פרוטוקול מספר 130, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 29/10/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 130

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, י"ד בחשון התשפ"ד (29 באוקטובר 2023), שעה 10:00

סדר היום:

<< הצח >> החלק שפוצל – הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות, התשפ"ד-2023 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

זאב אלקין

ארז מלול

ניסים ואטורי

חוה אתי עטייה

נאור שירי

חברי הכנסת:

אופיר כץ

ירון לוי

איתן גינזבורג

מוזמנים:

שר הפנים משה ארבל

עו"ד רון אלמוג

–

ממונה בכיר, משרד הפנים

ריאן גאנם

–

מפקח ארצי, משרד הפנים

נתן אלנתן

–

יושב-ראש מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

עמי ברקוביץ'

–

המחלקה למשפט ציבורי וחוקתי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עילם שניר

–

רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

טל ישראלי

–

רפרנטית שלטון מקומי באג"ת, משרד האוצר

מירה סלומון

–

ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

נצ"מ דוד שריקר

–

פרויקטור בחירות מ"י, המשרד לביטחון לאומי

נתן אלבז

–

ראש מטה התכנון הלאומי

יואל הדר

–

יועמ"ש למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

חנה רותם

–

מנהלת האגף לביקורת בחירות ומימון בחירות, משרד מבקר המדינה יוסף פולסקי

–

המוסד לביטוח לאומי

ורד בכר

–

מנהלת מחלקת ניכויים, חטיבת שומה וביקורת, רשות המיסים עו"ד איתן הברמן

–

יועץ משפטי, נציגי המפלגות

עו"ד עדי סדינסקי-לוי

–

עורך דין של מועמדים, מתמודדים

אורי אברהם בוסקילה

–

יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה רכס הכרמל

רחל הר-זהב

–

מתמודדת בסיעת לב, מספר 2 בסיעה

יפעת נדב

–

מועמדת ברשימה, מתמודדים

עו"ד דוד למלמו אבבה

–

עובד ציבור, מתמודדים

רועי חוג'ה

–

חבר ברשימה, מתמודדים

אריאל בידר

–

מתמודד, מתמודדים

שלומי ירוחם

–

מועמד לראשות עיריית מעלה אדומים, מתמודדים

מנחם שפירא

–

מנהל מחלקה מוניציפלית, דגל התורה

משתתפים באמצעים מקוונים:

שקד כסלו

–

יועצת משפטית, משרד האוצר

לביא גוטקינד

–

מועמד לראשות עיריית באר שבע, ראש רשימת מפלגת האבות שרון מאירוביץ'

–

עו"ד, מתמודדים

עידית אריאל

–

עו"ד, מועמדת

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

גלעד קרן – סגן יועמ"ש

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

דניאלה קאולי – איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> החלק שפוצל – הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות, התשפ"ד-2023, מ/1657 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב, אני פותח בזאת את ישיבת הוועדה. על סדר היום, הצעת חוק, החלק שפוצל מהצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, בהשתתפות שר הפנים. אנחנו גם זימנו את כבוד השופטת פרוקצ'יה, יושבת ראש הוועדה הציבורית לעניין יחידת המימון, אני מודה לך על ההשתתפות.

הישיבה הזאת היא ישיבה שלישית או רביעית, קשה כבר לספור כי היו לנו הרבה ישיבות מאחורי הקלעים בעניין הזה כדי להגיע אל כל הנושאים ולהקיף אותם. כך גם הערות של הציבור, הערות של פורומים כאלה ואחרים, הערות של חברי הכנסת.

בישיבה אמור להשתתף גם שר הפנים שיגיע ברבע השעה הקרובה אם אני מבין נכון. אני אומר שוב את סדר הדברים שהיה ומה שיהיה בעזרת השם. אנחנו קיבלנו הצעת חוק, שלום עליכם.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

שלום, מתנצל על האיחור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זו הזדמנות לאחל לך בהצלחה הלאה ושתמשיך להיות עירני בכל נושא שקשור לנושא כאן.

אנחנו בהידברות מול השר והצוות שלו גם ברמת התכנון, גם ברמת הצוות המשפטי, שעו"ד רון אלמוג מוביל אותו כאן. כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה אנחנו קיבלנו מיידית את הצעת החוק. היא דיברה על התהליך, על הדבר המרכזי. הממשלה באה ואמרה חייבים לדחות את הבחירות ואנחנו לא הסתפקנו בלדון בזה, להצביע ולהמשיך הלאה, אלא בחנו מה ההשלכות האפשריות. מכל הצדדים נאמרו פה הרבה דברים והצעת חוק שהתחילה בחצי עמוד הפכה להיות עשרה עמודים ואני חושב שאין מילה אחת מיותרת בנוסח שנשלח לכולם כבר בסוף השבוע ואנחנו נדון בו היום.

אנחנו נציג שתי תוספות קטנות. אני רואה חשיבות רבה בהליך הזה כי בסוף ההשלכות הן גדולות. הרצון שלנו שאותו הליך – אם בעזרת השם נצליח להגיע איתו לתאריכים שעליהם כן הצבענו כבר כי החוק פוצל לעוד שלושה חודשים וארבעה חודשים – ואם זה ייעשה בצורה המיטבית כמו שהליך דמוקרטי צריך להיעשות ככל הניתן מבלי לפגוע במועמדים, במפלגות, באנשים שעד לפני כמה זמן זה היה קרב חייהם הפוליטי או הציבורי, היום יש לנו קרבות נוספים. אבל אי אפשר לוותר על ההליך הזה. הוא צריך להיות הכי מהיר שהוא יוכל להיות, בתקווה שבאמת נוכל.

עד כה בהליך, הקפאנו את כל מה שעבר בשלביות, כולל הגשת רשימות, פתיחת ספר בוחרים וכדומה, אנחנו מקפיאים אותו ודוחים אותו לעוד שלושה או ארבעה חודשים. אם, חלילה, נגיע למצב אחר שבו גם בתאריכים האלה זה לא יוכל להיות, אז אנחנו נהיה כבר בתסריט אחר, שבו ידברו על בחירות חדשות לגמרי, עם כל המשמעויות של זה. בואו נקווה שזה לא יקרה ולו רק כדי שנוכל לסיים את הלחימה הזאת בניצחון בתקופה הקרובה ולא נצטרך לגרור הרבה זמן. יש לזה השלכות גדולות על המשק וגם על נושא הבחירות.

כבר ניגש לנוסח שמופיע אצלכם, ותכף אבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לתת לנו תקציר קטן, לאחר מכן. אנחנו שמנו את כל התיקונים שעמדו לנגד עינינו, שלום אדוני יו"ר הקואליציה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

בוקר טוב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את כל התיקונים שהיו לנגד עינינו שהיה צריך לתקן, טיפלנו במינימום הנדרש לכל נושא ונושא ואנחנו בשאיפה לסיים היום את החלק הזה כדי שנוכל מחר או מוחרתיים, לכל המאוחר, לאשר במליאה את כל חוק הבחירות המלא, את כל הנוסח שמופיע כאן בכפוף לדיון הזה.

אחת הסיבות שבגללן ביקשתי מהשר להשתתף, היא שהצעת החוק שאנחנו מטפלים בה כרגע תקפה בעצם על כלל מדינת ישראל, אבל בתוך מדינת ישראל יש מספר יישובים במועצות אזוריות כאלה ואחרות, שאנחנו יודעים שכמעט אין סיכוי לעשות שם בחירות. או כי זה הרצון שלהם או בגלל המציאות. לא הוספנו את זה כרגע בגוף החקיקה וכן ביקשתי מהשר לתת לנו את התייחסותו לעניין הזה, במיוחד בנושא הוודאות באותו העניין. כי גם אותם מקומות שכרגע לא חושבים על בחירות, גם הם יצטרכו לדעת, כי כרגע זה נמצא באוויר. אז נרצה לדעת מהשר גם על תאריך מסוים שבו הממשלה תודיע באילו רשויות הם הגיעו למסקנה שלא יהיו בחירות בכל מקרה. ועם ההחלטה הזו תצטרך לבוא חקיקה מתאימה בעניין הזה, כי שם הסיפור של הפיצויים ויכולות להיות בעיות רבות. אז נבקש מהשר כדי לא לעכב מדי נתחיל בנושא הזה.

נושא נוסף שלא מופיע כרגע בחקיקה, ויכול להיות שטוב שלא מופיע בחקיקה כי אלה דברים יותר בעייתיים בחקיקה ראשית, זה הנושא של תפקוד העיריות בתקופה הזאת של מערכת בחירות שמתארכת. השלכה אחת זה נושא ועדות תכנון ובנייה.

גם בהנחה שהבחירות יהיו בעוד שלושה חודשים, אנחנו לא רוצים להתעורר בעוד חצי שנה אחרי תקופה כה ארוכה של הקפאה של ועדות תכנון, שהמשמעות שלה היא החרפה משמעותית מאוד של משבר הדיור שהיינו עסוקים בו מאוד עד לפני חודש אבל היום אנחנו לא עסוקים בו, אבל אנחנו לא רוצים לבוא, כשיש תוכניות גם ממשלתיות, גם של מנהל מקרקעי ישראל, גם מקומיות, שיכולות להיות קשורות לממ"דים או דברים מהסוג הזה, שזה גם עניין של ביטחון ובטיחות, או תוכניות שאמורות להמשיך את גלגלי התכנון כדי שנוכל להגיע גם לביצוע. הרי אם ניקח לדוגמה משהו שנמצא לפני פרסום או התנגדויות, אנחנו כרגע עוצרים, לא כרגע, יש כבר עצירה לפני חודשיים-שלושה, כשחשבו שהבחירות יהיו בזמן, עכשיו אנחנו מוסיפים עוד חודשים-שלושה-ארבעה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ההצעה של עכשיו של הממשלה לדחות את כל המועדים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש גם הצעה שמתגלגלת כרגע, תסקיר חוק שביקשנו לפצל אותו, אדוני השר, שהחלק של תכנון ובנייה יידון כאן ולא יחד עם רשות המיסים וכל הדברים האלה, הוא נושא ספציפי לחלוטין. יש לנו אחריות. בעזרת השם, נהיה גם אחרי המלחמה ונהיה בטוב. אנחנו לא יכולים ליפול למשבר דיור מטורף שיבוא בעקבות הקפאה, שאי אפשר להתקדם איתה.

לכן אנחנו בשיח עם משרד המשפטים ומשרד הפנים וכמובן מינהל התכנון על זרועותיו וביקשנו להגיע לאיזושהי נוסחה. אני מקווה שלא תצטרך להיות בחוק, אבל הבהרות ברורות מה מותר ומה אסור. בדברים שאינם דחופים בתכנון ובנייה לא צריכים לדון עכשיו. דברים שיש חשש, אולי הם באים רק בגלל מערכת בחירות, אנחנו צריכים להתייחס אליהם כמו מערכת בחירות אבל מצד שני לא לעצור את התכנון במדינת ישראל, כי תכנון הוא תולדה בסוף של בנייה, ובשני הנושאים הללו אשמח לשמוע אותך השר, כאשר גם קבענו ישיבה מאוד מורחבת מחר עם משרד המשפטים, עם הצוות שלך, לאחר שישבו היום, כך הודיעו לנו סגנית היועצת המשפטית לממשלה, שהם ישבו היום עם כל היועצים המשפטיים של הרשויות המקומיות והנציגות שלהם ומחר ננסה לבנות משהו.

אם לא נהיה שבעי רצון מההנחיות שאנחנו מבינים ונצטרך, נעשה זאת בחקיקה. אני מעדיף שלא אבל אם אצטרך אנחנו כאן ונעשה את זה בחקיקה עצמה. בבקשה אדוני.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

תודה רבה, מכובדי יו"ד הוועדה, חבריי חברי הכנסת, כבוד השופטת בדימוס פרוקצ'יה, יו"ר הקואליציה, מכובדיי כולם. למרות אילוצי לו"ז כל כך עמוסים, אני רואה חשיבות מאוד-מאוד רבה להופיע כאן בוועדת הפנים וזו לא פעם ראשונה מתחילת המלחמה.

אפתח בהלל ושבח ליו"ר הוועדה שיודע לייצר קונצנזוס רחב בקבלת ההחלטות, להביא החלטות בהסכמה רחבה של קואליציה ואופוזיציה. יש כאן חשיבות רבה מאוד, במיוחד בתקופה הזו, ללגיטימיות ההחלטות ולנכונות ההחלטות כאשר מייצרים קונצנזוס, זה לא קל, זה שעות רבות מחוץ לחדר הוועדה והרבה מאוד סבלנות. ואין לי ספק שהתבונה שלך, אדוני היושב-ראש מביאה באמת לתוצאה מאוד טובה, להחלטות שמתקבלות כאן בוועדה. השכל לא נמצא רק בממשלה. ולכן אני חושב שיש חשיבות רבה מאוד לעבודת הכנסת.

אנחנו בצוק העיתים ובעומסים שיש על כתפינו הבאנו לכאן חוק רזה מאוד, נקודתי מאוד, שמתייחס אך ורק לסוגיית התאריכים והשארנו לכנסת את היכולת לנהל כאן דיאלוג אמיתי פרלמנטרי ולהביא באמת החלטות טובות ונכונות. על זה אני מברך אותך כמובן.

בסוגיית הארכת מועדי הבחירות ברשויות ספציפיות, לאו דווקא במועצות אזוריות, בשבוע שעבר ביקרתי גם במטולה – העיר שם מפונה לחלוטין בצו של משרד הביטחון, אין לנו עדיין הערכה עד מתי זה – כנ"ל בעוטף עזה, מועצה אזורית שער הנגב, אשכול ועוד. פניתי לראש המל"ל בכדי שיכין בסמך, בשלב הראשון יכול מבחינתי להיות חסוי לאחר מכן אם יראו צורך לפרסם אותו לגבי הערכות שלהם לתקופת השיקום של חבל התקומה ולתקופת הימשכות הלחימה. זה כרגע בהליכי עבודה, אני אמור לקבל מסמך כזה. הגעתי לכאן גם כדי להתחייב לוועדה. אנחנו חייבים לייצר ודאות בהליכים כאלה. אי אפשר להשאיר בעמימות כה רבה תהליכים כה מורכבים וחשובים. הדדליין מבחינתי הוא עד 45 ימים לפני מועד הבחירות שנבחר כעת בחקיקה. המועד המאוחר, זאת אומרת 30 בינואר. עד 45 ימים לפני 30 בינואר, קרי 15 בדצמבר.

עד ליום 15 בדצמבר אני אתייצב בפני הכנסת ואציג לכנסת את המדיניות בנוגע להארכת מועדי הבחירות ברשויות ספציפיות. עד 45 ימים זה יכול להיות גם לפני. זה בכפוף לאותה עבודת מטה שתתבצע מקצועית. כי אני רוצה לייצר להם את הוודאות.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני מבין, אתה צודק בוודאות, אבל זה מאוד מאוחר עד 45 יום לפני.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

עד 45 יום לפני.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אתן תכף לשאול.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

בסופו של דבר קבלת ההחלטות בנושא הזה של רשויות ספציפיות יכולה להיעשות גם באמצעות צו של שר הפנים ולאו דווקא באמצעות חקיקה - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מועמדים שעכשיו ישפיעו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, יש פה טעות. אני מבקש חברי הכנסת, אני אתן לכם לדבר.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אחד, אני לא רבים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מדבר עכשיו אל כולם.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

אני אשיב גם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתקן אותך על משהו שאמרת עכשיו בנושא הצו. יש היום בחוק, סעיף 5 לחוק הבחירות, אפשרות לשר גם בלי מלחמה אלא רק נסיבות מיוחדות וכדומה. חשבנו כל הזמן שנוכל להשתמש רק בצו הזה אבל הבעיה היא ששם הסמכות לדחות היא לתקופה סגורה. אתה חייב לנקוב תאריך. ולכן לדעתי תהיה חייב לבוא הודעה שלך עם חקיקה נלווית.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

לא, אני לא רואה בזה דרך המלך כמובן, כפי שראיתם כאן פניתי לכנסת עם החקיקה הזו בכוונה לתאם מועד מוסכם בחקיקה מתוך הבנה של החשיבות הגדולה שההליך מקודש מבחינתי. הליך דמוקרטי לא צריך להיעשות באמצעות החלטה מנהלית. אבל גם שיקול דעת של החלטה מנהלית וגם הבאת חקיקה לכנסת צריך להיעשות על ידי קבלת החלטות במסד נתונים שמאפשר שההחלטה תעמוד בהיגיון ובסבירות, אם מותר לומר עדיין סבירות.

ולכן המטרה המרכזית של ההחלטה ושל המועד שאותו נקבתי שהוא מועד אחרון, אני אעדיף שהוא יהיה קודם, זה כדי לייצר מסד נתונים מקצועי אל מול גורמי המקצוע, שמי שאמור לתכלל אותם זה המועצה לביטחון לאומי, המל"ל, שיגבשו המלצה מקצועית בסוגיה הזו. מיד כשהיא תתקבל, אני לא מתכוון לדחות את זה, מיד כשהיא תתקבל, אני מתכוון להגיע לכאן לכנסת להציג בפני חברי הכנסת את אותה חוות דעת בתקווה שהיא לא תהיה חסויה, אז היא תהיה מפורסמת. אם לא, אז היושב-ראש מוסמך גם לעשות דיון חסוי.

ומיד לאחר מכן אנחנו יחד, קואליציה ואופוזיציה, נקבל החלטה מושכלת ביחס לרשויות מקומיות ספציפיות ומועצות מקומיות ספציפיות, לגבי מועד הבחירות העדכני שלהן. אני יודע בוודאות שישנן רשויות מקומיות שלא תוכלנה לעמוד במועד שנקבע בחוק ויצטרכו מועד מאוחר יותר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני ממליץ שיתחילו כבר עם צוות ייעודי לבנות את ההצעה בחלק לא רק השמי של אילו מקומות, שזה החלטה כללית יותר של מל"ל וכו', אלא גם מה ייעשה שם מבחינת ההליך עצמו. שיהיה כבר בישול של משהו.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

עמדת הלשכה המשפטית אצלנו, שהליך בחירות שנדחה למעלה מארבעה חודשים מחייב אותנו בפתיחת ספר הבוחרים ובהגשת מועמדות מחדש. לא יכול להיות שנמנע את הזכות לבחור מאותם בני 17 חדשים שהצטרפו וגם את הזכות להיבחר מבני 21. ולכן אני לוקח את זה בחשבון. אנחנו נכין עבודת מטה מסודרת ונבוא איתה עד התאריך שציינתי לכנסת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן אבל שנייה, אני אשלים אני אתן לך. אני דיברתי על החקיקה שמדברת לא על ההחלטה – זה ודאי שזה יקרה כשזה בחירות חדשות והכול – אלא מה קורה עם מה שהוגש, מה קורה עם המקדמות שניתנו, מה קורה עם כל הפרוצדורות שכרגע לא נגענו בהן בכוונה אבל ברור הרי שיהיו כמה מקומות כאלה. אז צריך לדעתי שתהיה חשיבה גם בקטגוריה הזאת.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

אז אני כבר מנחה את אנשי לשכתי שיחד עם גורמי מקצוע במשרד תשימו דגש על סוגיה הזו.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יהיו כמה סוגיות שנענה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הרבה סוגיות.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

אנחנו לא ניתן למי שבחר בהליך דמוקרטי והגיש מועמדות להיפגע מזה שהוא בחר להתמודד. אנחנו חייבים לתת להם מענים בנסיבות ובצוק העיתים, אנחנו לא בחרנו את דחיית הבחירות הזו, אנחנו צריכים לתת מענה. ואני מקווה מאוד שהמענים הללו יהיו מוסכמים על כלל חברי הכנסת מכלל סיעות הבית. גם מענים תקציביים, בסופו של דבר אין כאן מקום לפוליטיקה, יש כאן הליך דמוקרטי והליך דמוקרטי הוא מקודש, הליך דמוקרטי עולה כסף וצריך לדעת שגם בהליך דמוקרטי צריך להכניס את היד לכיס ולא לגרום לאנשים לחשוש לצאת להרפתקה ולהתמודד. כי האינטרס הציבורי הוא שאנשים ידעו שאם הם יצאו למערכה הזו והציגו את מועמדותם הם לא אמורים להיפגע מזה שהם בחרו להתמודד ולבקש להיבחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

דקה אחת. רצית להעיר משהו?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כן, בנושא זה דיברתי על ה-45 ימים, אני חושב שזה זמן מאוד קצר.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

אני מודע לזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע אני רוצה לענות לך.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בבקשה, תענה לי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש לך עוד משהו להוסיף על זה?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

יש לי עוד משהו. מלבד מסד הנתונים, שצריך לייצר וזה המל"ל אמון על זה, לגבי הוודאות או אי-הוודאות בנוגע לתחילת המערכה וסיומה והתפתחויות אחרות. יש מסד נתונים שצריך לעשות, לא רק בחבל תקומה. למשל מישהו שהוא מגויס והוא מועמד לראשות מועצה או עיר כלשהי, והוא נמצא חודשיים-חודשיים וחצי במילואים, זה פוגע אנושות ביכולת שלו לנהל - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבנתי אז אני אענה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני לא שאלתי עוד את השאלה. אני מבקש, זה בלי שאלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כולם הבינו את השאלה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לייצר מסד נתונים של מועמדים שנמצאים בצו 8 ולא יכולים לקיים מערכת בחירות – יש לזה השלכות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז אני אנסה לענות ואם אני לא אספק אותך בתשובה, תמשיך הלאה.

אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכרגע אף אחד לא מנהל בחירות. אני רואה את החיוכים והכול, אני מאוד מקווה שלא - - - חברים, נשחזר שנייה ואז תגיד לי מה אתה מציע.

יש לנו כמה תאריכים. יש לנו תאיך אחד שבו אנחנו עד 30 יום לפני הבחירות המתוכננות כרגע שזה 30 בינואר. אנחנו נצטרך לקבל הודעה או החלטה של ממשלה עד 30 יום. עד 30 יום לפני - - - לבוא ולהגיד האם הבחירות יהיו תוך שלושה חודשים, או ארבעה חודשים ודוחים בחודש.

כשהשר מדבר על 45 יום לפני כן, הוא מדבר על 15 יום לפני ההודעה הזו. אני בא ואומר יש הרבה קולות מחבל התקומה, לכאן ולכאן. יש מקומות שאנשים אומרים בטוח שלא יהיו בחירות, יש מקומות שאנשים אומרים שצריך לתת לשר הפנים את הזמן. אין לי בעיה להקדים את זה בעוד שבוע או עוד שבועיים, אבל יכול להיות שיהיו התפתחויות. אולי חבל ארץ אחר ייכנס לעניין, אם זה צפון או לא, ולכן קבענו עד 45 יום.

לבוא קודם ולקבל החלטות כאלה קודם באופן ברור, יש לזה יתרון. זה נותן גם איזשהו רוגע לאלה שמגויסים. אבל אנחנו חודש וחצי לפני המועד הראשון או חודשיים וחצי לפני המועד השני, יש לנו זמן וכלים. התייחסנו לזה גם בנושאים אחרים, מבחינתי מערכת הבחירות תתחיל באופן משמעותי באותם 45 יום לפני המועד הראשון, ואם נדע שזה נדחה לשני אז זה יידחה לשני.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

אני כמובן רוצה להתייחס לסוגיית המילואים. בחוק הקיים היום, מבלי שתיקנו את החוק, "חייל מילואים אשר שמו נכלל ברשימת בחירות לכנסת או לרשות מקומית לא ייקרא לשירות מילואים פעיל או להתייצבות, בתקופה שבין הגשת רשימת המועמדים לבין יום הבחירות".

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אבל אתה יודע שזה לא קיים. זה צו 8.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

הסוגיה של צו 8 נצטרך להידרש אליה גם כן.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתה הבנת? יש פה השלכות עצומות.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

אני מבין, לא מתעלם ממנה. נצטרך גם מול צה"ל לבדוק את הנושא. ולכן אני חושב שעד 45 ימים נדרשים כדי לייצר כאן עב מטה מסודרת. לשלוף זה הכי קל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אגב אדוני, נדמה לי שמה שקרא אדוני מתייחס לבחירות לכנסת.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

לא, גם לרשויות מקומיות לפי החלטות הצבא, אני אפנה ספציפית, קובץ הוראות הקריאה לשירות מילואים הק"א 31.8.2001 פרק ג סעיף 3(ו).

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל היו לנו פה כבר מועמדים שבאו במדים כי הם קיבלו צו 8.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא רוצה שייקבע שלא יהיה בחירות במקומות, ואחר כך על כל מקום שיגידו לך, חלק כן יגידו לך וגם חלק לא. לכן אם אתם במהלך גיבוש המסמך תראו שאתם יכולים קודם לבוא ולתת את הבהירות הזאת.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

הדבר הראשון שצריך זה להבין את גודל התופעה.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

זה בדיוק תפקידו של המל"ל, ביקשתי שהגורם המקצועי יבוא.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

צריך לדעת כמה חברי מועצה או מועמדים יש לך בצו 8.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

מלבד סוגיית המילואים, קודם כל אין לך איך לדעת, אם אתה פותח את ספר הבוחרים אין לך איך לדעת.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא, יש לך. אתה לוקח את מי שהגיש מועמדות.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

אם אתה מחליט להאריך יותר מארבעה חודשים למפרע - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כשעדיין לא פותחים את ספר הבוחרים, אותן רשויות שתחליטו שיהיה או שלא יהיה בהן?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא, יש לך היום אתה יודע מי הגיש מועמדות, יש לך רשימות, אתה לוקח את זה מצליב מול הצו 8 של צה"ל ויש לך את הקורלציה. זהו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בסדר גמור תודה רבה.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

בסוגיית הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. אני רואה חשיבות רבה מאוד לא להתיר לוועדות הבנייה להמשיך לעבוד, אלא להנחות אותן להמשיך לעבוד. כך ביקשתי גם מהייעוץ המשפטי לממשלה וגם ממטה התכנון.

המציאות שלפיה, לא מדברים על הארכה נוספת אלא על המועד הנוכחי שנקבע בחוק, עד שתורכב קואליציה לאחר הבחירות נמצא את עצמנו כשבעה חודשים עם ועדות תכנון ובנייה מקומיות משותקות באופן כזה שפוגע פגיעה אנושה במשבר דיור הולך ומתמשך, פוגע במשק, ברוכשי הדירות, בבעלי הדירות, שצריכים לפנות לרשות המקומית ולקבל שירות.

ולכן אני רואה חשיבות רבה מאוד במציאת פתרון. אני שמח שהתהליך הזה גם מול היועץ המשפטי לממשלה מתקדם, לרבות הנחיות לוועדות מקומיות לתכנון ובנייה. כמדיניות אנחנו צריכים לחתור לעשות הכול. כמובן שההחלטות תתקבלנה על בסיס מקצועי, יש יועצים משפטיים לוועדה, שהן יהיו נטולות פניות ולא יהיו משיקולי בחירות. אני סמוך ובטוח שנבחרי הציבור לשלטון המקומי מספיק ממלכתיים, ודאי שבעת הזו על אחת כמה וכמה, כדי לקבל החלטות מושכלות ונכונות, בשים לב לכך שבוועדות המקומיות גם כן מכהנים שומרי סף שנמצאים בתוך הוועדה, לרבות מתכננים ויועצים משפטיים ונציגי השר - אני רואה חשיבות רבה בהמשך עבודתם ותפקודם.

היה ולא יימצא איזשהו מתווה והנחיות, אני כן הייתי מצפה שהוועדה פה – אני מעדיף שלא אבל שהוועדה פה תבין את זה ותחוקק את זה כאמירה ברורה. אזרחי ישראל חייבים להמשיך לקבל שירות. החיים לא נעצרו. והסוגייה הזאת חייבת להיות מונחת כאן שוב פעם בלי שום שייכות לקואליציה או אופוזיציה. האינטרס הציבורי המוגן הוא שאזרחי ישראל ימשיכו לקבל שירות גם בסוגיות הללו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לכן ביקשנו גם מהיועץ המשפטי וגם מאנשי המנהל ותכנון לנסות ולבנות הבניה של גדרות מסוימות בעניין הזה, כשההנחיה היא להמשיך לעבוד. א', גדרות. ב' יש סמכויות שנמצאות בידי השלטון המרכזי, למשל ועדות ערר, שעכשיו יש להן פחות עבודה באופן טבעי, אז יכולות להכריע בדברים מסוג הזה. או רשות הרישוי הארצית שנמצאת - - - אנחנו לא מגובשים בעניין אם יש הנחיות אז מחר ננסה לגבש את זה ונוכל ללכת איתן כהנחיות, אם צריך חקיקה אז נעשה חקיקה.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

תרצה לפתוח את זה לשאלות אם יש?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בשני העניינים האלה אם יש שאלות כי אנחנו עכשיו פותחים ואז את החוק.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

לפני החוק, כן תודה רבה אדוני היושב-ראש, אדוני השר.

כשאנחנו שומעים עכשיו את הממשלה ואת מערכת הביטחון חוזרים פעם אחר פעם על כך שאנחנו הולכים לקראת מערכה ארוכה, אז אני חושב כמו ח"כ שירי לגבי 45 ימים, שזה מאוחר מדי. גם אם כתוב "לכל המאוחר", אנחנו יודעים איך זה עובד, אדוני השר, בסוף זה יהיה ביום ה-45 כמעט בחצות הלילה. צריך לפחות לעשות את זה משהו כמו 60 ימים, ולא 45 ימים, כי זה יהיה מאוחר. חוסר הוודאות הזה מוציא מהדעת את המועמדים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה בדיוק עוד חודש מעכשיו.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אבל אנחנו מבינים באיזו מציאות אנחנו ושומעים את גורמי הביטחון והממשלה חוזרים על זה פעם אחר פעם שזה לא משהו שהולך להיות קצר. אז אני חושב שאנחנו צריכים לגזור לפי מה שהם אומרים את הנחת העבודה, כשאנחנו אומרים לרשויות אם יהיה או לא יהיה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, מדובר רק על הרשויות שבהן לא יהיה בהליך הזה בשום מקרה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

יפה, אז אתם יוצאים מנקודת הנחה שבשאר הרשויות, לא חלילה בעוטף או רשויות מגזרת הצפון גם, בוודאות זה יהיה במועד של עוד שלושה חודשים או עוד ארבעה חודשים? אז מתי אתם מתכננים להגיד להם?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז זה בדיוק מה שאמרנו, לכן, אדוני היה עסוק בהרבה דברים גדולים שעשית בתקופה האחרונה ולכן לא היית כאן בדיון. אנחנו קבענו את התאריך של עד 30 יום לפני הבחירות. אם הממשלה באה 30 יום לפני ינואר ואומרת שזה יהיה בחודש הבא - - -

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ב-27 בפברואר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ב-27 בפברואר. אז זה יהיה ב-27 בפברואר. אם היא גם לא אומרת את זה, אז אנחנו נכנסים להליך חקיקה חדש, וכל מדינת ישראל, על העוטף ועל הכול חלילה הולכת.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אז לכל הארץ זה חודש ולעוטף זה 45 ימים?

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

זה עדיין לא לעוטף, זה לרשויות ספציפיות. כפי שאמרתי, בכפוף להמלצות של הדרג המקצועי, קרי המל"ל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לכן כדי שהם יוכלו לבדוק את זה כמו שצריך וכמו שאמרתי זה ייקח יותר זמן.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

כיוון שאני לוקח את הכנסת ברצינות ואני לא רוצה לשלוף. הכי קל לשלוף. אני חושב שצריכה להיות עבודת מטה מסודרת.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אני לא אמרתי לקבוע, אני חושב שצריך ללכת לכיוון של התראה ארוכה יותר מאשר התראה קצרה של חודש או 45 ימים, במיוחד לרשויות כמו אשכול או שער הנגב.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

אני מסכים לחלוטין. ועדיין אני כן רוצה לתת לגורמי המקצוע לבצע את עבודת המטה המסודרת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה נורא רגיש, יהיו אנשים בחבלים מסוימים שיגידו 'מי אמר לכם'?

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

לא, יש מקומות שברור שזה, כבר מעכשיו מבינים שאי אפשר לבוא ולכנס שם בחירות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היו פה בוועדה גם קולות כאלה ולכן אנחנו חייבים שההחלטה תהיה מאוד מקצועית, מאוד תלוית מצב ביטחוני. אני סומך על שר הפנים שיעשה את העבודה מול הגורמים הללו, אם זה יכול להיות קצת לפני 45 יום אז עוד יותר טוב.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

ניתן דוגמה, אף שאני מעדיף שלא לתת דוגמאות אבל אני כן אתן דוגמה. מועצת שער הנגב, שבה נרצח ראש המועצה, נמצאת במצב שיש בה מועמדת יחידה. כל החלטה שתתקבל לכאן או לכאן, להשאיר את המועמדת היחידה אתה בעצם פוגע בהליך הדמוקרטי כי באמת היו הליכי בחירות עד לפני שהוא נרצח. לפתוח את ספר הבוחרים מחדש אתה פוגע בהליך הדמוקרטי כי היא בחירתה מובטחת.

השיקולים כאן באירוע הזה חייבים להיות מנותקי פרסונליזציה, אני מרחיק אותם מעצמי, אני מגיש אותם לגוף מקצועי שיבוא ויעשה באמת עבודת מטה מעמיקה, יבחן את הנושא לעומק, יגיש המלצות, אין לי מושג מה תהיינה המלצותיו ולכן אני רוצה לתת לו פרק זמן מספיק לעשות עבודת מטה מעמיקה כדי לבוא בצורה נקיית כפיים וכנה וגלויה לכנסת ולהציג בפני הכנסת את עבודת המטה שהתבצעה, ורק על סמך עבודה מקצועית לקבל פה החלטות.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אני חושב שגם האמירות של הממשלה והצבא ומערכת הביטחון הן אמירות מקצועיות שצריך לקחת אותן בחשבון.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

בוודאי. אבל המטרה המרכזית היא לייצר בנושא הספציפי הזה התייחסות מקצועית זו המטרה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא רוצה שבגלל האמירות הללו מתקבל רושם שאנחנו הולכים לבלות חלילה הרבה חודשים במצב הזה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

לא רוצה אבל זו המציאות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, אבל בגלל זה עכשיו לפי רוח הדברים שאתה אומר, בעצם 'בוא נעזוב את הסיפור הזה, בוא נחליט שאין כרגע בחירות ונדבר עוד כמה חודשים', אני לא חושב שזה נכון לעשות.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

לא, זה לא מה שאמרתי. אמרתי שב-45 ו-30 יום, יש יותר מדי זמן ארוך בחוסר ודאות למועמדים לבחירות. אני רק ביקשתי לקחת את זה בחשבון.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

אני מתחייב בפני הוועדה, היה וגורמי המקצוע שאמורים לטפל בזה יבואו ויאמרו לי שהם יודעים להכין עבודת מטה בפרק זמן קצר יותר אני אבוא לכאן לוועדה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חזקה על השר שאם זה יהיה יותר מהר – אני לא רוצה שבגלל המהירות נעשה טעויות – אבל אם זה יכול להיות יותר מהר אז 45 זה הגג העליון.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

זה יכניס אותנו לסבב נוסף של חקיקה כזו בוודאות.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

יכול להיות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה מה שאמרתי בתחילת הדברים והמלצתי להם כבר להתחיל וזה מה שאמר השר לפני כמה דקות שהוא הורה להם להכין חבילת חקיקה לעניין הזה.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

תודה רבה. אני משוחרר?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה משוחרר. בערבות.

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

רגע, אם אני אדבר אני אשלח לו את זה בווטסאפ בהודעה את מה שאמרתי?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה רוצה? רגע, סליחה.

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

אני באתי מהגולן במיוחד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם יש בעניין שאתה צריך את השר, בבקשה.

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

רק שני משפטים. תודה. המערכה תהיה כמה חודשים, זה ברור. זאב אלקין פה נמצא, אני לא רואה מי עוד מוועדת חוץ וביטחון אבל אנחנו מבינים דבר אחד שזה יהיה כמה חודשים זה קודם כל.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ניסים אתה רואה אותי כבר-סמכא לזמן המערכה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למה צריך להיכנס לזה? אנחנו מכינים את עצמנו לכל אופציה. מותר לנו להתפלל על אופציה של "ישועת ה' כהרף עין", בסדר?

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

אני הייתי מעדיף שהקדוש ברוך הוא יבוא וימחק את עזה ואת לבנון אבל זה לא יקרה כנראה. ולכן אנחנו צריכים כרגע לפעול ולעשות את ההשתדלות עם חיילי צה"ל וזה ייקח קצת זמן, וזה ייקח קצת יותר זמן גם לנו כמו שאמרת למצוא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ולכן מה אתה אומר?

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

זה אחד, צריך אולי לשים תזכורת ועוד חודש לדון בזה ולראות איפה הדברים עומדים.

לגבי הוועדות מה שהשר אמר אני מכבד מאוד את דבריו, ובנושא שהזכרת, להכניס את זה בחקיקה, אני חושב שדווקא בחקיקה של דחיית המועד של הבחירות כבר להכניס את זה כי עצם הדחייה של הבחירות כבר מביא אותנו לסיפור.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

החקיקה הזאת עברה. הדחייה עברה.

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

לא לגבי החוק עצמו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, אנחנו כרגע, אני אענה לך כי לא היית בתחילת הדיון.

בחקיקה ראשית אני מעדיף לא להיכנס לרזולוציות כל כך קטנות זה גם קשה מאוד, זה לא נכון לעשות. אבל אם לא תהיה לנו ברירה ולא נגיע להנחיות ברורות שיספקו אותנו, זה ייכנס גם לחקיקה. הלאה.

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

שורה אחרונה, חשוב לתת גם הקלות מבחינת התכנון. אנחנו נמצאים במצב, אנחנו רואים מה קורה בדרום, אני מקווה שבצפון נעבור את זה בשלום אבל צריך להמשיך להתקדם גם מבחינת תכנון בתים חדשים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. עוד מישהו?

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

אפשר מילה אחת קצרה? אדוני השר תודה שהגעת, אתה והאחראים לצידך.

כסגן יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, ונאלצנו גם להוביל בחירות בתקופת קורונה, והמורכבות שיש בזה, אני לא בטוח שהיחידה הארצית לפיקוח על הבחירות – שהיא גוף אחר מהוועדה הארצית - יודעת לנהל אופרציה כזו. כיוון שהאופן שבו הבחירות המקומיות מתנהלות הוא קצת שונה, הן בתוך הרשויות, מתבצעות על ידי הרשויות.

בהנחה שהיישובים לא יחזרו למועצות האזוריות בתקופה הקרובה הנראית לעין, אלא יתפזרו וכבר יש דיבורים על כך, צריך לראות האם לא יהיה נכון שהוועדה המרכזית, בהובלתה של עו"ד אורלי עדס, תסייע ליחידה הארצית לפיקוח על הבחירות, לראות איך אפשר לקיים בחירות כשהיישובים מפוזרים, במעטפות כפולות, צריך לחשוב על זה, מנגנון שעבדנו בו בקורונה. אבל צריך לתת על זה את הדעת. אני כבר שמעתי בדיונים הקודמים שאנשי המקצוע כבר מסתייגים מהרעיון הזה וכיוון שחווינו את זה גם על יבש וגם על רטוב צריך לראות איך אפשר לעשות את הדבר הזה.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

יש לי רק דברים טובים לומר על ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אגב, נמצא פה דין שמלווה אותנו מייעץ לנו.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

על המנכ"לית ועל היועצת המשפטית שלה ועל חבריה כולם. וגם תהליך כזה ידרוש תיקון חקיקה.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

לא שהם יובילו אותו, לפחות שינחו את המפקח הארצי.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

במה שלא דורש תיקון חקיקה אני כן יכול לומר שאני גם מצאתי את עצמי מתווך בין המפקח על הבחירות ממשרד הפנים - שהוא גם חרוץ ונמרץ ועושה עבודה טובה - לבין ועדת הבחירות המרכזית. עם עצות טובות, עם רעיונות טובים. כדי שנידרש לסוגיה הזו וכדי שנבחן אם נתקן חקיקה או לא נתקן חקיקה, זה מאוד מאוד תלוי במצב, במציאות, בפרקי הזמן שגורמי המקצוע – קרי, המל"ל ועוד – ימליצו על הארכה.

ככל שהם ימליצו על הארכה לדוגמה של שנה, אז עדיין מוקדם לקבוע את סדרי העבודה כשיש לך עוד פרק זמן ארוך יותר. ולכן אני שומע.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

אני מזכיר שגם אז עשינו את תיקון החקיקה אד-הוק ממש בסמוך לבחירות וזה עבר.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

נכון, אני שומע. אני לא שולל את זה אבל אני עדיין רוצה לתת לגורמי המקצוע את יומם כדי שהם באמת יכינו עבודה נטולת פניות, מקצועית ומסודרת. ככל שהם באמת יראו לנכון להמליץ על הסידור הזה אני בטוח שגם וועדת הבחירות המרכזית לכנסת תשמח לסייע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עוד דבר, אנחנו העברנו לפני ארבעה חודשים את חוק הבחירות. ולפי בקשתי ובלב חפץ וגם משרד הפנים שיתף עם זה פעולה וישבה גם עו"ד אורלי עדס וגם דין, עם נציגי משרד הפנים והכול והייתה הפריה מקצועית מאוד חשובה בעניין הזה. גם עכשיו בישיבות הללו דין לא החסיר עוד ישיבה אחת. אני חושב שתמיד אפשר לעשות את זה ביחד. לא הייתי בא אומר כרגע בוא נדחוף לסמכויות - - -

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

לא אמרתי את זה לרגע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני חושב שאפשר יהיה לעשות את זה ונעשה את זה בצורה הטובה ביותר ועכשיו אני משחרר אותך.

<< דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >>

תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

להתראות, אם ככה היועץ המשפטי תומר רוזנר, כמה מילים שלך ואחר כך אנחנו נמשיך. אגיד לך איך זה יתנהל, הקראה לפי נושאים, דיון, שאלות ותשובות. חלק מההקראה יש נושא שקשור לשופטת שם אנחנו נבקש ממנה כמובן את דבריה. בבקשה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

תודה אדוני היושב-ראש.

בעקבות ההחלטה של הממשלה שאומצה על ידי הכנסת בחקיקה ראשית לפני כשבוע לדחות את הבחירות, וכן בדיונים כאן בוועדה, עלתה שורה ארוכה מאוד של נושאים שיש השלכה לדחיית הבחירות עליהם. לצערנו הממשלה לא התייחסה לכל הנושאים האלה בהצעת החוק, אולי בגלל העומס, אולי בגלל דחיפות הדבר, ובעצם הוועדה שמעה שורה ארוכה של גורמים שהעירו הערות.

הנוסח שמונח בפניכם והופץ בשבוע שעבר להערות הציבור מנסה להביא לידי ביטוי פתרונות לחלק מהסוגיות שעלו בדיוני הוועדה בדיונים הקודמים. אומר מראש, יש לנו שני עקרונות שהנחו אותנו במתן ההצעות שלנו ואני רוצה לשבח את כל גורמי הממשלה, משרד האוצר ומשרד הפנים משרד המשפטים משרד העבודה ומשרדים רבים אחרים, ביטוח לאומי וגופים נוספים שסייעו לנו בגיבוש הפתרונות. בלעדיהם לא היינו מצליחים להביא בפניכם הצעות כאלה ואחרות. וכמובן גם הוועדה הציבורית, סליחה שלא מניתי קודם.

ישנם שני עקרונות שהנחו אותנו במתן הפתרונות ואומר אותם באופן כללי ולאחר מכן תראו אותם בהמשך. אנחנו מודעים לכך שאנחנו במצב של אילוץ שבו נכפה על המדינה לדחות את הבחירות. אנחנו מבקשים לשמור ככל הניתן על כללי המשחק כפי שנקבעו בדיני הבחירות ולא לשנותם לכן ניסינו להביא את השינויים המינימליים הנדרשים כדי להבטיח מערכת בחירות שעקרונות דיני הבחירות בה לא ישתנו, אלא באותם עניינים שהתרשמה הוועדה והתרשם יושב-ראש הוועדה והגורמים המקצועיים, שיש חיוניות בשינוי ההוראות שנקבעו בחקיקה הקיימת כדי להתאים אותם למועד הנדחה.

אנחנו בטוחים שיש עוד שורה ארוכה של אפשרויות לשנות דברים, להביא פתרונות נוספים בעוד עניינים אבל חשבנו להביא פתרונות בעניינים החיוניים המינימליים תוך כדי שמירה על כלליי המשחק מצד אחד, ומניעת פגיעה אנושה בהליך הבחירות הדמוקרטי מצד שני. אני בטוח שהפתרונות שאנחנו מביאים אינם פתרונות מושלמים. הם לא נותנים מענה לכל סוגיה וסוגיה שתתעורר במהלך התקופה הנוכחית. צריך לזכור שגם הכנסת לא הולכת לשום מקום ואם נצטרך - נקווה שלא - חקיקה נוספת בעקבות דברים שהתעוררו שלא עלו בוועדה, שלא חשבנו עליהם, שלא ניתן להם פתרון כזה או אחר, ניתן יהיה להביא חקיקה - ואפילו חקיקה מהירה - כדי לתת להם מענה. אני מקווה שלא נזדקק לזה. אבל צריך לזכור שהפתרונות שאנחנו נותנים הם לא מושלמים.

דבר שני, וזה הדבר שאני רוצה לחזור ולהדגיש, אנחנו מנסים לתת פתרונות שפוגעים או משנים את כללי המשחק במידה המינימלית החיונית הנדרשת. יש אפשרויות שונות לפתוח את כללי המשחק. העיקרון שהוצע וכבר אומץ על ידי הכנסת הוא הקפאת הליך הבחירות בנקודה מסוימת והמשכתו משם בלי להכניס שינויים בכללים בסיסיים של דיני הבחירות, כמו למשל החזרת אנשים לעבודה וכדומה, דברים שפותחים שאלות לא מעטות, שאין אפשרות כרגע לתת להם מענה בלי שהפתרונות יהיו שאנחנו קוראים להם 'פתרונות בשליפה' שלא ברורה לנו מה ההשלכה שלהם. ברור לנו שחלק מההוראות שמונחות בפניכם יש בהן שינוי מסוים של כללי המשחק. והעיקרון שנקבע וגם מקובל על הכנסת וגם על בתי המשפט הוא שלא משנים את כללי המשחק של דיני הבחירות. אבל במקרה הזה אין מנוס משינויים מינימליים כדי לא ליצור מצב שבו נהיה עם בחירות שמקיימות את אותם כללי משחק אבל מאבדות את העקרונות היסודיים שעומדים בבסיסם שהם אפשרות הבחירה הדמוקרטית, אפשרות הצגת המועמדות הדמוקרטית ומתן הזדמנות להתמודדות שווה והוגנת לכל המועמדים.

אז כדי שנוכל להיות ענייניים, אני מציע אדוני היושב-ראש שנתחיל בסעיף הראשון שמתייחס למועדי העתירות לגבי רשימות, סעיף 3 המוצע. כפי שאתם זוכרים בחקיקה שכבר עברה אושרו סעיף 1 וסעיף 2, שאומרים שהבחירות נדחות ל-30 בינואר, עם אפשרות במנגנון שנקבע בחוק לדחייה נוספת של חודש ימים, עד 27 בפברואר. והעיקרון שנקבע הוא שכל הפעולות שנעשו עד 16 באוקטובר מוקפאות ונחשבות כאילו נעשו לקראת המועדים הנדחים שעליהם אנחנו מדברים. כלומר, שליפת פנקסי הבוחרים, הגשת רשימות, קביעת אזורי הקלפי וכדומה כולם עומדים בעינם, כמובן עם כל הסמכויות שנקבעו בחוק במקרה שיצטרכו שינויים. למשל, באזורי קלפי יש סמכות למנהל הבחירות לשנות אותם גם במועד מאוחר יותר והסמכות הזאת נשמרת. אבל העיקרון הבסיסי שכבר אומץ על ידי המחוקק הוא שכל המועדים נשמרים, כל פעולה שנעשתה עד 16 באוקטובר. כיון שהמועד להגשת ערעורים, או עתירות מנהליות ליתר דיוק, על פסילת רשימות או אישור רשימות היה לפני המועד שנקבע שהוא 16 באוקטובר, כלומר נפל בתפר, המועד האחרון להגשת עתירות מהסוג הזה היה עד 11 בדצמבר ומתן פסקי הדין של בית המשפט היו אמורים להינתן עד 17 באוקטובר, ההצעה שמונחת בפניכם בסעיף 3 שתכף יוקרא היא לאפשר חלון נוסף של פרק זמן שבמסגרתו יוכלו להגיש עתירות ובתי המשפט יצטרכו לתת פסקי דין, כדי שמי שנמנע ממנו להגיש את העתירות האלה בימים הראשונים של המלחמה יוכל בכל זאת לעשות כן, בתקופה מוגדרת ומוגבלת, שלדעתנו נותנת פרק זמן מספיק לעניין הזה.

גלעד, אני מציע שתקריא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גלעד תקריא את זה, אם יש הערות לסעיף הזה - בקצרה, ממוקד - ניתן תשובות ונלך קדימה. בבקשה גלעד.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בזום אף אחד לא רוצה לדבר? אני שואל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז אמרתי שמי שנמצא גם בזום יוכל לדבר אם ירצה על סעיף ספציפי, יגיד ונתקדם. אנחנו רוצים לנסות ולסיים היום את ההליך הזה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון), התשפ"ד–2023 הוספת סעיפים 3 עד 11

בחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד–2023, אחרי סעיף 2 יבוא:

"עתירה בעניין

רשימות ומועמדים

3. על אף האמור בסעיף 2, לעניין עתירה שסעיף 42(ג) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, חל עליה, בקשר לבחירות שיתקיימו במועד החדש, יחולו הוראות אלה:

(1) ניתן יהיה להגישה לא יאוחר מהיום ה-36 שלאחר פרסומו של חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד–2023;

(2) בסעיף 42(ג) האמור ייקרא כך שבמקום "מהיום ה-14 שלפני יום הבחירות" יבוא "מהיום ה-43 שלאחר פרסומו של חוק זה", ובמקום "מהיום השביעי שלפני יום הבחירות" יבוא "מהיום ה-52 שלאחר פרסומו של חוק זה".

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

כשכתוב כאן "חוק זה" הכוונה היא לחוק שעבר בשבוע שעבר, החוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד–2023.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רוצה להדגיש דבר נוסף. ההסדר הזה משנה את מועדי העתירות לגבי כל הליכי הבחירות לא רק לגבי ההליכים שחוק הבחירות עצמו חל עליהם. כיוון שיש הפניה לסעיף הזה שמתייחס לעתירות גם לגבי המועמדים בבחירה ישירה לראש רשות מקומית וגם בבחירות למועצות האזוריות ולמועמדים לראשן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הערות לסעיף זה? אין בזום? לביא גוטקינד? לסעיף זה בלבד. יש את לביא? כן בבקשה. שם ותפקיד קודם כל.

<< דובר >> לביא גוטקינד: << דובר >>

אני מועמד למועצת העיר באר שבע מטעם מפלגת עיר האבות.

רציתי לשאול על הסיפור של הגשת עתירה על מפלגות שאושרו. האם ניתן להגיש עתירה על סמך הסעיף 39(א) לחוק לבחירות לרשויות המקומיות שזה על סמך סעיפים "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי", "שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה הסתה לגזענות" או שאנחנו נשארים עם אותו סטטוס שזה עתירות מנהליות כאלה של רק דברים טכניים?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו בודקים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שאלה טובה, ייבדק.

<< דובר >> לביא גוטקינד: << דובר >>

אני אחדד את השאלה שלי. לפי מה שהבנתי כנראה שלא. אני חושב שהקלפים נטרפו בגלל המלחמה. אנחנו רואים לכאורה חברי כנסת שהביעו תמיכה בטבח הנוראי, ספציפית בבאר שבע יש לנו מפלגה, שהמועמדים שלה הם מטעם המפלגה הזאת של חד"ש-תע"ל.

לנוכח המלחמה אנחנו צריכים לחשוב מחדש איך מתייחסים למועמדים כאלה ואחרים שמעתי שרוצים להעיף את - - - על סמך החוק של 90 חברי כנסת ומעלה. אני חושב שכן צריך להגיש אפשרות כזאת להגיש עתירה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כיוון שהסיבה להארכת המועד במקרה הזה היא המלחמה, בהנחה שאנשים לא יכלו להגיש עתירות לא בגלל שהשתנו עמדותיהם ומישהו שקודם הם חשבו שהוא כשר עכשיו בעיניהם פסול, הסיבה לדחיית המועד או לקביעת מועד נוסף להגשת עתירות היא חוסר אפשרות להגיש עתירות בגלל המלחמה. אין אפשרות לפתוח עכשיו את המקרים שבהם אפשר להגיש עתירות. יש מועד בחוק שנקבע וחלף עיקרון ההקפאה חל לגביו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרד הפנים? משרד המשפטים? דעה אחרת בעניין? אז אנחנו הולכים על העיקרון שרק מי שהיה מנוע מלהגיש מסיבות המלחמה. לא שומעים אותך, עמי ממשרד המשפטים.

<< דובר >> עמי ברקוביץ': << דובר >>

המועד שאליו מתייחס היועץ המשפטי חלף ב-29 בספטמבר, זה היה המועד האחרון להגיש עתירה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב. תודה רבה לך. הסעיף הבא. אף על פי שלא חלמנו שאי פעם נחוקק דבר כזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן, זה קשה באופן אישי, הנושא הבא הוא הנושא של הפיצוי למועמדים שנרצחו במלחמה. מה שאנחנו מציעים הוא הסדר שמנסה להקל ככל האפשר על עיזבונם של המועמדים ולקבוע מנגנון פשוט ויעיל לבירור ההוצאות שהיו להם והחזר שלהן במנגנון הכי פשוט שחשבנו עליו.

העיזבון יגיש דוח כספי למבקר המדינה על ההוצאות שנעשו עד למועד הרצח והמדינה באמצעות משרד הפנים תפצה את המועמדים באופן מידי עם הגשת הדוח של מבקר המדינה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כשמבקר המדינה גם מוגבל עד זמן מסוים של 30 ימים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן עד 30 ימים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני בטוח שהם גם יעשו את זה קודם. נכון, חנה?

<< דובר >> חנה רותם: << דובר >>

אנחנו בהחלט נשתדל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הלאה. להקריא.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

פיצוי עזבון מועמדים שנהרגו

4.

אוצר המדינה יפצה עזבונו של מועמד בבחירות לראשות מועצה אזורית שהוכר כחלל צה"ל או חלל פעולות איבה בקשר למצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), על הוצאות בחירות, כהגדרתן בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993, שהוציא בפועל וכדין לעניין הבחירות הכלליות הקרובות לרשויות המקומיות, בניכוי מקדמות שקיבל לפי חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 ככל שקיבל, אך לא יותר מסכום המימון שהיה מקבל לפי סעיף 7(א1) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), אילו קיבל את כל הקולות הכשרים.

על אף האמור בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), נציגי מועמד כאמור יגישו את חשבונות המועמד ודוח כספי לעניין תקופת הבחירות למבקר המדינה; מבקר המדינה יערוך בתוך 30 ימים מיום ההגשה כאמור, דין וחשבון לפי סעיף 23 לחוק האמור לעניין אותו מועמד, וימסור אותו לשר הפנים. פיצוי כאמור בסעיף קטן (א) ישולם לעיזבון המועמד כאמור, מיד אחרי מסירת הדין וחשבון של מבקר המדינה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הערות. ח"כ שירי בבקשה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

ב-4(א) זה "בחירות לרשות מועצה אזורית". אנחנו מחוקקים חוק שהוא אמור גם לתת מענה בעתיד, חס וחלילה חס ושלום, לא רק במועצות אזוריות זה יכול לקרות. לא?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

רק מועמד לראש מועצה אזורית מקבל מימון אישי. מועמד ברשות מקומית שהיא לא מועצה אזורית לא זכאי למימון מלכתחילה.

<< דובר >> דובר: << דובר >>

כן אבל מועמד לראשות מקומית שבמקרה נהרג?

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ואם הוא מהצפון?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני מבין את המינוח. השאלה שלי היא לא רק לגבי מועצה אזורית, אלא צריך להתייחס גם למועצה וגם לראש רשות מהסיבה הפשוטה שראש רשות הוא הדמות, הוא הרשימה. אם מצביעים לראש רשות לרשימה, פעם שקורה לו משהו אי אפר להגיד 'יש לו מספר 2'. גם ברמת ההוצאות, צריך להתייחס לזה. ודאי תהיה ירידה, זה פופולריות, זה מנהיגות, זה הרבה דברים. זה יכול להיות גם ראש רשות מכהן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זו סוגיה רגישה כפי שאמרתי, לצערנו ח"כ שירי צודק. עלול להיווצר מצב אחר גם לגבי ראש רשות מקומית. עם זאת החוק מדבר על כך שאין מימון ישיר למועמד ראש רשות מקומית ואנחנו לא יכולים כרגע לתת מענה לשאלה מה יקרה חלילה במצב כזה חס ושלום. כי ייתכן מצב, כפי שאמר ח"כ שירי, שהמועמד לראש רשימה של רשות הוא מאוד דומיננטי. ייתכן שהיא תמשיך בכלל והוא לא ירוץ או שהיא תמשיך לרוץ עם מועמד אחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

סביר להניח שבאותה רשות גם לא יהיו בחירות בטקט הזה בכל מקרה. אנחנו נכנסים לחקיקה הבאה לאחר מכן. עלו פה הרבה דברים מה קורה אם אדם נפצע קשה מאוד. בואו נתחיל מההתחלה. הרי כל הנושא הזה לא היה על השולחן. לא האמנו שזה יהיה על השולחן. מבחינתי הנושא הזה צריך להיפתר פה כרגע על מה שאנחנו יודעים. אם חלילה יהיו, ואני מאוד מקווה ומתפלל שלא, אנחנו נעשה את זה. אם ניאלץ. כמו שנאלצנו לעשות כאן וברגע שביקשתי את הבקשה הזו כל המשרדים, כולל משרד האוצר, כולם הביאו את הנוסח, ישבנו ודיברנו. אני לא חושב שכדאי להתחיל היום לפתוח כי יש המון אפשרויות שכל אחת יותר קשה רגשית מרעותה. וזה לא יהיה נכון. כן, ח"כ אלקין.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בהמשך להערה הזאת ולדיון שהיה כאן. מה שאתה אומר, אדוני היושב-ראש, נכון בהנחה שתהיה חקיקה חדשה. יכול להיות מצב משפטי שבו הבחירות כן יתקיימו באחד משני המועדים שקבענו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ואני מודיע לך כאן שאם נצטרך, אנחנו נגיש בקשה ונעשה חקיקה אישית עם כל חברי הוועדה ונעיף אותה בצורה הכי מהירה. לא יהיה מצב כזה שיישאר פתוח ומשפחות יצטרכו לחשב את זה בזמן אבלן. נקודה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתה יכול להגיד את זה יותר ברור?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש דברים שאני לא יכול לשלוט בהם כשאני מתרגש. קורה גם לי.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רואה שהשיח פרודוקטיבי עד שהגעת לנושא הזה, לפי העוצמה שבה דיברת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא רוצה לעסוק בזה. אנחנו עושים את חובתנו נקודה. אם יש הערות בזום. כן שרון מאירוביץ'. מתמודדת.

<< דובר >> שרון מאירוביץ': << דובר >>

שלום אני לא מתמודדת אני מלווה מספר מועמדים בבחירות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בסעיף הזה כן?

<< דובר >> שרון מאירוביץ': << דובר >>

כן בהחלט בסעיף הזה. העברתי היום ליושב-ראש הוועדה מסמך התייחסות לעניין הצעת החוק זה נמצא גם כחומר רקע באתר הכנסת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה נמצא גם פה לעיני חברי הכנסת.

<< דובר >> שרון מאירוביץ': << דובר >>

אני רק מבקשת להעיר שלוש הערות. אחת, אני חושבת שמן הנכון יהיה להשתמש בכותרת במילה 'נרצחו', ולא במילה 'נהרגו'.

לעניין להשתמש במילה 'שיפוי' ולא 'פיצוי', כי מדובר בתשלומים שבוצעו על ידי אנשים ולא פיצוי על איזושהי פעולה שהם ביצעו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מבחינתי המילה 'נרצחו' היא המילה היותר נכונה, רק מבחינה משפטית - - -

<< דובר >> דובר: << דובר >>

לא משפטית גם מבחינת המשפחות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא רוצה להיכנס לזה. תבחנו את זה וזהו. הלאה. אין פה מישהו יותר או פחות רגיש. כולנו רגישים לעניין הזה. הלאה.

<< דובר >> שרון מאירוביץ': << דובר >>

לעניין סעיף קטן (ג), יש לנו כרגע שני מועמדים שלדאבון הלב נרצחו. אנחנו לא יודעים את המצב הכלכלי של משק הבית שלהם, לכן אני מציעה לקבוע שככל שלמי מהמועמדים שנרצחו נותר לאחר מותו חוב כלפי נושים כלשהם, הם לא יוכלו להיפרע מהשיפוי שישולם לעיזבון, למעט נושים שהחוב כלפיהם נובע כתוצאה מפעולות שבוצעו במהלך קמפיין הבחירות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תשובה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

המטרה שלנו להחזיר אותם, ככל שזה נוגע להוצאות הבחירות, למצב שהיו לפני כן. אנחנו לא מתערבים עכשיו בדיני ירושה ולא בדיני נושים וירושה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אגב גם לא בפיצויים שקשורים לוועדות אחרות או להחלטות אחרות. תודה רבה.

עו"ד עידית אריאל. פה כתוב לי 'מועמדת'. בבקשה.

<< דובר >> עידית אריאל: << דובר >>

לא ידעתי ששרון תדבר והיא אמרה את מה שרציתי להגיד, אז אשמור את דבריי להזדמנות אחרת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב. רגע ח"כ שירי רוצה להגיד משהו? אתה יכול להגיד בקול.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הבנו מאוד. לא, לא, ואם יש נושים אנחנו לא מתעסקים עכשיו בתחרות בעיזבון אם הוא חייב לחברת חשמל אז כן. לא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב, אני מבקש. כרגע זה יישאר ככה. אנחנו נבדוק את הדבר הזה. כי בעצם אנחנו רוצים פה הסדר מסוים, כי המדינה החליטה לשפות, אז אנחנו צריכים לתת לזה איזשהו דין עדיפות. אני לא יודע אם זה פה בחקיקה אבל נדון בה לאחר מכן. סעיף הבא בבקשה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הנושא הבא עלה פה בדיונים בצורה מאוד נרחבת, נושא העובדים שלפי דין - בין אם על פי חיקוק ובין אם על פי פרשנות שניתנה על ידי גורם זה או אחר לחוק הקיים - נדרשו אחת מהשתיים, לצאת לחל"ת או להתפטר מתפקידם לצורך התמודדות בבחירות.

בעניין הזה יש מגוון רחב של מקרים. יש אנשים שנדרשו להתפטר 60 יום לפני הבחירות, יש 90 ויש 30. כך גם עם יציאה לחל"ת. בחלק מהמקרים יש דרישה של 100 ימים, יש של 60 ויש של 40. לא מדובר באיזה מקרה פשוט או יחיד שיש לו הוראות. העיקרון - ואזכיר לחברי הכנסת - הוא שלא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. ולגבי אותם מתמודדים שיצאו לחל"ת, לא ניתן לאפשר להם לחזור לעבודה, אחרת זה חותר תחת היסודות של מטרת יציאתם לחל"ת, וכך גם לגבי מתפטרים. עם זאת, ניסינו להביא בעצה אחת עם משרדי הממשלה פתרון, שהעקרונות שלו ינסו לפצות בצורה מסוימת את המתמודדים על העובדה שהם נאלצים לשהות בחל"ת הרבה מעבר לתקופה שהם חשבו, שלושה חודשים נוספים.

העקרונות שבבסיס ההצעה הם יחסית פשוטים. לגבי חל"ת – החל"ת יימשך, המועמדים יקבלו ממעסיקם פיצוי מיוחד, שעקרונותיו הם של תשלומי אבטלה. כלומר, 70% מהשכר הרגיל שלהם בתוספת תקרה של 11,800 ש"ח שזה מה שמקובל למי שנמצא במצב של אבטלה. עם זאת כדי שלא ייפגעו זכויותיהם הודגש בהצעה, שכל הזכויות התלויות בוותק נשמרות ובמקביל יימשכו ההפרשות והתשלומים של המעסיק ושל העובד לקופות הגמל, שמבטיחות את זכויותיו הפנסיוניות כולל פנסיה תקציבית כמובן. במקביל יבוצע הניכוי מהתשלום המיוחד שהם מקבלים, גם מס הכנסה גם ביטוח בריאות בהתאם לכללים הרגילים.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

כמה יישאר לו?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יישאר כמה שיישאר. זה יצור-כלאיים שמצד אחד איננו שכר ומצד שני איננו דמי אבטלה. מדובר בפיצוי מיוחד עם מאפיינים מיוחדים, שאנחנו לא מכירים אותם לא בדיני עבודה ולא בדיני אבטלה, אלא יצור-כלאיים שמאפשר תשלום לעובד שהן יפרנס אותו כל צורכו והן ישמר את זכויותיו הפנסיוניות ואת זכויותיו בוותק וכדומה. זה בנוגע מי שנמצא בחל"ת.

לגבי מתפטרים - ההסדר הזה מאפשר לראות את ההתפטרות הזו כמוצדקת לעניין דמי אבטלה במועד הבחירות המקורי. כך שלהבדיל מהמצב הרגיל שבו אדם שמתפטר אם התפטרותו איננה מוצדקת - כלומר לא נובעת מסיבות רפואיות או אחרות המוכרות כמוצדקות - עליו להמתין 90 יום לפני שיהיה זכאי לדמי אבטלה, כאן אנחנו אומרים שמ-1 בנובמבר יוכלו המועמדים לקבל דמי אבטלה כאילו התפטרו מסיבה מוצדקת.

אז אני מציע שזה יוקרא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לפני שזה יוקרא, נבהיר שלא מדברים על עלות מעביד אלא על ברוטו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ברוטו בהחלט.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עוד נקודה שאני רוצה להבהיר, זו סוגיה שנכנסנו אליה בכל הבעייתיות שלה, המצב כרגע במדינת ישראל שמי שמחויב לצאת לחל"ת על פי חוק בתקופות שונות, כל אחד בשלו, לא מקבל כלום. אין שום שיפוי מהמדינה על הדבר הזה, ולכן אנחנו יצרנו פה שיפוי על החלק, על הדלתא, של הדחייה של עכשיו, זה דבר אחד.

עוד דבר, עלו פה דברים שלולא היינו בצוק העיתים הייתי נכנס הרבה יותר לעומקם. ישנן כל מיני הנחיות שאין בהן היגיון. עלה פה נושא כדוגמה, מישהו שמשמש היום כיו"ר ועדה מרחבית בצפון והוא מועמד בבת ים. אין שום קשר ושום השפעה בדבר הזה, אבל דבר אחר עלה פה, זה לא רק הנזק האישי שלו והמשכורת והתנאים שלו, אלא יש פה נזק גם לאותה מועצה מרחבית שכרגע ממלא את זה ממלא מקום זמני. כי אף אחד לא יודע אם ייבחר או ימשיך לכהן.

אנחנו ביקשנו ממשרד הפנים וממשרד המשפטים לנסות לאפיין אולי דווקא בגלל המצב המיוחד שנמצאים פה, לאפיין כאלה שיוכלו אולי לקבל פטור מהעניין הזה. לצערי הרב, התשובות שקיבלתי, ואני יכול להבין אותן, שקשה מאוד לעשות את החיתוך הזה, זה יהיה חיתוך בעייתי עם הרבה בעיות. אני מאוד רציתי שזה יקרה, אני לא יודע לכוף שזה יקרה. המון דברים עומדים מנגד וגם בחוק יהיה קשה מאוד להגדיר את זה. בכל זאת, מאחר שהעלינו את זה גם כאן, איתן?

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

כן כיוון שאין שום סיבה לתקן את זה גם אם הם חושבים אחרת, אמר את זה השר היום, לא כל החוכמה נמצאת רק בממשלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, כי הם חושבים אחרת, אלא השאלה אם הם מסוגלים להביא בסוף משהו שנוכל להשתמש בו בחקיקה.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

אדוני אתה הבאת פה חוק שהם לא חשבו עליו והוא מצוין. תוכל להוסיף עליו עוד נדבכים שהם לא חשבו עליהם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני כן הייתי מצפה, אני רוצה להיות הגון בצוק העיתים, זה גם טוב להמשך כי חלק מהדברים הם חוק וחלק הם פרשנות על חקיקה.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

אז מה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, הפוך. אני אומר היה צריך לעשות איזה סינון.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

אדוני, בסוף מי שנפגע מזה זה אזרחים תמימים שמתמודדים לתפקיד התנדבותי במועצות הערים, בגלל פרשנויות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איתן, האמן לי שאני יודע את זה וזה כואב לי, אם יצליחו למצוא איזשהו חיתוך שיכול לפטור חלק מהם ואז הם לא יצטרכו להיות בתוך זה, זו סמכותם, אגב, אני לא בטוח שצריך חוק בשביל זה.

איתן, חבל שאתה לא מקשיב לתשובה. אני לא בטוח גם אם הם יצליחו למצוא את ההנחיה ולעשות את ההנחיה אז הם לא צריכים גם חקיקה לעשות את זה, לכאורה.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

צריך חקיקה אדוני צריך חקיקה. יש פה את ראש מטה התכנון שצריך לעשות בדיקה. צריך חקיקה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב, תכף ניתן לכם רשות דיבור. רק אמרתי את שני הדברים האלה. כן, מה אתה אומר?

<< דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>

אני לא חושב שתילי-תילים של פרשנויות שנעשו פה אין להן שום אחיזה בחוק. אין שום בעיה ליושב-ראש ועדה מרחבית, שעוסק בכלל בעניינים של עיר אחרת, לומר שהחוק אומר שהוא לא יוכל לעשות את עבודת הבחירות. עבודת בחירות רלוונטית באותה רשות, ולא רלוונטית ברשות אחרת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז אנחנו ביקשנו שיעשו את החיתוך הזה, זו התשובה שקיבלנו.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

אבל כיוון שהם לא רוצים לעשות את החיתוך, הם לא ייתנו לך פתרון. הפתרון יגיע רק מהוועדה שבראשותך, אדוני, ואם לא נהיה מספיק אמיצים, אנחנו נמשיך לגרום עוול לאותם מועמדים. אין פה עניין של אומץ, זה צדק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב, אנחנו נקריא ואחר כך נראה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

מועמדים שיצאו לחופשה ללא תשלום או התפטרו

5.

(א)

מועמד שעקב דחיית מועד הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות לפי חוק זה נדרש על פי הוראות כל דין לצאת לחופשה רצופה בתקופה שמהמועד המקורי ועד למועד החדש, יהיה זכאי לתשלום מיוחד ממעסיקו עבור התקופה בה שהה בחופשה ללא תשלום כאמור החל מהמועד המקורי ועד המועד החדש (להלן – התקופה הנוספת), בשיעור של 70% מהשכר הקובע, ולא יותר מ-11,800 שקלים חדשים עבור כל חודש; התשלום המיוחד ישולם למועמד בעד כל חודש מהתקופה הנוספת ביום בו הייתה משתלמת משכורתו בשל אותו חודש אילו היה עובד אצל מעסיקו; לעניין סעיף זה, "שכר קובע" – הסכום המתקבל מחלוקת ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], שקיבל המועמד ממעסיקו ברבע השנה שקדמה למועד יציאתו לחופשה, ב-3.

(ב)

מהתשלום המיוחד כאמור בסעיף קטן (א) ינכה המעסיק, במקור, מס לפי הוראות סעיפים 164 ו-243 לפקודת מס הכנסה וכן ינכה דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, כאילו היה שכר עבודה (ג)

שהייה של המועמד בחופשה ללא תשלום כאמור במהלך התקופה הנוספת לא תפגע בזכויות המועמד התלויות בוותק אצל מעסיקו; לעניין זכאות לגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי התקופה הנוספת תבוא בחישוב תקופת אכשרה וסכום הגמלה יחושב בהתאם לשכר שקיבל המועמד בטרם יצא לחופשה ללא תשלום (ד)

לגבי מועמד כאמור בסעיף קטן (א), אשר נהג לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה ואשר זכאי לתשלום מיוחד ממעסיקו כאמור, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה הנוספת, ובלבד שהמועמד שילם בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליו, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ובהתאם לשכר שקיבל המועמד בטרם יצא לחופשה ללא תשלום; בסעיף קטן זה, "קופת גמל לקצבה" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

(ה)

על מועמד כאמור בסעיף קטן (א) שהסדר הפנסיה החל לגביו הוא תשלום קצבה, לפי דין או הסכם, מאוצר המדינה או מקופת המעסיק (בסעיף קטן זה - הסדר פנסיה תקציבית), יחולו הוראות אלה: (1) תקופת השהיה של המועמד בחופשה ללא תשלום בתוך התקופה הנוספת, תובא בחשבון לעניין תקופת שירותו לעניין הסדר הפנסיה התקציבית שחל לגביו; (2) מהתשלום המיוחד ינכה המעסיק תשלומים לפי הוראות פרק ט"ז לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 בגובה הסכום שהוא היה מנכה אילו שולמה לעובד בכל חודש, במשך כל התקופה הנוספת, משכורת קובעת, כמשמעותה בחוק האמור, בגובה משכורתו הקובעת האחרונה שלפיה בוצע ניכוי בהתאם להוראות החוק האמור - 5.

(ו)

על אף האמור בסעיף 66(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, יראו מועמד שנדרש להתפטר מעבודתו לשם התמודדותו בבחירות לפי הוראת כל דין כמי שהייתה הצדקה להתפטרותו ביום הבחירות המקורי.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ח"כ זאב?

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אחכה ליושב-הראש.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

כן בסדר. אז מירה סלומון?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

תודה רבה גברתי. מירה סלומון מרכז השלטון המקומי.

אנחנו מתנגדים לקביעת החובה, להטלת החובה לתשלום על עובדים שנמצאים בחופשה ללא תשלום, שהם עובדי הרשויות המקומיות, מקופת הרשות המקומית.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

כמה יש כאלו, מירה?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

יש נתונים לא לגמרי ברורים, ולא לגמרי מדויקים ומשתנים. תלוי מי הגורם שבדק מול משרד הפנים, בוא נאמר כך.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

כל ראש רשות היה צריך לשלוח לכם כמה עובדים אצלו בחל"ת בשל בחירות ואז סוכמים את זה בסוף.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

אז עשינו בדיקה מדגמית.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

למה ראש רשות? מה, משרד הפנים לא יודע לעשות את זה?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

לא.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

למה?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

כפי שאמרתי, משרד הפנים אמור היה לאגם את המידע הזה.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

הוא אמר שהוא לא יודע.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

לא, משרד הפנים אמור היה לאגם את המידע הזה. הנתונים שנמסרו לנו שונים מהנתונים שנמסרו למשרד האוצר, הנתונים שהתקבלו מבדיקות מדגמיות שעשינו ברשויות מקומיות שונים מאלה שקיבל משרד האוצר - - -

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

כמה יצא לכם?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

ולכן אני לא יודעת לומר בכמה עובדים מדובר, אבל זה בין 50 ל-500. כפי שאמרתי, אי אפשר לדעת את התשובה. כך או כך, בין אם מדובר במיעוט עובדים ובין אם מדובר בעובדים רבים - הרשויות המקומיות לא יכולות לשאת זאת על כתפיהן.

אם מדובר בעובדים רבים ודאי שהן לא יכולות לשאת. כל שקל שיש להן היום מנוצל לצורכי חירום, המדינה עד עכשיו לא שיפתה את הרשויות המקומיות גם לא על המפונים, גם לא על הקולטים, כספים לא מגיעים מהמדינה, לא מגיעים כמו שצריך. הבטחות יש. החלטות ממשלה על העברות יש. כספים לא נכנסים. אם הם נכנסים הם נכנסים בחסר, גם אם מדובר על כסף כגון הקדמה של מענקי איזון. לא משהו שהוא חדש ומיוחד. אז הרשויות המקומיות לא יכולות לעמוד בתשלומים האלה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

מירה, תוכלי בבקשה להעביר עד הישיבה הבאה את הנתונים?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אין ישיבה הבאה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

או שתעבירי את הנתונים במהלך היום.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

אז כפי שאמרתי הנתונים הם בין 50 ל-500.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

לא, אבל מירה, זה לא סביר. 500 עובדים ברשויות המקומיות? זה אומר שבכל רשות מקומית לפחות שני עובדים מתמודדים. זה לא יכול להיות. לא הגיוני. 256 רשויות?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

כפי שאמרתי לאדוני, הנתונים שאנחנו קיבלנו מהרשויות שונים בתכלית מהנתונים שמשרד האוצר העביר לנו.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

מירה, סליחה רגע, אנחנו מבקשים שתשלחי מייל עכשיו לרשויות המקומיות לקבל תשובה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה, התשובה תבוא תוך שעה?

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אז במהלך היום.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

אז שוב אומר, משום שהיועץ המשפטי לוועדה לא היה כשציינתי את הנקודה הזו, כבר נשאלנו על שאלת הנתונים, אנחנו עשינו בדיקות מדגמיות בין הרשויות המקומיות ובדקנו גם מול הנתונים שקיבלנו ממשרד הפנים וגם קיבלנו נתונים ממה שנתן משרד הפנים למשרד האוצר. והתשובה היא בין 50 ל-500. זה תלוי ממי קיבלת את הנתונים.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

אבל בואי נגיד שאת צודקת וזה 500 זה בממוצע שני עובדים ברשות מקומית שמתמודדים. האם רשות מקומית לא יכולה לשאת את השכר הזה לחודשיים שלושה? על זה אתם מתנגדים?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

הרשויות המקומיות נמצאות היום בקושי עצום. גם שקל הן לא יכולות להוציא שלא מתקציבים שצריכים להיות מועברים על ידי המקורות. זאת עמדתנו.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

מירה, זאת אמירה שלא צריכה להיאמר את יודעת שאני חסיד של השלטון המקומי, כי הם מוציאים הרבה מאוד כספים על דברים אחרים לא הרבה יותר משמעותיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב, אני לא חסיד, אני ליטאי. אבל חלק מהשלטון המקומי הרבה מהחיים הציבוריים שלי רוב חיי הציבוריים ומירה יודעת שאני תמיד מנסה לגשר בין שני הפערים הללו אבל במקרה הזה אני שמעתי את הטיעון ואני גם מכיר אותו אני חושב שהטיעון לא נכון ואני אגיד לך גם למה.

קודם כל ההשתתפות בעניין הזה אני חושב שהיא כן מחויבת אבל גם אני ניהלתי עיר. מי שיוצא לחל"ת לא מכניסים במקומו מישהו - - - ברוב המקרים. תמיד שמים ממלא מקום מתוך המערכת כדי לא לפגוע גם בהליך שלאחר מכן אם אותו אחד יפסיד ויחזור אחר כבוד לתפקידו, כך שהרשויות המקומיות שאני במיוחד רגיש להן, במיוחד לחלשות שביניהן, החזקות והבינוניות אני לא מודאג לגביהן. אף אחד לא יקרוס בגלל זה. יש עוד דיונים בוועדות אחרות, ששם ייתנו הרבה יותר משקל לקריסה שחלילה אפשרית של רשויות מקומיות. בנושא זה את לא לגמרי צודקת. הסיפור לא כל כך בעייתי, הוא לא ישבור רשות מקומית בישראל.

במיוחד שהייתה פה דרישה, אפילו די מוצדקת, אבל דחינו אותה, כי אנחנו כל הזמן הולכים בין השורות. הייתה דרישה של לתת לאותם עובדים את החלק היחסי של מה שהם מרוויחים, חלקם בשכר בכירים וכו', לא דיברנו על זה, היו פה דברים שהעלה איתן לגבי התנאים וגם לא הלכנו על זה. למרות שיש הרבה טעם במה שנאמר. אנחנו הולכים כפי שהגדיר היועץ המשפטי בהתחלה, על המינימום הנדרש. ולכן להגיד שאת המינימום הזה רשויות מקומיות לא יכולות לשאת, זה לא נכון.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

אדוני, גם סעיף של 11,800 צריך לרדת. לא צריכה להיות הגבלה. 70% משכרו. מי שקיבל פחות ממילא יש לו את זה, מי שקיבל יותר לא צריך להוריד לו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אענה לך שאתה צודק אבל יש גם איזונים אחרים.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

מי שם את האיזונים האלה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרדי הממשלה. ושוב, גם אם זה גם כמו שאתה אומר זה רק מחזק את הטענה של מירה. אנחנו שולחן עגול, אין אחד שרוצה יותר ואחד שרוצה פחות. כולנו רוצים את אותו דבר. אנחנו מתפשרים פה על מינימום.

לו החוק במדינת ישראל היה שכשהמדינה מחייבת אנשים לפרוש לחל"ת היא גם משפה אותם בסכום מסוים, אז היינו מתווכחים על הסכום. במצב רגיל, אם לא הייתה מלחמה, אף אחד לא היה משפה אותם על שלושה חודשים שהיו. אנחנו מדברים בגלל ההארכה. בגללה חובתנו לראות שהאנשים האלה לא ירעבו ללחם ושזה לא יגרום להם לפרוש מהמרוץ. עדיין ברור שיש החלטות שהיו יכולות יותר להיטיב.

<< דובר >> איתן גינזבורג: << דובר >>

אדוני בסוף הם נשארים עם משהו כמו 8,000-7,000 שקל. אני לא מבין, אם יש פה נציג ממשלה שמתנגד שיאמר ובוא נקיים על זה דיון. בסוף אתם מגבילים פה את הפיצוי שאנשים יקבלו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נשמע את הטענות של כולם ואז נציגי הממשלה יענו.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

רק אם אפשר אדוני יש לנו עוד שתי הערות. נחזור לזה בסוף הדיון?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בנושא הזה?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

בעקיפין קשור לסעיף הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז בואי עכשיו, זמנך עכשיו.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

אז הנושא הבא שעוסק דווקא בממלאי מקום ובמינויים לזמן קצוב.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא קשור לנושא.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

זה קשור אמרתי באופן עקיף. שתי ההערות קשורות באופן עקיף מאחר שכבר פתחנו סוגיה של קשיים והיערכות מותאמת לכך שיש כאן בחירות נדחות על מצבת כוח האדם של הרשויות המקומיות. חלק מהעובדים שבמשרה קצובה הם גם בגלל שצריך למלא מקום של עובד שיצא לחל"ת, אז זה ההקשר העקיף. שני הנושאים שאני מעלה לא נמצאים בהצעת החוק, על שניהם קיימנו דין ודברים עם משרד הפנים, עם הלשכה המשפטית של משרד הפנים.

נושא אחד הוא בקשה שלנו להארכה אוטומטית של מי שנמצא כרגע במילוי מקום במינוי לתקופה קצובה בלשון החוק, כך שהמועד יוארך למשך שלושה חודשים, אלא אם החליטה מועצת הרשות המקומית שלא לחדשו. זו הנקודה השנייה.

וההערה השלישית שלנו עוסקת בסעיף 27א רבתי לפקודת העיריות. זו הערה שמתייחסת לראש רשות מסיים, שהחליט שלא לנסות להתמודד

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]