פרוטוקול מספר 48, הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, 16/11/2023
48 הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני
פרוטוקול מס' 48
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום חמישי, ג' בכסלו התשפ"ד (16 בנובמבר 2023), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> סיור הוועדה במועצה האזורית גולן ובמועצה המקומית קצרין << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
ניסים ואטורי
טטיאנה מזרסקי
מוזמנים:
רועי יצחק
–
מנהל תחום, שלטון מקומי מחוז צפון, משרד הפנים
אליהו תמיר
–
מרכז בכיר הערכות לשע"ח, משרד הכלכלה והתעשייה
ספאדי ג'דעאן
מנהל מחוז צפון ברשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי מיקי
–
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
בקי יום טוב
–
מנהלת תחום פיתוח כלכלי, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי משה פרינטה
–
מנהל תחום קידום אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה משה גודלבסקי
–
מפקח כולל בתי"ס ממלכתי דתי מחוז צפון, משרד החינוך חיים אדרי
–
מנהל תחום ביטחון מחוז צפון, משרד החינוך
פארוק דבור
–
מנהל מחוז, משרד החקלאות ופיתוח הספר
דימה אפרצב
–
ראש עיריית קצרין
חיים רוקח
–
ראש מועצה אזורית גולן
דולאן אבו סלאח
–
ראש מועצת מג'דל שמס
עבאס אבו עואד
–
ראש מועצת בוקעאתא
מתי אבני
–
ראש מועצת מסעדה
ואיל מוגרבי
–
ראש מועצת עין קניה
סעיד באדר
–
ראש מועצת ע'ג'ר
אבי שרון
–
יושב-ראש האגודה ויושב-ראש צח"י
רפ"ק יצחק ראש
–
קצין אג"מ גולן מ"י
יאנה רייכמן
–
ראש מטה, מועצה אזורית קצרין
רם אוזן
מפקד יקל"ר קצרין
בצלאל שנייד
–
מפקד מחוז צפון, פיקוד העורף
יואב לוי
–
בעלים, יקב בזלת הגולן
עופר הבר
–
מנהל תחום עסקים, יזמות ופארק תעשייה גולן
אבי שרון
–
יו"ר האגודה ויו"ר צח"י
לילך ליבוביץ'
–
תושבת קצרין
אסף
גיא גפני
ייעוץ משפטי:
ורד קירו זילברמן
מנהל הוועדה:
אמל ביבאר
רישום פרלמנטרי:
אביחי צלר, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> סיור הוועדה במועצה האזורית גולן ובמועצה המקומית קצרין << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בואו נתחיל.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
אני ביקשתי לכנס לכאן את הגולן. הגולן זה לא רק היישובים היהודיים וזה לא רק המושבים, הקיבוצים, היישובים, המרכזים הקהילתיים ולא רק העיר קצרין אלא גם אחינו הדרוזים, והם באמת אחינו הדרוזים בצורה הכי פשוטה והכי אמיתית שיכולה להיות.
אני מספר לך סיפור מיכאל כאחד מיני רבים. בשבוע הראשון של המלחמה, ב-22:30, אני מקבל טלפון, מישהו מהצד השני אומר לי, "חיים", אני אומר לו, "כן", הוא אומר לי "תוריד אותי מכאן", אני אומר לו "לא הבנתי", הוא אמר לי "תוריד אותנו מכאן". אני עונה לו, "אני לא מבין, מה זה תוריד אותנו מכאן?" הוא אומר לי "אנחנו פלוגה, העלו אותנו לחרמון בלי ביגוד חורף, אנחנו קופאים, תוריד אותנו מכאן". אני אומר לו, "רגע, אני לא מפקד צבאי, אני ראש מועצה". הוא אומר לי, "כן האוגדה נתנה לי את הטלפון שלך, תוריד אותנו מכאן, אנחנו נמות". אני אומר לו "אני שולח לך אוטובוסים, כמה אתם?"," 150 חיילים". שולח לו אוטובוסים, אומר לנהגים, "תדליקו את החימום כדי שכשייכנסו, לפחות יפשירו קצת".
הם מגיעים, אוספים את החיילים ואז אני מתקשר אליו ואומר לו, "לאן אני מוריד אותך?", הוא אומר לי, "לא יודע". אמרתי לו "מה זה לא יודע? לאן אני מוריד אותך?". הוא אומר לי "לא יודע". 150 חיילים, השעה כבר 23:30. הוא אומר לי "העיקר שתוריד אותי". אני אומר לו "לא אמרו לך לאן לרדת?", הוא אומר לי, "לא". אמרתי לו "טוב, הבנתי". הרמתי טלפון לעבאס אבו עואד, ראש המועצה של בוקעאתא. אני יכול לעשות את זה עם כל אחד מהחברים שלי, אני אומר את זה בצורה הכי אמיתית. אמרתי לו "עבאס, תקשיב יש לי 150 חיילים, עכשיו אני מוריד אותם מהחרמון, הם צריכים מקום, יש לך מקום?" הוא אומר לי "Welcome, רק תביא אותם". נתן לנו מקום במרכז הקהילתי במתנ"ס שלו. בשעה 01:00 הגיעו החבר'ה, דאגו להם לאוכל, דאגו להם למזרנים, דאגו להם לחימום, דאגו להם מלמעלה עד למטה. הם לא רצו לעזוב אחר כך, התנחלו במתנ"ס.
<< דובר >> עבאס אבו עואד: << דובר >>
עד היום הם שם, אבל מתחלפים.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
כן, והם מארחים את החיילים שלנו כולנו בצורה הכי פשוטה. והיה חשוב לי שתשמע גם אותם, אמרתי את זה קודם, אנחנו קצת מרגישים שלא מבינים מה קורה פה בגולן. בואו חברים, אתם תגידו.
<< דובר >>דולאן אבו סלאח: << דובר >>
אני דולאן, ראש המועצה של מג'דל שמס. הפלוגה ביקשה לעבור לבוקעאתא כי אני במג'דל שמס לא יכול להציע להם מקום יותר חם. יש לנו סד"כ מאוד מכובד במג'דל שמס. עם כל הקושי של אותה שבת שחורה באמת, אנחנו גם רואים את ההירתמות של התושבים, של כל המערכת, גם של הרשויות וגם של אנשים. אנשים באים ומתחברים לכוחות, זה מאוד מחמם את הלב. עם כל הקושי אנחנו רואים את הצד החיובי בחיבור הזה. אנחנו מרגישים גם שהחיילים, המפקדים והקצינים נעים בחופשיות ביישובים שלנו וזה משמח אותנו. ומה שאנחנו רואים מהעדה הדרוזית זה דווקא תגובה שמראה על האמת שלהם.
כל מי שחשב לרגע שהעדה הדרוזית לא תתייצב בשעת אמת לצידה של מדינת ישראל, אני חושב שהוא טועה, והעובדה זה בעצם מה שאנחנו רואים היום, חיבור אמיתי, חיבור של אחים, ואני חושב שכוחנו באחדותנו. אם אנחנו לא נהיה ולא נשמר את הקונספט הזה, חבל לנו על הזמן. אנחנו צריכים להיות מאוחדים וזה מה שקורה היום. יישר כוח, ואנחנו נצליח.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
בהמשך למה שדולאן התחיל, זו האמת. רק לסבר את האוזן, בבוקעאתא נמצאים מעל 1,200 חיילים בתוך היישוב ומסביב ליישוב מהיום הראשון ועד היום. חלק גדול נמצא פה. ניכנס לפרטים קטנים, כביסה של 1,300 חיילים לקחו לבתים וכיבסו להם לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש. עד כדי כך, אם זה אוכל, קלטו אותם וזה נתן הרבה ביטחון לתושבים ושיקף לכל עם ישראל מה זה הדרוזים. בזמן אמת בלי הדרוזים שום דבר לא מתקדם. שזו הכותרת, הדרוזים ראשונים, תרצו, לא תרצו, זו האמת. מי שיגיד אחרת הוא מטעה את עצמו, הדרוזים מספר אחת.
אנחנו לא מתביישים בזה, יש לנו זכות ואנחנו הוכחנו את זה. הצד השני צריך להוכיח שהוא מכיר בנו שאנחנו אחים, לא רק בסיסמאות, זה דבר מאוד חשוב לנו, חשוב להגיד. נתחיל ברשותכם בפערים ואז נתחיל לעשות את זה? כל אחד ידבר ואז נמשיך.
<< דובר >>מתי אבני: << דובר >>
שמי מתי אבני, אני ראש המועצה של מסעדה. בוועדות ממונות וקרואות כמעט 30 שנה בעיקר במגזר הערבי, הדרוזי. הייתי במסעדה שבע שנים והעברנו אותה לרשות חמש שנים וחזרתי כבר למעלה משלוש שנים.
<< דובר >>
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
התגעגעת למסעדה.
<< דובר >>מתי אבני: << דובר >>
כנראה שכן. כפי שחבריי הזכירו, נרתמנו וכל המתנ"סים והאולמות שלנו מלאים בחיילים וההרגשה היא מצוינת כי זה המינימום שאנחנו יכולים לתת לחיילים שקרובים לגבול, להתקלח, להתלבש, ארוחות, הפתעות. כל רשות עשתה את המקסימום שהיא יכולה לעשות ואנחנו לרשותם כל הזמן. אני רוצה לברך את חבריי שנרתמו, והאמת שהיו לי קצת חששות אבל הופתעתי לטובה. אנשים הביאו דברים מתוקים ועשו כל מה שאפשר לעשות למען החיילים, תודה לאל.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
מיכאל, תבין עד כמה. התארגנה קבוצה מהכפרים הדרוזיים, הגיעו ליישובים הדתיים, עשו לנו פינת תה כשרה.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
הביאו רב שבדק את הכשרות, עברו יישוב-יישוב והזמינו לנו כנאפה כשרה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כל הכבוד לכם. אגב, הרבה מסעדות תל-אביביות בלי תעודת כשרות עשו תעודת כשרות מהירה כדי לחלק מנות לחיילים. התופעות שיש בעם הן מדהימות, וזה נפלא. בתוך כל הצער והכאב שאנחנו חווים והאובדן והמשבר והמחיר ששילמנו, אנחנו רואים גילויים של ערבות הדדית ושל חיבור, והאמת היא שאולי זו גם הזדמנות שלנו לחבק את העדה הדרוזית בגולן כחלק מלא ממדינת ישראל על כל ההיבטים. יש מנהיגות אחרת, יש גישה אחרת ורואים התחלה של הפירות, אבל אולי זאת ההזדמנות של כולנו לעשות את המעשה הנכון.
<< דובר >>מתי אבני: << דובר >>
אנחנו לא מפרסמים כי אסור לנו להגיד מיקומים וכמויות של חיילים, אבל בלי פרסומים עשו את העבודה מצוין. חשוב להדגיש שיש בצפון רמת הגולן דרוזים, אבל לצערי הם לא נחשבים הדרוזים מהגליל. אני מדבר על ההטבות שלהם. הם לא נחשבים ערבים ולא נחשבים בדואים, והם מחוץ למערכת. לפני מספר שנים התאגדנו, הגשנו עתירה ונכנסנו להרבה משרדים שבכלל לא היינו מוכרים כמו השיכון. אלה לא משרדים דחוקים, אלה משרדים רציניים, ודאגנו להוציא מהם דרך בג"ץ סכומים גדולים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
היום הדרוזים בגולן מוכרים בהחלטות ממשלה לדרוזים שיש, ויש כמה? אז הם בתוך החלטות הממשלה.
<< דובר >> עבאס אבו עואד: << דובר >>
לא. שלא נטעה.
<< דובר >>ואיל מוגרבי: << דובר >>
קודם כל, אני רוצה להודות לך חיים על הזימון של כולם כאן. אני ראש מועצת עין קניה. אנחנו לא באים לקבל צל"ש כאן. זה מה שאנחנו עושים למען הצבא, זו המחויבות שלנו כדרוזים ברמת הגולן, אנחנו בלתי נפרדים ממדינת ישראל ואני נגד האמירה הזאת שנתחיל לחלק דרוזים של הגליל, דרוזים של הכרמל או דרום או צפון. אנחנו כאן מדינה אחת, מגובשים, מלוכדים. וזה הוכיח והעיד על עצמו בזמן אמת, בזמן המלחמה הזאת איך התאחדנו למען כולם, לא משנה מי אתה ומה אתה ומאיפה אתה.
זו אמירה שכולנו צריכים להשתמש בה, ולא להתחיל בסיסמאות של כבוד ומה עשינו לחיילים. אני חושב שזה חלק קטן מאוד ממה שאנחנו צריכים להחזיר להם, וזה מה שמגיע לחיילים שלנו, לפחות החום והחיבוק בזמן מלחמה כשהם רחוקים מהמשפחות שלהם, רחוקים מהבתים שלהם. אנחנו צריכים לתת להם את החום והחיבוק, שירגישו ממש בבית, זה חלק ממש קטן מהעבודה שלנו, ומגיע להם כמובן מעבר למה שכל בן אדם יכול לחשוב עליו, ואני מאחל בסופו של דבר לכל חיילנו ולנו שיהיה שקט ושיחזרו הביתה בשלום למשפחות שלהם.
<< דובר >> סעיד באדר: << דובר >>
צריך לזכור שיש עוד יישוב שהוא 100% אזרחי מדינת ישראל שקוראים לו ע'ג'ר.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
הם חלק מהגולן, לא חלק מלבנון.
<< דובר >>סעיד באדר: << דובר >>
אצלנו בכפר אנחנו לא רחוקים מהגבול, במרחק שני קילומטר מלבנון. בתחילת המלחמה לא היה צבא בתוך הכפר, הכנסנו גדוד שלם לפני שבוע, התושבים חיבקו אותם והם מטפלים בהם כמו משפחה. השכנים אפילו מזרימים להם אוכל, חשמל ומים. הכנסנו אותם לבתים שלנו כמו משפחה. אני מקווה שנצליח בסוף עם האחדות שלנו וזה יעבור בשלום.
<< דובר >>דולאן אבו סלאח: << דובר >>
אני רוצה בהקשר הזה ובהזדמנות הזו לציין את שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה, עם אנשי המקצוע שעוסקים בחירום עם משרדי הממשלה, עם פיקוד העורף שנמצאים פה, עם מפקד המחוז וכל המשרדים, החינוך, החקלאות, סביב שולחנות החירום שאנחנו מאיישים. זה הזמן להודות לכל הגורמים, גם למשטרת ישראל. מפקד האזור פה יוסי גבאי עושה עבודת קודש. אנחנו מרגישים שאנחנו צוות אחד, לפעמים מתלבטים סביב פתיחת מערכת החינוך. זו התלבטות שנובעת מזמני התרעה וכולי, אבל בסופו של דבר מנסים לקבל את ההחלטה הנכונה ועוקבים אחרי ההנחיות.
יש ביישובים הדרוזיים בגולן החלטת ממשלה 717 שתוקפה עומד להסתיים, היא עד סוף שנת 2023. אנחנו רוצים לדעת מה המדיניות, גם של הוועדה המכובדת שנמצאת כאן, גם של אנשי המקצוע במשרדי ממשלה, לגבי ההמשך.
וחוץ מזה, גם חלק ממשרדי הממשלה לא הפכו את התקציבים בתוך החלטת ממשלה להרשאות תקציביות. אנחנו עדיין מחכים שאותם סעיפים יהפכו להרשאות תקציביות, ונוכל באמת לאייש אותם. נשמח באמת לדעת מה המדיניות בהקשר הזה, זהו עד כאן. ננהל את הדיון לפי ההתפתחויות.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
אני רוצה להעלות כמה דברים מאוד חשובים, נכון ליישוב בוקעאתא, ולכלל היישובים אצלנו בגולן. אני אעלה לכם את כל הבעיות שנתקלנו בהן תוך כדי המלחמה. למשל היישוב שלנו בוקעאתא לא נחשב כקו עימות ולא היה רשום ביישובי ספר. אנחנו, קצרין, חד נס, חספין, חמישה יישובים. שלחנו כל מיני מכתבים, ניסינו לסדר את זה, הכניסו אותנו פנימה, אבל מי אמור לקבל פיצויים? אם תקראו את זה לעומק בתוך ההחלטה שלהם, רק מי שיש לו הכנסות של מעל 2.5 מיליון שקל בחודש, מה שאין אין לאף אחד אצלנו. אני מבקש אם אפשר לדון ולתקן. למה עושים את התככים האלה? אנחנו מבקשים שתהיה אותה החלטה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה לחקלאים או לעסקים?
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
לעסקים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה אומר שהתנאי הוא סכום מסוים כזה גבוה? כי אני הייתי בוועדת הכספים, לא היה תנאי כזה.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
אם אתה קורא את זה נכון, אנחנו שווים לאשקלון. מי שפחות מ-2.5 מיליון שקל, חיים, אני לא יודע אם קראתם את זה נכון.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
עכשיו עופר אמר לי שההוראה לא נכונה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אנחנו נבדוק את זה.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
שווה לבדוק, ואנחנו צריכים להיות כמו ההחלטה של 2007. אנחנו בפנים ולא בפנים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בואו נבדוק את הדבר הזה.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
בכותרת אנחנו בפנים?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עופר, משרד הכלכלה, אני יודע שהייתה לו מחלוקת עם האוצר על מתווה הסיוע לעסקים, אבל אתם מכירים תקרה כזאת של מגבלה? איפה משרד הכלכלה?
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
אני לא מכיר את זה, עופר יש את זה?
<< דובר >>עופר: << דובר >>
בוא נעשה הפרדה. מדברים עכשיו זה על היישובים הדרוזיים וארבעה יישובים שלא נכנסו לתוך הרשימה הזו של יישובי הספר. אם אתה יישוב ספר, אתה מקבל 100%. ההחלטה האחרונה הכניסה אותנו לתוך אזור מיוחד, גם אותם. זה אומר שהם לא יקבלו כמו ישוב אחר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה הם מקבלים ומה אתם לא מקבלים?
<< דובר >>עופר: << דובר >>
יישוב ספר מקבל הכול מיד. יישובים שם לא ספר כמו בוקעאתא, קצרין, חד נס, בני יהודה וכולי, הכניסו אותם תחת אזור מיוחד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל עסק שההכנסה שלו השנתית או החודשית?
<< דובר >>עופר: << דובר >>
החודשית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
החודשית היא פחות מ-2 מיליון שקל, לא יקבל עזרה?
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
זה מה שהיה אחד לאחד באשקלון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני מבקש לבדוק את זה. אנחנו נבדוק את זה, אני מבטיח לך תשובה, עבאס.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
צריכים להכניס אותנו לספר רגיל.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
ספר רגיל, מה שהיה ב-2007, הרשימה הקודמת.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
יש מיליון הגדרות כאלה ואנחנו לא מצליחים למצוא את עצמנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לפעמים זה בכוונה.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
כן, זה מה שאני אומר חד וחלק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אנחנו נבדוק את זה.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
זה דבר אחד. דבר שני, עוד עניין שצריך להעלות פה, הטבת המס של כל היישובים. אנחנו ברמת הגולן. מה ההבדל בין אלרם, אודם, קצרין, מג'דל שמס, ע'ג'ר וכולם? אז מדדו מגבול לבנון חזית מלחמה. תמצא לי מקום אחד שהוא לא חזית מלחמה היום במדינת ישראל? דווקא ברמת הגולן אצלנו, ביישובים שלנו. העניין של הטבת המס, אנחנו עומדים על 12%. בעיניי זה צריך להיות אחיד לכל היישובים. עין קניה, אתם 14%? מסעדה 14%. למה כל הדברים האלה? הטיל שמגיע גם עובר מעלינו וממשיך הלאה. בתוך האזור הזה צריכים גם לדעת באיזו הגדרה אנחנו נמצאים, האם אנחנו באמת קו עימות או שאנחנו ליד קו העימות. אנחנו, אלרם, אודם וכל היישובים האלה. הסכנה נופלת עלינו לא פחות מאשר מג'דל או ע'ג'ר או מקום אחר. זה דבר שני שאנחנו צריכים באמת לחשוב עליו ולראות איך אנחנו עושים הכל ביחיד.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
הבעיות שלו והבעיות שלי הן אותן בעיות.
<< דובר >> סעיד באדר: << דובר >>
אני לא דיברתי כי יש לנו 20% הטבה. זה בגלל הקרבה לגבול.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
יש להם 20%, פשוט משרדי הממשלה עושים אפליה.
<< דובר >>טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> וכמה יש לכם?
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
12%. אם מישהו יסביר לי שזה אמיתי, אני מוכן להשתכנע, אבל זה בכלל לא מקובל.
<< דובר >>סעיד באדר: << דובר >>
עבאס, תרשה לי להצטרף. גם מבחינת האחוז זה לא מוצדק. ע'ג'ר נגיד היא הנקודה הכי צפונית, זה 20% לעומת קריית שמונה, זה יותר רחוק. מקבלים שם 24%.
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
לא יש לזה רעיון. שקריית שמונה מקבלת? זה כדי שלא יברחו לכל הקיבוצים והכפרים, מה לעשות? אני גר בכפר יובל, אני מקבל 12% ואני 200 מטר מהגדר - - -
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
זה התירוץ שאנשים עזבו את עכו והלכו לנהריה.
<< דובר >>טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> או עזבו את כרמיאל ונסעו לעכו ולנהריה. אנחנו 7%.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
זה פשוט מאוד. למה לא לעשות את זה באמת ולשמור על היישובים שלנו, שכולנו נישאר ביישובים ונקבל את ההטבות של כולם ביחד?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני רוצה לצנן את הציפיות. אלהבעיות שמדינת ישראל לא פתרה לפני המלחמה.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
לא נפתור, אבל נעלה את זה. זו ההזדמנות עכשיו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא רק לא נפתור, גם היה תקציב מדינה והעניין של מפת הטבות המס עלה, היו וויכוחים ובסוף עשו מה שעשו. ביום שייקבע תקציב המדינה מחדש לשנים הבאות, שם מתקצבים את העניין של הטבות מס, אפשר להשוות תנאים או לבחור מדיניות. זה לא מספיק שאחד ידרוש יותר אחוזים, בסוף האוצר נתן לך ומוריד אחר. אם הגולן יבוא ויגיד, "כולנו שווים, אנחנו כראשי רשויות מבקשים את השוויון הזה באחוזים. לכולנו תיתנו 14%", יש לזה כוח. בסוף כל אחד מושך את השמיכה.
אני מבקש מכם להתרכז בהיבטים של המלחמה ולמקד מאמץ במה שאנחנו יכולים גם בפעולות לא גדולות. שינוי מפת הטבות המס בישראל גדול עלינו. ועדת הכספים לא הצליחה לעשות את זה, אנחנו רוצים לשמוע על המלחמה, על מה שאתם עושים ועל הדברים הספציפיים עכשיו. מצד אחד שיבחתם את העבודה עם צה"ל ועם המשטרה ועם המשרדים, אבל אם יש פערים, בעיה קטנה, סוגיה שאפשר להשלים אותה, בבקשה להציג את הדברים.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
יש לי נושא אחר, העניין של מרכזי הצעירים, הקולות הקוראים והכול. עצרתם את זה. המרכזים האלה הם החיים שלנו ביישוב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה מדבר על נגב-גליל?
<< דובר >> עבאס אבו עואד: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מי מממן מרכזי צעירים?
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
נגב-גליל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתם המממנים. מה שהוא אומר זה קיים? שנעצרו קולות קוראים?
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
כן, נעצרו קולות קוראים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תן לה להשיב.
<< דובר >>בקי יום טוב: << דובר >>
בואו נעשה סדר, הקול הקורא של 2023 יצא בתחילת השנה. אתה מדבר על הקול הקורא של השנה הבאה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז הוא יקבל על 2023. אבל 2024 זה בעוד חודשיים.
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
ל-2024 אין תקציב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש תקציב למדינה ל-2024.
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
נכון, קודם כל התקציבים הנוספים הוקפאו לנו כרגע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, אבל מרכזי הצעירים באו מהתוספת או מהבסיס?
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
חלקם. יש גם קיצוץ שהודיעו לנו עליו, ואנחנו עדיין לא יודעים להיערך לקראת 2024, אנחנו חיים עכשיו - - -.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
האם אפשר להגיד לו שיהיה מרכז צעירים בשנה הבאה? גם אם ייגעו לו בכמה שקלים, אבל יהיה?
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
אני רוצה להגיד שמרכזי הצעירים הם אחד הפרויקטים שהמשרד רואה בהם חשיבות רבה. יש לנו יותר מ-250 מרכזים כאלה ברחבי הארץ ואנחנו משקיעים בהם ורוצים אותם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איך הוא יימנע מלפגוע בעובדים? הרי יש לו אי-ודאות. בינואר הוא יצטרך לשלוח עובדים הביתה, אם אין לו התחייבות. מה הוא יעשה?
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
אני מסכימה. ככל ויהיה לנו תקציב, אחד הפרויקטים הראשונים שאנחנו נתקצב יהיה פרויקט מרכזי צעירים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, אבל אני רוצה להציע לך ולשר תפיסה. מרכזי צעירים לא ייסגרו, לא ניתן להם להיסגר. אני רוצה להיות גאה במשהו אחד. מי יודע איפה מרכז הצעירים הראשון שקם במדינה? בבאר שבע. מי הקים אותו? רוביק דנילוביץ'. הוא היה סגן ראש עיר צעיר, בן 30. מי מימן אותו? הסוכנות היהודית. אני עבדתי בסוכנות היהודית והקמנו מרכז צעירים. הג'וינט קנה מאיתנו את הרעיון והקים, ואחרי זה הממשלה נכנסה עם כל המשרדים, נגב-גליל, ביטחון, כל אחד עשה שם כמה דברים. מרכזי צעירים במקומות של פריפריה זה שימור הון אנושי ותקווה לצעירים. אם אין תקווה לצעירים אין כלום.
<< דובר >> עבאס אבו עואד: << דובר >>
צודק במיליון אחוז.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא ייסגרו מרכזי הצעירים, עבאס. אבל ממך אני מבקש להגיד לשר אם אתה יודע שיש לך 80% מהכסף שנה הבאה כבר תוציא על ה-80% ותעשה במכרז סעיף הגדלה. תכתוב "קול קורא" עד X המשרד שומר לעצמו את הזכות להגדיל תקציבים במהלך השנה בהתאם לתקציבים תוספתיים, אבל שתהיה להם ודאות על ה-80%. שלא יתחילו לחשוב לפטר עובד. חלק ממרכזי הצעירים מעסיקים עובדים במתנ"סים, בעמותות מקומיות, חברות כלכליות, והמנכ"ל אומר "אין לי הרשאה, אני מפטר".
אותה רכזת צעירים, רכזת השכלה, רכזת קליטה בקהילה, לא צריכה עכשיו לשבת בסימן שאלה מה יהיה גורלה בינואר. אם יש 80% מהכסף, צריך להוציא עליו מכרז קול קורא ולהוסיף הערה, "שומר את הזכות להגדיל תקציבים". אנשים צריכים לפעול במרחב של ודאות. אי-הוודאות שחלה עלינו בגלל החיזבאללה היא לא לגיטימית.
עבאס אבו עואד << דובר >>עבאעס: << דובר >>
תודה. סיימתי.
<< דובר >> דולאן אבו סלאח: << דובר >>
אני רוצה עוד פעם לחזור ל-717. במקרה יושבים פה שני מנהלי מחוזות שגם - - - זו דוגמה לשני משרדים שכן הפכו את הסעיפים של החלטת הממשלה להרשאות תקציביות ואנחנו מבצעים פרויקטים יפים, גם בתחום החקלאות וגם בתחום כל מה שקשור לביטחון יישובי. ולכן, לדוגמה ברווחה, יש לנו הרבה תקציבים ואנחנו לא מקבלים הרשאות. יש תקציב גם לבינוי וגם להפעלות בתחום הרווחה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש פה נציג רווחה? אין. לא הזמנו. אני גם לא יודע איזו ועדה טיפלה. מצד אחד אין לי סמכויות כי כל נושא שאני לוקח זה ועדת כלכלה, ועדת כספים, אבל אם אף אחד בכנסת לא טיפל בנושא הזה בצורה מערכתית, נעשה דיון אצלנו על 717. זה בוועדה שלנו.
אולי נצליח לעשות דיון משותף עם ועדת כלכלה או כספים על ההמשכיות של 717, לא רק המשכיות, ניצול תקציבי מלא של כספים קיימים, פתיחת הרשאות ורציפות. נעשה על זה דיון רק על 717, זה עולם שלם שלא נפרט אותו פה.
<< דובר >>ואיל מוגרבי: << דובר >>
אני אוסיף על הנושא של מרכיבי ביטחון וההתנהלות של הרשויות, וגם על החוסרים. דיברנו על המיגון שגם חסר ואנחנו כמובן מול פיקוד העורף, דיגיטציה למשל במצלמות והכנות של הרשויות, חוסן נפשי שזה הכי חשוב. היום ילדים במערכת החינוך יושבים בבית כל הזמן, ואף אחד לא מתייחס אליהם ואף אחד לא שם לב, ואנחנו צריכים לדאוג לחוסן הנפשי של אותם ילדים ולחשוב איך נוכל להחזיר אותם למערכת החינוך.
בעין קניה למשל אין מיגון בבית הספר. אני בחרתי ולוקח אחריות מלאה על עצמי להכניס את התלמידים שלי למערכת החינוך ולהחזיר אותם לספסלי הלמידה, ולבחור כיתות מוגנות ככל האפשר, הכי ממוגנות אבל בכל זאת זה לא ממוגן. אנחנו צריכים לדואג להם, פסיכולוגים יש לנו מחסור מאוד גדול בפסיכולוגים באזור שלנו שזה אני חושב שיהיה לנו, יש לנו פער מאוד גדול. שוב פעם, זה שאתם צריכים להתייחס, שוב הפעילויות לחינוך מיוחד, ההסעות מחוץ ליישובים, אנחנו דורשים פתרון, מה אנחנו הולכים לעשות? מה יהיה בעוד 3 חודשים, האם המצב הוא, << דובר >>טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אין לכם בכלל מרחבים מוגנים?
<< דובר >>ואיל מוגרבי: << דובר >>
יש לי מרחב מוגן אחד, מקלט ציבורי שבנינו מפיקוד העורף ומשרד הביטחון. זה המקום היחיד היום שאני מלמד שם כיתות א'-ב' ועשינו מערכת חינוך, יומיים לכיתה א', יומיים לכיתה ב' וגם לתלמידי תיכון שלומדים במסעדה, בחרנו לתת להם יומיים או שלושה אחר הצהריים, מכיוון גם כן שיש לנו הרבה פעילויות ביישוב, שאנחנו צריכים לתת מענה כמעט לכל האוכלוסייה, זה מחסור גדול מאוד. מה הלאה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני רוצה התייחסות של משה לנושא הזה. מהי צורת העבודה ביניכם? מה הפערים שהוא כן אולי יכול להיעזר בך בדברים שהוא מציג, משרד החינוך?
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
אני אגיד לך מערכתית. פערי המיגון בחברה הערבית הם 40%, בוא נתחיל מזה עובדתית.
<< דובר >>ואיל מוגרבי: << דובר >>
בעין קניה 27%.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
לא, אני אומר ממוצע עובדתי, 93 רשויות. ספציפית לעין קניה ובכלל בכל הרשויות אנחנו פועלים כמובן בהתאם, לאור ההנחיות של פיקוד צפון וגם של פיקוד העורף.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל חיים, הוא החליט לקחת סיכון ולהפעיל מערכת חינוך ויש לו פערי הפעלה. הוא צריך פעילות.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
עד היסודי אצלו לומדים בתוך עין קניה. לגבי התיכון, הבעיה שלו יותר מורכבת כי הוא לומד במסעדה, שם גם יש פערי מיגון. הם לומדים באופן מקוון מאז תחילת הלחימה כמעט, נכון, ראש המועצה? אין בעיה עם הגנים. יש לנו בעיה עם היסודי. לפי ההנחיות של פיקוד העורף, הם יכולים ללמוד בסמוך, לא חייבים להיות במרחב מוגן. ההורים, ואני יכול להבין אותם, כי גם אני מורה לילד בעין קניה, אחרי עשר דקות שאני צריך לשפר למיגון ואני לא נמצא לבוא לקחת את הילד זה בעייתי, לכן, זה הפער שנוצר. אבל זה לא רק עין קניה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הוא כבר מפעיל בלי מיגון, לקח סיכון.
<< דובר >> ואיל מוגרבי: << דובר >>
לא, על זה דיברנו, שאנחנו נחזיר אותם בלי מיגון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה זאת אומרת להחזיר?
<< דובר >>ואיל מוגרבי: << דובר >>
להחזיר אותם. היו חיל ההנדסה ופיקוד העורף שהגיעו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל דיברת על בעיות של ביקור סדיר, של אוכלוסיות מיוחדות. האם אתה בשיח ופתרונות עם המשרד על הבעיות האלה?
<< דובר >> ואיל מוגרבי: << דובר >>
כמובן, המפקחת הגיעה ואנחנו בדקנו וראינו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה מקבל עזרה?
<< דובר >> ואיל מוגרבי: << דובר >>
מקבל עזרה מהמשרד, כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ואתה בוחר להחזיר את המערכת?
<< דובר >>ואיל מוגרבי: << דובר >>
אנחנו חייבים להחזיר. לאחר התייעצות עם מפקד המחוז ובדיקה מעמיקה של צוות חיל ההנדסה, לבדוק את מבנה בית הספר ולבחור מתוכם את הכיתות הכי ממוגנות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אין אפשרויות של אותם גלילי בטון, דברים מהירים כאלה שעושים?
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
זה לא מיגון תקני.
<< דובר >> ואיל מוגרבי: << דובר >>
זה התרעה אפס, זה לא עוזר בכלום.
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
זה גם פוגע בידע ובביטחון. יש מדרגות, המדרגה הראשונה היא ללא לימודים. המדרגה השנייה היא לימודים אך ורק בתוך המרחב המוגן, המדרגה השלישית היא לימודים בסמוך למרחב מוגן בהינתן שאתה יכול להגיע למרחב המוגן בזמן התרעה אצלם. זה מיידי ולכן זה רק בתוך מרחב מוגן. אנחנו אישרנו החל מתחילת השבוע הזה, וגם הייתי אצל שניים מראשי הרשויות בתחילת השבוע, על מנת לעזור להם לשכנע את ועדי ההורים להיכנס ללימודים במבנה. ההגדרה היא כל מבנה שהוא מבלוקים או מבטון שיש לו תקרת בטון וניתן ללמוד בו.
התפעול של התלמיד הוא כמו שחייבתי אותם, לתרגל את זה בתחילת כל יום. נשכבים על הרצפה, שמים ידיים על הראש. זה הכי מוגן שיש בהינתן זה. לשים גלילי בטון, א', זה לא מתכנס בזמן התרעה. ב', זה לא נותן את המיגון, בוודאי לא במוסדות חינוך. כשאנחנו לוקחים אותם לחינוך ומספרים להם שיש מיגון והמיגון הזה לא תקני. רב הנזק על התועלת.
לכן ההנחיה היא בהינתן המודיעין שאנחנו מכירים כרגע, התפתחות המערכה והשליטה היחסית טובה של פיקוד בצפון בלחימה שלהם בצפון. אנחנו ממליצים לראשי הרשויות להכניס את התלמידים למבנה ולהתנהל בהכי מוגן שיש.
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
מיכאל, בגולן אפשר לומר שמ-7 באוקטובר עד 12 בנובמבר, ו-12 בנובמבר והלאה. עד ל-12 בנובמבר שזה יום ראשון האחרון, ההנחיות היו נוקשות, ובאמת כל הלמידה הייתה מאוד מורכבת. החל מ-12 בנובמבר, פיקוד צפון ופיקוד העורף התחילו להקל, וזה בדיוק מה שהוא אמר. לאט לאט מתחילים להחזיר את המערכת, וזה כמו שחיים אמר. לאט לאט הוא יתחיל לצאת לבית הספר, כדי להחזיר את מסלול הלימודים לסדרו.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
מה הפחד שלי? למה אני מתעקש לעשות את זה לאט לאט? אני חייב לשמר את המערכת החלופית. כי בדיוק כמו שביום חמישי ישבתי כאן עם חבר'ה מפיקוד צפון ואמרו לי, "אין סיכוי שנחזיר לך את מערכת החינוך", וביום שישי בשעה 13:45, פתאום אני מקבל הודעה "מחזירים לך את המערכת ביום ראשון". ולא הבנתי מה קרה.
אז באותה מידה ואף אחד כאן לא יכול להתחייב, אני מבין, זה בסדר גמור. יכול להיות שבעוד שבוע יגידו לי, "חיים, סוגרים לך מערכת החינוך", ואז מה אעשה? אם אני לא אצליח עכשיו לשמר את המערכת וליצור משך זמן שבו אטמיע את המערכת הזאת בתוך מערכת החינוך, אני אצטרך להקים אותה מחדש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה צודק, אתה צריך להיות ערוך לשני המסלולים.
<< דובר >> ואיל מוגרבי: << דובר >>
מבחינת הסעות תלמידים, היום אישרו לנו להסיע ילדים מחוץ ליישוב. תל חי בחרו לפתוח את החוג של המחוננים והמצוינות, להעביר אותם לכאן, לאוהלו, ומבחינת עלויות, איך הרשות תוכל להשלים את הפער של ההסעות? יש לנו הסכם לתל חי, אבל אין לי הסכם, ואנחנו מחויבים לפעול על פי החוק. אף אחד לא יבוא מחברת ההסעות וישלם את זה מכיסו האישי. איך אני יכול לפתור את אותה בעיה מבחינת הסעות ליישובים שזה מרחק יותר - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה מדבר על מרחקים?
<< דובר >> ואיל מוגרבי: << דובר >>
מרחקים, בטח
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ואת ההסעות האלה קיבלת מהמשרד?
<< דובר >> ואיל מוגרבי: << דובר >>
אנחנו קיבלנו ויש לנו את האישור, אבל לתל חי. להסיע לקצרין - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אפשר לעזור לו עם זה, משה?
<< דובר >>גיא גפני: << דובר >>
את זה אני יכול להגיד בוודאות, אנחנו כמשרד גם תומכים, מסייעים, כל השינויים האלו שנעשים, קילומטרז' וגם הסעות נוספות זה עולה, יש לנו - - - זה עולה בצורה מסודרת ואנחנו נסייע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אפשר לפתור את זה, חיים?
<< דובר >>גיא גפני: << דובר >>
מיכאל, כל מה שהוא אומר עכשיו קורה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בסדר, הדבר הזה פתיר?
<< דובר >>גיא גפני: << דובר >>
זה לא מה שאנחנו שומעים מאיתן. בוודאי שהוא יקבל שיפוי, הוא יקבל את אותם 19 שקלים שהיה נוסע לתל חי, אותם 19 שקלים שהוא נוסע לקצרין על פי 2.1, והוא גם בחוזה אחר עם הקבלנים, הוא לא אמר מה הקבלן ייקח. זאת אומרת, מה שאנחנו כרגע שומרים מאיתן, אני אשמח שזה ישתנה.
<< דובר >> משה גודלבסקי: << דובר >>
מי שמרכז את הכול זה סגן מנהלת המחוז שקיבל עליו את המשימה הזו, כל נושא ההסעות דרכו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה שנאמר פה שגם אם הוא מקיים את החוזים הקיימים של ההסעות, ונייד את התלמידים למקומות רחוקים יותר, זה ייקר לו את העלויות ב-30%-20%. צריך עזרה עם זה. חיים, אתה לוקח את זה על עצמך?
<< דובר >> משה גודלבסקי: << דובר >>
אני אדבר איתך אישית, מיכאל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בבקשה, אם זה פתור. לא סתם לדבר איתי.
<< דובר >>ואיל מוגרבי: << דובר >>
אני מבקש חיים, אם זה ככה ויש החלטה להעביר לנו את ההנחיה לרשויות. מבחינתו, אחד פלוס אחד שווה שתיים. מבחינתנו אחד פלוס אחד שווה עשר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ואיל, אני רוצה להגיד שחלק מהמנהיגות שלנו בימים האלה זה להחליט ולסכן מיליון או שניים, לא לפחד.
<< דובר >>ואיל מוגרבי: << דובר >>
זה ברור, אנחנו מקבלים החלטות. עברנו את זה כבר, סיכמנו יותר משני מיליון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל לדרוש את ההחזרים האלה.
<< דובר >> ואיל מוגרבי: << דובר >>
עובדה, אני יכול להגיד לך ששלטון מקומי הוכיח את עצמו גם בתקופת הקורונה ואנחנו מוכיחים את עצמנו גם במלחמה עכשיו, ואנחנו כן מקבלים את ההחלטות. מבחינתנו, המערכת צריכה לחזור ואנחנו ניקח את האחריות המלאה. אני אישית מדבר בשמי, שאני לוקח את האחריות המלאה להחזיר את מערכת החינוך לבית הספר. תודה לך.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה. חברים, אני רוצה להספיק, שנציגי המשרדים שהיו איתנו כל היום יעשו סבב התייחסות.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
מתי, יש לך מה להוסיף?
<< דובר >>מתי אבני: << דובר >>
דיברו על הכול, הכול בסדר. אני התחלתי ללמוד לפני, לקחתי אחריות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נציגי המשרדים, כל אחד מילים קצרות, במיוחד מעשים, מה למדתם פה, מה אתם מתכוונים לעשות.
<< דובר >>פארוק דבור: << דובר >>
אני ממשרד החקלאות. ניסינו לנצל את הכספים השנה לפי החלטה 717. מנסים לנצל את הכסף כמה שיותר לייעודים שהוא יועד להם. יש הרבה שיתופי פעולה, גם עם מועצה אזורית גולן ומכון שמיר שמנסים לחרוג ממה שהיה ולפרוט את זה לתוצאה יותר טובה. אז קודם כל באמת צריך לחזק, להאריך את תוקף ההחלטה בשביל לנצל את הכספים האחרים שלא חויבו או לא בדרך להתחייבות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה במסלול של רשויות, מסלול של חקלאים בגולן? יש להם עזרה אם הם לא יכולים לעבד את הקרקע או בסיכון?
<< דובר >>פארוק דבור: << דובר >>
עכשיו יש מתווה שעדיין לא הסתיימה החקיקה לגביו בין משרד החקלאות והאוצר וועדות הכנסת למיניהן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, היו במתווה הזה גם מקדמות.
<< דובר >>פארוק דבור: << דובר >>
נכון. בשלב זה לא קיבלנו תשובה ברורה על הנייר ולכן לא דיווחנו, זה רק ליישובים שפונו ולא היו. עשינו כנס עם מס רכוש ביום שלישי. ביום שני הבנתי שמוזמנים החקלאים. אנחנו מביאים מס רכוש, נציגי מס רכוש שיענו על תשובות של החקלאים, כי מתגבש הסכם איתם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
של נזק עקיף, כי זה לא נזק ישיר.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
איפה זה יהיה? חשוב מאוד.
<< דובר >>פארוק דבור: << דובר >>
נעשה בזום כמובן. אי אפשר להתכנס עכשיו, לא נסכן אף אחד. אני מתייחס למשרד לביטחון לאומי. את כל ההרשאות אנחנו העברנו חתומות, ויתרה מזאת, אנחנו הארכנו את תוקף הביצוע עד מרץ 2024 כך שלא יתפספסו כספים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זאת אומרת, התחייבות כספית שהיא נובעת מתקציב 2023 יכולה להיות בביצוע גם ב-2024 כי זה סוג של פיתוח לפרויקט מורכב, והכירו במשך הביצוע.
<< דובר >>פארוק דבור: << דובר >>
רק שהם לא יפסידו כספים בנושא הזה. אני אעלה רק דבר אחד כאן וזה באמת אליך, אני חושב שהחלטת הממשלה "דרוזים גולן" צריכה להמשיך להתקיים ולחדש אותה, כי אם היא לא תתחדש, ייפגעו פה הרבה דברים תשתיתיים, וגם כוח אדם ייפגע, לפחות מהתחום של הביטחון הקהילתי. זה דבר שחייבים לדאוג לו בגלל שהוא חיוני.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נאמר, ואנחנו גם נקדיש לזה דיון בפני עצמו בוועדה שלי בכנסת.
<< דובר >> עבאס אבו עואד: << דובר >>
ברשותך יש איזה בירור. כל הזמן אנחנו שמענו גליל והנגב. איפה הגולן?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתם בגליל.
<< דובר >> עבאס אבו עואד: << דובר >>
איפה הגולן? למה לא מצוין ודאי?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני לא יודע למה לא כתבו גליל, נגב וירוחם.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
הנה, שמעת את דבור, יש כל מיני החלטות לגולן, קצרין והכול. למה שלא נהיה כולנו בתקציב אחד?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש לי עצה אחת בשבילך, עבאס. מספיק שאתם תהיו מאוחדים עם ראש העיר קצרין ותדעו לעבוד יחד, המצב פה יהיה טוב. אם כל אחד מכם ידאג לעירייה שלו, לא יהיה טוב.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
לא, אף אחד לא מושך לכיוון שלו. כולנו כפיילוט עובדים ביחד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אל תחפש את השמות של המשרדים, תבוא לעבוד יחד.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
חשוב לי שיכללו אותנו, שלא ישכחו אותנו. לא ניתן, אנחנו מקבלים.
<< דובר >>טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הממשלה הקודמת הגיעה אלינו לגולן וקיבלה החלטה מיוחדת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש לי שלושה מכתבים על מרכזי הצעירים, אתה רואה את זה? אני צריך מכתב אחד.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
אחד בשביל כולם, בדיוק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ושבעה ראשי רשויות חתומים.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
עשינו את זה. אתה יכול לבשר עכשיו שאנחנו בפנים, באזור התעשייה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני רואה פה מכתב על מרכזי צעירים, זו בעיה של כל אחד. למכתב אחד עם שבעה ראשי רשויות יש כוח יותר ממכתב כזה.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
צודק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כשהגולן יהיה מאוחד, העוצמה תהיה מאוחדת.
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
15 שנה יש יחידה סביבתית משותפת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני חושב שנבנה פה משהו מיוחד, אבל צריך להפעיל אותו כעוצמה. הגולן מאוחד, הגולן פועל יחד למען חיים משותפים ולמען כולם.
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
צריך לקחת את מתווה היחידה הסביבתית לנושאים האחרים, כמו ש-15 שנה יש יחידה סביבתית משותפת לכל הרשויות האלה, וכך צריך לעשות בכל הנושאים.
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
סיכומים?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עוד לא הגעתי. משרדי ממשלה נוספים, אתם רוצים להגיד מילות סיכום קצרות ולעניין? תודה לשוטרים שהיו איתנו, הם שקטים אבל אני רואה שאתם עושים עבודה טובה.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
אני לא אגיד משהו אחר, אתה אומר את מה שאני אומר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לאף אחד פה אין טענות על המשטרה. אולי זאת ההזדמנות שלנו להגיד שאנחנו משבחים ומהללים את כיתות הכוננות שהיו בקו המגע הראשון בעוטף עזה, אבל השוטרים היו בקו המגע הראשון. פגשתי את השוטרים שנלחמו באופקים. החמאס בחר לתקוף את השכונה שבה עשו בניית בתים לשוטרים, ולכן היו שם 4-5 שוטרים עם אקדח והם שמרו על האירוע בגודל של 250 מטר, שהיה יכול להתפזר לכל העיר אופקים. בזכות שוטרים, בזכות מיכאל, אני חושב. בזכות שוטרת שהייתה במסיבה ברעים, תושבת אופקים שהייתי בהלוויה שלה, השוטרים היו בקו המגע וראשונים להגיב. הם שילמו בעשרות נופלים, וזו גם הזדמנות להוקיר את השוטרים על פועלם במלחמה. עוד נציגי ממשלה, נגב-גליל, כן?
<< דובר >>בקי יום טוב: << דובר >>
אני אתייחס בקצרה לדברים שנאמרו היום. אנחנו בשלב הראשון תמכנו ביישובים שהיו קרובים. ע'ג'ר קיבלו מאיתנו כמעט 600,000 שקלים במסגרת התמיכה הזאת, וביישובים שפונו אליהם או שהתפנו מהם, פחות היישובים שנמצאים כאן סביב השולחן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני ביקשתי מהשר בזמן שאנחנו פה למצוא לי כמה מיליון לגולן, על מפונים, על התפנות, על חירום, על מרכיבי ביטחון. אני לא מבקש ממנו הרבה. השר קיבל ממני המון עזרה, זה קו אדום בשבילי. יהיו פה כמה מיליונים ליישובי הגולן מנגב-גליל. אין מצב שלא יהיה פה כסף של נגב-גליל, אין מצב. צריך לשנות את החוק, תשנו את החוק. צריך לשנות את הכללים.
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
אנחנו עובדים על לשנות את הכללים, ההגדרה של מספר מפונים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני צריך שנגב-גליל יהיו עם תקציב במלחמה.
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
- - - תקציב רגיל יש לנו את החלטת הממשלה שעם קצרין - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא רוצה רגיל, אני רוצה מלחמה. ואני איתך, ואת יודעת שאנחנו עובדים נגב-גליל ומפרגנים להם. אבל אנחנו לא נקבל מצב שהגולן לא מתוקצב בנגב-גליל במלחמה. לכל השש-שבע רשויות האלה, שיהיו כמה מיליונים.
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
לגבי מרכזי הצעירים, אני כן יכולה להתחייב שהם יתוקצבו בשנת 2024. אני לא יודעת להתחייב לגבי ההמשך.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שמעת עבאס? רשמת לפניך?
<< דובר >>עבאס אבו עואד: << דובר >>
שמעתי, תודה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עכשיו אתה צריך "קול קורא". מה שכן יעזור זה שייצא מכתב מהשר. לא המכתב שלך. שאנחנו נדאג למרכזי הצעירים ולהמשכיות ובתוך חודש X יהיה מכרז "קול קורא". צריך לתת להם ידיעה שתהיה המשכיות. משרד חינוך?
<< דובר >> משה גודלבסקי: << דובר >>
אנחנו רוצים לציין את מנהלת המחוז שלנו אורנה. אני חושב שהיא לא בקו האש, אבל בקו העורף, בצפון, ב-72 מרכזים היא מענה מיידי גם למפונים, גם למתפנים וגם לכל הרשויות, כולל כמובן הרשות בגולן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני איתך. אני מכיר את אורנה הרבה שנים, אישה רצינית ומנהיגה. שרי חינוך באים והולכים, אבל המנהיגות נשארת, והיא המנהיגה של הצפון בחינוך, בניסיון ובביצועים שלה, ואתה יכול להעביר לה גם את ההוקרה, אבל גם תעביר לה את הבקשה.
<< דובר >> משה גודלבסקי: << דובר >>
אני רוצה להמשיך. לגבי הגולן, מה ששמענו במהלך הבוקר. כל הרעיון הזה של בניית מיני בתי ספר הוא בא מהכיוון של המשרד, עשינו את זה יחד עם היישובים בוודאי, והמענה שאנחנו יודעים לתת מהזווית של משרד החינוך במה שניתן. אני רוצה כן להגיד שמה ששמענו בבוקר, של היוזמות המקומיות לבקש עוד 750 שקל, זה לא נמצא במקום שאנחנו כמובן, << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני לא חושב שאתם יצרתם את זה, אבל אין ואקום בעולם, ואם קהילה מרגישה שהיא נשארה בלי משאבים, היא הולכת לתורמים בארץ, לתורמים מהעולם ומהכיס של האזרחים, ואת זה מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה.
<< דובר >> משה גודלבסקי: << דובר >>
לגולן יש משימה נוספת, שאנחנו מגלים עוד ועוד משפחות, מפונים ומתפנים. מתברר שהם נמצאים פה, אנחנו מנסים לזהות אותם, ודרך זה המשרד יודע כן לתת מענה, אנחנו מתוקצבים, אנחנו יודעים לתת מענה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יפה. אני רוצה לסכם את זה ולהגיד, "החדשנות הזאת להקים חינוך מקומי, קהילתי בישובים ולמנוע את הנסיעות ואת הסיכון ואת הזמינות של התלמידים להורים במצבי חירום זה דבר שהוא טוב לזמן קצר. העתיד של כלל מערכת החינוך חוזר לתפקד, אבל גם את המחסנית הזאת של יכולת לחזור ליישוב ולתפקד בחינוך יישובי, גם את זה צריך לשמור לעתיד. בטווח הביניים של כמה שבועות, כשחלק מהתלמידים עדיין בחינוך יישובי וחלק כבר יוצאים ללמוד כמו התיכוניסטים, ויש גם חינוך מיוחד, צריך לשפות את הרשויות במעט עזרה כספית למאמץ המיוחד הזה, והדרך שלך זה הדיווחים שלהם על המפונים, ובסעיף המפונים יש לכם תקציבים, כן?
<< דובר >>חיים אדרי: << דובר >>
רק עוד דבר אחד, לפי מה שמשה אמר. קודם כל אני מוכרח להגיד שהמשולש הזה של הרשויות המקומיות, פיקוד העורף או צה"ל הגדול, כולל פיקוד צפון, כי פיקוד צפון הוא אחראי מקמ"רית על המרחב, ומשרד החינוך, הוא מאוד הדוק. אנחנו לא מביאים לתוצאות במערכת החינוך, אנחנו משפיעים. יש מקומות שאני אומר לבצלאל, "חשוב לי ששם ילמדו".
אני אתן דוגמה. יש לנו 43 רשויות שהתפנו על פי החלטת הממשלה, קו 3-0. ע'ג'ר לא התפנו, הם לא רצו לעזוב. על פי ההנחיות הם לא לומדים, אבל אנחנו החרגנו אותם, את ע'ג'ר, כדי שהם ילמדו במרחבים המוגנים, לא להשאיר אותם בלי למידה. זו בדיוק המעורבות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
וההקשבה לרשויות. וגם כשחיים אומר, "כל עוד אני יכול, יישובים שלי לא יפונו", אל תגידו לי, "נשארת ולא מגיע לך כלום". נשארת ואתה באזור סיכון עם הערכות מצב ומודיעין מאוד חמורות על הגולן. אנחנו לא יכולים להישאר מופתעים בדבר הזה. הסיור הזה הוא בסימן השקעות במועצת גולן וקצרין, וכל מי שעשה טוב למענם תבוא עליו הברכה. אבל עכשיו מלחמה, צריך להכניס יד לכיס ולתת יותר.
<< דובר >>רועי יצחק: << דובר >>
משרד הפנים, מחוז צפון תקצב ב-35 מיליון את הנגב והדרום, ב-34 מיליון את רשויות הצפון, וגם בנושאי החירום 70 מיליון שקל רשויות שלא הוגדרו לא בצפון ולא בדרום. הרשות כמובן קיבלה את הכספים, יצא "קול קורא" - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הם קיבלו? כל אחד מהם קיבל?
<< דובר >>רועי יצחק: << דובר >>
כל אחד מהרשויות קיבל "קול קורא" ייעודי לכל נושא של חירום. בנוסף, ברמה של הגולן, למרות שהיא לא הוגדרה אצלנו כרשות שהיא קולטת, אבל לאור הנסיבות שהייתה התפנות לתוך המלונות, וכן קלטו אנשים מכל הרשויות, בעיקר מהצפון, אז גם היא שובצה בהתאם לשת"פ שעשינו עם המרכז לשלטון מקומי בחמישה שקלים פר מפונה לתקופה של 28 יום, כאשר ההנחיה היא שככל שתהיה התארכות של הדבר, היא תמשיך להיות מתוקצבת. אנחנו המלצנו השר, יחד עם זאת, למרות שהרשות עצמה היא לא רשות שבהגדרה לא מפונה ולא קולטת ב"הארד קור", שרשויות כמוה ורשויות אחרות, גם הדרוזיות ונהריה וכל יישובי העימות, יתוקצבו בדרכים אחרות למרות שזה לא דרך החלטת ממשלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
דרכים נוספות, להחריג אותן.
<< דובר >>רועי יצחק: << דובר >>
כן. אנחנו פנינו לשר בפנייה כזו וזו הייתה ההמלצה שלנו. אנחנו מקווים שגם בעזרתכם נוכל להמשיך לקדם את הדבר הזה, כי רשויות הצפון - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני סומך על השר ארבל, אתה תעדכן אותי בעוד שבוע, בסדר? פיקוד העורף, צה"ל?
<< דובר >>רפ"ק יצחק ראש: << דובר >>
אני מדבר כצה"ל. אנחנו מנסים לאפשר על פי הערכת המודיעין והבנת התפתחות המלחמה כמה שיותר שגרה אזרחית בריאה כדי גם להשיב את המשק למסלולו וגם לאפשר לימודים. יושבים פה מנהיגים מאוד טובים. הדרך שלנו להחזיר את האזרחים לבתי הספר זה בשיתוף פעולה אנחנו ביחד איתכם. בדרך כלל, אמירות שלכם ברשויות תופסות תאוצה ומכניסות את האנשים, תרצו עזרה שלנו בדברים האלה, אנחנו כמובן נהיה.
לגבי מיגון, בעוד כעשרה ימים נתחיל להניח מיגוניות גם באזור הגולן. עד עכשיו המיגוניות היו רק ליישובי קו העימות, קרי לא רמת הגולן. נכון להיום בבוקר, מול רמ"ח מיגון נאפשר הנחות במיגון, וזה גם יעלה את תחושת החוסן של האזרחים. זה לא הפתרון הכי טוב ברמת הגולן, ודאי לא בזמן התרעה מיידי, אבל את תחושת החוסן זה ישפר מעט.
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
עוד נציג ממשלה שרוצה לדבר?
<< דובר >>אליהו תמיר: << דובר >>
אחרי הביקור ביקב, הייתה לי נגיעה קטנה בעניין הזה ואני בטוח שלכולנו. בשיחה שהייתה לי עם עופר, אנחנו רוצים לכנס כנס פרונטלי, לא בזום, של כל המפעלים, יחד עם כל העסקים הקטנים והעסקים הגדולים, להביא את כל בעלי התפקידים כולל מנכ"ל משרד הכלכלה, ועשינו את זה יחד עם השר. זו אחת היוזמות של השר ושל מנכ"ל משרד הכלכלה, להגיע בעצמו לכנסים האלה, לשמוע אותם ולתת פתרונות, גם אם לא מיידיים.
לכן אנחנו רוצים לעשות את זה בקרוב, לא בעוד הרבה זמן. יצרתי קשר עם עופר בעניין הזה. אני פונה גם לראשי הרשויות הדרוזיות בגולן. אני מזמין אתכם ואת המפעלים שלכם ואת העסקים האחרים להצטרף אלינו לכנס הזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני אוהב את מה שאתה אומר. יכול להיות שנכון לעשות את הכנס משני סוגים. עסקים קטנים ובינוניים, עסקים גדולים, כשבא אדם, יזם תיירותי עם 3 עובדים ובא לפגישה גם מנכ"ל יקבי הגולן תאמין לי שלא תהיה לא הרבה זכות לדבר וגם מה שהוא יכול לקבל ומה שההוא יכול לקבל זה לא אותו הדבר. אתם יכולים באותו היום להגיע עם נציגות בכירה של האגפים השונים. אם יגיע המנכ"ל עוד יותר טוב, והשר עוד יותר טוב. שעתיים לעסקים גדולים, שעתיים לעסקים בינוניים, מפגש והסבר ושעה- שעתיים עם ראשי רשויות לבד, לכבד אותם, להקשיב להם. אם אתה תיזום את זה תוך שבוע- שבועיים וזה יתקיים אנחנו נצדיע לך.
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
וגם תגיע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אולי. למה אני כולם היו ילדיי, בזמן שאני פה ראש עיריית אילת כועס עליי, סתם.
<< דובר >> אליהו תמיר: << דובר >>
דבר נוסף. כממונה החירום של משרד הכלכלה, אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה המצוין שיש לנו עם ראשי הרשויות הדרוזיות, עם מועצה אזורית גולן וקצרין, ואני רוצה לומר, אנחנו כמשרד הכלכלה, המטרה שלנו היא הרציפות התפקודית שמזון יגיע. ואני אומר את הדברים, אני שומע כרגע את המכרז שמדבר על העניין של המיגוניות במועצות הדרוזיות, אם אנחנו מדברים על מדיניות המיגון המחמירה ביותר שמדברת על מרחב מוגן תקני, יש שם פערים בעניין הזה, ואם אתם כראשי רשויות תדעו גם לנתב את אותן מיגוניות גם לאותם המקומות של חנויות המזון המובילות, זה יהיה לטובת כל העניין.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
רק שזה לא מרחב מוגן תקני.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רשמתי לפניי את הכנסים האלה תוך שבועיים באחריותך.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
אני מאוד שמח על הפגישה הזאת, אמרתי לך, מיכאל, שהייתה לי תחושה ששכחו אותנו, עכשיו אני מרגיש שמכירים בנו. שמעתם אותנו כאן. אני יודע שהגולן שונה, אני יודע שאנחנו במציאות של לא כאן ולא כאן, לא שחור ולא לבן, אנחנו באמצע, אבל אנחנו ביחד. אני אומר את זה בצורה הכי אמיתית, כולנו ביחד ואנחנו צריכים את העזרה שלכם לדחוף בכנסת, לדחוף בממשלה שהגולן יקבל את מה שמגיע לו. הוא לא מבקש שקל שלא מגיע לנו, אבל מה שמגיע לנו זה שיאפשרו לנו כאן את שגרת החירום המטורפת שאנחנו נמצאים בה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה חיים. חברת הכנסת טטיאנה.
<< דובר >>טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אהיה קצרה. היו בעיות בשגרה עוד לפני המלחמה, נכנסתם עכשיו למציאות חדשה בחירום ואתם כן נערכים לפעול בחירום. הגענו לכאן כדי לבדוק איך אנחנו נעזור, עם ם מיכאל שהוא "בולדוזר" פרלמנטרי ופוליטי, ואני אצטרף ואחזק במה שאני יכולה. אני גם זמינה וגם ביקרתי בהרבה מקומות, ונעזור במה שאנחנו נוכל. אנחנו מעריכים את העבודה שלכם מאוד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה טטיאנה, ואטורי בבקשה.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני מכיר את ראשי הרשויות ואת היישובים האלה, אנחנו שלובים.בעסקים וכל הנושאים האלה שדיברנו היום, אנחנו גם כן שלובים, זאת אומרת יש עסקים גם בינינו, בין היישובים הדרוזים לבין הכפרים היהודיים, ואני חושב שחשוב מאוד להעלות את זה על המפה. עצם זה שהמשרד, קראו לו מלכתחילה נגב- גליל, והגולן יש לו את הדברים שלו, את הייחודיות שלו גם כן, מבחינת המיקום עצמו, גם גיאוגרפית. אני מציע קודם כל שראשי המשרדים, יפנו לראשי המועצות פה. המרחק הפיזי גורם למרחק נפשי גם. וצריך להבין דבר אחד, שיש משהו שאתם יכולים לעזור, ופה מדובר במרחקים. כשמדברים על משטרה, כל הכבוד למשטרה, יש ניידת אחת. אם יש פריצה בבני יהודה והוא צריך לנסוע אחר כך לחרמון, ויש לנו אולי שתי ניידות, אז אנחנו בבעיה מאוד קשה. אנחנו צריכים לשים לב לדברים האלה. המשרדים צריכים לפנות לראשי רשויות ולהגיד, "במה אנחנו יכולים לעזור לכם?", לא לחכות שיפנו אליכם, כי בסוף הכסף ששחררנו מהכנסת נשאר בסוף בכל מיני קופות, ואחר כך יגידו "יש עודפים, לא הייתם צריכים".
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה, חבר הכנסת. עודכנתי ממנכ"ל משרד נגב-גליל שהיום הם אישרו לך 900,000 שקל. אמרתי להם תודה, וכתבתי להם שיש לי פה את הדרוזיות ויש לי את קצרין, ושהשר יגיע לפגוש את כולם. חיים, זו העוצמה שלכם. אני אדאג גם שהשר יפגוש את ראשי הרשויות הדרוזיות ואת קצין יחד איתך לפגישה משותפת, מה עושים יחד בגולן עם שר נגב-גליל, אבל אני מברך אותו על ההחלטה המיידית של ה-900,000 שקל שאושרו לך היום. מבחינתי זאת סנונית ראשונה וזה הישג. אנחנו נעבוד על הכול.
אני רוצה לסכם בקצרה את הישיבה. לא מזמן פניתי ליישוב בגולן ורציתי להתקבל לשם, אמרו לי "מה, תעזוב את ירוחם? אמרתי, "ירוחם זו אהבת ליבי, אבל אני רוב הזמן בירושלים, סופי שבוע בירוחם, אבל אני רוצה להיום גם בגולן". אין מקום במדינה שאני אוהב להיות בו בזמן הפנוי יותר מהגולן. זה ברמה האישית. ברמת המנהיגות, אנחנו פוגשים פה את המנהיגות הכי טובה של המדינה. יש לי אוזן שלא מקשיבה למילים, מקשיבה למנגינה. המנגינה שלכם הייתה בלי בכיינות, בלי האשמה, עם יזמות, בלי אגו ויכולת לבנות שותפויות ביניכם. אני מכיר ראשי רשויות, הייתי ראש רשות, אני יודע מה יכול להיווצר בין ראשי רשויות ואני שומע פה תקווה. אני שומע שאתם הצלתם את האזור הזה ופעלתם, הקמתם מרלו"גים וכיתות כוננות והיערכות ופתרונות והוצאתם כסף בלי שקיבלתם גב. עכשיו חובתנו כממשלה לעשות למענכם.
ברמת הפירוט, מבחינת חינוך, צריך לעזור בהוצאות שיש על חינוך לכל הרשויות המיוחדות. צריך להיות קשובים לרשויות, יש עבודה יפה ביניכם, נגב-גליל התחיל סנונית ראשונה, השר יפגוש את כל ראשי הרשויות ואנחנו נעשה יותר. מבחינת כלכלה, אני ביקשתי שיעצרו את הקיצוץ התקציבי של הפיתוח. בזה אתה יכול לטפל היום, ובתוך שבועיים יש פה מפגש עם גורם בכיר של משרד הכלכלה, מנכ"ל, סמנכ"ל או שר. עסקים קטנים ובינוניים ועסקים גדולים, הצגת כל המענים והפתרונות לליווי עסקי פלוס מפגש עם ראשי רשויות בסופו או בתחילתו. תדווחו לי שבוצע הדבר הזה.
מבחינת ביטחון וצה"ל גם נעשית עבודה טובה וצמודה לסייע במרכיבי ביטחון, להשלים את עניין כיתות הכוננות. קמו פה עשרות כיתות כוננות טובות וגדולות בתוך חודש וזה דבר נפלא, להשלים את החוסרים. החלטת ממשלה 717 תידון אצלי בוועדה עם נציגי הממשלה, והרציפות של ההחלטה ומימוש כלל התקציבים שיש בה, יהיו הנושאים המרכזיים של אותו הדיון. לגבי הגדרת ספר ואזור מיוחד, אנחנו נבדוק את ההשלכות של זה במשרד הכלכלה והאוצר, האם זה פוגע פה בעסקים ואיך ניתן לפתור את זה.
כל המשרדים קיבלו פה מילים טובות על עשייה משותפת, ויש משהו בגולן שגורם לציונות ולחיבור. הוועדה שלנו תמשיך לעקוב אחר העשייה הזאת, היא כתובת עבורכם. אני גם התחייבתי ללוות את יקב בזלת, וכל עסק ספציפי שנקלע לבעיות בירוקרטיות המשרד שלי ילווה אותו אישית. אני מודה לך, חיים, ולראשי הרשויות. תודה על היום המשמעותי הזה.
<< דובר >>ואיל מוגרבי: << דובר >>
אני יכול להשלים משפט אחד ברשותך? אני חייב לציין דבר אחד, שאנחנו, ראשי רשויות בגולן, ברגע הראשון שנכנסנו לרשויות כראשי רשויות נבחרים בפעם הראשונה, אנחנו שינינו את המציאות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתם דור חדש וגישה חדשה, וגם אני נכנסתי אחרי ועדה קרואה. תאמין לי, אני יודע על מה אתה מדבר, הייתי ראש רשות אחרי ועדה קרואה עם גירעונות והלוואות עם איש דגול, עמרם מצנע. השאירו אותו עם גירעונות והלוואות והייתי צריך למצוא כסף.
<< דובר >> ואיל מוגרבי: << דובר >>
יש לנו כיתות כוננות שהקמנו עכשיו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אנחנו מאחלים לו שהוא יצליח בתפקידו בוועדה הקרואה, אבל שיעביר את זה לבא בתור.
<< דובר >> ואיל מוגרבי: << דובר >>
רק משפט אחרון, עכשיו הייתי בישיבה יחד עם השלטון המקומי. היינו בישיבת הנהלה, וקבענו על כיתת כוננות גם לשוטרים המתנדבים. יש לנו שוטרים מתנדבים. אני מבקש, מפקד התחנה, לתת להם חימוש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אנחנו עושים, יש עוד כיתות כוננות של צה"ל. תאמין לי, לבט"פ יש יותר נשקים.
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
ממשיכים למועצה מקומית קצרין, בבקשה.
<< דובר >>יואב לוי: << דובר >>
שלום לכם, ברוכים הבאים. אני שמח לפגוש אתכם, בסך הכול המצב רע. אבל בסדר. והיקב הזה קם בטעות. אני עליתי לגולן ב-1985 מחולון, ציונות. המשרד שעבדתי בו היה בפתח תקווה, תשע שנים נסעתי כמעט כל יום מפה לפתח תקווה כדי לעבוד. הקמתי את המשק, היקב הזה קם בטעות, צדנו חזירים. הקמתי את יקב הבוטיק הראשון בגולן, הרביעי בישראל. יש היום 300. סך הכול יקב זה דאווין גדול, אבל זה לא ביזנס. אנחנו מתקיימים ממה שמסביב, מהאירוח, מהצימרים, מההסעדה, וכדומה, ומה שאתם רואים בחוץ זה כל השנה. אנחנו מקור, עסק, משפחה שכל השנה מחוברת לצבא ומארחת כאן מאות אם לא אלפי חיילים בשנה. אנחנו מאמצים ילדים אוטיסטים שמתנדבים, דתל"שים וכדומה, כל האירועים בגולן שמתקיימים בצבא, החלפת מפקד, מפקד אוגדה, אלוף פיקוד וכדומה נעשים כאן, כמובן ללא תשלום, וזה ה-DNA שלנו. לא תמצאו פה דגל קרוע, לא בזמן מלחמה ולא בזמן של שלום.
אנחנו אוכלים קש מהרשויות, חוץ מהמועצה שאני מקבל ממנה תמיכה מדהימה, ולא בגלל שרוקח פה. שלא תטעו, שאר הרשויות מוציאות לנו את המיץ יום-יום, שעה-שעה. כל נציג שמגיע לכאן, ולא משנה מאיפה, משרד הבריאות, כיבוי אש, מה שלא יהיה. רשות המים, מוציאים לנו את המיץ, כל נציג ממשלתי שמגיע לכאן, התפקיד שלו, סליחה על הביטוי, לסחוט אותנו כמה שיותר, אחרת הוא לא שווה. התפקיד שלו הוא לא בר-קיימא, ואנחנו לא היחידים, זה בכל הארץ. הרגולציה הורגת אותנו, היא בלתי נסבלת. זה המסר שאני רוצה להעביר לכם.
רבותיי, אתם יושבים שם במגדל השן, אין לכם מושג מה קורה למטה, העם בוכה. אין לנו אוויר אני מתעלם מהמלחמה. ביום-יום אין לנו אוויר. רבותיי, זה בלתי נסבל מה שאתם עושים לנו ביום-יום, לא במלחמה. אי אפשר לחיות עם זה. אנחנו לא רוצים פיצויים, לא רוצים כסף, אל תפריעו לנו, תנו לנו לחיות. תנו להקים ולבנות ולהתפתח בלי כל הוועדות ובלי כל המשלחות.
היה פה שר חקלאות בזמנו, פעם שלישית שהוא הגיע לכאן עם מני מלכה, הקודם. הוא אמר לו, "אדוני השר, תשמע אתה פעם שלישית פה, ממני לכביש 200 מטר, אתה מגיע עם 20 מכוניות. דבר אליי ב-200 מטר האלה, שלח לי פעם אחת סיכום פגישה". זה בלתי נסבל. אתם חייבים לצאת מכאן ולהבין שאנחנו, אלה שבוחרים בכם, באחרים, בכם, לא משנה, לא יכולים להמשיך בתנאים האלה. בשנה שעברה, המחזור שלי באוקטובר-נובמבר-דצמבר היה 2,250,000 שקל. השנה הוא אפס. מבחינתי זו לא מכה בכנף, זה טוטאל לוס. אם אני לא מוכר את העסק עכשיו לאיזה מיליונר מתל אביב, אני סוגר. הבנקים לא איתנו, הריביות הן גיהינום. דוחים לנו תשלומים, זה לא שאני מתבכיין חס וחלילה, אני אסתדר. אם אני לא אמכור את העסק בחודשיים האלה, אני אהיה בחדלות פירעון.
יש פרסום בטלוויזיה, תתקשר, לא יודע, רשות המיסים, גוב, אתה מתקשר עד שעונים לך אתה מת. וכשעונים אומרים לך "טוב תיכנס באפליקציה" וכשאתה נכנס באפליקציה אומרים לך "חכה, קודם כל תגיש, מע"מ וזה, וזה, וזה. אין לנו הליך חבר'ה. ואני עסק קטן, אני מגלגל 7-6 מיליון שקל בשנה. היו לי 20 עובדים. עכשיו זה אני והמזכירה שלי למטה, עושים סדר, ספירות מלאי, מאזנים, מארחים חיילים, עושים פה חתונות לאחרים.
אתם חייבים להבין שאתם יוצאים מכאן, ואני לא יודע איך לזעזע אתכם. איך להוציא אתכם מהמקום הנוח שלכם. יכול להיות שאני טועה, שחלקכם לא במקום הנוח, אבל רוב אלה שמטפלים בנו ביום-יום לא מבינים את חומרת המצב, ואני אומר לכם, רמת הגולן זה המקום הכי בטוח. אני לא רוצה לפגוע באף אחד. בטח לא בערבים פה ברמת הגולן. יש לנו דרוזים שהם אחים שלנו, אנחנו רחוקים יחסית מהגדר. אם יורים, לא יורים לרמת הגולן, זה עובר מעל. לא יורים על כמה מאות אלפי דונמים על 20,000 תושבים, אנחנו הכי רגועים והכי בטוחים, אבל נגמר לנו האוויר ביום-יום, שלא לדבר על עכשיו.
אני פונה אליכם, תנסו לקצר את התהליכים. אלה שבאמת צריכים, אלה באמת שנאנקים תחת הסבל, לא מדברים איתכם. הם לא בוכים, הם לוקחים את העגלה. אני הולך לפשוט רגל. זה פרויקט חיים. אני אשאיר לילדים שלי חובות, על מה? על זה שאתם יושבים שם, עוד ועדה ועוד שיחה? תקצרו את התהליכים. קיבלתי בקורונה כסף, החזרתי את כל הכסף. זה לא יקרה עוד פעם, אין לנו אוויר לזה. נפגענו מהקורונה, שרדנו את זה. אני ושכמותי לא נשרוד, וזה יחלחל לכל דרגות העם. אי אפשר להמשיך לתמוך רק בסקטוריאליים, אנחנו עם אחד. התיירות נעצרה לחלוטין, אין כאן כלום. הגולן מתבסס על חקלאות ותיירות. בחקלאות עוד נצא בשן ועין. אנחנו מנסים לעשות את המקסימום, ומה שאנחנו צריכים זה בעיקר מיגוניות. אין לנו מיגוניות.
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
מיגוניות יהיו עוד עשרה ימים במכולות במרכזי היישובים. רק עוד עשרה ימים.
<< דובר >>חיים רוקח: << דובר >>
אנחנו צריכים - - - כי אחרת התאילנדים בורחים לנו. זה דבר אחד. כמות התאילנדים שעזבה אותנו יחסית בארץ, הייתה בריחה מוחלטת. אצלנו בגולן נשארו כ-50%, משהו כזה, וזה סביר. אבל אם יתחילו לברוח לנו עוד והחקלאות מתמוטטת, בצורה הכי פשוטה, כדי להשאיר אותם כאן אנחנו צריכים מיגוניות, מיגוניות ברפתות, מיגוניות בשטחים כדי שאנשים יוכלו להישאר כאן ולעבוד.
אין כאן תיירות, זה הפסד של 100, אני יכול להראות לכם וואטסאפים שאני מקבל מתיירים, הם אומרים לי, "מה אנחנו עושים? איך אני משלם משכנתה?" בעל חברת טיולי ג'יפים, היו לו 40,000 שקל הזמנות בחודש שעבר, עכשיו כלום. הוא פשוט מושבת. חלק מהעובדים הוא מוציא לחל"ת. בסוף יש גם משכנתה ותשלומים לשלם, ואין איך.
אלרום השקיעו הרבה מאוד כסף, הקימו שתי אכסניות מאוד מפוארות ומאוד יפות, מאיפה הם שילמו? בואו למרום גולן, מלון שבדרך כלל בתפוסה מלאה, הוא ריק. נסגר. ולצד זה, כל העסקים מתפנים. לאט לאט הם הלכו ונסגרו, אין כלום היום. העסק לא עובד. אחת הסיבות שאני מנסה להפעיל את מערכת החינוך היא כדי לנסות ליצור איזושהי תנועה, משהו שיתחיל להניע את הגלגל הזה שנעצר.
אנחנו בקושי ענק, ונעשה מה שאפשר. ארנונה אני לא יכול לבטל. למה הוא צריך לשלם ארנונה? יש תפיסה שאומרת, "אנחנו נפצה והם ישלמו לך את הארנונה". תעצרו את הארנונה, כי אנשים לא מסוגלים לשלם אותה. זה לא הגיוני מה שקורה כאן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש עוד משרדי ממשלה שרוצים להתייחס לדברים הכואבים שיצאו מהלב? משרד הכלכלה? עופר?
<< דובר >>עופר הבר: << דובר >>
מי שלא מכיר אותי, אני עופר אני גר בעין זיון, קילומטר מסוריה. אני מנהל את הפיקוח הכלכלי בחברה הכלכלית וגם את אזור התעשייה, שם אני חושב שכבר הייתם. אני ממשיך את מה שנאמר פה, בדיוק סיימתי פגישת זום ל-150 עסקים בגולן. המצב פשוט הזוי. אף אחד לא יודע מה יקבל, אם כן יקבל. ואני מניח שמרבית האנשים פה יושבים בסטטוס של שכירים, עובדי מדינה.
בלי לפגוע באף אחד, פשוט כואב לי מה שהיה כאן, ובתור אחד שחי את העסקים פה, כל עובדי המדינה מקבלים את המשכורות שלהם, לא פוגעים להם בשקל אחד, ובתור מי שהיה לו משרד עורכי דין 20 שנה, משכורות, ארנונה, הדפסות, דואר, לא מוותרים על שקל. בגולן מ-8 באוקטובר יש אפס הכנסות.
אני אומר למקבלי ההחלטות, זה לא קל, אבל צריך רגע לרדת לשטח, לא לשתות יין ואחרי שעה לא לזכור את מה שהיה פה. הוא בוכה לא בגלל שהוא מבקש עזרה, הוא בוכה בגלל שיש שם מאחור מחויבות, כלפי עצמו, כלפי המשפחה שלו, כלפי עובדים. זה הגולן, זו פריפריה. אין פה שום דבר אחר. צריכים לראות איך עוזרים.
הרי תהיה שוב תהיה מגפה, תהיה עוד מלחמה חס וחלילה. מה עושים בכל פעם כשסוגרים את השיבר בגולן? זה אחד האזורים הכי טובים שיש בארץ. תיקחו כל דבר שיש פה, בשר, אוכל, תיירות, טבע. הגולן זה מותג. במה העסקים אשמים? צריכים למצוא לזה פתרון. אם העסקים האלו ייפלו, כל המדינה תיפול.
<< דובר >>יואב לוי: << דובר >>
אני מתרגש ונסער מכיוון שאני לא רוצה לפגוע באף אחד. אתם מנותקים. אתם לא מבינים מה קורה. תעצרו את היבוא שמתחרה בנו, תעצרו את הטורקים האנטישמיים. אתם מקדשים אותם, את אלה שתומכים בכם ומריצים אתכם לכנסת. תעצרו את היבוא, אל תביאו יין, תקנו ממני יין. תלכו לרשתות תגידו להם, "מה שמכרתם לפני המלחמה, העליתם מחירים, קבלו את הקנס, נקרע אתכם לגזרים".
תעשו צעדים, שהם יראה שאתם חושבים עליהם. אני לא נזהר בגלל שאני לא יודע איך לסיים את החודש, אני נזהר בגלל שהנציגים שלנו לא מבינים מה קורה פה. עזבו מלחמה, עזבו קורונה ביום-יום חבר'ה. זה מתעצם. נכון, אנחנו נשרוד את זה ונעבור את זה, אבל אתם, הנציגים שלנו בכנסת צריכים לעשות צעדים שנראה להם שמעבר למשכורת שנכנסת בכל חודש לבנק, כמו שהוא אמר, אתם חושבים עלינו, על הארנונה ועל המע"מ ועל מס ההכנסה, ועל אגרת ביוב ועל אגרת כיבוי אש.
<< דובר >>חיים רוקח: << דובר >>
אני רוצה לספר לכם משהו אבסורדי. הגולן מתפתח, וכחלק מהחלטת הממשלה אנחנו מחדשים את אזור התעשייה. קיבלתי 11 מיליון שקל ב-2023 לפתח והמשיכו להחזיר לי את שנת 2024, עוד 11 מיליון שקל כדי שנוכל לסיים את העבודה. ברגע זה מתקיימת ועדת פיתוח שכנראה הולכת להחליט שהיא מקצצת לי 50%. כשאני חתום מול קבלנים, ואת המגרשים כבר התחלתי לשווק.
<< דובר >>עופר: << דובר >>
חיים, לא הוספת ששיווקנו ב-2023 20 מיליון שקל שהלכו אל משרד הכלכלה. לאן אתם הולכים? 5 מיליון שקל, מה זה 5 מיליון שקל?
<< דובר >>יואב לוי: << דובר >>
גם מה שהתחייבתם אתם לא מקיימים? אתם לוקחים אותי אחורה במקום לקחת אותי קדימה? אתם לוקחים את הגולן אחורה במקום לקחת את הגולן קדימה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
משרדי ממשלה, רק אם יש לכם התייחסות ישירה, לא מסביב, משהו על הדברים באופן ישיר, כן?
<< דובר >>בקי יום טוב: << דובר >>
אני רוצה להגיד קודם כל ברמה האישית שהלב איתכם, חוץ מזה אין לי הרבה איך לעזור. אני נציגה של משרד נגב-גליל. אנחנו לא משרד הכלכלה.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
למה הוא לא נקרא נגב-גליל-גולן? אנחנו יתומים?
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
אתם חלק מהגליל, אתם נכללים.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
אנחנו גולן גבירתי, זו תקלה בשם.
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
נגב- גליל-גולן בשבילך.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
זו סמנטיקה, אבל יש לנו הרבה גאווה, אנחנו חבל ארץ הכי טוב בארץ.
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
גאווה גדולה, ואתם חלק בלתי נפרד מהפעילות שלנו. אנחנו מושקעים בכם במיליוני שקלים במועצה האזורית גולן. אנחנו לא משרד הכלכלה, אנחנו לא רשות המיסים, אנחנו לא הגופים הגדולים שיכול להיות שהם הכתובת שלכם בתקופה הזאת.
אנחנו כן מנסים לעשות מה שאנחנו יכולים לעזור לעסקים בפריפריה. אני מדברת דווקא על העסקים הקטנים שדיברתם עליהם, אנחנו תומכים בהם בצורה ישירה בדיגיטל, אנחנו מקימים אתר אינטרנט לכל בעל עסק שנמצא פה, שגר פה, בלי שום עלות, אנחנו מתחזקים לו את האתר למשך שנה, נותנים לו תקציב קידום של 10,000 שקלים. יכול להיות שזה פחות רלוונטי אליך באופן אישי, אני מדברת באופן כללי על העסקים הקטנים פה בגולן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני לא רוצה לדבר באופן כללי גבירתי. סליחה שאני עוצר אותך, אם יש לך משהו להשיב לו באופן ישיר, לא מה נגב-גליל עושה עכשיו. העסק הזה מגלגל 6 מיליון שקל. יש דרך לעזור לו?
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
אתם היום משווק בצורה דיגיטלית?
<< דובר >> יואב לוי: << דובר >>
כן.
<< דובר >> בקי יום טוב: << דובר >>
כן? אתה נמצא שם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש דרך לעזור לו? הוא מגלגל 6 מיליון, אתר אינטרנט כבר יש לו, הוא עכשיו צריך אשראי ומענקים, יש לכם במשרד מסלול בשבילו?
<< דובר >> בקי יום טוב:
אשראי ומענקים זה לא אנחנו.
<< דובר >>יואב לוי: << דובר >>
סטף ורטהיימר, יש לו קרן שנקראת "צפונה דרומה". מכיראיך הוא מסוגל מעכשיו להרגע לתת לי הלוואה? איך?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לכלכלה יש משהו ישיר להגיד? בבקשה. גם על מה שראש העיר אמר וגם על מה שיואב אמר.
<< דובר >>משה פרינטה: << דובר >>
לגבי המענקים, זה שייך לסוכנות לעסקים קטנים, אבל אני אעביר את זה לנעמי היימן שהיא מנהלת הסוכנות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
היא יכולה לחייג אליו? לא להעביר, שיהיה קשר ביניהם.
<< דובר >>משה פרינטה: << דובר >>
ברור שאני אדבר איתה. אבל גם לגבי מה שראש המועצה אמר, הוא צודק במה שהוא אמר. יש עכשיו ישיבת - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מקצצים אותו?
<< דובר >> משה פרינטה: << דובר >>
לא רק אותו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה אבל?
<< דובר >> משה פרינטה: << דובר >>
צריך לשאול את האוצר.
<< דובר >>חיים רוקח:<< דובר >>
זה בהחלטת ממשלה, מיכאל.
<< דובר >> משה פרינטה: << דובר >>
החלטת ממשלה ואת האוצר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
החלטת ממשלה לקצץ אותך? אז אתה לא יכול להגיד לי.
<< דובר >> משה פרינטה: << דובר >>
יש ועדת פיתוח עכשיו שיושבת בירושלים כרגע, עם נציגי האוצר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מי האיש של האוצר בוועדה הזו? מי יושב שם בוועדה? אני רוצה לדעת מי בוועדה.
<< דובר >> משה פרינטה: << דובר >>
מהאוצר או מטעם משרד הכלכלה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מהכול.
<< דובר >> משה פרינטה: << דובר >>
ממשרד הכלכלה נורית צור, זו המנהלת שלי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, ומהאוצר?
<< דובר >> משה פרינטה: << דובר >>
מאגף התקציבים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני מבקש ממך, אנחנו עוד נמצאים פה, תרים טלפון לשם, תגיד שראש המועצה פה העלה את זה בוועדה, הוועדה דורשת שזה לא יקוצץ ושיתנו לנו תשובות בזמן אמת, בסדר?
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
לא שלא יקוצץ, שיוכפל פי חמישה.
<< דובר >> משה פרינטה: << דובר >>
אני איתך, אתה צודק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תבדוק לי את זה עכשיו. גם אם אתה צריך לתפוס פינה, טפל בזה עכשיו, שיעצרו את הדבר הזה. יש עוד התייחסויות ישירות לדברים שהוא אמר?
<< דובר >>קריאה: << דובר >>
נגב-גליל אין להם תקציב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אין לי מסלול בשבילו. בואו ניקח משימה אנחנו, חברי כנסת, כרגע היא נתנה תשובה אמיתית, אין לה מסלול בשבילו. במלחמה יש מסלולים לעסקים, אנחנו נבדוק אותם. תגידו משהו אתם ואז אני אסכם כי אין פה הרבה מילים, צריך מעשים. כן?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הנושא נידון בוועדות, אני לא חבר ועדת כלכלה. הייתי יושב-ראש ועדת כלכלה, היה לי יותר כוח בעבר. המבחן הוא לא אם מישהו הציג מתווה, אלא האם כסף הגיע לבנק ובאיזו דרך, בהלוואה, באיזו ריבית, במענקים, כן או לא. נתנו גם במסלול ירוק ביישובים מסוימים קרובים לגבול. אני לא חושב שהחלו בהחלה של המסלול הירוק ליישובים ברמת הגולן. אפשר להיאבק על זה בכנסת בוועדת כלכלה, אבל זו התשובה ל
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]