פרוטוקול מספר 29, הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי הושאה, 27/12/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 29

מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה

יום רביעי, ט"ו בטבת התשפ"ד (27 בדצמבר 2023), שעה 9:30

סדר היום:

<< נושא >> התגברות מקרי ניצול כלכלי של שורדי שואה וזקנים על רקע המלחמה << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מירב כהן – היו"ר

מוזמנים:

הילה דוידוביץ בלומנטל

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רפ"ק אבי בן אל

–

ק' הונאה ארצי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק ברק עידן דהוקי

–

חוקר חו' הונאה משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי נטע ברק

–

עו"ד, ממונה מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי

ברברה לנג

–

עו"ס, מנהלת תחום, המחלקה לטיפול באלימות במשפחה, משרד הבריאות חוי כהן

–

מפקחת ארצית רווחת עולים, משרד העלייה והקליטה

ברק נורי

–

סגן בכיר לממונה על שוק ההון, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אביטל שוקרון

–

עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון דור פישר

–

עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אוהד לוי

–

מנהל מחלקת מודיעין, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון שרה עמיאור

–

מנהלת מחלקת ביטוח סיעודי, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון טיבי רבינוביץ'

–

מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

הילה דניאלי

–

מנהלת מדור תלונות, מדיניות והסדרה הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל חן פליישר

–

עו"ד, מחלקה משפטית, בנק ישראל

עודדה פרץ

–

מנהלת יחידת בנק לקוח, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל ערן אליה

–

תיאום בין אגפי, בנק הפועלים

לוטם בכר

–

עו"ד, מנהלת קשרי ממשל ורגולציה, בנק הפועלים

יוני בר לב

–

מערך הגנת הסייבר של בנק הפועלים

ברי רוזנברג

–

מנהל רגולציה, בנק לאומי

אילנה מזרחי

–

עו"ד, ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, הקרן לרווחת נפגעי השואה אניטה יצחק

–

סגנית הממונה וראש אגף חקירות ומודיעין, הקרן לרווחת נפגעי השואה אסף לוין

–

עו"ס בתחום אזרחים ותיקים, פרויקט מניעת הונאות קשישים מלי גרנות

–

מנהלת מחלקה משפטית, "אביב לניצולי שואה"

שלמה פרלוב

–

ראש האיגוד המקצועי, הסתדרות הגמלאים

שי אבו

–

יו"ר איגוד יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה

גד מזור

–

מנכ"ל ריוקצ'

אולגה בריסקין

–

מעידה על מקרה עוקץ הרוסי

ליודמילה בריסקין

–

מעידה על מקרה עוקץ הרוסי

מישל לוין

–

מעידה על מקרה עוקץ הרוסי

טטיאנה לוין

–

מעידה על מקרה עוקץ

ניקו רוזנברג

–

מעיד על מקרה עוקץ

ניר קומיסר

–

מעיד על מקרה הונאה

משתתפים באמצעים מקוונים:

גל שחם

–

עו"ס ראשי לחוק הגנה על, משרד הרווחה והביטחון החברתי מיכל סייפר ישראלי

–

מנהלת אגף שירות ותביעות, קופת חולים כללית

אלכסיי לוין

–

בן של קורבן להונאה

ייעוץ משפטי:

תמר בנתורה

מנהלת הוועדה:

אריאלה אהרון

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> התגברות מקרי ניצול כלכלי של שורדי שואה וזקנים על רקע המלחמה << נושא >> << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

שלום, תודה לכל האורחים והאורחות שהגיעו. קודם כל נפתח את הדיון הזה כמו שאנחנו פותחים לצערי כל דיון בשבועות האלה, עם חיבוק גדול והשתתפות בצער המשפחות השכולות, המשפחות שהיקירים שלהם עוד חטופים. ונתפלל מכאן שהחיילים שלנו והחיילות יחזרו בשלום. עם שלם מתפלל לשלומם וזה הכי חשוב. ואני באמת שולחת מכאן תנחומים לכל מי שאיבד את יקיריו.

נושא הדיון זה מיגור עושק הקשישים. זו תופעה שאני עוסקת בה כבר לא מעט שנים ואת רוב הפרצופים כאן סביב השולחן אני מכירה היטב. לצערי עם פרוץ המלחמה אנחנו רואים עלייה דרסטית בפניות שאני מקבלת, שהלשכה שלי מקבלת, עלייה ממש דרסטית בכמות התלונות של מבוגרים שנעשקים וגם בחומרה של המקרים. מקרים מאוד חמורים, שמגיעים אפילו לגניבה של מאות אלפי שקלים. אנשים שממש לקחו להם את כל החסכונות שלהם, רוקנו להם את החשבונות. וכשהם פונים ללשכה שלי הם כבר ממש בלי כסף לקנות אוכל. ממש במצוקה אדירה, נפשית וכלכלית. וחד משמעית יש עלייה מאוד גדולה, לפחות במערכת שלנו. תכף נשמע מהמערכות האחרות מה קורה שם.

מהתלונות השונות שאנחנו מלווים אני יכולה לקטלג את זה לחמישה סוגים: הסוג הראשון זה מה שמכונה העוקץ הרוסי. זה אנשים שפונים, ממש מטרגטים מבוגרים שהם דוברי רוסית בלבד. אנשים שממש לא שולטים בשפה העברית. פונים אליהם, מציגים את עצמם או כנציגים של בנק או כנציגים של המשטרה. אומרים שיש כרגע איום על זה שהולכים לקחת להם את הכספים מהחשבון שלהם בגלל המלחמה. ואז הם מבקשים מהם את מספר החשבון כדי להעביר את כל הכספים, כאילו להציל את הכספים שלהם ולהעביר אותם לחשבון אחר. היה לנו אפילו מקרה שלא רק שהעבירו את הכסף, אלא אפילו לקחו הלוואה בשם הבן אדם. וזה חוזר על עצמו. יכול להיות שהעושקים, הנוכלים במקרה הזה, יושבים לא בגבולות ישראל, אני לא יודעת לומר בוודאות. זה דפוס פעולה אחד. היה לנו גם דפוס דומה בעברית. אותו דבר, רק בעברית. ממש אנשים שבסוף גם משכו את הכסף בסניפים כאן בישראל. אז זה דפוס אחד, גם ברוסית וגם בעברית, גם עוקץ ישראלי.

חוץ מזה יש לנו את כל הנושא של הפיננסים. זו תופעה שכבר הכרנו לפני כן ואני כן רואה התגברות. חברות שפונות לאנשים מבוגרים, אומרות להם תקשיבו, אנחנו נמצא לכם כסף אבוד שלכם ואנחנו מציעים לכם דיל שהוא win win. אנחנו נמצא לכם כסף. אם מצאנו כסף אתם נותנים לנו אחוז מסוים מהכסף שמצאנו. וכשהם מגלים שאותו כסף אבוד שהחברה מצאה זה בעצם הפנסיה שלהם ושאם הם ימשכו את הפנסיה, קודם כל הם ידעו עליה וזה גם עלול להיות כרוך בקנס. אז הם מגלים שביציאה מבקשים מהם קנס שיכול להיות 2,000 שקלים, 3,000 שקלים ואת זה הם לא הבינו מלכתחילה.

עוד מקרים זה של חברות שפשוט אמורות לתת שירות חודשי קבוע בעשרות שקלים בחודש ואז מגלים שהם לקחו אלפי שקלים, פשוט חייבו ביתר. וגם התחזות לקופת חולים. יוצר קשר גורם שיש לו את כל הפרטים הבריאותיים של הלקוח: איך קוראים לו, מה תעודת הזהות שלו, ממש כל הפרטים. ומתחזה לשירות של קופת חולים כשזה לא קופת חולים.

אלה הדפוסים שעולים מהתלונות שהגיעו ללשכתי. אני בטוחה שיש פה גופים שמקבלים עוד תלונות ונוכל ללמוד מהניסיון שלהם. אז כרגע אנחנו עוסקים קודם כל בלעזור לאנשים פרטנית. ויש פה רבה אנשים סביב השולחן שעוזרים כדי לפתור את הבעיות האלה. אבל כדי לפתור את זה מערכתית אנחנו גם פועלים כדי לעלות את המודעות, כדי שאנשים ידאגו לבני משפחתם ידאגו לבני משפחתם ויהיו מודעים לכך שגם בעת הזו הטינופת הזו, התופעה המכוערת הזו מתרחשת. וגם היום אנחנו נדבר עם כל הרגולטורים הנוגעים לדבר, כדי לראות איך בצורה מערכתית אנחנו עושים לתופעה הזאת סוף.

אז כפי שאמרתי, זו סוגיה שאני מתעסקת איתה כבר הרבה שנים. הייתה תקופה שנכנסנו בכל הכוח בחברות האלה וראינו ירידה דרסטית בתלונות, ממש של מאות אחוזים וחברות פשטו את הרגל. והצלחנו, חלק מהאנשים אפילו נכנסו לכלא. הצלחנו להביא תוצאות, הייתה ירידה. אבל עכשיו לצערי אני רואה שהנוכלים מרימים את ראשם המכוער ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים לזה סוף.

יש שורה של חוקים שמקודמים. כשאני הייתי חברת ממשלה אנחנו העברנו החלטת ממשלה 450 שכללה חבילה של חוקים שמטרתם להגביר אכיפה ולהגדיל את הסנקציות שמוטלות על כאלו פושעים, כדי שלא ישתלם לעשות את הפשע הכלכלי הזה. החוקים שהצלחנו להעביר זה נסיבות מחמירות, שזה מטיל קנסות גבוהים יותר. תכף אנחנו נשמע על היישום של זה ומאגר "אל תתקשר אליי" שאלו שני דברים שעברו כבר בחקיקה. אנחנו תכף נשמע מהרשות לסחר הוגן על הביצוע של הדברים האלה. מאגר "אל תתקשר אליי" זה מאגר שמי ששם את הטלפון שלו שם אסור לחברות מסחריות בכלל ליצור איתו קשר, זו עבירה פלילית לעשות את זה. תכף נשמע איך זה עובד.

לצערי יש עוד הרבה חוקים שכאשר היינו בממשלה כבר התחלנו לפרסם עליהם תזכירים, אבל הם נתקעו מאז, כי הדברים לא ממש פועלים ואנחנו נבדוק איפה זה עומד. למשל חובת דיווח של הבנקים. אם קורה אירוע כזה ובן אדם מבוגר מעביר פתאום 300,000 שקלים למה אף אחד מהבנק לא מתקשר לבדוק 'אדוני, זה מה שאתה רוצה? האם זה נעשה על דעתך? זו פעולה חריגה'. הרי אם הוא היה חורג במינוס של החשבון שלו הוא היה מקבל טלפון כזה.

איך אנחנו מפסיקים סליקה לחברות שיש סימנים שהם עושקים. איך אנחנו נותנים לאותם מבוגרים מסמכים כתובים בשפתם אחרי שהם סוגרים עסקה. איך אנחנו מרימים מסך ואם יש נוכל שלקח כסף מזקנים, אז כשתופסים אותו הוא לא יוכל יותר להתחבא מאחורי חברה בערבון מוגבל ואז בעצם כשתופסים אותו הוא סוגר את החברה ופותח חברה חדשה ומתחמק מתשלום הקנסות ומהחזרת הכספים. ועוד ועוד מהלכים שלצערי עדיין תקועים בחקיקה ואנחנו היום נתעדכן ונבדוק איך אנחנו יכולים לחלץ אותם משם.

זה ככה מסגור הדיון. אני בטוחה שזה דיון ראשון ויהיה לזה דיון המשך, כי זו סוגיה כבדה ואין לי שום כוונה להרפות מהנושא הזה. אני מציעה שאנחנו נפתח את הדיון בלשמוע קודם כל את האנשים עצמם. כי יש פה סביב השולחן המון אנשים שפועלים בנושא ועושים ככל יכולתם מתוך תחושת שליחות. אבל לפעמים כששומעים את המציאות בשטח מבינים איך הדברים לא מתכנסים. איך בכל זאת יש בעיה, למרות כל העשייה שמנסים לעשות. אז אנחנו נשמע קודם כל את האנשים עצמם. אנחנו נתחיל עם תופעת העוקץ הרוסי, שהיא תופעה מאוד חמורה. התלונות באמת מגיעות לסכומי עתק ואנחנו נשמע ראשונה את טטיאנה ומישל, נמצאות כאן? תודה רבה קודם כל שבאתן לספר את הסיפור שלכן.

אני רוצה לפתוח את הדיון עם תיאור המקרה שלכן, שאני חושבת שאפשר ללמוד ממנו הרבה מאוד. אז טטיאנה ומישל. טטיאנה, תודה רבה שבאת ואת מוכנה לשתף אותנו בסיפור שלך. זו פעם ראשונה שלכן בכנסת? אז אני מאחלת לכן שפעם הבאה תבואו בנסיבות יותר משמחות. תציגי את שמך והבמה שלכן, תודה.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

קודם כל נעים מאוד, אני מישל לוין. אני הנכדה שלה. בעצם כל מה שקרה התחיל ב-15 בנובמבר. התקשרו אליה בשפה הרוסית מהמשטרה, כלומר הציגו את עצמם כאילו הם המשטרה, ושיש ניסיון של פריצה בחשבון בנק שלה. כרגע זה נמצא בחקירה. מבקשים בעצם לא לספר לאף אחד מבני המשפחה. היא צריכה לשמור על שתיקה. ובעצם תכף יתקשרו אליה מבנק ישראל ויגידו לה מה היא צריכה לעשות. כעבור 10 דקות באמת התקשרו אליה. אמרו לה שיש ניסיון בעצם של פריצה, של הונאה, טרוריסטים מאירן מנסים להיכנס לחשבון הבנק שלה, להוציא משם כספים. והם בעצם מה שהם רוצים לעשות זה בעצם שהיא תמשוך את כל הכספים שלה החוצה, כביכול תעביר אותם לשליח. הם ישמרו את זה על ענן, חשבון שהוא ענן והם יתפסו את הגורמים שמנסים להיכנס לחשבון הבנק שלה וברגע שהם יסיימו את כל התהליך הזה הם כמובן מחזירים את כל הכסף.

היא נבהלה כמובן. היא גם שאלה אותו מי אתה, מה אתה? הוא שלח לה תעודה, אחלה תעודה, מאוד יפה ככה בפוטושופ. ובעצם יום למחרת כבר התחילה למשוך כספים. היו שלוש העברות בעצם. הגיע כל פעם אותו שליח לקחת ממש מזומן. פעם אחת הוא הגיע לקחת 18,000 שקלים. חשוב לציין שאחרי כל העברה של כספים הוא גם שלח לה קבלה מבנק פועלים. ככה היו שלוש העברות.

בפעם לפני האחרונה שהייתה אמורה להיות, בפעם הרביעית, פה אני בעצם נכנסתי לתמונה. ישבתי בבית, פתאום נכנסת לי אישה הביתה. דוברת רוסית, לא מדברת שום שפה אחרת. אומרת, אני לא מדברת טוב את השפה הרוסית, אבל שמעתי מילה אחת ממה שהיא אמרה. שמעתי את המילה קריפטו. והמילה הזאת עד עכשיו לא הוזכרה בשום שלב. ואז התחלתי לתחקר אותה. מפה לשם, גירשתי אותה מהבית. אני תפסתי אותה כשהיא עם תעודת זהות של סבתא שלי על השולחן, היא בדיוק באה להוציא את הטלפון כדי לצלם שם דברים. היא גם דאגה להרגיע אותי ולהגיד לי שהיא ממקום טוב, שהם רק דואגים לכספים ושהיא לא תצא מהבית הזה עד שהכסף כביכול שהיא לקחה והעבירה כביכול לחשבון לענן הזה, עד שהיא תראה אותו. כך עובד חשבון קריפטו מי שמכיר. אני כמובן גירשתי אותה מהבית ופה התחלתי לתחקר מה קרה, כי לא הייתי בסיפור הזה. היא לא סיפרה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

היא לא סיפרה. סבתא שלך לא שיתפה את המשפחה, כי אמרו לה לא לספר.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

היא פחדה, כן. היא פחדה. ואז פה התחלתי ממש לתחקר מי, מה, תאריכים, לעבור על שיחות. הבנתי בעצם שהיו בעצם שלוש העברות. הבנתי שיש עוד העברה, זה היה ביום שישי 8 בדצמבר. ביום ראשון הייתה אמורה להיות עוד העברה של עוד כספים, של עוד 36,000 שקלים. סך הכול היא נעקצה ב-90,000, ששם זה נעצר, אני עצרתי את זה. בעצם פניתי למשטרה, הגשתי תלונה. ישבנו שלוש שעות בחקירה. ואנחנו תפסנו את השליח. את הבן אדם שבעצם בא לקבל את הכסף. כרגע הוא עצור.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

זאת אומרת ידעת שהוא הולך להגיע והכנת לו מארב.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

תכננו הכול, כן, תכננו לו הכול.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

מטורף, כל הכבוד לך, באמת.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

זהו. כרגע הוא יושב עצור, במעצר, לא יודעת מה קורה איתו. וזהו. כולי תקווה שהכסף הזה יחזור אליה, כי זה הכסף האחרון שלה. היא בפנסיה, היא חיה מקצבה של 5,000 שקלים. זהו.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

את רוצה להוסיף משהו?

<< אורח >> טטיאנה לוין: << אורח >>

אני חושבת שהיא אמרה הכול, הסבירה הכול מה שהיה. אני לא יודעת מה להגיד בנוסף.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

את האמנת לזה. זה היה נראה אמין.

<< אורח >> טטיאנה לוין: << אורח >>

הוא ככה מדבר שאי אפשר להבין אותו.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

אני יצרתי איתו קשר, באותו יום שישי כשהבחורה הזאת הייתה אצלה בבית, אני עברתי על כל השיחות שלה והתקשרתי אליו. שאלתי אותו מי אתה, מה אתה? הוא אמר לי שהוא מבנק ישראל. שהוא בעצם אחראי על כל ההונאה הזאת. אמרתי לו תקשיב, אני לא מדברת את השפה הרוסית. אני ביום ראשון רוצה שייצור איתי קשר. אם אתה מבנק ישראל אני מניחה שיש מישהו שדובר עברית, אנחנו בישראל. כמובן שאף אחד לא יצר איתי קשר. וזהו. ועוד דבר שחשוב לציין, הוא גם שאל אותה אם היא נמצאת לבד. כל העברה של כספים שהיא הייתה הולכת לבנק למשוך הוא היה נמצא איתה בשיחה תוך כדי, כדי לוודא שאין איתה אף אחד, שאף אחד לא יפריע. הוא ידע על קיומי. הוא שאל אותה כמה בני משפחה גרים איתה. הוא היה מבצע את הדברים האלה כשאני בעבודה, לא בבית, לא יודעת על הדברים האלה. במקרה באותו יום שישי לא הייתי אמורה להיות בבית והייתי באותו יום בבית. אם לא הייתי בבית באותו יום אני לא רוצה לדעת איפה זה היה נגמר.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז מה, באיזה שלב הבנת שזו הסיטואציה וגם מה הרגשת? היה לך חשד לאורך הדרך?

<< אורח >> טטיאנה לוין: << אורח >>

בכלל. לא חשבתי בכלל שזה משהו רע, שזה, שהוא גונב ממני את הכסף.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

היא האמינה לו, פשוט האמינה לו.

<< אורח >> טטיאנה לוין: << אורח >>

עד שהיא התחילה לראות מה קרה. עד אז ממש לא חשבתי בכלל שזה יכול להיות. אני ממש הייתי בטוחה שהוא נכון, הבן-אדם ומה שהוא אומר.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

וכשהבנת שזה לא המצב, מה הרגשת?

<< אורח >> טטיאנה לוין: << אורח >>

אני עד עכשיו מרגישה שזה לא בסדר. שעכשיו אני לא יודעת מה לעשות. אין לי כסף. זה היה, אני עבדתי בארץ 28 שנים, בקופת חולים מכבי. באותו מקום, 28 שנים, עד הפנסיה. וממש מה שהיה שהגיעו כסף, זה כסף שלי. ואני עכשיו מרגישה שאני לא יודעת מה לעשות. ממש אני לא יודעת מה לעשות.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

לקחו לה הכול, היא נשארה עם 1,500 שקלים בחשבון בנק.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

בושה, באמת.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

גרמו לה לפתוח, הייתה לה קופה סגורה. הייתה לה קופה סגורה שהוא אמר לה תפתחי כל מה שיש לך, תוציאו לנו הכול. הכול בסכנה, כל הכספים שלך בסכנה ללכת לאיבוד.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

הוא בעצם גרם לך לפתוח את כל החסכונות שלך.

<< אורח >> טטיאנה לוין: << אורח >>

כן, כן. היה לי חלק סגור, וחלק בחשבון. אז הוא אמר שאת צריכה לפתוח אותו ולהוציא את הכסף.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני מבטיחה לך שאנחנו נתכנס שוב ושוב ושוב עד שהשקל האחרון יחזור אלייך. מבטיחה לך. עצוב לי פשוט על אנשים שלא הגיעו לכאן ולא מקבלים. אבל אני מבטיחה שאנחנו לא נעצור עד שהשקל האחרון יחזור אלייך.

<< אורח >> טטיאנה לוין: << אורח >>

הלוואי.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

לא, לא. אני אומרת לך את זה. פשוט עצוב לי שיש אנשים שאין להם נכדה כזו ואין להם מישהו שיבוא וייאבק ואין להם מישהו שיבוא לדבר בכנסת. ולמענם אנחנו גם צריכים לעשות את הדיון הזה. ובאמת אנחנו נעשה הכול עד שהשקל האחרון יחזור לחשבון שלך. כסף שלך, שעבדת עליו, ופשוט נלקח ממך במרמה ובאכזריות. באמת. אז אנחנו נעשה הכול, כל מה שביכולתנו. אז תודה רבה שבאת. אנחנו נשמע עכשיו עוד מקרים, כי תדעו שאתם לא לבד. לצערי זו תופעה מאוד רחבה, וכנראה גם יש איזה שהיא data על אנשים דוברי רוסית שממש מתמחים בהם.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

דרך אגב, את דיברת על ההלוואה. היא, לקחו לה את ההלוואה. לקחו הלוואה על השם שלה של 80,000 שקלים יום לפני שאני תפסתי את המקרה הזה. אני הפסקתי לפרוע את ההלוואה הזאת.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אותו גורם.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

כן, כן, אותו אחד.

<< אורח >> טטיאנה לוין: << אורח >>

אנחנו נכנסו לבנק וסגרנו מיד. הם אמרו, בבנק אמרו שטוב שאתם באתם עכשיו שעוד לא הוציאו את הכסף מהחשבון, אז אנחנו יכולים לסגור את ההלוואה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז יש פה סביב השולחן גם את בנק ישראל האמיתי וגם את בנק פועלים. אנחנו נשמע את כולם, תישארו איתנו. טוב, אני עוברת לליודמילה בריסקין. ליודמילה ואולגה. שלום, תודה רבה שבאתן. זה ממש, אתן רואות, אתן לא לבד. תראו כמה מקרים.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

לא שזה מנחם, אבל כן.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

זה לא מנחם. אבל זה חשוב כדי לעורר את כל המערכת שיש פה פשע גדול שמתרחש מתחת לאף. אז את אולגה?

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

אני אולגה, אני הכלה. זאת החמות שלי, ליודמילה. יש לה, היא מדברת רוסית. עברית יש לה קשיים עם השפה, אז ברור שהיא נפלה על העוקץ הרוסי. מדובר בקשישה שגרה בהוסטל לבד. מתקיימת רק מביטוח לאומי. באמת, כל מה שהיה לה בבנק, נלקח.

זה היה ככה: הייתה לה בעיה בכניסה לאתר אינטרנט. אז היא הלכה לסניף בנק הפועלים בפתח תקווה וניסתה להוציא שם קוד. אז בא לשם ובמבואה, בכניסה לבנק, יש פתק כזה גדול ברוסית. "יש הונאות, תיזהרו, אל תתנו פרטים". היא נכנסה לשם, יש אנשים רבים שיושבים באזור של המכונות למשיכת כספים, כספומטים. ובאה אליה פקידה ומול כולם התחילה לשאול אותה – לא הייתה שום שמירה על הפרטיות – היא שאלה אותה את כל הפרטים, תעודת זהות, מספר חשבון. היא נתנה לה קוד על הפתק, הם ניסו להיכנס, לא הצליחו, לא משנה. אבל ישבו שם אנשים.

היא יצאה משם, ויום למחרת התקשרו אליה. אני חושבת שזה לא במקרה. התקשר אליה בחור שהציג את עצמו מבנק ישראל, מסניף מרכזי בנק ישראל, ממחלקת הביטחון. והוא גם הציג את זה ככה שכנראה יש פריצה לחשבון שלה ומישהו רוצה לעשות מעילה בחשבון שלה והיא נמצאת בחקירה סמויה. תכף יתקשר מישהו מהמשטרה וידברו איתה.

אחרי 10 דקות מתקשר בחור מהמשטרה, הכול ברוסית. ואפילו על הצג היה רשום משטרה, היא רואה משטרה והיא מאמינה לזה. אמרו לה תקשיבי, את תעזרי לנו לתפוס את החבר'ה מהבנק שכנראה מנסים לעשות מעילה בחשבון שלך. אנחנו פותחים לך חשבון חדש, תעבירי את כל הכסף לשם, בדומה לסיפור הזה. במשך חודש שלם מ-6 בנובמבר שלחו לה מונית, שלחו אותה לבנק. היא משכה מכספומט כסף, כמה שאפשר, 1,000, 2,000, 3,000 שמה במעטפה נותנת לבן אדם במונית והוא אומר אני נוסע לנתניה להעביר את זה למשטרה, להעביר את הכסף לחשבון חדש שלה.

גם הפחידו אותה מאוד, אמרו לה שזה דיסקרטי, לא להגיד לאף אחד. לא לספר. היא לא סיפרה באמת במשך חודש שלם. עכשיו, נגמר הכסף, אז הם אמרו לה חמודה, קחי הלוואה. היא הלכה לבנק, ביקשה הלוואה הרבה יותר גדולה, אבל בבנק נתנו לה הלוואה של 16,500. עכשיו, חשוב לציין שחשבון הבנק שלה הוא על שם שלה והבן שלה, בעלי, חשבון משותף. בשום שלב לא פנו לבן שלה להגיד לוקחים הלוואה, אז צריך עוד שתי חתימות. צריכה חתימה של שני השותפים בחשבון. לא פנו אליו, החתימו אותה. היה להם נוח להגיד שזה הלוואה בן רגע, שאפשר ככה להחתים בן אדם אחד.

עד שנגמר לה הכסף, בגדול, היא משכה משהו כמו 49,000 שקלים, עם ההלוואה, עם הכול. הייתה גם שם העברה. כנראה שגם השיטה שלהם עובדת ככה שאמרו לה 'בואי, מישהו מעביר לך כסף לחשבון שלך וגם את זה תיקחי במזומן'. זה כנראה הלבנת הון, אולי זה משהו מנעקץ אחר – כסף בא אליה והיא משכה את זה במזומן, הביאה להם. בקיצור, כל זה והיא סיפרה את זה רק אחר כך, כשנגמר הכסף אז היא הבינה כנראה. והם נעלמו והיא הבינה שאין כנראה שום חשבון, שום דבר. היא פנתה לבעלי ואז התחיל כל הסיפור. הוא פנה למשטרה, פתח תלונה.

יש לי שתי טענות: יש לי טענות לבנק ולמשטרה. הטענות לבנק הן כאלה: קודם כל, אי שמירה על פרטיות הלקוח. שנתנו לה את הקוד מול כולם. לא יודעת, זה לא נשמע לי הגיוני. דבר שני זה מתן הלוואה ללא החתמה של שני שותפים בחשבון בנק. שזה לדעתי כישלון מחפיר של הבנק. עכשיו, בחשבון בנק שלה לא הייתה מסגרת אשראי, היא נכנסה למינוס. ושום גורם לא התקשר להגיד לה גברת, נכנסת למינוס, מה קרה? וגם יש פה עניין של כישלון בחובת הזהירות. יש פה עניין של רואים קשישה שיש לה חשבון בנק 25 שנים אצלה עם פעילות מזערית. ופתאום הם מושכים כסף ואף אחד לא מתקשר לשאול מה קורה? האם זה בסדר? להתקשר לשותף שלה בבנק בחשבון. לבדוק. אז אני חושבת שזה הטענות לבנק.

למשטרה יש טענה שאנחנו פנינו למשטרה ונפתחה תלונה. אחרי כמה ימים פנה אלינו מישהו מהמשטרה, אני חושבת שזה גם בעקבות הפנייה אלייך, ככה נראה לי. דיבר איתנו וזהו, ונעלם. שבועיים שלמים בעלי משאיר כל יום הודעה 'תחזרו, תחזרו'. אף אחד לא חוזר. והנוכלים ממשיכים להתקשר אליה. ואז אני חושבת שזה היה ממש הזדמנות טובה גם לתפוס, כמו שאתם תפסתם.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

על חם.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

בדיוק, על חם. לעקוב, לבדוק, להקליט שיחות, משהו. אנחנו כל יום מתקשרים. גם את יודעת מה מפחיד גם? היא גרה לבד, הם יודעים איפה היא גרה. הם שלחו מונית, הם שאלו אותה כל הזמן את גרה לבד? איפה את גרה? אני מפחדת גם על החיים שלה, אני לא יודעת, חוץ מהכסף. זה המצב. אז אני חושבת שמישהו צריך לקחת פה אחריות.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני חושבת שיש הרבה מה ללמוד מהמקרה שאת מציגה.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

בנק, משטרה, וצריך לטפל בזה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

את תרצי להגיד משהו? גם ברוסית ואת תתרגמי. כי חשוב לי שנשמע אותך.

<< אורח >> ליודמילה בריסקין: << אורח >>

אני יותר קל לי ברוסית.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

תגידי ברוסית וכלתך תתרגם.

<< אורח >> ליודמילה בריסקין: << אורח >>

(נושאת דברים בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי על פי כלתה, גב' אולגה בריסקין)

שמעתי על המקרים האלה ואני מודעת. אבל עדיין, ברגע שמתקשרים מהמשטרה, נציג של בנק מרכזי, האמנתי לו. היה גם מקרה ששלחו אותי, לא יכולתי כבר למשוך כסף בסניף שלי, שלחו אותי לסניף בבני ברק. נסעתי לשם ואמרו לי גברת, אנחנו מסתכלים עלייך. אנחנו יודעים איפה את, אנחנו רואים אותך. נכנסתי, היה שם תור ענק של 20 אנשים. היא אמרה להם אני לא יכולה לחכות, אני נוסעת הביתה. בא בחור, הכניס אותי בלי תור.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

את מרגישה שיש משהו מערכתי מתוך הבנק.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

ממש, רשת כאילו פרוסה. היא ממש מרגישה זוועה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

תודה. את רוצה להגיד עוד משהו?

<< אורח >> ליודמילה בריסקין: << אורח >>

עוד משהו. אני בהוסטל. כמה אנשים מקבלים כל הזמן דברים כאלה. בחור אחד הולך למשטרה בפתח תקווה, אמרו תודה רבה וזהו.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

עוד קשישים שסובלים מזה. טוב, אנחנו תכף נשמע את המשטרה ואת הבנק והם יענו על המקרה והטענות שהעליתם. טענות מאוד קשות באמת.

אני עוברת, יש לנו בזום עוד מקרה של ליודמילה לוין, שאני חושבת שהבן שלה איתנו בזום.

<< אורח >> אלכסיי לוין: << אורח >>

שלום. שמי אלכסיי לוין, אני מייצג את ליודמילה, אמא שלי בת 86. אחרי כל הסיפור הזה היא במצב מנטלי לא פשוט, אז איפה שהוא לא רציתי להביא אותה לפה. אני אספר את הסיפור.

גם הסיפור שלה התחיל די דומה. זה היה שבוע שעבר, יום רביעי שבוע שעבר, כאשר התקשרו אליה וכמובן ברוסית, אמרו שמהבנק. מזהים שמהטלפון שלה, איפה שמתקשרים אליה, הגיעה בקשה לפתיחת איזה שהוא חשבון במט"ח, משהו כזה. היא אמרה שלא ביקשה שום דבר, ניתקה. אחרי זה התקשרו בעברית, אמרו משהו מכיוון שהיא לא מבינה, אז היא אמרה אני לא מבינה וניתקה. ואז התקשרה איזה שהיא אישה שהציגה את עצמה כמובן ממשטרה, היא חוקרת. החוקרת מקרה הונאה, קוראים לה מאיה פרידמן. וזהו, התחילה לדבר איתה שכן הם רואים שהכסף יוצא מהחשבון שלה.

חשוב לציין שבאמת במהלך שנים שהדברים האלה קורים, איכשהו אמא הצליחה לא להיכנס לזה. באמת התקשרו אליה ותמיד אנחנו הילדים וגם הנכדים אומרים לה כל פעם מספרים לה שיש מקרים חדשים, כל פעם משתפרים ומשנים את השיטות. באמת היא הצליחה להינצל כמה שנים שבאמת מתקשרים. היא מספרת שמתקשרים והיא מנתקת. אבל איכשהו הפעם הצליחו לתפוס את תשומת הלב שלה. היא לא ניתקה, התחילה שיחה.

האישה בשיחה אמרה שהיא רואה שהכסף מהחשבון שלה יורד. והתחילה לשאול אותה איך היא מושכת את הכסף, דרך כספומט או מהבנק ישירות? היא אמרה מכספומט. אז היא התחילה להסביר לה תשמעי, יש כספומט צריך למשוך רק מהכספומטים הבטוחים נקרא לזה, כן? שנמצאים בתוך הבנק, בתוך הסניף. איפה שיש מצלמות. ואם את מושכת איפה שבחוץ זה מסוכן, כי יש שם כל מיני שיטות לגניבת הפרטים וכו'. ואז היא אמרה כנראה משם. אז היא אמרה כן, אני מושכת גם מבחוץ. אז היא אומרת לה משם זה נגנב. אז עכשיו צריך לבטל את הכרטיס. ולא סתם לבטל אותו, גם אנחנו שולחים אלייך מישהו שיאסוף את הכרטיס, כי אנחנו צריכים לגרום את הכרטיס. היא אומרת לה בדרך כלל אני עושה את זה בעצמי, ברגע שנגמר תוקף אני גוזרת. היא אמרה לא, לא, זה מקרה מאוד מסובך אז חשוב שתמסרי לנו את הכרטיס. כמובן גם ביקשה את הקוד של הכרטיס.

זה היה ביום רביעי. ביום חמישי באמת הגיע בחור, איש מבוגר, משהו כמו בגיל 70. אסף ממנה את הכרטיס. זהו. אז משיכות ראשונות, סך הכול היו שש משיכות. המשיכות הראשונות שלוש משיכות נעשו ביום חמישי. ביום חמישי גם עוד פעם התקשרה אותה אישה ואמרה לה שעכשיו היא צריכה לגשת לבנק. היא ממליצה לה לעקוב אחרי חשבון שלה דרך אינטרנט. ואז היא אמרה לה תיגשי לבנק, תיקחי את האפליקציה ואז תוכלי לעקוב אחרי התנועות בחשבון לבד במחשב. אז היא אמרה אין לי מחשב, אני לא יודעת אפילו להשתמש במחשב. אמרה לא לא נורא, שיהיה לך, שהילדים יעזרו לך. כמובן גם נאמר לה שאסור לדבר עם אף אחד, לא להגיד לבנק, לא חס וחלילה למשפחה כי זה באיזה שהיא חקירה.

אז באותו יום חמישי אמא לא הלכה לבנק. היא אמרה אני עייפה, היא הייתה בקופת חולים. ביום ראשון בבוקר אותה אישה חזרה אליה והזכירה שצריכה לגשת לבנק לקבל את האפליקציה. וזה מה שאמא עשתה. הלכה לבנק, קיבלה את האפליקציה. האישה התקשרה, אמא הקריאה לה בדיוק את שם המשתמש והסיסמה מהדף שקיבלה בבנק. זהו. ואז בעצם באותו יום ראשון שזה השבוע, יום ראשון השבוע, היו עוד שלוש משיכות. סך הכול הם משכו 28,000 שקלים. כאשר בעצם במינוס זה נכנס למינוס 15,500, ביום ראשון. ואז ביום ראשון בערב כבר התקשרו באמת מהבנק, כי בחור הציג הצגה, הוא דיבר ברוסית והציג את עצמו בשם גיאורגי. הוא אמר שכרגע את נמצאת במינוס 15,500 שקלים ולפני שאת מתחילה להגיד לי משהו אני יכול לספר לך בדיוק מה היה.

עכשיו, למה אני חושב שהוא באמת היה מהבנק? כי הוא אמר לה עכשיו את חייבת מיד לגשת למשטרה ולהגיש תלונה במשטרה, עכשיו מיידית. ברגע הזה היא התקשרה אליי. מה שלא ברור למה אותו בן אדם לא ביטל את הכרטיס. החשבון היה, הוא גם אמר שהחשבון כנראה נחסם בניסיון להגדיר מסגרת או עוד משהו. למרות שגם ככה מינוס 15,000 זה חריג.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אוקיי, זו שאלה. תכף אנחנו נשמע את הבנק. תודה על תיאור המקרה. תישאר איתנו, בסדר? כי תכף יש פה גם את המשטרה וגם את בנק ישראל וגם את הבנקים המסחריים.

<< אורח >> אלכסיי לוין: << אורח >>

אני רק רוצה אולי חשוב, אני רוצה להוסיף כמה דברים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

כן, רק בקצרה, שנספיק לשמוע עוד אנשים.

<< אורח >> אלכסיי לוין: << אורח >>

כן, כן, אני מבין. ממש דקה. במקרה הראשון שאמרנו שהייתה חקירה של שלוש שעות ובאמת תפסו את הבן אדם. אני חייב להגיד שאנחנו באנו למשטרה, לתחנה, האנשים נחמדים, סופר נחמדים. באמת התחשבו והבינו מה קרה. רק אמרו הנה, זה המחשב, תמלאו פה תלונה. בואו נגיד ככה, לא הייתה באמת חקירה. גם משפט אחרון לגבי הבנק, אותו דבר כמו במקרה הקודם. למה אפשרו לה לרדת במינוס 15,000 כאשר היא מקבלת ביטוח לאומי זה פחות מ-4,000 שקלים. אז לרדת במינוס 15,000, אני מבין אולי בגובה של פנסיה, אבל מינוס 15,000?

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

זה חריג, כן.

<< אורח >> אלכסיי לוין: << אורח >>

כן. זהו, תודה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

תודה. ואם יהיו לך עוד דברים חשובים בהמשך תגיד. אנחנו נשמע עוד מקרה אחד ואז נעבור למערכת הבנקאים ולמשטרה. יש פה את ניקו, שליווה את המקרה של אמא שלי. ניקו לא כאן. תכף נשמע עוד מקרים. אבל אני רוצה כרגע שנעשה פוקוס בדיון על הדפוס הזה, יש פה מכנה משותף מאוד מאוד ברור: דוברי רוסית. עוד מעט יהיה עוד מקרה שהוא לא דובר רוסית, אבל הכול נעשה בעצם מול המערכת הבנקאית בהעברות כספיות. שמעתם את הטענות.

אני חושבת שנכון לפתוח עם המשטרה. כי בסוף אלה פושעים, נוכלים שצריכים להיות מאחורי סורג ובריח. ואחרי זה נעבור למערכת הבנקאית. אז מי מטעם המשטרה ירצה להתייחס? שלום אבי.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

בוקר טוב. פקד אבי בן אל.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני אשמח שתתייחס לטענות שעלו כאן.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

אז באמת שמענו מקרים שהם מעטים מיני רבים של תופעה שאנחנו מכירים כבר למעלה משנתיים. תופעה, צריך לומר שהיא תופעה כלל עולמית. זה לא משהו שהוא נחלת ישראל, שקורה אצלנו. רבים מיוצאי חבר העמים סובלים מהתופעה גם במדינות אירופה רבות וגם במקומות אחרים. תופעה שמכונה הונאות בשיטה של הנדסה חברתית. שהתחזות, שיחות טלפון וכדומה, שמצליחים להוציא מאנשים פרטים.

ברשותך, אני אתייחס גם לתופעה איך שהיא התחילה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

לא, אני לא צריכה סקירה היסטורית של התופעה, אנחנו מכירים אותה. אני רק רוצה לדעת מה אתה עושה כדי להחזיר לאנשים האלו את הכסף ושזה לא יקרה שוב. זהו.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

צריך לומר שקודם כל זה עבירות שמבוצעות מחוץ לגבולות מדינת ישראל. זה הקושי האכיפתי שיש לנו במקרים האלה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אבל הגיעו להם אנשים הביתה.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

שנייה. השיחות ומבצע ההונאה, המבצעים העיקריים של ההונאה נמצאים בחוץ לארץ, במקומות שאליהם להגיע מאוד מאוד קשה, בשלב זה לפחות. נמצאים באזורי לחימה באוקראינה, השיחות יוצאות משם. כל מה שאנחנו מספרים שאנשים מגיעים לבתים של אנשים לאסוף כספים, אלה למעשה נקרא להם סייענים כאן בארץ, שמאותרים על ידי אותם נוכלים שיושבים בחוץ לארץ. תפקידם לאסוף כספים מהקורבנות ולהעביר באמצעים כאלה ואחרים להעביר לאותם נוכלים. כמובן הם גוזרים קופון כזה או אחר, מקבלים כספים. אז התפקיד שלנו באמת להוכיח את מידת המודעות שלהם לכל האופרציה, לכל ההונאה שמתבצעת. יש מקרים שאנחנו הצלחנו מאוד. אני מחזיק ביד גזר דין שניתן בחודש יולי 2023, כנגד סייען ששמו נקשר ל-23 מקרים של הונאות העוקץ הרוסי. נזק כספי נאמד שם ב-3.5 מיליון ש"ח. בית משפט אני חושב שעונש מאוד משמעותי, השית עליו עונש של 5 שנות מאסר בפועל, עם קנס כספי וגם פיצוי חלקי לקורבנות של 320,000 ש"ח.

חוץ מזה אנחנו ניהלנו עוד ארבע פרשיות לפחות בנושא הזה נגד אותם סייענים. צריך להגיד שאלה אנשים סייענים שלא תמיד אנחנו מצליחים להוכיח שהם מודעים לכל האופרציה שמתבצעת. הם מקבלים שיחת טלפון מאוקראינה, מבקשים מהם לגשת לכתובת מסוימת עם טלפון, להתקשר ולאסוף את הכספים. הם צריכים את הכספים האלה להעביר לאותו חשבון שהם מקבלים בטלפון. אבל בכל מקרה, אנחנו לא מקלים ראש גם בסייענים האלה ואנחנו נכנסים במקרים, פה מישל ציינה את המקרה שלה. ואנחנו הצלחנו את אותו שליח לקשור עוד כמה מקרים בחיפושים שנעשו אצלו בבית. ויש עוד ארבע פרשיות שאנחנו ניהלנו בנושא הזה.

עכשיו, בהתייחס למאמץ האכיפתי שאנחנו די מוגבלים בזה, אני רוצה להגיד שגם יש לנו קשר עם העמיתים שלנו באוקראינה. לפחות מקרה אחד אני יכול לספר שהיה גם מעצר של חשוד שאנחנו הכוונו את העמיתים באוקראינה. אמנם אותו מעצר לא הניב תוצאות ולא עצר את התופעה, כי כנראה היא יותר רחבה ממה שאנחנו חושבים. אבל כן יש לנו קשר. אבל אותם גורמים באוקראינה גם הם מוגבלים עקב המצב הקיים. ונכון לעכשיו אני חייב בצער לומר שזה המאמץ האכיפתי נכון לעכשיו הוא מוגבל יחסית. כי עקב במצב במקום שהנוכלים נמצאים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

רגע, אז מה אתה אומר לי? התופעה מתגברת על רקע המצב, כי הם יודעים שאתם עסוקים בדברים אחרים. ומה שאתה אומר לי פה 'הם צודקים. הם יכולים לעשות את זה. אין לי אנרגיות להגן על אותם זקנים'.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

לגבי נושא המלחמה, אנחנו לא רואים התגברות במספר מקרים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אין דבר כזה. לא יכול להיות שאצלי יש כל כך הרבה כמויות. תחשוב על כל בן אדם אחד שהצליח להגיע לנייד שלי, תחשוב כמה אין. והקפיצה היא דרסטית. אין לי רגע שאני לא מקבלת פנייה. אין לי. אני ברגע זה יושבת פה, אני מבטיחה לך שאני אסיים את הדיון ויהיו לי עוד.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

דווקא מבחינת ממדי התופעה אנחנו כן שלחתי נתונים לצורך הדיון. תיקי הונאה כלפי אוכלוסיית קשישים יוצאי חבר העמים. קשישים זה הגדרה של 65 ומעלה. בשנת 2023 יש לנו ירידה של 16%.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

האם בדקת מאז פרוץ המלחמה?

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

כן, כן, שנייה אני אתייחס. ביחס לשנת 2022. זה אומר 81 תיקים ב-2023 לעומת 691 ב-2022. מבחינת מגמה חודשית, מגמה חודשית אומרת בערך על 50 תיקים בחודש. בחודש אוקטובר היו לנו 51 מקרים, בנובמבר 59 מקרים. כלומר יש עלייה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

מה אתה מגדיר מקרה?

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

מקרה מתלונן. כל מתלונן מבחינתנו זה מקרה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

לא משנה מה דפוס המקרה? זה לא רק העוקץ הרוסי, נכון?

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

לא, אני מדבר מבחינת הונאות שנעשו כלפי יוצאי חבר העמים. אני מניח שזה, נכון שזה לא נתון מדויק, אבל אני מניח שרוב רובם של התיקים הם מהעוקץ הרוסי שאנחנו מכירים. יש כן שינוי בסיפור שהם מספרים לאנשים. הם משתמשים עכשיו במוטיב המלחמתי כביכול הכסף והסכנה בחשבון וצריך בדחיפות להעביר את הכסף לחשבון "בטוח". אבל הסיפורים היו לפני זה גם. כלומר מניפולציה של הפחדה היא ממשיכה בשיטות שונות של מלחמה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

מה שקפץ במקרה שלכם.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

שבועיים, יותר משבועיים אף אחד לא חוזר אלינו. הבחור השאיר טלפון של המשרד. כל יום אנחנו מתקשרים, אף אחד לא עונה. אפילו לא נייד. ואז אומרים לנו, איזה פקידה אומרת לנו טוב, אז תגיעו לפה. אנחנו נגיע לשם, הוא לא נמצא. אין עם מי לדבר פשוט והתיק ייסגר כנראה מחוסר.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

אני אתייחס. קודם כל, אף תיק לא ייסגר. התיק, הפרשייה בשלמותה מטופלת ברמה הכי גבוהה במשטרה.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

אז איך היא מטופלת?

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

שנייה, אני אגיד לך, אתייחס לזה כל מה שקרה. לפני כיותר משנה ראש אגף חקירות במודיעין הקים צוות חקירה משותף ארצי. בדרך כלל זה לא קורה תיקים כאלה. כשאת המשימה הטיל על יחידת סייבר להב 433, שלמעשה היא היחידה הכי מובחרת במה שנוגע בהתמודדות עם עבירות סייבר. וכל יחידות הונאה במחוזות הם שותפים באותו צוות החקירה המאוחד. כל תיק חקירה, לפי הנחיה שלנו, של מטה ארצי, מאגף חקירות מודיעין, כל תיק חקירה מועבר ליחידת הונאה מחוזית שהם צריכים למצות את כל המובילים שעולים בתיק. והכול מתנקז בסוף ליחידת סייבר ארצית שהם צריכים למעשה לעשות מאמץ גם בין לאומי, גם רגולטורי וגם חקירתי כדי למגר את התופעה.

כלומר הטיפול הוא כוללני ולאו דווקא התמקדות בתיק כזה או אחר. כלומר, מתיק כזה או אחר אנחנו לוקחים את הממצאים שעולים. הרבה מקרים מהממצאים הם אותם ממצאים שאנחנו מטפלים וכן מתנקז ביחידה הארצית, ברמה ארצית.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז אני רגע עושה pause בחלק הזה. היחידה הזו אני מכירה. עבדנו קשה מאוד ויצרנו שולחן עגול יחד אתכם והקמנו את היחידה וכן הלאה. בשורה התחתונה, ברוב המקרים האלה, אם רוצים לתפוס את הבן אדם על חם צריכים לפעול מהר. בעצם המשטרה צריכה לעשות את מה שהנכדה היקרה הזאת עשתה. זה מה שהיא צריכה לעשות. אגב, לקחת על עצמך סיכון מאוד גדול. יכול להיות שהם היו באים, פוגעים בך. אנשים חזקים, אולי יש להם נשק. זה יפה שעשית את זה, אז זה בוודאי לא מה שהייתי מצפה מכל בן אדם במדינת ישראל לעשות. זה יכול להיגמר גם רע. אגב, גם אני עשיתי את זה כמה פעמים, לקחתי איתי חוקרים פרטיים שהגנו עליי. זה מסוכן. התפקיד שאת עשית זה התפקיד שהמשטרה צריכה לעשות. וכדי לעשות את זה צריך להגיב בזמן אמת ולעשות מארב ולתפוס אותם. ולא עם אובר תחכום. אני מניחה שאפשר לעשות את זה. והתגובה בזמן אמת, המהירות הזו, זה לא משהו שרואים בטיפול בתלונות שלכם. זה צריך לשים. יכול להיות שמאחורי הקלעים אתם עושים עבודה תשתיתית לבדוק את המקורות וזה חשוב מאוד. אבל בסוף האזרח בקצה לא מרגיש שהוא הרים טלפון ובחלוף יום מישהו הגיע אליו הביתה וחיכה לבן אדם שמגיע לקחת את הכסף.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

אם יש מקרים כאלה אני מאוד אשמח.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

הנה, אבל היה לכם מקרה שהגיע אליכם ולא הרמתם את הכפפה.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

- - - שתבדוק כבר.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

אני לא מכיר את המקרה ספציפית, אני מצטער.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

טוב, אני עוצרת רגע כאן. אתה רוצה להשלים?

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

אני רוצה עוד להמשיך.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

רק תתכנס לסיום.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

אני ממש אתכנס. ברשותך, אני אתייחס לכמה המלצות שהן למעשה מצילות להרבה מאוד קורבנות שעוד לא נעקצו. וגם אלה שנעקצו, דרך אגב, יש תופעה שחוזרים לאותם אנשים שנעקצו, מתחזים לחברת חקירות פרטית שכביכול הם יכולים להחזיר את הכספים והם מבצעים עוקץ שנית על אותו קורבן. אז אני מבקש כמה דקות, ברשותך.

בנוסף אנחנו מקדישים מאמצים רבים לנושא הסברתי, מניעתי. החל מהרצאות שאנחנו מגיעים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז בבקשה, תן את הטיפים שאתה חושב שיכולים למנוע.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

כן. הטיפים שאני מציע תמיד ואני חוזר על זה שוב. אחד, להימנע ככל שניתן, באופן כללי, גורף, להימנע מלתת פרטים בנוגע לחשבון בנק או אפליקציה בשיחה נכנסת. אם שיחה נכנסת, פשוט מה שנשאר לעשות זה לנתק את השיחה, לבקש שם ושם משפחה מאותו נציג שמתקשר אליכם. ואתם תיזמו את השיחה. תתקשרו אתם ותבקשו מהבנק את אותו נציג ותוודאו שמי שאתם מדברים אתם באמת מבינים שזה נציג בנק. לא קיימת פרקטיקה ששוטר ישלח תעודת מינוי בשביל להוכיח שהוא שוטר. וזה לא נעשה בצורות כאלה. כלומר, אם יש שיחה נכנסת שמפצירים בכם החשבון בסכנה, הכספים בסכנה וצריך לפעול בדחיפות להעביר את הכספים למקום מבטחים – כבר צריכה להידלק נורה אדומה ולנתק את השיחה. ובכל מקרה, אם אתם סקרנים לדעת מה קורה בחשבון תיזמו אתם את השיחה.

כמובן לא להיכנס לקישורים שנשלחים בטלפון הנייד. לחיצה על הקישור זה יכול גם לחשוף את הנייד שלכם לכל מיני תוכנות זדוניות שיכולים להעתיק את הפרטים. בנוסף, לא להזין פרטים בקישורים שנשלחים לכם. בשום אופן לא למסור קוד אימות. קוד שאתם מקבלים בטלפון. אין גורם, מישהו שמוסמך לדרוש מכם את הקוד הזה. אין גורם שיכול לדרוש מכם את הקוד הזה. אז לכן אלה ההמלצות המרכזיות שלדעתי יכולות להציל הרבה מאוד קורבנות.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אוקיי, תודה רבה. אני רוצה לעבור רגע למערכת הבנקאים. בכל רגע נתון אם יש לכם משהו להוסיף או לשאול, אתם בעצם סיבת כינוס הוועדה, אז תרגישו בנוח. בואו נתחיל עם הבנקים המסחריים. נמצאת כאן לוטם מבנק הפועלים.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

אולי אני אוכל לתת איזה תמונה מערכתית קודם.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

טיבי, אתה רוצה להתחיל? אוקיי, טיבי הוא מאיגוד הבנקים. נתחיל עם טיבי ואז נעבור ללוטם.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

אולי אני אתחבר מהדברים של אבי ואני אתן גם כמה טיפים בקצרה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

בסדר, אבל אני רק רוצה להגיד, חבר'ה, טיפים, מה טיפים, תתנו; אבל אני רוצה להסביר לכם משהו תחילה. אני טיפלתי במקרים של אנשים מבוגרים שנעשקו, שהם סופר משכילים, סופר מתוחכמים, סופר חכמים – וזה עדיין היה נראה מאוד אמין. אז אני בעד להעלות את המודעות ואני אשמח לקבל טיפים ותיתן אותם. אבל בסוף הם יודעים לעשות את זה בצורה אמינה ולכן המערכת חייבת למנוע את זה. אי אפשר לצפות שהאזרח הפשוט יוכל לגלות שזו תרמית.

וגם חשוב לי להגיד את זה לכם, אל תאשימו את עצמכם. זה סופר מתוחכם, גם אני הייתי יכולה ליפול בדבר כזה. אל תרגישו רע עם זה. אני יודעת שאנשים אחר כך מרגישים לא טוב עם עצמם, ואין סיבה. כי זה לא משהו שיכולתם לדעת. לא יכולתם לדעת. זה נוכלים מאוד מתוחכמים בשיטות מאוד מתוחכמות. וזה לא באשמתכם, זה לא היה באחריות שלכם וזה לא באשמתכם. וחשוב לי להגיד, כי אני מדברת עם אנשים והם מתביישים. הם לפעמים גם לא מספרים לבני משפחה, יש להם רגשות אשם. ואין סיבה שאתם תתביישו, הם צריכים להתבייש. בסדר? זו סיבה, חשוב לי להגיד את זה, כי אני יודעת מה המצב הנפשי אחר כך.

אז טיפים אפשר לתת, אבל אני אומרת לך שהנוכלים האלה יודעים לבנות דברים שעוקפים את כל הטיפים. אוקיי?

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

טוב, אז בסדר, קיבלתי את ההערה שלך. נתחיל מכמה דברים שאנחנו עושים. קודם כל, הנושא הזה מטריד אותנו מאוד. זה נמצא על שולחנות מנהלי מערכת הבנקאית, אנחנו עוסקים בזה ואנחנו עושים מאמצים להתמודד עם התופעה בשלושה אמצעים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

טיבי הוא מאיגוד הבנקים. זה ארגון הגג שמאגד את כל הבנקים המסחריים. בנק הפועלים, בנק לאומי. הוא לא מבנק ישראל, הוא מייצג את הבנקים המסחריים.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

אז הדברים שנעשים אני אחלק אותם לשלושה: קודם כל, הגברת הפעילות בתוך המערכת הבנקאית, החל מהצטיידות במערכות טכנולוגיות חדישות, כלה בסימון אוכלוסיות מיוחדות על מנת להגביר את המעקב אחרי האוכלוסיות האלה ואחרי הפעולות שנעשות בחשבון. הרחבת התרחישים לגילוי פעולות חריגות, כך שבעצם נוכל לראות בחשבונות שעל פניו חורגות מהפעילות המקובלת לדעת כמה שיותר בזמן אמת על מנת למנוע פעולות כאלה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אבל טיבי, שנייה. אתה באמת בן אדם עם נשמה יתרה, עושה עבודה, באמת עזרת לנו הרבה פעמים להתמודד עם בעיות במערכת הבנקאית. זה בדיוק, לכן הבאתי את המקרים. כי ידעתי שאתם תבואו ותספרו על דברים טובים שאתם עושים. אבל משהו לא עובד אם זו התוצאה. כשאתה שומע את המקרים האלה, מה הפקת הלקחים שאתה חושב עליה?

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

אז אני אפתח רגע סוגריים ואומר: קודם כול אין ספק שהמקרים האלה הם מקרים מצערים וזה ברור שיש גם משהו שלא עובד. אבל אנחנו לא רואים את כל המקרים שנמנעים והם עובדים. כלומר יש, יוצרים קשר עם הלקוחות ולפעמים מונעים מקרים כאלה מלקרות. כמובן שיש גם מקרים שבסופו של דבר קורים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז כשאתה שומע את זה, איך אנחנו מפיקים לקח כדי שזה לא יקרה?

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

אז אני אומר, קודם כל בתוך המערכת הבנקאית יש פעולות שנעשות כל הזמן, בכל אחד מהבנקים בנפרד. החל ממערכות טכנולוגיות, כלה בהדרכות לפקידים, כדי שגם הם יהיו מודעים אם מגיעים מקרים כאלה. איך להתמודד עם הלקוח. איך אפשר יותר בקלות לשכנע אותו לא לעשות את הפעולה, למרות שלפעמים הלקוח בא מאוד משוכנע ומבקש לבצע את הפעולה. אז אנחנו צריכים לדעת לדבר עם האנשים האלה באופן שאולי יוכלו - - -

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

טיבי, אין ספק שאם מישהו מהבנק היה מתקשר לאחת מהנשים האלה היא לא הייתה עושה את הפעולה. היא חשבה שהבנק מדבר איתה.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

אז אני לא אומר באופן לא מנומס אני חולק עלייך. אבל היו מקרים שניסו לדבר עם הלקוחות והלקוחות התעקשו להשלים את הפעולה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

זה לא המקרים האלה.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

נכון, זה לא המקרים האלה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז פה לא נעשה מאמץ.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

איך זה שחשבון על שני שותפים, אתה חושב לגבי שני שותפים. מה אתה חושב על זה?

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

אז קודם כל אני לא כאן כדי להגיד שכל מה שאנחנו עושים הוא מושלם ואין טעויות. יש טעויות, נקודה. ואלה מקרים שכנראה מצביעים על יכול להיות בנסיבות מסוימות על טעויות. אני לא מכיר את המקרה הספציפי, אני רק שומע את הסיפור. והסיפור הוא מצער.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז בוא רגע נשמע את בנק הפועלים.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

אני רק אומר עוד שני דברים שאנחנו עושים. אנחנו פועלים קודם כל כדי לייצר קשר עם כל הגורמים הרגולטוריים הרלוונטיים גם כדי שיאפשרו לנו ברמה המשפטית להחליף מידע בין הבנקים, דבר שכרגע לא מתאפשר. להחליף מידע בין הבנקים כדי להגיע לאותם דפוסים ולמגר אותם.

דבר נוסף שנעשה במערכת הן פעולות הסברה מאוד מאוד משמעותיות. הייתה בחודש, אני רק מציין את האחרון, כי הוא היה יותר משמעותי. ביחד גם משטרת ישראל עם בנק ישראל, עם משרד הרווחה, הגענו לכמעט כל בתי האבות במדינת ישראל ונתנו הצעות יחד עם המשטרה. וובינרים, פעילות פרסומית ענפה גם בשפה הרוסית. אנחנו ממשיכים לעשות את זה כל הזמן.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז אני רק אומרת לך שזה בסדר גמור, זה חשוב. אבל המקרים האלה לא יימנעו, לאזרח הפשוט אין את הכלים לעלות על זה. הם מתוחכמים מידי. ולכן אני מחפשת פתרון מערכתי ולא להפיל את האחריות עליהם.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

לא, אף אחד לא מפיל, אני לא מפיל את האחריות.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

לא, לכן אני אומרת מודעת זה בסדר עד גבול מסוים.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

אני דיברתי דווקא על דברים שאנחנו עושים. אני כמובן לא מפיל את האחריות עליהם.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

תודה רבה. בנק הפועלים, לוטם, שבאמת פעל מולנו מול מספר מקרים ועדיין יש מקרים פתוחים. ובאמת זכינו לשיתוף פעולה. בחלק מהמקרים נפתרו וחלק אני מקווה שייפתרו. אז קודם כל, תודה על שיתוף הפעולה. צריך לחשוב רגע איך אנחנו מפיקים מזה לקחים ברמה המערכתית.

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

אז קודם כל תודה. באמת יש שיתוף פעולה וכל פנייה שלכם שמגיע מועברת אצלנו לערוצים הרלוונטיים ומתוחקרת ומנסים לתת את המענה הטוב ביותר. המקרים מורכבים, מקרים שונים. אבל לצורך העניין, אנחנו מנסים, כמו שטיבי אמר, להפיק לקחים מכל מקרה ולשנות ולעשות את ההתאמות.

צריך להבין שגם הצד השני עושה את ההתאמות, כמו שאמרת לגבי המלחמה. אם פעם סיפור הכיסוי היה X – היום סיפור הכיסוי יותר מתאים למלחמה. סייבר, לאירן. וזה גם דורש מאתנו לעשות את ההתאמות הנדרשות.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

לוטם, את רוצה אצלך גדילה בהיקף התופעה?

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

האמת היא שרציתי לומר, לא. אנחנו לא רואים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

את לא רואה. זאת אומרת זה רק הלשכה שלי מופצצת.

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

יכול להיות, שוב, שגם דברים, באמת סיפור גורר סיפור והמודעות גם למקרים מגיעה. לצורך העניין, העוזר שלך ואני מדברים כבר חודשים לפני, כך שזה לא מתקופת המלחמה. אנחנו מכירים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

לא, אצלנו יש עלייה דרסטית חד משמעית מתחילת המלחמה. דרסטית.

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

מאוד יכול להיות שהמודעות מגיעה ומגלגלת את האנשים לפעולה. וזה מצוין. אנחנו בבנק לא רואים, אנחנו כן רואים את כמות הלקוחות השנתית, את החודשית. אנחנו רואים את זה בממוצע, אבל המלחה לא הזיזה מבחינת המספרים. כן בסיפורים שאנחנו מקבלים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

עכשיו יש לי עוד שאלה. אני בזמנו, אני מקדמת כל מיני תהליכי חקיקה והיו לנו דיונים גם עם בנק ישראל, שזו גם הזדמנות להגיד תודה על שיתוף עם בנק ישראל, עודדה וכל הצוות שבאמת נרתמו לעניין בצורה מדהימה ומוחלטת.

ואז בעצם גילינו שיש תקנות ניהול בנקאי תקין. למה גיליתי את זה? כי באתי להעביר חקיקה שתחייב את הבנק להרים טלפון לאדם מבוגר שיש לו פעילות חריגה בחשבון, כדי לוודא שזה על דעתו ומתוך רצונו. כי אם אישה, כמו שתואר פה, אף פעם לא נכנסה למינוס והיא לקוחה 50 שנים ופתאום יש לה מינוס כזה גדול או פתאום היא מעבירה מאות אלפי שקלים, אז זה אמור להדליק נורה אדומה. ואז בעצם למדתי שיש תקנות שקובעות שבמקרים, הבנק כמובן צריך להפעיל שיקול דעת, ויש איזה שהיא פעולה חריגה, אז הבנק כן חובתו לבוא ליצור קשר ולבדוק האם זה על דעתו של הבן אדם ואולי לעצור את העסקה לפני ביצועה. אולי זה היה מונע. אז מה זה מבחינתכם משהו חריג?

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

לטובת המענה יש לי פה את ערן אליה, שהוא איש תפעול והוא מכיר מתוך הקרביים את המקרים האלה. לא ספציפית את המקרים האלה אלא את התהליך והפעולה החריגה ואני אשמח שהוא ירחיב טיפה איך אנחנו מזהים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

בסדר.

<< אורח >> ערן אליה: << אורח >>

מירב, הוראת נב"ת (ניהול בנקאי תקין) 367 באמת לא חדש, אגב.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

מה זה 367?

<< אורח >> ערן אליה: << אורח >>

367 דורש מהבנקים לנטר פעילות חריגה בזיקה לחשבונות של לקוחות שלו. זה מיושם גם בפועל על ידי בנק הפועלים ובהלימה להוראת הנב"ת. יש ספים בסופו של דבר לניטור הזה. אנחנו גם מבצעים את הבאלנס בין פגיעה בשירות הלקוחות. לא נכון הוא לפגוע ביתר הלקוחות על מנת מה שנקרא לייחד פעולה חריגה כזו או אחרת לאוכלוסייה ספציפית. כן אני חייב להגיד שהעוקץ הרוסי, למרות שהוא לכאורה מקושר למגזר הרוסי, הוא כבר עובר למגזרים אחרים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

כן, קיבלנו גם במגזרים אחרים.

<< אורח >> ערן אליה: << אורח >>

לרבות גם בגילאים, לא הגיל השלישי, גם גילאים נמוכים יותר. לא בהכרח מדבר רק השפה הרוסית. בסוף אגב, מירב, המתווה הוא כזה שמשטים בהם. ודורשים מהם מה שנקרא למסור את קוד המשתמש, למסור את הסיסמה של אתר האינטרנט והאפליקציה וכן למסור את הקוד OTP שזה חיזוק הזדהות כדי לבצע פעולה בהמשך. וכן רוב הלקוחות מבצעים פעולות אקטיביות כדוגמת מה ששמענו פה, מסירת המזומנים, מסירת הכספים לשליחים, לנהגי מוניות. מסירת כרטיסי אשראי בחלק מהמקרים. בסוף מירב, אי אפשר להתחמק. חייבים להעלות את המודעות. אגב, אנחנו עושים המון, ביחד עם בנק ישראל וביחד עם איגוד הבנקים. כולל משלוח הודעות S.M.S ללקוחות, גם בשפה הרוסית. אגב, גם ביום ראשון אנחנו מעלים בערוץ 9 קמפיין בנושא. בסוף אבל חייבים להבין שאסור למסור קוד משתמש. אף נציג בנקאי לא ידרוש פעילות של מסירת קוד משתמש.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אבל רגע, בסוף יש פה נוכלים שמתקשרים לאישה מבוגרת ואומרים לה אנחנו מסתכלים עלייך, בואי תעבירי עכשיו כסף. אנחנו מתצפתים עלייך ברגע זה. היא בסיטואציה בלתי אפשרית. והם עושים את זה על בסיס הפלטפורמה שלך. אוקיי? אז הם יודעים שהם יכולים לנצל פה פרצה. איך סוגרים את הפרצה?

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

הפרצה הרבה פעמים היא לא רק של הבנקים, היא של כל מיני מערכות. לצורך העניין דובר פה קודם על להתקשר ולחזור לטלפון. הם מתלבשים על טלפונים של גופים מוכרים וכשאתה מתקשר אחר כך אתה מקבל באמת את אותו גוף. אז אתה אומר אה, בסדר, אז התקשר אליי משרד כזה וכזה.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

זה לא על הפלטפורמה של הבנקים.

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

זה לא על הפלטפורמה.

<< אורח >> ערן אליה: << אורח >>

פה, מירב, ניסינו לגייס ואנחנו פונים פה לכולם, לגייס את משרד המשפטים. כי הרי מה בסופו של דבר בין היתר? כאילו מתקשרים ממוסד לגיטימי לחלוטין. והלקוח גם עושה שיחה חוזרת לאותו מספר ומגיע לאותו מוסד לגיטימי לחלוטין.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

יש אפליקציות שמאפשרות.

<< אורח >> ערן אליה: << אורח >>

יש אפליקציות שמסייעות לאותם גורמי הונאה להתקשר כאילו מגורם פורמלי לחלוטין. מה שמשרד התקשורת צריך להוביל פה מול חברות התקשורת זה לחסום את האפשרות הזאת.

<< אורח >> רפ"ק אבי בן אל: << אורח >>

הפרקטיקה של חסימה של שירות דבר כזה קיים, דרך אגב, בעולם. בארצות הברית, גרמניה, אוסטרליה, עשו את החקיקה בהתאם וחסמו את השימוש באפשרות הזאת. בעגה המקצועית זה נקרא "ספופינג". זו השיטה שמזייפים את מספר הטלפון של מתקשר השיחה. ועל הצג הקורבן למעשה רואה את הטלפון של אותו גוף אליו מתחזים. זאת אומרת אם זה משטרת ישראל, אז יופיע משטרת ישראל. ואם זה בנק, יופיע בנק. אז זה משהו שלדעתי יצמצם את התופעה בצורה משמעותית. אם באמת רגולציה על ידי משרד התקשורת. יש גם מגעים ראשונים לדעתי שהתחילו גם.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

אנחנו היינו בקשר עם משרד התקשורת גם בנושא הזה. אבל הבעיה היא שאין רגולטור שאמון על פיקוח על האפליקציות ולכן זה קצת נופל בין הכיסאות.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

סליחה, אבל אפשר להגיד משהו? פה במקרה שלנו לא מדובר במסירת קוד או לחיצת כפתור בפלאפון או משהו כזה. מדובר פה על פעילויות אקטיביות, משיכות 3,000 שקלים כל יום, כל יום שהבן אדם מוציא ברגיל 200 שקלים בחודש.

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

אני לא מכירה את המקרה.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

יש פה מקרה חריג שחייבים להרים טלפון.

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

אני לא מכירה ואני גם לא יכולה להתייחס למקרה. אני אשב איתך אחר כך ואני אקח את הפרטים.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

וגם מתן הלוואה. על זה אני בכלל נחרדתי. מתן הלוואה לשני שותפים.

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

רוב חשבונות הבנק כשאתה חותם הם ביחד ולחוד. ולכן זה אפשרי. אבל שוב, אני לא מכירה את המקרה הפרטני.

<< אורח >> אולגה בריסקין: << אורח >>

כי זה נוח.

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

אנחנו נשב אחר כך ואני אקח את הפרטים ואני אעביר את זה לבירור.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

את המקרה שלנו את מכירה? שמעת על המקרה שלי?

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

המקרה שלך אנחנו מכירים ואני יודעת שהוא בבירור.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

אז יש לי שאלה אחת.

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

אני לא אוכל לענות על המקרה שלך, צנעת הפרט שלך.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אבל מותר לה לשאול את מה שהיא רוצה לשאול. בבקשה.

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

אני לא אוכל לענות לפרוטוקול.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

שאלה די כללית. איך יכול להיות שאני נכנסת למינוס של 500 שקלים, אותו בנק שאנחנו נמצאות באותו מקום, אותו סניף, מתקשר אליי עשר דקות אחרי שיש לי חריגה של 500 שקלים בכרטיס. יומיים היא תופסת אותי על מתי הכסף הזה יחזור, ובואי ניקח הלוואה, ובואי נגדיל מסגרת ובואי נעשה משהו. ואישה בת 71, כל יום מוציאה 12,000 שקלים מזומן. אף אחד לא הרים טלפון לשאול אותה האם זה פעולה שאת עושה? את צריכה את הכסף הזה? למה? איך זה קורה?

<< אורח >> ערן אליה: << אורח >>

ברשותך, אני לא אוכל להיכנס פרטנית לכל מקרה ומקרה בגלל העובדות הברורות. אבל כן אני אזכיר שבחלק לא מעט מהמקרים הבנקאים מבצעים שיחות חוזרות ללקוחות והלקוחות מתעקשים, מירב, לבצע את הפעולות.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

בסדר, אבל אני בטוחה שחלק גדול לא יתעקשו. יכול להיות שחלק.

<< אורח >> מישל לוין: << אורח >>

שיחת טלפון אחת.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

ההתעקשות, אני אפתור את ההתעקשות, הכול בסדר. שיחה אחת מהצד שלכם לא הייתה.

<< אורח >> ערן אליה: << אורח >>

אני מדבר על הכלל, בסדר?

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

בסדר. אבל בוא נצמצם את התופעה. אם יש גרעין קשה שבכל זאת רוצה למסור כסף מישהו שגונב ממנו, אוקיי. אבל זה, זה ציבור קטן. יש לי עוד שאלה.

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

צריך רק לשמור על האיזון. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיא רחבה. זה 60, זה 70, זה 80. יכול להיות בחור בן 80. פגשתי בסופר השבוע, עושה מרתונים, הוא עצמאי יותר ממני, הוא יותר דיגיטלי ממני. אם אני אשים אותו בקבוצה כזאת שעל כל פעולה שהוא רוצה לעשות אני מרימה אליו טלפון או שולחת אותו לסניף.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

זה לא כל פעולה, אנחנו לא מדברים על כל פעולה. אנחנו מדברים על פעולות שלא היו אף פעם ופתאום הם בסכומים מאוד גדולים.

<< אורח >> ערן אליה: << אורח >>

אנחנו מדברים על פעולות חריגות, מירב, וגם עשינו לפני כשנתיים ניסיון להוריד את הסף. קיבלנו ריקושטים לא מבוטלים מלקוחות, לגיטימי לחלוטין, בני 70 ובני 80 שאומרים לי אני רוצה לבצע פעולות בחשבון שלי ואני לא צריך שבנקאי יתקשר אליי כדי לאשר לי.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

מי שנותן לך את התשובה זה בסדר. אבל אנחנו רוצים למנוע מקרים של אנשים שלא היו מעוניינים בזה.

<< אורח >> ערן אליה: << אורח >>

צריך איזון.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

בסוף האיזון הוא כזה: יש לכם עסקה עם הלקוחות שלכם. בנקים מרוויחים המון כסף מעמלות של אנשים שמשלמים להם עמלה כדי שישמרו להם על הכסף שלהם בבטחה. בעמלה הזאת, אגב, יש גם רכיב ביטוחי שאם קורה איזה שהוא אסון מחזירים לי את הכסף. אם גנבו לי כסף, יחזירו לי את זה. לכם גם יש דמי ביטוח למקרים כאלה. על זה כל המודל העסקי שלכם. אם בן אדם היה חושב שהכסף שלו יותר בטוח בבית הוא היה משאיר את זה בבית. הוא שם את זה אצלכם והוא משלם לכם עבור זה כסף, כי הוא חושב ששם הוא יהיה בטוח. וכאן גנבו לו את הכסף בעורמה. וזה אומר שהבנק גם לא עשה את תפקידו כשומר הכסף.

אז אני חושבת שיש לכם אחריות. אגב, אני בטוחה גם שיש לכם ביטוח למקרים כאלה. אתם גוף עסקי שלוקח בחשבון שיש גם רמאים וגנבים. הרי אם גונבים לי את כרטיס האשראי היום מחזירים לי בלי, זה ברור שהיו מחזירים לי את הכסף. נכון? אז אני לא יודעת באיזה מקרים אתם מכוסים, באיזה מקרים אתם לא מכוסים. אבל זו לא תופעה שולית, זו תופעה רחבה וזה חלק מההסכם בין הלקוח לבנק. שהבנק עוזר לו לשמור על הכסף, להגן עליו. נכון?

<< אורח >> ערן אליה: << אורח >>

שוב, לעניין הביטוח אני לא יודע להתייחס.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

לוטם, את יודעת להתייחס לזה, לביטוח?

<< אורח >> לוטם בכר: << אורח >>

לא, זו סוגיה שאני לא יודעת לענות עליה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אוקיי. טוב, אגב, כן יאמר לזכות בנק הפועלים שהם הגיעו. יש עוד בנקים שיש מולם מקרים פתוחים, כמו בנק לאומי ובנק דיסקונט, שלא הגיעו.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

לא, הם פה.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

גם בנק דיסקונט בזום.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

בנק לאומי פה? אז בבקשה. פשוט לא כתבתם, אז חשבתי שאתה לא פה. אני אשמח לשמוע גם את ההתייחסת שלך. יש לנו גם מקרה פתוח אצלך, בבנק שלך. באופן כללי, איך אתם ממגרים את התופעה הזו? המקרים שפה הם מול בנק הפועלים אני חושבת, אבל יש גם מקרים, גם דיסקונט וגם לאומי. אז מה אתם עושים כדי למגר את זה?

<< אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>

בוקר טוב. ברי רוזנברג, מנהל הרגולציה של בנק לאומי. אצלנו בבנק יש יחידה ייעודית שפועלת בנושא של זיהוי ומניעת הונאות בזמן אמת. לגבי הסוגייה שעלתה פה בסוף, אצלנו מבוצע ניטור של חשבונות שנגדיר אותם אוכלוסיות רגישות. יש לנו גם מוקד טלפוני ייעודי, שלמשל מישהו מתקשר דרך המוקד של הבנק, במיוחד אוכלוסייה מבוגרת, אומרים יש לי פה בעיה שקשורה לעולם הזה של הונאות וזה. הוא לא צריך לחכות, מעבירים אותו מיד למוקד ייעודי כזה שנותן לו מענה ספציפי. במיוחד לקוחות מבוגרים, שזה הדגש. אני אומר שאתה מתקשר לטלפון הרגיל, למוקד הרגיל של הבנק ומעבירים אותך מיד. אתה יש לך אפשרות כזאת.

אני יכול להגיד שלאורך השנים ובוודאי בשנה האחרונה, אתה רואה בפועל שאנחנו מצליחים ממש למנוע הרבה מאוד ניסיונות הונאה. זאת אומרת, יש עבודה, כן? זה לא שמישהו הלך לנוח. יש עבודה מאוד קשה. פירטתי, חלק לא פירטתי. אבל אתה רואה שבפועל אנחנו יודעים להגיד שיש הצלחה של ניסיונות של הונאה, למנוע אותה.

אני אומר, למרות המשפט הזה, בהינתן או במצב שיש, שקרה איזה שהיא הונאה, אני עצמי, למרות שזה לא תפקידי יום יום בבנק, אבל הייתי עד לתחקירים שבוצעו על אירועים שקרו. ממש תחקיר, כמו בצבא, מאוד מאוד מסודר והפקת לקחים, אם היה משהו. בהקשר הזה אני יכול להגיד שאין הרבה מקרים כאלה, בסדר? ולשאלתך, שאלת את קודמיי, גם בתקופה הזאת של "חרבות ברזל" לא ראינו עלייה, למרות שאת אומרת שאצלך.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אצלי יש עלייה מטורפת.

<< אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>

לא יודע. אני יכול להגיד לך בדקתי את זה, כי ראיתי ששאלתם אותנו. ודבר אחרון שיש לי להגיד זה נדמה לי שמישהו כן ציין את זה כאן, שצריך להבחין בין סוגים שונים של הונאות.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

העבירו לי פתק שמזכירות הכנסת דורשים ממני לסיים את הדיון עד 11:00 בגלל המליאה; קיוויתי שהם יתנו לי יותר. אז אני כבר אומרת שהדיון יפוצל ואנחנו נעשה עוד דיון המשך. פשוט ברגע שנפתחת המליאה אסור לנו להמשיך, אלא אם כן אריאלה תיתן לי אישור אחר. אז אני צריכה להיערך לזה שתוך רבע שעה אני צריכה לסגור את הדיון.

בכל מקרה אנחנו נעמיק היום במערכת הבנקאית, אבל נעשה דיוני המשך. יש לנו את רשות שוק ההון ואת הרשות להגנת הצרכן ומשרד המשפטים ועוד הרבה מאוד גופים. אני כן רוצה כעת לעבור בבקשה לבנק דיסקונט, אגב, לא כאן, נכון?

<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>

אני חושב שהם בזום.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אוקיי. אני עוברת לבנק ישראל. קודם כל, עודדה מבנק ישראל. קודם כל תודה רבה על שיתוף הפעולה והחשיבות שאתם מייחסים לנושא. באמת זכינו לשיתוף פעולה מלא. את שומעת את המקרים, את שומעת את התשובות של הבנקים. אני כשאני רואה את זה בעיניי זה כן מקרים שבהם זה משהו חריג ובשיקול הדעת של הבנק כן היה נכון להתריע ולנסות למנוע את זה. מה את חושבת על התפקוד של הבנקים במצב הזה והאם את חושבת שיש פה צורך בתיקון חקיקתי שיחייב להגדיר מהו אותו שיקול דעת ויחייב להרים טלפון במקרים כאלה?

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

אוקיי, אז באמת הנושא הזה של הונאות הוא ממש הייתי אומרת בנפשנו, ברמה שאני לא מאשרת לסגור אף תיק, שדוחים לקוח, בלי שאני באופן אישי מוודאת שאין לנו שום דרך לעזור. עכשיו, כל המקרים שהוצגו פה את העברת לנו אותם ואנחנו העברנו אותם לבנקים. חלק מהמקרים לקוחות כבר פוצו. ובחלק מהמקרים עדיין הנושא בטיפול, זה הכול תיקים מאוד חדשים.

אני חושבת שהועלו פה טענות מאוד טובות. זאת אומרת זה באמת, ההוראה שלנו מחייבת לנטר ולזהות אירועים חריגים. ולהתריע בפני הלקוחות כשזה אירוע חריג. ואז השאלה באמת אם זה אירועים חריגים או לא והאם היה פה איזה שהוא כשל בזה שלא ניטרו אותם ולא פנו אליהם קודם מכל מיני סיבות. בגלל הסכומים יוצאי הדופן או בגלל מה שתואר פה חשבון משותף. יש פה הרבה שאלות. זה באמת, כמו שנאמר פה זה עניין של איזון. אבל השאלה באמת אם המקרים האלה האיזון היה במקום הנכון. זה כאמור בבחינה ואנחנו בהחלט נבדוק את התיקים האלה בקפידה, כמו שאנחנו בודקים גם תיקים אחרים שנוגעים לא באמצעות פניות שמגיעות אלייך.

אני יכולה להגיד שאנחנו עושים כל מאמץ לסייע. באמת אנחנו מאוד מוכוונים והנושא הזה מאוד, יש פה באמת אוכלוסיות שנפגעות. ואני גם באופן אישי הכרתי מישהו שכל מה שתיארת לגבי הבושה, זה גם משהו שהוא מאוד כואב. זאת אומרת זה משפיע על אנשים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

תפיסת ההצלחה.

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

כן, תפיסת הביטחון העצמי שלהם מאוד נפגעת, זה הרבה מעבר לכסף. זה גם משהו שהוא מאוד מאוד כואב. לצערי גם הרבה פעמים מעשה המרמה פה הם בסכומים מאוד גדולים והם מרוקנים לאנשים את כל הפנסיה שלהם.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

עודדה, היו לנו שני חוקים על הפרק שאני רוצה לנצל את הדיון הזה ואת המקרים הכואבים האלה כדי לראות איך אנחנו אולי מקדמים את זה, כי זה היה יכול לעזור. שני דברים: אחד זה באמת חובת דיווח של הבנק. יש נוסח ממשלתי שמדבר על חובת הדיווח של הבנק במקרים כאלה לרגולטורים, לרשות לסחר הוגן, במקרים של חברות עושקות. ויש חובת דיווח של הבנק ללקוח עצמו. דע, יש פה משהו חריג. אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה? עד שאתה לא מאשר לי אני עוצר את ההעברה או את העסקה. והדבר השני היה הפסקת סליקה לחברות שאנחנו רואים שיש עליהן תלונות חוזרות ונשנות. פשוט לעצור להן את שירותי הסליקה.

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

אולי חן תתייחס לחוקים. אני רק רוצה להגיד, את אמרת הקטע הזה של שיקול הדעת. אז ההוראה שלנו מנוסחת כעיקרון. זאת אומרת אנחנו לא אומרים לבנק החל מסכום של 5,000 שקלים אתה תתריע ללקוח. אם הוא מעל גיל 80 או כאלה. אנחנו לא קובעים את הספים וזה בכוונה. כי באמת כל מקרה הוא שונה ודברים גם דינמיים, הם משתנים. ההונאות, אנחנו רואים שהן משתנות. ולכן אנחנו לא נגיד אם אתה רואה רוסי שהוא מעל גיל 80 והוא גר לבד וזה. אז יכול להיות שמחר, הנה, היום אנחנו כבר רואים שזה גם ישראלים שהם בני 60. זאת אומרת זה לא. ואז אם אנחנו נקבע סף כזה אנחנו יכולים דווקא לפספס מקרים. ההוראות שלנו לא משתנות כל רגע. ההוראה קבועה ברמה של עקרונות, הבנק צריך לעמוד בעקרון ואנחנו בוחנים את המקרים שמגיעים אלינו ברמה העקרונית. ואנחנו פועלים גם בכל מיני צעדים כדי למנוע את האירועים האלה וגם לטפל בהם אחרי שהם קורים. זאת אומרת זה שני מישורי פעילות.

אנחנו הקמנו צוות לפני משהו כמו חצי שנה בפיקוח על הבנקים, שהוא כולל גם את מי שמטפל אצלנו בכל הסייבר והטכנולוגיה, גם בנק לקוח כמובן. אנחנו מובילים את הצוות הזה וגם כמובן המחלקה המשפטית שלנו. אנחנו מטפלים בנושא הזה באופן מאוד מאוד ממוקד. זה באסטרטגיה של הפיקוח על הבנקים, הנושא במיקוד. ואנחנו באמת עושים הכול כדי לעזור. שוב, הנושא הזה הוא קודם כל יש פה גורמים עברייניים שצריך לטפל בהם.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

ברור. לכן פתחתי את הדיון עם המשטרה. עודדה, אני רוצה לשמוע עוד מקרים. אני גם רוצה שאחרי הדיון הזה אנחנו נשב שוב וגם עוד מעט נשמע את ההתייחסות של משרד המשפטים ומשרד הכלכלה לחקיקה שעל הפרק. אבל את רוצה לתת התייחסות רק לחקיקה?

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

כן. חן פליישר, מהמחלקה המשפטית בנק ישראל. מה שאנחנו מכירים זה בעצם יש חקיקה אחת שאנחנו קוראים לה חקיקת ספק מפר, שהיא עבדנו עם גורמים מהממשלה במשך הרבה זמן כדי לגבש אותה. יצא גם תזכיר חקיקה. ומאיזה שהן סיבות היא כרגע לא מתקדמת. אבל אני אגיד שבנק ישראל מאוד תומך בקידום שלה, אנחנו חושבים שזה יכול לעזור בחלק מהדפוסים של ההונאה שתוארו כאן.

במחליטים 450 היה את הנושא של הדיווח של הגופים הפיננסיים לרשות להגנת הצרכן, שגם שם התחילו דיונים. אבל לי לא ידוע שיש נוסח ממשלתי עדיין. אולי לא הגיע אלינו עדיין.

והנושא השלישי, ודיברנו עליו בנסיבות אחרות, זו השאלה של חקיקה שמחייבת הודעה ללקוח בזמן אמת. אני חושבת שזה נושא שמבחינתי עוד לא פתחנו ואנחנו כן חושבים שכדאי לעשות עליו איזה דיון.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אוקיי, אז אנחנו נעשה עבודה מחוץ לכותלי הוועדה הזו, כדי לחזור עם שורות תחתונות יותר ברורות בעניין החקיקה.

אני רוצה לעבור רגע למקרים הפיננסיים, לעוקץ הפיננסי. יש לנו בזום, אני רוצה לשמוע מקרה על עוד דפוס שחוזר. מקרה של ניצן אוחנה. יש לנו בזום את ניצן או מישהו מבני משפחתה? זה בעצם מקרים שבאים ומחפשים כספים אבודים. הרגולטור במקרה הזה זה רשות שוק ההון. נמצאים כאן? בוקר טוב. אתם מכירים את המקרה, כספים אבודים. ואז דורשים כספים כשאתה מגלה שזו הפנסיה שלך. כשלמעשה יש אתרים חינמיים שיכולים לגלות את האינפורמציה שהנוכלים האלה מבקשים. יש את הר הביטוח, הר הכסף, המסלקה הפנסיונית.

<< אורח >> ברק נורי: << אורח >>

סיומת gov.il.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

כן. בעצם לוקחים מהאנשים את הפרטים שלהם, את תעודת הזהות. אומרים אנחנו נחפש לכם כספים. נכנסים לאתר אינטרנט שהם יכולים לבד להיכנס ולוקחים אלפי שקלים. בחלק מהמקרים לאנשים יש רישיון, בחלק מהמקרים לאנשים אין רישיון. לנו היו שתי חברות: גבריאל פיננסי שוויתרו על הכסף, פנינו אליהם, פתרנו את זה. והיו לנו עוד חברה בשם תועלת פיננסים. האם החברות האלה מוכרות לכם? יש אין סוף. ואיך אתם מתמודדים עם זה?

<< אורח >> ברק נורי: << אורח >>

שלום לכולם. ברק נורי, סגן הממונה על שוק ההון. מנהל חטיבת האכיפה.

מבלי לגעת במקרים הספציפיים הללו, אני רק אגיד שאנחנו, אני באופן אישי לקחתי כפרויקט את הנושא הזה של פדיון כספי פנסיה. אנחנו פועלים ביתר שאת כנגד אותם גופים שפועלים ללא רישיון. ציינתי גם במענה שהשנה בחודש יוני אנחנו הטלנו עיצום כספי משמעותי מאוד כחלק ממדיניות של הרשות לעלות בעצם את הפעולות אכיפה, אכיפה מנהלית כנגד אותם גופים. עיצום מאוד גבוה על חברה שפעלה ומשכה כספי פנסיה של אנשים.

לגבי המקרים הספציפיים שתוארו, אני רק אומר שאנחנו מודעים ויודעים. אני לא אוכל להרחיב, אבל אנחנו מנהלים חקירה כנגד הגופים וגם כנגד גופים נוספים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז מפאת קוצר הזמן אני אגיד שגם בתחומים האלה יש לנו הצעות חקיקה שיכולות לשפר את זה. אנחנו נעשה אתכם עבודה מחוץ לכותלי הוועדה ונחזור עם שורות תחתונות. בסדר?

<< אורח >> ברק נורי: << אורח >>

בסדר גמור.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני רוצה להביא עוד מקרה של חברת אמבולנט, שזה בעצם שירותי רפואה דחופה. זו חברה שמככבת בתלונות אצלי. הם אמורים לקחת כמה עשרות שקלים על פינוי של אמבולנס במקרה של מצב חירום ובפועל הם חייבו אנשים באלפי שקלים. יש לנו מקרה של ניר קמיסר, שמלווה את אמא שלו, רבקה. ניר, תודה שבאת. אני אשמח שתפרט רגע על המקרה,

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]