פרוטוקול מספר 559, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 03/07/2017

הכנסת העשרים

מושב שלישי

<פרוטוקול מס' 559>

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ט' בתמוז התשע"ז (03 ביולי 2017), שעה 12:00

<סדר היום:>

<הצעת השינויים בתחום הביטוח הסיעודי>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

מיכל בירן

אילן גילאון

יוליה מלינובסקי

נורית קורן

שמולי איציק

חברי הכנסת:

שרן השכל

דב חנין

יעקב פרי

נחמן שי

<מוזמנים:>

דורית סלינגר – ממונה על רשות שוק ההון

והביטוח, משרד האוצר

בנג'י רוזמן – מחלקת ביטוח בריאות

וסיעוד, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון,

משרד האוצר

אסף מיכאלי – מנהל מחלקה, שוק ההון, ביטוח

וחיסכון, משרד האוצר

אודי לוי – מחלקת ביטוח בריאות וסיעוד,

שוק ההון, משרד האוצר

צביקה אליהו – מחלקת ביטוח בריאות, רשות

שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

לירון איצקוביץ – מנהל תחום אקטואריה,

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

דליה רוזינק – מפקחת ארצית חוק סיעוד,

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רויטל טופר-חבר טוב – סמנכ"ל לפיקוח על

קופות החולים ושב"ן, משרד הבריאות

שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד

המשפטים

ארנה זמיר – מנהלת אגף סיעוד, המוסד

לביטוח לאומי

אלעד אליהו זכות – יועץ מנכ"ל, המוסד

לביטוח לאומי

יצחק כבדיאל – מומחה, בית הדין הארצי

לעבודה

דפנה כרמלי – מנכ"לית, כללית מושלם,

שירותי בריאות כללית

רונן הראל – מנהל מערך הביטוחים, מכבי

שירותי בריאות

לאה ופנר – מזכ"לית ההסתדרות הרפואית

חן שמילו – מדיניות ציבורית בהסתדרות

הרפואית בישראל

מיכאל כוכבי – מ"מ יו"ר ההסתדרות,

ההסתדרות החדשה

אלי יריב – נציג ההסתדרות, ההסתדרות

החדשה

גיל סלומון – סמנכ"ל רגולציה ותקשורת,

איגוד חברות הביטוח

רעות לוי – דוברת, איגוד חברות הביטוח

איגור מורי – חבר לשכת סוכני ביטוח

בישראל

גבי נקבלי – חבר לשכת סוכני ביטוח בישראל

גיל גן-מור – האגודה לזכויות האזרח

בישראל

מידד גיסין – נשיא הארגון, ארגון בעלי

הסטומה

דב ברומר – יועץ לסיעוד, איגוד זכויות

רפואיות

אליהו שמיר – חבר הוועד, עוצמה-פורום

ארצי של משפחות נפגעי נפש

יפעת סולל – יועצת משפטית, כן לזקן

עדית סרגוסטי – רכזת תחום בריאות הנפש,

ארגון בזכות

איילת דיין – האגף לקידום זכויות, אלו"ט

דורון יהודה – מנכ"ל ארגון נכי הפוליו

בישראל

אבנר עורקבי – יו"ר אהב"ה, ארגון הנכים

בישראל המיוחד

פלורה קוך דוידוביץ – רכזת בכירה, מרכז

המחקר והמידע של הכנסת

זכריה יחיאל רייך – שדלן/ית (פרילוג בע"מ),

אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות

קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם

באופן ישיר: עמותת דיירי הדיור המוגן

בישראל)

טל אלוביץ – שדלן/ית (פוליסי בע"מ),

מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל

יעל גויסקי אבס – שדלן/ית (עו"ד

גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה),

מייצג/ת את לשכת סוכני הביטוח בישראל

צח בורוביץ – שדלן/ית (ה.ב הקבינט ישראל

בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח

בישראל

גילי ברנר – שדלן/ית (קונטקטי בע"מ),

מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל

יובל יפת – שדלן/ית

רות פרמינגר – שדלן/ית

<ייעוץ משפטי: >

נעה בן שבת

<מנהל/ת הוועדה:>

אתי שבתאי

<רישום פרלמנטרי:>

ס.ל., חבר תרגומים

<הצעת השינויים בתחום הביטוח הסיעודי>

<היו"ר אלי אלאלוף:>

צהריים טובים לכולם, אנחנו ה-3 ביולי 2017, ט'

בתמוז תשע"ז, השעה 12:04, הצעת שינויים בתחום

הביטוח הסיעודי.

אני חייב להגיד שיש לנו חוב מסוים לאיציק

שמולי, שבעקבות הדיון הדחוף שלו על

שירותי סיעוד של חברות הביטוח, במיוחד של

חברת בת, אנחנו מצאנו לנכון, אחרי

התייעצויות שונות, להביא את זה לדיון

מעמיק יותר היום, שכולל הצעות, בהשתתפות,

אני שמח לציין את גב' דורית סלינגר, שהיא

איתנו, כדי שתציג בפנינו את השינויים

המהותיים שיכולתי לראות ולדפדף במצגת,

שהייתה לי הזכות לקבל אותה אתמול. אז, אני

שמח על חלק גדול מהדברים שמוצגים ואני

מקווה שהדיון הזה יאפשר לנו להבין את

התהליכים שמתקיימים באחד התחומים הקשים

ביותר שיש היום בחברה הישראלית, שזה

הסיעוד, שעוד לא הגיע לרמה של שירות

ממלכתי, שירות שהיה יכול להגיע לכל אחד

ואחד, לא חשוב רמתו הכלכלית או מצבו

הכלכלי. ברשותכם, אנחנו נתחיל בהצגה שלכם?

<דורית סלינגר:>

צהריים טובים לכולם. אנחנו שמחים להיות

כאן איתכם ולהציג לכם קצת מתוצרי העבודה

שלנו. אני לא יכולה לבוא ולהגיד שהמשימה

הושלמה, כנראה שהיא אף פעם לא תושלם, אבל

אני חושבת שעשינו כברת דרך מאוד גדולה

במהלך התקופה האחרונה, חלקה בצורת חוזים

סופיים, חלקה בטיוטות, אבל בוודאי שהמגמה

והדרך ברורים מהדברים האלה. אני חושבת

שמה שנציג כאן משנה את אופן העבודה של

חברות הביטוח בתחום הסיעוד, הן אמורות

להקל מאוד על אותם נפגעים שנדרשים לנושא

של הביטוח הסיעודי וזה עושה סדר מאוד

גדול בסך הכול הביטוחים הסיעודיים

שקיימים, התכניות השונות שקיימות במשק.

אז אני אתחיל. אנחנו נתייחס להרחבת

הכיסוי בפוליסה אחידה בקופות החולים,

שמכסות כ-4.5 מיליון איש. אנחנו נתייחס

למועד נוסף לצירוף מבוטחים מבוגרים ללא

בחינה רפואית לביטוח של הקופות, להוראות

חדשות לאישור תביעות בסיעוד, שאני חושבת

שהן מאוד משמעותיות, אנחנו נציג את זה

כאן. אני אתייחס למודל ארוך טווח חדש

לביטוח סיעודי קבוצתי, שיחליף את

הביטוחים הקבוצתיים שנמצאים כרגע בחוץ

ולא נותנים כיסוי, וביקורות שלנו שאנחנו

עושים חדשות לבקרים, הן ביקורות שוטפות,

והייתי רוצה להתייחס אליהן, שאנחנו עושים

במסגרת עבודת הפיקוח שלנו על הענף.

אז לגבי הפוליסה האחידה של קופות החולים.

ראשית, הוספנו את הנושא של ביטוח חיילים

ברצף, או כל אוכלוסייה שמתנתקת בגלל החוק

מרישומה בקופת חולים, אבל הוא רוצה

להמשיך להיות מבוטח בביטוח הסיעודי. עד

כה אי אפשר היה, כלומר מרגע שהוא התנתק

מביטוח הבריאות הממלכתי הוא התנתק גם

מהביטוח הסיעודי ואנחנו מאפשרים את זה.

זה נבע, בין היתר, מפניות ציבור, גם של

הורים לחיילים שבאו ואמרו 'קורים אירועים

במהלך השירות הצבאי שאנחנו חשבנו

שמכוסים לגמרי', כי קורה אירוע במהלך

השירות הצבאי, אז אין ספק שזה מכוסה,

התברר שדברים שהם מאוד ברורים מכוסים,

דברים שהם לא לגמרי ברורים ממה הם נובעים,

מאיפה הם נובעים, לא בהכרח מכוסים,

וההורים היו מאוד מוטרדים מהקטע הזה שזה

נופל בין הכיסאות. לכן שינינו כאן את

הפוליסה האחידה לחברי קופת חולים ואמרנו

שגם מי שמתנתק מהיותו חבר בקופת חולים על

פי חוק יכול להמשיך, בתשלום כמובן, את

הביטוח הסיעודי שמשווקות קופות החולים,

כך שייווצר רצף לאותן אוכלוסיות בנושא

הסיעודי.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זה אומר שחייל בתקופת השירות שלו משלם

לביטוח סיעודי?

<דורית סלינגר:>

הוא ממשיך לשלם, ההורה בדרך כלל ממשיך

לשלם, הוא ממשיך להיות מבוטח ולכן, עוד

פעם, אירועים ש - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זה אומר שחייל שאין לו אמצעים ואין לו

הורים אמידים, אין לו ביטוח סיעודי.

<דורית סלינגר:>

קודם כל העלות היא עלות של שקלים בודדים,

פחות מ-10 שקלים, זה 6 שקלים, אבל, חבר הכנסת

אלאלוף, זה כמו כל פרט אחר בציבור, שאם אין

לו כסף לשלם ביטוח סיעודי הוא לא מבוטח.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

היום יש קרן לחיילים משוחררים, היינו

יכולים לקחת את זה בחשבון ולכלול כאחד

המרכיבים שהקרן לחיילים משוחררים תשלם - -

-

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

זה משוחררים, היא מדברת על סדיר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא, יש כמה הוצאות שעושים במימון הקרן

הזאת, משלמים לחיילים.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אבל מדובר על הסדיר, על חיילים שנכנסו

לסדיר - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כן, אני מדבר על הסדיר.

<דורית סלינגר:>

אנחנו התכוונו לסדיר שנמצאים בפעילות,

אבל חבר הכנסת אלאלוף מציע משהו אחר, שלנו

כמובן אין מה להגיד על הדבר הזה, אבל רק - -

-

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כשהוא בסדיר מי משלם לו על הביטוח

הסיעודי? הוא עצמו?

<דורית סלינגר:>

הוא עצמו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זה מה שאני אומר.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הוא עצמו משלם, או שצה"ל בסדיר ישלם עבורו

את ה-6 שקלים. זה אתה יכול לדרוש. צריך

לחשוב על זה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

היום, יש לנו קריאה שנייה ושלישית בנושא

הזה של - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כשהוא משתחרר הוא משתחרר, הוא כמו אזרח

אחר במדינת ישראל. מה, תתחיל לשלם רק

לחיילים משוחררים? אתה יכול לתת להם

בתקופה הזו - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כל אזרח יכול לשכור דירה, נכון?

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אתה אומר שבמסגרת ה - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אבל היום לחיילים המשוחררים יש השתתפות

בשכר דירה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הבנתי, אבל זה יותר מ-6 שקלים, מי שמשתחרר.

<דורית סלינגר:>

לא, בגילאים הצעירים האלה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אז בוא נחשוב שבסל ההטבות שניתנות

לחיילים משוחררים נוסיף את הנושא הזה.

יפה, זה רעיון טוב.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני בעד לשלם.

<דורית סלינגר:>

בגילאים הצעירים זה שקלים בודדים.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

זה רעיון מצוין. 6 שקלים לחודש זה כלום.

אחר כך הוא יתחיל לשלם לבד, אחרי ש - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לפעמים זה רק חוסר מודעות, זה לא הכסף, ה-6.

<דורית סלינגר:>

דווקא בקטע הזה, אל תדאג, באוהל השחרור,

כשהם משתחררים, זה אחד הדברים שמיד - - -

שדי מהר מצרפים את החבר'ה שמשתחררים

לקופות ולביטוחים הסיעודיים.

<אילן גילאון (מרצ):>

אני חושב שהבעיה היא לא כמה משלמים, אלא

מה מקבלים כשצריכים.

<דורית סלינגר:>

אני אתייחס לזה גם כן. הרחבת הכיסוי

לפעולות הניידות. היו בהגדרת הפוליסה

האחידה של קופות החולים הגדרה של מה זה

ניידות ומה זה עצמאות והוגדרה שם הגדרה

שגם אם מישהו נמצא על כיסא גלגלים, אבל

הוא עצמאי בהפעלתו, הוא לא זכאי ל-ADL, ה-ADL

זה אותן שש פעולות שהוא לא יכול לעשות של

ניידות, ושינינו את זה. היו פה אי אילו

דיונים גם כאן בוועדה ולכן אני לא אחזור

על זה, אתם מכירים את זה יותר טוב ממני,

אני מניחה, אבל הנושא הזה של מבוטח שמרותק

לכיסא גלגלים, הוא יוכר אוטומטית כזכאי.

זכאי זה אומר זכאי לאותו כשל בפעולה אחת

משש, השוטפת, שבוחנים כאשר בוחנים מצבו של

אדם אם הוא סיעודי או לא.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אם הוא יושב על כיסא גלגלים הוא ADL, נקודה?

<דורית סלינגר:>

כן, הוא מקבל את זה. מה שבעבר היה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

בלי לבדוק את כל היתר?

<אילן גילאון (מרצ):>

גם אם הוא מכפתר?

<קריאה:>

רק ניידות.

<אילן גילאון (מרצ):>

באמת תסבירו את הניידות.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אז את כל היתר הוא צריך להוכיח?

<דורית סלינגר:>

הוא צריך להוכיח.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

עדיין שתי פעולות הוא צריך להוכיח.

<דורית סלינגר:>

אני מאוד מקווה, גם בשביל אותו בן אדם, על

כיסא גלגלים, שלא נבצר ממנו לעשות פעולות

אחרות, אבל אם הוא באמת לא עושה שתי

פעולות אחרות, כמו לא קם לבד או לא מתלבש -

- -

<אילן גילאון (מרצ):>

בבקשה, אנחנו רוצים ללמוד, ששת המצבים הם,

מה הם?

<דורית סלינגר:>

קימה משכיבה לישיבה, מישיבה לעמידה, אי

שליטה על צרכים, לא יכול להזין את עצמו

לבד, לא נייד, רחצה והלבשה. אם יש שתיים

מאלה שלא מתמלאות, הניידות תיחשב השלישי

ואז הוא זכאי להגדרת הסיעודית.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

זאת אומרת הניידות הוכרה - - -

<דורית סלינגר:>

הניידות הוכרה כ-ADL מבלי לחקור אם העצמאות

קיימת בלהזיז את כיסא הגלגלים או נבצרות

מלעשות - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

לא מבקשים שהוא יקום מהכיסא ויוכיח שהוא

יכול ללכת.

<דורית סלינגר:>

אם הוא יכול לקום מהכיסא, אז זה נהדר, זה

בסדר.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

נכון.

<דורית סלינגר:>

אז אני אומרת עוד פעם, הנושא הזה היה

בדיונים פה. חבר הכנסת שמולי, בין היתר,

העלה את הנושא לפוקוס, אבל זה היה בכל

הוועדה ואנחנו תיקנו את הנושא הזה.

אנחנו מאפשרים חלון הזדמנויות נוסף

לצירוף מבוטחים מבוגרים לקופות. אותם

מבוגרים מ-2011, בני 60 ומעלה, שנפלטו

מביטוחים קולקטיביים, או שלא חודש להם

הביטוח הקולקטיבי, אפשרנו להם להצטרף עד

יולי ואנחנו מאריכים את זה בעוד חצי שנה,

מתוך כוונה שיצטרפו לקופות. אני חושבת

שאין מספיק תשומת לב לנושא הזה.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

את יכולה לתת מספרים, דורית?

<אילן גילאון (מרצ):>

כמה זה עולה ו - - -

<קריאה:>

16,400 נכנסו ואני רוצה לציין פה, כי הציבור

לא יודע.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא, רגע, רגע.

<קריאה:>

ברשותך, זה חשוב.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא, הכול חשוב, שם ותפקיד ותקבלו רשות

דיבור.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אני שאלתי שאלת הבהרה, כמה בעצם נכנסו

בפתרון הזה?

<דורית סלינגר:>

אמרתי, אלפים בודדים.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

למה אתם לא עושים קמפיין? תעשו קמפיין.

<קריאה:>

זה לא 101,000 שאמרו בפרוטוקול בוועדה - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אדוני, פעם שנייה אתה לוקח את רשות הדיבור

- - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מה שאמרה דורית זה מאוד חשוב, היא אומרת

שהציבור לא מודע לזה וכתוצאה מזה אנשים

יחמיצו. הנה, העובדה שאתם מאריכים בחצי

שנה זה אומר שלא מספיק הגיבו.

<דורית סלינגר:>

נכון.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אז תעשו קמפיין, תודיעו, יש לכם כלים

משלכם ויש כסף, למיטב ידיעתי, בטלוויזיה,

ברדיו, בעיתונות כתובה, אולי אפילו

בלשלוח פנייה אישית לאנשים אליהם הביתה,

בדואר אישי.

<דורית סלינגר:>

אנחנו בודקים מה הדרך הנכונה להגיע

למודעות.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כדי שיביאו שזה רגע קריטי, אחר כך תיסגר

ההזדמנות הזו והם יישארו בלי כלום.

<דורית סלינגר:>

אנחנו בוחנים מה הדרך הנכונה להגיע

למודעות, בין היתר גם בשיתוף פעולה עם

הקופות עצמן, כי הן טובות יותר מכל אחד

אחר בלעשות את ה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

נכון, גם קופות יודעות לעשות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ולמה זה רק שישה חודשים אם מרגישים עכשיו

ש - - -

<דורית סלינגר:>

אנחנו כבר היינו שנה וחצי בזה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני יודע. אני אומר, למה זה רק שישה

חודשים? אם יודעים שהמודעות היא לא כזאת

מפותחת ופספסנו, הרבה אנשים פספסו את זה,

למה שלא נאריך מראש לתקופה יותר ארוכה?

<דורית סלינגר:>

אני רוצה להתייחס לזה. קודם כל אנחנו

מאריכים את התקופה, כי אנחנו בוחנים

באופן שוטף את מספר המצטרפים. מאחר שמספר

המצטרפים היה נמוך אנחנו מאריכים את זה.

אנחנו ממשיכים לעקוב, אם נמצא במהלך

הבחינה הזו שעדיין מספר המצטרפים הוא

נמוך אנחנו נשקול את ה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אלי, אני אתן לך דוגמה עם ה-50 שקל. ה-50 שקל

של נטו משפחה, עד הדקה האחרונה היה צריך

לזעזע מאות אלפי הורים ולהגיד להם

'תצטרפו'.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זה לא נכון. נטו משפחה זה אומר שאתה מקבל

בלי בחירה, או בבנק או בקרן.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אבל אנשים לא נרשמו ואז אמרו להם 'נרשום

אתכם - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אם אתה רוצה להשוות, אז זה אומר שהרשימה

קיימת והם יכולים להעביר את זה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כן, הם לא איבדו את זה, אבל הם איבדו את

הבחירה שלהם. אמרו להם 'עד תאריך זה

ומתאריך זה אנחנו מחליטים בשבילכם'.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא לערבב כל דבר.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

לא, זו דוגמה של אדישות ציבורית.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כן, בבקשה, גברת. אני מציע שניתן להציג

ואחר כך יהיו שאלות לכולם.

<דורית סלינגר:>

החלק השני שאני רוצה להתייחס אליו זה

יישוב תביעות בביטוח סיעודי. מתקבלת

תביעה, איך מטפלים בתביעה. כאן, גם

בביקורות שלנו, גם בפניות ציבור שמגיעות

אלינו, אנחנו מגלים הרבה מאוד חומרים

שעוזרים לנו לגבש את ההסדרה שלנו. כאן

ניסינו לפשט את תהליך הגשת התביעה לטובת

המבוטחים, ניסינו לעשות יותר סדר, להגביל

אותו בלוחות זמנים. אני אתייחס. קודם כל

פישוט מסמכי התביעה. בעצם הטלנו את הנטל

על החברה - - -

<יעקב פרי (יש עתיד):>

עד היום זה היה הנטל על המבוטח?

<דורית סלינגר:>

גם, אבל אנחנו מטילים את הנטל על החברה,

שתמורת חתימה על ויתור סודיות רפואית

בעצם לחברה יש את כל האפשרויות להגיע לכל

המידע שנדרש לה. אנשים מילאו פה טפסים

במשך ימים שלמים, צילמו טפסים, היו צריכים

לאגור את הטפסים האלה. המעמסה מאוד גדולה

על המשפחה, לבוא ולהגיש את התביעה ואת

החומרים שבלעדיהם אי אפשר להתחיל

להתייחס לתביעה. אז ראשית אמרנו, הטלת

הנטל היא על החברה, החברה תצטרך לחתום על

ויתור על סודיות רפואית, אבל החברה היא זו

שתפעל להשגת המידע.

<יעקב פרי (יש עתיד):>

אם החברה לא תהיה כל כך מעוניינת לעשות

זאת?

<דורית סלינגר:>

אלה הוראות שלנו, יש לנו את הסמכויות ל - - -

<יעקב פרי (יש עתיד):>

תהיינה הוראות קבועות?

<דורית סלינגר:>

כן. ברגע שאלה הוראות אז אנחנו בסמכויות.

עלה הרבה הנושא של הערכת התפקוד של

הביטוח הלאומי. היא לא זהה אחד לאחד, או

היא לא לגמרי דומה, היא גם לא נשפטת באופן

דומה למה שחברות הביטוח מעריכות, אבל בכל

זאת יש בזה מידע, לכן אנחנו מבקשים

מהחברות להסתמך על הבדיקות שנעשו למבוטח

על ידי המוסד לביטוח לאומי או מוסד אחר

שבא וטיפל בתביעה.

<יעקב פרי (יש עתיד):>

גב' סלינגר, הייתה המון ביקורת גם על

הבדיקות עצמן.

<דורית סלינגר:>

אני אתייחס. קודם כל אני אומרת, אם יש

מספיק מידע בהערכת התפקוד, במלל, כי גם יש

שם מלל, לא משנה הניקוד שביטוח לאומי

נותן, שהוא לא רלוונטי לחברות הביטוח, אבל

יש שם מלל. אם יש מספיק מלל שנותן מידע

מספיק לחברת הביטוח כדי להסתמך על זה, אז

חברת הביטוח חייבת להסתמך על המידע הזה.

אם היא צריכה בדיקות נוספות, אז קודם כל

זה נוספות, זה לא מההתחלה. אז זה לא לעבור

פעמיים את אופן הבדיקה, אבל בוודאי שהיא

חייבת לקבל את ההערכה של הביטוח הלאומי

ולהתייחס אליה, ורק במידה שבאמת אין

במידע הזה, מה שקשה להאמין, כי בכל זאת

מישהו הוכר כסיעודי, אמנם בפרמטרים

שונים, אבל המלל כתוב שם, מה מצבו של הפרט,

מה רמת הסיעוד שלו, רק במידה שהמידע הזה

לא מספיק החברה יכולה לבוא ולעשות את

הבדיקות שלה עצמה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אי אפשר לבקש מביטוח לאומי להשלים את

השאלון שלו?

<דורית סלינגר:>

זו שיטה אחרת לגמרי. השיטה היא אחרת, אלה

נקודות מסוימות. חבר'ה, סיעודי זה סיעודי,

אבל רמת הסיעוד או התלות של הפרט על פי

הבדיקות של הביטוח הלאומי הן שונות מאשר

של חברות הביטוח. אבל עדיין יש מידע שעושה

אותו גורם מוסמך שבא ונותן איזה שהיא

תמונת מצב של הפרט עצמו, שאפשר להסתמך על

זה ואפשר להתייחס לזה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אבל זה מחייב? נניח שביטוח לאומי עשה

בדיקה מסוימת - - -

<דורית סלינגר:>

זה מחייב להתייחס לזה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

להתייחס, אבל זה לא מחייב אותם. זה לא אומר

שאם זה הוכר בביטוח הלאומי הוא יוכר גם

בחברות ה - - -

<דורית סלינגר:>

אם רשום לך בבחינה של הביטוח הלאומי שאין

שליטה על צרכים ו-א', ב' ו-ג', אין סיבה

שתבדוק את זה, כי זה כבר כתוב לך.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

היא תתייחס, אבל היא יכולה בכל זאת לדרוש

לבדוק.

<דורית סלינגר:>

לדעתי לא, אני לא מצפה שבסעיף שיש תשובה

מוחלטת וברורה, שהיא תעשה בחינה נוספת.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אבל עד כמה זה מחייב? האם הלקוח יכול

להגיד 'כבר בדקו אותי', המשפחה תגיד 'הוכח

שהאיש אינו שולט בצרכיו, אל תעשו לו שוב

בדיקה'. זה יחייב אותם?

<דורית סלינגר:>

המשפחה יכולה לטעון, אנחנו באנו ואמרנו

'אתן חייבות להסתמך על ההערכה של הביטוח

הלאומי ואתן חייבות לעשות בדיקה רק אם

אין לכן מספיק מידע'. ועדיין, אנחנו נעשה

את הביקורות שלנו. זה מה שאנחנו מצפים

לראות.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

סליחה, מידת ההסתמכות על המידע של ביטוח

לאומי, זה יכול להיות גם חיובי וגם שלילי.

<דורית סלינגר:>

יכול להיות שביטוח לאומי העריך לא נכון,

לא אובייקטיבי, כמו שקורה, לצערי הרב,

ברוב המקרים, בעירבון מוגבל, ואתם אומרים,

בסדר, הביטוח הלאומי העריך שלא מגיע לו,

אז אנחנו מסתמכים על הביטוח הלאומי.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אבל ברוב המקרים התמונה היא שונה.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

דווקא לא, דווקא בביטוח לאומי ההיפך.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

ברוב המקרים זה מאושר בביטוח לאומי ולא

מאושר בחברות הפרטיות.

<דורית סלינגר:>

הפרופורציה היא שונה בין המספר של תביעות

- - -

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

בגלל זה אני אומר בשני הכיוונים.

<קריאה:>

התמונה הפוכה.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

בסדר, אני מבין שהתמונה הפוכה, לכן היא לא

הבהירה את העניין.

<דורית סלינגר:>

לתשובתך שלך, אם המשפחה תבוא ותערער

ותגיד, או לחילופין תגיד 'אין מה להסתמך

על הדבר הזה', אז החברה תבדוק, תעשה את

הבדיקה שלה עצמה, מלאה, כדי להגיע להחלטה

מה רמת - - -

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

אתם מסתמכים על הבדיקה של המשפחה עצמה?

<דורית סלינגר:>

לא.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

אז כל משפחה תעשה בדיקה. ערערה, למי הם

מערערים?

<נורית קורן (הליכוד):>

למי ובתוך כמה זמן.

<דורית סלינגר:>

אז אמרתי, כאן אנחנו קבענו הליך טיפול

בתביעה וקבענו לוחות זמנים מאוד ברורים,

מהזמן שבו אתה מעביר את הטפסים של הבקשה,

אתה מוותר על סודיות רפואית - - -

<נורית קורן (הליכוד):>

יש עוד שאלה בעניין הזה.

<דורית סלינגר:>

רק שנייה. קבענו לוחות זמנים לכל אחד

מההיבטים, עם תרשים זרימה מאוד ברור, כן,

לא, כמה זמן, פרקי זמן של ימים בודדים שזה

מקצר. קודם כל זה מגדיר ולכן חברות צריכות

לעמוד בזה, וזה גם מקצר את תהליך הטיפול

כדי לקבל את התשובות המתאימות.

<נורית קורן (הליכוד):>

מה קורה אם מבוטח, תוך כדי זה שהמשפחה

מגישה את הניירת ואת כל מה שצריך והוא

נפטר. מה קורה?

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

אין סיבה לתביעה.

<נורית קורן (הליכוד):>

לא, אבל יש מצב שהם צריכים לקבל את

הסיעודי כי הם התחילו לתת לו סיעודי. הרי

המשפחה לא ממתינה, יש תהליך שמתחילים את

הסיעודי ואז מתחילים, עד עכשיו מה שקרה,

כמו שאמרה יוליה, חברת הכנסת מלינובסקי,

שאין תביעה. אז מה קורה אם משפחה - - -

<דורית סלינגר:>

דרך אגב, אני מצטערת, מניסיון אישי, גם

כשמישהו נפטר ולא תבעת, אתה מגיש - - -

<נורית קורן (הליכוד):>

לא, אני מדברת שהם כבר התחילו בהליך.

<דורית סלינגר:>

אני מדברת איתך על יותר גרוע, שלא תבעת,

אבל היה לך מספיק מידע עליו כשהגשת,

המשפחה הגישה והיה מספיק מידע לבוא

ולהגיד שהבן אדם הוא סיעודי, החברה שילמה.

<נורית קורן (הליכוד):>

לא, ממש לא. הגיעו הרבה מאוד תלונות שלא

שילמו.

<אסף מיכאלי:>

היא צריכה לשלם.

<דורית סלינגר:>

אז היא צריכה לשלם.

<נורית קורן (הליכוד):>

היו אפיללו בתקשורת, לא שילמו.

<אסף מיכאלי:>

היא צריכה לשלם, היא צריכה לבצע בדיקה על

בסיס המידע שהיה, מידע רפואי שהיה קיים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חברים, את שמך.

<אסף מיכאלי:>

אסף מיכאלי, סגן הממונה. במקרה כזה את

צודקת, יש הרבה מקרים כאלה שאדם הולך

לעולמו עוד לפני שהוא מצליח לבצע את אותה

בדיקת זכאות. במקרה הזה צריך לבצע על בסיס

המידע הרפואי שקיים בתיק הרפואי שלו,

בחינה אחורה. אם אז יש אינדיקציות לקיומו

של מצב סיעודי צריך לשלם מאותה תקופה שיש

את אותן אינדיקציות.

<יעקב פרי (יש עתיד):>

עד התקופה שהוא נפטר?

<נורית קורן (הליכוד):>

כן, כי הם כן לקחו סיעודי, הם לקחו מטפל,

לקחו - - -

<אסף מיכאלי:>

נכון, המטרה שלנו שבאמת - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבריי חברי הכנסת, בואו נאפשר - - -

<נורית קורן (הליכוד):>

אדוני היושב ראש, רק נקודה אחת, אני מאוד

מבקשת שאם יהיו כל הפרטים הללו מסודרים

בתקנות, שהכול יהיה מסודר, אבל שהציבור

יידע. זה דבר חשוב ביותר לציבור, שגם אם

קרה אירוע והם התחילו לעשות את כל ההליך

הסיעודי, או לא התחילו והם היו זכאים לקבל

והם התחילו את זה, שהם יידעו. חייבים

שהציבור יידע את זה.

<אסף מיכאלי:>

את צודקת, אנחנו מחייבים את חברת הביטוח

כבר מהרגע שאתה מבקש לממש זכות - - -

<נורית קורן (הליכוד):>

אני לא רוצה מחברת הביטוח, אני רוצה שאתם

תפקחו על זה שחברת הביטוח תיידע את כולם.

אני רוצה שאתם תעשו את זה.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

פרט לביטוח לאומי, שהוא יכול להיות מוסמך

בהערכה תפקודית, איזה גורמים יש לכם,

לדוגמה? מי יכול להעריך את התפקוד?

<נורית קורן (הליכוד):>

יש - - -

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

לא, אני רוצה שהם יאמרו, אני יודע שיש

רופא, יש - - - מי? מוגדר אצלכם מי? מי

הוועדה? מי הרופא?

<אסף מיכאלי:>

אנחנו מתייחסים לזה.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

אבל לא כתוב.

<דורית סלינגר:>

בדיוק זה הפרמטר האחרון.

<עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):>

ועדה מקצועית - - -

<אילן גילאון (מרצ):>

יש לך גם התייחסות תוך כמה זמן צריכה חברת

ביטוח ל - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר'ה, יש לי הצעה. שאלת הבהרה על מה שנאמר

זה בסדר, אבל תאפשרו הצגת תמונה כוללת

ואחר כך נחזור לכל חברי הכנסת. בבקשה.

<דורית סלינגר:>

לדוגמה, לוחות זמנים. עד 20 יום מקבלת

המסמכים, מוגדר, צריך לתת תשובה זכאי או

לא זכאי. שלושה ימים להערכת תפקוד, כלומר

צריך לשלוח מישהו להערכת תפקוד.

<נורית קורן (הליכוד):>

אנחנו לא קיבלנו את מה שאת מחזיקה.

<דורית סלינגר:>

זה התקנות שלנו שפורסמו לציבור, אני רק

מצטטת מתוכן. 15 ימים להגשת ערעור. כלומר

קבענו לוחות זמנים כדי לתחום את הדברים

האלה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

נורית, יש לך את זה על השולחן.

<דורית סלינגר:>

של התהליך עצמו. רשימת ספקים, וזה אותם

בודקים למיניהם. קודם כל אנחנו רוצים

לוודא שאין בודק אחד או שני בודקים. אותו

בודק שבודק הערכה תפקודית, אנחנו רוצים

שתהיה רשימה רחבה של כל מי שרוצה וכשיר,

על פי ההגדרות שהוגדרו בתקנות להיות

בודק, חברת הביטוח חייבת לקחת אותו, בין

היתר, כאחד מאותם בודקים שהיא עובדת איתם.

אנחנו רוצים מספר מינימלי של בודקים, כדי

שלא תהיה תלות הדדית בין הבודק לבין

החברה עצמה. גם על זה עלו בוועדה כאן

הערות וגם בבחינות שלנו ולכן אנחנו

מבקשים מגוון של בודקים עצמם כדי לנטרל

את התלות הזאת.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

כבר קיים, מה שאת אומרת?

<דורית סלינגר:>

אלה התקנות שלנו, שהן בטיוטה, ובחודשיים

הקרובים הם יגיעו לסופי. התייחסנו לאופן

הוצאה מרשימה, לא היינו רוצים שחברת

ביטוח תוציא מרשימה בודק כי הבדיקה שלו

נתנה תוצאות כאלה ואחרות ולכן קבענו

מנגנון - - -

<אילן גילאון (מרצ):>

כולנו לא היינו רוצים. איך אתם בודקים את

הזיקות בין הביטוח - - -

<דורית סלינגר:>

קודם כל אנחנו קובעים תהליך. כלומר מישהו

שמוצא מרשימה, צריכים להיות טיעונים מאוד

חזקים לזה שהוא הוצא לרשימה, כלומר צריך

לנמק את הוצאת - - -

<יעקב פרי (יש עתיד):>

הוא צריך לקבל אישור שלכם?

<דורית סלינגר:>

לא. אנחנו לא נכנסים לעבודה השוטפת.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הוא יכול לפנות אליהם.

<דורית סלינגר:>

הוא יכול לפנות, הוא יכול - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הוא יכול לפנות ולערער, הוא יגיד שהוא

הוצא מהרשימה בגלל שהוא היה נדיב מדי.

<יעקב פרי (יש עתיד):>

הבינותי.

<קריאה:>

קוראים לזה החרגות.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

לכל חברת ביטוח תהיה רשימה משלה?

<דורית סלינגר:>

כן.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

למה לא רשימה כוללת של בודקים, שהבודקים

לא יהיו קשורים לחברת ביטוח כזו או אחרת?

שזה יהיה מנוטרל לחלוטין?

<דורית סלינגר:>

הם לא קשורים אליה, הם חיצוניים.

<אילן גילאון (מרצ):>

הם לא קשורים, אלא אם כן את לא יודעת שהם

קשורים, אבל הם - - -

<דורית סלינגר:>

כל אחד שיש לו את הכישורים להיות בודק

יכול להציע את עצמו כבודק. כלומר חברה לא

יכולה לסרב. היא לא יכולה לסרב, זה בתקנות

שלנו, להתקשר איתו בהסכם לבדיקות. לכן

אנחנו בזה מנטרלים, זה לא היא בחרה אותו,

הוא בחר לבוא, אותו בודק. זה ברור, כי אין

הרבה חברות ביטוח שעושות - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

איך בודק נבחר? הוא מכריז על עצמו?

<דורית סלינגר:>

לא, יש לו כישורים מסוימים שהגדרנו אותם

בתקנות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ומי מאשר אותו? מי אומר שהוא מתאים לפי

התקנון?

<דורית סלינגר:>

אני הבנתי שלאחרונה בוועדות רוצים לפקח

על כולם, אבל במקרה הזה - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא, רק הנושא של הבודק, זה נראה לי תפקיד

קרדינלי.

<נורית קורן (הליכוד):>

ומי בוחר אותו, אם חברת הביטוח בסוף ממנה

אותו? לא הבנתי, אדוני היושב ראש. תהיה

רשימה מסודרת?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

רגע, רגע.

<דורית סלינגר:>

אני קוראת לכם רגע מההגדרה, 'ספק הערכת

תפקוד. בעל מקצוע, לרבות תאגיד, שהוא או מי

מעובדיו בעל רישיון לעסוק ברפואה, לפי

פקודת הרופאים (נוסח חדש), או בעל תעודת אח

מוסמך, שרשום בפנקס הרלוונטי במשרד

הבריאות, שהוא בעל הכשרה מספקת לביצוע

הערכות תפקוד וכן בעל ניסיון בעבודה עם

האוכלוסייה המבוגרת'.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אוקיי, אבל החברה בוחרת את הבודק?

<דורית סלינגר:>

אמרנו שאם הפרט הזה, שיש לו את הכישורים

האלה, הרופא או האח, הוא רוצה לעבוד עם

חברת הראל, או כלל, או הפניקס, הוא ניגש

אליהם ואי אפשר לסרב לו כי הוא עומד ב - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הוא מציע את שירותיו, לא החברה - - -

<דורית סלינגר:>

הוא מציע את שירותיו.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

ואז החברה תגיד 'יש לנו מספיק, אנחנו לא

צריכים'.

<דורית סלינגר:>

היא לא יכולה, היא חייבת לקבל כל אחד.

<אסף מיכאלי:>

זה הסכם אחד שכל מי שעומד בתנאי הסף יכול

להצטרף אליו - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הוא ייכנס לפול, אבל היא רשאית לבחור מתוך

הפול את מי שהיא רוצה. כמו שמאי רכב.

<דורית סלינגר:>

אקראית. הבחירה היא רנדומלית.

<אסף מיכאלי:>

בדיוק. זה הסכם אחד, שכל מי שרוצה יכול

להצטרף אליו. מרגע שהוא מצטרף אליו הוא

נמצא בתוך מאגר. הבחירה של המעריך היא

בחירה רנדומלית מתוך המאגר, לחברה אין

שום שליטה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מה? זה מחשב שמתרוצץ ולחץ על - - -

<אסף מיכאלי:>

נכון, זו פונקציה רנדומלית.

<נורית קורן (הליכוד):>

למה? אבל החברה בוחרת אותו.

<אסף מיכאלי:>

לא, זה במסגרת התקנות החדשות. זה לא המצב

היום.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אסף, יש לי שאלה לגבי העניין הרנדומלי. אם

גוף יכול בעצם להיות חלק מהמערך הזה - - -

<דורית סלינגר:>

גוף זה מעריך?

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

לא אח או רופא שבא פרטי, חברת הערכה.

<דורית סלינגר:>

שהיא חברה של רופאים או אחים.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

נכון. השאלה, באותה רנדומליה, פתאום עולה

איזה חברת הערכת תפקוד אחת שמעסיקה 40

אחים או 50 רופאים בתוכה. אז אתה אומר,

לכאורה אותה חברת הערכת תפקוד עלתה באופן

רנדומלי, היא אחת, אבל היא יכולה לבחור את

מי שהיא רוצה. זה יכול להיות - - -

<דורית סלינגר:>

מתוך האחים שהיא עובדת איתם.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

נכון.

<דורית סלינגר:>

אבל איפה הכשל כאן? תסביר לי.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

הכשל הוא בזה שאם יש יחסים כלכליים בין

החברה המעריכה לבין חברת הביטוח ואת באה

ואת אומרת, מנקודת מבטי הכול בסדר כי

עשיתי איזה שהיא רנדומליה ועלתה חברת

הערכת תפקוד. אבל אותה חברת הערכת תפקוד

יכולה לבחור, בעצמה, באופן שרירותי, את מי

לשלוח, את הרופאים או את האחים שמקובלים

על חברת הביטוח.

<אסף מיכאלי:>

זו נקודה טובה. ראשית, אנחנו אוסרים כל

קשר או קשר כלכלי או תלות בין חברת הביטוח

לבין המעסיק. שנית, הציפייה שלנו שמה

שיקרה בעצם, אתה צודק, המצב היום הוא

שבאמת יש מיעוט של חברות שהן אלה

שמעסיקות את אותם מעריכים בפועל, שמבצעים

את ההערכות בפועל, ואז באמת יכולה לעלות

טענה ליצירת התלות בין חברות ההעסקה לבין

חברות הביטוח. בעצם מה שאנחנו מציעים

במנגנון החדש, אנחנו מפרקים את אותן

חברות מכיוון שאין שום - - - לא סביר שתמשיך

להתקיים המסגרת הזו מכיוון שבסופו של דבר

אם חברת ביטוח צריכה להחזיק, למשל,

במנגנון שלה, 30 או 40 מעריכים, הרי קיומה של

חברה, היא רק אחת בתוך המנגנון הרנדומלי

הזה. לכן הציפייה היא שמה שאתה תראה בפועל

זה רשימה של המעריכים האמיתיים שמבצעים

את הערכות התפקוד שהם אלה שייבחרו במסגרת

המנגנון הרנדומלי. אני מקווה שעניתי.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אני לא יודע אם זה יקרה במבחן המציאות,

אבל בכל מקרה, גם מנקודת המבט הממלכתית,

איזה ערך אתם רואים בקיומן של אותן חברות?

האם אין מספיק רופאים במערך השירות

הציבורי - - -

<אסף מיכאלי:>

אנחנו מסכימים איתך, נכון, לכן הצפי הוא

שזה לא יקרה.

<דורית סלינגר:>

אבל, חבר הכנסת, אנחנו בדקנו את זה. אם

רופא לא רוצה לעבוד תחת החברה הזו, כדי

שתיקח גם היא את הקופון שלה, הוא יכול

להתקשר ישירות עם החברה, היא לא יכולה

לסרב לו. לכן כל אחד פתוח, גם אלה שעובדים

בתוך החברה הזו, אלא אם כן מאוד נוח להם

לעבוד בתוך החברה הזאת, להציע את

שירותיהם ישירות לחברות עצמן. היא לא

יכולה לסרב להתקשר איתם.

<אסף מיכאלי:>

וזה גם מה שקורה בביטוח לאומי, שדה פקטו

הוא מעסיק - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא רק קופות חולים, אני מקווה, יכולים

להירשם שם.

<דורית סלינגר:>

מה?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

קופות החולים יכולות להירשם שם?

<דורית סלינגר:>

בתור מה? מעריכות?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כמעריכות?

<דורית סלינגר:>

זה רופאים או אחים. קופת חולים - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

זה פרסונלי.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

אני רוצה לשאול, אדוני היושב ראש, יש הצעת

חוק של חבר הכנסת שמולי, שאומרת דבר פשוט,

בוא נקים מאגר כולל, שלא קשור לחברות

ביטוח בכלל, שכל הבודקים שהם - - -

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אגב, רק למען הגילוי הנאות, אני נתליתי

באילנות גבוהים, אני לקחתי את הרעיון הזה

מההסדר שלכם עם הסדר השמאים. אמרתי, אם

עשיתם הסדר כל כך חכם בשמאים, רשימה אחת,

ממלכתית, כמו שאמרתם פה, קובעים

קריטריונים, מי שעומד בהם יכול להיכנס ו -

- -

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

זה לא צריך להיות קשור לחברות הביטוח

בכלל.

<אילן גילאון (מרצ):>

בעניין של ההנגשה למשל, יש יועצי נגישות

בתחום ויש רשימה מסודרת, מאושרת, וכל אחד

בוחר לעצמו את האנשים שהוא רוצה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מי יבחר? החברה תבחר?

<אילן גילאון (מרצ):>

לא, אתה תבחר, הלקוח.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הלקוח יבחר את הבודק שיבוא לבדוק אותו?

<אילן גילאון (מרצ):>

כן.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מתוך רשימה?

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

לא, אם אתם עדיין נמצאים בתקנון - - -

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

לא, זה נשמע גם קצת - - -

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

סליחה, גברתי, אם אתם עדיין נמצאים בשלב

של התקנות וזה עוד לא אושר, אז תחשבו על

פתרונות - - -

<דורית סלינגר:>

אנחנו יכולים לחשוב, אבל אני רוצה להגיד,

חבר הכנסת שמולי, להבדיל מהאחים

והרופאים, שמאים מאושרים על ידי משרד

התחבורה, יש גוף שמאשר אותם.

<אסף מיכאלי:>

כן, ובהצעה שאתה מתייחס אליה - - -

<דורית סלינגר:>

אנחנו לא צריכים להיות גוף מאושר ש - - -

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

נכון, בהצעה שאתה מתייחס אליה, בעצם משרד

התחבורה הוא הגורם שאמור לעצב את המאגר ו

- - -

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

אבל משרד הבריאות, שיאשר. עדיין כל רופא

נושא רישיון, אין רופא בלי רישיון.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

דורית, אני לא מצפה מכם להתחיל לבדוק

בציציות, אבל בן אדם שבא אלייך עם אישור

שהוא רופא מוכר במדינת ישראל, תכניסו

אותו למאגר, זה הכול.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אבל זה מה שמוצע.

<דורית סלינגר:>

אנחנו לא ננהל את המאגר, אבל אנחנו נשקול

את הדברים האלה. אנחנו לא מנהלים מאגרים

ולא נותנים את האישורים, אנחנו נבדוק את

הנושא.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

אבל אם אתם מתכוונים להביא תקנון עם

הנושא הזה של הבודקים לפה לכנסת, זה

הוועדה הזו מאשרת, נכון?

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

לא. הם לא צריכים להגיע, זה העניין.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

הם לא צריכים להגיע עם התקנות שלהם? חבל.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אבל אהבתי את ההשוואה בין השמאים

לבודקים.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

אנחנו רוצים לנתק את הקשר של הבודקים עם

חברות הביטוח.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בואו נאפשר להתקדם.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

שמאות בבני אדם.

<דורית סלינגר:>

אמרתי שאנחנו נבחן את זה. המטרה הייתה

לנתק את הקשר, באנו מאותה מטרה שאנחנו

מדברים עליה. אנחנו חושבים שאנחנו משיגים

את זה, אנחנו גם נבחן את הנושא שאלה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אוקיי. בואו נמשיך.

<דורית סלינגר:>

בחירה אקראית, דיברנו. מנגנון הכרעה

אובייקטיבי לערעור חברה. בוא בוחן ואמר,

שמצב הסיעוד הוא א', ב', ג', אם חברה רוצה

לערער על זה, אז קודם כל המקרים שהיא

יכולה לערער על זה מאוד מוגבלים, אבל

קבענו מנגנון הכרעה אובייקטיבי כדי

להוציא את זה מתוך שיקול הדעת של החברה

ולתת את זה למנגנון שהוא אובייקטיבי כדי

לקבל - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כשהלקוח מערער, אם הלקוח מערער על החלטת

החברה אז יש עוד גוף, תהיה לו יכולת לערער?

<דורית סלינגר:>

הזכות הזאת תמיד נתונה לו.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

לא, אבל את אומרת שקבעת מנגנון

אובייקטיבי לבחינת זכאות.

<דורית סלינגר:>

לא, הבודק הוא לא תחת החברה בכלל, זה

רנדומלי. החברה רוצה לערער, היא חושבת

שהבודק לא עשה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

חברת הביטוח?

<דורית סלינגר:>

כן. לפרט תמיד יש זכות לערער. צמצמנו את

העילות שהוא יכול לערער על הבודק.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

שהחברה יכולה לערער.

<דורית סלינגר:>

צמצום השימוש בחקירות. חקירות זה אחד

מהדברים שנעשים חדשות לבקרים, זה עלה גם

כאן ואתם מכירים את זה. אנחנו חושבים

שחקירות, בוודאי שצריכות להיעשות באופן

שמכבדות את מי שהן חוקרות, אבל זה יותר

מזה, כי זה משפט יפה לבוא ולהגיד, משפט

ברור מאליו, אנחנו לא רוצים את החוקר עושה

פעולות של שידול, וראינו את זה, 'תנסי

לקום', 'תנסי להרים יד', 'תנסה להרים רגל',

או כל דבר כזה, אי אפשר. הוא יכול לצפות

בנשוא החקירה שלו, אבל לא לנסות להפעיל כי

אנשים, גם אנשים מבוגרים, הם עושים המון

מאמץ כדי להיראות בסדר והם לא בסדר. לכן

אנחנו לא רוצים לראות את הדבר הזה,

ובוודאי לא חקירה על נושא של תשישות נפש

באמצעות חקירה. זה כן היה, אנחנו חידדנו

את הנושא הזה.

וכך אנחנו מצפים שהנושא של החקירות, אחת,

תיעשה במשורה. אני לא רוצה להגיד במשורה

לא ייעשה, כי הוא ייעשה, כי לפעמים מצבם של

אנשים משתנה או דברים כאלה, אבל צריך

להפעיל גם היגיון מסוים. אנשים בגיל 90

ומשהו, שכבר הוכרו כסיעודיים, לא יודעת מה

משמעות חקירה כדי לבדוק אם באמת הם לא

חזרו לרקוד ולצעוד. הלוואי, כן? אבל - - -

בקטע הזה של צמצום השימוש בחקירות

התייחסנו לנושאים של החקירה עצמה ואופן

החקירה.

אלה שינויים שעשינו בהוראות של יישוב

תביעות, שיש להם משמעות מאוד גדולה

מבחינתנו, כי אני חושבת שזה עושה סדר

בעבודה. אנחנו לקראת השלמת הדיונים, כי

הוצאנו את זה לציבור, ל - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

יהיה עכשיו תהליך? אתם תפרסמו?

<דורית סלינגר:>

אנחנו כבר בתוך התהליך, אנחנו בשימוע

עכשיו.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אוקיי, אז עכשיו ההידברות ביניכם לבין

החברות?

<דורית סלינגר:>

שמענו אותן.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

לא, כי הן מאוד חזקות, הן יודעות לעשות את

הדברים שלהם. לא, אני לא מזלזל, אבל - - -

<דורית סלינגר:>

אבל גם אנחנו.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אוקיי, ואז אתם גומרים את השימוע

ומוציאים - - -

<נעה בן שבת:>

איזה אמצעי בקרה יש לכם, שהם באמת מפעילים

את כל ההוראות האלה?

<דורית סלינגר:>

אנחנו עושים ביקורות. אני קופצת לסוף, על

ביקורות. אנחנו עושים ביקורות, גם

ביקורות עומק, כי הביקורת היא קשה, אתה

לוקח ארגזים של תביעות ואתה פותח אותם עם

רופא יועץ ואתה מנסה לחקור את התביעה. אבל

גם ביקורות שוטפות, קצרות יותר, לבוא

ולראות התנהלות בפועל. אז אנחנו תגברנו

את כל נושא הביקורות בתחום הסיעודי.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ויש לכם גם את הכלים על - - - של החוסים

לעשות בדיקה על התיק שלהם?

<דורית סלינגר:>

אנחנו נעזרים ביועצים חיצוניים.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

יש לי כמה שאלות, ברשותך.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כמה שאלות לא, התייחסות. עוד מעט נסיים.

<דורית סלינגר:>

יש לי עוד פרק אחד ואני מסיימת. הביטוח

הסיעודי קבוצתי ארוך טווח, גם נושא שנדון

בוועדה הזאת אי אילו פעמים. אני לא אחזור

על זה שהביטוחים הקבוצתיים הקיימים הם

ביטוחים שלא נותנים את הכיסוי הראוי,

בוודאי לא כשהפרט מתבגר. אתם גם יודעים כי

אתם עדים למאמצינו למצוא פתרונות שהם

מתאימים לכול ונותנים את הביטחון לאותו

אדם שהוא בגילאים 60 ומעלה כששם ההסתברות

לאירועים סיעודיים עולה ממש

אקספוננציאלי, קרוב לאפס, עד הגילאים

האלה. מ-60, 65 ומעלה, אנחנו רואים קפיצה

בהסתברות לתת את הכיסוי הנאות.

חככנו בדעתנו וגם העלינו מספר אופציות

שגם אותן אתם מכירים, אני לא אחזור עליהן,

ומה שהגענו כאן, מתוך חקירה מאוד עמוקה,

לנסות ולמצות את היתרון שיש בקולקטיב.

איזה יתרון יש בקולקטיב? כוח המיקוח של

הקולקטיב, היכולת שלו ליצור תנאים טובים,

היכולת שלו לגרום לסבסוד בין צעירים

ומבוגרים על פי החלטתו הוא, אבל יחד עם

זאת לבוא ולתת את ההגנה המלאה לאותה

אוכלוסייה שהיא חשופה. כשבאנו והסתכלנו

על האוכלוסייה מצאנו שאנשים שהם צעירים,

מאוד, קל להם לקבל ביטוחים סיעודיים

במחירים מאוד נמוכים. צעירים עד גיל 40, עד

גיל 40 זה נחשב צעיר, הסיכון הוא נמוך.

אמרתי לכם שעד 60 הוא כמעט אפס, הסיכון הוא

מאוד נמוך, המחיר הוא מאוד נמוך ולכן

האנשים האלה, עד היותם בני 40 אין להם בעיה

להשיג ביטוחים סיעודיים, אם בפרט, במעט

מאוד כסף - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אישיים?

<דורית סלינגר:>

או אישיים, או גם קבוצתיים. גם אם מפסיקים

לבטח אותם אחרי חמש שנים, תמיד יהיה להם

פתרון שהוא פתרון זול. יש את הקבוצה שהיא

בין 40 ל-70, או 60, תקופת העבודה, שהיא צריכה

כבר להתחיל לחשוב על ההגנה המתאימה

ולרכוש אותה בגיל הזה, כי אחרת היא תתייקר

לה, לקבוצה הזו צריך להבטיח את הכיסוי

המלא. ויש את הקבוצה של ה-70 ומעלה. ה-70

ומעלה היא קבוצה יותר חשופה. מה שאנחנו

מדברים פה, אנחנו מדברים על תמחור ארוך

טווח של חברת הביטוח.

כשחברת הביטוח תבוא לקולקטיב היא תצטרך

להציע מחיר שהיא מחויבת אליו, מתוך ראייה

שזה המחיר שהיא מחויבת אליו, כי היא לא

מתנתקת. תיכף אני אסביר מה זה לא מתנתקת.

פרקי זמן של תקופת הביטוח היא חמש שנים,

אבל תזכרו מה שאמרתי, חברת הביטוח לא

מתנתקת. למה היא לא מתנתקת? כי היא נותנת

תמחור לחמש שנים. לבעל הפוליסה יש פה

תפקיד מאוד מרכזי, הוא זה שרואה ובוחן את

האפשרויות, הוא זה שמחליט כמה מסבסדים

הצעירים את המבוגרים, הוא זה שמחליט

להוציא מהכיס כדי לשלם למבוגרים כי הם

יקרים יותר וזה מייקר את כל הביטוח

הקולקטיבי. אבל בידיו ההחלטה ואנחנו מאוד

מקווים שהוא יעשה את זה בצורה נכונה. בעל

הפוליסה, זה המעסיק בדרך כלל או הוועד

היציג של אותו ארגון, להשיג את הפוליסה

הקבוצתית הסיעודית הטובה ביותר לכלל

העובדים שלו.

בתום חמש שנים מה קורה? חברת הביטוח

יכולה, אחת, להציע להאריך את תקופת הביטוח

בעוד חמש שנים, עם שינוי מחיר מסוים שהוא

מוגבל.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אתם מפקחים על השינוי?

<דורית סלינגר:>

תיכף אני אגיד. היא יכולה להחליט שלא

מתאים לה והיא לא רוצה יותר לבטח ואז בעל

הפוליסה יכול לחפש, ואנחנו מעודדים לחפש

מבטח נוסף בכל מקרה, כדי גם לתחר את ההצעה

החדשה במקרה א', שכבר מניתי אותה, הוא יכול

לחפש חברה מבטחת אחרת שתציע לו תעריף

שהוא מבחינתו רלוונטי, אקטואלי, תחרותי,

והיא יכולה לחזור עם מבטח חדש, ואנחנו

באותו סיפור, והיא יכולה לחזור שאין

מישהו שרוצה לבטח אותה, אז מה קורה? מה

שקורה הוא ככה, ראשית, חברת הביטוח חייבת

להציע לכל אחד ואחד מהפרטים בקולקטיב את

המחיר האחרון שהיה לה בתקופת הביטוח.

כלומר, יש לו ביטוח פרט, שנקבע כבר מראש.

הוא נקבע ביום הכניסה לביטוח הסיעודי

הזה. כך שאף אחד לא נשאר ללא מחסה. במידה

שנמצאה כן חברת ביטוח, שמוכנה להחליף את

חברת הביטוח הקיימת הזאת, הוא עובר גם עם

נדוניה, כי הוא צובר זכויות. אתם זוכרים,

היו לנו הרבה שיחות על זה שזה בעצם ביטוח

ריסק, שילמת, קרה אירוע, כוסית, היה כיסוי.

לא היה אירוע - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כמו מכונית.

<דורית סלינגר:>

כאן הכסף הזה נצבר, יש לו ערך סילוק. אם

הוא מחליט בעצמו, כי לא בא לו להיות

בביטוח הזה, שהוא רוצה ביטוח אחר, הוא

יוצא עם ערך הסילוק שלו. אם עברנו לחברת

ביטוח אחרת, הכסף הזה עובר יחד עם הקבוצה

לחברת הביטוח האחרת.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

גם לבודדים?

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

זה ממש חשוב, דורית.

<דורית סלינגר:>

גם לבודדים.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הבודד לוקח איתו את חבילת הביטוח שהוא

צבר?

<דורית סלינגר:>

יש לו ככה, אם זה סכומים קטנים הוא לוקח

ממש כסף, אם זה לא סכומים קטנים, יש לו

כיסוי, יש לו רובד ביטוחי בגובה הזכויות

שנצברו לו. כלומר זה לא הולך לאיבוד, זה פה

מעגל בתוכו ולא זולג החוצה. למה אנחנו

קוראים לו קצר-ארוך? כי התקופה היא קצרה,

חמש שנים, חמש שנים, חמש שנים, אבל הראייה

ארוכת - - - חברת הביטוח צריכה לתמחר את זה

בראייה ארוכת טווח.

נשאלתי לגבי המחירים. לגבי המחירים,

הגבלנו את היכולת להעלות את המחירים

ואנחנו גם עושים את זה באופן הדרגתי כדי

שלא יהיה עומס גדול מיד על ההתחלה. החברה

תצטרך לקבוע את המחיר הסופי שהיא הייתה

רוצה לדעת, כי כשהיא מתמחרת היא צריכה

לראות בעיני רוחה שמחר היא לא שם והיא

מחויבת לכל הקולקטיב הזה לאותם תעריפי

פרט. פרט, עם כל ההנחות למיניהן שקיימות

בגלל הקולקטיב. לכן אנחנו הגבלנו את אופן

העלאת המחירים וגם את האופן של ההדרגתיות

בתקופת המעבר כדי להגיע למחירים

המתאימים ל - - -

<יעקב פרי (יש עתיד):>

דורית, יש איזה שהוא קאפ של גיל שחברות

הביטוח לא חייבות?

<דורית סלינגר:>

מה הן לא חייבות? אל"ף, הן לא חייבות כלום,

חבר הכנסת פרי, הן לא חייבות, זה עניין של -

- -

<יעקב פרי (יש עתיד):>

זה אני יודע. אם אתה בן 85 אז לא?

<דורית סלינגר:>

למה?

<יעקב פרי (יש עתיד):>

לבטח אותו.

<דורית סלינגר:>

אם אתה בא בתור הקבוצה, זאת הקבוצה, וכאן

המעסיק שלך - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

לבודד בן 85, הוא שואל.

<דורית סלינגר:>

בפרט? בכלל? אם הוא מוכן לשלם כמה שהיא

תגבה ממנו?

<יעקב פרי (יש עתיד):>

אם הוא מוכן לשלם. הבנתי.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כן, היא תקבע מחיר גבוה.

<דורית סלינגר:>

ויש גם כאלה שיודעות שזה לא רלוונטי.

<קריאה:>

אבל זה על פי החלטת חברת הביטוח. חברות

הביטוח שמות קאפ של גיל?

<דורית סלינגר:>

חלק, לא כולן.

<קריאה:>

לא, כמעט כולן. אומרים, 'אדם מעל גיל 70, אני

לא מקבל אותו'. או חלק אחר, מעל גיל 85 - - -

זכותם המלאה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר'ה, יש לי בקשה.

<אילן גילאון (מרצ):>

לא, זה המון דברים שלא ברורים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא, כשחברי הכנסת שואלים - - -

<אילן גילאון (מרצ):>

זאת אומרת יש קאפ לגיל מסוים, שאתה בא ל - -

-

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אבל כלל הציבור - - -

<דורית סלינגר:>

זה לא בהוראות שלנו, זה במדיניות העסקית

של כל חברה וחברה. יש כאלה שקבעו ויש כאלה

שלא. דרך אגב, בחלק מקופות החולים הייתה

מגבלה של 70 ואנחנו שינינו את זה.

<אילן גילאון (מרצ):>

זאת הבעיה בדיוק עם חברות הביטוח, אתם לא

מבינים? יש קאפ, הם רוצים רק אנשים בריאים,

צעירים, עם תוחלת חיים ארוכה שהם יכולים

לשלם הרבה מאוד כסף, אז מה ההסדר - - -

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

כולם רוצים כאלה.

<דורית סלינגר:>

עוד פעם, המודל הזה נותן אפשרות, אחת, הוא

נותן כיסוי אמיתי, הוא נותן כיסוי לכל

החיים לקבוצות, הוא נותן גמישות למעסיק

לבוא ולקבל החלטה איך הוא רוצה לראות את

הקבוצה שהוא מבטח. הוא נותן את כוח המיקוח

וגם את יכולת הטיפול בתקווה שאותו בעל

פוליסה, שהוא המעסיק, או אותו ארגון

עובדים, ייקח את התפקיד הזה כמו שצריך

לקחת אותו, כלומר להשיג את הביטוח הנכון,

לראות שהטיפול בפוליסה הזו הוא נכון ולכן

אני חושבת שזה נותן מטריה נכונה והוא

משקלל את היתרונות שקיימים ונטרול

החסרונות, שאנחנו לא רוצים לראות אותם,

בביטוחים הקולקטיביים.

<יעקב פרי (יש עתיד):>

באחוזים, רוב הביטוחים הם קולקטיביים או

פרטיים?

<דורית סלינגר:>

לא, קודם יש לנו 4.5 מיליון מבוטחים בקופות

החולים, שזה פרטי. יש לנו עוד מיליון של

פרט. כמה יש קולקטיביים?

<אסף מיכאלי:>

יש כ-700,000 מבוטחים בביטוחים פרטיים

קלאסיים, מעל 4 מיליון במסגרת ביטוחים

פרטיים של קופות החולים וכמיליון איש

מבוטחים באמצעות הביטוחים הקולקטיביים

שאותם אנחנו מנסים לתקן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אבל הנקודה שהתחלת להסביר ואני איבדתי את

הקשר. אתה בא לחברת ביטוח באמצעות קבוצה

ובשלב מסוים כשאתה מחליט אתה יכול לצאת

עם זכויות מסוימות גם כבודד?

<דורית סלינגר:>

כן. ואם הופסק לך הקולקטיב יש לך - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זו נקודה מאוד - - -

<אסף מיכאלי:>

כי ההסתכלות היא מראש כאילו ביטוח פרט.

<דורית סלינגר:>

גם והשינוי המאוד משמעותי, שזה לא ביטוח

של ריסק. כולם יודעים מה זה ריסק? שילמת,

קרה אירוע, קיבלת פיצוי, לא קרה אירוע,

הכסף - - -

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

הכסף הלך.

<דורית סלינגר:>

לא נצבר לך. אז את הנושא הזה שינינו, והוא,

כמו שאסף אומר, דומה במאפיינים שלו

לביטוח פרט שנותן לך את הפרט המלא, אבל עם

היתרונות של הקבוצה עצמה ועם הסבסוד שיש

בקבוצה.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

עוד בטח נגלה חורים, אבל אני חייבת להגיד

שלפחות על פניו זה נשמע בדיוק האיזון

שדרוש.

<דורית סלינגר:>

אנחנו גם חושבים ככה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בבקשה, היועצת המשפטית.

<נעה בן שבת:>

את מדברת על ביטוח שמארגן ארגון מעסיקים,

היו גם ארגוני נכים בזמנו, ארגוני נכי

צה"ל ש - - -

<דורית סלינגר:>

כל ארגון. אנחנו עובדים על המודלים לשתי

הקבוצות האלה, צוות ונכי צה"ל. אנחנו

עובדים ואנחנו בשלבי סיום של מודל - - -

<נעה בן שבת:>

אלה אנשים שנטשו בעצם את הביטוח הקבוצתי

בגלל כל הדיבורים על הפסקת הביטוח

הקבוצתי והם יכולים לחזור, או שהם כבר

הולכים למסלול בקופות החולים?

<דורית סלינגר:>

הם יכולים להיקלט בקופות החולים, כמו

שאמרנו, ואם בעל הפוליסה שלהם רוצה לעשות

פוליסה מחדש לקבוצה שהופסק לה, ומהצד

השני יהיה מישהו שרוצה למכור את זה, אז - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כלומר אתם בעבר אמרתם, אישרתם לארגונים

גדולים מסוימים, בגלל שיש להם קצב של

כניסה וחיים משלהם, להמשיך ולאחרים אמרתם

'תצטרכו להפסיק'.

<דורית סלינגר:>

לא אפשרנו להמשיך.

<קריאה:>

הוא מדבר על צוות.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

נגיד צוות.

<דורית סלינגר:>

אבל זה מודל אחר.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

צוות אישרתם.

<דורית סלינגר:>

צוות ונכי צה"ל, אבל זה מודל אחר, זה מודל

שנותן את הזכויות גם לטובתם. הבטחנו שיש

להם את הזכויות המלאות. התשובה היא כן.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

לא, אני יודע, אבל ארגונים יותר קטנים או

ארגונים ש - - -

<דורית סלינגר:>

אין להם דבר כזה, לצוות יש מודל יציב

שנותן לו פתרון.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מי יחליט? החברה תחליט אם הארגון שבא אליה

הוא פרטנר או לא פרטנר לעסקה? יכולים

להיות 20 עובדים, 200 או 2,000, היא תחליט?

<דורית סלינגר:>

כן.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

זה עניין מסחרי גרידא.

<דורית סלינגר:>

עסקי מסחרי, כן. אבל אם היא הייתה טובה

בקולקטיבים האלה והקולקטיבים נראו לה

תחום עיסוק, אני לא יודעת, אמרתי 'אם', כי

לא כולם באים, אז היא תמשיך במודלים האלה.

עכשיו, חברת הכנסת בירן, את אמרת שזה נשמע

טוב, יכול להיות שיש חורים. אז כדי לוודא,

גם אנחנו, שהרשת הזאת לא מחוררת, קודם כל

לא הוצאנו את זה לפני שהיו לנו שיחות מאוד

עמוקות עם השוק, גם עם האקטוארי וגם לראות

בכלל ישימות של הדבר הזה, ויחד עם זאת

היום אנחנו גם בשינויים של הדברים האלה,

נפגשנו גם עם יועצים, יועצים לביטוח

סיעודי, וישבנו והסברנו מה המתודה וכו',

שמענו גם אותם, שמענו גם הערות, אנחנו

בשלבי שימוע מתקדמים כרגע. יש לי יסוד חזק

להאמין שהמודל הזה הוא ישים גם עסקית

לחבורת, ובוודאי גם לקולקטיבים עצמם,

מתוך שיחות ומתוך מה שאנחנו יודעים על

השוק עצמו. אז אנחנו מלווים את המעבר

למודל קבוצתי ארוך טווח, זה מה שכתוב פה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זאת אומרת זה גם יהיה פתרון לביטוח

קבוצתי שהיה עד עכשיו ל-200,000 איש, שאז היה

הפתרון היה כאילו הרשמה אישית?

<אסף מיכאלי:>

לא רק ה-200, לכל המיליון. בתוכם היה 200

מבוגרים.

<דורית סלינגר:>

אתה מדבר על המבוגרים?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כן. אז להם יהיה פתרון קבוצתי או בודד?

<קריאה:>

לא.

<קריאה:>

לא.

<דורית סלינגר:>

רגע, חברים יקרים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני שואל את בעלת הבית.

<דורית סלינגר:>

אם הוא במסגרת פוליסה, ה-200 האלה הם לא 200

כקבוצה, הם 200 מפוזרים ב - - - בהרבה מאוד

ביטוחים קבוצתיים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אז להם יש פתרון?

<דורית סלינגר:>

אם בעל הפוליסה שלהם ירצה להמשיך הלאה,

להמציא להם ביטוח סיעודי ויתקשר לחברת

הביטוח, הם יהיו בפנים. כן.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

לא.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זו החלטה של המעסיק?

<דורית סלינגר:>

כן.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כאן, דורית, יש לך בעיה, אני אסביר לך.

איציק מכיר את זה היטב. מדובר באנשים שהם

כבר לא בשוק העבודה, הם גמלאים, לכן התנתק

הקשר בינם - - - נגיד הקמ"ג, לא יודע למה,

שמעתי אותך אומר קמ"ג, סתם, קמ"ג נניח מבטח

את העובדים שלו, אבל אלה שהיו בקמ"ג - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

קמ"ג, לא יודעים כלום עליו. מה זה, זה מפעל

טקסטיל?

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

לא, עזוב. נגיד אלה שהיו ועזבו לפני 15 שנה,

פרשו לגמלאות, והם עכשיו נפלטו מהביטוח

הקולקטיבי, אז מה הדאגה? קמ"ג ידאג להם

עכשיו לחזור לביטוח הקולקטיבי?

<דורית סלינגר:>

אז אני חייבת להגיד שדווקא, בזה נתקלתי,

אתה עונה על החלק השני, אמרתי, הרבה מאוד

תלוי בבעל הפוליסה, כי כשאנחנו היינו בכל

הדיונים הקבוצתיים מצאנו, להפתעתנו,

מעסיקים גדולים מאוד, מאוד גדולים, עם

יכולת דיבור ומיקוח מאוד גבוהה, שהם

החליטו שהם עושים פוליסה סיעודית אחת

לעובדים השוטפים ואחת לגמלאים, שבהגדרה

זה כבר מרע את מצבם של הגמלאים. לכן אם בעל

הפוליסה, הדוגמה הזאת שאני נותנת לך,

יחליט שהוא מאחד את שניהם ביחד, אז הוא

מציע גם לגמלאים שלו פתרון. אמרתי, יש פה

הרבה מאוד בידי בעל הפוליסה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

יש פה וריאנטים שונים.

<יעקב פרי (יש עתיד):>

מה עם חברות שלא קיימות?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

`

^

b

x

z

|

~

”

°

²

´

¶

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

"

<

>

^

`

Ž

,

.

°

²

Ì

Î

-

@

B

\

^

’

”

0

2

®

°

Ð

Ò

nH

o(tH

Lדורית, את מאפשרת שאלות מהקהל? או את רוצה

לסיים?

<דורית סלינגר:>

שקף אחרון. על הרוב דיברתי, אני חושבת,

אנחנו עובדים על המעבר למודל הארוך יחד

עם החברות ועם היועצים עצמם, ואנחנו

ממשיכים בביקורות פרטניות בחברות

הביטוח. אני דיברתי על זה, מעבר לביקורות

עומק שלוקחות לנו הרבה זמן, כי זה הרבה

מאוד תיקים, אנחנו עושים ביקורות שוטפות

יותר, כדי באמת לראות את הטיפול בתביעות

עצמן.

אנחנו חושבים ויותר חושבים על ביטוח

סיעודי למצטרפים מבוגרים, אנשים שקרוב

לגיל פרישה מתחילים לעשות מקורות

ושימושים, מה אני צריך, מה אני לא צריך,

ובנקודת הזמן הזאת הם רוצים לעשות ביטוח

סיעודי, לתת גם להם מוצר שנותן להם פתרון

מסוים. אז אנחנו ב - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

עולים חדשים למשל, מבוגרים.

<דורית סלינגר:>

אם הם בקטע הזה, התשובה היא כן. כן, זה נותן

פתרון. וכמובן העבודה השוטפת שלנו זה

טיפול בפניות ציבור במקרים פרטניים, שאת

זה אנחנו עושים באופן שוטף.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

למי פונים? זו בדיוק השאלה שלי, למי פונים?

<דורית סלינגר:>

יש לנו פניות ציבור.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

תוך כמה זמן מטופלת פניית ציבור?

<דורית סלינגר:>

אני רק אגיד, התהליך הוא, כשאנחנו מקבלים

פניית ציבור אנחנו מעבירים את זה לחברה

כדי שהיא תגיב. אם את לא מרוצה מהתגובה של

החברה אז אנחנו נכנסים לטיפול של זה. כמה

זמן לוקח טיפול?

<אסף מיכאלי:>

בדרך כלל כ-30 ימים.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

אתם מונגשים גם כן?

<אסף מיכאלי:>

למרות שאנחנו בדרך כלל יוצרים את הקשר

ומעבירים את זה לחברת הביטוח לתגובה תוך

יום-יומיים.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

אתם יודעים גם לתת שירות ב - - -

<אסף מיכאלי:>

גם בטלפון, גם באי מייל, גם ב - - -

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

לא, בשפות, עם ישראל מדבר בשפות, אתה יודע,

לא כולם דוברי - - -

<אסף מיכאלי:>

כן, אצלנו בצוות יש דוברים, גם רוסית, גם

ערבית, וגם במוקדים שאנחנו מתפעלים יש

דרישה לשפות.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

ואתם גם דואגים שהציבור יידע שאפשר לפנות

למוקד שלכם? איך אתם מספרים לציבור - - -

<דורית סלינגר:>

אנחנו מקבלים 12,000 פניות ציבור בשנה, יכול

להיות שהיינו צריכים לקבל 50,000, לא יודעת,

אבל אנחנו בכל זאת מקבלים. אני לא שמעתי

שיש בעיה בלהגיע אלינו.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

מי שלא יגיע, הוא לא יספר לך שיש בעיה. מה

אתם מתכוונים לעשות שהציבור יידע שברגע

שהוא נתקע עם איזה שהיא בעיה עם חברת

ביטוח - - -

<דורית סלינגר:>

זה לא חדש אצלנו פניות ציבור, אנחנו

מטפלים בפניות ציבור בכל סוגי הביטוח.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

אני שואלת איך אפשר להגביר את הקצב, שזה

יהיה הרבה יותר - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בואו לא ניכנס לקישקע.

<אסף מיכאלי:>

צריך להנגיש את זה כמה שיותר, אנחנו כל

הזמן מנסים להנגיש לציבור את העובדה

שאנחנו נמצאים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

רשות הדיבור לפי מי שנרשם.

<יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):>

אני, למשל, לא ידעתי - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אז איציק שמולי ראשון, אחר כך איגור מורי.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

תודה רבה, אדוני היושב ראש, ותודה גם לאגף

הפיקוח על הביטוח, על הפירוט ועל המצגת.

יש לי כמה הערות ואני אעשה את זה ממש

בקצרה. ראשית, אני חושב שכאשר מגיעה מילה

טובה אז מגיעה מילה טובה. השינויים בתחום

של הפוליסה האחידה בקופות החולים הם

שינויים טובים ומשמעותיים ואני אומר גם

לדורית וגם לאסף וגם לכל הצוות, טוב

שהלכתם בכיוון הזה. חבל שהגזרות האלה

יצאו מלכתחילה מתוך הסכמה של האגף, אבל זה

כבר מים שעברו בנהר ומוטב מאוחר מאשר אף

פעם לא ואני חושב ששינויים שאתם עושים פה,

גם כלפי חיילים וגם כלפי נכים, הם שינויים

משמעותיים. אני לא שמתי לב האם כן קרה

השינוי או לא קרה השינוי לגבי תינוקות

במצב סיעודי, תקופת הפטור.

<דורית סלינגר:>

יש בעיה לקופות ואנחנו בתהליכי דיון

איתם.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אוקיי, שזה משהו מאוד משמעותי. לגבי

הנקודה השנייה, של יישוב התביעות. כפי

שאמרה חברת הכנסת מלינובסקי, יש לי הצעת

חוק שדיברתי עליה גם איתכם, אני חושב, כפי

שאמרתי בהערת ביניים, שהמודל הנכון ללכת

אליו זה המודל הממלכתי. אני אשמח להמשיך

את הדיון ביחד איתכם ולראות איך בכל זאת

אפשר ללכת למודל כזה. אני לא רואה שום טעם

בקיומן של אותן חברות הערכת תפקוד. לא

רואה בזה שום טעם, הם סתם יגזרו את הקופון

שלהם. יש יחסים כלכליים לא נכונים

שמתקיימים בין חברת ביטוח לבין חברה

פרטית. למה שבן אדם שצריך בדיקה סיעודית

לא ישלם אגרה ממלכתית למדינה ואז באופן

מוחלט אתה מנתק את הקשר הכלכלי בין שני

גופים פרטיים. צריך להבין שהשוק הוא אמנם

שוק פרטי, אבל לטעמי בדיקת הסיעוד ממלאת

אחר צורך ציבורי וככה צריך להסתכל על זה.

לגבי השימוש בחוקרים פרטיים. זה תחום

שהוא פרוץ לגמרי ואני חושב שמידת הנחישות

והאגרסיביות של האגף חייבת לעלות במאבק

בתחום הספציפי הזה של השימוש בחוקרים

פרטיים. אנחנו מגלים תופעות מזעזעות של

מעקב, לא רק אחרי קשישים, אגב. אליי הגיעה

פניית ציבור, שדיברתי עליה עם אחד

הגורמים באגף, אמנם לא העברתי את הפרטים

בינתיים, אבל, אדוני היושב ראש, שלחו חוקר

פרטי לגן ילדים לראות אם ילד נמצא במצב

סיעודי. כן, אני עומד מאחורי הדברים שלי.

אלה דברים שלא יכולים להתרחש במדינת

ישראל בשנת 2017. ובכלל, אם חברות הביטוח,

חלק גדול מהמשאבים שהם משקיעים על חוקרים

פרטיים, ישקיעו בריכוך ובשיפור השירות

כלפי המבוטחים אני חושב שההליך יהיה גם

הגון יותר וגם מכבד יותר.

לגבי הסוגיה האחרונה, הסיעודי הקבוצתי.

אני חושב שיש פה משהו שהוא מעט מתעתע,

ואני מבקש שאף אחד לא ייקח את הדברים שלי

באופן אישי וחלילה ייפגע. זה לא נאמר

בציניות. אם היינו באוניברסיטה, אז המודל

שהוצג פה היה מודל טוב מאוד, אבל אנחנו

בחיים עצמם, ונקודת הכשל, מישהו אמר את זה

פה בהערת אגב, אני חושב שאתה, אדוני היושב

ראש. כל עוד החברות לא חייבות להשתתף

במשחק הזה אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

כלומר בנינו פה מודל מבחינה תיאורטית

שהוא לתפארת, הוא באמת לתפארת, שחשבתם

בתוך המודל הזה על כל הנקודות מבחינה

תיאורטית. אין לי מה לומר. עכשיו נותר רק

נקודה אחת קטנה, לוודא שזה יתקיים במבחן

המציאות. בניתם מודל לתפארת, עכשיו יבואו

חברות הביטוח ויגידו 'סבבה, אנחנו לא

רוצות'.

אדוני היושב ראש, אני מסב את תשומת לבה של

הוועדה שיש פה חטא על פשע, למה? כי אנחנו

לא מתחילים מ-day one, אני מזכיר לכולם

שהביטוח הסיעודי הקבוצתי זה מחדל לא רק

של חבורת הביטוח, זה מחדל מתמשך גם של

המדינה, לכן הפתרון הזה, שבסופו של דבר לא

משקף שום ודאות למבוטחים, בטח לא

למבוטחים המבוגרים, שנפלטו מאז 2011, בסופו

של דבר כאן בוועדה אנחנו מציגים מודל

מבחינה תיאורטית שהוא לתפארת, הוא נכנס

לתוקף בחודש ספטמבר, אני מבין, יכול להיות

שב-2 בספטמבר כנראה שמה שיקרה זה

שהמבוטחים, בטח המבוגרים, יישארו באותו

המצב. לכן אני לא חושב - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ללא כיסוי ביטוחי.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

ואני מדבר גם על כ-300,000 המבוטחים שנפלטו

מאז שנת 2011 ואני חושב שאני מדבר גם אלה

שעדיין יש להם הסדר שעומד לפוג. עכשיו,

כאן מדברים מבחינה תיאורטית על זה שאם

אתה עכשיו מסיים את חמש השנים בתוך המודל

תוכל לבחור בין חברות ביטוח. מי בכלל

מבטיח לנו שלא יהיו כמה חברות ביטוח

במודל הזה, שתהיה אחת שתסכים לקחת על

עצמה. אם אני היום חברת ביטוח, ובזה אסיים,

אני אומר לעצמי 'מה, אני השתגעתי? אני אשאר

במודל ביטוחי פרט שלי, על כל ביטוח פרט

אני עושה פי חמישה, פי עשרה יותר כסף

ממודל קבוצתי, למה אני צריך להיכנס לכל

כאב הראש הזה של מודל קבוצתי?' לכן, דורית,

זה מגיע כל הזמן לאותה נקודת מחלוקת

בסיסית בינינו, האם בכשל הזה של הביטוח

הסיעודי הקבוצתי המדינה צריכה להתערב,

להתערב באחת משתי דרכים, או לחייב את

חברות הביטוח אחרי שגרפו הון עתק במשך

השנים להשתתף, אפילו לתקופת זמן מוגבלת,

בפתרון של הביטוח הסיעודי הקבוצתי, או

שהמדינה תכניס את היד לכיס ותממן רשת

ביטחון, לפחות למבוטחים המבוגרים. אין

שום פתרון אחר בסוגיה הזאת וצר לי שאני

הורס את החגיגה, אבל זאת האמת.

<קריאה:>

כל הכבוד.

<אילן גילאון (מרצ):>

יפה מאוד.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אוקיי, תודה.

<אילן גילאון (מרצ):>

חברות הביטוח הן קופות החולים בסך הכול

והביטוח הסיעודי הוא בסל הבריאות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

איגור מורי, בבקשה.

<איגור מורי:>

אנחנו מ-2011, באיחור של 10-15 שנה בפיקוח על

הביטוח זיהו בעיה של ביטוח קולקטיבי. ב-2011

הבינו שהפתרון היחידי זה פוליסה פרטית,

פוליסת פרט, אנחנו ב-2017, מה שהגיעו אליו זה

אותה פוליסת פרט. מה שהציגו פה זו פוליסת

פרט עם הנחה של קולקטיב. אף אחד לא חשב על

מבוגרים, הבעיה היא אצל מבוגרים. אני בן 39,

אני יכול לקנות ביטוח סיעודי בכל חברת

ביטוח, בני 70, בני 80, בתופעה הזאת שהם

הציגו, לא יכולים לקנות ביטוח סיעודי. מה

שיוצע להם זה ביטוח סיעודי במקום 1,500 שקל

בחודש, ב-1,300 שקל בחודש, מה שאנחנו נראה זה

שהלקוחות זורקים את הפוליסה ששילמו עליה

במשך שנים ונשארים בלי כיסוי. ככה זה

יעבוד.

אי אפשר לרבע את המעגל, הפתרון זה רק

בהכנסת היד לכיס, גם של חברות הביטוח, גם

של המדינה, וגם סוכני הביטוח יכולים

לתרום את חלקם.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני רק לא רואה טכנית איך זה מתבצע.

<גבי נקבלי:>

ברשותך, היושב ראש, אני אגיד. שמי גבי

נקבלי, אני מומחה בביטוחי בריאות וסיעוד,

אני בעולם הזה הרבה שנים, בין השאר אני גם

היועץ המקצועי של לשכת סוכני ביטוח ואני

רוצה לדבר לא רק מהפרספקטיבה הזאת, אלא גם

כאזרח מודאג, למרות שכבר השתמשו בביטוי

הזה לפניי אי פעם. אני חושב, ופה אני מתחבר

לדבריו של חבר הכנסת שמולי, קודם כל הרשות

עשתה מעשים וצעדים רבים ומעורבת יותר מאי

פעם, לדעתי, בתחום הזה, שדרש את מעורבותה,

גם בשירות וגם ביישוב תביעות וגם בשינוי

גישה לגבי ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, ואני

חושב שעל זה באמת מגיע שאפו.

שני דברים עיקריים אני רוצה לומר. האחד,

דיבר עליו חבר הכנסת שמולי, בעצם האחריות

עוברת למגרשם של חברות הביטוח ושל

המעסיקים, אני מציע שנוריד ציפיות. חברות

הביטוח לא יעמדו בתור לקבל את

הקולקטיבים, בטח ובטח לא במחירים שהכרנו,

המחירים יהיו קרובים הרבה יותר למחירים

של הביטוחים הפרטיים האישיים. שתיים,

המודל הזה, ושם יש בעיה גדולה, הוא אינו

נותן את הוודאות לאנשים מבוגרים מעל גיל

70 שמצבם נשאר כפי שהיום, לגבי הטווח

הארוך, כי הוא לא מבטיח שהם יידעו כמה הם

ישלמו בסוף הקולקטיב, בניגוד למה שקורה

עד גיל 70, בין גיל 40 ל-70.

יש מודל, ובטח ובטח לאור ההתנהלות, לא של

שש השנים האחרונות, אלא של ה-15 או 20 השנה

האחרונות, יש מודל שגיבשנו, שהוא מודל

מבוסס אקטוארית, שהוצג כבר יותר מפעם אחת

ולצערי אף אחד לא הרים את הכפפה. הזכיר

אותו גם איגור. המודל הזה הוא אולי המודל

היחיד שיכול באמת לתת פתרון אמיתי מתוך

אחריות חברתית ומוסרית כלפי אותם

מבוגרים, שאין להם פתרון אחר, כי אדם בן 80,

בשביל לרכוש ביטוח סיעודי, 5,000 שקל לחמש

שנים יצטרך לשלם, אישה תצטרך לשלם משהו

כמו 4,000 שקל, בחודש.

<קריאה:>

לזוג?

<גבי נקבלי:>

אישה, אפילו לא לזוג. בלתי אפשרי. אם לא

תילקח פה אחריות משותפת של חברות הביטוח,

של המדינה ואני לא יודע מאיזה תקציב, אם

זה תקציב ייעודי או מהביטוח הלאומי,

מתקציב האוצר, זאת כבר בעיה והחלטה שלכם,

כולל סוכני הביטוח שכבר הצהירו שהם יעשו

את העבודה וללא תגמול. יש מודל שקיבלתם

אותו וראיתם, הוא בא ומגדיר שכל אדם שהיה

מבוטח בביטוח סיעודי וגילו מעל גיל 75,

יהיה זכאי לקבל בתמורה לסכום מאוד דומה

למה שהוא שילם עד כה, הווה אומר מאות

בודדות של שקלים, בערך 500 שקל, פוליסה,

פוליסה פרטית לכל חייו. אנחנו מדברים

כרגע על כיסוי של 3,000 שקל לחמש שנים, היתרה

תסובסד על ידי המדינה, חברות הביטוח

והסוכנים במשותף. סך הכול, מהבדיקות

האקטואריות שעשינו מדובר על עלות כוללת

של מיליארד שקלים בפריסה ל-25 שנה

ובאפשרות אמיתית שיכולה לתת לעשרות אלפי

אנשים מבוגרים שנמצאים בבעיה המיידית

והגדולה ביותר את הפתרון.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תודה. אני יכול לשאול שאלה כללית? אל תענו

באופן מפורט. ההצעה שהוצגה כרגע נבדקה

אצלך?

<אסף מיכאלי:>

כן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא מצאתם אותה שהיא בת קיימא?

<אסף מיכאלי:>

אנחנו אימצנו רכיבים, לאו דווקא בתוך

ההצעה הזו. השאלה של ההשתתפות עלתה לאורך

כל התהליך, עוד לפני תקופתי וגם לפני

תקופת דורית נבחנה השתתפות גם של חברות

הביטוח, אבל צריך לומר שהמדינה משתתפת

בעלות גם במובן הזה שהיא פתחה לכל

המבוטחים המבוגרים הזכאים שייקלטו או

שנפלטו כבר את הכניסה שלהם לקופת חולים,

ששר האוצר אמר שאת כל אותם המבוגרים

שנקלטו בקופת חולים ללא חיתום רפואי

ובמחיר זהה לכל החברים הקיימים, אם אמנם

יש עלות נוספת בגינם, העלות תמומן מהכיס

של משרד האוצר. ולכן במובן הזה של מדינה

ויצירת הפתרונות, אז בהחלט בחנו, אנחנו

עדיין בוחנים, כל הזמן, את כל הפתרונות.

<גבי נקבלי:>

למרות שבסוף, קופות חולים, אנחנו נשלם את

ההתייקרות הזאת בעתיד.

<קריאה:>

אני יכול להגיד גם משהו כמומחה שבנה את

רוב תכניות הסיעוד?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

רק שנייה.

<אסף מיכאלי:>

לא, אבל זה בדיוק מה שהסברתי, גבי, שלא.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

יש לי פה חבר כנסת אחד ואני חוזר אליך.

בבקשה, נחמן.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כן, תודה. אני רוצה קודם כל לומר שהאויב של

הטוב הוא כנראה היותר טוב ואנחנו רואים

פה התקדמות גדולה. כל מי שהיה שותף לשנים

האחרונות שעברנו פה ביחד, וזוכר את האדמה

החרוכה שעודד שריג השאיר, אז אפשר להגיד

שאת הגעת למקום מאוד גבוה. אני אומר את זה

לך ולאגף כולו, ואסור לשכוח את זה, כי

ההיסטוריה היא לא רחוקה כל כך. הוא הפסיק

ביום בהיר אחד - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

דווקא אם כבר לא אגף, זה רשות.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אני יודע. בסדר, זה גם חלק מתהליך ההבראה

ומתן הדגש לעניין. אז הרשות החליפה את

האגף, אבל באופן מהותי ננטשו מאות אלפי

אנשים על ידיו, זה לא אישית, אבל הוא קבע

קביעה מאוד מכרעת לגביהם והלך לדרכו

והשאיר את העסק הרוס. ואז הם הצטרכו

להיכנס, היא קיבלה את זה לידיה ולקח הרבה

זמן, זה לא דבר שאפשר לרפא אותו ביום אחד.

לכן אני קודם כל רוצה להביע הערכה על

העבודה שעשיתם, נגעתם בהרבה נקודות,

נכנסתם להרבה מקומות שכנראה במשך שנים לא

טיפלו בהם, כי זה לא היה סתם להפסיק, מה

שעולה מפה זה שהיו הרבה הרבה פגמים בתוך

התהליך הזה, זה לא רק התמונה הכוללת. לכן

צריך להגיד לכם תודה, קודם כל, על זה

שנכנסתם למאמץ הגדול הזה, שהוא כנראה לא

הסתיים עדיין, אבל בכל מקרה הלכתם דרך

ארוכה.

לא הזכרת את העניין הראשון, או כן הזכרת,

עצם ההתחברות לקופות החולים והרחבת

הכיסוי בפוליסה האחידה לחברי קופות

חולים. גם זה היה, זה הצעד הראשון שעשיתם

לפני שנכנסתם עכשיו לתוך החורים השחורים,

נקרא לזה כך, שהיו שם בדרך ואיתרתם רבים

מהם, ועוד פעם, אולי לא את כולם, אבל אתם

בדרך הנכונה. אז אני אומר את זה לכל

האורחים שלנו שהגיעו, וגם לידידי איציק,

עדיין צריך לזכור שהלכנו, התקדמנו, זה לא

מה שהיה. אפשר היום לבוא לאנשים שהיו

מבוטחים בביטוח הסיעודי או שרוצים להיות

בביטוח הסיעודי ולהגיד להם 'חשבו עליכם'.

אני אומר לכם מניסיוני, זה לא דבר של מה

בכך.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אבל רק בקופות חולים, בקבוצתי אין פתרון.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מה?

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

כי אין חיוב של חברות הביטוח לקיים את

המודל המדהים שהציגו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אבל הקבוצתי, יש לו פתרון מוצע, זה לעבור

לקופות חולים באופן אישי.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אבל, אדוני היושב ראש, גובה הכיסוי

בפוליסות סיעוד של קופות חולים הוא נמוך

מאוד.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הוא לא נמוך מאוד, הוא יותר נמוך.

<דורית סלינגר:>

מה זה נמוך? 3,000 ומעלה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

3,000 לחודש.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

כפתרון יחידי לבן אדם סיעודי, את יודעת

שזה לא מספיק. אין ויכוח על זה.

<דורית סלינגר:>

יש לנו עוד פתרונות.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

שיקנה ביטוח פרט, זה הפתרון שאתם בעצם

נותנים.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

נכון, ורוב האנשים היו מבוטחים בשני

ביטוחים, אז הם נשארו עם אחד והם עכשיו

מחפשים את התוספת. זו מדינה שכל הזמן

אנשים מבטחים א

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]