פרוטוקול מספר 379, ועדת הכלכלה, 06/12/2016

הכנסת העשרים

מושב שני

<פרוטוקול מס' 379>

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ו' בכסלו התשע"ז (06 בדצמבר 2016),

שעה 9:30

<סדר היום:>

<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ו-2016,

בדבר רכב זעיר והתקנים לכסאות גלגלים

ומערכת התראה על השארת ילדים ברכב - לציון

היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם

מוגבלות>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

עיסאווי פריג'

חברי הכנסת:

אורי מקלב

<מוזמנים:>

משפטן במח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים –

דרור וגשל

ממונה נגישות ארצי, משרד המשפטים –

שמואל חיימוביץ

מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות

בדרכים – יעקב שם טוב

לשכה משפטית-אגף הרכב, משרד התחבורה

והבטיחות בדרכים – דוד טמיר

מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות

בדרכים – משה ויצמן

יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים,

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – עמי

רוטמן

מנהל אגף תיאום גורמי חוץ, הרשות הלאומית

לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והבטיחות

בדרכים – מאיר אלרם

עורך תוכן, נציבות שיוויון זכויות לאנשים

עם מוגבלות – עמית לביא

ממונת חקיקה, לשכת עו"ד – מזל נייגו

מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת נגישות

ישראל, ארגוני נכים – מיכל שיק הר-טוב

הנדסת רכב, אגד, מפעילי התחבורה הציבורית

– שמואל שרי

מנהל תכונון ותנועה, חב' נתיב אקספרס,

מפעילי התחבורה הציבורית – נאיף דעקה

מנכ"ל "משדן" תחבורה והסעים, מפעילי

התחבורה הציבורית – אהרון רפאלי

דירקטור, דן תחבורה ציבורית, מפעילי

התחבורה הציבורית – דוד גאליס

קצין בטיחות בתעבורה, חב' דן, מפעילי

התחבורה הציבורית – מוטי אלמוג

קצין בטיחות, חב' דן, מפעילי התחבורה

הציבורית – אברהם בנימין

קצין בטיחות, חב' דן, מפעילי התחבורה

הציבורית – אליעזר ורט

מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה – שוקי שדה

מנכ"לית זמיר נגישות - אביזרים לנכים,

שונות – קרן גולן

עצמאי – ששון חסון

עו"ד, סמנכ"ל אגף מדיניות ממשל וקשרי חוץ,

בטרם – המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות

ילדים

גלית גלעד

מנהל תחום מדיניות ציבורית חברה ערבית,

בטרם – המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות

ילדים – מג'די עיאשי

חבר הנהלה, איגוד קציני בטיחות מקצועיים

בתעבורה – ספי יוסף דיין

מנהל אגף משאבי חינוך, עיריית תל אביב,

נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

– שלמה זוהר

ממונה מערך ההיסעים , עיריית תל אביב יפו,

נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

– דן נוח לכטשיבר

קצין בטיחות, עיריית תל אביב יפו, נציגי

רשויות מקומיות ומועצות אזוריות – אדיר

אטיאס

רכז תקשוב ומטמיע בעיריית תל אביב, נציגי

רשויות מקומיות ומועצות אזוריות – יוסי

אברהם

מפקח ההיסעים, עיריית באר שבע, נציגי

רשויות מקומיות ומועצות אזוריות – שגיב

דוד

מפקח ההיסעים, עיריית חיפה, נציגי רשויות

מקומיות ומועצות אזוריות – אלי המהירי

מורה, עיריית, נציגי רשויות מקומיות

ומועצות אזוריות – ילנה ז'יטומירסקי

יועמ"ש, המועצה הלאומית לשלום הילד –

כרמית פולק-כהן

יו"ר ארגון נכי ישראל, ארגוני נכים –

שלמה ניקוה

יו"ר ע.נכים למען נכים, ארגוני נכים – משה

בר

סטודנט, הקליניקה לזכויות אנשים עם

מוגבלות, הקליניקה לזכויות אנשים עם

מוגבלות – חנוך גדרון

סטודנט, הקליניקה לזכויות אנשים עם

מוגבלות – מתניאל בו שטרית

סטודנטית, הקליניקה לזכויות אנשים עם

מוגבלות – אסתי נצר

בעל חברת גרין פאוור בתנועה - פיתח מוצר

בכיסאות הגלגלים, שונות – עמית אדרי

בעל חברת גרין פאוור בתנועה, פיתח מוצר של

כיסאות גלגלים, שונות – יורם שוחט

נציג ארגון קנ"ף, מלכ"ר – ששון עוזר

יו"ר צ.ב.י., צרכני בריאות ישראל – מידד

גיסין

ס' יו"ר נכים למען נכים, תנו יד לחירש –

יאיר כהן

נוי כץ

שדלן/ית – נועה גונן

שדלן/ית – אורלי בן שמאי

<מנהל/ת הוועדה:>

לאה ורון

<ייעוץ משפטי:>

אביגל כספי

<רישום פרלמנטרי:>

חפציבה צנעני

<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ו-2016,

בדבר רכב זעיר והתקנים לכסאות גלגלים

ומערכת התראה על השארת ילדים ברכב - לציון

היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם

מוגבלות>

<היו"ר איתן כבל:>

בוקר טוב לכם. היום יום שלישי, פעמיים

כי-טוב. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת

המשפטית, רשמת שאני שמח לראות, דובר,

חברות וחברים, מומו, היום, גם במסגרת ציון

היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם

מוגבלות, לקחנו על עצמנו לפתוח את הדיון

היום בנושא תקנות התעבורה (תיקון מס'...),

התשע"ו-2016, בדבר רכב זעיר והתקנים לכסאות

גלגלים ומערכת התראה על השארת ילדים

ברכב. החלק הראשון לגמרי נוגע לעניין

זכויות אנשים מוגבלות, והחלק השני – ביום

הזה שאנחנו כאן, אנחנו גם כבר מנצלים את

ההזדמנות לנסות לעשות עוד דבר טוב למען

אזרחי ישראל.

ראיתי כאן את התקנות. הייעוץ המשפטי שלנו

העיר המון הערות. לא עברתי על ההערות,

ואני אומר את האמת, ואני מקווה שהן בעיקר

ניסוחיות ולא מהותיות.

<לאה ורון:>

כספי תוכל להאיר את עיני הוועדה.

<היו"ר איתן כבל:>

כן, כן. אני אומר שאני מקווה שהרוב זה

ניסוחי ולא שזה הפוך, כלומר שההערות הן

מהותיות. באתי 'לסגור' היום. שיהיה ברור:

לא התכנסנו כאן כדי לדחות תקנות, אלא כדי

להעביר את התקנות. אם יש דברים שצריך

לשייף אותם, אנחנו נשייף אותם, ולא להוציא

תוצאה לא טובה מתחת ידינו. אחד הדברים

שאנחנו משתדלים, לפחות אני מקפיד, הוא שלא

תצא שגגה מתחת ידינו, כך שבסופו של עניין

חקיקה או תקנות שאנחנו מאשרים אותן יהיה

גם אפשר לבצע אותן ולא רק שיהיה סימן ה"וי"

שהן עברו.

ברשותכם, מי מציג את התקנות?

<משה ויצמן:>

אסביר בהסבר מקצועי.

<היו"ר איתן כבל:>

אני מבקש: כל אחד או אחת שמדברים – יאמרו

את השם והתפקיד לפרוטוקול. תודה.

<משה ויצמן:>

אני ויצמן משה, מנהל אגף הרכב במשרד

התחבורה. אתחיל בהסבר כללי על האמצעים

שאנחנו מעמידים בפני הוועדה, ולאחר מכן

נדבר על הניסוח המשפטי. ראשית, אנחנו

מדברים על יחידת הינע חיצונית, שזה מתקן

הנעה קדמי לכיסא גלגלים לאנשים עם

מוגבלויות המונע באמצעות מנוע חשמלי.

בגדול, הבקשה הזאת הגיעה מארגוני הנכים

שנחשפו לאמצעי הזה באירופה. הוא מאוד

מקובל באירופה. באופן אישי, אני ראיתי את

זה.

<היו"ר איתן כבל:>

מומו קדח לי כבר תקופה ארוכה בראש.

<לאה ורון:>

בכל זאת אני לא מבינה.

<משה ויצמן:>

אני אסביר.

<לאה ורון:>

זה מתקן הינע קדמי לכיסא גלגלי שעניינו

בתקנות תעבורה?

<משה ויצמן:>

כן.

<לאה ורון:>

תסביר את ההקשר, בבקשה.

<משה ויצמן:>

כיסא גלגלים הוא כיסא גלגלים והוא נע עם

נכה: אחת כשאנחנו מחברים אליו אמצעי

שהופך אותו למונע, הוא הפך להיות רכב לכל

דבר ועניין.

<לאה ורון:>

הוא ייסע על הכביש?

<משה ויצמן:>

הוא לא נוסע על הכביש.

<היו"ר איתן כבל:>

יש לו התקן קדמי. שמים לו התקן קדמי. ראיתי

את זה.

<משה ויצמן:>

אנחנו פשוט הפכנו את האמצעי - - -

<היו"ר איתן כבל:>

ברגע שההתקן קדמי, כמו שאת רואה את

תלת-האופנים האלה שנוסעים בכבישים או זה

של "אפיקים" - - -

<לאה ורון:>

אבל הוא אומר שהוא לא ייסע בכביש.

<היו"ר איתן כבל:>

הוא לא ייסע בכביש, אבל הוא דומה, אם אני

מכיר בדיוק. אם את רוצה לראות תמונה כזו,

הנה. ניסיתי לתת לך בלי זה, משהו שיסדר לך

את זה בראש.

<לאה ורון:>

אני חסרת דמיון. תשאל את בעלי...

<משה ויצמן:>

ישבנו, הסתכלנו על האמצעי ובחנו אותו

ברמה המקצועית. כדי שנבין מה הכוונה ברמה

מקצועית: אחד – שמכשיר חשמלי כזה, שמשדר

בעוצמה גלים אלקטרומגנטיים, אנחנו לא

היינו רוצים שבחור שיושב בכיסא גלגלים

ויש לו קוצב לב, לדוגמה, זה יפריע לו.

האמצעי עובר בדיקות ואישרנו.

<היו"ר איתן כבל:>

הוא עבר את כל הבדיקות?

<משה ויצמן:>

כמובן.

<היו"ר איתן כבל:>

את כל ה- - -?

<משה ויצמן:>

הבנו את הדרישות, כד להכניס את זה.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי.

<משה ויצמן:>

זהו האמצעי הראשון.

המערכת השנייה – אנחנו מדברים על מערכת

התראה להשארת ילדים ברכב להסעת תלמידים.

<היו"ר איתן כבל:>

זאת אומרת, הסעת תלמידים זה אוטובוסים

בעיקר.

<משה ויצמן:>

אנחנו מדברים על בערך 17,000 אוטובוסים

שמסיעים תלמידים. אנחנו מעריכים שהמערכת

תנוע במחיר בין 500 ל-1,000 שקל. באופן עקרוני, ואעשה זאת הכי קצר שאני יכול, המערכת היא

מסוג - - -

<היו"ר איתן כבל:>

אתה אומר שזה גם מיניבוסים.

<משה ויצמן:>

כן.

<היו"ר איתן כבל:>

אבל היא יכולה גם להיות לרכב פרטי?

<משה ויצמן:>

כל עוד הוא מוגדר ברישיון להסעת תלמידים,

ויש הגדרה כזו, הוא מחויב בחוק.

<היו"ר איתן כבל:>

לא. אני שואל. זה לא עכשיו ברמה של החקיקה.

<משה ויצמן:>

אנחנו עובדים עכשיו - - -

<היו"ר איתן כבל:>

אה, אתה אומר שאתם עובדים עכשיו - - -

<משה ויצמן:>

כרגע, התקנה היא לגבי רכב - - -

<היו"ר איתן כבל:>

לא הבנת אותי.

<משה ויצמן:>

אנחנו עובדים גם על רכב פרטי, אלא שהיום

אין מערכת לרכב פרטי .

<היו"ר איתן כבל:>

זה בדיוק מה ששאלתי. האם אפשר לעשות

למכשיר הזה הסבה לרכב פרטי?

<משה ויצמן:>

זה, ספציפית, לא. התשובה היא: לא. אסביר

למה, וזה בדיוק מה שהתחתי להגיד. המערכת

הזאת מבוססת על רעיון מאוד פשוט: בסיום

הנסיעה הנהג חייב ללכת לסוף האוטובוס,

ללחוץ על כפתור ולחזור חזרה, ואז המערכת

מנוטרלת. אוקיי?

<היו"ר איתן כבל:>

ברור. אוקיי.

<משה ויצמן:>

גם כאן היו מעורבים ארגון "בטרם" ולא מעט

ארגונים שמאוד לחצו, ואני חושב שזו תקנה

שיש בה הרבה מאוד היגיון.

<היו"ר איתן כבל:>

מאה אחוז. אוקיי.

<משה ויצמן:>

אני כבר יודע שחלק גדול מהאוטובוסים כבר

התקינו ללא התקנה. זה הופך להיות חיוב.

האמצעי האחרון, שאנחנו מדברים עליו, זה

כלי רכב זעיר, שנקרא: Quadricycle . זה אמצעי חדש שנוסע באירופה ויש לו דירקטיבה.

<היו"ר איתן כבל:>

מה זה? איך הוא נראה? יש לך תמונות?

<משה ויצמן:>

תחשוב על רכב "סמארט". זה ממה בגודל הזה.

<היו"ר איתן כבל:>

אם כך, מה ההבדל?

<משה ויצמן:>

הוא רכב שמופחת בדרישות. למשל: זה רכב שלא

חייב כריות אוויר, ולא חייב מערכת בלימה

מאוד מתקדמת.

<היו"ר איתן כבל:>

איפה נוסעים בו?

<משה ויצמן:>

בעיר. בעירוני בלבד.

<היו"ר איתן כבל:>

כן, ראיתי את זה. תודה. תיארתי לעצמי שזה

זה.

<לאה ורון:>

גם אני ראיתי.

<משה ויצמן:>

הוא מאוד דומה בגודל הפיזי.

<היו"ר איתן כבל:>

העניין הוא שכשאתה אומר "מוגבל בתוך

העיר", הרי יש ערים כמו תל-אביב וירושלים

ששטח השיפוט שלהן הוא כמו חצי גוש דן. אתה

אומר: כל עוד הוא לא עולה על כבישים

מהירים. זו ההגדרה.

<משה ויצמן:>

נכון. אסור לו לעלות על דרך בין-עירונית.

<לאה ורון:>

מהי מהירותו המרבית?

<משה ויצמן:>

אם אני לא טועה, בעיר מותר עד 50 קמ"ש.

<היו"ר איתן כבל:>

בכל מקרה, בעיר זה נע בין 20 קמ"ש, 30 קמ"ש ועד גג - - -

<משה ויצמן:>

עד 50 קמ"ש.

<היו"ר איתן כבל:>

אני כבר לא מכיר היום הרבה מקומות בתוך

העיר שבהם מותר לך לנסוע ב-50 קמ"ש.

<משה ויצמן:>

מעבר לזה, לא.

<מוטי אלמוג:>

יש.

<קריאה:>

יש.

<היו"ר איתן כבל:>

חברים יקרים, אני לא אמרתי: אין. אמרתי

שכמעט ואין היום בתוך העיר 50 קמ"ש.

<משה ויצמן:>

כמעט ואין.

<היו"ר איתן כבל:>

לא אמרתי: אין. אני גם מסתובב. אני אזרח

ואני נוהג בעצמי ואין לי נהג. אני אומר את

הדברים – אני שם לב. זה בסדר גמור.

<מוטי אלמוג:>

כבוד היושב-ראש, להבהיר את הדברים: יש

ערים כמו עיריית תל-אביב שבהן מותר עד 70

ו-80 קמ"ש בעיר. חייבים להגביל את הכלי הזה

ל-50 קמ"ש, - -

<היו"ר איתן כבל:>

הוא אמר.

<מוטי אלמוג:>

- -וזאת ללא קשר לעיר.

<משה ויצמן:>

אנחנו לא מגבילים אותו. מותר לו לנסוע

בדרך עירונית.

<היו"ר איתן כבל:>

הוא צודק. אי-אפשר לשחק פה משחקים ולהתחיל

להגיד "אה, תפסנו אותך בדרך בין-עירונית..."

– ההתחכמויות האלה שאנחנו מכירים. זה כל

עוד הגדרנו שהוא יכול לנסוע בתוך דרך

עירונית. אני אומר לך שגם מספר המקומות,

ואני יודע שיש מקומות של 70 קמ"ש - - -

<דוד טמיר:>

דרך רוקח-נמיר.

<היו"ר איתן כבל:>

כן, אבל בחייאת. אתה-יודע, כמה רוקח-נמיר?

עוד פעם נגיד רוקח ונמיר? זה מספרים

מאוד-מאוד קטנים. אני לא רוצה – או שאתה

נותן לכלי הזה לעלות לכביש בתוך העיר, וזה

לא שפתאום כל העיר תהיה עכשיו עם הרכבים

האלה.

<דוד טמיר:>

זה כמו שרכב שטח מוגבל.

<היו"ר איתן כבל:>

בסדר, אבל איך קראת לרכב שטח?

<מוטי אלמוג:>

רכב שטח.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה רבה. נמיר זה רכב שטח?

<מוטי אלמוג:>

לא.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה.

<מוטי אלמוג:>

אבל יש רכבים שמותר להם.

<היו"ר איתן כבל:>

נכון, אני יודע. נשמה, יש גם אופני הרים

שאני רוכב עליהם בתוך העיר. מישהו יעצור

אותי?!

<מוטי אלמוג:>

לא. צריך לחשוב על זה.

<היו"ר איתן כבל:>

לא. ברור לי. כל עוד זה לא מהווה גורם

סיכון בטיחותי.

עוד דבר – יקירי, אני תמיד אוהב בוועדה לא

להפריז. למה אני מתכוון ב"לא להפריז"? אם

מחר אני עולה לדרך בגין ולא רואה כביש אלא

רק את הרכבים הקטנים האלה, אני מניח שיהיו

כאלה... אם פתאום העיר תל-אביב תוצף ברכבים

האלה – ובינינו, הלוואי, - -

<מוטי אלמוג:>

למה לא?

<היו"ר איתן כבל:>

- - ואני אומר את זה גם ממקום בטיחותי – אז

יבואו לוועדה ויגידו שחייבים לעשות

הגבלה.

בוקר טוב, עיסאווי.

<משה ויצמן:>

אנחנו חשבנו על זה. הרעיון הוא שזה לא רכב

שטח – זה רכב שנוסע בתוך עיר. במקום

שמותרת מהירות של 70 קמ"ש לא היית רוצה רכב

שנוסע 50 קמ"ש.

<היו"ר איתן כבל:>

בוודאי. אתחיל לנסוע, כשלפני מישהו נוסע

ב-50 קמ"ש? דרך-אגב, חלק מהתאונות נגרמות

כתוצאה מכל מיני רכבים שמרוב זהירות... זה

שמאחוריו מתחיל לאבד את העשתונות ו'חותך'

- - -

<מוטי אלמוג:>

זו שאלה טכנית וזה העניין. אם הוא טכנית

יכול, אין בעיה.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. יאללה, חבר'ה, חבל על הזמן. הבנו את

הרעיון. בכל מקרה, תודה.

<משה ויצמן:>

אני רק אסכם את העניין הזה, ובזה אסיים את

דבריי. את הרכב הזעיר התחלנו במסגרת

ניסוי. הבאנו את הרכבים מאירופה, ערכנו

ניסוי בכמה סוגים של רכבים, ובסוף החלטנו

על קטגוריה מאד ספציפית שאני חושב

שמתאימה לארץ ולנסיעה העירונית. בקיצור,

זה עבר תהליך של ניסוי מאוד ארוך עם ועדות

מקצועיות.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה.

אם יש כאן התייחסויות ענייניות קצרות,

בבקשה, כי אני רוצה לעבור להקראה. בבקשה,

שם ותפקיד. את ביקשת.

<גלית גלעד:>

אני גלית גלעד מארגון "בטרם". נכון, ארגון

"בטרם" היה שותף לנושא תקנת הטכנולוגיה של

שכחה ברכב הסעות. הייתי מבקשת מהוועדה

לשמוע מה קורה עם תקן ברכבים פרטיים,

מכיון שעד היום מתוך 80 מקרים השנה נשכח רק

ילד אחד ברכב הסעות. מתוך 423 מקרים מ-2008

נשכחו רק 41 ילדים בהסעות. לשים את הדגש על

זה זה יפה וזה nice to have, אבל בואו ונסתכל על התמונה נכוחה; הילדים מתים, נשכחים.

<היו"ר איתן כבל:>

גלית, חברתי, אני אענה. את צודקת. קודם כל,

העובדות מדברות בעד עצמן. כשלמדתי בחדר

ובישיבה, אמרו לי: שכר מצווה מצווה. הטענה

שלך היא טענה צודקת לחלוטין, ולאחר מכן

אבקש גם הבהרות לעניין הזה ואנחנו גם

נקצוב להם זמן כדי שיבואו אלינו עם פתרון.

יחד עם זאת, היום הפתרון הוא על רכבי הסעה.

אין לי כוונה לחסום שור בדישו. מה שמונח

בפנינו – אנחנו קודם כל מעבירים אותו. זה

שהמדינה, הרשות המוסמכת, אמורה לפחות

לנסות לתת מענה לעניינים שהם באמת בליבת

הבעיה, אני לא חולק עלייך.

<גלית גלעד:>

יופי. אז יש לי רק דבר אחד שכן קשור לתקנה

הזאת. כולנו יודעים שיש הרבה קווי

אוטובוסים שמשמשים כהסעות, זאת אומרת זה

לא אוטובוס פרופר להסעות.

<היו"ר איתן כבל:>

גברתי, רציתי לשאול זאת.

<גלית גלעד:>

הנה, בבקשה.

<היו"ר איתן כבל:>

את צודקת. יש גם רכבים שעושים את הקו

מבתי-ספר. יש להם קו. אני מכיר את זה

מהיישוב שלי, מכל אחד מהילדים שלי. יש

בוודאי ובוודאי מצב, בתוך מהלך שעות

מסוימות, - -

<גלית גלעד:>

נכון.

<היו"ר איתן כבל:>

- - בבוקר ואחר-הצהריים, שהמסה הקריטית של

הנוסעים היא ילדים.

<כרמית פולק-כהן:>

אני כרמית, היועצת המשפטית של המועצה

לשלום הילד. אני רק אוסיף על דברי חברתי

כאן. אני יודעת שאדוני אמר שאנחנו מדברים

על התקנה הספציפית הזאת, אבל רק לאחרונה

היה דיון בראשות שאשא-ביטון ומקלב.

<היו"ר איתן כבל:>

אני יודע. בוועדת המדע.

<כרמית פולק-כהן:>

נכון.

<היו"ר איתן כבל:>

זה היה משולב עם הוועדה לשלום הילד.

<כרמית פולק-כהן:>

בדיוק. בעצם, משרד התחבורה התכנס ככה

לאיזו שהיא ועדה בין-משרדית, והיה צריך

לתת תשובות. אנחנו שמענו לאחרונה - - -

<היו"ר איתן כבל:>

גברתי, אני לא רוצה "לבזבז", במירכאות, חס

וחלילה – שלא יובן שאני... – את הדיון.

אנחנו התכנסנו כאן לנושא מאד מסוים.

<כרמית פולק-כהן:>

אני יודעת.

<היו"ר איתן כבל:>

מפאת חשיבות העניין, נתתי, בוודאי לגלית

חברתי, והיא באמת חברתי, להציג את הדברים,

ואפשרתי גם לך. אבל, הבנו. אני גם אודיע

הודעה לפרוטוקול בסוף הדיון. אם, חס

וחלילה, אשכח, תדאגו להזכיר לי.

<כרמית פולק-כהן:>

בסדר.

<היו"ר איתן כבל:>

ויצמן, כבר אתן לך.

גברתי, בבקשה.

<קרן גולן:>

אני קרן גולן מחברת "זמיר". אני רוצה

להתייחס למה שנאמר כאן.

<היו"ר איתן כבל:>

שהיא?

<קרן גולן:>

היא עוסקת בתחום הנגישות באופן כללי.

אנחנו מתעסקים גם עם המכשירים של הילדים

שנשכחים ברכב. בהמשך לישיבה שבאמת הייתה

בוועדת המדע, לאותו מכשיר, שדובר עליו

כאן, יש יכולות טכנולוגיות נוספות.

<היו"ר איתן כבל:>

נשמה, אני רוצה להעיר הערה. הוועדה היא לא

מדור פרסומי.

<קרן גולן:>

לא, לא.

<היו"ר איתן כבל:>

תני לי. בוועדת המדע תבואו ותציגו את

הטכנולוגיות השונות ובשמחה. אני לא פותח

את זה.

<קרן גולן:>

אני לא - - -

<היו"ר איתן כבל:>

חבל על הדיבורים. אני רוצה להתחיל הקראה.

אם אין משהו שמקדם אותי עכשיו להקראה, אם

אין הערות ספציפיות שנוגעות... אני אאפשר

לך, גברתי, בסוף, כשנגיע לעניין המתקנים

למניעת השארת ילדים, להתייחס לדברים.

בבקשה.

<דוד גאליס:>

אני דודו גאליס מחברת "משדן". רק לידיעה,

וזה דבר מאוד חשוב: התקנה הזאת של אי שכחת

ילדים – בעצם, מוטי אלמוג הוא הממציא שלה.

אנחנו המצאנו אותה. אנחנו ממציאים. רשמנו

עליה פטנט, ואחר כך בשביל להציל חיי ילדים

ויתרנו על הפטנט.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה, דודו. העניין ברור.

<דוד גאליס:>

אבל, קודם כל, כן נשכחו ילדים.

<היו"ר איתן כבל:>

היא אמרה. דודו, עזוב. היא רק אמרה שהמסה

הקריטית - - -

<דוד גאליס:>

העסק עובד כבר היום. העסק כבר מציל חיי

אדם. מה שרציתי להגיד הוא שחשוב להרחיב את

זה באמת לאוטובוסים, כי שם יש גם הסעות של

ילדים.

<היו"ר איתן כבל:>

נכון. דודו, העניין ברור.

<דוד גאליס:>

זה המסר.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. תעשו קופה, תהיו בריאים. אני לא

נגד.

שוקי שדה, בבקשה. תציג את עצמך לפרוטוקול.

<שוקי שדה:>

אני שוקי שדה מארגון חברות ההסעה בישראל.

אנחנו עדים ואנחנו בעד עניין הבטיחות

המקסימלית שישנה במערכת ההיסעים, אבל

בשנה האחרונה נתקלנו בהמון מערכות

שנכנסות בנושא בטיחות, על בסיס חקיקה,

במערך ההיסעים, והתוצאה היא תוצאה כספית

לא מועטת. לצורך העניין הזה, צריך למצוא

איזה שהוא פתרון; לא רק לתת בטיחות,

שאנחנו סופר-בעד, אלא צריך לתת איזה שהוא

סיוע או איזו שהיא השלכה מבחינה ביטוחית,

מבחינה ממשלתית, משהו שגורם לזה - - -

<היו"ר איתן כבל:>

שוקי, העניין מוכר לי. אני לא רוצה לפתוח

את זה פה. הרי אני בדברים עם שר התחבורה

בעניין הזה.

<שוקי שדה:>

אוקיי.

<היו"ר איתן כבל:>

האמת היא שאנחנו רוצים לגרום לכך שבעצם

תהיה חובה. הבעיה היא לא ברכבים החדשים,

שם זה כבר מובנה פנימה בתוך התמחור. הבעיה

הגדולה שלנו היא ברכבים ישנים, זאת אומרת

כאלה שעדיין המערכת לא מותקנת בהם,

ואנחנו רוצים לייצר מוטיבציה.

<שוקי שדה:>

פשוט כמות - - -

<היו"ר איתן כבל:>

שוקי, העניין ברור.

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

איתן, אני מציע שתתחיל בהקראה, ותוך כדי

הקראה נדע את הדברים.

<היו"ר איתן כבל:>

כן, נכון.

מידד, בבקשה. אתה האחרון.

<מידד גיסין:>

בוקר טוב. אני מידד גיסין מצב"י, צרכני

בריאות ישראל. אני רוצה להעלות נושא.

<היו"ר איתן כבל:>

רק אם זה קשור. אם לא, אתן לך בסוף.

<מידד גיסין:>

זה לא קשור.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה רבה.

אנחנו מתחילים בהקראה. ויצמן, יש לך משהו

לומר?

<משה ויצמן:>

אני חושב שמן הראוי שאני אשיב לעניין.

<היו"ר איתן כבל:>

לא היה כאן שום דבר שהפיל אותי מהכיסא.

<משה ויצמן:>

אבל, חשוב לי שגם אתה תכיר את נושא שכחת

ילדים.

<היו"ר איתן כבל:>

אנחנו נגיע לזה, כשנגיע לקטע ההקראה.

אמרתי לך: כיון שאני מתייחס לזה ברצינות

כפולה ומכופלת, בסוף אשים לזה מסגרת

וארצה התייחסות שלך והצהרה לפעולה

לפרוטוקול. בסדר?

<משה ויצמן:>

כן.

<היו"ר איתן כבל:>

זו כוונתי. אני לא נותן לך להשיב, כי אני

רוצה שזה ייכנס לתוך מסגרת, ונקדיש לזה

כמה דקות, כדי שגם נצא בהצהרה מסודרת

בעניין הזה.

<משה ויצמן:>

בסדר.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה. מי מתחיל את ההקראה?

<דוד טמיר:>

עורך-הדין דוד טמיר ממשרד התחבורה. בעצם,

הנוסח שאנחנו מקריאים זה נוסח שהוא אחרי

התיאום עם עורך-הדין איתי עצמון

ועורכת-הדין אביגל כספי מהוועדה ובתיאום

עם דרור וגשל ממשרד המשפטים.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 10, 18,ו-70(5), (14), (16), (17), (17ד) ו-(17ה) לפקודת התעבורה (להלן –

הפקודה) באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי

סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולעניין

תקנות 3 ו07 – באישורה של לפי סעיף 70(17ד)

ו-(17ה) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בעצם כאן אנחנו עושים את ההגדרה.

תיקון תקנה 1 1. בתקנה 1 לתקנות התעבורה,

התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות) –

(1) אחרי הגדרת "טרקטורון" יבוא:

""יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים" –

מיתקן הנעה קדמי מת לכיסאות גלגלים

לאנשים עם מוגבלויות, המונע באמצעות מנוע

חשמלי, שנתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא מיועד להתקנה ולחיבור בחזית

כיסאות גלגלים לאנשים עם מוגבלויות;

<היו"ר איתן כבל:>

דרך-אגב, למה? סתם אני מסתכל פה על הקו

האדום. למה זה נמחק? כי אתה אומר: בהגדרה

זה חייב לעמוד בקריטריון, ולא צריך - - -

<דוד טמיר:>

למעשה, העברנו את ההמשך לשלב האיסורים.

<היו"ר איתן כבל:>

הבנתי. מאה אחוז. זה רק עניין של...

<אביגל כספי:>

אני אסביר. זה לא משהו טכני. זה מעבר לזה.

אנחנו נגיע בהמשך לסעיף שזה הועבר אליו,

בעניין התקן, ויש כאן משהו מאוד בעייתי.

אבל בלי להיכנס לבעייתיות, נניח שמגדירים

את "יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים"

כמהו שעומד בתקן, ואז כתוב "לא ינהג אדם

שגילו מתחת לגיל 14", או לא משנה, "ביחידת

הינע חיצונית". ואז, זה אומר שאם היא לא

עומדת בתקן, הוא יכול לנהוג בכל גיל.

<היו"ר איתן כבל:>

העניין ברור. אוקיי. בסדר.

נעבור לסעיף (2).

<דוד טמיר:>

(2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידור או מוט

היגוי בלבד;

(3) הספק המנוע החשמלי אינו עולה על 400 w

(וואט);

(4) מהירות נסיעתו המרבית, שנקבעה בידי

יצרנו, אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;

<אביגל כספי:>

יש לי כמה הערות.

<היו"ר איתן כבל:>

ברשותך, כל סעיף (5) ירד בדיוק מאותן סיבות.

<דוד טמיר:>

באותה צורה.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. בבקשה. בסדר. הלאה.

<אביגל כספי:>

זה משהו יותר טכני. כתוב שזה מיתקן לאנשים

עם מוגבלות, ובהמשך, כשמדברים על

האיסורים עצמם, כתוב "לא ינהג אדם ביחידת

הינע חיצונית... מגיל שש-עשרה או שהוא נכה

שמלאו לו ארבע-עשרה". חשבתי שאולי היה

יותר נכון להשתמש במונחים אחידים, זאת

אומרת אם מדברים באיסור עצמו על נכה, אז

שיהיה "מיתקן הנעה קדמית לכיסאות גלגלים

לנכים", כי "נכה" גם מוגדר בתקנות התעבורה.

יש גם את השאלה האם באמת אנשים עם מוגבלות

הם רלוונטיים או שבעצם מי שרלוונטי הוא

נכה, מתקשה בהליכה.

<דוד טמיר:>

ההתייחסות היא לנכה שנזקק לכיסא הגלגלים,

אבל אנחנו חשבנו שההגדרה של "אנשים עם

מוגבלויות" היא הגדרה יותר רחבה שעשויה

להיות יותר מתאימה.

<אביגל כספי:>

אבל, לכאורה, מהי המשמעות של, נניח, אדם

חירש? למה הוא נזקק? או לפחות אם אתם

חושבים ש"אנשים עם מוגבלות" זה המינוח

הנכון, אז זה צריך להיות - - -

<היו"ר איתן כבל:>

אביגיל, סליחה. יש לי שאלה: אדם שאין לו

מוגבלות רוצה להשתמש ברכב הזה, יש מניעה?

<לאה ורון:>

ביחידת ההינע החיצונית לכיסא הגלגלים. מה

אם הוא רק במירכאות כפולות "קשיש"?

<משה ויצמן:>

אז יש לו את הקולנועית כפתרון.

<היו"ר איתן כבל:>

ויצמן, אני הבנתי.

<משה ויצמן:>

אני ארחיב.

<היו"ר איתן כבל:>

אני שואל את השאלה העקרונית.

<משה ויצמן:>

אני מדבר על העיקרון.

<היו"ר איתן כבל:>

אם זה מתאפשר - - -

<משה ויצמן:>

מה שיקרה בסוף הוא שזה יציף את המדרכות.

<היו"ר איתן כבל:>

כמו בראש-העין. אני בראש-העין לא יכול

לנסוע.

<משה ויצמן:>

אנחנו לא רוצים להגיע למצב של האופניים

החשמליים. יש מקום להולכי רגל. יש כביש

למיתקן הזה. המיתקן הזה מיועד - - -

<שלמה נקוה:>

כל מי שמשתמש בכיסא גלגלים רשאי.

<היו"ר איתן כבל:>

אני מבין. אנחנו התכנסנו פה ולפני הכל

עבור אנשים עם מוגבלויות. זו מהות החוק

קודם כל. הרי בשביל זה הנענו את החוק, ולא

הנענו את החוק כי אנחנו רוצים לתת

לקשישים או לסתם אנשים שאין להם חשק ללכת

ברגל. יחד עם זאת, כשעולה כלי חדש לשטח,

הנחת העבודה היא שיכול לבוא מישהו אחר. אז

מה אם אמרת שזה רק לנכים? אם אתה לא מייצר

סט התייחסות, כל אחד באופן עקרוני יכול

לבוא לחנות ולהגיד "וואלה, סבבה. מתאים לי

לעשות את זה בתוך היישוב", וזה יגלוש

לאנשים אם יסתבר שזה גם כלי לא רע לאנשים

אחרים.

<משה ויצמן:>

אדוני היושב-ראש, אתן לך דוגמה.

<היו"ר איתן כבל:>

קודם כל, תן לאביגיל.

<לאה ורון:>

אביגל.

<היו"ר איתן כבל:>

סליחה, אביגל. לא שאביגיל שם לא יפה.

<לאה ורון:>

שניהם יפים.

<אביגל כספי:>

זה השם שלי.

בסעיף האיסורים כתוב שלא נהג אדם ביחידת

הנע חיצונית אלא לאחר שמלאו לו 16 שנים או

שהוא נכה שמלאו לו 14 שנים. כלומר, יש את

הרלוונטיות לנכים. כל אדם מעל גיל 16 יכול,

- -

<היו"ר איתן כבל:>

יכול.

<אביגל כספי:>

- - והרלוונטיות לנכה זה רק לגילאים שבין 14

ל-16.

<קרן גולן:>

סליחה, כבוד היושב-ראש, - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אז זה אומר שמישהו שאינו נכה יכול, - -

<היו"ר איתן כבל:>

לפי ההגדרה. נכון.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

- - לפי ההגדרה הזאת. אז ההצפה קיימת.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. ברור.

אני אאפשר. קודם כל, נעשה את ההתייחסויות.

כולם פה בלחץ. מומו, בבקשה.

<שלמה נקוה:>

קודם כל, אני צריך לברך על היוזמה ועל

הפגישה הזאת, אבל חשוב לנו מאוד שתשמעו את

הקול שלנו. כשאתם אומרים שזה לא ינהג

וההוא לא ינהג, אז לאדם יש מחלה ונאלץ

לשבת בכיסא גלגלים תקופה מסוימת או

שלנוחיותו, בגלל המחלה, הוא יושב בכיסא

גלגלים – אל תגבילו היום, אל תבנו, אל

תשרטטו היום דברים שיוציאו אנשים מהמעגל

הזה, כי המיתקן זה מיתקן מבורך. באמת אפשר

לברך על המיתקן הזה. מה שחשוב הוא שמגיל 14:

מי שיושב בכיסא גלגלים, ואני גדלתי על

כיסא גלגלים – אני נכה פוליו משנות ה-50 –

ברגע שיושבים על כיסא גלגלים אז כבר מגיל

6-4 כבר עושים שם תרגילי אקרובטיקה

והמיומנות בכיסא גלגלים היא כמו של נהגים

שנוהגים ימים, חודשים ושנים. לכן, בואו

וניישר קו היום כדי להוציא את הבשורה

הזאת.

<היו"ר איתן כבל:>

זה אחד. הלאה. הבנתי.

<שלמה נקוה:>

יופי. עכשיו, בגיל 14 זה בסדר גמור שזה

יהיה, וכל מי שמשתמש בכיסא גלגלים. לא

מנעו מאנשים לשבת בקלנועיות.

<היו"ר איתן כבל:>

מומו, העניין ברור.

גברתי, בבקשה. מה השם והתפקיד?

<מיכל שיק הר-טוב:>

אני עורכת-הדין מיכל שיק הר-טוב, יועצת

משפטית, מעמותת "נגישות ישראל". אני

מצטרפת לדבריו של מומו. קודם כל, אני

מחזקת ומברכת את היוזמה הנפלאה הזאת. זה

מאוד-מאוד-מאוד חשוב. אנחנו עמלים על זה

מאוד קשה בוועדת העבודה והרווחה עם

חבר-הכנסת אילן גילאון בחוק שוויון

לאנשים עם מוגבלות.

<היו"ר איתן כבל:>

מוכר.

<מיכל שיק הר-טוב:>

מאוד-מאוד חשובה הסמנטיקה: לא "נכה" אלא

"אדם עם מוגבלות". קודם כל, זה אל"ף-בי"ת.

קודם כל, זה אנשים.

<היו"ר איתן כבל:>

ברור.

<מיכל שיק הר-טוב:>

"נכה" זה משהו שמגדיר את עצמך.

<היו"ר איתן כבל:>

מקבל.

<מיכל שיק הר-טוב:>

אדם עם מוגבלות. לכן זה צריך להיות כך גם

בניסוח: "אדם עם מוגבלות המתנייד על כיסא

גלגלים" או "אדם עם מוגבלות בניידות

המתנייד על כיסא גלגלים", - -

<היו"ר איתן כבל:>

גברתי, העניין ברור.

<מיכל שיק הר-טוב:>

- - ורק לא "נכה". רק לא להמשיך - - -

<היו"ר איתן כבל:>

זה מה שנקרא: אל תיתן בו סימנים. העניין

ברור לחלוטין.

גברתי, בכל זאת רוצה? יש לך משהו חדש?

<קרן גולן:>

אני רוצה להתייחס לחיבור של המיתקן לכיסא

גלגלים. זה לא מיתקן שניתן לרכוש אותו

בצורה נפרדת. הוא מיועד, באופן ספציפי,

לכיסא גלגלים. אפשר לקשור באמירה, בניסוח,

את החיבור לכיסא הגלגלים, ואז, למעשה, אין

את היכולת לרכוש אותו למטרות אחרות שאינן

לטובת חיבור לכיסא גלגלים. זה לא יכול

להפוך לכידון של אופניים חשמליות למטרות

אחרות, שזה הפחד כאן, ואני יותר ממסכימה

אתו. המטרה כאן היא, באופן ישיר, לחיבור

לכיסא גלגלים.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה, גברתי.

אדוני, שם ותפקיד.

<ששון חסון:>

אני ששון חסון, ואני בא באופן עצמאי.

הגענו עם חברים מחוץ-לארץ להביא את זה

לארץ – 100 או 1,000 יחידות ולמכור את זה

בעלויות. אני מתייחס לעניין של ההגבלות.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

מה הבאתם מחוץ-לארץ?

<היו"ר איתן כבל:>

משהו שדומה.

<ששון חסון:>

אני מתייחס למכשיר הזה. אני חושב שהעניין

של להגביל בגיל לא יהיה ראוי. אני בניתי

לעצמי. יש לי בבית מכשיר כזה, ויש לי מכשיר

שבניתי ופיתחתי. זה אחלה מכשיר לקורקינט

ולהביא אתו ירקות מהשוק וכל מיני דברים

כאלה. אנחנו רוצים למכור את זה בארץ בערך

ב-1,700-1,600 שקל, וזו העלות בכלל להביא מחו"ל.

אם תגבילו רק בגיל, תהיה פה הצפה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני רוצה להעיר.

<ששון חסון:>

הייתי רוצה לבקש: אם יהיה אפשר, ואני לא

איש חוק, - - -

<היו"ר איתן כבל:>

אדוני, תן לי להגיד לך. חבל לך על הזמן. במה

שאני יכול לעזור אני אעזור. אני לא יכול

לעקר עבודה שאני עושה פה בוועדה חודשים

על גבי חודשים, ואני אמצא את עצמי עושה

פלסתר מעבודתי. אני אסביר. זה לא יהיה

לפני גיל 14, גם אם השמיים יעלו ויירדו. אין

ויכוח.

<ששון חסון:>

אני לא מתווכח. אני מקשיב.

<היו"ר איתן כבל:>

אני רוצה להגיד לך שאת אופניים חשמליים

העלינו לגיל 16.

<לאה ורון:>

לא, הוא אומר להפך, כלומר שצריך להגביל גם

את הגיל וגם - - -

<ששון חסון:>

סליחה. לא התייחסתי לגיל.

<היו"ר איתן כבל:>

ממש לא. הבנתי אותו אחרת, שהוא לא רוצה

שנגביל.

<משה ויצמן:>

אפשר להתייחס?

<היו"ר איתן כבל:>

אני רק אסיים להבהיר את עמדתי בעניין הזה.

יש שתי נקודות שאני חושש מהן; אחת היא

שלהולכי רגל נסדר עכשיו נתיב להולכי רגל,

כי זה לא כלי לרכב עליו בכביש. אנחנו נמצא

את עצמנו במצב שאנחנו הופכים את המדרכה

לכלי שהוא בכלל לא מיועד כבר להולכי רגל.

אני רוצה להזכיר לאדוני שיש לא רק את

האופניים. כל יום אני רואה- - -

<משה ויצמן:>

יש "הוברבורד", עם שני גלגלים, וזה כמו

ה"סגווי".

<היו"ר איתן כבל:>

נכון, זה "סגווי" אבל למתקדמים.

<משה ויצמן:>

"סגווי" למתקדמים.

<היו"ר איתן כבל:>

אתה רואה? אנשים רוכבים על הדברים האלה,

ורוכבים על המדרכה.

<ששון חסון:>

הרעיון הוא אחד: לעזור לאדם נכה מוגבל

בתנועה. זה דבר אחד.

<היו"ר איתן כבל:>

מאה אחוז.

<ששון חסון:>

שנית, אני חושב, ופה אני לא איש חוק, לעשות

שרק נכה יהיה יכול לרכוש אותו ולא כל

דיכפין יכול לרכוש אותו מעל גיל 16. ואז,

אתה מגביל. אני לא יכול להגיד לאדם מוגבל:

אתה לא יכול לנסוע - - -

<היו"ר איתן כבל:>

אנחנו, כמחוקקים, אגיד לך כבר איפה הבעיה.

<ששון חסון:>

אנחנו רוצים לעזור פה, ולא לסבך.

<היו"ר איתן כבל:>

מה שמך, אדוני?

<ששון חסון:>

ששון.

<היו"ר איתן כבל:>

ששון, אני רוצה לעזור, אז פה ונפרט את זה.

כיבואן, אצלך זה תרתי דסתרי. אתה אומר

משהו אחד, שאתה רוצה לקדם את עצמך, אבל מצד

שני גם: אני אסביר לכם.

<ששון חסון:>

אין מצב - - -

<היו"ר איתן כבל:>

עזוב. נשמה, ששון, תן לי לעשות סדר בעניין.

הבנתי. קשה לי. מה מבקש ארגון "נגישות

ישראל" ובצדק? אנחנו לא רוצים, בעצם, לייצר

הגבלה שאומרת: רק מי שיש לו תעודה של אדם

עם מוגבלויות. למה? כי היום הנגישות נדרשת

לא רק למי שיש לו תעודה בכיס ששם אחר כך תו

על הרכב שלו. היום יכול להיות מישהו שאין

לו נכות, בהגדרה – ואני מתנצל ונצטרך

להתרגל להגדרה וזה ייקח זמן וזה כבר

עניין לדור הבא ואנחנו רק יכולים להשתדל

– אדם עם מוגבלות, ומוגבלות היא גם אם אין

לך תעודה. אני מכיר את זה מדיון אחר, ואני

חושב שהיו בו חברים גם בדיון ההוא. מה היה

הדיון לגבי האם יש לו תעודה או לא?

<אביגל כספי:>

לגבי הגנת הצרכן.

<היו"ר איתן כבל:>

בדיוק. יש אנשים שהם מוגבלים אבל הם לא

ברמה של קבלת התעודה. אז מה? אנחנו נמנע

מהם?!

ברשותכם, מה שאני רוצה לומר הוא שנקודת

המוצא היא שהכלי הזה הוא, בראש ובראשונה,

בא לשרת אנשים עם מוגבלויות. זו אמורה

להיות נקודת מוצא.

אנחנו עולים מדרגה, ואנחנו קובעים קודם

כל שהכלי הזה יימכר ויהיה אפשר להשתמש בו

לאדם עם מוגבלות מגיל 14.

<לאה ורון:>

16, לא?

<שלמה נקוה:>

14.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

14 – לנכה, ומי שאינו נכה – 16.

<היו"ר איתן כבל:>

חברים, 14. לשיטתי, מה שנשאר לנו זה לקבוע

שתי מדרגות: האם אנחנו מעוניינים מגיל 16

למכור את זה לכל דיכפין? אני מתנגד. איך

אנחנו, ששון, לשיטתך ולשיטת החברים

האחרים, ולשיטתך גברתי, מאפשרים לאדם

שהוא לא עם תעודה של אדם מוגבל אבל - - -

<קריאה:>

מתקשה.

<היו"ר איתן כבל:>

- - יש לו את האישורים הרפואיים ואת כל

אותם - - -

<דרור וגשל:>

מוגבל אבל לא נכה.

<היו"ר איתן כבל:>

בסדר? יש לו סוג מסוים של מוגבלות, והכלי

הזה יכול לשמש אותו. פה עדיין אין לי את

הדרך של איך אני מייצר - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

צריך לייצר הגדרה אחרת או להשאיר את

ההגדרה של ה"מוגבל" ולהוסיף גם תנאי בנוסף

למוגבל. אתן דוגמה: מישהו שעבר תאונת

דרכים והוא בתקופת שיקום. בתקופת השיקום

הוא יצטרך את זה. מי שהוא חולה לתקופה

מסוימת גם צריך.

<ששון חסון:>

אישור רפואי.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

לכן אני לא רוצה לשנות את ההגדרה- - -

<מיכל שיק הר-טוב:>

אבל אישור רפואי - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

- - - על נכה שיש לו את התעודה הקבועה. זו

הכוונה.

<היו"ר איתן כבל:>

יש לי שאלה אליך: הלכת פעם אחת לרופא שלך

ואמרת "אח שלי, אין לי חשק לעבוד בסוף

השבוע, ביום ראשון הקרוב". הוא לא ייתן לך

תעודה?

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

לא. זה באישור הרפואי שיכול להתחדש.

<היו"ר איתן כבל:>

הבנתי. אנחנו צריכים לייצר פה - - -

<ששון חסון:>

אדם שמוגבל פיזית. אתה לא יכול לאשר

למישהו שהוא עייף.

<היו"ר איתן כבל:>

ששון, לא.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

יש מישהו אחר שהוא גם לא נכה - - -

<היו"ר איתן כבל:>

ששון. חאג', סליחה. חברים יקרים.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

תן לי.

<היו"ר איתן כבל:>

אתן לך.

חבר-הכנסת מקלב, שלום.

ששון, הבעיה היא לא עם מי שמסתובב עם גבס

ככה כשכולנו רואים אותו. חלק ניכר

מהמוגבלות – אתה-יודע, לפני שנים,

כשהייתי חייל עברתי אירוע רפואי ונראיתי

סוס אציל, אבל הייתי מוגבל. זה אמנם היה

לתקופה מאד מסוימת, אבל הייתי מוגבל, ולא

יכולתי לבצע דברים עד שהחלמתי. ברוב

המקרים אנחנו שופטים, כמעט בכל עניין, את

האנשים לא על-פי מה שיש להם אלא איך הם

נראים בעינינו. את הרנטגן יש רק בנתיבות,

ולא כולנו עם יכולת רנטגן לקרוא מה יש

לאנשים.

<ששון חסון:>

אני חוזר ואומר שיש לי מכשיר כזה בבית.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה. אתן לאביגל – יש לה איזה שהוא פתרון

בעניין הזה.

<אביגל כספי:>

דבר ראשון – הערתי פה הייתה לומר שני

דברים. מעבר לשאלה לעניין הגבלה של הגיל,

שלזה נגיע בסעיף שנוגע לאיסור, אני רציתי

פשוט להציע שזה יהיה: "מיתקן הינע קדמי

לכיסאות גלגלים", כי ב"כיסא גלגלים"

משתמשים בפקודה. אמנם הוא לא מוגדר, אבל

אני חושבת שכשאומרים "כיסא גלגלים" - -

<היו"ר איתן כבל:>

ברור לנו במה מדובר.

<אביגל כספי:>

- - ברור על מה מדובר, ולא צריך להגיד האם

זה לנכה, לאנשים עם מוגבלות וכו'.

<קריאה:>

בדיוק. בסדר גמור.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי.

<אביגל כספי:>

הערה שנייה שרציתי לומר לגבי השימוש

במינוח "אנשים עם מוגבלות" היא, שבפקודה

אם משתמשים במונח "נכה", אפשר לקבוע פעם

שזה יהיה "אנשים עם מוגבלות" אבל אז זה

צריך להיות גם בסעיף של האיסור.

<היו"ר איתן כבל:>

אני רוצה שיובהר מה זה. אני רוצה הגדרה

יותר מורחבת לגבי - - -

<מיכל שיק הר-טוב:>

בחוק שוויון יש הגדרה.

<היו"ר איתן כבל:>

כן, יכול להיות, אבל, שוב - - -

<אביגל כספי:>

הדבר השלישי שרציתי לומר, לגבי עניין

השימוש במונח, הוא שגם ההגדרה של "נכה" שכן

משתמשים בה בפקודה – אחד הסעיפים זה אדם

שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק

לכיסא גלגלים לנכה. זאת אומרת, אמנם היום

אנחנו לא אוהבים את המונח הזה "נכה", אבל

זה מופיע בפקודה, והכוונה היא לא רק לאדם

שיש לו תעודת נכה.

<היו"ר איתן כבל:>

העניין ברור. יפה מאוד. מצוין. היא פתרה

לנו את כל הבעיות.

<מידד גיסין:>

אני רוצה להתייחס לנושא התעודה.

<היו"ר איתן כבל:>

אבל פתרנו את הבעיה.

<מידד גיסין:>

אבל חשוב שאני אזכיר את זה פה.

<היו"ר איתן כבל:>

אדוני, אני יכול לחסום אותך?

<מידד גיסין:>

כן.

<היו"ר איתן כבל:>

לא, אני לא אעשה את זה.

<מידד גיסין:>

אני נכה 91% לצמיתות, אבל אין לי תעודה של

ביטוח לאומי כי אף פעם לא דרשתי מביטוח

לאומי כלום. יש לי בעיה שכל פעם שאני נכנס

לכנסת עם הרכב, ויש לי תעודה של ארגון

הנכים – זה לא טוב.

<היו"ר איתן כבל:>

עכשיו תוכל להיכנס עם האופניים.

<מידד גיסין:>

טיפלתי בזה בביטוח לאומי בעזרת המנכ"ל,

ו-6,000 אנשים כמוני יקבלו תעודות של ביטוח

לאומי בגלל זה.

<היו"ר איתן כבל:>

כל הכבוד. באמת כל הכבוד לך. הבנו.

חבר הכנסת חאג' אחרון, ונסכם.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

רציתי לשאול בדיוק בנושא הזה.

<היו"ר איתן כבל:>

דרור, אתה רוצה בכל זאת משהו?

<דרור וגשל:>

- - -

<היו"ר איתן כבל:>

מבחינתי, כן.

<דרור וגשל:>

אני לא הבנתי איך.

<היו"ר איתן כבל:>

בסדר. תנו לחאג', בבקשה.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

נושא המוגבלות זה לפי הגדרת הביטוח

הלאומי את הניידות. זו הכוונה?

<דוד טמיר:>

לא.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

מה זו מוגבלות? נניח שיש לו מהביטוח

הלאומי נכות של 70%.

<שלמה נקוה:>

מי שעבר ועדה רפואית.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

יש לו 70% מביטוח לאומי.

<דוד טמיר:>

אני רוצה רק להבהיר את הקושי שאנחנו

רואים. הכוונה שלנו הייתה בפירוש לאפשר

למי שנוסע בכיסא גלגלים, בלי עכשיו שיש לו

תו נכה לצורך העניין, לעשות שימוש בכלי

הזה, כי זה כלי שמגביר את הניידות של מי

שנזקק לכיסא גלגלים.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

מה זה "נזקק"? יש מישהו שאני מכיר שיש לו

נכות של 70%. הוא יכול ללכת ולטייל בכוחות

עצמו. האם התעודה שיש לו לגבי זה שיש לו את

ה-70% גם מקנה לו את האפשרות ללכת - - -?

<קרן גולן:>

לא. השימוש בפיזי בכיסא גלגלים.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

סליחה. אני רציתי ממש לחדד את זה. לראות את

ההגדרה.

<דרור וגשל:>

אין הגדרה.

<קריאה:>

סליחה. יש הגדרה בתקנות התעבורה.

<קריאה:>

"נכה". לכן, זה צריך להישאר "נכה".

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

ההגדרה של ניידות - - -

<היו"ר איתן כבל:>

יש לי בראש את התבנית, אבל תדבר. דרור,

בבקשה.

<דרור וגשל:>

מלכתחילה אנחנו נמנענו מלהגדיר את זה,

וכמו שאמר עורך-הדין טמיר אנחנו לא

נכנסים לעניין הזה של מי מוגבל. אנחנו

אומרים שאם אתה יושב על כיסא גלגלים, אתה

יכול לנסוע עם מיתקן הנעה כזה, וזה לא

משנה כמה אתה מוגבל או לא מוגבל. אם אתה

יושב על כיסא גלגלים ואתה מעל גיל 16, אתה

יכול לחבר את זה.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זהו. לכן גם יכול ממש לסתום לנו את

המדרכות.

<דוד טמיר:>

צריך רק להשלים את הנושא הזה. כל מי שיש לו

- - -

<דרור וגשל:>

השאלה היא האם אנשים, שלא צריכים כיסא

גלגלים, יישבו מרצונם על כיסא גלגלים,

שנוסע במהירות של 12 קמ"ש, רק כדי לנסוע על

מתקן הנעה חיצוני.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

מגיל 14. זה דבר אחד.

<קרן גולן:>

צריך לרכוש עבור זה כיסא גלגלים מראש, זאת

אומרת הנחת הבסיס היא שמי שיש לו כיסא

גלגלים אכן נזקק לו.

<דרור וגשל:>

לא. הוא בא בטענה - -

<קרן גולן:>

כן, אני מבינה מה הוא אומר.

<דרור וגשל:>

- - שכאילו לאור העובדה שאנחנו פותחים את

ההגדרה, אנשים - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

הבנתי. ההגדרה היום מאפשרת. המסקנה

שהסקתי היא שההגדרה היום מאפשרת. ברוך ה',

אני יכול ללכת כמו סוס, אבל אם אקנה לי –

אני אוכל. אני מעל גיל 16.

<ששון חסון:>

נכון.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זו ההגדרה היום. אנחנו רוצים לחדד את זה.

זו ההגדרה.

<דרור וגשל:>

אם אתה מוכן לשבת על כיסא גלגלים - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

בסדר. היום, אני עייף, ואני רוצה ללכת.

<דרור וגשל:>

האופציה קיימת.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

האופציה קיימת. זה דבר אחד.

דבר שני – אני שואל עוד שאלה.

<לאה ורון:>

רגע, אל תפריעו. ששון, סלח לי. אתה לא ברשות

דיבור. אל תפריעו.

<עיסאווי פריג' (מרצ):>

חברים, בואו ונקשיב אחד לשני.

<לאה ורון:>

אל תפריעו.

את רוצה להתייחס לזה?

<אביגל כספי:>

שוב, אני חושבת שסיפקתי את התשובה, ואני

יכולה לחזור על זה. דבר ראשון – אם יחידת

הינע חיצונית לכיסא גלגלים תהיה מיתקן

הנעה קדמי לכיסאות גלגלים, בעצם לא

נכנסים בכלל לשאלה למי כיסא הגלגלים

מיועד.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אם הוא מעל גיל 16 – הוא יכול. אם הוא נכה –

- - -

<קריאה:>

14.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אם הוא לא נכה – גיל 16. אני יכול ללכת מעל

גיל 16. מי שהוא נכה – זה מעל גיל 14.

<אביגל כספי:>

כן.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

יש לי שאלה על גיל 14.

<אביגל כספי:>

השאלה הזאת צריכה להיות במסגרת סעיף

האיסור. לעניין הגדרת הכלי זו לא השאלה

הרלוונטית. נגיע עוד מעט לשאלת האיסור - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

נשאיר את זה לשם, כי יש גם אנשים שאמרו

למשל שמישהו בגיל 60 הוא קשיש, וקשה לו אבל

הוא לא נכה. אם הוא יצטרך איזה שהוא

קילומטר אחד, הוא לא יוכל ללכת. אז עדיף לו

להיות על כיסא גלגלים כי זה המרחק שלו.

הוא לא רוצה לחכות לאוטובוס או למונית. זה

יכול להיות כלי הנסיעה שלו.

<קרן גולן:>

לא. אני רוצה להתייחס לזה. אם אנחנו

מדברים על ילד בגיל 14.5 שחולה ונזקק לכיסא

גלגלים ומשתמש בכיסא גלגלים בגיל 14.5, הוא

לא מוגדר נכה. הוא כן משתמש בכיסא גלגלים

לתקופת זמן מסוימת, ואז, למעשה, אנחנו

מונעים ממנו שימוש במיתקן.

<אביגל כספי:>

גם המונח "נכה", משמעותו בפסיקה היא אדם

שמוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים לנכה.

אני חושבת שרופא משפחה - - -

<דרור וגשל:>

אפשר לעשות את זה גם זמני.

<אביגל כספי:>

כן.

<קרן גולן:>

אין בעיה. אז אם אפשר – להוריד את המשפט

הזה של "לא נכה מעל גיל 16", כי זה מגביל

אותךְ בהגדרת - - -

<אביגל כספי:>

אבל גם הגדרת "נכה" זה לא נכה עם תעודה.

<דרור וגשל:>

נכה מעל גיל 14.

<אביגל כספי:>

זה נכה שרופא קבע שהוא מוגבל בהליכה.

<קרן גולן:>

אני מבינה. אז לְמה אנחנו צריכים את המשפט

"מעל גיל 16"?

<דרור וגשל:>

אז לא צריך את ההגדרה של הרופא.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

יש עוד שאלה.

<קרן גולן:>

אתה תוחם לי בגבול את השנתיים שבין 14 ל-16

אך ורק אם הוא מוגדר נכה או בעל - - -

<דרור וגשל:>

אנחנו מאפשרים לילדים לנסוע על המיתקן

הזה. יש בזה סיכון מסוים. אנחנו לוקחים את

הסיכון הזה אם הוא נכה.

<דוד טמיר:>

חריג.

<קרן גולן:>

אני מבינה. בעצם, אם הוא מוגדר על-ידי רופא

או על-ידי תו נכה - -

<קריאה:>

או ועדה רפואית.

<קרן גולן:>

- - או ועדה רפואית. לא משנה.

<דרור וגשל:>

ההגדרה של "נכה" היא הגדרה אחת. - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

תו הנכה – הוא עבר את - -

<קריאה:>

את הוועדה.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

- - הבדיקה של הרופא. לכן רופא יכול לכסות.

<אביגל כספי:>

גם הגדרת "נכה" היא הגדרה מאוד-מאוד - - -

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. תודה.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

לא. יש עוד שאלה. אנחנו נראה גם מקרים של

ילדים שהם מתחת לגיל 14, והנכות שלהם היא

לצמיתות. האם לא נאפשר עד גיל 14 בליווי של

מבוגר?

<קרן גולן:>

לא.

<היו"ר איתן כבל:>

חברים, לפני שדרור אומר את הדברים, אגיד

לכם, וסליחה שאני קצת בעניינים דחופים

שעל סדר יומה של הוועדה. מומו וחבר-הכנסת

חאג', תקשיבו. בואו ולא נאבד את הכיוון

שלנו. התקנות האלה, לפחות מה שארגון נכי

ישראל הציג בפני, הן קודם כל לסייע לאנשים

עם כיסאות גלגלים. בואו ולא נתבלבל. זה לא:

ביום שרוטשילד הגיע לארץ, עכשיו אפשר

לטפס עליו מכל הכיוונים. זה קודם כל. לשם

זה התכנסנו. לשם זה קידמתי את הדיון גם

בימים שאנחנו נמצאים בסערה של תקציב וחוק

ההסדרים. אני רוצה קודם כל להגדיר. אני

מגדיר את גיל 14 כפי שהגדרנו. אני אעשה אחר

כך עוד סוויץ' קטן, אבל קודם כל שיהיה

ברור: ההתקן הזה הוא, בראש ובראשונה,

לאנשים שבדין, לצערנו, נזקקים לכיסאות

גלגלים. אין שאלה, אין ויכוח ואין פה "צריך

שתביא לי מרופא". מומו נקוה צריך הוכחה

שהוא על כיסא גלגלים?! לצערי, לא. משה בר

שפה צריך הוכחה שהוא נזקק לכיסא גלגלים?!

זה קודם כל לאוכלוסייה הזאת שאנחנו

מבקשים לעזור לה.

אפשר לעשות מדרגה – אני אומר את זה, ואני

לא יודע – שיש אנשים שהם לא בהגדרה

נזקקים בשוטף. האמת היא שזה לא נראה לי

שבשביל שלושה חודשים בן-אדם ילך ויקנה את

המכשיר הזה, ואחר כך הוא יצטרך לאפסן

אותו. יכול להיות שאולי מחר - - -

<קרן גולן:>

ישכיר.

<היו"ר איתן כבל:>

כן, בדיוק. זה יהיה להשכרה. יכול להיות

שתהיה דרישה לעניין הזה לאנשים שהם

נזקקים לכיסא גלגלים לתקופה מוגבלת,

למרות שבהגדרה אינם אנשים עם מוגבלות אבל

הם על כיסא גלגלים, ולו יהיה אישור מהרופא

שהוא נזקק לכיסא גלגלים עד שהוא יוריד את

הגבס או שהגבס בשתי הרגליים או

לא-יודע-מה. זה הכל. זה מה שאני מבקש להניח

בפניכם.

<שלמה נקוה:>

מצוין.

<היו"ר איתן כבל:>

זה העניין.

דרור וגשל ממשרד המשפטים, בבקשה.

<דרור וגשל:>

כמו שאמרתי קודם, המטרה העיקרית של

התיקון הזה היא לעזור בניידות, ולכן מה

שכתוב כרגע בתקנות הוא שכל מי שהוא מעל

גיל 16 שיושב על כיסא גלגלים, ולא משנה למה

הוא יושב על כיסא גלגלים - - -

<היו"ר איתן כבל:>

נכון.

<דרור וגשל:>

אם הוא יושב על כיסא גלגלים, הוא יכול

לנסוע עם המיתקן הזה. זה לא משנה אם הוא

מוגבל לשלושה חודשים או לצמיתות. אנחנו

בכלל לא נכנסים לשאלה הזאת, מתוך הנחה

שאנשים שלא צריכים כיסא גלגלים לא יישבו

עליו. זה גם אמצעי שבסך-הכול נוסע במהירות

של 12 קמ"ש. אם אתה רוצה כלי שייסע מהר, יש

לך את האופניים החשמליים, קורקינט ומגוון

אמצעים אחרים שתוכל להשתמש בהם. הכלי הזה

הוא לא באמת כלי תחבורה מאוד-מאוד יעיל.

הוא לא נוסע מאוד-מאוד מהר. למי שנוסע על

כיסא גלגלים זה שיפור עצום. לכן, אנחנו

מעדיפים לא להיכנס להגדרות ועוד פעם

לצמצם ולעשות מדרגות נוספות שם. לטעמנו,

מספיקה ההגדרה של 14 לצורך הילדים הנכים

בעלי המוגבלויות, ומעל גיל 16 – כל עוד אתה

יושב בכיסא גלגלים אתה יכול לנסוע עם

המתקן הזה.

<היו"ר איתן כבל:>

לי אין בעיה עם הנוסח הזה.

<משה ויצמן:>

כך זה כתוב. כך זה רשום.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. תגידי לי על מה אני יכול להצביע.

<אביגל כספי:>

רק עוד הערה נוספת – בפסקה (4) כתוב

"מהירות נסיעתו המרבית, שנקבעה בידי

יצרנו, אינה עולה על 12 קילומטר לשעה". יש

כלים אחרים – זה פשוט עלה בעניין

האופניים החשמליים – שהיצרן קובע שהם

יכולים לנסוע במהירות גבוהה יותר, וכשזה

מגיע לארץ ומכיילים את זה.

<היו"ר איתן כבל:>

קצת קשה לי להגיד שיהפכו את הכלי הזה לרכב

מירוץ.

<קריאה:>

לא. ב-12 מספיק.

<אביגל כספי:>

לא, לא, לא. מה שאני רוצה להגיד זה משהו

אחר.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

היצרן מייצר אותו ל-20 קמ"ש, אבל אתה יכול

להגביל אותו ת-12 קמ"ש.

<אביגל כספי:>

אני פשוט לא רוצה שתהיה הגבלה בייבוא, זאת

אומרת שיהיה יצרן אחד שיעשה 12 קמ"ש ויהיה

יצרן אחד, יצרן אחד שיעשה 20 קמ"ש ויצרן אחר

שיעשה - - -

<היו"ר איתן כבל:>

צודקת. ברור.

<שלמה נקוה:>

12 קמ"ש – זה סביר.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. בואו ונשמע את משרד התחבורה.

<משה ויצמן:>

הכוונה היא כן להגביל בייבוא. אנחנו לא

רוצים שיגיעו עם 30 קמ"ש ו-40 קמ"ש, כי אחרי

זה הוא יצטרך לשנות איזה משהו. את המגבלה

יהיה קל להסיר.

<היו"ר איתן כבל:>

הבנתי. השאלה שאני שואל: מה העניין? אתה

סוגר, ויכול להיות שיש כלים נוספים שהם

במהירות אחרת. אני תוהה. אני חושב שיש

היום מספיק טכנולוגיה שכשהיבואן הולך,

נניח, לחברה מסוימת, שאין לי מושג מי היא,

ואומר לה: "תשמעי, אנחנו יודעים בארץ

אצלנו זה..." ואז הוא מזמין ממנה, נניח, 100

יחידות שהוא יודע להגדיר - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

הרי באוטובוסים הגבילו את המהירות.

<קרן גולן:>

ברשותך, אתייחס. אני קרן גולן מחברת "זמיר"

נגישות. יש מספר כלים כאלה בעולם. כל

הכלים האלה מגיעים במגוון מאוד רחב של

מהירויות, ויש אפילו כלי שמגיע גם ל-70

קמ"ש, ואין שום בעיה עם זה. כל ההגדרות

האלה הן הגדרות תוכנתיות לחלוטין, ואין

שום בעיה להגביל לכל טווח של מהירות

שתגדירו בתקנה. ההגדרה תוכנתית, כך שאין

שום בעיה ללחוץ על כפתור ולהגיד "אני רוצה

12 קמ"ש ולא 30, 40 או 70 קמ"ש". אין שום בעיה

לעשות את זה.

<משה ויצמן:>

אני רוצה להימנע מכל אפשרות שבשלב הייבוא

היצרן לא הצהיר על זה שזה מוגבל ל-12 קמ"ש,

כי מפה השמיים הם כבר לא גבול. אנחנו

מכירים את זה מאופניים חשמליים.

<היו"ר איתן כבל:>

צודק.

<משה ויצמן:>

ההסרה וההגבלה כל כך קלות, שבלחיצת כפתור

הוא משנה את זה אחר כך ל-70, ואנחנו מגיעים

למצב שאנחנו בכלל לא שולטים בזה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני שואל שאלה אחרת.

<קרן גולן:>

יש לנו דרך למנוע את זה.

<היו"ר איתן כבל:>

(

*

,

.

0

0

|

€

”

hì

hì

hì

hì

hì

hì

hì

怀„愀$摧⯙ƒ›欀ᩤ

怀„愀$摧⯙ƒ›欀

怀„愀$摧⯙ƒ›欀筤

摧䜈

G

nH

o(tH

摧᪆

h

h

摧ᓣ

摧ᓣ

摧ᓣ

摧ᓣ

hã

hã

hã

hã

nH

o(tH

h.

h

nH

o(tH

L

H

J

´

¶

Ê

Ì

è

ê

ö

ø

-

>

@

¢

¶

¸

ø

ఀܪ栖ⶱ‘࠼喁Ĉ࡚邁Īᘌ녨鄭娀脈⡯ᘌ蹨乭娀脈⡯㈂L

N

²

´

Î

Ð

æ

è

ú

ü

-

B

D

ž

º

¼

hb

gdb

gdb

gdb

hb

hb

hb

摧Ẁñᄀבכלי שלה. שזה רק יהיה ברור. אני

מקבל לחלוטין. זה לא מונע פנייה לכל חברה.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זה כן.

<היו"ר לאיתן כבל:>

לא.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

כן, ואגיד לך למה.

<אביגל כספי:>

יש פה מונח: "שנקבעה בידי יצרנו".

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

היצרן שמייצר את הכלי של ה-20 קמ"ש יכול

להגביל אצלו במפעל, אבל בהצהרה של המפעל

הוא עדיין מוגדר כ-20 קמ"ש.

<היו"ר איתן כבל:>

אני אומר שהוא ישנה. לא.

<קרן גולן:>

זה לא נכון.

<היו"ר איתן כבל:>

לא נכון.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

הוא מייצר לכל העולם. אם אני נכנס לאתר

שלו, אני קורא על הכלי הזה שלפי הצהרת

היצרן מגיע ל-20 קמ"ש. כשהוא מגביל אותו

ומעביר אותו לפה, אז זה ההגדרה וזו היועצת

המשפטית. - -

<היו"ר איתן כבל:>

לא, לא, לא. סליחה.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

- - אם הוא יגדיר אותו לישראל, בהגדרות שלו

לישראל הוא עד 12 קמ"ש.

<היו"ר איתן כבל:>

לא מעניין אותי. אני נכנסתי, ואני רואה

שבחברה X הסוג הזה של הכלים הוא הגבלת

יצרן ל-20 קמ"ש. אני בא אליו, מרים אליו

טלפון ואומר לו: תשמע, אדוני, - -

<קרן גולן:>

תגביל ל-12.

<היו"ר איתן כבל:>

- - אני מייבא את זה לישראל.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אני שואל מהי המשמעות של הגדרת היצרן.

הגדרת היצרן – הוא מייצר את זה בגרמניה.

<קרן גולן:>

אני אומרת: זה לא נכון.

<היו"ר איתן כבל:>

זה מהרגע שהוא הגדיר. הרי יש לך סט רכבים.

מהרגע שהוא שינה.

<משה ויצמן:>

היצרן.

<היו"ר איתן כבל:>

היצרן.

<קרן גולן:>

היצרן.

<היו"ר איתן כבל:>

זה היצרן ולא פה. זה לא כאן.

<משה ויצמן:>

זה מאוד חשוב. זה עוד טווח ביטחון שאנחנו

מייצרים.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אני הבנתי, אבל היצרן הוא יצרן עולמי.

בהצהרת היצרן - - -

<משה ויצמן:>

הוא יודע לעשות את זה.

<היו"ר איתן כבל:>

הוא יודע לעשות.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

האם הוא ייתן לנו, לישראל, הצהרה, ונסתפק

בהצהרת היצרן - - -

<קריאה:>

לכלי.

<היו"ר איתן כבל:>

לכלי. מה זה?

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

לכלי.

<היו"ר איתן כבל:>

בוודאי.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

כנראה שלא ירדת לסוף דעתי. אני אומר

שליצרן יש את ההצהרה הכללית שלו. אנחנו

נסתפק בהצהרה שהוא מצהיר עם תעודת הייבוא

שלישראל זה מוגבל ל-12 קמ"ש? זה מה שאתה

אומר?

<משה ויצמן:>

אני בודק את זה ומעביר.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

בשביל זה אתה אומר הגדרת יצרן - - -

<משה ויצמן:>

אני בודק את זה.

<היו"ר איתן כבל:>

הוא בודק את זה. מה זה? אין דבר כזה?

<משה ויצמן:>

זה מגיע, וזה עובר בדיקה.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אני אומר לך: הוא יגביל בפועל.

<היו"ר איתן כבל:>

אז בסדר. אז מבחינת - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

וזה נופל תחת הצהרת היצרן?

<היו"ר איתן כבל:>

בוודאי.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זו השאלה.

<היו"ר איתן כבל:>

ברגע שהוא הגביל את זהל-12 קמ"ש, הצהרת

היצרן היא עכשיו: 12.

<משה ויצמן:>

זו לא רק הצהרה – אנחנו גם בודקים את זה

במעבדה בכניסה בשלב - - -

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. תודה.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

יש פה את ההצהרה - - -

<שלמה נקוה:>

אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש,

שכשתהיה החלטה חיובית כאן, אתה, הטכנאים

והיבואנים תירשמו בספרי ההיסטוריה של

הנכים שמחכים למכשיר הזה.

<היו"ר איתן כבל:>

מומו, עכשיו, אתה מעכב אותנו עם ההצהרה

שלך.

<אביגל כספי:>

בעצם, אם הבנתי נכון את משרד התחבורה,

משרד התחבורה אומר ש"נקבעה בידי יצרנו"

הכוונה היא שזה יכול להיות קביעה ספציפית

לישראל.

<משה ויצמן:>

כן.

<היו"ר איתן כבל:>

נכון, כן. כך אני הבנתי.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זה מה שרציתי.

<היו"ר איתן כבל:>

תגידי על מה אנחנו מצביעים.

<אביגל כספי:>

על הגדרת "יחידת הינע חיצונית", על פסקה (1).

<היו"ר איתן כבל:>

מי בעד – ירים את ידו. זה עם השינויים

והתוספות.

הצבעה

בעד סעיף 1(1) – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1(1) בתקנות, בשינויים שצוינו, נתקבל.

<אביגל כספי:>

עם השינוי של מחיקת "לאנשים עם מוגבלות" ו-

- -

<היו"ר איתן כבל:>

בסדר גמור. תודה.

עוברים לסעיף (2)

<דוד טמיר:>

סעיף (2) – אנחנו עוברים לרכב הזעיר.

תיקון תקנה 1 1. (2) אחרי הגדרת "רכב המיועד

לניסוי" יבוא:

"'רכב זעיר' (Quadricycle) – רכב אשר מסווג על-פי התקינה האירופית כסוג רכב L7e-A2 או L7e-CP

ושנתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא נע על 4 גלגלי;

(2) ההיגוי בו נעשה באמצעות הגה;

(3) הוא מיועד להסעת נהג ונוסע נוסף בלבד

או מטען;

(4) הספק מנועו אינו עולה על 15 KW".

Quadricycle זה המונח בחו"ל.

<היו"ר איתן כבל:>

יש הערות? גברתי, יש הערות?

<אביגל כספי:>

לא.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד –

ירים את ידו?

הצבעה

בעד סעיף 1(2) – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1(2) בתקנות נתקבל.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה. אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 2: הוספת סימנים ב'5

ו-ב'6 לפרק השני לחלק ב'.

<דוד טמיר:>

סימן ב'4 זה בתקנות התעבורה.

הוספת סימנים ב'5 ו-ב'6 לפרק השני לחלק ב' 2.

אחרי סימן ב'4: "קלנועית ביטחון" שבפשרק

השני לחלק בב' לתקנות העיקריות יבוא:

"סימן ב'5: יחידת הינע חיצונית לכיסא

גלגלים

פטור מחובת רישיון רכב

39 כא בעל יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים

והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי

סעיף 2 לפקודה.

פטור מחובת רישיון נהיגה

39 כב. הנוהג ביחידת הינע חיצונית לכיסא

גלגלים פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף

10 לפקודה.

נהיגה ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים

ובטיחות תנועתה

39 כג. (א) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית

לכיסא גלגלים אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה

שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה

שנים.

(ב) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית

לכיסא גלגלים בכביש אלא לשם חצייתו.

(ג) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית

לכיסא גלגלים במהירות העולה על 12 קילומטר

לשעה.

(ד) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית - - -

את סעיף (ד) אנחנו צריכים לתקן. אני אני

כבר מתייחס להערה של הייעוץ המשפטי של

הוועדה לגבי נושא התקן הרשמי. אנחנו נתקן

את זה כך שבעצם יירשם שלא ינהג אדם ביחידת

הינע חיצונית אלא כשהיא מחוברת לכיסא

גלגלים, - -

<היו"ר איתן כבל:>

התאמת נוסח.

<דוד טמיר:>

- - ואנחנו נוותר על דרישת התקן שיוצרת כאן

בעיה.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי.

<דוד טמיר:>

(ה) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית

לכיסא גלגלים אלא אם יש בידו אישור

ממעבדה מוסמכת לכך שהמיתקן עומד בדרישות

הטכניות המפורטות בנוהג שקבע מנהל אגף

הרכב לעניין בדיקת המעבדה, אשר נמסר

למעבדה העומד לעיון הציבור באגף הרכב

שבמשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של

המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בנוגע לנקודות

הבאות:

(1) אופן החיבור לכיסא הגלגלים;

(2) יציבות יחידת ההינע החיצונית המשולבת

עם כיסא הגלגלים;

(3) כושר בלימה;

(4) תאורה;

(5) עמידת המיתקן בדרישות תאימות

אלקטרומגנטית (EMC);

(6) התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (4) להגדרת

יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלית:"

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

הבדיקה הזאת היא פעם אחת או שהיא מחזורית?

<משה ויצמן:>

אב טיפוס.

<דוד טמיר:>

אם מביאים משלוח של כמה יחידות, זה - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זה פעם אחת וזה לא מחזורי. זה לא פעם

בשנתיים או פעם בשנה.

<משה ויצמן:>

לא, לא.

<קריאה:>

פעם אחת לדגם.

<דוד טמיר:>

מי שרוכש כיסא גלגלים מיבואן צריך, בעצם,

לקבל את תעודה הבדיקה של מעבדה מוסמכת

שמאשרת שהכיסא שהוא קנה עומד בכל

הדרישות.

<ששון חסון:>

יש התייחסות לגודל מנוע?

<דוד טמיר:>

ההספק של מנוע הוא 15 - -

<קריאה:>

- - קילוואט.

<אביגל כספי:>

זה הספק של הבטרייה.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

זה לא כיסא הגלגלים.

<קריאה:>

אנחנו מתייחסים להספק.

<ששון חסון:>

הספק זה מנוע וסוללה. השאלה היא האם - - -

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

15 קילוואט זה לא - - -

<דוד טמיר:>

ההספק הוא ל-400 וואט.

<קריאה:>

האם יש הדרכה בנושא הזה?

<מיכל שיק הר-טוב:>

אפשר שאלה?

<קריאה:>

כל אדם יכול לנהוג?

<היו"ר איתן כבל:>

תסיים.

<דוד טמיר:>

סימן ב'6: רכב זעיר

39 כד לא ינהג אדם ברכב זעיר אלא בדרך

עירונית בלבד".

<היו"ר איתן כבל:>

בואו נסיים.

<דוד טמיר:>

זו הקראה של סעיף 2.

<היו"ר איתן כבל:>

גברתי, בבקשה.

<מיכל שיק הר-טוב:>

אני עורכת-הדין מיכל שיק הר-טוב מעמותת

"נגישות ישראל". לפי הנוסח שהקראת – ויכול

להיות שהבנתי משהו לא נכון – מגיל 16 אין

איזו שהיא הגבלה של אדם עם מוגבלות או בלי

מוגבלות, ורק בגיל 14 הוא צריך להיות נכה

לפי ההגדרה של הפקודה. כבוד היושב-ראש,

הבנתי שכל מטרת הרכב הזה היא עבור אנשים

שמשתמשים בכיסאות גלגלים. לשם כך אנחנו

התכנסנו. לפי ההגדרה הזאת, מגיל 16 זה כל

אחד.

<דוד טמיר:>

כל אדם שנזקק לכיסא גלגלים.

<משה ויצמן:>

כל הדיון בחצי השעה האחרונה - - -

<מיכל שיק הר-טוב:>

אבל לפי הנוסח שהוא קרא, זה לא.

<דוד טמיר:>

זה בדיוק מה שזה אומר. זה מה שסיכמנו קודם.

<משה ויצמן:>

זה מה שהוא סיכם קודם.

<מיכל שיק הר-טוב:>

תוכל להקריא רגע את הסעיף הספציפי של גיל

16?

<דוד טמיר:>

"לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא

גלגלים אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים",

וכאן עין הגבלה על מי שיכול לעשות שימוש,

"או שהוא נכה שמלאו לו ארבע-עשרה שנים".

בעצם, החריג מוריד את זה לגיל 14, ואז אנחנו

כן מבקשים שזה יהיה מישהו שיש לו תעודת

נכות.

<מיכל שיק הר-טוב:>

אבל מה זה גיל 16? מה מגיל 16?

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

כל אחד. יוצאים מנקודת הנחה שזה איטי

מאוד, ולכן אנשים שהם בקו הבריאות לא

ישתמשו בזה.

<היו"ר איתן כבל:>

זה מה שאמרנו. כל מי שנזקק לכיסא גלגלים,

אם, לצערנו, לכל החיים שלו או לתקופה

מוגבלת.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

לא. בהגדרה הוא לא מגביל את עניין

הבריאות. מעל גיל 16 אני או אתה יכולים

ללכת עם זה. זו ההגדרה.

<היו"ר איתן כבל:>

כן. בסדר.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אני אומר לך: זו ההגדרה.

<היו"ר איתן כבל:>

לא. זה אם אתה יושב על כיסא גלגלים. זאת

הכוונה.

<מיכל שיק הר-טוב:>

זה לכיסא גלגלים.

<היו"ר איתן כבל:>

כן. זה מה שאני אומר. שנינו, אתה ואני,

אמרנו את אותו דבר. זה כל עוד הוא יושב על

כיסא גלגלים.

<קרן גולן:>

עוד הערה אחת רק לניסוח: ההשראה היא

למטען ולא לאופן. אין דרך לבדוק השראה

למיתקן. ההשראה שנבדקה גם עכשיו בבדיקות

היא של המטען. ה-EMC הוא של המטען ולא של

המיתקן. זו הבדיקה שנעשתה במעבדה.

<משה ויצמן:>

לא מכיר.

<קרן גולן:>

רק צריך לבדוק את זה, ואם כן – לתקן את זה.

<משה ויצמן:>

לא, לא. הוא לא נוסע עם המטען. תפקיד

ההשראה זה למנוע פגיעה באדם עם קוצב לב או

לא משנה מה.

<קרן גולן:>

אין לה מיתקן השראה. הבדיקה שנעשתה

במעבדה, ה-EMC נעשה.

<משה ויצמן:>

בדרך-כלל, המיתקנים האלו – זה מגיע עם

אישור מפעל שהוא עבר את הבדיקה הזאת. אני

מעריך שמפעל רציני שלא יביא את האישור

הזה זה נראה לי בעייתי מאוד.

<קרן גולן:>

אני אומר שיש כאן עניין של טרמינולוגיה,

אבל בסדר. נדון בזה מקסימום אחר כך. צריך

להסתכל בבדיקה של המעבדה, וזה צריך להיות

שם.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. גברתי, אני יכול להעלות את הדברים

להצבעה עם התוספות והשינויים?

<אביגל כספי:>

כשאתם בודקים באישור מעבדה וכתוב "התנאים

הקבועים בפסקאות (1) עד (4) להגדרת יחידת

הינע", אני מבינה שבודקים, למשל, את הספק

המנוע החשמלי ואת הגבלת המהירות, אבל

בודקים גם שהוא מיועד להתקנה ולחיבור

בכיסאות גלגלים?

<דוד טמיר:>

כן.

<היו"ר איתן כבל:>

זו נקודת המוצא המרכזית. הרי כבר שוחחנו.

<אביגל כספי:>

לא, לא. זה רק כדי לדעת האם אישור מעבדה

מיועד לזה. זה עניין טכני.

<היו"ר איתן כבל:>

אוקיי. בסדר גמור. תודה. אני מבקש להעלות

להצבעה.

<דרור וגשל:>

אדוני, רק ניסוח קטן. האם זה רק לדגם?

<משה ויצמן:>

אין הכוונה שהוא ייסע עם האישור.

<קריאה:>

זה לדגם.

<דרור וגשל:>

אז בוא ונשנה את זה.

בסעיף (ה) כתבנו "לא ינהג אדם ביחידת הינע

חיצונית אלא אם יש בידו אישור ממעבדה

מוסמכת", וכמו שחבר-הכנסת חאג' ציין קודם,

זה באמת לדגם. כלומר, לא כל אחד צריך

להוציא אישור מעבדה מוסמכת. ברגע שיבואן

הביא דגם מסוים של הנעה חיצונית- - -

<היו"ר איתן כבל:>

רצית לשאול.

<דרור וגשל:>

לכן אנחנו נשנה את הנוסח.

<היו"ר איתן כבל:>

צודק. אוקיי. תודה. אני מעלה להצבעה.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אז אתם מתקנים. אנחנו כאילו מצביעים על זה

לאחר התיקון.

<דרור וגשל:>

כן.

<היו"ר איתן כבל:>

כן, ודאי.

אביגל, איזה סעיפים אני מעלה להצבעה?

<אביגל כספי:>

את סעיף 2.

<היו"ר איתן כבל:>

אני מעלה להצבעה את סעיף 2 עם התוספות

והתיקונים. מי בעד – ירים את ידו?

הצבעה

בעד סעיף 2 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 בתקנות, בשינויים שצוינו, נתקבל.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה. אושר.

אתה משתתף בהצבעה? חבר-הכנסת מקלב מצביע

במקום חבר-הכנסת יעקב אשר. הלאה.

<דוד טמיר:>

אנחנו עוברים למערכת למניעת שכחת

תלמידים ברכב תלמידים.

תיקון תקנה 83 3. בתקנה 83 לתקנות העיקריות,

אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים ולא

ירשה בעל רכב להסעת תלמידים ומי שהשליטה

ברכב כאמור בידו לנהוג ברכב להסעת

תלמידים אלא אם כן נמצא ברכב אישור שנתי

בדבר תקינות מערכת התרעה על השארת ילדים

ברכב כאמור בתקנה 364ז'.".

<קריאה:>

זה על-פי תקן 6400.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

הסבר. אני לא הבנתי.

<דוד טמיר:>

למעשה, התקנה הזאת קובעת את האיסור על

הנהיגה ברכב וגם על בעל הרכב, כשבעצם

חייבים שיהיה להם כל הזמן אישור שנתי

בדבר תקינות.

<לאה ורון:>

רכב שמיועד להסעת תלמידים.

<דוד טמיר:>

כן, רכב להסעת תלמידים.

<קריאה:>

ממתי התחולה?

<דוד טמיר:>

רשום בסוף. נגיע לזה.

<היו"ר איתן כבל:>

תכף נגיע לזה.

זה כולל גם מיניבוסים, נכון?

<דוד טמיר:>

נכון.

בעצם, הכוונה של האיסור כאן היא להבטיח

שהמערכת לא תותקן פעם אחת וישכחו ממנה,

ושבעצם תהיה גם חובת תקינות המערכת.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אתה מתכוון למעלון?

<קריאה:>

לא.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

לא הבנתי. לא הבנתי את הקישור פה.

<דוד טמיר:>

נכנסת בשלב מאוחר של הדיון, אבל, בעצם,

דיברנו שהמערכת היא לחצן שנמצא בקצה

האוטובוס, ונהג האוטובוס או המיניבוס

להסעת תלמידים, לפני שהוא יורד מהרכב,

למעשה, צריך ללכת וללחוץ על הלחצן.

<היו"ר איתן כבל:>

צריך או חייב? אלה שתי נקודות.

<דוד טמיר:>

ראשית, הוא חייב.

<קרן גולן:>

חייב. הוא לא יכול לכבות את הרכב בלי זה.

<היו"ר איתן כבל:>

תודה. זו, למשל, נקודה מרכזית.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

כך שהוא לא ישכח? זו הכוונה?

<קרן גולן:>

כך שלא יישכחו ילדים.

<היו"ר איתן כבל:>

בדיוק. גם הוא יכול ללכת לבד עד קצה

האוטובוס.

<קריאה:>

היום עושים את זה. יש חובת סריקה.

<היו"ר איתן כבל:>

חברים יקרים, חובת סריקה יש מאז הייתי ילד

קטן. הנהגים היו עושים כך בסוף. אלא מה?

אתה יודע כמה דברים כתובים? את זה אפילו

קצין הביטחון לא יכול לדעת עד שהאירוע לא

קורה.

<לאה ורון:>

מה עלות המערכת הזאת?

<קריאה:>

בין 500 ל-1,000 שקל. זו הערכה.

<שלמה זוהר:>

אני שלמה זוהר, מנהל אגף משאבי חינוך

בעיריית תל-אביב-יפו. לגבי האמירה שהוא

אמר קודם, שהנהג מחויב להגיע עד סוף הרכב

על מנת לוודא שלא משאירים שם איזה שהם

תלמידים, זה תלוי באיזה שלב. יכול מאוד

להיות שאותו רכב כביכול הוריד את התלמיד

האחרון בבית-הספר והוא ממשיך בדרכו

לפעילות אחרת, ואגב זה מה שקורה. זה אומר

שצריך לדעת באיזה שלב אותו נהג – אם הוא

יורד אחרי שעתיים וסיים את כל הסבב שלו,

הילד יכול להישאר שכוח, מה שנקרא. זה גם

כשהאוטו מונע.

<היו"ר איתן כבל:>

זוהר, אנחנו לא מנסים לתת את כל הפתרונות

לכל האירועים. האירוע הדרמטי הוא כמו

ברכב פרטי, כשלצערנו, אתה יורד מהרכב,

נועל את האוטו – ונסעת.

<קריאה:>

והלכת.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

החנית את הרכב.

<היו"ר איתן כבל:>

הלכת, וזה במובן שהאוטו– זהו. ואז,

לצערנו, אנחנו נחשפים לכל מיני אירועים

קשים מנשוא. כל עוד האוטו מונע ונוסע ויש

נהג בפנים, יש לי שתי הנחות עבודה: או

שבשלב מסוים הילד יקום ויבוא אליו או שמה

שחשוב הוא האקט האחרון, - -

<קריאה:>

לעזוב את האוטו.

<היו"ר איתן כבל:>

- - כשהוא עוזב את האוטו. זה החלק המסוכן.

<שלמה זוהר:>

לא. סליחה רגע, אדוני היושב-ראש. מדובר

בתלמידים של חינוך מיוחד שהם על הספקטרום

של האוטיזם. אותו ילד שנרדם, - -

<קריאה:>

יש לו מלווה.

<שלמה זוהר:>

- - והוא גם לוקח את הכדורים שלו, יש זמן - - -

<קריאה:>

לא תמיד יש.

<היו"ר איתן כבל:>

תן לי לענות לך.

<שלמה זוהר:>

לא תמיד יש.

<היו"ר איתן כבל:>

חברים יקרים, אני לא אחוקק חוקים או אתקין

תקנות, גזירות, שהציבור לא יכול לעמוד

בהם. הרי מה העניין? היום, כל מה שאתה אומר

כבר מתקיים, ואנשים לא עומדים בזה. אני לא

הולך להמציא עכשיו סיפור.

<עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):>

אתה לא צריך תוספת בחוק כדי לדאוג לזה.

<היו"ר איתן כבל:>

בדיוק.

<שלמה זוהר:>

לכן צריך תוספת בחוק. יש לנו משהו

מאוד-מאוד מעניין, ואותו אני רוצה להציג.

<היו"ר םאיתן כבל:>

זה יותר מעניין מהקודם, זה בסדר.

<שלמה זוהר:>

להערכתי, הוא הרבה יותר מעניין. זו

אפליקציה שמכריחה איך באמת לא שוכחים - - -

<היו"ר איתן כבל:>

נשמה, זה לעבור למדור פרסומי.

<שלמה זוהר:>

לא. אגב, זו אפליקציה – יש פה שני מורים - -

-

<היו"ר איתן כבל:>

שתהיו בריאים. אני בעד כל דבר שיקדם,

ותזכו ותרוויחו ושיהיה טוב לעם ישראל.

<לאה ורון:>

ותמכרו את זה לציבור. כן.

<שלמה זוהר:>

אני לא בא מהחלק העסקי. יש פה שני מורים

מהחינוך המיוחד, והם אלה שהמציאו את

העניין הזה.

<היו"ר איתן כבל:>

אני מסביר לאדוני: יכול להיות שאחרי

נסיים. איך אמרתי: זה לא על סדר יומנו. גם

אם אני רוצה - -

<שלמה זוהר:>

להציג את זה בפניך.

<היו"ר איתן כבל:>

- -לקדם את עניין האפליקציה, ממילא זה לא

יכול להיכנס בתוך הכללים הקיימים פה. זה

שיח מעניין, התקנות כאן.

<לאה ורון:>

התקנות שמתקין השר.

<היו"ר איתן כבל:>

זה מעניין, ויש לך את ארגון "בטרם" שאפשר

לפנות אליו. אני מניח ש"בטרם" עוסקים

במגוון הרחב של ילדים, ולא רק ילדים

בריאים אלא ילדים בקבוצות סיכון כאלה

ואחרות. היא אחלה. אם זה יהיה משהו שהוא

באמת מייצר דרמה גדולה, אני מניח שכמו שהם

יודעים ללחוץ הם יבואו למשרד התחבורה

ולגורמים המקצועיים כדי שיבחנו את

העניין הזה.

<שלמה זוהר:>

זה קשור לוועדת החינוך.

<היו"ר איתן כבל:>

למה אני אומר לך את זה? ברוך ה', המציאות

מייצרת היום פתרונות מאוד-מאוד מתקדמים.

יושב פה חבר-הכנסת מקלב, ואני מניח

שכשיתקיים הדיון בשאלות האלה, יציגו

בפניכם.

<אורי מקלב (יהדות התורה):>

יציגו, הציגו. אנחנו כבר אחרי זה.

<היו"ר איתן כבל:>

נכון. אני מציע: זה לא המקום הזה. אחרי

שמקלב יאשר, כמכון התקנים של הוועדות, את

העניין, אז זה עובר לגורמים המקצועיים

במשרד התחבורה - -

<אורי מקלב (יהדות התורה):>

באתי להגיד מילה בעניין הזה.

<היו"ר איתן כבל:>

- - שמחליטים להתקין תקנה, ואז זה מובא

לאישור ועדת הכלכלה. אוקיי? תבורכו.

<שלמה זוהר:>

תודה.

<אורי מקלב (יהדות התורה):>

אדוני היושב-ראש, לאו דווקא בעיריית

תל-אביב – אני לא יכול להגיד – אבל בכל

אגפי החינוך בארץ, לפני האפליקציה הזאת

שפיתחו אותם, אל תסחבו את הילדים בחינוך

המיוחד שעה וחצי בדרך לבית-הספר. שם תשימו

את הדגש. הילדים בחינוך המיוחד נוסעים

שעה וחצי או שעה ושלושת רבעי - - -

<ספי יוסי דיין:>

משרד החינוך אשם. משרד החינוך גורם לנו - -

-

<היו"ר איתן כבל:>

חבר'ה, זה לא דיון בוועדת החינוך. תודה

רבה.

<אורי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]