פרוטוקול מספר 138, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 14/11/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 138

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, א' בכסלו התשפ"ד (14 בנובמבר 2023), שעה 10:30

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מנהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה תאגידים, בתי דין מנהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023 - הארכת תקופות ודחיית מועדים בתחום התכנון והבנייה << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

ארז מלול – מ"מ היו"ר

נאור שירי

חברי הכנסת:

ירון עמוס לוי

מוזמנים:

נתן אלנתן

–

יו"ר מטה התכנון הלאומי

בנימין ארביב

–

סגן יו"ר מטה התכנון הלאומי, מטה התכנון הלאומי תדמור עציון

–

היועצת המשפטית, מינהל התכנון

מתן רוזנברגר

–

לשכה משפטית, מינהל התכנון

לילך שלום

–

היועצת המשפטית, רשות האכיפה במקרקעין, משרד האוצר רוסלאן עותמאן

–

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תומר פרידמן

–

יועמ"ש חטיבת השמירה, רשות מקרקעי ישראל

מירה סלומון

–

ראש משפט מינהל וכנסת, מרכז השלטון המקומי

שלום זינגר

–

יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15

ניצן פלדמן

–

סמנכ"לית התאחדות הקבלנים בוני הארץ

דנה פריד אשריאל

–

יועמ"ש, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

דוד נזר סונינו

–

יו"ר פורום להתחדשות עירונית

אופיר אתגר

–

אדר', פורום להתחדשות עירונית

משתתפים באמצעים מקוונים:

מיטל להבי

–

יו"ר המטה האזרחי למיגון העורף

מילכה כרמל

–

מתכננת, מרכז השלטון האזורי

צחי בר ציון

–

ייעוץ משפטי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

רעות בינג

ברק קיבוביץ

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מנהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה תאגידים, בתי דין מנהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023 - הארכת תקופות ודחיית מועדים בתחום התכנון והבנייה, מ/1673 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה, על סדר היום הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים, הוראת שעה, 'חרבות ברזל', החלטות מנהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, שלא אצלנו, תקופת כהונת תאגידים, שלא אצלנו, בתי דין מנהליים, שלא אצלנו, ותכנון ובנייה שאצלנו, וזאת לאחר הפיצול שהיה, התשפ"ד-2023, הארכת תקופות ודחיית מועדים בתחום התכנון והבנייה, מ/1673. הדיון על חלקים מהחוק העוסקים בנושאי תכנון ובנייה, סעיפים 4, 15, 19, 23(ג), פרטים (74) ו-(76) לתוספת הראשונה, פרטים (128) ו-(129) לתוספת השנייה והתוספת הרביעית.

אנחנו בישיבה שנייה בנושא חוץ מישיבות פנימיות שגם היו והופץ מטעם הוועדה נוסח שהוא פחות או יותר מנסה לסגור את כל הנקודות. יש הרבה מאוד פרטים בנוסח שאתם רואים כאן ואני מציע שניכנס ישר לעבודה בלי הקדמות, חוץ מהקדמה של היועץ המשפטי כמובן ואם חברי הכנסת ירצו משהו. בבקשה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בוקר טוב. אני אזכיר לחברי הוועדה, הצעת החוק מבקשת לדחות מועדים על פי שני עקרונות מנחים, להבדיל מההצעה הגדולה שנשארה בוועדת חוקה ועוסקת בהוראות רוחביות, כבר בהצעת החוק הממשלתית נקבעו הסדרים מיוחדים לנושא התכנון והבנייה. להבדיל מההארכה הכללית שניתנת בחוק הגדול, להלן החוק הגדול, שניתנת לשלושה חודשים, התפיסה בכל הנוגע לתכנון ובנייה היא שההארכה צריכה להיות קצרה יותר ולכן העיקרון שמנחה את הצעת החוק כפי שהיא מונחת לפניכם לפי הצעת הממשלה הוא להאריך את התקופות לתקופה קצרה של שלושה שבועות מפרוץ המלחמה ועד סוף חודש אוקטובר. זאת אומרת אנחנו מדברים על הארכה רטרואקטיבית בכל הנוגע לפעולות שהאזרח צריך לעשות מול רשויות התכנון, מוסדות התכנון וגורמים מוסמכים בתחום התכנון, הארכה של שלושה שבועות עם אפשרות, אם הנסיבות מתמשכות, להאריך ביותר במנגנון שמוצע.

לגבי היישובים שנפגעו באופן קשה במיוחד מוצע לתת כבר בחוק הארכה עד סוף נובמבר עם אפשרות נוספת גם שם להאריך את התקופה במקרה הצורך. לעומת זאת בכל הנוגע לפעולות של הרשות מול האזרח העיקרון, שוב כעיקרון, אין הארכה של התקופות למעט דברים שהתייחסנו אליהם באופן פרטני, למשל לגבי חברי מועצה שנעדרים, אז הם יוכלו לבקש דיונים נוספים לפי המוצע, כהוראת שעה במקרה הזה. נגיע לסעיפים ותראו את זה שם.

יש עקרונות נוספים שנידונו בדיון הקודם לגבי סמכות של מנהל מינהל התכנון לתת הנחיות ליישום החוק, אנחנו נגיע גם לזה, ונושאים נוספים של הארכת מינוי ועדות עצמאיות, נושאים פרטניים שעלו בדיונים הקודמים וניסינו לתת להם מענה כאן. מה שאני מציע, שפשוט נעבור לסעיפים ואם יש הערות נדון.

אחד הדברים שעלו בדיונים הקודמים, הוא גם קשור למועדים, זה עלה בהקשרים של דיוני הפיקוח שהוועדה עשתה, בין היתר על התנהלות הרשויות המקומיות בתחום התכנון והבנייה והעובדה שהתבררה, שחלק מהוועדות המקומיות הקפיאו את עבודתן בשל הבחירות הצפויות וגם מטעמי מלחמה, דבר שעלול לפגוע ברציפות התכנון ולכן בעצם הוועדה ביקשה ומינהל התכנון ענה ביחד עם משרד המשפטים, בגיבוי משרד המשפטים וברוח גבית של הוועדה והשר כמובן, לפרסם שתי הנחיות, אחת שנוגעת למצב החירום והחובה להתקדם בכל מה שנוגע למצב החירום והשנייה בנוגע לאופן שבו ראוי לפעול בהתחשב בתקופת הבחירות.

כצעד משלים לעניין הזה היה צורך לדעת הוועדה להתייחס למצב שבו הוועדה המקומית יושבת בשב ואל תעשה ובעצם לא נותנת החלטות, תופעה שאנחנו מכירים מחלק מהוועדות המקומיות, ולכן מוצע כאן איזה שהוא הסדר לתקופה הקרובה שבו אפשר יהיה במקרים שוועדה מקומית לא פועלת כראוי ולא מחליטה בבקשות שמונחות בפניה, או שזה יועבר אוטומטית או שאפשר יהיה להעביר את זה לערכאת ערר שתבוא בנעליה של הוועדה המקומית ותיתן את החלטתה בעניין מתוך הנחה שעצם קיומו של מנגנון אפשרי כזה, הנחה ותקווה, בעצם יתמרץ את הוועדות המקומיות כן לקבל החלטות כדי שסמכותה לא תעבור לגורם אחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

צריך רק לומר בעניין הזה, חלק גדול מהרשויות המקומיות, אני לא יודע אם זה רוב או לא רוב, עושים את עבודתן וממשיכים, כמובן בכפוף לדברים, לכן אני שוב חוזר ומשבח את חוות הדעת שיצאה ואת תדמור וכל הצוות, היא יצאה מאוד ברור, כולם הבינו את רוח המפקד, צריך להתקדם קדימה, לא להעמיק את משבר הדיור, ומצד שני בדברים שהם יכולים להיות בעייתיים אז מרקרנו אותם מה כן ומה לא. בכל מקרה אני תמיד אוהב שיש גם איזה מנוף כלפי רשויות כאלה שאני מאוד מקווה שלא נצטרך להשתמש בו, ההימנעות מהמנוף היא חלק מהעניין ולכן שילבנו את זה בתוך הצעת החוק כאן.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רק רוצה לומר שבנושא הזה הייתה לנו כבר עירייה אחת שהחליטה שהיא לא מתכנסת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כפר סבא.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

יושב ראש הוועדה המחוזית הוציא מכתב התראה לוועדה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

למה הם אמרו שהם לא מתכנסים?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בגלל הבחירות.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אבל לא סתם - - -

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

כל אחד מהסיבות שלו, על כל פנים מה שסוכם עם יושב ראש הוועדה המחוזית שאם לא יכנסו את הוועדה המקומית אז היושב ראש יפעיל את הסמכות שלו על פי סעיף 28, יזמן את ראש העיר לשימוע לפני נטילת הסמכות לוועדה המחוזית. יש לוועדה המחוזית כבר היום בחוק את הסמכות לעשות את זה, לפני החקיקה, אז אנחנו כבר עושים את הדבר הזה, כך שאנחנו לא מחכים. מהבחינה הזאת מבחינתנו חשוב מאוד שהם יעבדו.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני בטוח שהם נתנו תשובה מנומקת חוץ מבחירות.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

בסדר, אז יש שימוע והם יסבירו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

חשוב להבין את הצד השני.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

היו תשובות שלא נראו לנו תשובות אמיתיות.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתה יכול לתת דוגמה?

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

אין להם עובדים בגלל המלחמה. לכולם אין, נו אז מה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא מקבל את זה גם כשמשרדי ממשלה אומרים לי את הדבר הזה. אני יכול להבין האטה, אני יכול להבין פחות. הפוך, היו דברים שבאו וביקשו, חשבנו לתת עשרה ימים אז אמרו תנו 15 יום. אבל לבוא לקבל דבר כזה, אתה יודע מה עומד מאחורי כל דבר כזה? זה מאות יחידות דיור, זה הרבה מאוד דברים. זו תקופה באמת שאף ראש עיר לא אוהב להביא דיון בזה. זו עיר גדולה, גם אם כולם במילואים שם, בואו, זה עדיין - - -

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

מהנדסת העיר לא במילואים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי, אבל אני לא הייתי רוצה להיכנס לזה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אם זה כבר נפתח פה לפרוטוקול, נאמרים דברים, אז אנחנו מתנגדים למה שנאמר כאן. אנחנו כן חושבים שיש מקרים שבהם רשות מקומית לא יכולה להתקדם עם - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני ממש מופתע מההתנגדות שלכם בעניין הזה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

כן, אנחנו אמרנו אותה גם בפעם הקודמת, זה נכון, אבל אנחנו מתנגדים לדבר הזה. אנחנו חושבים שרשות מקומית וועדה מקומית מתנהלות בעולם שיקולים שבכל הכבוד בעיניים ארציות לא נכון לראות אותם ועולם השיקולים שלהם הוא עולם שיקולים שהן צריכות לשקול אותו בעצמן. אנחנו ראינו כבר שהיו אמירות כאלה שרשות מקומית מתנהלת באופן לא תקין ובסופו של דבר בית המשפט כן סבר שיש לה סמכות לנהל את מה שקורה אצלה.

בכל הכבוד, רשות מקומית היא גורם שלטוני, היא לא רק זרוע ביצוע של המדינה, היא גם גורם שלטוני שנבחר על ידי התושבים עצמם והאמירות האלה הן על דעתנו לא מקובלות, מרכז השלטון המקומי, ואנחנו גם מתנגדים למתווה שהונח כאן בהצעת החוק.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

של ההקלות את מדברת?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אגיד לך משהו, עם הרבה כבוד והרבה הערכה לעבודה שלכם, בטח שלך וגם של אחרים, מרכז שלטון מקומי הוא לא ועד עובדים, הוא לא הסתדרות, התפקיד שלו, וכך אנחנו רוצים לראות אותו, ואת יודעת, לא מעט פעמים גם בתפקידי זה וגם בתפקידיי האחרים, אני חושב שמרכז השלטון המקומי צריך להיות חלק מכל שולחן של החלטה כי בסוף אתם כמרכז שלטון מקומי יודעים וחייבים לדעת ולתכלל ולהיות רתומים ביחד עם העקרונות הממשלתיים ועם הדברים הללו. מצד שני, נכון, זה מועדון חברים, צריך גם להגן על ראשי רשויות, אבל אני חושב שההסתכלות צריכה להיות דווקא אחרת. דווקא אתם צריכים להיות אלה שבאים לראש עיר, ולא משנה כרגע מי, ובודקים איתו אובייקטיבית מה הסיפור, כי אם לא, הוא מכתים, לא הוא אישית, אני לא יודע אפילו מי ראש עיריית כפר סבא, ככה שאני לא יודע באיזה צד הוא של המפה הפוליטית וזה לא מעניין אותי, אני יודע שהוא לא מדגל התורה, זה אני יודע.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

הוא לא מצד פוליטי שהם סביב השולחן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא מכיר.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זה לא משחק פוליטי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רק אומר דבר אחד הפוך, אתם כארגון המייצג, אבל הוא לא מייצג את תנאי ראשי הרשויות רק, הוא מייצג את עבודת השלטון המקומי, אתם צריכים לדחוף איתנו את העגלה ואתם עושים את זה ברוב הפעמים, וגם כאן, ולכן אני חושב שהדיון כרגע הוא מיותר, ואת יודעת מה? דווקא אם יש באמת, מה שאמר נאור, יש לו שיקולים חשובים ונכונים, ברור לי שישמעו את זה באותו שימוע או אותה פגישה או אותו זימון.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זה לא הנוסח שהוגש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אי אפשר לנהל דברים אם אתה לא משתמש גם במנוף הלחץ שלך.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אבל, יעקב, דיברת על מנופי לחץ שיש בחקיקה הזו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עזוב, אבל עכשיו חבל שאנחנו הולכים לדבר על זה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

משפט וחצי השחלתי. בסדר, זה הישג, ליום שלישי זה הישג.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אבל חקיקה עושים בשביל רשות אחת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עוד משפט וחצי.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא, אני לא רוצה להגדיש את הסאה כבר בשעה 11 וחמישה, אני מתכנן להישאר בוועדה לפחות עוד שעה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי, אנחנו יוצאים להפסקה לשעה. טוב, אוקיי, להקריא ולהסביר, לשמוע הערות ולהתקדם, עם דגש על להתקדם. אתה חייב לי תשובה עוד, רוסלאן, על הרציפות.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה), תשפ"ד-2023 הגדרות

1.

"החלטה מנהלית" – החלטה או פעולה של רשות ציבורית מכוח סמכותה לפי חיקוק;

"חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים" – חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014;

"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;

"מוסד תכנון" – כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, לרבות ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה כמשמעותה בסעיף 12ו לחוק האמור;

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רק אבהיר. כיוון שיש ספק בשאלה אם ועדת הפיצויים והיטל השבחה היא מוסד תכנון, לצורך החוק הזה היא תיחשב מוסד תכנון וכל ההוראות של הארכת מועדים יחולו גם עליה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

בלי להכריע בשאלה. האמת היא שהיא מוכרעת, היא לא מוסד תכנון, אבל בסדר.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אין לה סמכויות בתכניות והיתרים.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה היא לא מוסד תכנון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לעמדנו זה לא מה שזה מוכרע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה לא יוכרע עד הסוף, לחוק הזה זה הוכרע, אבל אם אתה שואל אותי, אשכרה ברור שזה כן, בסוף זה - - -

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, לא, לא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בסדר, אני לא רוצה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יש עמדה שחושבת שכן.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

"המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);

"השר" – שר הפנים;

"תכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה;

"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024) או כל תקופה נוספת שקבע השר בצו לפי סעיף 9;

"תקופת ההקפאה" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023) או כל תקופה נוספת שקבע השר בצו לפי סעיף 9, ולעניין תקופה, פעולה או מועד הנוגעים לשטח יישוב המנוי בתוספת השלישית או שטח הגובל עמו - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

פה אנחנו צריכים להוסיף 'כולו או חלקו'.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023) או כל תקופה נוספת שקבע השר בצו לפי סעיף 9.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בסוגריים זה 30 בנובמבר אצלכם?

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

כן.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אצלי זה אוקטובר.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

יש כאן שני מועדים, הראשון זה 31 באוקטובר.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

תקופת ההקפאה לא יכול להיות עד 31 באוקטובר.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

כן, יש כאן שני מועדים בהגדרה של תקופת ההקפאה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בתוך ההגדרה יש שני מועדים, ה-7 באוקטובר עד ה-31 באוקטובר זו תקופה אחת, ותקופה שנייה, אני התייחסתי לזה, אני אתייחס לזה טיפה שוב, לגבי היישובים שנפגעו במיוחד עד ה-30 בנובמבר.

אני אסביר את שתי ההגדרות האחרונות. התקופה הקובעת, שזה שלושה חודשים, היא התקופה שתיכף שאנחנו נתייחס בעיקר בנושא אכיפה, אנחנו תיכף נקרא את הסעיף עצמו, היא נוגעת לנושא האכיפה, גם בתחום התכנון והבנייה וגם בתחום רשות מקרקעי ישראל או אכיפה במקרקעי ציבור.

התקופה השנייה, שהיא עיקר החוק, היא התקופה שנקראת תקופה ההקפאה, וכפי שאמרתי, ההצעה מבקשת למפרע לקבוע הקפאת מועדים, שוב העיקרון, שהאזרח היה צריך לעשות בתחום התכנון והבנייה או בעניינים שמפורטים בתוספת לתקופה של שלושה שבועות. לגבי אותם יישובים ספציפיים שנפגעו במיוחד או פונו במסגרת החלטות הממשלה תהיה תקופה מוארכת מתחילת המלחמה ועד סוף נובמבר.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

למה עד סוף נובמבר? סתם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא סתם, זו שאלה טובה. שאלה שצריך לדון בה. זו שאלה שעומדת לפתחה של הוועדה. גם התקופה הראשונה של שלושה שבועות זה משהו שאתם צריכים להחליט לגביו אם אתם מקבלים את הצעת הממשלה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אפשר להציע?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

זה עוד שבועיים. החוק לא עובר היום נניח, לא עובר השבוע, נשאר לזה עשרה ימים, 12 ימים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

התקופה היא תאריך?

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

נכון, אתה מתייחס ליישובים שב - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מי רוצה לענות מהממשלה?

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

שני דברים. אחת, השר יכול להאריך, רצינו לשמר את הגמישות.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כן, אבל אתם מייצרים פה מנגנון שהוא צריך לבוא לוועדת הפנים, להאריך.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

אתם מייצרים את המנגנון.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא, המנגנון הזה הוא חשוב, ההיפך, אני פשוט אומר, בטח בתקופה הראשונה אפשר - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שואל נאור, נגיד מחר יש אלף דברים יותר חשובים, החוק ייכנס רק עוד עשרה ימים, אז מה, הוא יהיה יומיים בתוקף? הוא שואל מה הרציונל של התאריך הזה.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

אני אומר ככה, הרציונל של שלושה השבועות, קודם כל זה הקפאה, זאת אומרת שאם למשל היה לך מועד להגשת התנגדויות שלפי החוק הוא - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אבל אנחנו באמצע נובמבר, זה לא שלושה שבועות.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

לא, אתה מרוויח את שלושה השבועות לכל פרק זמן ששלושה השבועות האלה היו באמצעו, הם לא נספרים. זאת אומרת שאם הייתי צריכה להגיש התנגדויות בתקופה של 60 יום שהתחילה לפני ה-7 באוקטובר, אז גם כשהחוק הזה יעבור אני מרוויחה את אותם שלושה שבועות אקסטרה, הם יצטרפו לסוף התקופה, זאת אומרת 60 הימים שלי יהיו 60 ימים פלוס שלושה שבועות.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

זה לא משנה מתי החוק יעבור בעצם.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

נכון. זה נותן את שלושה השבועות האלה, מוציא אותם מספירת הימים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

וזה מדובר על איזה יישובים?

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

זה בכל הארץ, זה שלושה שבועות בכל הארץ.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שלושה שבועות מיום החוק?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, רטרואקטיבית.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

לא, כל מי שהיה צריך לעשות פעולה בתכנון ובנייה כלפי מוסד התכנון ובאמצע התקופה הזאת נפלו שלושה השבועות האלה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בעצם כל הרעיון של ההחלטה הזאת זה החלטה רטרואקטיבית. אני לא הייתי ממליץ לדבר על יותר משלושה שבועות כי זה השלכות אדירות על הרבה מאוד.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

נכון, ובמחוזות הצפון והדרום ה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל אני שואל עכשיו לגבי המחוזות הללו, לכמה זמן אתם עושים את התקופה?

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

אז שם התקופה תהיה ברצף, למעשה מה-7 באוקטובר עד סוף נובמבר, ששוב, זה הקפאה, זאת אומרת כל מועד שהיה אמור לחול בתקופה הזאת מקבל את כל התקופה הנוספת, כשניסינו לדייק את היישובים לפי איפה שפונו בצפון ומועצות אזוריות שנפגעו בדרום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הצעת הייעוץ המשפטי של הוועדה, לעשות את זה ל-15 בדצמבר.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

רק על הרשויות שבתוספת שזה צפון ודרום, היישובים שפונו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו מציעים מה שקשור לרשויות של צפון ודרום, אלה שפונו, אז יהיה 15 בדצמבר.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

אנחנו גם לא רוצים לפגוע בהם כי זה הקפאה טוטאלית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני יודע, אבל אם לא שמת לב הם קפואים והיום לא רק קפואים, גם רטובים מגשם.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

בהרחבה אנחנו נוכל יותר לדייק ואז להחליט מה כן ומה לא, לטובת העניין.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה זה בהרחבה?

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

בהארכת הצו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

וגם תזכור שיש לך את הסמכות במקרים דחופים כן לבטל את ההקפאה.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

אבל זה מקרים דחופים רק שנובעים מהמצב הביטחוני לצרכי שיקום. השאלה אם נכון להקפיא את הכול.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תחשבו, אם יש בעייתיות בזה דבר עם הוועדה.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

אני גם חושב שצריך לדייק את ההגדרה של השטח הגובל עמו. ההגדרה של גובל עמו עשוי להיות בעייתית כי זה יכול להרחיב את זה הרבה מעבר למה שמישהו רוצה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, ההתלבטות הייתה כאן, מכיוון שברוב היישובים מדובר ביישובים שהם יישובים כפריים במועצות אזוריות תחומי היישוב זה לא תחומי הרשות המקומית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז תדייק שה'גובל' יהיה על היישוב.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא, זה מה שכתוב, הוא לא אומר תחומי המועצה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

להיפך. אתם צריכים להבין את הבקשה של מינהל התכנון בהקשר הזה. אנחנו בתחילת הדרך חשבנו שצריך ללכת לפי מרחבי תכנון, אם יש מרחב תכנון מקומי, אמר מינהל התכנון שיש מרחבי תכנון שבהם חלק מהיישובים פונו וחלק לא, ואז אמרנו אוקיי, היישובים הם נקודות בתוך מרחב, זה לא תחום רצוף ולכן הצענו את העניין הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ההגדרה של הגבול שאתה מדבר עליה עכשיו היא גבול המושב?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

גבול היישוב, כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז זה מונע את הבעיה שלך.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

אני לא יודע, אין לי את המפה כרגע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה מטייל בצפון, אין לך יישוב ליד יישוב.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

אני מדבר על הדרום, יש ערים שגובלות בחלק מהשטח, זה כל העיר? זה לא כל העיר? לא יודע, לדעתי צריך לראות את המפה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה שאומר עו"ד זינגר שיש חשש שאתה מרחיב ככה, גובל וגובל וגובל, אתה מקפיא את הכול שם.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

צריך לראות את המפה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חבר'ה, תשובה עד סוף הדיון.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

יש תשובה. אני אסביר. מה שכתוב פה, מה שאנחנו התכוונו, אני חושב שזה כן עולה מהנוסח, השטח שגובל, קודם כל מה זה גובל זאת שאלה. מה זה גובל? יש 197, בסדר, לא ניכנס כרגע, נניח לשאלה הזאת בצד כי פחות או יותר אנחנו יודעים להתמודד עם השאלה מה פירוש גובל.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

צמוד דופן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, לא צמוד דופן.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

לא, אני יודע למה לא.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

גובל זה גובל, כמו 197 לצורך הפרוטוקול.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לטוב ולמוטב.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

החוק פה, הנוסח מדבר על שטח שגובל, אני אקריא שוב: תקופה, פעולה או מועד הנוגעים לשטח יישוב המנוי בתוספת השלישית, זה ברור, או שטח הגובל עמו. שטח הגובל עמו, צריך לדבר מה זה שטח גובל, זה בדרך כלל מגרש שגובל, לא יישוב שגובל, לא עיר שגובלת.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

לא, מגרש זה מגרש, בדרך כלל זה שטח גובל.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

זו יחידה תכנונית שהיא כנראה מגרש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברגע שכותבים את המילה שטח הפירוש זה מגרש. לכתוב מגרש זה מאוד מצומצם.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

זה יחול רק על תכנית שהיא בשטח? אם אתם מדברים על מגרש דברו על מגרש, זה יחידה תפעולית, שטח אני הבנתי כשטח יישוב.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, ממש לא.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, זה בדיוק מה שחשוב להבהיר. לא הכוונה לכל יישוב שגובל ביישוב, אז כל היישוב הגובל. ברור שלא זו הכוונה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ברור שזו לא הכוונה. אני חושב שזה מאוד ברור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב, הלאה. תודה על ההערה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הערות נוספות לסעיף 1 או שאפשר לעבור הלאה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הערות לסעיף 1, הגדרות? פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

האמת היא שאני מבקשת אם אפשר לתת רשות דיבור לנציגת מרכז השלטון האזורי שנמצאת בזום, עורכת דין שירי גז, כי זו הערה של השלטון האזורי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אגב מי שנמצא בזום ורוצה לדבר, להצביע. שירי, את איתנו?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

מילכה כרמל היא גם נציגה של מרכז השלטון האזורי.

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

לעניין התחולה של הצו או של התקנות לשעת חירום, אני נכנסתי רק עכשיו, זו הצעת חוק, אז אולי אני לא מגדירה נכון את הפלטפורמה החוקית, בכל אופן אנחנו מבקשים שזה יהיה לכל תחולת מרחב התכנון. צריך להבין שיש ועדות מקומיות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה חשוב, זו הערה חשובה שאנחנו צריכים להתייחס אליה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היא מדברת על כל מרחב התכנון.

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

יש ועדות מקומיות שהעובדים שלהם לא יכולים להגיע למשרדים, הם עובדים מרחוק, כל לוחות הזמנים שם מוארכים ואנחנו מבקשים לאפשר גם לתושבים להגיש התנגדויות באיחור וגם לוועדה להקפיא את לוחות הזמנים של התכניות ושל ההיתרים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

על איזה נקודה את מדברת?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

על זה שכתבנו שזה רק לגבי יישוב והיא מבקשת על כל מרחב התכנון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה שמקודם הסברנו מה אנחנו לא הולכים לעשות.

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

על מה שאמר היועץ המשפטי לוועדה, אני חושבת שיש בזה היגיון, ניקח לדוגמה את מועצה אזורית גליל עליון, יש שם יישובים שפונו כי הם בתחום המרחב הצבאי ויש יישובים שלא פונו, אבל הוועדה עצמה יושבת בתוך אזור שפונה והיא עובדת מרחוק והיא עסוקה בדברים הרבה יותר דחופים מאשר היתרי בנייה או תכניות שצריך לקדם ולכן אנחנו מבקשים להחיל את הצו או את הוראת השעה על כל מרחב התכנון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

את מדברת על הוראת השעה המוארכת, זאת אומרת התקופה המוארכת שמעבר לשלושה שבועות?

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

כן, מעבר לשלושה שבועות.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

זה גם מתקשר למה שדיברנו בנוגע להתחלה. אפשר לשאול אותה במה היא עסוקה כדי לתת נימוקים רציונליים ללמה לא מכנסים את הוועדה, אבל בסדר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ועדה מקומית?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

יכול להיות כן. אין לי מה, כי זה לא הנושא, כי עברנו את זה ואתה גם לא תסכים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה הנושא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תשובה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

קודם כל אני רוצה לדייק, אני מבין שהכוונה היא, כמו שאמר אדוני היושב ראש, אנחנו סבורים שמרחבי תכנון זה רחב מדי, אפשר להביא לא מעט דוגמאות, שיש מועצות אזוריות ואפילו מספר מועצות אזוריות תחת מרחב תכנון מקומי אחד בשטחים עצומים ולא נכון לגזור גזרה שווה על כל מרחב התכנון. על זה נראה לי שיש הסכמה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני לא מסכים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אין הסכמה על זה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, אני חושב שיש הסכמה שאם שטח מרחב התכנון המקומי הוא אלפי דונם אז לא כל כך רלוונטי זה - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ודאי שרלוונטי, כי אם היא מציגה לך דוגמה, אני לא יודע על הדוגמה שאתה מדבר עליה, אבל בדוגמה שהיא מציירת, נגיד שמדובר במרחב תכנון עצום, לא משנה, אבל הוועדה המקומית יושבת במקום מאוד בעייתי - - -

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

הבנתי, באמת שהבנתי. היא מבקשת לדייק, מבלי לגרוע ממה שאמרתי, שאם משרדי הוועדה המקומית ממוקמים בשטח שפונה, לתת פוקוס איפה ממוקמים משרדי הוועדה. זו הבקשה שלה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

היא דיברה על שני דברים, גם על המיקום וגם על העיסוק.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ומה הם עושים.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

שוב, צריך לדייק את זה. אם מדובר במיקום של משרדי הוועדה, ועדה מקומית לא פועלת, או מתכנסת בזום, אנחנו - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מדובר על זה, היא ציינה את זה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

כן, אני אומר, נכון, אבל צריך לדייק את הדברים. יש סמכות גם בחוק הזה, אנחנו כבר נראה, נקרא אותו, יש סמכות כמעט לכל מצב, אם זה להתנגדויות, להאריך את המועדים, אם זה זה, אבל לא להכול, נכון, צריך לחשוב על זה, אבל אם ההצעה שהוצעה זה לדבר ברמה של מרחבי תכנון אנחנו מסתייגים מזה, אני חושב שזה לא האיזון הנכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם אני.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

אפשר לדבר על מיקום משרדי הוועדה, אפשר לדייק.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה פחות חשוב דווקא, כי הם יכולים לעבוד מרחוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני חושב, כמשרד הפנים או מינהל התכנון, אם יש מקומות, הרי היום אפשר הכול לקחת ולהעביר, אמנם זה מערכות מחשוב אבל זה לא כזה ביג דיל, אם אני מבין נכון, ואם יש משרדים של מועצה אזורית שחולשת על שטח אדיר שם ובדיוק המשרדים יושבים במקומות המסוכנים וזה - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כן, היא אמרה גליל עליון, הוא יושב בקרית שמונה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז להעביר. כדי לתת עבודה יותר שוטפת להעביר. יצטרכו סיוע בעניין הזה אז נדבר עם משרד הפנים שליבו רחב.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אגב ביקשו סיוע ואני לא יודע מה קורה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם ביקשו סיוע, עוד פעם, אם שומעות אותי הנציגות גם מילכה וגם קודמתה שלא הצליחה לעלות, שירי, אם היא עדיין נמצאת איתנו, אם הסיפור הוא באמת להביא ולקיים דיון נורמלי במקום שהוא מפחיד ואי אפשר להיכנס אליו או לא כדאי, אני חושב שלטובת בכלל כל היישובים האלה, עדיף שכאלה שהם מקומות של פיקוד ומטה, מה שנקרא, של המועצה האזורית, יהיו במקומות אחרים. אם הבעיה היא רק כספית, של סיוע, תעלו לנו להנחתה, משרד הפנים מגיע אליי מדי פעם, אני אעשה לו איזה הצגה ונוציא מהם את מה שצריך.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

לא צריך הצגה, כי אם הוועדה המקומית לא נמצאת שם אז - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני חוזר בי מהמילה הצגה.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

לא, אם גם המועצה עצמה לא נמצאת אז ברור שהם עובדים במקום אחר.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

זה לא נמצא פיזי, אבל הם נמצאים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לכן אני אומר, עזוב, אני לא הולך לקחת תקציב שלך.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זה לא בהכרח, זה ועדה מרחבית.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

ועדה מרחבית בכלל אין בעיה, למיקום אין ערך, הם יכולים לשבת בכל מקום. יש לפעמים ועדות מרחביות שאפילו לא יושבות בתוך התחום שלהן.

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

אני רוצה להשלים כי הבנתי שדבריי לא הובנו לאשורם. אנחנו מדברים פה על הקפאה יחסית מינורית, לפי מה שקורה, אני לא חושבת שלא ייקוב הדין את ההר אם אתם תיתנו לכל מרחב התכנון בהבנה שהמועצות האלה וגם הרשויות המקומיות שבתוך אזורי סיכון ביטחוני ממשי לא יתחילו לספור להם את הקילומטרים. כמו שאמרתי, יש יישובים שלא מפנים אותם אבל כן צריך לפנות אותם, האנשים במקום אחר, גם הלקוחות של הוועדות המקומיות וגם הוועדות המקומיות, הם כולם עסוקים היום בהישרדות וצריך לתת להם מרחב נשימה ולא רק להגיד זה שפונה וזה שלא פונה.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

את יכולה לציין ספציפית כי יש רשימה מאוד מאוד ארוכה של יישובים, לא רק כאלה שפונו בפועל, את יכולה איזה יישוב חסר לך ברשימה שאנחנו נתייחס אליו? כי זו אמירה קצת בעייתית לדבר באופן כללי, זו הוראת שעה שהיא אמורה להיות ספציפית כי יש לזה השלכות מהצד השני, כי אם אנחנו נבוא ונקפיא אז במקום שכן רוצים להתקדם לא יוכלו להתקדם כי הקפאנו אותם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה אחד הניצחונות לחיזבאללה לתת.

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

אפשר לתת איזה שהיא הוראה שהיא נותנת את שיקול הדעת לוועדה המקומית.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

זה קיים, יש שיקול דעת.

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

ולא לעשות את זה דיכוטומי, מה שפונה יש הארכת מועדים או הקפאת מועדים ומה שלא פונה אין.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

תגידו לנו על יישובים ספציפיים שיש לכם בעיה, כשאנחנו נאריך את הצו, אז נכניס אותם, אין שום בעיה. תעברו עכשיו על הרשימה, אם יש לכם יישוב שלא מופיע ברשימה שאתם חושבים שצריך להכניס אותו אנחנו נכניס, אנחנו לא נגד, אבל מצד שני אנחנו לא רוצים לפגוע בכאלה שכן יכולים לעבוד ואז אנחנו מקפיאים להם, המשמעות של הדבר היא שגם אם הוא רוצה להתקדם אני מקפיא אותו.

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

מישהו פה, אני לא זוכרת מי אמר שבאשקלון יש מקומות שהם צריכים להיות מפונים ויש לא.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אשקלון היא ברשימה.

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

אוקיי, אז בואו ניקח את אשקלון, שלקחו את כולה, אני סתם אומרת כי אני באמת לא יודעת, אנחנו לא עברנו על הרשימה, אני מצטערת, גם נכנסתי ככה אס או אס לישיבה הזו, אשקלון היא כולה מרחב תכנון אחד ולכן זה חל על כולה. מועצה אזורית, יש יישובים שהם נכנסים פנימה ויש יישובים שאינם, אבל עובדי הוועדה, למשל מהנדסת הוועדה המרחבית בגליל עליון היא תושבת קרית שמונה, אז היא תטפל באיילת השחר, אבל תקפיא את הטיפול - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

איילת השחר היא יותר דרומית.

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

התכוונתי שעל איילת השחר לא חל, היא כן תתעסק באיילת השחר, אבל לא תטפל במנרה, זה לא עובד ככה, הם מטפלים בכל מה שנמצא על השולחן. האמת היא שאני מוכנה שאנחנו נעשה איזה שהוא סקר קצר, זה לא בדיוק קצר כי תחשבו, זה כל גבול צפון וכל גבול דרום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

קודם כל עדיף באמת לנסות לצלול ולהביא את הדוגמאות, אני חושב שיש גם תרופה לכל אחד מהדברים.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

אני רוצה טיפה להרחיב על התרופות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תיכף תרחיב על התרופות, אבל אני רוצה לומר לך, דווקא, כי את יועצת משפטית, נכון?

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

אני מתכננת, היועצת המשפטית זה שירי גז.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל בכל מקרה אני חושב שצריך להסתכל על הצד השני. יש תכניות ויש דברים שעבדתם עליהם הרבה מאוד, שהם קשורים להתפתחות של יישובים, בעיקר מבני ציבור או דברים מהסוג הזה, שאנחנו רוצים לקדם אותם, אנחנו לא רוצים הקפאה. זה מה שרוצים האויבים שלנו, להקפיא אותנו עד כמה שאפשר.

לכן אני חושב, בסוף אנשים פה, כמו שיש הקרבה בחלק המלחמתי יש גם הקרבה החלק האזרחי, אני בטוח שכל מתכנן או כל יועץ משפטי או כל עובד עירייה עם ראש גדול, הוא יודע למצוא – בעולם היום של זומים ואפשרות של העברת ישיבה ממקום למקום בצורה כזו או אחרת, אני חושב שאם יש משהו שהוא באמת בעייתי ומישהו כותב שאי אפשר, אבל להקפיא הליכים שהם – יכול להיות שזה לא לטובת הציבור, ברור שזה לא לטובת הציבור, יכול להיות שזה לטובת המועצה, יכול להיות שזה סתם זכות אזרחית שמגיעה לאזרחים שלכם, אנחנו עלולים להיכנס לסטגנציה הזאת סתם, עם סיבות טובות אבל רחבות מדי. לכן זה הרציונל שאני מתחבר איתו. יכול להיות, בני, אולי תגיד מה התרופות בחקיקה שיש.

<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>

אני מבינה לגמרי ואני מסכימה איתך, אבל יש לי שתי בקשות או הצעות. אחת, שזה יהיה רשות, והשני, שתיתנו לנו זמן לעשות איזה שהוא משאל טלפוני קצר בקרב מהנדסי הוועדות והמועצות כדי לראות אם כצעקתה. יכול להיות שאנחנו טועים ולא צריך לתת את כל מרחב התכנון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא קורא לזה סקר, אני מבקש ממך שתעשי התייעצות עם הקולגות שלך, אבל תעדכני אותנו, יש לנו לפחות שעות רבות של דיון פה ואם תוכלי לעדכן אותנו באמצע ברוח הדברים. בנושא של רשות, אני חושב שזה בעייתי משום שאנחנו צריכים לדבר בדברים ברורים. רשות, אז עוד פעם, שב ואל תעשה עדיף וכו' וכו' וכו'. אבל כן בני ירחיב עכשיו במה קורה במקרים מאוד ספציפיים כדי שזה ייתן את התרופה לעניין הזה. תודה רבה לך, אני מחכים לשמוע ממך.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

יש בהצעת החוק שבפניכם מספר סעיפים שנותנים מענה לחלק גדול מהבעיות, אני אפרט את חלקם, ייתכן שצריך לחשוב על עוד משהו שעולה בדעתי כרגע, כשנגיע לזה אני אגיד את זה, אבל בכל מה שנוגע לקידום תכנית, ליושב ראש מוסד תכנון, ללא קשר לרשימת היישובים, יש סמכות להאריך את המועד להגשת התנגדויות ומטבע הדברים הארכה כזו שתתבקש במקומות שאת מדברת עליהם, אני מניח, אז זה ייתן אורך נשימה אוטומטי למנהל הוועדה המקומית אם הוארך המועד להגשת התנגדויות.

כנ"ל בבקשה להקלה ושימושים חורגים יש ליושב ראש מוסד תכנון סמכות להאריך את המועד להגשת התנגדויות, הוא יכול להאריך את זה באופן חלקי, לגבי חלק ממרחב התכנון, הסמכות הזאת לא מוגבלת בחוק ויש בה כדי לתת מענה, ודאי לתכניות להקלות ולשימושים חורגים.

בנוסח שבפניכם אין מענה, למען ההגינות, להיתר תואם תכנית, נגיע לזה, אבל אני חושב שלתכניות והקלות ושימושים חורגים יש מענה בהגדרה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו רוצים להבין, רשימת היישובים שהגשתם מעוררת שאלות בכיוונים הפוכים. למיטב ידיעתי אשדוד לא פונתה ולמה היא צריכה להיות ברשימה?

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

הרשימה הזאת התקבלה ממתכננת המחוז ואני חושבת שהשיקול שם היה עוצמת המתקפה והירי שם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה זה? ירי יש גם בראשון, הרבה יותר מאשדוד.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

אני אבדוק מול מתכננת המחוז.

<< דובר >> ירון עמוס לוי (יש עתיד): << דובר >> השאלה לגבי אשקלון?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, אשדוד. גם באר טוביה לא פונתה. הרשימה הזאת מאוד לא ברורה, יש פה יישובים שכלל לא פונו ואפילו נמצאים במרחק רב מאזורים שפונו.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

יש קריטריונים?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה הקריטריונים?

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

בדרום בעיקר המחשבה הייתה על כל המועצות האזוריות שיש להם יישובים בתוך העוטף.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

באר טוביה יש לה יישובים בתוך העוטף?

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

באר טוביה, הבנתי שהיא גובלת ויש שם איזה שהוא קושי, אבל אני אבדוק.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אבל יש קריטריונים?

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

הערכה של מתכננת המחוז לקושי של הגופים האלה כרגע לתפקד. יש גמישות בתוספת.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

הערכה על פי איזה קריטריונים?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בדקנו בחוק את ההערכה שלנו לגבי היכולת שלהם לתפקד, אבל פה יש להם את היכולת לגבי היכולת לתפקד.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

לא, מתכננת המחוז מכירה את המחוז שלה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אבל אני חושב שגם מתכננת המועצה מכירה את המועצה שלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אשדוד? תגידו, מה יש לכם? אתם מכירים, יש רחוב כזה בעזה שהולכים עם דגל לבן, בואו נעשה ישיבה עם דגל לבן ונסגור את המדינה, נקפיא את הכול, גשם כבר יש ונגמר.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

לא צריך להתעצבן, בסדר, הכול בסדר. אנחנו נוריד את אשדוד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא התעצבנתי, זה כלי עבודה.

<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>

מנוף לחץ.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אבל, אדוני, באמת צריך להבין מה השיקולים, יכול להיות שבאשדוד יש איזה שהוא גיוס המוני למילואים שאנחנו לא - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל יכול להיות שגם בראשון יש. פניתם למחוז מרכז? אם זה גיוס אז יכול להיות שגם בראשון יש.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אני משיבה ליועץ המשפטי לוועדה, אני לא יודעת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני מצדיק את גברתי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חבר'ה, אם מתחילים להיות מקומות מיוחסים, אז אני הולך על כל המועצות האזוריות כולן, כל היישובים, נגמר, בואו ניפגש באמצע החורף, יהיה בסדר. אם הייתי בארבע עיניים, ואני לא, הייתי אומר שאני מתחיל להריח תקופה נוספת שקשורה אולי לתקופה של עכשיו, לא רק מלחמה, גם הקפאת הבחירות. אני יודע, זו תקופה לא נוחה לקדם דברים ולא נוחה להתמודד עם התנגדויות ולא נוחה להרבה מאוד דברים, אבל לא נוח לנו בכלל, למי שיש לו ספק.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

אני בודקת מול מתכננת המחוז מה היו השיקולים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

לגבי הצפון היה קריטריון, תדמור, נכון?

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

בצפון מה שנעשה, נבחנו חמישה קילומטרים מהגבול, כי זו הרצועה שפונתה, כאשר יישובים שנכנסים באופן חלקי לחמישה כן נכנסו לרשימה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור, אני לא מדבר על אשכול, אבל אשדוד, אפילו אשקלון, עם כל הכבוד.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

אשקלון פונתה בחלקה.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

אם אני מבינה נכון, השאלות הן בעיקר כלפי אשדוד וכלפי באר טוביה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, לא, מרחבים לא פונתה ברובה, למיטב ידיעתי.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

ממה שאני מבינה יש בתוכה יישובים שפונו.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

איפה בכלל רשימת היישובים? כי כולם מאוד בקיאים.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

יש בסוף התוספת, בעמוד האחרון.

<< אורח >> תדמור עציון: << אורח >>

אני הודעתי לרעות את רשימת היישובים בתוך כל אחת מהמועצות, אבל בדרום כן חשבנו לתת להם את הגרייס הזה של היישובים בתוך המועצה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

מבחינה משפטית היועץ המשפטי צודק. שוב, אני חושב שאנחנו חייבים לבדוק את זה, הרשימה שבחוק לא צריכה להיות לפי שיקולים של בדיקת מתכננת המחוז בתיאום עם הוועדה המקומית אם היא יכולה לתפקד או לא, כי לא נצא מזה, חוק צריך להיות חד ערכי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, צריך לבדוק עם כל מתכנני המחוזות.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

נכון, אתה צודק. החוק צריך להיות חד ערכי, לפי קריטריונים ברורים של פינוי יישובים או קילומטרים. זו הערה מקובלת ונכונה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

פינוי של לפחות אחוז מסוים מהאוכלוסייה, לא פחות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

התשובה נמצאת לדעתי הצנועה בחוק שכבר עבר לדחיית מועדים ספציפית למפונים, יש שם רשימה של מפונים שבהם חל החוק ההוא.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

בסדר, נבדוק את זה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הוא כבר עודכן לגבי הפינוי בצפון, יש כבר רשימה. אני גם חושב שכדאי להפנות לשם ולא לעשות פה רשימה. לפי מה שמסתמן לא כדאי שתהיה פה רשימה עצמאית.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

הערה נכונה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

טוב, תיתנו תשובה במהלך הדיון?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

כן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אם אין הערות נעבור לסעיף 2.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

הארכת תקופה ומתן החלטה מנהלית בנוגע לצווים מנהליים בענייני מקרקעי ציבור ותכנון ובנייה 2.

(א) על אף האמור בחיקוקים כמפורט להלן התקופה הקובעת לא תובא במניין התקופות למתן החלטה מנהלית הקבועות באותם חיקוקים סעיפים 217, 219 עד 222, 235, 237 לחוק התכנון והבנייה;

סעיפים 4, 5 ו-5א לחוק מקרקעי ציבור פינוי קרקע תשמ"א-1981;

סעיפים 29ה ו-29ו לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים.

(ב) על אף האמור בסעיף 2(א)(1) התקופה הקובעת לעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים או שימוש אסור לבית מגורים תהא התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט' בכסלו התשפ"ד (22 בנובמבר 2023).

(ג) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) התקופה הקובעת תבוא במניין הימים לעניין החלטה מנהלית לפי אותם חיקוקים אם התקבל אישור מנהל הרשות לאכיפה במקרקעין או המשנה למנהל הרשות או אישור מנהל הפיקוח כהגדרתו בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המנהליות תשמ"ו-1985, או אישור מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, כי קיימת דחיפות מיוחדת בהוצאת הצו וביצועו מטעמים ביטחוניים או תכנוניים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו נסביר את מה שמדובר כאן. כאן אנחנו מדברים על נושאים שקשורים לאכיפה, הן בתחום התכנון והבנייה והן בתחום פלישה למקרקעי ציבור והשבה של מקרקעי ציבור ששונה ייעודם. מה שמוצע כאן, שתהיה תקופה של שלושה חודשים שלא תבוא במניין התקופות שקובעות את התקופות על עבודת הרשות המנהלית מהסיבות שהוצגו בישיבה הקודמת, גם הפגיעה הקשה שאותן יחידות אכיפה סבלו בעקבות המלחמה וגם מקשיים אחרים שהועלו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שם זה גם הרבה אנשי שטח.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון. מצד אחד אנחנו פה מאריכים את התקופות של פעולת הרשות בשלושה חודשים ואתם תראו שבסעיף הבא, לגבי פעולות של האזרח מול הרשות, למשל, סתם אני אתן דוגמה, היום ניתנת לאזרח, אם ניתנת לו, אפשרות לסלק את הבנייה הלא חוקית, לצורך העניין, תוך 30 יום. מה שנקרא ביצוע עצמי של הפעולה. בהקשר הזה מוצעת הארכה הרבה יותר קצרה, של שלושה שבועות, וזאת בעיה שצריך לחשוב עליה אם אנחנו עושים את ההבחנה בצורה כל כך –

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

דיברנו על לעשות את זה מקביל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זאת שאלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

השאלה אם זה לטובת האזרח בסוף או לא, כי לפעמים אתה משאיר אותו עם זה והוא מתמקם יותר ואחר כך הכאב הוא יותר חזק.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לכן אמרתי, זאת שאלה. אנחנו צריכים לבדוק את העניין הזה מצד אחד, מצד שני - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה זה לבדוק? עכשיו אנחנו בודקים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יש גם שאלה של פנייה לבתי המשפט שהיא כאילו לכאורה מוסדרת בתקנות בתי המשפט (מצב חירום מיוחד) שמאריך את התקופות לפנייה לבתי המשפט. התקופות לפנייה לבתי המשפט בנושא האכיפה הן קצרות מאוד בזמן וצריך לחשוב על השאלה הזאת אם אנחנו פה נותנים ארכות מאוד נדיבות לרשות המנהלית לבצע פעולות מנהליות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה צריך להיות דו כיווני.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כן, יש קורלציה בין הפונה לבין הזה. דווקא הפוך, אם כבר תשובות יותר מהירות מהמדינה מאשר - - -

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

אם יורשה לנו אני אשמח להסביר את הדברים לחברי הוועדה מיד לאחר שהיועמ"ש יסיים כמובן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ודאי ודאי. זה נושא אחד שצריך לשקול אותו. הנושא השני הוא הוראה שמופיעה כאן בסעיף קטן (ב), בעצם היא לא מבטאת את הכוונה שלא מצאנו דרך יותר טובה לבטא אותה. ההצהרה שהוצהרה כאן בוועדה הייתה שבתקופה הזו לא רק שיתקשו לעשות פעולות אכיפה, אלא גם לא מעוניינים לבצע בדרך כלל פעולות אכיפה אלא במקרים דחופים וראויים.

מה שניסינו לכתוב כאן, אבל זה לא כל כך מבטא את האמירה הזו, היא שאפשר שהתקופה הקובעת לא תבוא במניין. היום גם במקרה רגיל, לכאורה, התקופה שנקבעה בחיקוקים היא תקופה מקסימלית לביצוע פעולות, זאת אומרת הדחייה לא אומרת שאי אפשר לפני כן, למרות מה שנאמר כאן בוועדה, ולכן גם פה נצטרך לחשוב על ניסוח יותר טוב שיבהיר את העניין הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוא נשמע את עמדתכם.

(היו"ר ארז מלול)

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

שלום לכולכם. לגבי סעיף (ב) אנחנו נבקש לומר שהתקופה המוצעת בסעיף (ב) לעניין ההקפאה היא תקופה קצרה מדי. כפי שציינו בישיבה הראשונה, רבים מאוד ממפקחי הרשות לאכיפה במקרקעין כרגע נמצאים בגיוס בצו 8, אנחנו עומדים על בערך 60% ממפקחי הרשות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

60% מגויסים?

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

מגויסים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אבל אתה מבין שהטיעון הזה הוא תקף – אצל הרשויות אנחנו לא מקבלים אותו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון, הערה חשובה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אבל זה לא בסדר. למה הטיעון יכול להישמע וכולנו נביע כלפיו סימפתיה, ונסכים, כי אין כוח אדם, אבל כשרשות באה ואומרת, דיברנו על כפר סבא - - -

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

אני חושבת שיש הבדל בין שירות שצריך לתת לאזרח לבין אכיפה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני מדבר על אותו דבר, אני חושב שאת לא יודעת על מה אני מדבר. כשאנחנו דיברנו על הוועדה בכפר סבא, סתם כדוגמה, בתחילת הדיון, שהם רוצים לא ל – ואז אמרתם שאתם לא מקבלים את זה, לא אתה אמרת, לא היינו פנויים לשמוע את הטיעונים הנקודתיים ויכול להיות מאוד נכונים שהוועדה לא יכולה להתכנס כי יש מגויסים. בסדר, סוגריים קטנים, כי יעקב יצא, אז זה לא באמת משנה וארז לא – כרגיל.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

מה ארז לא?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כי לא היית כשדיברנו על זה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הוא היה מהתחלה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אז מה דעתך, ארז?

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

בוא נשמע אותה, נסיים ואז אני אגיד את דעתי.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתה מבין למה אתה לא?

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

לא, כי היא רוצה לענות לך על זה. היא רוצה לעשות הבחנה, נכון?

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

אני רוצה לעשות הבחנה בין אכיפה לשירות לאזרח.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

בדיוק, בין מה שאתה מדבר לאכיפה.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

האכיפה, וגם דיברנו על זה בישיבה הראשונה, היא משהו שהוא לא שירותי לאזרח, הוא שירותי לציבור כולו, אבל יש ימים שבהם גם אכיפה בתכנון ובנייה היא קצת נסוגה מפני אינטרסים אחרים ואני אומר שמלבד העובדה שיש לנו 60% שמגויסים יתר המפקחים של הרשות היום ספציפית נמצאים במבצע עם רשות המיסים בעוטף עזה וממפים באמצעות מכשירים שלנו יש, אפליקציות שיש לנו והידע שיש לרשות לאכיפה במקרקעין במקרקעין.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

סוג של גיוס.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

כולם מגויסים לזה, כל עובדי הרשות ומפקחי הרשות עובדים כרגע - - -

<< אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>

אני אגיד חצי משפט, לילך. בנוסף למה שלילך אומרת, אני רוצה לחזק אותה, לא רק שיש בעיה של כוח אדם אלא צריך לזכור גם שפעולות אכיפה בתכנון ובנייה זה משהו שדורש סיוע משטרתי, אני מניח שכולנו פה מבינים שמשטרת ישראל עסוקה עכשיו בדברים אחרים, יותר חשובים.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

אז אני אומרת שיש לנו גם עכשיו התגייסות למשימה לאומית שבעיניי היא משימה בעלת חשיבות עליונה כרגע, כמו שאמרתי אנחנו מסייעים במס רכוש, אנחנו ממפים, היום ספציפית נמצאים מפקחי הרשות בקיבוץ בארי למפות את כל המבנים ולהכניס אותם לאפליקציה שתאפשר למס רכוש לפעול בצורה מיטבית מול התושבים. זה מבצע שעכשיו אנחנו נותנים לו דגש בשבועיים הקרובים והתחייבנו לעשות את כל יישובי עוטף עזה עד ארבעה קילומטרים תוך שבועיים ימים. מדובר על 11 יישובים ששי אהרונוביץ, מנהל הרשות למיסים, ביקש את עזרתנו.

אז אני אומרת זה, א'. ב', כן יש חשיבות לאכיפה. אנחנו רואים התעוררות במקומות מסוימים שבהם יש בנייה בלתי חוקית שמנצלת את המצב שאנחנו לא בשטח, אנחנו מקבלים על זה אינדיקציות באזור ואדי ערה, אנחנו מקבלים על זה אינדיקציות באזור גליל תחתון, ואנחנו מבינים שצריך לשמר גם את התקופה, כלומר מה שביקשנו בעצם זה לשמר תקופה שתאפשר לנו כשנחזור מהמשימות הלאומיות שלנו, אנחנו ביקשנו עד 7 בדצמבר לאפשר לנו את הזמן, גם לבתי מגורים. אני חושבת שזאת הייתה בקשה מאוד מאוד סבירה שהיא מאזנת בין - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

את רוצה עד 7 בינואר.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

ביקשנו עד ה-7 בינואר לגבי הכול, הסכמנו לגבי בתי המגורים - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, עד 7 בדצמבר שהתקופה לא תובא במניין, זאת אומרת שלושה חודשים את רוצה.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

לא, עד ה-7 בדצמבר לגבי בתי מגורים, כלומר חודשיים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

חודשיים פלוס ה-30 יום.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

לא, 30 יום זה 30 יום ממועד האכלוס. כפי שהיועץ המשפטי יודע, אנחנו מבינים שמועד האכלוס הוא מועד האיתור, לכן זה לא עוד 30 יום, זה בסך הכול החודשיים האלה ואז זה מאפשר לנו לפעול גם מול מבנים שיכול להיות שהם כבר הושלמו ויכול להיות שאוכלסו במהלך התקופה. כמו שאנחנו יודעים אנחנו תופסים את המבנים, אבל אנחנו רואים בנייה היום של שלדים ובנייה קשיחה למגורים באזורים שאמרתי עכשיו, בגליל תחתון ובוואדי ערה. יכול להיות שיש גם בגליל עליון, אנחנו לא מצליחים להגיע לשם, כמובן שהכול סגור, חצי מהגליל העליון נמצא כשטח צבאי.

אז אנחנו מבקשים שבסעיף (ב) תוגדר התקופה עד ה-7 בדצמבר. אני חושבת, שוב, שזה מאזן את כל השיקולים שאמרתי כרגע ואת העובדה, כפי שרוסלאן אמר, שסיוע משטרתי אין לנו בשלב הזה ואנחנו יכולים לפעול רק במקומות שבהם לא נדרש סיוע משטרתי. זה לגבי סעיף (ב), אנחנו מבקשים שהוועדה תאריך את התקופה.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

אני רוצה להתייחס. אדוני, השאיפה שלנו היא כן לבצע כמה שיותר, נכון שכרגע אין לנו יכולת לבצע, על 60% אני מקנא, אצלנו יותר מ-60% מהמפקחים מגויסים ואין לנו יכולת לקבל סיוע משטרתי כרגע, אבל אם לצורך העניין בעוד חודשיים אני אוכל לבצע צו אכיפה במרכז הארץ באזור שהוא לא רגיש ויהיה לי סיוע של תחנת פתח תקווה לצורך העניין אנחנו נשתדל לבצע אותו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אתה לא רואה בעיה בעניין השוויון באכיפה?

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

לא, כי אין פה פגיעה באזרח.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא?

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

לא. לאזרח יש מועד לפינוי עצמי, הוא יכול לדחות אותו. אגב אמרתי גם בדיון הקודם, כל אזרח שפונה היום ומבקש לדחות את מועד הפינוי העצמי אנחנו דוחים, המועד שלנו מתחיל להימנות החל מתום המועד של האזרח, זאת אומרת רק אחרי שהאזרח לא פינה במועד שנקבע לו, שזה יכול להיות 30, 60, 90 יום מיום מתן הצו, רק אז מתחילים להימנות ה-60 יום שלנו. אז בסדר, זה נותן לנו עזרה ראשונה, החוק הזה, מתוך הנחה שאנחנו לא יכולים לבצע כרגע, אבל אם בכל זאת אני אוכל לבצע משהו בתקופה הזאת אז אנחנו נבצע, אין פה פגיעה באזרח.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בוודאי שיש פה פגיעה באזרח, אם אתה תבצע לפי הנוחות שלך ולא לפי איזה קריטריונים ברורים, זה נשמע לך סביר, בגלל שפתח תקווה יכולה לעזור לך ואום אל פחם לא?

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

תומר, מדובר פה בפולש שפלש למקרקעי ציבור.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כולם פלשו למקרקעי ציבור.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

ועשה איזה שהוא שימוש במקרקעי הציבור.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כולם עשו את זה, זו הנחת המוצא שלנו, כן?

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

אתה צודק, אבל בתקופה הזאת אין לנו יכולת לאכוף ולכן ההנחה היא שהמועדים לא ייספרו, שזה מה שהחוק נותן, היא בהחלט נכונה וסבירה, אבל המועדים האלה מתחילים להיספר רק אחרי תום מועד הביצוע העצמי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שאותו, למרות ההצהרה שלך, לא - - -

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

לא, זה כתוב בחוק. המועדים שלי מתחילים להיספר רק מתום מועד הביצוע העצמי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון, אבל מועד הביצוע העצמי נקבע בחוק.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

לא. זה לא נכון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אה, בחוק של התכנון ובנייה.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

מועד ביצוע עצמי נקבע בצו והמועד הזה, אתה צודק שהוא לא מוארך, יחד עם זאת כל מי שפונה אנחנו נאריך אותו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז אנחנו אולי נכתוב את זה בחוק.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

זה עניין של שיקול דעת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא עניין של שיקול דעת, יש פה עיקרון השוויון.

(היו"ר יעקב אשר)

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

בוא נגיד דבר כזה, אם עומדים על עקרון ההכרזה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה הזכות לבקש לעשות את זה, ההחלטה היא שיקול דעת.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

אדוני היושב ראש צודק, הוא פשוט לא היה בחלק הראשון של דבריי, רק אמרתי שזה נכון שכרגע אנחנו לא יכולים לבצע, אנחנו שואפים כן לבצע. זאת אומרת מבחינתנו התקופה הזאת שבה אפשר לבצע היא תקופה שאפשר לבצע בה. זה נכון שזה לא נספר לי במניין הימים, אם לצורך העניין יש לי 60 יום לבצע צו והיום אני עומד על היום ה-30 אני אשמח כן לבצע אותו במידה ואני אוכל. לכן מבחינתנו כל הסעיף של ההחרגה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אין פה אמת אחת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אה, אין אמת אחת בעולם? לא היית בחלק הראשון של חוסר בכוח אדם והיכולת לבצע משימות. שמעת את זה מבחוץ?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, ואני אפילו הדגשתי, עוד לפני שהייתי בחוץ, שמאחר שמדובר על גורמי פיקוח שהם גורמי שטח זה גם מצטלב עם העניין הזה. זה לא פקידים ולא –

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אז הייתי שמח שתהיה לך אותה סימפטיה לעיריות שהם אומרים שיכול להיות באופן מהותי שאין להם כוח אדם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל בדיוק בגלל זה אמרתי את ההערה שלי, ששם זה יותר חריף כי כל המחלקה הזאת של האכיפה זה פיקוח.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בגלל זה אמרתי תביא את הטענה של כפר סבא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, לא, לא, בגלל שעם כל הכבוד יש הבדל בין גורמים שעובדים ברשות - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

נניח עכשיו שאדריכל ומהנדס העיר במילואים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לכל אדריכל עיר, בטח בעיר גדולה כמו כפר סבא, יש סגן וסגנית שיודעים בדיוק את הדברים שלו ויודעים להתכתב. אבל אני אומר עוד פעם, אם באמת בכפר סבא קרה משהו שכל אנשי המקצוע או רובם הגדול זה יבוא לידי ביטוי ב –

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בשימוע.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אבל אין שימוע בהסדר שלכם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בפגישה שתהיה, מה זה משנה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, היא מדברת על ההקלה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אין, יש החלטה אוטומטית להעביר לוועדת ערר, אין לשמוע, אין לנמק. אין דבר בסיסי שאמור להיות ביחסי שלטון מקומי ושלטון מרכזי, שישמעו את האנשים לפני שמחליטים את ההחלטה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הסירי דאגה מליבך, זה טוב שזה יהיה.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

רק לסיים את הנקודה הזאת, מבחינתנו אין צורך בסעיף החרגה כי מה שאפשר לבצע ניתן יהיה לבצע, ואם בכל זאת, תומר, מחליטים להשאיר את סעיף ההחרגה אז מבחינתנו נבקש להוסיף, כרגע ההחרגה היא מטעמים ביטחוניים או תכנוניים, תכנוניים זה לא רלוונטי אלינו, נבקש להוסיף גם מטעמים של שמירה על הקרקע או שמירה על מקרקעין.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה שאתם הצעתם, גם על זה תיכף אנחנו נעיר. אנחנו צריכים להבין, אנחנו מדברים פה על עיקרון השוויון, עיקרון השוויון חל גם על האכיפה, אכיפה צריכה להיות שוויונית. יכול להיות שיש לך מקרים שמטעמים מסוימים, ביטחוניים או מטעמים כאלה ואחרים, לא בגלל נוחות כוח האדם שיש לך או אין לך, יש לך סיבה לבצע את האכיפה באופן מוקדם יותר, שזה סביר. אבל להגיד שאתה תבצע לפי היכולת ואם הפקחים שלך באזור הצפון מתפנים אז אתה מבצע ובדרום לא, זה מעורר קושי.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

מה, זה או הכול או כלום?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, להיפך. יכולים להיות תבחינים שבנסיבות מסוימות, אם יש רגישות ביטחונית, אם זה המקום הכי רגיש בעולם, בהחלט אני אומר שצריך להיות שיקול דעת. אנחנו ננסה להביא משהו - - -

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

תומר, אמרתי כחלופי, מבחינתנו התבחינים שקבעתם, ביטחוניים או תכנוניים, התכנוני לא מתייחס אלינו מאחר שאנחנו עוסקים בעניינים קנייניים של שמירה על הקרקע ולכן נבקש להוסיף לתבחינים שנקבעו בהחרגה מטעמים ביטחוניים, תכנוניים או שמירה על הקרקע.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז כפי שאמרתי, גם התכנוניים וגם שמירה על הקרקע, זה לא נימוק, כי זו העבודה שלכם באופן כללי, זה לא נימוק למצב חריג, תמיד אתם צריכים לשמור על הקרקע, בכל עת ובכל זמן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, יש בזה דרגות.

<< אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>

אבל, תומר, זה לא יהיה מושפע מכוח אדם, זה יהיה מושפע משיקולים - - -

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

וגם כתוב שיש דחיפות מיוחדת, זה מה שמבחין את הוצאת הצו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לגבי סעיף קטן (ב) אתם צריכים להכריע בנושא שהועלה כאן לגבי בית המגורים, הם מבקשים שזה יהיה תקופה של חודשיים, ההצעה כרגע היא שישה שבועות, אתם צריכים להחליט.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה אתם אומרים, שישה שבועות או חודשיים?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כאשר הזמן הוא 30 יום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה עם האיזון שאמרנו גם לאזרח?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה הנושא השני.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

תיכף נדבר על זה, זה בהקשר אחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז בוא נעשה את זה ביחד.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

אדוני היושב ראש לא היה בחדר, אבל אנחנו ביקשנו שסעיף (ב) יוארך עד ה-7 בדצמבר.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

זה החודשיים לפעולה של הרשות.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

לעשות חודשיים לעניין המגורים. הסברנו את הצורך.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שזה ייצא שלושה חודשים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה 30 יום של האיתור.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

שלושה חודשים. אני לא הצלחתי להבין למה זה לא שלושה חודשים.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

כי בדיון הראשון התבקשנו לחדד לגבי בתים שנבנו למגורים, שזה יהיה תקופה קצרה יותר. ככה התבקשנו. בגדול כל הצווים מוארכים עד ה-7 בינואר 24', אבל לעניין מגורים התבקשנו לצמצם את התקופה, אנחנו הצענו 7 בדצמבר והוועדה מציעה כרגע 22 בנובמבר.

<< אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>

ולהבנתי עד ה-7 בדצמבר היה מוסכם. ככה אני התרשמתי בדיון הקודם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

התרשמת לא טוב.

<< אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>

יכול להיות. התרשמות סובייקטיבית שלי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זו החלטה של הוועדה, נו תחליטו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נאור?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

נאור? מה, להחליט?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני נותן לך פה להחליט משהו קריטי.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אז אני רוצה ממש להתעמק. אני אהיה עם הוועדה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרד המשפטים, למה אתה לא אוהב את זה?

<< אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>

אני מקודם גם אמרתי שבנוסף למה שלילך נימקה, שיש בעיית כוח אדם מאוד גדולה, היא אמרה ש-60% מהמפקחים במילואים. באכיפה של תכנון ובנייה צריך לזכור שבשונה מפעולות אכיפה רגילות נדרש סיוע משטרתי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו עלולים לאבד את האפשרות - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, אנחנו לא. תמיד אפשר - - -

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

תמיד יש אפשרות לפנות לבית משפט.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו יכולים לבקש צו הפסקה שיפוטי, אנחנו יכולים לבקש לתבוע בתביעות – לא חזות הכול היא ההליך המנהלי יוצא הדופן.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני מתחבר לדברים שאמרת, אנחנו לא מרימים דגלים לבנים עכשיו, נכון?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עוד פעם. אני חייב להסביר לו את ההבדל כי הוא טועה. הוא בחור משכיל ורציני ואני לא רוצה שהוא יטעה. כשאני מדבר על קידום תכניות ועל קידום דברים אז אני אומר שאנחנו לא רצינו לצאת עם דגל לבן ולעצור תהליכים. פה מדובר על תהליכים שאמורים למנוע לקיחת קרקעות מהמדינה ודברים מהסוג הזה.

אני אומר עוד פעם את ההערה שאמרתי עוד בטרם יצא היושב ראש, כי זה הפך להיות מושג כבר, 'יצא היושב ראש', העבודה שלהם היא רובה בשטח. אנשים בוגרי צבא, יחידות אפילו מיוחדות, כי זו לא עבודה סימפטית, זה לא הגבול ולא בתוך עורף האויב חלילה, אבל זה באזורים לא סימפטיים, בכלל עבודת פיקוח היא לא סימפטית, בטח בכל מה שקורה בכל מה שקשור לשמירה על שטחים ציבוריים באזורים מסוימים בארץ ואני לא ארחיב. לכן אני אומר שאני לא רוצה לאבד את הדברים, אבל מאחר שאני רוצה גם לשמור אני מציע הצעה, אל תצחקו עליי. זה אמר 7 בזה וזה אמר - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לוקח את האמצע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למה 22? עד ה-1 בחודש.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

30 בנובמבר?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני שמח שלקחת אותי כחלק מתהליך קבלת ההחלטה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הנושא השני שדיברתי עליו קודם ואתם גם צריכים להכריע בו. כרגע יש פער מאוד גדול בין הצד של האזרח לצד של הרשות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, תשובה על זה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני אסביר. בכל החיקוקים שמדובר בהם כאן - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חבר'ה, אתם יודעים לחיות עם ה-30?

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

אנחנו נעשה מאמץ ואם לא, אז יש את מנגנון ההארכה שגם עליו מן הסתם נדבר.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתה מבין?

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אז למה כל הדיון וסחיבת הזמן? היינו הולכים ישר למנגנון ההארכה.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

לא, כי מנגנון ההארכה הוא לא פשוט והוא בסוף עובר גם פה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ואני גם לא רוצה את מנגנון ההארכה.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

לא רצינו להגיע לפה עוד שלושה ימים, מה ההיגיון בזה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בסעיף של בית המגורים אין מנגנון הארכה כרגע.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

כי זה תקופה קובעת אחרת.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

זה לא מופיע כרגע בחוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא נתתם תשובה לגבי החלק של האזרח.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

אני אומר לאדוני, לגבי הסעיפים שהוספתם בתוספת, 217(ד) ו-220(ד) אלה סעיפים שמונעים מאיתנו להרוס בתקופה שמאפשרת לאדם להרוס, אבל בכל מקרה היא עדיין מאפשרת לאדם להרוס גם אחרי. כלומר זה לא שאחרי 21 יום אומרים סליחה, אתה לא יכול להרוס יותר, ואם אנחנו מאריכים את המועדים שאנחנו לא מבצעים ואומרים שאנחנו מבצעים רק שיש דחיפות אז נראה שאין בכך צורך.

זה אפשרי, אין לי התנגדות עקרונית, הוכנסו שם סעיפים שלהבנתי הם מוטעים, כשנגיע לתוספת אני אגיד את זה, אבל אין לנו התנגדות עקרונית. אני רק אומרת שלא נדרשת הדדיות, הסברנו את זה גם, כל עוד אנחנו לא פועלים האזרח לא נדרש גם לפעול, כי האזרח מגיב לנו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זה לא מדויק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את אומרת שהוא יכול גם אחר כך.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

<< אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>

האזרח קודם כל צריך לקבל צו מהרשות ואז יש לו את פרק הזמן שהוא יכול לפעול. אלמלא הצו של הרשות הוא לא יכול להתחיל לפעול בכלל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בסדר, אז?

<< אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>

אז אני אומר שאם הרשות מקבלת הקפאה המשמעות האופרטיבית של ההקפאה הזאת היא הקפאה גם לאזרח כי הוא לא יכול להתחיל לפעול לפני שהרשות פועלת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

קודם כל הוא יכול.

<< אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>

בסדר, זה לא קורה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, אבל לגופו של עניין, כפי שאמר עורך דין פרידמן, זה נכון שהמדיניות המוצהרת היא שאם מבקשים ארכה אז הם נותנים ארכה אבל זה לא מופיע בחוק, אז אנחנו חושבים שזה כן צריך להופיע, דבר ראשון.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

רק שיובהר שהסעיפים האלה לא מתייחסים לרמ"י.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יתייחסו גם אליכם, זה בסדר. מעבר לכך אני אתן דוגמה שהיא לא מופיעה כרגע בנוסח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אמרת שאין לכם התנגדות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני אתן לכם דוגמה שלא מופיע כרגע בנוסח, אנחנו נבקש להוסיף אותה, ואני מתנצל שלא אמרנו לכם קודם, ראינו את זה רק הבוקר. על פי תקנות העבירות המנהליות שנוגעות לתכנון ובנייה הטלת קנס מנהלי, כפי שאתם זוכרים מדובר בקנסות מנהליים כבדים ביותר, של מאות אלפי שקלים, אפשרית רק לאחר מתן התראה וניתנת למותרה תקופה של 30 יום לבצע את ההריסה או את השינוי, מה שצריך. אנחנו מניחים או אנחנו חושבים שזה נכון להאריך לו את התקופה הזאת, זה לא מתקבל על הדעת שבמצב הנוכחי – כנראה שזה כן מתקבל על הדעת, אני חוזר בי, אבל אנחנו חושבים שזה לא נכון בתקופה הזו להישאר עם תקופה של 30 יום.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

אבל לאיזה מקרים - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

למקרה שהבן אדם נמצא במילואים למשל.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

אין לי התנגדות, אני רק מנסה להבין. מתי ניתנה התראה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא משנה, בתקופה שאנחנו מדברים עליה.

<< אורח >> לילך שלום: << אורח >>

אנחנו עכשיו לא מוסרים התרא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]