פרוטוקול מספר 239, ועדת הכספים, 08/11/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 239

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ד בחשון התשפ"ד (08 בנובמבר 2023), שעה 9:30

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

משה גפני – היו"ר

ינון אזולאי – מ"מ היו"ר

מיכאל מרדכי ביטון

ולדימיר בליאק

אלי דלל

שרן מרים השכל

אחמד טיבי

נעמה לזימי

סימון מושיאשוילי

משה סולומון

חמד עמאר

עודד פורר

יצחק פינדרוס

אורית פרקש הכהן

אליהו רביבו

חברי הכנסת:

דוד ביטן

דבי ביטון

מירב בן ארי

יוראי להב הרצנו

גלעד קריב

פנינה תמנו

מוזמנים:

עומר רחמים

–

עוזר שר האוצר

כפיר בטט

–

סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אסף וקסלר

–

משרד האוצר

גל ברנס

–

רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

ישי פרלמן

–

עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, רשות המסים

אמיר דהן

–

מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, רשות המסים

נועה שוקרון

–

משרד האוצר

צביקה כהן

–

סמנכ"ל משרד החקלאות

אמיר קינן

–

לשכת יועצי המס

ראול סרוגו

–

נשיא התאחדות הקבלנים

רועי ישראל קרת

–

היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

רו"ח אבי נוימן

–

יו"ר משותף ועדת מיסים, לשכת רואי חשבון

אורן בוטא

–

יו"ר תנועת העצמאיים, תנועת העצמאים

יסמין מזרחי

–

עו"ד, תנועת העצמאים

ירון גינדי

–

נשיא הלשכה, לשכת יועצי המס

רועי כהן

–

עו"ד ונשיא להב, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יניב בר אור

–

מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים

שמעון סיאני

–

מנכ"ל ארגון ידידים למען הנוער והחברה

יקיר ליסיצקי

–

סמנכ"ל איגוד המסעדות, איגוד המסעדות

נתנאל היימן

ייעוץ משפטי:

שגית אפיק

שלומית ארליך

ענת מימון

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

הדס צנוירט

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, מ/1670 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום רביעי כ"ד במרחשוון, 8.11.2023. נתחיל בתיקונים שנתבקשנו ובהערות שהיו. נבקש מהיועצת המשפטית שתגיד אותם.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לקבל סדר-יום של הוועדה? שאנו נדע בדיוק מה אנו הולכים לעשות בוועדה עד 11:00, אם אחרי 11:00, אם נצביע על החוק, לא נצביע על החוק? אתמול שלחתם אותנו להפסקה, אנחנו יושבים כאן, לא ידענו בכלל – עד שאני מתקשר למנהל הוועדה, אמר שסגרנו את הוועדה. לפחות שיהיה לנו סדר-יום שנדע בדיוק מה אנחנו עושים כאן. שלא יהיה עוד מצב שאין לנו הצבעות היום. החוק היה צריך להגיע כבר אתמול למליאה. אנו פה מושכים את הזמן.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

חמד, אתה יודע בדיוק כמוני וכמו כל החברים פה שכל עיכוב הוא לטובה. העיכובים שנמצאים פה זה כדי לעשת עוד תיקונים ועוד דברים שאפשר לעזור.

<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל היה לנו הרבה זמן. בתקציב ישבנו 24 שעת רצוף. אנחנו מיום ראשון כאן. רוצים לגמור את זה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אני מקווה שהיום בעז"ה נצביע על החוק ונוכל לברך על המוגמר. נכון שזה לא יהיה אף פעם 100% אבל נשתדל להגיע לכמה שיותר. בבקשה, אורית, דקה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב. כולנו איתך עד סיום החקיקה ועם היושב-ראש. אני רוצה לומר מילה על מה שקרה פה אתמול בנושא הזה שההעברות התקציביות למפונים ולבתי המלון.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

לא בשביל זה. אתם חוזרים אתנו לאותו מקום. זה לא מכובד. תודה.

<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה רלוונטי לנושא הדיון. הרי היה על זה דיון. הוציאה אתמול היועצת המשפטית לממשלה הנחיה לממשלה הזו לעבוד בדיוק כפי שהיא החליטה. יש החלטת ממשלה מחודש אוקטובר, להשתמש בכספים קואליציוניים לצורך עלויות המלחמה. הממשלה עצמה החליטה. תתכבד הממשלה, ותקיים את החלטותיה, והפיאסקו הזה שהיה פה אתמול, שיועץ שר האוצר אומר: אני ביקשתי לעכב את התשלומים למפונים, שר האומר מכחיש בלילה – לא ייתכן שזה יקרה ינון, ואתה צריך לעזור לי כי זה לא קואליציה אופוזיציה ואנחנו שנינו באותו צד כדי שמיליארד ו-300 מיליון שקלים למפונים ולבתי המלון יגיעו ליעדם.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, המתווה והעיכובים הם טובים כי זה משתפר. יש כמה נקודות שאני מבקש לשים לב אליהן ולא לגמור את זה. אחת, העסקים בפטור – כמעט סיימתם שניים שלושה תיקונים. עובדים שעתיים - אין פתרון. אילת תיפגע בתיירות, ערים אחרות נכנסו – זה מבורך. חייבים לפטור את אילת ואת קו הגבול, 03 במסלול הירוק פינו את האנשים, לא יהיו במסלול ירוק.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

זה כשהתקנות יבואו.

<< דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואחרון, שכיר שנהיה עצמאי או עצמאי שנהיה שכר באותה שנה אחרונה עד מועד תחילת המלחמה, חייב פתרון.

אני אומר לך ולגפני, שאני אוהב את שניכם – אני אגיש הסתייגויות על כל חמשת הדברים הללו כדי שתהיה הזדמנות לנו לתקן אותם. כל מה שתצליח, היושב-ראש והממלא מקום שלו, בחמישייה הזאת לפתור - אנחנו נסיר את ההסתייגויות.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

תודה. ולדימיר, בבקשה, אחרון הדוברים.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני מצטרף לאורית אבל מבקש לגעת בנקודה אחרת. יש עיכוב אחד שאינו לטובה – העיכוב בדיון על תקנות מס רכוש. קיבלתי אתמול פנייה מבעל עסק באופקים. הם נמצאים במצב אי ודאות מאוד משמעותי, מתחילים לפטר עובדים. אופקים לפחות לפי מה שהובטח לנו, תיכנס למסגרת של 7 20 או 7 40 אבל גם אם יש עיכוב, חייבת לבוא היום אמירה מוועדת הכספים לגבי הערים האלה שהיום נמצאות באוויר ובעלי עסקים והשכירים שגרים שם, שבמסגרת התקנות הם ייכנסו למתווה הפיצוי המוגדל. תודה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

תודה רבה. אמיר, רוצה להגיב?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

מה שוולדימיר דיבר עליו, כשהתקנות יגיעו – אופקים נכנסים בפנים.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

זה מה שחשוב. אנחנו חייבים להזדרז עם התקנות כי זה בסופו של דבר מה שמשלים את החוק. אם לא, אנחנו לא יכולים.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד לא קיבלנו בעצם. מתי נקבל את התקנות? אה, מקווה שמחר?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

יש אישור גם בזמן מליאה לשבת ולעשות הכול כדי לסיים את החוק, וכשיש הפסקה, משתדלים שהיא תהיה עניינית.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

מתי יש הצבעה?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

מסיימים ועושים.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

הנוסח שנמצא לפניכם הוא הנוסח שהיה אתמול. במרקורים צהובים סימנו את השינויים שהיו ביחס לנוסח, חלק דיברנו עליהם אתמול בוועדה. אנחנו מתחילים, התיקון הראשון ביחס לנוסח שהיה לפניכם אתמול הוא בעמ' 3, בסעיף קטן (ב). קראנו שוב את הסעיפים לעניין המכפלות, מה ששינינו אתמול וראינו שלא צריך שוב להכפיל בסעיף קטן (ב) ב-1.25 כי זה מפנה ממילא לתוצאת המכפלה והבהרנו את זה בנוסח בפסקה (1ב). זה תיקון שיותר טכני באופיו. אותו דבר בפסקה (3א), בעמ' 4 למעלה, הבהרנו בנוסח שוב כך שנושא המכפלות יהיה ברור ומותאם. בעמ' 6, בהגדרה של מוסד ציבורי זכאי עלה הנושא – סימתי את הנושא של התמיכות והתרומות. התקיים אתמול דיון, חבר הכנסת גלעד קריב – לא נמצא פה - העלה את הנושא שיש להוריד פה את נושא התמיכות. הסביר אמיר את הנושא. אולי תחזור ותגיד למה אתם חושבים שלא נכון להוציא ואיך זה משפיע על הנוסחה גם ביחס למה שהיה.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

אסביר. כשהבאנו את התקנות האלה בראשונה ב-2009 לא היה מוסד ציבורי, בתקנות, לא היה זכאות, ואז עלה כאן שיש מוסדות ציבוריים שיש להם חלק פעילות ארי שהוא הכנסה עצמית משירותים אמיתיים. אמרנו אוקיי, הכנסנו 50%. עם הזמן זה עבר וירד לשליש מההכנסות כי אנו מטפלים בעמותה שיש לה הכנסות באמת מעסק. כיום אנו מורידים את זה ל-25 אבל נניח שנוריד את המילה תמיכות לגמרי. עסק שנתמך 100% מהמדינה גם ייכנס לפיצוי פה. אנו לא יודעים להתעסק- -

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא? אני מבין, תאמין לי.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אני לא הבנתי. אני רוצה לשמוע.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

אסביר את הבקשה שביקשו לעשות, שיוצרת סתירה. מצד אחד, אם נוריד את התמיכות לגמרי, רק עמותה שנתמכת ולכן הסבירו אתמול מהחשב הכללי שיש נוהל משלים לדברים האלה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

כלומר עמותה שלא נתמכת כלל מכספי המדינה, לא תוכל.

<< דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>

הפוך. אם מדינה נתמכת 100% מכספי המדינה, תיכנס. אם לא נתמכת – נכנסת. זה בדיוק התהליך. אנחנו לא יודעים לבדוק מה סיבת התמיכות שהמדינה תומכת בה. זה דרך החשב הכללי.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה השפה היא עמותה ולמה תמיכות? זה גוף ששילם מיסים, עשה פעילות במשק, מעסיק עובדים. הוא יקרוס, יפוטרו עובדים והוא גם שירת את המדינה במלחמה. יודעים שהמגזר השלישי עשה עבודה. תתייחס אליו כגוף עסקי שמפעיל כסף. אם אותו גוף יקבל 100% הכנסות מהמדינה, הוא לא יגיש. אם המדינה תגיד לעמותה של אוטיסטים שהיא נתנה לה 90% מהכנסותיה- -

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אגב העמותה של האוטיסטים יש משהו אחר – מכירת שירותים גם. יש להם משהו ייחודי.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בעיניי, זה צריך לקבל מענה במתווה המשלים שיהיה מוכן השבוע.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אסכם את הנקודה. אם העמותות האלה מתקיימות במלחמה והיקף התמיכה הממשלתית נשמר למרות שצריך להיות גדול יותר כי מטפלות ביותר טראומה, יותר בעיות אבל זה מענקים וקולות קוראים שאתם צריכים לעשות לגופים האלה – אם הוא לא ירד בהכנסה – הוא לא יגיד. אם הוא נפגע כי אדם שנתן שירות למדינה וירד – אתם צריכים לדאוג לו.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

נניח שיש גוף שנתמך ב-100% והמדינה החליטה מסיבות כאלה ואחרות שהשנה יורדת ל-75% תמיכת המדינה, לא קשור למלחמה. היא תיכנס כאילו נפגעה ב-25%. אין פה היגיון, זה גם לא היה בקורונה. יש פתרון.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

במתווה נוסף.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אחרי שאמרת את זה אתמול, אמרנו שאפשר למצוא מנגנון, אבל אתמול ניסחנו שהתרומות – הבנו שזה יוצא החוצה מהסיבות שהסברתם אתמול. התמיכות, היה תמיכות ותרומות. תרומות זה משהו חיצוני. הורדנו את זה כי זה דבר שמשתנה מעת לעת, אבל התמיכות זה החמצן שהיה לאותה עמותה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

כפיר, חבל על הזמן. תשאירו את זה.

<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל יש נוסח, הוא אצלם. סיכמנו אתמול.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

תיגש אליו, אם פתרתם את הבעיה. אם לא, אחר כך.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אקריא את ההשלמה שהוועדה ביקשה שנוסיף בנוסח. אתם יכולים לראות את זה בסוף, עמ' 36, סעיף 10. הוא מתייחס לתקציב תמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו. יוקצה תקציב שלא יפחת מ-140 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. בסעיף זה חוק יסודות התקציב לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף שהכנסותיו לרבות מתרומות פחתו בשל מצב הלחימה והוא לא זכאי למענק לפי פרק שמיני לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה. לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2023 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2023.

אמיר, ישי, פה אתם רוצים להתייחס לחודשים ביחס ל-2023 או להשוות את כל 23' לכל 23'? אמשיך להקריא ותחזרו לזה.

(ב) משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א) לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ביום 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

זה בעצם הסעיף שמקצה את הסכום למתווה הנפרד. רוצה להתייחס?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

הצהרנו פה. לא מבקש שאף אחד יסמוך עלינו. יש גם שר אוצר מעלינו שתמיד אפשר לבוא אליו – לראות שעשינו את העבודה. החשב הכללי ואגף תקציבים היו פה אתמול ודיברו, על איך הולכים לעשות את המתווה הזה אבל זה מתווה בהתאם לצרכים. אנו לא חושבים שנכון להכניס לחוק כל מספר רק כי הוא היה בקורונה. יכול להיות שהצרכים עכשיו יותר גבוהים או יותר נמוכים ממה שהיה בקורונה. הקורונה גם היה תקופה של שנתיים, לכן לקבע איזה מספר בלי שאנו יודעים מה הצורך, אני מבין שזה בגלל שלא סומכים עלינו אבל אל תסמכו עלינו. יש בסוף שר אוצר. ביקשתם את זה. אמרנו לפרוטוקול שיהיה מתווה שייתן מענה לעמותות.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המתווה ואיך ייתן?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

ואולי כן צריך לפחות מ-? אולי צריך רק 70 מיליון? בקורונה היה שנתיים של חוסר פעילות בכל העולם. תרומות פחתו, הכול. סתם לקבע מספר? אולי כן צריך פחות מ-140 מיליון. אולי צריך יותר.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

ביותר אין בעיה כי אתה כותב: לא יפחת מ-. אני מציע הצעה הגיונית – בינתיים נמשיך. תעשו חושבים, שלא יפחת מכמה. משהו הגיוני, סביר.

<< דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >>

זה אפילו לא עניין שמנסה לחסוך פה כסף.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

לא לחסוך. אנחנו יודעים פחות או יותר.

<< דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >>

לא יודעים. יכול להיות שעוד חודש מצבנו יהיה הרבה יותר טוב, אולי חלק גדול מהעמותות התרומות שלהן עלו. יכול להיות הרבה דברים. לשים כסף – נגלה שאנחנו צריכים 80 מיליון, נצטרך לבוא לתיקון חקיקה כדי לשחרר 60 מיליון לכל דבר אחר שהמשק צריך זה נשמע לי קצת אבסורד. לא רוצה לרמות אף אחד, ולומר: בוא נשים 50, 30 או 40. יש פה אמירה חד משמעית שלנו ואל תסמכו עלינו – יש שר אוצר מעלינו – אמרנו לפרוטוקול שיהיה מתווה שייתן מענה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך הוא נראה? תן לנו הבנה מה הקונספט שלו.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

כמו שהיה בקורונה פחות או יותר, שזה נוהל שמי שלא מקבל מהחוק הזה, הוא יקבל.

<< דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איך יקבל? לפי מה יקבל?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

אתמול היו פה הנציגים שהסבירו את זה. אני לא יודע לומר את הפרטים. אם אתה רוצה, חבר הכנסת ביטון, אקרא להם שוב לפה – יישבו איתך או בוועדה או בצד. הם הסבירו את זה אתמול.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מקבל את ההתחייבות שלכם לייצר מתווה ראוי לעמותות. אני רק רוצה- - -

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מיכאל, היו לנו דיונים יומיים על זה. אתמול אחרי סיכום – גם מורי דיברה כאן ואמיר שלשום, דיברנו על זה כאן שאנו מבינים שעיקר העמותות ייעודי ולכן דיברנו על המתווה הזה והגבלנו את הסכום המינימלי של 140 מיליון.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

140 מיליון זה נזרק באוויר. היה 100 מיליון.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הגיע ל-140.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

היה בהתחלה 100.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עזבו שנייה את הסכום. אנחנו מבינים שרוב העמותות צריכות באמת מתווה ייעודי בגלל מה שדיברנו אתמול. אבל העמותה- - - ויש עמותות שנותנות שירות גדול מאוד והן יפגעו מנוסח החוק הזה. לכן אמרנו, אם אנו מצמצמים את הסעיף הזה לתמיכות בלבד ולא לתרומות. אני מבין גם מתוך התמיכות שיש שוני בין השנה לשנה שעברה. עדיין סיכמנו אתמול שיהיה וצריך נוסח.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אמרתי – נפתור את זה אחרי זה. לגבי כסף, אם אתה חושב שצריך להיות 140 מיליון, מה שתסגור עם שר האוצר עכשיו ייכנס בחוק. ולדימיר, בבקשה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. אומר את מה שאני חושב. היו פה מגעים גם עם מנהיגות אזרחית וגם עם עמותות שפועלות בתחום מערכת הבריאות. כמובן אני מברך על השינוי הזה משליש ל-25%. אפשר היה אולי להתקדם אבל טוב מכלום.

לגבי השינוי בנוסח של התמיכות או תרומות, באמת יש הרבה מאוד עמותות עם תמהיל שונה של הכנסות. ואני גם אמרתי את זה לנציגים של מנהיגות אזרחית. לא יודע לומר בשינוי הנוסח הזה את מי אנו מכניסים ואת מי אנו מוציאים. לכן אני מעדיף, שכל המקרים האלה יקבלו מענה במתווה המשלים.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אני נוטה להסכים עם מה שאתה אומר כי יש לנו ניסיון טוב, אני חושב. אם צריך לשפר במתווה משבו, כדאי – מנהיגות אזרחית - שתביאו לנו לפי מה שהיה בפעם שעברה, להפיק לקחים משם ולהביא את זה. בבקשה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצטרפת להערות שאמרו ומברכת על התיקון אבל הערתי כבר אתמול – אני לא מבינה את השיטה הזאת שלפני שאנחנו יודעים איך ייראה ההסדר המשלים וההסדר כולו אנו נוקבים כבר בקשיחות תקציבית של לפחות 140 מיליון שקלים, כשכבר על פניו מבינים שהשריון של הסכום הזה לא קשור לכלום. מדובר על תקופה אחרת, מדובר על אלמנטים אחרים. לא מבינה את העניין. אנחנו קודם מסמנים את העלות ואחרי זה נבדוק לצורך מה? זה הפוך, זה לא מקצועי, לא הגיוני. אני סומכת על אגף תקציבים. בוא נתקדם, הדבר יבוא לידי ביטוי.

אני רוצה לומר מה שאמרתי גם אתמול - המלחמה הזאת מוערכת ב-200 מיליארד שקלים כבר כעת. אנחנו הולכים בוועדה הזו לאשר העלאת תשלומים ללוחמי מילואים, עידוד אנשים שיעבדו בעבודות מועדפות. יש הרבה מאוד הוצאות שעוד צפויות אז בואו לא נעשה פה חגיגה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

תודה. סולומון, אתה עושה עבודה מול שר האוצר לומר מה הסכום? תודה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם יש בעיה לאוצר שיהיה סכום, תבנו מנגנון שמשחררים אותו בקלות באישור ועדת כספים משוחרר לפעילות החירום.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

תודה. נחזור לזה. בבקשה, שלומית.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אנחנו עוברים להגדרת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס בעמ' 10 למעלה, סעיף קטן (ד) לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות. נכנס פה עניין החקלאות. אמיר, אולי תסבירו את מה שעשיתם בחקלאות ולמה מצאתם לנכון לאבחן את המסלול.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

בחקלאות יש שני פרמטרים, שהם שונים מהרבה סוגי עסקים – אחד, העסק, יש בו תנודתיות מאוד גדולה במחזורים ולא עקביות לחלוטין, זה מצד אחד. מצד שני בשונה מעסק אחר שנסגר, מסעדה שנסגרת, רוב התשומות השוטפות יורדות ומצמצמים את זה. בחקלאות ברגע שאתה מתחיל את הגידול, רוב התשומות שלך הכנסת אותם בקרקע, התשומות השוטפות. אתה לא יכול לחסוך אותן בהמשך. זה שונה מעסקים אחרים. אז בעצם מצד אחד התקופה הקצרה של חודש יכולה ליצור עיוות משמעותי לטובה ולרעה, ואנחנו רוצים למצות את זה כך שיהיו פחות נפגעים או פחות כאלה שמקבלים פיצוי שהוא לא זכאי לו, ומצד שני להגדיל את המקדם של ה-22% ובהתאמה להקטין את זה לאחוז הרבה יותר גבוה, כי בעצם הם שונים ממסעדה, ברגע שהגידול מתחיל כמעט כל ההוצאות נמצאות בקרקע, ההוצאות השוטפות, ואי אפשר לחסוך אותן יותר למעט 30% שזה נקרא קטיף מיון ואריזה. זה בערך היחס, בגדול. קבענו שתקופת הבסיס וגם תקופת הזכאות תהיה ארבעה חודשים, ספטמבר עד דצמבר 22' מול ספטמבר עד דצמבר 23'. זה מצד אחד. מצד שני, לעסקים שנפגעו 180% בתקופה הזאת המקדם המקסימלי יהיה ב-47% וכך זה יורד בהתאמה. זה המתווה.

<< דובר >> צביקה כהן: << דובר >>

אמיר, אני רוצה להבין את הנוסח.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

הסעיף הזה שאתה קורא בעמ' 10 זה רק לעסק חדש, והסעיף של תקופת הבסיס הרגילה יש אותה בהמשך, שהיא תקופת הזכאות, היא ארבעה חודשים בחקלאות.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

בבקשה, צביקה.

<< דובר >> צביקה כהן: << דובר >>

רק הערה אחת שלא הערתי אותה אתמול ואני מתנצל.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

היא עולה כסף?

<< דובר >> צביקה כהן: << דובר >>

היא עולה בפרקטיקה. אמיר, אנחנו זוכרים ששנה שעברה הייתה שנת שמיטה. יש להיזהר, כפי שעשינו במקדמות, השאלה האם אתה יכול בהוראת ביצוע לפתור את זה ולגמור את הסיפור.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

נפתור את הנושא הזה, בגלל שאחוז קטן מהעסקים ממש לא מגדלים בשנת השמיטה, נעשה את זה בהוראת ביצוע.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

יש לשים לב שם לגבי החודשים שגם לפני זה.

<< דובר >> צביקה כהן: << דובר >>

מי שהתחיל לגדל רק השנה, איך יהיה החשבון שלו?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

מתום תקופת הדיווח הראשונה שדיווח עד 31.8 שזה ממש לפני תקופת הזכאות, ממוצע לחודש של ארבעה חודשים.

<< דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >>

תודה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה דוגמה של הסכמות יפה בחקלאות. ממש.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

צריך לומר תודה לדוד ביטן שעשה עבודה טובה בעניין. דובי אמיתי אחר כך יקבל תודה. בבקשה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

(ד) לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות. זה חלק מההגדרה של מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות, מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף עד יום י"ד באלול התשפ"ג 31.8.2023 כפי שדווח לרשות המיסים על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל בארבע.

(3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט"ו באלול – ז הסעיף שמתייחס לעסקים החדשים. מה שסוכם בוועדה – בהתחלה דובר רק על עסקים חדשים שפתחו לאחר 1.9 ומדווחים בשיטה דו חודשית שייכנסו ובהתאם להסכמות של אתמול זה יחול גם לגבי מי שמדווח חד חודשי. אז לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט"ו באלול התשפ"ג 1.9.2023 עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד 30.9.2023 מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד 30.9.2023.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

שאלה לפרוטוקול: שלומית, כדי לפטור גם את הדו חודשי אני חושב שסוכם שייאמר לפרוטוקול שמשום שהוא דו חודשי ויבחר בהתנדבות לדווח חד חודשי על ספטמבר, יוכל לעשות זאת, ואז גם ישובים דו חודשיים ייכנסו למתווה הזה של עסק חדש בספטמבר. ישי, זה בסדר?

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

כן. זה תיקון של מה ששלומית הסבירה. דו חודשי לא יכול להיכנס כי המחזור הראשון שלו האו ספטמבר אוקטובר, הוא כולל את התקופה שבה נפגע. עסקים מהסוג הזה יכולים לבחור במס ערך מוסף, לדווח כמו חד חודשי, ואם מדווחים במס ערך מוסף כמו חד חודשי, יוכלו להיכנס למתווה הזה ולקבל.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

כך פטרנו את העסקים החדשים שפתחו עד 30.9. תודה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

פסקה (4), עדיין בעמד 10 – על אף האמור בפסקאות (1) עד (3) לעניין קבלן ביצוע. זה הסעיף שמתייחס להבחנות שנעשו.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

שהם יציגו מה היה ואתה תגיד אם אתה מאשר, ראול. בהתחלה החריגו אתכם. ביקשנו להחזיר אתכם.

<< דובר >> אסף וקסלר: << דובר >>

במודל הראשוני הקבלנים לא נכללו במודל. כעת הם נכנסים פנימה למודל עם כמה החרגות או תיקונים ספציפיים. קודם כל, הפעילות שמוכרת היא פעילות קבלנית, פעילות ביצוע בפועל. זה יכול להיות מים, חשמל, אינסטלציה או כל דבר כזה או אחר. הפרמטר לעניין זה הוא רישום בחוק רשם הקבלנים לפי חוק.

נקודה נוספת, תיקון למקדם פיצוי כך שבמקום 22% של ההוצאות הקבועות הרכיב הוא נמוך יותר והוא 15%. כמו כן לעניין תקופת הבסיס במקרה הזה הייתה תקופת בסיס של הקבלנים, הממוצע של ינואר עד ספטמבר לשנת 2023.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

צריך לתקן כי זה מוגדר אחרת בסעיף קטן (4).

<< דובר_המשך >> אסף וקסלר: << דובר_המשך >>

שנייה לענייני נוסח - נקודה אחרונה, יש קבלנים שיש להם פעילות יזום. יזמים לא נכנסים למתווה הזה. קבלנים שיש להם פעילות יזום היא תוכר ותפוצה רק בגין הפעילות הקבלנית שלהם, בגין פעילות הביצוע בפועל. מי שהוא יזם בהתחדשות עירונית, אם הוא קבלן שרשום בפנקס בקבלנים של משרד השיכון ויש לו - אם הפעילות שלו יזמית בלבד – לא נכלל במתווה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה קבלן משנה שעובד עם קבלן רשום?

<< דובר >> אסף וקסלר: << דובר >>

קבלן המשנה יקבל את הפיצוי ישירות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז לא חייב להיות רשום בהתאחדות הקבלנים.

<< דובר >> אסף וקסלר: << דובר >>

גם אותו קבלן משנה רשום בפנקס. הענף הזה בנוי בשרשרת שיש הרבה קבלני משנה. כל קבלן משנה יקבל את הפיצוי ישירות אליו בגין ההוצאות הקבועות שלו.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממוצע ינואר ספטמבר.

<< דובר >> אסף וקסלר: << דובר >>

כן, זה תקופת הבסיס.

<< מנהל >> (היו"ר משה גפני, 10:09) << מנהל >> << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

אדוני היושב-ראש, הגענו למתווה מוסכם לענף הבנייה והתשתית, שמתייחס אך ורק לקבלני הביצוע. הוא לא מתייחס ליזמים שמוכרים דירות ושעושים פרויקטים של התחדשות עירונית, שלא מבצעים את הפרויקטים בעצמם. הסכמנו בשלב הזה מתוך רצון להגיע להבנות עם האוצר, אבל יש לשים לב, אם המצב הזה יימשך לאורך זמן – אנחנו הוצאנו מפה את היזמים, הם לא נמצאים בתמונה של מתווה הפיצויים. הנזק שנגרם להם הוא אדיר. הם יכולים לספוג את חודשים אוקטובר ונובמבר, ולהירתם תחת האלונקה אבל בהמשך ככל שהמצב הזה יימשך הלאה נהיה חייבים להתייחס לנושא יזמות נדל"ן בישראל, הם בקשיים גדולים מאוד, ויכול להיות שלאו דווקא במתווה פיצויים אלא בהנחת תשתית טובה להאצת ענף הבנייה. זו העזרה האמיתית.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מוסכם עם האוצר?

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. ברור שאנו רוצים לייצר פה כמו שיותר התחלות בנייה.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

אנחנו נצטרך לחשוב בהמשך לחשוב איך גורמים לענף הזה לצמוח ולהאיץ את הענף.

לעניינים הטכניים, היזמים שהם קבלנים מבצעים כלומר שמבצעים עבור עצמם את הביצוע, הם כן בפנים כי הם קבלנים מבצעים – בתנאי כמובן שרשומים ברשם בקבלנים. תקופת הבסיס צריכה להשתנות פה כרגע, החבר'ה מרשות המיסים, סעיף 4 לסעיף הנוכחי זה לא התקופה המקבילה אשתקד. זה ממוצע של ינואר עד ספטמבר 23'. זה תקופת הבסיס. זה הסיכום שהיה. אתם צריכים לשנות את זה. הוא אמר את זה עכשיו, אסף.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אסף אמר שצריך לשנות את זה בנוסח. ינואר-ספטמבר צריך לשנות את זה בנוסח.

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

איך שכתוב עכשיו בפסקה (4) בעצם המחזור שנלקח, הממוצע שלו, זה המחזור שנלקח כל השנה הקודמת כלומר ספטמבר עד אוגוסט. צריך לתקן את זה שיהיה מינואר עד ספטמבר 23' כולל. כמובן צריך לעשות את ההתאמה לעסק חדש כלומר שזה או מינואר עד ספטמבר 23' או ממועד שפתח את העסק עד ספטמבר 23'.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב פה שנה.

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

מתקנים את זה עכשיו.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

יש להבין את הלוגיקה של זה. הקבלנים משנה לשנה העסק שלהם יכול להשתנות מקצה לקצה. למשל אם קבלן עשה גשר שנה שעברה והשנה לא עשה, לכאורה יש לו ירידה גדולה במחזור. לכן זה לא טוב ההשוואה לשנה קודמת. לכן הלכנו על ממוצע החודשים לפני האירוע של אוקטובר, הוא משקף נכונה את תקופת הבסיס.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הכבוד שהגעתם לסיכומים עם הקבלנים.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר משהו באופן כללי. רוצה לומר תודה רבה גם אגף תקציבים שגילו נכונות, גם לך אדוני היושב-ראש שיחד עם ינון, אלי דלל וכל החברים הטובים שנמצאים כאן הבהרתם לאגף תקציבים שאנחנו ענף מוחרג. אני מאוד מעריך את זה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה. הלאה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

פסקה (4). נכניס תיקון, כך שיהיה: על אף האמור בפסקאות (1) עד (3) לעניין קבלן ביצוע, מחזור עסקאותיו – ננסח כך שיהיה מינואר 23' עד ספטמבר 23' או מהמועד שפתח את העסק, לפי המאוחר, מחולק במספר חודשי הפעילות. זה עונה לכם?

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

כן.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

מחזור עסקאותיו מינואר 23' עד ספטמבר 23' או מהמועד שפתח את העסק, לפי המאוחר, מחולק במספר חודשי הפעילות.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

לפי המוקדם.

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

אם מישהו פתח את העסק במרס - ממרס עד ספטמבר.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הלאה. מה עוד?

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

הנוסח צריך להיות כמו עוסק חדש בפסקה למעלה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

עמ' 11, פסקה (3) למטה, נשמט בנוסח והוספנו התייחסות לכך שמתקיים גם לגבי ניזוק שבשנות המס 22' 23' חל עליו הפטור לפי סעיף 33 - זה היהלומנים, מתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו. זה יהיה השיעור שכאמור בסיפא של אותן פסקאות מוכפל ב-0.19.

עמ' 12, פסקה (4). גם פה יש ההשלמה שעליה דיברנו קודם לעניין קבלן ביצוע. לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפא של אותן פסקאות משנה לפי העניין מוכפל ב-0.68.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

ההכפלה מורידה את זה מ-22% ל-15%. זה המשמעות.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

כן. פסקה (5) לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו, השיעור כאמור בסיפא של אותן פסקאות משנה לפי העניין מוכפל ב-2.135.

הסברתם את זה, אמיר?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

כן.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

נעבור לעמ' 14. אנחנו נמצאים בתוך ההגדרה של ניזוק, שהוא עוסק למעט כל אחד מאלה שנגרם לו נזק עקיף. בעצם פסקה (9) וגם (8) מתייחסות לענף הבנייה. פסקה (8) מתייחסת למי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

חושב שצריך למחוק סעיף 9. אין שום משמעות למה שכתוב פה. קבלן ביצוע – או הוא בונה בפחות פרויקטים פחות משנה או מעל שנה, לכן סעיף 9 מיותר. אנחנו החרגנו את קבלני הביצוע בהתחלה ועכשיו אנו מבטלים את ההחרגה. תבטלו את הסעיף הזה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההגדרה של עבודה שעולה על שנה היא כיוונה לקבלנים? כל הסעיף כולו כוון רק לקבלנים?

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

רוב קבלני הביצוע, העסקים שלהם מעל שנה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש עוד.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

לא. אין מי שנשאר בהגדרה של 9. מי שמבצע עבודות מעל שנה שהוא לא קבלן - יש דבר כזה?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

כן.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

הבנתי.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

תסבירו למה כן להשאיר את זה ביחס לאחרים ולמעט פה את קבלני הביצוע?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

כי קבלני הביצוע, כפי שנאמר בעבר ונאמר בוועדות כאן, בדרך כלל במלחמות הם כן מצליחים לעבוד. הפעם האירוע היה קצת שונה כי גם אם יכלו להגיע לאתרי הבניה, ראשי ערים לא הכניסו אותם. היו בעיות אחרות.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

חסרים 90,000 עובדים פלסטינים שזה הליבה של העשייה שלנו.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

קבלן ביצוע זה קבלן מיזוג אוויר גם. זה כולם.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן אבל כפיר, אבל אי אפשר עכשיו לשחק עם התשלומים. יש פה חור די רציני, שהוא מה שנקרא מהבהב.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

תמיד אפשר, אנחנו גם יודעים על מקרים שנשלחו מיילים לאנשים - מי שרוצה. תמיד אפשר. יש לנו הסעיף של הקנס ששמנו שנועד להתריע ולהגן.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הקנס קובע?

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

40% מהרמאות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אפשר להוריד את הסעיף הזה?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הסבירו כרגע יפה למה לא. קיבלנו את ההסבר שלהם.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

על הסעיף הזה, אם לא מורידים אותו לגמרי, אני רוצה הערה. כתוב פה: מי שביצע בשנת המס 22' או 23' עבודה שמשך ביצועה עולה על שנה. אם עשיתי עבודה אחת מתוך 10, אני בחוץ? אולי שהרוב.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

כתוב: למעט קבלני ביצוע.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

לא דיברתי על קבלן ביצוע. אם זה לא קבלני ביצוע, תורידו את זה. אם אתה לא רוצה להוריד את זה, אם עשיתי רק עבודה אחת מעל שנה ושאר העבודות שלי פחות משנה - למה שאני אפגע? אתה יכול לכתוב: מי שרוב העבודות שלו הן מעל שנה – אני מבין אותך, אבל עשיתי עבודה אחת – אתה מחריג אותי מהחוק? הוא יודע על מה אני מדבר. אני קבלן מיזוג.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> קבלן מיזוג הוא מוחרג.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

הוא לא מוחרג.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

אפשר לעשות מעל 50%. זה יהיה קבוע ולא תהיה שאלה מה זה הרוב.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

מקובל.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תסביר.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

ירון אומר, אם יש לי 10 פרויקטים ורק אחד מעל שנה בנושא הזה, פסלנו אותו. אומר שמעל 50% מהעבודות שלו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בסדר? הלאה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> במקום לכתוב למעט קבלן ביצוע – נכתוב: למעט מי שרוב עבודותיו.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

זה יהיה מי שביצע בשנת המס – 22' או 23' עבודה – צריך למצוא את הנוסח. במהות מה שזה יגיד, אם ביצע מעל 50% מהעבודות באחת השנים, אבל עדיין אנו ממעטים את קבלני הביצוע. שוב, כשאת מסתכלת על ההגדרה ניזוק, זה אומר עוסק למעט כל אחד מאלה. למעט ב-9 זה למעט מי שביצע בשנת המס 22' או 23' שהיו לו מעל 50% מהעבודות שהביצוע שלהן עולה על שנה אבל ממעטים מזה קבלן ביצוע.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרתי - למעט קבלן ביצוע. את אשת המקצוע. תנסחי את זה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זה בסוף. הלאה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

עוסק המדווח על בסיס מזומן. פה הכנסנו תיקונים גם בהתאם למה שדובר אתמול וגם דברים שראינו שנכון לדייק, בפסקה (1) היה במקור שהוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו' לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה ועל הסכום שהתקבל – השמטנו את המילים ועל הסכום שהתקבל, כלומר יצטרך להתחייב עם קבלת התמורה לעסקה.

(2), זה בהתאם להערה שעלתה פה אתמול. העוסק מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

את יכולה להסביר את הקודם?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא. רוצים חוק או להסביר? דיברנו על זה מיליון פעם. טוב, תסבירי.

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

בפסקה (1) אין שוני של המשמעות. כך נוסח בהחלטת ממשלה ורצינו לשמור על אחידות. (2) זה גם מה שביקשת. גם (3) זה שינוי טכני.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

(3) זה שינוי טכני. שינינו ברמת הניסוח. אחר כך נכנסת ההגדרה של קבלן ביצוע, שזה קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969, הרשום בפנקס כמשמעותו באותו חוק, ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין כהגדרתו בפסקה (8) להגדרת ניזוק - זה ההגדרה שהקראנו קודם – החלק על עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור.

ישי, תתייחס לעניין של החלק של עסקו.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

מבקש הערה לפרוטוקול כי זה הסיכום שהגענו עם אסף, יש פה בעייתיות מסוימת בקבלן שמבצע שהוא גם יזם. מחזור העסקאות שלו יזמות, התמורה שהוא מקבל ממכירת הדירות. לכן יש לעשות הבחנה בין המחזור שלו לבין החלק הביצועי מתוך המחזור שלו. ההבחנה הזו תיעשה בהוראות הביצוע, ויש הסכמה על זה. לכן חשוב שזה יירשם לפרוטוקול.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

לעסקים האלה יש מרכזי רווח שונים. ממה שאני יודע, לכל מבנה יש מרכז רווח בנפרד ולמכירות יש בנפרד. יצטרכו לעשות את ההפרדה.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

המייצג הוא זה שייתן דוח מסודר לגבי המרכיב של הביצוע בלבד בלי היזמות. לצורך העניין, נגיד שלאותו יזם יש משרד מכירות, הוצאות משרד המכירות לא יוכרו לו. כנ"ל לגבי משכורות לאנשי מכירות כי זה צד של הצד היזמי אבל כל הצד הקבלני יוכר במלואו לפי המייצג.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בסדר. הלאה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אנחנו בעמ' 16. דייקנו שם את הנוסח, השנה הקודמת בפסקה (1) לעניין ניזוק שאינו מפורט בפסקה (2) או (3) כי נכנסה בהמשך פסקה (3). פסקה (3), עמ' 17 למעלה, לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום 1.9.2023 עד יום 30.9.2023, התקופה שמיום שפתח את עסקו עד יום 30.9.2023. ישי, תסביר למה אנו צריכים להכניס את זה גם פה.

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

התבקשנו על ידי הוועדה למצוא פתרון לעסק שפתח בספטמבר. בחד חודשי אפשר לעשות את זה. בדו חודשי זה לא ניתן כי תקופת הזכאות זו אותה תקופה אז אי אפשר לעשות זאת, אבל גם לזה נתנו פתרון. הציגו את זה. לגבי פה - אם פתח בספטמבר, ספטמבר תהיה תקופת הבסיס שלו, ואוקטובר תקופת הפגיעה. התשומות יחושבו לפי אותו חודש ספציפי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

יפה שהשגתם פתרון. הלאה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

התקופה הקובעת, עשינו פה הבהרה כך שהתקופה תהיה מ-7.10 עד 30.11 אבל גם שיובהר שזה או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי סעיף התקנות באישור ועדת כספים, ניתן להאריך את התקופה עד חודש דצמבר.

עמ' 18, פסקה (3) לעניין ניזוק שמדווח על בסיס מזומן, הוספנו שם גם את העוסק הפטור במוסד ציבורי זכאי וגם את קבלן הביצוע. בהגדרה של תשומות שוטפות התאמנו קצת את הנוסח, כי היה צורך לדייק אותו.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

אבל קבלן ביצוע זה לא רלוונטי, כי להם עושים תקופה ארוכה של תשעה חודשים ושלושה חודשים. זה בתוך הנוסחה מובנה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אז נוריד את קבלן הביצוע.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

המחזור הקובע לצורך הירידה במחזורים תהיה על בסיס מזומן, דהיינו 30 יום לאחר החודש. הזזה של חודש אחד. סוכם הזזה של חודש אחד.

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

לפרוטוקול, ההתייחסות פה לעוסק פטור, מוסד ציבורי זכאי וכאלה שעומדים בהגדרה של ניזוק המדווח על בסיס מזומן. יש למעלה ההתייחסות, אם הם לא מדווחים.

<< דובר >> ראול סרוגו: << דובר >>

ברור שהמקסימליות של הפחתה של 40% לא חלה פה, כלומר יש הזזה של חודש אחד ללא הגבלה של 40%.

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

זה מה שאני אומר – קבלן ביצוע זה קטגוריה נפרדת, ועוסק על בסיס מזומן שמדווח בשיטה חד חודשית או עוסק על בסיס מזומן שהוא פטור או עוסק על בסיס מזומן של מוסד ציבורי זכאי אם יש כזה, וקבלן ביצוע זה קטגוריה אחרת. כולם פה בלי קשר לאיך שמדווחים.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

חוזרים לתשומות השוטפות. הכנסנו את התשומות החייבות בשיעור מע"מ 0 ודייקנו את הנוסח כך שבלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום 1.9.2023, הדוח כאמור הוגש עד יום 6.10.2023.

עמ' 20, התקיים אתמול דיון לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו עולה על 18,000 שקלים. אני מבינה שהוחלט להוריד את זה ל-12,000 ₪ ולתקן בפסקה (3) כך שניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 107,000 שקלים - הסכום יהיה 4,200 ₪.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס ולהציג את העמדה הנגדית שביקשת שתהיה הסכמה ואין הסכמה. אני רוצה לפחות את זה, ל-400,000 עצמאיים שברגעים אלה רואים אותנו, עוסקים פטורים, שיקשיבו פה חברי הכנסת ויבינו את המתווה ההגיוני שהצלחתי לשכנע גם את חבר הכנסת מיכאל ביטון וגם את חבר הכנסת ולדימיר בליאק וכרגע הכול בגלל התעקשות לא מובנת של האוצר. בהמשך לדיונים, עוסק פטור שמרוויח בין 12,000 ל-18,000 והמחזור החודשי המקסימלי עבורו הוא אלף עד 1,500, יקבל פיצוי קבוע על סך 1,750 ש"ח. כלומר יש פה פיצוי ביתר.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי מבחינתי מדובר פה בדמי קיום.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

אין בעיה, אבל אליה וקוץ בה. יש רק 30,000 עסקים ולכן אנשי האוצר היו נדיבים לתת פה 1,750 שקל. לעומת זאת בין 18,000 ל-50,000 ₪ אנחנו הסכמנו למתווה של 3,300. פה הם הורידו ל-3,150. לא יודע למה. הייתה הסכמה ל-3,300. הורידו ל-3,150. לא ראיתי פקיד ציבור אחד שדיבר על שקל אבל בשבילם לוותר על 150 שקל עבור אנשים שזה ההכנסה שלהם.

לאחר מכן ביקשו מדרגה נוספת של 50 עד 90. ב-50 עד 90 המקסימום זה 7,500 ₪ ולהציע להם 3,150 ₪ זה לא הגיוני. ביקשנו לייצר מדרגה. ישבתי על זה הרבה עם טובי האנשים.

הצענו מתווה בין 50 ל-80.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה סתם מאריך. הטבלה אותה טבלה. יש מקום שניתן יתר ללא הצדקה ומקום בחסר. שורה אחת הבדל.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

תן לי להסביר את זה. מ-50 עד 80 המקסימום הוא 6,600 ולכן 3,300 מבטא 50%. אחרי זה יצרנו מדרגה נוספת שמ-80,000 עד 107,000 ₪, שהמקסימום הוא 9,000 ₪ והצענו לתת 5,300 שזה שכר המינימום במדינת ישראל, לתת לאנשים זכות קיום כדי לחיות. מדובר באנשים - זה שחקנים, מדריכים, מורים בחינוך בלתי פורמלי, מורי דרך, צלמים, מטפלים ברפואה אלטרנטיבית. כל האנשים שקמים בבוקר וכרגע אין להם עבודה וזו יכולת הקיום שלהם. לכן איני מבין את ההתעקשות של האוצר לא לתת להם מענה. אגב הצעתי אדוני היושב-ראש שידווחו. מה הבעיה? אנחנו רוצים מס אמת. תן להם לדווח ויוכלו לקבל.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

האוצר.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> משפט, גפני. זו התקדמות מאוד. יש שם פער קטן, אל תתעקשו.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

תזכיר החוק הובא לפה לפי טבלה שרועי ביקש מאתנו ושמנו אותה כפי שהיא בתזכיר החוק. אתמול בהמשך לישיבה שהייתה פה ביקשת יו"ר הוועדה שנשב עם חברי הכנסת בליאק ואזולאי. ישבנו איתם ואכן הוכנסו שני שינויים שהם ביקשו – אחד ירד ה-18,000 ל-12,000, כפי שנאמר זה מכניס עוד 30,000 עסקים. שנית, החלפנו את המספר לרף הגבוה, של 90,000 עד 107,000 מ-3,750 ל-4,200. זה הגדלה של עוד 10%. אני מזכיר שבהתחלה היה להם 3,300, זה אומר שעלינו מ-3,300 עד 4,200. זה כבר גידול של 33- -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה. בבקשה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שורה אחת ביתר נדיבה מדי של הדרגה הנמוכה, ויש שורה אחת בחסר. זה אי ההסכמה. חבל.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

למה להקשיב לאוצר? אין נבחרי ציבור?

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לדבר עם האוצר. אוצר, יש פה אפשרות לסגור דיון על 400,000 עסקים. עוסק פטור, העוסק עם ההכנסות הקטנות ביותר במדינה עד 100,000 שקל, ובשתי שורות יש ויכוח, אחד יתר ואחד חסר. תספגו את השינוי של החסר. תורידו קצת ביתר.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

רוב השורות שהבאנו לכאן הן ביתר. רוב העוסקים, הבאנו יותר מ-100% מההכנסה שלהם.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יורד מאחוזי ההכנסה שלו.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

כל הזמן מביאים לפה דוגמאות קצה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו הח"כים רוצים להביא את זה בהסכמה, אנחנו לא רוצים מעל הראש הסתייגות.

<< אורח >> אורן בוטא: << אורח >>

כבוד פקידי האוצר הנכבדים, לגבי העוסקים הפטורים, עד 107,000 יש 200,000 – לא 400,000. ה-200,000 האלה מרוויחים, חלקם פחות משכר מינימום, וגם אם מרוויחים יותר משכר מינימום – עכשיו זה ברור – חלקם מרוויחים 0. פיצריות עומדות. פאבים עומדים. אנחנו רוצים שכר מינימום לפחות לאלה שמרוויחים עד 107,000.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

זה מה שהגענו בהסכמה.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

הסכמה עם מי? עם עצמכם. לא הגעת עם חבר כנסת. אתם נבחרי ציבור. מה זה שהם יקבעו לכם? הוא רוצה להוריד לאנשים האלה 60%.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מבין את ההתעקשות שלכם על האנשים הכי חלשים במגזר העסקי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני ביקשתי שיהיו שני חברי כנסת שפעילים כאן בוועדה מאוד שייכנסו לעניין הזה.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

מכרו להם סיפורים.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נכון, רועי.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מזלזל בנו? הסכמת ל-3,300.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

לא נכון. אמרת שאי אפשר לבדוק.

<< דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רועי, רועי, אני מבקש ממך לעצור רגע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רועי, אתה תצא.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

גם מס אמת שאנשים ידווחו. אתה אומר שהם רמאים. אתה. אתה אומר לי כל הזמן שהם רמאים. אתה. בושה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תוציאו אותו.

קריאה:

כל ההסכם הזה לא יהיה שווה בלי הון לעובדים. העובדים שיושבים בבית, שאמרנו להם: שבו. 14 יום ישבו בבית.

<< דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרב, נעשתה עבודה טובה בצוות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מספיק. לא נותן לך אישור.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

חברת הכנסת לזימי, בסעיף התקנות, מה שדובר אתמול, בעמ' 28, עשינו הבחנה ויצרנו בסעיף קטן (ב) הוראה שאומרת ששר האוצר יקבע באישור ועדת הכספים של הכנסת דרך אחרת לקביעת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, לעניין עוסק שהייתה לו פעילות מופחתת בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים או עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בשל ימי שירות המילואים לפי חוק שירות מילואים, התשס"ח-2008, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי סוגי ניזוקים או קבוצות של ניזוקים אחרים. תקנות כאמור יובאו – צריך פה להיות לאישור ועדת הכספים, בתוך 30 ימים מיום תחילת החוק.

זה המענה לנושא של הנשים שיצאו - מה שביקשתם אתמול לקבוע בתקנות ולהתייחס באופן ספציפי, התייחסנו ספציפית לקבוצות האלה וגם אפשרנו לקבוע, נשות חיילי מילואים.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה באישור ועדת כספים? אנחנו לא רוצים לשחרר את רשות המיסים והשר להתקדם עם זה? זה עוד בירוקרטי. יצטרכו לחזור אלינו. זה טכני.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

חברי הכנסת ביקשו לקבוע את זה בתקנון.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים לקדם.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אבל זה חריגים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הלאה.

קריאה:

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא.

קריאה:

זה חשוב. אני עורכת דין. אנחנו בחרנו פוליטיקאים. לא בחרנו את אנשי האוצר. אדוני, זה לא הגיוני. זה לא תקין. הוועדה הזאת לא תקינה. איפה שר האוצר? לא הגיוני מה שעושים פה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אמרתי לא.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

נושא המלכ"רים, התייחסנו גם בעמ' 6 בהגדרה של מוסד ציבורי זכאי, ובעמוד האחרון בסעיף 10 ההתייחסות להקצאת התקציב לתמיכה במוסד ציבור שלא יפחת מ-140 מיליון שקלים. התקיים קודם לכן דיון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

משה סולומון אמר שיבדוק לנו לגבי הסכום.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תכף תהיה תשובה. דיברתי איתם הרגע. יש ניסוח שצריך להיות שאם בקורונה זה היה 140 פלוס 60.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

בקורונה היה 100 מיליון.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, היה 140 פלוס 60. היה 200 שמתוכם זה 160 לספורט ועוד משהו ו-140 לעמותות. זה היה על שנה שלמה. לכן צריך לראות שהבסיס הוא 200 מיליון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מציע שנשמע את התשובה ונחליט אם אנו מקבלים אותה.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אביא תשובה עוד רגע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בסדר. הלאה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

התקיים דיון, חברת הכנסת פרקש. הדיון התייחס לזה שהאוצר אומרים שלא יודעים לעגן את הסכום מראש. הם לא רוצים לרתום את הכרכרה.

עוד עניין בעמ' 18, לא הקראתי, לעניין ניזוק שמדווח על בסיס מזומן בשיטה דו חודשית, ביחס לניזוק שעיסוקו בחקלאות. זה אמיר תיאר. הגדרנו את חודשים ספטמבר עד דצמבר 23'.

עמ' 30.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

חזרתי מישיבת עבודה ורווחה, והרב אייכלר, נפגשנו שם עם עמותות, וחשוב לנו להביא את זה מהוועדה השנייה שלנו, שאנו רוצים שתבחנו את הנושא לבטל את מס שכר של העמותות שעומד על 7.5% שזה מה שמשלמים העמותות. בנוסף, שמתווה הפיצויים שנדון בוועדת הכספים היא מפצה רק עמותות שיש להן הכנסות ממכירת שירותים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

דנו בזה.

<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז רק תבדקו את הנושא של 7.5% כי עלתה עכשיו גם אצלנו בוועדה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה. הלאה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

עמ' 30, סעיף 5. אנו חוזרים לנוסח שהתבקש על ידי יושבת-ראש לקידום מעמד האשה, פסקה (3). גם פה דייקנו את הנוסח ביחס למה שעלה אתמול בדיון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תקריאי, ואם הם יגיעו לפתרון, נשמע מה הפתרון.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

(3) יציאת העובד לחופשה ללא תשלום ביוזמתו לתקופה של 14 ימים רצופים לפחות בה אינה זכאי לשכר ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים: (א) בן זוגו של העובד שוהה בשירות מילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות מילואים התשס"ח-2008, או שהוא נקרא לשירות- - - לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום התשכ"ז-1967. לעניין זה בן זוג – לרבות בן זוג לשעבר.

זה מכניס את אוכלוסיית הגרושים.

ולמעט בן זוג לשעבר שאין לו זמני שהות עם הילד. (ב) לעובד ולבן זוג כאמור בפסקה (1) יש ילד שטרם מלאו לו 14 שנים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

יש דיון עם יועץ שר האוצר. יכול להיות שיגיעו לפתרון. אם יגיעו לפתרון – יבוא לכאן.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אני רוצה להוסיף ילד בחינוך מיוחד עד גיל 21.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

טוב. הלאה.

<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ומעירים לי פה שגם אנשי שב"כ, מוסד, שב"ס, זק"א, כיבוי אש, איחוד הצלה, מד"א.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

הסוגיות האלה עלו בדיון הקודם. נשאל, האם צריך להכניס קבוצות נוספות. חברת הכנסת תמנו ביקשה ליצור הבחנה בין אוכלוסיות שזה העבודה שלהם גם בשגרה לבין כאלה שנקראו למצב.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אבל נגיד זק"א, איחוד הצלה, מד"א - זו לא שגרה. ארגוני מתנדבים הרי. הם עושים פה משהו שיש פה מורכבות. אני מציפה את זה, וגם בני ובנות זוג של נעדרים, חטופים ופצועים, אם אפשר להחריג.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

ביחס אליהם יש הצעת חוק אחרת שנדונה בוועדת עבודה ורווחה שנועדה לתת - לעניין הזה נכון להעלות את הסוגיה הזו כשתידון ההצעה בוועדת העבודה והרווחה ולראות אם שם צריך לתקן.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אנחנו מערבבים. אנחנו מדברים על בני ובנות זוג של נעדרים, חטופים ופצועים. זו אוכלוסייה מאוד מוגדרת.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

אני רוצה לומר לפרוטוקול שאנחנו מתנגדים להרחבות האלה, גם לבסיס. אנחנו מתנגדים לנוסח.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אם אתה בטוח שהוצאתם אותם לחל"ת והכול בסדר, זו אוכלוסייה שלא נפגעת.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

דנים בעניין הזה. מקווה שיגיעו לפתרון. אם לא יגיעו- -

<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכנסים הילדים עד גיל 21?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הוסיפה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

תודה רבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

על לא דבר. לא אמרתי שאני מצביע בעד. אמרתי שאני רוצה שיהיה פתרון מוסכם. ינון, בבקשה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני כפיר, אני רוצה לתזכר שאתם צריכים להביא פתרונות בעניין הזה - דיברנו על למעלה מ-400 מיליון שצריך להביא פתרון של ערבות מדינה. הם צריכים להביא פתרון בכלל על הכסף של ערבות מדינה, לאו דווקא על הריביות. היה פה דיון. מבקש שתזכיר להם שהם היו צריכים לשלוח ולא שלחו לפה עדיין.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא אגף תקציבים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני יודע אבל הוא עובד גם מול החשכ"ל אז יעביר להם את זה. בנוסף, יש הסיפור שדיברנו עליו לא פעם. הגעתם בסופו של דבר למתווה עם מעונות היום, ולכן אין להם פה, בעלי הסמל. יש הגנים הפרטיים שזה המענה של מעונות היום שהם 75% מהאוכלוסייה שלא יכולים לקבל פה מענה. תסתכל. ופעם שעברה למשל בקורונה בגלל שלא יכלו להגיע למתווה פיצויים הם קיבלו מענק- - -

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

היה פה דיון שלם אתמול שפינדרוס ניהל פה, גם עם הנציגים שלהם שדיברו. כל מעונות היום הפרטיים נכנסים במתווה שלנו. אגב גם להבדיל מהקורונה כל- - - על שכר 75% ולכן אני חושב שזה נותן מענה יותר מהולם, גם מעונות היום המפוקחים לא קיבלו מלא-מלא. יש הבדלים כמובן במפוקחים במחיר כי כל המעונות הם מפוקחים. אני מדבר על הסמל. יש הבדלים. לכן יש מתווים שונים אבל הם נכנסים בתוך המתווה מלא-מלא. אין אף אחד מהם שיוצא החוצה, אין אף אחד מהם שהוא מעל 400 מיליון או דבר כזה שגורם לו לצאת החוצה. יש שוני גדול למול הקורונה במתווה שלנו עכשיו שהוא קאפים יותר גבוהים ושיפוי של השכר, ואני לא נכנס להם כמובן למה הם עושים את ההסדרים מול ההורים. כל מעון אומר להורה כמה מחזיר או לא מחזיר, זה כל גן פרטי עושה, אני יודע על הרבה חברים שלי.

<< אורח >> יניב בר אור: << אורח >>

אם לא מחזירים, לא מקבלים כלום.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

ברור.

<< אורח >> יניב בר אור: << אורח >>

אז מי שמחזיר, לא מקבל פיצוי מספק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מי שמחזיר לצורך העניין את כל הכסף, בסופו של דבר לא מוכר לו פה שהוא לא יכול לקבל את זה.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

ודאי, ינון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אם היית אומר להם: אל תהיו בחוק הזה, וניתן לכם כמו שנתנו למעונות היום של ה-890, הם היו מעדיפים את זה.

<< אורח >> יניב בר אור: << אורח >>

הם משווים אותנו לפיצרייה. הם בכלל לא מתייחסים אלינו כאל עסק, שירות חיוני.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

למה למעונות הסמל אתה נותן?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

למה הם כן נכנסים – הם מחזירים עכשיו כסף להורים. שוב, יש להם ההסכמים שלהם עם ההורים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

גם מעונות הסמל מחזירים כסף. הם נמצאים באותו מקום.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

יש פה שתי שאלות. אתה שואל מה ההבדל בין הסמל לפרטיים ויש השאלה, האם הפרטיים מקבלים במתווה הזה. לשאלה השנייה, הפרטי שעכשיו מחזיר כסף להורים, אני לא אומר לו כמה אתה מחזיר. יש לי חוג של הבת שלי - לא החזירו לנו כסף אז הם לא נפגעים. אני נכנס בדיוק כמו כל עסק אחר למתווה הזה. למה המתווה הזה הרבה יותר טוב להם ממה שהיה בקורונה, בגלל 75% שכר שהכנסנו, בגלל הקאפים שגדלו ולכן הם מכוסים בעניין הזה כמו כל אחר. אתה שואל אותי מה ההבדל מול הסמל, אז בסמל כן יש הבדלים. בסמל אני קובע מה המחיר המפוקח המקסימלי שכל מעון יכול לקבוע ואני יודע בדיוק על הקשקש מה הרווח וההפסד. גם להם לא נתנו מלא-מלא אבל להם יש כל הכסף של המדינה שהשארנו קבוע, ובלגל שאני יודע שאם הם מחזירים את הכסף להורים הם על הקשקש, נתתי להם פיצוי שהוא לא מלא-מלא. יחסית למה שקורה בפרטיים זה כמעט אחד לאחד במתווה הפיצוי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

יש גם הצהרונים הפרטיים באותו סיפור. אתה טוען שהם שם. אני אומר לך שהם לא שם. אתה אומר שפה הם כן נמצאים, לא נמצאים. אני מבקש, אחרי שנסיים את החוק שב איתם ותהיו כנים ואם נראה שאם להם מתווה אני מוכן לגשת לשר האוצר איתם ביחד ולהסביר - ואתה תשוכנע שאין – ולהביא להם מתווה, אם צריך. זה מה שאני רוצה. אני רוצה להיות מעורב בזה כדי לראות מה אפשר לעזור כי בקורונה כן הבאנו מענה. אם אתה טוען שזה כך – יכול להיות שיש בעיה בהבנה למרות שאני מבין שכן צריך. זה לא קשור. מעונות היום הפרטיים. אני מאוד מבקש את זה. אם הם מנותנים מענה – בסדר, העברנו את החוק. אם לא נותנים מענה, צריך לבדוק למה לא, כי בסופו של דבר- - -

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

שוב – הם מקבלים מענה בדיוק כמו כל עסק אחר. גם עסקים אחרים לא מקבלים מלא-מלא.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

נבדוק את זה. חבל על הזמן.

<< אורח >> יניב בר אור: << אורח >>

בוא נשב גם איתך. ישבנו אתמול.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עוד מילה אחת שלך אתה בחוץ ולא חוזר חזרה. עם כל הכבוד, מה זה? יש ישיבה על העניין הזה, מבקש שתודיע לי - אני אבוא גם. אחרי זה מגיע באופן מעשי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

נתת התיירות שיהיה בכלכלה. יש אנשים שזה לאו דווקא תיירות. יכול להיות שיגידו לי: מה אתה דואג לאותם אלה שמרוויחים מעל 300,000. אותם מעל 300,000 שכירים שהם אנשים פרטיים, היה להם הפסד ברווחים שלהם אז אומרים לך: עכשיו ירוויח 14,000. מבקש שתיתנו את הדעת – דיברתי בוועדת הכלכלה עם היועץ של דוד ביטן וגם אלך לדבר איתו על זה. גל, יש הסיפור של אותם אלה שצריך למצוא להם את הפתרון. לא יכול להיות שתגיד לי: מרוויח 14,000, וגם מי שהיה מרוויח 100,000 מרוויח 14,000. לא בטוח שזה התשובה שצריכה להינתן לאותם אנשים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה. אני עושה הפסקה ב-11:00. היושב-ראש ביקש ממני, הוא עושה מצגת במליאה אז נעשה הפסקה לנושא הזה ונחזור לכאן כדי להשלים. בבקשה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להעלות נקודה שדיברנו עליה – חושב שהיה בהערות של לשכת יועצי המס - ולא קיבל מענה בסופו של דבר. יש עסקים שמדווחים על בסיס דו חודשי ומסיבות כאלה ואחרות בחודש ספטמבר, חודש לפני המלחמה, עלו בצורה משמעותית לעומת שנת 22'. לצורך הדוגמה, יותר מ-50%. ברור שבדיווח הדו חודשי זה מעות את התמונה. האם בכל זאת ולמרות הכול אפשר לתת להם אפשרות לדווח על בסיס חודשי? תודה.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

יכול להיות שיש עסקים שירדו בספטמבר. מה הפתרון שאמרנו – 12.5%. בקורונה מעולם לא עשינו את זה. 12.5% זה באמת אחוז פגיעה מינימלי. אנחנו באים לשפות בעקבות המלחמה.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

זה לא נכון. אתה מטעה את הוועדה. מי שירד בחודש ספטמבר ומי שעלה בחודש ספטמבר - אין לזה שום קשר למלחמה ולהתרסקות שלו בחודש אוקטובר. שום קשר.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

נכון, לכן שמנו 12.5%.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

12.5% לא מגלם את ההתרסקות שלו באוקטובר. פתחתם את זה בעבר לאולמות במבצע הצבאי. תחריגו את האולמות והמסעדות. אתה הולך לסגור עוד עסקים.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יקיר, למה זה יכול לפגוע?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

קודם כל, זה פיתוחים- - - כי הוא צריך לתקן דוח שנתי של שנה קודמת, שדיווח דו חודשי- - - בסיס.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

חבר הכנסת בליאק, אמרנו משהו מאוד פשוט לאורך כל הדרך: אפשר לבחור איזו תקופה שרוצים, אבל צריך לבחור אחת. אי אפשר לעשות או-או, כי לא נצא מזה.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

כל אחד יקבע לפי מתי עלה או ירד לפי הפיצוי מהמדינה.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

לטעמי בוודאות כמעט מלאה זה יפגע יותר מאשר ייטיב אם אנחנו פותחים את זה, צריך לפתוח לכולם. גם הבדיקה עבורנו, זה אותו דבר. ואם יש עסקים בדו חודשי שבספטמבר ירד ב-50%, זה נכנס לו לירידה הכללית והוא מקבל על זה פיצוי. במקרה הזה מה נגיד – רק למי שעולה? בלתי אפשרי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רבותיי, נעשה הפסקה, היושב-ראש ביקש שחברי הכנסת יהיו במליאה. 11:30 ממשיכים.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:05 ונתחדשה בשעה 11:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מחדש את הישיבה. איפה אנחנו אוחזים? כן, שלומית.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

בסוף הדיון הקודם דילגנו על סעיף 3, עברנו לעמ' 31, סעיף 179 יז(ב). זה בעקבות הדיון אתמול שנתבקשנו להכניס תקופת הכשרה – של חברת הכנסת לזימי - של שלושה חודשים מתוך שישה לאדם עם מוגבלות.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

תודה רבה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

בנוסח שנמצא בפניכם מה שממורקר, עלינו להתייחס להגדרה אחרת. נגדיר אדם עם מוגבלות כמי שזכאי לקצבת נכה לפי הסכם בדבר תשלום מענק חד פעמי בעד חודש אפריל 2020 וכן מי שזכאי לפטור ממס לפי סעיף 9(5). אני אומרת את העיקרון. ננסח ונעביר לוועדה. זה יהיה העיקרון לגבי מי יהיה אדם עם מוגבלת. המוסד לביטוח לאומי רצה להתייחס.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה ההתייחסות שלכם?

<< אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >>

נשמח שזה יתוקן.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

בסעיף 179 יט שמדבר על הארכת תקופת התשלום לדמי אבטלה למבוטח, בנוסח של הממשלה הייתה התייחסות למבוטח שמתגורר בישוב שפונה, לפי החלטת ממשלה. יש פה להבין על מי בדיוק זה יחול. זו צריכה להיות החלטת ממשלה שעומדת בתוקפה, היא צריכה להיות בתקופה הקובעת. היה על זה שיח.

בנוסף, נדייק את זה – זה לא נמצא בנוסח שלפניכם, שהיום הקובע גם צריך לראות אותו בתוך התקופה הקובעת. יש מקסימום 12 חודשים שאפשר לקבל אבטלה, ויש להתייחס לכך שהיום הקובע יהיה בתקופה הקובעת.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אקריא את הנוסח. על אף האמור בסעיפים 171 ו-171א מבוטח - 179 יט - לגבי מקום מגורים בהמשך – בתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיפים 171 או 171א לפי העניין הסתיימה, ופה אנו מוסיפים: או שחלפו 12 חודשים מהתאריך הקבוע שנקבע לגביו לפי סעיף 158 לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יראו את התאריך הקובע האמור כתאריך הקובע לגבי כל התקופה שבה יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד היום שבו מסתיימת התקופה הקובעת כלומר אנו בעצם מזיזים לכאורה את התאריך הקובע לגביו. זה לבקשת הביטוח הלאומי. אתה רוצה להסביר? אנחנו בעמ' 32, 179 יט.

<< אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >>

אחת המגבלות לקבל ימי אבטלה – אפשר לקבל ימי בתוך שנה מהמועד שבו השלמת תקופת הכשרה בפעם הקודמת. אם השנה הזו חלפה אתה לא יכול לקבל יותר ימי אבטלה אפילו אם לא ניצלת. כדי להתגבר על הבעיה הזו נדרשת הוספת השורה שענת עכשיו הקריאה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

לגבי הילד עם מוגבלות – נכנס בסוף?

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

ככל שהסעיף ייכנס.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

שלומי, ההערה נרשמה על ילד עם מוגבלות עד גיל 21?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

ככל שהסעיף ייכנס.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

בסדר גמור. שמתי את זה גם כהסתייגות בכל מקרה.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

אדוני היו"ר, הובא לידיעתי שיש חוק מ-2006, שהיה אחרי מלחמת שלום הגליל, שהחוק הזה די מפורט ועונה על כל הצרכים. השאלה האם תהיה פה כפילות? אני שואל. לא יודע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא יודע. לא מכיר את זה.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

יש פה חוק מ-2006. אני מדבר על חוק פיצויים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתה מדבר על עצמאיים?

<< אורח >> יסמין מזרחי: << אורח >>

זה חוק שפותר את כל בעיות, אדוני. אתמול היינו אצלך בלשכה והסברנו.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

זה הוראת ביצוע שיצאה בעקבות החוק שנחקק. זה הוראת ביצוע. זה לא חקיקה.

<< אורח >> יסמין מזרחי: << אורח >>

אבל יש גם חוק מ-2007, והוראת הביצוע הזאת היא ממש טובה ונותנת מענה לכל העצמאיים. יושבים פה ועושים דיונים, מבזבזים כספים. יש כבר חוק ויש הוראת ביצוע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

יפה מאוד מה שאת עושה. מביאה את זה לי, מביאה לו ואומרת שזה חוק?

<< אורח >> יסמין מזרחי: << אורח >>

למה לא? אני רוצה ליידע את הציבור, איפה הכספים?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אנו משאירים כרגע את סעיף 179 יט לעניין האם הוא יחול על מבוטח שמתגורר בישוב שפונה, משאירים בבירור, ונחזור לזה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה שינון מציע, שאם חלק מהישוב – אם חלק לא. מועצה אזורית.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

צריך לבדוק. זה מה ששלומית אמרה שנבדוק.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אמרנו שזה יהיה כל המועצות שנכנסות, שזה לא יהיה סלקטיבי. זה מה שאמרנו בדיון הראשון, גם על אשכול.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זה נראה. תבדקו את זה ותגידו לנו.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

בעצם ענין נוסף, הממשלה ביקשה להכניס תיקון לעניין דמי אבטלה לשכיר שהוא גם עצמאי. אתם רוצים להסביר מה אתם מבקשים להכניס? זה כתוב כהערה בעמ' 32. אין לגבי זה נוסח. זה נוסח שהממשלה ביקשה להכניס.

<< אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >>

לא אנחנו ביקשנו אבל זה פותר בעיה אמיתית. שכיר שהוא גם עצמאי לפי החוק הקיים, דמי האבטלה שהוא מקבל כשכיר מנוכה מהם הכנסתו כעצמאי. הכנסת עצמאי בישראל היום מחושבת לפי השכר השנתי חלקי 12. כך קובע חוק הביטוח הלאומי.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

למרות שלא הייתה לו הכנסה.

<< אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >>

נכון. זו הבעיה שרוצים לפתור. התוצאה עלולה להיות שמי שגם עצמאיים לא יוכלו לקבל דמי אבטלה כי עדיין מחושבת להם הכנסה כעצמאי. כדי לפתור את זה מוצע הפתרון שבפניכם. אקרא אותו – תוספת שנמצאת בעמ' 30. זה לא בנוסח של אתמול אלא בנוסח של היום: זכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) – זה מתלבש על הסעיף שבו אומרים שצריך לנכות הכנסות – מעבודתו כעובד עצמאי, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי סעיף זה בתקופה הקובעת על פי אישור רואה חשבון.

יש עוד המשך אבל בעיקרון – רואה חשבון או יועץ מס. או מישהו שעוסק בזה ולפי כללי האתיקה שחלים עליו צריך להגיד את האמת, צריך לעדכן אותנו שההכנסה - ואז הוא יקבל, בהנחה שאין לו הכנסות, הפסיק לעבוד, יקבל דמי אבטלה מלאים ללא ניכוי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה הבעיה עם זה?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אין בעיה. צריך להכניס.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה נכנס?

<< אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >>

בסעיף 176 שהוא הסעיף שקובע את הניכוי.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

נכניס תיקון נוסף. הכוונה היא בכל מקרה להכניס את זה כהוראת שעה בתקופה הקובעת.

<< דובר_המשך >> רועי ישראל קרת: << דובר_המשך >> ודאי. כן.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

כבוד הרב, ביטוח לאומי מדבר רק על מילואימניק עצמאי שהוא גם שכיר?

<< אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >>

לא. מובטל.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

עוד עניין שזה לא הוכרע אתמול אבל עלה לדיון בוועדה, הנושא של הצורך בשיפוי המעסיקים בתשלום דמי ביטוח בעד עובד שהוצא לחל"ת. נאמר אתמול שמדובר בסדר גודל של 350 ₪ יום חל"ת. לחודש.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

משרד האוצר מתנגד לזה. העלות של זה יכולה להגיע בקלות ל-100 מיליון שקל. אנו סבורים שלא נכון לעשות זאת בעת הזו. זה לא בדיוק אותו דבר כמו בקורונה שאסרנו על אנשים לצאת מהבית ולכן גרמנו לכל המדינה להיות מושבתת לחלוטין. זה אירוע אחר, ואנו לא חושבים שבגין העלות הזו נכון להוריד את הסכום הזה, בניגוד להצעת החוק שהובאה.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

אפשר להגיב על זה? קודם כל, כרגע העלות של זה לחודש אוקטובר היא 17.5 מיליון כי יש 50,000 מובטלים בחל"ת, אפילו פחות מכך, כפול 350.

קריאה:

- - -

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

נכון, אז יש לנו נובמבר, 17.5 מיליון. בכל מקרה החוק נגמר בנובמבר עם אפשרות להארכה אז אם זה רק 17.5 מיליון ולא 100 מיליון, שוב – אנו מדברים על עסקים שנפגעו מהמלחמה, ירדו להם המחזורים, הוציאו עובדים לחל"ת ועכשיו הם יצטרכו לשלם למדינה עוד כסף כי הם גם נפגעו וגם ישלמו.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>

אל"ף, זה לא מותנה בפגיעה של המעסיק.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. אמרתי בפעם הקודמת – אנחנו מורידים את התשלום. הוא לא ישלם. להוריד את התשלום הזה. אתה יודע מה? נמאס לי כבר. לא רוצה לדבר על כלום. להמשיך הלאה. דיברנו על זה שאני דורש שזה לא יהיה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שלא ישלמו את ה-350 שקל. להכניס תיקון בעניין.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מבקש להתקדם. שמישהו אחר ינהל את הישיבה.

<< אורח >> אורן בוטא: << אורח >>

אנחנו בחרנו בכם שאתם תנהלו. אני מבקש את זכות הדיבור בבקשה. ביקשתי מיום ראשון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתה לא מקבל.

<< דובר_המשך >> אורן בוטא: << דובר_המשך >>

למה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא רוצה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

יש פה חברי כנסת שהיו מתים לדבר בכמות שאתה מדבר פה.

<< דובר_המשך >> אורן בוטא: << דובר_המשך >>

בוועדת כלכלה אני מדבר הרבה יותר. ועדת כספים, שאני מייצג 7,000 עצמאיים הרב גפני לא נותן לי לדבר. סליחה. אני מדבר פה על שש לקונות בחוק, והציבור צריך לדעת מה הלקונות, כי לא נברך על ההסכם הזה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

עמ' 33, סעיף 9. שם זה עניין יותר טכני אבל נגיד בכל זאת. הכנסנו את הנושא של מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה בתוך תיקון לחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה, הוראת שעה, נגיף הקורונה החדש. עשינו את ההתאמות בתוך חוק מענק הסתגלות – זה חוק שהיה קיים ביחס לנגיף הקורונה. עשינו שם את ההתאמות כך שזה ישולב גם ביחס למענקים מכוח החוק הזה ביחס לגילאי 67. בתוך הנוסח בסעיף ההגדרות ב-8ב בעמ' 34 למעלה הגדרנו בהתאם למה שנאמר פה בוועדה, שהכנסה מעבודה תהיה הכנסה מעבודה כעובד שכיר בששת החודשים האחרונים שלפני מועד הפסקת ההעסקה שבעדה שולמו דמי ביטוח בעד פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי. בסעיף 8ג בזכות למענק - הוא פוטר מעבודתו – פסקה (2) – או הוצא לחופשה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]