פרוטוקול מספר 41, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 25/12/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 41

מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

יום שני, י"ג בטבת התשפ"ד (25 בדצמבר 2023), שעה 9:30

סדר-היום:

<< נושא >> תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלסטינים בישראל << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אליהו רביבו – היו"ר

סימון דוידסון

גלעד קריב

חברי הכנסת:

ששון גואטה

אלי דלל

אוהד טל

משה סעדה

מתי צרפתי הרכבי

יצחק קרויזר

שמחה רוטמן

עידן רול

אלון שוסטר

מוזמנים:

סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול

אורן לביא

–

מנכ״ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אלכסנדר קוקוי

–

ראש מדור כלכלה, משרד הביטחון

אסף גבע

–

מנהל תחום בכיר, מחלקת הכלכלנית הראשית, משרד האוצר רום בר-אב

–

רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

ענבל משש

–

מנהלת מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה ניצן צוק

–

ראש ענף לוחמת טרור ומעברים, המטה לביטחון לאומי לילית ניצן טייבר

–

ראש תחום אגף החקירות והמודיעין, מזכירות ביטחונית, המשרד לביטחון לאומי אופיר שמול

–

ראש מדור מבצעים משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי יאיר מתוק

–

עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

שלום בן משה

–

ראש עיריית ראש העין

יגאל להב

–

ראש מועצת קרני שומרון

גיא יפרח

–

סגן וממלא מקום, ראש העיר מעלה אדומים

יוסי דגן

–

ראש מועצה אזורית שומרון

אלי שבירו

–

ראש העיר אריאל

שירה ליבמן

–

מנכ''לית מועצת יהודה, שומרון וחבל עזה

מיכל וקסמן חילי

–

ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

ראול סרוגו

–

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נטלי שמעון ויינשטיין

–

מנכ״לית התאחדות קבלני השיפוצים

אורי דורמן

–

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

יעקב מושקוביץ

–

מנהל מחקר ופיתוח רמת נגב, התאחדות חקלאי ישראל ששי שדה

–

המשנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית

עידית ליפובצקי

–

מנהלת מרכז גאות, הסתדרות העובדים הלאומית

ואאיל עבאדי

–

מנהל החטיבה הארצי של איגוד עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה יוסי אלקובי

–

נשיא התאחדות מלאכה ותעשייה

מנהלת הוועדה:

דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:

ריקי קמחי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלסטינים בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בוקר טוב, אני מקדם בברכה את הגעת מכובדי, אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, מנכ"לים ושאר הנציגים שהטריחו את עצמם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא תמונת מצב ומדיניות העסקת עובדים פלסטינים בשטחי איו"ש ובישראל, בשגרה ובפרט בימים אלה, ימי המלחמה. לצערי באיחור רב, מדינת ישראל צריכה להתחיל בדיון עקרוני, האם מדינת ישראל מסתייעת בידיים פלסטיניות או לא. חשוב שניתן סקירה מעט יותר מורחבת, כידוע כל מדינה, ומדינת ישראל בתוכם, שואפת שהידיים העובדות יהיו ידיים מקומיות. מדינה מערבית, ותודה לאל ישראל היא אחת מהן, הגיעה למצב רוויה כזה, שאנחנו עם אחוז אבטלה מאוד מאוד נמוך כמו כל מדינות המערב, אנחנו מסתייעים בידיים עובדות שאינם מקרב אזרחי המדינה.

עדיפות שנייה, וזוהי המדיניות לאורך השנים, מדינת ישראל בוחרת להסתייע בפלסטינים. בשלב הבא עובדים מירדן ועל פי מפת האינטרסים עם שאר מדינות העולם, כשהעיקרון שמוביל אותנו בשנים האחרונות בוודאי לאורך פסיקת בג"ץ היא התקשרות עם מדינות באמצעות הסכמים בילטרליים. ככה עובדת מפת הידיים העובדות במדינת ישראל. מאז פרוץ המלחמה הוחלט על סגר באזור איו"ש, כמובן שמעזה – אין שום שאלה – זה בטל ומבוטל. וגם כאן לא התקבלה החלטה שמדינת ישראל הכריזה שלא ייכנסו יותר מעזה, רק אנחנו יוצאים מתוך הנחה שאף אחד לא מצפה ולא מתכנן שיוחזרו בשלב כזה או אחר עובדים מעזה.

לעומת זאת, מאיו"ש, לא רק שאין החלטה שלא, אלא שבפועל נכנסים לכאן עובדים. האבסורד הוא שרוב אלה שנכנסים, נכנסים לאזורי חיכוך גבוהים מאוד, לדוגמה, באזור הקו הירוק – אבסורד. לדוגמה, בתי מלון ובתי חולים. אנחנו צריכים להחליט, אם לא מכניסים אנחנו צריכים לקבוע מדיניות להיערך ליותר ידיים זרות מחו"ל, כי כל עוד שלא אומרים לא, יש פחות אינסנטיב למצוא דרכים יצירתיות ומוגברות יותר בלהבהיר למעסיקים שאין להם יותר למה לחכות.

אני מכיר ענפים שלמים של מעסיקים ושלא ששים לקלוט ידיים זרות, חרף העובדה שבאופן מאוד יצירתי וחרוץ, מדינת ישראל הצליחה להשלים מהלך שמאפשר הכנסת ידיים זרות במסלול הירוק. אנחנו רואים שלא מכניסים, חלק גדול מהענפים מעדיף לא להכניס כי הוא בטוח שאוטוטו ייכנסו פלסטינים גם לענף שלו.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

מה הפער בעלות של פלסטיני לבין עובד זר?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תכף אתייחס לזה, אחרי שאסיים את דברי הפתיחה שלי. אבל אני אומר, שלכאורה ידיים זרות מעט יותר יקרות. אבל למה רק לכאורה, כי כשמסתכלים על מכלול השיקולים בפריון העבודה, במניעת נזקים, ברצף עבודה ללא סגרים, ללא חגים, ללא ימים מקוצרים.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

רמדאן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן, חגים זה רמדאן, עיד אל-אדחא, עיד אל-פיטר. כשאתה בוחן את כל זה במקצועיות אתה רואה שהפריון ועלות העסקה זולים יותר בידיים זרות. לגישתי, מדינת ישראל עודדה חסימה של ידיים זרות לקבלנים קטנים, על ידי כך שהיא הטילה הגבלות וסרבלה את התהליך, כדי שיהיה דרך לתת מענה להעסקת ידיים פלסטיניות. אני מאמין שהכול מכוון, זאת סיבה ותוצאה.

אם כן ייכנסו פלסטינים, למה לא להכניס אותם היום? שיגידו לי שבעוד חודשיים-שלושה פלסטינים יתחילו להיות חובבי ציון, נבין שיש סיבה למה מעכבים. אבל אם ידוע שמוחמד הוא אותו מוחמד, ועבאד הוא אותו עבאד, והוא עובר את אותו תבחין ואת אותם סינונים של מערכות הביטחון ושל רשות האוכלוסין, למה לחכות את אותם חודשים? ואם לא אז למה לא להגיד את זה כבר היום? ואם כן, למה באופן סלקטיבי? אני אבקש את התייחסות המתפ"ש לנקודה הזאת.

כיום, תמונת המצב כפי שאני מכיר – ותכף נשמע מגורמי המקצוע – היא שנכנסים לישראל אלפי עובדים פלסטינים. כל יום בתוך הקו הירוק. במלונות, במוסדות סיעוד, בבתי חולים ויש עוד אלפים רבים מחוץ לקו הירוק כולל באזורי התעשייה ובאזורי המגורים. נחשפתי לעוד נתון – חשוב שנשים אותו כאן על השולחן – שההיתרים בימים האלה הם בהיקפים גבוהים יותר מאשר בפועל של הנכנסים. גם את הפער הזה אני אשמח שנלמד ביחד. לפיכך, מכיוון שאין מדיניות קוהרנטית. פיקוד מרכז אשר קובע עבור שטחי יהודה ושומרון מקבל החלטות בעצמו, הוא מנותק מהקבינט הביטחוני.

כיום מדינת ישראל עדיין תלויה בעובדים פלסטינים, וכל עוד היא לא מחליטה אחרת, היא לא נותנת פתרון אחר. והיא עדיין תלויה בעובדים הפלסטינים בכל הענפים. אין מחלוקת על כך שחסרונם של העובדים הפלסטינים משפיע על המשק כולו ועל ענף הבניין והחקלאות בפרט. בוודאי בימים אלו שענף החקלאות העונתי הוא הפעיל ביותר, שזקוק ביותר ומורגל ביותר לידיים פלסטיניות. סגן השר, התחלנו עכשיו ואנחנו כבר באיחור רב בפירות ההדר, של כל הפרדסנים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אולי תגיד מה הייתה מדיניות הממשלה לפני המלחמה? מהי עמדת הממשלה?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה בדיוק העניין, חברתי, וטוב שאת מציפה את זה. אני נגעתי בזה בזעיר אנפין בסקירה שלי, ואני מבהיר כרגע. על פי מדיניות ממשלות ישראל בעשורים האחרונים, יש אינטרס שידיים עובדות בישראל, שהן לא ישראליות, יהיו פלסטיניות. לא רק שיש מדיניות יש גם אינטרס כזה שמתפתח עם השנים. חד-משמעית, ההחלטה היא החלטה עם המון, המון, המון שיקולים פוליטיים, לא ביטחוניים. מדינית בהקשרים גאו-פוליטיים, כן, כלכלית לא לנו. חלק מאותם שיקולים לפתח את הכלכלה הפלסטינית נטועה בשיקולים מדיניים גאו-פוליטיים של יחסי חוץ וביטחון של מדינת ישראל.

למדינת ישראל חשוב, לפחות עד פרוץ המלחמה באופן ברור, שהכלכלה הפלסטינית תצליח להחזיק את עצמה. כל עוד היא לא החליטה אחרת, באופן טבעי המעסיקים שמורגלים לעובדים פלסטינים חוששים להתחיל תהליך שהם פחות מורגלים אליו, של העסקת עובדים זרים שהם לא עובדים מהשטחים. ולכן יש איזשהו גידול. כשאומרים עובדים זרים לא מתכוונים לעובדים פלסטינים, למרות שהם זרים לנו, יש כמה מדרגים. והדיון כאן נועד כדי לחדד את הסוגייה שאת מדברת עליה, לבחון האם יש שינוי במדיניות ישראל. היא צריכה לקבוע את זה, היא צריכה לומר את זה לא בגרירת רגליים. ואם אין, אז לומר מה המניע להכניס היום. ואם לא היום, אז לומר אם יש כוונה בעתיד הקרוב. ואם כן בעתיד הקרוב, אז למה לא היום? חייבת להתקבל החלטה בממשלה שהיא תוצאה של קביעת מדיניות, לא של פיקוד כזה או אחר. המתפ"ש בעצמו לא יכול לקבל את ההחלטה וצריכים לקחת בחשבון את כלל גורמי המקצוע שהביעו את דעתם.

לצערי, הממשלה גוררת רגליים בנושא הזה, חרף העובדה שאני גאה בחלק מהקואליציה, אני מביע את מורת רוחי. אין לנו את הפריבילגיה כנציגי ציבור לגרור רגליים באף נושא, בטח לא בסוגיה הזאת שמשלבת כלכלה, חוסן לאומי וביטחון עצמי – אין לנו את הפריבילגיה הזאת. צריכים לומר באופן מפורש, שיש שינוי מדיניות. תקבעו אותה, תספרו אותה לכולם, תעדכנו את המעסיקים ואת המתפ"ש ותעדכנו את רשות האוכלוסין שתדע להיערך בהתאם. יש כוונה להכניס? תאמרו באיזה תנאים, באיזה שלב, באיזה תבחינים.

אני מעדכן אתכם כאן שנפגשתי בארבע עיניים עם ראש הממשלה, ואחד הנושאים המרכזיים שנסובו סביב הדיון היה העובדים הפלסטינים. הוא ביקש ממני נייר עמדה שעדכנתי אותו והכנתי בנושא והוא קיבל אותו. אני יודע שהוא לא דחה אותו, ועם זאת הוא לא שחקן יחיד. ולמרות שראש הממשלה הוא בעל סמכויות נרחבות מאוד, בוודאי בקביעת מדיניות, הוא שחקן קבוצתי. ויש עוד שותפים קואליציוניים לצד חוות הדעת המקצועיות. ולצערי, הנושא עדיין לא מתקדם ואנחנו כאן כדי להציף את זה, ולבקר את עבודת הממשלה. זוהי חובתנו, לא זכותנו – זוהי חובתנו. ואני מתעלה כאן מעל כל שיקול פוליטי או מפלגתי.

לפני שנעבור להתייחסות לבקשה שלי בסקירה של כמה נכנסים ולאיזה ענפים, ולעניין מימוש האשרות שכן ניתנות היום ולא ממומשות. והשאלה הזאת מופנית גם לרשות האוכלוסין וגם למתפ"ש. לפני שאני מעביר אליכם, אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לכבוד סגן שר החקלאות, הרב משה אבוטבול.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> בוקר טוב לכולם, תודה רבה לך, אלי היקר, על הזימון בנושא הזה כיושב-ראש הוועדה. אני חושב שהייתה פה – כמו שקורא לזה דיגמונד פרויד – תורת הדחקה. דחקו ודחקו את הנושא הזה, אבל בסופו של דבר - - -

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה כבר דיון שמיני, אדוני. זה לא דיון ראשון.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> כן, אבל זאת הדחקה, כי לא מקבלים החלטה משיקולים כאלה ואחרים. ואני חושב שצריכה לבוא לכאן החלטה ברורה בנושא הזה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא לכאן, לממשלה.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> בלי ספק, חשוב מאוד שלא יהיה מצב של מחסור, ולו של פועל אחד בכל הענפים בהם נזקקים לעובדים זרים. גם בענף הבנייה, גם בענף הסיעודי וכולי. ובעיקר בענף החקלאות שאותו אני מייצג יחד עם השר שלנו, השר אבי דיכטר והמנכ"ל שנמצא פה ואנשי המקצוע.

אבל דבר אחד צריך להיות ברור, אנחנו צריכים להסתכל היום על המפה פנימה ולראות מה קורה, אני לא רואה שיש התלהבות גם בקרב החקלאים לבקש מאותם עובדים פלסטינים, לבוא ולחזור אליהם לתוך השדות. אני לא נכנס לכל מרקמי הבעיה שקיימים בנושא הזה. יש את הפחד הטבעי כשאתה צופה במהדורות החדשות ואתה רואה את הדברים ומשייך אותם, זה גורם לבני אדם לפחדים טבעיים. לעומת זאת צריכים לחשוב איך אנחנו מפצים על אותה מסה שהייתה במרשם האוכלוסין ובכל המקומות עבור אותם חקלאים, פשוט לעשות החלפה.

דיברנו על זה גם בפגישה שהייתה יחד עם השר, ועם שר הפנים, ועם עורכת הדין ענבל משש. הייתה ישיבה אצל שר הפנים לפני מספר חודשים, לפני שפרצה המלחמה העזה שכולנו סובלים מאותותיה. כבר אז דיברנו ואמרנו, ורצינו להעלות את המספר, כי אנחנו לא רואים מגמה אצל הישראלים שרוצים להשתמש באותו מאגר של ההיתרים של הפלסטינים. כלומר זה לא רק בגלל המלחמה, המלחמה רק באה והעצימה את הצורך להיפרד, ולחשוב איך אנחנו מביאים במקום זה מסה אחרת ממקומות אחרים. אנחנו לא עושים את זה, ולא נכנסנו לתוך עניינים של, חלילה, רעות לב או מה יהיה עם הפרנסה שלהם. חייך קודמים, אומרים חז"ל. קודם כול נשמור על החיים שלנו, על הבריאות שלנו, על השלום שלנו וכל אחד ידאג לשאר הדברים ולנישה שלו.

דבר אחד בטוח, כשאני רואה את אותם מגדלים עונתיים, שיושב-ראש הוועדה דיבר עליהם, והם באים אליי למשרד החקלאות ומבקשים עוד ועוד ידיים, והפירות שלהם נשארים על העצים. כמה אתה יכול לבקש מהמתנדבים, כי אחרי הכול מתנדבים הם טובים, הפג תוקף שלהם הוא יומיים-שלושה, שבוע, אחרי זה גם הם צריכים לחזור ליום השגרה שלהם. הם נותנים את כל כוחם ומה שהם יכולים. מה גם שאתה צריך לבוא וללמד את המתנדבים ונוצר מצב שבמקום שהחקלאי יעסיק את המתנדבים, במירכאות כפולות, הם מעסיקים אותו. הם תורמים לו המון ועוזרים לו הרבה, אבל זאת לא הדרך. אנחנו צריכים לחשוב על כניסה למהלך רגיל ובריא, שזאת עבודה, עבודה, עבודה. ההתנדבות הייתה טובה כדי לחזק את החקלאים, אבל בסופו של דבר הם צריכים את אותם עובדים זרים.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

היה לכם חודשיים וחצי. חודשיים וחצי זה זמן של יצירה, מה יצרתם?

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> התשובה שלנו היא אותם הסכמים, שנעשו ויעשו, שהממשלה עושה ועובדים עליהם. משרדי הממשלה, משרד הפנים, גם השר שלנו, שר החקלאות, ושר החוץ וכמובן אליהו, שנותן כתף בכל מקום. צריך פשוט להגביר ולהגדיל את אותה כמות, אני מעדיף שיהיה עודף של עובדים זרים מאשר מחסור. צריך גם לשים יד מאוד מאוד חזקה על כל אלה שמספסרים בהם. הוא לא צריך עשרה עובדים זרים, ומספיקים לו רק ארבעה-חמישה אבל יש עוד כמה שהוא שומר בסטוק לחברים או לדברים אחרים. ואני חושב שזה לא הוגן ושאנחנו צריכים לצמצם כאלה, כל אחד צריך לקבל כמידתו. אנחנו צריכים לעשות את הדברים בשום שכל, אבל אנחנו חייבים לדעת, שלעת עתה, במצב ובקונסטלציה הנוכחית שנוצרה, להכניס למדינה פלסטינים באישור כזה או אחר, אני לא בטוח שיש לנו הכלה לנושא הזה. הפחדים קיימים ואי-אפשר להתעלם מזה, אנחנו בני אדם. החוויות שחווינו ושאנחנו חווים גם כיום לא נותנים לנו להיכנס לרגש של עבודה כלפיהם.

אני לא מדבר על הבעיות שקרו שם, על נושא של פשיעה חקלאית שנוצרה בעקבות אלה שמודיעים אחד לשני, יאללה תבואו יש כאן דולב מלא בפירות וכולי, אנחנו לא נכנס לזה. או כל מיני דברים אחרים שקרו, בעיות חברתיות, בעיות שלא ראוי לפרט אותן כאן, אני לא רוצה לסטות מהנושא. אלה הם דברינו וכמובן יש את אנשי המקצוע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אדוני סגן השר, לגישתך, מדינת ישראל צריכה להיערך ולשנות את המדיניות ולקבוע שפלסטינים לא נכנסים לישראל. זה מה שאני מבין מדבריך. אני לא חולק, אני מנסה להבין, האם זוהי גישתך?

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אנחנו בסך הכול רוצים, חלף אותם פלסטינים עובדים זרים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה, אני מייד עובר לזה. אבל כרגע הדיון עוסק בעיקרון מדיניות כניסת עובדים פלסטינים לשטחי מדינת ישראל, כן או לא?

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> במותאם להחלטות הקבינט, זוהי המדיניות שלנו. אנחנו לא נחלוק על הקבינט. אבל בסופו של דבר, אנחנו נמליץ – אני כן אמליץ.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מהי האמירה של משרד החקלאות? מהי האמירה?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שנייה, שנייה, אני מייד אגיע לשם. מכובדי זכה שהוא חבר ממשלה, אני עדיין לא. ואני שואל אותך, אני לא נמצא בדיונים האלה, האם יש החלטה של שינוי גישה במדיניות?

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> האמירה שלנו, ואני אומר את זה בצורה הברורה ביותר. כמו שאתה אמרת שיש לראש הממשלה, היקר שלנו, הרבה שחקנים והוא צריך להתייחס לכולם. האמירה שלנו היא שאנחנו צריכים עובדים זרים – נקודה. כאשר אתה מדבר איתנו על תיעדוף, התיעדוף שלנו באופן אישי הוא שזה יהיה באותם אלה שמגיעים מרחוק.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יפה, יפה, הבנתי. ועכשיו זה מחייב אותי לעבור לנקודה שבה כידוע יש מסלול ירוק, והיום הענף יכול להסתייע בקבלת עובדים באופן מיידי עם תבחינים מאוד מאוד מקלים, שלא באמצעות הסכמים בליטרליים ואתם עדיין לא מושכים. אתה יכול, בבקשה, להסביר לי איך השאיפה של המשרד מתיישבת עם המציאות?

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> למעשה יש גם את החברות הפרטיות שעושות עבודה. אומנם הן לא הביאו את מלוא הסחורה, נדמה לי שכיום נכנסו 2,000?

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

3,000.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> 3,000, נתון מעודכן.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 3,000 עם 360 בקשות של החקלאים, תראה את ההפרש. 10% ממה שיש ביקשו החקלאים. זה הנתונים שקיבלנו בדיון האחרון.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> חבר הכנסת דוידסון, אני רוצה לומר לך שמבחינתנו אנחנו עושים את הכול. כדאי שתקשיבי, מטי, זה חשוב גם לך. אנחנו עושים מאמץ בכל פנייה שמגיעה אלינו. בשבוע שעבר ישבתי עם המנכ"ל שלנו ועם יהודי מבריטניה שיכול לגייס ויש לו עובדים. הוא יכול להביא אלינו עובדים מהודו ומכל מיני מקומות. כל מי שאומר לנו כן, אנחנו מאמצים אותו ומשדכים אותו לאותן חברות. אנחנו מנסים לגייס, זה לא יהיה פשוט, אבל דבר אחד בטוח שהחברות מפשטות את אותה ביורוקרטיה. לדעתי חיסלנו בחלק את הביורוקרטיה. להגיד לך שמחר אנחנו נמלא את כל המכסה? התשובה היא לא. צריכים תמיד להוסיף ולהוסיף כדי להגיע למקסימום.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב. לפני שאני עובר לשאלה הבאה, למכובדי השר סגן ולמנכ"ל, אני מעדכן את מי שפחות מצוי בפרטים, שגם בענף החקלאות זה מתחלק לכמה סיווגים. יש שנתי ויש עונתי. העונתי מתחלק בין מי שמעבד את השדות באופן רציף, שזה על פי רוב ידיים של עובדים זרות ובשלב הקטיף שהוא מרכז כוח לפרק זמן קצוב, הרבה מאוד עובדים היו פלסטינים, ככה זה עבד. פלסטינים היו מגיעים באמצעות הקצאה ישירה לאותו חקלאי ובאמצעות התקשרות של החקלאי עם קבלן עיבוד שטחים חקלאיים. אני מרחיב מעט את היריעה למי שקצת פחות מצוי בפרטים.

ואני שואל כרגע, את שניכם, מכובדיי, מה המענה שאתם חושבים שצריך לתת לאותם פרדסנים? וכשאני אומר לתת, כולם יכולים לחשוב שצריך לתת עוד מעט, אבל הם היו צריכים לקבל את זה כבר לפני כמה שבועות, שכן הפירות עדיין על העצים. וכידוע בפרדסים, פרי שלא נקטף הוא הנזק הישיר, הנזק העקיף לאורך שנים הוא שכל אותה נקודה שבה יצא גידול של פרי שלא נקטף, גם העץ ניזוק. כלומר הנזק הוא מיידי וגם עתידי ליבול הבא. אני שואל מה הפתרון שצריך לתת לאותם חקלאים, לגישתכם?

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אנחנו מתואמים והמנכ"ל יענה, בבקשה.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

בוקר טוב לכולם, ראשית חבר הכנסת רביבו, אני מברך על הדיון ואני מברך גם באופן כללי על הוועדה הזאת ועל התהליכים שאתם עושים. לפני שאני אפתח בדברים שלי, אני חושב שיש צורך רציני בוועדה הזאת, היות שבמשך שנים רבות יש בישראל עובדים זרים. ולטעמי – לפחות בשנה שאני מנכ"ל – אני רואה את האתגרים שאני מתמודד איתם כמנכ"ל בנושא של עובדים זרים ואיך שהנושא הזה נבנה בתחום החקלאות.

מודל שיטת ההעסקה פגום מלכתחילה, העובדה שהיה פה הסכם בילטרלי אחד במדינת ישראל ולא שניים ולא שלושה, ועוד כאלה וכאלה דברים שצריך להתמודד איתם.

<< אורח >> שלום בן משה: << אורח >>

חקלאות.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

אני מדבר כרגע רק על חקלאות, כי אני מנכ"ל משרד החקלאות, אני יכול לדבר על האתגרים שאני מתמודד איתם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ברשותך, הואיל ויש פה שפע של דוברים ונוכחות מרשימה מאוד של חברי כנסת, ובעוד שעה ועשר דקות אני חייב לקחת חלק בדיון מאוד חשוב בוועדת הכספים, אני מבקש לענות רק על מה שאני שואל. צאו מנקודת הנחה שהנוכחים חשופים לנושא השיח, הואיל ואנחנו כאמור מקיימים לא מעט דיונים בנושא הזה.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

אוקיי, תמקד אותי בשאלה ואני אענה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אני שואל, כידוע ענף הפרדסנות שזאת תחילת העונה של העונתיים, משבע לידיים עובדות, כרגיל הוא מקבל פלסטינים, ומוכן לקבל מכל מדינה בכל זמן ללא שום תנאי. מה המדיניות שלכם? ומה הסעד שאתם מתכוונים לתת לאותו פלח שוק.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

עד היום – אני אגיד את זה בעדינות – כדררו אותנו מקבינט ביטחוני לקבינט כלכלי, מקבינט כלכלי לקבינט ביטחוני וכהנה, וכהנה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מי כדרר אותך?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מזל שלא הקימו עוד קבינטים.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

החל משבוע שעבר הבנו – אני הבנתי – שעובדים פלסטינים כנראה לא ייכנסו לכאן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. ולפיכך, מה הפתרון שאתם רואים לנכון?

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

לפיכך, מששוחחנו בטלפון ביום חמישי בערב וסיכמנו על פיילוט.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רביעי, לא?

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

רביעי. מי סופר? שיחה של שלוש שעות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה לא היה בערב, זה היה בלילה מאוחר.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

שלוש שעות, שלוש שעות, הספקת לעשות הרבה בזמן הזה. אנחנו נקצה אלף עובדים, כפי שאמרתי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא מספיק, זה לא נותן תשובה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

יקטפו את התפוזים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שנייה, מתחילים בפרי אור, גלעד. עכשיו האיחור של הפרי אור.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

אני רוצה לציין שאנחנו לא מדברים על עובדים, אנחנו מדברים על היתרים.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> 1,000 היתרים.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

ואנחנו מקצים 1,000 היתרים לנושא הזה. מחר יש ישיבה במשרד החקלאות עם רשות האוכלוסין, לגבי עובדים עונתיים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב, תודה רבה, אדוני המנכ"ל. אני מודה לך על העדכון הזה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, אפשר להוסיף שאלה לשאלות ששאלת? אנחנו קראנו ש-8,000 עובדים פלסטינים, כן מקבלים התרי עבודה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

קודם כול, דיברתי על זה לפני שהגעת, זה חלק מהשאלות שהצבתי, ותודה שאתה מציף את זה. אני אעדכן אותך, כי קיצרתי את הסקירה של המנכ"ל. אני מודה לך על התשובה ועל ההתקדמות. אני מעדכן אתכם שעל פי בקשתי ועל פי נייר עמדה שהגשתי בשיתוף פעולה עם נציגות החקלאים, נמצא פה מר יענקל'ה מושקוביץ, תודה רבה על שיתוף הפעולה וההירתמות.

ביקשתי להסב חלק מ-5,000 שאמורים להגיע במסלול הירוק לחקלאים, לטובת עונתיים. הצעתי שנתחיל בפריסה של 1,000 כדי לראות את ההירתמות ואת שיתוף הפעולה. הצעתי שבשאר השנה המעסיק העונתי יהיה הראשי, אבל לא הבלעדי של אותו עובד. הואיל ואותו עובד יכול לעבוד באופן רציף אצל עונתי, כשמונה חודשים עד שנה, ארבעת החודשים הנוספים יהיו כמתן מענה תגבור לחקלאים, לדוגמה בערבה שעובדים כל השנה. אני מודה לך.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

רק עוד שתי נקודות. נקודה ראשונה, צריך לזכור שזה לא מתוך ה-5,000, כי ה-5,000 בהחלטת הממשלה לא יכולים להיות לפלסטינים. זה מתוך הקצאה של עובדים זרים, מתוך החקלאות באופן כללי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זאת אומרת אתם לא מבקשים לשנות את החלטת הממשלה אתם רוצים עוד 1,000.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

אומרים לי כאן ש-1,000 זה לא מספיק, אין שום בעיה, אני יכול להוריד גם 4,000 אבל זה מתוך ההקצאה של החקלאים עצמם. אם אנחנו נקצה אותם רק לעונתיים יבואו ויגידו למה אתם לא נותנים את זה לחקלאים הכללים?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בסדר גמור. 1,000 העובדים הם לעונתיים. כן?

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

כן, לעונתיים. עכשיו, יש עוד דבר אחד.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר שהם לא במכסות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

קודם כול, יש לנו בשורה גדולה מאוד, זה מעט, זה מאוחר. כתוב, "אין אדם ממלא ימיו וכל תאוותו". זה מעט מאוד, זה מאוחר מאוד, אבל אין לנו אלה לברך על כך. ואני אומר לכם כאן, חבריי החקלאיים והפרדסנים בתוכם, הפרויקט הזה מצליח וקורם עור וגידים. אני מתחייב בפניכם שאנחנו נרחיב את ההיקפים. אני מודיע לכם שיש פה בשורה ענקית, אנחנו עובדים על זה ימים ולילות, כבר כמה שבועות ללא הפסקה. לא היה פשוט לשנות את הגישה הזאת, לא היה פשוט להוביל את ההחלטה הזאת ואני מודה לכם. תמסור, בבקשה, תודה לאדוני השר, כי דיברנו ממש עד שתי דקות לפני כניסת שבת.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

אני רוצה לומר עוד דבר אחד. בנוסף לשיחה שלנו, אנחנו מקדמים גם הצעת מחליטים נוספת, של להגדיל ב-15,000 עובדים זרים, חלף הפלסטינים. אני רוצה לומר לכולכם, השיחה התחילה פה בוועדה בגישה שכאילו משרד החקלאות לא רוצה להקצות עובדים זרים לחקלאות, לא, זה לא המצב.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא. לא היה כזה דבר, אף אחד לא אמר את זה, אף אחד לא אמר את זה.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

היעד שלי בסופו של דבר כמנכ"ל הוא להגיע ל-70,000 עובדים בישראל. ושלא יהיה מודל הקצאה וכל אחד ייקח כמה שהוא רוצה. אני לא רוצה בכלל להתערב בזה, שייקח כמה שהוא רוצה וכמה הוא צריך.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זאת קביעת מדיניות שונה, ניהלנו על זה דיונים וננהל עוד בהמשך.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

זה היעד של השר, זה היעד של סגן השר, זה היעד שלי , זה היעד של המשרד.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אבל עברו חודשיים וחצי מה-7 באוקטובר, איך זה לא קורה?

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אתה מכיר מדינות שממהרות לשלוח לנו לכאן עובדים זרים? אתה יודע שהם ברחו, סידרו להם כניסה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא. אדוני סגן השר, אני מוחה, אני מוחה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. יש הרבה מאוד מדינות ויש לנו נתונים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בדיוק, כן רוצים להגיע לפה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אני חושב שחיכו לדעת מה קורה עם הפלסטינים. כולם חיכו לדעת מה קורה עם הפלסטינים.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> צריך שיהיה סדר.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כשענבל תדבר תשמע כמה עובדים רוצים להגיע לפה.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

לדעתי כולכם צודקים, גם חיכו לפלסטינים וגם קשה להביא, הכול נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת יצחק קרויזר.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אדבר בקצרה כדי שכולם יספיקו לדבר. קודם כול בשמי ובשם כולנו תנחומים למשפחת מייזלס ותמיר, שאיבדו את בניהם היקרים בקרבות הגבורה ברצועת עזה. ובמעבר שהוא לא כל כך חד, כי אם אנחנו נבדוק כמה חקלאים במדינת ישראל נמצאים כרגע בשירות מילואים, ביחידות הקרביות ביותר, אני חושב שנמצא אחוז גבוה מאוד. ולכן, על כך מגיע שהם ישמעו את זה מכאן מהכנסת, מהוועדה החשובה הזאת וממשרד החקלאות, ושאלה יהיו הקולות שיוצאים.

החקלאים הם מילואימניקים, הם שומרים על ביטחון התזונתי של אזרחי מדינת ישראל, החקלאות שומרת על גבולותיה של מדינת ישראל. ולכן, החובה שלנו כאן היא לייצר כל הזמן את התנאים הטובים ביותר בשבילם ולהמשיך את הגאווה הישראלית, את החקלאות ואת הציונות הישראלית של זמננו.

צריך להגיד תודה למדינת ישראל, שלצערנו, אחרי ה-7 באוקטובר ולא לפני נפל לה האסימון להפסיק להעסיק ידיים רוצחות ולחפש ידיים עובדות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

עוד לא נפל לה האסימון.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

אף אחד לא אמר שזה מה שיעשו. לא נפל פה שום אסימון, אין פה שינוי מדיניות ממשלה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בדיוק, בדיוק. ואני מבקש מכולכם ומכל הדוברים, להתמקד אך ורק בנושא הדיון. הדיון היום הוא קצר ועמוס. אני מבקש מכולכם להתמקד רק בנקודה הזאת, ואני מתקן אותך חברי הטוב, זה בדיוק נושא השיח בדיון. ממשלת ישראל לא קבעה עדיין את שינוי מדיניות בהכנסת עובדים פלסטינים לישראל. אני מבקש ודורש את התייחסותה, כדי שנדע להיערך בהתאם.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו לא חלוקים במה שאנחנו אומרים, תפיסת העולם להפסיק - - -

<< דובר >> אלי שבירו: << דובר >>

שאתה אומר ישראל, תכניס גם את יהודה ושומרון.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בוודאי, ישראל כוללת את יהודה ושומרון. כרגע ערוצי החדשות מבהירים שגם רצועת עזה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מבהיר, אני מבהיר. יהודה ושומרון היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה מחזיר אותך לשיעורי אזרחות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מוחה על כך שיש בידול, ותכף אנחנו ניגע בזה, ואתה תראה שלאזורים מסוימים במדינת ישראל יש כניסה ולאזורים אחרים אין.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

תספחו.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> גם פתח תקווה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

היושב-ראש, שיש סוף כל סוף ממשלת ימין על מלא מלא – תספחו. סוף כל סוף 64 על מלא, מלא – תספחו.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> גם את רצועת עזה. גם לשם נחזור ונגדל גידולים חקלאיים. היו גידולים חקלאיים ברצועת עזה שהיו טובים עבור אזרחי מדינת ישראל אולי כדאי לחזור.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חברים, אצלי הדיונים הם מקצועיים ולא פוליטיים, בבקשה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הם עובדים על המצביעים שלהם.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מחדד, היה פה שר החוץ, והיה שר החקלאות שאמרו שהכיוון הוא להפסיק להעסיק את אותם ידיים רוצחות ולהביא עובדים זרים. ואתה צודק בכך שהאסימון במשרדי הממשלה עוד לא נפל, והמערכת עדיין לא הפנימה שהיא צריכה לעבוד מהר, כפי שציינת, אם אנחנו עכשיו בבעיה של ההדרים, שהנזק הוא לא רק לטווח המיידי אלא נזק לדורות קדימה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אנחנו אוטוטו נכנסים לנשירים.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, ולכן אני חושב שהייתה פה, בוועדה הזאת, שהיא ועדה חשובה כפי שאמרו גם מנכ"ל וגם סגן השר בנושא הזה שאתה מקדם פה בכנסת, אדוני היושב-ראש. היו פה דיונים לעובדים הקבועים ונמצאה איזושהי חליפה כזו או אחרת, שגם שם עברה החלטת ממשלה. אבל לעובדים העונתיים, כפי שאמרת, יש את ההצעה שהגיש יענקל'ה מושקוביץ, שאחר כך אם תיתן לו זמן הוא ירחיב עליה. אני באמת קורא, אדוני סגן השר, לאמץ אותה בממשלה ולהכניס אותה לפועל. וכמו שאמרת, אדוני המנכ"ל, להגדיל את הכמות כי הידיים נחוצות על כלל הענפים. תודה רבה.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> לא נשכח שיש לנו גם ענפים בתוך החקלאות עצמם. ענף ההטלה וכל מיני דברים אחרים. כל החקלאות היא מרחב של דברים.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> דיברתי על החקלאות באופן טוב.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת יצחק קרויזר. אני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת סימון דוידסון. לאחר מכן נציג המתפ"ש וראש מינהל עובדים זרים במשרד הפנים.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. אתם מדברים כאילו זה הדיון הראשון, אבל הוא ממש לא הדיון הראשון. אני ספרתי שהיו כבר שמונה דיונים בנושא הזה של עובדים זרים, והוועדה הזאת עובדת באופן סיסטמתי וקבוע, ופועלת למען הבאת עובדים זרים. מהדיון הראשון אמרתי, שאדוני המנכ"ל, אתה צודק. כל השיטה הזאת של הבאת עובדים למדינת ישראל היא טעות אחת גדולה. ועלינו ללמוד ממה שקורה בעולם והבאתי דוגמאות. וצריכים להתחיל לפעול כדי לשנות את כל השיטה הזאת.

אבל באירוע שאנחנו נמצאים פה, תבינו חברים, ה-7 באוקטובר לא היה סתם יום. משהו השתנה במדינה הזאת, והיא משתנה להרבה שנים קדימה. לא יהיו עובדים פלסטינים במדינת ישראל, נגמר הסיפור הזה. ועל הממשלה פשוט לשנות את המדיניות שלה, כי, אדוני, עידן רול, היא לא שינתה את המדיניות. כי אם שבועיים אחרי ה-7 באוקטובר אישרו בהחלטת ממשלה ל-8,000 עובדים פלסטינים, להגיע למדינת ישראל מיהודה ושומרון, ואני אגיד עוד דבר, חלק מהם הגיעו לבתי מלון של מפונים. תקשיבו איזו הזיה, חלק מה-8,000 אישרו להם להגיע לבתי מלון כשהמפונים נמצאם שם. נפלתם על הראש? אדוני, אתם מייצגים את הממשלה – תעשו את זה. שינוי מדיניות, אין יותר עובדים פלסטינים.

ועכשיו לגבי העובדים הזרים, נעשתה פה עבודה, אדוני, יוצאת מן הכלל. אני נמצא בהרבה ועדות ולא עזבת את זה. יחד עם ענבל ויחד עם המשרדים, עשיתם פעילות כדי להביא עובדים ממדינות אחרות. ויש עובדים זרים ורוצים להגיע עובדים זרים. ובדיון בשבוע שעבר שמענו מהחקלאים עצמם שיש מעל 2,000 מכסות של מגיעים ורק 370 הגישו בקשה. ולמה? כי הם עדיין לא יודעים איזה עובדים מגיעים לפה. הם רוצים לדעת האם העובדים מסרי לנקה מספיק טובים, האם הם יכולים להיות עובדים כמו מתאילנד. זה לגבי החקלאים.

חברים, יש פה אירוע כלכלי דרמטי למדינת ישראל והוא ענף הבנייה. אף אחד לא דיבר על ענף הבנייה, אתם יודעים לאן אנחנו הולכים? אתם יודעים שלא בונים במדינת ישראל, תשתיות לא עובדות, כי אין עובדים. אז זה נכון שצריך לעבוד גם בנושא החקלאים, אבל נושא הבנייה הוא דרמטי כלכלי להרבה מאוד שנים קדימה. וצריך להביא את העובדים האלה ומהר. אני יודע שנעשות הרבה מאוד פעולות, קיבלנו דיווח בשבוע שעבר על כל המבחנים שנעשים גם בקזחסטאן וגם באוזבקיסטן.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

אוזבקיסטאן, הודו וסרי לנקה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים להביא אותם מהר, ואני יודע שהם בדרך. חברים, בואו נשנה את הפאזה, אין יותר עובדים פלסטינים. אנחנו צריכים לעבוד רק על הנושא של העובדים הזרים ולהביא אותם למדינת ישראל, מהיר, יעיל וטוב למען המעסיקים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני חייב להתוודות על משהו שהוא מחוץ לדיון. אני מודה לאל שהצטרפת לוועדה, אתה מאוד מאוד פעיל בה, מרגש אותי לשמוע קולות עצמאיים, מרעננים בתנועת יש עתיד, גם ממך וגם מחברי עידן. אני מאחל לך שתמליצו לראש הרשימה שלכם שיצטרף לקואליציה בימים הטרופים האלה, כדי שהקולות האלה ישמעו גם בתוך הקבינטים השונים. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לנציג המתפ"ש. ולאחר מכן לעורכת הדין ענבל משש. אני מבקש להתחיל מהמצב היום. כמה נכנסים? ולאן? ובאילו ענפים?

<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>

בוקר טוב, אני ראש מדור כלכלה במתפ"ש. מערכת הביטחון והמתפ"ש כפופים להחלטות הדרג המדיני. והקבינט החליט שתהיה החרגה של עד 8,000 עובדים פלסטינים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

על פי איזה תבחין?

<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>

המוחרגים יהיו למערכים הקריטיים, כמו שציינת. בריאות, סיעוד - - -

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מלונאות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חברת קדישא, תעשייה.

<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>

מלונאות, חברת קדישא, נכון. וחברות שנותנות שירות לצה"ל. שירותים ותעשייה ומערכים קריטיים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

על פי איזה תבחינים? איך מעסיק יודע שהוא יכול לפנות אליכם ולהציע את עצמו כבעל פעילות חשובה בימים האלה, כדי להיות זכאי לעובד זר?

<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>

יש לנו היום נוהל מסודר למול רשות החירום הלאומית, אנחנו עושים עבודה משותפת יחד עם משרדי הממשלה. ככלל יש החלטה לא להחריג – יש סגר על איו"ש. במידה ויש מערכים קריטיים, יש חברות שתורמות לרציפות תפקודית של המשק הישראלי, זה יכול להעלות לבחינה של רשות החירום הלאומית, וזה יעבור לבחינה של המתפ"ש. אנחנו נעמוד במכסה שאושרה על ידי הקבינט.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מה המכסה?

<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>

8,000.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

איך אתה מסביר את זה שלא כל המכסה ממומשת?

<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>

היא כמעט ממומשת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני יודע שלא.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה ה-8,000 שלא פועלים ביהודה ושומרון, נכון?

<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>

זה רק בישראל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה עם יהודה ושומרון?

<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>

ביהודה ושומרון הסמכות בידי מפקד פיקוד מרכז.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כמה נכנסים משם? תקשיבו, גלעד, עידן, תראו את האבסורד. אלוף פיקוד מרכז הוא כאילו מדינה בפני עצמה.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> זאת מדינה בפני עצמה, זאת המציאות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חשוב שנבין, אם יש לך מזל והשטח החקלאי שלך נמצא בתוך איו"ש, אתה יכול לקבל עובדים, הם לא מסוכנים. אבל אם הוא מעבר לקו ירוק אז הם מסוכנים והם לא יכולים להיכנס אליך. אם יש לך מוסך והוא נמצא בפתח תקווה זה מסוכן.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, אני חושב שנציג המתפ"ש רמז על זה. ההחלטה הזאת של המסוכנות היא לא ההמלצה של גורמי הביטחון. סליחה, אנחנו יודעים מה קרה כאן. בסופו של דבר, הדיון הוא לא דיון ביטחוני, אם הדיון היה ביטחוני אז לא היה הבדל בין יהודה ושומרון לבין מדינת ישראל הריבונית. אין פה דיון ביטחוני, ואנחנו גם יודעים מה היו ההמלצות של גורמי הביטחון, אפשר להסכים להם ואפשר לא להסכים. אבל גורמי הביטחון לא ראו הבחנה בין יהודה ושומרון לבין ישראל הריבונית. ההכרעה הייתה הכרעה פוליטית בממשלה, כי לא רצו להצהיר שמכניסים כמות מסוימת של עובדים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מי לא רצה להצהיר?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בתוך הדיון הפוליטי בממשלה – שהוא לגיטימי, הממשלה היא גוף פוליטי – הופעלו לחצים, שהם גם לגיטימיים כי לכל מפלגה יש את העמדות שלה. אבל הופעלו לחצים פוליטיים על ראש הממשלה שלא לענות על עמדת הביטחון שבמתינות, בבדיקה ובזהירות אפשר להגדיל את מספר הפועלים הפלסטינים שנכנסים לישראל – יש פה צביעות.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

פה הטעות, כאן התקלה. נפגע בעצמנו בזהירות?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני רק רוצה להגיד שבמצב הנוכחי, יש מידה של צביעות, כי ביהודה ושומרון, ואין מה להיתלות על זה שביהודה ושומרון אלוף פיקוד מרכז מקבל את ההחלטה לבד, מישהו באמת מאמין שביהודה ושומרון אלוף פיקוד מרכז עושה מה שהוא רוצה במנותק מהעמדה של מערכת הביטחון? הייתה פה פשרה פוליטית, ילכו עם וירגישו בלי. בישראל הריבונית יוכלו לומר שלא מכניסים פועלים פלסטינים, עכשיו אנחנו שומעים שמכניסים. אז אם מכניסים כמעט 8,000, למה לא להכפיל עכשיו בגלל המצוקה בחקלאות מ-8,000 ל-16,000?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

ואז לסכן את ביטחונם של תושבי הביטחון. למה לא? למה לא?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חבר הכנסת סעדה, אם מסוכן - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כי עם 8,000 בשטחים אני לא מסכן. די נו, זה הכול פרופגנדה פוליטית, כדי שתראו שיש מדיניות עקיפה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

די נו, המספר הנכון הוא אפס. זה המספר, אפס.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה בממשלה, למה אישרו 8,000?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

זה כשל, זה כשל.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אז תבטלו את ה-8,000 ביהודה ושומרון ואת ה-8,000 בישראל הריבונית. זה סתם, זה משחק פוליטי על חשבון החקלאים ועל חשבון הבנייה.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

סעדה, זה לא כשל, זה היעדר מדיניות. כשל קורה כשיש לקות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוהד, חשבתי שנשמע אותך, אתה מייצג קול חשוב.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> משה סעדה מייצג אותי נאמנה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי, תודה. בבקשה חבר הכנסת סעדה, לגישתך להכניס עוד עובדים לישראל, זה מסוכן?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

מאוד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני לא אומר שלא. אני רק אומר שאם זה מסוכן, למה לאיו"ש זה לא מסוכן?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הינו הך, הינו הך.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה 8,000 זה לא מסוכן, רק מעל כמות מסוימת זה מסוכן?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הכמות שצריכה להיות בישראל היא אפס. אחד מעבר לזה זאת סכנה מיידית.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אז איך הממשלה מאשרת 8,000? אתה אומר שממשלת ישראל מפקירה את ביטחון אזרחי ישראל?

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

אלוף פיקוד המרכז לא מתנהג בוואקום. יש כאן ראש ממשלה שלא יצא ואמר, אנחנו לא מכניסים יותר עובדים פלסטינים ואנחנו משנים מדיניות. אם הוא היה אומר את זה היו לזה אדוות.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

גופי הביטחון הם אלה שהמליצו להכניס פועלים פלסטינים לארץ.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תודה רבה, תודה רבה, אני רוצה לפתח את זה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, זה חשוב. כי כשהוא אמר גופי הביטחון, קפצו פה ואמרו שזה לא גופי הביטחון. תפסיקו להפיל הכול על גופי הביטחון, תשמע את מה שהם אומרים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סליחה רגע, סליחה. אני שמח על המעורבות הרבה, אבל יש סדר לדיון פה. נמצא כאן ניצן צוק, ראש ענף לוחמת טרור מעברים, במטה לביטחון לאומי, נציג המל"ל. אני מבקש לדעת מהי עמדתכם? אני מבקש לדעת האם 8,000 זה לא מסוכן ו-10,000 זה מסוכן? תסבירו לי.

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

קודם כול, כמו שאמרת הדיון הוא לא ביטחוני. ואני אסקור את התהליכים שקרו עד המלחמה ומהמלחמה. לפני המלחמה נכנסו בשגרה כ-160,000 פועלים פלסטינים. זה מספר שהוא גדול ומשמעותי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מה זה אומר שהדיון לא ביטחוני?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רגע, שנייה חברים, בלי קריאות ביניים. אני מבהיר לחברי גלעד. אומר נציג המל"ל, ובצדק, שהסוגייה אם ייכנסו או לא, לגישתם, היא לא ביטחונית.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הוא התכוון שהדיון לא מסווג, נכון? אז תעשו דיון מסווג.

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

נכון, זה בדיוק מה שהתכוונתי. לפני המלחמה נכנסו כ-160,000 פועלים, וביום אחד התחילה המלחמה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נכנסו יותר, כי אתם סופרים רק את בעלי ההיתרים, בפועל היו המון המון שב"חים. חשוב לקרוא לילד בשמו. אנחנו באים לקרוע את המסכות מעל הפרצוף של כל המדינה.

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

בסדר גמור. מאז המלחמה יש סגר על איו"ש, וכמו שנציג המתפ"ש אמר אושרו חריגים בלבד אל מול מפעלים חיוניים כמו שנציג המתפ"ש נגע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

על פי איזה תבחין?

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

בכל התהליך שהתנהל בין הקבינט הכלכלי-חברתי לבין הקבינט המדיני-ביטחוני המל"ל התבקש להגיד במתווה, מול גופי הביטחון מה ואיך אפשר כן לאפשר, או איך לבחון האם בכלל ניתן לאפשר. גופי הביטחון המליצו ונתנו את המלצתם, אגב, לא כולם נתנו את המלצתם להכניס, אבל חלקם כן.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

מי זה חלקם? מי זה החלק הזה?

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

משטרת ישראל המליצה שלא להכניס פועלים, הם בטח יתייחסו לזה. ויתר הגופים, צה"ל, שירות הביטחון הכללי - - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הם לא מודעים לסכנה? הם לא מעודכנים על ה-7 באוקטובר?

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

רגע, תן לי להשלים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חבר הכנסת סעדה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ראש הממשלה שכח לעדכן אותם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סליחה, רגע. חבר'ה, בלי ציניות. סליחה, ברשותך, מר צוק. חבר הכנסת סעדה, אני אנסה טיפה לסבר את האוזן. זה אבסורד, ולכן צריך להבהיר את זה. נציגי המל"ל וכנראה גם נציגי המתפ"ש – אם הבנתי נכון מדבריו – אומרים שהתבחין בהצדקת כניסת עובד היא לא על פי רמת מסוכנות, האינטרס הוא על פי הצורך ומידת הדחיפות בצורך להעסקת עובדים. זאת אומרת שלמפעל שנותן שירות לגורמי הביטחון בימי המלחמה – כן. אבל לחקלאי – לא, ולבניין – לא.

זאת אומרת שהשאלה האם נכנסים או לא היא לעניין הצורך של מדינת ישראל. הצורך ולא עיקרון המדיניות שבתוכו מידת המסוכנות – זה אבסורד, זה אבסורד.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לעניין המסוכנות.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

כי הצורך גובר על מסוכנות במקרה שאין ברירה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה אבסורד, אני מבקש שנציף את זה, זה העניין פה.

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

זה לא מדויק. בתוך המתווה הזה, עשינו תבחינים גם לגבי הגילאים וגם לגבי סטטוס העובדים – רווק, נשוי וכולי – אני לא אתעמק בתוך התבחינים האלה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ברשותך, אני מתנצל שאנחנו מתמקדים בך, אתה נציג המל"ל, אני ביקשתי מראש המל"ל להגיע לכאן כדי שילמד אותנו מהם השיקולים הענייניים יותר או פחות, שבגללם מכניסים לכאן עובדים פלסטינים. האם מדינת ישראל וממשלת ישראל מתכוונת לשנות את ההגדרה ואת ההחלטה המדינית שלה? מכיוון שהוא לא פנוי להגיע ושלחו אותך – אני שמח על כך – אתה תאלץ להסביר לי מה הפרמטרים שקובעים אם נכנסים, כמה נכנסים ולאן נכנסים.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

אם אני יכול להוסיף, אדוני היושב-ראש, מה המאגר לפי התבחינים החדשים? כמה אתם צופים מתוך מה שהיה, נניח 160,000 או 180,000 כולל שב"חים, כמה אתם חושבים שמתוכם עומדים בתבחינים החדשים? כדי שנדע בכלל מה הדלתא אפילו אל מול הרעיון הזה שאני לא מסכים איתו.

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

נקבעו תבחינים, אני לא ארחיב על התבחינים מטעמי סיווג, היו כאן כל מיני שיקולים ביטחוניים. אבל נקבעו תבחינים חדשים שהם שונים ממה שהיה פה ב-6 באוקטובר, הם שונים בתכלית. לשאלתך חבר הכנסת עידן, הם בעצם הופכים את הפוטנציאל של במקום 160,000 ל-80,000 וזה רק לאור התבחינים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מעולה, הינה.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו יודעים שחסרים 80,000 לפחות, ואין פה התכוונות מ-80,000.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אומר התכווצנו ויש כאן כמה פרמטרים. פרמטר אחד, זה תבחין שגורמי הביטחון מבקשים, זה הגיוני לחלוטין. זה מעמיד אותנו על מכסה של 80,000 מיותרים כבעלי פוטנציאל להיכנס.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

נכון, ואז אתה גם יכול - - -

<< אורח >> שלום בן משה: << אורח >>

שלא יהיו שב"חים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הפרמטר השני, אני מבקש לדעת האם בוחנים בעין על פי צורך המעסיק או על פי כמות שלמדינת ישראל יש אינטרס שייכנסו. כלומר להגיד בואו נשחרר קיטור ונגיד לרשות הפלסטינית בואו נכניס לכם איזשהו אחוז מסוים. אני מבקש לדעת מהם השיקולים?

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

העבודה שאנחנו עשינו במל"ל לקראת הצורך הזה בהצגה בקבינט, עשינו עבודה גם עם משרד החקלאות, גם עם משרד הבינוי והשיכון, וקיבלנו אגב, פניות מנציגים שיושבים פה מהתאחדות התעשיינים, התאחדות הקבלנים וגופים נוספים. כולם הצביעו על פערים משמעותיים וקריטיים למשק, שכולם מבינים אותם, כולנו מבינים שהם חסרים כרגע. אתה נגעת בענף החקלאות ובצורך בקטיף וכולי.

עשינו את העבודה הזאת, כל משרד הציג את הפערים הקריטיים. אמרו לנו, אל מול הפערים הקריטיים האלה, תגידו איך אפשר לתת מענה לפערים האלה בטווח הזמן המיידי, עד שיגיעו, בעבודה של רשות האוכלוסין ומשרדים נוספים, עובדים זרים. ביחד עם גופי הביטחון, אגב, עם עין ביקורתית כי כולנו מסתכלים על הכול בעין שונה מאירועי ה-7 באוקטובר. ונקבעו תבחינים חדשים, כמו שנגעתי בהם, גיל, סטטוס וכולי.

בתוך הדבר הזה אנחנו אמרנו מה אנחנו ממליצים במדרגות, אגב לא במענה מיידי. אם נגענו שהפוטנציאל הוא 80,000, הצענו בקבינט מתווה שמדבר על מדרגות. מדרגה ראשונה, הענפים השונים אל מול הפערים הקריטיים במשק. המדרגה הראשונה דיברה בעיקר על החקלאות ועל ענף הבנייה. המדרגה השנייה התחילה לדבר כבר על עוד ענפים, אבל בעיקר הרחבה של אותם ענפים, שהם באמת המרכיב המשמעותי של העבודה של הפועלים הפלסטינים – חקלאות ובנייה.

חילקנו את המתווה הזהה למדרגות ובסוף כמו שנאמר, יש דרג מדיני והתקבלה החלטה שלא לאשר שום דבר מתוך הדבר הזה, זאת הייתה ההמלצה של הקבינט הכלכלי לקבינט המדיני-ביטחוני. מה שכן סוכם זה ששר האוצר והקבינט הכלכלי יכינו תוכנית ויציגו אותה שוב בקבינט או בממשלה, שבה הם אומרים איך הם רואים את הפתרון לטווח ארוך.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הוצגה כזאת תוכנית?

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

אני לא מכיר שהוצגה כזאת תוכנית.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כלומר ההמלצה של הקבינט החברתי-כלכלי שהתעקש לדון בעניין למרות שהסוגייה היא סוגייה ביטחונית מובהקת, הייתה כבר לפני שבועיים. האם בשבועיים האחרונים, אחרי שבלחץ של מי שעומד בראש הקבינט החברתי-כלכלי, ראש הממשלה לא קיבל החלטה להכנסה מדורגת כהמלצת גורמי הביטחון? האם הוצגה תוכנית על ידי ראש הקבינט החברתי-כלכלי, שר האוצר, לתחליף? הכותרת הפוליטית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אגב, מתוך המילים שלך שאתה בוחר אותם בקפידה מובנת, אתה אומר, לגישתנו, נכון יהיה להכניס 80,000 עובדים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, הם אמרו פחות. 80 זה הפוטנציאל הסופי.

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

לא, לא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אסיים את המשפט ואתה תראה שאנחנו לא חלוקים בהבנה. 80 על פי מדרוג של מנות שיאפשרו החלה.

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

אני אדייק את זה, המתווה שאנחנו סיכמנו עם גופי הביטחון הוא, שהפוטנציאל הוא 80,000 לאור הסטטוס והגיל וכולי. אבל המתווה שאנחנו דיברנו עליו במדרגות לא הגיע ל-80,000, דיבר על מספרים הרבה יותר נמוכים. מדרגה ראשונה בין 13,000-10,000 פועלים. ואחר כך עוד מדרגות של 8,000 ועוד 7,000 פועלים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שלושה חודשים, כמה?

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

לגבי המעבר בין המדרגות, אנחנו המלצנו שהמעבר למדרגות יהיה בהערכת מצב משותפת של כל הגופים, בהובלת המל"ל ובאישור הקבינט הכלכלי, או הקבינט המדיני.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מבקש לדעת, על פי גישתכם, שלושה חודשים מהיום, כמה צריכים להיכנס?

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

אני לא יודע להגיד לך בזמנים. אנחנו קבענו שזה נכון לאשר את המדרגה הראשונה כרגע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לכמה זמן? כמה זמן עד שייבחן מימוש המדרגה השנייה?

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

אנחנו המלצנו שכל שבוע מהרגע שתאושר, אם תאושר המדרגה הראשונה, כל שבוע המל"ל יקיים הארכת מצב עם גופי הביטחון ועם הגופים שמעסיקים את הפועלים האלה וייבחן את הנושא. במידה ונבחן ונבין שיש פה איזושהי בעייתיות בהעסקה שלהם, יכול להיות שנבין אותה היום בהמשך היום עם ה-8,000 שכרגע נכנסו.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וכל מה שאתה אומר זה אחרי שהמשטרה מתנגדת. המשטרה מתנגדת והמל"ל הולך לכיוון אחר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

המל"להביא המלצה ללכת על המתווה הזה. והקבינט החברתי-כלכלי, שלא עסוק בענייני ביטחון לקח לעצמו את החירות.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה אנחנו דנים על זה? למה לא מחליטים שהולכים על עובדים זרים? למה אנחנו רוקדים עם זה?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הינה, אמרת לי שזה לא גופי הביטחון, אתה שומע את המל"ל. אותו מל"ל שהמליץ שיהיה שקט 15 שנים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אותו ראש ממשלה שהביא.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

מה שהיה הוא שיהיה. לא קרה כלום, לא היה ה-7 באוקטובר, זה לא רלוונטי.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין למה אנחנו מאפשרים את זה בכלל.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

82% מהפלסטינים תומכים במעשי החמאס, 69% רואים ביחיא סנוואר מנהיג נערץ. זה לא רלוונטי לכם? לא קרה שום דבר, בואו תעבדו אצלנו.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סעדה, אני מזכיר לך שאתה חבר ליכוד, ראש המל"ל הוא חבר ליכוד. אני לא מבין על מה אתה מדבר? אתה מדבר כאילו אתה ממפלגת העבודה. אתה בשלטון, אתה בשלטון, אתה בשלטון.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אתם תמכתם בכניסה של הפלסטינים לארץ, יש עתיד.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תסתכל מה אנחנו אומרים ומה אתה אומר. אבל, סעדה, אתה בשלטון, תחתכו את זה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

צחי הנגבי שמאלן. צחי הנגבי חבר יש עתיד והוא ראש המל"ל. תפסיקו, אתם אופוזיציה בתוך קואליציה, כל אחד מחפש כותרת בערוץ 7. כמה נוח להיות אופוזיציה כשאתם בקואליציה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין את זה, עוד 1,000 עוד 2,000.

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

אי רוצה לענות לחבר הכנסת סעדה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אנחנו רוצים לשמוע את המספר אפס.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

תדרשו את זה מראש הממשלה.

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

בסוף כמו שנאמר פה זאת החלטת הדרג המדיני.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אני שואל אותך על ההמלצה שלך. אני רוצה להבין את ההמלצה? איך אתם יכולים להעביר דבר כזה?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

איך ביהודה ושומרון יכולים לעבוד 8,000 פלסטינים? לא אכפת לך מהמתיישבים בישע? אתה מפקיר את המתנחלים. אבל את ה-8,000 סמוטריץ' אישר.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אתה ציני ואני אמיתי. אמרתי גם פה וגם שם אסור, כי אין הבדל. זה מסוכן לשני הצדדים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לשיטתך, סמוטריץ' מפקיר את המתנחלים, כי סמוטריץ' מאפשר את ה-8,000 היתרים ביהודה ושומרון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חבר הכנסת קריב, אני מאפשר לך. חברים, סליחה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

זה משהו רציני, זה בעייתי – זה ביטחון ישראל.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הכול פה פוליטיקה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מבקש, כשאתה מסיים להשיב לחבר הכנסת סעדה, אני מבקש להבין ממך האם אתה יכול לעדכן את הוועדה, מהם השיקולים שבעיתם חברי הוועדה, הקבינט הכלכלי אפשרו הכנסת עובדים לתוך איו"ש? או את אותם מספרים לתוך גבולות המדינה? כי אם אומרים לא – זה לא בכלל. ואם כן – מה הסיבה שחלק כן?

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

אני אענה לחבר הכנסת סעדה, המל"ל התבקש – בסוף בכל התהליך הזה שקרה פה מאז החודש האחרון, כשנתבקשנו לדון בסוגייה – לבוא ולהגיד האם ניתן בכלל לייצר מתווה אל מול הפערים הקריטיים שיש במשק. אנחנו באנו ועשינו מתווה מחודש. אגב, לאור הלקחים שהפנמנו, ואמרנו איך ניתן לאפשר.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

איך הפנמתם, אם אתה מאפשר? אני באמת רוצה להבין את ההמלצה שלך. איך אתה מתמודד עם 82% תמיכה ברחוב הפלסטיני למעשה הקשה הזה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חבר הכנסת סעדה, לצערי, אתה נוגע כאן בקביעת מדיניות. חבר הכנסת סעדה מדבר כרגע על קביעת מדיניות. בעיניי הבמה הנכונה יותר לבטא אותה, היא היום בישיבת הסיעה שתתקיים, בעזרת השם.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

נעשה את זה, אני בא איתך. אני שואל את הגורם הממליץ, כי גם לו יש משקל. תסביר לי, איך אתה לא מבין את מה שהתרחש פה ב-7 באוקטובר? ואיך אתה לא מסיק מסקנה שחייבים לשנות מדיניות? כהמלצה, אני שואל אותך כגורם ממליץ.

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

אנחנו כואבים ומבינים את מה שקרה פה. המל"ל התבקש אל מול פערים קריטיים במשק להגיד איך אפשר ואם בכלל. אמרנו רגע, איך אפשר לייצר את המענה. אם הממשלה מקבלת ורוצה לקבל החלטה בדבר הפסקת הכנסת - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה לא נכון, אתה עושה הנחה למל"ל. זה לא נכון ואני לא רוצה להתעכב על זה. זה לא נכון, כי המל"ל לא אומר אם כך אפשר אז כך אפשר. המל"ל נוקט עמדה שמכוונת עיבויי קביעת המדיניות והשארתה. הדיון לא שם לצערי, כי זה לא בסמכותנו וזה לא נושא הדיון. שנית, בקוצר הזמן שנוצר אני רק רוצה לדעת האם לאור הנתונים שאתה יודע עליהם, והקביעה המאוד מאוד ברורה שאתה מדבר עליה, האם מישהו מכם פנה למנכ"ל משרד החקלאות או למנכ"ל משרד הבינוי, או למר ראול, נשיא התאחדות קבלני הבניין? ואמר לו תשמע, אם אתה מצפה לעובדים האלה והאלה אל תצפה כי הם לא יהיו. הם פשוט לא יהיו, ואם הם יהיו זה ייקח עוד הרבה זמן, תיערך. אני מבקש לדעת.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

ההיפך הוא הנכון, ביקשו מאיתנו ניירות עמדה על כמה עובדים אנחנו חייבים. ביקשו רף מינימום, באיזה גילאים, מי ייקח ומי יחזיר וכדומה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

טוב מאוד רק שהממשלה תכבד את ההצעה של המל"ל.

<< אורח >> אורן לביא: << אורח >>

כדי לתת לנו איזושהי תמונת מצב, שהינה אוטוטו יביאו עובדים זרים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מר לביא, השר שלך יושב בקבינט ולא קיבל את ההמלצה. על מה אתם מתלוננים? על זה שהמל"ל עשה עבודת מטה ולכן רצה לדעת מה המינימום שהם צריכים? אבל השר שלך, השר דיכטר שיושב בקבינט הביטחוני לא נאבק מספיק כנראה עם ראש הממשלה על אימוץ המתווה. מה אתם רוצים מהם? צודק חבר הכנסת סעדה בשאלה שלו שהמל"ל צריך להסביר למה כשהוא מאזן את כל שיקולי הביטחון והמשק, זאת הייתה ההמלצה. אבל דחו את ההמלצה של המל"ל, תשאל את השר שלך למה הוא לא נאבק ודופק על השולחן בקבינט הביטחוני. כדי שהקבינט הביטחוני למרות הלחץ של סמוטריץ, יקבל את המלצת המל"ל לפחות את הקומה הראשונה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה מוזמן להוציא לו שאילתה. אני מבקש בבקשה שתענה לי על מה ששאלתי, האם מישהו מכם דאג לפנות לאותם מרכזי פעילות, הנסמכים על עובדים פלסטינים, ועדכן אותם שלאור ההתגלגלות של התגבשות ההחלטה בקבינט הרלוונטי, לא ייכנסו עובדים פלסטינים ולפי כך יש להיערך לקליטת מוצא אחר?

<< אורח >> ניצן צוק: << אורח >>

אני לא חושב שזה מתפקיד המל"ל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זאת אומרת? מה זאת אומרת?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

התפקיד של המל"ל הוא לעדכן את מנכ"לי המשרדים על החלטת הממשלה? יש מזכיר ממשלה לא? שהוא יעדכן.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

אם תעבור הצעת מחליטים, אם תעבור הצעה בקבינט המדיני-ביטחוני, אז המל"ל יהיה עושה דברו של הקבינט. אבל הסדר הראוי הוא שראש המל"ל מקבל הנחייה מראש הממשלה. זה גם הזמן להגיד לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' – שהשבוע תקף את ראש המל"ל על המאמר שאומר, הלכה למעשה, שהממשלה מתכוונת להעביר את השליטה ברצועת עזה לרשות הפלסטינית – הכתובת היא ראש הממשלה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

נו, יש ברירה אחרת?

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

לא ראש המל"ל, לא האנשים בתוך המל"ל, קודם כול מקבלים החלטה ומעבירים אותה בקבינט, אומרים למל"ל לתכלל את הדירקטיבה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

התקבלה החלטה, חבר הכנסת רול. אבל התקבלה החלטה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אז מה אתם רוצים מהמל"ל?

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

לא הצביעו על זה, הקבינט לא הצביע על זה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא התקבלה החלטה על שינוי מדיניות ממשלת ישראל. אבל התקבלה החלטה על כמה נכנסים, לאן נכנסים ואיזה מתווה לא מתקבל. לפיכך, הוא יודע את מה שמר ראול לא יודע.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

דיכטר לא יודע שלא התקבלה החלטה? דיכטר לא יודע? מה אתם רוצים מהמל"ל?

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

זאת נגזרת של משהו שלא קרה, והיה צריך לקרות, אדוני היושב-ראש. וזה קודם כול לקבל את ההחלטה, זה נושא חשוב, בעל חשיבות לאומי. משקית, לאומית וביטחונית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למר ראול סרוגו. ולאחר מכן רות הדיבור תינתן לחבר הכנסת עידן רול.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לך על המעורבות האישית. אני יודע שאתה יוצא לאתרי בנייה, אתה מסתובב ורואה, ושואל שאלות ומנסה להשפיע. אני מודה לך בשם ענף הבנייה.

אני אפתח בכך שכולנו פה במצוקה מאוד קשה, הענף, כמו שאמר חבר הכנסת דוידסון, נמצא בקיפאון מוחלט. הוא עובד בתפוקה של 30% בלבד. למעלה מ-50% מאתרי הבנייה מושבתים ואין יוצא ואין בא. ויש לך השפעה אדירה גם על הענף עצמו, גם על שוק הדיור, גם על כלכלת ישראל. די אם נסתכל על הכנסות המדינה מהכנסות המדינה ממיסי הנדל"ן בשנת 2022 שעמדו על כ-80 מיליארד שקל, שזה קרוב מ-20% מהתקציב. ולהבין שהכסף הזה לא יגיע השנה וגם לא בשנה הבאה, אם אנחנו לא נתעורר ודווקא בזמנים שהמדינה זקוקה להכנסות האלה. ולכן, צריכות להתקבל כאן החלטות משמעותיות.

הענף הזה משפיע על כמיליון איש מאוכלוסיית מדינת ישראל. וזה לא כולל תעשיות נלווה, יושב כאן לידי יוסי אלקובי נשיא התאחדות התעשיות בבתי המלאכה, ונמצאת כאן מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, שגם שם ההשפעה מכרעת, קבלני השיפוצים לא מתפקדים. לכן, האחריות המיידית כאן היא על הממשלה. אין כאן נציג אוצר, אבל לדעתי המדינה נמצאת בחשיפה של תביעה נזיקית מול כל האזרחים שנפגעו כתוצאה מההחלטות שלה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רום בר-אב, נציג האוצר, נמצא פה.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

אני לא מדבר כרגע על המדיניות שלה להכניס עובדים זרים או פלסטינים, אני לא מדבר על מה שקרה ב-7 באוקטובר, שהיה מחדל נוראי של הממשלה. אני מדבר על זה שלא נמצאת חלופה כאן ועכשיו. המדינה הרגילה אותנו לעובדים הפלסטינים – הרגילה אותנו. מצד אחד היא נתנה לנו מכסות לעובדים פלסטינים ומצד שני היא בלמה את המכסות לעובדים הזרים. אם היה לי את החופש להביא עובדים, יכול להיות שכל העובדים היו עובדים זרים. הם עובדים בתפוקות יותר טובות, הם עובדים יותר שעות. העובד הפלסטיני מגיע בבוקר אחרי שהוא עבר מחסומים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סקרתי את זה כבר.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

עבר קשיים והוא מגיע עייף לאתר הבנייה. בשעה 14:00 הוא כבר מתקפל כדי לחזור. ואם זאת תקופת הרמדאן, הוא בכלל עייף ולא יכול לעבוד. אבל העסקנו אותם כי המדינה הרגילה אותנו לזה. אנחנו צריכים עובדים, מצידנו תביאו עובדים מהירח, אני לא נכנס כרגע לעניין הביטחוני.

אני מצדיק אותך לגמרי, אדוני היושב-ראש, המדינה צריכה לקבל החלטה. זאת לא החלטה של שינוי מדיניות זאת החלטה אסטרטגית למדינת ישראל. כי מצד אחד הכלכלה חשובה ואנחנו הסתמכנו על הכמות האדירה של העובדים, כ-200,000 עובדים פלסטינים. ומצד שני שיקולי הביטחון שאנחנו מבינים אותם, בלהעסיק את העובדים הפלסטינים כדי שהכלכלה הפלסטינית תתקדם. כנראה שזה מייצר איזשהו – אני לא נכנס לזה – רוגע לאוכלוסייה, וזה מייצר הכנסות לרשות הפלסטינית עצמה, כמיליארד שקלים בחודש נכנס לקופת הרשות.

מצד שני, הנושא הביטחוני חשוב לנו מאוד, לתושבי ישראל, לאחר ה-7 באוקטובר. ולכן, ההחלטה הזאת היא החלטה ברמה האסטרטגית, והיא חייבת להתקבל על ידי ממשלת ישראל – כאן ועכשיו. יש לכך השלכה על קצב הבאת העובדים הזרים. הרי הענף שלנו העסיק למעלה מ-120,000 במקצועות הרטובים, 20,000 זרים ו-100,000 פלסטינים, בגדול, כשלוקחים את השב"חים. אם אני בא לממשלת הודו ואני אומר לה, שאני רוצה להביא לכאן 80,000 עובדים זרים, זה שונה לגמרי אם אני מגיע ואומר לה שאני מביא 10,000 עובדים זרים. זה קצב אחר, זאת מדיניות אחרת והתייחסות אחרת של ממשלת הודו.

ועל פי הרגולציה שקיימת היום – תכף נדבר על זה – הבאת עובדים זרים היא בהתאם להסכמים בליטרליים. נכון שאפשרו 10,000 והם יגיעו ראשונים במהלך ינואר, אני מקווה. המסה הגדולה היא ב-g to g , ושם זאת ממשלה מול ממשלה. ולכן, ההחלטה של ממשל ישראל ברמה האסטרטגית חשובה, גם בעניין הביטחוני וגם בעניין הכלכלי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בבקשה, תתכנס לסיום. תענה לי, בבקשה, מה לגישתך צריכה להיות ההכרעה לקביעת המדיניות המעודכנת לכניסת פלסטינים לישראל?

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

אני לא יכול להתייחס לשיקולי הביטחון, אין לי ספק שיש להם חשיבות לשני צדי המשוואה. אני חושב, ודיברנו עם המל"ל, המנכ"ל של התאחדות הקבלנים בוני הארץ יגאל סלוביק, היה סגן ראש המל"ל, ואנחנו מקיימים איתם שיחות באופן קבוע. אני יודע שכבר התחילו לחשוב על מתווה של הכנסת עובדים פלסטינים, מגיל מסוים, עם משפחות, עם הסעות ועם אבטחה.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

יש למישהו ספק שזה מה שיקרה בשבועות הקרובים מתחת לאף?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חבר הכנסת רול, אני לא רוצה שזה יהיה בזחילה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ומכיוון שכולם יודעים, לא יביאו אף עובד זר, כי לא סוגרים עם מדינות הסכמים בילטרליים. להביא עובדים לחודש ואחר כך יכניסו את הפלסטינים כי בעוד חודש יהיו חייבים להכניס אותם, כי המצב הביטחוני ביהודה ושומרון יתדרדר עוד יותר בגלל שלא מכניסים.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

נכון, ואז יגידו אין ברירה. ואז הממשלה תגיד אין ברירה, אין ברירה חייבים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חברת הכנסת קריב, אני מצדיק אותך.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

קודם כול, אנחנו צריכים החלטת ממשלה כן או לא. אם זה לא, אם זאת החלטה אסטרטגית, ואנחנו עוצרים, אנחנו חייבם את העובדים הזרים כאן ועכשיו. אומנם זה לא נושא הדיון אבל צריך להסיר את כל הרגולציה ואת כל הביורוקרטיה על הבאת עובדים זרים – חייבים להסיר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה יודע מתי יהיה לך קל יותר להגיד את זה, או טבעי יותר להגיד לי את זה? כשתממשו את המסלול הירוק שקיבלתם ועוד לא מימשתם. בסדר?

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

ראשית, גם במסלול הירוק יש בעיות, כי במסלול הירוק רק תאגידי כוח אדם יכולים להביא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תקרא לילד בשמו.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

אני לא מבין למה אני כקבלן בניין, או אני כהתאחדות הקבלנים לא יכול להביא לכאן את העובדים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה יודע למה, אבל היום זה לא נושא הדיון. אבל אתה יודע למה.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

אני יודע מאיפה להביא. סליחה?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה יודע למה, אבל היום זה לא נושא הדיון.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

אני אומר שזה לא נושא הדיון, אבל חייבים להסיר את כל המכשולים ואת כל הביורוקרטיה. קודם כול, נביא את העובדים לכאן כשהם יהיו על הפיגומים, ואז נתחיל לעשות סדר ולא להיפך.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה חייב לבוא בכפיפה אחת. מלחמה וסחר בבני אדם הם אחד הפרמטרים המרכזיים העומדים מול עיניה של מדינת ישראל, אני לא יאפשר פשרה בזה. גם אם הייתי מאפשר אף אחד לא היה משיב לי.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

וקריסה של כלכלית פחות חשובה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

היא פחות חשובה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כל זמן שיש מסלול ירוק ואתם לא ממשים אותו - - -

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

זה לא נכון שלא מממשים אותו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא מממשים אותו.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

בוודאי שכן, כי כרגע באמצעות התאגידים ובאמצעותנו, אנחנו מאתרים את העובדים ואנחנו שולחים אותם לתאגידים. אנחנו נביא לכאן בינואר בתקופת השיא, 12,000 עובדים. אתם תראו שהם יהיו כאן ויגיעו לכאן. אבל צריך להסיר את כל המכשולים, כי נכון אסור שיקרה סחר בבני אדם. צריך לתת להם תנאים עובדים – חייבים לתת. אבל בגלל 10% או 5% – אני לא יודע כמה – מתוך האנשים שיפשלו בעניין הזה, אתה לא צריך להעניש 95%.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אנחנו חייבים לסיים. ראול היקר, אני פניתי לנציגיך ואני פונה גם אליך.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

אני אשלים בשני משפטים. ענבל נמצאת כאן, והם עושים עבודה נהדרת, שלא ישתמע חלילה בביקורת שלי או במה שאני מציע כביקורת עליהם וגם לא כלפי משרד השיכון. אני חייב לומר שגם אנשי משרד השיכון, גם רשות ההגירה נרתמים לעניין ב-100% ועושים עבודה מצוינת. והעובדים הזרים יגיעו לכאן. גם אם זה יהיה ב-g to g, למרות שזה תהליך איטי מדיי. אבל בסופו של דבר, צריך לחשוב גם על העניין של החוסן הלאומי שלנו, אם אנחנו ננצח במלחמה ונפסיד בכלכלה – הפסדנו. החוסן של הכלכלה, והעוצמה של הכלכלה היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חד-משמעית.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

ולכן, כל עוד אין לנו כאן עובדים, וכל עוד שאנחנו נפגעים זה מתגלגל לרוכשי הדירות, זה מתגלגל להכנסות המדינה מהנדל"ן ויש כאן בעיה חריפה. צריך לקבל כאן החלטות אמיצות לכאן או לכאן, אבל לקבל את ההחלטות. תודה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תודה רבה. אני מבקש לחדד נקודה אחת, פניתי במספר הזדמנויות לנציגיך, ועכשיו כאן אליך. אני מייחל לרגע שבו ההתאחדות תשכיל לפתוח ולהקים תאגידים וולונטריים, כדי שיתנו מענה רחב יותר, מהיר יותר, זמין יותר, זול יותר לכלל הקבלנים, בדרגש על הקטנים והבינוניים.

<< אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>

אנחנו ביקשנו לפתוח תאגיד של ההתאחדות שיוכל להביא 10,000 עובדים ולחלק אותם לקבלנים הקטנים, ואני מקווה שזה יאושר לנו.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך נתון, כדי שתבינו. בגלל שאני בא מעולמות הספורט אני יודע. כל עניין הבנייה של המונדיאל האחרון עשו עובדים זרים. עובד זר שמגיע מהודו או מסרי לנקה או מכל מקום אחר, מרוויח חמישית ממה שעובד מרוויח בארץ. תבינו כמה שהאנשים רוצים להגיע לפה, הם מרוויחים פי חמש. נכון? ענבל. זה המספרים, תבינו, מדובר באותו עובד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו:

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]