פרוטוקול מספר 370, ועדת הכלכלה, 29/11/2016

הכנסת העשרים

מושב שלישי

<פרוטוקול מס' 370>

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ז (29 בנובמבר

2016), שעה 18:00

<סדר היום:>

<פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק

התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום

המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018),

התשע"ז-2016 (מ/1083)

סעיפים 27-18 ו-28(2)-(5) בעניין הפרטת מערך

הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית

(עידן+), מתן רישיון שידורים לגורם המפעיל

והפצת השידורים גם באינטרנט

>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

איתן כבל – היו"ר

רוברט אילטוב

דוד ביטן

רועי פולקמן

חברי הכנסת:

קסניה סבטלובה

<מוזמנים:>

עו"ד במחלקה המשפטית, משרד האוצר – ברוך

לוברט

רכז תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד

האוצר - אסף וסרצוג

יועצת משפטית, משרד התקשורת - דנה נויפלד

לשכה משפטית, משרד התקשורת - חגית ברוק

עוזרת ראשית יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

– אלידור בליטנר

יו"ר ועד העובדים, הרשות השניה לטלוויזיה

ולרדיו – מיכל גרוס

עו"ד, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו –

גילה ורד

מהנדס ראשי, הרשות השנייה לטלוויזיה

ולרדיו - ניסים טל

יועמ"ש סמנכ"ל, שידורי קשת – שרית הכט

יועצת משפטית, שידורי קשת - נגה

רובינשטיין

סמנכ"ל רגולציה, ערוץ 10 - דבורה קמחי

יועצת משפטית, ערוץ 20 - מירי נאור אליאס

סמנכ"ל תוכן, חברת הוט – יורם מוקדי

סמנכ"לית רגולציה, חברת הוט - מיכל פליישר

סמנכ"לית רגולציה, חברת יס - מיכל רפאלי

כדורי

המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין -

איתמר חרמון

איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה,

ארגוני יוצרים ומבצעים – אברהם שמש

חבר הנהלה תכנים מפיקי קולנוע וטלוויזיה

- אסף אמיר

יו"ר, האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

– יוחאי רוטנברג

איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה - עמית

ליאור

מנכ"ל הפדרציה הישראלית לתקליטים

והקלטות - מרדכי אמיתי

חכ"ל – מל פולישוק בלוך

יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות - דוד

בן בסט

סלוצקי אפיקי תקשורת - חיים סלוצקי

מנכ"ל טיבי תקשורת – ניב אומזגין

מנכ"ל משותף, ערוץ הקניות – עמי איטח

יו"ר ועדת קניין רוחני, לשכת עורכי הדין

– ערן פרזנטי

ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין – פנחס

מיכאלי

מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת – זיו

מאור

שדלן/ית ("החברה"- מיזם חברתי לקשרי ממשל

ואסטרטגיה תקשורתית לארגונים חברתיים

קטנים), מייצג/ת את האגודה לתקשורת

קהילתית – רחל כהן

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את

רשת – אורלי בן שמאי

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת

את ערוץ 9, ערוץ הקניות (לקוחות קבועים

נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן

ישיר: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות

בע"מ) – יעל שילוני

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת

את ערוץ 9, ערוץ הקניות (לקוחות קבועים

נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן

ישיר: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות

בע"מ) – ליטל סבר

שדלן/ית מייצג/ת את ערוץ הקניות וערוץ 9 -

דב אברמוביץ'

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת

את HOT – משה ביבי

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת

את HOT – נועה גונן

שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), אינ/ו מייצג/ת

לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים:

הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ,

סלקום , ערוץ 20) – קרן ברק

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את סלקום,

פרטנר, קשת, תאגיד השידור הישראלי – תמר

אברמוביץ

שדלן/ית – מירב שמולי

משה יחזקאל

יהודית יחזקאל

<ייעוץ משפטי: >

אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

<מנהלת הוועדה:>

לאה ורון

<רישום פרלמנטרי:>

שרון רפאלי

אור שושני

<פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק

התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום

המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018),

התשע"ז-2016

סעיפים 27-18 ו-28(2)-(5) בעניין הפרטת מערך

הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית

(עידן+), מתן רישיון שידורים לגורם המפעיל

והפצת השידורים גם באינטרנט

>

<היו"ר איתן כבל:>

שלום לכולם, ערב טוב, גברתי מנהלת הוועדה,

היועצת והיועצות המשפטיות, גברתי הרשמת,

אדוני הדובר, חבר הכנסת אילטוב, אנחנו

בדיון שלישי – ואני מקווה שגם אחרון, וכך

יהיה גם – בנושא פרק ח' מתוך הצעת חוק

התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום

המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018),

התשע"ז-2016 מ/1083, סעיפים 27-18,2, 28(2)-(5) בעניין הפרטת מערך הפצת השידורים הקרקעי

בטכנולוגיה ספרתית (עידן +) מתוך רישיון

שידורים לגורם המפעיל והפצת השידורים גם

באינטרנט. זה דיון שלישי, ואני מתכוון

שהוא גם יהיה אחרון.

איפה מר אפורי?

<קריאה:>

הוא נמצא בחו"ל.

<לאה ורון:>

בשיחות הטלפון שמר אפורי עשה לוועדה

התחייבו שכן - - -

<היו"ר איתן כבל:>

חברים יקרים, אני רוצה להזכיר שבדיון

האחרון הודעתי – ולא לחינם אישרנו את כל

הסעיפים – להוציא את אותן נקודות שבהן

קבענו שאנחנו בדין ודברים בין האוצר

לביני לבין הגופים השונים שעל סדר יומנו:

זכויות יוצרים, הפקות מקור, פרסומות,

תשלום דמי הפצה, אמות מידה במכרז וערוץ

הקניות. תחת זכויות יוצרים הכנסנו את מלי,

את אקו"ם, טלי, אפורי וכל הגורמים האחרים.

אמרתי שבכוונתי להגיע בישיבה הבאה לכדי

החלטות. הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.

אנחנו כבר לא הולכים לעשות את הדברים

יותר ממה שהתכוונו. אם לכשישוב מר אפורי

מהגולה הדוויה עם כל מיני הערות, ואנחנו

נשתכנע שמדובר בהערות של "היום הרת עולם,

היום תעמיד במשפט" אז אני לא אהסס להגיש

רביזיה, ונקיים דיון סביב אותו עניין

שמצריך טיפול. אין לנו עניין לגנוב –

במירכאות, כמובן – שום דבר לאורך כל הדרך.

זאת אמונתי בחקיקה, גברתי , וכך אני תמיד

פועל. לכן זה לא העניין. זה לא יעכב אותנו.

אני לא מתכוון לקיים פה דיוני התמקחות.

לשמחתי, התפתח משא ומתן ברוח הדברים. אני

אמרתי את דברי למי שצריך, וגם קיימתי

שיחות עם מי שצריך כדי לנסות לגשר על

הפערים מתוך רצון כן שהפרויקט שקוראים לו

הפיכת עידן פלוס לפלטפורמה מתחרה להוט

ולים תצא לדרך באופן שהיא באמת תהיה גורם

מתחרה. שלא תתבלבלו. עם כל מה שאנחנו

מוסיפים עליה, בסופו של עניין אני כבר

מאוד סקפטי. לכן צריך להיות מאוד זהיר

בעניין הזה, שלא נמצא את עצמנו מבלים פה

לילות כמו שעשיתי עם חיבור מפעלים לגז.

קיבלנו חוק מחורבן, הוצאנו חוק מפואר, ועד

היום אנחנו ממלאים עם בלונים. אז אני לא

רוצה שגם פה נשב ונעבוד, גברתי המנהלת,

ובסוף יהיה לנו חוק על הפנים.

ראשון הדוברים חבר הכנסת אילטוב שיציג את

התייחסותו, בבקשה.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

תודה, כבוד היושב-ראש, אני ביקשתי שתיתן

לי את זכות הדיבור ראשון כיוון שאני רוצה

להשאיר את כל המלאכה לך. העליתי באחד

הדיונים את סוגית הרישיון הקבוע של

הערוצים הייעודיים. אכן אמיר ביקש ממני

להתחיל את הדיונים גם מול האוצר - -

<היו"ר איתן כבל:>

אני מציע שתתחיל מהסוף.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

בקיצור, הגענו להסכמות.

<היו"ר איתן כבל:>

יפה.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

הוסכם שהבקשה שלי תתקבל פה - -

<היו"ר איתן כבל:>

אמור את בקשתך.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

הבקשה היא לתת לערוצים ייעודיים רישיון

קבע. במידה שזה לא ניתן אז להאריך את הזמן

לחמש שנים. שנית, לגבי דמי הפצה לערוצים

ייעודיים בפלטפורמה מתחרה – הגענו

להסכמות עם נציגי האוצר שתהיה הגנת ינוקא

לערוץ 9. חשוב שערוץ 9 ייכנס לפלטפורמה

חינמית ולא יהיה בפלטפורמות של דמי מינוי

של החברות הקיימות.

<קריאה:>

- - -

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

אני הבנתי שהגענו להסכמות, אבל אם אתה

חושב שלא הגענו להסכמות אז גם אין בעיה.

אנחנו נגיע להסכמות או שנדע להגיע

להסכמות.

חשוב שערוץ 9 יהיה בפלטפורמה הזאת וייהנה

מהגנת ינוקא מכיוון שאנחנו מדברים על

אוכלוסייה מאוד גדולה. בדרך כלל בערוץ

צופים שאין להם יכולת כלכלית להתחבר

ללוויין ולכבלים. לכן חשוב לתת את

הפלטפורמה לאותם אנשים שאינם יכולים

לקבל את זה חינם. אם יש לנו הפלטפורמה

החינמית הזאת אז בטח הערוץ הזה צריך

להיות פתוח לציבור הזה.

<אתי בנדלר:>

אני מוכרחה לומר שלא הצלחתי להבין את

הבקשה. ערוץ 9 הוא ערוץ ייעודי. ערוץ

ייעודי יכול, כמובן, להיות מופץ

בפלטפורמה הזאת. השאלה היא של דמי הפצה?

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

נכון. המצב הכלכלי של ערוץ 9 מאוד קשה- -

<מירי נאור אליאס:>

אפשר לחדד את זה לערוצים ייעודיים,

בבקשה, ולא רק ערוץ 9? אני חושבת שזה מתבקש.

<לאה ורון:>

מי את, בבקשה?

<מירי נאור אליאס:>

מירי נאור מערוץ 20.

<היו"ר איתן כבל:>

סליחה, גברתי, הרי בשלט הגענו גם לערוץ 20.

אז כל אחד בתורו.

<מירי נאור אליאס:>

אני מבקשת לחדד.

<היו"ר איתן כבל:>

גברתי, אני לא מבקש עכשיו את עזרתך. אני לא

אמנע מלעסוק בערוץ 20. הרי לא הפתעת אותנו

עם הבקשה.

<מירי נאור אליאס:>

אני שמחה.

<היו"ר איתן כבל:>

זאת לא בקשה מפתיעה, אז תנוח דעתך. נכון,

קרן, כבר גמרת לכולם את הראש?

בבקשה, חבר הכנסת אילטוב, סיים.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

לגבי דמי הפצה באופן כללי, לדעתי, אם

המדינה רוצה לייצר פלטפורמה מתחרה אז

צריך להתייחס גם לסוגיה הזאת בהתאם,

והפלטפורמה צריכה להיות חינם. אלה הן

הנקודות. תודה.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה, אדוני.

אסף, בבקשה.

<אסף וסרצוג:>

לגבי הבקשה לרישיון – זה לא במסגרת

החקיקה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני אמרתי את זה גם לחברי חבר הכנסת

אילטוב שזה לא במסגרת, אבל מה שתחליטו.

<דנה נויפלד:>

זה לא החוק הזה אפילו. אנחנו נמצאים בחוק

ה-DTT בכלל.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

היו הרהורים בעבר שהדברים לא יהיה בחוק

הזה. אבל הכנסנו כי רצו להיכנס. זאת

פרקטיקה מקובלת.

<היו"ר איתן כבל:>

השאלה אם אתה מכניס את עצמך לפה אם אתה לא

מחליש את העניין. אתה יודע מה, אני לא

יודע.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

בדרך כלל אנחנו מכניסים תיקונים לחוק.

<דנה נויפלד:>

אני מנסה להבין מה ההצדקה להתייחס למסגרת

הזיכיון של ערוץ 9.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

כי רוב הערוצים הייעודים או קיבלו הארכה

או קיבלו רישיון קבוע, והם לא.

<דנה נויפלד:>

הם לא קיבלו רישיון קבוע.

<איתמר חרמון:>

כל רישיון ניתן לתקופה מסוימת. כשתסתיים

התקופה, אם המועצה תצא למכרז זה כמו כל

רישיון שניתן במכרז. כל הערוצים

הייעודיים ניתנו על סמך מכרז שהתקיים.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

אני מבקש להעלות את זה בהצבעה.

<היו"ר איתן כבל:>

אין לי בעיה להעלות את זה בהצבעה, רק

תתייחסו - - -

<דנה נויפלד:>

אני מנסה להבין מה הסיבה.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

הסיבה היא שלא ניתן יותר להאריך להם את

הזיכיון ואת הרישיון. זאת בעיה.

<איתמר חרמון:>

כמו כל אחד שנגמר לו הרישיון.

<דנה נויפלד:>

מכרזית נקבעה תקופת הזיכיון. הזכות ניתנה

– לכמה שנים?

<איתמר חרמון:>

ל-10, לדעתי. אם אני זוכר נכון.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

כל המערכות עברו לרישיון קבוע.

<היו"ר איתן כבל:>

בוא נסכם.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

זאת בדיוק הבעיה. כל המערכות עברו

לרישיונות קבועים או האריכו להם את

התקופה.

<היו"ר איתן כבל:>

ולהם לא.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

להם לא. לכן נוצר מצב שהם נפגעים.

<היו"ר איתן כבל:>

אני מציע את הדבר הבא. אתה יודע, אני אשמור

על זכותך כמו שאמרתי בדיון הקודם. נראה לי

שלפי התגובה של אנשי המקצוע זה נפל עליהם.

גם אם סגרת את זה עם מי שסגרת את זה, והוא

לא בדיוק הידק את זה וידע לסגור עד הסוף,

אני מציע שתניח את זה לפני, ואני אניח את

זה בפני הגורם המקצועי. בוודאי, יש לנו עד

8 בדצמבר את כל הזמן שבעולם. אתה תמיד יכול

להגיש רביזיה, ואני אאפשר לך, כמובן, בלי

צורך ברביזיה אחרי שנסיים את העניין. אם

תתעקש ותחליט שזאת הפלטפורמה הנכונה אני

אביא את זה לפה, אין לי בעיה. אין לי כאן

עניין יוצא דופן עם הערוץ. לכן בעניין הזה

תבוא בדברים איתם, ואני אאפשר לך להעלות

את זה. לא ייגרע מקומך.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

אני רק לא מבין עם מי אני צריך לסכם בסוף.

<היו"ר איתן כבל:>

אתה צריך לסכם את זה עם האוצר שמביא את

החוק.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

אבל אני סיכמתי.

<היו"ר איתן כבל:>

אבל הם לא סגרו עם הגורם המקצועי איך

עושים את זה. זה לא מספיק. בסוף צריך מישהו

שייקח את הדברים ולעשות אותם מקצועית,

משפטית. אני לא יודע איך לעשות את זה. אני

לא מתיימר לעשות דברים שאני לא יודע

לעשות אותם. אני גם לא רוצה להעלות סתם

ככה. אתה יודע שאני איתך בעניין, אבל אני

רוצה לעשות את זה בצורה נכונה.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

זה לא מקובל בכנסת להוסיף סעיפים לחוק?

<אתי בנדלר:>

קודם כול ודאי שאפשר. ברור שיש נושא של

תיקון הצעות חוק, הרי לשם כך מתכנסת ועדה.

אבל אנחנו - - - קודם כול את העניין שבלבד

שההצעה לא תחרוג מגדר הנושא. אני לא יודעת

אם הם רוצים לטעון נושא חדש או לא - -

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

הם יכולים לטעון.

<אתי בנדלר:>

לכאורה הם יכולים לטעון, אבל מכל מקום,

משאני שומעת על הנושא לראשונה – אני

אפילו לא יודעת איך להגיב עליו.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

הנה המכתב. הוא לא חתום - -

<היו"ר איתן כבל:>

סליחה. דנה, בבקשה.

<דנה נויפלד:>

אני חושבת שהכוונה של חבר הכנסת אילטוב –

בעבודת המטה במשרד התקשורת בעקבות

המלצות ועדת פילבר דובר על מעבר שהוא לא

רק לערוצים הייעודיים. כרגע המשטר של

רישיונות קיים בערוצים המסחריים,

ובערוצים הייעודיים בכבלים ובלוויין יש

עדיין משטר של זיכיונות. המצב לא השתנה.

יש דיון בעניין הזה בעקבות המלצות של

ועדת פילבר. אבל אין עדיין שר שאימץ ולא

החלטות שהועברו למישור של חקיקה. ככל

שהשר יאמץ את ההמלצות של הוועדה יכול

להיות שזה יעבור למישור של חקיקה. ואז

יכול להיות שיהיה פתרון במסגרת שלא קשורה

דווקא לערוץ 9 או למכרז הספציפי הזה או

לזיכיון הספציפי הזה. יכול להיות שמעבר

למשטר של רישיונות בכלל חקיקת השידורים,

כי היום זה לא המצב; לא כל בעלי זכות שידור

הם במשטר של זיכיונות. זה קיים בשביל

להעביר את הערוצים המסחריים. זאת הייתה

הצעת חוק, והוועדה ישבה פה במשך חודשים.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

גם אני ישבתי פה.

<דנה נויפלד:>

זה לא משהו שנעשה בתוך תיקון של סעיף

מסוים. אם לצורך כך אתה מדבר על הארכת

הזיכיון אז בוודאי זה לא עניין של חמש

שנים; כי אם יהיה תיקון חקיקה כזה בסופו

של דבר אז אין שום הצדקה להאריך בתקופה כה

ארוכה. בכל מקרה המעבר מזיכיון לרישיון

בחקיקה היה הליך מאוד מורכב. הוא בטח לא

היה הליך של סעיף אחד שנכנס במסגרת כזאת.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

אני לא מסכים. לא ברור לי.

<אתי בנדלר:>

זה דבר שצריך לשקול אותו, זה מה שאני

אומרת.

<היו"ר איתן כבל:>

חבר הכנסת אילטוב, אני לא אגרע את זכותך.

אני מבקש שתסגור את זה עם האוצר.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

לא. אני מבקש להעלות את זה להצבעה. פשוט

מאוד.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אני רוצה להבין – רק מה שהאוצר רוצה

עושים פה? או משרד המשפטים?

<היו"ר איתן כבל:>

אין כאן שאלה של אוצר או לא. אין כאן שאלה

של תמיכה או התנגדות.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אבל כל היום אנחנו צריכים לרצות אותם.

<היו"ר איתן כבל:>

לא, האוצר בכלל לא אמר מילה.

לא אמר מילה.

<דוד ביטן (הליכוד):>

מי התנגד?

<דנה נויפלד:>

אף אחד לא התנגד.

<אתי בנדלר:>

אני לא מכירה את ההצעה. אני לא יכולה

אפילו לתת ייעוץ אם זה טוב או לא טוב, ראוי

או לא בהתייחס להיבטים המשפטיים של זה.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

אני מקבל תשובות חיוביות ובסוף אומרים

שלא מסכימים.

<היו"ר איתן כבל:>

לא אמרו דבר כזה. בוא נעשה את זה בצורה

מכובדת.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

הבנתי את עמדתך.

<היו"ר איתן כבל:>

אני לא אעלה את זה היום. היועצת המשפטית

תיתן את ההתייחסות המקצועית שלה.

<אתי בנדלר:>

אם בכלל יש צורך.

<היו"ר איתן כבל:>

אם בכלל יש צורך.

<אתי בנדלר:>

אני לא יודעת מה הוסכם. אני גם לא בטוחה

שהבנתי עד הסוף. אני אפילו לא יודעת מה

לכתוב. אני לא מכירה את זה.

<דוד ביטן (הליכוד):>

- - -

<היו"ר איתן כבל:>

זה לא קשור. הם לא מתנגדים. אתה כבר על 100

לפני שהתחלנו.

<לאה ורון:>

אנחנו רוצים להבין על מדובר. מה הוא מבקש.

<אתי בנדלר:>

חבר הכנסת אילטוב דיבר על הגנת ינוקא. אני

אפילו לא הבנתי על איזו הגנת ינוקא הוא

מדבר. ניסיתי לתרגם את ההצעה כדי להבין על

מה מדובר בכלל.

<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>

אתם רוצים שאני אחזור על זה?

<היו"ר איתן כבל:>

חבר הכנסת אילטוב, אמרתי את זה בצורה

ברורה. אני לא עושה את זה לאחרים, וקל

וחומר לא לך.

דוד, אני מציע שתאט. אתה על 100 לפני

שהתחלנו.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אני אגיד לך את האמת? לא, אני לא רוצה.

<היו"ר איתן כבל:>

צודק. הכול בסדר. אל תכניס את עצמך לסרטים

לבד.

<לאה ורון:>

הוועדה הגיעה עד פסקה (ה) אם אני לא טועה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני מציע שלפני ההקראה יהיה פשוט יותר

לסכם את הנקודות שביקשנו לסכם אותן, ואז

בהקראה יהיה הרבה יותר קל.

אסף, תציג לנו את זכויות יוצרים. כשאני

אומר זכויות יוצרים זה המפיקים - -

<אסף וסרצוג:>

הפקות מקור בנפרד - -

<היו"ר איתן כבל:>

הפקות מקור, זכויות יוצרים, פרסומות.

תזכור שבזכויות יוצרים יש לנו גם

האולפנים, כלומר מר אפורי; פרסומות, תשלום

דמי הפצה, אמות מידה במכרז וערוץ הקניות.

אני מציע שתשלום דמי הפצה וערוץ הקניות

תשאיר לסוף.

<אסף וסרצוג:>

לגבי הפקות מקור קודם כול היינו צריכים

להדק את ההגדרה של נתחי אישור, מה ששמנו

10%. לכן גם הוספנו מספר שיהיה קבוע בחקיקה.

זה יהיה 10% או ארבע מאות מיליון שקל.

<היו"ר איתן כבל:>

אני רוצה לכוון אותך, ברשותך. אם מציגים

את זה לא מובהר אז מתחילות שאלות.

<אסף וסרצוג:>

בסדר גמור.

<היו"ר איתן כבל:>

אתה מדבר אתי על זכויות יוצרים.

<אסף וסרצוג:>

לא על זכויות יוצרים, על הפקות מקור. קודם

כול היינו צריכים להדק את ההגדרה מה זה

הינוקא של נתחי השוק. אז כתוב: 10%, 20%. היום

שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית הוא כארבעה

מיליארד שקל, ולכן כתבנו שזה יהיה 10% או

ארבע מאות מיליון שקל, הנמוך ביניהם.

<אתי בנדלר:>

מר וסרצוג מדבר על סעיף 12ב החדש המוצע –

הגדרה של היקף פעילות רחב.

<היו"ר איתן כבל:>

אבל אני לא רוצה להתחיל משם ולעבור ככה.

<אסף וסרצוג:>

חייבים את זה כדי שאוכל להסביר את ההפקות.

<היו"ר איתן כבל:>

כדי שתנוח דעתם של אנשים אני מבקש שיגיד

ככה: הפקות מקור – הסיכום; לא בלשון

המשפטית, אלא א', ב', ג'; זכויות יוצרים – א',

ב', ג'.

<אסף וסרצוג:>

בסדר. אין בעיה.

<אתי בנדלר:>

אני מאוד אשמח לבדוק את הניסוחים, אני רק

צריכה גם להבין על מה מדובר.

<היו"ר איתן כבל:>

ניתן לך.

<אסף וסרצוג:>

לגבי הפקות מקור – הגנת ינוקא תופחת החל

מ-5% נתח שוק או מאתיים מיליון שקל. זה יהיה

היקף של 4.5% השקעה בהפקות מקור מתוך סך

ההכנסות שלו. באמצע יש מדרג נוסף של 7.5%

שזה יעלה ל-6% השקעה - -

<היו"ר איתן כבל:>

בשאיפה שזה יגיע ל-10%.

<אסף וסרצוג:>

מתוך שאיפה שיגיע גם ליותר. ב-10% הוא בחובה

מלאה מקבילה למה שיש להוט ולים.

<היו"ר איתן כבל:>

יש על זה הסכמה מול המפיקים.

<אסף וסרצוג:>

לגבי הנושא של היוצרים שמתקשר להפצת

השידורים על האינטרנט – שם שני חלקים - -

<היו"ר איתן כבל:>

זה מה שנקרא "סעיף אפורי".

<אסף וסרצוג:>

לא בהכרח. זה סעיף המריבה.

<היו"ר איתן כבל:>

זה סעיף המריבה.

<אסף וסרצוג:>

יש שם החלק של אתר עידן פלוס, זאת אומרת

השידור שעולה היום לאוויר של הערוצים

הפתוחים שיהיה במקביל גם על אתר אינטרנט

של עידן פלוס לטובת הציבור. יש שם סוגיה

נוספת שספקי תוכן בפלטפורמות רב-ערוציות

יוכלו לקבל את הערוצים לשידור על גבי

האינטרנט. בחלק השני כל ספק תוכן,

פלטפורמה רב-ערוצית, תוכל לקבל את

הערוצים. הסדרנו שם את כל נושא זכויות

היוצרים גם מול תמיר אפורי. אולי יש עוד

כמה ניואנסים כי הוא כרגע בחו"ל, אבל גם

מול היוצרים המקומיים. בסוגיה של עידן

פלוס על גבי האינטרנט עדיין קיימת מחלוקת

מול תמיר אפורי לגבי הנוסח של הסעיף. הוא

דורש שינויים מסוימים שאנחנו לא מסכימים

להם.

<היו"ר איתן כבל:>

אמור.

<אסף וסרצוג:>

זה שינוי מהותי בסעיף. כשנקריא את הסעיף

זה יהיה ברור.

<היו"ר איתן כבל:>

אני נותן לך רק את הכותרות של זה כדי

שנבין באיזו דרך אנחנו הולכים עכשיו. רק

אמור לי איפה מהם אי ההסכמה שלכם עם עורך

דין אפורי.

<אסף וסרצוג:>

משרד המשפטים מסבירים את זה טוב ממני, והם

לא פה - -

<קריאה:>

הם בדרך.

<אסף וסרצוג:>

אוקיי. אנחנו מתייחסים לשידור על גבי אתר

האינטרנט כשידור ראשוני, כלומר שידור

שמקביל לשידור שמופץ באוויר. מכיוון שכך

חלים עליו אותם כללים שחלים על השידור

המופץ על גבי המערך, ולא נדרשות תוספות של

ניסוחים כדי לעגן מהן ההסכמות שהערוצים

צריכים להגיע אליהן מול בעלי - - -

<היו"ר איתן כבל:>

לא צריך לבקש אישור פעם נוספת.

<אסף וסרצוג:>

זה לא אומר שלא צריך להסדיר את התשלומים,

כמובן, אבל זה לא אומר שצריך לקבל אישור

נוסף. לדעת תמיר אפורי, צריך להבהיר את

הדברים האלה ולשנות את הנוסחים. פה

המחלוקת.

<היו"ר איתן כבל:>

בבקשה, מוטי אמיתי.

<מוטי אמיתי:>

אני מנכ"ל הפדרציה לתקליטים.

<היו"ר איתן כבל:>

קודם כול אתה יכול להגיד תודה שהגענו

להבנות.

<מוטי אמיתי:>

זאת התפרצות לדלת פתוחה. קודם כול אני

רוצה לפתוח במילות תודה. תודה רבה לכבוד

היושב-ראש, תודה רבה לחברי הכנסת שבהחלט

נתנו לנו רוח גבית מצוינת. זה המקום –

ואני אומר את זה בשמי באופן אישי – להגיד

תודה גם לאנשי האוצר, ואולי זה לא מקובל

כאן סביב השולחן; לאסף שהיה לנו לאוזן

קשבת ולאנשי משרד המשפטים שהשתדלו ללכת

לכיווננו לאור הרוח שהם קיבלו מכם.

אם רק נחדד את הנקודה שאסף דיבר עליה

לעניין המחלוקת בין האוצר לבין תמיר

אפורי זה רק לעניין עידן פלוס, להלן

המפעיל, בנושא ערוצי החובה. זאת אומרת

הפטור שהאוצר רוצה לתת לאותו מפעיל - -

<היו"ר איתן כבל:>

אני אעצור אותך. אל תיתן לי פרשנות עליו.

הבעיה היא לא שלנו כחברי ועדה. אנחנו

יכולים לראות את הדברים כפי שהם מובאים.

אם יהיו בעיות זה כבר ברמה של מדינת

ישראל, שתמצא את הדרך.

<מוטי אמיתי:>

אז אני אומר במשפט אחד: אנחנו, ארגוני

היוצרים, הגענו להסכמות הן לעניין הסעיף

שעוסק במפעיל, דהיינו עידן פלוס, הן

בעניין ספקי התוכן. הגענו להסכמות עם

האוצר. יש שתי הבהרות שלא רצינו להיכנס

לעניין של תיקוני חקיקה, אז הסכמנו שזה

יובהר לפרוטוקול. כשנקריא את הסעיף נדבר

על זה. אבל בסך הכול מגיעה תודה רבה גדולה.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה. מלי, את רוצה להגיד משהו?

<מלי פולישוק בלוך:>

כן. אכן חל מהפך – לא בגישה, כי הגישה

מהיום הראשון הייתה פה חיובית אלינו

מהיושב-ראש ומכל חברי הכנסת שהשתתפו כאן

בכמה ישיבות שהיו. זה לא דבר של מה בכך,

אנחנו לא רואים את זה כמובן מאליו. אנחנו

מודים מאוד לחברי הכנסת וכל היושבים

סביבם שהבינו את הצורך בתמיכה בזכויות

יוצרים.

שלא תחשבו שאנחנו לגמרי מאושרים, אבל כמו

שאמרת, אדוני היושב-ראש, צריכים כל אחד

ללכת לקראת האחר. אכן עשינו זאת בנפש

חפצה. ויתרנו על חלק מהדברים שחשבנו

שאפשר לוותר עליהם, ובלבד שהזכויות שלנו

והיצירות הכלולות בהן יהיו מוגנות.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה.

<יוחאי רוטנברג:>

אני יוחאי.

<היו"ר איתן כבל:>

אני יודע. זה לעניין הזה?

<יוחאי רוטנברג:>

זה לא לעניין הזה, אבל אני לא מוצא איפה

אפשר להכניס את זה.

<היו"ר איתן כבל:>

לא. אתה רוצה לדבר על הטלוויזיה הקהילתית.

<יוחאי רוטנברג:>

לאן מכניסים את זה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני יודע. אתה אורח נכבד היום, אבל עשינו

כברת דרך. אני אאפשר לאדוני בבוא העת. לא

ייגרע מקומך.

עניין של אמות המידה במכרז, בבקשה.

<חגית ברוק:>

יש לנו הצעה לנוסח לגבי אמות מידה.

<היו"ר איתן כבל:>

יהיו אמות מידה.

<אתי בנדלר:>

כן, אני יודעת.

<היו"ר איתן כבל:>

אני יודע שהם דיברו אתך.

תאמרי את הקווים הכלליים של ההצעה. אני

רוצה להזכיר שכשהתקיים הדיון בכל הנוגע

לזה, האם תיכתבנה אמות מידה במכרז או לא,

אני הכרעתי שתיכתבנה אמות מידה במכרז; גם

הראינו שאמות מידה כבר קיימות. נדמה לי

שהיועצת המשפטית של הוועדה, המשנה ליועץ

המשפטי, הראתה שכבר קיימות בחוק אמות

מידה בעניין חוק הרשות השנייה. לכן גם

ביקשנו שיהיו כאן גם אמות מידה. אל תקריאי

אותן, אבל תהיינה אמות מידה - -

<אסף וסרצוג:>

זה מבוסס על מה שהוועדה ביקשה.

<היו"ר איתן כבל:>

בדיוק. כשנגיע להקראה נתווכח האם זה

מספיק מבחינתנו, האם זה עונה, האם להוסיף

או להוריד. אבל יש נוסח.

<אתי בנדלר:>

אני רוצה להעיר הערה שקשורה לעניין.

מדובר באמות מידה שהן רלוונטיות לבחירת

הגורם המפעיל הפרטי. בסופו של דבר אמת

המידה הרלוונטית לעניינינו זה היקף

ההפקות המקומיות שהוא מציע. אמת המידה

הזאת רלוונטית לא לבחירת גורם מפעיל

פרטי, אלא למתן רישיון לשידורים. כי ועדת

המכרזים היא ועדת מכרזים של משרד האוצר

ומשרד התקשורת שבוחרת גורם מפעיל פרטי

שהוא הגורם שמפעיל את הברזלים – כך קראנו

לזה. אחרי שיינתן לו היתר ההפעלה המועצה

לשידורי כבלים ולוויין אמורה לתת לו

רישיון כללי לשידורים. אני שואלת, איך

יכול להיות שוועדה של משרד האוצר ושל

משרד התקשורת - -

<אסף וסרצוג:>

והמועצה חברה בה.

<אתי בנדלר:>

אבל זאת לא החלטה של המועצה לגבי היקף

ההפקות המקומיות.

<דנה נויפלד:>

תמשיכי – ואז מה?

<אתי בנדלר:>

יש עם זה קצת בעיה. כי נניח שבסופו של דבר

אתם תבחרו - -

<דנה נויפלד:>

אבל זאת בעיה שהוועדה - -

<אתי בנדלר:>

אני רוצה להסביר. בדרך כלל מי שמפרסם

מכרזים - -

<דנה נויפלד:>

את כרגע משכנעת למה לא כדאי להכניס את זה

לחוק.

<אתי בנדלר:>

לא. אולי צריך לעשות ועדה משותפת.

<אסף וסרצוג:>

אולי נתאר שוב את המכרז.

<אתי בנדלר:>

תתאר את המכרז.

<אסף וסרצוג:>

המכרז, כמו שאמרנו על ההפרטה של המערך,

מורכב משני חלקים: אחד זה ההפעלה –

שקראנו לו "הברזלים", שזאת ההפצה של

השידורים הפתוחים כמו שהיא היום;

והרישיון להפיץ שידורים נוספים על גבי

הקיבולת הפנויה במערך שזה רישיון

שידורים מקביל לשידורים של הוט ויס עם

שינויים מסוימים. לצורך העניין, גם היתר

ההפעלה וגם הרישיון יהיו נספח למכרז, כך

שמי שמתמודד יכיר וידע על מה הוא מתמודד.

כך שכשהוא זוכה, נכון שהמועצה רשאית

להעניק אבל הוא בעצם - -

<אתי בנדלר:>

נספח הרישיון זה נספח רישיון שכובד אך

ורק במועצה לשידורי כבלים ולוויין. אין

לוועדת המכרזים שום say בעניין הזה?

<אסף וסרצוג:>

לא. שום say.

<אתי בנדלר:>

האם זה ברור?

<דנה נויפלד:>

רגע, בכל הכבוד, אנחנו נמצאים כרגע מול

נוסח שהוועדה הציעה. זה לא משהו שאנחנו

מביאים - -

<אתי בנדלר:>

ברור.

<דנה נויפלד:>

אז עכשיו את מציעה להפוך את כל - -

<אתי בנדלר:>

אני לא מציעה. אני בודקת השלמה לרעיון.

<דנה נויפלד:>

אז ההשלמה לרעיון הוא כזה. המבנה כאן הוא

קצת מורכב. אגב, זאת לא פעם ראשונה שזה

קורה. יש לנו דוגמות כמו כשיש הקצאה של

מכרז על תדרים, והגורם שמקצה תדרים הוא

ועדת תדרים שזה גורם אחר במשרד התקשורת

שמתקן את הרישיון. יש לנו דוגמות למצב שבו

אנחנו עושים קווץ'. בסדר?

<אתי בנדלר:>

זה ממש לא ככה.

<דנה נויפלד:>

את הרישיון מעניקה המועצה לשידורי כבלים.

הרישיון הזה יהיה נספח למכרז כדי ליצור

ודאות בקרב הגורם המתמודד במכרז. פה

מדובר על הצעה אקסטרה על גבי מה שכתוב

ברישיון. זה נוכח הבקשה-דרישה של הוועדה.

הרכב ועדת המכרזים משקף את הנכס שנמכר.

קודם כול הנכס שנמכר הוא התשתית. מי שזוכה

במכרז, יש לו אפשרות לבקש רישיון ולנצל את

התשתית הזאת עד תום. לכן הדגש בוועדת

המכרזים הוא על כך שמדובר במכרז תשתיתי.

יחד עם זאת יושבת-ראש המועצה – בגלל

היבטי התוכן – חברה בוועדת המכרזים,

יושבת ראש המועצה. זה האיזון שנעשה בין

העובדה שהנכס שמוצע למכרז הוא התשתית

שאפשר לעשות בו שימוש גם למתן שירות שהוא

שידורים.

<אתי בנדלר:>

אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב שאחרי

שנגמר הפרק של מתן היתר הפעלה מגיעים

לפרק של מתן רישיון לשידורים כלליים. זה

מנוסח כפי שזה מנוסח בכל מקום. כמובן,

המועצה רשאית לתת רישיון לשידורים

כלליים, אבל בעצם ה"רשאית" כאן היא בלשון

"חייב", כי שיקול הדעת של המועצה במתן

רישיון במקרה הזה שואף לאפס. בעצם הוועדה

של הברזלים מחייבת מתן רישיון על-ידי

המועצה.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. אתי, כשנגיע לסעיף נרחיב בו, אבל

העלית את הנקודה.

ברשותכם, אני מבקש לעבור לפרסומות, ערוץ

הקניות, תשלום דמי הפצה והנושא האחרון - -

אנחנו עוברים לפרסומות. אני רוצה להגיד

משהו, ודוד בן-בסט העלה את הנקודה הזאת.

אני השתכנעתי מהאוצר שמדובר בהליך

סטנדרטי. זה לא שאתה עושה פרסומות; אתה

עושה או פרסומות או דמי מנוי. אפילו פניתי

אליך ישירות. זה מועתק כפי שהוא ממה שכתוב

בהוט ובים בדברים שלהם.

<יורם מוקדי:>

הלוואי.

<היו"ר איתן כבל:>

חברים יקרים, אני מציע לכל אלה שהיו פעם

בשירות הציבורי ואלה שיצאו, ואלה שנמצאים

עכשיו בשירות הציבורי, ואולי יום אחד

ייצאו – שיתכנסו יום אחד ויסדרו נוהל

נדבר – נוהל דיבור משותף. כי כאילו כל אחד

לא עבד פה פעם; ההוא נכנס כאילו יש חוקים

חדשים – אני לא המצאתי את זה. אסף, בבקשה.

זאת נקודה שאם יורם מוקדי אומר את זה אז

הטורים שלי בפיצוץ.

<אסף וסרצוג:>

כמו שתיארת במדויק, היום חוק עידן פלוס

מאפשר להעלות ערוצים נושאיים שיהיו

ממומנים או מדמי מינוי או מפרסומות.

נזכיר שערוץ נושא הוא העילה של ערוץ

ייעודי וחוק התקשורת. הרעיון הוא שהיו

אמורים להיות מפורסמים מוכרזים על-ידי

מועצת הכבלים והלוויין, ואז אנשים פרטיים

היו יכולים להוסיף ערוצים משלהם על גבי

המערך. בעצם מה שעשינו זה שהעתקנו את המצב

הקיים, רק שעכשיו במקום שיהיה בעל ערוץ

נושאי שלפני כן בחוק יכול היה להחזיק עד

ארבעה ערוצים ואף מעבר לכך באישורים

מסוימים, יש אותה פרוצדורה; הוא יוכל

להעלות ערוצים שימומנו או מדמי מינוי או

מפרסומות. אם הם ממומנים מפרסומות הוא לא

יוכל לקחת דמי מינוי מהציבור, אלא הם

צריכים להיות פתוחים.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה. דוד בן-בסט, בבקשה. אחרי כן יורם

מוקדי.

<דוד בן בסט:>

זה נכון מה שאסף אמר שכיום בחוק אפשר

להעלות ערוצים ייעודיים שממומנים

בפרסומות. הפחד שלנו הוא שגם מי שלא קנה

את הברזלים יכול להעלות כמה וכמה ערוצי

נישה. ערוצי הנישה האלה שהם מתקציבים

מאוד קטנים יצטרכו להיות ממומנים או

מפרסומות או מדמי מינוי. אנחנו מבקשים

שזה יהיה מדמי מינוי; כי ברגע שאתה מעלה

עוד כמה וכמה ערוצי נישה שצריך כסף בשביל

זה, כי זה ערוצים בתקציבים קטנים – לא כמו

ערוץ 22 או ערוץ 10 – זה ריסוק עוגת הפרסום

עבור תחנות הרדיו. תחנות הרדיו האזורי

מקבלות כ-4.5% מהתקציב הכללי, שבא ממדינת

ישראל. זה גרושים. אבל זה טוב לנו, ואנחנו

מתקיימים מזה. כל תוספת או כל שינוי - -

<היו"ר איתן כבל:>

אבל אני שואל אותך, דוד – אילו המצב היה

שבפלטפורמות הקיימות זה היה להיט. אתה

אומר שאם אני מביא עוד דבר כזה ומעמיס

אותו על הכתפיים שלך, ניחא. אבל זה ממש לא

להיט. אתה יודע שכדי שיהיה מימון מפרסומת

לערוץ נישה, כפי שאתה מגדיר אותו, מקסימום

יכול לכתוב: "תאכל סביח אצל עובד

בגבעתיים".

<דוד בן בסט:>

זה הפחד שלי.

<היו"ר איתן כבל:>

אני יודע, אני מבין את זה. עובדה שעד לרגע

זה אם הוא רק יממן את עצמו מהסביח של עובד

בגבעתיים הוא לא יצליח להקים פלטפורמה.

לכן עד היום כולם בחרו ללכת באופן של דמי

מנוי ולא פרסומות. מרוב שאנחנו מורידים - -

- זה לא משהו אמתי, הפרסומות. אני חושב

שבפרסומות יש חלוקה של השוק, ויורם מוקדי

מכיר את זה היטב. כל עוד מאז ועדת פלד זה

לא השתנה – זה מה שחשבתי שוועדת פילבר

הייתה אמורה לעשות, לסדר את השוק מחדש.

אבל היא לא עשתה את זה. אני לא נכנס לזה

עכשיו. לכן אני אומר לך שאין לך מה לחשוש

פה.

<דוד בן בסט:>

זה בדיוק העניין – הסביח של מוישה זה

גרוש וחצי. זה מצטבר.

<היו"ר איתן כבל:>

אבל גם גרוש וחצי שנדרש להקמת ערוץ נישה

אתה לא יכול להיבנות ממנו, בכל הכבוד.

עובדה שלא תמצא אחד בכל ערוצי הנישה - -

יורם מוקדי, בבקשה.

<יורם מוקדי:>

היום ערוץ נישה לא יכול לפרסם. אז אם יש לך

ערוץ חיים טובים או ערוץ בריאות או ערוץ

האוכל אסור לו היום לפרסם. אם אני רוצה

היום לפרסם או יס רוצה לפרסם - -

<קריאה:>

ערוצים ייעודיים יכולים.

<יורם מוקדי:>

- - החוק הקיים אומר שכל אחד מ-180 הערוצים

שאני משדר היום רוצה לשדר פרסומות, ולכן

אני צריך לעבור אישור ממשלה, שר, ועדת

כלכלה. זה אני אקבל בעוד הרבה שנים, כנראה,

בגלל מצב שוק הפרסומות.

<היו"ר איתן כבל:>

אבל אם אתה רוצה להקים ערוץ נישה חדש - -

<יורם מוקדי:>

לפי החוק הקיים היום אני צריך לעבור מכרז

שתפרסם המועצה לשידורי כבלים ולוויין.

כאלה עד היום רק ערוץ 20, ערוץ 9 וערוץ

מוסיקה 24.

<איתמר חרמון:>

והערוץ הערבי.

<יורם מוקדי:>

נכון, באפיק 31. מה שקורה זה שלא פורסמו עוד

מכרזים אז אף אחד לא יודע אם יש קופצים או

לא.

<היו"ר איתן כבל:>

מוקדי, חשבתי שאתה הולך להאיר את עיני.

<יורם מוקדי:>

אני מאיר.

<היו"ר איתן כבל:>

אתה לא מאיר.

<יורם מוקדי:>

ברור שאם תיתן היום לערוץ החיים הטובים

לפרסם הוא יפרסם.

<היו"ר איתן כבל:>

מוקדי, אתה לא מאיר. אתה עושה לי גירודים

בעיניים. אתה לא מאיר לי את העיניים. אני

חשבתי שתבוא אלי עם תובנה שתפיל אותי. אתה

לא מביא לי שום תובנה.

<יורם מוקדי:>

אומרים שהמצב הקיים לא משתנה. הוא מאוד

משתנה.

<היו"ר איתן כבל:>

לא, סליחה. דוד בן-בסט התכוון לא למה שאתה.

<דוד בן בסט:>

התכוון, התכוון.

<היו"ר איתן כבל:>

תעשה לי טובה.

<דוד בן בסט:>

תרשה לי להסביר את עצמי. אני דיברתי על

ערוצי נישה. כיום אתה לא יכול להעלות

ערוצי נישה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני מכיר את זה. אתה תגיד פעם את עמדתך.

אני כבר יודע מה אתה רוצה לומר.

<דוד בן בסט:>

אתה מדבר אלי?

<היו"ר איתן כבל:>

לא, זה שבאינטרנט הכול פתוח ואפשר. אבל

אני אתן לך, אין בעיה.

<דוד בן בסט:>

ברגע שאתה מאפשר לערוצי נישה לעלות עם

פרסומות בתקציבים מאוד נמוכים אתה מזיז

את עוגת הפרסום - -

<היו"ר איתן כבל:>

אין לי ויכוח, דוד.

<דוד בן בסט:>

אני יודע. תרשה לי, ברשותך. ישבנו עם אסף

וניסינו להגיע להבנות. לדעתי, הגענו

להבנות, אבל אני לא רואה את אסף.

<היו"ר איתן כבל:>

הוא הולך להביא את ההבנות.

<דוד בן בסט:>

אז אם הוא יביא את ההבנות אז אולי נראה

איפה אנחנו נמצאים.

<היו"ר איתן כבל:>

אסף, מה עם ההבנות? חצי ערוץ יהיה פרסומות

- - - לפי אזורים?

<אסף וסרצוג:>

ניסינו להבדיל בין ערוץ נושאי, כמו שהיה

לפני כן, לבין ערוץ נוסף. אנחנו בעצם

מחליפים את הערוצים הנושאיים בערוץ נוסף.

אני מבין את החשש שדוד מעלה. אני לא יכול

להגיד שאני מסכים במאת האחוזים - -

<היו"ר איתן כבל:>

עובדה שזה לא קרה.

<אסף וסרצוג:>

גם זה לא קרה. גם עוגת הפרסום - -

<היו"ר איתן כבל:>

אל תגיד "עוגת הפרסום". אל תפתח את זה.

<אסף וסרצוג:>

לכל עולם יש נתח השוק שלו. החשש הוא ברור.

אנחנו ננסה לחשוב אם יש איזושהי דרך

שאפשר למצוא. אני לא מבטיח.

<זיו מאור:>

- - - יימצא פתרון בדיוק לסוגיה הזאת?

<אסף וסרצוג:>

לא מבטיח. מידע כזה מבטל את חוק התקשורת.

<זיו מאור:>

אני מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת. לשוק

הרדיו האזורי יש פסאדה. יש הרבה מאוד

תחנות רדיו שמתפקדות דה-פקטו כרדיו - -

<היו"ר איתן כבל:>

זיו, למה אתה תמיד חייב להתחיל עם סיפור?

תגיע לעניין.

<זיו מאור:>

אני מסיים את הנקודה. תחנות רדיו רבות

מתפקדות בפועל כתחנות רדיו שאינן

אזוריות. ההגבלה הטכנולוגית על השידור

שלהן לא נאכפת, ובצדק. אפשר להפסיק

להתייחס לתחנת רדיו אזורית כמו זאת

שנמצאת בבעלות של דוד בן-בסט, לפתוח אותה

לתחנת רדיו ארצית. שוק הפרסום שלו יתרחב

באופן טבעי, ואפשר יהיה להפסיק את ההגבלה

שמכבידה על הצרכן והופכת את התכנים שלו

להרבה יותר יקרים, ולפתוח את תחום

הפרסומת לערוצי טלוויזיה שכרגע שידור

הפרסומות אסור להן. ככה כולם יהיו מרוצים.

לפתור בעיה רגולטורית אחת - -

<דנה נויפלד:>

זה רעיון יפה. כשאתה מוצא את התדרים בשביל

להפוך את שש-עשרה תחנות הרדיו לארציות אז

תודיע לנו ונדבר על זה.

<זיו מאור:>

בפועל זה המצב כרגע - - -

<היו"ר איתן כבל:>

אני מודה לך על הספר שנכרוך עם כל

הרעיונות.

<זיו מאור:>

אני רק אתייחס בנקודה להערה של היושב-ראש

לגבי תכנון מחדש של שוק התוכן. אני מסכים

שהייתה כאן החמצה. אני רק מבקש קשב כדי

שאוכל לסיים מהר כי לפעמים אני זורק

דברים שיכולים להיכנס לחוק מעבר להצהרות

בעלמא.

המצב הטכנולוגי שקיים כרגע משנה את שוק

הפרסום בצורה דרסטית. אפשר להטמיע

טכנולוגיות חדשות בשוק הטלוויזיה

שיאפשרו לא להתחרות בדוד בן-בסט, ובה בעת

לאפשר לערוצי נישה לפרסם - - -

<היו"ר איתן כבל:>

זיו, אני יכול להעיר לך בחברות?

<זיו מאור:>

בשמחה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני תמיד אוהב לשמוע את דעותיך, ועד היום

לא עזרת לי בכלום.

<זיו מאור:>

זה משום שאדוני - -

<היו"ר איתן כבל:>

אני אומר לך דוגרי. אולי יום אחד קולך

יישמע ברמה. אבל אני כבר במאני טיים. אני

צריך פתרונות.

<זיו מאור:>

אז - - - לאפשר לשדר פרסומות לכל מי

שמעוניין.

<דוד בן בסט:>

אפשר להציע משהו, אדוני היושב-ראש?

<היו"ר איתן כבל:>

כן, תציע.

<דוד בן בסט:>

אני מבקש לשבת עם אסף ואולי עם יושב ראש

הקואליציה, ולנסות להגיע לפתרון.

<היו"ר איתן כבל:>

עם יושב-ראש הקואליציה לא תגיע. זה ארבעה

נגד אחד.

<דוד בן בסט:>

אנחנו ניסינו קודם לדבר. הבנתי - -

<אסף וסרצוג:>

הבנתי את הטענה שנאמרה, ואנחנו ננסה

למצוא איזשהו - - -

<דוד בן בסט:>

אפשר לצאת עכשיו לכמה דקות?

<היו"ר איתן כבל:>

עכשיו לא יוצאים לשום מקום.

<דוד בן בסט:>

מתי שתגיד.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה רבה. אני חושב שאתה עלית על הענף הכי

גבוה בעץ, אבל אנחנו ננסה להוריד אותך

קצת, ונמצא דרך יחד. אתה יכול לעשות ככה עם

הראש. תודה, דוד.

אנחנו עוברים עכשיו לערוץ הקניות. בבקשה,

אסף.

<אסף וסרצוג:>

הטיעונים עלו בדיון שבו עלתה דרישת ערוץ

הקניות להיות מופצים על המערך. אנחנו

עומדים מאחורי זה שצריכה להיות הגנת

ינוקא שבעל רישיון מיוחד יעלה בהמשך. אין

אינטרס ציבורי. המערך הוא מוגבל. בניגוד

להוט ויס שכמות הערוצים היא בלתי מוגבלת,

כאן אנחנו מוגבלים לעשרים ושמונה ערוצים

באיכות רגילה. שישה כבר תפוסים ועוד כמה

הולכים להיתפס בקרוב מאוד אם נצליח

בהפרטה. זה משאיר מעט מאוד מקום. לכן כל

ערוץ הוא קריטי מבחינת האטרקטיביות של

ההפרטה. כמובן, זה לא מונע מערוץ הקניות

לבוא יום אחרי כן לגורם שיזכה, ולהגיד לו

שהוא רוצה לעלות, ולהגיע להסכם ביניהם.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה. בבקשה, אדוני.

<דב אברמוביץ:>

אני מטעם ערוץ הקניות. את הדברים הסברנו

בפעם הקודמת. אנחנו לא שומעים הצעה שיש בה

פתרון. כדי לסבר את האוזן אני רוצה להבין

מה המספרים. 10%, לפי הנתונים כיום אם אני

לוקח רק את אלה שיעברו מהוט ויס בעתיד, זה

מאה שבעים אלף איש. אובדן חשיפה של מאה

שבעים אלף איש לערוץ הקניות - -

<היו"ר איתן כבל:>

אתה היום בעידן פלוס?

<דב אברמוביץ:>

כן.

<אסף וסרצוג:>

אתה לא בעידן פלוס.

<דב אברמוביץ:>

נכון. בערוץ הקניות לא.

<היו"ר איתן כבל:>

אתה כבר יושב פה כל כך הרבה, אז לפחות ששמך

ייכנס לפרוטוקול. בבקשה.

<ניסים טל:>

אני ניסים טל, סמנכ"ל הנדסה של הרשות

השנייה. עידן פלוס. הוא מתכוון שאם אנשים

עוזבים את הוט ואת יס - -

<היו"ר איתן כבל:>

אל תסביר לי למה הוא מתכוון. זה הבנתי. אני

שאלתי שאלה אחרת.

<ניסים טל:>

לא יהיה להם ערוץ הקניות. הם יעברו לסלקום

T.V או לגורם אחר.

<היו"ר איתן כבל:>

ניסים, שאלתי שאלה פשוטה. היום יש עידן

פלוס במתכונת הפושטית שלו. האם אפשר

לקנות את ערוץ הקניות?

<ניסים טל:>

לא. זה בדיוק העניין.

<היו"ר איתן כבל:>

דוד, אני רוצה את הראש שלך בעניין.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אמרת שאני לא חושב טוב.

<היו"ר איתן כבל:>

אני חוזר בי.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אז אני בעד. גם אם לא תחזור בך אני אשמע.

<היו"ר איתן כבל:>

בסדר. אני גם חשבתי על זה. יש סיטואציה שאי

אפשר לעזור לכולם גם אם אתה רוצה. זה לא

עניין אישי פה. מה אנחנו עושים פה כל הזמן?

אנחנו אומרים, אנחנו מעלים את עידן פלוס,

ועכשיו בואו נהרוג אותו. זאת אומרת כל

שנייה אנחנו מעלים רעיון חדש איך להרוג

את הפלטפורמה החדשה. דרך אגב,

הכול מסיבות נכונות, שאף אחד לא יטעה. אין

אף טענה שעלתה כאן מהיוצרים ומהפקות מקור

שהיא לא מתקבלת על הדעת. בסוף אנחנו

צריכים לשבת ולהכין את רשימת הנושאים,

וצריך לקבל החלטה. אני אומר בצורה הכי

רצינית – אילו הייתם על הפלטפורמה של

עידן פלוס היום, ונגרע מקומכם, היית רואה

אותי מגדל ציפורניים בשנייה ונלחם

עבורכם. אבל מה אתה מבקש ממני? בעת הזאת

שרוטשילד הגיע, כיוון שאני מנסה לייצר

בכלל – שאלוהים יודע מי יתחרה על זה –

אתה אומר לי, נכון, אני לא מופיע, אבל

למרות זאת אני רוצה להופיע. זה כשאומר לך

אסף שאין מניעה בעתיד שתנהל משא ומתן

שתהיה על הפלטפורמה אם זה מספיק חשוב לך.

אתה מבין מה קורה פה? הוא לא רוצה פרסומות,

זה לא רוצה זה, זה רוצה שזה יהיה עם שלושה

גלגלים, זה רוצה כך וזה רוצה אחרת. אי

אפשר.

תחת איזה ערוצים הם?

<אסף וסרצוג:>

בעלי רישיון מיוחד.

<היו"ר איתן כבל:>

כמה יש כאלה?

<דוד ביטן (הליכוד):>

רק הם. אני שואל אותך שאלה – זה שירות

לתושבים. למה שלא יקבלו את זה גם בעידן

פלוס?

<אסף וסרצוג:>

איזה אינטרס ציבורי יש בערוץ הקניות?

<דב אברמוביץ:>

זה לא בסדר. נתתם לנו רישיון.

<היו"ר איתן כבל:>

סליחה, לא נכון, דב.

<אסף וסרצוג:>

מה זה "נתתם". לקחתם.

<היו"ר איתן כבל:>

תחת איזו כותרת הם נכנסים?

<אסף וסרצוג:>

רישיון מיוחד.

<דוד ביטן (הליכוד):>

והם היחידים.

<אסף וסרצוג:>

הם היחידים.

<היו"ר איתן כבל:>

אבל אולי יהיו אחרים?

<אסף וסרצוג:>

אולי.

<דוד ביטן (הליכוד):>

כבר עשרים שנה זה לא היה.

<היו"ר איתן כבל:>

לא בגלל זה - -

<אסף וסרצוג:>

- - - לראות את התנאים לרישיון מיוחד.

<ניסים טל:>

בשנים הקודמות היו עוד ערוצים.

<היו"ר איתן כבל:>

סליחה, אני ביקשתי עזרה? אני רוצה להבין.

אם הוא יחיד, אז המשמעות היא שאין בעיה. כי

אתם אמרתם לי שהפס קצר, אי אפשר לדחות עוד.

<אסף וסרצוג:>

זה לא שבגלל שהוא אחד יכולים לבוא עוד.

שוב – כמות הקיבולת היום על המערך - -

<היו"ר איתן כבל:>

יפה, זה מה שאני מדבר עליו – כמות

הקיבולת. היא הנותנת. אני צריך להיות

מומחה? אני מדבר על זה. זה לא שאתה אומר לי,

שהוא רק אחד. זה רק אחד פה, וזה רק אחד פה,

וזה לא פרסומות – זה העניין. אם היה רק

אחד, ואולי יבוא מישהו הייתי אומר לו, קח

אתה. אבל זה לא אתה. מה ההבדל בינך לבין כל

הפלטפורמות האחרות שגם תרצינה להיות? אני

מבין אתכם, זה בנפשכם, אני לא מזלזל. אני

לא במקום כזה. אלא שאני אומר לכם שבסוף אם

אתה בפנים – מישהו אחר בחוץ. אני שואל את

עצמי, ואני אומר גם לך, דוד - -

<דוד ביטן (הליכוד):>

אתה רציני? כבר חצי שעה אתה שם אותי במתח,

ואני שומע אותך חצי שעה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני לוקח בחשבון כמה זמן לוקח לך להבין,

ואחר כך אתה הולך לדבר ברדיו ואומר הפוך.

<דוד ביטן (הליכוד):>

בסדר. רדיו זה רדיו. עזוב.

<היו"ר איתן כבל:>

בשורה התחתונה אני מנסה להגיד לכם שזה לא

הוגן להעדיף אתכם על כל גורם מסחרי אחר.

זה גורם מסחרי. אילו הייתם על הפלטפורמה

קודם – אין לי מילים. אבל לא הייתם על

הפלטפורמה. אם אנחנו מעבירים אתכם אני

הייתי הולך לבג"ץ – למה צריך להעדיף אתכם

על הפלטפורמה מאשר גופים מסחריים אחרים

שאולי גם רוצים להיות על הפלטפורמה,

וברגע ששמת אותם נגרע מקומם.

<דוד ביטן (הליכוד):>

הם היחידים.

<היו"ר איתן כבל:>

לא - -

<דוד ביטן (הליכוד):>

עזוב, הבנתי. אבל כרגע הם היחידים שיש להם

רישיון.

<היו"ר איתן כבל:>

דוד, אתה לא - -

<דוד ביטן (הליכוד):>

אני בעניין. אבל אני מנסה להסביר לך

שבטענה לבג"ץ - -

<היו"ר איתן כבל:>

לא, אתה טועה. זה על חשבון גורמים אחרים.

בסוף זה מקום על הפס.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אני דווקא חושב שאתה צודק לא מכל הטעמים

שאמרת. אבל תשכנע אותנו אם יש לכם משהו

להגיד.

<היו"ר איתן כבל:>

בבקשה, דב.

<דב אברמוביץ:>

אתה בעצם שאלת שאלה, האם יש שינוי בסטטוס

קוו, כי היום אני לא בעידן פלוס, ולמה אני

רוצה להיות בעידן פלוס. כמו שהסברתי

השינוי בסטטוס קוו הוא שכיום יש חובת

נשיאה שלי בכל השידור הרב-ערוצי בהוט

ובים. בהצעת החוק הזאת שהוועדה דנה בה

הולכים להקים מפעיל רב-ערוצי נוסף. לכן יש

שינוי בסטטוס קוו.

<היו"ר איתן כבל:>

למה לא ביקשתם - - -

<דב אברמוביץ:>

כיום עידן פלוס זה מערך טכנולוגי להפצת

שידורי ברודקסט. זה הכול. זה גם מה שנאמר

בזמנו. זה בסך הכול מערך טכנולוגי. לכן לא

נגרע מצבך מזה שכיום אני לא נמצא בעידן

פלוס. אבל היום אתם הולכים לבנות מתחרה

להוט ולים. כיום הסטטוס קוו הוא שיש לי

חובת נשיאה בכל השידור הרב-ערוצי. לכן

כשאתה אומר שתקים מישהו שיתחרה, וייקח

נתח שוק ניכר, אבל אתה לא תהיה שם – אתה כן

פוגע בי.

<היו"ר איתן כבל:>

זה לא שמישהו אחר - -

<דוד ביטן (הליכוד):>

- - -

<היו"ר איתן כבל:>

הוא ייכנס למשא ומתן. שישלם להם ויעלה.

<דוד ביטן (הליכוד):>

למה אתה נמנע מהעניין הזה?

<היו"ר איתן כבל:>

הוא רוצה שיהיה לו מסלול ירוק.

<דב אברמוביץ:>

ערוץ קניות זה מודל מסחרי מיוחד. לכן יש

לו גם חובת נשיאה, כיוון שלא קונים אותו

כמינוי. אתה לא אומר שאתה רוצה מינוי

לערוץ הקניות. זה ערוץ שהוא שם ואתה מבקר

בו וקונה מדי פעם. זה המודל המסחרי שלו.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אז למה אתה לא רוצה להגיע להסכם?

<איתמר חרמון:>

למען הדיוק, לערוץ הקניות היום יש רישיון

מיוחד בהוט. במובן הזה הוא חייב נשיאה.

בים זה על בסיס הסכמה מסחרית.

<דוד ביטן (הליכוד):>

למה אתה לא יכול לעשות את זה בעידן פלוס?

<דב אברמוביץ:>

עידן פלוס יעדיפו להעלות בקיבולת שיש להם

ערוץ פרימיום שמבחינתם יהיה יותר

אטרקטיבי למשוך מינויים מאשר ערוץ קניות.

ערוץ קניות צריך להיות בפלטפורמה, אבל לא

ילכו ויעשו איתי את ההסכם הראשון כדי

להעלות אותי. בלי החשיפה הזאת אני לא יכול

לשרוד.

<היו"ר איתן כבל:>

דב, אנחנו נגיע לסעיף הזה. אני רק אומר לך,

אני לא אוכל.

<דב אברמוביץ:>

עוד נקודה אחת. הכלל הראשון ברפואה וגם

ברגולציה זה קודם כול – אל תעשה נזק. כרגע

כל הגורמים הנוספים שאולי יעלו – הם לא

עלו. כרגע יש ערוץ שהשאלה היא לא האם לתת

לו רישיון או לא לתת לו. הוא קיים. כבר

החליטו שיש לו אינטרס ציבורי, והממשלה

עשתה מכרז כדי לתת לו את הרישיון שיש לו.

אל תהרגו אותו.

<עמית ליאור:>

- - -

<היו"ר איתן כבל:>

עמית ליאור, הוא דיבר אליך? אתה גם רוצה

לגבות ממנו אחוזים מהיצירה?

<קריאה:>

- - -

<היו"ר איתן כבל:>

תירגע. גמרנו את עניינכם. אל תתערב

בעניינם של אחרים.

<דב אברמוביץ:>

הקמתם אותו; יש מאות משפחות שמתפרנסות

ממנו. יש אינטרס ציבורי שאולי לא כולם פה

חושבים שהוא קיים, אבל הוא קיים.

<היו"ר איתן כבל:>

דב, תודה. אני לא השתכנעתי. אנחנו נגיע

לסעיף, ונקיים את הדיון.

שני נושאים אחרונים: מי רשאי להשתתף?

זכיין ישראלי או לפתוח את זה גם לחו"ל? אני

מציע שזה יהיה במתכונת שאת הצעת את זה,

נדמה לי. נכון?

<דנה נויפלד:>

כן. אבל אני רוצה להזכיר. כל הנושאים

שעולים פה הם מאוד חשובים, אבל בסוף צריך

לזכור שאם רוצים שיהיו מתמודדים במכרז אז

כל תוספת מטילה עוד הגבלות שיצמצמו את

מספר המתמודדים.

מה המגבלות כרגע להתמודד במכרז בתחום

התקשורת? א', יש הגבלה של בעלויות צולבות.

זה קיים בכל חקיקת התקשורת - -

<היו"ר איתן כבל:>

בינתיים קונים לא רע.

<דנה נויפלד:>

אני רק אומרת מה המגבלות.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי.

<דנה נויפלד:>

שנית יש עכשיו חוק הריכוזיות. יש מגבלות

על חוק הריכוזיות. אחרי שהורדנו את

המגבלות של תחום הבעלויות הצולבות,

הגבלנו את המתמודדים בישראל, הגבלנו את

הריכוזיים שגם הם לא יכולים, ועכשיו

אנחנו גם מצמצמים את המתמודדים מחו"ל. אז

מי יתמודד במכרז הזה?

<היו"ר איתן כבל:>

אני לא אמרתי - -

<אסף וסרצוג:>

השאלה היא מה הערך.

<היו"ר איתן כבל:>

אם יבוא מיליונר מקטאר - -

<אסף וסרצוג:>

אבל זה מגבלות אחרות שיש לך.

<דנה נויפלד:>

יש מגבלות אחרות.

<אסף וסרצוג:>

גם על חברות תשתית יכולה להיות בעלות זרה.

יש הרבה דוגמות לזה.

<דנה נויפלד:>

מיכל, את מציעה שתהיה מגבלה על ישראליוּת?

<מיכל פליישר:>

- - -

<דנה נויפלד:>

אני שואלת אם את תומכת בהגבלת הבעלויות

על ישראליות.

<מיכל פליישר:>

צריך לשקול.

<היו"ר איתן כבל:>

יש פה דברים שאני אמור לדעת אבל אומרים

אותם בלחישה?

<דנה נויפלד:>

לא.

<היו"ר איתן כבל:>

זה נראה ככה. נשמע, לפחות.

נדמה לי שבדיון הקודם או את או מישהו - -

<דנה נויפלד:>

אני הצעתי את זה. אני אמרתי שזה סוג

הפתרון. אני רוצה להסביר לוועדה מה

ההשלכות של מה שעושים. בסופו של דבר אם

מטילים עוד מגבלה ועוד מגבלה יש לזה

משמעות מבחינת מספר המתמודדים שיכולים

להתמודד.

<אסף וסרצוג:>

השאלה היא מה הטעם בהגבלה. למה זה חייב

להיות ישראלי? ממה אנחנו מפחדים?

<היו"ר איתן כבל:>

למה באחרים הגבלת?

<אסף וסרצוג:>

בואו רגע נחשוב. זה לא עולם של לפני חמש

עשרה שנה. יש היום הרבה גופים משדרים,

ובמיוחד יש הרבה תוכן על האינטרנט. השוק

השתנה באופן דרמטי. השאלה היא מה הערך - -

<קריאה:>

היום אין בעלות כזאת?

<אסף וסרצוג:>

יש לנו בעיה עם זה. זה מה שקיים כרגע,

והוועדה מבקשת להגביל.

<דנה נויפלד:>

היום אין מגבלה על הבעלות הישראלית.

העולם השתנה מאז שנכתבה חקיקת התקשורת,

והרגולציה עוד לא השתנתה אף על פי שאנחנו

בוחנים אותה כל הזמן וגם את שאלת

הבעלויות הזרות.

<היו"ר איתן כבל:>

אני מבין את מה שאת אומרת. כבר אמרנו – יש

פה יותר מדי שנות ה-80, אני מסכים אתך. אבל

גם מרגיז אותי שאתם מסדרים את החיים לפי

הרצונות שלכם.

<דנה נויפלד:>

אז לפי מה?

<היו"ר איתן כבל:>

אני אסביר.

<דנה נויפלד:>

אז אם אנחנו לא - - - רגולציה זה לא טוב - - -

<היו"ר איתן כבל:>

את הבנת למה התכוונתי, דנה? את מפרשנת

אותי? אני אשתוק. עד היום הזה, אלא אם כן

תגידי לי בעבר, כל המגבלות שאמרו שתושב

חוץ לא יוכל להשתתף בטלות ולא קיימות, אלא

אם כן יבדקו וימצאו שהוא סוכן CIA מוסווה

למחבל מדעאש שרוצה להיכנס. ברמת העיקרון

מה שאת אומרת פה זאת הצהרה חשובה. את

אומרת שמהיום והלאה משרד התקשורת ומשרד

האוצר אומרים שמגבלת חו"ל היא לא מגבלה.

<דנה נויפלד:>

זה לא מה שאמרתי.

<היו"ר איתן כבל:>

אני מתכוון שאם חלילה לא נמצא - -

<אסף וסרצוג:>

אם אין מגבלה ביטחונית למה אנחנו צריכים?

זה משהו ישן.

<היו"ר איתן כבל:>

אל תיתן לי תשובה כזאת. אתה תסביר לי כך.

אל תגיד לי משהו ישן. אתה יכול להגיד לי

אחד מהשניים – אני יודע להסביר, ואני

אסביר לך. אל תגיד לי משהו ישן. היו אז

נימוקים. אתם יכולים להגיד שאתם לא

זוכרים מה הנימוקים, ואנחנו נחזור

ונסביר.

<דנה נויפלד:>

יש נימוקים, והיו נימוקים. השאלה אם זה

רלוונטי היום ב-2017.

<היו"ר איתן כבל:>

איזה נימוקים, למשל?

<דנה נויפלד:>

אני אסביר. כאשר התחילו לפתוח את תחום

התקשורת לתחרות היו גורמים מעטים שנכנסו.

כשעשו את התיקון לחוק הרשות השנייה היה

בעל זיכיון אחד בלבד שנתנו לו מונופול.

אחר כך בשידורי הכבלים ובשידורי הלוויין

היה עדיין מספר שחקנים מועט. לא הייתה

הפצה אינטרנטית של תכנים מכל העולם, לא

היו חדשות מכל העולם, ולא היו שידורים

שעברו על גבי אינטרנט כמו "נטפליקס"

שהגיעו מכל מקום ולכל מקום. העולם השתנה.

זה עניין של איזונים – האם זה נכון

להשאיר את זה ביחס לתועלת מול הנזק? זאת

השאלה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני אחשוב על זה עד שנגיע לזה.

<דנה נויפלד:>

מה שהצעתי בפעם הקודמת זה שאם אדוני

מתעקש על כך שתהיה מגבלה אז נכתוב אותה

באותו אופן שחלה - - -

<היו"ר איתן כבל:>

זה מה שהצעתי מלכתחילה. בסדר. עד שנגיע

להוט.

דבר אחרון. אני מזכיר לכם את הדבר הבא:

אתם זוכרים שאנחנו אמרנו שערוץ ייעודי לא

יוכל - -

<דנה נויפלד:>

ערוץ ייעודי שמשדר חדשות, אמרנו.

<היו"ר איתן כבל:>

אתם רוצים שאחזור על זה? הוא יכול לגשת

ולרכוש את הפלטפורמה כי הוא קטן. אתה מבין

את התרתי דסתרי שמתקיים פה? עמית ליאור,

זה לא מכוון אליך. אתה לא צריך להבין.

יש כאן תרתי דסתרי. אתה אומר שהערוץ

הייעודי יכול להשתתף במכרז לרכישת

הפלטפורמה כיוון שהוא ערוץ ייעודי.

<אתי בנדלר:>

ולקבל אחר כך רישיון לשידורים.

<היו"ר איתן כבל:>

כן, גברתי. אנחנו הולכים צעד-צעד. אחרי

שהוא זכה הוא מקבל את האישור לשידורים

ואז הוא מקים ערוץ חדשות. בוקר אחד הוא

נהיה אימפריה.

<מלי פולישוק בלוך:>

זה מה שיהיה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני לא מציע לאף אחד שיגיד לי שזה לא יהיה.

<קריאות:>

זה מה שיהיה.

<היו"ר איתן כבל:>

לא אמרתי לך. מישהו נוסף לחש פה משהו אחר.

זה ברור לי. אני בא מהמקום שאני העליתי את

זה. לכן אני אומר את זה. זה לא מסתדר לי. את

יכולה להגיד לי שזאת מגבלה. אני רוצה לזה

פתרון כי זה לא הוגן. הקרב הוא על מי שיהיה

לו חדשות. עם כל הפטפוטים שאנחנו מפטפטים

הרי ברור שהסיפור הוא מי תהיה לו אפשרות

להקים ערוץ חדשות. אני רק אומר את זה,

וכשנגיע לסעיף אני רוצה פתרון. את יודעת

למה אני מתכוון.

<דנה נויפלד:>

עדיין ערוץ נישה.

<היו"ר איתן כבל:>

מה עוד נשאר לנו?

<אסף וסרצוג:>

נראה לי שזהו.

<היו"ר איתן כבל:>

דבר אחרון – עכשיו אנחנו מגיעים לדמי

הפצה. אתה יכול, בבקשה, להתייחס?

<אסף וסרצוג:>

כן. הערוצים המסחריים ביקשו לא לשלם דמי

הפצה.

<איתמר חרמון:>

גם הייעודיים.

<אסף וסרצוג:>

גם הייעודיים, נכון. זה מה שהעלו פה קודם.

<היו"ר איתן כבל:>

זה הסעיף כמעט האחרון, ואז עוברים לקרב

ההצבעה.

<אסף וסרצוג:>

הייתה טענה של הערוצים המסחריים שהם לא

צריכים לשלם דמי הפצה לאחר ההפרטה. אפשר

לחזור על הטיעונים - -

<היו"ר איתן כבל:>

אני אומר את זה בקול. הערוצים המסחריים, 22

ו-10, אומרים את הדבר הבא. אתם עושים מעשה

זימרי ומבקשים שכר כפנחס. דהיינו לא

מספיק שקמה הפלטפורמה החדשה אנחנו

נותנים לה את הריח ואת הכוח. אנחנו בכלל

חשבנו שהם ישלמו לנו. עכשיו אנחנו מוצאים

את עצמנו במצב שזו לא, אף זו. לא רק שבמידה

רבה אנחנו עוגנים של הפלטפורמה החדשה,

אנחנו עוד נדרשים לשלם לה. זה שיגעון, לא

מקובל עלינו. המדינה רוצה שתהיה לה

פלטפורמה מתחרה נוספת, למה אתם כופים את

זה עלינו? אני אגיד לך משהו - -

<אתי בנדלר:>

הטענה הזאת עלתה בהקשר לשידורים שלהם

בכבלים ובלוויין ולא בהקשר של עידן פלוס.

<נגה רובינשטיין:>

הטענה עלתה בדיוק בהקשר זה.

<אתי בנדלר:>

אבל אני רוצה לחדד את זה.

<היו"ר איתן כבל:>

הם אמרו את זה לגבי הוט ויס כי הם ביקשו

שתהיה להם פלטפורמה משלהם. הם הציעו. אני

זוכר הכול היטב. הם טענו את אותה טענה

לגבי הוט ויס. זה ירד מהפרק, אני לא פותח

את זה. מיכל, את לא צריכה להיות מודאגת, זה

לא נוגע אלייך. הוא אומר, אוקיי, כבר תקעתם

אותי עם הוט ויס, זה מה שאני עושה כבר כל

השנים - -

<מיכל רפאלי כדורי:>

אנחנו מפיצים אותם כבר שש-עשרה שנה.

<היו"ר איתן כבל:>

הם מוכנים להפיץ אותך.

לכן אני אומר שבנקודה הזאת אני לא יודע

להגיד שזה טיעון מופרך. אנחנו נעסוק בו

בהרחבה כשנגיע. אני רק הצפתי אותו בגדול.

אתם רעבים? אנחנו יוצאים להפסקה.

<לאה ורון:>

הדיון יתחדש ב-20:20.

<(הישיבה נפסקה בשעה 20:00 ונתחדשה בשעה

20:30.)>

<היו"ר איתן כבל:>

שלום לכולם. אני מחדש את הישיבה. אנחנו

מתחילים את ההקראה.

<אתי בנדלר:>

אנחנו בפסקה (3).

<היו"ר איתן כבל:>

באיזה עמוד?

<אתי בנדלר:>

חוזרים אחורה לכל הסעיפים שעדיין לא

הוקראו.

<קריאה:>

נושא דמי הפצה יהיה בהמשך?

<היו"ר איתן כבל:>

אני רק שמתי את הדברים. סרקנו את כל

הנושאים שנשארו פתוחים בפעם הקודמת.

אמרנו מה הסיכומים שהגענו אליהם – יותר

טובים, פחות טובים. וכשנגיע רציתי שכל אחד

יבין ויהיה לו סיפק לחשוב על הדברים, ולא

יקבל את זה בהפתעה לכאן ולכאן. אמרנו

שכשנגיע לדיון עצמו נרחיב את הדברים.

צריך להתחיל את ההקראה.

<לאה ורון:>

עמוד 255.

<אתי בנדלר:>

יש כאן נוסח עם המון שינויים.

<לאה ורון:>

שאנחנו לא קיבלנו אותו.

<אתי בנדלר:>

אנחנו בסעיף 18(3), תיקון סעיף (2). יש שם שתי

הצעות: אחת תיקון כותרת השוליים שהוצבע

כבר, ועכשיו יש הנושא של סעיף (ב) שהוא

תיקון סעיף קטן (א).

<היו"ר איתן כבל:>

את בקיאה בחומר, חגית?

<חגית ברוק:>

כן, כן.

<אתי בנדלר:>

את צריכה להקריא מהנוסח המתוקן.

<לאה ורון:>

תתחילי להקריא, בבקשה.

<חגית ברוק:>

הקראנו את זה כבר בנוסח המתוקן, אבל אני

יכולה להקריא שוב.

<אתי בנדלר:>

תקראי את זה. זה כל כך קצר.

<חגית ברוק:>

(הקראה):

(ב) בסעיף קטן (א), במקום "הגורם המפעיל;

הודעה" יבוא "הגורם המפעיל; מינוי גורם

פרטי ייעשה בדרך של מכרז; הודעה";

<היו"ר איתן כבל:>

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף (3)(ב) – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (3)(ב) אושר.

<היו"ר איתן כבל:>

הסעיף אושר.

סעיף (ג), בבקשה.

<חגית ברוק:>

(ג) ו-(ד) אושרו.

<אתי בנדלר:>

קראי את סעיף (ה). אני רוצה להסביר מדוע זה

לא הוצבע. זה לא הוצבע בגלל שתי שאלות: א',

שאלת הישראליות; ושנית, האם ערוץ ייעודי

שמשדר חדשות יכול להגיש מועמדות למכרז.

אז קודם אני מציעה שאדוני יגיד מה ההכרעה

בקשר לעניין הזה, ומה הוא מביא להצבעה כדי

שנדע אם צריך לשלב את זה בנוסח או לא.

<היו"ר איתן כבל:>

דנה, חשוב יותר שאת תתייחסי בעניין הזה.

יש כאן שתי נקודות שאני רוצה לתת להן

מענה. אני מוכן ללכת על מצב שבו יש רוב

ליזם חוץ, ואפילו רוב משמעותי. אבל חשוב

שבפרויקטים בסדר גודל כזה יהיה גם חלק

למשקיע ישראלי.

<דנה נויפלד:>

- - -

<רותם הורוביץ:>

סליחה, אני מרשות ההגבלים העסקיים. בהמשך

לדברי הממונה היום בצהריים חשוב לנו מאוד

להגיד שהממונה רואה חשיבות שיצטרפו כמה

שיותר גורמים כאפשרות למכרז.

<היו"ר איתן כבל:>

שכנעת אותי. תודה. רק התחלת – שכנעת אותי.

רק אמרת "הממונה", זה נפל עלי כקסם.

יחד עם זאת לגבי העניין של הערוץ הייעודי

ובעל רישיון - -

<אתי בנדלר:>

בעל רישיון לשדר חדשות לא יוכל להיות - - -

<היו"ר איתן כבל:>

אם הוא יוכל הוא יוכל. אבל הוא לא - -

<אתי בנדלר:>

הוא לא ימונה לגורם מפעיל פרטי.

<מירי נאור אליאס:>

אני רוצה לציין שאתם מדברים פה על ערוץ

ייעודי שיכול לשדר חדשות, והוא יקים חברת

חדשות ויהפוך לפלטפורמה גדולה ומשפיעה.

קחו לדוגמה את ערוץ 9 שכבר היום יש לו

אישור לשידור חדשות. האישור הוא מאוד

מצומצם. אני מתייחסת, כמובן, גם לערוץ 20

וגם לערוץ שלנו. אם וכאשר הוא יתקבל הוא

יהיה באותה מתכונת, ויהיה אישור לשידור

מהדורת חדשות יומית – לא להקמת חברת

חדשות או איזושהי רפורמה. אני רק מבקשת

לשים את הדברים על דיוקם.

<היו"ר איתן כבל:>

אני רוצה להזכיר לך שמצד אחד גברתי רוצה

שנוותר על דמי הפצה כי אתם לא יכולים,

ומצד שני את אומרת – אולי תהיו אימפריה?

<מירי נאור אליאס:>

להיפך, אני אומרת שאנחנו לא נהיה אימפריה

גם אם נרצה כי אנחנו לא ערוץ ברודקסט,

ואין לנו האפשרות הזאת.

<היו"ר איתן כבל:>

אז מה זה משנה?

<מירי נאור אליאס:>

זה היה החשש של אדוני שערוץ ייעודי שיש לו

אישור לשדר חדשות ויקבל את הפלטפורמה

יוכל להפוך לגוף בעל השפעה מאוד גדולה.

אני רק מציינת שזה לא יכול לקרות. זה הכול.

<מלי פולישוק בלוך:>

גם אם הוא קונה את המפעיל החדש?

<מירי נאור אליאס:>

אישור לשידור חדשות בערוצים הייעודיים

הוא אישור מאוד מצומצם. זה לא אישור כמו

שיש לערוצי הברודקסט להקים חברת חדשות.

ערוץ 9 שיש לו אישור כבר היום משדר מהדורת

חדשות יומית. זה גם האישור שערוץ 20 - -

<היו"ר איתן כבל:>

אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה.

<מירי נאור אליאס:>

אני פשוט רוצה לדייק את הדברים, זה הכול.

זה נהיה נושא מאוד גדול, והוא לא נכון.

<היו"ר איתן כבל:>

דנה, בבקשה.

<דנה נויפלד:>

הוועדה צריכה להצביע.

<לאה ורון:>

אנחנו רוצים לקבל את ההתייחסות שלכם

להערות של עורכת הדין מירי נאור אליאס.

<דנה נויפלד:>

אין לנו התנגדות.

<חגית ברוק:>

יש לנו עוד שינויים.

<אתי בנדלר:>

שאת קראת?

<חגית ברוק:>

לא. יש אמות המידה.

<אתי בנדלר:>

אמות המידה זה סעיף קטן (ג1).

<חגית ברוק:>

(ג)(2).

<אתי בנדלר:>

אנחנו מדברים על סעיף קטן (ה) שבו מוסיפים

את סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג)(2).

<חגית ברוק:>

ב-(ג)(2) אנחנו רוצים להוסיף את התוספת

שמכוונת את נושא אמות המידה. זה בתוך (ג)(2).

אני אסביר את השינוי של אמות המידה בסעיף

(ג)(2) שאותו אנחנו מבקשים להוסיף. סעיף

(ג)(2) זה סעיף השיקולים שיובאו בחשבון בעת

מינוי גורם מפעיל פרטי. היום השיקולים

שכבר כתובים בנוסח שהוגש והונח הם

מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום

השידורים, שיקולים שבטובת הציבור, התאמתו

של המבקש לפעול כגורם מפעיל ותרומת מינוי

הגורם המפעיל הפרטי לתחרות בתחום

השידורים. על ארבעת השיקולים הללו אנחנו

רוצים להוסיף עוד שני שיקולים: גובה דמי

ההפצה המוצעים; היקף ההשקעות המוצע

בהפקות מקומיות. שני השיקולים האלה

מדברים על מה שביקשו כאן ועלה בוועדה.

<אתי בנדלר:>

אני רק רוצה לוודא האם זה ברור שכשמדברים

על גובה דמי ההפצה המוצעים זה בעצם גובה

דמי ההפצה שהמציע מציע לגבות מכל הגורמים

שהוא יפיץ - -

<דנה נויפלד:>

זה לא ברור עד הסוף?

<אתי בנדלר:>

רגע אחד.

- - וכן האם ברור שהשיקול הזה אומר שככל

שהוא יציע סכום נמוך יותר יש לו יתרון

בעניין. זאת הנקודה שעליה דיברה הוועדה.

<חגית ברוק:>

מבחינת השאלה מי גובה ממי אני לא חושבת

שיש אופציה אחרת. זאת אומרת תמיד גובה דמי

ההפצה יהיה אותו גובה שהגורם המפעיל

גובה.

<אתי בנדלר:>

אני רוצה להזכיר שאסף דיבר רבות על כך

שכתוצאה מהפרטת המערך הזה צפוי שדמי

ההפצה יירדו באופן ניכר. צריך להביא לידי

ביטוי באיזושהי דרך שזה היעד של המכרז

הזה, בין היתר – להוריד את דמי ההפצה.

<אסף וסרצוג:>

אצלנו זה לא אמות מידה.

<אתי בנדלר:>

בסדר, אני רק לא בטוחה שהנוסח הזה יספק את

המענה.

<אסף וסרצוג:>

מאידך לא רוצים להעמיד את זה כדי שזה יהיה

יותר גבוה. אבל אפשר לחשוב על משהו.

<אתי בנדלר:>

לחשוב על משהו. אני לא יודעת כרגע אם

הפחתת דמי הפצה לעומת דמי הפצה שנגבים

ערב תחילת החוק או יעד של הפחתה – משהו

כזה כדי להביא לידי ביטוי את הרעיון הזה.

בסדר?

<חגית ברוק:>

שיעור הפחתת דמי הפצה?

<אתי בנדלר:>

לא. כי הוא יציע דמי הפחתה. הוא לא יציע - - -

<חגית ברוק:>

הוא לא יציע ביחס לזה.

<אתי בנדלר:>

צריך למצוא את הניסוח שיביא לידי ביטוי

את הדעת של הפחתת דמי הפצה.

<היו"ר איתן כבל:>

בדיוק. מה שחשוב.

בבקשה, ניסים טל.

<ניסים טל:>

אני מעידן פלוס. השר אמר שמפעיל פרטי

יפעיל את זה ב-30% פחות. אז אני מציע שדמי

ההפצה ירדו ב-30% לעומת מה שקיים היום.

<עמית ליאור:>

דמי הפצה - - -

<היו"ר איתן כבל:>

לא, לא. זה לא קשור אליך.

<אסף וסרצוג:>

זה לא קשור אליך. דמי הפצה על המערך

החינמי לא קשורים לחלק של בעל הרישיון

והערוצים הנוספים.

<אתי בנדלר:>

אם כך אפשר להצביע על כל סעיף קטן (ה). שני

נושאים: א', לגבי הערוץ הייעודי שיש לו

רישיון לשדר חדשות; ושנית, להוסיף את שתי

אמות המידה הנוספות שדיברנו עליהן כאן.

<חגית ברוק:>

אני מזכירה שהיו עוד שינויים בסעיף

שהקראתי בפעם הקודמת בעניין בעל עניין

ובעל שליטה.

<אתי בנדלר:>

נכון.

<אסף אמיר:>

אפשר להסביר לנו את ההפקות המקומיות? מה

המשפט שאתה אומר שהוא חלק מזה?

<היו"ר איתן כבל:>

שיש חובה.

<אסף אמיר:>

כן, אבל מה הנוסח?

<אתי בנדלר:>

זה לא הנוסח המדויק. אחת מאמות המידה זה

היקף ההשקעות בהפקות מקור.

<היו"ר איתן כבל:>

אנחנו פה לקראתכם. זה סעיף שהוספנו אותו

למכרז.

<אסף אמיר:>

אני מנסה לחשוב אם זה מספק.

<היו"ר איתן כבל:>

אסף, זה מעבר לזה. אני נתתי את זה אקסטרה.

אני לא נכנס לזה. יש המועצה. מעבר למועצה

אמרנו שנוסיף גם בתוך החוק כדי לתת לזה

שלייקס.

<אתי בנדלר:>

זה מעבר. אני רוצה להסביר - -

<אסף אמיר:>

כי לי נקלט יותר - - - תרומתה לתרבות

הישראלית.

<אתי בנדלר:>

לא, לא.

<היו"ר איתן כבל:>

לא, אמיר. אפשר לשים גם זיקוקי דינור.

<אסף אמיר:>

האמירה "מגוון". משהו.

<היו"ר איתן כבל:>

לא, אסף. בפעם הקודמת זה לא הופיע בכלל. זה

בא מצדי ומצדה של היועצת המשפטית.

<אסף אמיר:>

אנחנו מברכים על זה.

<היו"ר איתן כבל:>

נתנו יד. תעשה לי טובה, אל תעשה אותי נכה

גם בשנייה.

<אסף אמיר:>

על מה יד?

<היו"ר איתן כבל:>

הוספנו את זה. די.

<מלי פולישוק בלוך:>

אתה יכול לחזור על המשפט?

<היו"ר איתן כבל:>

הוספנו את אמות המידה.

<אתי בנדלר:>

חובת השקעה מינימלית אתם סיכמתם. אבל

מעבר לזה, אם הוא ירצה יותר הוא יקבל

ניקוד יותר גבוה.

<היו"ר איתן כבל:>

היועצים המשפטיים אמרו מלכתחילה שזה

אפילו לא נדרש כי זה - -

<אסף אמיר:>

ברזלים.

<היו"ר איתן כבל:>

לא. זה נתון לוועדת המכרזים. לא נפתח את

הדיון. סיכמנו, הלכנו לקראתכם – נגמר

הסיפור.

כן, סלוצקי.

<חיים סלוצקי:>

אני רק רוצה לדעת, כשאתה אומר "אמות מידה",

מה החוזק של אמת המידה? הרי למכרז אתה

מכניס סעיפים לפי אחוזים. מה שיעור הפקות

המקור בחישוב בשביל לזכות במכרז?

<היו"ר איתן כבל:>

חיים, אני לא אפתח את הנושא כל פעם לכל מי

שלא היה גם אם הוא חבר שלי.

<חיים סלוצקי:>

אני רק שואל שאלה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני אסביר. הסעיף הזה הוא סעיף שלייקס. לא

היה אמור להיות סעיף כזה בחוק בכלל.

היועצת המשפטית ושכנעה אותי להכניס את

אמות המידה כדי לתת משנה תוקף ורוח גבית

לוועדת המכרזים. אני לא רוצה לפתוח את זה

יותר ממה שזה. בסוף הסמכות נתונה לוועדת

המכרזים. לכן עשינו פה טוב, אז אל תכריחו

אותנו עכשיו ליותר מזה.

אנחנו מצביעים. מי בעד סעיף קטן (ה) עם

התיקונים ועם התוספות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף (ה) – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ה) אושר

<היו"ר איתן כבל:>

בעד- פה-אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים.

סעיף (ה) אושר. תודה.

<אתי בנדלר:>

סעיפים קטנים (ו), (ז), (ח) הוקראו, למיטב

ידיעתי.

<לאה ורון:>

הוקראו ואושרו. גם פסקה (4).

<דנה נויפלד:>

פסקה (4) לא אושרה.

<חגית ברוק:>

לא.

<לאה ורון:>

לא. אבל (1) ו-(2).

<היו"ר איתן כבל:>

יש לי בקשה. בכל פעם שאנחנו מגיעים לאחד

הסעיפים שהתייחסנו אליהם תסבו את תשומת

לבנו.

<דנה נויפלד:>

עכשיו אנחנו מגיעים לקביעת דמי הפצה.

<קריאה:>

שאלת הבהרה – הוכרע משהו לגבי דרישת

הישראליות? כי לא הצלחתי להבין מה הכריע

אדוני.

<היו"ר איתן כבל:>

אנחנו לא הכרענו. אמרתי שאני מוותר על

העניין של הישראליות.

<מלי פולישוק בלוך:>

לגמרי או על חלק?

<היו"ר איתן כבל:>

הנציגה של הממונה אמרה את מה שאמרה,

ואמרתי שאני מקבל את העמדה שלה, והמשכנו.

אנחנו בסעיף דמי הפצה.

<דנה נויפלד:>

הסעיף הבא שלא אושר זה פסקה (4) בעמוד 256.

<חגית ברוק:>

בסעיף קטן (4) סעיף קטן (א) לא אושר.

<דנה נויפלד:>

נכון. כל סעיף קטן (א) לא אושר בגלל פסקה (4)

שמדברת על דמי הפצה.

<אתי בנדלר:>

אצלי כתוב שחלק אושר.

<לאה ורון:>

גם אצלי כתוב שחלק אושר.

<דנה נויפלד:>

אצלנו כתוב ש-(ב), (ג) ו-(ד) אושרו.

<אתי בנדלר:>

נכון.

<היו"ר איתן כבל:>

נכון.

<דנה נויפלד:>

לא אושר, וזה בגלל פסקה (א).

<היו"ר איתן כבל:>

נכון, דמי הפצה.

אסף ודוד, אני רוצה שתקשיבו. אנחנו נוגעים

באחד הנושאים החשובים בתוך כל המלל

והדיבורים. אני אומר את דעתי, ואם צריך

אנחנו נאשר את כל הדברים, ואם צריך שנעשה

עוד סיבוב בתוכנו אז נעשה.

ערוץ 22 ו-10 טענו טענה שאמרתי אותה לפני

שיצאנו להפסקה מהחלק הראשון. אמרתי

שערוצים 22 ו-10 רצו מלכתחילה שהם יפיצו את

השידורים שלהם כי אין להם יותר עניין

לשלם להוט ולים. הפרשה הזאת הסתיימה נכון

לרגע זה. היא לא על סדר יומנו. הם אומרים

שהם כבר כלואים שנים בהוט ובכבלים, והם

מוותרים על העניין הזה, אבל הם טוענים

שעכשיו עושים מכרז לפלטפורמה חדשה שהיא

פלטפורמה פרטית, שאמורה להיות פלטפורמה

שמתחרה בהם, וגם הם יצטרכו לשלם כסף כדי

לסייע להם בתחרות מולם. זאת הטענה, ואני

מוכרח לומר לכם שיש בה הרבה שכל.

<דוד ביטן (הליכוד):>

זה נשמע טוב מאוד, הטענה הזאת. זאת טענה

נכונה.

<היו"ר איתן כבל:>

מצד שני יש הטענה של האוצר שבסופו של דבר

צריך לתת את אותו אינסנטיב ליזם שיזכה

במכרז לנהל את העסק.

<אסף וסרצוג:>

זאת לא בדיוק הטענה. אפשר לחדד?

<היו"ר איתן כבל:>

בבקשה.

<אסף וסרצוג:>

בסופו של דבר הערוצים מופצים היום על גבי

המערך בחינם. גם אחרי שהמערך יופרט חלק

ההפצה החינמי יישאר. זאת אומרת שאותם

ערוצים יופצו חינם. זה אומר שהגורם

המפעיל הפרטי יהיה מחויב, בניגוד להוט

ולים, להציע לכל צרכן ואזרח במדינת ישראל,

לראות את הערוצים האלה חינם. לכן המשמעות

היא לא רק אינסנטיב אלא אפילו הפוך – הוא

יצטרך לשלם עבור הפצה של ערוצים שהוא לא

רואה.

<דוד ביטן (הליכוד):>

מי יצטרך?

<אסף וסרצוג:>

הגורם המפעיל.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אתה רוצה שהרפורמה תיעשה על חשבון ערוץ 22

ו-10?

<אסף וסרצוג:>

למה רפורמה? זה המצב הקיים היום.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אבל אתה רוצה להכניס עוד דברים. מה שיש

היום הוא לא רלוונטי.

<היו"ר איתן כבל:>

אתה צודק. אסף, אני אסביר לך איפה אתה טועה

פעמיים. כשזה היה חלק מהפרויקט של המדינה,

המדינה ידעה לכפות את העניין הזה.

דוד, אני לא רוצה לעשות דברים פה בכפייה.

אנחנו נגמור עם זה.

<דוד ביטן (הליכוד):>

מה זה בכפייה? אין לי ביקורת, אבל אי אפשר

להתנהל בצורה הזאת. אנחנו לא יכולים

להתחנן אליהם כל הזמן.

<היו"ר איתן כבל:>

אני לא חלק מהקואליציה. אתם רוצים - - -

תלכו.

<דוד ביטן (הליכוד):>

זה לא שייך. אי אפשר ככה. - - - אבל איפה

שהטענה צודקת אני לא מוכן לקבל - -

<אסף וסרצוג:>

- - -

<דוד ביטן (הליכוד):>

אני אומר לכם את זה בכל ישיבה, לא בוועדת

הכלכלה. אתם אוהבים לעשות רפורמות על

חשבון אחרים, לא על חשבון האוצר. כשזה על

חשבון האוצר הרפורמה לא מתקבלת, אין

רפורמה. אז, תשמע, יש גבול. אתם באתם עם

הצעה של עידן פלוס. זאת הצעה מצוינת. אבל

אי אפשר שהמימון ייעשה רק על-ידי אלה

שקיימים. אם כדי שהצרכן ייהנה האוצר צריך

להכניס יד לכיס שיעשה את זה.

<אסף וסרצוג:>

כל הערוצים הציבוריים זה המדינה.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אתם מקבלים זיכיונות על כל דבר. על מה אתה

מדבר?

<אסף וסרצוג:>

לא. ערוץ 1, 23, 33 - -

<דוד ביטן (הליכוד):>

אל תזכיר לי את ערוץ 1, בסדר?

<היו"ר איתן כבל:>

אל תזכיר את התאגיד בבית התלוי.

<דוד ביטן (הליכוד):>

בינתיים ערוץ 1 היה בעלים של קרקעות

שלקחתם על שמכם, מכרתם אותן, וקיבלתם הרבה

כסף. עכשיו אתם אומרים, זה שלנו, זה על

שמנו. בוא לא ניכנס לסוגיה הזאת, בסדר? אתם

לא מפסידים אף פעם, בשום רפורמה.

<אסף וסרצוג:>

חבר הכנסת ביטן, אם מחר בבוקר ערוצים 22 ו-10

לא יופצו חינם על המערך, כלומר הגורם

המפעיל הפרטי יוכל לקחת עליהם דמי מנוי

אז אני מסכים אתך.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אני רוצה תקופת זמן מסוימת.

<אסף וסרצוג:>

אתה מבין את הטענה?

<דוד ביטן (הליכוד):>

אחר כך נראה מה יהיה.

<אסף וסרצוג:>

אם הוא לא ישלם לציבור זה לא יהיה אותם

חינם. זה שיקול, זה בסדר, אפשר להחליט את

זה. אפשר להגיד, אני מוריד את 22 ואת 10

מהמערך החינמי.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אתה יודע מה ההצעה שלי בשבילך? כדי

שהציבור ייהנה בוא נחליט שהוט ויס לא

מקבלים שום - - - מהציבור. מה אתה רוצה? - -

<היו"ר איתן כבל:>

דוד, אני רוצה לסכם את זה.

<דוד ביטן (הליכוד):>

- - זה מה שאתה אומר. בוא נחליט שהם לא

משלמים כלום, שהציבור

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]