פרוטוקול מספר 572, ועדת הכספים, 15/12/2016

הכנסת העשרים

מושב שלישי

<פרוטוקול מס' 569, 570 571, 572, 573, 574, 575, 576, 577, 578, 579, 580, 581>

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, ט"ו בכסלו התשע"ז (15 בדצמבר 2016), שעה 13:00

<סדר היום:>

<פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק

ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת

יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

פרק ז' כולו (עידוד השקעות הון), מתוך הצעת

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה

להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018),

התשע"ז-2016

<פרק ג' (פיצויי פיטורים), מתוך הצעת חוק

ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת

יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

<תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור

ההפרשה לקרן פיצויים)(הוראת שעה),

התשע"ז-2016>

<פרק י"ד, סעיפים 69 עד 71 (הפחתת רגולציה

בחוק מיסוי מקרקעין), מתוך הצעת חוק

התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום

המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018),

התשע"ז-2016>

<פרק ד' כולו (קרן לצמצום פערים בין רשויות

מקומיות), מתוך הצעת חוק ההתייעלות

הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב

לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016>

<פרק ט' (ביטוח לאומי), סעיפים 136(1), 137(א) ו-143 (שיפוי המוסד לביטוח לאומי), מתוך הצעת

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה

להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018),

התשע"ז-2016>

פרק י"ב: שונות – מתוך הצעת חוק ההתייעלות

הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב

לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

פרק ח' (סימן ד' - מס ריבוי דירות), מתוך

הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה

ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב

2017 ו-2018), התשע"ז-2016

<פרק י"ב סעיפים 174 עד 176 (העברת הכנסות

מרשות שדות התעופה לאוצר המדינה), מתוך

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני

חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2017 ו-2018,

התשע"ז–2016>

נכחו:>>

<חברי הוועדה:>

משה גפני – היו"ר

רחל עזריה – מ"מ היו"ר

מכלוף מיקי זוהר – מ"מ היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

מיכל בירן

איתן ברושי

באסל גטאס

זהבה גלאון

יצחק וקנין

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

אלי כהן

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ

רועי פולקמן

עודד פורר

יואב קיש

מיקי רוזנטל

חברי הכנסת:

דוד אמסלם

יעקב אשר

זהבה גלאון

שירן השכל

אורי מקלב

עיסאווי פריג'

סתיו שפיר

<מוזמנים:>

שי באב"ד – מנכ"ל משרד האוצר

אמיר לוי – הממונה על התקציבים, משרד

האוצר

ערן ניצן – סגן הממונה על התקציבים, משרד

האוצר

יעל מבורך – סגנית הממונה על התקציבים,

אגף תקציבים, משרד האוצר

ערן יעקב – הממונה על השכר, משרד האוצר

אסי מסינג – הלשכה המשפטית, משרד האוצר

גיא גולדמן – משרד האוצר

כפיר בטט – אגף תקציבים, משרד האוצר

שלמה פסקוס – אגף תקציבים, משרד האוצר

יהונתן בר סימן טוב – משרד האוצר

נדב שיינברגר – משרד האוצר

יוגב גרבוס – משרד האוצר

שלי סבן – משרד האוצר

מעיין נשר – משרד האוצר

אייל מדן – משרד האוצר

רחלי קופר – משרד האוצר

משה אשר – מנהל רשות המסים

ליאת גרבר – רשות המסים

צור גינת – רשות המסים

ישי פרלמן – רשות המסים

צביקה לייבוביץ – רשות המסים

שרית פלבר – משרד המשפטים

ניר ברקת – ראש עיריית ירושלים

שרגא ברוש – נשיא התאחדות התעשיינים

מיה פרי-אלתרמן – ההסתדרות החדשה

ג'ק בלנגה – עורך דין ורואה חשבון, משרד ג.

בלנגה ושות'

אלי יריב – ההסתדרות החדשה

חני חורש – עו"ד

מבשרת נבו – שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל

ולובינג)

מירב שמולי – שדלן/ית

<ייעוץ משפטי:>

שגית אפיק

אייל לב-ארי

שלומית ארליך

<מנהל הוועדה:>

טמיר כהן

<רישום פרלמנטרי:>

הילה לוי; רויטל יפרח; אור שושני; איה

לינצ'בסקי; שרון רפאלי; יפה קרינצה

פרק ח' (סימן ב') (מיסוי רווחי חברה), מתוך

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני

חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018),

התשע"ז-2016

היו"ר משה גפני:

רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת

הכספים. לפני שאני נותן לך הצעה לסדר,

מיקי - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

ראש אגף התקציבים איננו.

היו"ר משה גפני:

אני מתנצל בפני חברי הוועדה, מהקואליציה

ומהאופוזיציה. אחרי הלילה הממושך שהיה

אתמול, שגם, לדעתי, לא הוסיף כבוד לוועדה

אבל עדיף שאני לא אדבר כי אם אני אדבר זה

יכול להתפרץ יותר מדי, שאסור לי. קבענו את

הישיבה לשעה 11:00. עשינו חשבון שמ-9:30 עד 11:00 נוכל עם הנהלת האוצר לסגור את הדברים

הפתוחים והם לא פשוטים. לצערי הרב, לא

סגרנו ונמשך הדיון ולא הסתיים עד לרגע זה.

ואז דחיתי פעם ועוד פעם ואמרתי שבשעה 13:00

אני מתחיל על אף שיש דברים לא סגורים.

ראיתם פה את אמיר לוי והוא אומר לי: למה

אתה עושה את זה? הרי לא סגרנו. אני לא

מתכוון יותר להמשיך עם הדברים האלה. אולי

אני אעשה הפסקה פה ושם להתייעצות.

סתיו שפיר (המחנה הציוני):

גפני, אפשר לקבל את סדר-היום לישיבה היום?

אנחנו מחכים פה כבר כמה שעות בלי להבין מה

סדר-היום. מה הולך להיות היום? מתי

מצביעים על התקציב?

היו"ר משה גפני:

הפצנו סדר-יום.

סתיו שפיר (המחנה הציוני):

קראנו, קראנו. מתי מצביעים על כל התקציב?

היו"ר משה גפני:

יש לי בקשה, אני מבקש שתקבלו את הסעיף על

הדיבידנד למוטב. אין לי כוח להתחיל דיון

מחדש.

יוסי אלישע:

מה זה לקבל? זו הבקשה שלנו לקבל.

שגית אפיק:

יש נוסח שלכם ונוסח של רשות המסים. אנחנו

מחלקים עכשיו את הנוסח ונקרא אותו.

קריאה:

אדוני היושב-ראש, האוצר עדיין לא הסכים.

עיסאווי פריג' (מרצ):

גפני, הגיע בעל הבית. עכשיו אתה יכול

להתחיל.

היו"ר משה גפני:

אני לא מצביע על זה עכשיו. אני קם והולך.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אל תאיים, לא תעשה את זה. לא תעשה את זה.

היו"ר משה גפני:

הצעה לסדר – לחלק בבקשה את הנוסח של רשות

המסים.

מיקי לוי (יש עתיד):

בנושא חברות הארנק – גם בקואליציה אמרנו

שבאנו לסגור פרצה רצינית בנושא המס.

הגרזן שהונחת על אלה שעשו את זה על-פי חוק,

כשהחזיקו חברות ארנק, בנושא המיסוי, בכך

שנתנו להם להיפטר תוך שנה מהדירה שהייתה

כאילו של אותה חברה וכו' וכו' - - -

היו"ר משה גפני:

לא לדבר. מספיק כבר.

מיקי לוי (יש עתיד):

אנחנו מחכים כבר חמש שנים ולאף אחד לא היה

אומץ להביא את זה. ביקשתי מאמיר, ראש אגף

התקציבים, ביקשתי ממנכ"ל משרד האוצר 25%

דיבידנד עד סוף 2017. חברים, אני אומר לכם את

זה חד-משמעית – לא יהיה ויתור כאן. אני

אומר עוד משהו – מידיעותיי הנושא הזה

מקובל על אגף התקציבים. תפסיקו להרוג את

האנשים, ואני אומר את זה לאגף התקציבים,

שאני הייתי שייך אליכם. חמש שנים ישבתם

בשקט ולא הצלחנו להעביר את זה. פתאום

עכשיו בוער לכם? מה, אין אנשים בחוץ עם

נשמה ועם לב? אני רוצה להבין את זה. תלכו,

תיפטרו מהדברים האלה? אני מבקש, אדוני, 25%

עד סוף 2017. לתת לאנשים האלה קצת נשימה.

הכול פיסקלי אצלכם? עוד שקל ועוד שקל?

קריאה:

אדוני היושב-ראש, תיקון כזה מהווה Moral Hazard ובעצם משדר לאנשים ששיעורי המס שנקבעו על

פעולות מסוימות - -

מיקי לוי (יש עתיד):

שש שנים שידרתם לאנשים.

קריאה:

- - בעצם הם יכולים לחכות ובאיזשהו שלב הם

יקבלו איזשהו מס מוטב. זה משהו לא הגיוני

במצב שבו התיקון הזה נוגע רק לחלק מסוים

מהאוכלוסייה.

איציק שמולי (המחנה הציוני):

כל החוק הזה הוא רטרואקטיבי. זה המינימום

שאפשר לתת. זה המינימום.

קריאה:

גפני, אני קורא לך שהוועדה הזאת תגיד את

אמירתה. פעם אחת.

קריאה:

אדוני, אנחנו מתנגדים לזה. זה מהווה Moral

Hazard.

קריאה:

אז אל תשבו אתנו. זה היה הסיכום בדיונים

ואחר-כך באים ואומרים "לא".

קריאה:

הנהלת משרד האוצר לא סיכמה את זה.

היו"ר משה גפני:

אני מבקש להפסיק.

מיקי לוי (יש עתיד):

רשות המסים מסכימה.

היו"ר משה גפני:

די, מיקי. אני מבקש לקרוא את הנוסח.

שגית אפיק:

"הוראת שעה. על אף הוראות סעיף 125ב(2) ו(3)

לפקודה, שיעור המס על הכנסה מדיבידנד

בידי יחיד בעל מניות מהותי או בידי חברה

משפחתית, שהנישום הוא בעל מניות מהותי בה,

כאמור באותם סעיפים, שמקורו ברווחים

שנצברו עד ליום ב' בטבת התשע"ז, 31 בדצמבר

2016, יהיה 25% ולא יחולו על הדיבידנד האמור

הוראות סעיף 121ב לפקודה ובלבד שמתקיימים

כל אלה".

היו"ר משה גפני:

אני לא עובד שלכם. מספיק. בואו נסגור הכול

ונלך הביתה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אתה מתכוון לזה?

היו"ר משה גפני:

אתה לא תמצא מישהו אמיץ כמוני - - -

עיסאווי פריג' (מרצ):

אתה היית בן-ערובה ואתם הייתם בני-ערובה

עד שסיימנו את הדיון שם. אתה מתכוון לזה?

היית בן-ערובה שעתיים. ילד טוב.

סתיו שפיר (המחנה הציוני):

אני מציעה שנעלה להצבעה את האופציה לסגור

את הדיון הזה כי נראה שכל היום הזה הולך

להיות מבוכה אחת גדולה לוועדה.

היו"ר משה גפני:

לך אין זכות להתלונן בגלל שלא היית אתמול.

אנחנו כולנו סבלנו ואת לא היית. אני כל

הזמן הסתכלתי מתי את מגיעה.

סתיו שפיר (המחנה הציוני):

שמעתי את הגעגועים שלכם.

היו"ר משה גפני:

אנחנו סבלנו כל היום.

רחל עזריה (כולנו):

זה אפילו יותר מזה. כבוד היו"ר, סתיו חזרה

מחו"ל אחרי שאנחנו עובדים פה במשך שבוע

שלם.

סתיו שפיר (המחנה הציוני):

אם אפשר, בבקשה, להעיר פה הערה לגבי

סדר-היום לדיון הזה, גפני. אפשר להבין מה

סדר-היום?

רחל עזריה (כולנו):

זכות הדיבור אצלי.

סתיו שפיר (המחנה הציוני):

אבל אני דיברתי לפנייך והתפרצת לדבריי.

מה סדר-היום לדיון היום?

רחל עזריה (כולנו):

זאת לא שנה ראשונה שאת עושה את זה.

סתיו שפיר (המחנה הציוני):

האם יש דיון על הכספים של הצפון - - -

רחל עזריה (כולנו):

את חוזרת מחו"ל, אחרי ששבוע לא היית פה

בזמן דיוני התקציב. זה לא קשור

לקואליציה-אופוזיציה.

סתיו שפיר (המחנה הציוני):

האם יש היום דיון על הכסף של העוני שלא

נמצא בתקציב? האם יש דיון על הכסף שהובטח

למגזר הערבי, שלא נמצא בתקציב?

רחל עזריה (כולנו):

יש פה הרבה מאוד חברי אופווזיציה, כמו

מיקי רוזנטל וזהבה גלאון, שישבו במשך כל

דיוני התקציב.

סתיו שפיר (המחנה הציוני):

גפני, האם הולך להתקיים דיון על כל הדברים

האלה?

רחל עזריה (כולנו):

את מגיעה היום ומתחילה לעשות בלאגן. זה לא

מתאים. אנשים מתייחסים בשיא הרצינות

לדיוני התקציב.

סתיו שפיר (המחנה הציוני):

האם הולך להתקיים דיון היום על הכסף של

הצפון שעוד לא בתקציב? האם הולך להתקיים

דיון על הכסף של הצפון שלא נמצא בתקציב?

היו"ר משה גפני:

הקראת? הקראת? לא לדבר יותר. אני פשוט

אוציא אנשים.

שגית אפיק:

"הכנסה מדיבידנד שולמה על-ידי החברה

מחלקת הדיבידנד והתקבלה בידי מקבלה

בתקופה שמיום 1 בינואר 2017 ועד יום" בנוסח

שנשלח לנו מרשות המסים הם כתבו 30 ביוני

2017. אני מבינה שבקשת הוועדה הייתה עד 30

בדצמבר 2017. אדוני היושב-ראש, תחליטו לגבי

זה.

קריאה:

שגית, הסיבה היא הגשת דוחות.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

די, אי אפשר ככה. אתה מדבר אתה, היא קוראת,

היא צועקת פה. די. או שאתם רוצים שנלך

הביתה ותעשו מה שאתם רוצים. אתם בין כה

וכה עושים מה שאתם רוצים. אי אפשר ככה.

אתמול כל מרכז הליכוד היה פה. די.

עיסאווי פריג' (מרצ):

גפני, תן למיקי להחליף אותך, מה העניין?

היו"ר משה גפני:

רבותי, היא באמצע ההקראה.

שגית אפיק:

קראתי את המועד. הוועדה ביקשה עד 30 בדצמבר

2017 ומרשות המסים הנוסח שנשלח אליי הוא 30

ביוני 2017. הוועדה תכריע. "בכל אחת משנות

המס 2017 עד 2019, הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית

ותשלומים אחרים ששולמו למקבל ההכנסה

מדיבידנד על-ידי החברה מחלקת הדיבידנד,

במישרין או בעקיפין, והפחתת ההכנסה

מדיבידנד שחויבה במס לפי סעיף זה, לא פחת

מממוצע סכום התשלומים כאמור, ששולמו לו

על-ידי החברה האמורה, במישרין או בעקיפין,

בשנות המס 2015 ו-2016. הוראות סעיף 92א(4)(ב) לא יחולו על דיבידנד שחל עליו סעיף קטן (א).

קריאה:

אני יכול לשאול שאלה? יש הבדל בכמה

חודשים?

קריאה:

רק לצורך הגשת הדוחות. דוחות מגישים

מיוני והלאה ולכן הרווחים שמדובר בהם עד

סוף 2016, בשביל לחלק אותם צריך את הדוח. אין

דוח, אין עדיין דוח של 2016 ולכן תן את הזמן

לערוך את הדוח ולהגיש. בספטמבר אפשר עוד

איכשהו לעשות את זה, אבל לפחות אחרי יוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני הסכמתי ל-30 בספטמבר.

קריאה:

ולמה לכן משנה אם זה יוני? מה היה העיקרון

בעניין הזה? מה מפריע לכם שזה יהיה ספטמבר

או דצמבר? מה הרציונל?

קריאה:

מדובר פה על מועד תשלום הדיבידנד. אני לא

רואה כרגע את הנפקות של הגשת הדוחות.

מדובר על תשלום דיבידנד.

קריאה:

לא, זה בגין רווחים שנצברו עד 2016. לפי חוק

החברות צריך לערוך דוח על מנת לחלק

דיבידנד. אי אפשר לחלק דיבידנד בלי דוחות.

צריך לאפשר הגשת דוחות שזה יוני-יולי.

קריאה:

מועד הגשת הדוח החוקי לצורכי מס גם ככה

הוא במאי ונתנו פה עד יוני.

קריאה:

ספטמבר זה מינימום.

מיקי לוי (יש עתיד):

כן, רק ספטמבר. ערן, ערן, כדאי לכם.

היו"ר משה גפני:

מיקי, מיקי, מיקי.

מיקי לוי (יש עתיד):

30 בדצמבר.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אבל אין דוחות ביוני. איך יכולים להיות

דוחות ביוני? לא הבנתי. מי מגיש דוחות

ביוני?

מיקי לוי (יש עתיד):

אין בעיה, סוף שנה. למה לא?

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

סוף שנה מצוין.

קריאה:

היושב-ראש, אני מבקש להעלות את זה להצבעה.

תעלה את שני הנוסחים להצבעה. תראה על איזה

נוסח יש רוב.

מיקי לוי (יש עתיד):

תאמינו לי, אין לכם לב, הכול פיסקלי.

תאמינו לי. שש שנים חברות ארנק – אף אחד

לא דיבר. עכשיו מתווכחים אתי על

ארבעה-חמישה חודשים.

עיסאווי פריג' (מרצ):

זהבה, מה עמדת האופוזיציה בתאריך?

זהבה גלאון (מרצ):

זה פחות חשוב. זה לא מעניין אותנו.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אני חושב שצריך ללכת על ספטמבר.

זהבה גלאון (מרצ):

זאת לא הבעיה שלנו. יש לנו את הנושאים

הבאים. פיצויי פיטורין, הטבות מס, דירה

שלישית.

עיסאווי פריג' (מרצ):

זה לא צריך להיות בעיה.

מיקי לוי (יש עתיד):

שש שנים חברות ארנק, אתם לא מתביישים? שש

שנים אף אחד לא נגע בזה. תגידו לו תודה

רבה. 30 בספטמבר, אפילו יום לא פחות. 30

בספטמבר, אפילו יום לא פחות.

היו"ר משה גפני:

חבר הכנסת מיקי לוי ביקש רביזיה על מיסוי

חברות הארנק. מי בעד אישור הבקשה לרביזיה,

ירים את ידו.

הצבעה

בעד הבקשה לרביזיה – פה אחד.

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה לרביזיה התקבלה.

היו"ר משה גפני:

הרביזיה התקבלה. אני מביא להצבעה את סעיף

7(ב). אני לא נותן עד ה-31 בדצמבר ואני לא

נותן עד ה-30 ביוני. אני מבקש עד ה-30

בספטמבר. מי בעד אישור החוק, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב.

נגד – אין

נמנעים – 1

פרק ח' (סימן ב') (מיסוי רווחי חברה), מתוך

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני

חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018),

התשע"ז-2016, נתקבל.

היו"ר משה גפני:

למה את נמנעת?

זהבה גלאון (מרצ):

אני לא יודעת. אני לא רוצה להצביע על משהו

שאני לא בעדו.

היו"ר משה גפני:

רק שנייה, ההצבעה שלך חשובה לי מבחינה

איכותית.

זהבה גלאון (מרצ):

גפני, האמת אני כבר לא כועסת שהישיבה לא

התחילה ב-10:00.

עיסאווי פריג' (מרצ):

גפני, אתה רוצה גלאט כשר, הא? איזו הברקה,

גפני.

יצחק וקנין (ש"ס):

עיסאווי, זה היום של מרצ.

<פרק ז' כולו (עידוד השקעות הון), מתוך

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני

חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018),

התשע"ז-2016>

היו"ר משה גפני:

אנחנו עוברים לסעיף הבא: עידוד השקעות

הון, סעיפים 83 עד 88 – תיקונים בחוק השקעות

הון.

סעיף היציבות, מי מציג אותו?

שגית אפיק:

זהו סעיף חדש שהממשלה מבקשת להוסיף.

זהבה גלאון (מרצ):

כן, אני מבקשת לדבר על היציבות. טמיר, אני

רוצה להירשם.

היו"ר משה גפני:

מי מציג את היציבות?

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

חבר'ה, אתם מוכנים להתחיל לעבוד? אני אומר

לך, אני מאבד את הסבלנות.

היו"ר משה גפני:

רבותי, אם אין מישהו שמסביר את הסעיף הזה -

- - אני מבקש לא להפריע. אני מבקש שהיום

יעבור בנימוס ובדרך ארץ. שאף אחד לא ידבר

נגד השני. בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.

שלמה פסקוס:

אני רכז השכלה גבוהה, מחקר ופיתוח באגף

תקציבים. שמנו על שולחן הוועדה לפני

כשבוע-שבוע וחצי בקשה להוסיף סעיף ודאות.

היו"ר משה גפני:

רבותי, מה זה?

שלמה פסקוס:

לחברות הגדולות שמעל 10 מיליארד שקלים.

היו"ר משה גפני:

רגע, שנייה.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

אדוני, אתה מוכן להמשיך?

היו"ר משה גפני:

לא, אני אמרתי לו לעצור. רבותי, אני מבקש

להפסיק לדבר. מר פשקוס, בבקשה.

שלמה פסקוס:

הממשלה ביקשה לפני כשבוע וחצי, למטב

זכרוני, להוסיף לחוק סעיף של ודאות

לחברות שמעל 10 מיליארד שקלים, שהביאו

לארץ חצי מיליארד שקל שווי של קניין

רוחני, שזה היקף משמעותי, שאישרו שלושת

המנהלים – מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"ל משרד

האוצר ומנהל רשות המסים שלחברות האלה יש

תרומה משמעותית ייחודית למשק הישראלי.

במצב הזה לתת ודאות לחברות ששיעורי המס

לא ישתנו לעשר שנים. זאת הבקשה של הממשלה.

בנוסח שמונח לפניכם יש עוד בקשה לתיקון,

שהוא תיקון יחסית טכני, שגיא יסביר אותו

בעוד שנייה מה התיקון שאנחנו רוצים. זאת

מהות הבקשה של הממשלה, שהוגשה כבר לפני

כשבוע וחצי-שבועיים.

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני, אני מבקשת להתנגד לסעיף הזה. אני

ביקשתי להירשם לדבר.

היו"ר משה גפני:

בבקשה.

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

אני ביקשתי הסתייגות. יש לי הסתייגות.

היו"ר משה גפני:

חבר הכנסת וקנין, תכף אני אעשה סדר בעניין

הזה.

יצחק וקנין (ש"ס):

למה אתם רוצים לתת את זה רק לחברות שמעל

ל-10 מיליארד שקל? למה לא לכל חברה במדינת

ישראל? מה ההיגיון בזה? אם אתם רוצים לתת

יציבות, צריך לתת אותה לכל החברות? רק

לאלה שמעל 10 מיליארד? אני לא מבין את זה.

היו"ר משה גפני:

זהבה גלאון, בבקשה.

זהבה גלאון (מרצ):

חברי באופוזיציה, אני מבקשת שתשמעו.

אדוני היושב-ראש, פניתי ליועץ המשפטי

לממשלה.

היו"ר משה גפני:

חבר הכנסת גליק, אתה מפריע.

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני היושב-ראש, פניתי במכתב ליועץ

המשפטי לממשלה בנושא פסקת היציבות.

קיבלתי אתמול תשובה מאבי ליכט, המשנה

ליועץ המשפטי לממשלה, בעניין של פסקת

היציבות. אני רוצה לנמק למה אני מתנגדת

לפסקת היציבות.

אני חושבת שזו החלטה שערורייתית, בעיקר

אחרי שבג"ץ פסל את פסקת היציבות בעניין

מתווה הגז. אדוני, אם הנוסח המוצע כאן

יאושר, הדבר הזה יביא לכבילה מוחלטת של

שיקול הדעת גם של הרשות המבצעת. אתמול אתם

משכתם אותנו והיום אני עומדת על זכותי

לדבר, שכולם ישמעו, למצות את כל מה שיש לי

להגיד ואני רוצה שישמעו, כולל ביטן.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

זהבה, גם אני עומד על זכותך לדבר.

זהבה גלאון (מרצ):

תודה רבה, סמוטריץ. מה עם עמונה?

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

עובדים על זה. לא מלבב אותנו.

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני, מה שאנחנו הולכים לעשות עכשיו זה

לאפשר למנכ"ל משרד האוצר, למנכ"ל משרד

הכלכלה ולמנהל רשות המסים לבטל הטבות מס

שהוענקו, למשל. הם יוכלו להתנות את ההטבות

להסדר והאישורים של המנהלים, וכל

ההתחייבות ההצהרתית בחוק שהובא כאן

לתקופת זכאות של עשר שנים, זה משקולת.

אנחנו, בתור נבחרי ציבור, שצריכים לעקוב

אחרי ההתנהלות - - - מיקי, לא יהיה היום מה

שהיה אתמול. לא יהיה היום מה שהיה אתמול.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

אתם כל הזמן תפריעו? כל הזמן? אתם רוצים

לדבר, דברו בחוץ. יש פה דיון, מספיק עם זה.

מספיק עם זה, באמת.

דוד ביטן (הליכוד):

זה לא כמו הבלאגן שעשיתם אתמול.

זהבה גלאון (מרצ):

אנחנו עשינו?

דוד ביטן (הליכוד):

זה שאתה צועק - - -

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

אני צועק כי אתם כל הזמן מפריעים. די,

תכבדו קצת את הדיון הזה. קצת.

דוד ביטן (הליכוד):

אבל אתם עשיתם רעש אתמול.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

כן, תמיד זה אנחנו.

היו"ר משה גפני:

דוד, דוד.

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני, מה שאנחנו עושים פה בעצם זה לתת

הגנה לחברות היי-טק, שלא יערכו שינויים

בהטבות המס שלהן. כולנו רוצים הגנה

לחברות היי-טק ושחברות היי-טק תהיינה פה

ולא תברחנה. דיברנו על זה כבר בפעמים

הקודמות וכל פעם עולות כאן האגדות

האורבניות – אם לא תאשרו את זה, לא תהיינה

כאן חברות היי-טק והן תעזובנה.

כולנו מעריכים את החשיבות של חברות

ההיי-טק, אבל לתת להן הגנה לעשר שנים של

הטבות מס שמוענקות באופן אחוזי? הכנסתם

את הפסקה הזאת אחרי הקריאה הראשונה. לא

היה מספיק זמן להתכונן לזה.

היו"ר משה גפני:

זה היה בדיון.

זהבה גלאון (מרצ):

אז מה אם זה היה בדיון? אז מה אם זה היה

בדיון?

דוד ביטן (הליכוד):

זה לא חשוב להשאיר את ההיי-טק בישראל?

זהבה גלאון (מרצ):

אנחנו רוצים היי-טק. אנחנו מדברים על

החברות הרב-לאומיות.

היו"ר משה גפני:

נכון, אבל אי-יציבות גורם לכך שהן לא באות.

זהבה גלאון (מרצ):

אז די כבר עם האיומים האלה שאי-יציבות

גורם לכך שהן לא באות. אתה אומר שהממשלה

רוצה לתת הטבות מס למשך עשור לחברות

היי-טק בהיקפים שהיא לא יכולה בכלל לצפות

מראש. אתה מחליש את היכולת גם שלה לעשות

שינויים בהטבות האלה. פניתי בעניין הזה

ליועץ המשפטי לממשלה והוא כתב לי מכתב

ארוך. אני קוראת מתוכו סעיף אחד.

בסעיף 3 הוא כותב כך: סעיף היציבות המוצע

טרם נדון לגופו בוועדת הכספים" – את זה

הוא כתב לי אז – "אך אגב דיון בסעיפים

אחרים בהצעת החוק, נציגותיי הביעו עמדה

ראשונית שלפיה יש להוסיף לסעיף היציבות

המוצע קריטריונים או אמות מידה ברורות

להענקת היציבות. שכן, בהעדר קריטריונים

או אמות מידה" – אבי ליכט חתום על זה –

"כאמור, עיקר שיקול הדעת ביחס להענקת

היציבות ואופן ההתנהלות מול המפעלים

נותר בידי המנהלים ולא בידי הרשות

המחוקקת".

אני רוצה גם לשמוע את חוות הדעת של היועצת

המשפטית של הוועדה ואם חוות הדעת לא תסבר

את אוזני אני אדרוש שהיועץ המשפטי של

הכנסת גם יתייחס לזה. לא יכול להיות

שמפקיעים אחריות מהרשות המחוקקת לעשר

שנים ואתם משאירים את זה בידי שלושה

אנשים, חשובים ככל שיהיו, פקידים ככל

שיהיו. תודה רבה.

היו"ר משה גפני:

תודה רבה.

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

אני רוצה להגיד כך, יש כאן בעייתיות.

היו"ר משה גפני:

איתי, למה ההתייעצויות פה בחדר? זה מרגיז

את האנשים ואת החברים ואחרי זה, הדיון

נסחב לתוך הלילה. בשביל מה זה? יש איזה

חוסר יכולת לקבל החלטה במשרד האוצר?

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

הם הססנים, אדוני היושב-ראש.

היו"ר משה גפני:

אני הססן.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אז הם למדו ממך.

היו"ר משה גפני:

למדו ממני. בבקשה. לא להפריע.

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

אני אתחיל מהערה כללית קצרה ואעבור לגופה

של הסוגיה הזאת. מדינת ישראל לא רוצה

להפוך לאיי קיימן או לאיי הבהמאס, כלומר

למקומות מקלט לחברות רב-לאומיות

עוצמתיות כשהתעשייה המקומית מוצבת במקום

של נחיתות יחסית אליהן. זו לא הכוונה של

מדינת ישראל. החוק הזה במספר מקומות עושה

בדיוק את זה – נותן יתרון ברור, מובהק לא

רק לחברות הרב-לאומיות אלא לענקיות

שביניהן, שכיום מנסות להשתלט על העולם

כולו. זה לא היי-טק במדינת ישראל.

לכן, אין מצב שסעיף היציבות יינתן אך ורק

לענקיות האלה בצורה מפורשת. נכתב ש"מפעל

טכנולוגי מועדף מיוחד מעל ל-10 ביליון" –

אלה חברות ענק, אך ורק להן. לאמור, חברה

כמו מובילאיי או ווייז, אם הייתה עדיין

פה, הן בחיסרון מובהק מול הרב-לאומיות. זה

לא מה שאנחנו רוצים. לכן, יש שתי אפשרויות:

או לבטל את הסעיף הזה או להגיד שהיציבות

הזאת תינתן לחמש שנים או לעשר שנים לכל

מפעל טכנולוגי מועדף. נקודה. אנחנו לא

נהפוך לאיי קיימן כאן במדינת ישראל.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זאת הסתייגות שהצטרפו אליה כמה חברי

כנסת, גם מהקואליציה.

היו"ר משה גפני:

עודד, אבל אתה מחויב לקואליציה. מילא, אני

מפר, אבל אתה מפר? מה זה?

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

הוא מחויב לתעשיית ההיי-טק במדינת ישראל.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

אולי תהיו מחויבים קצת לכלכלה הישראלית

ופחות לקואליציה?

היו"ר משה גפני:

תודה רבה. אני מודה לך על מה שאמרת לי

עכשיו. חברת הכנסת רחל עזריה ואחריה חבר

הכנסת מיקי רוזנטל. אני מבקש לא להפריע.

עודד, היום אתה פעיל יותר מאתמול. אתה תצא

בסוף עם 15%.

רחל עזריה (כולנו):

החוק הזה מאוד חשוב לנו. הוא חשוב לנו כדי

להביא כמה שיותר חברות היי-טק לישראל ויש

פה הזדמנות, בגלל השינוי של כל השיטה.

סעיף היציבות הוא קריטי מכיוון שבסופו של

דבר, חברות עסקיות מתכננות לטווח ארוך.

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

גם מובילאיי מתכננת לטווח ארוך.

רחל עזריה (כולנו):

אבל שנייה, אני לא הפרעתי לך. אני ברשות

דיבור כבר שש דקות ובקושי מצליחה לומר

שני משפטים. די.

סעיף היציבות חשוב מכיוון שחברות

רב-לאומיות מתכננות קדימה. בישראל יצא

לנו שם של מדינה שאנחנו מאוד מאוד

תזזיתיים וזה בסדר גמור. זה חלק מזה

שאנחנו חברה בהתהוות. אנחנו מבטלים

חוקים, מתחילים דברים, משנים דברים באמצע,

אבל בנושא הזה אנחנו כולנו צריכים להתאחד

סביב ההבנה שמה שחשוב לנו זה הכלכלה

וחשוב לנו ליצור מקומות עבודה איכותיים.

לכן הסעיף הזה חשוב.

אני מסכימה אתך, פרופ' מנו טרכטנברג,

שאנחנו צריכים לראות האם יש דרך להרחיב

את סעיף היציבות גם לטובת חברות קטנות

יותר וגם לטובת חברות ישראליות וחברות

נוספות. אני מסכימה. אני חושבת שמה שצריך

לעמוד כנר לרגלינו הוא שאנחנו צריכים

להעביר את החוק הזה כמה שיותר טוב וכמה

שיותר שלם, וסעיף היציבות הוא חלק מרכזי

כדי שהחוק לא יהפוך להיות אות מתה –

שאנחנו נותנים הטבות ואף אחד לא בא. אני

מציעה שאנחנו נראה מה המקסימום שאנחנו

יכולים לעשות כדי לאפשר גם לחברות קטנות,

גם לחברות ישראליות ובכלל, אומנם זה בחוק

הכללי ולא בעניין של סעיף היציבות, אבל

אני מזכירה שאנחנו צריכים לדבר גם על

ירושלים וגם על הפריפריה בעניין הזה. עוד

חזון למועד.

היו"ר משה גפני:

זה חזון למועד? חצי שעה הדיון.

רחל עזריה (כולנו):

חצי שעה זה הרבה זמן. ראינו.

היו"ר משה גפני:

חזון למועד זה חזון עכשיו.

רחל עזריה (כולנו):

למועד. המועד הוא חצי שעה.

היו"ר משה גפני:

מיקי רוזנטל, בבקשה.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

אדוני היושב-ראש, תשמע, בוא נאמר את

הדברים באמת. מדיניות עידוד השקעות ההון

של מדינת ישראל היא כישלון מתמשך של

עשרות שנים. בשנות האלפיים השקיעו בחברות

שנעלמו עם הכסף. בעשור הקודם נתנו את זה

רק לשלוש חברות, שלא שילמו מס בכלל. אני לא

מפרט, אני רק רוצה לומר שעכשיו אנחנו באים

ואומרים שגם יהיה כישלון אפשרי וגם ניתקע

אתו לנצח. זאת המשמעות של היציבות.

באמת, אם היה מדובר באיזה ידע מופלא של

אנשים שאומרים: אם נאפשר לחברות הגדולות

הללו להשקיע בישראל זה ייצר כך וכך

מקומות עבודה או כך וכך זה ואין

אלטרנטיבה אחרת בכסף הזה. היתרון היחיד

של החברות האלה הוא באמת גודלן. אנחנו

רוצים אותן פה אבל השאלה היא לגבי המחיר

שאנחנו משלמים על זה.

סעיף היציבות – מעבר לדברים החשובים

שאמרו קודמיי, גם חברת הכנסת גלאון, שאני

לא רוצה לחזור עליהם מפאת קוצר הזמן, יש

בעיה חוקתית בעניין הזה. בסופו של דבר

אנחנו, הכנסת, מנטרלים. יש נושאים שלא

נוכל לגעת בהם. זה כשלעצמו בעייתי כל-כך

ולא חוקתי. במיוחד על רקע הדברים שאמרתי

קודם, שמדיניות עידוד השקעות ההון של

מדינת ישראל היא כישלון. היא כישלון.

עכשיו אנחנו אומרים: נאפשר אולי, חלילה,

כישלון – אני מקווה שזה לא יקרה – וגם לא

נוכל לתקן אותו בעשור הקרוב. הדבר הזה

בלתי אפשרי. חייבים לייצר איזשהו מצב שאם

חלילה יש תקלה בדבר הזה ונפלה שגגה תחת

ידינו, שנוכל לתקן אותה.

היו"ר משה גפני:

תודה רבה. רועי פולקמן ואחרי זה אני מבקש

תשובות על מה שעלה כאן על סעיף היציבות.

רועי פולקמן (כולנו):

התייחסות אחת לסוף דבריו של חבר הכנסת

רוזנטל. אתמול ישב כאן – אומנם זה היה

מאוחר, שלוש לפנות בוקר – ראש העיר

באר-שבע ודיבר על ההצלחה האדירה של

מדיניות עידוד השקעות הון. הוא דיבר כבר

על הבניין הרביעי והחמישי שנבנים בפארק

הסייבר וההיי-טק בבאר-שבע. זה רק דוגמה.

דברים דומים קרו בירושלים ודברים דומים

קורים עכשיו באזור התעשייה בר-לב בצפון.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

לא בגלל הממשלה.

רועי פולקמן (כולנו):

בוודאי בגלל הממשלה במובן הזה, שמשכו

מפעלים וחלק מהמשיכה של המפעלים היא

באמצעות תמריצים מסוגים שונים, כולל

תמריצים לעידוד שכר בשכר גבוה וכו'. המהלך

של החוק הזה, חבר הכנסת רוזנטל, הוא לא עוד

משרות. הוא להביא לכאן את הידע הטכנולוגי

והמו"פ כדי שלא יהיו פה חברות היי-טק

שעושות קוסט פלוס, כלומר שרק באות לכאן

ומביאות עובדים, אלא שישאירו כאן את הידע

שלהן. אני אומר לידידי, חבר הכנסת

טרכטנברג, זה לא דיון על מקלטי המס. זה

דיון על המדיניות החדשה של האיחוד

האירופי.

היו"ר משה גפני:

יש לך טבע נחמד, אתה אוהב לדבר עם אנשים.

כשאתה מדבר בחוץ עם אנשים זה בסדר, אבל

תוך כדי הדיון שלך, כשאנשים אחרים יושבים

פה ומתנהל דיאלוג, זה לא בסדר.

רועי פולקמן (כולנו):

אני מקבל את ההערה. לכן יש היגיון רב

ברעיון של היציבות.

מנואל טרכטנברג:

אבל למה לא - - -

היו"ר משה גפני:

מנו, מנו.

רועי פולקמן (כולנו):

לכן אני מפריד בין ההערות שנאמרו על

היציבות, שהתחרות שלנו היא עם מדינות

אירופה. עוד חידוד אחד שנעלם פה בין

הדברים – זה רק לחברות חדשות שיביאו לכאן

מו"פ ו-IP חדש. בוודאי שאנחנו צריכים

להרחיב את זה גם לטכנולוגי מועדף, קרי

מיליארד. על זה אין ויכוח בכלל וזה ברור.

לכן לא צריך להיות ויכוח על היציבות

וצריך להרחיב את זה. אבל צריך להיות ברור

על מה כל החוק הזה.

איתן ברושי (המחנה הציוני):

אני מציע לשמוע את שרגא.

שרגא ברוש:

אני חייב לומר לכם שאני ממש מתפלא.

היו"ר משה גפני:

לגבי סעיף היציבות?

שרגא ברוש:

כן, כן. אני ממש מתפלא. אתם חושבים שיש עסק

אחד במדינת ישראל, אחד, שעושה מחזור של 10

מיליון שקלים שלא צריך יציבות? אתם

חושבים שיש אחד שיכול לא להתקיים? רבותי,

אתם יודעים איזה נזק זה?

קריאה:

זה הבלבול שנעשה כאן.

שרגא ברוש:

קיבלתי אישור לדבר, תן לי לדבר. תנו לי

לדבר.

רועי פולקמן (כולנו):

אבל זה לא הנושא.

היו"ר משה גפני:

רועי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

שרגא ברוש מדבר, זה לא בסדר.

רועי פולקמן (כולנו):

שרגא איש מדהים, אבל הוא מדבר לא על הנושא.

שרגא ברוש:

יכול להיות, אבל תן לי לדבר.

היו"ר משה גפני:

שרגא, אתה יכול לדבר לא על הנושא, כן על

הנושא, לדבר לעניין, לא לעניין ותעשה את

זה באריכות, אבל הכי מהר שאתה יכול.

שרגא ברוש:

חצי דקה. רבותי, עסק, בהגדרה, צריך יציבות.

אתם לא מבינים איזה מחיר מדינת ישראל

משלמת על הזגזוג במס חברות בחוק עידוד

השקעות הון, שב-2011 נחתם, ב-2013 שונה. רבותי, אי אפשר בלי יציבות. לכן, הריצה אחרי

חברות של 10 מיליארד דולר, שאני מאוד

מעריך ומכבד אותן, זה לא מספק מקומות

עבודה. זה לא עושה את מה שאנחנו צריכים

לעשות. אנחנו מתבטלים – לא יודע מול מה.

חבר'ה, אתם רוצים לתת יציבות? מצוין. תעשו

פה דיון נפרד על יציבות ותחליטו שאם

מחוקקים חוק במיסוי הוא מחזיק לפחות שנה

או עשר שנים, וזה נכון לכל עסק במדינת

ישראל.

היו"ר משה גפני:

איתן, בבקשה, אם אפשר בקצרה.

איתן ברושי (המחנה הציוני):

בקצרה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפי

דעתי חסרה פה התמונה הכוללת ולכן הצעתי

לשמוע את שרגא. סליחה, סגן שר האוצר, אתם

עוסקים עכשיו בתכנית הצפון שמחקו אותה

מהתקציב? שאלת התעסוקה בצפון ובדרום היא

שאלה מרכזית ולכן יש פה תמיד בעיה. יש

בעיה שדיונים כאלה מורכבים בשיטה של חוק

ההסדרים דנים כל פעם בפרוסות-פרוסות

ולעולם לא רואים תמונה שלמה. השאלה בסוף

היא כמה מקומות עבודה רוצה הממשלה ליצור

בשנים הקרובות ואיך היא עושה את זה. אני

חושב שהפערים שמופיעים בתכנית של האוצר

הם לא פערים שיביאו תעסוקה למקומות

הרחוקים. לכן, השאלה הגדולה היא כמה

מקומות עבודה ואיך יוצרים אותם ברמת

הכנסה גבוהה.

לכן אני מציע גם לחברי הכנסת, שבצדק יש

להם דעות, לשמוע אנשים כמו שרגא. אני מציע

לשמוע ראשי רשויות ואנשי תעשייה. אני

מסכים שחוק עידוד השקעות הון הוא דבר

חיוני ואני לא נכנע ללחצים של האוצר תמיד

לבטל אותו.

היו"ר משה גפני:

אני בטראומה מהעניין של ראשי הרשויות

אתמול.

איתן ברושי (המחנה הציוני):

לכן אני מציע לקבל את דעתו של שרגא.

היו"ר משה גפני:

שרגא זה בסדר. תודה רבה. מיקי לוי יהיה

אחרון הדוברים בין חברי הכנסת. אני אבקש

את עמדת משרד המשפטים. אני אבקש את

התשובות שלכם לגבי העניין הזה. ביקשה

זהבה חוות דעת של היועצת המשפטית של

הוועדה לגבי חוק היציבות ואני אבקש

שתאמרי את דעתך. נסיים את החלק הזה ונצטרך

להקריא ובין היתר גם להצביע. הנושא של

סעיף היציבות, מיד אחרי סעיף היציבות אני

ארצה שנעשה כמה התאמות לגבי העניין של

מפעלים של 10 מיליארד שקל. היה מדובר אולי

להוריד קצת את הסכום הזה ונדבר על ה-6-12.

אולי אני אעשה הפסקה של כמה דקות כדי

לנסות להגיע להסכמה ואם לא, נלך להצבעה.

בבקשה, מיקי לוי.

דוד ביטן (הליכוד):

ביקשתי מהאוצר לפתור לנו את הבעיה של

ירושלים.

רחל עזריה (כולנו):

הוא אמר שנצא לכמה דקות. נכון, זה מה

שאמרת?

היו"ר משה גפני:

הבעיה שבגלל שלא למדתי ליבה, לא מבינים

אותי. לא אמרתי ירושלים וגם עכשיו אני לא

אומר ירושלים. אמרתי שצריך לסגור עוד

פרטים אז נדבר פה או שנעשה הפסקה של כמה

דקות ונצביע.

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני, דקה לפני כן. חקיקה צריכה להיות

מגובת נתונים. זה לא קשור למה שאמר ביטן

עכשיו, לא על הדיון ביניכם עכשיו. אני

מדברת על סעיף היציבות. חקיקה צריכה

להיות מגובת נתונים. כל המחקרים הכלכליים

מאוששים את מה שאמר שרגא ברוש. איך אנחנו

הולכים לעשות חקיקה שנותנת עשר שנים בלי

שיש לנו נתונים?

היו"ר משה גפני:

כל אחד שיעשה לפי מצפונו.

זהבה גלאון (מרצ):

לא, זה לא עניין של מצפון. זאת אחריות של

הכנסת. אדוני, יכול להיות שאני רוצה לבקש

גם את חוות הדעת של היועץ המשפטי של

הכנסת.

היו"ר משה גפני:

את יכולה לבקש, אני לא פונה אליו. יש יועצת

משפטית בוועדה ומעבר לזה את יכולה להביא

חוות דעת בכתב. אני גם לא חייב להתחשב בה.

זהבה גלאון (מרצ):

אני מתחשבת בה, אדוני.

היו"ר משה גפני:

מאה אחוז, כל אחד והשקפת עולמו. מיקי לוי,

בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, לא ניתן להתעלם ממה שאמר

פה שרגא ברוש לגבי התעשיות ויציבות

התעשייה המקומית, שהיקפה 10 מיליון שקל.

פתאום 10 מיליון שקל זה כסף קטן. חברים, מי

ביקר ב"רב-בריח" באשקלון? מי יודע איזו

יציבות "רב-בריח" נותן לעובדים באשקלון?

לכן, גם 10 מיליון שקל זה הרבה. מישהו מכם

יודע מה נותן "ד"ר פישר" במעלות? 800. הוא low

טק.

קריאה:

אבל זה לא החוק הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לכן אני מבקש להוריד את הסכום לרמות כאלה

שייתנו גם תמיכה לחברות היי-טק ישראליות.

היו"ר משה גפני:

כמה אתה מציע? לכמה לרדת?

מיקי לוי (יש עתיד):

התחילו כל-כך גבוה, 10 מיליארד שקל. כמה

חברות יש פה ב-10 מיליארד שקל?

היו"ר משה גפני:

כמה אתה מציע?

מיקי לוי (יש עתיד):

חצי מיליארד.

היו"ר משה גפני:

דובר על זה שיורידו את זה ל-8 מיליארד. אני

לא יודע מה העמדה שלהם. היה מדובר על זה.

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

גפני, אין שום חברה. אתה כבר מוריד ל-8

מיליארד.

היו"ר משה גפני:

אתם מציעים חצי מיליארד. בסדר, תרשמו.

משרד המשפטים, בבקשה, לגבי הנושא של פסקת

היציבות. אדוני ראש העיר, ברוך הבא. יש

כללים בעיריית ירושלים שאתה מנהל את

הישיבות בסדר ואנשים לא מפריעים. אני

למדתי ממך שכאשר מנהלים את ועדת הכספים,

אנשים לא מפריעים. אני מציע – זה יהיה

לתועלת העניין – תיקח אותם החוצה ותדבר

אתם. בבקשה, משרד המשפטים.

שרית ובר:

ראשית חשוב לנו להבהיר לעניין מה שנאמר

כאן, שסעיף היציבות שכבר קיים, אגב, בחוק

בסעיף אחר, כובל את שיקול הדעת. אמרנו את

זה גם בדיון הקודם, אבל לעמדתנו הסעיף הזה

לא מונע מהכנסת לחוקק חוק אחר אשר משנה את

התקופה של שיעורי המס.

רועי פולקמן (כולנו):

מה, הוא סעיף דקלרטיבי?

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

מה המשמעות?

שרית ובר:

הסעיף הזה הוא איזושהי התחייבות של

המדינה כלפי החברות האלה. אם המחוקק רוצה

הוא יוכל לשנות אותה.

רועי פולקמן (כולנו):

זאת דקלרציה, בקיצור.

שרית ובר:

לא. יכול להיות שזה נותן בידי החברות - - -

זהבה גלאון (מרצ):

הם לא בעד היציבות.

רחל עזריה (כולנו):

מנו בעד היציבות.

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

אמרתי שרק אם זה בתנאים שווים לחברות

הישראליות מעל לגובה מסוים.

זהבה גלאון (מרצ):

תאמין לי שהתעמקתי בזה.

רועי פולקמן (כולנו):

זה לא מונע. אפשר מחר ללכת לבטל את זה.

זהבה גלאון (מרצ):

אני לא רואה כנסת שתבטל פורמלית את סעיף

היציבות הזה. זה לא יקרה.

היו"ר משה גפני:

רועי, אל תסביר. זהבה. בבקשה, משרד

המשפטים.

שרית ובר:

זאת הייתה הבהרה ראשונה לעניין העמדה.

חברת הכנסת גלאון קראה את מכתבו של המשנה

ליועץ המשפטי אבי ליכט. הקושי שלנו כרגע

עם הסעיף הזה הוא שהוא לא מתווה את שיקול

הדעת של המנהלים למתן היציבות.

זהבה גלאון (מרצ):

חכי, גפני לא שומע אותך.

שרית ובר:

אמרתי שחברת הכנסת גלאון הקריאה את מכתבו

של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט,

וגם בדיון הקודם נציגי המשרד הביעו את

העמדה שהקושי המרכזי כרגע שלנו עם הסעיף

הוא שהוא לא מתווה אמות מידה וקריטריונים

למנהלים בבואם להחליט להעניק את היציבות

הזו. אנחנו רק רוצים לומר שהעדר

קריטריונים ואמות מידה שמעניקים שיקול

דעת למנהלים, לרשות המבצעת ולא לרשות

המחוקקת בהענקת הטבות מס, מעוררים

מבחינתנו קשיים בכל מיני מישורים. גם

הצענו לוועדה איזושהי הצעת נוסח חלופית.

היו"ר משה גפני:

מה זה לוועדה? אתם צריכים להציע לממשלה.

שרית ובר:

הצענו לממשלה. סליחה, הצענו לכולם איזשהו

נוסח חלופי.

היו"ר משה גפני:

מה לוועדה? לוועדה יש ייעוץ משפטי.

שרית ובר:

אנחנו סבורים שכך צריך להתוות את הסעיף,

עם אמות מידה וקריטריונים. אגב, בסעיף

הנוכחי שמקנה איזושהי תקופת יציבות בחוק,

יש אמות מידה וקריטריונים שרק בהתקיימם

– יש תנאי סף – המנהלים יכולים להעניק את

היציבות הזאת. בסעיף שמוצע כרגע, למעט

אמירה כללית של תרומה מהותית וקריטריון

אחד של כמות הקניין הרוחני שנקנתה, אין

עוד אמות מידה וקריטריונים.

היו"ר משה גפני:

בסוף, לפי דעתכם אני יכול להצביע על זה?

זהבה גלאון (מרצ):

לא, לא. היא אומרת שאומר המשנה ליועץ

המשפטי לממשלה.

היו"ר משה גפני:

זהבה, זהבה, אני יודע לשאול לבד.

זהבה גלאון (מרצ):

אני עוזרת לך.

היו"ר משה גפני:

לפי דעת משרד המשפטים אני יכול להצביע על

זה?

שרית ובר:

לא אמרנו שיש מבחינתנו מניעה משפטית, אבל

אמרנו שזה מעורר קשיים משמעותיים.

היו"ר משה גפני:

תודה רבה. בבקשה, תשובות על השאלות

שהועלו, כולל תשובות על משרד המשפטים.

אחרי זה חוות דעת של היועצת המשפטית. אסי,

בבקשה. האמת היא שאמרתי כבר כמה פעמים שלא

למדתי באוניברסיטה, אבל הנושא של חוות

הדעת המשפטיות זה – מה יש פה? אני לא מבין

מה זה הדבר הזה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

הרב גפני, אני מוכרח לומר שלי יש בעיה - - -

היו"ר משה גפני:

אל תתערב לי באמצע הדיבורים. הנושא של

חוות הדעת המשפטיות, אני ממש מתפעם מהדבר

הזה, איך זה מדע גמיש כזה באופן יוצא מן

הכלל. אסי מסינג, בבקשה. נציגת משרד

המשפטים אמרה את דעתה ועכשיו אתה.

אסי מסינג:

כמובן, אני כפוף לחוות דעתו של אבי ליכט,

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. נחדד בעניין

הזה את מה שנאמר. ראשית, מבחינת היציבות

זו לא הפעם הראשונה שיש סעיף יציבות עם

המשמעויות של סעיף יציבות, שאפשר לתקן את

החקיקה פעם נוספת.

זהבה גלאון (מרצ):

אבל זו פעם ראשונה שאין קריטריונים.

אסי מסינג:

הדבר השני הוא שיש פה קריטריונים והם

פחות מפורטים. שיקול הדעת שניתן בפעם

הקודמת כלל עוד ירידה לרמת הבניית שיקול

הדעת של המנהלים. כאן יש פחות הבניית

שיקול דעת, יש הבאת IP פלוס תרומה מהותית.

אלה הפערים בין שני המודלים המוצעים

הקיימים היום, האחד שכבר קיים בחוק והשני

שמוצע כרגע.

היו"ר משה גפני:

תודה רבה. חברי הכנסת כבר דיברו.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

חצי משפט, משהו התחדש פה.

היו"ר משה גפני:

בצלאל, בבקשה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

יהיה לי נורא נורא קשה עד בלתי אפשרי

להצביע על החוק אם היועץ המשפטי לממשלה

אומר שהוא מעורר קשיים משפטיים. זה מאוד

יקשה עליי.

היו"ר משה גפני:

אני באמת מלא התרגשות ממך. באמת, אתה מורה

דרך בעניין של ההתחשבות ביועץ המשפטי

לממשלה. גם אני מדי פעם בפעם בודק את

העניין הזה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

בטח כששרת המשפטים היא ממפלגתי.

היו"ר משה גפני:

רק רגע, תרחיב לגבי שרת המשפטים.

רחל עזריה (כולנו):

בעמונה הייתה דוגמה מאוד יפה למערכת

היחסים עם היועץ המשפטי לממשלה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אם אנחנו נצביע בניגוד לחוות דעתו של

היועץ המשפטי לממשלה, אנחנו פוגעים בבית

המשפט העליון כיוון שהוא קבע שליועץ

המשפטי לממשלה יש עמדה מחייבת ושכולם

כפופים לו. ואני לא מוכן בשום אופן לפגוע

בבית המשפט העליון.

היו"ר משה גפני:

כל הכבוד לך, יישר כוח.

רחל עזריה (כולנו):

איזה פליק-פלאקים מרהיבים.

מיקי לוי (יש עתיד):

המשיח הגיע.

רחל עזריה (כולנו):

אתה גם לא תסחט שום דבר היום. אתה תדאג

לתקציב לכלל מדינת ישראל.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

את עמונה הוצאתם מהחוק, לצערי הרב.

היו"ר משה גפני:

בארבע לפנות בוקר, כשאנחנו נשב פה, אני

אזכיר לכם את ההתבדחויות עם בצלאל.

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני, אני רוצה להעיר הערה. אני חושבת

שזה ביזיון, מה שקורה עכשיו. בהתגוללות.

אפשר למתוח ביקורת על היועץ המשפטי, אפשר

לא לקבל. מה שקורה עכשיו כאן זה פשוט

ביזיון, ההתגוללות הזאת על מוסד היועץ

המשפטי לממשלה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

מה, שרוצים להצביע בניגוד לחוות הדעת שלו?

את צודקת.

זהבה גלאון (מרצ):

אז לא צריך חוות דעת. אומרים היועץ המשפטי

לממשלה והמשנה שלו שאין כאן קריטריונים.

הוויכוח הוא כבר לא על סעיף היציבות,

הוויכוח הוא על הקריטריונים.

רועי פולקמן (כולנו):

לא הכול שחור ולבן.

זהבה גלאון (מרצ):

לא, הוויכוח הוא על הקריטריונים. אתם

עושים פה פתח מושחת.

היו"ר משה גפני:

זהבה, אמרת את זה.

זהבה גלאון (מרצ):

אמרתי את זה לפני שבצלאל אמר את מה שהוא

אמר, אדוני, והמילה של בצלאל לא תישאר פה

המילה האחרונה. לא בנושא הזה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

גם כשאני מגן על היועץ המשפטי לממשלה?

רחל עזריה (כולנו):

די, נו, באמת.

זהבה גלאון (מרצ):

עוד רגע אני אזיל דמעה, בצלאל.

דוד ביטן (הליכוד):

האמת, האף שלך גדל בזמן האחרון.

היו"ר משה גפני:

רבותי, אם אתם באמת רוצים תשובות, יש

עכשיו תשובה. בבקשה.

שלמה פסקוס:

כל החקיקה הזאת איננה חקיקה של מקלט מס.

היא חקיקה של הצטרפות למלחמה במקלטי המס

הבין-לאומי ולהגיב לה בצורה חכמה, כדי

שהיא לא תפגע בישראל אלא להפך, היא תועיל

לישראל. שאלת ודאות ההטבות – זאת שאלה

שאנחנו ניגשים אליה בכובד ראש, מתוך הבנה

שמדובר בדבר לא טריוויאלי בכלל מאחר

ומדינת ישראל צריכה להיות סוברנית כן

להגיב לאירועים פיסקליים. עם זאת, בהינתן

האירוע המיוחד הזה לחברות ספציפיות, שיש

להן משמעות ייחודית למדינת ישראל

והתחרות הגלובלית - - -

שרגא ברוש:

איזהו משמעות יש למדינת ישראל? פעם אחת

תחליטו גם על זה.

שלמה פסקוס:

- - והתחרות הגלובלית עליהן יוצאת דופן

ובהן המלחמה בתכנוני המס פוגעת הכי חזק,

אנחנו סבורים שגם בהן, באישור פרטני,

בפינצטה, אפשר לתת וצריך לתת את עניין

היציבות.

שרגא ברוש:

מה נותנת גוגל לכלכלת מדינת ישראל יותר

ממובילאיי?

שלמה פסקוס:

שרגא, תן לי בבקשה להשלים את דבריי. אני לא

מפריע לך כשאתה מדבר. לכן אנחנו חושבים

שזה יהיה ממש לא נכון להתחיל להרחיב את זה

ולהביא את זה לעשרות חברות ולמאות חברות,

שתהיה להן יציבות הטבות.

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

מאות חברות שהן מעל למיליארד או חצי

מיליארד? כמה יש במדינת ישראל כאלה?

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

עשר.

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

לא עשר. הלוואי שהיו עשר.

שלמה פסקוס:

יש בסדר גודל הזה בישראל, בין מיליארד ל-10

מיליארד, עוד כ-200 חברות.

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

אני מדבר על חברות ישראליות, כאלה

שנמצאות פה.

שלמה פסקוס:

בכל החוק אין התייחסות לחברות ישראליות

או רב-לאומיות. יש התייחסות לגודל המחזור.

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

אז אולי צריך.

היו"ר משה גפני:

אתם נשארים ב-10 מיליארד?

שלמה פסקוס:

כן.

זהבה גלאון (מרצ):

כמה כסף, להערכתכם, ההטבות האלה יהיו

שוות?

שלמה פסקוס:

עמדתנו שזה חייב להיות אקוויוולנט גם

לשיעורי המס. ה-10 מיליארד הם אקוויוולנט

להטבה בשיעורי המס וזה חייב להישאר - - -

היו"ר משה גפני:

תודה רבה, היועצת המשפטית של הוועדה,

בבקשה.

זהבה גלאון (מרצ):

שאלה אינפורמטיבית – כמה אתם מעריכים

שההטבות האלה יהיו שוות? לפני שנותנים

יציבות כזאת, מה המשמעות של זה? בכמה אתם

מעריכים?

היו"ר משה גפני:

על ההטבות דנו כבר, עכשיו זה רק היציבות.

זהבה גלאון (מרצ):

בסדר, אני שואלת. לא חשובה רק היציבות. אתם

מדברים בסכומים כאלה.

שלמה פסקוס:

הטבות כאלה עולות כיום למדינה אפס שקלים

ורק יביאו כסף כי הן עוזרות בשינוי מבנה

המס. החברות הרב-לאומיות שמעל 10 מיליארד

שקל משלמות מס זניח מאוד והן משלמות מס

במדינות אחרות. בגללה המלחמה במקלט המס

יש סיכוי שהן ישלמו את המס בישראל אם המס

יהיה אטרקטיבי. לכן, עלות המהלך בעת הזאת

היא אפס.

היו"ר משה גפני:

תודה רבה. שגית אפיק, בבקשה, היועצת

המשפטית של הוועדה.

שגית אפיק:

אני רואה שלוש בעיות בסעיף היציבות

שהממשלה מציעה לכם כאן לחוקק. הבעיה

הראשונה – מדובר למעשה בסעיף עוקף כנסת,

כיוון שהסעיף הזה מעביר את שיקול הדעת של

הרשות המפקחת, הרשות המחוקקת, לשלושה

מנכ"לים, מכובדים ומקצועיים ככל שיהיו. הם

לא הכנסת. והיא מונעת את הפיקוח האפקטיבי

עליהם כיוון שזה גם לא יגיע לכנסת. זה

יקרה בחדרים אחרים ואני לא יודעת אם זה

אפילו יהיה שקוף.

זה מביא אותנו לעניין השני, שבעייתי

בנוסח שמציעה הממשלה. העניין השני הוא

העדר קריטריונים. בהעדר קריטריונים,

שיקול הדעת של אותם מנכ"לים, מקצועיים ככל

שיהיו, פתוח לחלוטין. בהעדר פיקוח עליו

אני חושבת שזה מחמיר את הבעיה. הסעיף

שדיברה עליו שרית ממשרד המשפטים – הוכנס

בוועדה הזאת סעיף יציבות, נדמה לי בשנת

2006. הוא היה סעיף יציבות שחל על חברה אחת

בלבד, שהייתה ידועה וזאת הייתה אינטל. היא

הייתה ידועה בעת שהוכנס סעיף היציבות.

הוכנסו קריטריונים בוועדה ותנאים

להבניית שיקול הדעת והסעיף לא היה סעיף

פרוץ כמו שמציעים לכם לחוקק כרגע. לכן, יש

הבדל גם מהסעיף שהיה בעבר לסעיף הנוכחי,

שמוצע כאן.

הבעיה השלישית, כפי ששרית העירה בתחילת

דבריה, היא שכיוון שזה לא חוק משוריין ואי

אפשר לעשות חוק משוריין מכיוון שאין לנו

חוק יסוד: חקיקה, לכאורה זה גם לא סעיף

יציבות באמת. לכאורה ניתן לשנות אותו

ולכן לא ברורה ההתחייבות שהוא מקנה.

היו"ר משה גפני:

תודה רבה.

זהבה גלאון (מרצ):

אני מסתפקת בחוות הדעת הזאת.

רחל עזריה (כולנו):

באופן לגמרי מפתיע.

שלמה פסקוס:

אני אסביר איזושהי שונות בין הסעיף הקיים

בחוק ברמה המקצועית. כאשר אנחנו מדברים

על מפעל תעשייתי, המהות של מה שאתה יכול

לשים קריטריונים די פשוטה ורוחבית לכל

המפעלים וזה השקעות הון. השקעות הון,

נכסים פיזיים. כאשר אתה מדבר על חברות

טכנולוגיה, יש שונות מאוד גדולה מה אופי

החברה ומה היא יודעת להביא לישראל. יש

חברות שיודעות להביא טכנולוגיה ייחודית,

יש חברות שיודעות להביא סוגי עובדים

ייחודיים וכדומה. לכן, פה לשים

קריטריונים מובנים יהיה מאוד קשה לעבוד

אתם.

היו"ר משה גפני:

תודה רבה. אסי מסינג, בבקשה.

אסי מסינג:

כמו שאמרתי קודם לכן שגית, התייחסנו לזה

גם קודם לכן.

היו"ר משה גפני:

בבקשה, אם אתה יכול לחזור ולחדד עכשיו.

אסי מסינג:

גם אני התייחסתי לזה. אמרתי שוב שגם בחוות

הדעת של אבי ליכט, שנמסרה לחברת הכנסת

גלאון יש התייחסות לכך שיש שני מודלים

קיימים. המודל הראשון שבו הייתה הבניית

שיקול הדעת ונקבעו בו קריטריונים, וכאן

מוצע להותיר את שיקול הדעת באופן מלא

יותר בידי המנהלים. הדבר מעורר קשיים

ואולם ניתן לרסק את הסעיף הזה ולהותיר

לשלושה מנהלים שיבחנו את התרומה

המשמעותית, כמו ששלמה פסקוס ציין בדבריו

קודם לכן. במקרים הללו יש שונות גדולה

ובחינה של התרומה המהותית של אותן חברות

שמבקשים להביא ולכן אפשר להותיר את הסעיף

המוצע על כנו. אני חושב שאבי ליכט לא אמר

במסגרת חוות דעתו, וגם שרית ציינה את זה,

שיש מניעה לחוקק את הסעיף הזה כמו שהוא

מוצע.

היו"ר משה גפני:

תודה רבה.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

אין מניעה לחוקק חוקים רעים. אין חוק

שפוסל.

היו"ר משה גפני:

תודה. מי קורא את הסעיף הזה?

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

אפשר לעשות התייעצות על הסעיף הזה?

זהבה גלאון (מרצ):

אני לא מבינה, גפני. אומרת היועצת המשפטית

של הוועדה – רשמתי כל מילה.

היו"ר משה גפני:

זהבה, הכול בסדר. אני שמעתי אותה, תאמיני

לי, בקשב רב.

זהבה גלאון (מרצ):

ומה אתה עושה עם מה שנאמר?

היו"ר משה גפני:

קודם כל אני מבקש שיקריאו. רק שתדעו,

אנחנו נקרא את הסעיף הזה, נצביע על

הסתייגויות ולאחר מכן אני אעשה הפסקה של

כמה דקות כדי לראות מה אני עושה אתו.

זהבה גלאון (מרצ):

איזה הסתייגויות? לסעיף הזה או בכלל?

היו"ר משה גפני:

לא, כל ההסתייגויות.

זהבה גלאון (מרצ):

יש לי לפחות שעה ומשהו של הסתייגויות

לסעיפים. אז יש לך הרבה זמן הפסקה

להתייעץ.

אחמד טיבי:

תודה, זהבה.

צביקה לייבוביץ:

אני מרשות המסים ואני רוצה לחדד רק דבר

אחד. מכיוון שמדובר בתקופה שבה אנחנו

נמדדים מול העולם, הן מבחינת שהחוק הזה

יעמוד בכללים הבין-לאומיים ומנגד אנחנו

גם בתחרות מול מדינות אחרות בעולם,

החברות יושבות עכשיו וצריכות לקבל החלטה.

הזמן פה הוא לא רב. לכן, התניית

קריטריונים, נכון שזה יכול לתת איזושהי

בהירות, אבל מצד שני זה גם יכול לסנדל או

לקבע משהו שלוחות הזמנים עד לתיקונו

יביאו לקבלת החלטות שיהיו נגד המדינה.

היו"ר משה גפני:

תודה רבה.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

מצד שני, זה יאפשר אולי לקבל החלטות - - -

היו"ר משה גפני:

תודה רבה. מי קורא? בבקשה. תקרא ולאחר מכן

ההסתייגויות.

שגית אפיק:

אתם לא מכניסים קריטריונים לסעיף? זאת

אומרת, הסעיף הוקרא בנוסחו?

שלמה פסקוס:

הוא לא הוקרא. הוא יוקרא עכשיו בנוסחו,

למעט פסקה אחת.

שגית אפיק:

אז אתם לא מוסיפים קריטריונים למרות שגם

עמדת משרד המשפטים הייתה להוסיף. גם את זה

לא. רק לוודא.

זהבה גלאון (מרצ):

אני רוצה להבין. המשנה ליועץ כותב עמדה,

אתם יושבים כאן, מצפצפים על העמדה שלו.

אני מודה שעוד לא ראיתי. אתמול חשבתי

שראיתי הכול, אבל היום אני מודה שכל מה

שחשבתי שראיתי, לא ראיתי.

איתן ברושי (המחנה הציוני):

הם גם מצפצפים על שרגא ברוש. הם יודעים

הכול.

קריאה

על התעשייה מצפצפים כבר שנים. עזוב.

איתן ברושי (המחנה הציוני):

שרגא לא יודע כלום, רק פקיד באוצר יודע.

רחל עזריה (כולנו):

אתה מזדהה אתו בגלל שמות המשפחה הדומים

שלכם? נו, באמת.

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני, לא סיימתי.

היו"ר משה גפני:

מי מקריא את זה?

זהבה גלאון (מרצ):

רגע, רגע, לפני שקוראים. תן לי, אתה נותן

לאחרים.

היו"ר משה גפני:

לא, אני לא נותן. לא. את יש לך הסתייגויות,

את תכף תגידי את זה.

זהבה גלאון (מרצ):

אבל אני רוצה לדבר על הייעוץ המשפטי. זאת

לא הסתייגות.

היו"ר משה גפני:

זהבה, כל-כך היית ברורה. תאמיני לי.

זהבה גלאון (מרצ):

כנראה שלא.

היו"ר משה גפני:

ברורה לגמרי.

רחל עזריה (כולנו):

זהבה, את תמיד ברורה.

איתן ברושי (המחנה הציוני):

מה החוצפה הזאת? הם יודעים הכול. כל מי

שהוא עוזר של כחלון יודע הכול?

זהבה גלאון (מרצ):

היועץ כותב שצריך קריטריונים ואתם

אומרים: לא מעניין אותנו מהקריטריונים,

אומרת שגית אפיק, היועצת המשפטית של

הוועדה שצריך קריטריונים, זה לא מעניין

אתכם?

היו"ר משה גפני:

זהבה, די. אני אתחיל לקרוא לסדר. אסי, רצית

להעיר הערה?

אסי מסינג:

הבהרתי שוב את מה שנאמר. אמרנו שקיימים

קשיים ואולם אין מניעה לחוקק את הסעיף

כמו שהוא. תכף שרית תציע תיקון נוסף,

שצריך להוסיף לסעיף עצמו. מכל מקום,

בוודאי שלא יובן שיש פה אמירות של צפצוף

על המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

זהבה גלאון (מרצ):

זה לא אמירות, זאת הפרקטיקה. אתם נורא

נחמדים באמירות, אבל זאת הפרקטיקה.

שרית ובר:

אני השמטתי בתחילת דבריי הקודמים שפער

נוסף בין הסעיף שנמצא היום בחוק לבין

הסעיף שמוצע כעת הוא שבסעיף הקיים, וזה גם

מתקשר לדברים שאמרה היועצת המשפטית של

הוועדה, המנהלים צריכים לתת החלטה בכתב

כשהם רוצים להעניק יציבות. גם את ההחלטה

הזו אין בסעיף שהוצע.

היו"ר משה גפני:

תודה רבה. טוב שיש ועדה.

גיא גולדמן:

51 ל"א – תקופת הזכאות להטבות –

"א. מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד שהתקיימו

לגביו כל אלה, יהיה זכאי להטבות המס כאמור

בסימן זה לתקופה אשר לא תפחת מעשר שנים,

החל מהשנה בה ניתן אישור המנהלים, כאמור

בפסקה 2.

(1). החברה רכשה נכס בלתי מוחשי מוטב מחברה

תושבת חוץ בסכום העולה על 500 מיליון שקלים

חדשים.

(2) המנהלים אישרו כי המפעל יתרום תרומה

מהותית לפעילות הכלכלית בישראל ויש בו

כדי לקדם יעדים לאומיים במשק המדינה."

את פסקה (3) אנחנו מבקשים להוריד ולכן פסקה

(4) תהיה (3).

(3) "מצאו המנהלים כי פעילות המפעל והישגיו

אינם תואמים את התנאים, כאמור בסעיף זה,

רשאים הם לקבוע כי האישור בטל.

(4) קביעה כאמור בפסקה (3) תיעשה בהחלטה

מנומקת בכתב לאחר שניתנה לחברה בעלת

המפעל הזדמנות סבירה לטעון את טענותיה."

זהבה גלאון (מרצ):

אני רוצה להגיש הסתייגות, אדוני, לסעיף

הזה. גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה

לסעיף הזה להגיש הסתייגויות.

קריאה:

אדוני, אני מבקש רק להבהיר שאישור

המנהלים כאמור בפסקה (2) יהיה בהחלטה

מנומקת בכתב, כמו שהעירה שרית.

היו"ר משה גפני:

להוסיף את זה בחוק. בסדר.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

שאם תהיה שגיאה, שהיא תהיה לדיראון עולם.

שגית אפיק:

מה עם הקריטריונים?

היו"ר משה גפני:

קריטריונים אפשר? תחשבו אולי בכל זאת

אפשר לשים קריטריונים. זה היה מקל עלינו

פה מאוד. זהבה, כל ההסתייגויות.

זהבה גלאון (מרצ):

אחר-כך נמשיך. עכשיו אנחנו רק על הסעיף

הזה. יש לנו פה גם החלטות אסטרטגיות על

הסעיף הזה ועכשיו אנחנו עושים אותן, תוך

כדי תנועה. רק על הסעיף הזה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להגיש שלוש

הסתייגויות וההסתייגויות שלי הן

ההסתייגויות שקראה עכשיו היועצת המשפטית

של הוועדה, שגית אפיק.

היו"ר משה גפני:

רעיון טוב.

זהבה גלאון (מרצ):

גם אני חושבת. יש לי את זה לפעמים.

היו"ר משה גפני:

אבל אם נצביע נגד?

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני, אתה צריך לקחת את זה בחשבון. אדוני,

ההסתייגות הראשונה היא כדלהלן: מדובר

בסעיף עוקף כנסת. סעיף היציבות הוא סעיף

עוקף כנסת, שייסגר בין חדרי שלושה

מנכ"לים, בין חדרים אפופי עשן של שלושה

מנכ"לים – זאת תוספת שלי. לא תהיה בו

שקיפות.

היו"ר משה גפני:

אני מצביע על ההסתייגות שלך עכשיו וזה

יהיה חמור פה מאוד, ההצבעות.

זהבה גלאון (מרצ):

הסתייגות שנייה היא העדר קריטריונים

בסעיף היציבות. כפי שהצביע על כך גם אבי

ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והוסיפה

שגית אפיק. שיקול הדעת פתוח לחלוטין

ובהעדר פיקוח זה מחמיר את הבעיה.

הסתייגות שלישית היא סוגיית היציבות.

אנחנו מוחים על זה שסוגיית היציבות, נאמר

שהיא כבר נחקקה פעם אחת, מכיוון שזה היה

בשעתה רק על אינטל והיו קריטריונים

ברורים. הדבר הרביעי, שהקריטריונים לא

מנוסחים. הדבר החמישי שאנחנו חוששים

שנאמר כאן שהכנסת תוכל לבטל. זו אמירה

פורמלית.

היו"ר משה גפני:

אפשר להצביע על כל ההסתייגויות האלה יחד?

זהבה גלאון (מרצ):

לא, אחת אחת. כל האופוזיציה מצטרפת לזה.

טוענים שהכנסת תוכל לבטל את זה, וזה טיעון

פורמלי. אדוני, ההסתייגות החמישית היא

הטענה שהכנסת תוכל לבטל את החקיקה הזו

היא טענה פורמלית. יהיה קשה לכנסת לעשות

את זה. יהיה לזה השלכות כואבות על

המוניטין של ישראל.

היו"ר משה גפני:

זה בשם כל האופוזיציה?

זהבה גלאון (מרצ):

בשם כל האופוזיציה. ההסתייגות האחרונה,

השישית, היא שאנחנו צריכים קריטריונים

אחרת זה יהיה פתח לאי סדרים ולשחיתות.

תודה, אדוני, בסוגיה הזאת.

שלומית ארליך:

אנחנו עוברים לסעיף הדיווח ונקרא אותו.

זה נמצא אצלכם בנוסח בעמ' 18 – חובת דיווח.

בעצם זאת ההצעה של חבר הכנסת מיקי לוי,

שנוסחה ותאמר ששר האוצר יגיש לוועדת

הכספים אחת לשנה דיווח בנושאים הבאים:

1. מספר המפעלים שפנו לקבלת הטבות לפי

סעיפים 51 כ"א ו-51 כ"א(א) בשנת המס החולפת.

2. מספר המפעלים שהמנהלים החליטו להעניק

להם הטבות לפי סעיפים 51 כ"א ו-51 כ"א(א) בשנת

המס החולפת.

3. אומדן התועלת המשקית הצפויה מהמפעלים

שהמנהלים החליטו להעניק להם הטבות, לפי

סעיפים 51 כ"א ו-51 כ"א(א).

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני, באמת פה אין קואליציה-אופוזיציה.

זה לטובת הציבור וועדת הכספים, שתהיה לנו

שקיפות ולקבל דיווח על המהלכים האלה

שעשינו.

שלומית ארליך:

לגבי סעיף ההשגה, בעמ' 3, ניסחנו את הבקשה

של יושב-ראש הוועדה משה גפני לנסח את סעיף

ההשגה כך שבסעיף קטן (ב) ניסחנו שההשגה

תוגש לוועדת השגה, שימנו השרים, אשר תדון

בהשגה בהשתתפות מנהל הרשות. הוועדה תמנה

שישה חברים, מהם שניים לפחות יהיו נציגי

ציבור. מנהל הרשות וחברי מנהלת הרשות לא

יהיו חברים בוועדה.

(ג) ועדת ההשגה תדון בהשגה ותיתן את החלטת

המנומקת בכתב למשיג בתוך שמונה חודשים

ממועד הגשתה.

(ד) לא נתנה ועדת ההשגה את החלטתה על המשיג

במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), יראו

את ההשגה כהשגה שהתקבלה.

(ה) ועדת ההשגה תקבע את סדרי הדיון

ועבודתה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, ההשגות שהגשתי הן לא

אופוזיציה-קואליציה. הן לטובת הציבור

וועדת הכספים.

שלומית ארליך:

אנחנו עוברים להסתייגויות. לסעיף 83 פסקה

(4), קבוצת הרשימה המשותפת, מציעה בסעיף

קטן (ג) בפסקה (2), בסופה יבואו: "ובלבד שאלו

נובעות ממהלך העסקים הרגיל של המפעל".

היו"ר משה גפני:

מי בעד ההסתייגות ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

לאותו סעיף, חבר הכנסת עודד פורר - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני מסיר את ההסתייגות שלי.

שלומית ארליך:

קבוצת יש עתיד עדיין הגישו את ההסתייגות.

אחרי סעיף קטן (א) יבוא (א)(1). בסעיף קטן

(ג)(1)(ג), במקום 25% או יותר יבוא: 15% מהייצוא עבור השנה הראשונה, 18% עבור השנה השנייה,

21% עבור השנה השלישית ו-25% עבור השנה

הרביעית.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני יכול להסביר את ההסתייגות?

היו"ר משה גפני:

אתה רוצה להצביע?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני מבקש עוד לא להצביע. אני רוצה לדון

בזה.

היו"ר משה גפני:

בסדר. תמשיכי הלאה.

שלומית ארליך:

קבוצת המחנה הציוני מציעה: אחרי סעיף קטן

(א) יבוא: (א)(1). בסעיף קטן (ג)(1)(ג), במקום 14 יבוא שנה.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

בסעיף קטן (ב), אחרי "בסעיף קטן (ג)(2), יבוא:

במקום המיוצר, יבוא: או שהוא תוצר של

פסולת תעשייתית המיוצרים וכן".

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

לסעיף 83 פסקה 6, קבוצת הרשימה המשותפת

מציעה: אחרי: בחלק א' בתוספת השנייה,

יבואו: ביישובי המגזר הערבי והבדואי

כמשמעותם בפסקה 6 בחלק א' בתוספת השנייה.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

לחילופין, פסקה 6 תימחק.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

בתוספת השנייה, אחרי פרט 5 יבוא: 6, יישובי

המגזר הערבי והבדואי. בפסקה זו, יישובי

המגזר הערבי והבדואי אבו גוש, אום אל

פאחם, איכסל, אל קסום, אעבלין, בקה אל

גארבייה, בוסתן אל מרבייה, אל מכסור,

באסמה, - - - - ג'סר א זארקה, ג'ת, דיר אל אסאד, דיר חנא, זמר, זרזיר, חורא, טובא זנגריה,

טורעאן, טייבה, טירה, תמרה, יפיע, כבול,

כאוכב באבל - - - כפר יאסיף, כפר כנא, כפר

מנדא, כפר קאסם, כפר קרא, לקייה, מג'ד אל

כרום, מזרע, מעלב מעלייה, מעהד, נווה מדבר,

נחף, נצרת, סכנין, עג'ר, עילבון, ערערה,

ערערה בנגב, פורדיס, קלנסואה, רהט, ריינה,

שגב שלום, שפרעם ותל-שבע.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אדוני היושב-ראש, אני מבקש חוות דעת

משפטית האם זה חוקתי להכניס רשימת

יישובים קונקרטיים בחוק.

היו"ר משה גפני:

תשובה.

שגית אפיק:

מכיוון שישנו קריטריון אשר מגדיר את אזור

פיתוח א', הרשימה היא רק רשימה נלווית אשר

נובעת מאזור פיתוח א' ולכן התשובה היא כן.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אבל יש עוד יישובים באזורי פיתוח א'.

שגית אפיק:

- - -

היו"ר משה גפני:

מי בעד ההסתייגות ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

רביזיה ולקרוא את זה שוב בזמן הרביזיה.

שלומית ארליך:

סעיף 83(7) – קבוצת המחנה הציוני מציעה:

בסעיף קטן (ג)(1), בסופה יבוא: לגבי בעלי

זכויות המשלמים מס חברות בישראל.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

לסעיף 83(9), קבוצת מרצ מציעה: בסעיף קטן א(1), במקום 1 מיליארד יבוא: 1.25 מיליארד.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

זהבה גלאון (מרצ):

איזו הסתייגות היא קוראת? לא, לא, רגע.

איפה סיכמנו את זה? אני את ההסתייגויות

שלי רוצה לקרוא לאט ובנחת.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

ולנמק אותן.

זהבה גלאון (מרצ):

ולנמק אותן אחת-אחת.

היו"ר משה גפני:

תקראי, בבקשה.

זהבה גלאון (מרצ):

איך הגענו לזה שפתאום קוראים את

ההסתייגות שלנו?

היו"ר משה גפני:

תקראי. על חלק הצבענו כבר, אני לא חוזר.

שגית אפיק:

לא הצבענו על הסתייגויות של מרצ.

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני, לסעיף 83(9)(א)(1) – יימחק. בפסקה (1) –

במקום 1.5 מיליארד יבוא: 1.25 מיליארד. הצבעה.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

זהבה גלאון (מרצ):

סעיף 83(9)(א)(2) – יימחק, ובמקומו יבוא:

בפסקה 2 – במקום 20 מיליארד, יבוא: 15

מיליארד.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, היא קוראת את זה בקול

מונוטוני.

היו"ר משה גפני:

די, חבל על הזמן. בבקשה, זהבה.

זהבה גלאון (מרצ):

אני מוכנה להתדיינות הזאת אם יכניסו את

הקריטריונים לפסקת היציבות. יש לי כאן

עכשיו 18 הסתייגויות לסעיף הספציפי הזה.

ברצינות. אני לא מבקשת לבטל את סעיף פסקת

היציבות, כמו שהייתי רוצה, אבל אני חושבת

שיש כאן הבנה שמכיוון שהמשנה ליועץ וכל

היועצים המשפטיים, כולל היועצת המשפטית

של הוועדה, חושבים שחייבים לטפל לפחות

בסוגיית הקריטריונים, אם לא לבטל, אני

אבטל את ההסתייגויות ואתם תכניסו

קריטריונים.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

גם אנחנו נמשוך את ההסתייגויות שלנו.

מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):

זה מונע את ההתייעצות?

זהבה גלאון (מרצ):

לא מונע, מנו. לא מונע. אני אסיר את כל

ההסתייגויות לסעיף הספציפי הזה ונכניס

קריטריונים לפי הצעת היועצת המשפטית של

הוועדה.

היו"ר משה גפני:

לא, אם מכניסים קריטריונים אתם מסירים את

כל ההסתייגויות.

זהבה גלאון (מרצ):

לפרק הזה, לחוק הזה. אני חושבת שאפשר

להתקדם, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה יכול לתת לי דקה על ההסתייגות שלי

בינתיים?

היו"ר משה גפני:

בבקשה, עודד פורר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ההסתייגות שהגשתי – רשות המסים, חשוב לי

שתשמעו – על מנת לאפשר לעסקים קטנים

להיכנס לתחום של חוק עידוד השקעות הון

ולהפוך ליצואנים. הרף של ה-25% הוא רף שקשה

לכניסה. המשמעות של ההסתייגות היא ליצור

רף כניסה.

היו"ר משה גפני:

רבותי, לא להפריע. באמת, מה זה הדבר הזה?

חבר כנסת מדבר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כדי לייצר רף כניסה יותר נמוך, ומצד שני

לא לפתוח את זה לשוק פרוץ, מטרת ההסתייגות

היא לקבוע רף כניסה של 15%, בשנה השנייה

אותה חברה תצטרך להגיע ל-18% וכו' ולהראות

צמיחה בייצוא שלה עד ל-25% ואז היא נכנסת

לרף. כך נוכל להתיר ליותר חברות להיכנס

ולהפוך לחברות יצואניות.

מיקי לוי (יש עתיד):

הייתה גם הסתייגות שלי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הייתה הסתייגות גם של יש עתיד. אני כן

רוצה לשמוע את התגובה של רשות המסים.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

נשמע מאוד מאוד הגיוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

גם אני ביקשתי לעשות מדרג.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה נושא חשוב, חברים.

מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):

אם זה חשוב אז ראוי שיקשיבו לך, עודד.

היו"ר משה גפני:

רבותי, גברתי, התשובה שלילית, לצערי

הגדול.

זהבה גלאון (מרצ):

לי ניתנה תשובה שלילית?

היו"ר משה גפני:

כן.

זהבה גלאון (מרצ):

תעצור, אני ממשיכה בהסתייגויות.

היו"ר משה גפני:

רגע, הוא כבר היה בתחילת הדברים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני, בעניין שהצגתי אני רוצה לשמוע את

תגובת רשות המסים להצעה הזאת בקצרה.

היו"ר משה גפני:

בבקשה, מי משיב לעודד פורר?

צביקה לייבוביץ:

תנאי ייצוא הוא אחד מהתנאים לתחולת כל

חוק עידוד. כמובן, בשלב זה לא נוכל לקבל

באופן מידי את ההצעה הזאת שיש לה השלכות

רוחב. מנגד, בהחלט נשמח לשבת ולבחון את זה

גם מבחינה מקצועית ולראות אם זה הכלי

הנכון להשיג את אותה מטרה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני אומר לך מבחינתי, שאם העניין הזה

ייכנס למשא ומתן משותף מול רשות המסים,

יכול להיות שנביא את זה בעניין נפרד. זה

גם לא תכלית החוק, בסופו של דבר. לכן, אני

את ההסתייגות שלי מסיר. יש עתיד שיחליטו

האם הם רוצים להצביע עליה. אני אומר לכם,

בואו ניכנס למשא ומתן עם רשות המסים על

העניין הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני מקבל את המלצתו של חבר הכנסת פורר. גם

אני אסיר וניכנס למשא ומתן.

היו"ר משה גפני:

תודה. זהבה, בבקשה. רבותי, לא לעמוד, לא

לעמוד. אני מבקש. אפשר לא לעמוד, בבקשה?

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני, אני קוראת עכשיו את ההסתייגויות.

סעיף 3 – בסעיף 83(9)(ב)(2)(א), במקום "הגדולה

ב-100 מיליון שקלים חדשים לפחות" יבוא:

הגדולה ב-150 מיליון שקלים חדשים לפחות.

אפשר להצביע.

היו"ר משה גפני:

אבל איך אפשר להצביע אם אין רוב

לקואליציה?

זהבה גלאון (מרצ):

בוא נחזור לזה. תגמור את ההפסקה שלך,

נחזור ואז אני אקרא את ההסתייגויות. כולם

התקזזו או יצאו. קח את ההפסקה ואני אמשיך

אחר-כך.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

אנחנו עוברים להסתייגויות של קבוצת

המחנה הציוני לאותו סעיף, 83(9). בסעיף קטן

(א)(3), אחרי "המפעל המועדף", יבוא: ברמת

הפליטות שלו לסביבה בכלל וברמת הפליטות

שלו של גזי החממה.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

עדיין לאותו סעיף, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

(א)(1): בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה 1, יבוא: 1(א), השקעה בהליכים של התייעלות אנרגטית או

בהחלפת ציוד, מתקני ייצור, קווי הולכה

מחו"ל, אחסון ומתקני טיפול בפליטות, הוצאה

ושפכים להפחתת פליטות המפעל לסביבה

ובכלל זה פליטות גזי חממה בהיקף של 10

מיליון שקלים.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

הסתייגות נוספת של המחנה הציוני לאותו

סעיף. בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (2), יבוא: (3)

ההשקעה בו צפויה לצמצם את הפגיעות

הסביבתיות והבריאותיות בישראל, הנגרמות

כתוצאה מפעילות תעשייתית.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

אנחנו עוברים לסעיף 83(11). חברת הכנסת

גלאון, ההסתייגויות שלך.

זהבה גלאון (מרצ):

כן, אדוני. בסעיף 83 (11)(א), במקום "חלק מהותי

מסכום ההשקעה הנדרשת" יבוא: 75% מסכום

ההשקעה הנדרשת. אפשר להצביע.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

זהבה גלאון (מרצ):

בסעיף 83(11)(א), במקום: "לא מאוחרת משלוש

שנים לאחר השלמת ההשקעה", יבוא: לא מאוחרת

משנתיים לאחר השלמת העסקה.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

יש לנו הסתייגויות לסעיף 83(13), של חבר

הכנסת איתן ברושי, שמציע שבסעיף 51 כ"ד

המוצע בהגדרה, מפעל טכנולוגי מועדף בסעיף

קטן (1), במקום "בשיעור של 7%" יבוא: בשיעור

של 3%.

היו"ר משה גפני:

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

היו"ר משה גפני:

ההסתייגות לא התקבלה.

שלומית ארליך:

יש לנו הסתייגות נוספת לאותו סעיף של חבר

הכנסת עודד פורר. אנחנו נדלג עליה.

יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת יואב קיש.

יואב קיש (הליכוד):

אני פה. אני מבקש לקרוא את ההסתייגות. אני

רוצה לשמוע, אני לא זוכר.

שלומית ארליך:

ההסתייגות של חבר הכנסת יואב קיש – בסעיף

51 כ"ד המוצע, בהגדרה "הכנסה טכנולוגית",

בפסקה 7(ב), בסופה יבוא: לעניין זה, הכנסה

מנכס לא מוחשי המשמש לשיווק שאינו נכס לא

מוחשי מוטב, כפי שיקבע שר האוצר באישור

ועדת הכספים של הכנסת עד ליום 1 בינואר 2017.

יואב קיש (הליכוד):

יש פה שני דברים: לגבי תאריך התחולה

הגדרנו. הדבר השני הוא משהו שהיה לי לאורך

הרבה זמן עם רשות המסים, שההגדרות שלהן

למה מוכר ומזכה מאוד ערטילאיות ולפעמים,

בניגוד לפרשנות שלנו פה, חברי הכנסת, הם

הופכים את זה לפרשנות מחמירה.

היו"ר משה גפני:

אתה מצביע להצביע על זה?

יואב קיש (הליכוד):

אני מציע ששר האוצר יסביר בדיוק מה מזכה

ומה לא, ולא נהיה במקומות שהחברות יריבו.

היו"ר משה גפני:

מה אתה מציע לעשות עכשיו?

יואב קיש (הליכוד):

אני לא החלטתי בשביל שר האוצר, אבל ששר

האוצר יפרט בתקנות בצורה מסודרת. אני

רוצה את התקנות האלה, אבל אני לא רוצה שזה

יידחה ואז רשות המסים מחליטה אם היא רוצה

או לא רוצה. אם ב-31 במרס יופיע באותה פסקה

שגם התקנות לגבי העניינים שמדוברים שם

יופיעו, אין לי בעיה.

קריאה:

איזה עניינים בדיוק?

יואב קיש (הליכוד):

כתוב, תקראי לו את הסעיף.

שלומית ארליך:

"לעניין הכנסה מנכס לא מוחשי המשמש

לשיווק, שאינו נכס לא מוחשי מוטב, כפי

שיקבע שר האוצר."

יואב קיש (הליכוד):

זאת בדיוק הבעיה. זה IP בסדר? נכס לא מוחשי

זה IP. אם אפשר לדחות את זה אני מוכן

להתייעץ על זה. חבר הכנסת גפני, אם רוצים

להתייעץ אני מוכן להתייעץ על זה.

היו"ר משה גפני:

טוב, הלאה.

שלומית ארליך:

יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת מיקי זוהר.

היו"ר משה גפני:

הוא לא פה. הלאה.

שלומית ארליך:

חברת הכנסת גלאון.

היו"ר משה גפני:

בבקשה.

שלמה פסקוס:

לגבי הסתייגותו של חבר הכנסת קיש, אנחנו

נקיים התייעצות בזמן ההפסקה.

היו"ר משה גפני:

בבקשה, זהבה.

זהבה גלאון (מרצ):

אחרי סעיף קטן (13), 51 כ"ה(2) יבוא: 3. על אף

האמור בסימן ב(3) לחוק זה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]