פרוטוקול מספר 601, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 09/08/2017

הכנסת העשרים

מושב שלישי

<פרוטוקול מס' 601>

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ז באב התשע"ז (09 באוגוסט 2017),

שעה 10:00

<סדר-היום:>

<תקנות הרוקחים (תמרוקים), התשע"ז–2017.>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

מירב בן ארי

איציק שמולי

חברי הכנסת:

נאוה בוקר

דוד ביטן

חיים ילין

מיקי לוי

<מוזמנים:>

משה בר סימן טוב – מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר אוסנת לוקסמבורג – מנהלת חטיבת

הטכנולוגיות הרפואיות, מידע ומחקר, משרד

הבריאות

איל שורצברג – מנהל אגף הרוקחות, משרד

הבריאות

רינת בכר – אחראית קוסמטיקה, אגף רוקחות,

משרד הבריאות

נילי חיון דיקמן – עו"ד, לשכה משפטית,

משרד הבריאות

אנואר חילף – הממונה על חוקיות היבוא,

משרד הכלכלה

מיכל פינק – סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון

מדיניות, משרד הכלכלה

דבורה מילשטיין – עו"ד, ממונה ייעוץ

משפטי, נושאים בין-לאומיים, משרד הכלכלה

שירה דימניק – מנהלת ענף תקציבים,

רפרנטית, משרד האוצר

עדי חכמון – רכזת תעשייה באגף תקציבים,

משרד האוצר

עידו סופר – רפרנט תעשייה ומסחר, משרד

האוצר

ינון גוטגליק – עו"ד, משרד האוצר

שי גלברג-סומך – עו"ד, מחלקת ייעוץ

וחקיקה, משרד המשפטים

תמר באום – מתמחה מחלקת ייעוץ וחקיקה,

משרד המשפטים

אסף קובו – כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים

חנה לאידרשניידר – מנהלת תחום ענפי,

איגוד לשכות המסחר

משה עדן – ראש חטיבת הייצוא והממונה על

רגולציה בחבר, איגוד לשכות המסחר

שלומי שניזיק – חבר הנהלת חטיבת

התמרוקים, איגוד לשכות המסחר

דוד פפו – יו"ר, הסתדרות הרוקחים בישראל

מוחמד יונס – יו"ר, תנועת "אופקים"

רעות קינן – יועצת לענייני חקיקה,

התאחדות התעשיינים

הדר מרלי – מנהל לקוח, התאחדות התעשיינים

יאיר כהן – מנכ״ל, יבוא תמרוקים, התאחדות

התעשיינים

יוסי ברגמן – יועץ הנדסי "כמיפל", התאחדות

התעשיינים

מרים ברגמן – עוזרת ליועץ הנדסי "כמיפל",

התאחדות התעשיינים

יואב גזית – בעלים, "בי.פור.יו בע"מ",

התאחדות התעשיינים

ד"ר אליעזר פישר – מייסד, התאחדות

התעשיינים

ד"ר נורית הראל – עו"ד, יו"ר, פישר תעשיות

פרמצבטיות בע"מ, התאחדות התעשיינים

שמרית חסין – יועמ"ש "שסטוביץ", התאחדות

התעשיינים

רבקה מזרחי – בעלים ומנהלת רכש, "יהודה ל.

מזרחי בע״מ", התאחדות התעשיינים

רוני רוטמן – ראש מטה ואסטרטגיה,

"דיפלומט מפיצים", התאחדות התעשיינים

ענת רוזה – מנהלת רגולציה "לוריאל",

התאחדות התעשיינים

דורית שביט – מנהלת פעילות ישראל

"ג'ונסון אנד ג'ונסון", התאחדות התעשיינים

ירמיהו מזרחי – מנכ"ל, "א.משי תעשיות בע"מ",

התאחדות התעשיינים

שחר עינב – מנהל רישום ורגולציה "ש.ע.",

התאחדות התעשיינים

מורן שקלאר – יועמ"ש "א.פ.י חורי הפצה

בע"מ", התאחדות התעשיינים

גלי עמיר – "גלי עמיר, ייעוץ ורישום

תמרוקים", התאחדות התעשיינים

צוריאל עובדיה – מנכ"ל, "איינשטיין צור

יבוא יצוא וסחר בינ"ל בע"מ", התאחדות

התעשיינים

אייל מנצור – סמנכ"ל, "איינשטיין צור יבוא

יצוא וסחר בינ"ל בע"מ", התאחדות התעשיינים

אורן רווח – מנכ"ל, "אסתי לאודר ישראל",

לשכת המסחר ירושלים

ראובן בילט – עו"ד, יו"ר חטיבת הקוסמטיקה

בלשכת המסחר, "לילית קוסמטיקה", איגוד

לשכות המסחר

אלון אלבז – סמנכ"ל

רון שרוני – מנכ"ל, חברה לייבוא מקביל "כל

פרפיום ישראל"

גולן אלבז – מנכ"ל

שלמה פומרנץ – בעל העסק "דיוטי פרי"

דועאא גזוואי – מזכ"ל, אופקים, "אפק לשלום

ודו-קיום"

ליאור טרגן – מת"ל, כנסת 19

שלו בראנץ – שדלן/ית

דפנה פביאן – שדלן/ית (פוליסי בע"מ),

מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר-חטיבת

התמרוקים (לקוחות קבועים נוספים שנושא

הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: פרוקטר

אנד גמבל ישראל)

עידית שבתאי סידיס – שדלן/ית (פוליסי

בע"מ), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר-חטיבת

התמרוקים (לקוחות קבועים נוספים שנושא

הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: פרוקטר

אנד גמבל ישראל)

<ייעוץ משפטי: >

ענת מימון

אפרת סלבין (מתמחה)

<מנהלת הוועדה:>

אתי שבתאי

<רישום פרלמנטרי:>

רונית יצחק

<תקנות הרוקחים (תמרוקים), התשע"ז–2017>

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בוקר טוב, חברים, שלום, היום 9 באוגוסט 2017,

י"ז באב תשע"ז, השעה 10:03. היום אנחנו בתקנות

הרוקחים, סעיף התמרוקים תשע"ז–2017. ניתן

היה להעיר בכתב, כל מי שהיה מעוניין לפני

כמה ימים, ולאור כל הדיונים שהיו – חלקם

גלויים, חלקם פחות, חלקם בפגישות אישיות,

ובפגישות נוספות – אנחנו יודעים שזה לא

יהיה מהלך קל, ויש לנו זמן כדי לקדם את

התקנות האלה, אבל עם סדר, לא בקפיצות. יש

לנו זמן לעשות את הדיון ראוי, למצות את כל

הנקודות שיהיו במחלוקות, ויהיו.

תראו איזו נוכחות יפה של חברי כנסת דווקא

בפגרה, ברוכים הבאים, באמת. ולכן, אני מציע

שנתחיל. ותודה למנכ"ל משרד הבריאות שמצא

לנכון גם להצטרף פעם שנייה לדיון הזה, לא

יודע אם יהיה לו סבלנות עד הסוף, אנחנו

מקבלים אותך כמה שתרצה. ברשותכם, ניתן

למנכ"ל לפתוח את הדיון בכמה מילים, אחר כך

חברי כנסת, אם לכם יש עניין לפתוח, ומייד

אחר כך מתחילים בקריאת התקנות.

<משה בר סימן טוב:>

ברשותך, קצת zoom out על התהליך, מה עשינו בין

הישיבות, ומה לדעתנו צריך לעשות כדי

להגיע למצב שכן יהיה לנו מוצר בשל לעבודה.

להתחלה של הרפורמה מבחינתנו הייתה תכלית

מאוד ברורה, ואז במהלך הדרך היו הרבה

סטיות לכל מיני כיוונים שהביאו אותנו

בראייה שלנו למבוי הסתום שבו אנחנו

נמצאים כעת. ולכן, בראייה שלנו צריך עכשיו

לחזור לדרך המלך שבה התחלנו. מבחינתנו,

רצינו שישראל תהיה אירופה בהיבט הזה.

כולם מדברים על זה שהם רואים בפולין

ובצ'כיה ובלונדון ובמדינות נוספות

באירופה מוצרים זהים למוצרים הישראלים,

או במגוון הרבה יותר רחב, בזמינות יותר

גבוהה, ובמחירים כמובן יותר זולים, וכמו

כולם גם אנחנו שאלנו את עצמנו למה.

ולכן, הרפורמה שקבענו מבוססת על העקרונות

האירופים, מתוך מטרה להגיע למצב שבו כל

מוצר שמשווק באירופה, בין אם הוא מיוצר

באירופה או מיוצר במקום אחר ומשווק

באירופה, וניתנה לגביו נוטיפיקציה

לשיווק באירופה, יהיה באופן אוטומטי

משווק גם בישראל. ואז כל התרגילים שאנחנו

עושים של קיצור זמנים ויבוא מסוג אחד

ויבוא מסוג אחר, ודברים מהסוג הזה, היו

מתייתרים לחלוטין.

כמו שבתרופות יש לנו מנגנון של הכרה

הדדית עם אירופה, כל תרופה משם יכולה

להיות פה ולהפך – זה גם נתן boost אדיר

לתעשייה הישראלית – כל תרופה ישראלית

יכולה באופן אוטומטי להיות משווקת פה.

כלומר, הם סומכים על מנגנון ההכרה שלנו,

ואנחנו סומכים על מנגנון ההכרה שלהם,

ובעצם אם משהו נרשם באחת מהמדינות לשיווק

אז הוא באופן אוטומטי גם כאן. לשם צריך

להגיע עם אירופה. זה דורש הסכם עם האיחוד

האירופי, שיש לגביו כבר מסגרת כללית

שמגדירה שאנחנו רוצים לעשות מנגנון הכרה

הדדית, יש לנו את זה בתרופות, אנחנו

עובדים על זה בציוד רפואי, וצריך לעשות את

זה בעוד דברים. דבר ראשון בתמרוקים, זה

דורש עבודה, אבל לשם אנחנו צריכים לכוון

את העניין.

ואז התחילו כל מיני סטיות מסוג כזה ומסוג

אחר. אם היינו במצב הזה היום, כל הדיונים

שאנחנו עושים פה היו מתייתרים מאליהם, כי

כולנו הרי משווים את עצמנו לאירופה ולמה

שקורה באירופה, אז זה היה בדיוק כמו

אירופה. הדבר היחיד שהיה הבדל במחיר עם

אירופה זה אולי שיעור המס ועלויות

ההובלה, אלו הדברים היחידים שהיו משתנים.

וכמו שאמרתי, זה גם היה נותן יתרון אדיר

לתעשייה הישראלית, כי על סמך ההכרה שלהם

פה היו יכולים לשווק באירופה.

הגענו למצב שמכל מיני – הסוס הזה שנכנס

לתהליך העבודה יצא גמל קיטע או קיפח, לא

משנה, ויש לנו פה - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אל תתקוף גמלים, הם מהאזור שלי.

<משה בר סימן טוב:>

אתה, אני זוכר, מאזור אחר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מבאר-שבע, זה אזור הגמלים.

<משה בר סימן טוב:>

אז הגמל כבודו במקומו מונח. אם רוצים

לייצר גמל צריך להחליט שרוצים לייצר גמל.

פה רצו לייצר משהו אחר, והגיע אפילו לא

גמל כמו שצריך. אז זה בעיני המקום שבו

אנחנו נמצאים היום, ולכן אנחנו בתווך

שבין הישיבות נכנסנו מאוד לעומקם של

הדברים. אני גם באופן אישי וכל הצוות

המקצועי במשרד ישבנו עם משרד הכלכלה,

ישבנו עם משרד האוצר, ד"ר אסנת לוקסמבורג

ישבה עם היבואנים, עם היצרנים ועם

היבואנים השניים, כפי שהם קרואים פה

בוועדה.

<אוסנת לוקסמבורג:>

עם משרד המשפטים.

<משה בר סימן טוב:>

עם משרד המשפטים, כמובן, שמלווה אותנו

בתהליך הזה. ואנחנו מנסים עכשיו ליצור

איזשהו מצב שבו אנחנו מצד אחד לא נאמר:

אנחנו עושים עכשיו הפסקה עד שנגיע לעולם

האירופי, שזה תהליך שיכול לקחת

שנה-שנתיים או שלוש, זה תלוי בקצב העבודה

שלנו כממשלה על כל זרועותיה, אבל כן לכוון

לשם ולראות איך משם אנחנו מקפלים אחורה

ולא עושים תהליך הפוך. אנחנו בקשר, אנחנו

רואים את כל המכתבים שמגיעים מכל מיני

מקומות, בחלקם יש טענות שראויות לבדיקה,

ואנחנו בודקים אותן עם עמיתנו האירופים.

אני אומר בזהירות שיש פער גדול בחלק

מהמקרים בין מה שכתוב במכתב לבין מה

שאנחנו שומעים מהרשויות הרגולטוריות

באירופה. אמרתי, יש שני דברים שלא נתפשר

עליהם, וזה לא על רמת הביטחון שלנו ביכולת

להבטיח לציבור שמה שהוא מקבל הוא ברמת

בטיחות מספקת. וכבר זימנת אותי פה לדיון

על איזושהי סלמונלה, אם אתה זוכר, שאפילו

לא יצאה משום מקום, וזו סלמונלה וזה

במזון, וזה מזון לא רגיש, ובמזון אין

זיופים, ואלו לא חומרים כימיים. אני לא

אגיע לפה על איזשהו ילד שנמצא באיזשהו

מצב קשה באיזשהו בית-חולים כי הוא בלע מי

פה – הבאנו לכם בשבוע שעבר משחת שיניים,

השבוע הבאנו מי פה שגם הם ממקור עלום.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תיזהר, אל תפרסם, היית צריך להדביק על זה

מדבקות.

<משה בר סימן טוב:>

אוקיי.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

באמת, בואו נשמור על אתיקה.

<משה בר סימן טוב:>

אבל אלו מי פה שמגיעים, אנחנו מביאים

מוצרים אוטנטיים שנתפסו על-ידי יחידת - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני אפתיע אותך, אני באופן אישי משתמש

בזה. תראה איך אני נראה.

<משה בר סימן טוב:>

אבל אני באופן אישי לא אמליץ לך להשתמש

בבקבוק הספציפי הזה, כי אנחנו לא יודעים

מה הבקבוקים הספציפיים האלה עברו.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אתה עושה יבוא מקביל של מוצרים שאנחנו

אוכלים, ומי פה שאנחנו מוציאים.

<משה בר סימן טוב:>

לא מוצרים רגישים, חברת הכנסת מירב בן

ארי.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אני יודעת, תאמין לי, על האלרגנים, אתה

יודע שיש לי מומחיות באלרגנים.

<משה בר סימן טוב:>

לא מוצרים רגישים, לא פורמולות לילדים.

<קריאה:>

השאלה אם זה מיוצר בארץ.

<קריאות:>

- - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

רגע, סליחה, עזוב את האלרגנים, אתה יודע

שהמומחיות שלי זה לאלרגנים.

<משה בר סימן טוב:>

לא רק אלרגנים.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אתה יודע שיש לי קצת היכרות בצליאק

ואלרגנים. אתה כן עושה יבוא מקביל, אבל של

אוכל. עזוב אלרגיות, אוכל יכול בסופו של

דבר גם לגרום נזק.

<משה בר סימן טוב:>

אוכל פחות רגיש, מירב.

<מירב בן ארי (כולנו):>

וזה עוד אתה מוציא.

<משה בר סימן טוב:>

מירב, אוכל פחות רגיש מתמרוק.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בואו לא נתווכח.

<משה בר סימן טוב:>

זה לא ויכוח.

<מירב בן ארי (כולנו):>

מה לא? אנשים הולכים למסעדה עם קלקול

קיבה.

<איל שורצברג:>

מירב, זה לא אותו דבר, זה לא אותם עולמות

רגולטוריים.

<קריאה:>

אנחנו חושבים שאת טועה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

כי מי פה זו הדוגמה הכי פחות טובה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מירב, אמרתי לך משהו, את צריכה לעזור לי.

<מירב בן ארי (כולנו):>

ברור. הבטחתי לאלי שאני עוזרת לו.

<משה בר סימן טוב:>

אנחנו גם פה לעזור, ואנחנו בטוחים שבסוף

אנחנו - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

כן, אבל זה מי פה, אתה אפילו לא שותה את זה.

נו, באמת.

<איל שורצברג:>

אבל זה נספג מהפה.

<משה בר סימן טוב:>

מירב, אבל אני לא כימאי ולא טוקסיקולוג

וגם את לא.

<מירב בן ארי (כולנו):>

ברור, בגלל זה אני אומרת לך, אוכל אתה

מייבא וזה לא?

<משה בר סימן טוב:>

ולכן, אני מציע שבאמירות האלה כולנו

נשמור על ענווה מקצועית, ואם המוצר הזה

כשהוא מקולקל או כשהוא מזויף, והיום

אנחנו יודעים לשלוט בזה - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

עזוב, אתה יכול ללכת למסעדה ולאכול אוכל

מקולקל.

<משה בר סימן טוב:>

לא, מירב, אני לא אעזוב, אני לא אעזוב, זה

לא אותו דבר. מירב, אני לא מביא פורמולות

לילדים ביבוא מקביל, אני לא מביא מזון

רגיש.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אתה לא מביא פורמולות לילדים, אבל גם מוצץ

מורעל או מוצץ שעבר תהליך לא טוב יכול

לפגוע בילד.

<משה בר סימן טוב:>

נכון. נכון מאוד.

<מירב בן ארי (כולנו):>

עזוב. אדוני המנכ"ל, אין לזה סוף, הרי אין

לזה סוף, אתה יכול להבריח דברים ואתה יכול

להרעיל ילדים ומבוגרים בלי סוף. אז לא

הבאת לה את הפורמולה, לצורך העניין, את

ה"מטרנה", אבל הבאת לו מוצץ או הבאת לו - - -

<משה בר סימן טוב:>

אני לא הבאתי לו מוצץ, אגב. מוצץ הביאו לו

עמיתי ממשרד הכלכלה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

כן, אבל אני מאוד שמחה שהם הביאו.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

ויש על זה תקנים.

<מירב בן ארי (כולנו):>

כי אם לא, אני הייתי משלמת על מוצץ פי

עשרה.

<משה בר סימן טוב:>

אני בטוח שהם לא יביאו מוצץ.

<מירב בן ארי (כולנו):>

מזל שהם עושים יבוא מקביל למוצצים, גם

בשבילך, דרך אגב.

<משה בר סימן טוב:>

אני בטוח שגם אם הוא יעלה לך פי חמישה ואת

תהיי בטוחה שהילד שלך בטוח, את לא תקני

מוצץ ממקור עלום.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אתם לא התאוששתם מהפרשה של "רמדיה", ועל זה

כולנו משלמים.

<משה בר סימן טוב:>

נכון. מירב, אנחנו לא התאוששנו מ"רמדיה",

והציפייה של מדינת ישראל היא שכשקורה

מחדל המדינה מפיקה לקחים., אז המדינה

הפיקה לקחים.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אבל עד מתי נשלם את זה? עד מתי נשלם את זה?

עד מתי?

<איל שורצברג:>

כמה שצריך.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

משה, אני מתנצל, אבל תסיים.

<נאוה בוקר (הליכוד):>

אז מה הבעיה לעשות ביקורות פתע? תעשו

ביקורות פתע.

<משה בר סימן טוב:>

אני רוצה להתכנס.

<מירב בן ארי (כולנו):>

עד מתי אזרחי מדינת ישראל ישלמו על זה?

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

מירב, אם היו הורים שהיו מגיעים בגלל שקרה

משהו לילד שלהם - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

אבל אין לזה סוף.

<קריאה:>

הם לא היו אומרים תודה שחסכתם להם חמישה

שקלים.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

מה מסוכן ומה לא, זאת השאלה.

<קריאות:>

- - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

אבל, מיכל, אין לזה סוף, כל דבר מסוכן.

<איל שורצברג:>

זה לא מדויק.

<מירב בן ארי (כולנו):>

הסיכון נמצא בכל דבר, הסיכון נמצא, וזה

מסוכן לתינוק.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מירב, עד כאן. תסיים, בבקשה, משה.

<משה בר סימן טוב:>

אני רוצה להציף את הבעיה. הצענו, אגב, אם

משרד אחר מרגיש שהוא יודע לנהל סיכונים

לא תחת פוסט טראומה הם מוזמנים לעשות את

זה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אני סומכת על משרד הכלכלה שהם גם יודעים

לנהל סיכונים.

<איל שורצברג:>

אז שיעשו את זה.

<משה בר סימן טוב:>

הצענו להם.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

הם יודעים לנהל רק סיכונים כלכליים, מירב,

וזה הוכח לאורך כל הדרך.

<מירב בן ארי (כולנו):>

גם לשר הכלכלה יש אחריות לאזרחי מדינת

ישראל, מיכל.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

סיימת, משה?

<משה בר סימן טוב:>

עוד שני משפטים אחרונים.

<איל שורצברג:>

עם כל הכבוד, אבל אנחנו מומחים לבריאות.

<מירב בן ארי (כולנו):>

איל, באמת, אני מכירה אותך, אתה עושה עבודה

נהדרת, וגם את המנכ"ל שהוא עושה עבודה

נהדרת, ואני תמיד מפרגנת לכם, אבל אני

חושבת שאתם קצת - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מירב, סיכמנו אתמול שאת תעזרי.

<מירב בן ארי (כולנו):>

הנה, אני מסיימת.

<משה בר סימן טוב:>

מירב, אפשר להסתפק בפרגון.

<מירב בן ארי (כולנו):>

מסיימת בפרגון.

<משה בר סימן טוב:>

היית צריכה להתחיל ולסיים בזה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

הכי טוב. אתה יודע שאני אדם חיובי, אבל אני

חושבת שאתם – בוא, אין לזה סוף.

<נאוה בוקר (הליכוד):>

אלי, אני רוצה רשות דיבור, יש לי דיון.

<משה בר סימן טוב:>

עכשיו רק במשפט. אמרנו שמדינת ישראל

כמדינה מתקדמת צריכה ליישר את מערכות

הרגולציה שלה בנושא הזה לפי אירופה, זה בר

השגה, אפשר להגיע לשם, זה יוריד את

המחירים, זה יגדיל את ההיצע, וזה יעשה את

כל מה שצריך. זה דורש עבודה, זה לא יכול

לקרות ברגע. אנחנו שואפים לשם, ובאמצע

לראות מה קורה בטווח הביניים. זה דורש עוד

עבודה גם מבחינת הנוסח שיש פה היום, הוא

לא נוסח שאנחנו יכולים לומר שהוא משקף את

התובנות שלנו מהשבוע האחרון, כי עוד לא

סיימנו גם להפיק את התובנות, ולכן עמדתנו

בנוגע לתהליך היום ידועה. אבל בכל זאת

באנו לפה, ואנחנו אומרים שבסוף יהיה מוצא

ופתרון.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אמרתי את זה באופן מאוד ברור. אחרי הפתיחה

שלך ושל חברי הכנסת, במידה שירצו, אנחנו

נכנסים ישירות לקריאת התקנות. זה התהליך

שקבעתי וכך יהיה. אם יש לכם דרישות אחרות,

יש לכם זכות בלעדית.

<משה בר סימן טוב:>

למשוך את התקנות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תמשכו את זה, אם אתם רוצים, בהתחלה, באמצע

או בסוף. אתם גוף מאוד אחראי, באופן אישי

אני מאוד מעריך את משרד הבריאות, ואני גאה

שמעל שליש של הדיונים בוועדה הזאת קשורים

אליכם. אנחנו נהנים גם לעשות דברים

אדירים, גם אם יש לכם מערכת שזקוקה – יש

לנו, זו המדינה שלנו, זה המשרד שלנו –

שזקוקה לעוד הרבה שיפורים. אבל היום

אנחנו מתכנסים כדי לדון בתקנות שהוגשו

על-ידכם, שיהיה ברור, המשיכה היא רק

על-ידיכם אם תרצו.

<משה בר סימן טוב:>

נכון, בהחלט.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

הצעתי שיטה אחרת כדי להתקדם. שנתחיל

בקריאה, איפה שאנחנו רואים שלא ניתן

להתפשר, לדחות את זה, כי יש לנו עוד לפחות

דיון אחד, אם לא שניים, לדחות כדי שתמצאו

את הנוסחה המתאימה בהמשך. ונתקדם כדי

לעמוד בזה שבסוף חודש ספטמבר יוכל להיות

חוק של התמרוקים.

<משה בר סימן טוב:>

כבר אמרת בדיון הקודם, וגם אנחנו אמרנו,

שהציפייה שבסוף חודש ספטמבר תהיה בישראל

מערכת רגולטורית אחרת על התמרוקים היא לא

ריאלית בלשון המעטה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בשביל זה יש גם חוקים.

<משה בר סימן טוב:>

הייתה על זה הסכמה גם בוועדה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אמרתי, ואנחנו נשתמש בכל הכלים שניתן כדי

לעשות את זה חוקי, זה ברור, ובלוח זמנים

שאפשר יהיה, נעשה את כל המהלכים הנדרשים

בכיוון זה.

<משה בר סימן טוב:>

בסדר גמור.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני מבקש מכל חברי הכנסת, בבקשה, בקיצור

רב, לא יותר משתי דקות, בסדר? בבקשה, נאוה.

<נאוה בוקר (הליכוד):>

תודה רבה, אדוני יושב-הראש, תראה, למיטב

הבנתי גם משרד האוצר וגם משרד הכלכלה רצו

לעשות איזושהי רפורמה חיובית ויצא ההפך,

גם אתם, משרד הבריאות. ואני מעריכה

שהיבואנים הנוספים לא יצליחו להתמודד עם

התקנות האלה. אם אנחנו מסתכלים על טובת

האזרח, על האינטרס הציבורי, צריך להבין

שהיבוא המקביל מיטיב עם הציבור, כי

התקנות האלה קודם כול יפגעו ביוקר המחיה,

הם יעלו את המחירים, הם יבלמו את התחרות.

הם הרי יעבירו את כל הכוח לחברות שהן

מונופול, והן היחידות שתוכלנה בעצם

להתמודד עם אותן תקנות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זה ניתוח שלך, אני חייב לתת לך עצה. דווקא

אלה היבואנים החדשים שהצטרפו לוותיקים

אומרים את ההפך, אבל תמשיכי בניתוח שלך.

<נאוה בוקר (הליכוד):>

אני מביעה את דעתי. אני סבורה שאפשר

להחריג את הבושם, כי בושם זה לא מוצר רגיש

כל כך.

<משה בר סימן טוב:>

בושם חייבים להשאיר.

<נאוה בוקר (הליכוד):>

אפשר להחריג אותו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני לא רוצה לתת תשובות כרגע, ברשותכם.

<נאוה בוקר (הליכוד):>

וגם אין בעיה להקים איזשהו גוף מפקח, גוף

שיעשה ביקורות פתע, שהביקורות האלה ימנעו

באמת את היבוא של אותם מוצרים שעלולים

להזיק לציבור וגם ימנעו – אל תשכח שאנחנו

עומדים בפני סכנת פיטורים של מאות עובדים

שעלולים להיות מפוטרים בגלל המצב הזה.

תודה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תודה. עוד מישהו רוצה? בבקשה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אני רוצה להגיד משהו פשוט מאוד. יש כאן

איזושהי נטייה, ותסלחו לי, אנשי משרד

הבריאות, להפחיד את הציבור. הנה, אם אנחנו

לא נעשה את הרגולציה הזאת אתם תלכו לסופר

ותקנו מוצר מורעל. אז קודם כול יש לי

חדשות, מה שנקרא "ברייקינג ניוז", השוק

כנראה מלא במוצרים כאלה.

<משה בר סימן טוב:>

לא נכון.

<מירב בן ארי (כולנו):>

לחלק אנחנו נחשפים, לחלק לא.

<משה בר סימן טוב:>

לא נכון, מירב, אנחנו תופסים אותם יום

קודם. אלו שני דברים שתפסנו.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אבל אם אתה אומר שתפסת, אז אני אומרת, כן,

אני מסכימה אתך, יש עוד דברים.

<משה בר סימן טוב:>

אנחנו תופסים לפני שזה נכנס לשוק, מירב.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אדוני המנכ"ל, אין לזה סוף. אני רוצה

להסביר לך משהו, ואני חייבת רגע גם לציין

את הפרסום הזה שהיה ב"גלובס" על משחת

השיניים של "קולגייט". 16 שנה הבן-אדם עושה

יבוא מקביל, פתאום יום לפני מפרסמים לו

שיש סכנה. תגידו, ברצינות, מה אנחנו מנסים

לעשות? הרי בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש,

באנו לכאן לכנסת הזאת כדי לטפל ביוקר

המחיה, ואם אני נכנסת לסניף בפולין וקונה

מוצר שעולה רבע מאותו מוצר , אותו "ג'ילט"

אותו "קולגייט", יש בעיה פה, לא שם.

<נאוה בוקר (הליכוד):>

נכון, צודקת במאה אחוז.

<מירב בן ארי (כולנו):>

כשאתה אומר לי, וכתבתי שאמרת לי "אנחנו

רוצים להיות כמו אירופה", מה אתה רוצה

להיות כמו באירופה? שאני הצרכנית נכנסת

לשוק באירופה וקונה, או שאתה רוצה לתת לי

בסופו של דבר שאני בעצם אקנה את אותו מוצר

כאילו זה מוצר אירופי? אני רוצה להסביר לך

משהו אחד, מבחינתי - - -

<משה בר סימן טוב:>

לא הבנתי את השאלה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אני אסביר לך את ההבדל. יש הבדל בין זה

שאני נכנסת עכשיו לאירופה, לוורשה, לצורך

העניין, וקונה את אותו "קולגייט" או אותו

"ג'ילט" ב-80% פחות, לבין זה שאתה מדבר על

סטנדרטים אירופים, שאגב גם כתובים פה,

שאתה מוציא פה יותר מ-100 מדינות שאי-אפשר

כנראה יותר להשתמש בהן.

<קריאה:>

אפשר.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אתה תבין על מה אני מדברת?

<משה בר סימן טוב:>

אפשר.

<מירב בן ארי (כולנו):>

לא, אתה לא.

<משה בר סימן טוב:>

מירב, אני אגיד מה אני רוצה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

תבדיל עם אירופה, האם אני קונה כמו

באירופה או שאני כפופה רק לסטנדרטים? יש

הבדל.

<משה בר סימן טוב:>

מירב, התשובה היא קונה כמו באירופה.

<איל שורצברג:>

כמו באירופה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

איך? אבל איך?

<משה בר סימן טוב:>

אני אסביר. כי באירופה - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

תסביר לי איך ירד המחיר?

<איל שורצברג:>

תני להסביר.

<מירב בן ארי (כולנו):>

מה, אתה עושה קסמים?

<משה בר סימן טוב:>

לא קוסם.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

משה, תן לי לנהל את הישיבה.

<משה בר סימן טוב:>

אני עושה רגולציה כמו באירופה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תנו לה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

תסביר לי, אם אתה קוסם.

<משה בר סימן טוב:>

ברגע שהיושב-ראש ייתן לי אני אסביר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני מבקש.

<מירב בן ארי (כולנו):>

כי אם אתה קוסם, אני אקנה כמו באירופה. אני

לא יודעת מה ניסיתם לעשות כאן, אבל עם כל

התקנות האלה פה אין אפשרות.

ואני חייבת להגיד משהו על "רמדיה". אין ספק

שזו פרשה קשה למה שנקרא אימהות, אבות,

משפחות שלמות שבאמת, באמת בסופו של דבר הן

נמצאו בסיטואציה שאני לא מאחלת לאף אחד,

וגם למשרד הבריאות, חלילה, שהיה שם בטווח

האש. אבל מאז "רמדיה" עברו המון שנים,

ואפשר לעשות פיקוח, אמרה חברת הכנסת בוקר,

ואפשר לעשות אכיפה, אבל אפשר במקביל גם

להוריד את המחירים. ואמרה עוד משהו אחד

כאן, ואני חושבת דווקא, אלי, שאתם חושבים

אותו דבר, אבל זה כנראה לא כל כך ברור, אבל

היא אמרה מאוד נכון, יש כאן שלושה – כמה?

<נאוה בוקר (הליכוד):>

שלוש חברות.

<מירב בן ארי (כולנו):>

יפה. שלוש חברות, שלושה, לצורך העניין,

שבאים ומנהלים כאן את כל השוק. אתה,

באמצעות התקנות האלה, לא תאפשר לעוד

גורמים להיכנס לשוק, זה חד-משמעית. כי אתם

פשוט גומרים אותם.

<משה בר סימן טוב:>

זה ממש לא נכון.

<מירב בן ארי (כולנו):>

ומילה אחת אחרונה, על "ביוטיקייר", כי

הגיעה אלי פנייה של הסמנכ"ל שלהם, הוא פה

דניאל?

<קריאה:>

הוא צריך להגיע.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אני חייבת להגיד משהו על "ביוטיקייר".

חייבת להגיד, כי אני קונה שם, ואני מודה,

ואין לי בעיה לקנות שם ולשלם חמישה שקלים

על מברשת ולא 50 שקל כמו ב"סופר-פארם".

אתמול סיפרתי לאלי, כי אמרתי לו: אלי, אתה

פחות מבין באיפור, בסדר, פחות התחום שלו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אפילו בטלוויזיה לא מאפרים אותי.

<מירב בן ארי (כולנו):>

נכון. אבל אמרתי לו: אלי, אין לי שום

אינטרס ב"ביוטיקייר", אני לא מקבלת מהם

שקל, הם לא מעניינים אותי, מה שמעניין

אותי זה שאני ואחותי וחברות שלי יכולות

להיכנס לשם ולקנות – את נכנסת לשם פעם?

<נאוה בוקר (הליכוד):>

בטח, הייתי.

<מירב בן ארי (כולנו):>

תקשיבי, לא רוצה לקנות ב"סופר-פארם", אני

מודה, למה שאני אשלם כל כך הרבה כסף על

אותו מוצר? אז אולי תהיה במברשת שערה

פחות, אני לא יודעת, אבל who cares?

<קריאות:>

- - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

מילה אחת, כי זה 25 סניפים שייפגעו. ואני

שוב רוצה שיהיה ברור, אני לא לוביסטית

שלהם, לא מעניין אותי בכלל, לא הכרתי את

הדניאל הזה בחיים עד שהוא לא שלח לי את

המייל. כל מה שמעניין אותי זה האינטרס הצר

שלי, ושל נשים אחרות להיכנס לסניפים האלה

ולקנות את המוצרים האלה, וזה בסדר גמור

מבחינתי.

<קריאות:>

- - -

<משה בר סימן טוב:>

אני מבטיח לשמר לך את זה.

<איל שורצברג:>

אבל אנחנו משמרים את זה, כי נפגשנו אתו

ונתנו לו פתרון.

<מירב בן ארי (כולנו):>

לפי מה ששמעתי לא, אבל אם תאירו את עיני

אחרת, אז בסדר. סיימתי. ושוב פעם, אין לי

שום עניין עם "ביוטיקייר", שתדעו, בחיים לא

פגשתי את הדניאל הזה. תקשיב, זה מטורף.

תשמעי, זה רבע מחיר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בבקשה, גב'. לוקסמבורג, קודם כול, שם מדהים.

<משה בר סימן טוב:>

זה חותם איכות. ברשותך, נענה לחברת הכנסת

בן ארי.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא אתה, אח שלי, תרשה לי. שמולי, אתה רוצה?

איציק, בבקשה.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

כן אנסה אחרי הנאום הדרמטי על

"ביוטיקייר".

<מירב בן ארי (כולנו):>

אולי יום אחד תצטרך להתאפר, אתה לא יודע

איפה זה יפגוש אותך.

<משה בר סימן טוב:>

אתה לא מתגלח, אתה לא מתאפר, מה נשאר?

<מירב בן ארי (כולנו):>

כן, מה נשאר לו? אתה מבין, זה רבע מיוקר

המחיה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר'ה, אני מציע, בואו נשמור על אתיקה, לא

לדבר על גופים ועל גופים מסחריים אלה

ואחרים, זה לא פייר.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

יש לי שתי הערות, אדוני היושב-ראש, אחת, זו

אומנם שאלה בנאלית, אבל אנחנו צריכים

להגדיר לעצמנו, הממשלה צריכה להגיד מהי

המטרה של החוק. כי לפי משרד הבריאות המטרה

של החוק זה להעמיד עוד חומות ועוד גדרות

כדי לבטח - -

<רינת בכר:>

זה לא משרד הבריאות.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

- - את עצמו או את כולנו, למעשה, מפני אותה -

- -

<קריאות:>

- - -

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אני לא צריך עזרה. לא צריך עזרה.

<משה בר סימן טוב:>

בסדר.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אני חבר כנסת, מותר לי להגיד מה אני חושב.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר'ה, תתאפקו. תאמינו לי, הוא פנה אלי,

ואני שותק.

<רינת בכר:>

הוא מדבר בשמנו.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

ואני בינתיים חבר הכנסת שדיבר הכי פחות,

כי היה עסוק בלהקשיב גם לכם.

<משה בר סימן טוב:>

נענה לו, בסדר.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אז תכבדו את זה. אם הולכים לפי מה שאני

רואה פה, אדוני היושב-ראש, לפי אופן

החשיבה של משרד הבריאות, אז מטרת החוק היא

לגדר סיכונים. אם הולכים לפי גורמים

אחרים בממשלה, המטרה של החוק זה להפחית

רגולציה ולהוריד את יוקר המחיה. וכל עוד

הממשלה לא מסכימה על מטרה אחת – ואנחנו

כמובן נשמעים להנחיות שלך, אדוני

היושב-ראש – ואנחנו יכולים לעבור פה על

סעיפי ההגדרות ולהציג איזשהו מצג לעצמנו

כאילו אנחנו מתקדמים, אבל סלע המחלוקת

העיקרי נותר בחדר, ואנחנו לא נצליח

להתקדם, לדעתי.

אני מזכיר לחברים במשרד הבריאות – ואני

מדבר פה כמי שהיה בחוק הבטיחות במזון

כמשבית השמחות של החוק, כי כל הזמן הסבירו

לנו פה, אני זוכר את הישיבות הארוכות עם

אלי גורדון, שאני מאוד מעריך אותו,

שבענייני מזון אמר וטבע פה עיקרון מאוד

מאוד פשוט – יצרן, יבואן, מישהו שעוסק

במזון, לא בתמרוקים, שיש לו קרדיט ויש לו

מוניטין, והוא לא הונה את המערכת, המדינה

נותנת לו קרדיט, מקלה עליו ברגולציה

במזון, וכל עוד לא הוכח אחרת יאפשרו את

החיים הקלים שלו. אז אני לא כל כך מבין למה

כאן במקרה הזה אנחנו גוזרים גזירה שווה.

אני כן חושב שאנחנו צריכים למצוא נקודת

איזון טובה יותר, שגם תנוח דעתו של המנכ"ל

ושל הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות,

שבאמת אנחנו לא פה מסירים את כל הגדרות,

וחס וחלילה מעמידים בסכנה את הבריאות של

הציבור. אבל מצד שני, בואו נזכור שמטרת

החוק העיקרית והמקורית הייתה להוריד את

יוקר המחיה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

נכון.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

ואם נשים עוד הגנות ועוד הגנות ועוד

הגנות אנחנו נוציא את חלק גדול מהשחקנים

מהשוק ולא נצליח להוריד את יוקר המחיה.

ולכן, אני חושב שאנחנו, אדוני היושב-ראש,

צריכים ללכת בשיטת ניהול הסיכונים, ולא

העלמת הסיכונים. כי אם הכוונה פה היא

להעלים את כל הסיכונים, אז לא צריך חוק.

ועוד הערה אחת לסיום. ביקשתי את זה גם

בישיבה הקודמת. אני חושב שאם באים לפה,

אדוני היושב-ראש, ומציגים מוצרים שהם

מוברחים – אני לא יודע אם המוצרים האלה

הם מוברחים – מבחינתי זה לא רלוונטי לשום

דבר.

<משה בר סימן טוב:>

הם הגיעו ביבוא מקביל, הם לא מוברחים.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אם הם מגיעים ביבוא מקביל זו דוגמה שהיא

קבילה בעיני, אבל אם מדובר בהברחות, אז יש

הבדל גדול בין יבוא נוסף לבין הברחות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תודה. בבקשה, מיכל.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

תודה. אצלי יש מדרג מאוד ברור, וכן, בריאות

באה לפני פרנסה. בכל ההיבטים אנשים

יודעים שמה שאני עושה בעיקר בכנסת זה

בזכויות עובדים ובעסקים קטנים, זה מה

שאני עושה. ובכל זאת, בריאות בעיני נמצאת

במקום יותר מיידי ויותר בסיסי בפירמידת

הצרכים של מסלאו שמגדירה מה צריך בן-אדם.

אני גם לא סומכת על משרד הכלכלה אחרי ארבע

שנים בכנסת של דה-רגולציה, של באמת מולך

של יוקר המחיה, ומה שיצא לי בדיונים עם

מכון התקנים, אני לא סומכת על השיקולים

שלכם, אני מודה, ושמה את זה על השולחן.

<מירב בן ארי (כולנו):>

למה את לא סומכת על השיקולים שלהם?

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

כי ראיתי אותם - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

את חושבת שלמשרד הכלכלה לא אכפת מבריאות

הציבור?

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

כי ראיתי אותם עם מכון התקנים, יצא לי גם

לחוות את בנט כשר הכלכלה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אבל יש שר כלכלה חדש.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

יצא לי לראות אותם, זה היה כשדרעי היה שר

הכלכלה, בגלל זה זה גם לא אדם ספציפי אחד.

הם רוצים שהממונה על התקינה יהיה

עורך-דין או כלכלן במקום מהנדס כדי שהוא

יגיד אם זה יקר לבדוק ולא אם צריך לבדוק.

אגב, את זה הצלחנו לעצור בפעילות

פרלמנטרית. כך שאני אומרת שאני שמה על

השולחן שאני לא סומכת על מערך השיקולים

שלכם.

אבל אני חושבת שהפתרון של רגולציה צריך

להיות מידתי. אנחנו לא רוצים לשפוך פה את

התינוק עם המים, אנחנו לא רוצים שלא יהיה

יבוא מקביל, אנחנו רוצים שתהיה לכם יכולת

לבדוק את זה, אבל אנחנו לא רוצים שזה יהיה

משהו שהוא לא סביר. וגם עוד דבר, אגב הנחות

יסוד – ואני לא חושבת שאלו תיאוריות

קונספירציה – אבל אי-אפשר להתעלם מזה שיש

פה שחקנים עם אינטרסים מאוד מובהקים לא

לאפשר את היבוא המקביל, אנשים שנוהגים

ורשתות שנוהגים, יבואנים, סליחה, שנוהגים

בבריונות היומיום, לא בספקולציות לעתיד,

אלא בניתוח של המציאות מנסים לוודא תחרות

ומנסים להוריד מחירים. וגם את זה אני

לוקחת בתוך השיקולים במה שבעצם נמצא על

הפרק.

אני מנסה להבין, ועוד לא הצלחתי, ואני

אשמח אם כן. בדיון בקודם ישב פה אחד

היבואנים, אני חושבת שנתת דוגמה של משחות

שיניים של היבוא המקביל, ואמר שבנוהל

הקודם הוא היה מגיע פעם בשבוע למשרד

הבריאות, היו בודקים אצווה ומשחררים לו,

וזה היה דבר שהוא חי אתו.

<משה בר סימן טוב:>

אנחנו רוצים להמשיך עם זה.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

אני לא לגמרי מצליחה, חוץ מהבשמים, וגם לא

שוכנעתי - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

שהבשמים זו פגיעה בטובת הציבור?

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

לא.

<מירב בן ארי (כולנו):>

שהם מסכני חיים?

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

כן, שהם מסכני חיים. והדבר הזה הוא דבר

שאני כן חושבת שבשביל המידתיות צריך

להסביר אותו. נראה לי שיש פה הסכמה לגבי

כל מה שבא במגע עם רירית הפה, נראה לי

שכולם מסכימים שצריך לבדוק את הדברים

האלה. מה שאני מבקשת, ואני חושבת שזה

הכיוון של רובנו, זה כן את המידתיות. לא

לשים בתוך זה דברים שהסכנה בהם נשמעת קצת

מופרכת, ושאחרי שנים של שימוש לא התגלו

מקרים שמעידים על סכנה לציבור.

<מירב בן ארי (כולנו):>

כמה מקרים יש של בשמים?

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

אבל אני מנסה להבין את זה, לסדר לי מה

ההבדל בין התקנות הקודמות לבין התקנות

האלה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תודה.

<משה בר סימן טוב:>

אענה בקצרה ובענייניות. אני רוצה רגע

לענות לחברת הכנסת בן ארי למה התכוונו

כשאנחנו אומרים אירופה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

כמו אירופה.

<משה בר סימן טוב:>

אנחנו מסתכלים על הפערים המבניים בשוק

התמרוקים בין ישראל לבין אירופה, כי אכן

יותר יקר פה, אני שם בצד, תאמינו לי למע"מ

ולמכסים יש הבדל גדול מאוד בפער המחיר.

המע"מ שם על המוצרים האלה הרבה הרבה יותר

זול, לפחות חצי. אבל אני לא אלך לקרוא פה

למע"מ דיפרנציאלי על תמרוקים ועל תרופות.

אבל כשאתם שמים לכם בראש את הכוכבית הזאת

של המחירים השונים תזכרו את המע"מ ואת

המכסים, פעם אחת. אבל נוציא את זה מהדיון

כי זה לא הדיון.

הדבר המבני הוא כזה, באירופה מוצר שנרשם

השיטה היא נוטיפיקציה. בישראל השיטה היא

להירשם במשרד הבריאות, ואז לקבל אישור

להיכנס לשוק. ואז מגיעים מוצרים לישראל,

לצורך העניין לרינת בכר שיושבת פה, מנהלת

אגף הקוסמטיקה במערך הרוקחות אצלנו, היא

מקבלת אותם, היא בודקת מוצר מוצר, ואז

מחליטה אם כן או לא להכניס את זה לשוק.

השיטה הזאת מייצרת, א', תור מאוד מאוד ארוך

של מוצרים שנמצאים אצלה במשך חודשים עד

שהיא מספיקה בכלל להגיע אליהם.

<מירב בן ארי (כולנו):>

עד שהיא מגיעה אליהם הם כבר לא רלוונטיים,

כי בדרך כלל תמרוק זה מוצר עונתי.

<קריאות:>

- - -

<משה בר סימן טוב:>

אבל זה מה שבאנו לתקן, זו הרפורמה.

<רינת בכר:>

זה המצב היום.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מירב, באמת, אל תעזרו לנו, בבקשה. יש פה

מנכ"ל, תנו לו. תאמינו לי שהוא מכיר את

הנושא טוב.

<משה בר סימן טוב:>

מירב, תני בבקשה להשלים, אני חושב שאני

אדע לתת תשובה. לצערי, נכנסתי לזה יותר

ממה שתכננתי. פעם ראשונה זה מייצר תור, ו-

time to marketשווה הרבה כסף.

הדבר השני, הרבה מאוד יצרנים אומרים:

אנחנו לשוק הישראלי לא רוצים להיכנס כי

זה לוקח זמן, כי יש אי-ודאות, כי יכול

להיות שהיא תכניס לי ויכול שהיא לא תכניס

לי. ודבר שני, מוצרים עונתיים בכלל לא

עולים על הפרק. ולכן, המגוון בישראל יותר

מצומצם, יותר יקר, כי יש גם הליך

ביורוקרטי, אי-ודאות וכל הדברים האלה.

אמרנו שאנחנו רוצים אירופה. מה קורה

באירופה? באירופה מוצר, כדי להיכנס לשוק

זה נוטיפיקציה, הוא לא צריך להגיע

ל-pre-approval, אלא זה port marketing supervision או surveillance או לא משנה מה. באירופה המוצר

נכנס, היבואן רושם שהוא הולך להכניס את

המוצר, ופשוט מתחיל לשווק אותו.

והדבר השני באירופה זה שאם מוצר נרשם

באיזושהי מדינה הוא כאילו נרשם בכל אחת

ממדינות השוק המשותף, כי לפי החוק שם

החבות של ה-Responsible person, הגורם האחראי מול רשויות האכיפה, הוא נותן דין וחשבון

לכולם.

אנחנו רוצים שאותו מנגנון יהיה גם

בישראל, ושישראל תהיה חלק ממנו. כלומר,

נרשמת באיזושהי מדינה באירופה ומינית

גורם אחראי, הוא גורם אחראי גם כלפינו,

ואתה יכול לשווק באופן אוטומטי את

המוצרים בישראל. ואז הפער היחיד ביוקר

המחיה שיהיה בין ישראל לבין אירופה יהיו

פערי המע"מ והמכסים שיש, ואולי עלויות

הובלה, שלדעתי גם זה לא יהיה. אולי גודל

שוק.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

והרווח שהמונופולים יעשו פה.

<משה בר סימן טוב:>

והרווח – בסדר, לא משנה, אבל זה פותח לך את

השוק, יהיו לך הרבה יותר מוצרים, מגוון

הרבה יותר רחב, יהיה הרבה יותר קל לייבא,

וכמובן באפס זמן. זאת הרפורמה שהצענו.

<מירב בן ארי (כולנו):>

רגע, ואדוני היושב-ראש, הוא יכול גם

להתייחס לגבי העניין של הרגולציה? אמרה

חברת הכנסת בירן שחשובים לה העובדים –

לגבי נטל הרגולציה על המפעלים הישראלים.

<משה בר סימן טוב:>

אז אמרתי שאני מיישר קו עם אירופה. מה

שדורשים באירופה - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

בנטל של הרגולציה?

<משה בר סימן טוב:>

- - אני לא רוצה לדרוש יותר מאירופה. בסדר?

מצד אחד לא אדרוש פחות, לא נהיה איזו

מדינה ב-tier השלישי של הרגולציה,

שמטופטפים אליה כל מיני מכולות מכל מיני

מקומות. אנחנו מדינה ריבונית שדואגת

לביטחון של התושבים שלה, לבטיחות של

התושבים שלה, אבל אני מוכן ליישר קו באופן

מלא עם אירופה על כל המשתמע מכך. אנחנו

אכן מפיקים את לקחי "רמדיה", אבל אני לא

הייתי שם, אני לא מבוהל, אנחנו רוצים

לעשות את הדבר הנכון.

ובנוגע לשאלה של חבר הכנסת שמולי, אכן

מדובר בנקודת איזון. ממשלה, יש לה יותר

ממטרה אחת, היא רוצה מצד אחד להבטיח

מוצרים נגישים, כולנו רוצים, אנחנו

מבינים שזה משהו שנדרש לעשות וצריך

לעשות, אבל צריך לאזן את זה עם עוד צרכים

אחרים של בטיחות הציבור.

ולכן, נקודת האיזון שאנחנו רואים היא

באמת לצמצם או לבטל את הפערים המבניים

בין ישראל לבין אירופה. ולכן, בהקשר הזה

לעשות את הרפורמה בדרך המלך בצורה הנכונה

ייתן מענה לכל הדברים האלה, גם נוכל

להבטיח את בטיחות הציבור, גם נהיה כמו

אירופה פתוחים לכל השוק המשותף, וגם יהיה

פה את כל מגוון המוצרים. זה דורש עבודה

וצריך לעשות אותה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

והבשמים באירופה הם גם בזה?

<איל שורצברג:>

כן.

<משה בר סימן טוב:>

כן, בשמים כרגע זה תחת משרד הכלכלה, בשמים

וסבון מוצק בישראל.

<רינת בכר:>

כן, בארץ.

<משה בר סימן טוב:>

סבון נוזלי אצלנו, סבון מוצק אצלם.

<מירב בן ארי (כולנו):>

למה?

<משה בר סימן טוב:>

ככה יצא.

<מירב בן ארי (כולנו):>

זה כמו החינוך הטכנולוגי.

<חיים ילין (יש עתיד):>

זה כמו היתושים. היתושים זה הגנת הסביבה,

אבל אם יש קדחת הנילוס זה עובר אליך.

<משה בר סימן טוב:>

זה כמו שגילאי אפס עד שלוש זה משרד

העבודה.

<חיים ילין (יש עתיד):>

הם מתים שיהיה קדחת נילוס על היישוב, שאתם

תטפלו בזה ולא הגנת הסביבה. נהדר, אחלה

ניהול של מדינה.

<משה בר סימן טוב:>

לא משנה, צריך לתקן את זה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

הסבון המוצק משפיע על ניהול המדינה, חיים.

<חיים ילין (יש עתיד):>

ממש.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר'ה. חיים, אני יודע שאתה חדש בישיבה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

גם בוועדה, לא?

<חיים ילין (יש עתיד):>

תשמע, יש לי חצי שעה עד שאני פוגש את שגריר

ספרד אז אמרתי שאני בא לפה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אתה יכול.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אתה יכול. תשאל אותו כמה עולה שם סכין

גילוח של "ג'ילט" בסופר שלו במדריד.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תגיד לו שאתה לא ספרדי.

<קריאות:>

- - -

<חיים ילין (יש עתיד):>

סכינים, מי זה?

<רינת בכר:>

זה משרד הכלכלה.

<איל שורצברג:>

סכינים זה לא אנחנו, זה משרד הכלכלה.

<חיים ילין (יש עתיד):>

אה, זה כלכלה. המנתח משתמש בסכין של הסופר.

<משה בר סימן טוב:>

אבל הפלסטר, כשהוא נחתך זה שלנו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר'ה, אי-אפשר, כבר אכלנו 40 דקות.

<משה בר סימן טוב:>

מילה אחרונה. אמרנו ליבוא המקביל, מירב,

לא זוכר את השם של החברה שדיברת עליה, לא

משנה, whatever.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אל תזכור.

<משה בר סימן טוב:>

אנחנו מוכנים להמשיך בנוהל הקיים. אגב,

הנוהל הקיים הוא שהכול עובר אותנו קודם,

כי אנחנו באמת רוצים לבדוק, זה לא נכנס

לשוק. לגבי מוצרים רגישים, אנחנו מוכנים

להמשיך בנוהל הקיים ולבחון איזה הקלות

ניתן לעשות לגבי המוצרים הלא רגישים, ואז

רק נהנה ולא נפסיד ביחס למצב הקיים.

סיימתי.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תודה. חבר'ה, אני מזכיר לכולם, מעכשיו

מתחילים להקריא, מי שרוצה בסוף הסעיף

להתייחס אליו אז הוא יכול להרים יד

ונשתדל לתת את רשות הדיבור לכל מי שרוצה

להתייחס. אז בשעה טובה, בבקשה, היועצת

המשפטית שלנו.

<ענת מימון:>

אנחנו מתחילים מפרק א' שזה סעיף מאוד ארוך

של הגדרות. אז גם בתוך ההגדרות אם יש

הערות, אז נעצור. אני פשוט רצה עכשיו על

ההגדרות, אבל אם יש הערות להגדרות אז

תעצרו אותי.

"הגדרות

בתקנות אלה –

"אצווה" – כמות של תמרוק שיוצרה בתהליך

ייצור אחד;

"אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של המשרד

שכתובתו HYPERLINK "http://www.health.gov.il" www.health.gov.il ;

"הודעה על שיווק" – הודעה על שיווק תמרוק

בישראל, לפי סעיפים 55א11 לפקודה;

"הוראות האיחוד האירופי" – הוראות

האיחוד האירופי בתחום הקוסמטיקה Regulation

(EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council of 30 November 2009 on Cosmetic Products אשר קישור אליהם נמצא באתר האינטרנט, כפי עדכונן מזמן לזמן;

"המערכת האלקטרונית" – המערכת

האלקטרונית של המשרד המשמשת לניהול

הודעות על שיווק תמרוק בישראל;

"המשרד" – משרד הבריאות;

"הרשות להסמכת מעבדות" – הרשות שהוקמה

לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות,

התשנ"ז–1997;

"חומר אסור" – רכיב שנוכחותו, כמותו או

ריכוזו אסורים לפי הוראות תקנה 35;"

ואני רק אסביר שבתקנה 35 יש איסור על שיווק

והפצה של תמרוקים עם חומר אסור, ששם מפנים

להוראות האיחוד האירופי. ויש לנו את

התוספת הרביעית שמונה שלושה חומרים

שנחשבים חומרים אסורים, נגיע לזה בהמשך

בתקנה.

""חומר מוגבל" – רכיב שנוכחותו, כמותו או

ריכוזו מוגבלים או מותנים בתנאים כאמור

בפרק ח';"

פרק ח' מפנה להגבלות לפי האיחוד האירופי

לעניין חומרים מוגבלים.

""חומר משמר" – רכיב שייעודו העיקרי או

הבלעדי בתמרוק הוא לעכב התפתחות של

מיקרואורגניזמים;

"חומר צבע" – רכיב שייעודו העיקרי או

הבלעדי בתמרוק הוא לצבוע את התמרוק או את

גוף האדם כולו או אברים שבו, לרבות חומרי

מוצא של חומרי צבע מחמצנים לשיער;"

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי שלא מכיר, זה חבר הכנסת ביטן. חשבתי

שאתה עסוק.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

למי שבמקרה לא היה בארץ בשנה האחרונה, אז

עדכנת.

<חיים ילין (יש עתיד):>

מי לא היה בארץ?

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

אמרתי, מי שלא יכיר את ביטן.

<חיים ילין (יש עתיד):>

גם בחו"ל מכירים אותו.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

נמשיך.

<ענת מימון:>

""חומר מסוכן" – חומר מסרטן, מחולל

מוטציות או מסוכן למערכת הרבייה (CMR -

carcinogenic, mutagenic, or toxic for reproduction) המנוי בקטגוריות 1A, 1B ו-2 בחלק 3 לתוספת החמישית

בהוראות האיחוד האירופאיRegulation (EC) No 1272/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on Classification, Labeling and packaging of Substances and Mixtures אשר קישור אליהם נמצא באתר האינטרנט, כפי

עדכונן מזמן לזמן;

"טענה שיווקית" – טענה שטוען יצרן

התמרוק, יבואן התמרוק או משווק התמרוק,

בין במפורש בין במרומז, בין על גבי

התמרוק, בפרסומת או בכל צורה אחרת, שלפיה

לתמרוק תכונה, אפיון, פעילות או מטרת

שימוש מסוימת;

"יבואן" – אדם העוסק בייבוא תמרוקים;

"יצרן" – אדם העוסק בייצור תמרוקים;

"מאגר התמרוקים" – מאגר אלקטרוני של משרד

הבריאות המכיל מידע על תמרוקים ששווקו או

משווקים בישראל לפי הוראות הפקודה;

"מדינה מוכרת" – כהגדרתה בסעיף 55ג1(א)

לפקודה;"

רק אזכיר שמדובר על מדינות שחברות באיחוד

האירופי, על אוסטרליה, על איסלנד,

ארצות-הברית, יפן, נורבגיה, ניו-זילנד,

קנדה, ושוויץ, אלה המדינות המוכרות. וזה

חוקק במסגרת הפקודה בתיקון שעשינו.

"מפיץ" – אדם המביא לזמינותו של תמרוק

בשוק, בדרך של אחסון, הובלה והפצה, לרבות

מכירה של תמרוקים לאיש מקצוע ולמעט בית

מרקחת ועסק למכירת תמרוקים בקמעונות;

"מפקח" – אדם שהוסמך לפי סעיף 60 כו

לפקודה;"

זה פרק הפיקוח הכללי של פקודת הרוקחים, אז

גם פה המפקחים מכוח הפקודה יהיו לעניין

הזה מפקחים.

""נותני שירותים" – מי שבאמצעותם מבצע

בעל רישיון תמרוקים פעולות ייצור, אחסון

והפצה של תמרוק;

"נציג אחראי" – כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה;

"עוסק בתמרוקים" – כהגדרתו בסעיף 55א

לפקודה;"

שזה מי שמייצר, מייבא, מייצא, עוסק באחסון

סיטונאי, הפצה הובלה של תמרוקים או מוכר

תמרוקים, וגם נציג אחראי נחשב "עוסק

בתמרוקים".

""עסק" – אתר ייצור לתמרוקים או בית מסחר

לתמרוקים;

"רישיון תמרוקים" או "רישיון" – רישיון

תמרוקים כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה;

"רכיב" – חומר כימי ותרכובותיו, ממקור

טבעי או סינטטי, לרבות כל תוסף הנחוץ

לשמירת יציבותו של החומר וכן כל אי

ניקיונות הנובעים מתהליך הייצור של

החומר, ולמעט כל ממס הניתן להפרדה מהחומר

מבלי להשפיע על יציבותו או לשנותו;

"רכיב ננו" – (nano material) רכיב בלתי מסים או עמיד מפני פירוק ביולוגי, המיוצר באופן

מכוון כך שאחד או יותר מהממדים החיצוניים

או המבנה הפנימי יהיה בטווח גודל של 1 עד

100 ננומטר;

"שיווק" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה;

"תופעת לוואי" – השפעה לא רצויה על

בריאות המשתמש הנגרמת כתוצאה משימוש

מקובל או צפוי בתמרוק;

"תופעת לוואי חמורה" – תופעת לוואי

הגורמת באופן זמני או קבוע לנזק בריאותי

חמור, להפרעה בתפקוד פיזי או קוגניטיבי,

לנכות, לאשפוז, לסכנת חיים או למוות;

"תיק תמרוק" – תיק שיש בו נתונים ומסמכים

כמפורט בתקנה 21;

"תמרוק" – כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה;

"תנאי אחסון והפצה נאותים לתמרוקים" –

(GDP) מכלול הפעולות שנועדו להבטיח כי

תמרוק מאוחסן, מובל ומופץ בתנאים נאותים

המבטיחים את עמידתו בדרישות האיכות לכל

אורך שרשרת האספקה של התמרוק מהיצרן עד

הצרכן הסופי, כאמור בתקנה 5(א);

"תנאי ייצור נאותים לתמרוקים" –(GMP) מכלול

הפעולות שנועדו להבטיח כי תמרוק מיוצר

באופן הדיר ומבוקר, כאמור בתקנה 5(ב).""

אלו ההגדרות. עכשיו אנחנו עוברים לפרק ב'.

<נילי חיון דיקמן:>

הערת נוסח.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מי מכם? בבקשה.

<נילי חיון דיקמן:>

בוקר טוב, רק להגדרה של "עסק", יש כאן

איזושהי שארית של נוסח שאחר כך נעשה פה

שינוי ביחס לבית מסחר תרופות. בהתחלה

עשינו שימוש במונח "בית מסחר תרופות", אבל

למעשה עשינו שימוש רק במונח של בעל

רישיון תמרוקים, אז צריך להחליף את זה.

<ענת מימון:>

אז מה זה יהיה? עסק זה אתר?

<נילי חיון דיקמן:>

אז אתר יהיה כל התמרוקים או בעל רישיון

תמרוקים ליבוא או לאחסון והפצה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תשימו לב שפה, ואני שמח, שאין פה יבואן

ראשי, יבואן מקביל, יש רק יבואן.

<נילי חיון דיקמן:>

נכון.

<ענת מימון:>

נכון.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ולכן, כדאי שניצמד להגדרות שביקשתם.

בבקשה, אדוני.

<יואב גזית:>

זו הערה שאני חושב שמוסכמת גם על המשרד

הבריאות. יש הגדרה "שיווק", כתוב: "כהגדרתו

בסעיף 1 לפקודה", סעיף 1 לפקודת הרוקחים

אומר ש"שיווק זה מכירה, אספקה, יבוא, יצוא

של העברת בעלות". לגבי היצוא יש טיפול

מאוד מאוד רציני בחקיקה הראשית, ולמעשה

אם מכניסים פה את השיווק לפקודה אז

מחזירים חזרה את כל ההגבלות שיש על יצוא.

לכן, אנחנו מבקשים שיהיה ברור שהשיווק זה

למעט יצוא.

<נילי חיון דיקמן:>

כבר הסברנו את זה להתאחדות התעשיינים,

אבל זה פשוט מבחינה משפטית לא מדויק.

אומנם שיווק צריך להיות כולל יצוא, וזה

נדרש גם בתקנות, היות שבעלי רישיונות

תמרוקים, עסקים שעוסקים בייצור של

תמרוקים צריכים להיות גם – התקנות, ובפרט

פרק א', צריכים לחול גם על בעלי רישיונות

לייצור של תמרוקים שעוסקים בשיווק שהוא

לצורך יצוא.

נכון שבהוראות התקנות הספציפיות, מקום

שאנחנו רוצים להתייחס לשיווק, אך ורק

שיווק בישראל, אנחנו כותבים את זה, אנחנו

כותבים "שיווק בישראל". מעבר לזה יש הופעה

של המונח "הודעה על שיווק", שזה מונח

שמוגדר באופן נפרד. ולכן, כשאומרים "הודעה

על שיווק" זה לא כולל את ההגדרה של שיווק

יבוא יצוא, אלא הכוונה היא הודעה על שיווק

כפי שהיא מוגדרת. אז אנחנו נעשה את ה-fine-tune בנוסח במקומות שבהם באמת זה לא צריך לחול

על יצוא ואין בינינו מחלוקת מהותית. פשוט

נוודא שכתוב "שיווק בישראל".

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מובן? רק שזה לא יסרבל את הביורוקרטיה

הנדרשת.

<איל שורצברג:>

זה לא מסרבל.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כי אם בצד אחד כבר יש להם את כל ההגדרות

והם מילאו את כל הדרישות, עכשיו by the way

כשאנחנו בחוק אחר מתחילים לסרבל להם את

זה.

<נילי חיון דיקמן:>

אני רק מבהירה שהפיקוח של משרד הבריאות

על יצרנים שמייצרים תמרוקים הוא בלי קשר

ללמי התמרוקים מיועדים. העמידה בתנאי

הייצור הנאותים מחויבת גם אם אתה מייצר

לצורך שיווק בישראל וגם אם אתה מייצר

לצורך שיווק בחו"ל. זה נדרש עבור היצרנים.

התוצרת של ישראל היא תוצרת שעומדת ב-GMP,

והם יכולים להציג את אישור ה- GMPשלנו בכל

המדינות ולשווק על בסיס זה, וברור לכולם

ש- GMP הוא מחויב גם לכל אלה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מקובל עליכם? בצרפתית יש איזה פתגם מאוד

קצר, מה שמובן מהר נאמר קצר. אז פה תנסו, כי

אתם נותנים לנו תשובות שמאבדים את חוט

ההבנה בזה. מקובל?

<יואב גזית:>

כן, רק שהיועצת המשפטית תכניס את ההבהרות

האלה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ביחד הן יכניסו, אל תדאג. כן, גב'.

<רבקה מזרחי:>

אנחנו חברה שקיימת משנת 1939 ומתעסקים

בבישום ובתמרוקים בעיקר ל-private labelling. מה קורה במקרה של יבואן שמייצר מוצר פרטי

לרשתות קטנות בארץ והמפעל שלו נמצא בחו"ל,

ולא קיים בתוך רשימת המדינות המוכרות?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

זה לא חלק מההגדרות, ברשותך.

<רבקה מזרחי:>

למה לא? זה כן חשוב.

<ענת מימון:>

זו הגדרה של מדינה מוכרת.

<רבקה מזרחי:>

למה לא מספיק GMP ואת האישור של המוצר? למה

המפעל חייב – המפעל עובד רק עבורי, אני לא

יכולה להוציא "פריסייל" לאירופה, הוא לא

יושב ברשימת המדינות, איך אני מייבאת?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

את נכנסת לנושא שעוד לא הגענו אליו, אני

מצטער, גב'. כשנגיע לזה.

<מורן שקלאר:>

אבל יש את זה כאן בהגדרות, רשום מה זה

"מדינה מוכרת" בהגדרות.

<קריאות:>

- - -

<ענת מימון:>

אני רק רוצה להעיר, ההגדרה "מדינה מוכרת"

נמצאת בפקודה, עשינו את זה לפני חצי שנה

כשחוקקנו את החוק. כרגע אין אפשרות

לוועדה לתקן, זה פשוט לא נמצא על שולחן

הוועדה.

<רבקה מזרחי:>

אבל ברגולציה כתוב שאסור להפלות בין

מדינות. אין לי אפשרות בשלב הזה להתפרנס

כחוק. אז אם אתם רוצים לאפשר תחרות ולכל

האנשים להתפרנס כחוק, אז תאפשרו נתיב

חוקי. זה לא כי אני גונבת, זה לא כי אני

מזייפת, זה לא כי אני - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

עוד מישהו פה רצה?

<ענת מימון:>

זה חוקק.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני פה חוזר, גב' אומרים לי שזה בחקיקה

הראשית, אי-אפשר פה להתייחס למה שאת

אומרת.

<רבקה מזרחי:>

אז מה עושים? אני פה שתספרו לי מה עושים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אולי יום אחד נתקן חקיקה ראשית.

<מורן שקלאר:>

אבל יש השלכה ישירה לתקנות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא קיבלת את רשות הדיבור, גב', אני מזכיר

לך.

<מורן שקלאר:>

אז אני רוצה לדבר, בבקשה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

עוד מישהו רצה פה? בבקשה, גב'.

<מורן שקלאר:>

גם אנחנו, דיברתי גם בוועדה הקודמת,

ואמרנו שיש לנו גם private labelling, ואנחנו

מביאים מכל מיני מדינות, ואני מבינה

שההגדרה של מדינה מוכרת הוגדרה בפקודה,

אבל יש לזה השלכה ישירה בתקנות, התקנות

מדברות על זה. צריך לתקן את הפקודה.

<ענת מימון:>

תמיד יש את הקשר הישיר בין הפקודה לתקנות.

<מורן שקלאר:>

אוקיי, אז צריך לתקן את הפקודה. יש לה

השלכות הרות גורל על כל התמרוקים, על

"ביוטיקייר", על "אפי חורי הפצה", על "יהודה

מזרחי", על כל התמרוקים האלה שבעצם הם

מעודדים תחרות בכל שוק התמרוקים, באיפור,

בקוסמטיקה, יש לזה השפעה ישירה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

נכון, היא צודקת.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אז מה עושים?

<ענת מימון:>

אז צריך לתקן את הפקודה. אבל כרגע לא נמצא

על שולחן הוועדה הנושא של תיקון הפקודה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

הפקודה זה לא לדיון כרגע. אם נצטרך להגיע

לתיקון החקיקה אז אולי נוכל להתמודד אז.

<ענת מימון:>

אני רק אעיר שכשנגיע לפרק של היבוא יכול

להיות שיהיו דברים בתקנות שאפשר יהיה

לעשות במסגרת ההוראות של הפקודה.

<מורן שקלאר:>

כל עוד לא מתקנים את הפקודה ואת ההגדרה של

מדינה מוכרת - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר'ה, יש דברים שאי-אפשר לעשות.

<נילי חיון דיקמן:>

הבעיה היא לא בהגדרה, אלא בסעיף בפקודה.

<מורן שקלאר:>

אז זה מחסל את כל תעשיית הקוסמטיקה

בישראל.

<רבקה מזרחי:>

חיסול ממוקד.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

נגיע לתעשייה. עוד הערות להגדרות? אנחנו

דנים רק בהגדרות.

<ענת מימון:>

אתה רוצה להצביע על הסעיף?

<משה בר סימן טוב:>

אנחנו מבקשים לא להצביע. אנחנו לא רוצים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא, אתה לא נותן הוראות.

<משה בר סימן טוב:>

אנחנו מבקשים שכרגע לא.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בכלל? אין דבר כזה. מה פתאום.

<מירב בן ארי (כולנו):>

לא להצביע?

<משה בר סימן טוב:>

- - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מה זה סמכותה? מה פתאום.

<משה בר סימן טוב:>

התקנות צריכות לעבור עוד עבודה רבה

לפנינו. מה לעשות, הייתה פה ישיבה, שלחתם

אותנו לעבודה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא, חבר'ה, לא, אתם לא תעשו מאתנו ישיבה

סתמית.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אז מה זה? אנחנו חותמת גומי?

<משה בר סימן טוב:>

מה פתאום, לא חשבנו שהולכים להצביע.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כשנמצא לנכון אנחנו נצביע.

<מירב בן ארי (כולנו):>

הוא עושה כאן ועדה היום עד שתיים.

<משה בר סימן טוב:>

אכן פנה שר הבריאות ליו"ר הוועדה שלא

לקיים דיון, כי הייתה פה ישיבה קודמת.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא הייתה לי פנייה, לא דיברתי אתו.

<משה בר סימן טוב:>

הוא פנה אליך בכתב.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא ראיתי אותו.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אם לא נעשה את התקנות איך החוק יכנס? גם

ככה צריך שנים להיערך.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

לא, חבר'ה, אנחנו לא - - -

<משה בר סימן טוב:>

מירב, שלחתם אותנו פה לעבודה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

התעשיינים צריכים להיערך.

<משה בר סימן טוב:>

נכון, לכן התאריך לא ריאלי. שלחתם אותנו

פה לעבודה עם משרדי הממשלה, עם היבואנים,

א', ב', והתעשייה, התחלנו את העבודה, אנחנו

עובדים על זה באופן אינטנסיבי.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אז למה אנחנו יושבים?

<משה בר סימן טוב:>

שום דבר מהתובנות שעלו בדיונים עדיין לא

מגולם פה, כי זה הנוסח שהוגש קודם.

<מירב בן ארי (כולנו):>

זה הנוסח הישן?

<משה בר סימן טוב:>

זה הנוסח המקורי. דווקא מתוך כבוד לעבודת

הוועדה. שלחתם אותנו לעבודה, אנחנו רוצים

להשלים את העבודה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני רק רוצה להגיד ששלחנו, כולל אותי,

רציתי לעבוד גם, מצאתם לנכון לעשות את זה

בלעדי. גם זה לא מפריע לי. אבל כרגע כוועדה

סמכותנו וחובתנו וזכותנו להצביע כשנמצא

לנכון, זה חד-משמעי.

<אתי שבתאי:>

נכון, אנחנו גם לא קיבלנו שום פנייה.

<משה בר סימן טוב:>

יש לי פה עותק ממנה.

<אתי שבתאי:>

הוועדה לא קיבלה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

קשור להגדרות, אדוני?

<ראובן בילט:>

לא קשור להגדרות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תודה. אז אנחנו עוברים לסעיף הבא שהוא

רישיון.

<ענת מימון:>

פרק ב' עוסק בנושא של רישיון תמרוקים.

"

רישיון תמרוקים יהיה לאחד או יותר מסוגי

פעילויות אלה:

ייצור תמרוקים;

יבוא תמרוקים;

אחסון והפצה של תמרוקים."

ובזמנו דיברנו על זה שגם לצורך יצוא

תמרוקים צריך רישיון תמרוקים, נילי, נכון?

אני מדברת על זה שצריך לצורך הפעילות

הזאת רישיון תמרוקים, ואני אומרת שגם

יצוא תמרוקים, בין אם הם מיועדים לשיווק

בישראל ובין אם הם מיועדים ליצוא, צריך

מלכתחילה לבקש רישיון תמרוקים.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

מתווך שלא ייצר אותן שמייצא.

<נילי חיון דיקמן:>

היצרן שמשווק את התמרוקים ליצוא מחזיק

ברישיון יצוא.

<ענת מימון:>

אז לא יכול להיות מישהו שמייצא בלי לייצר,

אלא רק כחוליה בשרשרת?

<נילי חיון דיקמן:>

רוב היצוא - - -

<ענת מימון:>

בסדר, רוב. אני שואלת אם מי שלא לא צריך

רישיון?

<נילי חיון דיקמן:>

אם יש רק משרד שעוסק ביצוא והוא לא - - -

<משה בר סימן טוב:>

- - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אין טעם, זה לפי דעתך.

<משה בר סימן טוב:>

ברור שזה לפי דעתי.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תאמין לי, נקדם אתכם גם בזה.

<משה בר סימן טוב:>

אני חושב שלהביא משהו לא מבושל לא נותן

תוצאה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

נמשיך, סליחה. מה היה?

<ענת מימון:>

שאלתי אם גם לצורך יצוא תמרוקים צריך

לבקש רישיון תמרוקים.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

השאלה אם יש קונספט כזה שמישהו לא מייצר

את זה ורק מייצא. אם לא היצרן מייצא.

<נילי חיון דיקמן:>

אז אסביר. אני מסכימה. היצוא מבוסס או על

יצור, ואז יש מפעל יצור שעל בסיס רישיון

תמרוקים, או על אחסון והפצה. זאת אומרת, אם

מישהו מחזיק במחסן תמרוקים לצורך יצוא,

אז על המחסן הזה הוא יצטרך לקבל רישיון

תמרוקים שעוסק בתנאי האחסון וההפצה. אבל

לפעולה עצמה של יצוא לא צריך.

<ענת מימון:>

לא צריכה רישיון.

<נילי חיון דיקמן:>

למשל, משרד שעוסק ביצוא בלבד, רק בהיבט

האדמיניסטרטיבי אין לנו שום צורך לתת לו

רישיון תמרוקים.

<ענת מימון:>

בסדר.

"בקשה לרישיון

בקשה לקבלת רישיון תמרוקים או לחידושו

(בפרק זה – הבקשה) תכלול נתונים ומסמכים

אלה:

שם המבקש;

פעילות העסק כפי שהוגדרה ברישיון העסק,

בהיתר או באישור שניתן לפי חוק רישוי

עסקים;

כתובת העסק, ואם יש לעסק יותר מאתר

פעילות אחד יצוינו הכתובות של כל אתרי

הפעילות;

סוגי התמרוקים המיוצרים באתר הייצור,

המיובאים או המאוחסנים ומופצים על ידו,

לפי העניין; לעניין זה, "סוגי תמרוקים" –

כל אחד מאלה:

תמרוקים המכילים חומר נדיף ומתלקח;

תמרוקים המכילים חומרים אבקתיים;

אירוסולים;

תמרוקים אחרים.

פירוט פעולות ייצור, אחסון והפצה שהמבקש

יבצע באמצעות נותני שירותים שעמם התקשר

בחוזה לצורך ביצוען, ככל שישנן, וכן

שמותיהם של נותני השירותים, כתובותיהם

ופרטי קשר עמם;

חוזה עם כל אחד מנותני השירותים הקובע את

האחריות של כל צד, את המחויבות של נותן

השירותים לפעול בהתאם לתנאי ייצור

נאותים לתמרוקים ותנאי אחסון והפצה

נאותים לתמרוקים, לפי העניין, ובהתאם

לתקנות אלה, וכן את חובת נותן השירותים"

להעביר למבקש כל מידע שיידרש למבקש לשם

קיום הוראות תקנות אלה;"

<קריאות:>

- - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני מבקש מהקואליציה המורחבת לא לדבר.

<איציק שמולי (המחנה הציוני):>

אחרי אירוע כזה לא יהיה בושם אחד שיוכל

לנקות אותי. עומד בתקן, לא עומד בתקן.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אבל יש בשמים שהם אומרים שהם יכולים

להרוג אנשים.

<מיקי לוי (יש עתיד):>

לא שמעת מה אורן אמר כאן?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

דוד, אתה עושה בדרך כלל דיונים ענייניים,

פה אתה מפריע לנו, ברשותך.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אני רואה פה את אנשי מפלגת העבודה, זה

נהיה זן נדיר, אז מה אתה רוצה?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חברי כנסת, תשימו לב שאתם היום המפריעים

ביותר.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

זה חלק מהגדרות התפקיד.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

נמשיך, בבקשה.

<ענת מימון:>

אני חוזרת.

" חוזה עם כל אחד מנותני השירותים הקובע

את האחריות של כל צד, את המחויבות של נותן

השירותים לפעול בהתאם לתנאי ייצור

נאותים לתמרוקים ותנאי אחסון והפצה

נאותים לתמרוקים, לפי העניין, ובהתאם

לתקנות אלה, וכן את חובת נותן השירותים

להעביר למבקש כל מידע שיידרש למבקש לשם

קיום הוראות תקנות אלה;

רישיון עסק או היתר לפי סעיף 55א1(1)

לפקודה;

שמות אנשי המקצוע שהוא מעסיק כאמור

בתקנה 8, ופרטי השכלתם וניסיונם;

נציג אחראי שאישר המנהל, ופרטי הקשר עמו;

ואולם מבקש רישיון לאחסנה והפצה של

תמרוקים לגבי תמרוק שכבר מונה לו נציג

אחראי על ידי היצרן או היבואן, יציין את

שמו של הנציג שמונה לגבי אותו תמרוק;"

<נילי חיון דיקמן:>

יש לנו כאן סעיף שאנחנו עדיין בהידיינות

לגביו מול התאחדות התעשיינים, לכן אנחנו

רוצים להשאיר אותו פתוח.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

איזה סעיף, בבקשה?

<נילי חיון דיקמן:>

אנחנו מדברים על סעיף בפרט פרט (6), אבל

פשוט הנושאים עוד פתוחים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אז סעיף (6) לא הייתם רוצים שייחשב כאן.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

אבל אולי אפשר להסביר לנו את הדילמה.

<נילי חיון דיקמן:>

באוצר אומרים שגם (5).

<קריאות:>

- - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

רגע, אחד אחד.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

אלי, אני אשמח שיסבירו את הדילמה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

האוצר פה יבטלו את ההצבעה.

<נילי חיון דיקמן:>

אם הם לא מסכימים אז לא נדון.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אני מבקש. לכם יש בסעיף (6) עוד בירורים

לעשות.

<עדי חכמון:>

כן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מיכל ביקשה אם יש לכם אפשרות להסביר לנו

מה הדילמה. אתם רוצים להסביר את זה?

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

אם מישהו רק יכול להגיד מה הדילמה.

<נורית הראל:>

אני אשמח, אפשר?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בבקשה.

<נורית הראל:>

בתקנות האלה לא הייתה שום התייחסות,

לצערנו, בכאב לב של אף אחד מהדוברים כרגע

לתעשייה הישראלית. יש פה הרבה הכבדות

שקיימות על המפעלים הישראלים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ספציפית.

<נורית הראל:>

והסעיפים האלה: (5), (6) ו-(8) לא נדרשים ממפעל

צרפתי או הולנדי, בלגי, או כל מדינה מוכרת,

אלא רק מהתעשייה הישראלית, ואנחנו מבקשים

לבטל אותם.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

ההערה הזאת, היות שאמרתם שזה לפי אירופה.

<משה בר סימן טוב:>

יושווה לאירופה. אנחנו בודקים בדיוק,

אנחנו בשיחות עם השוויצרים בבריסל, ועם

כל מדינה רלוונטית, מה שיהיה שם יהיה פה.

<נורית הראל:>

אני רק אוסיף מילה, זה דורש מאתנו הסכמים

מסחריים, פירוט של העובדים שלנו, קורות

חיים. אף מפעל צרפתי לא ייתן לנו.

<מירב בן ארי (כולנו):>

למה צריך את פרטי ההשכלה והניסיון שלהם,

מה זה? למה זה עכשיו? עכשיו אני רואה את זה.

איזה מסר?

<מיקי לוי (יש עתיד):>

אז בוא נחליט שכשייתנו לכם מצרפת, תבואו

לבקש גם מפה על התעשייה הישראלית.

<מירב בן ארי (כולנו):>

מה זה הדבר הזה? נו? תגיד לי, אני קונה

עכשיו מ"ד"ר פישר" אני מבקשת - - -

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

זה נשמע תנאים להקמת אתר שידוכים יותר

מאשר - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

מה זה קורות חיים עכשיו של כל עובד?

<מיקי לוי (יש עתיד):>

מיכל, למה? אנחנו נסכים.

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

שמענו, אולי הם רוצים להקים משרד שידוכים.

<מיקי לוי (יש עתיד):>

כשהצרפתים ייתנו גם אנחנו ניתן.

<מירב בן ארי (כולנו):>

(8) בכלל לא בא בחשבון, סליחה.

<נילי חיון דיקמן:>

חבר הכנסת, שמענו את ההערות, ואנחנו

בדיאלוג אתם, לדעתנו לא תהיה מחלוקת, אם

היה לנו עוד זמן היינו גם מגיעים להסכמה

מלאה על הסעיף, והיינו פה שכם אל שכם. אז

חבל על דיון הזה.

<מיקי לוי (יש עתיד):>

(6) ו-(8).

<מירב בן ארי (כולנו):>

גם (8), אלי.

<משה בר סימן טוב:>

סעיף 3 הגדול זקוק לכל מיני תיקונים.

<מירב בן ארי (כולנו):>

כל ה-3 הזה צריך לעבור תיקון.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

רק להזכיר מה שנאמר על-ידי המנכ"ל,

שהולכים על ההגדרות האירופיות.

<משה בר סימן טוב:>

הולכים על הסטנדרט האירופי.

<מירב בן ארי (כולנו):>

רגע, אבל גם בסטנדרט האירופי – לא משנה

שאני לא מאמינה שיש את זה, אבל בסטנדרט

האירופי אתה תיתן פה עכשיו למפעל לרשום

את שמות אנשי המקצוע שהוא מעסיק ופרטי

השכלה וניסיון, למה, אלי?

<מיקי לוי (יש עתיד):>

קורות חיים.

<מירב בן ארי (כולנו):>

למה כל הדבר הזה? למה להכביד עליהם?

<מיקי לוי (יש עתיד):>

זו רגולציה מיותרת.

<מירב בן ארי (כולנו):>

כן, מיותר.

<נילי חיון דיקמן:>

לא, מדובר רק על אנשי מקצוע מסוימים.

<קריאות:>

- - -

<מיכל בירן (המחנה הציוני):>

כשיש לך מישהו שלוקח את האחריות - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

מה זה מסוימים? תגידי, למה איזה מפעל

במדינת ישראל צריך להראות דבר כזה?

<איל שורצברג:>

אבל זה לא על כולם, מירב, מדובר על מיעוט

אנשים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר'ה, אני לא מסכים. נילי, ברשותך, וחברי

הכנסת.

<מיקי לוי (יש עתיד):>

יש מהנדסי טילים שלא עושים את זה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אין את הדבר הזה. ב"רפאל" וב"אלביט" אתה

מבקש דבר כזה?

<איל שורצברג:>

זה חסוי שם.

<מירב בן ארי (כולנו):>

חבל על הזמן, זה לא צריך לעבור.

<קריאות:>

- - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

תגידי, במפעל של תעשיות נשק את מבקשת את

זה? ברמה כזאת?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מירב.

<משה בר סימן טוב:>

תשאלי את משרד הביטחון, בוודאי שכן.

<מירב בן ארי (כולנו):>

מעניין, אני רוצה לראות את התקנה. מה

שבטוח, שאף אחד מהציבור לא קורא את זה, בטח

הם עושים את זה רשימות למגירה.

<דוד ביטן (הליכוד):>

אבל זה משהו סודי.

<קריאות:>

- - -

<משה בר סימן טוב:>

זה לא לפרסום לציבור.

<מיקי לוי (יש עתיד):>

אבל זה לא בתוך החוק, אדוני המנכ"ל.

<משה בר סימן טוב:>

זה בתקנות.

<מירב בן ארי (כולנו):>

למה להעמיס על המפעל?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

כבר שמענו את זה, מירב, כמה פעמים? כן, גב'.

<חנה לאידרשניידר:>

יש עוד כמה דברים שהייתי רוצה פה לבקש

הבהרה, אחד מהם זה לגבי הבקשה לקבלת

רישיון תמרוקים. לא מוגדר מיהו הגורם

המסמיך לרישיון הזה, מאחר שהוא כיום

הרוקח המחוזי. זאת אומרת, במחוזות השונים

אנחנו מודעים לזה שיש בעיות, יש אי התאמה

בין הדרישות של המחוזות השונים, וחשוב

לנו שזה יוגדר. ככל שזה ימשיך להיות הרוקח

המחוזי שזה יוגדר בנוהל, שתהיה אחידות

בין המחוזות, שלא יהיה הבדל.

<איל שורצברג:>

יש אחידות בין המחוזות, חד וחלק.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

התשובה נשמעה עד הסוף? איל שורצברג אמר את

זה.

<איל שורצברג:>

יש אחידות בין המחוזות. המחוזות פועלים

באחידות מלאה.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מה עוד?

<חנה לאידרשניידר:>

אדוני, הערות נוספות, ברשותך.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בבקשה.

<חנה לאידרשניידר:>

לגבי סעיף (5), אנחנו מבקשים שככל שהוא לא

משתנה או להדגיש את ההערות שיש לנו בנושא

הזה, כי אנחנו לא יודעים איזה הערות

יתקבלו אצלכם בסעיפים האלה. לגבי נותני

השירותים, שיובהר שככל שצריך לציין את

נותני השירותים זה רק בארץ. הסכמים שיש רק

בארץ לגבי נותני השירותים של היבואן.

<מירב בן ארי (כולנו):>

על איזה סעיף את מדברת?

<חנה לאידרשניידר:>

(5).

<ענת מימון:>

כרגע זה מנוסח.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אמרנו שסעיף (5) הוא לבדיקה מחודשת.

<מירב בן ארי (כולנו):>

(5), (6) ו-(8).

<חנה לאידרשניידר:>

אבל אנחנו לא יודעים מה ייבדק, לכן אנחנו

רוצים לשאול.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אז ייבדק.

<מירב בן ארי (כולנו):>

הוא אמר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אם הייתם מקשיבים, אמרנו ש-(5), (6) ו-(8)

לבדיקה מחודשת.

<חנה לאידרשניידר:>

נכון, אבל אנחנו לא יודעים עם גם איזה

נושאים ייבדקו, אנחנו רוצים לראות במה

מדובר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בבקשה, מה ההערה הספציפית, אם את חושבת

שזה לא נקרא כאן?

<חנה לאידרשניידר:>

לגבי נותני שירותים, לגבי סעיף (6) הנושא

של החוזה. אין לזה תקדים שצריך להציג חוזה

עם נותני השירותים. אני חושבת שמספיק

שהחוזה הזה קיים.

<מורן שקלאר:>

לא עם כל נותן שירותים יש חוזה. לפעמים זה

נוהג בין הצדדים, זה לא מחייב חוזה בכתב.

<חנה לאידרשניידר:>

אבל זה לא מקובל.

<מורן שקלאר:>

עם רוב הספקים שלנו אין לנו חוזה בכתב.

<משה בר סימן טוב:>

בלחיצת יד אתם עובדים?

<קריאות:>

- - -

<ירמיהו מזרחי:>

נוהל ה-GMP מחייב אותנו בחוזים האלה,

החוזים האלה קיימים ונמצאים אצלנו, אבל

חשיפתם זה חשיפת סוד מסחרי שאנחנו לא

חושבים שצריך להיות בציבור.

<משה בר סימן טוב:>

זה לא יתפרסם באתר מסחרי, זה יהיה רק - - -

<מורן שקלאר:>

זה לא רלוונטי.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

יש בזה משהו, באמת, תשמרו גם על - - -

<משה בר סימן טוב:>

זה לא לציבור.

<קריאות:>

- - -

<איל שורצברג:>

זה לא לציבור.

<מירב בן ארי (כולנו):>

זה לא משנה, אבל אתה מכביד עליהם.

<איל שורצברג:>

זה לא מכביד, זה לא עניין של הכבדה, זה

עניין - - -

<מירב בן ארי (כולנו):>

מה לא מכביד? אבל למה אתה צריך את זה?

<איל שורצברג:>

אני יכול להסביר לך.

<קריאות:>

- - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

מישהו הבין משהו מהשיח הלא מסודר שלכם? אז

מה זה עוזר? סתם זורקים.

<מירב בן ארי (כולנו):>

הוא אומר שזה לא לציבור, זה מה זה מיותר.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

פה נאמרה אמירה שאני תומך בה, מבין אותה,

ברורה, של אדון מזרחי. אני חושב שיש פה

עניין, אדוני המנכ"ל.

<מירב בן ארי (כולנו):>

איפה קיבלת השראה לזה?

<משה בר סימן טוב:>

באירופה – בפולין, ורשה.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אתה קורא פולנית?

<היו"ר אלי אלאלוף:>

חבר'ה, בעניינים פולניים תשאלו אותי.

<מירב בן ארי (כולנו):>

אמרתי לו, מי נתן לו את ההשראה לתקנות.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

יש פה עניין שבאמת כולם אמרו בשיחות שלא

בוועדה, אנשים צריכים לדעת שהסודיות

המסחרית המקצועית שלהם זה לא דבר שהוא

ניתן לסמוך, ואני אגיד את זה, גם בתיקייה

המסודרת של משרד הבריאות. אם תגידו שאתם

מעבירים את כל העובדים שלכם על טופס

סודיות, שמירה על טופס סודיות וכו', וזה

עומד בזה, בבקשה.

<איל שורצברג:>

את כולם.

<רינת בכר:>

כן.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אבל תראו גם מה קורה במשרדים אחרים כגון

זה. זהו.

<משה בר סימן טוב:>

אנחנו לא משרד אחר.

<איל שורצברג:>

ככה אנחנו עובדים בתרופות, ובסודות של

התרופות הכי קריטיים גם ככה אנחנו

עובדים.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

תשמרו על העניין.

<איל שורצברג:>

זה לא משנה, זו אותה רגולציה.

<קריאות:>

- - -

<נילי חיון דיקמן:>

אבל חבל לקיים דיון.

<מירב בן ארי (כולנו):>

חבל, די.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

בינתיים ליושב-ראש מותר להגיד בלי לקיים

דיון. בבקשה, לאיזה סעיף את מתייחסת?

<רבקה מזרחי:>

בסעיפים המדוברים עכשיו אתם מבקשים

ספציפיקציה שאף ספק בחו"ל - - -

<דוד ביטן (הליכוד):>

- - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

דוד, אתה לא עוזר לי.

<מירב בן ארי (כולנו):>

הוא יושב פה.

<דוד ביטן (הליכוד):>

זה מקצועי.

<היו"ר אלי אלאלוף:>

אז תצאו החוצה לחדר שלי, יהיה גם קפה.

בבקשה.

<רבקה מזרחי:>

מבקשים פה ניירת שאף ספק בחו"ל לא יהיה

מוכן לחשוף בפני עד הרזולוציה שאתם

מבקשים.

<נילי חיון דיקמן:>

לא מדובר - - -

<רבקה מזרחי:>

ויש לי ניסיון בענף אחר שעושה רגולציה לא

הגיונית, ואז שלושה מפעלים גדולים בחו"ל

לא - - -

<היו"ר אלי אלאלוף:>

היות שהנושא הזה הוא לדיון, הסעיף הזה הוא

לדיון חוזר, אז תעבירו את זה. בבקשה.

<יואב גזית:>

אדוני, אני רוצה לחדד את מה שאמרה חברתי.

התקנות והחקיקה מדברים על תמרוקים בשני

היבטים, יש את ההיבט של הייצור עצמו, ויש

את ההיבט של התמרוק הבודד. לגבי הייצור

עצמו, כי הסעיפים האלה מדברים על הייצור

עצמו, יש מושג שנקרא צדק ויש מושג שנקרא

אפליה. אני לא דן בצדק, אני דן באפליה.

אנחנו מבקשים שהתעשייה הישראלית לא

תופלה לרעה, שכל מה שדורשים מיצרן בחו"ל

ידרשו גם מיצרן ישראלי.

<משה בר סימן טוב:>

כך ייעשה.

<הי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]