פרוטוקול מספר 38, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 23/11/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 38

מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

יום חמישי, י' בכסלו התשפ"ד (23 בנובמבר 2023), שעה 13:30

סדר היום:

<< נושא >> סיור הוועדה למרכז הלוגיסטי אסם לבחינת העסקת עובדים זרים בענף התעשייה << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אליהו רביבו – היו"ר

ואליד אלהואשלה

סימון דוידסון

חברי הכנסת:

מוזמנים:

אביבית אסרף

–

מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה עו"ד ענבל משש

–

ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה שרון אמיר

–

מנהלת אגף מגזר עסקי ומנהל עובדים זרים, רשות ההגירה נעמי דניאל

–

מנהלת תחום קשרי ממשל, רשות האוכלוסין וההגירה

יפעת ענבר

–

מנהלת תחום בכיר תעשיות מזון, משרד הכלכלה והתעשייה קותי

–

מרכז ברשות האוכלוסין וההגירה

מאיר מישאל שמואלי

–

דובר הוועדה

חגי אדרי

–

סמנכ"ל התאחדות התעשיינים

דודי מנביץ'

–

יושב ראש איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, יושב ראש מאפייה קיבוץ עינת פנחס (פני) קימלמן

–

משנה למנכ"ל אסם, סמנכ"ל משאבי אנוש

אביב חצבני

–

מנהל איגוד המזון

ליאור כוכבי

–

קשרי ממשל התאחדות התעשיינים

חביב פאר

–

מנכ"ל פאר פארם

אלינור אנגלנדר

–

מפעל אנגלנדר

עמיחי חיים

–

סמנכ"ל משאבי אנוש, קבוצת יהודה

אלכס קנובסקי

–

לוביסטית של התאחדות התעשיינים

עדן

–

עוזר חה"כ אליהו רביבו

יוגב

–

עוזר חה"כ אליהו רביבו

צחי - דובר

–

עוזר חה"כ אליהו רביבו

מיכאל

–

עוזר חה"כ סימון דוידסון

אוסמה

–

עוזר חה"כ ואליד אלהואשלה

ייעוץ משפטי:

נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:

דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:

איה צימרמן, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> סיור הוועדה למרכז הלוגיסטי אסם לבחינת העסקת עובדים זרים בענף התעשייה << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שלום לכולם.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני רוצה לשקף לכם את המציאות שבה אנחנו נמצאים, כי אנחנו באמת זקוקים לפתרונות. אוקיי? נתחיל בהצגת הנוכחים ואז נעבור למצגת. כן.

<< דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >>

ליאור כוכבי, קשרי ממשל התאחדות התעשיינים.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

חביב פאר, מנכ"ל "פאר פארם".

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מנכ"ל?

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

"פאר פארם". מפעל יצרני.

<< דובר >> יוגב לוי: << דובר >>

לוי יוגב, יועץ של חבר הכנסת אליהו רביב.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

דודי מנביץ'. אני נמצא כאן בשני כובעים, האחד כיושב ראש איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, והשני כיושב ראש של מאפייה בקיבוץ עינת. עזבתי הכל כדי להגיע לדיון. זה מראה את גודל השעה והצורך הבלתי רגיל.

<< דובר >> אלכס קנובסקי: << דובר >>

אלכס קנובסקי, הלוביסטית של התאחדות התעשיינים.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

חגי אדרי, סמנכ"ל ההתאחדות.

<< דובר >> ענבל משש: << דובר >>

ענבל משש, ראש מנהל לעובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אהלן.

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

שרון אמיר, מנהלת אגף מגזר עסקי ומנהל עובדים זרים, רשות ההגירה.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

אביבית אסרף, מנהלת תחום בכיר מדיניות, הסדרה ואכיפה במשרד העבודה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אליהו רביבו, חבר כנסת, יושב ראש הוועדה.

<< דובר >> עדן: << דובר >>

עדן, יועץ חבר הכנסת רביבו.

<< דובר >> קותי: << דובר >>

קותי, מרכז ברשות האוכלוסין וההגירה.

<< דובר >> יפעת ענבר: << דובר >>

יפעת ענבר, משרד הכלכלה, מנהלת אגף מזון ומנהל תעשיות.

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

אלינור אנגלנדר ממפעל "אנגלנדר", מפעל מתכת וביטחוניים בקיסריה.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

פני קימלמן משנה למנכ"ל, סמנכ"ל משאבי אנוש של קבוצת "אסם".

<< דובר >> עמיחי חיים: << דובר >>

עמיחי חיים, סמנכ"ל משאבי אנוש של קבוצת "יהודה". שלוש חטיבות, יהודה גדרות, רשתות ופלדות.

<< דובר >> ענבל משש: << דובר >>

פלדות, נכון?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אוקיי. אנחנו הולכים לראות מצגת קצרה על פי המצוקה והמחסור שיש לנו. נציג את הדברים מהזווית של "אסם", אבל אני בטוח שזה נוגע גם לכל האחרים. אם אני אפספס משהו במצגת אז תשלימו אותי, כי אני בטוח שהבעיות שאציג בסקירה משתקפות – פחות או יותר – כמעט אצל כולם.

אני מדבר כרגע על קבוצת "אסם" עצמה. אנחנו נמצאים במחסור חודשי תמידי של בין 200 ל-250 עובדים. לא מדובר בחודש עם פיק וחודש בלי, אלא חוסר תמידי. אנחנו מגייסים ואנשים עוזבים. אחוז התחלופה הוא מטורף, יש פער בין התקנים שאנחנו צריכים לבין העובדים שלנו בפועל. עכשיו - -

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

היי, נעים מאוד.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כתוצאה מהמצוקה הזאת אחוזי התחלופה גבוהים מאוד. מדובר על כל האתרים שלנו. נוכל לאחר מכן לתת דוגמאות לכולם.

רק פה, במרכז הלוגיסטי שלנו, יש אחוז תחלופה של 60%. זה אומר שעל כל 100 עובדים, 60 עובדים עוזבים בשנה. אנחנו בקשר רציף עם כל לשכות התעסוקה, עם כל חברות כוח אדם, עם כל מי שאתם רוצים. כל הגורמים האפשריים. אנחנו לא מצליחים לגייס עובדים. יש תחלופה מאוד גבוהה, העובדים באים, עובדים יומיים-שלושה-ארבעה ואז אומרים שקשה להם, שהם לא מסוגלים לעשות את העבודה הזאת, ועוזבים. יש לנו גם הרבה עובדים ותיקים, עובדים שנמצאים איתנו 15 ו-20 שנה. אבל יש לנו עובדים שבאים למשרה, רואים שהעבודה קשה, ועוזבים. מגיע עוד אחד, ושוב. בשנה אחת באותה המשרה לפעמים מתחלפים לי בין 12 ל-15 עובדים. אנשים לא מוכנים לעבוד בתעשייה בעבודות מהסוג הזה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זה הסוג הזה?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני אגע בזה בהמשך. אוקיי?

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> על כל 100 עובדים יש 60 שמתחלפים?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

במרכז הלוגיסטי פה, כן. 60%.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רק שאלה, לפני שאתה מתקדם. אתם מבצעים איזשהו סקר מעקב לגבי סיבת הנטישה?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בוודאי. בוודאי. הסיבה העיקרית לעזיבה היא שפשוט העבודה קשה להם. קשה, לא נוח להם, העובדה שמדובר בעבודה במשמרות. חבר'ה צעירים מגיעים היום לעבודה, וכבר בראיון אתה אומר להם "העבודה כרוכה בעבודה במשמרות", והם אומרים "אני משמרת ערב ומשמרת לילה לא עובד". אחר הצהריים הם מבלים עם חברים, או הולכים לשבת באיזה בפאב, לא מעניין אותם בכלל לעבוד במשמרות ולעבוד בלילה. למרות שעל משמרת לילה אנחנו נותנים תעריף של 70% יותר. על כל שקל שאתה מרוויח ביום, במשמרת לילה אתה עושה 70%.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תן לי דוגמא לתפקיד שיש בו נטישה מוגברת.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כל התפקידים ברמה הבסיסית של העבודה - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

עובדי יצור על הקווים, אורזות. האנשים שעובדים בסרט נע, שמכניסים דברים לתוך הקופסאות, אחד מול המכונה שעובדת. למשל להכניס בקבוקים לתוך קרטונים. או מישטוח, להרים ארגזים ולשים על משטח שוב ושוב עד שהוא מתמלא, לשים עליו ניילון. זה היבט אחד, עובדי ייצור על הקווים, מחסנאים וכדומה. אני לא יודע אם ייצא לנו היום כי אנחנו קצרים בזמן, אבל אם תלך לעבוד אצלנו פה במחסן - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אם אתה קצר בזמן זה בסדר - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

לא לא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני הטרחתי את עצמי.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

ממש לא. אני לא קצר בזמן בכלל, אנחנו - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני לא קצר בזמן. בסדר?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

מאה אחוז, אז יכול להיות שנגלוש.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא, הוא רוצה שכולנו - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

לא לא לא - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

עדיין, ברשותכם - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני חשבתי שאתם קצרים בזמן והתחלנו באיחור.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סליחה, רגע. התחלנו בשעה היעודה. לפחות בסמוך לה. אני שמח להגיע לכאן, ומודה לכם על האכסניה ושמח לראות עוד תעשיינים מקבילים. אבל עדיין הגעתי ל"אסם". מכיוון שאני כבר פה, ואתם מארחים אותי, אני רוצה - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

מאה אחוז. בשמחה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

להכיר את זה מקרוב, לעומק. הוועדה רוצה לבחון - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בשמחה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ולעמוד את האתגרים. וככל שהיא תוכל, היא גם תבצע איזושהי אנלוגיה לעניין שאר הפעילויות במשק הרלוונטי. בסדר? זאת אומרת, אם יש אדם שאורז לחם ואדם שאורז שקיות במבה, ברמה מסוימת זה אקוויוולנטי - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כי האתגר שאתה מדבר עליו – בחלקו הלא מבוטל – אמור לשקף את האתגרים של כלל הנוכחים כאן.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני - -

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

כן, אבל יש תעשיות שונות. - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה. יש יותר ויש פחות, אבל בגדול אנחנו מבינים שמדובר בידיים עובדות.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

חלקם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חלק מהעבודה, או חלק מהשלבים של אותה עבודה, מצריכה גם עבודה פיזית.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

עבודה פיזית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ואני אניח מכך שיש איזשהן סטיות, אני אשמח גם למצוא את הזמן, אם תזמין אותי, להגיע גם למפעלים שלכם.

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

בשמחה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל כרגע אני כאן.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

מאה אחוז.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני לא הגעתי לכאן כדי לסמן וי וללכת. אני רוצה להכיר את זה - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

מאה אחוז, אני שמח - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ולעמוד מקרוב.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני שמח שאתה אומר את זה, כי - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בסדר?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני חשבתי שאנחנו בסד זמנים של בין 13:00 ל-15:00, אבל בסדר.

אז בגדול כמו שאמרתי, מדובר בעובדי ייצור על הקווים, אורזות שמכניסות בקבוקים לתוך קרטונים, סרט שנע כל הזמן. מישטוח, כמו שאמרתי, לקחת ארגזי קרטון ולשים על משטח, שזה קושי פיזי, באמת, מבחינת הגב וכולי, זה לא פשוט. להרים משטח כזה, לניילון אותו אחר כך - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה השכר ההתחלתי שאתם מציעים?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

רגע. אני אגע גם בזה. בסדר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אני - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

לא לא, אבל אני רוצה שתבין. בתוך כל זה יש גם מחסנים של מוצרים קפואים מצוננים, אנשים עובדים שם עם חרמוניות. אתה צריך להבין את התנאים שלהם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מבין.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

וזאת אחת הבעיות שיש לנו גם עם הגדרת השכר. אחר כך, כשנגיע לזה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא לא, תתחיל עם זה עכשיו.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אוקיי, אז אני אתחיל משם. שכר המינימום בישראל עומד על 5,570 שקלים. אנחנו בהגדרה – היינו חלוצים במדינת ישראל מהבחינה הזאת – אומרים שהשכר המינימלי בקבוצת "אסם" לא יפחת מ-6,000 שקלים. אוקיי? זאת אומרת - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שכמה זה יותר משכר מינימום?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

תעשה - -

<< דובר >> דובר: << דובר >>

10% בערך.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

10% מעבר לשכר מינימום.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

8%.

<< דובר >> דובר: << דובר >>

שמונה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בסדר?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בקלות אפשר לחשב, זה לא משהו - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בסדר. אבל לא - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

גם אם זה 10% - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בסדר, עזוב. רגע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

גם אם זה 10%, חשוב רגע שנבין. יש סיבה ותוצאה. כשיש נטישה תמידית, ברמת מגפה, כשמפעל מחליף 60% מהעובדים שלו באופן תמידי, זה אומר שאם היום אני צריך 50, אני כבר נערך לקלוט 500. ככה צריך, כי אתה לא יכול - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לעצור את המסוע.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תרתי משמע. צריך לנסות לאפיין את הסיבה שמובילה לתוצאה הזאת.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אז אמרתי. תכף אני ארחיב, אבל הסיבה היא לא שכר. אני כבר אומר לך את זה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בסדר?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אבל אני רוצה להרחיב למה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

זה לא נעצר ב-6,000. הבעיה שלנו היא עם התקנה של העובדים הזרים. אנחנו חברה מסודרת עם המון תנאים מסביב, העובדים שלנו גם מקבלים פרמיות, למשל. יש תעריפים לשעות לילה של 70% יותר, כי אנחנו צריכים לעבוד בשלוש משמרות. זאת אומרת, על כל שקל שאתה מרוויח בבסיס של ה-6,000 שקלים, אם אתה עובד לילה אתה מקבל עוד 70% על זה. אוקיי?

עכשיו כל התנאים האלה, תקשיב לי טוב מה שאני אומר לך, אותו בן-אדם שאמר לך שמרוויח בשכר יסוד בבסיס 6,000 שקלים מביא הביתה 12,000 ו-15,000 אלף שקלים. בגלל הדברים שאמרתי.

<< דובר >> עמיחי חיים: << דובר >>

אני רק אציין, השכר הממוצע בתעשייה הוא קרוב ל-15,000 שקל. הוא קצת מעל, אבל מנרמלים אותו בגלל כל הבלאגן של הקורונה, הוא - - - -

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

זה לא נכון.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אנשים - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני אומר לך, אצלנו אנשים לא, הם מרוויחים - - - עוד משהו חשוב. הפרמיות ומשמרות הלילה וכל הדברים האלה הם תעריפים שגם נכנסים לפנסיה של העובד. אין פה משחקים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה יפה.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

יפה. אבל עכשיו, אתה מבין, כשאתה בא ואומר לי להביא עובד זר לעבודות הפשוטות ביותר, בשכר של 7,000 שקלים, כשזה יותר ממה שמשלמים פה ואני עוד צריך לתת לו את כל הנלוות, זו בעיה. כי אתם לא נתתם הגדרה של שכר כולל פרמיות וכל מה שהולך לפנסיה. לא הגדרתם את זה ככה. פרמיות לא בפנים, שעות משמרת לילה לא בפנים. כל הדברים האלה.

<< דובר >> עמיחי חיים: << דובר >>

במילים פשוטות, אותו עובד זר שיעשה כמו העובד הישראלי, אם העובד הישראלי מקבל אצלו 12,000-13,000, העובד הזר הפשוט שהביא יקבל 15,000-16,000. בואו נעשה את זה פשוט.

<< דובר >> עדן: << דובר >>

אם אפשר רגע להגיב על זה, דיברנו על זה פשוט בחוץ. נמצאת כאן אביבית ממשרד העבודה. בסדר? הם בחנו את הנושא הזה, והם אחראיים על הנוהל הזה. אני חושב שהכוונה שלהם הייתה לוודא שהעובד הזר לא מקבל פחות מהעובד הישראלי שלצידו. זה היה הרציונל שלפיו כתבו את הנוהל. אם - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> עדן: << דובר >>

רגע. אם במסגרת הנוהל יצא מצב שקובעים שכר בסיס גבוה יותר, ואז הפרמיות והכל מגיעות למצב שהעובד הזר - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - -

<< דובר >> עדן: << דובר >>

מקבל יותר מהעובד הישראלי לצידו - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

זה מה שקורה.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

בהגדרה, כנראה.

<< דובר >> עדן: << דובר >>

בהגדרה, יכול להיות. אני לא מכיר מספיק לעומק את הנוהל שיש צורך בתיקון שלו. ולכן אני - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

לא, אבל - -

<< דובר >> עדן: << דובר >>

חבר הכנסת יחליט - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

אבל חשוב לציין, סליחה שאני מתפרצת - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

את לא מתפרצת.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

חשוב לציין שהבחינה שעשינו הגיעה לאחר שיח עם משרד הכלכלה שאמון על הנושא וקבלת הנתונים. החוק מדבר על נתוני המס שמאפיינים את הדברים, והם טענו שמדובר על שכר שכולל גם שעות נוספות. אז לקחנו את הערך השעתי ולפיו השכר נמנה - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני לא מדבר על שעות נוספות.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

רגע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא מדבר על שעות נוספות.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

לפיו השכר של 100% משרה. בסופו של דבר, היינו צריכים להתכנס לארבע קבוצות שכר לפי - - -. כאשר בקבוצה הנמוכה, זה גם הוסכם אגב על - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

לא לא.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

לפי מה - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

זה לא הוסכם, פשוט לא היו הרבה ברירות.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

לא יודעת. אני יודעת - - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

לא היה עובר - - - . אפשר לראות את ההערות מתחילת הדרך.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

לא דיברנו - - - והוא אמר ש-7,000 שקלים בקבוצה הנמוכה זה שכר שהוא מסכים אליו?

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

שוב, כפשרה כן, מוסכם - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה, זה עדיין מוסכם.

<< דובר >> עדן: << דובר >>

השאלה - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא בהכרח כל מה שאתה מסכים אליו זה מה שביקשת.

<< דובר >> דובר: << דובר >>

זה עדיף מ-11.

<< דובר >> עדן: << דובר >>

הפער הוא האם מדובר בשכר בסיס - -

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

הם מקבלים 130% - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כן כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נכון.

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

לפני דקה הם היו מקבלים באזור ה-16,000 שקלים. בסדר?

<< דובר >> עדן: << דובר >>

או בשכר מינימלי.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בדיוק, אני אסביר את זה - - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

רוב התעשייה לא עובדת ככה. רוב התעשייה עובדת כמו - - -

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

היום ירד ל-7,000 שקלים על 100% משרה.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

לא כולם - - - במשמרות.

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

אני קצת - -

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

לא כולנו "אסם".

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

חייבים לשים את זה על השולחן.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

יש עוד אלפי מפעלים שהם ברמה הזאת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, העניין הוא - - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

רגע. בואו - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רגע, בואו נעשה סדר.

<< דובר >> עדן: << דובר >>

אתם מסכימים עם הנוהל הזה?

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

לא.

<< דובר >> עדן: << דובר >>

למה?

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

כי אנחנו לא יכולים לשלם את הסכומים האלה, לא לעובדים המקומיים שלנו ובטח שלא לזרים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

- - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

- - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

- - - בואו נעשה סדר. כיושב ראש איגוד תעשיות המזון עזבתי את הכל, לא הייתי - - - שיש את הפגישה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מודה לך - - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

תודה. אנחנו נמצאים פה ב"אסם", שזה ה-luxury של ה-luxury של התעשיות. אוקיי? באמת. לא רק באיך שאנחנו יושבים, לא רק בתנאים. "אסם" הייתה הראשונה שחתמה עם ההסתדרות על ה-6,000 שקלים. צריך לזכור ש"אסם" לא מייצגת, לצערי, כן? את תעשיית המזון שאני בא אליה. אם היה תלוי בי והיו שואלים אותי, הייתי אוסר לעשות את הדיון הזה פה. היינו צריכים היום לשבת במשחטה, במאפייה, שם, בלי חדר שיושבים - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שמך?

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

דודי מנביץ'.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

דודי.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

כן. ולהבין - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

דודי רגע.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רגע. הוועדה, תתאמו איתו סיור לזמן הקרוב ביותר שאנחנו יכולים. תתקדם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בבקשה.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

עכשיו. צריך, סליחה פני שאני - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל תקשיב.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

משחטה.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

משחטה ומאפייה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא. בסדר? תביא למקום המאתגר ביותר.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

מאה אחוז.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בסדר?

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

מאה אחוז.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

יש פה אגב שניים מהמאתגרים, שזאת תעשיית המתכת, - - - ותעשיית - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתם תבחרו.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

אני אמשיך אחר כך.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

רגע, בסדר. אין לי בעיה עם השכר שהגדרתם, אבל תגידו שזה השכר הכולל. כולל כל מה שהולך לפנסיה, שעות נוספות. אני איתך בקטע הזה. כי שעות נוספות לא נמצאות בבסיס. אם יש בן-אדם שלא עושה שעות נוספות ויש בן-אדם שעובד יותר, אז מגיע לו יותר. זה בגלל שהוא עבד יותר. אבל אם אני עושה את אותה כמות משמרות כמו עובד רגיל - -

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

השווינו - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

ומקבל פרמיות וכולי, למה לא מכניסים את זה? אני לא מבין את זה.

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

אנחנו השווינו - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

אפשר רגע לנסות להסביר את הפער בין הגישות?

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

אבל קודם תסביר את הגישות ואחר כך תסביר את הפער.

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

הרעיון היה - -

<< דובר >> ענבל משש: << דובר >>

אז תתחיל רגע בגישה ואז הפער.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

החלטת הממשלה הייתה כזאת. החלטת הממשלה אמרה "השכר הממוצע למשלח היד". זאת אומרת, לקחו עובד פשוט בתעשייה, בדקו מה השכר הממוצע שלו באותו משלח יד והגיעו לשכר. אני לא זוכר כמה, אולי 7,500 אולי 8,000 שקלים. ואז - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה, השכר הממוצע?

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

11,730.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כ-11,000.

<< דובר >> דובר: << דובר >>

12,000, כן.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

רגע.

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

12,000 שקלים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן, נכון. 12,000 שקלים.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

רגע. ה-11,700 שכתוב שם זה סיפור אחר.

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

11,730.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

זה ממוצע אחר של - -

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

אבל לזה הם נצמדו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נכון.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

לא, ממש לא.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

נכון. אבל אני - -

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

לשכר ממוצע במשק.

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

בסדר.

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

זה לא בסדר.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

זה - - - רגע. אלה שני דברים שונים. נראה לי שאתם מערבבים בין שני דברים.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

לא, רגע, תני לי להגיע לעיקר. הרעיון של - - - השכר הממוצע, ואז אמרנו דבר פשוט. השכר הממוצע שלקחתם כולל בתוכו תוספת משמרות, תוספת ביגוד, תוספת שעות נוספות ואלף ואחת תוספות. ננרמל אותו לערך השעה ללא התוספות האלה, ואז נגיע לשכר הממוצע האמיתי שצריך לקבל עבור משרה מלאה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה לנרמל?

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

כי אתה רוצה לשקף שכר של משרה מלאה באופן אמיתי, ולא שכר של משרה של 140 או 150 - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה הופך להיות באופן אמיתי.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

איך זה הופך להיות באופן אמיתי?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כי כשיש סל הטבות - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

הוא צודק.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

והם בילד אין, הם הופכים להיות משקפים בהכרח - -

<< דובר >> דובר: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

את הממוצע של השכר האמיתי. חד משמעית.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

אבל הוא - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אבל לא כשכר הבסיס.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - - אותי למקום אחד.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

לא, אבל אתה - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - - לא בשכר הבסיס. כשאני לוקח את הממוצע כולל התוספות, אני בעצם מקבל ערך שעה - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

על מה התוספות?

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

בדיוק. חגי, אני אתן - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

על מה התוספות?

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - - השכר הממוצע שהעובד צריך לקבל כל חודש - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

רגע, חגי.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

כולל התוספות של המשמרות והכל, - - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

חגי.

<< דובר >> עדן: << דובר >>

בדיוק אותו דבר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לשם אני מכוון.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

לא. אני אגיד לך - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

רגע, אני רוצה לחדד משהו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

סליחה. כבוד היושב ראש, מה - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ברשותכם.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

ברשותכם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מצטרף אלינו חברינו הטוב וחבר הוועדה סימון דוידסון.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> היי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

שלום.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שלום לכולם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

שלום.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

מה שנעשה מתמטית נעשה פעמיים, הכפילו פעמיים את התנאים הנוספים. לקחו פעם אחת את השכר הבסיסי עם התנאים הנוספים, חילקו אותם וקבעו שעכשיו זה שכר הבסיס. אתה צודק. אבל עשו טעות, ועכשיו אומרים ששכר הבסיס של העובד הזר מחושב build in עם כל התוספות שהיו - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

בדיוק.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

ועכשיו תיתן לו את כל התוספות שאתה נותן - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא יהיה כפל.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

לעובד הרגיל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא יהיה כפל.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

אז פעמיים כפל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אנחנו נהיה חד חד-ערכיים.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

- - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אם תבוא ותגיד לי - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

יש כפל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שהשכר הגבוה שהוגדר כולל בתוכו את נושא הפרמיות ותוספת ה-70% על השעות הנוספות - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

זה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כך שעובד זר שמגיע לא יקבל פרמיות וכולי, אין לי בעיה עם זה. אני רק אומר שכרגע - -

<< דובר >> ענבל משש: << דובר >>

אני חושבת שעובד - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חוקי העבודה לא עובדים ככה. כי הם אומרים שמי שעובד - -

<< דובר >> ענבל משש: << דובר >>

כתף אל כתף יצטרך לקבל את זה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כתף אל כתף, ואם יש לו פרמיות הוא יקבל פרמיות. - - - אני חייב לתת אותו דבר. זאת בדיוק הנקודה.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

אתם יצרתם אפליה לרעה של העובד הישראלי. יצרתם אפליה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתם צריכים להגדיר - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

הוא מקבל פעם אחת תוספת, והעובד הזר יקבל פעמיים.

<< דובר >> עדן: << דובר >>

הפתרון - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אגיד לך את הפתרון, רגע.

<< דובר >> עדן: << דובר >>

- - - יקבל פחות - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רגע. אני אגיד לך מה הפתרון, הוא מאוד פשוט. הגדרתם את מה שהגדרתם, בסדר. אבל תגדירו שזה השכר הברוטו לצורכי הפנסיה, ולא שכר בסיס בלי כל התוספות. אוקיי? ברגע שתגדירו את זה ככה זה בסדר גמור. ככה לפחות אני יודע שאני נותן מעבר לתעריף שנתתם. דרך אגב, על חלק מהדברים עשיתם את זה. אמרתם למשל שמתוך ה-7,000 שקלים יהיה צורך לנטרל את המגורים בסכום מסוים, וארוחות - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה מה שהתקנות מאפשרות.

<< דובר >> ענבל משש: << דובר >>

כן, זה לפי - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נכון. אז התקנות צריכות לאפשר הורדה מהסכום שקבעתם. אני לא מתווכח על הסכום שהעובד הזר צריך לקבל, אבל צריך לאפשר - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - - כמו שאתה מחלץ - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

להוריד משם - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

תחלץ גם את עלות הפרמיות ואת שאר - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כל דבר בשכר שהולך גם לפנסיה.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

שלא תהיה אפליה. זה המוטו.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

אבל רגע, אני - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

לא רוצים להפלות בין עובד ישראלי לעובד זר. זה מוסכם?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן. כן.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

זו המטרה. עשו פה טעות, זה הכל.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

אז בעצם אתם רוצים שיהיה 7,000 שקלים כולל הכל?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

7,000 שקלים - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

כולל הכל?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

במקומות שנותנים את הכל.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

אז עובד ישראלי מקבל אצלך 12,000 ו-13,000 אלף שקלים, ככה אמרת, זה התלוש שלו. ועובד זר יקבל 7,000 שקלים, ומחר בבוקר - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא אמרתי, אני לא אומר את זה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא. הוא יקבל את כל ההטבות.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

- - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני לא אומר את זה. אני לא אומר את זה.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - - ישראלי זה זהב. אני לא מכיר מעסיק שיעדיף להביא עובד זר אם יש לו עובד ישראלי שיודע לעשות את העבודה. הוא נמצא פה, הוא חלק מהעסק שלך, הוא כמו משפחה.

<< דובר >> אלכס קנובסקי: << דובר >>

התרבות, השפה.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

הוא לא הולך לשום מקום, הוא לא הולך אחרי 3 או 5 שנים. הוא לא נוסע לבקר את המשפחה - - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

גברת אסרף, יש מנגנונים - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

- - - אבל גם אין לו אספות הורים לעובד הזר, - - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

יש מנגנונים - - - אני מוכן לבנות אותם - - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

זה קצת אחרת.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

שיעגנו את מכסת העסקת העובדים הישראלים. אין ספק בכך שאנחנו לא נייבש ידיים ישראליות ונייתר אותם, כדי לעודד העסקה של ידיים זרות בשל המצב. זאת אומרת, אנחנו יכולים לקבוע ראף שממנו לא יורדים, ויש עקרונות שעליהם הם מחויבים לשמור, או שיש אחוז מספק של מועסקים מקרב תושבי מדינת ישראל שיהיו חייבים להיות בצוות כוח אדם, אין ספק.

מצד שני אבל, אנחנו חייבים להבין, שאנחנו לא יכולים ליצור כפל הטבות - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

שהוא מפלה.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

ותוך כדי הרצון שלנו לשמור ולעגן את הקיימות של העסקת העובד הישראלי, אנחנו הופכים אותו למופלה לרעה.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

לא יכול להיות.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

אוקיי. אוקיי, אני רוצה רק - - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

אני רוצה רגע להוסיף משפט.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

עוד נקודה אחת קטנה - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

כן.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

דווקא בנושא הזה. הרי בסופו של דבר כשאנחנו בחנו את קבוצות משלחי היד שהגיעו ממשרד הכלכלה, מדובר היה בארבע קבוצות, שהן לא בהכרח ארבע מקצועות. זאת אומרת, כל קבוצה מעגנת ארבעה מקצועות.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

כן.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

גם בתוך אותה קבוצה יש שונות של שכר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יש שוני.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

גם בתוך אותה קבוצה יש שונות של שכר. בסופו של דבר, גם כשקבענו נניח 7,000 שקלים בקבוצה הנמוכה, בתוך אותה קבוצה יש אנשים שהיום, על פי נתוני המס בכל אופן, משתכרים בשכר גבוה יותר, של 9,000 שקלים. עדיין הורדנו מתוך הצורך למצוא איזון ו - - - . זאת אומרת, הם טוענים תמיד רק לשורה האחרונה - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

- - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

אבל עדיין יש איזשהו - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

אחד - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אבל, את יודעת מה - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

- - - צריך להסתכל גם - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אומר לך עוד פעם, עזבי - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

- - - שורה.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אתם צריכים להבין משהו. המצוקה שלי היא לא במהנדסים ולא במנהלי חשבונות - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

לא לא, לא דיברנו על קבוצות אחרות - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

רגע לא, אני - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

אני מדברת רק על קבוצה תשע.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

לא, אבל אני מדבר. אני מדבר. המצוקה שלי היא באותה עבודה שחורה פיזית שצריך לעשות, ואנשים - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

היא אומרת שגם בתוכה יש - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רגע, תן לי. אני - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

עבודה שחורה - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני מדבר - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

יותר.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

רגע. אני מגיע לזה. אני מחפש את האוכלוסייה הזאת שמרוויחה שכר מינימום במדינת ישראל. זה בסיס ההשוואה. מה שאתם צריכים לעשות זה אחת משתי אופציות. תעזבו את הפרמיות ואת הכל, אבל תגידו שהבסיס הוא - -

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

שכר מינימום.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

שכר המינימום. כי זאת האוכלוסייה הרלוונטית.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

ומה סוג העבודה? תפרט יותר.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני אמרתי קודם. מדובר באורזות על הקווים, שכל מה שהן עושות זה לקחת בקבוקים ולהכניס לתוך קרטון, הכל יוצא מסרט נע. אנשים שסוחבים ארגזים ושמים אותם על משטח עד שהוא יתמלא, ואז מניילנים אותם. אנשים שעובדים במחסנים פה, מחסנים קפואים שאם אני נכנס אליהם אחרי ארבע דקות אני בורח. הם עובדים עם חרמוניות, כי הטמפרטורה בפנים היא 18- מעלות. כשאתה מחזיק מחסנים עם מוצרים קפואים, אתה צריך לשמור על שרשרת הקירור.

מדובר באנשים שעובדים בעבודות פיזיות מאוד מאוד קשות. יש בתעשייה גם עבודות פיזיות קשות.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

החלום שלנו זה שישראלים יגיעו ויעבדו בעבודות מסוימות במדינת ישראל - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נכון.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

הוא לא קיים. לא קיים. הם פשוט לא יגיעו לעבוד.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

אבל יש מקום, כמה ישראלים יש לך פה שאתה מעסיק?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא. הרוב - - - ישראלים - -

<< דובר >> אלכס קנובסקי: << דובר >>

אין עובדים - - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

כרגע - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

- - - עובדים, מה זה לא קיים?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אבל מה זה "לא", רגע - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

אבל - - - העבודה - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כרגע אסור לתעשייה להעסיק עובדים. אסור, ואתם שואלים אותי כמה עובדים זרים יש לך?

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

שאלתי כמה ישראלים.

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

היא שאלה כמה ישראלים.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

לא, ישראלים היא שאלה.

<< דובר >> אלכס קנובסקי: << דובר >>

רק מתוך - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

נו ברור שזה רק ישראלים. יש לי גם פלסטינים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כמה עובדים יש לך, נו.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

כמה עובדים - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

סליחה.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

אבל הוא שיתף בהתחלה, 60% תחלופה בשנה של עובדים - - -

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

בסדר, - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אוקיי, בסדר. רגע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אם אני התקדמתי הלאה זה לא אומר שאני עדיין - - -

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

נכון. - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כמה עובדים אני מעסיק ב"אסם"? 3,600.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

דיון בנושא. בסדר? - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - - חרמונית.

<< דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>

מה בקטגוריה הזאת - - - ?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

לא. זה לא בקטגוריה - - - זה סך הכל "אסם".

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כי מעסיק שלא יודע לאפיין ולפתור את הכישלון שגורם למגפה כזאת בהעסקה, הוא מעסיק שצריך לבדוק את עצמו.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אם אפשר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זאת אומרת הוא לא צריך לבדוק - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

רגע - - - יש לנו - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רגע. גם אני. אני בודק את עצמי כל יום כמה פעמים. מה זאת אומרת?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא צריך - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זה כולנו? ודאי שכולנו.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

זאת בעיה רוחבית שהיא לא רוחבית, היא כבר לא מגפה אפילו, - - - זה קיים בכל מקום. אם "טבע" מפרסמת על אוטובוסים "דרושים מפעילי מכונות", אוקיי? אם אתם - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מפעילי מכונות זה אירוע אחר.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

רגע לא, זה - -

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

זה אותו אירוע.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

זה אותו אירוע.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

זה האירוע שלנו - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

זה אותו אירוע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - -

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

זה אותו אירוע.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

אני לא יודע, - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

לא, אני בשקף הראשון, עוד לא הגענו.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

אני רוצה, אני לא יודע - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אבל רגע, סליחה, לא לא לא. בואו נעבוד מסודר. אנחנו נמצאים ב"אסם", אני הסכמתי שיגיעו אנשים שהם לא מ"אסם", זה בסדר גמור. חשוב לי כמו לכולם שיגיעו אנשים מהתעשיה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בואו ניתן ל"אסם" לסיים - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

תן לי לסיים - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כמו שאמרתם - - - אחרות - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

את מה שהתחלתי להגיד - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה מאפיינים שונים.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

ואני אשמח, לא, בסדר גמור.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה חשוב לשמוע. בואו.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

טוב. אוקיי, אז בואו - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חבר'ה, בואו לא נפריע לפני.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אז זה אחוז התחלופה. ספציפית במרכז הלוגיסטי, אמרתי, אנשים עובדים בטמפרטורה קפואה וכדומה. עכשיו תקשיבו. אנחנו מנסים למצוא פתרונות מן הגורן ומן היקב. המצוקה היא לא מהיום. אתם צריכים להבין, זה כבר כמה שנים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

20 - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

הדבר הראשון שעשינו זה לעבור לאוטומציה. בכל מה שאפשר החלפנו את האנשים באוטומציה. ואתה יודע מה? בגלל המצוקה הזאת עברנו לאוטומציה בלי בכלל לפטר עובדים. כי העובדים עזבו. גם ככה העובדים עוזבים. אז פתרנו את העניין באוטומטציה, אבל אנחנו כבר בשלב שאוטומציה לא מספיקה. יש עדיין דברים שאי אפשר להכניס אליהם אוטומציה - -

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

יש דברים שאוטומציה לא יודעת לעשות.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

עכשיו, איך הבעיה הולכת ומחריפה? במקום לעבוד - -

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

עובד בשתי - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

שלוש משמרות, אני עובד בשתי משמרות. עכשיו תבין, מדובר בשלוש משמרות ב-24 שעות ביממה. כי אני צריך לעבוד 24 שעות - - - אלו הצרכים. זה שאני עברתי לשתי משמרות, ואני עדיין רוצה לעבוד 24 שעות, זה אומר שאנשים עובדים 12-12, 12 שעות עבודה ו-12 מנוחה. הם מרוויחים יפה, כי זה המון שעות נוספות, אבל לאורך זמן זה שוחק אותם. זה שוחק. אנשים לא יכולים לעבוד 12-12, יש את המגבלה של חוק העבודה והמנוחה, אני צריך לעמוד בזה. אסור לעבוד יותר מ-12 שעות ביום. גם יש מגבלה שבועית שאני צריך לעמוד בה. המשמעות היא שהעובדים שאנחנו מעסיקים באמת נשחקים. בן-אדם שעובד 12 שעות לא יכול להמשיך לאורך זמן.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

זה גם עולה יותר.

<< דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >>

אתם מעסיקים - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

זה עולה יותר כי זה שעות נוספות, אבל זה כבר - -

<< דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >>

- - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

זה כבר לא זה, זה הקטע שלאורך זמן אנשים נשחקים, אי אפשר לעבוד ככה לאורך זמן.

<< דובר >> ענבל משש: << דובר >>

אתם מעסיקים עובדים ישירות, או דרך חברות כוח אדם?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אנחנו מעסיקים עובדים גם ישירות וגם מעסיקים עובדים דרך חברת כוח אדם, ואחרי זה קולטים אותם אלינו לחברה. בסדר?

<< דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >>

אחרי חצי שנה, נכון?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

על פי החוק, לדעתי זה תשעה חודשים, אבל לא משנה.

<< דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >>

- - - אז כשאתה אומר 60% תחלופה, זה בעובדים שנקלטו ב"אסם" - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בעובדים שנקלטו ל"אסם".

<< דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >>

או בין הקבלנים - - - ?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בעובדים שנקלטו ב"אסם".

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ניסיתם לדוגמא להעסיק אנשים בעלי מוגבלויות - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סליחה, כשאני מדבר רק אני מדבר. וגם כשאחרים מדברים. תכבדו את השאר. ניסיתם לבחון אפשרויות העסקה לאנשים בעלי מוגבלויות בתפקוד גבוה?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כן. כן. לצערי הרב, תזכור עוד פעם, אנחנו בתעשייה שלא מאפשרת להביא לכל תפקיד אנשים עם מוגבלויות. יש לנו - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אני לא שאלתי על כל מקום.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אז אני אומר לך. אתה מבין באופן טבעי שבן-אדם על כיסא גלגלים יכול לעבוד בהנהלת חשבונות, אבל בתוך מפעל תעשייה הוא לא יכול לעבוד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מכובדים.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אבל כן, אנחנו מעסיקים. השאלה אם - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בוא נעשה - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

לא לא - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - - שמשקמת, שמתעסקת בדיוק - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

מעסיקה בעלי מוגבלויות, ויש עוד ארגון, שכחתי איך קוראים לו.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בדיוק.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

אנחנו כהתאחדות עובדים איתם. הם גם חברים בהתאחדות, כל מקום שאפשר לשלב בעלי מוגבלויות - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אתה יודע מה, אני - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני שואל אותך - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

לא, התשובה היא - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה אתם עשיתם בשביל להעסיק - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אז התשובה היא - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן כן, בשביל - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

התשובה היא כן. התשובה היא כן. עכשיו, רגע - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן כן בתעשייה - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

רגע - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - -

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

יש חוק.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני רוצה - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

איפה שאפשר בתעשייה להעסיק עובדים עם מוגבלויות הם מבורכים. אלו עובדים נפלאים - -

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

הכי טובים שיש.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

ואנחנו מעסיקים אותם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אתה רוצה לשמוע משהו?

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

- - - למפעל שלי, כמה שאתה רוצה - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני אספר לך את זה - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - - הרוב.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

איך קוראים לחבר'ה?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

"אלווין".

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

איך?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

"אלווין".

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

"אלווין?"

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן, זאת חברה שמייצרת - - - של אנשים עם מוגבלויות, בכל תעשייה שהיא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

פניתם אליהם?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אתה רוצה שאני אספר לך קוריוז?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אני רוצה שתענה לי על מה שאני שואל.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

נו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

פניתם אליהם?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אנחנו עובדים עם החברות האלה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני שאלתי אם פניתם ל"אלווין". אתם יודעים עליהם בכלל?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני לא מכיר את "אלווין". אבל אנחנו עובדים ישירות עם הגופים האלה. אני אספר לך אפילו משהו בתור קוריוז. יש לנו גם מפעל בשדרות, ואנשים עם מוגבלויות שבאים לעבוד במפעל מגיעים מבאר שבע לשדרות, ובתקופה הזאת של המלחמה הם לא יכלו להגיע. אסור היה להם להגיע. ויש להם מקום שבו הם עושים לנו את כל האריזות וכדומה, עובדים בבניין ההנהלה. אני באופן אישי, ואנשים בבניין ההנהלה, הלכנו להתנדב שם ולעבוד במקום החוסים האלה. למה? כי הם לא יכלו לעבוד.

אנחנו רואים את זה כערך עליון, דרך אגב. אנחנו עובדים עם האנשים האלה בשוטף, אנחנו משלבים, אנחנו מגייסים עובדים עם מוגבלויות, אנחנו מעסיקים עובדים מרהט. אנחנו הולכים לרהט יחד עם רשות - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תכף אנחנו נדבר על המגזר הבדואי.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תכף, יש לנו כאן נציג - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

נפגשתי שלוש פעמים עם יושב ראש המועצה ברהט, מול העירייה שם, וניסינו לעשות שיתופי פעולה ולהביא אנשים מרהט לעבודה אצלנו. אנחנו מארגנים להם הסעות, שיבואו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רהט זה לא המקום היחיד שהבדואים נמצאים בו, אבל תכף - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

תאמין לי רהט - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חבר הכנסת - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

חורה, לקיא - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חבר הכנסת - - - לדבר.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כל המקומות האלה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בסדר, אבל בוא - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

עם שירות בתי הסוהר ניסיתם ליצור איזשהו שיתוף פעולה?

דוברחבפאככ

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

כן.דובר

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ומה קרה עם זה?

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

דובר

זה נקרא שיקום - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

שיקום תעסוקתי. ואין להם כרגע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין להם מה?

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

אין להם מפעילים - - - להביא להם לתוך הכלא.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - - לפני שלוש-ארבע שנים הם - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה?

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

כל מה שנקרא שיקום - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

החליט שנווה תרצה מוציא לך שש-שבע בנות, זה פתרון מדהים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

הבעיה שזה הולך, אתה יודע, בגלים. לפעמים יש להם אסירים ולפעמים אין להם אסירים - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יש להם בשפע, לצערנו.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

לא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יש להם בשפע.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

לא. אבל הם לא מוציאים אותם החוצה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הם רוצים לעשות עבודה - - - מפעלים - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - -

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

צריך להבדיל בין אסירים שיוצאים לעבודה - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נו.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

שזה בכותלי הכלא. - - - מפעלים - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה מתפרק לשתי חלופות.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חלופה אחת זה שירות תעסוקה בתוך כותלי בית הכלא.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

וזה עובד באופן מדהים.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כן. אבל זה לא - -

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

אבל - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

זה פחות רלוונטי.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני ביקרתי שם. בסדר?

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

כשיש לך עבודות כאלה שאתה - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אבל זה פחות רלוונטי. לנו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה. אני מנסה להבין את כלל הצרכים.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

זה פתרון טוב.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני משוכנע שגם איתכם ניתן ליצור איזשהו מנגנון. אבל יש חלופה נוספת שאני מבקש לדעת, אם ניסיתם ליצור שיתוף פעולה עם קבוצת אסירים שיגיעו למפעלים עצמם.

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

השיקום התעסוקתי, בעצם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למפעל עצמו שלכם. ניסיתם?

<< דובר >> חביב פאר: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה ניסית?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני לא ניסיתי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הבנתי. לא הייתם צריכים להטריח את עצמכם עד לכאן בשביל לפגוש אותי כדי שאני אשאל אתכם. כשאומרים מהיקב ומהגורן, זה מהיקב או מהגורן. לשלם לאנשים - - - חברה - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אבל עוד פעם - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למצוא תעסוקה זולה וזמינה, בעלת עניין. בואו ננסה לחשוב מכל כיוון אפשרי. מכל כיוון אפשרי. בואו נמשיך.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אוקיי. כמו שאמרתי, הדור הצעיר כבר לא רוצה לעבוד במשמרות, בטח לא משמרות לילה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא יודע, אני יודע שבשדה תעופה עובדים במשמרות ועומדים בתור בשביל להתקבל.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

מאה אחוז. אני ראיתי בשדה תעופה - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לעבוד במזוודות או - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני ראיתי בשדה - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מזוודות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

- - - בתוך מטוס.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אז אני רוצה להגיד לך שבחצי שנה האחרונה שטסתי, אני ראיתי בשדה תעופה את כל העבודות ששוות ערך, אותן עבודות פיזיות קשות, ומי שעובד שם זה כל מיני תאילנדים, הודים - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

עובדים זרים - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

שעובדים בניקיון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אסביר.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

שזה יפה מאוד - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין ספק - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

להם דואגים, לנו לא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין ספק שלצערנו מאז המחלה הרעה שקוראים לה התמכרות, בעקבות הקורונה, הקורונה הייתה פרק זמן מאוד קצוב, ואגב אני מהראשונים שנדבקו בסין, בקורונה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וואלה, בסין?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אוי לא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

עוד לא ידענו שזה קורונה.

<< דובר >> אלכס קנובסקי: << דובר >>

המקורי.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן. אתה היית באונייה ההיא?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא לא לא. האונייה הייתה ביפן, אני חזרתי בסוף דצמבר-תחילת ינואר מסין, עם קורונה, כשבסין אמרו יש בעיה ולא ידעו מה היא.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וואלה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אתה החולה אפס.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אתה החולה הראשון? בדיוק, זהו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני לא יודע להגיד את זה כי אני לא יצאתי מהבית. בכל אופן, חבר כנסת דוידסון, מה שאני אומר זה שבעקבות הקורונה אנשים התמכרו לבטלה ולעבודה - -

<< דובר >> אלכס קנובסקי: << דובר >>

מהבית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

באופן בלתי אמצעי. לא, לא רק מהבית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אנשים לא אוהבים לעבוד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אלה שעבדו במזוודות לא ממשיכים לעבוד מהבית. בבית זה הייטק ועבודות ניהול כאלה ואחרות. ואתה צודק שיש פחות ידיים שמוכנות באמת להזיע ולעבוד, אבל כל השנים, לפחות עד הקורונה, אנשים שעובדים ברשות שדות התעופה, אלה המכופפים בתוך בטן המטוס, עומדים בתור להתקבל לרשות שדות התעופה. גם בניקיון מטוסים. עומדים בתור. ממש מגישים רשימת המתנה.

אז ניתן למצוא. אפשר לחפש דרך לתמרץ אותם, אולי על התמדה לקבל איזשהו בונוס נוסף. לא יודע מה, אולי לאכול במבה בסוף היום.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

תקשיב. אני על כל עובד חדש - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - - עם השנים.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

סיפרתי שהעובדים עוזבים אותנו אחרי שבועיים שלושה, אני נתתי תמריץ של 8,000 שקלים למי שיתמיד לעבוד איתי חצי שנה, אתה יודע את זה?

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

יפה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יפה.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

יפה, אז זה לא עזר. זה לא עזר, אתה לא מבין? זה לא עזר. אנשים לא מוכנים לבוא.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

- - - אין אנשים, זה לא - - -

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמה עובדים יש לכם?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

סדר גודל של 3,600 בכל הקבוצה.

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמה מתוכם מהחברה הבדואית?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כמה מתוכם מה?

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מהחברה - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מהחברה הבדואית.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

מהחברה הבדואית יש לנו סדר גודל של 80.

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הבנתי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ואתה זקוק לעוד 250 עובדים?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני זקוק לעוד 250 עובדים, כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הבנתי.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז עשינו - - - מקדימה - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אבל תקשיבו, זה לא - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין אבל.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

נו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מצאנו לך.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בבקשה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בסדר? נסיים את הפגישה, אנחנו נתקדם ביחד.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

מעולה. מעולה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא נעכב את כל השאר.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

מאה אחוז.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בסדר?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

מאה אחוז, קדימה.

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

מה איתנו?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה. בגלל זה אני אומר - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יאללה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לאמיתו של דבר מצאנו הרבה יותר.

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

אוקיי. אז אני - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הוא צריך 250, הוא קיבל את - - -

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אבל עוד פעם, אתה צריך להבין משהו, אני אמרתי את זה גם קודם. אוקיי?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אני לא רוצה שתביאו לי אנשים שיהיו כמו ה-60% האלה. אתה צריך להבין, אני כל שנה קולט למעלה מ-1,000 עובדים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יש לך 80 עובדים בדואים?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

יש לי 80 עובדים בדואים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זמן העבודה הממוצע שלהם?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

בכנות אומר לך, אני - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רק בכנות.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

רגע, אני עונה לך. קלטנו הרבה יותר. 80 העובדים הם אלה שנשארו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כמה זמן הם עובדים אצלך?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אלה שנשארו? תלוי. בממוצע שנתיים-שלוש.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זאת אומרת שמי, יש - - - מיידי - -

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איפה הם עובדים? באיזה מפעל?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

הם עובדים במפעל שלנו - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שדרות.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

לא, דווקא לא בשדרות. יש קצת. בעיקר בקריית גת ופה, במרכז הלוגיסטי. אחוז עזיבה, ה-60% אצלם הרבה יותר גבוה. הם לא מחזיקים מעמד, הם באים, עובדים שלושה-ארבעה ימים, אתה יודע מה, הם אפילו לא מודיעים שהם עוזבים. הם לא מודיעים. אחרי שלושה-ארבעה ימים הבן-אדם לא מגיע.

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

זה לא רק הבדואים.

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

אנחנו מרימים אליו טלפון לחפש אותו.

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

זה לא רק הבדואים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

גם ישראלים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא, זה כללי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בדואים הם ישראלים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בסדר?

<< דובר >> פני קימלמן: << דובר >>

נכון. הם ישראלים לכל דבר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - - הטרמינולוגיה הנכונה.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

אפשר רגע להתייחס לבעיה לא ברמה פרטנית של חברה כזו או אחרת?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בדיוק.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

יש ראייה מאוד מלמעלה, שאני הצפתי אותה בחודש האחרון, כולל אתמול ב-INSS. צריך לראות את התמונה מלמעלה, ואז לרדת למטה.

אנחנו נמצאים ארבע שנים במשברים מתגלגלים, כאשר לכל משבר היה את האופי המיוחד שלו. זה התחיל עם נושא הקורונה. הקורונה הייתה בעיה של המשכיות, רציפות ייצורית, שבעיקרה הייתה בעיה תפעולית. מה זה נקרא בעיה תפעולית? איך אני מבטיח שהעובד יבוא למקום העבודה ויישאר בריא. אחד לא ידביק את השני. להוריד את כמות העובדים במשמרת, לשמור מרחקים, הסעות, אביזרים וכל זה. הבעיה המרכזית הייתה תפעולית, אבל סביב זה היו עוד בעיות.

ועוד לפני שנגמרה הקורונה, בחודשיים האחרונים שלה, הצטרפה מלחמת רוסיה אוקראינה. אלו מאפיינים אחרים, כאשר הבולט שביניהם במלחמת רוסיה-אוקראינה, היה זמינות חומרי הגלם בתעשייה. אני כרגע מדבר על תעשיית המזון בעיקר, אוקיי? זה מה שאני אחראי עליה. שם הבעיה הייתה לא רק זמינות של חומרי גלם, אלא זמינות של חומרי גלם במחירים רלוונטיים. ואני אחזור על זה גם כשנגיע לעבודה. למה מחירים רלוונטיים? כשהיו לי תקופות שהקמח עלה פי שלוש ופי ארבע אני גם עצרתי קווים. כי אם לדוגמא אני מוכר לחמנייה בשלושה שקלים במקום בשקל, מי יקנה את זה? זאת אומרת, צריך גם לראות לא רק את הזמינות של חומרי הגלם, אלא גם את נושא הרלוונטיות של המחיר.

הצעתי תוכנית מלאה בנושא מה שהממשלה צריכה לעשות. ואז הגיע 7 באוקטובר. חבר'ה, כללי המשחק השתנו. אנחנו דנים על ה-6 באוקטובר. ב-7 לאוקטובר האדמה הזדעזעה, לא מהטבח והחורבן הבלתי נתפס. תעשיית המזון בעיקרה, 80% ממנה, עם כל הכבוד, זה לא "אסם" וזה לא "שטראוס". אלו מפעלים קטנים, קטנים ובינוניים. הוא מקרה מייצג אולי במקום אחר, אבל אני מייצג 70-80 עובדים שאין להם את כל התנאים. הם נלחמים על קיומם, מה שנקרא, על ההישרדות, ועם מרווחים מאוד מאוד קטנים.

הרי משרד הכלכלה ומשרד האוצר עשו את כל הניתוחים לאורך ולרוחב. אלו עבודות פיזיות מאוד מאוד קשות בסביבת עבודה מאוד קשה, ואני שמח שאתה נתת הנחיה לבוא, לראות ולהתרשם. התעשיות האלה, העובדים שעובדים שם, היחידים שמוכנים לבוא לא משנה מה, בעיקרם אלו עובדים מהרשות. עובדים מהרשות. אני אפילו לא אומר עובדים בני מיעוט ישראלים. לא רואים תעודה כחולה. הם מהרשות.

אני יושב ראש של מפעל שעובדים בו חבר'ה 30 ו-40 שנה, אנשים שיצאו לפנסיה והחזרתי אותם לעבודה. שלא ילכו, כי אם הם הולכים אין לנו אף אחד שמוכן לבוא לעבוד בחודשים יולי-אוגוסט, ב-70 מעלות מול תנור, להרים תבניות של 15-20 קילו. אין כזה דבר, ניסינו כל מה שרק אפשר.

עכשיו מה קרה ב-7 לאוקטובר? למעשה ב-7.10 עצרו את כניסת העובדים הפלסטינים למדינת ישראל. אלה העובדים של תעשיית המזון, סליחה על מה שאני אומר, תעשיית המזון נשענת על העובדים האלה. משחטות, מאפיות, ואני אתן רשימה שלמה של עובדים כרגע. זאת אומרת, אני חייב לומר, יש מפעלים חיוניים קיומיים שפעלו בשבוע הראשון עם צווי ריתוק והצליחו להעביר בצורה מסודרת 2,100 עובדים, עם הרישיונות, במסופים, עם המחשבים. שזה לעג - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תוך - - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

מול מה שצריך בפועל. תעשיית המזון, אני אומר את זה בצורה מאוד מפורשת, עומדת בפני קריסה. אם תרשה לי, אני פשוט הייתי בדיון עם משרד הכלכלה וגם עם אמנון - - - והיה לנו שלשום בלילה, ובמקרה אני מדבר איתו ואני כיושב ראש - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה אתה לא מעסיק את ההודים שהוא הביא?

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

אני לא יכול.

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

אסור לנו.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

לא הביאו לו.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

רגע רגע רגע - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא הביאו - -

<< דובר >> אלינור אנגלנדר: << דובר >>

אל תדליק אותנו.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

סליחה. סליחה, אני באמת - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - - שמפריע.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

חשוב לי בדיון, אני רוצה רק להקריא - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סליחה שבורחות לי מילים.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

דבר אחד. לצערי הרב, בקרוב אני אסגור את המפעל לייצור עבור כל הלקוחות החיצוניים שאנחנו עובדים איתם. נמשיך לייצר רק עבור רשת החנויות שלנו, מאחר ואם נמשיך ככה גם מעט העובדים שנשארו לנו יקרסו ויעזבו. ואז נסגור לגמרי. אני לא מבין, מפעל שמייצר מעל 10,000 פריטים ביום, עבור הצבא, דרך חברות כמוכם, זאת החברה שלי. אני קונה ממנו לחמניות ועושה את כל ההזנה לחיילי צה"ל בעזה. ועוד 20,000 פריטים עבור מפעלים חיוניים אחרים. אני לא יכול לקבל אישור להכניס שליש מהפלסטינים שעובדים אצלנו בשגרה.

רבותיי, לא יודע לגבי "אסם", "שטראוס" וכל אלה. 80% מתעשיית המזון עובדת כבר חמישה שבועות על אדי דלק. אתם יודעים מה זה אדי דלק? העובדים שהם לא מהרשות עובדים 12, 13 ו-14 שעות ביום, ובשבוע האחרון הם קרסו. מנהלים לא עובדים בעבודה שלהם. גם מנהלת החשבונות, כולם יורדים לקווי הייצור. ואת זה אתם צריכים לראות. אני לא מדבר על עוד שבוע או שבועיים, אני רוצה לראות מה יהיה בעוד שנה או בעוד שנתיים.

אנחנו מקבלים תרחישי ייחוס פעם בעשרה ימים, או פעם בשבועיים, משום שאנחנו תעשייה חיונית. ואני רואה מה יהיה בעתיד, מדינת ישראל צריכה להתארגן למצב שהיא לא נשענת ונסמכת - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מאה אחוז.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זו נישתי.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

רגע. אם זה מה שאנחנו צריכים להיערך אליו, מה אנחנו עושים? אומרים לי שנפתחו 3,000 מכסות שעוד - - - כשהם היו על האסטרטגיה שלפני המלחמה, של עובדים זרים, כמו שאתה אומר מהודו, סרלינקה וכדומה. איך אני יכול להביא אותם?

א', הם צריכים להיות ב-GDP שווה או גבוה מישראל. נכון שעכשיו יש עוד מדינות ברשימה, אבל מה זה GDP שווה או גבוה מישראל? שוויץ למשל, או ארה"ב. הם יבואו למשחטה לשחוט את העופות. נכון?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן. המומחה טס.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

נכון?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא לא.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא מומחים, לא מומחים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

עובד הכי פשוט חייב להיות - - - GDP.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

רגע. אם אני טועה אז אני אני מצטער, אבל אני נותן את העובדות as is. אפשר לדבר מפה ועד מחר, אלו העובדות. אוקיי? GDP שווה או גבוה. חבל בכלל לדבר על זה.

ב', קבעו מה שנקרא מנגנון שכר, שיוביל לכך שאנחנו נהיה חייבים לייקר את עלות העבודה שלנו באופן משמעותי. עכשיו להגיד לך משהו? - - - מה רע? נעלה לזרים אם יבואו, נעלה אחרי זה עוד יותר לישראלים, הכל מאה אחוז. אלא מה? אני בתעשיית המזון, אני נלחם מול יבוא מטורקיה, יבוא מסין, וכולנו רוצים להוריד את יוקר המחייה.

רבותיי. אני עכשיו אמצע דיונים עם INSS והגופים הכי גדולים ורשמיים במדינת ישראל, מה קורה עם ביטחון מזון תזונתי של מדינת ישראל בעתיד במצבי מלחמה. אנחנו בתרחיש ייחוס, שאני בטוח שאתה גם מודע אליו, אין אף נמל שעובד. שבועיים, שלושה וחודש. פותחים - - - בקפריסין או ביוון. משחטות מביאות לנו קונטיינרים. מה יביאו דבר ראשון? אנרגיה ויבוא נשק, מזון הוא הדבר השלישי. אי אפשר בלי חקלאות ותעשייה כחול לבן. איך אנחנו מבטיחים שתהיה פה תעשייה? אני לא אוכל להתחרות.

אני היום שאני רוצה להעלות מחיר ב-2%, ועם יוקר המחייה ויוקר המזון תוקפים אותנו. ואני אומר שבצדק, אני לא בא בטענות. אבל אני רוצה לתת לכל עובד שלי פי שתיים שכר. לא ב-10% או ב-20% יותר. ולכן אני אומר, חבר'ה, צריך לראות את התמונה המלאה. מלמעלה. את כל הממשקים ואת כל ההשפעות, להבין איפה כל דבר פוגש אותנו.

יסלח לי ידיד פני, עבדנו ביחד 20 שנה, אוקיי? יש מצוקות אדירות של עובדים שאנחנו לא נבין. כן? אבל זה לא בדיוק מייצג את הבעיה בעוצמתה של תעשיית המזון, ואני - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

מה הפתרון האידיאלי?

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

אתה נותן לי פתח, תפתח לי את הדלת.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

אני לקחתי, רגע - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל רגע רגע, אבל סליחה, לא. דודי. אני מבקש, סליחה, דודי. תן לי לגמור את המצגת שלנו, אחרי זה באמת - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

סליחה. מיד. נשאלה שאלה, "מה הפתרון האידיאלי בעיניך"? היית צריך לתמצת לי שניים-שלושה משפטים. תן לי פתרון אידיאלי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אגיע לזה, לא אכפת לי לדון על זה שם.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

- - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

אין בעיה, סליחה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - - להם - - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

סליחה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ולעשות שיחה - - -

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

סליחה. סליחה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נגיע לזה, נו.

<< דובר >> חגי אדרי: << דובר >>

בבקשה.

<< דובר >> דודי מנביץ': << דובר >>

צריך להתאים את התנאים של העובד הזר לתנאים של העובד הישראלי. ההסתדרות דואגת לשכר מינימום, שכר המינימום צריך לייצג גם את העובד

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]