פרוטוקול מספר 149, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 02/08/2016

הכנסת העשרים

מושב שני

<פרוטוקול מס' 149>

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ו (02 באוגוסט

2016), שעה 9:00

<סדר היום:>

<היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה -

דוח מבקר 63ג, ובקשה לחוות דעת מבקר המדינה

בנושא אלימות משטרתית כנגד בני הקהילה

האתיופית>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

קארין אלהרר – היו"ר

מירב בן ארי

חברי הכנסת:

דב חנין

רויטל סוויד

<מוזמנים:>

פנינה תמנו שטה – חברת כנסת לשעבר

יובל חיו – מנהל חטיבת מוסדות שלטון,

משרד מבקר המדינה

עו"ד אמי פלמור – מנכ"לית משרד המשפטים,

ראש הוועדה למיגור הגזענות נגד יוצאי

אתיופיה, משרד המשפטים

רחל מטר – מנהלת המחלקה לעיכוב הליכים,

פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

נועה נאמן – עו"ד בנציבות שוויון

הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת

רפ"ק שי יאסו – קצין תיאום וקישור, המשרד

לביטחון פנים

נצ"מ שמואל בוקר – סגן ראש אגף משאבי

אנוש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

איציק אלמוג – ראש מחלק נוער, משטרת

ישראל, המשרד לביטחון פנים

רויטל בן ברוך – יועצת מנכ"ל, משרד הקליטה

רות דיין מדר – מנהלת מחלקת חברה, מרכז

השלטון המקומי

זיוה מקונן-דגו – מנכ"לית האגודה

הישראלית למען יהודי אתיופיה

אין בנציאמלק מששה – האגודה הישראלית

למען יהודי אתיופיה

עו"ד דרור מתתיהו – האגודה הישראלית למען

יהודי אתיופיה

אבי יאלו – פורום חשיבה משותפת למאבק

בגזענות

אילנית בנצ'י סלאמסה – אחותו של יוסף

סלאמסה ז"ל

פרנוס סלאמסה – אמו של יוסף סלאמסה ז"ל

צגה מלקו – עיתונאית וסופרת, שדרנית

ברדיו רק"ע

עו"ד אדנקו סבחט- חיימוביץ' – לשכת עורכי

הדין

מזל נייגו – ממונה חקיקה, לשכת עורכי

הדין

<ייעוץ משפטי: >

תומר רוזנר

<מנהלת הוועדה:>

חנה פריידין

<רישום פרלמנטרי:>

ר.ל., חבר המתרגמים

<היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה

- דוח מבקר 63ג, ובקשה לחוות דעת מבקר

המדינה בנושא אלימות משטרתית כנגד בני

הקהילה האתיופית>

<היו"ר קארין אלהרר:>

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את

ישיבת הועדה לענייני ביקורת המדינה. היום

2 באוגוסט 2016, כ"ז בתמוז התשע"ב. נושא

הדיון: היבטים בקידום שילובם של יוצאי

אתיופיה, דוח מבקר המדינה 63ג' ובקשה לחוות

דעת מבקר המדינה בנושא אלימות משטרתית

כנגד בני הקהילה. זוהי ישיבת מעקב. אני

מקדמת בברכה את מנכ"לית משרד המשפטים,

הגב' אמי פלמור, את נציגי משרד מבקר

המדינה ואת האורחים המכובדים. נציגי

המבוקרים כמובן.

תראו, זו הפעם האני לא יודעת כמה כבר, פעם

רביעית או חמישית, שאנחנו מקיימים דיון

בוועדה בנושא שילובם של יוצאי אתיופיה.

אנחנו היום נקדיש את רוב הדיון ובוודאי

נשמע סקירה מלמדת בנוגע לדוח של הצוות

למיגור הגזענות. אל"ף, קיומו של הדוח הזה

הוא חשוב. זו אמירה, אמירה חשובה מאד ואני

בהזדמנות הזאת רוצה להודות לך גבירתי

המנכ"לית, על ההובלה של הצוות וכתיבתו של

הדוח. אני מאד מקווה, למרות השמועות

ששמעתי אתמול, אני מקווה שכל משרדי

הממשלה, בלי יוצא מן הכלל, יקבלו את הדוח

בזרועות פתוחות ויאמצו אותו. מדובר בדוח

שיכול לשנות את הכיוון שאליו הלכה החברה

הישראלית למרבה הצער.

אני אומרת את זה בצורה הכי ברורה: הוועדה

עוקבת אחרי התכנית הממשלתית. אנחנו נמשיך

לקיים פה דיוני מעקבים עד שנראה שהדברים

מקבלים את התפנית החיובית הנדרשת. הדיון

היום הוא חלק משמעותי וחשוב. אני באמת

חושבת שכולם, כולל כולם, כולל משטרת

ישראל, צריכים לבוא ולומר: רוצה אני. יש פה

אוכלוסייה שבמידה רבה של צדק ואנחנו

רואים את זה מהנתונים, באה ואומרת: מפלים

אותנו. מפלים אותנו על בסיס לא נכון. אין

שום סיבה לאפליה הזאת. מדובר באזרחי

מדינת ישראל, שמגיע להם שוויון זכויות

בדיוק כמו לכל אחד אחר. הגזענות מקומה לא

בישראל. אין לה שום מקום בכלל אבל בטח לא

בישראל ואני רוצה, בלי להרחיב עוד את

הדיבור, כי אני מרגישה שאנחנו חוזרים על

האמירות החשובות האלו דיון אחר דיון אבל

זה עדיין לא שקע לגמרי, אז גבירתי

המנכ"לית, אם תוכלי בבקשה, להציג את

הדברים.

<אמי פלמור:>

בוקר טוב לכולם ואני מודה ליושבת ראש

הועדה חברת הכנסת קארין אלהרר על ההזמנה

הזאת ועל המעקב הזה, שבהחלט מייצר שילוב

מושלם בין כל הזרועות שצריכות לגרום

לשינוי הזה במדינה. אני רוצה בפתח הדברים

לחזור ולומר שצריך לשבח את ראש המשלה

בנימין נתניהו, שהוא זה שעמד על כך שיקום

הצוות הזה ובעצם העובדה שהוא אמר "יהיה

צוות שיעסוק במיגור הגזענות נגד יוצאי

אתיופיה" הוא יצר אמירה חדשה ביחס

למציאות במדינת ישראל. לא נמצאת פה חברת

הכנסת לשעבר פנינה תמאנו, שהשקיעה הרבה

מאד מאמצים כדי לשכנע שאי אפשר לעסוק

בדרך חדשה בלי לגעת בנושא הזה של גזענות.

ואני חושבת שגם כאן זאת ההזדמנות להודות

לה על העשייה הזו ומעבר לזה, להגיד פה

בפתח הדברים שלקחו חלק בעשייה של הדוח

הזה עשרות אנשים, חלק ניכר מהם יושב פה, גם

נציגים של משרדי הממשלה כולה, גם נציגים

של הקהילה שהקדישו ימים ארוכים לעלות

לירושלים, תמיד - - - תמיד מקפידה להגיד את

זה, כדי שנגיע להשלמה של הדוח הזה.

יש משהו שהציבור לא יודע וחשוב לי להגיד

אותו בצורה הברורה ביותר. זה לא דוח שהוגש

לממשלה. זה דוח שראש הממשלה קיבל לידיו

ביום ראשון בערב וביום שני בבוקר עלתה

הצעת מחליטים לוועדת השרים המיוחדת

לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה. הוועדה

אישרה את הרוב המכריע של ההמלצות בדוח

הזה. אנחנו נציג את כל ההמלצות, כולל אלו

שלא אומצו וב-11 לחודש - - - התקציב, אנחנו

נראה שההמלצות האלו מגובות בתקציב. תקציב

של עשרות מיליונים, תקציב של תקנים, כדי

להתחיל לבצע והאמירה שלך היא אמירה שכל

משרדי הממשלה כבר אימצו אותה.

אני אציג עכשיו את ההמלצות. אנחנו נדבר

ונתייחס לכל דבר, איפה הוא נמצא, איך זה

יבוצע אבל לפני שאני מתחילה, אני בכל זאת

רוצה להגיד תודה מיוחדת לאודי בראוור

ממשרד רוה"מ, שבלי האחיזה המאוד הדוקה שלו

כדי להביא את זה לידי ביצוע, כנראה לא

היינו יושבים פה היום ויודעים שהישיבה פה

מבזבזת לנו זמן בדרך להתחיל לבצע בפועל,

כי איך שנצא מפה, אני מצהירה קודם כל, משרד

המשפטים ומשרד ראש הממשלה, שאמורים לעקוב

אחרי הביצוע של הדברים, אנחנו מתחילים

היום. אנחנו לא מחכים לתקציב, אנחנו לא

מחכים לסיום של כל הבירוקרטיה, אנחנו

מתחילים היום. בבקשה, אנחנו מתחילים

להציג. נא להעביר.

הצוות התחיל בהחלטת ממשלה בפברואר, שנבין

את לוחות הזמנים. התבקשנו לעסוק בשלושה

דברים: ריכוז מידע על התבצעויות מקרים

ואירועים המכוונים נגד יוצאי אתיופיה

בשל מוצאם או צבע עורם, גיבוש נוהלי פעולה

במקרה של גזענות או אפליה לרבות אמצעים

שאפשר לנקוט במשרדי הממשלה לצמצום ממדי

התופעה, להגברת ההרתעה וגיבוש האמצעים

להגברת ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה

במרחב הציבורי.

חשוב לי להגיד וזה חלק מאי ההבנות שגרמו

לצרימות בסוף הדרך. הדוח הזה הוא מפת

דרכים, הוא בעצם אמור להציג את כל הכלים

הקיימים והחדשים למיגור הגזענות ואני גם

רוצה להגיד, נציגי הקהילה שהתחילו אתנו

באו בדרישות מאד מאוד ברורות ומאד חד

משמעיות. הם רצו חקיקה. הם רצו חקיקה

פלילית על כל מקרה גזעני, הם רצו דברים

מאד מאוד נשכניים והאמירה שלי הייתה ביום

הראשון: אני רוצה להיות במצב שבו אני

יכולה לבצע כמה שיותר מהר ולכן, הגענו

בסופו של דבר לרשת של דברים שהמכלול שלה

וההצטברות שלה, גם אם היא נראית כמורכבת

לעתים מכלים ריקים, ההצטברות של כל הכלים

ביחד, שיש בהם הנחיות חדשות, שיש בהם

קביעת נהלים במקומות שבהם אין נהלים, שיש

בהם שימוש בכלים משמעתיים שעד היום לא

נעשה בהם שימוש כנדרש והקמה של גופים

קטנים וזריזים, יש בהם את האפקט המלא

ולכן, יש פה הצגה מלאה, גם של דברים שחלקם

כבר נמצאים בתהליך וגם דברים חדשים או

דברים שמתקפים את הדברים שנמצאים בתהליך,

כחיוניים לרשת הזאת של הפעולות. הלאה.

עבדנו בשלושה תתי-צוותים, ששים משתתפים.

היו מפגשי מליאה ועשרות פגישות

והתייעצויות בהרכבים מצומצמים. הלאה.

העקרונות היו של שיתוף ציבור, של שקיפות,

של יעדים מדידים, של בחינה של עוצמת

ההתערבות ואפשר לראות את זה בדוח, זה

מופיע בסוף כל המלצה. "מבנה הדוח" לא

רלבנטי. "המלצות הצוות", נעבור עליהן

במהירות אחת אחת.

ההמלצה המרכזית הראשונה הייתה לצוות

שעסק בנושא הזה. אנחנו מבינים שיש הרבה

מאד אירועים של גזענות שלא מדווחים בכלל.

אגב, קיבלנו סקירה משווה בעולם, באנגליה,

ששם יש כנראה את הטיפול המיטבי בגזענות

בעולם, יש איזשהו מיפוי ו-86% מאירועי

הגזענות לא מדווחים בכלל. כלומר, אין אמון

ביכולת להגיש תלונה ואני אעיד על משרד

המשפטים, שעשינו בדיקה מול מח"ש וכשעשינו

בדיקה שספרה תיקים בצורה ידנית ואנחנו

נגיע לזה בהמשך, ראינו שיש הרבה מאד תיקים

שבהם התלונה נזנחת ולכן אי אפשר לברר

אותה. אנחנו מקבלים את העובדה שלא

המתלונן אשם, אלא שהמדינה - - -

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

אלה הם מצבים שבהם מישהו הגיש תלונה.

<אמי פלמור:>

כן, כן, כן, כלומר, הגיש תלונה וזנח אותה.

בסוף, כדי לברר תלונה ואני רוצה להגיד את

זה, אני רוצה שיהיה לנו דיון כמה שאפשר

רציונלי בהקשר הזה וזה קשה, כי זה אירוע

טעון ולא פשוט. כל פעם שאני צריכה להגיד

את המלה גזענות מתכווצת לי הבטן ואני גם

רואה את הפנים המתכרכמות של האדם שעומד

מולי, שמוצא את עצמו בתוך הדוח. זה לא דבר

פשוט, זה לא דבר טריוויאלי אבל דווקא בגלל

זה, אם כבר קראנו לילד בשמו וקראנו לו פה,

מי שקרא את הדוח זה מהעמוד הראשון, אם אני

אצטט את שלומית בראוור שדיברה על זה

אתמול, מהעמוד הראשון עד לעמוד האחרון

קראנו לילד בשמו, יהיה קשה מאד לעשות את

זה פעם נוספת. לכן צריך להתייחס לזה בכובד

ראש. אנחנו מבינים שיש הרבה מאד תלונות

שנזנחות ואם אני אקפוץ רגע ואני אגיד,

כיוון שהזכרתי את מח"ש, אחת ההמלצות

המרכזיות שמשרד המשפטים לקח על עצמו והיא

תוקצבה והסניגור הציבורי כבר ערוך

להתחיל וליישם אותה, היא שכל מתלונן

שיגיש תלונה על תקיפת שוטר שבאה על רקע

גזעני, יקבל סניגור ציבורי מטעם המדינה

כדי להשלים את הליך התלונה. חשוב להבהיר

את זה. להשלים את תהליך התלונה. יש ייצוג,

זה דבר אחר, זה לא ייצוג בהליך מול השוטר

במידה ויהיה הליך כזה, אבל לוודא שהאדם

מתייצב, מגיש את התלונה ומאמין בזה

שהמדינה באמת רוצה לשמוע את תלונתו.

יחידת התיאום הממשלתית, תקום יחידה קטנה,

יחידת תאום המאבק בגזענות. היא תפעל מתוך

משרד המשפטים.

כל משרדי הממשלה וההחלטה הזאת עברה - - -.

כל משרד ממשלתי, כל רשות ממשלתית, כולל

משטרה, שב"ס וצה"ל, יצטרכו למנות ממונה

למניעת אפליה וגזענות. הוא יהיה הרפרנט

המשרדי, כמו שאנחנו מכירים מהתחום של

הטרדה מינית. יש ממונה בכל משרד היום - - -

זו הממונה על קידום מעמד האישה, היום

הממונה על שוויון מגדרי ובעצם זה גורם

שגם מייעץ להנהלת המשרד איך לפעול בנושא

הזה, בודק מדיניות, מטפל בתלונות. האזרח

הקטן לא יצטרך לשאול את עצמו למי אני

פונה. גילינו למשל, שכשרוצים לפנות למשרד

הבריאות, אנחנו מכירים את הפָּרשות

שקשורות למשרד הבריאות, יש במשרד הבריאות

ארבעה גורמים שונים שמקבלים תלונות

בנושאים שונים. גם אני לא יודעת, לא הבנתי,

כשנחשפנו לזה זה היה מאד מפתיע. רצינו

גורם אפקטיבי אחד, האזרח פונה אליו, הוא

יודע לאן להעביר את התלונה, הוא עוקב אחרי

הטיפול בתלונה, הוא עוקב אחרי מתן המענה

ומחויב לפרסם דוח שנתי. אני רוצה להגיד,

הנושאים שהיום מגדירים ממשלה מודרנית –

שקיפות, בהירות, חופש מידע, הם היסודות

לבניית אמון הצבור בתהליך הזה ולכן

המחויבות לפרסם כדי שהציבור ידע. לכן אני

לא מחמיצה הזדמנות כדי להזכיר את שמו של

יניב יחזקאל, הקב"ט של בית החולים ברזילי,

שנציבות שירות המדינה העמידה אותו לדין

על עבירה של התנהגות שאינה הולמת, אחרי

שהתברר שהוא הנחה שלא להעסיק מאבטחים

יוצאי אתיופיה במשך כמה שנים. אני רוצה

להגיד, האמירות שיצאנו אתן לדרך, ש"צריך

להעמיד לדין פלילי" ו"לשלוח לכלא", אני

חושבת שכולנו מבינים שקודם כל לאבד את

הפרנסה שלך, לאבד לעתים את זכויות הפנסיה

שלך ושהשם שלך יוזכר מעל כל במה ויפורסם

כאדם שהואשם בעבירה שיש בה גזענות, זה דבר

מבייש. יש כוח לדבר הזה ואנחנו עושים את

השימוש המיטבי בדבר הזה. הלאה. ליד היחידה

הזאת תקום מועצה ציבורית כדי לוודא

שהיחידה הזו, שהיא יחידה קטנה, אם כי אמור

לעמוד בראשה אדם בדרג בכיר, גם זה אושר

אתמול בהחלטת הממשלה, יהיה לה את הכוח ואת

המעמד של מועצה שמלווה אותה, של אנשים מכל

גווני החברה שלוקחים חלק בדבר הזה.

אקדמאים, פעילים חברתיים, אנשי צבור וכן

הלאה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

יחידת התיאום תשב במשרד המשפטים?

<אמי פלמור:>

כן. נקיטת הליכים משמעתיים בשרות המדינה,

רק עכשיו הזכרתי את הדברים. היועץ המשפטי

לממשלה יפעל להוציא הנחיה שבה תהיה

התייחסות יותר מפורשת. אין היום אמירה

מפורשת בהנחיות שהתנהגות שאינה הולמת

כוללת התנהגות גזענית ואנחנו רוצים לחדד

את ההנחיה הזו כדי לעשות בה שימוש.

כשמחדדים הנחיות גם מעבירים חומרים לכל

המנכ"לים ולכל עובדי המדינה. הדבר הזה

מייצר מודעות. אני גם אגיד, היחידה

הממשלתית הזו תקבל תקציבים כדי לעשות

קמפיינים, כדי להעלות מודעות, כדי לעקוב

אחרי ביצוע ההמלצות בדוח ואנחנו נראה את

זה לאורך כל הדרך, את המקומות שבהם אנחנו

מזכירים. נקיטת הליכים משמעתיים כלפי

מקצועות רישויים. זה עוד דבר שהצלחנו

לגלות, שאנחנו יכולים לגעת גם באזרחים

ולא רק בעובדי הציבור. למעשה יש הרבה מאד

מקצועות כמו למשל, עורכי דין, רואי חשבון,

רופאים, פסיכולוגים, שיש להם רגולטור שיש

בו כללי אתיקה וכללי משמעת. בעצם אנחנו

הולכים לעשות שימוש גם בדבר הזה, כדי שאם

אני באה לפסיכולוג והוא אומר לי: אני לא

מטפל בך, כי אני לא מאמין בכלל שאדם – כך

שמעתי פעם אמירה כזאת בעצמי – שיוצאי

אתיופיה לא מתאימים לטיפול פסיכולוגי,

אמירה מהסוג הזה זאת אמירה שאפשר יהיה

להגיש עליה תלונה לגוף משמעתי וגם מהמקום

הזה לגעת גם בשוק הפרטי. אני חושבת שחשוב

מאד מאוד להגיד שאני, בוודאי כמנכ"לית של

משרד המשפטים, חושבת שהממשלה צריכה להיות

הראשונה ולתת דוגמה. אני רוצה להאמין

שאחרי שהממשלה תיישם ותיתן את הדוגמה

הזו, אנחנו נראה בכל מפעל גדול, בכל מקום

עבודה גדול, ממונה על מניעת אפליה

וגזענות, שיעסוק בדברים האלה. אני מאמינה

שזה יכול לקרות אבל קודם כל שהממשלה

תַּראה שהיא עושה את זה.

סיוע משפטי ללא מבחן כלכלי. חוק אפליה

בשירותים ומוצרים בעצם מאפשר לכל אזרח

להגיש תלונות. סיפור המועדונים, סיפור

האוטובוסים, ראינו דברים כאלה. אנחנו

מודעים לזה. הממשלה היום באה ואומרת שהיא

לוקחת אחריות על זה, שהיא מבינה שלייצר

גוף פסיקה מרתיע זה משהו שהאזרח הקטן

מתקשה לעשות. אין לו אמון במערכות, הוא

צריך לשלם אגרה, הוא צריך לקחת עורך דין

שלא בהכרח אומר לו ששכר הטרחה ישולם מתוך

סכום הפיצוי ומה יהיה אם לא יהיה סכום

פיצוי ולכן באנו ואמרנו: האחריות. יש פה

מצב חירום. גם חשוב להגיד, זו הנחיה לשלש

השנים הקרובות, בשלש השנים הקרובות כל

אזרח ישראלי, לא רק יוצאי אתיופיה ולכן

אנחנו חוזרים ואומרים: הדוח הזה הוא לא

דוח לתועלת יוצאי אתיופיה, הוא דוח

לתועלת החברה הישראלית כולה. כל אזרח

שייחשף לאפליה במתן שירותים יגיע לאגף

לסיוע משפטי, גם הוא במשרד המשפטים ויקבל

סיוע משפטי ללא מבחן זכאות. אנחנו יודעים

היום שהאגף לסיוע משפטי יש לו מבחן זכאות

מאד מאוד קשה, זה לא זכאות רק לעניים,

אנחנו קוראים לו כמעט מבחן זכאות לעניים

מרודים - - - בטעות "ארודים", זאת ההגדרה.

בהקשר הזה לא יהיה מבחן זכאות. האחריות על

המדינה ללכת לבתי המשפט ולייצר את גוף

הפסיקה הזה. אנחנו מאמינים שאחרי שיהיו

כמה פסקי דין מהדהדים שיעלו כסף לגופים

פרטים שמפלים, יהיה לדבר הזה אפקט וזה

הרגע לשבח את משטרת ישראל על המבצע שנעשה

רק לפני שבועיים. מבצע במועדונים. זאת

הזירה המרכזית שבה אנחנו יודעים שיש

חשיפה לאפליה ואגב, צריך גם להגיד

שהמשטרה מעסיקה היום שוטרים יוצאי

אתיופיה – אני האדם הראשון שמדבר כל הזמן

בשבחו של הגיוון – לא כאפליה מתקנת אלא

כמשהו שבאופן מהותי הוא חיוני כדי לשרת

את הצבור. ראינו שבחמישה מועדונים מתוך

תשעה התגלו אירועים קשים של אפליה. זאת

הייתה גם הזדמנות - - - על המועדונים כפי

שמקובל היום באכיפה, שהיא גם אכיפה

אזרחית. היו הפרות חוק נוספות, נעצרו

עשרים וחמישה אנשים, נלקחו לחקירה, הדבר

הזה עדיין מתגלגל ואני חושבת שככל

שהדברים האלה ייעשו ויקבלו פרסום ויקבלו

מינוף, תיווצר הרתעה. וההרתעה הזו, אני

רוצה להגיד ואני אחזור ואגיד את זה, אנחנו

מקווים שכל אחד ואחד מהפרטים האלה יתבצע,

שאנחנו בסוף כל בוקר נקום, אני לא יודעת

אם שמתם לב, מיום ששי אנחנו כל בוקר קמים

ומדברים על אפליה וגזענות במדינת ישראל,

כי התקשורת מכסה את היציאה של הדוח הזה

ומדברת על זה ואנחנו רואים את הנוכחות של

הדבר הזה. הדבר הזה אמור לשנות תודעה וכך

אנחנו מתכוונים לעשות את זה. הלאה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני רוצה רק לשאול, בנוגע לסיוע המשפטי

ללא מבחן כלכלי, אני מודעת לעומס הכבד

שנופל על כתפיו של האגף לסיוע משפטי ואני

שואלת האם במסגרת התיקצוב של התכנית

נוספו תקנים באגף לסיוע משפטי, כי אחרת זה

לבוא ולהגיד שזה קיים אבל - - -

<אמי פלמור:>

לא, לא, אז אני רוצה להגיד, קודם כל, בזמן

שאני יושבת פה בתור זו שאחראית על הביצוע

הספציפי הזה אז אני יכולה כבר להגיד לך,

שקודם כל, לצערנו, אנחנו לא צופים פה מאות

תביעות בשנה. צריך גם לראות שיש cases, שיש

להם - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

זה נכון אבל גם הבירור של האם יש case - - -

<אמי פלמור:>

אז אני אגיד, קודם כל האגף לסיוע משפטי

והסניגוריה ציבורית, צריך רגע להסביר את

זה, פועלים באמצעות גופים פנימיים קטנים

יחסית שמעסיקים במיקור חוץ, כל אחד מהם

קרוב לאלף עורכי דין, אז היכולת להפעיל,

צריך בסך הכול בן אדם מרכזי אחד במטה

שיודע לעשות את זה. כבר היום יש לנו אנשים

שיודעים להנחות בתחום הזה. אין תלונות. לא

מגיעות תלונות לאגף לסיוע משפטי כי באופן

עקרוני זה לא בדיוק משהו שהצבור יודע

שהוא יכול לפנות ולקבל בו סיוע ולכן

אנחנו ערוכים לזה. לא יהיה מצב, התחייבות

שלי פה, לא יהיה מצב שיגיעו תלונות ולא

נרוץ אתן לבית המשפט. יש לנו את האינטרס

הראשון לבוא ולהראות שהדבר הזה קורה. אני

לא רוצה פה להרחיב את הדיבור, יש כבר

איזשהו תיק מתגלגל, שראש האגף - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

זה נהדר.

<אמי פלמור:>

עדכן אותי לגביו, שבו מצאו את הפתרון גם

בשלב הזה, איך להגיש את התביעה ואני

מבטיחה לכם שכל החלטה כזאת כשנגיע אליה,

תתפרסם ותיוודע ברבים - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

מה שהתכוונתי הוא לא בשלב הייצוג אלא רק

בשלב הבירור האם התלונה - - -

<אמי פלמור:>

כן, חד משמעית כן. ביטול אגרת בית משפט

בהקשר הזה. התניה בחוזים ממשלתיים, הוספת

התניה חוזית שאוסרת התנהגות גזענית. שוב,

כך אנחנו נכנסים לתוך המגזר הפרטי. אנחנו

בעצם מצפים שגם גופים שעובדים עם הממשלה

באחריות התאגידית שלהם יהיה גם את הנושא

הזה וכך מחלחלים אותו.

<היו"ר קארין אלהרר:>

ראיתי שהגורם האחראי הוא החשב הכללי.

איזה כלים יש לחשב הכללי - - -

<אמי פלמור:>

הוא זה שכותב את החוזים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

כן אבל איזה כלים יש לו לפקח על זה?

<אמי פלמור:>

הכלים הם שאנחנו נעקוב אחרי - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אתם עושים את המעקב.

<אמי פלמור:>

הוא ידווח לנו שהדבר הזה אכן מתרחש.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אתם במעקב.

<אמי פלמור:>

כן. החלת הפיילוט של נשיאת מצלמות גוף

בתחנות המשטרה בערים שיש בהן שיעור גבוה -

- -

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

גבירתי, חברי הכנסת ערים אחרי לילה - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

לילה בלתי נשכח, מה שנקרא.

<אמי פלמור:>

החלת הפיילוט של נשיאת מצלמות גוף בתחנות

המשטרה בערים שיש בהן שיעור גבוה של

יוצאי אתיופיה. צריך להגיד שהתכנית הזאת

נמצאת כבר בהליכים מתקדמים של ביצוע.

הפיילוט הזה אמור להתחיל בתחילת ספטמבר.

כדי להתחיל בפועל היה תהליך ארוך של

מכרזים, של תהליכים, של תקצוב. הדבר הזה

נעשה. אני אגיד יותר מזה. הפיילוט היה

אמור להתחיל בשתי תחנות משטרה בשתי ערים

ותקנו אותי, הוא הורחב לחמש תחנות במהלך

השנה האחרונה, על רקע ההבנה של משטרת

ישראל שהפיילוט הזה חיוני. הפיילוט הזה

לא מופיע. האמירה הזאת, אני רוצה לעשות פה

קצת סדר, כדי שכשנפתח את הדיון נדע, הוא לא

הופיע בהחלטת הממשלה של אתמול, על פי בקשת

המשרד לביטחון פנים, מכיוון שזה משהו

שכבר מתבצע והחלטת הממשלה מאתמול אמורה

לתקצב ולקבוע דברים חדשים שעדיין לא

נעשים. אני מעבר לזה לא אגיד כרגע אבל

חשוב להגיד שהדבר הזה יוצא לדרך. שלא תהיה

אי הבנה - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

רק הבהרה, אילו ערים, אילו תחנות?

<שי יאסו:>

בוקר טוב.

<היו"ר קארין אלהרר:>

בוקר טוב.

<שי יאסו:>

הערים - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

שם ותפקיד לפרוטוקול.

<שי יאסו:>

שי יאסו , מרכז את הנושא של - - - לא רק זה

אבל, יש לנו חמש ערים. הערים הן באר שבע,

פתח תקוה, איילון שזה בת ים-חולון, יש לנו

את זבולון שזה למעשה הקריות ובאזור הדרום

שזה יאטה, דרום-נגב, זה יותר בנושא של

התנועה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני רק מבקשת להפנות את תשומת לבך, אדוני,

שבאחד מהדיונים הקודמים, מנתונים שאתם

מסרתם לנו, יש ריבוי של מקרים שבהם נאמר

זאת בעדינות, היה חשש להתנהגות פסולה או

אפילו לא התנהגות פסולה, היה רוב די

משמעותי של מעצרים של יוצאי אתיופיה וזה

היה באזור נתניה. האם יש מחשבה להפעיל את

הפיילוט שם כי דווקא שם דובר במקום שנחשב

לבעייתי?

<שי יאסו:>

אני אתייחס - - - בנגב אתיופים.

<קריאה:>

נכון, יכול להיות - - -

<שמואל בוקר:>

קודם כל פיילוט כשמו כן הוא, נועד

לפיילוט.

<היו"ר קארין אלהרר:>

צריך לברר - - -

<שמואל בוקר:>

בדיוק. צריך להסתכל מהי המטרה הסופית.

המטרה הסופית היא שבכל תחנות המשטרה

ובכמה יחידות אחרות כמו שציינו, למשל,

יחידות התנועה, יהיו מצלמות גוף. באנו

ואנחנו נהיה המשטרה הראשונה בעולם שזה

יהיה. אם הפיילוט יצליח, הוא יכסה את כל

הארץ. פיילוט כשמו כן הוא, הוא בא לבדוק

בכמה מקומות. אני לא רוצה לבדוק רק במקום

שיש בו ריבוי אוכלוסייה אתיופית ורק

בתחנות כאלו, אני חושב שזו תהיה טעות. אני

רוצה לבחון את הכול. בזבולון, למשל, שזה

מספר ערים ומקומות עם ריבוי אוכלוסייה

אתיופית, שם זה ייבדק ולכן בסוף, כשנבוא

לסכם את התוצאות של הפיילוט זה יוחל על כל

התחנות. זו המטרה. הפיילוט הוא לא המטרה,

המטרה היא לכסות את רוב השוטרים עם

מצלמות גוף ותוך כמה זמן, במידה הפיילוט

יצליח זה יהיה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מבינה את מה שאתה אומר אדוני ואני

בהחלט מכבדת את זה ומחזקת את ידיכם בנושא

של הפיילוט, רק אומרת שכדי למדוד באמת את

ההצלחה או אי ההצלחה, הייתי סבורה שצריך

לקחת מקום שיש בו מיקוד ומרכוז של בעיות.

זאת אומרת, אני לא מכירה את הריכוזים אבל

נטען כאן בוועדה שבאזור באר שבע יש מיעוט

של היתקלויות וקונפליקטים בין יוצאי

אתיופיה לבין המשטרה.

<שמואל בוקר:>

זה לא מדויק, גבירתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>

יכול להיות, אני לא אומרת שלא אבל אני

זוכרת בבירור שנתניה הייתה על המפה בצורה

מאד משמעותית וחדה. האם תשקלו, לאור

הדברים האמורים, להחליף בין אחת התחנות

לבין תחנת נתניה שהייתה תחנה בעייתית?

<שמואל בוקר:>

אל"ף, שמענו את ההמלצה ונתנו בתחנת פתח

תקוה, למשל, ששם גם יש ריכוז וגם בזבולון

יש ריכוז, זאת אומרת, זה כן מכסה אזורים עם

ריבוי. כל שינוי של תחנה, השוטרים כבר

התחילו לעבור הכשרה, כל שינוי כזה יעכב

בסוף את המטרה הסופית שהיא חלוקה לכל

התחנות. לכן אני חושב שאנחנו, כל המדינה,

נפסיד אם זה יתעכב.

<היו"ר קארין אלהרר:>

לכמה זמן מתוכנן הפיילוט?

<שמואל בוקר:>

אמור להתחיל ב-3 לאוגוסט.

<היו"ר קארין אלהרר:>

מחר. לכמה זמן?

<אבי יאלו:>

מתי החליטו להפעיל את זה על חמישה ישובים

ולא על שניים כמו שהיה במתכונת הראשונית?

אתמול? שלשום? מתי התחילה - - -

<שמואל בוקר:>

מבחינתנו מן ההתחלה זה היה חמש.

<היו"ר קארין אלהרר:>

או.קיי, אני רק - - -

<שמואל בוקר:>

למיטב ידיעתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני רק מבקשת, חברים, לא, תקשיבו. זה יהיה

דיון שמדברים בו כל אחד בתורו ואני

מתחייבת לתת זמן דיבור. אדוני, אני מבקשת

לשאול, לכמה זמן מוגדר הפיילוט?

<שמואל בוקר:>

אין לי את הנתון של זמן הפיילוט - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אם אפשר לברר את זה במהלך הדיון.

<שמואל בוקר:>

אני אברר.

<היו"ר קארין אלהרר:>

תודה רבה. כן, בבקשה.

<אמי פלמור:>

אני ממשיכה. גולת הכותרת של הדוח הזה היא

הנהלים לדרישת הזדהות על ידי שוטר. קביעת

נהלים לגבי פניית שוטרים לאזרחים בבקשה

להזדהות ואופן מימוש הסמכות כאשר לא

מוצגת תעודה כמבוקש. אני מדלגת רגע אל

הנתונים הקשים שיש לנו ביחס להעמדה לדין

של בני נוער יוצאי אתיופיה. אני גם אגיד,

מותר לי בתור אישה, שגברים ונשים לא זוכים

לאותו יחס ואולי גם נגיד לחובת הגברים,

גברים ממילא, נוטים יותר להסתבך בפלילים

באופן כללי בעולם. אנחנו רואים את זה לפי

כמות האסירים הגברים לעומת נשים שהן

אסירות אבל אני אגיד, גברים יוצאי

אתיופיה וכתבנו על זה בדוח באופן מפורש,

פחות או יותר מגיל 12 וחשבנו לתחום את זה

אבל אנחנו שומעים יותר ויותר סיפורים על

גברים מבוגרים שמוצאים את עצמם יושבים

בצהרי היום במסעדה באזור יוקרה, יחד עם - -

- שלהם, ניגש אליהם שוטר, דורש מהם

להזדהות, לא פעם בצורה מבזה ואני גם רוצה

להגיד שגם אם זה נעשה בצורה מאד מנומסת,

אני מתקשה ואני אומרת את זה בתור מנכ"לית

משרד המשפטים, אנחנו מבינים את החשיבות

של אכיפת החוק ושל השמירה על שלום הצבור,

אני לא זוכרת מתי גבר עם עור שחור השתולל

בצהרי היום וסיכן את שלום הצבור באופן

שמצדיק פניה חוזרת ונשנית.

אנחנו רואים את הדבר הזה לגבי בני נוער.

עשינו בדיקה של מאה וחמישים תיקים וחשוב

לי להגיד, נמצא אתנו איציק אלמוג, רמ"ח

נוער, זכינו לשיתוף פעולה מאד משמעותי

מהמשטרה בהקשר הזה. נתנו לנו לעיין

בתיקים, אפשרו לנו להיפגש עם אנשים

במשטרה כדי לעמוד על הדברים האלה וראינו

פער משמעותי בין תיקים שמתחילים בהקשר של

עבירה אמתית, כמו פריצה, תלונה איזושהי על

ביצוע עבירה שאז, כאשר נעצר יוצא אתיופיה

אין ויכוח על ההזדהות, אין בהכרח, אני לא

אומרת שלעולם אין תקיפת שוטר או העלבת

שוטר אבל זה לעומת התיקים שבהם כל התהליך

מתחיל מדרישת ההזדהות ומהחיכוך שמתפתח

כתוצאה מהדבר הזה.

אני רוצה להגיד ששמעתי את המפכ"ל מדבר על

הנושא של מניעה מצבית, זה נושא חדש שהוא

שׂם על סדר היום שלו, איך להימנע מאכיפת

יתר, איך להימנע משיטור יתר ואני חושבת

שהתהליך שכן התחילה אותו המשטרה, של

שיטור יחד עם סיירת הורים, עם בחינת מדדים

לפתיחת התיקים האלה כלפי בני הנוער,

בתקווה למצלמות גוף באזורים המיועדים

האלה, עם הנכונות שהופיעה אתמול בהחלטת

הממשלה, כדי שאנחנו נעמוד של ביצועה

בחינת הנהלים ודרישת ההזדהות. הדבר הזה

יכול להיות נקודת מפנה היסטורית בקשר בין

המשטרה לבין בני הנוער.

אמרתי את זה אתמול בישיבת הממשלה וחשוב

לי להגיד את זה גם פה, בדיון שפתוח לצבור.

מרבים לדבר על אחוז גבוה של בני נוער

יוצאי אתיופיה בבתי הכלא וקודם כל חשוב

להגיד שמדובר בעשרות בודדות של ילדים

במובן הזה שבקהילה של 140,000 איש, כשאומרים

"כל בני הנוער נמצאים בכלא אופק" אז זה

נשמע ש-40% מכלל בני הנוער של יוצאי

אתיופיה נמצאים בכלא. לא. מתוך 135 כלואים

היום הנתון הנמוך הוא 18% שגם זה קרוב - - -

מן האחוז שלהם באוכלוסייה אבל חשוב

להגיד, זה לא משבר הגירה. רובם נולדו בארץ.

זו גם לא הזנחה של כל הרשויות וזה לא, אם

אנחנו מדברים על גזענות, זה לא די.אנ.איי.

עברייני של קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

צריך להגיד את זה. מדובר פה בבני נוער

שהדבר הכי קל הוא לזהות אותם ולפנות

אליהם ולחשוד בהם והדבר הזה מייצר הסללה.

אני חושבת שכל הגופים שאימצו את הנוהל

הזה, אימצו את ההמלצה הזו, מבינים היום

שיש פה מפתח לשינוי ואני מצפה שהדבר הזה

ייקבעו בו נהלים שמסוגלים לעשות את

השינוי הזה ושאנחנו נראה. אני סומכת

במקרה הזה על משטרת ישראל שהיא תבצע את

המעקב על הדבר הזה ותִראה את השינוי

שמתרחש בו.

בואו נעבור לדברים הבאים. החמרת מדיניות

האכיפה ונקיטת הליכים משמעתיים נגד

שוטרים ופרסום דוח שנתי לצבור. שוב,

אמרתי, שקיפות היא דבר מאד משמעותי. החמרת

ההליכים המשמעתיים. אני רוצה להגיד, הדבר

הזה מופיע בהצעת המחליטים מאתמול תחת

העשייה של היועץ המשפטי לממשלה. הוא זה

שיהיה שותף לקביעת הנחיות בנושא. הדבר

הזה לא הופיע בחלקו של המשרד לביטחון

פנים ואני יוצאת מתוך הנחה שהיועץ המשפטי

לממשלה שאמור להיות חלק מקביעת ההחמרה

כלפי כל משרתי הצבור, לא יפסח על משטרת

ישראל.

הסמכת מחלקת משמעת במשטרה לחקירת

אירועים שהופעל בהם כוח שלא כדין על ידי

שוטר, שאינו עולה לכדי עבירה פלילית - - -

<דרור מתתיהו:>

זה לא שונה מהמצב הקיים היום. הבעיה היא

שהם לא עושים כלום.

<אמי פלמור:>

אני אסביר. אנחנו גילינו בבדיקה שעשינו

ואולי מח"ש יצליחו להסביר את זה בצורה

יותר מדויקת ומקצועית, שיש אלפי תלונות,

לאו דווקא של יוצאי אתיופיה בנושא של

שימוש בכוח, שהן לא עולות כדי עבירה

פלילית ולכן הן בעצם לא מטופלות על ידי

מח"ש אבל גם לא מטופלות על ידי משטרת

ישראל. נשאלה השאלה איך אפשר לקחת את

התלונות האלו, שיכול להיות שהן כן עולות

כדי עבירה משמעתית ולטפל בהן. גם חשבנו,

שוב אני אומרת את זה, שלמשטרה עצמה אין

תמונה כוללת של כל התלונות כנגד השוטרים

שלה, כי הן מנותבות למח"ש ומכיוון ששם זה

נסגר אז שוב, אני רוצה להגיד, אם אנחנו

מנהלים פה דיון רציונלי, אז אני אגיד בשם

הממשלה, שזה לא בסדר שהדבר הזה נפל בין

הכיסאות אבל, למשטרה לא הייתה את

הפרספקטיבה הזאת ומח"ש לא הוסמכה לטפל

בזה. נשאלת השאלה היום, מי יטפל בדבר הזה?

זה דבר שדורש העמקה בבדיקה ודורש היערכות

רצינית מתאימה, כי להעמיד היום כוח אדם

שיטפל בכל התלונות האלו זה דבר לא פשוט.

הדוח הזה נסגר במהירות שיא כדי להגיע

לתקציב הדו שנתי וכדי להתבצע ואני רוצה

להגיד את האִמרה הזאת שהאויב הכי גדול של

הטוב הוא המצוין וכן הלאה, הדוח הזה הוא

לא מצוין אבל הדוח הזה הוא דוח בר ביצוע

ובר ביצוע ברמה המידית ולכן, נכנסו בו

ההמלצות ששמנו עליהן את הפנס ואנחנו

מצפים מהגופים השונים שירימו את הדבר הזה

ויטפלו בו.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מבקשת רק לקבל את ההתייחסות של משטרת

ישראל לעניין הזה. רק שניה, דב.

<איציק אלמוג:>

שלום רב, איציק אלמוג, ראש מחלקת הנוער.

מחלקת המשפט, במבנה הארגוני של משטרת

ישראל, מצויה באגף משאבי אנוש. יש במחלקה

הזו מדורים דומים. אחד המדורים נקרא מדור

צעדים מנהליים - - - שוטרים שעוברים עבירות

משמעת. זה יכול להגיע עד כדי השעיה וכו'.

הנחת העבודה - - - בזמנו למחלקה לחקירות

שוטרים הייתה שלא ראוי במשטרה שהמשטרה

תחקור את עצמה. יש פה לזות שפתיים, טעם

לפגם וחשש כזה או אחר, שכל היום נהיה

עסוקים אחר כך בטיעונים לעונש לומר למה

פעלנו כך או אחרת. לכן, לתת כלים חקירתיים

שיהיו חוקרים במחלקה שהיא יותר בעלת

צביון אדמיניסטרטיבי מנהלי לא נראה לי

שזו הדרך הנכונה. אפשר בהחלט לחשוב על

אפיקים נוספים של הרחבת הסמכויות של

המחלקה הזו עם המדורים שלה אבל עקירה ממש,

הרי לצורך כך הוקמה את מח"ש במשרד המשפטים

ולהזכירכם, מדובר במקרים שבהם לא נמצאה

תשתית ראייתית לפלילים. בכל מקרה, הדברים

הללו, בנוהל כיום, מועברים למשטרת ישראל

למחלקת משמעת ושם נאמר: חקירת מח"ש לא

הובילה, אם כי ממליצים בעניין הזה שתעשו

קצין בודק וועדה בודקת ותחליטו על מה

שנקרא בית דין משמעתי ואמצעים מנהליים

תוך ארגוניים בתוך המשטרה. זה המצב כרגע.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני רק מנסה להבין איפה אתם עומדים ביחס

להמלצות של הועדה?

<איציק אלמוג:>

להמלצה שהמשטרה תחקור משטרה אנחנו

מתנגדים. אנחנו חושבים שאם נסכים לזה

אנחנו נשב פה עוד כמה שנים ונחליט שזה לא

נכון כי עובדתית, לפני מספר שנים, העבירו

את כל - - - המשטרה שהיו במשטרה למח"ש ופתחו

את הגוף הזה. אם צריך לחקור יותר - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

או.קיי. גבירתי המנכ"לית, אני יכולה לקבל

את האמירה הזו שהמשטרה אומרת, תראו, אין

פה סף לחקירה פלילית. אנחנו לא רוצים

למצוא את עצמנו חוקרים את עצמנו כי אז

יבואו ויטענו ואולי במידה מסוימת של צדק:

מה, אתם שופטים את עצמכם? הרי אם אתם נניח

צריכים לגזור על עצמכם את הדין אז זה לא

סביר. בסוף, צריך לתת לזה מענה. זה לא יהיה

במשטרת ישראל. זה יהיה במח"ש, זה יהיה

במקום אחר, בסוף, תרשו לי, אם אנחנו רוצים

להגביר את אמון הצבור ואנחנו רוצים

במערכות, זו נקודת מפתח.

<אמי פלמור:>

אנחנו באמת חושבים שזאת סוגיה מורכבת שלא

הספקנו ללבן אותה. היה חשוב שהיא תיכנס

כנושא. אני שוב אומרת, הדוח הזה הוא דוח של

התעשתות, של תקופה, והנושא הזה, כמו

שהקדמתי ואמרתי, הוא נושא מורכב. אני גם

אגיד, חלק מנציגי הקהילה, כששאלנו האם

נוציא את זה עכשיו למח"ש לעשות את זה אז

חלק מנציגי הקהילה אמרו: אנחנו מעדיפים

כבר שהמשטרה תעשה את זה. אמרתי: האם זה

איזשהו אמון יתר במשטרה לעומת מח"ש ברגע

הנתון הזה? אני חושבת שהמשטרה - - -

<אבי ילאו:>

אמי, אני לא חושב שמישהו יכול - - - דבר כזה.

<דרור מתתיהו:>

אין אמון יתר בעניין הזה.

<אמי פלמור:>

רגע, רגע, תנו לי רגע.

<היו"ר קארין אלהרר:>

חברים, בואו, רגע.

<אמי פלמור:>

תנו לי רגע לסיים. אני רק רוצה להגיד

שברמה המהותית, ברמה המהותית, זה נושא

שצריך לעשות בו עבודה יותר מעמיקה

והעבודה הזו תיעשה. אנחנו היום מודעים

לזה שיש פה משהו שהולך לאיבוד. אנחנו,

משרד המשפטים, מח"ש, היועץ המשפטי לממשלה,

אבל אחת הסיבות שהנושא הזה לא נכנס לתוך

המחליטים אתמול היא שזה דבר שדורש ליבון.

אני יכולה לשבת פה במצפון נקי ולבוא

ולהגיד, שכל מה שהיה אפשר להכניס במהירות

נכנס ואני לא סתם מציגה את הדברים בלי

לעשות הנחות לאף אחד. הדברים שאני מראה

שכן נכנסו – נכנסו. אלה שלא נכנסו אני

מזכירה אותם. אלה שלא נכנסו מסיבה שיש לה

הסבר עומק, בגינם ביקשתי שהדיון יהיה

דיון רציונלי עד כמה שאפשר, כדי שנמשיך

לבצע. אני רוצה להגיד, יכולנו ללבן, לתאם

דיונים בלשכת היועץ ובלשכת המפכ"ל, היינו

מגישים את הדוח הזה בעוד חצי שנה והיו

אומרים לנו: כל הכבוד, ניפגש ב-2020 בתקציב

הבא. לכן אני אומרת, קודם כל להעלות את זה

על סדר היום, לקחת את זה למודעות ולהתחיל

לראות מה אפשר לעשות .

<היו"ר קארין אלהרר:>

רק שניה חבר הכנסת דב חנין. כן, בבקשה,

משטרה.

<שמואל בוקר:>

מסכימים והסכמנו עם יושבת ראש הוועדה,

שאנחנו מוכנים להיות בצוות שיבחן את זה.

נחשוב ביחד עם האחראים במשרד המשפטים,

למצוא את הפתרון הכי טוב.

<רויטל סויד (המחנה הציוני):>

אני רק רוצה לומר - - -

<אמי פלמור:>

רגע, אני רוצה לדעת ששמעת - - -

<רויטל סויד (המחנה הציוני):>

אני לא מדברת, אני רק אומרת שאני הולכת

ומסבירה. אני מתנצלת. אני קודם כל מברכת

על הדיון ואת גבירתי מנכ"לית משרד

המשפטים, עורכת הדין אמילי פלמור. דוח

יוצא מן הכלל, אני כל כך מקווה שהוא יאומץ.

יש שדולה בשעה עשר שאני עומדת בראשה על

אלימות ברשת עם דוח שנאה שמתפרסם. כולם

מוזמנים אחר כך לאולם "ירושלים". תודה רבה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

תודה. במסגרת ה-PR - - - בכנסת כן, בבקשה, חבר

הכנסת חנין.

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

תודה גבירתי יושבת הראש. תודה על רשות

הדיבור ותודה על הדיון החשוב הזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

תודה רבה.

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

גבירתי המנכ"לית, אני רוצה להצטרף להערכה

לדוח שאתם עשיתם. אני חושב שהיה פה באמת

מאמץ גדול לתאר וגם להתחיל למצוא כלים

להתמודד עם בעיה רב ממדית, שהיא בעיה

מרכזית של החברה הישראלית. אני לא הספקתי

לקרוא את הדוח כלו בעיון ומעיון מהיר אני

חייב לומר שיש לי כמה הערות אבל אני דווקא

לא רוצה לדבר על ההערות אלא על מה שנראה

לי כסוגיה הכי מרכזית. בגדול, עשיתם עבודה

מאד משמעותית. השאלה בעיני היא האם הדבר

הזה ייושם. מהם המנגנונים שיבטיחו לנו

שבכל אחת ואחת מהחוליות שאתם מטפלים

ייעשה שינוי וייראה שינוי? לא רק ייעשה

אלא גם ייראה.

<אמי פלמור:>

אני יכולה להשיב.

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

אני מיד אסיים וגבירתי ודאי תשיב על הכול.

מבחינתי, אחד המשפטים הכי חשובים שיש

בדוח הזה הוא הקביעה שאומרת שהבעיה איננה

בקהילת יוצאי אתיופיה, הבעיה איננה בעיה

של יוצאי אתיופיה, הבעיה היא בעיה של

החברה הישראלית והיא נמצאת בחברה

הישראלית. אני חושב שזו קביעה עקרונית

מאד חשובה - - -

<קריאה:>

זה - - - לישראלים.

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

סליחה? זו קביעה עקרונית מאד חשובה. הבעיה

לא נמצאת בקהילת יוצאי אתיופיה אבל אני

חושב שיש לנו ואני אומר את זה מתוך

ההיכרות המסוימת שיש לי, שחלק מהתשובות

נמצא אצל יוצאי אתיופיה. קודם כל תשובות

ברמה של ידע. אני מכיר יוצאי אתיופיה ואני

שומע דברים שאני, כמי שאיננו יוצא

אתיופיה, מתקשה אפילו לתאר לעצמי. הידע

הזה נמצא אצלם. לא רק ידע, יש גם הרבה

התארגנויות, קבוצות, פעילים, שיש להם

רעיונות לפתרונות. הם אולי לא בדיוק תמיד

פתרונות שהמערכת חושבת עליהם אבל יש בהם

הרבה מאד תבונת שטח ולפעמים בכלל איזושהי

חכמה מעשית שמאד חשוב להשתמש בה. ואני

חושב שהדיאלוג הזה עם פעילים, פעילות,

ציבור יוצאי אתיופיה, שבחלקו הגדול הוא

צבור שאיבד אמון ופה אני רוצה להגיד

אמירה קשה, אני אומר אותה מהזווית שלי,

לפחות לפי הנתונים והסיפורים שאני שומע,

כשאני אומר איבד אמון אז אני אומר לפעמים

לעצמי ואני אומר את זה כאן בדיון: בצדק

איבד אמון. בצדק איבד אמון כי לפעמים יש

דברים שאני לא מצליח להבין. איך זה קורה

שמתנהלים עם אנשים בצורה מסוימת ואיך זה

קורה שאחרי שמתנהלים עם אנשים בצורה

מסוימת, גם כשהם נותנים להם מענה אז

תלונות שלהם לא מטופלות ואיכשהו יש תחושה

של מערכת של חומות שסוגרת עליהם מכל

הכיוונים.

פה אני רוצה להגיד משפט על המשטרה. אם

אמרתי שאין אמון ואולי בצדק אין אמון אז

אנחנו נמצאים במצב מאד בעייתי. בחלק גדול

או בחלקים גדולים מהצבור של יוצאי

אתיופיה אין אמון במשטרה ובאותה מידה אין

אמון במח"ש אז אנחנו נמצאים במצב מאד

מסובך, כי גם הגוף שאמור לטפל בענייני סדר

זוכה לאי אמון מהצבור וגם הגוף שאמור

לטפל בהפרות מצד אותו גוף גם הוא זוכה לאי

אמון וזו בעיה מערכתית מאד מאוד בסיסית.

שמעתי פה את תשובות המשטרה ואני בהחלט

בעד כל תהליך של בחינה של כל דבר, אבל אסור

שהדברים האלה ייגררו. זאת אומרת, מן כניסה

לתהליך של צוות שיבדוק וכד'. ושוב, אני לא

בא בטענות לאף אחד מהאנשים שנמצאים כאן,

אני בטוח שכולם מגיעים עם רצון טוב אבל

אנחנו חייבים פה לייצר תוצאות שבאמת

יורגשו בצבור. משבר האמון הזה הופך להיות,

כשלעצמו, מעבר לסיבות שלו, לבעיה מאד מאוד

קשה ואנשים פשוט מוותרים, מרימים ידיים

ומתייאשים. וכשאנחנו נמצאים פה בכנסת

בדיון על בעיות וקשיים של יוצאי אתיופיה

אני נתקל בתגובה שאומרת לי: זה לא יעזור,

אתם כולכם אנשים נאיביים, חבל על הזמן

שלכם וחבל על הזמן שלנו ואנחנו לא נבוא כי

לא יקרה כלום. אני אומר, הדברים האלה הם

דברים מאד מאוד מטרידים ומאד מאוד

מסוכנים.

אני שוב רוצה לסיים בכל זאת בהערכה, למרות

הביקורות האלו, לעבודה שאתם עשיתם בצוות

הזה. אני חושב שזו עבודה באמת באמת חשובה

ואני מאחל לעצמנו, יושבת ראש הוועדה,

שבדיון ישיבת המעקב שאת בטוח תעשי בוועדה

שלך כמו שאני מכיר, בעוד חצי שנה, את תוכלי

לשמוע על התקדמויות מעשיות ובמיוחד

תוכלי לשמוע מצבור יוצאי אתיופיה

ומהנציגים והפעילים שלהם, איך הם רואים

שההתקדמות נעשית בשטח.

<היו"ר קארין אלהרר:>

תודה רבה, דב.

<אמי פלמור:>

אני רק אתייחס. אני לא זוכרת אם היית פה

כשהתחלתי אבל הדבר הראשון שאמרתי - - -

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

הייתי - - - בוועדה אחרת.

<אמי פלמור:>

זה בסדר - - -

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

אני עוד מעט הולך לעוד ועדה.

<אמי פלמור:>

קודם כל הסברתי שהדוח הזה באופן חריג

מהרבה מאד דוחות אחרים אומץ כבר אתמול על

ידי הממשלה.

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

קראתי.

<אמי פלמור:>

תוקצב, תוקצב לביצוע. אנחנו פה כדי לדבר

על מה שתוקצב ומה שלא תוקצב. על מה יש כבר

הצהרה לביצוע ומה לא ואני אגיד יותר מזה,

אין דרך להגיד את זה בצורה מינורית. מדובר

במסמך מבחינתי מכונן. לא כתבתי אותו לבד,

יושבים פה אנשים שעסקו בכתיבה בגיבוש,

במחשבה, בשותפות מלאה עם פעילים חברתיים

ועם אנשים שחווים את הדבר הזה. אגב,

בשותפות מלאה עם עובדים ממשרדי הממשלה

השונים שחלקם ערבים, חלקם יוצאי אתיופיה

וחלקם רוסים שחוו גזענות. כלומר, כשאנחנו

מדברים על שיח שנוגע לכל החברה הישראלית

ולחוויות, שכחתי, סליחה, את הבכירה מאחד

המשרדים שאמרה: אני בכלל נולדתי במרוקו

ואני מזדהה עם התחושות ועם החוויות אז - - -

<דב חנין (הרשימה המשותפת):>

גבירתי, אני מודה לך על הדברים האלה, אני

רק אומר לך שנמצא לפניי נייר. אני הולך

מפה לוועדת העבודה, על החלטה אחרת של

הממשלה ויש פה רשימה ארוכה של דברים שלא

התבצעו, למרות שגם אותם הממשלה החליטה.

<אמי פלמור:>

אני אשלים. הדבר הראשון שעומד להתבצע זה

הקמה של היחידה במשרד המשפטים שאמורה

לתאם את המאבק בגזענות ואפליה, במקביל

למינוי של ממונים בכל אחד ממשרדי הממשלה

והרשויות הממשלתיות השונות וגם אנחנו.

אלה דברים שלוקחים קצת זמן, זה תהליך

בירוקרטי. גם אנחנו, גם משרד ראש הממשלה,

עומדים לעקוב אחרי הביצוע בכל אחד ממשרדי

הממשלה ולבוא לדווח, גם בעוד שלושה

חודשים ולא בעוד חצי שנה, כי אנחנו

מחויבים לבצע את התהליך הזה. אני רוצה

להגיד, יש פה מסר בסוף שיורד מלמעלה, ואני

לא חושבת שיש אדם במדינת ישראל שלא נחשף

בימים האחרונים לדרך שבה התקבל הדוח הזה.

המסר הוא אפס סובלנות לגזענות. אני קוראת

מפה, קודם כל, לכל משרת צבור ובוודאי לכל

שוטרי משטרת ישראל, לדעת שיש סדר יום חדש

במדינת ישראל. אמר את זה המפכ"ל לפני חודש,

אמר את זה גם השר ארדן אתמול, אומר את זה

ראש הממשלה. זה כבר לא המצב שהיינו בו עד

היום. אני רוצה להגיד, אגב, קיבלנו מחקר

בשאלה מהי גזענות מפרופ' ערן הלפרין,

מהבינתחומי בהרצליה והוא אמר: יש שני

מקורות לגזענות. האחד הוא warmth, האם אתה

אוהב או לא אוהב קבוצה מסוימת ועל סמך זה

אתה מתייחס אליה בצורה כזו או אחרת והשני

הוא competent כלומר אם יש לך מקום שאתה אומר:

הם לא כשירים, הם לא קומפטנטיים ולכן אני

יכול לעשות להם כל מיני דברים.

קודם כל, לגבי קהילת יוצאי אתיופיה, אני

חושבת שהקהילה הזאת הבהירה שאי אפשר יותר

לעשות לה את מה שנעשה לה עד היום. כלומר,

בסוף, כל מדינת ישראל חייבת חוב היום,

לקהילה הזו, על זה שהיא יצאה במחאה ולא

השלימה עם היחס הזה. וזה מה שהדוח הזה

אומר והוא אומר את זה בצורה חד משמעית.

אני חושבת שאחרי האמירה הזאת אי אפשר

יותר להמשיך לסדר היום. השוטר הבא ועובד

הצבור הבא והפקידה – אני לא רוצה להגיד

איפה, בבטוח הלאומי או בבית חולים, או

איפה שזה לא יהיה, שתתנהל בצורה שאפשר היה

להתנהל בה עד אתמול, יהיה פה - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

או מרצה במכללה.

<אמי פלמור:>

עוד לפני שקם המנגנון, יש גופים שיודעים

שהם רוצים לנקוט יד קשה בהקשר הזה. ועכשיו

נמשיך עם הדברים כי חשוב לנו להבהיר את

הדברים. נסיים את החלק הזה ואז יהיה נכון

לקבל את ההתייחסויות של הנוכחים פה.

תדרוכים לשוטרים, העלאת המודעות של

שוטרים להתנהגות גזענית או בלתי ראויה

ממניע גזעני, על ידי תדרוכים תדירים. זה

לא הופיע בהחלטה אתמול. תדרוכים לגורמי

התביעה לפעול להעלאת המודעות בקרב

התובעים הפליליים, באמצעות העברת

תדרוכים אשר יציפו בפניהם את הנתונים

החריגים של תיקי הנוער, של העמדה, של כתבי

אישום שמוגשים באחוזים גבוהים כנגד

יוצאי אתיופיה. הדבר הזה מופיע תחת

הדברים שמשרד המשפטים יהיה אחראי להם, גם

כלפי התובעים המשטרתיים, כמסר של היועץ

המשפטי לממשלה כתובע הכללי. שימוש בסעיף

144(ו) לחוק העונשין, סעיף שמאפשר להוסיף,

במקרים של ביצוע עבירה שנעשתה על רקע

גזעני, לדרוש כפל עונש. זה באחריותה של

הפרקליטות לוודא שבתיקים האלה לא יהיו

עסקאות טעון שבהם מוחקים דווקא את סעיף

144(ו), שוב, כדי לשנות תודעה. הדבר הזה נוגע

לאזרחים, לא נוגע לרשויות. דיווח על

אירועים שיש בהם חשד להתנהלות גזענית.

קביעת הנחיה או נוהל שמנחה את גורמי

האכיפה והתביעה לדווח למח"ש במקרה של

עבירה פלילית או למחלקת משמעת במקרה של

עבירה משמעתית, עם חשד להתנהלות גזענית.

זה מופיע בהחלטת הממשלה מאתמול.

הנגשת הגשת תלונות במח"ש. אנחנו סברנו שמן

הראוי להכין טופס מיוחד. לא רק שיהיה

סניגור, זה הדבר הבא, ייצוג על ידי סניגור,

אלא שכבר בהגשת התלונה, יהיה טופס נפרד

שמחויבת המשטרה לאפשר למתלונן למלא.

ההמלצה הזו לא התקבלה על ידי המשטרה. הם

חושבים שהדרך שבה הדברים עובדים היום היא

מספיקה. אנחנו שמים דגש מאד גדול על

הייצוג אבל עדיין חושבים שהמסמך הזה הוא

דבר חיוני.

נוכחות מתורגמן בחקירות חשודים בהן

נוכחים הורים. זה מכוון גם למשרד הרווחה

ולמשרד המשפטים, כי שם הדברים האלה עדין

לא מספיק מבוצעים. תרגום מסמכי מערכת

אכיפת החוק. מופיע בהחלטה מאתמול, תחת

משרד המשפטים. המשטרה מתרגמת כבר לא מעט

מסמכים. ההמלצות שלנו הן לתרגם יותר. בתי

משפט קהילתיים - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

מה זה אומר?

<אמי פלמור:>

זה גם יופיע בחוק ההסדרים, כאיזשהו

פרויקט שיש בו כבר שני פיילוטים וועדת

דורנר המליצה להרחיב אותו. בתי משפט

קהילתיים הם הזדמנות לקיים דיונים בצורה

יותר משקמת, יותר הוליסטית, לא מכוונת

להליכה לכליאה אלא בשיתוף עם הרשויות

המקומיות ורשויות הרווחה. זה דורש יותר

משאבים. האוצר גילה שלכלוא אנשים עולה

הרבה כסף ואולי שווה להשקיע בשיקום כדי

לחסוך כסף.

<היו"ר קארין אלהרר:>

וואוו, אנחנו - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

לפי - - - חוק ההסדרים בסוף, את יודעת, כל

התכנית הזאת של - - - לא נכנס.

<אמי פלמור:>

למיטב ידיעתי - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

אז תוודאו. אני אומרת לך מדברי השר אתמול.

<אמי פלמור:>

או.קיי. טוב. הלאה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

זה לא נכנס.

<אמי פלמור:>

אכיפה פלילית של חוק איסור אפליה במוצרים

ושירותים. הדבר הזה היה אמור להיות

באחריות משרד הכלכלה. משרד הכלכלה לא

הכניס את הדבר הזה למחליטים. אין לו את

היכולת להרים את הדבר הזה. המשטרה לא

התבקשה לעשות את זה למרות שזה נמצא בתוך

הסמכויות שלה - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

למה אין למשרד הכלכלה אפשרות לעשות את זה?

<אמי פלמור:>

זה להקים יחידה חדשה במשרד הכלכלה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

הבנתי שזה עבר לשר מאד פעלתן, מה הנושא

הזה?

<אמי פלמור:>

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא - - -

כל המשרד נמצא באיזשהו סוג של שינוי.

<היו"ר קארין אלהרר:>

שמעתי אתמול את שר הרווחה מקריא רשימת

נושאים שהוא יהיה אחראי עליהם והתחייב

התחייבות שלא משתמעת לשתי פנים שהוא

מתכוון להיות מאד פעיל בעניין. אני לא

מבינה למה לא.

<אמי פלמור:>

בקרה על עילות סגירת תיקים. בתיקים האלה

שבדקנו, בין השאר על ידי מנהלת המחלקה

לעיכוב הליכים, רחל מטר, שנמצאת פה אתנו

ונציגים ממחלקות שונות במשרד המשפטים,

גילינו שצריך לעשות בקרה אחרת על מנגנון

הסגירה, מכיוון שיש תיקים שלא נסגרים

בעילה המתאימה. יש משמעות ומשקל לדבר הזה.

הדבר הזה לא התקבל על ידי המשטרה אתמול.

תיעוד של חקירת חשודים קטינים בווידאו.

כל חקירות הקטינים במשטרה בעבירות מסוג

פשע ובעבירות נגד שוטרים מסוג עוון

יתועדו בווידאו. יש כבר החלטה של המשטרה

על תיעוד בעבירות פשע. אנחנו חשבנו שצריך,

בעבירות נגד שוטרים, בגלל יחסי הכוחות

הבעייתיים, גם לתעד. אני אוסיף, כמי שהרבה

מאד שנים חושבת שצריך להתמקד קודם כל

בקטינים, שהייתי שמחה אם המשטרה הייתה

שוקלת מחדש את עמדתה לפחות בחקירות של

קטינים בתלונות מול שוטרים, בגלל הבדל

מאד מאוד קריטי ביחסי הכוחות.

<היו"ר קארין אלהרר:>

בוועדה היא אמרה שזה יהיה על כל הקטינים

יוצאי אתיופיה, נכון?

<אמי פלמור:>

קטינים בכלל. קידום תפיסה של מניעה בקרב

גורמי אכיפה והגברת התיאום הבינמשרדי

בין הגופים האמונים על מניעת עבריינות

קטינים על ידי מינוי מתאם בינמשרדי

למניעה וצמצום עבירות בקרב בני נוער. זה

יהיה אצלנו. בחינת נהלים להחזקת עצורים

בתחנות וכל הבקרה והבחינה מחדש של נוהלי

השימוש בטייזר. הדברים האלה התבררו מתוך

בדיקה של אותם מאה וחמישים תיקים. אני

רוצה להגיד ביושר, מאה חמישים תיקים הם לא

בהכרח מדגם מייצג, אנחנו לא מבקרים

רשמיים. עלו מתוך הדברים האלה נתונים מאד

קשים. חשוב לי להגיד, הוועדה קיבלה החלטה

לא להסתכל על העבר. הוועדה פירטה תיקים

קשים שהציתו את המחאה ושאיתם בעצם הדוח

הזה יצא לדרך אבל, משנחשפנו לדברים

בתיקים האלה, כשמדובר בנהלים, לא במשהו

שהוא תקציבי, לא במשהו שדורש עכשיו

איזושהי היערכות מאד מורכבת, חשבנו שמן

הראוי שהמשטרה תשמע. שוב אני אומרת, הלכו

אנשים הכי מקצועיים שיש במשרד המשפטים

לבדוק את התיקים האלה, תיקים שאיציק

אלמוג אִפשר לנו לעיין בהם, תיקים רק של

יוצאי אתיופיה ושם ראינו גם את הנתונים

האלה על ההבדל בין דרישת הזדהות כעומדת

בפני עצמה לדרישת הזדהות כחלק מעבירה

ממש. ההמלצות האלו לא מופיעות בהצעת

המחליטים מאתמול.

הנכחה חיובית. נושא גדול. הבנתי שיושבת

הראש רוצה קודם כל לשמוע התייחסויות של

הנציגים. אני מציעה שאם יישאר זמן, נדבר

גם על הדברים האלה כי הם דברים מאד מאוד

חשובים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

תודה רבה.

<אמי פלמור:>

חשוב לי רק להגיד, העירו לי. השוטרים כן

חוקרים את עצמם, לא בעבירות של שימוש

בכוח.

<איציק אלמוג:>

בעבירות מין.

<היו"ר קארין אלהרר:>

או.קיי. תודה רבה. חברים, בואו נשמור על

דיון מכבד. אני רוצה את התייחסות משטרת

ישראל. תראו, אתמול התפרסם שמשטרת ישראל

דוחה את המלצות הוועדה. אני אומַר גם

שמהסקירה שערכה לנו ואני שוב מודה

למנכ"לית על הסקירה, עולה שמרבית ההמלצות

אם לא חלק הארי שלהן, מתייחסות למשטרת

ישראל ומחויב שיתוף פעולה שלה. עכשיו אני

שואלת למה אתם דוחים את המסקנות או לא

מקבלים אותן לכל הפחות?

<שמואל בוקר:>

קודם כל אני אפתח ואומר שאנחנו מחזקים את

ידי הועדה. אנחנו היינו שותפים בה וכמו

שציינה יושבת ראש הוועדה, אנחנו שיתפנו

פעולה. האמירה שאנחנו מתנגדים, הפרסום

שאנחנו מתנגדים הוא אמירה לא נכונה. כמו

שציינה אמי, אנחנו לרוב הדברים הסכמנו. מה

שלא הסכמנו הם דברים שאנחנו כבר עושים.

<אמי פלמור:>

אני רק רוצה רגע לחדד. הישיבה אתמול נקטעה

לפני שמשטרת ישראל הציגה את התכנית שהיא

כבר מבצעת וראש הממשלה החליט לייחד דיון

נוסף לדבר הזה. אני בהחלט רואה בדיון הזה

הזדמנות כדי שמשטרת ישראל תציג את מה שכן

מתבצע, מה תוספתי, מה אפשרי ומה לא אפשרי

ולכן יש גם חשיבות לדיון הזה, כדי ללבן את

הדברים.

<איציק אלמוג:>

משטרת ישראל זיהתה כבר כשהיה מה שנקרא

אירוע מכונן, המחאה שיצאה בסדרי גודל.

משטרת ישראל זיהתה, הפנימה ולקחה אחריות.

אמרה: יש בעיה של אמון בין - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

רק שניה, סליחה. אפשר לברר מה קורה עם

הרמקולים כאן? כן.

<איציק אלמוג:>

בין יוצאי קהילת אתיופיה. כאמור, זוהה

משבר והוחלט להתייחס לזה כך, עוד טרם

הוועדה בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים

שלה הייתי שותף. החליטה משטרת ישראל

והקימה - - - אגף משאבי אנוש, ניצב גילה

גזיאל שנקרא "בונים אמון". התכנית הזו של

"בונים אמון" מתייחסת למנעד רחב מאד של

נושאים. גם היבטים של אכיפה, חקירה, גם

היבטים של טיוב ושיפור השרות כלפי יוצאי

הקהילה על ידי הצבת שוטרים שיענו

לטלפונים במוקדים שהם שולטים בשפה כדי

להסביר. צעד ראשוני וחשוב. אני נותן

דוגמה. מיצובם של קצינים במשטרת ישראל

שהם בני העדה האתיופית לתפקידי ליבה,

לתפקידים משמעותיים. במלים הכי פשוטות,

חיבוק, אימוץ ועבודה משותפת יחד. לצוות

הזה, כמו לצוות שבראשותה של מנכ"לית משרד

המשפטים, היו שותפים נציגי הקהילה והלכו

אתנו צעד צעד. נמצאים פה חלקם, נפגשנו לא

מעט בהרבה מאד מקומות בארץ, ליבינו

נושאים ויצאנו לדרך. חשוב לציין פה שלא רק

שקבענו תכנית עם אבני דרך ברורות אלא שגם

היעדים שם הם מדידים ולא רק אנשי אגפים

כאלה במטה אלא ברמת השטח. פורום של מפקדי

תחנות, פורום של סגני מפקדי מחוזות, כאשר

כל אחד צריך להציג סטטוס מולי, מה נעשה, מה

חסר ופנינו לאן. אני חושב שעשינו צעד מאד

משמעותי. כשלעצמי, כראש מחלקת הנוער אני

אתן דוגמה שהיא מאד משמעותית. הלכתי

ובדקתי לפני כעשרה חודשים-שנה, כמה תיקי

נוער מה שנקרא חיים, פתוחים, שנמצאים כרגע

בחקירה ארצית. מצאתי 287 תיקים שכאלה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

מתוך כמה תלונות, למשל?

<איציק אלמוג:>

כשאני מדבר על תיק, תיק הוא או פעולה

יזומה של המשטרה או שמישהו התלונן. אלו

שתי החלופות.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אתם בדקתם כמה נמצא בחקירה. אני שואלת כמה

- - -

<איציק אלמוג:>

287 לעת הזו במערכת המשטרתית הופיעו בכל

הארץ. בתחנת אשדוד עשרים, בתחנת נתניה

שלושים וכו'. 287 שהם בסטטוס פתוח. סטטוס

פתוח זה אומר שלא נסגר התיק באחת מעילות

הסגירה, או לא הוגש כתב אישום נגדו והוא

לא עבר לרשויות התביעה או לפרקליטות. זו

המשמעות של סטטוס פתוח, זה אומר תיק חי על

המדף שחוקר מטפל בו. בדיקה פיזית שלקחה לא

מעט זמן אבל מאד מקצועית, באה והראתה

שמתוך ה-287 תיקים הללו, היא מתייחסת ל361

תיקים עם חשודים. המשמעות היא שבחלק

מהתיקים העבירה בוצעה בצוותא.

<קריאה:>

לא הבנתי.

<איציק אלמוג:>

287 תיקים מתייחסים ל-361 חשודים. זאת אומרת

שבתיק מסוים יש לפעמים ארבעה חשודים,

שלושה, חמישה וכו'.

<קריאה:>

לקטינים?

<איציק אלמוג:>

לקטינים. מצאתי שם היתכנות ודרך אגב, גם

החוק מחייב אותנו בעניין הזה, במה שנקרא

הליכים חלופיים אלטרנטיביים, כאשר הממד

השיקומי המניעתי הוא בלב העניין. הצלחתי

לאתר 63 קטינים שהם בעלי היתכנות להליך

שיקומי של מיל"ה או של קד"ם ואכן, ביחד עם

שמ"ל, למעשה מבחינתי, הצלנו 63 קטינים שהיו

בהליך מסוים של פלילי ועברו להליך

שיקומי. המשמעות היא סגירת התיק והחזרה

שלהם למעגל החיים הנורמטיביים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אדוני, אני מבקשת להחזיר אותך, אני

מתנצלת, אני רוצה להחזיר אותך לראשית

הדברים שלך. אתה אמרת ואני משבחת, שאתם

ראיתם אירוע מכונן והתיישבתם ביחד עם

נציגי הקהילה ואתם בניתם תכנית. מהתכנית

הזאת אני שמעתי שני דברים. שמעתי קו טלפון

שבו יענו אנשים שיודעים את השפה ושמעתי

על גיוס משמעותי יותר של אנשים מקרב

יוצאי הקהילה. שני הדברים האלה בהחלט

משמחים אבל אדוני בוודאי מסכים אתי שזה

לא מספיק.

<איציק אלמוג:>

אני אוסיף ואומר, אני פשוט - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני אשמח לשמוע מה התכנית - - -

<קריאה:>

התכנית עצמה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני יודעת לדבר לבד עברית שוטפת, אם אני

אזדקק לעזרה אני אבקש אותה. אני מבקשת

אדוני, לדעת, מה בדיוק - - -

<שמואל בוקר:>

אני אתן חלק - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אם אפשר את כל ההמלצות כי אני אומר

לאדוני, גם בדיון הקודם שקיימנו, לא

הקודם, אחד לפניו, ישבה גילה גזיאל ואמרה,

באמת, אני חייבת לומר ושם הייתה איזו

התפרצות שהתנצלתי עליה אם מישהו נפגע אבל

נאמרו בחדר דברים קשים מקרב יוצאי

הקהילה, שאומרים שצעירים מסתובבים ברחוב

ופשוט מכפכפים אותם. סליחה, אני ממש חוזרת

על הדברים שלהם. מכפכפים אותם כי הם עם

צבע עור אחר. ביקשתי, שאלתי את משטרת

ישראל. תבואו ותגידו לי מה אתם עושים

בעניין.

<קריאה:>

החמירו אותם - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אדוני, אני לא זקוקה לעזרה. כל מה שהצלחתי

לדלות הוא שיהיו חוקרים שידברו בשפה

האמהרית. אמרתי בעבר ואני אומרת גם עכשיו.

תראו, רוב האנשים שטוענים את הטענות

הקשות הם אנשים שנולדו בישראל ויודעים את

השפה העברית על בוריה. כמוני וכמוך. אולי

לפעמים יותר ממני אז השפה האמהרית היא

חלק אבל היא לא חלק הארי ולכן אני מבקשת

לדעת, אדוני, זו הזדמנות מצוינת. אני רוצה

לשמוע מה משטרת, חברים, לא לעזור לי, אני

רוצה לשמוע, אם אפשר בפירוט, מה משטרת

ישראל עושה בעניין הזה.

<איציק אלמוג:>

אני אתן דוגמה אחת נוספת ונוכל להרחיב.

אנחנו ניתן את זה באופן שיטתי ומוסדר וזה

ייתן מענה ממש כרונולוגי. דיברתי כרגע על

החלק שבאחריותי. אחת הטענות בישיבות עם

צוות בונה אמון הייתה שקטין שנחקר, ששפת

האם שלו היא אמהרית, הוריו, שעל פי חוק

רשאים להיות נוכחים בחקירה, לא מבינים

תמיד מה נאמר שם ועולה חשש לכאורה שאולי

הילד אפילו לא אומר להם את האמת. או אז

מצאתי את עצמי יושב ומוציא הנחיה שעלותה

משמעותית, לא רק לשפה האמהרית אלא לכלל

קטינים שההורים שלהם נוכחים בחקירה,

שהמתורגמן ייתן שרות להורים. זה צעד נוסף

וחשוב - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

חשוב מאד.

<שמואל בוקר:>

אני מדבר גם על הנושא הזה. בדיקת התיקים.

נקבע יעד אצלנו עכשיו. היעד הזה הוא שבכל

בקרה שלנו, בכל בקרה מקצועית בנושא תיקים,

במשטרת ישראל, בכל תחנה ותחנה, 10% מכלל

התיקים, מינימום של 10% יהיו תיקים של

יוצאי העדה האתיופית, כדי לראות שאכן מה

שצריך להיות מופנם מופנם, שהעבודה מתבצעת

באופן קונסיסטנטי ונכון, ללא אפליה

כלשהי. דבר נוסף זה הגברה מבחינת בני נוער

וגם, כיעד, להפנות כמה שיותר קטינים

שמעורבים בפלילים ועומדים בקריטריונים

ובתבחינים שמאפשרים, לתכניות

אלטרנטיביות. סגן ראש אמ"ש ימשיך על דברים

נוספים ברמה המערכתית, אני נתתי פן אחד.

<שמואל בוקר:>

ברשותך, אם את מעוניינת שנמשיך, כמו שאמרת

- - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

זו מהות הדיון. תראו, אני יכולה לקבל את זה

שאתם לא מקבלים את המלצות הוועדה כי אתם

במהלך העשייה ואתם אומרים: רגע, אנחנו כבר

הקדמנו את המאוחר.

<שמואל בוקר:>

זה לא שלא קיבלנו את זה אלא - - - לא להכניס

להצעת מחליטים כי זה כבר מתקיים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

או.קיי, אתם אומרים: אנחנו כבר באמצע

התהליך. תודה שהצטרפתם.

<אילנית בנצ'י סלאמסה:>

איזה תהליך - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

רגע, בנצי'.

<אילנית בנצ'י סלאמסה:>

עכשיו רוכשים מאה אלף טייזרים, זה

התהליכים שהם עושים - - - הזדמנויות - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

באנצי', את רוצה - - -

<אילנית בנצ'י סלאמסה:>

אם נותנים להם הזדמנויות הם צריכים לעשות

את העבודה, הם לא עושים את העבודה. זה ראוי

וזה לא בתפקיד שלהם, הם לא אמורים - - - להגן

על האזרחים. סליחה, על מה הם עובדים?

<היו"ר קארין אלהרר:>

סליחה, אני רוצה לשמוע.

<אילנית בנצ'י סלאמסה:>

הם לא עושים את העבודה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

די. די.

<פרנוס סלאמסה:>

אכלתם, אכלתם אותו, את הבן שלי. שרפתם אותו

- - - שרפתם אותו, את הבן שלי.

<דרור מתתיהו:>

אם אפשר רק לבקש, אנחנו דנים פה, אני

שמעתי, את הדברים האלה אני שמעתי לפחות

ארבע פעמים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אדוני, אני הייתי אתך באותן ישיבות.

<דרור מתתיהו:>

נכון לכן אני - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אז אני מבקשת לשמוע, סליחה.

<דרור מתתיהו:>

גם אני מבקש לשמוע. גם אני מבקש לשמוע.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אז בוא נאפשר לו.

<דרור מתתיהו:>

אבל ללכת מרמת הסיסמאות לרמת המעשה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אדוני, זה מה שאני מנסה לעשות. אתם לא

עוזרים לי.

<דרור מתתיהו:>

אם רוצים לבנות אמון - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אתם לא עוזרים. אתם לא עוזרים לי.

<דרור מתתיהו:>

אל תתני להם להסתתר תחת סיסמאות שאנחנו

שומעים - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני לא אאפשר סיסמאות. אדוני, רק שניה, די,

באמת, די. אני באמת מבקשת, תראו, זה באמת

דיון רביעי או חמישי ובכל דיון אני שמעתי

באמת את אותם הדברים. עם מלוא הכבוד

וההערכה שיש לי למשטרת ישראל, בעניין הזה

אני חייבת לומר, לא שמעתי ולו עוד דבר אחד

שאתם עושים מלבד העניין של התרגומים

ומלבד העניין של גיוס אנשים יוצאי

הקהילה. אני רוצה לשמוע את המהות.

<שמואל בוקר:>

נמנה את כל הדברים ואם בסוף - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

בבקשה.

<שמואל בוקר:>

אני אקדים ואומר שכבר המפכ"ל הקודם דנינו

החליט ואמר והחליט שיש שיטור יתר. גם

המפכ"ל המכהן טען את זה. אנחנו כמשטרה כן

עושים בדק בית בנפש חפצה. בודקים את עצמנו

וגם עשינו תכנית שאנחנו עוסקים בה ואני

יכול להגיד שהרבה אחוזים מהעיסוקים שלי

ושל ראש האגף שלי הם בתחום הזה כי באמת

אנחנו חושבים שאנחנו רוצים להוביל שינוי.

קודם כל הנושא הראשון הוא מצלמות גוף, מה

שהזכירה, אנחנו התחלנו בפיילוט ותוך

שלושה חודשים, הפיילוט אמור להיות שלושה

חודשים - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

מתי הוא התחיל?

<שמואל בוקר:>

:

<

瑹▧ÅЀ:

>

N

P

R

T

¦

ª

´

Æ

È

Ê

Ì

p

~

Œ

Ž

’

È

Ê

Ü

ê

þ

hû

hû

hû

hû

摧↜

摧↜

hœ!

hœ!

hœ!

摧↜

摧↜

hœ!

0

2

N

P

ˆ

Š

Ä

Æ

à

â

,

.

H

J

P

R

„

†

Æ

È

Ü

Þ

ð

ò

`

b

j

l

â

ä

h

h

h

h

h

h

h

h

h

h

h

hÔ

hÔ

hÔ

hÔ

hÔ

hÔ

hÔ

nH

o(tH

hÔ

nH

tH

hÔ

nH

tH

hÔ

hÔ

hÔ

hÔ

o(Lיתחיל מחר.

<היו"ר קארין אלהרר:>

מחר. שלושה חודשים פיילוט.

<שמואל בוקר:>

במידה והפיילוט יהיה טוב עוד שלושה

חודשים אנחנו נתחיל כבר הדרכה של השוטרים

בשאר התחנות. בנושא חקירה ומשפט, קודם כל

אנחנו הדגשנו את התהליך של התלונות בנושא

של חשודים. תרגמנו טופס מקוון לאמהרית

וכל אחד יש לו נגישות לטפסים האלה. אנחנו

גם החלטנו על הליכי דין משמעתי ושקיפות.

אם שוטר נחשד ונמצא בהליך משמעתי בנושא

גזענות זה יובא לידי המתלונן. זה משהו שגם

חלק מהצבור ביקש לדעת על מנת ליצור את

האמון.

<היו"ר קארין אלהרר:>

איך פונים? איך זה עובד?

<שמואל בוקר:>

ברגע שתהיה תלונה בנושא גזענות והיא

תיחקר ויהיו הליכים משפטיים, אנחנו נדווח

למתלונן על כל התהליך.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני רק מנסה להבין. יש גוף ייעודי שאליו

פונים בנושא הזה בתוך המשטרה?

<שמואל בוקר:>

מחלקת משמעת שלנו. זה בא ממח"ש.

<מירב בן ארי (כולנו):>

מחלקת משמעת של כל המשטרה, בלי קשר. אני

חייבת להגיד לך משהו, רק הערת אגב. אני

חושבת שהבעיה המרכזית ואני אמרתי את זה

גם בדיון הקודם, הבעיה המרכזית היא האמון.

האמון. אני רוצה לשמוע ממך מהם צעדים בוני

אמון שננקטו - - -

<אבי יאלו:>

הבעיה המרכזית היא גזענות.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אקילה, שניה רגע, אדוני, אני לא צריכה את

העזרה שלך.

<אבי יאלו:>

בכל זאת.

<מירב בן ארי (כולנו):>

תאמין לי, אני מסתדרת. הבעיה היא שצעירים

וצעירות יוצאי אתיופיה אין להם אמון. זה

לא עוד מתורגמן או עוד טופס, זה איך אתה

גורם לחבר'ה האלה להאמין שאתה גוף משטרתי.

אני, כשאני רואה שוטר לצורך העניין

בתפיסת עולמי, שהיא תפיסה שמורכבת שנים,

אני סומכת עליכם. אני סומכת עליכם, אני

רואה בכם את האנשים שאמורים להגן עלי

ואני חושבת שאותה צעירה יוצאת אתיופיה

שנתקלת בכם לא רואה בכם גוף כזה ואני

תוהה, מהם צעדים בוני אמון. כמובן, אותו

אדם שתיקן אותי פה, מן הסתם שכל הסיפור

הזה של האמון נוצר בגלל עומק הגזענות

שאותה הם חשים. שמעתי את ההערה שלך ואני

תוהה מה אתה עושה כדי לבנות אמון מול

הקהילה הזאת? אני רוצה להגיד לך שיש לי

חבר, לא קשור, לא קשור בכלל, שהוא סיפר לי

שהוא עושה גישור מאד יפה בין שוטרים לבין

מנהיגי העדה בישוב מסוים בארץ ואמרתי לו

שזה נראה נורא יפה בעיניי. לא עוד טופס

וגם לא עוד מתורגמן אלא זה באמת מגשר וזה

כבר מישהו שהביא את החבר'ה. זה מבחינתי

תהליך בונה אמון. זה מה שמדאיג - - - דרך

אגב, שמעתי את זה ממנו. נתתי לך פה קרדיט

על משהו ששמעתי ממישהו אחר אבל עזוב עוד

טופס, עזוב עוד מסמך, זה לא מה שגורם - - -

<שמואל בוקר:>

ברשותך - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

לא, לא, לא, לא, לא. זה לא, לא, לא. אני רוצה,

תקשיבו, אם רוצים לתת לי תשובות או שאתה

רוצה עוד פעם שננהל דיון עם עצמנו.

<דרור מתתיהו:>

אני רוצה לשאול את השאלות.

<מירב בן ארי (כולנו):>

רק שניה, אני, תאמין לי - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אנחנו יודעים לשאול היטב, אתה גם תקבל את

זכות השאלה. אדוני, אתה יודע מה, אני מנסה,

רק שניה, אני מנסה לומר את הדברים בלי

לפגוע באף אחד, מצד שני הדברים צריכים

להיאמר. תראו, גם אם התחלתם לעסוק בנושא

ואתם במהלך העשייה, אתם חייבים להבין שיש

חשיבות לאמירה 'רוצה אני'. אתמול הייתה

לכם הזדמנות נפלאה - - -

<שמואל בוקר:>

אמרתי - - - לפני שניה - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

לא, אבל אתמול הייתה לכם הזדמנות, במעמד

ראש הממשלה והחלטת הממשלה בעניין הזה

שמאמצת את הדוח, לבוא ולומר: הנה, גם אנחנו

בתוך התהליך. במקום זה בחרתם להגיד לא.

<שמואל בוקר:>

אני לא חושב שאמרנו לא.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אז בוא תסביר לי מה אתם עושים.

<מירב בן ארי (כולנו):>

הדוברת שלכם כנראה אמרה - - -

<שמואל בוקר:>

אני לא חושב שאמרנו לא.

<אמי פלמור:>

אני אחדד.

<היו"ר קארין אלהרר:>

בבקשה.

<אמי פלמור:>

אני אחדד ברשותה של יושבת הראש. אני רוצה

להגיד, גם משרדים אחרים נמצאים בעיצומו

של תהליך. משרד החינוך למשל, קיבל כותרות

מאד לא נעימות ביום ראשון, שהיה כתוב

"הגזענות עולה כיתה" ודיברו דווקא על

מערכת החינוך אבל משרד החינוך הסכים

שיהיו בתוך המחליטים גם דברים שכבר

נעשים, כי זאת לא שאלה מי המציא את הגלגל

והיה לי חשוב להגיד הבוקר דברים בצורה

הכי מפורשת והכי ברורה. אמרתי את זה אתמול

גם בישיבת הממשלה וכולכם הייתם. דברים

שהמשטרה כבר עושה, פיילוט של נשיאת

מצלמות גוף, זה פרויקט של השר ארדן, צריך

להגיד את זה אבל כששמים את זה בתוך רצף של

החלטות שאומרות: זה מה שממשלת ישראל תעשה

כדי למגר את הגזענות, זה מקבל עוד

גושפנקה. אני רוצה להגיד שלהבנתי זה גם

מתקף את הזכות שלכם לקבל תקציב לדבר הזה.

אתם לא צריכים את עזרתי לדבר אבל בוודאי

שכשיש עוד ועדה שבאה ואומרת שהדבר הזה

הוא חיוני, אז זה חשוב. אנחנו כן מבינים.

אני רוצה להגיד, אנחנו, המשפטנים, תמיד

אנשים של מלים ומדברים לפעמים יותר מדי

אבל יש משמעות להצהרה. יש משמעות. אני

אחזור ואגיד את זה פעם נוספת. הדוח הזה

נפתח בהכרה. עצם ההכרה בזה שיש דברים

שאנחנו כממשלה עשינו ועושים שמוּנָעים

ממקום של הטיה על פי צבע עור. אני מתקשה כל

פעם להגיד את המילה גזענות אבל הטיה,

אפליה, על רקע צבע עור, זאת אמירה שאי אפשר

להגיד פחות ממנה. ואמרתי לאורך כל הדרך,

עצם האמירה, זה שכתוב פה דוח שבו כתוב

שראש הממשלה בעצמו הקים את הצוות הזה

ושהמסר שלו הוא שתהיה אפס סבלנות לגזענות

– אין תחליף לאמירה, אין תחליף לאמירה

ולכן אני רוצה להגיד את זה דווקא ממקום של

הערכה למשטרת ישראל ולעבודה הקשה

שהמשטרה עושה, לעובדה שנציגי המשטרה

שיתפו אתנו פעולה לאורך כל הדרך, סיפקו

לנו חומרים, אפשרו לנו לדבר עם אנשים. זה

עושה עוול למשטרה, שהדברים שהיא כבר עושה

לא נמצאים בפנים, עם דברים נוספים שדובר

עליהם. יש חשיבות לאמירה שהמשטרה רואה

בזה חלק מהעשייה הכללית של ממשלת ישראל

למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה,

ובהמשך כלפי כלל אזרחיה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

יש לכם פה הזדמנות לתקן ולהגיד: הנה,

אנחנו חלק מזה.

<שמואל בוקר:>

אני אבקש ברשותך, גבירתי, והתחלתי להגיד

מה אנחנו עושים. בואו נשמע מה אנחנו

עושים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אבל רק - - -

<שמואל בוקר:>

בואו נשמע מה אנחנו עושים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

לא, אבל שניה, לפני, להתייחס לדברים של

המנכ"לית ולשאלה שלי.

<שמואל בוקר:>

אני התייחסתי - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

יש לכם פה הזדמנות, שניה, אדוני, יש לכם פה

הזדמנות להגיד: הנה, אנחנו חלק מהתהליך.

לא רק שהשתתפנו בדיוני הוועדה אלא אנחנו

אומרים שאנחנו נשלב ידיים ביחד עם כל יתר

משרדי הממשלה ואנחנו מבינים שגם לנו יש

חלק בעניין של מיגור הגזענות וגבירתי

המנכ"לית, אני מצטערת, אני לא אומרת את

הדברים פוליטיקלי קורקט, יש גזענות.

עכשיו בואו נראה מה אנחנו עושים כולנו

ביחד, כולל משטרת ישראל, לתקן את זה.

בבקשה, אדוני.

<שמואל בוקר:>

גבירתי, קודם כל, למיטב הבנתי, כל מה שנאמר

פרט למספר מצומצם ומאד ועל חלק מהם

דיברנו, כמו למשל חקירת שוטרים על ידי

שוטרים - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

נדבר על זה.

<שמואל בוקר:>

ועוד כאלה וכאלה דברים שהם מאד מינוריים,

כל הדברים, זה לא משנה איך זה נאמר בהחלטת

מחליטים, זה ממילא מבוצע. זו סמנטיקה, זה

מבוצע, זה בכלל לא עקרוני כרגע - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

לסמנטיקה יש פה משמעות.

<שמואל בוקר:>

זה ענין סמנטי. זה מבוצע, סליחה - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

לא, לא, לא להפריע לו.

<שמואל בוקר:>

זה מבוצע, אני מבקש, אם יורשה לי להציג את

מה שאנחנו עושים כמו שביקשת - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

בבקשה.

<שמואל בוקר:>

אבל אם אני אציג פסע קטן ממה שאנחנו עושים

ואז יגידו: אבל אתם לא עושים אז לא ישמעו

מה אנחנו כן עושים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

בבקשה, אדוני.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אז בוא תגיד לנו. כל ההקדמות.

<שמואל בוקר:>

אני אגיד, אני לא מקדים - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

מחכים במתח.

<שמואל בוקר:>

סליחה, האוכלוסייה התלוננה שהם לא יכולים

לפנות למח"ש כי הם לא מבינים את השפה - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

רגע, שניה, בוא נעבור אחד אחד. נהלים

לדרישת הזדהות על ידי שוטרים.

<שמואל בוקר:>

אמרנו שאנחנו נבחן את הנוהל.

<קריאה:>

זו לא תשובה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

נבחן את הנוהל, או.קיי, לא, רגע, רגע, שניה,

מירב. אדוני, אני מבקשת לדעת לוחות זמנים.

"נבחן את הנוהל" זו אמירה כללית, זה

בכוכבים. אנחנו - - -

<שמואל בוקר:>

לבחון את הנוהל - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אבל אני רוצה לדעת. הרי מן הסתם גם לכם יש

תכניות עבודה ואתם צריכים לעמוד בהן

כארגון. למתי קבעתם לעצמכם דד ליין עד מתי

תבחנו את הנוהל?

<שמואל בוקר:>

ההמלצה הזו היא המלצה שלא הייתה לפני כן,

היא נכנסה רק עכשיו. נשב, נקבל החלטות. אני

לא יכול כרגע לקבוע לוח זמנים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אתם ישבתם בצוות - - -

<שמואל בוקר:>

נעשה את זה במהירות.

<היו"ר קארין אלהרר:>

רגע, שניה. האם ישבתם בצוות הוועדה?

<שמואל בוקר:>

כן.

<היו"ר קארין אלהרר:>

היו נציגים שלכם?

<שמואל בוקר:>

בוודאי.

<היו"ר קארין אלהרר:>

זה לא נפל עליכם אתמול בבוקר.

<שמואל בוקר:>

זה היה - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

זה החדש?

<שמואל בוקר:>

החלטה חדשה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

חדשה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

חדשה.

<שמואל בוקר:>

בהתחלה הבענו התנגדות ואחרי זה קיבלנו את

ההמלצה הזו.

<היו"ר קארין אלהרר:>

או.קיי, אז אני מבקשת לדעת בתוך שבועיים

דד ליין - - -

<שמואל בוקר:>

לא, שבועיים זה - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

שבועיים. סליחה.

<אמי פלמור:>

שבוע הבא יש דיון במשרד - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

ב-11 לאוגוסט?

<קריאה:>

לא, אחרי ה-11 לאוגוסט.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אדוני - - -

<קריאה:>

ביום שני הקרוב.

<היו"ר קארין אלהרר:>

יום שני הקרוב?

<קריאה:>

כן, חותרים לזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אדוני, אם יש דיון אצל ראש הממשלה ביום

שני הקרוב ואתם חושבים ששבועיים זה זמן

קצר לבחינת הדד ליין - - -

<שמואל בוקר:>

מתי ניתן לוח זמנים? אנחנו ניתן לוח

זמנים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

הוועדה גם, סליחה שאנחנו קיימים אבל

הוועדה גם רוצה להבין מהי כוונתכם

בעניין. אני מבקשת לדעת - - -

<שמואל בוקר:>

מהי בקשתך?

<היו"ר קארין אלהרר:>

בקשתי היא לדעת האם אתם מאמצים את ההמלצה

הזו, כן או לא.

<שמואל בוקר:>

את ההמלצה לבחון את הנהלים אימצנו.

<היו"ר קארין אלהרר:>

בסדר, מתי זה יקרה?

<מירב בן ארי (כולנו):>

אתה לא יכול להגיד מתי?

<שמואל בוקר:>

לא יודע כמה זמן לוקח - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

תעשה הערכה מסוימת ואז - - -

<שמואל בוקר:>

מאמין שתוך שלושה חודשים - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

נהלים לדרישת הזדהות על ידי שוטרים - - -

<אמי פלמור:>

לא, הדרישה להזדהות אומצה. זאת הדרישה שכן

הופיעה אתמול במחליטים.

<שמואל בוקר:>

אמרנו - - -

<אמי פלמור:>

הבקרה על - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

רגע, עוד לא הגענו לזה. את זה אתם מקבלים.

או.קיי. החמרת מדיניות האכיפה ונקיטת

אמצעים משמעתיים?

<אמי פלמור:>

תוך כמה זמן - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

בדיוק, מבקשת לדעת עד ליום הדיון אצל ראש

הממש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]