיע ברכב פרטי במשך שעה וארבעים

לאזור תל אביב.

השאלה שלנו שצריכה להישאל, מחר בבוקר

אנחנו פותחים את השוק לרכבים פרטיים, וזה

לא משנה איזה חברה עושה את זה, אבל פותחים

את השוק לרכבים פרטיים. כל אדם מאיתנו בעל

רכב פרטי יודע להפוך להיות, לא משנה, נהג

מונית, נהג בעל היתר, רישיון, להסיע נוסע

בשכר. מה זה אומר בסופו של דבר? מה יקרה

באזור תל אביב?

<יהודה בר אור:>

כל אחד יעמוד בתחנת - - -

<מארק און:>

שנייה, יהודה, נתתי לך את זכות הדיבור, אני

רק רוצה - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

אתה לא נותן זכות דיבור.

<יהודה בר אור:>

הוא רגיל לדבר עם הנהגים שלו ככה, אתה

מבין?

<מארק און:>

אני רק רוצה לתאר לכם סיטואציה, מה היה

קורה מחר בבוקר אם 100,000 איש פתאום יחליטו

להיכנס לרכבים הפרטיים שלהם ולהסיע

נוסעים. אני באופן אישי חושש מהיום הזה,

כי לדעתי כל אדם שירצה להרוויח עוד שקל או

שניים או עוד 5,000 שקל בסוף נמצא את עצמנו

בגודש שאי אפשר לפתור אותו. זו סיטואציה

אחת.

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

מהנדס עיריית תל אביב לשעבר עשה חישוב

שלפיו בשנת 2021 בקצב הנוכחי כל תכסית

הכבישים בתל אביב תהיה מלאה ברכבים, אם

קצב הגידול הנוכחי יישאר אנחנו כולנו

נעמוד במקום, לא נעמוד, נשב באוטו שלנו,

אבל האוטו יעמוד בלי אפשרות לזוז, כי פשוט

כל הכבישים יהיו מלאים במכוניות.

<מארק און:>

מקסים מה שאתה אומר וזה בדיוק מכוון למה

שאני רוצה להגיע. קודם כל תודה, זה בדיוק

הכיוון.

<מארק און:>

רק שנוסע הרכבת הקלה לא נכנס לחישוב הזה

והוא משנה את התמונה.

<מארק און:>

הוא משנה את התמונה לגמרי, כמו שהוא משנה

את התמונה באזור ירושלים, וזה בדיוק, היום

אין לנו פקקים באזור ירושלים. אבל בוא

נדבר שנייה אחת על הפתרון. לפני שנה גט

יצאה בפיילוט, פרטי אמנם, אבל כן בכיוון

של להוריד את הגודש בכבישים, באמת להתעסק

בבעיה עצמה ולראות איך לפתור אותה.

סבסדנו מחיר נסיעה בהגעה לרכבת ומהרכבת

במחיר נסיעה של 15 שקלים. זה מחיר שהוא

פחות מ-60% מהמחיר המקובל. מחיר נסיעה

במונית הוא 40 שקלים, מחיר נסיעה לרכבת

ומהרכבת היה 15 שקלים בכל תחנות הרכבת

בישראל, למעט בתל אביב. זה היה פיילוט שגט

כחברה סבסדה אותו, זה עלה לנו קרוב ל-6.5

מיליון שקל שהחברה שמה, רק כדי להבין מה

זה יכול לעשות.

הנתונים אצלנו הראו שהרבה אנשים שינו את

ההתנהגות שלהם מלהחזיק רכב פרטי ולנסוע

בתחבורה ציבורית אמיתית, ברכבת, נוחה, עם

wifi, מיזוג אוויר ומורידה את הגודש

בכבישים בהגעה למרכז ומהמרכז. זו פעולה

שיכולה משמעותית לקדם, מרגע שמורידים את

מחיר הנסיעה לרכבת ומהרכבת ומשפרים את

התחבורה ההמונית.

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

אדוני, משפט, הדוגמה שאדוני מעלה היא מאוד

מאוד חשובה, אתה יכול להעביר לנו את

הנתונים?

<מארק און:>

אז אחת, אני משתף את הנתונים עם כל אחד

שמגיע אליי לביקור, אני מראה את הנתונים

בכיף. להעביר את הנתונים, הנתונים האלה הם

חסויים ואני לא יכול לשתף אותם, אלא אם כן

אני אמצא לזה דרך חוקית - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

תסביר רק מה חסוי, לא כל כך הבנתי.

<מארק און:>

הנתונים של הלקוחות שלי לא יכולים לצאת

החוצה.

<מיטל להבי:>

זה פיילוט פרטי.

<מארק און:>

לפי חוק הפרטיות אני לא יכול לחשוף

נתונים של לקוחות שאני אוסף, אבל אני כן

יכול לשתף בתוצרים. אגב, מי שלא הבין,

אנחנו כחברה ישראלית פועלים בעוד ארבע

מדינות ובכולן בחרנו לעבוד עם נהגים

מוסדרים מסיבה מסוימת, ואני לא תומך בשום

צד, אני בסופו של דבר תומך בחברה פרטית

שבאה לפתור שתי בעיות, גודש בכבישים

והורדת מחיר הנסיעה. היא בחרה לעבוד עם

נהגים מוסדרים כי כמות התלונות בכל

טריטוריה שאנחנו מתנהלים מתקרבת לאפס.

אמנם יש נהגי מוניות סוררים או הולכים

לכיוונים לא נכונים ואותם אפשר ליישר

באמצעות פקחים של משרד התחבורה. זו בחירה.

<אמיר אוחנה (הליכוד):>

מה האלטרנטיבה?

<מארק און:>

אני אסביר לך, יש עוד המון אלטרנטיבות.

<היו"ר אורי מקלב:>

אתה צריך להתמקד ב - - - אנחנו לא באנו

לשמוע עכשיו הרצאה של - - - זה מאוד מרתק,

אבל יש עוד דברים, אז בוא תתמקד בנושא

שלנו.

<מארק און:>

אני אתמקד במשהו ש - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

הבנו, מה העמדה שלך בעניין - - -

<מארק און:>

עוד משפט אחד, אני אתן במה אני מתמקד ואיך

אנחנו יכולים לפתור, כחברת טכנולוגיה, את

הגודש בכבישים ובאמת להוריד את המחיר

לצרכן. אחת התקנות שהולכות לצאת בחוק

ההסדרים זה בעצם לפתוח את המונית למונית

שיתופית. באמצעות פרויקט שאנחנו מרימים

כרגע עם רכבת ישראל, באמת לפתור את הלסט

מייל ואת הפירסט מייל של ההגעה לרכבת,

אפשר להוריד את מחיר הנסיעה במונית

בקירוב למחיר נסיעה באוטובוס. אני יודע

שזה נשמע מופרך, אבל זה קיים, ועדיין,

שיהיה יותר רווחי לנהג המונית או לנהג

שיבצע את הנסיעה. אני אומר את זה שוב פעם,

אפשר להוריד את מחיר הנסיעה למחיר הנסיעה

באוטובוס. זה לא להוריד ב-30%. היום צריך

להבין שנהג מונית, ההשוואה בין נהג מונית

לרכב פרטי, אם רכב פרטי מוריד ב-30%, הסיבה

לזה זה כי הוצאות נהג המונית גבוהות ב-30%.

תורידו את הוצאות נהג המונית ב-30% כנראה

זה ישתווה.

אבל אני חושב שמה שאנחנו צריכים באמת

לפעול כאן זה להוריד את מחיר הנסיעה, לא

למונית ספיישל, להוריד אותה למחיר

אוטובוס ואז באמת להפוך את התחבורה

הציבורית לאמיתית. זה מה שאנחנו מכוונים.

הפרויקט הזה הולך לצאת ממש בקרוב, אתם

תראו הוכחות נקודתיות מספריות ועדיין

מחיר הנסיעה יאפשר לכל אדם להגיע. ציירו

לנגד עיניכם - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

אתם מדברים על אזורים מסוימים?

<מארק און:>

אנחנו מדברים על פריסה כלל ארצית.

<היו"ר אורי מקלב:>

שאתה יכול לתת את הפתרון שאמרת בכל הארץ?

בכל נסיעה, כשיש רכבת, אין רכבת, בכל מקום?

<מארק און:>

אז אחת, אנחנו פועלים בפריסה כלל ארצית

ובעצם ברפורמה הזאת ומה שעובר בחוק

ההסדרים הולכים להתווסף קרוב ל-1,000

מספרים ירוקים על הכביש. צריך לזכור,

אומרים שאין מוניות, אין מוניות כי בסופו

של דבר יש גודש בכבישים. תזכור, ביקוש

והיצע, כל הזמן יש לך.

<היו"ר אורי מקלב:>

מארק, משפט אחרון.

<מארק און:>

משפט אחרון, אנחנו כחברה, שוב פעם, את

הפתרון לא רק אנחנו נביא, יביאו עוד כמה

חברות, אבל בסופו של דבר מה שאני ממליץ,

ואני עובד המון עם ד"ר סופר, להתעסק

בנתונים. ברגע שרואים את הנתונים - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

ד"ר שי סופר, המדען הראשי.

<מארק און:>

המדען הראשי, כן, אני משתף, הוא רואה מה

אנחנו עושים. אני ממליץ רק להתעסק

בנתונים ופחות במחקרים. מחקרים יכולים

להיות מוכוונים לכל כיוון, בהתאם למי

שמבקש אותם, בנתונים אי אפשר לברוח ימינה

או שמאלה.

<היו"ר אורי מקלב:>

תודה רבה. רשות ההגבלים העסקיים.

<הראל שליסל:>

היושב ראש, אפשר רק להעיר משהו קטן, על מה

שמארק אמר?

<היו"ר אורי מקלב:>

בבקשה.

<הראל שליסל:>

במסגרת התכנית הכלכלית אנחנו לא הולכים

להוסיף עוד מספרים. רק לתקן את הנקודה

הזאת.

<מארק און:>

היום מה שחשוב לומר, ש - - -

<הראל שליסל:>

אנחנו לא מוסיפים עוד מספרים. רק לחדד,

אנחנו לא מוסיפים עוד מספרים במסגרת

התכנית הכלכלית, אנחנו מכניסים את

האפשרות לשתף נסיעה במונית.

<מארק און:>

בגדול זה אומר שיהיה עוד supply על הכביש, זה

מה שזה אומר.

<הראל שליסל:>

זה נכון.

<היו"ר אורי מקלב:>

אוקיי. בבקשה, רשות ההגבלים העסקיים.

<יונתן צויקל:>

תודה רבה, אדוני. שמי עורך דין יונתן

צויקל, אני מהמחלקה המשפטית של הרשות. אני

רק רוצה לעדכן בשלב הזה שהממונה והרשות

עוסקים בבחינת הנושא באופן כללי של

התחבורה השיתופית, זה נושא שהוא מאוד

מעניין. בימים האלה אנחנו למעשה עומלים

על בדיקה מקיפה שנעשית על ידי חברת

התחרותיות של הרשות, שהוקמה לצורך ביצוע

של בדיקות שהן קצת יותר רוחביות. בשלב הזה

אין לנו עדיין ממצאים ומסקנות, אנחנו

נשמח גם להידבר עם עמיתינו בממשלה, עם

משרד האוצר ומשרד התחבורה כמובן וגם

בהמשך נשמח גם לבוא ולהציג את הדברים

בצורה מסודרת בפניכם.

<היו"ר אורי מקלב:>

אתם מסתכלים על העבר? הבדיקה שלכם על העבר

או שאתם מסתכלים מבחינה עתידית יותר?

<יונתן צויקל:>

אנחנו מנסים לצפות פני עתיד, במידה

מסוימת נסמכים גם על העבר, גם על ההתנהלות

הקיימת בתחום התחבורה בישראל, גם חושבים

שיש משהו בניסיון הבינלאומי שיכול להיות

מעניין ורלוונטי עבורנו. אנחנו כבר

התחלנו למעשה במגעים, גם עם גורמים

בממשלה, משרד האוצר ומשרד התחבורה, גם

פגישות עם אנשים שעוסקים בנושא מהשוק.

כשיהיה לנו יותר אנחנו נשמח לבוא ולהציג.

<היו"ר אורי מקלב:>

מתי אתם חושבים שיהיה לכם - - - מה היעד

שלכם לתת את ה - - -

<יונתן צויקל:>

אנחנו חושבים שבשבועות הקרובים נוכל

להתחיל כבר דיאלוג יותר אינטנסיבי עם

משרד התחבורה בנושא הזה.

<היו"ר אורי מקלב:>

לפני שאתם מפרסמים את הדוח שלכם?

<יונתן צויקל:>

בשלב הזה אני עוד לא בטוח שאנחנו נפרסם

דוח רשמי, עדיין נראה לאן הדברים מתקדמים

ובהתאם לזה - - - אבל כן לא תהיה לנו בעיה,

גם במנותק מפרסום דוח רשמי, גם לבוא

ולהציג את הדברים בצורה קצת יותר מסודרת

בפניכם.

<היו"ר אורי מקלב:>

קודם כל תודה רבה. דווקא היה נראה לי

שרשות ההגבלים זה איזה גוף שהוא גוף רשמי

שכן ייתן לנו מבט אמיתי אובייקטיבי על כל

הנושא הזה. משרד התחבורה עדיין לא אמר את

הדברים, אז דווקא הרשות מבחינתי, כשהיא

בודקת את כל הנושא של התחבורה השיתופית,

התחבורה הציבורית, התחרות שהיא גם

מבחינתי מילת המפתח, הרשות בעניין הזה

הייתה הפתעה חיובית בשבילי, כשאתמול

הממונה דיברה איתי בעניין הזה ואני באמת

שמחתי מאוד וביקשתי גם שהיא תגיע, שהיא

יכולה לתת לנו בסיס לדיונים שיהיו לנו גם

בעתיד בנושא של תחבורה ציבורית, בכלל

תחבורה כללית והתחרות.

אוהד רון, חברת גוגל ישראל. בבקשה. אחרי זה

אנחנו נבקש מרכבת ישראל, יש לה פה נציג,

ואחר כך ניתן לכם.

<אוהד רון:>

אני אוהד, אני מנהל מוצר של וייז carpool. אין

לי הרבה מה לעדכן בשלב הזה, רק להגיד

שאנחנו מתקדמים בפרויקט שלנו, שהוא הסעות

משותפות שאנשים, כשהם נוסעים בבית לעבודה

הם יכולים לאסוף איתם עוד אנשים שעובדים

או גרים לידם. הפרויקט מתרחב בכל הארץ

וכרגע אנחנו עומדים על כמה מאות נסיעות

ביום.

<היו"ר אורי מקלב:>

באזור המרכז? איפה זה?

<אוהד רון:>

בכל המדינה, בתמורה שהיא מתחת לעלות

הנסיעה לנהג. זאת אומרת נהג לא מרוויח על

זה כסף, אלא מכסה חלק מההוצאות.

<היו"ר אורי מקלב:>

מבחינה משפטית יש לכם גיבוי משפטי למהלך

הזה?

<אוהד רון:>

€

„

š

œ

ž

ð

ô

T

X

l

n

p

r

¢

¦

¶

¸

º

¼

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

~

ˆ

Ð

Ü

>

@

T

V

š

œ

ž

¶

¸

¼

-

<

>

X

Z

š

œ

º

¼

摧橼vጀ¼

nH

tH

nH

o(tH

ᘀיש לנו חוות דעת של עורכי דין שלנו,

שמיפו את כל הקשיים.

<קריאה:>

אתה שמעת שזה לא חוקי. שמעת פה.

<היו"ר אורי מקלב:>

הוא לא שמע את זה, אבל איך אתה - - -

<אוהד רון:>

ההבדל המהותי והעיקרי הוא שעלות הנסיעה,

מה שאנחנו משלמים לנהגים הוא תמיד מתחת

לעלות הנסיעה שלהם.

<קריאה:>

מוציאים לך חשבונית על זה?

<היו"ר אורי מקלב:>

זאת אומרת הוא נוסע במשותף, משתתף איתו

בהוצאות.

<אוהד רון:>

כן, השתתפות בהוצאות נטו.

<היו"ר אורי מקלב:>

זה מגיע מתוך היכרות של אנשים? יש איזה

קבוצה כזאת או ש - - -

<אוהד רון:>

עיקר הפיתוח הטכנולוגי שלנו הוא מנוע

התאמה, כשנוסע מבקש נסיעה אנחנו מחפשים

את הנהגים שהכי מתאימים מבחינת הנתיב.

לרוב, בהרבה מאוד מהמקרים, זה יוצא אנשים

שעובדים באותו מגדל משרדים, קומה מעל

קומה, ושכנים והם לא מכירים אחד את השני

ופתאום האפליקציה אומרת 'אנחנו גרים

ביחד, אנחנו שכנים, זה טיפשי שכל אחד

מאיתנו ייסע באוטו שלנו לבד' ונוסעים

ביחד, וזה מה שקורה בפועל.

<היו"ר אורי מקלב:>

תודה. בבקשה, תמיר ניר.

<תמיר ניר:>

ראשית אני מברך כמובן על עצם הדיון, אי

אפשר להפחית בחשיבות הנושא הזה, פתרון

זול שייתן מענה ל-24/7. אני מוכרח לומר,

דרור, שעם כל השמחה שאתם מתעסקים בזה, יש

תחושה שהמדינה, המשרד, איכשהו נגרר הרחק

מאחור. העולם והארץ מתפתחת, להגיד שזה לא

חוקי כשבמשך עשרות שנים אנחנו מתאמים

בינינו נסיעות בכל מיני אפשרויות, עם

טכנולוגיות פרימיטיביות של להרים טלפון

או לגשת לשכן לעבודה או לשכן בזה, ואם

בטכנולוגיות יותר מתוחכמות - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

גם בכנסת ישראל העובדים נוסעים ביחד.

<תמיר ניר:>

ברור שעושים את זה וימשיכו לעשות את זה,

והשאלה אם אתם תהיו, אם אנחנו כרגולציה,

אם אתם - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

אולי גם במשרד התחבורה נוסעים ביחד

העובדים.

<תמיר ניר:>

כן, ותודה לאל שעושים את זה. זאת אומרת

ברור שהאינטרס שלכם כמשרד התחבורה הוא

מובהק בעניין הזה ונדמה לי שרק צריך

להאיץ את הקצב, בין אם זה של הרשות

להגבלים עסקיים, בין אם שלך עם הצעת החוק

ובין אם זה שלכם, כבסופו של דבר מי שמחזיק

את ה - - - נדמה לי שאף אחד לא רוצה באופן

אישי לפגוע בנהגי המוניות, אבל לא ייתכן

שבגלל זה אנחנו לא נקדם את התחום הזה.

<יהודה בר אור:>

אדוני לא שמע את מה שאני הצעתי. אני מאוד

מצטער, אני כאילו דיברתי פה לאוויר.

<תמיר ניר:>

אני חושב שהפתרון שהצעת הוא פתרון מאוד

מאוד מרשים וחשוב - - -

<יהודה בר אור:>

נראה לי שהם לא הבינו מה שאמרתי.

<תמיר ניר:>

אדוני, אתה כל הזמן נכנס לדברים של אחרים.

אנחנו מכבדים אותך ולא הפרענו, אז בוא

תיתן לנו - - -

<יהודה בר אור:>

לא, פנית אליי, נכון? עניתי לך. אם לא היית

פונה אליי לא הייתי מדבר בכלל.

<תמיר ניר:>

בסדר, מאה אחוז, ענית לי, מצוין. אני גם

שואל, דרור, יש כל מיני מודלים שאני מכיר,

כמו מוניות נשר ואחרים שעובדים ובוודאי

שיש בעולם אין סוף דוגמאות. פשוט צריך

להאיץ את הקצב ולהיכנס לזה.

אני אומר שמעבר לסיפור של שיתוף נסיעות

אני מזמין דיון נוסף, אחר, על שיתוף רכבים,

גם זה נושא שאנחנו צריכים להיכנס אליו,

ככל שמשרד התחבורה ומדינת ישראל תייצר

מערכת. אתה הבעת חשש שזה יבוא על חשבון

התחבורה הציבורית, ברור שהחשש הזה קיים

וברור שאכן חלק מנוסעי התחבורה הציבורית

יעדיפו ומעדיפים, אם זה באובר, אני יודע,

או ב-Via, הם מוותרים על תחבורה ציבורית,

הסעת המונים, לטובת זה. אבל נדמה לי

שהאחוז של אלה שנוסעים ברכב פרטי

שמצטרפים לזה, הוא הרבה יותר גדול מאותו

אחוז קטן שעובר ומוותר על תחבורה

ציבורית. הסיפור של המייל הראשון והמייל

האחרון הוא בהחלט הפתרון שיגרום לאנשים

לעזוב.

לא הייתי לראות, אני לא כל כך הבנתי את

ההצעה שלך, לגבי מוניות במחיר של תחבורה

ציבורית. הרי אתה בעצמך אמרת שאנחנו ממש

לא רוצים לראות אין סוף מוניות כאלה

ואחרות מכל מיני סוגים נוסעות על הכביש

ושהרוב ייסעו בהסעת המונים. אז זה רק

פתרון משלים, כמו שאני רואה אותו, או

שיתוף לאנשים שממילא נוסעים לאותו מקום

ואני מכיר אנשים שעושים את זה עשרות שנים.

יש כאן הזדמנות לשיפור עצום ולשינוי

הרגלי התחבורה בארץ ואני חושב שאתם

צריכים להיות בחזית, דרור, ואני מצפה מכם.

אתם יודעים לעשות את זה ותודה.

<היו"ר אורי מקלב:>

קודם כל תודה על הדברים, אבל אתה ראית,

יוני, היה לך שקף שנתן את התשובה הזאת, אני

על עצמי לא רציתי, אבל תמיר העלה את זה,

איך אנחנו יודעים - - -

<יוני גריפמן:>

יש מחקר, בוצע מחקר, אני מסכים עם מארק,

אפשר להשתמש בנתונים, יש לנו נתונים מכל

העולם. הארגון האמריקאי לתחבורה ציבורית

עשה סקר שאמר - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

הבנתי. מה שנכון לאמריקה נכון גם לישראל.

הכול נכון, כל מה שאתה אומר זה נכון.

<יוני גריפמן:>

לא, אני אומר שאנשים שמשתמשים בתחבורה

שיתופית משתמשים יותר בתחבורה ציבורית.

כלומר הם עוזבים את הרכב שלהם ואז יותר

משתמשים בתחבורה הציבורית ולא פחות. ולכן

כמו שבדיוק ציינו עכשיו לפניי - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

לא, מה אומר הסקר? עוד פעם.

<יוני גריפמן:>

הוא אומר שמי שמשתמש בתחבורה שיתופית

ישתמש יותר בתחבורה ציבורית, בגלל שאחר

כך הוא - - -

<יהודה בר אור:>

זה בעלי האינטרסים - - -

<קריאה:>

זה לא בגלל העובדה שאתה מוכר את הרכב השני

או את הראשון. כי אתה יודע שיש לך פתרון.

<יוני גריפמן:>

זה אחת. שתיים, אם אנחנו מסתכלים על

הנתונים אנחנו יכולים לראות שמעל 30%

מהנסיעות - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

לא, אני הבנתי גם אחרת. אני בא מרעננה עם

הרכב שלי לתל אביב, עכשיו באתי ועכשיו אני

אמשיך, יש לי עוד סידור ועוד סידור, אני

עושה עם הרכב שלי. מה שאין כן כשאני בא עם

שיתופי, הוא עוזב אותי בבוקר, שם אותי

בעבודה, אני באמצע צריך לקפוץ לסידור

הלוך-חזור אז אני לוקח מונית שתיקח אותי

הלוך-חזור, או משתמש באוטובוס.

<יוני גריפמן:>

ואנחנו גם רואים ש-30% מהנסיעות - - -

<היו"ר אורי מקלב:>

השאלה אם זה נכון. אתה מזכיר לי, כשהייתי

סגן ראש עיריית ירושלים הרבה שנים, אז

התחילו התב"עות שעשו בנושא הרכבת הקלה

והתב"עות אמרו שכל הבניינים שבנו במרכז

ירושלים, ואז בנו הרבה, לא נבנה שם

חניונים בכלל בבניינים כדי שלא תהיה

חניה. אם לא תהיה חניה במרכז העיר ממילא

יצטרכו לנסוע ברכבת הקלה והרכבת הקלה

יכולה להיות רווחית, רק אם נניח 100,000

נוסעים ביום, איך גורמים לכך? לא נותנים

את האפשרות להגיע, גם חוסמים בכוח. ואז

אמרתי לאותו צוות שהיה, מנכ"ל עיריית

ירושלים והסמנכ"ל שלו, דיברנו על כך, זה

הכול ממחקרים מהעולם, אמרנו אם זה נכון,

כמה בעולם יש אנשים שיסתובבו חצי שעה כדי

לחנות עוד 10 מטרים יותר קרוב למקום.

<קריאה:>

זה רק הישראלים.

<היו"ר אורי מקלב:>

אני אומר, לא בכל מקום יש חניה, מי שלא

מוכן יסתובב - - - אחרי זה הוא ירוץ ויעשה

הליכה של שעה, אבל - - -

<תמיר ניר:>

חבר הכנסת מקלב, אני מדווח מהשטח שחניוני

חנה וסע של הרכבת הקלה מלאים עד אפס מקום,

הצלחה מסחררת בירושלים. כך שמצליחים גם

לשנות הרגלים.

<היו"ר אורי מקלב:>

נכון, אין ספק, ואם אנחנו נוסעים בנתיב

המהיר, זה אחד הדברים שמחממים תמיד את

הלב, אני זוכר שנסענו בנתיב המהיר וראינו

את החניונים הריקים, היה ריק, אחרי זה קצת,

והיום, עובר גם בערב ורואה שהחניונים של

הנתיבים המהירים בדרך מירושלים לתל אביב,

כביש 1, מלאים. אתה נוסע ב-443, יש היום גם כן

מיני חניונים כאלה, תחבורה ישירה, קו 100 או

קווים אחרים שנוסעים לירושלים, אתה רואה

מפעם לפעם שהחניונים נהיים יותר ויותר

וזה גדל ואנשים משתמשים, זה נכון.

אני רוצה קודם כל להודות לך שאתה מחזיק את

התיק ואתה ממלא אותו במקצועיות רבה, ועל

זה אנחנו שואלים את השאלה, אנחנו

כירושלמים ואנשים לא ירושלמים שבאים

לירושלים, המערכת ההמונית בירושלים טובה,

הרכבת הקלה, חוץ מהדוחות שהם נותנים, אבל

חוץ מזה הכול בסדר, מהירה, פחות או יותר,

צפופה, הצליחה, עם כל זה בבקרים יש פקקים.

זה איזה משהו שאני לא מבין.

<קריאה:>

כן, היה מי שאמר שבירושלים אין פקקים, אתה

אמרת, הלוואי.

<קריאה:>

זה היה בציניות.

<קריאה:>

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]