פרוטוקול מספר 222, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 08/01/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 222

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ד (08 בינואר 2024), שעה 9:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

שמחה רוטמן – היו"ר

קארין אלהרר

אברהם בצלאל

טלי גוטליב

מתן כהנא

חנוך דב מלביצקי

ארז מלול

יואב סגלוביץ'

מנסור עבאס

יצחק פינדרוס

יצחק קרויזר

גלעד קריב

חברי הכנסת:

אחמד טיבי

רון כץ

מוזמנים:

לאה רקובר

–

היועצת המשפטית של משרד המשפטים, משרד המשפטים

נוי חסון

–

ראש אשכול חקיקה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

לוטן לסקי

–

מנהלת תחום מדיניות רגולציה, משרד המשפטים

גילית מנטינבנד

–

ממונה באשכול חקיקה, משרד המשפטים

אריאל נתן

–

ראש זרוע מדיניות, משרד המשפטים

שירה עמנואל

–

מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שיר בן עמי רויטמן

–

משפטנית בתחום מדיניות ורגולציה, משרד המשפטים

עילם שניר

–

רפרנט, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מוטי וקסלר

–

מתמחה בלשכת היועמ"ש למשרד, משרד המשפטים

יאיר סילברג

–

מתמחה, משרד המשפטים

רחל עזריה

–

חברת כנסת לשעבר

עמית בכר

–

ראש לשכת עורכי הדין

איתי שונשיין

–

מנכ"ל, לשכת עורכי הדין

דנה בלום

–

מנהלת מערך ההתמחות וההסמכה, לשכת עורכי הדין

ורד זייטמן

–

עוזרת אישית ליו"ר הלשכה, לשכת עורכי הדין

אביתר עפרי

–

מתמחה במשפטים, מתמחים בעריכת דין

נתנאל שלמה

–

מתמחה, מתמחים בעריכת דין

קרן חכם

–

מתמחה במשרד עורכי דין, מתמחים בעריכת דין

אור אטל

–

ראש קבוצת המתמחים, מתמחים בעריכת דין

יובל מיארה

–

מתמחה, מתמחים בעריכת דין

ערן בן שושן

–

מנהל קבוצת קיצור התמחות לכלל המתמחים, מתמחים בעריכת דין ליהי כספי

–

סטודנטית, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

שלי חכם אהרון

–

מתמחה במשרד מיתר

טל רון

–

שותפה במשרד עורכי דין

צליל אבוקרט

–

מתמחה במשרד עורכי דין

ליאורה עפרי

–

אזרחית

בני פרץ

–

פעילות חברתית

אודי גורן

–

נציג משפחות החטופים

אסתר בוכשטב

–

נציגת משפחות חטופים

נופר בוכשטב

–

נציגת משפחות חטופים

ורד אנסבכר

–

פורום גבורה

ד"ר עדה גנזך

ייעוץ משפטי:

ד"ר גור בליי

אלעזר שטרן

סגן מנהל הוועדה:

אלירן כהן

רישום פרלמנטרי:

אסתר מימון

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, מ/1694 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בוקר טוב, אנחנו ביום כ"ז בטבת התשפ"ד. נושא הישיבה היום זה הצעת חוק לשכת עורכי הדין (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023.

נמצאות איתנו משפחות של חטופים, אודי ואסתר ביקשו לומר כמה דברים בתחילת היום. אני רק אגיד לפרוטוקול שמאחר שתוכננה לנו ישיבה להמשך היום בנושא המשל"ט, אבל לבקשת משרד ראש הממשלה, ומאחר שהיום אמור להתמנות מנהל המשל"ט, חשבנו שיותר נכון לדחות את הישיבה הזאת ולעשות את זה כאשר נשמע מהאנשים בצורה מסודרת. ביקשתי ממשפחות החטופים להגיע לאותה ישיבה, מאחר שהיא בוטלה, הם הגיעו לפתיחת ישיבה זו בבוקר, ואנחנו כמובן ניתן להם להשמיע את דבריהם. אודי, בבקשה.

<< אורח >> אודי גורן: << אורח >>

אני בן דוד של טל חיימי, שנרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה. האמת שאני כבר כמה שבועות לא מגיע עם התמונה שלו, מיום שגילינו שהוא נרצח – לקח זמן עד שהודיעו לנו שהוא נרצח, עד שנמצאו ממצאים ונבדקו – ואני משתדל להסתובב כל הזמן עם תמונות של אנשים חיים. אני מרגיש שגם זה מאבד מהחשיבות שלו, כי האנשים שהיו חיים לפני 94 יום, חלקם כבר לא איתנו. אנחנו יודעים בוודאות ש-11 לא איתנו. זה מאושר, וכל יום שעובר אנחנו מורידים אנשים ממצבת החטופים החיים ומעבירים אותם למצבת הארונות. זה ברור, זה ידוע. אתם פוגשים פה מדי שבוע את הבנים של האנשים המבוגרים, את משפחת ליפשיץ ושמות אחרות.

אנחנו לא כל כך יודעים מה לעשות בשלב זה. ביקשו מאיתנו לחכות אחרי ההסכם הקודם, שהלחץ הצבאי יביא את החטופים הביתה. התזה הזאת נכשלה כישלון חרוץ. עבר חודש וחצי, כבר יותר מאז שהאנשים האלה חזרו, ואנחנו לא מצליחים להבין את ההפקרות הזאת. ההפקרות לא מבחינת שאנחנו יוצאים לבלות ושותים, אלא מפקירים את האנשים האלה למות, מפקירים את האנשים האלה כדי להמשיך לעבור התעללויות, כדי להמשיך לעבור הרעבה, כדי שישברו את נפשם ורוחם. וכשנחזיר אותם, מה נחזיר? אני שואל אתכם באמת. אלה לא שאלות רטוריות, אלה שאלות פתוחות שאני מבקש תשובה מכל אחד מכם. מה נחזיר כשנחזיר אותם? נחזיר אנשים שיהיו חלק מתפקד בחברה? נחזיר אנשים שיוכלו לחזור לקיבוצים? יוכלו לנהל חיי שגרה? יוכלו לנהל חיי משפחה? יוכלו לחזור ולעבוד? יוכלו להיות אזרחים מתפקדים במדינת ישראל? איפה סדרי העדיפויות שלנו? איפה הן? עד שלא נפוצץ את אחרון הפירים הם לא חוזרים? יש עשרות אלפי פירים, אנחנו צריכים לפוצץ את האחרון שבהם? יש עשרות אלפי חמאסניקים, עד שלא נהרוג את האחרון שבהם הם לא חוזרים?

הזמן לקבל החלטות קשות מצד הממשלה הוא עכשיו. התזה נכשלה. נכשלה. ביקשו מאיתנו לחכות בסבלנות כי נפעיל עוד לחץ. אנחנו ממשיכים לשמוע איכשהו שנפעיל עוד לחץ. איזה עוד לחץ? באמת נפיל עליהם פצצת אטום? זה הלחץ? יש יותר לחץ? זה לא שאלות רטוריות. אני שואל אם מישהו פה יודע להגיד לי מה זה עוד לחץ צבאי על עזה, אני אשמח לשמוע. אנא שכנעו אותי.

טל – זה לא משנה אם הוא יחזור בעוד חודש או בעוד חצי שנה, המשפחה שלו הרוסה. אישתו שבהיריון תלד ילד שבחיים לא יכיר את אבא, בגלל האכזבה של המדינה ב-7 באוקטובר.

יגב – יש לו משפחה שמחכה לו. המשפחה שלו עוד יכולה להשתקם עכשיו. אם הוא לא יחזור בקרוב, הוא לא יוכל. אני יושב פה ליד אימא שלו, שאיתה אני כבר שבועות, ואומר את האמת הנוראית הזאת, כי פשוט לא מקשיבים לנו. מקשיבים לנו, הקשבה יש, I'll give you that. מה צריך לקרות כדי שמדינת ישראל תגיד שהערכים שלנו, העמדה המוסרית שלנו, היא שברור שאנחנו נשלם את המחיר על ההפקרות שהייתה ב-7 באוקטובר? המחיר ידוע מהיום הראשון, הוא ידוע. הדרישות לא השתנו. ואנחנו עדיין מחכים. יושבים פה ומחכים שסנוואר יגיד כן.

אני לא בחרתי בסנוואר, אני לא יודע אם מישהו מכם בחר אותו לשלטון. אני לא בחרתי בו. אני בחרתי בממשלה שלי. אני בחרתי במדינה שלי. אני מתכוון להישאר פה, ואני מעוניין להישאר, להיות אזרח יעיל, מועיל, שילדיי יגדלו פה וילכו לצבא וידעו בוודאות ששום ממשלה לא תפקיר אותם למות אחרי שהיא עצמה פישלה. תם עידן הבקשות, תם עידן הסילוף של המציאות. הדבר הזה לא עובד.

אני מבקש, דורש, שהממשלה הזאת תצא ותגיד לציבור: אנחנו מבינים את העלות, אנחנו נדאג לביטחון ישראל, כי אנחנו יכולים לעשות את זה, יכולים, אחד מעשרת הצבאות הטובים בעולם. ואנחנו נעשה ברגע זה את הוויתור שצריך כדי לתקן את העוול שאנחנו יצרנו. האנשים האלה יחזרו לפה, ואז נתחיל לבנות מחדש את מה שצריך.

אני רוצה לצערי שאסתר תדבר אחריי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בבקשה, אסתר.

<< אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>

אני אימא של יגב. אני באה לפה בכל שבוע. והבוקר חשבתי מה אני עוד צריכה להגיד. רוב האנשים כבר שמעו אותי פה. אני מכירה פה את רוב חברי הכנסת שיושבים פה. אני מדברת בכל שבוע. מה עוד אני צריכה להגיד?

הבן שלי נחטף מהבית שלו ב-7 באוקטובר, מהקיבוץ שלנו, מהבית שגידלנו אותו, מהבית שחשבנו שזה המקום הבטוח שלו, שלנו, למרות המצב הביטחוני מעל 20 שנה שאנחנו חיים בשגרת הקסאמים. בכל זאת חשבנו שזה הבית שלנו, שזה המקום הבטוח, וב-7 באוקטובר ב-06:29 היה הצבע האדום הראשון והבלתי נגמר, והרקע של נשק קל והמחבלים מסביב לבית, והרגשת הייאוש שהייתה, הבדידות, ההבנה שאנחנו לבד. זה קשה, ובכל זאת אני מנסה בכל שבוע כשאני מגיע לפה, לא לדבר על היום הזה, לדבר איך יוצאים מהסיפור הזה, איך מחזירים את החטופים, כי הם נמצאים שם.

אנחנו עם הטראומה של ה-7 באוקטובר, משאירים אותה בצד. אני לא יודעת אם אתם מבינים, אבל אנחנו היינו יום שלם בתוך ממ"ד, כשהיו לנו מחבלים מסביב לבית, וחלק מהמשפחות שלנו והחברים שלנו נפגעו, וידענו את זה בשידור חי. ובכל זאת אני אומרת היום: אני רוצה שכולם יבינו שמה שצריך לעשות זה לשחרר את החטופים.

שואלים אותי על הבן שלי, מה הוא אוהב, אני לא בטוחה שאני יודעת כבר מה, כי מה שיגב היה עד ה-7 באוקטובר, אני לא בטוחה שזה שם עכשיו, אני לא בטוחה שהנפש הרגישה שלו עומדת במסע המטורף הזה, אני לא יודעת איך הוא מבחינה בריאותית, אני לא יודעת איך הוא מבחינה נפשית, אני לא יודעת כלום. אנחנו יודעים מה שהיה עד שהחטופות השתחררו.

אחד הדברים שאני יודעת בוודאות זה שכאשר התחיל המתווה ושחררו חטופות מהקבוצה שהוא היה איתן, הם ידעו שהתחיל תהליך, הייתה אופטימיות, הייתה הבנה שהם נפרדים מהחטופות ויש תהליך, כל יום יצאו משם נשים, והם נשארו, והם ידעו שתורם מגיע. וזה מה שהחטופות כל הזמן אומרות לי. הן גם יצאו ואמרו את זה באופטימיות: עכשיו אנחנו יצאנו, מחר יצאו עוד, ובהמשך יצאו עוד.

וביום חמישי כשיצאו החטופות האחרונות, ועוד יום עובר, ועוד יום עובר, אני לא סופרת ימים, אני מתה מפחד מספירת הימים. אני יודעת בידיעה כמה הרבה זמן עבר, אבל אני מפחדת לספור כי אני אומרת: אני, שאני חיה פה עם המשפחה שלי, אני מפחדת מהימים, אני מפחדת מהלילות, אני לא רוצה לספר לכם מה זה לילה, מה זה יום, אז אני חושבת מה קורה לו, מה קורה לו ולכל החטופים.

נמצאים שם אנשים מבוגרים, בני 85. אני מנהלת בריאות ורווחה במקצוע שלי. אני מכירה את האנשים מהקיבוצים השכנים שלי, אני מכירה אותם, אני יודעת, עבדנו ביחד, עבדנו במועדונים המשותפים. איך יכול להיות שהם עדיין שם? אנשים בני 85, בלי תרופות, בלי נפש שיכולה לדבר איתם, כי כולם שם כבר במצב נפשי על הפנים. תחשבו על הסבא שלכם, תחשבו על ההורים שלכם, תחשבו על הבנים שלכם, תחשבו על אנשים מהמשפחות שלכם, לא על יגב, שאתם לא מכירים ולא יודעים מי הוא. עודד ליפשיץ הוא בן אדם בן 85, איך יכול להיות שהוא עדיין שם?

אנחנו רואים את התמונות, את הסרטונים. נכון, החמאס עושה עלינו מלחמה פסיכולוגית, אבל זה אמיתי, התמונות שלהם אמיתיות. אלה אנשים שבאמת נמצאים שם. הם לא לקחו תמונות וזייפו תמונות. האנשים האלה נמצאים שם. כמו שהם נראים הם שם באמת. הם בפנים נפולות. אלה אנשים שהקימו את המדינה, נתנו את כל נפשם לגור ביישובים על הגדר, ובאמת הישובים שלנו הם על הגדר. אנשים לא מאמינים לי שאנחנו מטיילים בשדות ואנחנו על הגדר. וזה הבית שלי, אני רוצה לחזור לשם, אני והמשפחה שלי, אבל חייבים לעשות מעשה, ולהתחיל. אני חושבת שכבר חייבים להביא אותם.

הבן שלי, הוא יהיה בן 35 החודש. אני מקווה, מקווה שאנחנו נציין, אני אפילו לא יודעת איך אומרים את המילה הזאת של יום הולדת, שהוא יהיה כבר בבית, כי זה בלתי אפשרי.

ב-7 באוקטובר כשהבנתי שהוא נעדר לא העליתי על דעתי שנגיע לינואר. לא העליתי על דעתי בכלל. זה פשוט בלתי אפשרי. תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה.

<< אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >>

אני אחות של יגב, זאת אמא שלי. ובאמת אודי ואימא אמרו דברים כל כך חשובים, אני לא אוסיף עליהם הרבה. אני אגיד שהתעוררתי הבוקר בלי הרבה שינה, התעוררתי בייאוש, מתוך תחושה שאני לא יודעת מה אני צריכה לעשות. אני באה לפה לדבר, ומה אני אמורה להגיד? דיברנו אליכם בשבוע שעבר, ולפני שבועיים, ולפני שלושה שבועות ולפני חודש, וכל יום נראה אותו דבר.

הבוקר הגעתי לפה יחד עם עוד משפחות, ויצא לי איזה משפט שביום שאני אגיע לכנסת ולא אלך לאיבוד, כנראה שהמצב ממש קשה. ומרגיש לי שהיום הזה הולך וקרב. אנחנו מגיעים, וכבר יודעים איפה המזנון החלבי, איפה הבשרי ואיפה הישיבות. מה לי ולזה? מה לי ולשבת פה בוועדות? אני ביולוגית, זה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות, אבל תחושת הייאוש הזאת, התחושה שאנחנו לא יודעים מה לעשות, אנחנו לא יודעים מה לעשות כדי להחזיר את האח שלי הביתה, את כל שאר החטופים הביתה.

אתמול ישבתי עם בנות ממכינה, בנות מאוד מאוד חכמות, הן הקשיבו, דיברו, שאלו שאלות, והן שאלו אותי: את מרגישה שהציבור שכח אתכם? את מרגישה שהציבור משאיר אתכם לבד? שהמאבק של החטופים הוא רק שלכם? ואמרתי להן: לא, אני לא חושבת, אני חושבת שהציבור איתנו, אני חושבת שהציבור זוכר, שהציבור קשה לו כי אנחנו בתקופה קשה, אבל זוכרים, וכל אחד עושה מה שהוא יכול בשביל לעזור ולהחזיר אותם הביתה, אבל אני אפנה פה לחברי הכנסת: השאלה, האם אתם זוכרים? האם אתם זוכרים שיש שם חטופים? האם כשאתם קמים בבוקר אתם עושים הכול כדי להחזיר אותם הביתה? אני רוצה להאמין שכן. אני רוצה להאמין שאתם קמים והדבר הראשון שאתם רואים זה אולי לא את התמונה של האח שלי, אבל את התמונה של אחד מהם, את התמונה של אחד מהחטופים שעדיין שם, וכשאתם קמים, אתם אומרים: מה היום אני יכול לעשות בשביל להחזיר אותם כמה שיותר מהר, כי זה לא רק תמונות, זה לא רק מספרים, זה אנשים, זה משפחות.

אני לא יודעת איך אנחנו נמשיך את החיים שלנו כל עוד יגב עדיין נמצא שם. אני לא יודעת איך נשתקם. לשבת פה בכל שבוע ולשמוע את אימא שלי מדברת, אני לא יודעת אם אני יכולה לעמוד בזה יותר. ואתם צריכים לעשות יותר. אף פעם אין מספיק, אף פעם אי-אפשר להגיד "היום עשינו", תמיד אפשר לעשות יותר. תחשבו איך אתם יכולים לעשות את זה. אנחנו מגיעים ליום ה-100. היום ה-100, והזמן שלהם אוזל, וזה לא יכול להיות. תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה על הדברים. אני מבקש בשם כל חברי הוועדה כמובן להגיד שהלב של כולנו אתכם, ואנחנו נצא לחמש דקות של הפסקה. נשוב ונתכנס בשעה 09:22.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:18 ונתחדשה בשעה 09:25.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חזרנו מההספקה, אבל דברי הפתיחה שנועדו להזכיר לנו את המציאות הקשה שבה אנחנו חיים לא תמו. נמצאת איתנו ורד אנסבכר, שביקשה לומר כמה דברים בפתיחת היום.

<< אורח >> ורד אנסבכר: << אורח >>

שלום. בוקר טוב. אני האחות של רב סרן יהודה כהן, מ"פ בסיירת גבעתי. יהודה אחי נפל בקרב בעזה, בי"ט בחשוון. בבוקר שמחת תורה יהודה הוקפץ דרומה מיד, יהודה היה בקבע שש שנים וחצי מחייו. הוא נלחם בנחל עוז עם כל הסיירת, טיהרו את הקיבוץ והתכוננו לכניסה לעזה, ולאחר שבוע של לחימה יהודה נפל בקרב, קרב קשה. גם במותו הוא ושניים מחייליו הצילו את חברי הפלוגה, כי היה איזה איתור חשוד, והם הגיעו ופתחו עליהם באש כבדה, ויהודה תוך כדי שהוא פצוע אנוש עלה לקשר והזעיק את כל הכוחות. במותם הם הצילו את כל הפלוגה. היו שם כמויות של כלי נשק ומחבלים.

אני באתי מטעם פורום הגבורה לדבר ולתת כוח לכל האנשים שיושבים פה ולכל הצבא שלנו. אני רוצה להגיד לך משהו על יהודה. ביהודה היה משהו מאוד מאוד צהוב. תמיד צחקו עליו שהוא מאוד מאוד נותן אמון במערכת, במפקדים, בצבא, בממשלה. יהודה התחנך בבני דוד בעלי. מי שמכיר את התפיסה של עלי, תפיסה של ממלכתיות מאוד מאוד גדולה, ולאורה הוא הלך. אבל ליהודה, עם זאת שהיה לו הרבה הרבה אמון במערכת, הוא ידע גם להגיד כשמשהו לא היה עד הסוף בסדר וכשמשהו היה נראה לו עקום, הוא היה יודע לבוא עם הרבה ענווה והרבה רגישות, לבוא ולהגיד: חבר'ה בואו, תתעשתו על עצמכם, תתעוררו, תשאלו את עצמכם מה קורה.

בחודשיים וחצי מאז שיהודה נהרג אני מנסה ללכת לאורו. זה מה שיש לי להיאחז, זה הכוח שלי. אני מנסה ללמוד מהתכונות שלו. ואני באה לפה בבקשה בתור משפחות הפורום ובדרישה – אנחנו פורום של הרבה משפחות מכל הציבוריות הישראלית, שכולנו לצערי הצטרפנו למשפחת השכול – ואנחנו רוצים להגיד שאנחנו מרגישים שיש היחלשות בלחימה. אנחנו רואים את הכמויות של החיילים שמשתחררים, אנחנו מרגישים באוויר את ההיחלשות. אנחנו רוצים לבוא ולהגיד שאין לזה מקום. אין אפשרות שאנחנו נחזור אחורנית. זה מה שעם ישראל רוצה.

אנחנו פוגשים אנשים, כולם מבקשים לסיים את הלחימה עד הסוף. אסור לנו לעצור באמצע. אסור לנו שתמונת הניצחון של חמאס תהיה שאנחנו יוצאים עם זנב בין הרגליים וחוזרים מושפלים. כמובן תמונת הניצחון הגדולה שלנו כשתהיה שליטה ישראלית ברצועה, שנראה להם שהמלחמה הזאת לא הייתה לשווא. יש לנו פה מטרות שאסור לנו להפסיק את הלחימה לפני שאנחנו מממשים את המטרות האלה.

יש איזה תחושה שחזרנו לאיזה שגרה כזאת, זה מאוד נוח, ויאללה, הכי נוח להיות באיזה שגרה, סיימנו את האירוע, הצלחנו הרבה דברים, בואו נחזור אחורנית, אבל אני רוצה להגיד לכם פה שיש לנו עורף חזק, ויש פה הרבה אנשים חזקים שמוכנים להחזיק את זה.

אני אגיד באופן אישי שבסיום השבעה של אחי בעלי חזר ללחימה בעזה ולחם שם במשך חודש. הוא השתחרר עכשיו, אבל הוא צפוי לחזור שוב. נשארתי בבית עם ארבעה ילדים קטנים. באמת באהבה אני שולחת אותו שוב כי אני מבינה שיש לנו פה משימה ואסור לנו להפסיק באמצע, ואני לא יחידת סגולה, כולם מסביבי חזקים. עם ישראל לאורך כל הדורות הוכיח שהוא חזק, זה מה שההיסטוריה שלנו הוכיחה.

אסור לנו לוותר, יש לנו כוח, ונכנסנו לזה בעת רצון כשכולם, מכל המגזרים, רוצים את זה, וכולם מבינים שזו משימת העל שלנו. אנחנו ממש מבקשים להמשיך את הלחימה, לא לוותר, עד שנוכל להגיד שמיגרנו את הרוע הזה. מיגרנו את הרוע הזה וניצחנו. זו מבחינתי הצוואה של האח שלי.

בנאום הכניסה שלו לתפקיד הוא אמר שאחד הערכים הכי חשובים של צה"ל שלא חוזרים עד שמבצעים. אנחנו ממש מבקשים לא לחזור עד שנבצע את המשימה. יש לנו את היכולת, ואת הכוח, ויש פה את מקבלי ההחלטות שאנחנו נותנים בכם אמון, אבל אנחנו מבקשים להתעורר ולא לוותר. תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה. אנחנו נעבור במעבר חד מאוד משני הארגונים, והגופים והאנשים ששמענו – נעבור לנושא הדיון היום, שהוא, כמו שאמרנו, חוק לשכת עורכי הדין (הוראת שעה – חרבות ברזל).

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

תהיינה הצהרות פתיחה של חברי הכנסת?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. אני מבקש - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה לא?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אנחנו חצי שעה אחרי תחילת הדיון.

<< אורח >> ד"ר עדה גנזך: << אורח >>

זה נושא אחר. אני מבקשת שתי דקות מזמנכם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר גמור.

<< אורח >> ד"ר עדה גנזך: << אורח >>

כבר מעל 40 שנה אני מכירה את התרבויות של נפאל ומתעסקת בכל מיני דברים שקשורים לנפאל. עשיתי שם גם את המאסטר וגם את הדוקטורט. אני חוזרת עכשיו אחרי חודש בנפאל. נסעתי לשם לביקור ניחומים אישי שלי, אבל ניצלתי את ההזדמנות לבקר את משפחת החטוף ומשפחות ההרוגים.

אני מוכרחה להגיד לכם ככה: עברו שלושה חודשים מאז אותו יום ארור באוקטובר, מאז יש עשר משפחות שכולות בנפאל ומשפחה אחת של חטוף. מאז אני מנסה להעלות את הנושא הזה כאן, גם כאן בישיבה ובמפגשים אחרים. נאמרו הרבה מילים יפות, המשפחות עדיין לא ראו שום דבר, לא מילה טובה, לא חיבוק ישיר, שום דבר מהמדינה, חוץ מהדרישה למלא טפסים ועוד טפסים.

אתם צריכים להבין, כשנסעתי למשפחה, זה היה יומיים נסיעה מקטמנדו ועוד חצי יום נסיעה בדרכים לא דרכים, ועוד הליכה ברגל, רק כדי להגיע למשפחה. מבקשים מהם כל מיני אישורים נוטריוניים ופגישה כזו ואחרת. רק לפני חודש הגיעו אליהם הטפסים. עדיין הטפסים לא הושלמו.

הזמנתם לכאן לפני חודש את משרד החוץ שצריך לטפל בזה, הם אמרו שהעניין בטיפול, העניין עדיין בטיפול, לא נגמר. המשפחות לא מדברות על הטפסים, המשפחות באבל, ומה שהן מנסות לעשות – הילדים השאירו הלוואות עצומות שהיו בטוחים שיחזירו כאן מהרווחים שלהם בישראל. הם נהרגו פחות מחודש אחרי שהם הגיעו לארץ – המשפחות נאבקות בהלוואות ענקיות עם ריביות של 16%, הן מלוות מכאן ומתמרנות בין הלוואות והחזרים כדי להחזיק מעמד.

אני ביקשתי והתחננתי כאן לנסות לעשות הסדר של תשלום של מענק חירום למשפחות השכולות. אני מצטערת לדעת שאת הגופות ידעו לאן להחזיר, אבל בשביל הכספים מבקשים ניירות וטופסולוגיה. לדעתי זה איום ונורא. כמעט כל הטפסים נמצאים בשגרירות, צריך את כל האישורים האחרונים. למה לא עוזרים להם להילחם בבעיות האלה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ד"ר גנזך, הנקודות שאת מעלה הן חשובות, ואנחנו - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אגב, היה אמור להתקיים דיון בדיוק בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

דיברתי על זה בפתיחת הישיבה.

<< אורח >> ד"ר עדה גנזך: << אורח >>

לא הייתי. אני מצטערת. איחרתי.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

הבנתי שהדיון בוטל, אבל לא הבנתי למה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

התייחסתי לזה בתחילת הישיבה. אני אחזור גם לכבודך, חברת הכנסת קארין אלהרר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

תודה. אני מעריכה את זה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גם לכבוד ד"ר גנזך. היום בעזרת השם, כך דווח לי ממשרד ראש הממשלה, אמור להתמנות ראש המינהלת החדש שאמור להעביר את הטיפול ממרכז השליטה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

עצם ההעברה ממרכז השליטה זו שערורייה.

<< אורח >> ד"ר עדה גנזך: << אורח >>

שוב טיפול ושוב מטפלים, והמשפחות שם, קשה להן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הסוגיה שאת מעלה בהחלט - - -

<< אורח >> ד"ר עדה גנזך: << אורח >>

מטופלת. זו מילה שלמדתי לתעב כאן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא אמרתי את המילה "מטופלת".

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה לא המינהלת. זה לא המינהלת, כי לא מדובר בחטופים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חלק גם חטופים.

<< אורח >> ד"ר עדה גנזך: << אורח >>

אחד חטוף ועשרה הרוגים.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> גם בסיור במשל"ט וגם בדיונים פה, משרד החוץ מטפל במשפחות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

הם אמרו שהם מטפלים, אבל הם לא מטפלים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, תפקידה של הכנסת - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לפקח על עבודת הממשלה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למה לריב כשמסכימים? חברים, תפקידה של הכנסת הוא לפקח על עבודת הממשלה, גם בנוגע לאותם חטופים, וגם בנוגע לאלה מהם שנהרגו. אנחנו נעלה את זה בעזרת השם. ביקשתי שנקבע את הדיון בהקדם, לדעתי כבר בתחילת השבוע הבא עם ראש המינהלת החדש בעזרת השם, ובמסגרת אותו דיון, נקווה שגם תגיעי אליו, נעלה גם את הסוגיה הזאת. בכל מקרה כרגע הדברים נרשמו, ואנחנו בעזרת השם ניקח אותם לתשומת ליבנו כוועדה, הן בהחלט נקודות חשובות.

<< אורח >> ד"ר עדה גנזך: << אורח >>

זה שוב בטיפול, ושוב בהקדם, והמשפחות שם עם ריביות של 16%, אין להן שום דבר. הם מכרו את הבאפלו האחרון, כי אין בשביל מי לגדל את האחרים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נעשה כמיטב היכולת. אני בטוח שגם בנושא הזה פה בבניין לדעתי אין מחלוקות, אין קואליציה ואין אופוזיציה, ונעשה כמיטב היכולת לפקח על עבודת הממשלה. זה מה שאנחנו יודעים לעשות פה בכנסת, לא הרבה יותר מזה.

<< אורח >> ד"ר עדה גנזך: << אורח >>

יש הרבה סימפתיה, אבל מעבר לזה צריך - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מודה לך על הדברים.

<< אורח >> ד"ר עדה גנזך: << אורח >>

תודה לך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בעניין סדר הדיון מכאן ולהבא: מאחר שמדובר בהצעת חוק ממשלתית, אני מבקש שהצעת החוק הממשלתית תוצג על ידי הממשלה. לאחר מכן נעשה את סבב חברי הכנסת, כפי שנרשמו. שוב, אני לא חושב שנדרש, גם אין לנו יום כל כך קצר, אבל אני כן מבקש שחברי הכנסת וגם הממשלה, ישתדלו להציג את הנושא בתמציתיות, וככל שתרצו לשלב במסגרת ההתייחסות הראשונית שלכם להצעת החוק גם דברי פתיחה, תעשו זאת. אני אתן לכם את הזמן לעשות את זה, ולאחר מכן גם יתייחסו נציגי הממשלה להערות חברי הכנסת ונשמע גם את הגופים האזרחיים, נמצאים פה רבים. נשתדל לשמוע את כולם, וכמובן את הייעוץ המשפטי לוועדה, שגם הכין את מסמך ההכנה וגם יציג את הסוגיות שנזקקות להכרעתם של חברי הכנסת. בבקשה. אני מבקש מהנוכחים, מחברי הכנסת, לרשום אם אפשר שאלות ולא לקטוע את הדוברים באמצע הדברים. נשתדל לעשות סבב שיאפשר לכמה שיותר אנשים לדבר. בבקשה.

<< אורח >> נוי חסון: << אורח >>

מונחת לפניכם הצעת חוק לשכת עורכי הדין (הוראת שעה – חרבות ברזל), שבמסגרתה מוצע לתת מענה לקשיים שבהם נתקלו מתמחים במשפטים בעטיה של המלחמה.

הצעת החוק מוגשת כהוראת שעה שתוקפה מיום פרסומו של החוק ועד ליום ה-31 בדצמבר 2025.

נוכח מצב החירום השורר בישראל מאז ה-7 באוקטובר 2023, ונוכח מצב החירום המיוחד בעורף, גויסו יותר מ-300,000 חיילי וחיילות מילואים לכל המערכים בצה"ל ובמערכת הביטחון. כמו כן, ביישובים רבים בישראל התושבים התבקשו להתפנות מבתיהם. כתוצאה מכך מתמחים רבים נאלצים להיעדר ממקום התמחותם, וחלקם אף הוצאו לחופשה ללא תשלום, בין אם בשל גיוסם למילואים ובין אם משום שמקום מגוריהם או מקום עבודתם מצוי ביישובים בדרום או בצפון אשר פונו.

לפיכך מוצע לתקן את חוק לשכת עורכי הדין, כך שמתמחים אשר החלו את התמחותם, החל מחודש ספטמבר 2023, עד תום תקופת הוראת השעה, תקוצר ההתמחות שלהם מ-18 חודשים ל-12 חודשי התמחות. באופן האמור יסיימו אותם המתמחים את מסלול ההכשרה שלהם למקצוע בתקופה קצרה יותר, כך שיוסמכו בהקדם כעורכי דין ויוכלו להשתלב בשוק התעסוקה.

במסגרת הצעת החוק ניתן מענה במספר רבדים לתקופת המלחמה: הראשון, קיצור תקופת ההתמחות מ-18 ל-12 חודשים, שחרור מתמחים לשוק, סיום תקופת ההתקשרות של המעסיקים עם המתמחים, במטרה לתת מענה מהיר ומידי לצרכים שהתעוררו עקב הלחימה כאמור; השני, הכרה בהיעדרויות אשר נסיבותיהן קשורות בזיקה ישירה ללחימה ולמצב החירום המיוחד, כהיעדרויות אשר נכללות בתוך תקופת ההתמחות של המתמחה ושלא יפגעו ברציפות ההתמחרות. בין הקבוצות מי שפונה מביתו או מקום עבודתו, מצוי ביישוב שפונה, ומי שהוא קרוב משפחתו של חייל שנספה במערכה, כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) כתוצאה מפעולות איבה או מפעולות של המלחמה ועוד; השלישי, באמצעות הוראת המעבר, יצירה של דירוג בתקופת ההתמחות ומתן פרק זמן לשוק להיערך לכניסתו של החוק לתוקף.

הצעת החוק שהונחה על שולחן הוועדה, מספקת מענה לצרכים שעלו בקרב הציבור בעת המלחמה, בכל הנוגע להליך ההכשרה וההסמכה בעריכת דין. הצעת החוק מאזנת בין רצונם של המתמחים, כפי שעלה במסגרת הליך שיתוף ציבור שנעשה, לבין הצורך להשלים את תקופת ההתמחות במהרה ולצאת לשוק העבודה ולהשתכר בכבוד בתחום העיסוק שבו בחרו. ומאידך, ההצעה לא פוגעת במעסיקים או כובלת אותם להתמחות של שנה וחצי. זוהי הצעת החוק. היא מונחת לפניכם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה. לאחר מכן אנחנו נשמע מן הסתם גם חלק מההתייחסות, גם על התהליך שעשיתם בתוך הממשלה בנושא הזה.

לפני שאעביר את סדר הדוברים, אני אגיד שחלק גם מצד הגילוי לחברי הוועדה וגם באופן פשוט, כאשר הצעת החוק הונחה, באתי בדברים, גם עם המשרד, גם עם חלק מחברי הכנסת היושבים פה וארגונים, כדי לנסות להבין את הבעיות, וגם עם נציגי מתמחים. אני מניח שגם חבריי, חברי הוועדה, גם הם קיבלו את הפניות. יש בעיות שעולות, מה שנקרא "על פני הצעת החוק", בכל מיני היבטים. אני בטוח שחברי הכנסת יעשו עבודה טובה להציג אותן, כולל מה שעלה מהשטח. אני כן מביע את תקוותי ורצוני שבסופו של דבר אנחנו נצא פה עם משהו, שהוא ודאי לא ההצעה ככתבה וכלשונה, כי יש פה בעיות בולטות, אבל כן משהו שנותן מענה לחלק גדול מהקשיים, גם אם בסופו של דבר אף אחד לא יצא עם מלוא תאוותו בידו, אבל כן נצליח להגיע פה לעמק השווה. חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – חבר הכנסת קרויזר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אדוני, בוקר טוב, בוקר טוב לכולם, בקצרה, הערה אחת על עניינים שעל סדר-היום, ואז לגופה של ההצעה. הדברים יהיו קצרים, רק כדברי פתיחה.

תכננתי מראש להתייחס להודעה על מינויו של הנשיא בדימוס ברק, כשופט מטעם ישראל, לערכאה הבין-לאומית.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אבל היו"ר שותק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

באופן רועם.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

למה אתה רוצה לגרום לו לדבר עכשיו?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

עד שהיו"ר שותק באופן רועם, את מגרה אותו לדבר?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני אמשיך לשתוק באופן רועם.

<< קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רעמתך שותקת...

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רעמתי גם שותקת.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כולנו כנראה עוקבים אחרי אותם צייצנים מוכשרים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד, מי שגר בבית זכוכית, שלא יזרוק אבנים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

נכון. אני מברך את הנשיא ברק שפעם נוספת מפגין את הפטריוטיות שלו ואת ההתגייסות שלו למען מדינת ישראל. אבל הבוקר הזה, לפני כמה דקות, אני לא יודע אם כל חבריי הספיקו לראות, השר שהציע להטיל פצצת אטום על רצועת עזה, או לשקול להטיל פצצת אטום, ודבריו ודברי חבריו מצוטטים בכתב התביעה שהוגש לבית הדין בהאג – השר הזה, השר אליהו, הבוקר הזה, מודיע שהנשיא ברק לא מייצג אותם. ומעבר לעובדה שאי-אפשר שלא להתפלא פעם נוספת על הצביעות של שרי הימין הקיצוני והלאומני, שכל הזמן מבשרים לנו איך הממשלה לא פועלת בהתאם לרוחם אבל נשארים דבוקים לכיסא, הרי שההצהרה הזאת של השר אליהו היא עוד פגיעה במעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל, וביכולת שלה להגן על עצמה באותו הליך.

אנחנו נמצאים במצב שהנשיא ברק, שספג אין-ספור השמצות, והיה קורבן למסע הסתה על ידי שרים בממשלה הזו, מתגייס למשימה הלאומית והפטריוטית, ושרים בממשלה המטורפת הזו, שהם אלו שדבריהם משמשים בכתב התביעה בהאג, הם אלה שממשיכים גם עכשיו, יומיים-שלושה לפני הדיון בהאג, לפגוע במאמץ שלנו.

ולסיכום, קל לראות מיהו המחנה הלאומי האמיתי, מי הם הפטריוטים כאן, ומי אלו שקנאתם והתפיסה הלאומנית שלהם, מבחינתם מקדשת את כל האמצעים.

זו בושה גדולה, ואני קורא מכאן לראש הממשלה, למרות שאני יודע שבמאבק ההישרדות הפוליטי שלו הוא לא יעשה את זה: לפטר לאלתר את השר אליהו מהממשלה.

עכשיו לעניין הצעת החוק, אני אהיה מאוד קצר. יש פה הרבה מאוד פרטים, וניכנס לעומק הדברים. אני רק אומר בפתח הדברים את הדבר הבא: מדובר בהצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק ממשלתית שעוסקת בנושא שהמחוקק קבע שהוא בראש ובראשונה נושא שצריך להיות נתון לפעילותה של לשכת עורכי הדין. והציפיה הבסיסית ביותר מבחינתי היא, כשממשלה יוזמת מהלך של חקיקה, גם אם הוא לטובת קבוצות שראוי להתחשב בהן בעת הזו והצעת החוק נוגעת לפעילותו של גורם אחר שהוא גורם סטטוטורי, כשהסמכות מצויה בידו, הצעת החוק תגיע לכנסת רק אחרי דיון מעמיק ומיצוי המהלך למול אותו גורם. זו הציפייה שלי כחלק מהרשות המחוקקת, לגבי היחסים בין הרשויות.

אנחנו הרי נמצאים בסיומה של שנה שבה כל היום הטיפו לנו על הפרדת רשויות ועל כיבוד הסמכויות של כל הרשויות, ומבחינתי הדיון הזה, יש בו משהו לא ראוי, מכיוון שלמיטב ידיעתי, בשלב של גיבוש הצעת החוק והבאתה לקריאה הראשונה, לא נעשתה עבודה למול לשכת עורכי הדין. ואני רוצה להציע, אדוני היושב-ראש, שהדיון לא יתקיים, שהרשות המחוקקת תתאפק.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אנחנו דואגים פה למתמחים. אולי לא נדאג להם? מה אתה אומר, קריב?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

גברתי, תיכף את תדברי. הם לא דואגים למתמחים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בטח שלא...

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אתם ממש לא דואגים פה למתמחים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא צריך להתנגד רק כי זו הצעת חוק ממשלתית.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

חברת הכנסת גוטליב, נשמע אותך מספיק בדיון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

תני לי לסיים.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא אמר שהוא מדבר בקצרה, וזה עשר דקות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה קצרה אצלי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לקריב יש פה יחס מיוחד, שש דקות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הינה המשפט האחרון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אמרת: הצעת חוק ממשלתית, לא דיברנו עם הלשכה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

את מוכנה להירגע?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני רק מזכירה לך.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

את מוכנה להפסיק להפריע?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

טלי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני מזכירה לך.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

את מוכנה להפסיק להרגיע?

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא בדיוק רצה לדבר על עופר כסיף וקטעת אותו.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ולכן אני מציע לעצור את הדיון הזה, לשלוח את הממשלה לבוא בדין ודברים עם לשכת עורכי הדין, לגבש הסכמה עם לשכת עורכי הדין, כאשר מעמדם של המתמחים לאור תקופת הלחימה עומדת לנגד עיני כולם, ותביאו הצעה מוסכמת בין הממשלה לבין לשכת עורכי הדין, וכולנו נסמוך ידינו על ההצעה שגובשה ביחד עם הלשכה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת קריב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

יש כאן תחושה קשה שמישהו ניסה להמשיך את מסע הפגיעה בלשכת עורכי הדין על בסיס חשבונות ישנים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מה זה קשור?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מה זה קשור? את יודעת מה זה קשור.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

כמה זמן אתה התמחית, גלעד?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

טלי. עד שהוא אמר "משפט אחרון" – למה?

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> עד שגלעד רצה לדבר על עופר כסיף, קטעת אותו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בדיוק. תודה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

עמיחי אליהו גורם נזק יותר גדול מעופר כסיף.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אפשר בבקשה? תודה. חבר הכנסת קרויזר, ואחריו – חברת הכנסת קארין אלהרר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אתה יכול לדבר על עופר כסיף.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תעשו מה שאתם רוצים, רק בבקשה בקצרה.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לכבוד הבית הזה אנחנו נפסיק להזכיר את השם שלו.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

דבר, דבר על החברים שלך מהסיעה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בבקשה, חבר הכנסת קרויזר.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהדיון סביב קיצור תקופת ההתמחות של עורכי דין הוא נושא חשוב, אני מאמין שלכולם. אני לא עורך דין במקצוע שלי, אבל אני מניח שגם אתם, רובכם פה, עורכי דין בהכשרתם, והיו השגות כאלה ואחרות על התקופה, ועל ההתייעלות בנושא הזה, אבל אני חושב, אדוני היושב-ראש, שחשוב לשים לב, ואני מאמין שזה גם יחזור על עצמו בדיון, כי אני לא הצלחתי לראות בתוך החקיקה הזו איזה רשת ביטחון שאי-אפשר להתנתק ממנה במצב הנוכחי שאנחנו נמצאים בו, עבור כמובן משרתי המילואים, המפונים, בני זוג או בנות זוג של מי שנמצא במילואים. ולצערי אני לא מפסיק לקבל פניות של עורכי דין שנמצאים בשטח, שאנשים יוצאים נפגעים מאוד מהאירוע הזה, הם נמצאים בשטח, שומרים ומגנים על מדינת ישראל, ופה בעצם שומטים להם את הקרקע מתחת לרגליהם. אני רוצה לראות ולשמוע איזה רשת ביטחון כן יש לציבור המשרתים והמפונים, וכמובן לבני המשפחות שלהם, שלא חלילה נרצה לברך פה בנושא שצריך תיקון ונצא פה מקללים. תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת קרויזר. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תראו, אין ספק שצריך לדאוג לזכויות של מפונים, לזכויות של מילואימניקים, לזכויות של אנשים שיצאו לחל"ת. אין חולק בעניין הזה.

מקריאת הצעת החוק וגם מקריאת נייר ההכנה של הייעוץ המשפטי לוועדה, וזה הזמן והמקום להודות על נייר ההכנה, עושה רושם שאנחנו עשויים לפגוע פגיעה קשה בדיוק בזכויות של אותן קבוצות שהרצון שלנו הוא להגן עליהן.

יש טעם לפגם בעיניי, כפי שאמר חברי, חבר הכנסת קריב, בעובדה שלא הייתה אפילו התייעצות עם לשכת עורכי הדין. מעבר לעובדה שהוא גוף סטטוטורי, מדובר בגוף שמכיר את צורכיהם גם של המתמחים וגם של המשרדים. והדבר הזה צריך לעמוד בהחלט לנגד עיני מחברי הצעת החוק, וזה לא קרה למרבה הצער.

בנקודה הזאת של הדיון, לפני שנצלול להצעת החוק, חשוב שהמאזן הזה בין הרצון שלא לפגוע במתמחים לבין הרצון שלא לפגוע באופק התעסוקתי שלהם, יהיה מאזן נכון. כרגע הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת, כפי שהובאה לנגד עיניי, לא מקיימת את המאזן הזה.

עושה רושם, ואני מקווה שאני טועה, שיש פה איזה ניסיון לפגוע בלשכה, ואני מאוד מקווה שזה לא נכון. תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חברת הכנסת קארין אלהרר. חבר הכנסת סגלוביץ'. מאחר שגם באתי בדברים, כמו שאמרתי, גם אם המשרד, גם דיברתי עם הלשכה, גם דיברתי עם המתמחים, לפחות להבנתי, בתהליך ה-RIA, בתזכיר, התייעצו. יכול להיות שלא קיבלו את עמדתה של הלשכה, אבל בהחלט-בהחלט התנהלה התייעצות עם הלשכה. אתם חוזרים על זה שלא דיברו איתה, כן דיברו איתה. דיברו, יכול להיות שעמדתה לא התקבלה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אולי נשמע את יו"ר הלשכה, הוא יגיד.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בהחלט. לא רק נשמע, נשמע וניתן מקום של כבוד לדבריו של יושב-ראש הלשכה. בהחלט, אין ספק. בסופו של דבר זה כן תפקידה של הכנסת - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה בסדר גמור לא לקבל את העמדה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

קארין, שנייה. מאחר שאתם אומרים שלא נעשתה התייעצות, זה לא נכון למיטב ידיעתי, גם מבירור שקיבלתי מכל הכיוונים. עמדתם לא התקבלה, זה גם נכון. הם הביאו איזה מתווה אחר שגם מתכתב עם חלק מהדברים, אני חושב שנעשתה שם עבודה ובהחלט יש על מה לדבר על הדברים שהם הגישו.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אחרי או לפני ההצעה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

התייעצו איתם לפני גיבוש ההצעה.

<< אורח >> עמית בכר: << אורח >>

זה ממש לא נכון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

במסגרת ה-RIA לא שמעו את עמדת לשכת עורכי הדין?

<< אורח >> לאה רקובר: << אורח >>

במסגרת הRIA בהחלט התקיים שיח.

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

אחרי שהוציאו את ההחלטה התייעצו איתנו.

<< אורח >> לאה רקובר: << אורח >>

אחרי שההצעה פורסמה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

נכון, אחרי שההצעה פורסמה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אפשר לחזור לדברי הפתיחה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש הליכים, יש חקיקה ממשלתית, יש RIA, יש טיוטות, יש הערות ציבור, יש המון אמצעים. יש מחלוקות, אני חושב שתפקידה של הוועדה דווקא לשמוע. אנחנו לא מקבלים פה שום דבר כתורה למשה מסיני. נשמע את כולם, את נציגי הציבור - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אתה מסכים שנכון היה לעשות התייעצות לפני כתיבה?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אם אנחנו עושים משהו במסגרת הוראת שעה, אנחנו צריכים להתייעץ? אנחנו מתחשבים באזרחים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

טלי, תמיד תעשו מה שאת אומרת.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מותר לך לחוקק.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

תשאלו את טלי, היא תגיד לכם.

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

צריך לפעול בכוחנות, לא צריך להתייעץ... נכון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים. חברים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בואו, בואו נתקדם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, תודה רבה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

איזה מזל שמותר לנו לחוקק חוקים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ראשית, למיטב ידיעתי - - -

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

צריך בכוח, זה מה שנותן את הפתרונות...

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שנייה, חברים. אחת הסיבות שבגללן לא קבעתי את הדיון בהצעה הזאת יום למוחרת – בדרך כלל, כמו שאתם יודעים, קצב העבודה בוועדה הוא מאוד מהיר, בוודאי בזמן מלחמה, לדעתי גם לא בזמן מלחמה, אבל ודאי בזמן מלחמה – אחת הסיבות שלא קבעתי את הצעת החוק הזאת - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא תמיד לטובה אגב.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה דווקא היה הליך איטי מדי. למרות זאת לא קבעתי את ההצעה לדיון מידית למוחרת המעבר במליאה, כמו שאנחנו בדרך כלל עושים עם הוראות השעה, בדיוק בשביל זה שכל הגורמים הנוגעים בדבר, בסופו של דבר גופים שונים במדינה, גם הרשות המבצעת, גם לשכת עורכי הדין ואחרים, אם הם לא מגיעים להסכמות, התפקיד שלנו פה בכנסת זה לנסות לעזור. לכן אני אומר: בואו נוריד מתחים, וננסה להגיע לפתרון נכון וטוב לכל הנוגעים בדבר. חבר הכנסת יואב סגלוביץ, ואחריו – חבר הכנסת חנוך מלביצקי.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לפני תחילת הדיון ישבו פה משפחות של חטופים, הם במשכן כבר למעלה מחודשיים. אני רוצה כאן להגיד שני דברים שקשורים לביטחון הלאומי: כל המילים הגבוהות לא ישנו את העובדה שאם כולנו לא נהיה משוכנעים שנעשה הכול להחזיר אותם, הביטחון הלאומי עכשיו ובעתיד נפגע וייפגע. אומרים כל הזמן גם וגם, גם נמוטט את החמאס וכל המילים הגבוהות, וגם נחזיר את החטופים, זה לא הולך ביחד. וכן, זה החלטות קשות, אבל את ההחלטות הקשות האלה צריכה לקבל ממשלה שהפקירה את הציבור הזה ב-7 באוקטובר, והיא לא יכולה להפקיר אותו בפעם שנייה, גם אם יש מילים גבוהות. ומה שהם באים ואומרים פה כל שבוע, כל הזמן, ואני פונה לחבריי דווקא בקואליציה: תפעילו את השפעתכם שם, כי המילים הגבוהות ומריחת המילים לא תשנה את העובדה שכל יום שעובר לא חוזר מבחינתם, ונעשה פה עוד 1,000 דיונים בדברים נורא חשובים, כמו חוק לשכת עורכי הדין, שכמובן יהיה חלק ממנו, לא ישנו את העובדה שאומרים לנו כל יום לחשוב מה אנחנו עשינו. התשובה שאני אומר לכל שרי ממשלת ישראל וחברי הכנסת בקואליציה: לא עשיתם לפני ה-7 באוקטובר, לפחות תעשו עכשיו. תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ'. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, ואחריו – חברת הכנסת טלי גוטליב.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב, תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא אתייחס למה שאמר עכשיו חבר הכנסת סגלוביץ', אבל אני ממש לא מסכים. אני פשוט הייתי חייב להגיד את זה.

בקשר להצעה עצמה, קודם כל אני חושב שקיצור ההתמחות הוא דבר מבורך מאוד ונעשה באיחור. אני קראתי את מסמך ההכנה, הוא מאוד מקיף ומאיר עיניים, תודה, גור.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

למה אתה רוצה לקצר?

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שההצעה שם של הדירוג של מחזורי מרץ וספטמבר ל-15 חודשים היא הצעה טובה, שיכולה לתת מענה לחלק מהבעיות שם.

בקשר לנושא שעלה פה קודם, כן התייעצו, לא התייעצו, אני לא רוצה להיכנס לדיונים והתפלמסות מיותרת פה עכשיו, אבל טובת המתמחים פר אקסלנס זה לא בהכרח מה שעומד לנגד לשכת עורכי הדין. יש ניגוד עניינים מובנה ומובהק בין טובת המתמחים לבין טובת עורכי הדין, ולא מעט פעמים המתמחים לצערי הרב - - -

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

זו האשמה מאוד חמורה, חבר הכנסת מלביצקי, בוודאי למישהו - - -

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תרשום אותה. תרשום את ההאשמה הזאת. יש לי הרבה האשמות אליכם. המון האשמות אליך.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

גם להם.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה עסקן סוג ז'.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> עסקן פוליטי שלוקח כסף רק של אנשים שמשלמים בלית ברירה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה. מה קורה פה?

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה זה הדבר הזה?

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> משלמים בלית ברירה כסף ללשכת עורכי הדין, וזה לוקח אותם לעסקנות פוליטית בזויה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

עכשיו אנחנו רואים כמה אכפת לך מהמתמחים.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה בוזז. אתה בוזז גדול.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אין ספק שעכשיו ברור כל מה שאתה עושה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה זה שפת הביבים הזאת?

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בשום מעמד של משפט מינהלי לא היית עומד פה.

<< אורח >> עמית בכר: << אורח >>

- - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לך אין זכות להערות ביניים. קארין, תודה.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה בוזז גדול.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חנוך. חנוך.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה בושה וחרפה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חנוך. אדוני ראש לשכת עורכי הדין, לא נהוג אצלנו בוועדה להתפרץ לדבריהם של חברי כנסת כאשר הם מדברים, בוודאי לא בשלב הצהרות הפתיחה שלהם.

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

אתה צודק, ככה צריך להגיב.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בוזז גדול.

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

אתה לא מעיר לחבר הכנסת.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בוזז גדול אתה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא נהוג להתווכח - - -

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

נראה לך הגיוני שמדברים ככה לראש הלשכה?

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן, זה מה שהוא.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עורך הדין איתי שונשיין.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בן אדם שלוקח כסף - - -

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אין ספק שאתה והקואליציה שלך יכולים לדבר על בוזזים... אתה תדבר על בוזזים אחרי מה שעשיתם בתקציב?

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בוזז. ואני משתמש במילים עדינות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אתה מדבר על בוזזים?

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חבר הכנסת גלעד קריב.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתם הבאתם את המילה הזאת לשיח, אז כן.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אתם מדברים על בוזזים? שודדי הקופה הציבורית.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זו לא התייחסות ראויה, עם כל הכבוד, אדוני היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אין שום סיבה בעולם - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

חנוך, עדיף שתחזור בך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סליחה. די.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה סליחה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

די. מספיק.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הוא ביקש ממך סליחה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

ממני? אוקיי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, ביקשתי סליחה מהצופים בבית.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

באמת, על הדיבור הזה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אין שום סיבה בעולם שיקטעו חבר כנסת כשהוא מדבר, גם אם הוא אומר דברים שאינם נוחים לשמיעה לאדם זה או אחר. ואני מבקש גם להגיב ברוח הימים הללו, במידתיות. בבקשה, חנוך, תמשיך.

<< קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסבירות.

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

זה היה מידתי מה שהיה עכשיו?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עו"ד איתי שונשיין, אם אתה צריך הפסקה - - -

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

אני שואל אותך שאלה, אם זה היה מידתי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם אתה צריך הפסקה בחוץ - - -

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה היה באיפוק.

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

אני צריך הפסקה? על שיח מהסוג הזה - - -

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה היה באיפוק.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

סליחה. בואו, זה דברי פתיחה של חברי כנסת.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אם שאלת, זה היה באיפוק. זה היה באיפוק ואנדרסטייטמנט.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

איתי שונשיין, קח הפסקה בבקשה בחוץ.

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

זה מאוד מאוד מכובד, מאוד מכובד מה שעשית עכשיו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתה לא מנהל את הוועדה, ואני מנסה לחזור לדיון אופרטיבי, ואתה מתחיל להדליק אש.

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

מדברים ככה נגד ראש הלשכה ואתה מבקש ממני לצאת להפסקה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עו"ד איתי שונשיין, בבקשה צא לכמה דקות.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה אנדרסטייטמנט של השנה, מה שנאמר כרגע נגד ראש השלכה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

צא בבקשה רגע החוצה.

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

אני אצא בהפגנתיות. זה פשוט מבייש. השיח הזה פשוט מבייש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סליחה. צא בבקשה. תודה. חנוך, בבקשה.

(איתי שונשיין יוצא מאולם הוועדה)

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> התגובה שהקפיצה אותו רק מראה כמה זה נכון. כמו שאמרתי יש ניגוד עניינים מובנה ומובהק בין העומד כרגע בראש הלשכה, שבא ממשרד מאוד מאוד גדול, כשאני לא יודע כמה מתמחים הם מעסיקים שם. מתמחים לצערי הרב הרבה פעמים מנוצלים, הרבה פעמים משתמשים בהם לעבודות שרחוקות מאוד מהתכלית שלשמה נועדה ההתמחות. הלשכה לא מתערבת בזה, לא עושה כמעט שום דבר להגנת מעמד המתמחים, ולכן אני לא חושב שהלשכה זה משהו שאפשר לסמוך עליו, כשבאים לבוא ולהתייעץ בנוגע למעמד המתמחים.

ולכן, עד כמה שלי נמסר לפחות, נעשתה פה עבודת חשיבה ושיחה עם כל מיני פורומים של המתמחים. ברור לחלוטין שההצעה הזאת היא עדיין לא משולמת, ולשם כך היא מובאת פה לדיון, אבל עם לא מעט השלמות לדעתי, זו תהיה הצעה טובה, שבהחלט ראוי ונכון לקדם אותה. זהו בשלב הזה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת מלביצקי. חברת הכנסת טלי גוטליב, ואחריה – חבר הכנסת מתן כהנא.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני רוצה רגע להבהיר שיהיה פה ברור. לכנסת ישראל מותר לחוקק חוקים פה, ולממשלת ישראל מותר להציע הצעות חוק, ואנחנו לא צריכים להתנצל על זה. זה דבר אחד. דבר שני, אני עורכת דין, לפני שהייתי חברת כנסת, ואני התמחיתי שנה, לדעתי גם גלעד קריב התמחה שנה, ולדעתי גם רוטמן.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה רק מראה שצריך שנה וחצי...

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני לא צוחקת על זה, מתן. התמחינו שנה. זה לא מצחיק אותי, חברים, ממש לא.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, די.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לדעתי גם עמית, גם אתה התמחית שנה, זה לא גרע לא ממך ולא ממני. אם אנחנו כנים, בינינו לבין עצמנו, די בהתמחות של שנה. אין באמת הבדל בין שנה לשנה וחצי. רוב ההתמחויות ממילא לא נותנות, סליחה, בכל הכבוד, כלים אמיתיים להפיכת אדם לעורך דין, אבל זה שיח אחר.

אני מתייחסת להצעת החוק מתוך עיקרון השוויון. בעיני הצעת החוק הזו היא פוגענית והיא פוגעת בעקרון השוויון בצורה מוחלטת, ואני גם אסביר לכם למה. יש שני מועדים: התמחות מועד מרץ ומועד ספטמבר. ואם אני מסתכלת על הצעת החוק הזאת ועל דברי ההסבר, הצעת החוק הזו מתייחסת רק - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לפחות היא הגונה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

קארין, תתאפקי.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אמרתי שאת הגונה. גם בזה להתאפק?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא צריך. אוי ואבוי. את יודעת, לא צריך.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה הורס לה בבייס.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

קארין, אם אני אשמע ממך מחמאה, המצב קשה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה הורס לה את הבייס.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

חברתי, המלומדת, אני רק רוצה להבהיר, יש שני מועדים של התמחות, יש מועד מרץ ויש מועד ספטמבר. כך זה עובד בדרך כלל. אגב, צריך לחשוב גם על אלה שהתחילו בינואר או פברואר או מספר ימים לפני מרץ.

אם אני רוצה להכניס עורכי דין לשוק, ואני רוצה להביא לסיום חוזה העסקה של מעסיקים את המתמחים, אז אני מקצרת את ההתמחות למי שהתחיל בספטמבר 2023, שהוא עושה פחות התמחות, ואני לא מקצרת למי שהתחיל במרץ 2023, והוא עושה יותר התמחות, יש בזה אבסורד, בלתי נתפס.

אם החוק היה אומר שרק מי שבצו 8 ורק מי ששירת במילואים מקצרים לו את ההתמחות לשנה, אז אתה אומר שבעקרון השוויון יש פה אפליה מותרת, יש פה הבחנה מותרת, ואז לא הייתי נמצאת במקום הזה. אבל ההבחנה פה שעושה משרד המשפטים בין מועד ספטמבר למועד מרץ היא בלתי מתקבלת על הדעת, גם לא לנוכח דברי ההסבר, כי אני מקצרת למי שעושה פחות התמחות, ואותם נימוקים נמצאים בבסיס מתמחי ספטמבר 2023 ומרץ 2023. אני אפילו מרחיבה את זה החל מינואר 2023, מהסיבה הפשוטה שיש מתמחים שמתחילים קצת קודם כי הסתדר להם, והיו להם שני ציונים, והם נמצאים בדיוק באותו מקום, הם נמצאים באותו מקום של מלחמה, באותו מקום של קושי, באותו מקום של קושי גם של המתמחים וגם של המעסיקים.

ופה אני פונה קודם כל מהותית לעצם הקיצור. אגב, יש הצעת חוק שלי לקצר לגמרי. זאת הצעת חוק פרטית שלא קיבלה עדיין את אישור ועדת השרים. צריך לחשוב על זה, מתוך התחשבות כנה, עמית, כפי שאני ואתה עשינו התמחות של השנה. אני חושבת שהקושי הזה מלכתחילה, שלא היה בתקופתך, נולד כדי להקשות את הכניסה לשערי המקצוע, מתוך איזה תזה, או אתוס, שאנחנו צריכים להקשות על השוק. אני לא נמצאת בזה. אני מאמינה שכוחות השוק מנצחים, כמו שאתה ניצחת כוח שוק, או אני ניצחתי, או כל אחד אחר, וזה בסדר.

ולכן צריך פה לומר דבר אחד, אני לא בהצעת חוק לתיקון מוחלט, אני בתוך הוראת השעה, ואסור שהוראת השעה תהיה כזו שפוגעת דרמטית בעקרון השוויון – once תתקבל ההצעה הזו, והצעת חוק ממשלתית מתקבלת, תתפלאו, כי הקואליציה מתקפת את הצעות החוק הממשלתיות – ולכן אני חושבת, משרד המשפטים – אני שמעתי שהסיבה להבחנה בין מרץ לספטמבר, העובדה שיהיה קשה למשרדי הממשלה למצוא מתמחים חלופיים, אז דבר אחד – זו לא סיבה, אני אסביר לכם גם למה. אם אני מקצרת למתמחי מרץ, אנחנו עכשיו בחודש ינואר, אתם יכולים בתוך חודש אחד להשיג מתמחים, על כל משרת מתמחה עומדים בתור רבים שרוצים להתמחות במשרה היוקרתית הזאת, ואני מבינה את זה.

ולכן אני אומרת כאן: אנחנו צריכים לחשוב כמדינה, אם אנחנו מקצרים את ההתמחות, אנחנו מתחשבים במתמחים, עם כל הכבוד, לפני שאני מתחשבת בכל גורם בר כוח אחר, ואם קיצרתי לספטמבר, אנחנו צריכים לקצר החל מינואר. אני מדברת על מרץ, אבל יש פה גם כמה בודדים, וצריך להבין פה, שקשורים לינואר-פברואר, מתוך התחשבות מאוד גדולה בזה.

ועוד משהו אחד, עמית, אני רוצה לומר בשיח הזה, ברשותך, אדוני היו"ר, כדי שיהיה ברור: פנו אליי כמה חיילי מילואים בלוחמה, ואמרתי שאני אומר את זה כבר בוועדה, ואני בטוחה שזה לא ייפול פה על אוזניים ערלות. יש מבחן בפברואר, אנשים שנמצאים בתוך התמחות ועדיין בצו 8, אנחנו הארכנו ללוחמים את הצווי 8 עד סוף ינואר. צריך למצוא פתרון ללוחמים שהיו אמורים לגשת לבחינה בפברואר, שנמצאים בצו 8, שהמדינה כפתה אותו לתקופה מאוד ארוכה, הלוחמים מגיעים למצב לחימה של למעלה משלושה חודשים וחצי, כשאף אחד מהם לא משתחרר מעזה. לכן אני מבקשת שתשימו בפניכם פתרון של מועד נוסף ללוחמי צו 8.

<< אורח >> עמית בכר: << אורח >>

את צודקת במאה אחוז, ואנחנו עובדים על זה.

<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הם סירבו לדחות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה לא נכון.

<< אורח >> עמית בכר: << אורח >>

אתה משקר במצח נחושה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עמית, הלו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

חבר'ה, אני בזכות דיבור, תנו לי. חברים, אני בזכות דיבור. יש לי בדיוק עוד דקה.

<< אורח >> עמית בכר: << אורח >>

- - - אבל האיש שקרן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הכלל הוא שאנשים מדברים בתורם, ולא מחלקים ציונים לחברי כנסת - -

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

חבר'ה, אני בזכות דיבור, יש לי בדיוק עוד דקה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

- - גם אם חולקים על מה שהם אומרים.

<< דובר_המשך >> עמית בכר: << דובר_המשך >>

לא, אבל - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עמית, אם אני הייתי יכול להתאפק בהרבה מאוד דברים פה, גם אתה יכול.

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

אתה אומר שאחרת יוצאים להתאוורר.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

איתי, רגע. יש פה חברי כנסת, לכל חבר כנסת יש את הדעה שלו, וזו זכותו. בכל הכבוד, כולנו צריכים לקחת אוויר ולהתאפק. גם אני סופגת עלבונות ורפש, תאמינו לי, אני מיומנת בזה והכול טוב.

<< אורח >> איתי שונשיין: << אורח >>

זה לא צריך להיות ככה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני לא מחנכת פה אף אחד. באשר למועד נדחה, חייבים למצוא לזה פתרון. כבודנו בהתחשבותנו בלוחמים.

אני רוצה רק לכנס את זה. אם הצעת החוק הממשלתית מתקבלת ותתקבל, חייבים לעשות התאמה בין מרץ לספטמבר, כי אחרת זו פגיעה בשוויון.

ובסוף, בסוף, בסוף, בגלל שגלעד אמר, אני מבקשת עוד חצי דקה אחת רק להתייחס לאמנה ולומר: על פי האמנה שישראל חתומה עליה – יש לה סייגים – ישראל לא צריכה להתייצב בבית הדין לצדק, שהוא טריבונל אנטישמי, שרוצה לפגוע בישראל, במקום שהאמנה מסייגת באחד הסייגים שסכסוך שמתחיל בפעולות איבה כנגד ישראל, האמנה לא חלה. ישראל לא צריכה להוכיח או להתמודד עם טענה שהיא פוגעת במשפט העמים או מבצעת רצח עם. ישראל לא עושה את זה. לא לכבודנו להתייצב בטריבונל האנטישמי הזה, לא משנה את מי אנחנו שולחים או לא שולחים. לא להתייצב על פי האמנה, להוציא הודעה, ראש ממשלה - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אז עוד פעם נתניהו פוגע בביטחון ישראל?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני רוצה להבהיר - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ההחלטה היא של ראש הממשלה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אדוני, אפשר לא להפריע לי? תודה. אני בשונה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

טלי, אני נאבק על היכולת שלך להשלים את דברייך.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני בשונה מגלעד קריב לא מחפשת כותרות. אני עדיין לא בפריימריז. אני רוצה רק להבהיר לך את הדבר הבא, גלעד קריב, אם אתה כבר שואל: ציפיתי ממך, כמי שמצוי בדין, לקרוא את האמנה, לבדוק את הסייגים שגולדה מאיר חתמה עליהם - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני פשוט סומך על נתניהו. אני סומך על ראש הממשלה, שהוא קרא את האמנה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד, די.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אתה רואה מה המחיר של שנה התמחות?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ארז, די.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה לא ייאמן, גלעד קריב סומך על נתניהו, וטלי גוטליב חושבת שהוא פוגע בביטחון ישראל.

<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ארז. גלעד. חנוך. תודה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

יש פה יחס מועדף לגלעד קריב שמרשה לעצמו, כי אני שומרת על כבודו, גם כשהאוזניים שלי מצטלצלות מדברים שאתה אומר, כי אני מקשיבה להם כדי להתמודד.

באמת בסופו של דבר, הוועדה החשובה הזו התכנסה לטובתם של המתמחים, לטובתה של השעה, לטובת צוק העיתים המאוד מאוד מורכב הזה.

קראתי, אגב, את כל ניירות העמדה, עם כל נייר עמדה אפשר להתמודד לכאן או לכאן, אבל אני חושבת שאם המתמחים הם הנושא כרגע, בגלל החלק המאוד גדול שלהם, של הרבה מאוד מתמחים בתוך הלחימה, בתוך צווי ה-8, ואם זו ההוראה וזו ההצעה כהוראת שעה, עם כל הכבוד בואו נעשה את זה למתמחי ספטמבר ולמתמחי מרץ, גם את הבודדים של ינואר-פברואר שהתחילו עוד קודם, כי בסופו של דבר, עקרון השוויון הוא עקרון-על, גם בהוראת השעה, לא מצאתי שום דרך לאבחן את זה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ההצעה שלי אומרת שהחל מפברואר, אני לא יודעת אם יש גם בינואר, לדעתי יש גם בינואר, קיצור תקופת ההתמחות תהיה למי שמצוי בעת הזו בהתמחות, בין אם הוא התחיל אותה בספטמבר, או לא משנה, מי שנמצא כרגע בהתמחות שהתחילה החל מינואר 2023, בכל הכבוד יעשה שנת התמחות. זה הכול.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה. תודה רבה, חברת הכנסת טלי גוטליב.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אין שום הגיון בהבחנה הזאת, תבינו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

טלי. אחרי שאמרתי תודה, תם הטקס.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

רגע. אמרתם בדברי ההסבר שלכם, שאתם רוצים להוציא כמה שיותר מהר עורכי דין לשוק, אז יש לי עורכי דין שכבר ממרץ שנה שעברה בהתמחות, אותם אני אוציא, למה - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

- - -

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

יש עוד דיונים היום.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אומנם שתיקתי רועמת, אבל אני חושב שאם היו שולחים את שניכם להאג, פסק הדין היה ניתן כשהמלחמה כבר הייתה נגמרת לכל השיטות והדעות. תודה. חבר הכנסת מתן כהנא, ואחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מודה שלאחרונה פספסתי כמה ישיבות פה בוועדה, ושכחתי כמה זה כיף. נראה לי שאני אחזור לפקוד את המקום.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> האמת היא, מתן, אני חייב להגיד לך, היה פה מאוד שקט בזמן האחרון, משום מה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אולי בגלל שהגעת, מתן.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

חוקים לא פחות חשובים – הייתי פה עם שמחה לבד - - -

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני ברשותך רוצה להתייחס לחוק שעומד בפנינו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בבקשה, חבר הכנסת מתן כהנא. ארז, אנא לתת לחבר הכנסת מתן כהנא לדבר.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מודה שאני לא מבין את הרציונל שעומד בבסיס החוק הזה. אני לא אומר כן לקצר, לא לקצר, אני בעיקר לא מבין את ההקשר למלחמה, שהרי ככל שאני יודע, מי שנמצא במילואים פעילים, מראש החודשים האלה נספרים לו, כך שאני לא מבין את הצימוד בין המלחמה לבין הצעת החוק הזו. זה דבר ראשון.

דבר שני, וגם דיברתי איתך על זה, הנושא של נשות המילואימניקים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מוסכם ונדרש.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רואים בהרבה מאוד שדות אחרים שמתייחסים אליהן.

<< אורח >> רחל עזריה: << אורח >>

זה המשפחות, לא רק הנשים, גם בני הזוג.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> בני זוג, בנות זוג, צודקת. אני חושב שצריכים לתת לזה תשובה בחקיקה. תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בוודאי, יינתן לזה מענה.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> עד כאן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת היא הזדמנות גם לבחון את הסוגיה העקרונית לגבי ההתמחויות, ואני חושב שתקופת ההתמחות אמורה להיקבע בהתאם לצרכים של הכשרת המתמחים עצמם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נראה לי שאתה היחיד מבין אלה שדיברו שהוא לא משפטן, אלא רופא, אצלכם ההתמחות היא קצת אחרת.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. תודה לך שהזכרת לי, אבל כל אחד מאיתנו בא עם המטען שלו, מההשכלה שלו. ברפואת שיניים וגם ברפואה יש התמחות, ואנחנו עושים את זה גם במסגרת הלימודים עצמם. אני זוכר שבשנה השישית יצאנו מגבולות הפקולטה ונסענו למרפאות של המדריכים שלנו, של המרצים בפקולטה, ורכשנו שם לא רק ידע, אלא גם מיומנות.

אני חושב שמן הראוי לבחון את הנושא של תקופת ההתמחות והתכלית שלה, ולהיות צמודים לעיקרון שזאת התמחות שבאה במטרה כדי לתת מיומנות וידע לבוגרי האוניברסיטאות, פקולטות למשפטים, ולא משיקולים לכאן או לכאן בהקשר הזה. לכן אמרתי שזאת הזדמנות.

כמובן אני מצטרף גם לעמדתה של חברת הכנסת טלי גוטליב, למעשה לכל שכבת הבוגרים של 2023, ולא רק להסתפק באלה שהתחילו בספטמבר, אלא גם במרץ ובינואר-פברואר בהקשר הזה.

שוב, הנושא העקרוני זה לבחון את הנושא של ההתמחות, והאם באמת התקופה של שנה וחצי, האם הוגנת לגבי הבוגרים של המשפטים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת מנסור עבאס.

מאחר ויש ישיבה שאני חייב מצד דרישת קוורום להיות נוכח בה, שתהיה קצרה, היא לא תהיה ארוכה - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אולי תיתן למישהו להחליף אותך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מאחר שראיתי את האמוציות שהדיון הזה מעורר, כידוע אני תמיד גורם מרגיע וממתן.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

קח איתך את חנוך לוועדה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ולכן אני חושב שמן הראוי שאני - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

יש עוד דיונים, זה לא בסדר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מבין. מה לעשות. נחזור אחרי ההפסקה, ההפסקה לא תהיה ארוכה, היא תהיה של כעשר דקות, לא לדאוג. הישיבות של ועדת הכנסת לפטור מחובת הנחה הן בדרך כלל לא ארוכות. תהיה הפסקה של עשר דקות.

סדר הדיון יהיה כך: בעוד כשתי דקות נצא להפסקה של כעשר דקות, ונשוב ונתכנס אחרי ההפסקה בשעה 10:30. ראשון הדוברים אחרי ההפסקה יהיה ראש לשכת עורכי הדין, שנמצא פה איתנו. לאחריו ביקשה, והיא גם אמרה שהיא צריכה לצאת בהקדם, חברת הכנסת לשעבר רחל עזריה, ואחריהם, מאחר שנאמרו כמה דברים על ידי חברי הכנסת, גם ייאמרו על ידי בדקה עוד דברים – אז אחריהם כן נשמע את הייעוץ המשפטי לוועדה, ואחרי הייעוץ המשפטי לוועדה, משרד המשפטים ידבר וגם יציג יותר בהרחבה גם את המענה לשאלות שהם אספו תוך כדי ולהערות שנוספו מחברי הכנסת, מלשכת עורכי הדין, מהייעוץ המשפטי לוועדה, והם גם יציגו את ה-RIA שהם עשו, שגם התחיל לעלות בדברים, ואחר כך נעבור לאורחים שהגיעו וניתן לכל אחד מהם להשמיע את דבריו בקצרה. אני מקווה שנוכל להספיק את כולם, לדעתי כן.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא ניתן למשרד המשפטים לחזור למשרד ולחשוב?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אמרתי. לא יהיו הצבעות היום.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא קשור. למה למצות את הכול היום? למה למצות את הדיון?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מישהו אמר שנמצה את הדיון היום? רק נשמע את הדברים. בכל זאת, צריך לשמוע את האנשים שהגיעו, טרחו. רוצים לשמוע אותם.

אני אגיד בקצרה לפני שנצא להפסקה. חלק גדול - - -

<< אורח >> עמית בכר: << אורח >>

אדוני היושב-ראש, אתה רוצה שאני אומר מילה על הבחינות?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני רוצה לתת לך זמן מכובד, לא דקה עם סטופר.

<< אורח >> עמית בכר: << אורח >>

לא קשור. זה בנושא אחר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני יודע. אני אשמח שבדבריך גם תציג את התמונה הכוללת של המעטפת. פרסמתם גם מתווה, חלק עוד ממתין, ואני כן חושב שצריך להסתכל על האירוע הזה בצורה הוליסטית. יש פה הרבה קבוצות אוכלוסייה.

בסופו של דבר, בעיניי צריך פה לתת מענה לכמה וכמה קבוצות, כשהקשר בעיניי הכי חזק לאירוע המלחמה ולאירוע חרבות ברזל הוא זה שהשוק הזה, שוק המתמחים, עורכי הדין, חטף זעזוע כמו כולם. ואני אומר את זה בצורה קצת יותר רחבה, כאשר שוק חוטף זעזוע, תמיד צריך להסתכל איזה רגולציה קיימת בו, מה היכולת של הרגולציה להתגמש ולתת מענה. אנחנו עשינו את זה בהרבה מאוד דברי חקיקה שהגיעו אלינו, לראות איזו רגולציה קיימת על השוק, ולראות במה אפשר להגמיש את הרגולציה שחלה על השוק, בין אם הרגולציה היא בתחום ההתמחות, בין אם הרגולציה בתחום הבחינות.

אני רק מציין בהקשר הזה שיש לי הצעת חוק פרטית, שחתומים עליה חברי כנסת, קואליציה ואופוזיציה, לייצר בחינות מיוחדות למילואימניקים, עם הפחתת חומר. זה דבר שלא ניתן לעשות בהחלטה מינהלית, זה ועדה עם עצמאות, צריך פה לייצר אולי דבר חקיקה, כי יכול להיות שהם מרגישים שאין להם סמכות לייצר את זה, וגם אלמנט של שוויון.

בסופו של דבר, צריך להסתכל על האירוע הזה בצורה הוליסטית. אין צעד אחד שנותן מענה. יש מענה למי שמשרת במילואים, יש מענה לבני המשפחות של המילואימניקים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

למפונים, לחל"תניקים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש פה קבוצות גדולות שמחכות. יש את המתמחים, את הסטודנטים וגם את עורכי הדין המעסיקים מתמחים. תחשבו על עורך דין שנמצא במילואים, בזמן שהמתמחה שלו לא, מה זה עושה לו שיש לו מתמחה במשרד, כשהוא חייב על פי דין להחזיק אותו.

אנחנו נצא להפסקה. נשוב ונתכנס בשעה 10:30 בעזרת השם, וראשון הדוברים יהיה יושב-ראש לשכת עורכי הדין.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:21 ונתחדשה בשעה 10:34.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שבנו. כמו שאמרתי, אני אבקש מראש לשכת עורכי הדין שהגיע להגיד את דבריו. אני מפנה את תשומת לב הקהל לכך שלשכת עורכי הדין הציעה, וזה נמצא בחומרי הרקע, סוג של מתווה מותאם, שמנסה למצוא פתרון לחלק מהדברים שבבסיס הצעת החוק. אני אתן לראש לשכת עורכי הדין להציג את הדברים, ואני רק מזכיר לכולם את הכללים, אנחנו מאוד מאוד משתדלים כאשר חברי כנסת מדברים לא להפריע להם, כשאורחים מהחוץ מדברים, לא לקטוע את דבריהם. מותר כמובן הערת ביניים, אבל תשתדלו לתת לו להגיד את דברו, והוא ישתדל גם לשמור אותם במסגרת זמנים סבירה. בבקשה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

ממש בית הלורדים נהיינו...

<< אורח >> עמית בכר: << אורח >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, גם על הקשב. אני יודע שיש קשב, אני יודע שיש פתיחות. ברקע הדיון צדקה חברת הכנסת אלהרר, החוק לא תואם איתנו. אני חושב מלכתחילה שהיה נכון כגישה להציף את הבעיות ולבוא בדברים איתנו, כעניין מובנה, כי הלשכה שאמונה על הכשרת המתמחים מכירה והיא מעגנת בתוכה את

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]