פרוטוקול מספר 101, הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, 24/07/2017

הכנסת העשרים

מושב שלישי

<פרוטוקול מס' 101>

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת

המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שני, א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017), שעה 11:00

<סדר היום:>

<שקיפות בפעילות המשרד לנושאים

אסטרטגיים - דיון מעקב>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

סתיו שפיר – היו"ר

חברי הכנסת:

נחמן שי

<מוזמנים:>

סימה ואקנין-גיל – מנכ"לית המשרד לנושאים

אסטרטגיים והסברה

צחי גבריאלי – מנהל המערכה ומשנה מנכ"ל,

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

ליאת גלזר – יועמ"ש, המשרד לנושאים

אסטרטגיים והסברה

חנן גודר – יו"ר ועד העובדים, שגריר ישראל

בדרום סודן, משרד החוץ

איסמעיל חאלדי – אגף הסברה, משרד החוץ

ענת אסיף גיל – ייעוץ וחקיקה - ציבורי

מנהלי, משרד המשפטים

דנה יפה – משפטנית, משרד המשפטים

נמרוד גורן – ראש מכון מתווים

נירית בלייר – מנכ"לית, התנועה לחופש

המידע

אור סדן – יועמ"ש, התנועה לחופש המידע

דניאל דושניצקי – מנהל תחום מדיניות

וחקיקה, התנועה לאיכות השלטון

אביה וינשטיין – רכזת רשתות חברתיות

בתנועה, התנועה לאיכות השלטון

מאק סאקס – מתנדבת, התנועה לאיכות השלטון

גל כהן – מתנדבת, התנועה לאיכות השלטון

גיל נוה – דובר, אמנסטי אינטרנשיונל

ישראל

עשירה רמדאן – חוקרת שטח, אמנסטי

אינטרנשיונל

דבי גילד חיו – האגודה לזכויות האזרח

רינה ברעלי – פעילה, המשמר החברתי

יפעה סגל – נציגה הפורום המשפטי הבינ"ל

<מנהל/ת הוועדה:>

לאה גופר

<רישום פרלמנטרי:>

ס.ל., חבר תרגומים

<שקיפות בפעילות המשרד לנושאים

אסטרטגיים - דיון מעקב>

<היו"ר סתיו שפיר:>

שלום, אני פותחת את הישיבה המיוחדת

ליישום הנגשת המידע הממשלתי בנושא

שקיפות בפעילות המשרד לנושאים

אסטרטגיים, דיון מעקב. שנה כבר חלפה?

<קריאה:>

כמעט שנה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אז באמת לקח הרבה זמן לקבוע מחדש את הדיון

הזה. אנחנו מאוד קיווינו לישיבת המעקב,

בעיקר לאור העובדה שבשנה האחרונה המשרד,

במקביל למאבקי ההסברה שלו, המאבקים בדה

לגיטימציה, גם ניהל מאבק על למעשה חסימת

חוק חופש המידע בהקשר של כל פעילות המשרד,

דבר שאנחנו מאוד סקרנים להבין מדוע הוא

קורה בכלל.

בדיון הקודם אנחנו שמענו את מנכ"לית

המשרד, סימה ואקנין-גיל, שסיפרה על תחומי

העיסוק של המשרד, על האתגרים ועל

המדיניות בנושא שקיפות עבודת המשרד.

אנחנו שמחים מאוד גם היום לארח פה את סימה

ונרצה לדעת על ההתקדמות שנעשתה בתחומים

בנושא הנגשת המידע לציבור, שקיפות

ההתקשרויות ונושאים נוספים ככל שתחליטי

להעלות אותם.

חשוב להגיד כבר בהתחלה, כולנו פה שותפים

למאבק בתנועת החרם ובמאמצי הדה

לגיטימציה נגד ישראל שנעשים בשנים

האחרונות, כולנו מבינים שאין מדובר במאבק

שנוגע לקידום שתי מדינות או לקידום

פתרונות והסכם שלום, אלא בראש ובראשונה

בעומק ובשורש של ארגוני ה-BDS. ישנם שם

ארגונים אנטי יהודיים, אנטישמיים ואנטי

ציוניים, בגבולות ובמרחבים כאלה ואחרים,

ושמתחברים אליהם לפעמים גורמים שכלל לא

מודעים לשורשי הבעיה בתוך הארגונים

שמנהלים את המאבק לחרם על ישראל. כולנו

שותפים לרצון ולניסיון להיאבק בתנועות

האלה ובגורמים האלה, גם כשיש בינינו

לפעמים חילוקי דעות על איך צריך לעשות את

המאבק הזה. אבל הדבר הנוסף שכולנו מבינים,

שחשוב מאוד שלאזרחי ישראל ולישראלים

בעולם, ובכלל לקהילות היהודיות בעולם,

יהיו הכלים והנשק האמיתי להילחם בגורמים

כאלה ואחרים, שיידעו במי אנחנו נאבקים, על

מה אנחנו נאבקים, מה ההיקף של התנועה

הזאת, האם היא בכלל הצליחה, האם היו לה

הצלחות פוליטיות, דבר שהוא בכלל מוטל

בספק, ויידעו איך להשתמש ואיך לפעול

בזירה הזאת ואיך להגן על האינטרסים של

מדינת ישראל.

בתוך כל זה קשה מאוד להבין איך דווקא

בזירה הבינלאומית, הכול כך חשובה, ממשלת

נתניהו מפרקת לחלוטין את הסמכויות שהיו

בעבר במשרד החוץ מאז קום המדינה ומפזרת

אותם בין משרדים ובין שרים שונים, כך

שלמאבק על שמה ועל חוסנה של ישראל בעולם

אין היום ראש חץ ברור, מוביל ואחראי.

אנחנו נמצאים כבר שנתיים בלי שר חוץ

במשרה מלאה. המדינות היחידות בעולם שאין

להן שר חוץ במשרה מלאה אלה מדינות

שנמצאות בלב האוקיינוס. אם מדינת ישראל

חושבת את עצמה למדינה שנמצאת בלב

האוקיינוס, אנחנו כנראה בבעיה. אין לזה אח

ורע בעולם, למצב הנוכחי, ואנחנו חווים את

הכשל האסטרטגי העמוק כל יום, כשגם אם ל-BDS

עצמו אין עדיין הישגים פוליטיים אמיתיים

ברחבי העולם, להשפעה שלו על דעת הקהל

בהחלט שיש ובהשפעה הזו צריך להילחם

ברצינות וכמובן עם אסטרטגיה ברורה.

בתוך כך, ובלי לספק לציבור תשובות

אמיתיות באשר לעשייה ולצעדים שאותם

מוביל המשרד עברה בקריאה ראשונה רק לפני

מספר ימים הצעת חוק ממשלתית שמבקשת

להחריג את עיסוקו של המשרד מחוק חופש

המידע, את כל עיסוקו של המשרד מחוק חופש

המידע. לעמדת ועדת השקיפות, כבר כיום יש

מספיק סייגים בתוך חוק חופש המידע שניתן

להשתמש בהם כדי להחריג את הפעילות

המסווגת של המשרד. בואו גם נזכיר, משרד

הביטחון, צה"ל, לא החריגו את עצמם באופן

כולל מחוק חופש המידע ובוודאי ובוודאי

שיש שם רגישויות רבות, שהם לא מחויבים, לא

צריכים ולא נדרשים לדווח לציבור, אז ככה

בוודאי משרד שעיקר עיסוקו בהסברה ובמאבק

בדה לגיטימציה.

במהלך הדיון אנחנו נבקש לשמוע שוב על

ההתקדמות גם בחלוקת התפקידים בין המשרד

לבין משרד החוץ והמשרדים האחרים שנוגעים

בענייני חוץ, כבר יש רבים וטובים, על

המשימות המרכזיות של המשרד לשנה הקרובה,

התקדמות שנעשתה, אם בכלל, בנושא שקיפות,

ונרצה גם לשמוע את הארגונים שעוסקים

בשקיפות שיביעו את דעתם בנושא הזה. אני

רוצה גם לציין שכשאני הבעתי את עמדתי

במליאת הכנסת, בזמן העברת החוק, גלעד

ארדן, השר לנושאים אסטרטגיים, הודיע שהוא

רוצה בכל זאת להחריג מהחוק, שוב, גם דברים

נוספים שכן החליט המשרד לפרסם. אנחנו

מבקשים להבין מה הם הדברים האלה. כעת,

בבקשה, סימה ואקנין, מנכ"לית המשרד. איפה

אנחנו עומדים.

<סימה ואקנין-גיל:>

קודם כל אני שמחה על ההזדמנות להיות

בפורום הזה ואנחנו רוצים לנצל את

ההזדמנות באמת לשתף כמה שיותר אנשים במה

המשרד הזה עושה. אני רוצה לומר שזה נחמד

לנו להגיע למקום שבו מי שמנהלת את הוועדה

מזהה את הבעיה נכונה. אני יכולה להגיד לך

שלא פעם ולא פעמיים, כשאנחנו הולכים לכל

מיני גופים ופורומים יש בלבול עמוק בין

תנועת הדל"ג לבין תנועת ה-BDS, בין מהותה של

תנועת הדל"ג למהותו של אלמנט ה-BDS בתוך

האירוע היותר גדול, התופעה היותר גדולה,

שבה מטפל המשרד.

אמרת נכון, יש פה משהו הרבה יותר עמוק,

הרבה יותר בעייתי, הרבה יותר מאתגר

למדינת ישראל ממה שאנשים חושבים ולאור זה

שגם אני, גם צחי גבריאלי, הוא המשנה למנכ"ל

ומנהל המערכה, וליאת היא היועצת המשפטית

של המשרד, אנחנו לא פעם ולא פעמיים

בשיחות, גם עם עמיתים, גם עם שותפים, גם עם

אנשים מהצד השני של המשוואה, אנחנו

מבינים את עומק האיום ולכן אנחנו בחרנו

הפעם, פעם אחת לתת לכם תשובות לשאלות של

הוועדה, אבל ברשותכם, גם הכנו בלו"ז מאוד

קצר איזה שהיא תובנה כוללת לגבי כל המשרד,

כמובן מה שאפשר להגיד בפורום פתוח וגלוי.

אני אתחיל עם הבשורה, שאני משערת שאותך

היא הכי מעניינת, אחרי המעבר של החוק

בקריאה ראשונה, אחרי תהליך שעברנו במשך

כשנה ויותר, שעליו, דרך אגב, בפעם הקודמת

שנפגשנו סיפרתי לך שהתחלנו להניע אותו,

ואחרי שאנחנו מבינים שהמערכה - - - דרך אגב,

המשרד לא מוחרג, במשרד יש עוד דברים

שנעשים, מי שמוחרג זה המערכה ובתוך

המערכה מה שמוחרג זה האלמנטים

הרלוונטיים, שתיכף נדבר עליהם, אנחנו

הכנו אתמול ואושרו סופית הדוחות ל-2016

ורבעון ראשון 2017 והם יפורסמו ממש בקרוב.

הדוחות האלה כוללים את כל מה שעומד ברוח

החקיקה שכרגע מקודמת. והיה והחקיקה הזו

תעבור והכול בסדר, אלה הדוחות שיישארו,

והיה והיא לא תעבור אז אני מחויבת לפעול

לפי החוק ואז אנחנו נפרסם את שאר הדברים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

מה יש בהם?

<סימה ואקנין-גיל:>

בדוחות האלה יש את כל הניהול המשרדי,

הלוגיסטי, המנהלי, כוח אדם, התקציבי

והאחר, ויש את אותן פעילויות - - - אני קצת

אקדים את המאוחר, אבל תזכרו את זה, יש ארבע

רגליים למערכה. למערכה יש שלוש רגליים

שחייבות להישאר תחת מדיניות של עמימות,

אני אפרט את זה עוד מעט, זה ההרגל של

ההתראה, הרגל של ההרתעה, הרגל של ההתקפה,

ויש רגל רביעית שהיא רגל ההסברה. ההסברה,

אני מזכירה שוב, חברים, אנחנו לא מחליפים

את משרד החוץ. להיפך, זה שני משרדים שלמדו,

כולנו, בתוך מסכת אילוצים נתונה. למדנו

לעבוד יחד, הרגל בקרקע היא של משרד החוץ,

הידע בשטח הוא של משרד החוץ, הנגישות בשטח

היא של משרד החוץ, ההסברה על מדינת ישראל

נתונה למשרד החוץ. האלמנט של ההסברה שלנו

הוא אלמנטים הסברתיים, שהם חלק מתוך

המערכה. האלמנטים האלה לא מחויבים

בעמימות ולכן הם בתוך הדוחות מפורסמים.

כל מה שאנחנו הערכנו, שלא פוגע ביכולת

שלנו לקיים את המשימה יפורסם, ועוד פעם,

הכול ברוח החוק, כפי שהוא כרגע הולך

לכיוון התיקון. במידה שאנחנו נחזור אחורה

אנחנו נבחן שוב, אנחנו יודעים להגן, ובחנו

את זה גם פרטנית, על כל דבר שאנחנו חושבים

שלא נכון לפרוס אותו, אבל זה הדבר הראשון

שאני אומרת, ל-2016 ו-2017, רבעון ראשון,

הדוחות אושרו אתמול ויפורסמו ממש בימים

הקרובים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

סימה, תרשי לי שנייה לעצור אותך. אנחנו

מאוד שמחים על פרסום הדוחות, אבל החוק הוא

כבר כזה. חוק חופש המידע, יש לו מספיק

החרגות וכל דבר נוגע לבטחון המדינה

ולנושאים רגישים מבחינה אסטרטגית, אתם

יכולים להחריג אותם, אין עם זה שום בעיה,

אין פה שום תוספת. כמו שצה"ל וכמו שמערכת

הביטחון לא ביקשה חוק נוסף שמחריג אותה

לחלוטין משקיפות לציבור, מה אצלכם גורם

לזה שיידרש חוק נוסף למשהו שכבר קיים?

<סימה ואקנין-גיל:>

אם היינו חושבים שהחוק במתכונתו הקיימת

מספק אותנו, אז ככל הנראה היינו מסתפקים

בסייגים. אני רוצה להגיד שבשנותיי כצנזור

קיבלתי לא מעט פניות חוק חופש מידע, אליי

כצנזור. אנחנו כצנזורה היינו מוחרגים תחת

היותנו שייכים לאמ"ן. דרך אגב, כל מי שמנהל

מערכות חשאיות מוחרג. את לא יכולה לקבל

דברים שמנהל מוסד, או שב"כ או אמ"ן, או

דברים מהסוג הזה. גם אנחנו מנהלים מערכה

מסוג אחר, תיכף אנחנו נפרט ואז תביני

יותר.

אני חושבת שהחוק במתכונתו הנוכחית לא

נותן לנו את העזרה שאנחנו צריכים על מנת

להגן על האלמנטים הרגישים במערכה. התהליך

היה תהליך ארוך ומייגע ואי אפשר להאשים

את משרד המשפטים שהוא לא משרד שמקשה על מי

שבא לבקש ממנו דברים לא רלוונטיים,

ולראיה, משרד המשפטים, אחרי תהליך מאוד

ארוך שבו נאלצנו לשבת ולהוכיח ברמת רחל

בתך הקטנה מה הם אותם אלמנטים שבעייתיים,

למה קיימת רגישות, דרך אגב, אני אגיד על

הסף, היא לא ביטחונית קלאסית, היא לא יחסי

חוץ קלאסית, היא רגישות מסוג אחר, אחרי

שהצלחנו להוכיח את הטענות בתהליך כזה

הגענו למצב שבו גם משרד המשפטים, אחרי

הרבה מחשבה, החליט שיש ממש בבקשה שלנו

והלכנו להחרגה הזו.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

ממש לא חוכמה לשכנע את משרד המשפטים

בעניין הזה, כי - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

אני עובדת עם משרד המשפטים מעל 15 שנה,

האנשים שם הם אנשים שלא קלים לשכנוע כשהם

חושבים - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הם אנשים שמתיישרים על פי הבוסים

הפוליטיים שלהם. לפני 15 שנה, תלוי מי היה

אז בשלטון, הם היו עושים אחרת. אנחנו

יודעים את זה.

<סימה ואקנין-גיל:>

טוב, אני לא מסכימה לזה, אבל בסדר. אבל אני

מציעה שתיתנו לי לעשות את ההצגה היותר

סדורה ואז אולי תבינו מה אנחנו מנהלים. את

אמרת משהו אחד שאני רוצה לתקן, חברת הכנסת

שפיר, אנחנו לא מנהלים הסברה. אם היינו

מנהלים הסברה, אם כל מה שאנחנו היינו

עושים זה לשלוח אנשים להרצות בקמפוסים

ו/או להביא משלחות לישראל ו/או לקחת

ולהרים איזה שהוא אירוע גאלה ו- ו- ו-, ככל

הנראה לא - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

לא חשבנו שזה מה שאתם עושים.

<סימה ואקנין-גיל:>

אז ככל הנראה לא היינו זקוקים לשום החרגה

מחוק חופש המידע וככל הנראה גם לא היינו

פועלים כל כך למען אותה עמימות שנדרשת.

אנחנו עושים דברים אחרים ועליהם אני

אסביר עכשיו.

המשרד שלנו קם ממש לאחרונה, חשוב להבין את

זה, למעשה הוא התחיל לפעול בינואר 2016 עם

קבלת התקציב כאשר מספר חודשים קודם לכן

הייתה החלטת קבינט שהקנתה את הסמכות

למשרד. השנה הראשונה של המשרד נקבעה כשנת

ההקמה ושנת ההנעה של התפיסה האסטרטגית,

קביעת האסטרטגיה, הבנת האיום, הבנת האתגר,

היכולת שלנו לתכלל את היכולות של הצד

האחד עם היכולות של הצד השני, להבין היכן

קיימים פערים, לראות מה המקומות שבהם

אנחנו צריכים להתעמק, להבין את הזירות

השונות שבהן אנחנו פועלים וכו' וכו' וכו'.

שנת ההקמה כללה מספר דברים, אני תיכף אגיד

איפה אנחנו עומדים בסוף אותה שנה.

אנחנו נכנסים השנה, לקראת סוף השנה הזו,

לשנה שאנחנו קוראים לה שנת ההתבססות. למי

שמכיר את עולם ניהול המערכות, המונחים

האלה מאוד מוכרים, למי שלא מכיר אותם,

כשאתה מקבל משימה פעם ראשונה ואתה צריך

רגע להבין בכלל מה המציאות שבה אתה חי,

ומי שחושב שהמידע היה קיים ורק היה צריך

לקטוף אותו מאיזה שהם מקומות שקיימים

טועה ומטעה. לא היה מידע, היה צורך ללקט

אותו, להבין מה מהות הבעיה בארצות הברית,

מה מהות הבעיה באירופה, איפה הדגשים של

היריב, מי בכלל הגופים שעוסקים בצד השני,

מה המסרים שלהם, לאיזה קהלים הם פועלים

והולכים אליהם, מה הנקודות הרלוונטיות

שאיתן אתה צריך להתעמק ובהן לעסוק על מנת

לתת מענה וכו' וכו', זה תהליך שלוקח זמן.

לזה אנחנו קוראים שנת ההקמה וההנעה.

אנחנו נכנסים לשנת ההתבססות שאם אתם

רוצים זה המעבר מהיכולת להבין, להניע,

ותיכף אני אספר לכם גם על בדיקת יכולת

מבצעית שעשינו בכמה נושאים, להבין שבאמת

הלוגיקה שבנינו היא לוגיקה שמביאה את

האפקט שרצוי ואנחנו עוברים בשנה הבאה

לשלב הבא, שזה השנה, בראייה שלנו, היותר

אסטרטגית. הצבנו לעצמנו מספר יעדים ואני

שמחה להגיד שלפחות בכולם, למעט באחד

שאנחנו ממש על הסף של השגה שלו, אנחנו

עומדים.

אני אומרת עוד פעם, בעיקר לחברי הוועדה,

חברי הכנסת של הוועדה, אתם לא תהיו

הראשונים אם תחליטו לעשות את זה, לבוא

למשרד שלנו, או אנחנו אליכם, ואנחנו נוכל

להציג בפורום שאינו פתוח, ברמת רחל בתך

הקטנה. עשו את זה חברי ועדת חוץ וביטחון,

עשו את זה חלק מהחברים בוועדה לביקורת

המדינה, עשו את זה חברי כנסת שעוסקים

באופן ממשי בפעילות חיצונית למען מדינת

ישראל ועשו את זה אפילו אנשים שהיו

צריכים לעבוד איתנו על הקמת המשרד, כמו

משרד האוצר, הנציבות וכדומה. אין לנו שום

בעיה ואין פה שום הסתרה ואין לנו שום סיבה

לא לפרוס את הדברים בפני חברי כנסת, גוף

נבחר, אנחנו לא נעשה פריסה של חלק מהדברים

בפורום גלוי. לכן אני חוזרת, חברת הכנסת

שפיר וחבר הכנסת שי, על ההזמנה, אתם יותר

ממוזמנים, או להיפך, אנחנו נבוא אליכם,

לשיקולכם.

עם מה אנחנו עומדים היום? אנחנו עומדים

היום עם תשתית כוח אדם כמעט מלאה למערכה.

המערכה נבנתה בראי ניהול מערכה, רגל של

מידע, רגל של יוזמות, פעילות מבצעית או

פעילות אקטיבית, או אופרטיבית, או תקראו

לזה איך שאתם רוצים, ורגל של תודעה, כי

אנחנו מבינים שכל המערכה הזו היא מערכה

שמנוהלת בתודעה. אחרי שהצגנו למשרד האוצר

ולנציבות את הלוגיקה שלנו ואת האסטרטגיה

והם הבינו מה אנחנו הולכים לעשות, לשמחתי

הרבה התגייסו כולם ואנחנו נמצאים בחלוף

שנה בלבד עם איוש כמעט מלא של המשרד. אני

לא מכירה הרבה משרדים שעומדים בדבר הזה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כמה אנשים?

<סימה ואקנין-גיל:>

נכון לעכשיו אנחנו 28 אנשים.

<קריאה:>

28 תקנים?

<סימה ואקנין-גיל:>

28 אנשים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

כל האנשים נבחרו בהליכי מכרז רגילים?

<סימה ואקנין-גיל:>

בפטור ממכרז.

<היו"ר סתיו שפיר:>

בפטור ממכרז? למה?

<סימה ואקנין-גיל:>

כי זה היה התהליך.

<היו"ר סתיו שפיר:>

למה?

<דבי גילד חיו:>

כי זאת מערכה מיוחדת.

<סימה ואקנין-גיל:>

מי הגברת?

<היו"ר סתיו שפיר:>

את לא חייבת להתייחס.

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, אני רק רוצה לדעת מי קוראת קריאות

ביניים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

איך? 28 אנשים נבחרו בפטור ממכרז?

<סימה ואקנין-גיל:>

כן. היחידה שלנו, המערכה, לא כל המשרד,

המערכה קיבלה אישור מהנציבות, על רקע

הרגישות הרבה וה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

רגע, 28 איש במערכה או 28 איש בכל המשרד?

<סימה ואקנין-גיל:>

28 איש בכל המשרד, כרגע, כולל המנהלי, כולל

המנכ"ל, כולל היועץ, כולל הכול, לא כולל

סטודנטים. 30 עם הסטודנטים. הפטור ממכרז,

חברים, זה תהליך מוכר וידוע, יש מספר

משרדים ומספר יחידות שעובדות בנושא הזה.

זה לא אומר שאין תהליך של בחירה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

משרד שלם עובד בפטור ממכרז בבחירת כל

התקנים שלו? יש לזה עוד דוגמה?

<סימה ואקנין-גיל:>

את עוד פעם אומרת משרד ואני אומרת מערכה.

מערכה, לא משרד. כל המנהלי לא ככה, יועץ

משפטי לא ככה, חשבת לא ככה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אבל את אומרת שכל עובדי המשרד נבחרו ללא

מכרז, אז עכשיו את קוראת לזה מערכה. זה לא

משרד שנקרא המערכה, זה משרד שנקרא המשרד

לעניינים אסטרטגיים, או משהו מהמשפחה

הזו, נכון? אמרת שהמציאו אותו ב-16', המציאו

אותו הרבה קודם, אבל את אומרת שכולם

התקבלו ללא מכרז?

<סימה ואקנין-גיל:>

לא אמרתי כולם, אמרתי שעובדי המערכה

נבחרים בפטור, ללא מכרז, שזה תהליך דומה - -

-

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כמה הם מתוך ה-28?

<סימה ואקנין-גיל:>

22.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

22 מתוך ה-28 הם עובדי המערכה?

<סימה ואקנין-גיל:>

נכון.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אז הם התקבלו כולם בלי מכרז, ו-6 התקבלו

במכרז?

<צחי גבריאלי:>

רק לדייק, לא מדובר בלי מכרז, זה נשמע מאוד

מפחיד, זה הליך מכרזי לכל דבר, יש לו הקלות

מסוימות, כפי שקבעה נציבות שירות המדינה,

לאיזה קהלים אתה פונה ואיפה הוא מתפרסם.

אגב, חלק מהתפקידים התפרסמו וגם דווחו

בהרחבה בכלי תקשורת, כי הם התפרסמו באתר

האינטרנט של משרד ראש הממשלה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

כי זה ברח לכם.

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, לא כי זה ברח - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מכרז אחד ברח, אז פתאום למדנו על איזה

שהוא תפקיד שלא היה קיים מעולם.

<היו"ר סתיו שפיר:>

תגידו מה - - -

<צחי גבריאלי:>

הכול נעשה באותה שיטה, חבר הכנסת שי.

<היו"ר סתיו שפיר:>

מה ההכשרה המינימלית שנדרשת לכל אחד

שנבחר?

<סימה ואקנין-גיל:>

כל אחד לפי התחום שלו.

<היו"ר סתיו שפיר:>

מה ההכשרה המינימלית?

<סימה ואקנין-גיל:>

אם זה בן אדם שמגיע מהעולם המודיעיני, אז

ההכשרה בתחום המודיעין, ואם זה בן אדם

שמגיע מהעולם של האקדמיה, אז בתחום

האקדמיה, ואם זה בן אדם שמגיע מתחום הניו

מדיה, בתחום הניו מדיה. אין הגדרה של

הכשרה מינימלית.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

איך אנשים אמורים לדעת על התפקידים האלה?

איך זה יגיע לידיעתם? לא כל העולם מורכב

ממרגלים.

<סימה ואקנין-גיל:>

כמו שאמר מנהל המערכה, הרוב המכריע של

התפקידים פורסמו במקומות שבהם יכלו לגשת

אליהם אנשים חיצוניים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

מה זה המקומות האלה?

<סימה ואקנין-גיל:>

אתר הנציבות, אתר משרד רוה"מ, כמו שכל אחד

בכל מקום.

<היו"ר סתיו שפיר:>

איך בן אדם חיצוני יכול להיבחר בפטור

ממכרז?

<סימה ואקנין-גיל:>

חבר'ה, תלמדו בבקשה את המושג פטור ממכרז.

פטור ממכרז זה לא אומר שאני באה עכשיו

אלייך, את מוצאת חן בעיניי ואני לוקחת

אותך לתפקיד. זה תהליך מלא של מכרז, רק

שהמאתר שאליו פונים מוגדר מראש. גם משרד

אחר, כמו משרד המודיעין, פועל באותה שיטה,

כי אתה יודע שאתה צריך אנשים ספציפיים,

לתחומים ספציפיים. במקומות שבכל מקרה

היינו צריכים לצאת החוצה, כמו למשל ניו

מדיה ו - - - פורסמו בפריסה רחבה.

אבל מה שחשוב ומה שרצוי להגיד פה, זה שגם

הנציבות וגם משרד האוצר, אחרי שהוצגה להם

כל ההתנהלות, אנחנו היום, בחלוף שנה,

עומדים עם תשתית כוח אדם מלאה, איכותית,

מקצועית, מוטיבציונית, שחלקה עזבה

תפקידים טובים מאוד בחוץ והצטרפו למאבק,

ואני נורא גאה על החבורה שהצלחנו לייצר.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אז מה בכל זאת הליך המיון? מה בכל זאת זה

כולל? חיפשתם אנשים, פרסמתם את זה במקומות

שאף אחד לא שמע עליהם, מה בכל זאת ההליך של

הבחירה? אנחנו בוחרים אנשים למערכה כל כך

חשובה, המלחמה בתנועת החרם והמלחמה בדה

לגיטימציה, הם צריכים להיות עם הכשרה הכי

טובה, כדי לעשות את זה, בטח ובטח כשאתם גם

מבקשים להחריג אותם מכל דיווח על מה שהם

עושים, כך שלעולם הם לא יוכלו להימדד

ציבורית על איך הם עובדים ואיך הם עושים

את זה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

גם במשרד החוץ אנשים עוסקים בתפקידים

מהסוג הזה.

<סימה ואקנין-גיל:>

חבר הכנסת שי, אנשי משרד החוץ עושים הסברה

ודיפלומטיה קלאסית, אנחנו מנהלים מערכה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

לא, הם עושים עבודה בחלקה חשאית - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

בתור מי שהיה דובר צה"ל אתה יודע מה זה

ניהול מערכה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

העבודה שלהם בחלקה חשאית, בסיווגים הכי

בכירים.

<סימה ואקנין-גיל:>

אבל מה זה בחלקה חשאית? אז היא לא מפורסמת.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

בכל זאת הם נבחרים לתפקיד במכרז פומבי

שפתוח לכלל עם ישראל.

<היו"ר סתיו שפיר:>

ועוברים תהליך של הכשרה כדי להיכנס

למשרות האלה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מה לעשות? מכרז לצוערים זה מכרז לצוערים.

<צחי גבריאלי:>

אנחנו מבצעים תהליך שמלווה על ידי

נציבות, על ידי כוח אדם במשרד ראש הממשלה,

הוא בעצם מספק את השירותים. שלא ישתמע

סביב השולחן שאנחנו הולכים ומאתרים בן

אדם ובגלל שהוא נראה לנו אנחנו שמים אותו

במערכה. אני אומר לכם, כמנהל המערכה,

נבחרים האנשים הטובים ביותר שיש למדינת

ישראל להציע, אני אומר את זה באחריות

מלאה. יש פה תהליך של איתור, של סינון, של

ועדת בחירה מאוד בכירה בשירות המדינה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

שעל מה הוא מבוסס? זה כל מה שאני שואלת.

<סימה ואקנין-גיל:>

הוא אותו תהליך כמו מכרז, כולל ועדה עם

נציג ציבור - - -

<צחי גבריאלי:>

הוא מקל ברמת הזמנים, כמה זמן אתה מפרסם,

איפה בדיוק אתה מפרסם, הוא מקל.

<היו"ר סתיו שפיר:>

תקשיבו, כשאתם הייתם אצלנו פעם ראשונה - - -

<צחי גבריאלי:>

באוגוסט.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני לא מדברת על הדיון יחד איתך, סימה,

בשנה שעברה, אני מדברת על הדיון לפני כן,

על ההתקשרויות, שדרכו גילינו גם שאתם לא

חושפים את ההתקשרויות שלכם. היו לכם עוד

פחות, אני חושבת, משמונה תפקידים במשרד.

<סימה ואקנין-גיל:>

נכון, התחלנו עם חמישה אנשים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

זאת אומרת לקח לכם שנה וחצי, אז את מדברת

איתי על איזה שהוא הליך שהוא מהיר. שנה

וחצי לא נשמע לי כזה הליך מהיר ו - - -

<צחי גבריאלי:>

אולי נסבר את אוזני הוועדה כמה זמן לוקח

למלא תפקיד יחסית פשוט בשירות המדינה,

מבלי חלילה - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

במשרד חדש שהוקם - - - חדש? חדש-ישן, זה משרד

שמוקם ומופל בכל פעם לפי, לא לחלוטין ברור

לפי איזה צורך - - -

<צחי גבריאלי:>

זה חודשים ארוכים בשירות המדינה לגייס

אנשים, ואני מדבר על תקופות זמן שיכולות

להיות גם שמונה חודשים לגיוס, כולל סיווג

כזה או אחר שצריכים לעבור שלוקח לפעמים

גם שלושה חודשים. אם מישהו חשב שהמשימה

תתקבל והיא תנוהל שנה ושנה וחצי אחרי

בגיוס כוח אדם, אז אני חושב שזה לא מה

שכיוונה ממשלת ישראל, זה גם לא מה שכיוון

הקבינט, רצו פה פעולה מהירה. זה נעשה

בהתאם לכללים בגופים ביטחוניים. גם

בגופים ביטחוניים נהוג ההקלות האלה

במכרז.

<היו"ר סתיו שפיר:>

לקבל אנשים בלי הכשרה? זה נהוג גם בגופים

ביטחוניים?

<סימה ואקנין-גיל:>

מי אמר את זה? סתיו, סליחה, את מכניסה - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני שואלת איזו הכשרה יש.

<סימה ואקנין-גיל:>

את מכניסה דברים שלא נאמרו לתוך השיח.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אז אני שואלת מה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אני ראיתי שהמוסד מפרסם מכרזים, השב"כ

מפרסם, אתם נעשיתם הגוף הכי חשאי והכי

סודי במדינת ישראל, לא יודע מאיפה זה נבע,

כשאתם מנהלים מערכה בסוף שהיא פומבית

ורובה מחוץ לגבולות הארץ.

<סימה ואקנין-גיל:>

חבר'ה, עם אמירות שהן ללא ביסוס או נועדו

רק לשם התססה של השיח, אז אני לא רוצה ולא

יכולה להתעמת.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

לא, אל תיתני לי ציונים למה הדברים נועדו.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אנחנו שואלים - - - סליחה, רגע, סימה - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

צר לי. אתה יודע - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

השב"כ והמוסד מפרסמים מכרזים.

<סימה ואקנין-גיל:>

השב"כ והמוסד, את מי הם מפרסמים?

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הם מפרסמים מכרזים לקליטת כוח אדם. עכשיו

הם פרסמו. זה שהם עושים אחר כך סינון

משלהם, זה סיפור אחר, אבל הם מציגים את זה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני שואלת שאלה פשוטה, מה הם הליכי

הסינון, איך נבחרים האנשים? על בסיס איזה

יכולות שלהם הם נבחרו?

<סימה ואקנין-גיל:>

מפורסם מסמך של תיאור התפקיד, תיאור

התפקיד - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

איפה מפורסם?

<סימה ואקנין-גיל:>

אמרתי לך, אתר רוה"מ ואתר הנציבות.

<היו"ר סתיו שפיר:>

ומי יכול לגשת אליו?

<סימה ואקנין-גיל:>

כולם, למעט - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אז למה הייתם צריכים פטור ממכרז?

<סימה ואקנין-גיל:>

למעט מקרים מסוימים. פטור ממכרז מגדיר

בעיקר לוחות זמנים קצרים יותר והיכולת

לגשת בחלק מהתפקידים למאתר יותר מצומצם,

למשל קהילת המודיעין, במקומות שבהם זה

היה רלוונטי, כי אף אזרח לא עושה מה שצריך

לעשות בקהילת המודיעין. אחרי שמפורסם

המסמך שיש בו את שנות הוותק הנדרשות

ושנות הניסיון הנדרשות ותיאור התפקיד

מגישים מועמדים. היו אירועים שבהם הגישו

100 מועמדים - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

שנות הוותק שנדרשו, איפה הם נדרשו?

<סימה ואקנין-גיל:>

בתוך תיאור התפקיד, כמו בכל מקום אחר.

<היו"ר סתיו שפיר:>

במה? אני שואלת מה הם תנאי הסף. אני לא

מבינה - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

מה? פר כל תפקיד. יש תנאי סף של השכלה - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

22 תפקידים עשיתם בפטור, אז מה הם תנאי הסף?

<סימה ואקנין-גיל:>

יש השכלה הנדרשת ויש את התנאים שנדרשים

מבחינת ניסיון. אתה יכול השכלה בתחום

משפטי, ניסיון כזה, אתה יכול השכלה בתחום

כלכלי, ניסיון כזה. אם אתה עומד בזה אתה

עובר לשלב הבא, שלב הסינון. אתם רוצים

שאני אעבור איתכם על כל התהליך של

הנציבות?

<היו"ר סתיו שפיר:>

מי עורך את הסינון?

<סימה ואקנין-גיל:>

לא אנחנו, משרד רוה"מ, אגף משא"ן והנציבות.

אחרי שהם עושים את הסינון מגיעים האנשים

לוועדת סינון, ששם זו ועדת מכרזים לכל

דבר. עושים את הסינון, משאירים מספר אנשים

שעברו את הרף ונבחרו על ידי הוועדה, עולים

לוועדת בחירה, ושם בוחרים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

את יכולה לתת דוגמאות לעובדים הבכירים של

המשרד ומאיזה תחומי הכשרה הם מגיעים? מה

הרקע הביטחוני המודיעיני?

<סימה ואקנין-גיל:>

יש לנו עובד כלכלי, ראש תחום כלכלי אצלנו,

שמגיע עם רקע עמוק מאוד בתחום הכלכלי, גם

בחברות ייעוץ כלכלי, גם בפעילות כלכלית.

יש לנו בן אדם שמגיע מעולם הניו מדיה,

שעסק בזה מעל שש שנים, בתחום מאוד ספציפי

שהמשרד צריך. יש לנו בן אדם שמגיע מהתחום

האקדמי, יש לנו אנשים שמגיעים מעולם

הדוברות. יש מכל סוג וסוג, בהתאם לתיאור

התפקיד.

<קריאה:>

השמות שלהם מופיעים באיזה שהוא מקום?

אפשר לראות מי האנשים שממלאים תפקידים

במשרד?

<סימה ואקנין-גיל:>

אני לא יודעת להגיד לך.

<היו"ר סתיו שפיר:>

מה זאת אומרת?

<סימה ואקנין-גיל:>

אנחנו לא מסתירים אותם, אבל אני לא יודעת

להגיד לך.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אפשר להגיד אותם?

<סימה ואקנין-גיל:>

אתם רוצים עכשיו לעבור אחד אחד במשרד?

<היו"ר סתיו שפיר:>

כן, בטח. אין סיבה להסתיר שמות של עובדי

המשרד, אלא אם כן הם עוסקים בפעילות

חשאית.

<צחי גבריאלי:>

תראו, אני הייתי שמח לקחת 10 דקות ולהסביר

רגע עם מה אנחנו מתמודדים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

רגע, צחי, אני מבקשת, הופנתה פה שאלה - - -

<צחי גבריאלי:>

בדיוק בגלל זה, בדיוק במענה לשאלה הזו,

חברת הכנסת שפיר. לחשוף שמות של אנשים

בכזו קלות דעת, אני לא מרגיש - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

מגיעים לוועדה הזו נציגי משרדים כל הזמן

וחושפים את שמותיהם לפרוטוקול, מה זאת

אומרת?

<דבי גילד חיו:>

יש את השמות באתר? יש בעלי תפקידים? יש

משהו? יש אתר?

<סימה ואקנין-גיל:>

אני רוצה, ברשותכם, כן להמשיך. לגבי הנושא

של שמות אני צריכה רגע לחשוב, אני לא רוצה

לעשות את זה בלי חשיבה נוספת. לגבי התהליך

שאנחנו רוצים ועברנו, אני רוצה, ברשותכם,

להמשיך סדור, אחרת אתם לא תבינו עם מה

אנחנו עובדים ואנחנו נמשיך לחשוב שהדבר

הכי חשוב בעולם זה לדעת אם עובד אצלנו

מוישה או חיים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

מאוד חשוב לדעת מי עובד אצלכם, אנשים - - -

<צחי גבריאלי:>

יש רגישות כזו או אחרת לפרסום השמות.

<היו"ר סתיו שפיר:>

סליחה, העובדים מקבלים - - -

<צחי גבריאלי:>

יש רגישות כזו או אחרת.

<היו"ר סתיו שפיר:>

סליחה, תן לי להשלים. העובדים האלה מקבלים

משכורת מהציבור, הם עובדי ציבור, הם משרתי

ציבור, הם עובדים במשרה הזו, הם מונו

בתהליך שהוא תהליך מקוצר, נקרא לזה, לי

הוא נשמע מאוד תמוה, אנחנו תיכף נבדוק גם

בנציבות ובמשרד המשפטים איפה עוד היו

תהליכים כאלה, שכל עובדי המשרד ממונים

בפטור ממכרזים.

<סימה ואקנין-גיל:>

עובדי המערכה.

<צחי גבריאלי:>

זה לא כל עובדי המשרד. חשוב לציין.

<סימה ואקנין-גיל:>

עובדי המערכה, לא מטה היחידה - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

חוץ מהיועץ המשפטי ומהחשב.

<סימה ואקנין-גיל:>

לא המטה של היחידה, לא כל גוף הניהול.

<היו"ר סתיו שפיר:>

22 מתוך 28. בבקשה, חבר'ה.

<צחי גבריאלי:>

בסדר, אבל זה לא כל המשרד.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני לא מכירה עוד דוגמאות כאלה, תיכף

נברר.

<סימה ואקנין-גיל:>

אני מכירה לפחות דוגמה אחת של 100%.

<היו"ר סתיו שפיר:>

איפה זה? באיזה משרד זה?

<סימה ואקנין-גיל:>

תבדקו.

<היו"ר סתיו שפיר:>

באיזה משרד זה? זו גם שאלה סודית.

<סימה ואקנין-גיל:>

חבר'ה, היה לנו אירוע שבו חשף עיתונאי שם

של אדם שעובד אצלנו, מאותו רגע אנחנו עם

מידעים קונקרטיים על זה שהאדם הזה הפך

יעד לבחינה של הצד השני. לכן אני, ברשותכם

- - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

יעד למה?

<סימה ואקנין-גיל:>

לבחינה של הצד השני.

<היו"ר סתיו שפיר:>

מה זאת אומרת?

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מה זה בחינה?

<צחי גבריאלי:>

זה אומר שיש רגישות בלחשוף את השם, חבר

הכנסת שי, זה לא צריך להיות חלילה סוד

מדינה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

לא, מה זה יעד לבחינה? אומרת סימה - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

זאת אומרת שהם התייחסו לעובדה שהבן אדם

הזה, שבא מעולם המודיעין, כמו שהם

התייחסו, דרך אגב, ברמה האישית אליי,

שבאנו מעולם המודיעין, 'שימו לב מי נמצא

שם, שימו לב מה קורה איתם' וכו' וכו'. אנחנו

בקטע הזה רגישים. אני מודה שזו שאלה שלא

התכוננתי אליה ולכן, ברשותכם, אין לי בעיה

לפרסם אחרי שאני אתייעץ עם היועץ המשפטי

שלי, נקודה. זה הכול. אני לא מסכנת אנשים

רק כדי לצאת טוב בוועדה של הכנסת. צר לי.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני לא שמעתי על מקום שלא מדווחים שמות של

אנשים עובדי משרדים. זו שאלה - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

בסדר, יכול להיות, אבל אני לא - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

בסדר, תבררו את זה, בבקשה, תוך כדי, רק כדי

שנוכל לקבל על זה תשובות ולא נצטרך לזמן

עוד ישיבה לשנה הבאה.

<סימה ואקנין-גיל:>

לשיטתכם, יכול להיות שבשנה הבאה לא נהיה

קיימים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

זה לא לשיטתנו, זאת ה - - - אני לא חלק

מהממשלה הזאת, זאת ממשלה אחרת שפירקה

והחזירה את המשרד כל פעם.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

זה לא נוגע בכלל כרגע לחשיבות המלחמה ב-BDS

וכדומה, זו שאלה, פה בודקים את הנהלים,

עכשיו זה דרכי גיוס כוח אדם, זה התקציבים,

זה דרכי הפעולה . מה קרה? אנחנו מדינה

דמוקרטית, אסור לשכוח את זה.

<סימה ואקנין-גיל:>

חבר'ה, שום דבר לא נעשה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

הלילה הייתה לנו עוד דוגמה, המחשה, מה זה

נקרא דמוקרטיה דמיקולו במדינת ישראל.

סימה, סליחה שאני אומר לך את זה, את מכירה

את הדעה שלי בנושאים האלה.

<סימה ואקנין-גיל:>

נחמן, אתה גם מכיר את הדעות שלי - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אני מכיר, לצערי הרב אני מכיר אותן ואני

בעניין הזה לא מסכים איתך.

<סימה ואקנין-גיל:>

אתה מכיר את הדעות, אז על אחת כמה וכמה אתה

יכול להעריך שאם אני עומדת פה על רגליים

אחוריות בהגנה על המערכה שהתבקשתי לנהל,

ככל הנראה יש ממש במה שאני אומרת. עכשיו,

אני מוכנה לחשוף עד הפרט האחרון בפורום

סגור ואינטימי, ואם אז תגידו 'סימה, יש

בעיה עם התהליכים שאת מובילה', אני מוכנה

לפרוש מכיסאי. אבל עד אז אני מבקשת, תיתנו

כבוד לאנשים שבאו, עזבו חיים והתנדבו

לבצע משימה לא פשוטה למען מדינת ישראל.

<היו"ר סתיו שפיר:>

טוב, אני מבקשת שנעבור - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

ואני רוצה להגיד שגם בסוגיית כוח אדם וגם

בסוגיית תקציב וגם בסוגיות אחרות אנחנו

פועלים לפי חוקי מדינת ישראל, ואם לא היה

מסלול של פטור ממכרז שהנציבות מאפשרת

אותו במקרים מסוימים הרי לא יעלה על הדעת

שיכולתי לנהל אותו כך. אז בבקשה, אם הכבוד,

אז הכבוד הוא הדדי.

<היו"ר סתיו שפיר:>

בבקשה, יש במדינת ישראל, לפי חוק, גם פרסום

על מכרזים, התקשרויות, עובדים - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

וכל מה שעשיתי עשיתי בהתייעצות - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אלה דברים שלא נראה דבר כזה ש - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

ולכל דבר יש חריג. יש מכרז ש - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אוקיי, אנחנו מיד נברר גם את העניין הזה.

בואו נדבר רגע על התקשרויות.

<קריאה:>

אצלכם החריג הפך ל - - - כל העובדים מגויסים

באמצעות החריג.

<היו"ר סתיו שפיר:>

בואו נדבר רגע על התקשרויות. איזה

מההתקשרויות אתם מתכוונים לפרסם ואיזה

אחוז מתוך סך ההתקשרויות שלכם ומה התקציב

שאנחנו עומדים עליו לשנה זו?

<סימה ואקנין-גיל:>

אני אתחיל בשאלה היותר פשוטה. אני מבינה

שאתם לא רוצים לקבל פריסה של מה שאנחנו

עושים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אנחנו רוצים, אנחנו נעבור שלב-שלב.

<סימה ואקנין-גיל:>

כי השאלות האלה, אני יכולה לענות עליהן,

אבל הם לא ייפלו לכם על קרקע ברורה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

בואי נתחיל מהן ואחר כך נדבר על ה - - - יש

לנו עוד הרבה שאלות שנשאלו בפעם הקודמת,

הנרטיב שאתם רוצים לייצר ודברים נוספים.

<סימה ואקנין-גיל:>

התקציב המשרדי לכל שנה, אחרי שניהלנו מול

משרד האוצר באופן אישי את התקציב והצגנו

לו את מה אנחנו הולכים לעשות והצגנו את

האתגר שאיתו אנחנו מתמודדים ואת קצב

הגידול הצפוי, עומד על כ-50 מיליון מזומן,

128 הרשאה להתחייב, שדרך אגב למדתי לאורך

השנים שהרשאה להתחייב זה לא און טופ ה-50

מיליון, זה רק מאפשר לבצע התקשרויות.

<היו"ר סתיו שפיר:>

150 מיליון או 50 מיליון?

<סימה ואקנין-גיל:>

50 מיליון, 128 הרשאה להתחייב ועוד 50 חד פעמי

אם נגיע למיצוי מזומן. זאת אומרת בסך הכול

לשנה במקרה הטוב, אם אנחנו משרד מצטיין

בהתקשרויות, 100 מזומן, 128 הרשאה להתחייב.

<היו"ר סתיו שפיר:>

והכול בהתקשרויות?

<חנן גודר:>

זה מצטבר?

<קריאה:>

לא, הסיכוי לעמוד בדבר כזה בנוף ממשלתי

הוא - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, לשאלתך, זה לא מצטבר.

<ליאת גלזר:>

לא, זה לא מצטבר, זה כמו אשראי.

<סימה ואקנין-גיל:>

הרשאה להתחייב זה כמו אשראי לבצע כדי

שתוכל לפרוס. זה כמו משרד הביטחון, אבל

משרד הביטחון, כשהוא פונה, למרות שעכשיו

זו לא דוגמה טובה עם הצוללות, אבל לא משנה,

נגיד כשמשרד הביטחון יוצא לאיזה שהיא

התקשרות ארוכת טווח, עם האף-35, הרי אתה לא

משלם את הכול בבת אחת, אתה צריך סוג של בנק

אחר שהוא לא מזומן כדי שתוכל לבצע את

ההתחייבות, נגיד לעשור קדימה, כל שנה

תזרים המזומנים שלך הוא אחר. תזרים

המזומנים של המשרד הוא 50 מיליון מזומן,

פלוס 50 מיליון חד פעמי על פי שיקול דעת

משרד האוצר.

<היו"ר סתיו שפיר:>

ואיך הכסף הזה מתחלק?

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מה זה חד פעמי? זה לא יתחדש בשנה הבאה?

<סימה ואקנין-גיל:>

זה חד פעמי ל-17' ואם נוכיח עמידה מלאה

ביעדים הוא יהיה חד פעמי נוסף ל-18'.

<היו"ר סתיו שפיר:>

איך מתחלק הכסף?

<סימה ואקנין-גיל:>

מה זאת אומרת איך זה מתחלק?

<היו"ר סתיו שפיר:>

בין הצרכים השונים.

<סימה ואקנין-גיל:>

רוב הכסף, הרוב המכריע, יוצא לפעילויות של

התקשרויות עם הרשת הפרו ישראלית,

פעילויות שוטפות של המשרד, תחזוק שוטף של

המשרד ופעילויות - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

את יכולה לחלק את זה לסכומים?

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, לא באתי מוכנה עם הנתונים האלה.

ופעילויות נוספות שהמשרד מניע, גם

בעולמות של הידע והמידע, וגם בעולמות של

ההסברה, את אחד מהם אנחנו יכולים לפרוס פה

כי הוא גלוי.

<היו"ר סתיו שפיר:>

את ההתקשרויות שלכם עם גופי תקשורת, למשל

קניית פרסום בערוץ 2, ב'ידיעות' - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

אנחנו תיכף נספר. זה לא קניית פרסום, זה

כתבות שת"פ להעצמת הרשת - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

כנסים, שיתוף בכנס הרצליה.

<סימה ואקנין-גיל:>

כל זה גלוי, כל זה יהיה בדוח.

<היו"ר סתיו שפיר:>

למה זה נכנס?

<סימה ואקנין-גיל:>

זה נכנס להסברה ולכן זה יהיה בדוח.

<היו"ר סתיו שפיר:>

כלומר זה לא התקשרות עם הרשת הפרו

ישראלית וזה לא ניהול המשרד.

<סימה ואקנין-גיל:>

ניהול המשרד יהיה בדוח, הקטע של האלמנטים

ההסברתיים, כנסים, פעילויות של שת"פים,

פעילויות שאנחנו מרימים, האתר שהקמנו, 4il

וכו' וכו', תיכף גם צחי יפרט דברים מסוימים

שאנחנו הולכים לפרסם.

<היו"ר סתיו שפיר:>

מה הנתח שלהם מהתקציב?

<סימה ואקנין-גיל:>

אמרתי לך, אני לא באתי מוכנה עם חלוקת

נתחים. אבל אם אני צריכה לזרוק - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

רוב הדברים האלה מפורסמים באינטרנט, זה

לא צריך להיות כל כך קשה להגיע אליהם.

<סימה ואקנין-גיל:>

כן, אבל את שואלת אותי ביחס לתקציב, לא

באתי מוכנה עם הנתונים.

<ליאת גלזר:>

לא, נתח זה - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

בוודאי, נתונים על שכר ונתונים על

התקשרויות, זה נמצא באינטרנט, זה נורא קל

לבדוק את זה בלחיצת כפתור, כך עושים כל

משרדי הממשלה.

<סימה ואקנין-גיל:>

אין שום בעיה, רק שלא באתי כרגע להגיד לך

זה 12% או 15%, אני לא יכולה להגיד לך את זה.

זה גם הולך ומשתנה בהתאם לכמה התקשרויות

אנחנו ממשיכים לבצע וכמה פעילויות הסברה

אנחנו ממשיכים לקדם. בגדול, אם אני צריכה

להעריך, זה סדר גדול של 15% בערך בתחום של

ההסברה?

<צחי גבריאלי:>

תודעה?

<סימה ואקנין-גיל:>

אני לא זוכרת, אני צריכה לבדוק. אלה

נתונים שאין בעיה לפרסם.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מה זה תודעה?

<סימה ואקנין-גיל:>

זה הרגל ההסברתית בתוך האסטרטגיה שכוללת

ארבע רגליים.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

זו הרגל הרביעית?

<סימה ואקנין-גיל:>

זו הרגל הרביעית.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

זה נקרא תודעה או הסברה?

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, האגף נקרא תודעה, כי הוא למעשה מלווה,

המרחב שאנחנו עוסקים בו הוא מרחב תודעתי.

היריב לא בוחל בשום דבר על מנת לנהל מאבק

תודעתי מול מדינת ישראל, משכך יש לנו רגל

תודעתית שלמה, הרגל הזו עושה פעילויות

שחלקן מלוות פעילויות יותר רגישות,

וחלקן, יש להן חשיפה משלהן כי הן פעילות

הסברה פר-אקסלנס, או פעילות בעלת אלמנטים

של הסברה פר-אקסלנס. על כמה מהן אנחנו

תיכף נדבר. גם על התקשרויות עם גורמים

ברשת הפרו ישראלית, שחשיפה שלהם אינה

בעייתית, לא מבחינתם ולא מבחינתנו, גם

אותם אנחנו נשים בדוח וגם עליהן הבאנו פה

כמה דוגמאות ואפשר לדבר.

<היו"ר סתיו שפיר:>

איזה נתח מהתקציב שלכם הולך לסיוע

לשגרירויות של ישראל?

<סימה ואקנין-גיל:>

אני הקציתי לשנת העבודה 2017 - - - קודם כל

נתנו כבר למשרד החוץ 10 מיליון שקלים בשנה

קודמת פלוס זליגה לתוך השנה, ואני הקציתי

עד 15 מיליון שקלים לפעילויות של משרד

החוץ. אני רוצה להגיד שמשרד החוץ ואנחנו,

אחרי תקופה של כל אחד להבין את המקום שלו,

הגענו לעמק השווה ולשיתוף פעולה, לטעמי

בהחלט טוב. אף אחד מאיתנו, בוודאי לא משרד

החוץ, אני אומרת את זה בגילוי מלא, ככל

הנראה לא מרוצה מהמצב, אבל גם אני וגם

יובל עובדים במסגרת נתונה שהכתיבו לנו

מלמעלה. ולכן אנחנו, שני המנכ"לים, עושים

הכי טוב כדי שנוכל לעשות למען - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

מה זאת אומרת לא מרוצים מהמצב?

<סימה ואקנין-גיל:>

אני מעריכה שמשרד החוץ מרגיש שלקחו לו

נתח שלם, ואני כמנהלת מערכה שאין לה רגל

בקרקע משלה, זה בעייתי, אבל אנחנו שילבנו

כוחות ויודעים לעבוד יחד, ויש פה שני

נציגים - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

ואיך את עושה את המלחמה התודעתית-הסברתית

בלי שיש לך רגל על הקרקע? את מוכרחה את

משרד החוץ.

<סימה ואקנין-גיל:>

קודם כל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא

עם משרד החוץ, זה אחת, ושתיים, לפעמים

בעולם הגלובלי היום לא צריך רגל בקרקע

בשביל לעשות תודעה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אבל זה מחזק את הצורך בתיאום. אתם עושים

מפה דברים שאת לא זקוקה לרגליים של משרד

החוץ, אבל איך הם יודעים? איך יודעת

נציגות במקום מסוים שאתם מפה מפעילים

גורם מסוים באותה ארץ? הלוא כבר היו דברים

כאלה, שאתם פה, וזה לא בעיה לעשות את זה,

פעלתם מול ארגון מסוים, אני לא יודע עוד

מה זה הרשת, אני מקווה שאני אלמד, אבל

הפעלתם ארגון מסוים במדינה מסוימת

ובאותה מדינה יש גם שגרירות ואולי אותה

שגרירות לא יודעת בכלל שאותו ארגון גויס,

או פעילים בארגון וכן הלאה. זה ממשק, זה

נקרא ממשק, אלא אם את מרחיקה אותם מלב

הפעילות שלהם, שזה בין היתר גם

הסברה-תודעה.

<צחי גבריאלי:>

ביחס למשרד החוץ, העבודה נעשית ברמה כמעט

יומיומית, היא בעיקר נעשית מול מטה משרד

החוץ, אנחנו מדברים עם נציגויות, אז

מדברים דרך המטה. האירוע שאתה מתייחס

אליו, שגם הודלף מתוך מברק של משרד החוץ

באוקטובר האחרון, הדלפה, יש לומר, לא

מוצלחת - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

לא נכונה ופוגענית.

<צחי גבריאלי:>

לא נכונה, פוגענית, אבל מאז יושרו

ההדורים, גם ברמות המנכ"לים וגם דרגי

העבודה. אנחנו עובדים, מתקצבים פרויקטים

ביחד, עושים פעילויות בשטח ביחד, אם זה

בארצות הברית, אם זה באירופה, במקומות

שונים.

<סימה ואקנין-גיל:>

כשאנשים שלנו נוסעים לחו"ל הם מלווים על

ידי אנשי משרד החוץ, כאשר אנחנו נמצאים

בקשר עם מישהו בשטח הם מלווים על ידי משרד

החוץ. אנחנו עכשיו מריצים שלושה אירועים

מקבילים בינינו לבין משרד החוץ. הכסף

שלנו, הידע והניסיון והשטח של משרד החוץ.

אני מציעה לא להכניס טריז בין שני משרדים

שלמדו לעבוד יחד.

<היו"ר סתיו שפיר:>

כן, אבל האמירה הזאת היא בפני עצמה קצת

משונה. הכסף שלנו, הניסיון, הידע, ההכשרה

של משרד החוץ.

<סימה ואקנין-גיל:>

בהתחלה - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

להם יש את הניסיון והידע והיכולות לעשות

את זה, אז הם צריכים גורם אחר שעכשיו נותן

להם את הכסף?

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, זה היה נכון - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

רגע, זה הגיוני שהקונסוליה בניו יורק

צריכה ללכת להתחנן למשאבים מכם כדי לממן

את המצעד למען ישראל בניו יורק?

<סימה ואקנין-גיל:>

היא לא מתחננת - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

כי הם, כבר אין להם כסף לעשות את זה,

התקציב שלהם זה איזה 100,000 שקל.

<סימה ואקנין-גיל:>

היא לא מתחננת למשאבים. אנחנו עושים את

הכול במשותף. בתחילת הדרך, אמירה של ידע,

משאבים וחלוקה ביניהם היה ברור, היום

המשרד שלנו הפך למוקד ידע לא פחות ובחלק

מהמקרים אם לא יותר מהגופים הרלוונטיים

שקיימים בשטח, כי יש יתרון לזה שאתה מסתכל

גלובלי על התופעה, יש יתרון בזה שאתה

משקיע נקודתית בלהכיר אותו לעומק, יש

יתרון בעובדה שאתה עובד עם השטח ואתה לאט

לאט סופג את הידע. אי אפשר - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

משרד החוץ לא עובדים גלובלי?

<צחי גבריאלי:>

חבר'ה, צריך להגיד את הדברים נכוחה ואמרנו

אותם גם בעבר, גם בפורומים פתוחים, גם

בכנסים וגם בכנסת, גם בוועדת חוץ וביטחון.

אגב אנחנו נמצאים בוועדת חוץ וביטחון

כמעט כל שבועיים, אני אומר, גם בוועדת

המשנה, בהזדמנות הזו אני מזמין גם את חבר

הכנסת שי, שהיה שם לא מעט שנים, אנחנו

מציגים שם את הדברים ביתר שאת. האמירה היא

מאוד ברורה, העבודה של ניהול מערכה

מתבצעת ולא יכולה להתבצע באופן המיטבי

בלי הפריסה של משרד החוץ, צריך להגיד את

זה, וזה מובן. מה שלא היה ידוע בתחילת

הדרך, בתחילת ניהול המערכה, איפה שהוא

לפני שנה בערך, בדיוק חודש אחרי שהגענו

לוועדה בראשותך, חברת הכנסת שפיר, לא

ידענו הרבה דברים אז, ונדמה לי שאפשר

למצוא את זה גם בפרוטוקול. לא ידענו,

נכנסנו, היינו גוף חדש, שגם היה בדיוק עם

ארבעה, חמישה אנשים בתחום המערכה. למדנו,

השתפרנו, טעינו, תיקנו, עשינו לא מעט

דברים מאז, יש לנו מספר הצלחות לא

מבוטלות, שבוודאי אני לא אחשוף אותן פה,

ומי שצריך לדעת אותן מבין מקבלי ההחלטות

יודע אותן. אבל אני אומר שוב, משרד החוץ

הוא גוף קריטי וחשוב - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

כל ההצלחות הן סודיות?

<סימה ואקנין-גיל:>

כן.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אין דבר אחד ש - - -

<צחי גבריאלי:>

לא, אני יכול לספר על כמה דברים. יש כמה

דוגמאות שאפשר.

<סימה ואקנין-גיל:>

כי המדיניות שלנו, אם אני אצליח להגיע

להסביר לכם את האסטרטגיה שלנו אז אתם

תראו שאחד הדברים שהכי מאפיינים את

העבודה שלנו זה מדיניות no-logo, בהגדרה. דרך

אגב, לאנשים שבאים מהמרחב המקצועי זה קל.

אני מזכירה שבכל זאת אנחנו משרד פוליטי,

ובכל זאת מדיניות no-logo, כלומר על שום

פעילות שאנחנו עושים, בוודאי ובוודאי אם

היא מוגדרת אצלנו רגישה, את לא תראי, לא את

החותמת של המשרד לנושאים אסטרטגיים, לא

את השר מתראיין על זה או לוקח על זה קרדיט.

אבל אני יכולה להגיד לך היום שאנחנו

נמצאים בסיומה של שנת ההקמה, שבתוכה

הגדרנו שאנחנו בוחנים את עצמנו בכל תתי

המערכות השונים ועושים IOC, Initial Operational Capability. בחנו בכל תת מערכה את היכולת שלנו

לנהל אירוע, להשפיע בצורה שנדרשת, לשנות

אתגר מסוים, ועל זה הוא מדבר כשהוא אומר

שיש לנו הצלחות. את זה מכירים מי שאיתו

עבדנו, את זה מכירים משרדי הממשלה השונים,

את זה מכירים חברי הקבינט שאני מציגה להם

פעם בחצי שנה, את זה מכירים היטב ועדת חוץ

וביטחון והוועדה לביקורת המדינה, כשהיא

תזמין אותי, גם שם אני אציג את זה. כן, חד

משמעית.

<צחי גבריאלי:>

אני אומר עוד משהו על המקום המשרדי, אנחנו

לא עובדים רק עם משרד החוץ, גם עם משרד

המשפטים באזורים הנדרשים, בוודאי משרד

הכלכלה על הנספחים הכלכליים השונים

שפזורים בעשרות מדינות, משרד האוצר

בוודאי בהיבטים הרלוונטיים - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

כן, נו ברור. תגידו, מה התקציב של משרד

החוץ לפעולות?

<חנן גודר:>

82 מיליון שקל.

<היו"ר סתיו שפיר:>

יש לכם תקציב יותר מפי 2.5 ממשרד החוץ,

שמנהל את כל מערך החוץ של מדינת ישראל, כל

תקציב הפעולות שלהם השנתי.

<צחי גבריאלי:>

אני לא מתכוון להתחרות במשרד החוץ

בתקציב, משרד החוץ - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

גם אין תחרות.

<צחי גבריאלי:>

משרד החוץ הוא משרד גדול ומפואר ומשרד

סופר מקצועי.

<קריאה:>

תשאלי כמה התקציב הכולל.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני מדברת על התקציב שהם יכולים להוציא.

<צחי גבריאלי:>

שוב, משרד החוץ הוא משרד מפואר, משמעותי,

גדול, לדעתי קרוב ל-1,000 עובדים. התשומות

שמשרד החוץ בסוף נותן בשטח הן פר כוח אדם -

- -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אבל סוגר כל הזמן, צריך לסגור כל הזמן

נציגויות של ישראל בשעה שהפלסטינים

פותחים נציגויות שלהם בעולם, שיש לו הרבה

פחות עובדים בכל נציגות ונציגות ממה שיש

לעולם הערבי, שמולו אנחנו עומדים באין

ספור מקומות ושהיום אפשר, אולי חנן יוכל

להגיד לנו כמה אנשים נכנסו לקורס צוערים

בשנה האחרונה ואיזו ירידה מטורפת זה

מהווה ממה שהיה לפני כמה שנים.

<סימה ואקנין-גיל:>

חברים, אני רוצה להגיד קטגורית - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אבל מאבד כוח אדם יקר ערך כי הוא לא

מתוקצב מספיק. שנייה, סימה, זה לא באשמתך,

זה לא קשור אליכם.

<סימה ואקנין-גיל:>

בדיוק, אני רוצה להגיד קטגורית - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אבל ברור, זה לא נוגע אליכם.

<סימה ואקנין-גיל:>

אני לא רוצה להתייחס לזה כי זה לא בגללנו.

<היו"ר סתיו שפיר:>

זה בכלל לא נוגע אליכם וזה לא באשמתכם - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

ואני לא רוצה לספר לך על השיחות האישיות

שיש לי עם נועם ויובל בתור מנכ"ל למנכ"ל

ולבי יוצא אליהם, אבל מה זה קשור?

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני חלילה לא מאשימה אותך, זה לא קשור

אליכם וזה לא נוגע אליכם ואני בטוחה שאתם

אנשים טובים, ואני מכירה אתכם, ואתם רוצים

לתרום ולפעול למען מדינת ישראל, אבל

אנחנו מנסים להצביע פה על בעיה וחוסר

השקיפות בכל הנוגע למערך החוץ של המדינה,

ואתם חלק ממערך החוץ, חוסר השקיפות הזה

מונע מהציבור לראות שיש פה בעיה, כי אנחנו

לא יכולים להבין מה קורה, כשאתם לא מציבים

- - - מה זה מציבים יעדים? אתם מציבים יעדים,

אבל הם סודיים, אנחנו לא יכולים לבחון את

היעדים שלכם ולהבין אם הם הצליחו או לא

הצליחו - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

אבל את כן יכולה לבחון - - - את צודקת שזה לא

יהיה חשוף לציבור הרחב, אבל את כן, כחברת

כנסת, אני אומרת את זה בצורה הכי - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אבל, סימה, יש פה ערך לדיון ציבורי.

<סימה ואקנין-גיל:>

נכון, לכן אני רק יכולה לפרט את מה שאני

יכולה לפרט.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני כחברת כנסת אשב איתך גם בחדר הסגור

ואשמע את מה שיש לך להגיד וכבר שמעתי חלק

מהדברים, ולא לכול אני מסכימה, ועדיין אני

אפעל למען זה שיהיה בציבור שיח אמיתי,

שקוף, על מה קורה, מה היעדים שלנו ואיך

אנחנו פועלים למען הגשמת היעדים

האסטרטגיים של מדינת ישראל, ושיהיה אפשר

לבחון אתכם גם בראי היעדים שאתם הצבתם

לעצמכם. בסוף אתם המשרד לנושאים

אסטרטגיים, עיקר הדיון, אם הצצתם

בפרוטוקול מהדיון הקודם - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

זה הממשלה מציגה יעדים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

עיקר הדיון היה על זה שעדיין לא הייתה לכם

אסטרטגיה כשנפגשנו באותו דיון ולא ידעתם

עדיין להציב את היעדים למה אתם מתכוונים

לעשות בכלל במשרד.

<סימה ואקנין-גיל:>

האסטרטגיה הייתה קיימת במרץ 2016, היא

הוצגה לקבינט ביוני 2016 ולשר שלי במרץ 2016,

שוכללה וטויבה עם הרשת הפרו ישראלית

והיום היא נמצאת ב-level הרבה יותר גבוה, זה

חלק מהדברים שרציתי להגיד. האסטרטגיה

היום היא תוצר של מה שאנחנו הבנו בתהליך

שאנחנו עשינו ואחרי שישבנו עם כל הגופים

שעוסקים במשימה שנקראת המאבק על תדמיתה

של מדינת ישראל אל מול תנועת הדה

לגיטימציה. חברים, עוד פעם, לא BDS, כי BDS הוא סימפטום, אלא - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

ככה זה נקרא, 'מאבק על תדמיתה של מדינת

ישראל'?

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, אמרתי 'השותפים למאבק', לא אמרתי שככה

זה נקרא.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אמרת, הרגע, המאבק על תדמיתה - - -

<צחי גבריאלי:>

המערכה כנגד הדה לגיטימציה, זו ההגדרה

הנציבותית, היבשה, הממשלתית.

<סימה ואקנין-גיל:>

אמרתי שהאסטרטגיה הוצגה, שותפה, שוכללה

וטויבה עם כל חברינו, בארץ ומעבר לים,

במטרה להבין רגע איך נכון לעבוד מול

האתגר הזה. הייתה אסטרטגיה באוגוסט, מה

שלא היה, ועדיין אנחנו עובדים עליו, וזו

שאלה נכונה שאת העלית, מה המדדים להצלחה.

ואני רוצה להגיד לך שאותם IOC שדיברתי

עליהם קודם קבעו מדדים פר תתי מערכות

קטנות, נקודתיות, ועכשיו אנחנו בדיוק

נמצאים בעיצומה של עבודה על מדדים בראייה

האסטרטגית.

<היו"ר סתיו שפיר:>

מי החברים שלנו בעולם? מי נמצא בתוך הרשת

הפרו ישראלית?

<צחי גבריאלי:>

ערב רב של ארגונים, חלקם ארגוני הסברה,

חלקם ארגוני חברה אזרחית. אולי כדאי שאני

אתן איזה שהיא הקדמה, אני אשמח - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אתה יכול להגיד מי הם?

<צחי גבריאלי:>

ודאי.

<סימה ואקנין-גיל:>

כולם מכירים אותם.

<צחי גבריאלי:>

כולכם מכירים אותם.

<סימה ואקנין-גיל:>

זה מאייפ"ק ודרומה. כל מי שהוא ברשת הפרו

ישראלית. זו לא הגדרה שלנו, דרך אגב, זו

הגדרה שקיימת עשרות שנים.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני שוב שואלת מי הארגונים, איפה הרשימה

של הארגונים שאנחנו עובדים איתם, מי הם

ארגונים לגיטימיים, מי הארגונים שעובדים

לטובת ישראל, מי בעיניכם נתפסים כלא

לגיטימיים?

<צחי גבריאלי:>

אנחנו בוודאי פועלים על פי האוהל הרחב, כל

ארגון שרואה במדינת ישראל בית לאומי

ובוודאי מתנגד לחרמות אנחנו בקשר, אנחנו

עובדים, בחלק מהמקרים אנחנו גם מבצעים

פרויקטים משותפים.

<דבי גילד חיו:>

יש הגדרות, אתם יכולים להגיד לנו קצת יותר

תוכן, איפה מוגדר אצלכם מה זה דה

לגיטימציה לישראל, הגדרות, ומזה גם נגזר

איזה ארגונים נחשבים שהם עושים דה

לגיטימציה ואיזה לא, כשאתם אומרים פעילים

ש-, סתם, לא אתם - - - וכו', כדי שנוכל לדעת.

<צחי גבריאלי:>

דבי, אני אעשה לך את זה - - - ארגון BDS או

ארגון דה לגיטימציה מובהק, אנחנו לא

נעבוד איתו. יש אחרים שאולי יעבדו איתו,

הדירקטיבה ירדה ממקום מקצועי.

<דבי גילד חיו:>

לא, אני מבינה, אבל כשאתה אומר - - - באיזה

שהוא מקום צריך להיות כתוב לציבור, כדי

שהציבור הרחב יידע, כשאתה אומר ארגון BDS,

סתם, אז מה נכנס בארגון BDS? נניח ארגונים

ופעילות ש - - -

<צחי גבריאלי:>

ארגון חברה אזרחית שמקדם חרמות, שמקדם

הסטת השקעות ומשיכת השקעות ממדינת ישראל

ומקדם סנקציות מדיניות על ישראל. זה

ארגון חרמות.

<היו"ר סתיו שפיר:>

זה ברור שלא תשתפו איתם פעולה, ברור, אין

שום שאלה בכלל.

<נמרוד גורן:>

ישראל כולה או יש הבחנה, התנחלויות או לא

התנחלויות? כלומר גוף שפועל רק מול

התנחלויות הוא נחשב כ - - -

<צחי גבריאלי:>

כל אמירה של חרם, B ו-D ו-S, לא נעבוד איתו

באופן מאוד ברור וקטגורי.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מה זאת אומרת לא תעבדו איתו? הוא לא ייכלל

ברשת הפרו ישראלית?

<צחי גבריאלי:>

הוא לא ייכלל מבחינתנו ברשת הפרו

ישראלית, לא נבצע איתו.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

היא מדברת על הגדרת האויב, מהו האויב.

<היו"ר סתיו שפיר:>

לא, שנייה, מה שנשאל פה זה האם מדובר בחרם

על מדינת ישראל בכלל, האם יש הפרדה בנוגע

להתנחלויות?

<סימה ואקנין-גיל:>

אנחנו לא מבצעים הפרדה כלשהי, אנחנו

מתייחסים למדינת ישראל ככלל, אנחנו

מדברים על תופעה שהיא רב מערכתית. דרך

אגב, ההגדרה הזו שותפה לטובת מספר מהלכים

שקרו, אבל בגדול יש הגדרה לתופעה הזו,

מדובר בתופעה רב מערכתית, רב תחומית,

שמתנהלת בזירות שונות, באמצעים שונים על

ידי גורמי חברה אזרחית כשהמטרה שלה,

הממוסכת, לא המוצהרת, ממוסכת מהמילה מסכה,

היא לשלול את הזכות שלנו לקיום העם

היהודי במדינת ארץ ישראל. זו ההגדרה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אבל, סימה, אנחנו מסכימים על הדברים, כל

הדברים האלה נורא ברורים, שאלתי שאלה

ספציפית, ארגון שפועל - - -

<צחי גבריאלי:>

נשאלה ההגדרה.

<סימה ואקנין-גיל:>

היא שאלה הגדרה, אני עונה הגדרה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אבל כאן אנחנו נכנסים לספציפיקציה, ארגון

שפועל, מאמין בישראל, הוא ארגון ציוני,

הוא בעד מדינת ישראל, הוא נלחם למען

האינטרסים של מדינת ישראל והוא מתנגד

למימון התנחלויות, הוא חלק מהרשת הפרו

ישראלית שלכם?

<סימה ואקנין-גיל:>

תני לי שם של ארגון שעושה את זה ואני אגיד

לך אם הוא - - - אני אגיד לך מי לא, יותר קל

לי להגיד מי לא. JVP לא נחשב חלק מהרשת הפרו

ישראלית. Jewish Voice of Peace, אם תקראו מה שכתוב שם, הם לא מדברים, לא על 67' ולא רק על

ההתנחלויות, הם מדברים על 70 שנות כיבוש,

הם מדברם על פגיעה מ-48' וכו'. כשהם פועלים

כארגון יריב שמקדם במקרה הזה לא רק חרמות,

אלה דה לגיטימציה ודה הומניזציה כוללת

למדינת ישראל ובתוך זה מקדם גם חרמות, ולא

משנה לי במקרה הזה אם זה על השטחים או לא

על השטחים, כל עוד לא יוחלט במדינת ישראל

אחרת מבחינתנו, כעובדי ציבור, מדינת

ישראל היא מכלול.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

מה זה אומר שהם שותפים.

<סימה ואקנין-גיל:>

ה-JVP הוא ארגון שאינו חבר ברשת הפרו

ישראלית.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

זה הבנו, אבל מה זה אומר שהם חברים ברשת?

האם הם מקבלים מכם אמצעים, האם הם מקבלים

תשלום? האם אתם מתקשרים איתם בהתקשרויות?

זה גם דיבר השר כשדנו על זה בכנסת לפני

כמה ימים, הוא אמר שהתקשרויות, אתם כן

הולכים להציג. זאת אומרת מקומות שכסף

שלנו, של אזרחי מדינת ישראל, הולך אליהם,

צריך לדעת לאן הכסף הזה הולך. זה לא תשלום

לסוכנים סמויים של המוסד, זה ארגונים

גלויים שצריך לדעת מי מקבל כסף ממדינת

ישראל ומי מחלק את הכסף ולפי מה מחלקים את

הכסף.

<דבי גילד חיו:>

ולצורך מה, מה הם עושים? מה הם אמורים

לעשות?

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

ולמי מחלקים את הכסף ולמה? עוד פעם,

קריטריונים. הלו, אני ממש נדהם למצוא פה

איזה דבר שגדל פה ו - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

חלק מהתפיסה שלנו היא שאנחנו רצינו להפוך

את עצמנו, וזה גם אחד הדברים שהצלחנו

לעשות בשנת ההקמה, להפוך את עצמנו למרכז

רשת העצבים של הרשת הפרו ישראלית. זיהינו

שלושה תחומים, חבר הכנסת שי, אתה מכיר את

זה, עוד פעם, מהעבר, שאיתם יש שלושה דברים

שאתה יכול להזרים למקום מסוים כדי לייצר

בו סינרגיה. אנחנו נלחמים מול רשת של

יריב, מאוד מתוחכם, מבוזר, חכם, יודע לפנות

לקהלים הנכונים. אנחנו לא נספר לכם מי הם,

כי אתם לא רוצים לשמוע, אבל תאמינו לי,

אתגר לא פשוט. אנחנו צריכים להביא מהצד

שלנו רשת הפוכה, כי רק רשת יכולה לפעול

נגד רשת. לא בדידים, לא ממסדים, לא

שגרירויות, לא קונסוליות, לא סימה וצחי

באופן אישי, רק רשת שבה כל החלקים יחד

פועלים בסינרגיה.

שלושה דברים אנחנו מכניסים לרשת הזו, את

זה אני כן יכולה להגיד. אנחנו מכניסים את

האסטרטגיה, אמרתי קודם. נפגשנו עם מעל 300

ארגונים, עשינו את זה בתחילת הדרך, אמרתי

לך את זה כבר באוגוסט, עשינו איתם מאז

מפגש נוסף על האסטרטגיה. פרסנו, שכללנו,

האסטרטגיה היום, מתפיסת המה עושים, איך

עושים ולמה מכוונים, שותפים לה כולם. דרך

אגב, גם משרדי הממשלה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

לאן מכוונים?

<סימה ואקנין-גיל:>

מה זה לאן מכוונים?

<היו"ר סתיו שפיר:>

מה הנרטיב שאנחנו רוצים - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

אני לא אדבר על נרטיבים, אני רוצה להגיע

למצב, החזון שלנו זה שקיומה של מדינת

ישראל אינו מוטל בסימן שאלה, נקודה. זה

החזון.

<היו"ר סתיו שפיר:>

קיומה של מדינת ישראל מוטל בסימן שאלה?

<סימה ואקנין-גיל:>

בחלק מהקהלים - - -

<צחי גבריאלי:>

בחלק בסיסי בתוך - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

איפה?

<סימה ואקנין-גיל:>

בחלק מהקהלים כן.

<צחי גבריאלי:>

רגע, בואו נגדיר. המטרה של, קראת לו נכון

היריב, זו ההגדרה שגם אנחנו משתמשים בה,

המטרה של היריב באופן מאוד מאוד ברור היא

להטיל ספק בלב אזרחים, בעיקר משפיענים,

שקיומה של מדינת ישראל כלגיטימי, כבית

לאומי לעם היהודי. זו ההגדרה הבסיסית

ביותר בחומרים, בסרטונים - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

צחי, היריב זו חבורה של ארגוני חברה

אזרחית וכמה אקדמאים, בעוד שמדינת ישראל

היא מדינה חזקה - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, את טועה. לא, סתיו, סליחה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

עם צבא חזק, עם ממשלה, עם תקציב גבוה, עם

כלכלה מוצלחת.

<צחי גבריאלי:>

אז אני חושב שיש חוסר הבנה סביב השולחן

ואני אשמח לקחת את חמש הדקות הקרובות - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

מדינה מבוססת, שכל המדינות - - -

<דבי גילד חיו:>

מוכרת על ידי כל המדינות בעולם.

<היו"ר סתיו שפיר:>

בדיוק, שחברה בכל הארגונים הבינלאומיים.

<סימה ואקנין-גיל:>

חברת הכנסת שפיר, צר לי - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

הקיום שלנו מוטל בספק?

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, אני לא אמרתי שהוא מוטל בספק ברמת

ממסדים, מדינות ובכלל, הוא מוטל בספק בקרב

חלק מהקהלים שהם יעדים של היריב וכל

המטרה שלו זה להטיל ספק בזכות הקיום שלנו.

וכן, דרך אגב, קל לשבת בשולחן הזה ולהגיד

אמירות כלליות. תקראו בבקשה את המסמכים

שהם מוציאים - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

קל? אני נוסעת בעולם, לפעמים, ונלחמת למען

תדמיתה של מדינת ישראל - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

בסדר, נו, אז את יודעת שישנם קהלים - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

- - - ומקיימת קשרים דיפלומטיים כדי להילחם

על תדמיתה של מדינת ישראל - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

אני יודעת, אז את יודעת שיש - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

- - - ועובדת מול קהלים שבהם הכי קשה לנו

להתחבר ואין ערעור - - -

<צחי גבריאלי:>

והשאלות שמגיעות אלייך כשאת בקמפוסים, הן

לא מגיעות מתוך מקום של לערער על זכות

קיומה של ישראל כבית לאומי?

<היו"ר סתיו שפיר:>

היום לא ניתן לערער על קיומה של מדינת

ישראל.

<צחי גבריאלי:>

חבר'ה, אני ממש ממש - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אני חושב שאתם מגדילים את עוצמת האיום

לממדים שאני מזמן לא שמעתי עליהם.

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, אתם לקחתם משפט - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אתם החלטתם שמדינת ישראל, קיומה הוא מוטל

בספק - - -

<צחי גבריאלי:>

לא - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

- - - או בסימן שאלה ואתם תצילו אותה.

<צחי גבריאלי:>

לא. הקמפיין, מטרות ה - - -

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

סליחה, זה מה שאמרת.

<צחי גבריאלי:>

לא, זה לא מה שאמרתי, אפשר לחזור

לפרוטוקול, חבר הכנסת שי - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, לא אמרנו. סליחה, זה לא מה שאמרנו.

<צחי גבריאלי:>

אמרתי באופן מאוד מובחן וברור, וחלקתי לך

שבח על זה שציינת שזה היריב, וככה אנחנו

חולקים, אני חוזר רגע שתי דקות אחורה, מה

לעשות, עם זיכרון צילומי יש קצת בעיה,

לפעמים זה טוב בחיים, והאמירה מאוד ברורה,

אפשר לחזור לפרוטוקול ואני אשמח שנחזור,

הייתה באופן מאוד מובחן, המגמה של היריב,

הקמפיין שהוא מנהל הוא קמפיין לערער את

הלגיטימיות של מדינת ישראל בפני קהלים

משפיענים על קיומה כבית לאומי לעם

היהודי. זו ההגדרה של הקמפיין של ה-BDS. ואל

תטעו, זו לא אמירה של 67', זו לא אמירה של

זכות הפליטים, ממש ממש לא, זה קמפיין שקרי,

זה קמפיין יצרי, זה קמפיין שמשתמש בכל מה

שניתן לקחת בשנת 2017, ממדיה חברתית, תרבות,

אקדמיה, כלכלה, ותיכף, אם תיתנו לי, אז

אולי אני אסביר מה זה המערכה כנגד

הדה-לגיטימציה כי אנחנו מדברים - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

ולזה עדיין לא הגענו, למערכה עוד לא

הגענו.

<צחי גבריאלי:>

תחושתי היא, באמת, כגורם מקצועי - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

עוד לא אמרתי - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני מבינה שיש לכם ביקורת על עצם ניהול

הדיון.

<סימה ואקנין-גיל:>

לא, אין לנו ביקורת, ההיפך - - -

<צחי גבריאלי:>

לא, יש לי ביקורת פה סביב השולחן, גם

השאלות שנשאלות, אם הייתם נותנים לנו את

הכמה דקות כדי להסביר מה זה המערכה, מול

מה מדינת ישראל מתמודדת, מול מה מדינת

ישראל באמת נערכת ולמה מדינת ישראל נקטה

בצעדים ספציפיים כדי לקיים את זה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני מניחה שאתה יודע היטב, צחי, שחברי

הכנסת שיושבים כאן מודעים ומכירים את

המערכה וגם שותפים למלחמה שאתם מנהלים - -

-

<צחי גבריאלי:>

מודע, לגמרי.

<היו"ר סתיו שפיר:>

ועושים בזה פעילות ענפה. אני לא רוצה

להתווכח על מי עושה את זה יותר שנים ומי

משקיע בזה יותר מאמץ, בבקשה, אל תכניס את

העניינים האלה לחדר, ויושבים פה גם

ארגונים חברתיים שגם הם פעילים מאוד

במערכה נגד תופעת הדה-לגיטימציה ונגד

תנועת החרם. אז, בבקשה, אין צורך בהתנשאות

הזאת - - -

<צחי גבריאלי:>

טוב, the more the better.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אנחנו מכירים את הרקע. מה שאנחנו התכנסנו

לדבר עליו, וזה מה שאנחנו עושים בוועדת

השקיפות, זה לנסות להבין למה אתם החלטתם

להסתיר את כל פעילות המשרד. זה הנושא של

הדיון. הנושא של הדיון של נושאים

אסטרטגיים, של איך להילחם ואיך זה, יש את

הוועדות ואת המקום לעשות אותם, אנחנו

שואלים למה אתם מסתירים.

<סימה ואקנין-גיל:>

אז התשובה היא נורא פשוטה ואפשר לעצור את

זה ברגע הזה, אנחנו לא מסתירים את כל

פעילות המשרד, אחת, אנחנו מסתירים חלק

מפעילות המערכה, שאנחנו - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אז אפשר ל - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

שאנחנו הבנו שהיא רגישה מאוד, משלל סיבות

שאת חלקן אנחנו לא יכולים לפרט, אבל למדנו

על בשרנו, חלקן, דרך אגב, גם במקומות

שאנחנו חשבנו שניתן לפרוס אותן פומבית,

באו משרדים אחרים, בין שזה הכלכלה ובין

בשני אירועים משרד החוץ בעצמו אמר 'חברים,

התבלבלתם, זה לא מסוג הדברים שצריך

להוציא החוצה'. אנחנו לא מסתירים את

המשרד, אני לא מסתירה תקציב, אני לא

מסתירה קשרים, אנחנו לא מביאים חברים

ואנחנו לא עושים שום דבר שאולי מנסים

להדביק לנו פה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

כן, אבל משום מה - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

אנחנו באנו למשימה, באופן אישי אני אומרת

לך, ואני יכולה להעיד פה על כל אחד ואחד

מהאנשים שלי, באנו לעשות משימה שאנחנו

מאמינים, וניהלתי לא מעט מערכות בעברי,

אתה לא מנהל אותה מעל גלי האתר ואי אפשר

להאשים אותי, לא אותי בתור מי שהייתה

כצנזור אבירת חופש הביטוי, אי אפשר

להאשים אותי בתור אחת שבאה להסתיר את

הכול. לא מסתירה הכול, מסתירה מה שאנחנו

חושבים, ואני אומרת, אני מסתירה את מה

שאנחנו חושבים שאם ייחשף יש בו או משום

פגיעה בעבודה עצמה, או משום פגיעה ביחסי

החוץ של ישראל, או משום פגיעה בגורם השותף

שלנו, למה? לא בגלל שהוא עושה משהו לא

בסדר, אלא בגלל שהיריב שאנחנו עובדים

מולו, האמת היא לא נר לרגליו. כל מה שהוא

עושה זה לנסות למצוא את הטריזים האלה

שאפשר לתקוע, את המקומות האלה שבהם אפשר

לזרוק תזות לאוויר.

<היו"ר סתיו שפיר:>

כן? היריב, למשל, עלול להשתמש בעובדה שאתם

מיניתם מקורבי ליכוד לתפקידים בכירים

במשרד כמשהו להשתמש בו נגדכם?

<סימה ואקנין-גיל:>

בואי תגידי לי מי זה - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

יש סיבה להסתיר את הדבר הזה?

<סימה ואקנין-גיל:>

בואי תגידי מי מקורב ליכוד שמיניתי.

<היו"ר סתיו שפיר:>

כשאני ביקשתי מכם לקבל את השמות - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

אז בואי תגידי לי מי מקורב ליכוד שמיניתי

ואני אשמח להגיד לך.

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני ביקשתי מכם לקבל את השמות של העובדים

- - -

<צחי גבריאלי:>

נשמח לדעת - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

כן, אני אשמח לדעת.

<היו"ר סתיו שפיר:>

ועד לרגע זה עדיין לא העברתם אלינו.

<סימה ואקנין-גיל:>

אז אני הסברתי לך שבמקום האחד שבו נחשף

שמו של אדם ראינו שיש בזה משום פגיעה.

ואני אמרתי לך, אני לא אומרת לך לא, ברשותך

אני לא רוצה לבוא להגיד 'קוראים לו משה,

חיים וזוכמיר', אני רוצה לבדוק את זה עם

היועץ המשפטי - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני אשאל את זה אחרת, כמה מהאנשים שמיניתם

באותם 22 תפקידים מקצועיים במשרד הם פעילי

ליכוד או מעורבים לפעילי ליכוד?

<סימה ואקנין-גיל:>

אני לא מכירה אף אחד שהוא פעיל ליכוד - - -

<צחי גבריאלי:>

אני אשמח - - - חבל - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

באמת?

<צחי גבריאלי:>

כן.

<סימה ואקנין-גיל:>

באמת, אני ממש מרגישה - - - יש אנשים שהגיעו

עם המשרד.

<היו"ר סתיו שפיר:>

מה זאת אומרת?

<סימה ואקנין-גיל:>

יש שלושה אנשים שהגיעו עם המשרד, אחד כבר

לא איתנו.

<היו"ר סתיו שפיר:>

איך הם הגיעו עם המשרד?

<סימה ואקנין-גיל:>

הם הגיעו, כי הם בחלוקה בין המודיעין

לבינינו - - -

<צחי גבריאלי:>

כזכור פורק משרד ההסברה - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

כשאני הגעתי היו שלושה אנשים במשרד.

<היו"ר סתיו שפיר:>

שמי הם? אי אפשר, אני לא נתקלתי בכזו

תופעה.

<צחי גבריאלי:>

אנחנו מנהלים דיון שמי?

<היו"ר סתיו שפיר:>

מה? למה אי אפשר להגיד שמות של אנשים

שעובדים, שהם מקבלי שכר מהציבור?

<ליאת גלזר:>

<

אני רוצה לבדוק אם יש בזה בעייתיות. >

<היו"ר סתיו שפיר:>

את היועצת המשפטית? את יכולה רגע לבדוק את

זה?

<ליאת גלזר:>

אני צריכה לבדוק. יש מקומות שבהם מפרסמים

שמות של בכירים במשרדים, יש משרדים שלא

מפרסמים כלום, אני צריכה לבדוק את זה. זו

בדיקה יותר רוחבית מאשר - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

אבל אם את יודעת על איזה פעיל ליכוד שאני

גייסתי ואני לא מכירה אותו אני אשמח - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

חבר מועצה ביקנעם מטעם הליכוד.

<סימה ואקנין-גיל:>

אני ידעתי שלשם את מכוונת. זה - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

מי שבעלה היה עוזר של מירי רגב. אני

בכוונה לא רוצה לציין את השמות שלהם.

<צחי גבריאלי:>

מי ש-? מה?

<היו"ר סתיו שפיר:>

היה עוזר של מירי רגב. ועוד, יש לי פה

רשימת שמות שלמה.

<צחי גבריאלי:>

אז את לא צריכה את השמות, את יודעת יותר

טוב מאיתנו, אני מניח, אבל בסדר. אפשר

להגיד את הדברים, אפשר גם להאשים - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני שאלתי אתכם - - -

<צחי גבריאלי:>

אני יודע עם מי אני עובד ביום יום - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

צחי, שאלתי אתכם שאלה פשוטה.

<צחי גבריאלי:>

אני יודע באופן ודאי - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אתם אומרים - - - רגע, רגע, שנייה, אני אסיים

את השאלה לפני שאתה מגיב עליה. שאלתי שאלה

מאוד מאוד פשוטה, האם יש לאנשים שקיבלתם

לעבודה, בהליך שהוא בלי מכרז, בלי תנאי

הסף הרגילים, האם יש לעובדים האלה קשר - - -

<צחי גבריאלי:>

לא, זה לא נכון.

<סימה ואקנין-גיל:>

אבל זה לא נכון.

<צחי גבריאלי:>

עוד פעם, אני ממש מבקש שבפרוטוקול הדיון,

ואני יודע שאחר כך אתם יושבים ועושים

אותו ומקיימים אותו ומוציאים הצהרה, לא

יתבטא ולא ייצא משהו שהוא ללא מכרז.

<ליאת גלזר:>

בדיוק, האנשים האלה נבחרו בהליך - - -

<צחי גבריאלי:>

זה לא נכון. זו לא האמירה, זה בוודאי לא

איך שפעלנו.

<סימה ואקנין-גיל:>

פטור ממכרז זה תהליך נתון, זה לא פטור

ממכרז.

<ליאת גלזר:>

האנשים האלה נבחרו בהליך שנוהל על ידי

הנציבות - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

לא על ידינו.

<ליאת גלזר:>

- - - לפי הכללים של הנציבות, כולל במקרים

שבהם צריך למלא שאלונים, ניגוד עניינים,

בהתאם לרמת המשרה, שאלוני ניגוד העניינים

נבדקים על ידי. מאז שאני במשרד אני לא

מכירה זיקות כאלה. יכול להיות שיש עובדים

שלא נדרשים למלא - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

פרסמתם אותם?

<ליאת גלזר:>

- - - הכול לפי הכללים - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

את שאלוני ניגוד העניינים?

<ליאת גלזר:>

לא.

<היו"ר סתיו שפיר:>

למה?

<ליאת גלזר:>

כמו שאף אחד לא מפרסם.

<היו"ר סתיו שפיר:>

לא נכון, סליחה, כנראה את לא מעודכנת,

אנחנו כאן בוועדה - - -

<ליאת גלזר:>

אם ייפנו, יש לנו הסדרים - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אנחנו כאן בוועדה - - -

<ליאת גלזר:>

יש לנו הסדרים - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

- - - כבר דנו בנושא ניגוד עניינים של עובדי

ציבור והם גם פרסמו. כמה מהם פרסמו את

הדוחות בשנה האחרונה?

<ליאת גלזר:>

עובדי מדינה?

<היו"ר סתיו שפיר:>

בהחלט, בהחלט. פקידים בכירים, בהחלט.

<סימה ואקנין-גיל:>

אני רוצה רק שתכירו את המושג פטור ממכרז

ולא תיתנו לו - - -

<ליאת גלזר:>

יש גם הנחיה של הנציבות שמציעה להם לפרסם

אותו.

<סימה ואקנין-גיל:>

נא תלמדו את המושג פטור ממכרז ולא תיתנו

לו פרשנות שאינה נכונה. הדבר הזה אינו

מנוהל על ידי המשרד ואני פוגשת פעם

ראשונה את האנשים בוועדת המכרזים

והסינון. לא רואה אותם לפני זה, לא יודעת

מי הגיש מסמכים, לא יודעת מי עבר את

הסינון של משא"ן, לא יודעת מי נפל בנציבות.

אני רואה את האנשים בסוף התהליך. למה את

לא שואלת אותי כמה חברי מרצ יש במשרד? יש

גם כאלה.

<היו"ר סתיו שפיר:>

שאלתי כמה חברי מפלגה.

<צחי גבריאלי:>

לא, שאלת ליכוד.

<סימה ואקנין-גיל:>

שאלת ליכוד.

<היו"ר סתיו שפיר:>

שאלתי כמה אנשים פוליטיים ומפלגתיים.

<סימה ואקנין-גיל:>

אני לא יודעת, אני לא שואלת אותם. צר לי,

אני לא באה ממקום שזה - - -

<צחי גבריאלי:>

חברת הכנסת סתיו, באחריות מלאה - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

אני רגע רוצה, ממשרד המשפטים, זה קורה

בהרבה משרדי ממשלה שממנים בהליך כזה את

כל העובדים המקצועיים של המשרד?

<ענת אסיף גיל:>

טוב, לא דנה ולא אני מהתחום של הנציבות

והמכרזים. אני מכירה שיש את התהליך של

פטור ממכרז, אני לא יודעת להגיד סטטיסטית,

אבל אני יודעת שהוא בשימוש - - -

<היו"ר סתיו שפיר:>

על כל העובדים?

<ענת אסיף גיל:>

כמו שליאת אמרה, בגופים באמת ביטחוניים

וסמי ביטחוניים - - -

<סימה ואקנין-גיל:>

עוב

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]