פרוטוקול מספר 149, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 05/12/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 149

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ז' בכסלו התשפ"ד (20 בנובמבר 2023), שעה 10:45

סדר היום:

<< נושא >> השלכות הירידה בעסקאות מקרקעין בשל המלחמה על מלאי ומחירי הדירות לטווח ארוך << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

אלי דלל

ארז מלול

חברי הכנסת:

טטיאנה מזרסקי

מוזמנים:

יהודה מורגנשטרן

–

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

ד"ר איל ארגוב

–

מנהל אגף מאקרו ומדיניות, חטיבת המחקר, בנק ישראל ד"ר שמואל אברמזון

–

מ"מ הכלכלן הראשי, משרד האוצר

אסף וקסלר

–

רכז שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

דוד שני

–

ראש הרשות לרישום והסדר מקרקעין, משרד המשפטים

שחר סולר

–

סמנכ"ל תקציבים והון אנושי בפועל, מינהל התכנון רינת כהן מורנו

–

ראש תחום בינוי ונדל"ן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יעקב קוינט

–

מנהל רשות מקרקעי ישראל

מיטל להבי

–

סגנית ראש העיר, עיריית תל אביב-יפו

חיים פייגלין

–

סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ לירן קוסמן

–

מרכז המחקר והמידע בכנסת

נילי ברוש

–

מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

גדעון מור

–

מנהל פרויקטים, הפורום להתחדשות עירונית

ענבל דוד

–

מנכ"לית חברת דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה נחמה בוגין

–

יו"ר לשכת שמאי מקרקעין בישראל

מירי רימון

–

יו"ר ועדת חקיקה בלשכת השמאים, לשכת שמאי מקרקעין נופר יעקב

–

יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות

דוד נזר סונינו

–

יו"ר פורום להתחדשות עירונית

אופיר אתגר

–

אדריכל, יזם וקבלן, פורום להתחדשות עירונית

ד"ר נאור ורסנו

–

מנכ"ל, סיגמא - ניהול פרויקטים בבנייה

חגי קורח

–

המטה למיגון העורף

דקל ליפשיץ

–

נציג משפחות החטופים

יובל

–

נציג משפחות החטופים

מוזמנים באמצעים מקוונים:

אורפז משולם

–

רפרנט שיכון באגף החשכ"ל, משרד האוצר

לאה עלמו

–

רפרנטית שיכון ומקרקעין באגף החשכ"ל, משרד האוצר עינת גנון

–

סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

נעמי קליין

–

נציגת קשישים, ניצולי שואה והנכים

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

לירון אדלר מינקה

ברק קיבוביץ

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רשם פרלמנטרי:

ויקטור ינין

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> השלכות הירידה בעסקאות מקרקעין בשל המלחמה על מלאי ומחירי הדירות לטווח ארוך << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום נושא שאני רואה בו חשיבות עליונה. למרות שהיום כולם מתעסקים בלחימה ובדברים כאלה ואחרים, אני חושב שהנושא הזה חייב להיות בראש סדר היום של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל כי אנחנו זוחלים או דוהרים למשבר גדול מאוד. כבר חווינו אותו לפני המלחמה, חשבנו שזה קצת השתפר, אבל באה הלחימה עם כל הבעיות האובייקטיביות שלה.

הנושא הוא: הירידה בעסקאות מקרקעין בשל מצב המלחמה וההשלכות על מלאי ומחירי הדירות לטווח הבינוני והארוך. מלאי ומחירי הדירות – כל מילה פה, כל דבר כזה הוא בסופו של דבר משבר גדול שיכול להתרגש עלינו. לכן הוועדה עושה כרגע הרבה מאוד מאמצים בכל מה שקשור לעניין הזה, הרבה מאוד, עד עכשיו לפחות, בדגש על מה שקשור לתכנון ובנייה, רגולציה וכל הדברים הללו. הוועדה עסוקה הרבה מאוד, וכבר הביאה כמה תיקוני חקיקה שפותחים ומסדרים, שמשמנים את הגלגלים האחד עם השני שעובדים מאוד לאט בכל מה שקשור לנושא הרגולציה. התחלנו עם זה הרבה מאוד, בדגש על ממ"דים ומרחבי ביטחון, אבל אני חושב שחלק מהדברים אנחנו נשליך בהמשך הדרך לתכנון גם ביחידות דיור רגילות ולא רק לתוכניות של ממ"דים בלבד. יש הרבה מאוד הישגים, ואנחנו נשכפל אותם בזמן הקרוב כדי לגרום לכך שלפחות בתכנון ובנייה הרגולציה תהיה יותר טובה ומהירה.

כמו כן, הוועדה קיימה חמישה דיוני מעקב בנושא של המחסור בעובדים בבנייה. לצערנו הרב, היינו צריכים חמישה דיונים כדי בסוף לגרום לכך שהממשלה תאשר תזכיר לגבי הקלות בנושא של הבאת עובדים שיצא על ידי משרד השיכון, ולא תקשור את דווקא ורק להסכמים בילטרליים שהם יותר ארוכי טווח ויותר איטיים. התקבלה החלטה טובה. לא מספיק טובה, כי זה מעט מדי, אבל אם זה יצליח אז אני מקווה – כך גם נאמר בישיבת הממשלה – שיאשרו את זה גם בכמויות יותר גדולות. וגם כאן יש הרבה חסמים, הרבה רגולציה – כן יתפרסמו התקנות, לא יתפרסמו התקנות. הרבה מאוד דברים שאנחנו תמיד אוהבים להיות בהם המדינה הכי מסודרת בעולם, ובגלל זה אנחנו עוצרים את הבנייה במדינת ישראל.

יש מחסור עצום בכוח אדם. גם אם בשלב מסוים יוחזרו לעבוד עובדים מהרשות בצורה כזו או אחרת, זה יהיה בכמויות נמוכות הרבה יותר ממה שהיה עד עכשיו, חד משמעי, כי סידורי הביטחון או תנאי הביטחון והבדיקות של כל אחד ואחד יהיו הרבה יותר מורכבים וקשים. גם מקודם, עם העובדים האלה, היה מחסור, ולכן אני חושב שהמדינה צריכה לפתוח את שעריה ולהביא כמה שיותר, בכל אמצעי שהוא.

אני שומע שבשבוע האחרון – חיים, תעדכן אותי אם אני טועה – נפתחו כבר השערים, וזה מתחיל להיראות יותר טוב. חבל שזה לקח חודש, חודש ושבוע, עד שזה התחיל לזוז. אני מקווה מאוד שאנחנו נצליח להשלים את החסר הזה ולעלות את זה. אני אומר כאן למנכ"ל משרד השיכון: קיבלתם את כל הרוח הגבית מאיתנו ללכת על הצעת מחליטים הזאת בכל הכוח. לא יכול להיות שבענפים אחרים שיודעים לכמת את זה לעגבנייה הבינו שצריך לעשות את זה, ובענף כזה מורכב, שהוא לא עגבנייה, אבל הוא יכול להרכיב מהר מאוד ולהגיע לבעיות מאוד גדולות, הבינו את זה קצת יותר מאוחר.

אגב, למי ששואל, תהיה ישיבת מעקב מספר שש. בשבוע הבא אני רוצה לכנס את הוועדה כדי לשמוע מרשות האוכלוסין: כמה נכנסו, כמה בדרך, האם נפתחו שערי המדינה או שעדיין אנחנו בודקים את עצמנו בציציות בשביל להיות מדינה הכי מסודרת והכי הומנית בעולם – בגלל זה גם כל-כך אוהבים אותנו בעולם כנראה. אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו. ולדאוג לעצמנו זה אומר שלא יהיה מצב שבו חברות בנייה יפשטו רגל, שלא יהיה מצב שבו אנחנו נימצא בבועה, בחוסר אדיר של יחידות דיור בגלל האטה בהתחלות בנייה, בגלל כמה דברים אובייקטיביים, הריבית שהייתה לנו מקודם, למרות שיש לנו שם בשורות טיפה יותר טובות, אבל זה כבר נשחק אל מול בעיית המלחמה וכל הדברים הללו.

אני מנסה להביא את משרדי הממשלה לשולחן עגול בעניין הזה, ביחד עם היזמים והבונים ועם כולם. אני רוצה לדעת מה התוכנית שלכם היום – לא בעוד חודשיים-שלושה – כדי לגרום לכך שבעוד חודשיים-שלושה הדברים יראו אחרת. לצורך הדבר הזה צריך לעשות דברים שצריך לעשות אותם. וצריך לעשות אותם היום, כל אחד בתחום שלו, במקום שלו ובכיוון שלו. מבחינתי זו מטרת הדיון היום. אנחנו ננסה ללחוץ. אני לא מנהל את המשרדים, אני יכול רק לנסות ולנצל את כוחה של הוועדה כדי להעלות את הדברים על השולחן, לדחוף את מי שצריך, את המשרדים הרלוונטיים בעניין הזה.

רק לא מזמן, לפני כמה חודשים היה חוק ההסדרים ועשינו שם כמה דברים טובים. הגיעו מהאוצר ומכמה מקומות אחרים, באו עם חששות כאלו ואחרים: אנחנו נקדם, לא נקדם, מאוד חשוב. להציל את הענף הזה – זה לא רק בחוק ההסדרים, וגם שם באו דברים מאוד מסוימים וחלק מהדברים שעולים כנראה יותר כסף לא באו. להציל את הענף – זה היום, לחזות מראש.

ואתם יודעים מה? אני שמחתי ונעצבתי מאוד שבמסגרת הדיונים על הפיצויים לכל המקצועות במשק, למרות שבהתחלה משרד האוצר לא שם את כל הנושא של הפיצויים לענף הבנייה, בסוף יצאו עם ההישג הזה. אני לא נכנס כרגע אם זה הישג טוב או לא טוב. אז שמחתי מצד אחד – כי בסוף מדובר באנשים, מדובר בחברות שמעסיקות אלפי עובדים וכולי. אבל מצד שני, את כל הכוחות שלי ואת כל התקציבים והמשאבים שאני משקיע בעניין הזה בשביל לתת פיצויים, אני מעדיף שתשקיעו אותם היום בלהזרים את השוק זה – ואתם לא עושים את זה. תכף יספרו לי על דברים קטנים פה ושם. אבל לא עושים את זה, ולא עושים את זה מספיק, בכל תחום.

אני באמת מצפה ממשרד השיכון, ממינהל מקרקעי ישראל, ממשרד האוצר, מבנק ישראל שנמצא כאן, אני חושב שצריך לחשוב היום על הכלים איך אנחנו נגרום לאנשים להיכנס לשוק ולעשות עסקאות ולקחת משכנתאות, בצורות כאלה ואחרות, כי הסטגנציה הזאת תקפוץ לנו לפנים בצורה שיהיה קשה מאוד לתקן אותה אחר כך.

בתחילת הדיון אני מבקש מממלא מקום הכלכלן הראשי במשרד האוצר – שאמור לצאת אחר כך – לתת סקירה. אני מבקש גם סקירה וגם הכיוונים שאתם חושבים שעל הממשלה לעשות בעניין הזה.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

אני הגעתי לפה בעיקר כדי לתת את הרקע של הנתונים. אני אשאיר לאגף התקציבים לייצג את העמדות. ברקע הדברים אני גם אציין קצת את הכיוונים שלנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אגף התקציבים התייצב היום בחסר. אני כבר יכול להגיד לך מה הם יגידו.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

- - - במילואים, למען הסר ספק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, אל תענה לי. אל תענה לי. תעשה לי טובה, אני יודע מה המילואים ומתי המילואים. אני בחרתי לשתוק, אז אל תגרום לי לדבר.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

(מוקרנת מצגת)

אני רוצה לתת את הרקע של הנתונים שיש בפנינו: גם נתונים של הלמ"ס, גם נתונים שהאגף שלנו אוסף ומעבד על בסיס נתוני רשות המיסים. קודם כל, עסקינן בהתחלות הבנייה, אלה הנתונים, זה הקו הכחול שאתם יכולים לראות והמשולש שמייצג את המחצית הראשונה של 2023.

כמו שאתם בוודאי יודעים, 2023 הייתה שנת שיא בהתחלות הבנייה. מעל 67,000 התחלות בנייה נרשמו בלמ"ס. במחצית הראשונה של 2023 אומנם הייתה ירידה, ועדיין אנחנו מדברים על סדר גודל של 15,000 התחלות בנייה ברבעון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל אם אתה לוקח את החודשיים-שלושה האחרונים, השאלה כמה אתה מנסה לתרגם אותם ולשכפל אותם להמשך מצב המלחמה, לעוד חודשיים-שלושה. מה זה נותן לנו?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

אין פה את הנתונים של המלחמה. זה נתונים של הרבעון השני של הלמ"ס. בהמשך החודש אנחנו מצפים לנתונים של הרבעון השלישי. לצערנו, בסטטיסטיקה תמיד יש דיליי. אבל בכל מקרה, מה שראינו טרום המלחמה, בלי הבעיות המאוד מהותיות שיש היום עם העובדים הפלסטינים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אין לך נתונים של רשות המיסים או של הבנקים בעניין הזה?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

לא. אלה נתונים שנאספים רק על ידי הלמ"ס.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל מה התחזית שלכם?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

אין לנו תחזית בנושא הזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה חמור מאוד.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

חשוב לי רק להראות שבהינתן שלא הייתה מלחמה באותה תקופה, התחלות הבנייה עדיין היו בקצב שבראייה רב שנתית נותן מענה כנראה די משמעותי ומספק לגידול במשקי הבית. אבל שני הרבעונים הראשונים לא אומרים מה יהיה בעתיד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש לנו פה היום שני רבעונים. השלישי הוא גם לא המלחמה עדיין, נכון? רק הרביעי?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת אומרת, אנחנו נמתין ונחכה. זאת אומרת, אנחנו לא עושים הערכות. זאת אומרת, אתם רוצים שאני אעריך את זה? הרי אפשר לנסות להבין דבר מתוך דבר ולהעריך, לפחות מגמות.

אנחנו רגועים עכשיו, כי זה מה שאנחנו רואים. זה אפילו נראה נחמד, כי זה מלפני חצי שנה.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

לא, אני אגיד מה אני חושב שאפשר לקחת מפה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתם צריכים להתריע, אתם צריכים להדליק - - -

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

אנחנו נגיד, ואנחנו גם מתריעים. כבר באותה תקופה הייתה ירידה מאוד משמעותית בעסקאות – אנחנו נעבור גם על הנתונים האלה – ובכל זאת ראינו שגם כשרואים את הירידה בעסקאות, ככל הנראה, אפשר לפרש את זה, בהינתן שבאמת מטפלים בבעיות המימון ובהינתן שלקבלנים יש היתרים, יש עדיין את האינסנטיב להתחיל התחלות בנייה.

שוב, זה לא אומר מה יהיה בעתיד. יכול להיות שיהיו שם בעיות ונצטרך להתמודד איתן, אבל זו הפרשנות שלנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

העתיד – זה היום בבוקר ואתמול בבוקר.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

(מוקרנת מצגת)

אני רוצה להוסיף. יש פה גם את הברים של המחירים. היה חשוב לנו לשים אותם, כי בסוף גם הדיון הזה בהתחלות הבנייה – שהוא מאוד מאוד חשוב – צריך להזכיר לנו את מטרת המדיניות הנוספת, שהיא אולי לא פחות חשובה, וזה הנושא של מחירי הדיור. ישראל היא למעשה שיאנית של ה-OECD בעלייה של מחירי הדיור בשנים האחרונות. אתם רואים את זה גם מהנתונים של השנים האחרונות, 2022 גם הייתה שנת שיא בנושא הזה.

כשאנחנו באים לפתור בעיה אחת, צריך להזכיר לעצמנו שיש לנו עוד מטרות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, אבל אתה מבין גם שזה קשור אחד עם השני?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

בוודאי, זה קשור. אבל הפתרונות צריכים להיות כאלה שלא פוגעים במטרה הנוספת, שהיא בסופו של יום לא פחות חשובה ככל הנראה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הורדת המחיר?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

כן, יחד עם הגדלת ההיצע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל לפחות במוסדות האקדמיים שאני למדתי, הבנתי שכשיש מצאי מספיק – אז המחירים יורדים.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

בוא נקווה שגם הפעילות שתיעשה על ידי הממשלה, תוודא שהדברים האלה קורים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל מה הפעילות שאתם ממליצים לממשלה לעשות?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

אנחנו נגיע לדיון הזה. אני התחלתי מנתונים, אז בוא נדבר על הנתונים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, התחלת מהאין נתונים, נקרא לזה ככה.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

(מוקרנת מצגת)

כאן אתם תראו את הנתונים של מלאי הדירות הלא מכורות. בקו הכחול העליון רואים שאנחנו נמצאים היום בשיא של מלאי הדירות של הקבלנים שנותרו למכירה, מעל 60,000 דירות שממתינות להימכר ועדיין לא נמצא להן קונה. ממש רואים עלייה הדרגתית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה נתון של איזה חודש?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

זה נתון של מלאי, הכי עדכני והאחרון שיש לנו בספטמבר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מאיפה הנתון הזה הגיע?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

הוא מגיע מהלמ"ס.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תסביר לי איך יש להם את הנתון הזה ואין להם את הנתון הקודם שמעניין אותנו.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

זה לא אותו דבר. התחלות בנייה – זה לא דירה שהסתיימה ומחכה למכירה. זה אירוע אחר. ברגע שיש לך דירה שנמצאת ברשותך והיא נרשמה כדירה, זאת סטטיסטיקה אחרת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ברור שזאת סטטיסטיקה אחרת.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

אלה לא דירות מוכנות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אגב, ההגדרה של דירות במלאי – זה דירות שמוכנות לאכלוס?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

כן.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

מה פתאום, זה לא נכון. זה פשוט שגוי.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

סליחה, סליחה.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

זה לא נכון.

<< דובר >> ד"ר איל ארגוב: << דובר >>

יש כאן נציגת הלמ"ס, אם אתם רוצים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן.

<< אורח >> רינת כהן מורנו: << אורח >>

שלום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שלום וברכה. אולי תסבירי לנו, תעזרי לנו קצת?

<< אורח >> רינת כהן מורנו: << אורח >>

כן. אני אתן גם קצת תחזית לרבע השלישי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אפסיק אותך לרגע. אני מבין שיש כאן נציגים של משפחות. אחרי שנגמור סבב קטן אני אתן לאחד מכם לדבר. חבל שלא ידעתי את זה לפני הישיבה, הייתי נותן לכם בפתח הישיבה. אז בעוד כמה דקות.

בבקשה.

<< אורח >> רינת כהן מורנו: << אורח >>

אני אדייק כמה דברים, ואתן גם קצת תחזית לרבע השלישי וגם קצת נתונים על אוקטובר. אני לא אגיד את המספרים המדויקים, אלא באחוזים. אנחנו נפרסם את הנתונים המדויקים ב-20 בדצמבר.

קודם כל, ברבע השלישי יש גידול מאוד יפה מבחינת התחלות הבנייה. אנחנו מדברים על גידול של כמעט 20% ממה שנצפה ברבע השני. גם מבחינת כמות ההיתרים יש עלייה מאוד גדולה ברבע השלישי.

לגבי אוקטובר, אנחנו כבר רואים ירידה בהיתרים וגם בהתחלות הבנייה – של 30% בהיתרים ו-37% בהתחלות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה מחק לנו את הבשורה הטובה הזאת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל לעומת מה?

<< אורח >> רינת כהן מורנו: << אורח >>

עוד פעם: הנתונים של אוקטובר הם נתונים ארעיים, אנחנו עדיין בעיצומו של האיסוף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היא אומרת שבהתחלות הבנייה יש מגמה בסביבות ה-30%.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ירידה לעומת מה?

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

אני לא הבנתי.

<< אורח >> רינת כהן מורנו: << אורח >>

לעומת ספטמבר. בגדול, אלה הנתונים שאספנו עד כה.

לגבי המלאי של הדירות הלא מכורות, הוא מבוסס על: היתרי הבנייה פחות הדירות שנמכרו, ללא קשר להתחלות הבנייה. זאת אומרת, יש לנו נתונים על ההיתרים.

לגבי התחלות הבנייה, אנחנו צריכים לפנות למדווחים שלנו כדי לקבל נתונים לגבי ההתחלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, אבל אחרי ההתחלה - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יש גמר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

- - זה כבר נקרא מלאי?

<< אורח >> רינת כהן מורנו: << אורח >>

המלאי לא קשור לגמר, כי אפשר למכור דירה גם לפני היתר ולפני שהיא נגמרה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איך אתם מנתחים את המלאי הזה שנמצא ולא נמכר?

<< אורח >> רינת כהן מורנו: << אורח >>

יש כמות של היתרים, הנפקת דירות בהיתרים, המכירות שהולכות ויורדות, אז המלאי עולה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת אומרת, עיכוב בהנפקת היתרים זאת אחת הסיבות?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

הפוך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או הפוך?

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

הפער בין היתרים לבין דירות מכורות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז הפוך.

<< אורח >> רינת כהן מורנו: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

(מוקרנת מצגת)

היושב-ראש, זה בעצם מה שהיא אומרת: הקו החלש יותר זה בדיוק הירידה במכירות. במקביל להוצאת היתרים שמגדילה את המלאי, הוא אמור להיות מקוזז על ידי רכישות. אבל בגלל הירידה בכמות העסקאות אנחנו באמת רואים את תנועת המספריים הזאת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כמה הירידה בכמות העסקאות?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

יש ירידה מאוד משמעותית. אנחנו יכולים לראות את זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תגיד לנו באיזה חודשים וכמה.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

(מוקרנת מצגת)

בתחום העסקאות אנחנו רואים שפל. סך העסקאות החדשות ויד שנייה משקפות את כל הירידה בביקוש. אנחנו רואים ירידה מאוד משמעותית כבר מ-2022. זה כמובן קשור גם לעליית הריבית. ירדנו משיאים של 40,000 לאזור ה-15,000 רכישות ברבעון, ממש צניחה בסדרי גודל של יותר מ-50%.

הנתונים הכי טריים שיש לנו הם של חודש ספטמבר. נמכרו 6,000 דירות בלבד, ירידה של 26% ממה שהיה בהשוואה לחודש מקביל אשתקד. אז אנחנו בירידות מאוד מאוד משמעותיות, דו ספרתיות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את יכולה להשלים, עם המידע שיש לכם?

<< אורח >> רינת כהן מורנו: << אורח >>

בנתוני אוקטובר יש שפל מאוד רציני, לפחות מבחינת הדירות החדשות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת אומרת, מעבר לירידה שהוא דיבר עליה, בספטמבר?

<< אורח >> רינת כהן מורנו: << אורח >>

אנחנו מדברים על פחות מ-1,000 דירות.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

גם אנחנו רואים את הנתון הזה באוקטובר, וגם נתונים נוספים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה המשמעות של זה?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

עצירה של עסקאות. ממש עצירה. מזכיר את ימי הסגר בקורונה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אתה רוצה שהוא יגיד את זה? הרי הבנת לבד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם הייתי סינוואר, הייתי אומר שזה כבר מספיק לי בשלב א'.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

טוב, לא יודע לגבי סינוואר - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, שנבין את ההשלכות של זה.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

- - אבל זו בהחלט עצירה של עסקאות בשוק הנדל"ן, מאוד מזכיר את הסגר הראשון בקורונה.

(מוקרנת מצגת)

אתם רואים פה נתוני מחירים. קצת להרגיש את הדינמיקה של ירידות המחירים: בכחול הכהה אתם רואים את מדד מחירי הדירות החדשות בשוק החופשי. בנתון הבהיר יותר אתם רואים את מדד מחירי הדירות החדשות סך הכול. הבהיר כולל גם את הדירות של מחיר למשתכן או מחיר מטרה או מה שמסובסד. אלה עסקאות שמטבען הן יותר יציבות מבחינת המחיר, הן צמודות למדד, ופחות רואים את התנודתיות.

במידה מסוימת, הנתון של הדירות החדשות הוא קצת יותר משקף. אתם יכולים לראות את הדינמיקה: בהתחלה הירידה הייתה יותר משמעותית בדירות החדשות, ואז רואים איזושהי הדבקה לאורך זמן גם של מחירים של סך הדירות.

אז כן רואים בשנה האחרונה דינמיקה של ירידה, והיום אנחנו כבר בירידת מחירים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה יכול להשלים עד אוקטובר? או שאת יכולה להשלים בחלק הזה?

<< אורח >> רינת כהן מורנו: << אורח >>

כרגע לא.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

(מוקרנת מצגת)

פה אתם רואים את זה גם בפרספקטיבה שנתית. ברור לכולם וכולם מכירים את זה שהיו פה שנים מאוד משמעותיות של עליות מחירים, שנה אחרי שנה, שנה אחרי שנה. היוצאת דופן היא 2018, שאחרי מאמץ ממשלתי מאוד גדול להגדלת ההיצע, יחד עם מטה הדיור וסט רחב של מאמצים הביאה לנו את הירידה. אתם יכולים לראות את הפרופורציות: מינוס 0.8% בשנה אל מול עליות מאוד דרמטית בשנים שלאחר מכן.

לאחר 2018 אנחנו ראינו המשך עליות מאוד משמעותיות של מחירים, כולל עליות דו ספרתיות בשנתיים האחרונות. נכון להיום אנחנו רואים – במבט מינואר עד אוגוסט – ירידת מחירים. ועדיין, שוב, אני חושב שהפרופורציות מאוד בולטות.

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

אתם לוקחים בחשבון את עליית התשומות?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

לא, זה מדד פשוט. נכון, הוא לא לוקח בחשבון את עליית התשומות, אבל ככה מודדים מדד. יש גם מדד תשומות שעולה. ועדיין, כשאתה מסתכל על הפרופורציות של העליות למול הירידות שהיו עד עכשיו, אתה רואה שממש אי-אפשר להשוות בכלל למה שחווינו בשנים האחרונות מבחינת עליות מחירים. חלק קטן מזה יכול להיות מוסבר על ידי עליית התשומות, אבל זה באמת חלק קטן.

(מוקרנת מצגת)

אנחנו מציגים לכם פה נתונים שמגיעים בדיליי, הם עד 2020. אבל בכל זאת חשוב לנו לשים אותם על השולחן אל מול העלייה במחירים. באופן טבעי, הייתה גם עלייה ברווחיות של יזמיות הבנייה הגדולות, הקבלנים הגדולים, ואנחנו רואים שיעורי רווח לפני מס דו ספרתיים יפים.

זה עד 2020, אלה הנתונים שיש לנו, אבל היו פה שנים באמת מאוד מאוד יפות גם מבחינת הרווחיות.

<< אורח >> מיטל להבי: << אורח >>

אתה יכול להסביר את הצבע האדום?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

(מוקרנת מצגת)

כן. האדום זה שיעור רווח לפני מס וכחול זה שיעור מס חברות. בנוסף לזה ששיעור הרווח עלה, הקבלנים כמו שאר המגזר העסקי בישראל נהנו גם מהפחתה של שיעורי המס על אותו רווח. כל אלה מאוד תרמו לרווחיות שנצברה בחברות הקבלניות לאורך השנים, ויש הרבה מאוד סיבות להאמין שגם 2022-2021 הרווחים היו מאוד מאוד יפים.

נעבור הלאה. היושב-ראש, את שני השקפים האחרונים אנחנו שמנו לבקשתכם – הנתונים של מיסוי, נתוני גביית מע"מ ממחירי הדירות. אני לא מציע להתעמק יותר מדי בנתונים האלה או להתעכב עליהם, כי הרבה פעמים הנתונים של מיסוי הם בדיליי. המיסוי משולם בדיליי. יחד עם זאת, המגמה ברורה: הם גם משקפים את הירידה בעסקאות, ואתם יכולים לראות את המגמה של הירידה הזאת.

כנ"ל בשקף הבא, שהוא מדבר על כלל ההכנסות ממיסוי מקרקעין – גם מס השבח וגם מס הרכישה. אז רואים באמת את הצניחה הזאת. לצערי, אנחנו מרגישים אותה בגירעון. יש לזה גם משמעויות מקרו-כלכליות. אנחנו לא מרוצים מהירידה בעסקאות ומהירידה בפעילות, ורואים את זה גם בנתונים כאן. אבל שוב, צריך לזכור שזה בדיליי מסוים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למה הנתונים שיש לך פה הם רק עד אוגוסט? זה לא תלוי במס, אלה נתונים שלכם.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

לא, הנתון שפה הוא עד נובמבר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הקודם, הקודם היה עד אוגוסט.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

המע"מ.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

יש שם עניינים של דו חודשיות, העיבוד של חלק מהנתונים עוד לא הסתיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בסדר.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

בכל מקרה, המגמה ברורה: יש ירידה בעסקאות, זה מתבטא במיסים, לא מפתיע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה עוצר פה?

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

עד כאן. אם אתם רוצים, אני אעביר את - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מבקש לדעת, אני יודע שכלכלן הראשי או כלכלנית הראשית יודעים גם לומר את דעתם לגבי מה צריך לעשות. בלי להיכנס כרגע לפרטים, אבל בגדול – מה צריך לעשות במצב כזה. לא הבאנו אתכם רק לנתונים.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

אני אגיד את עיקרי הדברים מבחינתי, ואני אשמח שאסף ימשיך להתייחס או שאר נציגי האוצר.

קודם כל, ברור שהסיטואציה שעובדים לא מגיעים לעבוד – היא הדבר הכי דחוף והכי מרכזי שקורה היום בשוק הנדל"ן. אין בכלל אח ורע לבעיה אחרת, וזה הדבר שצריך להתמודד איתו ולחשוב מה אפשר לעשות איתו. בלי זה הדברים פשוט לא יקרו, וזה ממש חסם מאוד מרכזי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא התמודדו עם זה באוצר. אנחנו התמודדנו. ועדת הפנים של הכנסת הפכה להיות הבייביסיטר לעניין הזה.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

טוב. זה דבר אחד. דבר שני, אני חושב שצריך לשאול האם יש בעיות מימון. אלה דברים שאנחנו בוחנים. האם יכול להיות שיש משהו שחוסם את היצירה של התחלות בנייה בין שלב ההיתר שמתקבל לבין השלב שבו הקבלנים יוצאים לעבוד. זה אזור שאנחנו מנסים לבחון, יש לנו כמה מחשבות ראשוניות, אנחנו עוסקים בעיקר בזה.

אנחנו מאוד נזהרים, ומציעים גם לכם – לוועדה – להיזהר מלנקוט בצעדים שעלולים לפגוע בדינמיקה של ירידת המחירים, שאנחנו מקווים שתהיה לאזרחים. הצעדים שנשקלים כאן, צריכים גם לקחת בחשבון, כמו שאמרתי בהתחלה, שלא יהיו צעדים שיעכבו את היכולת של המחירים להתאים את עצמם למציאות החדשה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תסביר לי, לא הבנתי. חשבתי שרק אני לא מבין, אבל אם גם היועץ המשפטי שלי לא מבין אז אני במצב טוב.

<< דובר >> ד"ר שמואל אברמזון: << דובר >>

אז בוא ניתן לאסף.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

יש 60,000 דירות שיכולות להימכר מחר בבוקר. הדירות האלה יימכרו בהיקף כזה או אחר, הן יורידו מחירים. לצורך הדוגמה, אם מחר בבוקר דירה שהיום מציעים אותה במיליון שקל, יציעו אותה ב-800,000 או 900,000 שקל - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למה שיציעו אותה ב-800?

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

כדי למכור, מה זאת אומרת? שיורידו מחירים. בסוף זה שיווי משקל כלכלי. אם הביקוש ירד, זה אומר שצריך להתאים את המחיר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבעיה היא לא אצלכם?

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

אני חושב שבוודאי יש פתרונות שוק שיכולים - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חיים, תוריד את המחיר ל-600.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

אני הייתי רוצה להתייחס.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

- - שיכולים לקרות, וזה הדבר שאנחנו שואפים אליו. אני מזכיר, יש פה עליית מחירים של 30% שקרתה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תפסיקו לשאוף ותתחילו לעבוד. אתה צריך לגרום.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

קשה לי לקבל את הטענה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה צריך לראות ערבויות כאלה ואחרות. הם מתמודדים היום עם ריבית. אתם גם לא מאשרים - - -

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

בסוף, אנחנו רוצים שהמחירים ירדו. אנחנו לא רוצים לייצר מנגנונים שימנעו ירידת מחירים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

סליחה, אני מדבר עכשיו.

אתם אפילו לא מאשרים דחיית חוזים שהמדינה מוציאה על ידי מינהל מקרקעי ישראל או אחרים. תכף נשמע את כולם. אתם צריכים לנקוט בדברים. גם הם. אבל אני דואג להם? אני לא דואג להם, הם גם רוצים למכור. הם גם סוחבים היום השקעות שמשלמים עליהן ריבית גבוהה מאוד בכל רגע, ובסוף מגלגלים את זה.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

הייתה ירידת מחירים של 2%, אחרי עלייה של 30% ב-2022-2021. אני מזכיר שכל הפרויקטים האלה זה קרקעות שנמכרו ב-2019 וב-2020. זה פרויקטים שהבנייה התחילה בהם ב-2022-2021 במקרה הטוב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

שיורידו מחירים. אם יש סטרס בשוק, אני הייתי מצפה לראות את המחיר יורד והדירות נמכרות. המחירים לא יורדים.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

והמיסים יורדים? ומחירי הקרקע יורדים?

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

מחירי הקרקע הם נגזרת של ההצעות של הקבלנים.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

למה לא לחשוב, כדי לאפשר - - -

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

אנחנו הורדנו את מחירי המינימום. היום אתה יכול להוציא 15% משומה על קרקע.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

כן, אבל אתה רוצה מס רכישה על קרקע, ואתה רוצה גם היטלי השבחה באמצע, ואתה רוצה גם אגרות על עובדים זרים שנכנסים – 20,000 שקל על כל עובד בשנה. אתה רוצה כל-כך הרבה דברים, וכל הדברים האלה פשוט לא מאפשרים להוריד מחירים.

אתה יודע שהיום המחסור בעובדים זרים מקפיץ את מחירי שכר העבודה בענף הבנייה - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חד משמעי.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

- - ב-40%-30%?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, יותר.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

יותר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

במקצועות מסוימים יותר.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

במקצועות מסוימים גם יותר.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

כבר היה לנו דיון על זה פה בוועדה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היה דיון בוועדה, נתתם תשובה על האגרות.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

אבל ברור שאם ההיצע יצטמצם, הורדת האגרה תתגלגל רק לתאגידי הקבלנים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אסף, תן לו לדבר בבקשה.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

אסף, אתה מציע פה בעצם שענף הבנייה ישית על צווארו וילך להתאבד. זה מה שאתה מציע לו.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

ממש לא.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

זה מה שאתה מציע, כי ענף הבנייה נלחם כרגע על חייו. 70%-60% מהגופים האלה הם לא אפריקה ישראל והם לא עזריאלי. אלה קבלנים קטנים והם מייצרים 80% מהיצע הדירות. אין להם את היכולת שאתה חושב שיש להם. הם אולי הרוויחו – אגב, מה אתה חושב שהם עשו עם הרווחים שהציג פה משרד האוצר? מה אתה חושב שקבלן עושה עם הרווחים שלו? הוא עושה שני דברים. אחד, הוא משלם לרשות המיסים מיסים גבוהים. שתיים, הוא לוקח את הרווחים האלה ומתרגם אותם לרכישות קרקע והתחלות בנייה חדשות. זה מה שהוא עושה עם הרווחים.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

והוא ממונף גם. ממונף הרבה.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

והוא ממונף הרבה. הענף הזה יושב על 500 מיליארד שקל חוב, זה כמו תקציב המדינה בערך. זה החוב שענף הבנייה יושב עליו. מה שאתה מציע פה בעצם, זה לשלוח את הענף הזה להתאבדות.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

קשה לי להסכים עם אמירה כזאת. בסוף, יש פה שוק כלכלי שמתנהל באופן כלכלי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבנתי. אתם לא בעסק.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

זה לא שאנחנו לא בעסק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבנתי את הכול.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

ראית את הנתונים לגבי הרווחים של הקבלנים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כמה יעלה למשלם המיסים – ושוב, אני שמח על ההחלטה הזו – מה הערכות שלכם לגבי אותו תיקון שנעשה בוועדת הכספים לגבי ההפסדים של ענף הבנייה? כמה להערכתכם יהיו הפיצויים?

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

המתווה ההוא, מתווה הפיצויים שעשו.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

מתווה הפיצויים לקבלנים?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

כ-300 מיליון שקל בחודש.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

הבנת?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבנתי. את זה אתם אוהבים לשלם מהר. תסתמו את הפה – ושלום על ישראל.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

במקום להשקיע.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

עוד לא מצאנו מישהו שהצליח להיכנס ו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא על זה הדיון עכשיו. אני לא רוצה את זה. אני רוצה שיפתחו לכם את האופציות לקדימה, ואז הכול ישתנה. ברגע שאתם תעבדו יותר ממה שעובדים היום, גם הסיפור הזה ייראה אחרת. אנחנו נדבר, נגענו רק בנקודה אחת. עוד לא הגענו לנקודות האחרות, לא פחות חשובות, ששם משרד האוצר יכול להתערב ולעזור הרבה יותר, כמו למשל במכרזים של מדינת ישראל באמצעות רשות מקרקעי ישראל.

במקרה נמצא איתנו כאן מנכ"ל הרשות. בבקשה, אני מבקש לשמוע מה קורה, מה אתם עומדים לעשות, מה אתם רוצים לעשות ומה לא נותנים לכם לעשות.

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

גם לנו יש מצגת.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

אפשר עוד הערה אחת?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן.

<< אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>

לגבי המלאי של 70,000-60,000 שהוצג פה. נכון, הוא מלאי של דירות שנמצאות בהליכי הקמה. זה מלאי של דירות שיהיו לאכלוס בעוד שנה, שנתיים, שלוש. עדיין, ההשקעה בהן צריכה להתבצע. ההשקעה בדירות האלה היום מתייקרת בעשרות אחוזים. זאת אומרת, כל מה שמוצג פה כרווחים – אלה רווחים תיאורטיים על הנייר, זה יכול להתברר כהפסדים חריפים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב. ינקי, ברשותך, משפחות החטופים – מי מדבר מטעמכן?

<< דובר >> דקל ליפשיץ: << דובר >>

דקל ליפשיץ.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

דקל ליפשיץ, בבקשה.

<< דובר >> דקל ליפשיץ: << דובר >>

קודם כל, תודה רבה על הרשות לדבר. אני נכד של עודד ויוכבד ליפשיץ שחזרה אלינו. בתור צעיר במדינה הזאת אין יותר מאושר ממני לשמוע את הדיון הזה, לשמוע שמתעסקים במחירי הדירות, כדי שאני אהיה מסוגל לגור פה בעוד חמש שנים.

הלב שלי עצר ב-7 באוקטובר. סבא שלי נלקח, סבתא שלי נלקחה, והצליחו להחזיר רק את סבתא. אני יושב פה – ולא סגור על זה שגם לכם הלב נעצר. אני לא בא להטיח האשמות. אני בא להגיד שהדיון הזה – לא מרגיש לי שהוא רלוונטי לתקופה, כי אם זה מה שמתקיים כרגע, ולא מתעסקים כרגע בלהשיב את סבא שלי, להשיב את סמואל סיגל ואת כל שאר החטופים, אני חושב שהבעיה שלכם תהיה יותר עם מהגרים לחו"ל מאשר עם זה, כי לא יהיה לכם למי למכור את הדירות האלה, כי אנשים לא ירצו לחיות במדינה שמשאירה את האנשים מאחורה ונותנת להם למות מעבר לגבול.

יש פה אחריות של ממשלה שלמה להחזיר את כולם הביתה שלמים ובריאים, שגם את זה אנחנו כבר יודעים שאי-אפשר להשיג, כי לא כולם בחיים, לצערנו הרב. אנחנו מקבלים כל יום הודעה על עוד פטירה, וכל פעם אני מקבל עוד מכתב להלוויה וצריך ללכת ולהופיע עוד פעם בניר עוז ולקבור עוד אחד מחברינו ואנשינו היקרים.

אז כל יום שעובר פה ומדברים על מחירי הדירות – ועוד פעם אני אומר: אני רוצה לחיות פה בעוד חמש שנים, אני לא רוצה לעבור לגור בחו"ל. אבל איך אני יכול לסמוך על מדינה שלא דואגת להחזיר לי אותם ושמתעסקת בזה יום-יום בכל המחלקות, בין אם זה משרד הכלכלה, בין אם זה המשרד לאיכות הסביבה, וכדומה.

אני חושב שזה צריך להיות משהו שעולה בכל דיון, כל הזמן, ולא לרדת מהפרק לשנייה אחת. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

קודם כל – תודה לכם. אנחנו גם נפגשנו אתמול בישיבת הסיעה שלנו ואמרנו לכם, אנחנו אומרים את זה כולנו: מבחינתנו הנושא הזה הוא נושא של פיקוח נפש. הנושא של פדיון שבויים הוא מהערכים הגבוהים ביותר במסורת היהודית – גם לגבי דברים הלכתיים, שהם דורסים – ולכן החשיבות של הדבר הזה היא גדולה.

אנחנו כולנו תומכים ונותנים גב לממשלה בכל פעולה שהיא תעשה בעניין הזה. לא תהיה ביקורת, ואני יכול לדבר לפחות בשמי ובשם חבר כנסת אחד שנמצא כאן, ארז מלול. אנחנו העברנו את הדברים האלה למי שצריך. הדיונים שאנחנו מקיימים כאן הם במסגרת הסמכויות שיש לנו. יש ועדות שהן יותר קשורות לעניין הזה. אבל אנחנו בהחלט נותנים לזה ביטוי, במקביל לדברים האחרים שמוטל עלינו לעשות. זה לא מפחית מזה.

אם הייתי יודע שאני יכול לעשות עכשיו משהו ולקבל איזושהי החלטה כאן כרגע, בדין הדחיפות, ברור שזה היה קודם ולפני כל דיון אחר. שוב, אנחנו בעניין, אנחנו נותנים את כל הגב לממשלה לקבל את ההחלטות הכי קשות והכי אמיצות בשביל להביא את האנשים האלה הביתה כמה שיותר – כי אמרתי, זה לא רק פדיון שבויים רגיל, זה שילוב עם פיקוח נפש, כמו שאתה אמרת, אנשים בגיל של סבא שלך. בן כמה הוא? 85, נכון?

<< דובר >> דקל ליפשיץ: << דובר >>

83.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מכירים, לכל אחד יש. מי שזוכה ויש לו הורים מבוגרים או סבים וסבתות, אנחנו יודעים מה זה בחיי השגרה. אם הם לא לוקחים את הכדורים בזמן או אם הם לא נמצאים בביקורת רפואית. אנחנו כולנו מבינים את המשמעות. ראינו את הטיפול שם באחרים, שזכו לביסקוויט ולתה בלבד ולא שרדו.

כולנו מבינים את החשיבות. כולנו איתכם, גם בתפילה, גם בהבעת העמדה הזאת. אנחנו מתפללים שיהיו בשורות טובות, בעזרת השם, בקרוב. תודה לכם.

<< דובר >> דקל ליפשיץ: << דובר >>

תודה לכם.

יובל

אני מתנצל על ההתפרצות. שמי יובל, אני חתן של קית' שאת תמונתו אני מחזיק פה. חבר הכנסת אשר, אני מודה לך על הדברים. אבל, לצערי, התמיכה והתפילה והכבוד שאתם נותנים לנו פה לדבר בדיונים מול כל האנשים האלה, שהזמן שלהם מאוד מאוד יקר, זה מוערך ואנחנו מודים לכם על זה, אבל זה לא מספיק. אנחנו זקוקים למעשים אקטיביים. אנחנו זקוקים להנהגה במקומות שבהם הנהגה כשלה. הפנייה שלנו אליכם פה, בכנסת ישראל, היא שתנקטו יוזמה ותעסקו אקטיבית בהשבת החטופים.

מתן גיבוי, תמיכה, תפילה – זה מדהים. לצערי זה לא מספיק, כי אנחנו כבר 60 ימים בתוך האירוע וחמי יחד עם חטופים רבים נוספים עדיין שם. כמו שדיברתם, השעון לא מתקתק לטובתם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בן כמה חמך?

יובל

בן 64. רק רציתי להוסיף את זה. תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שיהיו בשורות טובות.

מר קוינט, בבקשה.

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

קשה לי לדבר אחרי זה. כולנו כמובן איתכם, גם כפקידים, גם כממשלה. אני יכול להגיד לך שגם אנחנו באנו בשבוע הראשון לקיבוצים בעוטף ולערים. אני לא חושב שיש מישהו שיכול לעשות משהו ולא עושה אותו, כמו שיושב-ראש הוועדה אמר, בטח בתפילות ובמועקה ובאיך שזה מעיב עלינו ביום-יום. אנחנו מתפללים ומייחלים שיחזרו כולם במהרה, לכולנו יש בני משפחה שם. בעזרת השם.

(מוקרנת מצגת)

טוב, בואו נדבר על הדיור, בסוף גם בזה צריך לטפל. אנחנו היינו אחרי שנתיים של שיאים בשיווק יחידות הדיור ובעסקות. היעד ששר השיכון הציב השנה למנכ"ל משרד השיכון יהודה ולי, שאנחנו עובדים ביחד, כשני משרדים, היה לעמוד בהישגים – שהשגנו ואפילו עברנו אותם. אבל הרבעון האחרון, כל שנה, הוא הרבעון החזק ביותר, ואנחנו נקלענו למצב המלחמה בדיוק ברבעון הזה.

עוד נתון חשוב שנכנס לנו פה לתוך המשוואה – דחיית הבחירות. הבחירות היו אמורות להתקיים בסוף אוקטובר. אנחנו היינו מסוכמים עם מספר ראשי רשויות על שיווקים שיהיו לאחר הבחירות, וגם השיווקים האלה חלקם נדחו כי לא - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שר הפנים דיווח לי שהוא יוציא מכתב. אנחנו הולכים על 30 בינואר, אני מקווה שבעזרת השם נצליח לעמוד בזה. מאוד מקווה. הוועדה נתנה אפשרות נוספת: ב-27 בפברואר. אם זה יצליח בינואר – ומשרד הפנים גם אמר שכן – אז כנראה ש - - -

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

מלבד הערים המפונות כמובן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, מלבד אותן 15 או 17 רשויות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

14 אולי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או 14 רשויות.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

שם צריך לקבל הרבה החלטות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז לפחות ספק אחד הובהר לנו, בואו נקווה שזה גם יצליח.

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

חלק מהשיווקים נדחו בגלל המצב הזה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

למה? איך זה קשור לבחירות?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למה? מאיזו סיבה?

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

אני אגיד. יש ראשי רשויות שאנחנו עובדים איתם, משתדלים לעבוד איתם בתיאום מלא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הם אמרו לו: תבוא אליי עם זה אחרי הבחירות.

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

הם העדיפו לא להיכנס לקונפליקטים.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

בגלל ניגודי העניינים וכאלה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, לא.

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

לא, לא ניגודי העניינים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ניגודי דעות בעיר.

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

כי בסוף לא תמיד שכונה חדשה שמשווקת זוכה לתמיכה, ולא תמיד זה בקונצנזוס.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

יושב-ראש הוועדה היה ראש עיר, הוא מבין בזה יותר מכולנו.

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

יש מחלוקות אגב בנייה, ולכן - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור, ברור, דוחים תפוח אדמה הלוהט הזה.

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

(מוקרנת מצגת)

יחד עם זאת, אנחנו נעבור את השיאים שהיו בשנים שקדמו לכך, וגם השנה אנחנו נשווק ונפרסם כמות של כ-75,000 יחידות דיור ונעשה עסקאות של כ-55,000 יחידות דיור. זה נמוך מהשנתיים הקודמות, אבל אלה עדיין נתונים גבוהים מאוד.

מאז פריצת המלחמה לא סגרנו עדיין מכרזים. נכון להיום אנחנו קבענו שבשבוע האחרון של דצמבר אנחנו נסגור את המכרזים שהיו באוויר. המכרזים האלה הם מכרזים שפורסמו גם במהלך התקופה, אנחנו לא מפסיקים לפרסם מכרזים. זאת אומרת, המכונה לא עוצרת וממשיכה להוציא ולפרסם מכרזים. לא סגרנו מכרזים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הודעה על מכרזים?

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

חוברות ומועדים שנדחים מעת לעת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש ביקוש לזה מבחינת סיורי קבלנים?

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

אני חושב שיש ביקוש. אנחנו לא עושים סיורי קבלנים. היו פניות של קבלנים כדי לסגור, גם בגלל חוסר הוודאות בשוק, שהיה צריך לבוא ולראות מה קורה, גם מבחינת העובדים, גם מבחינת המימון של הבנקים, שזה צעד משלים לצעד של דחיית התשלומים לגבי מכרזים שנסגרו קודם ל-7 באוקטובר, וגם כי חלק גדול מהשחקנים – אם זה יזמים, אם זה נושאי משרה בחברות היזמיות – היו במילואים, ורצינו לתת אפשרות להגיש הצעות גם למי שנמצא בשירות מילואים בתקופה הזאת, לאפשר את הזכיות, ולא לפגוע בכאלו שלא פעילים עכשיו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה החסם שאתה מזהה מבחינת התהליך הזה? אתה חושב שהוא יתקדם? או שאם היינו יודעים לתת איזשהם תמריצים כאלה ואחרים, לא סתם מתנות, אלא תמריצים שנוגעים בבעיות התזרימיות של אותן חברות, דחיות תשלומים כמו שהזכרתי מקודם, כמובן בעלויות הפיתוח – שהתחלתם את המהלך הזה, אבל אני רוצה להעצים אותו יותר.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

תכף יהודה ירחיב בנושא הזה. אני חושב שהבעיה, כשל שוק, עשויה להיווצר בפריפריה. ערך הקרקע הוא אפסי, הוצאות הפיתוח הן כבר גבוהות מההצעות. צריך לתת לזה מענה. יהודה ידבר על התוכנית שאנחנו מובילים יחד עם האוצר. אם היית שואל אותי לפני ה-7 באוקטובר, הייתי אומר לך שיש לנו בעיה.

מי שעומד מולנו אלה הבנקים. אנחנו רואים את הנתונים, את מספר יחידות הדיור הלא מכורות. אנחנו רואים את מחירי הקרקעות במכרזים שנסגרים, אנחנו רואים את הירידה. היא עדיין לא באה לידי ביטוי באופן מלא במחירי הדירות הנמכרות. אני חושב שמי שעומד מולנו אלה לא בהכרח הקבלנים עצמם, אלא הבנקים היו יכולים לתת - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור, הם הצינור שלהם.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

נכון. בסוף, כשהם יקבלו את ההחלטה האסטרטגית שהמחירים יורדים – המחירים ירדו בצורה יותר משמעותית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, אבל אתה יודע שהמדינה לא אוהבת את ההחלטה הזאת.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

אנחנו משחקים פה גם מולם. יש פה הרבה שחקנים. זה גם משחק פסיכולוגי, והם משחקים אותו יפה – גם הקבלנים וגם הבנקים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הם לא רוצים את ההשפעה אחר כך על כל שוק המשכנתאות.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

אין ספק שיש לזה השפעה על מה שנעשה בשנים האחרונות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הכשל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הכשל של השוק.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנשים לא יחזירו.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

אין ספק שזה תדלק את השוק בשנים האחרונות.

אנחנו נתנו מענה בדחיית התשלומים לקבלנים ויזמים שזכו לפני ה-7 באוקטובר. אפשרנו פריסת תשלומים, זו החלטה שהתקבלה עוד קודם. נתנו מענה חלקי לשוק הדיור בהשכרה. אלה פתרונות שדיברנו עליהם אצלך בוועדה. נתנו אפשרות למכור חלק מהיחידות למשקיעים פרטיים. זאת אומרת, משקיע פרטי יכול לרכוש דירה שמיועדת להשכרה בפרויקט להשכרה, היא יכולה להיות רשומה על שמו, בסוף התקופה היא תחזור אליו. רוב הפרויקט ינוהל על ידי החברה.

עתה יש עדיין בשוק משקיעים פרטיים. במקום שיקנו דירה בשוק חופשי, הם יכולים להצטרף כקבוצה או כפרטיים למישהו שניגש למכרזים האלה ולרכוש את הדירה הזאת. גם אם התשואה נמוכה, אנשים לוקחים את הדירות האלה, בטח אם זה מנוהל. הניהול פה מבטיח גם את הגבייה הוודאית של דמי השכירות. אני חושב שיש פה אפשרות לעודד את השוק הזה. אנחנו רק עכשיו אמורים להתחיל את זה.

דבר נוסף, אפשרנו ליזמים שאמורים לקבל קרקעות בזכות ייזום, לקבל היקפי קרקע גדולים יותר אם הם יעשו פרויקטים של דיור להשכרה. אם אנחנו הוצאנו עכשיו 1,000 יחידות דיור בנתיבות, וזו קרקע של חברה מעבדת כזאת או אחרת, הוא יכול היום לקבל היום 20% מהקרקע, והוא יוכל לקבל 40% אם הוא יעשה פרויקט של דיור להשכרה.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

באותה החלטה גם הורדנו את מחיר המינימום.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

נכון, הורדנו בכלל את מחירי המינימום בשכירות. מחירי הקרקע הם לא חסם. זאת אומרת, זה יכול לרדת – בהינתן זה שיש מספר מציעים – גם ל-15% מערך הקרקע.

אני לא ארחיב על מה שעשינו באזורי קו עימות, אבל העברנו החלטה במועצת מקרקעי ישראל בראשות שר השיכון לפני כשבוע, שמעודדת ונותנת מענה גם ליישובים העירוניים ובוודאי ליישובים הכפריים, גם לקיבוצים וגם למושבים, קווי עימות בכלל – גם צפון, גם דרום. זה מענה ראשוני, אבל משמעותי, כשנקודת המוצא היא שערך הקרקע באזורים האלה הוא אפס. ועדיין, ויתרנו על תשלומים, ככל שהיו, לגבי השיוך, נתנו להם אפשרות להרחיב את הפרויקטים לאנרגיה סולארית, נתנו להם אפשרות לפרויקטים לתעסוקה בהיקף רחב יותר. מחסנית קליטה ביישובים האלה גבוהה יותר. הורדנו תשלום שהיה רלוונטי יותר במושבים, כדי שאפשר יהיה להקים מסעדה, גלריה, משרדים במקומות האלה. ויתרנו על התשלומים האלה.

אנחנו מקווים שזה יעודד. אני לא יודע אם זה יביא יחידות דיור, אבל אנחנו מקווים שזה גם ישמר את האוכלוסייה הקיימת ויאפשר לה לשרוד שם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן, אבל אל תשכח שיש פער. המעשים שאתם עושים שם הם חשובים, אבל הרגולציה הנוספת שחלה – יש פער מאוד גדול בין האפשרויות שאתם נותנים - - -

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

רגולציה מבחינתנו?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, רגולציה בכלל.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

אנחנו הורדנו את הרגולציה, גם מבחינתנו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה נכון.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

ההחלטה שלנו היא לחתום על היתרים ואחר כך לנהל את השיח.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ההחלטות שלכם הן חשובות, אבל יש רגולציה שהיא מעבר לרגולציה של רשות מקרקעי ישראל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה? רישוי?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יש את הנושא של תכנון ובנייה, שלא כל-כך מדבר כרגע עם האפשרויות האלה שאתם נותנים ושהן חשובות וטובות כדי לסייע ליישובי העימות.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

בהחלט יש שאלות תכנוניות, לדוגמה בנושא של תעסוקה במושבים. אני חושב שדווקא בקווי העימות זה פחות רלוונטי, אבל אני מעביר את זה ליהודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לפני שאני עובר ליהודה. אם היינו איתך עכשיו בארבע עיניים, מה לדעתך צריך כדי לטפל במצב החירום הזה? אני קורא לזה מצב חירום, אני לא יודע איך אחרים יותר רגועים, יש זמן, מחכים ללמ"ס, מחכים לזה, מחכים להוא, מחכים לשם. אני לא רגוע. יש דברים שאפשר לחזות אותם ולראות אותם.

אני גם לא רואה את הפתרונות, כי גם הפתרונות שקיימים – אז הפתרון הזה יביא לכך שתהיה הורדת מחירים. הורדת מחירים – יש חשש שזה יביא לבעיות בבנקים ובמשכנתאות.

אם היינו עכשיו בארבע עיניים, מה אתה – לפחות בחלק שלך – חושב שהיה אפשר לתת עוד, איזושהי זרימה לעניין הזה, כדי שנוכל קצת למתן את מה שאנחנו רואים שהולך לקרות בזמן הקרוב?

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

אם לא היה עכשיו את מצב המלחמה, אני חושב שיכולנו פה לחייך ולהגיד: הינה, מחירי הדיור מתחילים מגמה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל יש לנו מלחמה, מה הפלסטר?

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

יהודה יתייחס לזה. אנחנו כן היינו במצב שיש כשל בפריפריה, והפריפריה חשובה לנו – גם כי יש שם היצע גדול וגם כי יש אינטרס אסטרטגי למדינת ישראל לבנות כמה שיותר בערים כמו נוף הגליל, עכו, צפת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה כמות הנכשלים במכרזים שלכם במקומות שהם לא פריפריה?

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

אין כמעט מכרזים שנכשלים באזור המרכז, עוד לא נתקלנו בזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ובאזור שהוא לא ממש מרכז?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, לא ממש פריפריה.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

היום אנחנו משחקים עם התמהיל של מחיר מטרה. מחיר מטרה הפך במידה מסוימת לסוג של מטלה שהיא משנה את ערכי הקרקע, ולכן אנחנו משחקים עם זה כדי שהמכרזים יצליחו.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

במקום להביא כסף מבחוץ, אנחנו מפחיתים את כמות הדירות של דירה בהנחה.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

נכון, יש פה איזה משחק שאנחנו עושים אותו. בגדול, הפריפריה צריכה לקבל מענה ייחודי, ותכף יהודה ידבר עליו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה ברור.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

והנושא של העובדים – כמובן שהוא נושא חשוב, וגם עליו משרד השיכון יושב על המדוכה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

איזה עוד כשלים או חסמים אתה רואה, ושאפשר לעזור? הרי אתה לא עובד פה לבד. אתה עובד בשיתוף פעולה עם תכנון ובנייה, עם האוצר, עם הרשויות המקומיות. איפה לדעתך, למשל בתכנון והבנייה – במועצה הארצית, לא יודע, תגיד איזה משהו.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

אנחנו מגדילים את היצע יחידות הדיור המתוכננות. אנחנו בסך הכול מצליחים להגיע להסכמות עם הרשויות המקומיות. נכון, תמיד יש לי ויכוח עם האוצר.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

איך תמיד אומר היושב-ראש? האויב של הטוב – זה הטוב ביותר. לכאורה הכול נראה ורוד, אבל אין דירות והמחירים עולים והשכירות עולה.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

לא, המחירים התחילו לרדת, ואני חושב שזו המגמה שהייתה. אתה רואה את מספר יחידות הדיור הלא מכורות. יש פה מגמה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה דבר שהתחיל, הייתה בלימה, לא ממש ירידה.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

אמרתי: כשהבנקים יחליטו שהמחירים יכולים לרדת – הם ירדו.

אני רוצה לתת יותר לרשויות המקומיות בפיתוח, והאוצר רוצה פחות. אתה יודע, תמיד האמת היא איפשהו באמצע, יש פה איזה משחק בינינו. הייתי רוצה לתת יותר, אני חושב שצריך לתת יותר, אבל אני גם מבין.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אבל האוצר שומעים?

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

כן, אבל אני מבין גם את הפוזיציה שלהם.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

הם בדרך כלל גם זוגות צעירים, באוצר. אז הם יותר מבינים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אנחנו היחידים שאין להם דירות.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

הם כולם זכו במחיר למשתכן.

בגדול, זאת המגמה – המגמה היא חיובית. יש עכשיו בעיה - - -

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

הייתי בדיונים על העובדים הזרים, משרד השיכון עושה באמת מעל ומעבר.

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

הבעיה היא בעיה טקטית, שצריך לפתור אותה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

וכמובן שהיושב-ראש נתן להם את הגיבוי לזה, אבל בלי הגיבוי לא - - -

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

נכון. הבעיה של עובדים היא בעיה קשה, הבעיה של מימון היא בעיה קשה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב, להוציא מפה פנייה נרגשת למשרד הפנים, לרשות האוכלוסין?

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

לא, לא, הם בסדר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כרגע. אני מקווה ש - - -

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

האוצר פה, הוא אמר - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ינקי התחיל להגיד על הפערים בנושאי המימון, שיש לו בעיה עם האוצר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, נכון. מה הפערים עם הרשויות המקומיות?

<< דובר_המשך >> יעקב קוינט: << דובר_המשך >>

הפער הוא שאנחנו חושבים שכדי לפתח שכונות חדשות הרשויות המקומיות צריכות לקבל יותר. זה יכול להיות בהגדלת חלף היטל השבחה. זה יכול להיות בחלף היטל השבחה רעיוני – כשהמדינה נותנת הנחה בקרקע, שהרשות המקומית לא תיפגע מזה. זה יכול להיות בהגדלת הרכיב של מוסדות ציבור, כדי לשפר את התשתיות בשכונות החדשות האלה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אתם מנהלים דו-שיח על זה?

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

יש שיח שוטף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עוד לפני החלומות האלה, שהם חלומות טובים ואני מקווה שהם יתגשמו, מה שכן מסוכם עם הרשויות המקומיות ומה שכן נסגר בהסכמי הגג – כן מקוים? זאת אומרת, אתה רואה מבני ציבור או שעדיין יש פער גדול?

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

מה שמסוכם – מקוים.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

מה שמסוכם – מקוים. גם בקבינט הדיור האחרון, שהיושב-ראש השתתף בו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

השתתפתי כמשקיף.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

כמשקיף.

התבקשנו על ידי הקבינט להביא סל של תמריצים לרשויות. אני לא מדבר על 500 יחידות דיור בתוך ירושלים, שזה כביכול נבלע, למרות שגם זה אתגר מול רשות מקומית. אבל כשמדברים על מסות של שיווקים, לראש העיר, בצדק או שלא בצדק, בסופו של דבר יש התנגדות. לא משנה אם ההתנגדות כי אין לו תשתיות, אם זאת התנגדות של תושבים, אם זאת התנגדות כי התושב הוא גירעוני. בסופו של דבר – יש התנגדות. לנו, כממשלה, אין יכולת להכריח ראש עיר. כשראש עיר רוצה לסגור אתר בנייה – וראינו את זה בתחילת המלחמה – אתר בנייה נסגר. אין לנו את הסמכות לפתוח אתר בנייה.

אני חושב שבלי שאנחנו נתייחס לרשויות, אנחנו לא נצליח. אפשר לתת לדוגמה את תע"ש הוד השרון, נמצאת שם שכונה עם פוטנציאל של עשרות אלפי יחידות דיור.

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

38,000 יחידות דיור.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

38,000 יחידות דיור. היא לא שייכת לאף רשות מוניציפלית. כל רשות מוניציפלית שהיא שייכת אליה, מתנגדת לתוכנית, ואולי מתחילים לדבר על הקמת רשות מוניציפלית נפרדת בשביל לקדם אותה. אבל לפי האוצר – וזה בסדר שככה נקבע – אי-אפשר להקים רשות מוניציפלית בלי שיש 5,000 תושבים.

זה ביצה ותרנגולת. זה באזור הביקוש, זה באזור המרכז - - -

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

רואים את המטרו, איך הוא תקוע. כל תוכנית המטרו תקועה בגלל זה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בגלל היטלי השבחה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה יכול לפתור את זה גם יותר בקלות.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

נתתי את זה בתור דוגמה, איפה האפקט של הרשויות בתוך הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, כי ברגע שאמרת שזו רשות שיש מסביבה כמה רשויות ולא בעלות אחת, קדירה כזאת – לא יצא ממנה תבשיל בחיים. כל אחד חושב שהוא יעשה את הבוננזה שלו עכשיו על התוכנית הזאת.

יכול להיות שצריך לקבל החלטות שהן גם כואבות. גם אני לפעמים מקבל פה החלטות כואבות מול ראשי רשויות, שכועסים עליי כי אני בא מתוכם. אבל למה הם כועסים עליי פחות? כי הרבה פעמים אנחנו כאילו מכאיבים להם, אבל מצד שני אני יודע גם לדאוג לדברים שלהם. ואם היה נכון לתת להם אינסנטיב לרוץ עם הדברים האלה, שיהיה להם - - -

<< אורח >> יעקב קוינט: << אורח >>

יחידות דיור הן גירעוניות מבחינת ארנונה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שוב – זו השקעה, זה כסף, אתם לא אוהבים להוציא כסף. אתם אוהבים להוציא אותו באסונות אחר כך. זאת הבעיה. אותו דבר יהיה גם ברעידת אדמה. שנה שלמה. יש לי כבר 1,000 פרוטוקולים. אני בוודאי כבר לא אצטרך לפחד מוועדת חקירה בעניין הזה לגבי רעידות אדמה, אם תהיה, במיוחד באזורים של הפריפריה.

המדינה לא עושה כלום. אגב, זה היה עוזר גם במלחמה עכשיו, כי כשאתה עושה התחדשות עירונית, כשאתה עושה פינוי בינוי, אתה עושה ממ"דים, אתה מחזק בניינים בפריפריה גם נגד רעידת אדמה – שבמקרה הפריפריה היא גם גבול, למי שלא יודע. אז כל היום תחסכו – ותשלמו יקר בפיצויים, תשלמו יקר בשיקום, תשלמו יקר בפינויים. כמה הוצאתם לפינויים עד היום? כמה מאות מיליונים שיכלו לבוא לאותן התוכניות של התחדשות עירונית.

מישהו נמצא פה מהרשות להתחדשות עירונית?

<< אורח >> עינת גנון: << אורח >>

אני פה, בזום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי, בזום, בסדר, לא משנה. בשביל 140 מיליון שקל הייתי צריך להפוך פה את כל הוועדה עשר פעמים, כדי להוסיף לאזורים כמו קריית שמונה ומקומות כאלה. זאת לא חוכמה לתת תחשיבים רק על המצב הקיים. תחשבו קדימה, תשקיעו בקדימה, לא בפיצויים שתשלמו להם אחר כך.

טוב, ובאמירה אופטימית זו – נעבור אליך, מנכ"ל משרד השיכון. בבקשה.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

(מוקרנת מצגת)

כשאנחנו מסתכלים על שוק הדיור, גם רגע לפני המלחמה, ובייחוד אחרי המלחמה, עדיין, הכלל הבסיסי הוא שיש שלושה דברים שאנחנו צריכים לעשות: היצע, היצע והיצע. בסופו של דבר, ככל שיש יותר ביקוש לדירות מהיצע של דירות, המחירים יכולים לעלות – כי אנחנו בכלכלת ישראל, ועד כמה שיש מספיק יזמים, ואנחנו לא בשוק שיש בו מונופול. יש בו אולי חסמים, כמו שהוזכר מקודם. אם בנק ישראל פה, אני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלו. אבל בסופו של דבר, אנחנו מסתכלים ואומרים: אם אנחנו נגדיל היצע – היצע צריך לגדול לא רק בפריפריה ולא רק במרכז.

ההיצע צריך לגדול בכל הארץ – כי יש משפרי דיור, יש זוגות צעירים, יש אנשים שרוצים לגור בדירה זולה יותר או בדירה יקרה יותר. אנחנו צריכים לתת פתרון לכולם. כשאנחנו נייצר יחידות דיור בשדה דב בתל אביב או בתע"ש הוד השרון, זה ישפיע על מחירי הדיור גם בקריית שמונה ובדימונה ולהפך: כשיש יותר דירות בקריית אתא ובקריית גת, זה משפיע גם על אזור המרכז, כי לפתע לבן אדם יש חלופה.

התחלנו מהלך עוד לפני המלחמה, שבו הורדנו את מחירי המינימום וראינו בזכיות במכרזי רשות מקרקעי ישראל בנתניה ובעוד מקומות – ינקי יכול להשלים אותי – ירידה של 50% מאומדן או 50% ממה שזכו קודם לכן. אבל כשהגענו לאזור הפריפריה – ופריפריה זה לא רק המקומות הרחוקים כמו קריית שמונה, דימונה או בית שאן, גם כשמסתכלים כבר על עפולה או על מגדל העמק ועל קריית גת, זאת לא הפריפריה שנמצאת היום בעדיפות לאומית, גם שם התחלנו לראות שמחיר הקרקע הוא 15,000 ומחיר הפיתוח הוא 250,000-200,000 ליחידת דיור.

אני מסכים עם דבריו של אסף, שכשיש תנאי שוק חופשי ויש 60,000 יחידות דיור, אז הינה – תורידו מחירים. אבל כשהפיתוח הוא מחיר קבוע ליחידת דיור, אין יכולת ליזם להגיד: אני אקח את הקרקע בזול יותר ואז אני אתמחר אותה ואמכור אותה גם בזול יותר – בסופו של דבר המכרז נכשל, כי אף אחד לא יכול, זה מחיר שהוא קשוח.

התחלנו תהליך ב-12.10, היינו אמורים להביא החלטה לקבינט הדיור על סבסוד הפיתוח. אנחנו חשבנו שצריכים להעמיק סבסוד מ-50% ל-70%. הייתה לנו ישיבה משותפת, ביחד עם ינקי, הגיע שר האוצר, שבא ואמר לנו, ואני חייב להגיד שהופתעתי לטובה: לא 70%, אנחנו רוצים 100% סבסוד. אנחנו מבינים ורוצים לייצר אפשרות שהיא תשפיע גם על מחירי הדיור במרכז, כי פתאום תהיה חלופה ב-800,000 לרכוש דירה כי סבסדנו את הפיתוח ונתנו דירה בהנחה, כך שהקבלן לא יוכל לקחת את המחיר ולספסר בו ולספסר בקרקע, כי אפשר לתת - - -

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

נמאס כבר לשמוע את זה. זה כמו תקליט שבור.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

אני לוקח את הביקורת הזאת, זה בסדר גמור.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

זה לא נגדך, זה לא ביקורת.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

אבל לפעמים האויב של הטוב – הוא הטוב ביותר. זה לא שהאוצר בא ואומר לא, האוצר אומר שצריכים לעשות משהו עם סבסוד הפיתוח – ואני לא אדבר בשם האוצר, אני אדבר בשמנו. אבל אתם מכירים את הביטוי: הניתוח הצליח, החולה מת? זאת התחושה שלנו כרגע, כי כרגע: אנחנו נעשה משהו יותר טוב, אנחנו נביא משהו, אולי האצת נדל"ן, אולי סבסוד פיתוח.

המלחמה זה באמת חירום. היו פה מקודם אנשים שדיברו על פיקוח נפש, ויש פיקוח נפש. אבל פיקוח נפש, בסופו של דבר, זה שאזרחי ישראל אחרי המלחמה יצטרכו לחוות פה איזשהו שינוי – ואני אפילו לא רוצה להגיד את המילים עלייה במחירי הדיור – בגלל שהתעסקנו בדברים קריטיים וחשובים, אבל הזנחנו את הדבר הזה. אני חושב שזה משהו – ואני מדבר גם אליי, אבל גם כלפי כל מי שיושב פה – שאנחנו נצטרך לתת על-כך את הדין. אי-אפשר לבוא ולהגיד: יהיה בסדר – כי אם אנחנו לא נטפל בזה היום, לא יהיה בסדר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה עם הישיבה שהייתה אמורה להיות ב-12?

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

כרגע אנחנו בשיג ושיח מול האוצר: כמה סבסוד, מתי סבסוד. האמירה והזעקה שלי פה בוועדה היא שאנחנו צריכים לסגור את זה היום. הדבר הזה צריך להיסגר עכשיו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

על איזה סדר גודל של סבסוד מדובר?

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

ההערכה שלנו מבחינת העלויות – כמיליארד שקל בשנה, אם אנחנו מסתכלים כרגע על התוכנית הזאת. אבל ההכנסות שזה יכניס, ואני לא כלכלן - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור. אבל זאת לא טיפה בים יחסית לעניין הזה? אני שואל באמת, כי אני מכיר את התוכנית הזאת.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

אדוני היושב-ראש, תעזור לנו לקבל את המיליארד הראשון.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

זאת טיפה בים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עזוב, אתה צריך להיות נחמד איתם. אני לא צריך להיות נחמד איתם, בסדר? תגידו לי כמה פרויקטים המיליארד הזה יביא, כמה יחידות דיור הוא יקדם.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

כ-30,000 יחידות דיור במיידי, זה המספר פחות או יותר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בשנה?

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

כן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זה חשוב.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

כן, כן, בשנה. גם לגבי המיליארד התכוונתי לשנה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

זה הרבה מאוד.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ואם זה שני מיליארד, זה מכפלות?

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

יש בסוף איזושהי תקרה, שאנחנו צריכים לבדוק אותה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור. אני עוד לא הגעתי לתקרה.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

אני לא רוצה לצאת בהצהרה שאני לא יכול לעמוד מאחוריה, אבל ברור לי שאפשר להעלות עוד ואתה לא הגעת לתקרה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

30,000 זה מחצית כל השוק, כי מייצרים 60,000 דירות בשנה.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

במקביל לעולם של היצע, היצע והיצע, אנחנו רואים את הקשר בין התוכניות: להוריד מצד אחד, ולהגדיל את הסבסוד להאצת נדל"ן מהצד השני. זה דבר שהוא סופר קריטי.

בנוסף, יש את הנושא של סיוע ליזמים. אני מסכים מאוד עם האמירה שחברי ינקי אמר פה, שהיא נאמרה גם על ידי הכלכלן הראשי. אנחנו צריכים להיזהר – ותמיד אני אומר את זה גם לחיים, לראול וליגאל ולהתאחדות: אנחנו לא עוזרים לקבלנים, אנחנו עוזרים לאזרחי מדינת ישראל. כמעט בכל פעם שאנחנו עוזרים לאזרחי מדינת ישראל, זה עובר דרך הקבלנים.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

זאת ההסתכלות האמיתית.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

וזאת ההסתכלות האמיתית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור, אלא אם אתם תהיו פילנתרופים.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

אבל אנחנו צריכים לראות – זה נאמר פה, זאת אמירה לא פופולרית – שאנחנו לא באים ועוזרים. עכשיו הגיעה המלחמה, ולא מעט יזמים באו ואמרו: אנחנו רוצים להחזיר את המכרז. אני שואל אותם: למה? הוא זכה במכרז בשנת 2022. אני אומר לו: רגע, תראה את דו"ח האפס שלך, מה חשבת כשהצעת מיליון שקל על דירה של דיור להשכרה או כמעט שני מיליוני שקלים על דירה בשוק חופשי? אז הוא אומר לי: תשמע, חשבתי שהשוק יעלה בעוד 15%. אני לא חושב שאנחנו צריכים עכשיו לבוא ולעזור לאותן קבוצות יזמים. אני גם לא אומר שלא צריכים לעזור ליזמים, כי זה לא אומר שזה כל השוק. אבל אנחנו צריכים לעשות את זה בשום שכל ולהבין איפה לעשות את זה.

כשאנחנו הסתכלנו על מלאי הדירות, באנו ועשינו ישיבות ושולחנות עגולים עם היזמים וזיהינו שהם באים ואומרים: אנחנו מוכנים לתת דיסקאונט 8%, 10% על דירות. היו יזמים שהיו מוכנים לתת גם 15%. הגענו עם תוכנית, אמרנו: יש 140,000 זכאים, אנשים שיש להם תעודת דירה בהנחה, אנשים שהם חסרי דיור. בואו ניקח את הסוג הזה של אנשים, נעשה קול קורא ליזמים, נגיד ליזמים: שימו את הדירות שלכם, תגידו איזו הנחה אתם נותנים, אנחנו נוסיף עוד מענק לאותם אנשים.

אגב, כשפרצה המלחמה – זה רעיון שעלה עוד לפני המלחמה – אמרנו שאפשר למקד את זה דווקא באזורים כמו שדרות, נתיבות, אופקים, צפונה ודרומה, באזורים כאלה, יש אלפי דירות במקומות האלה. לבוא ולתת עוד תוספת של למשל עד 150,000 שקל ליחידת - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

באיזה מצב הדירות האלה נמצאות?

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

במצב שאפשר למכור אותן, במצב שהקבלן מוכר אותן. על פני כל הרצף – חלקן לקראת אכלוס, חלקן לקראת טופס 4 וחלקן נמצאות בשלב הפריסייל. אבל בסופו של דבר, גם אדם שזוכה היום בדירה בהנחה, הוא מקבל את הדירה כשהדירה עוד בשלב מקדמי שלה. הפוך, דווקא פה הדירות הן דירות שיימסרו יותר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ומה קרה עם הדבר הטוב הזה?

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אני במתח. מה קרה עם זה?

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

אתה רוצה לנחש? גם זה, אם בסופו של דבר היו אומרים לנו: לא, בשום פנים ואופן – הייתי בא וצועק: חמאס. אסור להגיד היום חמאס, חס ושלום. הייתי בא וצועק: געוואלד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה אפשר עוד.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

זה אפשר.

אבל שוב, האמירה היא: נכון, צריך, כדאי. אבל אולי כדאי לעשות משהו אחר. אולי כדאי לעשות משהו רחב. אולי כדאי לדבר אל העולם של הבטחת רכישה – עולם שאנחנו מכירים משנות ה-90'. שוב, אני חושב שהאויב של הטוב – הוא הטוב ביותר. ולוחות הזמנים, כל יום שעובר – הוא יום שלא חוזר.

בסופו של דבר, התוכנית הזו תביא כמה אלפי יחידות דיור. אבל אלפי יחידות הדיור האלה – והתאחדות הקבלנים נמצאת פה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה מינורי.

<< אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >>

בדיוק. כשהתזרים נעצר, וכמו שאמרתם קודם, היזם משקיע את הכסף בפרויקט הבא. אם כרגע אין מכירות ואנחנו לא מצליחים להניע את הגלגל – אנחנו הצגנו תוכנית איך אנחנו חושבים שאפשר להניע את הגלגל מחר בבוקר, וזאת דוגמה אחת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני תורם 300 מיליון שקל, במקום לשלם להם את הפיצויים על העבודות שהם יפסידו.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אסף, אתה יודע מה האבסורד? בקרן הארנונה אתם התאבדתם על זה, התאבדתם יום ולילה בשביל זה. למה? כי אמרתם: יוריד את מחירי הדיור. כשזה משהו שקשור לקבלנים, יש לכם איזו הסתכלות: הם מרוויחים כסף, התאגידים של העובדים הזרים הרוויחו בשנה שעברה כסף.

תפסיקו עם זה. שירוויחו מיליארדים, העיקר שהאזרחים ייהנו ויהיו להם דירות. תפסיקו עם צרות העין הזאת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ארז, יש פה עוד שחקן. עם כל הכבוד ליזמים, הם ניזונים מהבנקים – מליווי, מהכסף של הבנקים. כשיבוא יזם ויגיד שהוא הולך עכשיו להוריד מחירים, גם האישור שניתן לו מקודם על הליווי כנראה ייעצר - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הבנק יגיד לו: לא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

- - או יגיד לו: לא, וכולי. יש פה עוד מחותן ראשי בעניין הזה, ואולי זה הזמן באמת: בנק ישראל – באופן כללי ואחר כך גם פרטני, בעניין הזה. אבל אני רוצה שתגידו גם מה אתם חושבים שצריך לעשות. אני אגיד לכם את האמת: אני כל הזמן פוחד לצעוק שצריך להוריד את המחירים, כי כל הזמן מפחידים אותי שאם ירדו המחירים הבנקים יקרסו. אז תגידו לי עד איזה דציבל אני יכול לצעוק את זה. פשוט לא ייאמן.

<< דובר >> ד"ר איל ארגוב: << דובר >>

צוהריים טובים. אני לא מהפיקוח על הבנקים, אני מחטיבת המחקר, אז אולי אני לא אוכל להתייחס לכל הדברים שנוגעים לנושא של הבנקים.

בטווח הקצר, יש לנו לחץ לירידת המחירים בשוק הדיור. חלק מהדברים גם הוזכרו פה: העלייה במלאי הדירות הלא מכורות, הירידה בביקוש ובעצם הצורך של הקבלנים גם למכור יותר מהר. אני חושב שבנק ישראל לא פוחד מירידת המחירים. דיברנו לאורך השנים באופן מאוד דומה למה שמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אמר – שהפתרון בסופו של דבר הוא בצד ההיצע.

בטווח הבינוני, אני חושב שאנחנו כן רואים יותר לחץ, עם חשש לעליית המחירים בשוק הד

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]