פרוטוקול מספר 298, ועדת הכלכלה, 13/02/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 298

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ד' באדר התשפ"ד (13 בפברואר 2024), שעה 9:00

סדר היום:

<< נושא >> 1. הצעת תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשפ"ד-2024 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות הטיס (הפעלת טיסן), התשפ"ד- 2024 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר

בועז טופורובסקי – מ"מ היו"ר

מוזמנים:

רון סולומון

–

ייעוץ וחקיקה משפט כלכלי, משרד המשפטים

שמעון מנטאל

–

מ' גף כטב"ם המערך האווירי, מ"י, המשרד לביטחון לאומי חן רייז

–

יועמ"ש המערך האווירי, מ"י, המשרד לביטחון לאומי רועי הראל

–

ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

משה מדיוני

–

קצין מודיעין ראשי, המשרד לביטחון לאומי

עמית קליין

–

רב רשף, ק' שטח סיוע אווירי, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי עמרי גרובר

–

ראש ענף תעבורה ופיקוח טיסה, חיל האוויר, משרד הביטחון נועם אידה

–

ע' יועמ"ש חיל האוויר, משרד הביטחון

שמואל זכאי

–

מנכ"ל רשות התעופה האזרחית

אבישי פדהצור

–

הלשכה המשפטית, רשות התעופה האזרחית

צחי גליצנשטיין

–

מפקח כטב"ם, רשות התעופה האזרחית

עמי וייס

–

מנהל מח' פיתוח וניסויים, רשות התעופה האזרחית

יוחאי וג'ימה

–

ראש מינהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי טל שחר

–

מנהל מוקד עירוני ומרכז החירום, קרית אונו, מרכז השלטון המקומי ברק דור

–

מנהל יח' הרחפנים העירונית, קרית אונו, מרכז השלטון המקומי איציק בן שבת

–

יו"ר ומנהל הארגון הישראלי לרב להב

ד"ר נתן מולכו

–

יועמ"ש הארגון הישראלי לרב להב

אלון אונגר

–

מוקד ידע לאומי לכטב"ם, UVID

יובל סגל

–

מנהל, מטיס ראשי, פריפלייט

אמיר גולדשטיין

–

סיירת הרחפנים הארצית

אורן אלרן

–

סיירת הרחפנים הארצית

ניר שדה

–

מפעיל אווירי, רחפנים ואנשים הטייסת NVDF

עומר דהן

–

סמנכ"ל מבצעים, אטיס תעופה

עמרי בישור

–

סמנכ"ל טכנולוגיה, אגרידרונס בע"מ

ברק הראל

–

יועץ עצמאי לרישוי ורגולציה כטב"ם

ארז סימון

–

מנכ"ל גיאודרונס

עידן גרסי

–

מנכ"ל ובעלים Solutions-Drone

אייזיק כץ

–

יועץ פרלמנטרי לח"כ אליהו ברוכי

ייעוץ משפטי:

נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:

ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשפ"ד-2024 << נושא >> << נושא >> הצעת תקנות הטיס (הפעלת טיסן), התשפ"ד- 2024 << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא של תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן). עוד נדבר על הכותרת הזאת גם, בעזרת ה' בהמשך. בדיון הקודם אישרנו כבר סעיפים שונים. שאלה ראשונה לרת"א, ישבתם עם מי מהחברות? דיברנו על כך שתשבו איתם.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

כן, שוחחנו איתם.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

כן, ו-?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

עם מי הם שוחחו?

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

עם מי? אפשר לדעת?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

אני שוחחתי עם ארז. עלו הערות שבעצם כל החברות שפועלות היום כחוק יצטרכו לבקש הרשאה חריגה כשהם טסים באזור אורבני, גם אם זה לא מעל אנשים וכדומה אז למעשה עשינו שני דברים. דבר ראשון עצם זה שהורדנו את ההגדרה של תשתיות יאפשר להם להטיס באזורים אורבניים שאין בהם סיכון בלי לבקש הרשאה חריגה. לכן כל החברות שפועלות היום באזור אורבני לפי הנתונים שנתנו להם יוכלו להמשיך בלי בקשה של הרשאה חריגה, זה דבר ראשון.

דבר שני, גם לבקשתם ולבקשתכם, הכנסנו בהוראת המעבר שאישורים והיתרים שנתנו להם טרם כתיבת התקנות נכניס בהוראת המעבר שנוכל במידה שנדרש לתת להם על בסיס זה הרשאה חריגה. צריך להבין שעצם זה שהורדנו תשתיות הרוב המכריע של ההרשאות החריגות שהיו צריכים כבר לא יתבקשו, אבל כן יש חברות כמו הטסה מחוץ לקשר עין, או הטסה של כמה כטב"מים במקביל, שיוכלו לקבל את ההרשאה הזאת עוד טרם תחילת ה – שלצורך העניין ביום שכבר הן ייכנסו לתוקף כבר תהיה להם את ההרשאה החריגה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

עוד פעם המשפט האחרון שאמרת.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

כשנגיע להרשאה חריגה נדבר על זה, אבל יש כל מיני תקנות שמהם מבקשים את ההרשאה החריגה, דוגמה יציאה מקשר עין או הטסה של כמה כלים במקביל, שיש חברות שפועלות היום כחוק וכבר קיבלו אישורים.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אז הם יקבלו את זה גם הלאה?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

כן, הם יקבלו את זה ללא אגרה במהלך תקופת ה – לצורך העניין בשלושה חודשים האלה הם כבר יקבלו את זה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

הבנתי. רק אני רוצה לומר שיצאתי לסיור בשטח ואני אומר לכם שאני באמת באמת מוטרד מהנושא הזה. הלכתי לראות ניסוי של אלביט, של הטסה וראיתי בשטח מה זה מטיס פנים, מטיס חוץ, כל הדברים האלה, ואני לא מצליח להבין איך אתם רוצים לאשר עד 25 קילו בלי מבחנים מעשיים. אני אומר את זה הכי דוגרי. בועז, קבענו לשבת על זה, אנחנו גם נצא ביחד לראות את הדברים בשטח.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

אני אסביר.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

טוסטוס הכי קטן היום צריך רישיון.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, טוסטוס, נוסעים עליו אנשים והוא נוסע ליד אנשים, הוא יכול להיכנס בבן אדם, הוא יכול להיכנס ברכב.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

וה-25 קילו לא?

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> באוויר?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

לא. אני אסביר.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אנחנו נלך לשטח לראות את זה ואז אתה תראה בשטח, זה פשוט לא יאומן.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

יושב ראש הוועדה, אני רוצה להסביר. הדוגמאות הטובות שנתת, גם של מטיס פנים וחוץ, צריך להבין שהטסה שכבר יש בה רמת סיכון מסוימת, של הטסה מעל אנשים או מחוץ לקשר עין, נגיד ההדגמה שראית, היא לא נופלת תחת התקנות הסטנדרטיות של כטב"ם קטן. כל הטסה שהיא מעבר, שאמרת לצורך העניין מישהו שמטיס פנים וכדומה, הוא צריך לבקש הרשאה חריגה ואז אנחנו כן דורשים ממנו מבחן מעשי והכשרה וכל הדברים שאמרת נכונה שצריך לעשות.

כל עוד ההטסה היא לא מסוכנת אנחנו לא רוצים לבקש מכולם. כל עוד ההטסה לא מסוכנת אנחנו לא דורשים. כל עוד יש סיכון בהטסה זה נופל תחת הרשאה חריגה ובה אנחנו דורשים בהתבסס על הדרישה שלו. צריך להבין שהניסויים של אלביט, או בכלל כל הדוגמה של אלביט, שישבנו איתם השבוע גם אצלנו, זו לא הפעלה סטנדרטית תחת התקנות האלה.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

גם איך נקבע מה חריג ומה לא, ומה מסוכן.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אתם בעצם מעבירים תקנות שאתם אומרים הכול מותר וכל מי שרוצה משהו בלי קשר עין שיבוא אליכם. אז אולי מלכתחילה תגדירו שכל זה זה לקשר עין. הרבה יותר פשוט. תגדירו את זה לקשר עין וכל מה שלא קשר עין יישאר בתקנות שיש להם היום.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

זה לא רק בקשר עין. אפשר להטיס בקשר עין, יש חברה מצוינת שמטיסה 100 כטב"מים ביחד, עושה הופעות כאלה, אולי יצא לכם לראות, זה הטסה שהיא - - -

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אתה אומר שגם בקשר עין יש חריגות שאתה רוצה?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אז עדיין, כל מה שלא בקשר עין לא ייכנס לפה.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

אבל זה עדיין בקשר עין.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אז יהיה קשר עין וכל מה שלא בקשר עין יישאר בתקנות של היום. קשה לקחת את כל זה, להחיל על כל הכטב"מים ולהגיד כל מה שלא בקשר עין תבואו אלינו? תשאירו אותם מלכתחילה מבחוץ, אתה שם אותם בחריגה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אני אנסה, אדוני, ברשותך, להסביר את המהות, את הרעיון המסדר של הדבר הזה וגורמי המקצוע ובעלי העניין ישלימו אותי כשאטעה. בגדול, לפי המצב היום, לפני שהתחלנו לקדם את התקנות, רואים את הדברים האלה כאילו הם כלי טים מאוישים לכל דבר ועניין, שזה אומר שבשביל להטיס את הדבר הפעוט הזה שיכול להגיע ל-25 קילו, אבל הרוב המכריע הוא מתחת לארבעה קילו, אני צריך מבחנים עיוניים ומבחנים מעשיים ומפילים עליי מיזם שלם של אסדרה שהוא בכלל מוגזם.

המטרה של התקנות האלה זה, בשפה הצבאית, להתאים את החימוש למטרה, זאת אומרת להתאים את האסדרה למידת הסיכוי שבפעילות. רוצה לומר, ככל שהפעילות היא יותר מעוטת סיכון כך הדרישות נמוכות יותר, כי הנזק הכי גדול שיקרה לאדם זה שהכטב"ם הקטן שלו ייהרס. אם הוא מטיס בקשר עין, לא מעל אנשים, לא בקרבת שדות תעופה ושאר המגבלות, שזה הכללים הרגילים שלנו, אז הוא נמצא בליבה שהוא מסכן רק את הרכוש שלו ואת עצמו ושיהיה בריא, מדינת ישראל לא מתערבת לו בדברים האלה. ברגע שהוא מבקש ליצור משהו שחורג מהכללים האלה ועלול לחשוף את הציבור הלא מעורב לאיזה שהוא סיכון, וזה לפי מניין תקנות קבועות שקבענו, זה הרשאה להפעלה חריגה. בראייתנו, וזה גם למדנו מאומות העולם, המדרג הזה והאפשרות של המאסדר לתפור לכל אחד את החליפה שלו בהתאם לסיכון ולא להגיד עליו one size fits all, יש לנו מידה אחת שמתאימה לכולם, ולאנוס את מי שעושה הפעלה עם סיכון טיפה יותר גדול להיכנס לאותה חבילת אסדרה שמוטלת על מי שמפעיל כלי טים בסיכון הכי גדול שיש, זה לא חכם.

זאת גם תעשייה שהיא מאוד דינמית, היא מאוד מתפתחת, אם אני עכשיו אציב מגבלות אסדרתיות, נקרא לזה גבוהות, אז זה עלול לפגוע בהתפתחות, זה עלול להטיל על מי שרוצה לגדול ולהתפתח לסיכון הגדול יותר נטל לא סביר, או גם אם הוא סביר הוא נטל מאוד מאוד כבד כלכלית, ואת זה אנחנו לא רוצים. אנחנו כן רוצים לאפשר את ההתפתחות של התחום הזה, שוב, באופן מדוד תחת פיקוח במסגרת הרשאה להפעלה חריגה.

שוב, הבדיחה במרכאות מאוד מאוד כפולות אומרת שהכי בטוח שאף אחד לא יטוס, אבל זה לא בריא וזה לא חכם. אנחנו כן חושבים, ואני חושב שגם ציבור בעלי העניין מסכים איתנו, שהתקנות האלה, עם הכלל שהן קובעות: טוס לפי הכללים לא נציק לך ואם אתה חורג מהכללים בוא תקבל הרשאה להפעלה חריגה ובתוך ההרשאה להפעלה חריגה אני תופר לך את החליפה שלך, זאת אומרת לא כולם יצטרכו מבחן עיוני או לא כולם יצטרכו מבחן מעשי, או לא כולם יצטרכו תעודת כושר טיסה אלא אנחנו מתאימים את החליפה למאפיינים של ההפעלה ולמידת הסיכון שבה, המתווה הזה הוא מתווה שהגם שהוא גמיש וכאילו מכביד על המאסדר, כי זה המון המון כאב ראש, כל פעם לבחון בקשה ולא לשים את כולם באותו סל, זה כן מאפשר התפתחות וצמיחה של התחום, תוך שמירה על הבטיחות, אחרת אנחנו קופאים ומתקבעים וזה דבר שהוא לא טוב ולא בריא לאף אחד מאיתנו.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אני רק שאלתי שאלה בסיסית, לקחת את כל החבילה הזאת, עד 25 קילו, ולתת להם הנחיות גורפות ואז להגיד כל מי שבקשר עין זה בסדר, מי שלא בקשר עין הוא חריג, זה הכבדה מאוד מאוד גדולה על המאסדר ועל אלה שרוצים לבוא, כי כל אחד יצטרך עכשיו להתחיל למדוד כל פעם את מה שיש לו באופן ספציפי עם התנאים שתיתנו לו ואם הוא יגדל טיפה הוא יצטרך לחזור אליכם. תשאירו את זה ככה ותיקחו רק את אלה שבקשר עין.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

אני רוצה להסביר משהו קטן, למה זה יפגע בתעשיות אם נעשה את זה ככה. יש המון דברים בתקנות האלה שהם כן מקלים גם על החברות, כמו שראית, אלביט. בתהליכים שהם מאוישים, כמו שאבישי אמר, צריך רישיון הפעלה אווירי, צריך אגרה שנתית. לגבי הרישום, יש הרבה דברים שכן נוגעים אליהם בתקנות האלה. הנושא היחיד שהוא לא מתאים, כמו שאמרת בהתחלה נכונה, זה לצורך העניין הכשרה מעשית או בדיקה של כלי הטיס עצמו, זה תלוי מאוד מה הם מבקשים, אבל יש פה הרבה דברים במעטפת, שאם היינו מחריגים אותם, אומרים, זה רק לגבי קשר עין, מי שרוצה להטיס מחוץ לקשר עין הוא לא בתקנות האלה, קרי הוא נהיה עכשיו כלי טים מאויש, ואז כל התהליכים שאנחנו עושים לכלי טים ראשונים, בקשה ראשונית, ספר עזר מבצעי, אגרת רישום גבוהה, אגרה לרישיון הפעלה אווירי, זה יחול עליהם, כי הם לא פה כבר.

אז אני אומר, מה שאנחנו עשינו, כל מה שיכולנו להקל עליהם, שלא פוגע בבטיחות, הקלנו, והעניין הספציפי, שאם אנחנו חושבים שנדרש יותר בטיחות, אם זה ברמת מבחן מעשי או מבחן עיוני נוסף ובחינה בשטח - - -

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

סליחה, אתה מטיס משהו?

<< אורח >> אמיר גולדשטיין: << אורח >>

זה במקום רחפן.

<< דובר >> קריאות: << דובר >>

זה מצלמה.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

התקנות האלה מתאימות גם לאלביט שמטיסה 100 קילומטר כי גם על בסיס התקנות האלה יש לה הרבה הקלות, אבל אם אנחנו רואים שיש סיכון לאזרחים, זה בהתאם למה שהם מבקשים. זה גם נורא משנה לנו אם הם אומרים שהם רוצים להטיס עכשיו 100 קילומטר מעל תל אביב או לעשות ניסויים בערבה, אז אנחנו נדרוש מהם דברים אחרים. בגלל זה אנחנו גם לא רוצים לעשות קו נורא גבוה שמתאים לכל הטסה כמו שיש היום.

היום כל אחד שרוצה להטיס פנים, גם אם זה רב להב בגובה 100 מטר, הוא צריך לעשות 40 שעות הכשרה על ידי מישהו שהוא מדריך, שבשביל להיות מדריך אתה צריך 600 שעות הכשרה, והוא צריך מבחן מעשי ושישה מבחנים. דרך התקנות האלה אם מישהו עושה משהו שהוא לא מסוכן בעינינו נדרוש ממנו הרבה פחות, ויש לנו יכולת לעשות את זה דרך התקנות האלה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

מדהים, יש רק בעיה אחת, אתה משאיר את כל אלה שהם לא בקשר עין להיות איתך בקשר, סליחה אני אומר, כל יום בוקר טוב.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

לא, ממש לא.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

רגע, ברשותך, עד היום הם הוציאו את הסט שלהם וידעו איך הם מתנהלים.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

זה יהיה אותו דבר. למה אני אומר אותו דבר? כי מה שאנחנו דורשים מהם היום לצורך העניין זה תעודת כושר טיסה ניסיונית, שזה לא כל שבוע צריך לבקש, זה איזה שהוא סל, הם אומרים מה הם רוצים, עכשיו לעשות תוכנית ניסויים שנתיים, שהם הולכים לטוס פה ופה ופה, ואנחנו לא מדברים איתם. זה הולך להיות בדיוק אותו דבר בתקנות החדשות, אנחנו נדרוש מהם דרך הרשאה חריגה אותה תעודה שאנחנו דורשים היום.

ההיפך, אלביט והחברות האלה, הן מחכות לתקנות האלה כי הם אומרים שמהדברים שהם צריכים בטיחותית הם יעשו אותו דבר, אבל דברים שהיא הייתה צריכה לעשות רק בגלל שזה מה שנדרש לכלי טים מאוישים היא מורידה. הם כבר פונים אלינו ורוצים שנקדם את התקנות, למה? תחשוב שחלק מהניסויים הראשונים שלהם, נגיד הם מפתחים כלי טים, אז חצי השנה הראשונה של הפיתוח שלהם הם עושים בכלל בקשר עין, עדיין לא לוקחים אותו רחוק ועושים, כך הם לא צריכים לדבר איתנו בכלל. היום הם צריכים תעודת כושר טיסה ניסיונית גם להפעלות האלה, כי זה כלי טים. עכשיו אחרי חצי שנה הם ידברו איתנו, יגידו שזו תוכנית הניסיון, שהם הולכים להטיס עכשיו בדרום, לעשות טיסות טווח וכדומה ואני אדרוש מהם בדיוק מה שאני דורש היום או פחות.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

פר טיסה?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

לא, הם יקבלו הרשאה חריגה לארבע שנים, הם לא ידברו איתי, הם יעשו סל כזה. התקנות האלה לא באו בשביל האוכלוסייה הזו, הן באו בשביל האוכלוסייה של ה-99% האחרים. הפוך, אנחנו לא נפגע, לא בבטיחות של אלה שמטיסים מחוץ לקשר עין ובטוח שלא נפגע בדברים שהם דורשים. אמרנו ההיפך, יש להם מוטיבציה שזה יעבור. חשבנו על הכול, ושוב, זה מודל שגם קיים בארה"ב כבר הרבה שנים.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

זה כמו, להבדיל, אני אנסה להביא משל מעולם קרוב, רישיון לכלי רכב. יש רישיון ידני ורישיון אוטומטי, מי שיש לו רישיון אוטומטי לא יכול לנהוג על ידני, מי שיש לו ידני יכול לנהוג על אוטומטי. אם אני מקבל רישיון על ידני אני יכול לנהוג מתי שאני רוצה על מה שאני רוצה, אני לא מתקשר כל יום לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים ואומר לה: היום, גברתי, אני – אותו דבר כאן, אתה מקבל רישיון שמאפשר לך להפעיל בהפעלה חריגה. אם אתה מפעיל בהפעלה רגילה אתה בכלל לא פועל לפי הרישיון הזה, אתה פועל בתוך הכללים והרישיון הזה משרת אותך שנה, שנתיים, שלוש, עד שהוא מבוטל חלילה, מותלה או שאתה מחליט לשנות אותו. זה נותן באמת את מרב הגמישות והאפשרות לתעשייה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

מה שחשוב שהבהרתם, שהאישורים החריגים לא יהיו פר כלי או פר בן אדם אלא לצורך העניין הם יהיו כמעט כמו המצב העכשווי של היום, בהקלות אפילו.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אז ככל שיהיו הערות תוך כדי החקיקה אנחנו נדבר על זה. בואו נקציב עשר דקות לדיון ואז ניכנס להקראות.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

בוקר טוב. אני אשמח להעיר הערה, כי גם אבישי ביקש שנעיר הערות כשראוי לתקן אותו.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

הוא לא מבקש ברצינות, הוא מבקש את זה תמיד.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

בסדר, אבל אני אוהב נימוס. קודם כל להכניס פה לדיון את אלביט ותעשייה אווירית זה נהדר, הם אפילו לא בטלים בשישים בדיון הזה. ההפעלות שלהם כל כך חריגות, יקל עליהם, לא יקל עליהם, לא רלוונטי.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

לי היה חשוב לראות - - -

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

אבל הציטוט שמדבר שהתקנות האלה נוגעות ל-99% האחרים הוא הנושא שכדאי לתקן פה לפני שאדוני יתחיל לתקן תקנות עוד פעם. היום, ואני אשמח אם צחי יענה על זה, כל החברות, ואנחנו מדברים על 200 חברות בערך עם 3,000 מטוסים - - -

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

185.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

יופי, עם כ-3,000 מטוסים, זה בערך המספרים שהם המטיסים המסחריים, זה מי שבאנו לדון עליו, לא הרחפנים ולא מי שמפחיד ולא הבטיחות, הם כולם עובדים ברישיון, הם כולם מסודרים והאנשים האלה מאוד מאוד יודעים מה הם עושים. התקנות האלה נכתבו כאילו לחובב שהיה רוצה להיכנס לעולם הזה, אבל החובבים זה תקנות אחרות שאתם תדונו בהם בהמשך.

חשוב להגיד שהיום 99% מהמטיסים שפועלים בתחום יהיו ב-waver, הם יהיו באיזה שהיא בעיה עם התקנות האלה כי התקנות הנוכחיות, אני אשמח לשמוע מטעם הרשות מי עומד בתקנות האלה ולא צריך לבקש אישור, כי כולם טסים בקרבת אנשים, בקרבת תשתיות, בקרבת אזור מגורים עם חומרים מסוכנים בריסוס, הם מצלמים מלמעלה, הם עושים את המפות, הם משמר הכנסת, הם המשטרה, הם כיבוי והצלה. כל האנשים האלה זה המטיסים בעלי הרישיונות היום, זה לא חובבים.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

בתחילת השיחה שאלת אותי את השאלה לגבי ה – אז השבתי ונגיד את זה שוב, הייתה הערה, כנראה נכונה, שבאמת נוצר מצב, בגלל ההגדרה של תשתיות, שרשום שם דרך ודברים כאלה, שכל ה-160 או 170 חברות שחידשו השנה שרוצים להטיס יצטרכו הרשאה חריגה. יש לזה שתי השלכות פחות חיוביות. ההשלכה הראשונה, שהיא פחות נוראית, אולי זה העניין שהם יצטרכו לבקש הרשאה חריגה, למעשה לא כל הטסה, אבל יטוסו תחת הרשאה חריגה, ואמרנו שבהרשאה חריגה יש חובת ביטוח, מה שהורדנו בהטסה הכללית ואז זה פחות גמישות לחברות אם לעשות ביטוח או לא.

בהתבסס על ההערות האלה, אמרתי את זה בתחילת הדיון, עשינו שני דברים, הורדנו את ההגדרה של תשתיות ולכן כל הטסה שיובל עשה לפני זה באזור אורבני לפי החוקים הקודמים תתקיים גם בתקנות החדשות. זה בעקבות הערות טובות שהעירו. והכנסנו הוראות מעבר, יובל, זה אומר שדברים שקיבלתם אישורים לגביהם כבר בתהליך הזה, בשלושה חודשים עד שייכנסו התקנות, הם כבר אוטומטית יקבלו הרשאה חריגה.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

אבל אזור מאוכלס עדיין מוגדר. גם בחדש אזור מאוכלס עדיין בהגדרה. אני שוב אומר, זה אומר 99% מהחברות המפעילות צריכות לבקש ממך אישור, כולן.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

תהיה איתנו רגע.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

אני איתך כל הזמן.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

בדיון הקודם ההערה הזאת עלתה ועלתה כאן בקשה שאותה סידרנו, קיבלת מאיתנו אישורים היום, נכון? יש לך אישורים.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

נכון.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

האישורים האלה שקיבלת, אחרי שעשינו ניהול סיכונים, ראינו וזה, שנכנסים עכשיו להגדרה הפעלה חריגה, האישורים האלה נשארים אצלך. מה לא ברור?

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

מה לא ברור? אני לא דן פה בנזיד העדשים שאנחנו קיבלנו, אנחנו מדברים פה בתקנות למדינה.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

לא, זה לא נזיד עדשים.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

תקנות לאזרחי המדינה, כל מי שלא יוכל להטיס מעל אזור מאוכלס יצטרך להגיש בקשה. זה רוב המטיסים. זה מה שאמרתי.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אז הוא יקבל.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

בוא נפריד, ברשותך. אם היום יש לו תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני ראשון הפעלה אווירית, כל הדברים האלה, שמאפשרים לו את הדבר הזה, אז יש לנו הוראת מעבר שבה הוא מודיע שהוא רוצה שימירו את הרישיון או התעודה שיש לו היום בהרשאה להפעלה חריגה ופחות או יותר הוא יקבל גב אל גב.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

אבל הרישיון הופך אישי. אני בעל חברה, המטיס שלי ששנה הבאה יוציא רישיון יצטרך להטיס בעיר.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

ניתן לבקש הרשאה גם לחברה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

הרשאה להפעלה חריגה יכולה להינתן גם ל - - -

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

אוקיי, זה בדיוק מה שאמרתי, אתה דורש ממני הפעלה חריגה כל הזמן. כל ההפעלות שלנו הן חריגות.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

כמו שהיום אתה מפעיל תחת רישיון הפעלה אווירית עם חבילה של פטורים, התאמות ואישורים, ככה בעתיד אתה תפעיל בדיוק באותו דבר, רק שהמעטפת החוקית תיקרא הרשאה להפעלה חריגה. אני לא פותח את הרשת. אם אתה עכשיו רוצה - - -

<< אורח >> איציק בן שבת: << אורח >>

אז אם זה אותו דבר למה אתם משנים את זה?

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

אבל זו בדיוק הנקודה שאני מדבר עליה, שכולם צריכים להגיש בקשה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אני אסביר לך למה אנחנו משנים את זה ואם אתם לא רוצים שנשנה את זה, אז אני חושב שאין בעיה לסגת אחורה, אבל זה לא יהיה הדבר החכם ביותר שייעשה בתחום הזה ואני אסביר למה. היום המעמד שלך הוא של כלי טים, רוצה לומר, כשאתה מבקש רישיון לבצע הפעלה מסחרית אתה צריך רישיון הפעלה אווירי, הווה אומר דינך כדין מי שמטיס בואינג 747 עם 350 נוסעים, אתה צריך בעלי תפקיד, אתה צריך כך וכך שעות נסיעה, אתה צריך לשלם אגרות גבוהות, אתה צריך סע"מ וסב"א וכו' וכו' וכו. כל הדברים האלה במהות שלהם נולדו לעולם המאויש, אבל כשאתה מנסה ליישב אותם על העולם הבלתי מאויש, בוודאי עד 25 קילו, זה לכפות הר כגיגית, זה לא מתאים בכלל.

<< אורח >> איציק בן שבת: << אורח >>

אז להוריד את האכיפה. לא, לא את האכיפה, להוריד את ה - - -

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

תן לי רגע להשלים.

<< אורח >> אמיר גולדשטיין: << אורח >>

אבל אנחנו שמענו ואנחנו מבינים את התקנות הכתובות, הסיטואציה היא כזאת שרת"א לוקח על עצמו עכשיו תפקיד לאשר הטסות חריגות, זו תקנה שהציבור לא יוכל לעמוד בה כי אנחנו יודעים איך זה קורה. יוצאת חברה לשטח, למשימה מסוימת והמשימה פתאום, תוך כדי המשימה, דורשת חריגה, אולי מ-60 מטר, או חריגה לאיזה שהוא כיוון מסוים, מצלמים סרט פרסומת. זה קורה, אנחנו חיים את זה יום יום שעה שעה, עכשיו צריך לעצור הכול, לפנות לרת"א. אני עוד לא יודע מה התשתיות בכלל לעשות את זה, כמה זמן לוקח לקבל את האישור הזה בשביל להטיס הטסה חריגה, אנחנו חיים את העולם הזה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אני מקבל את ההערה שלך. אני מציע שנתכנס להקראה וככל שיש הערות - - -

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד כאן משהו, זה משהו שצריך להיות חשוב. אני אגיד את זה אולי בצורה בוטה, אבל אני מתכוון לזה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

לא, אל תגיד בוטה, בעדינות, בבקשה.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

אנחנו כאן בין השאר בשביל לשמור על ביטחון הציבור. אם בשביל לשמור על ביטחון הציבור לדעתנו המקצועית, כי אנחנו לפי החוק הגורם המקצועי הרגולטור, אתה צריך לפנות לרת"א אתה תפנה לרת"א.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אני אשמח לפנות לרת"א.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

יופי. לכן הטיעון הזה, אני אצטרך לפנות לרת"א בשביל לקבל אישור על משהו חריג? זו בדיוק כוונתנו מתוך כוונתנו לשמור על ביטחון הציבור. מה אתה רוצה? מה האלטרנטיבה?

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

שאלנו מי לא חריג.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

האלטרנטיבה היא כזאת, בדיון הקודם, שלא היית, עלתה כאן טענה שהיא טענה נכונה: אתם, רת"א, כבר בדקתם האם אנחנו במסגרת ההיתרים שנתתם לנו לא מסכנים את ביטחון הציבור, אל תבקשו מאיתנו על מה שבדקתם לבקש אישור מחדש. קיבלנו, גם עיגנו את זה במסגרת הוראות מעבר. הגשת בקשה בעבר או הטסת בעבר, רת"א בדקה את זה, עשתה ניהול סיכונים, ראתה שזה לא מסכן את הציבור, או מסכן את הציבור אבל צעדי האפחות שהצעת מקובלים עליה, אתה לא צריך לבוא לבקש בקשה מחדש, כבר נתנו לך את זה.

עכשיו נכנס מישהו חדש, או נתתי לך בעבר אישור שעוד פעם הצעת לי צעדי אפחות ואישרתי אותם ואתה רוצה לעשות משהו חדש. שזה יהיה ברור, בדיוק זאת כוונתנו, שאתה תבוא ותבקש ואנחנו נבדוק שכל מה שאתה מבקש לעשות איננו מסכן את הציבור. אם נחשוב שהוא איננו מסכן את הציבור אנחנו ניתן לך במסגרת הפעלה חריגה אישור לעבוד, ואם נחשוב שהוא מסכן את הציבור או שלא ניתן לך או שנבקש ממך צעדי אפחות. ככה עובדת רגולציה מול מפעילים, אין דבר כזה תעשה מה שאתה רוצה, זה לא עובד ככה.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

מצוין. אדוני, אני רק מבקש תשובה לשאלה מי יעמוד בתקנות בלי לבקש - - -

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

ברשותכם, ניכנס להקראה, ואנחנו פה, לא בורחים. אם יהיו הערות אנחנו פה.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

אם אפשר יחידת רחפנים קרית אונו.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

בבקשה, ברשותך, תקבל בהמשך רשות דיבור. אני רוצה להתחיל. תקנה 4.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אני אתחיל.

בקשה לרישיון מטיס

מבקש רישיון מטיס יגיש למנהל בקשה לרישיון מטיס באופן מקוון; בקשה כאמור תכלול את שמו המלא של המבקש ומספר תעודת הזהות שלו זה הבסיס. אתה רוצה להיכנס לעולם הזה ברמה הפרטנית אתה צריך לקבל רישיון, אתה צריך להגיש בקשה לרישיון, האפשרות היא לעשות את זה באופן מקוון. נראה בהמשך הוראה שאומרת שהמנהל יפרסם איך זה מוגש באופן מקוון.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

בהקשר להערה שלך, היושב ראש, אתה ביקשת לדעת עד מתי נהיה מוכנים עם המערכת.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

האפליקציה.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

אני בדקתי את זה שוב, עד ה-1 ביוני הכול יהיה באוויר.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

מעולה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני מבקשת שתגידו לוועדה מה יהיה התוקף של רישיון המטיס והאם הוא כרוך באגרות חידוש.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

רישיון המטיס כרוך באגרה ראשונית שאתה משלם בעדו, אגרה נמוכה יחסית, צחי זוכר את שיעורה בדיוק, והרישיון הזה, בדומה לרישיונות נוספים בעולם התעופה האזרחית, הוא רישיון נצחי, זאת אומרת הוא קיים עד שהמנהל לא מבטל אותו בגין אחת מהעילות שקבועות בחוק. מה שכן אתה צריך לעשות זה פעם בשנה, שנתיים, שלוש, כמו שכתוב בתקנות, עוד מעט נראה את זה, לעבור מבחן עיוני שפה הוא יהיה מבחן מקוון, און ליין, שבו יבחנו את הרעננות של הידיעות שלך, אם השתנו פרסומים בפמ"ת וכו' והמבחן העיוני התקופתי שיהיה בתוקף זה תנאי לשימוש ברישיון. אבל הרישיון ממשיך ונושא את תוקפו עד שהוא מבוטל והמבחנים האלה הם ללא עלות.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

בתנאים למתן רישיון לא מופיעה אגרה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

כי האגרה מופיעה בקובץ תקנות אחר שהוא קובץ תקנות אגרות, שנגיע אליו בהמשך הדיונים.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

לא דיברתי על הסכום, על זה שמשלמים אגרה צריך להופיע פה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

לא, יש תקנות לפי חוק הטיס שקובעות את האגרות ובתקנות האלה אנחנו מוסיפים תקנה חדשה, או מתקנים תקנה קיימת יותר נכון, שאומרת שמבקש רישיון מטיס ישלם אגרה כזאת וכזאת ומבחן כזה וכזה ורישום.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

אני מכיר את תקנת האגרות, שם יש את הסכומים. להגיד שאתה דורש אגרה צריך להופיע פה, לא הסכום שלה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

יש לי בקשה, הוא ענה שלא. אני מבקש לא להיכנס באמצע הדברים, למי שיש הערות נעשה מדי פעם הפסקה ונשמע את ההערות.

<< אורח >> אמיר גולדשטיין: << אורח >>

רק, אדוני היושב ראש, סך הכול האגרות יוצא הרבה מאוד כסף, אלפי שקלים, ודובר פה בדיונים קודמים דובר על הוזלה דרמטית של האגרות.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

כשנגיע לאגרות נדבר עליהן.

<< אורח >> אמיר גולדשטיין: << אורח >>

לפחות זה מה שאתם הבטחתם, שהאגרות יהיו מאוד מאוד זולות.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

כבודו, אני מבקש. אני רוצה לחזור להקראה, נגיע לאגרות, אנחנו פה, בעזרת ה'.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אני אמשיך, אדוני.

הוראות לעניין מבחני ידע תעופתי

מבחן ראשוני בידע תעופתי ייערך בכתב ויכלול את תחומי הידע האלה:

דיני התעופה האזרחית וההוראות לפי החוק שעניינם הפעלת מערכת כטב"ם קטן, ובכלל זה -

מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל;

דרישות לעניין הפעלת מערכת כטב"ם קטן ומגבלות על הפעלתה;

הוראות התעבורה האווירית החלות על הפעלת מערכת כטב"ם קטן;

עקרונות מטאורולוגיה תעופתית בסיסית ויישומם;

העמסה של כטב"ם קטן;

נוהלי בטיחות והליכי חירום, לרבות במקרה של תקלת תקשורת או הרעת תנאי מזג אוויר;

ניהול משאבי צוות ההפעלה (Crew resource management - CRM);

קביעת ביצועי מערכת כטב"ם קטן;

קבלת החלטות ושיפוט בתעופה;

הפעלה בשדה תעופה, מנחת או שטח הפעלה או בקרבתם;

נוהלי תחזוקה וביקורת לפני טיסה;

הפעלת מערכת כטב"ם קטן בלילה, ובכלל זה התנאים הפיזיולוגיים שיכולים להביא לפגיעה ביכולת הראייה בלילה והאמצעים להתמודד עם פגיעה כאמור.

(11) הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה לעניין הפעלת מערכת כטב"ם קטן.

בגדול זה הבסיס שאומר לנו מה הן התכולות של המבחן הראשוני בידע ראשוני שאתה צריך לעבור. זה למעשה כרטיס הכניסה שלך לעולם התעופה ובמבחן הזה, שהוא מבחן עיוני, שוב, אין פה מבחן מעשי, אתה תישאל באופן אקראי על נושאים כאלה ואחרים ואתה תצטרך להפגין בהם בקיאות. באופן עקרוני הנושאים האלה כוללים את כל מה שאתה צריך בבסיס בשביל לקיים - - -

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

זה המבחן שקיים היום.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

ביקשתי לא להיכנס באמצע, בבקשה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

בשביל לקיים הפעלה בטוחה לפי הכללים. זה נותן לך את הבסיס. אם תרצה אחרי זה הרשאה להפעלה חריגה, אמרנו, זה סיפור אחר, אבל זה נותן לך את הבסיס לבצע את ההפעלות הכלליות שמותרות לפי התקנות האלה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

עומר, אתה תקבל רשות דיבור עוד מעט, נעשה הקראה, נעשה הפסקה ונדבר על ההקראה הזאת. הלאה, אבישי, בבקשה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

מבחן תקופתי בידע תעופתי ייערך באופן מקוון ויכלול את תחומי הידע כמפורט בתקנת משנה (א)(1), (4), (5), (8) ו-(9).

אז כמו שאמרנו קודם, עברת את המבחן הראשוני, קיבלת את הרישיון שלך, עכשיו אנחנו בודקים מעת לעת את מידת הרעננות של הידע שלך. הדברים משתנים, דינים משתנים, הוראות תעבורה אווירית משתנות, פרסומים בפמ"ת משתנים ואתה צריך להיות עדכני בדברים האלה, לא לשכוח את תורתך ברגע שעברת את המבחן ולהמשיך.

המבחן הזה הוא מבחן שנעשה באופן מקוון, לכן זה נכתב במפורש בתקנה, זאת אומרת אתה לא צריך לסור למשרדי רת"א, להתכבד ולשבת עם כל הטקס הזה, אלא אתה עושה את זה מרחוק עם מנגנוני הזדהות וכו'. זה למעשה, כמו שראינו קודם, אחד מהתנאים לכך שתוכל לעשות שימוש ברישיון שלך, כמו שאמרנו, הרישיון שלך לנצח ומה שבודק את זה שאתה רענן זה המבחנים התקופתיים האלה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

המבחן הזה מצולם? כלומר יהיה צילום של הנבחן שהוא עשה את המבחן במחשב שלו?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

עד כמה שאני יודע, צחי יתקן אותי, המבחן הזה לא מצולם. אני נכנס למערכת המקוונת, אני מזדהה עם מערכת הזיהוי הממשלתית ועובר את זה און ליין, אבל אין איזה מצלמה. אני לא חושב שיש חיוב שתהיה מצלמה שיידעו שאתה באמת הנבחן.

<< אורח >> אייזיק כץ: << אורח >>

והנוסח שלו קבוע? הוא אותו נוסח כל הזמן?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

לא, יש מאגר שאלות, אחרת ממה נפשך? אנשים ישננו את השאלות, יפיצו, כמו שפחות או יותר קורה היום, יפיצו את השאלות עם התשובות בקרב כולם ושלום על ישראל, אתה לא צריך ללמוד כלום ואתה תעבור את המבחן.

<< אורח >> אייזיק כץ: << אורח >>

אבל גם אם יש לך סל גדול בסוף אחרי זמן כבר כולם יידעו אותו.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

השאיפה היא לרענן את הסל הזה כל הזמן. גם יש פה שפע נושאים. אז יש פה אתגר כפול, לרענן את סל השאלות ולדאוג שבכל בחינה יהיו מספיק שאלות מכל תחום מצד אחד, בשביל להבטיח את הידע, ומצד שני בשביל לא לייגע את הציבור. אתה לא רוצה לעשות מבחן של 200 שאלות, כי אף אחד לא יידע, אתה רוצה איזה שהוא תמהיל, ששוב, אנחנו מקווים שזה יהיה המיטבי, אבל תמיד אפשר ללמוד ולהשתפר, ברגע שזה יתחיל להיות ולבעוט.

המבקש להיבחן -

במבחן ראשוני בידע תעופתי או במבחן חוזר לאחר כישלון במבחן כאמור, יזהה עצמו בפני עורך המבחן, באמצעות תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו ויפרט את מענו לצורך משלוח מכתבים , ואם מענו לעניין זה הוא תיבת דואר - יפרט גם את מקום מגוריו העדכני, וכן רשאי הוא לפרט כתובת דואר אלקטרוני לעניין זה;

במבחן תקופתי בידע תעופתי או במבחן חוזר לאחר כישלון במבחן כאמור, יזהה עצמו באופן מקוון.

זה הפירוט של מה שאמרנו קודם. המבחן הראשוני בידע תעופתי נערך במשרדי רת"א ולכן אתה מגיע לשם.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

רק המבחן התקופתי ייערך מקוון?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

נכון. המבחן הראשוני, אתה מגיע למשרדי רת"א, יש כיתות מבחן מסודרות, שם לדעתי כן זה מצולם ומתועד, אבל ברוך ה', אני לא עובד טים אז לא עברתי אף פעם את המבחנים האלה. שם הכול נעשה בפיקוח ובקרה וכו' כי זה באמת שער הכניסה.

אחרי זה, אנחנו מדברים פה עם אנשים שהם בני דעת, ייקחו אחריות אישית, לא ירמו, לא ישקרו, יעשו את המבחנים האלה באופן מקוון. אני מקווה שלאורך זמן לא נתבדה ונדרוש גם את המבחנים התקופתיים לעשות, אבל נכון לעכשיו החזון שלנו, כמו אצל האומות, לעשות את המבחן הראשוני במשרדי רת"א תחת הבקרה והפיקוח של רת"א, ואת המבחן התקופתי תוך כדי זיהוי באתר הממשלתי, אבל לסמוך על אנשים שהם יודעים - - -

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

המבחן החוזר שאתה מציין פה זה גם לאחר כישלון במבחן תקופתי או במבחן הראשון?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

נכון מאוד. אם נכשלתי במבחן הראשוני אני עושה את המבחן החוזר במשרדי רת"א. כל מה שקשור למבחן הראשוני, הצלחה או כישלון ומבחן חוזר, נעשים במשרדי רת"א, כל מה שקשור למבחן התקופתי, לא הראשוני, נעשה מקוון. נכשלת פעם ראשונה, פעם שנייה, תיגש שוב. בסופו של יום אני רוצה שתדע, אני רוצה שתפגין את הידע הנדרש.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

בסעיף (2) כתוב 'במבחן תקופתי, בידע תעופתי או במבחן חוזר לאחר כישלון במבחן כאמור', באיזה מבחן?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

ה'כאמור' נסוב פה סביב המבחן התקופתי בידע תעופתי. אם אני לא טועה המבחן הזה גם בלי אגרה, כי המטרה שלו היא באמת להבטיח שלאדם יש את הידיעות. בעולם המסורתי, מי שקורא היום את תקנות הרישיונות למשל הוא רואה שיש שם, ועל זה אנחנו לא מדברים, הוא רואה שאם נכשלתי במבחן עיוני יש לי תקופת צינון עד שאני רשאי לגשת למבחן הבא.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אלא אם קיבלת הדרכה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

פה לא קבענו את ההוראה הזאת כי אנחנו באמת סבורים שאנחנו רוצים לקרב את התקנות למשתמש, להנגיש אותן, להפוך את הידע הזה לזמין יותר ואת האתגר האסדרתי בקיום התקנות לקטן יותר, שאנשים ירצו לציית ויוכלו לציית בקלות. גם זו תקלה, אבל פשיטא שאנחנו לא מתכוונים להקשות היכן שאין צורך בדבר.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אבישי, מאחר שהעניין כבר עלה אם רק תוכלו להסביר לוועדה איזה הוראות לעניין אבטחת מידע והגנת הפרטיות חלות על הזיהוי ועל ההקלטות.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אני חושב שצחי יוכל להרחיב יותר טוב ממני כי זה נושא שאני לא מכיר אותו עד כדי כך.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

את מדברת על ביצוע המבחן?

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

כן, על ההזדהות, מאגרי המידע.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

כל התהליך של בחירת ספק זה חברה חיצונית שעובדת מול משרד התחבורה, גם על הפרויקט לצורך העניין של האופניים והכול, מול אגף התקשוב של משרד התחבורה והכול נעשה עם כל הדרישות וכל התקנים הרלוונטיים. הכניסה למערכת עצמה היא דרך ההזדהות הממשלתית של gov.il.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אז אתם לא בודקים את הנושא הזה?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

יש אצלנו איש מחשוב, זה מול אנשי אבטחת מידע של משרד התחבורה, שהם בודקים את כל החברות, עושים penetration test, עושים את כל התהליכים הכי מורכבים בשביל לאשר שאזרח יכניס את המידע האישי הפרטי שלו. כמו דרך אגב כל מערכת של משרד התחבורה, שיש כאלה כבר לא מעט.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

המנהל יקיים מבחנים בידע תעופתי, ראשונים, חוזרים ותקופתיים, להוכחת בקיאות בידע תעופתי כמפורט בתקנה זו, באופן, במקומות ובמועדים שיורה עליהם, לפי העניין; הוראות המנהל כאמור יפורסמו באתר הרשות באינטרנט.

המבחנים שנעשים במשרדי רת"א, אנחנו יודעים איפה משרדי רת"א נמצאים והם עושים את זה באמצעות קבלן משנה אז נורא קל להפיץ את המידע. הנושא המקוון הוא קצת יותר מורכב, כי משרדי רת"א אני יודע איפה הם, הנושא המקוון פחות ידוע ולכן יש כאן חובה על המנהל לפרסם באתר רת"א במרשתת. לא מרשים להשתמש במילה אינטרנט בתקנות, אז אני אמשיך להשתמש בשפה השגורה במרשתת, אבל בתקנות ייכתב אינטרנט. הוא יפרסם שם הודעה שאומרת: ביום זה וזה, או הבחינות בידע תעופתי ייערכו במועדים אלה ואלה במקום זה וזה, ההזדהות היא באמצעות כך וכך. זאת אומרת שוב להנגיש את זה לאדם שכשהוא יושב בבית ועושה את המבחן התקופתי הוא לא יצטרך להתחיל לגגל את עצמו לדעת ולחפש איפה לכל הרוחות אני עושה את המבחן הזה שהוא תנאי להמשך השימוש ברישיון שלי.

ציון המעבר במבחן בידע תעופתי יהיה כפי שיפרסם המנהל באתר הרשות באינטרנט לגבי אותו מבחן.

יש לנו מבחן, צריך לעבור אותו בהצלחה, אז המנהל פשוט מגדיר מהו מעבר בהצלחה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

מראש.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

המנהל יודיע לנבחן במבחן בידע תעופתי את תוצאת המבחן כאמור בתוך 30 ימים ממועד המבחן.

ככלל בגלל שאלה מבחנים מקוונים התשובה תהיה הרבה יותר מהירה.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

נסביר את עניין ה-30 יום. רוב המבחנים לקשר עין מתבצעים, בגלל שיש כמות מאוד גדולה, כמו שאתם מכירים, אז הוצאנו את זה לאאוט סורסינג לחברה שמעבירה מבחנים והתוצאות של המבחנים הן ישר, כי זה מחשב. גם מן הסתם המקוונים זה ישר מגיע וגם התוצאות של מבחנים באתר רת"א. היו מקרים בעבר, גם תגבור וגם תקלות, שהיו ממש מבחנים שהיה צריך לכתוב ביד ואז לפעמים זה לוקח יותר זמן. ב-99.9% מהמקרים זה יהיה מיידי.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל 30 יום?

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אני הייתי מצפה שבעה ימים. אם כבר היום אתה אומר שהתוצאות הן מיידיות, אתה לוקח רק איזה שהוא מרווח.

<< אורח >> טל שחר: << אורח >>

רק בדיון הקודם אמרת שלושה שבועות לוקח לעשות קורס ורישיון, אם 30 יום לוקח לכם לתת תשובה איך שלושה שבועות? רק בדיון הקודם טענת את זה. זה לא מתקבל על הדעת, חברים, אתם סותרים את מה שאמרתם בדיון הקודם.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

ייכתב שבעה ימים, ולפרוטוקול נאמר שמבחינתכם זה מיידי.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

בסדר, אין בעיה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

נבחן רשאי -

לעיין במבחן בידע תעופתי שבו נבחן; עיון כאמור ייעשה במשרדי הרשות במועד שהורה עליו המנהל לנבחן;

להשיג בפני המנהל, בכתב, על תוצאת המבחן בידע תעופתי שבו נבחן, בתוך 7 ימים מיום שנודעה לו תוצאת המבחן כאמור בתקנת משנה (ו).

בגדול אנחנו רוצים לאפשר פה לאדם שנכשל במבחן לעיין במבחן, לתת לו את המעמד החוקי לעשות את זה דרך התקנות האלה, לא דרך חוק חופש המידע ודברים כאלה, ואנחנו קובעים פה הסדרים לגבי אופן העיון. אם הוא רוצה להשיג, ניסחתם שאלה לא כהלכה, התשובה שלי תשובה נכונה אפשרית, לתת לו את האפשרות לזה וכמובן להגדיר מסגרת ימים לעשות את זה בשביל לתעל את הנתיב הזה למשהו מועיל ותכליתי.

מי שנכשל במבחן בידע תעופתי רשאי להיבחן שוב במבחן בידע תעופתי (בתקנה זו - מבחן חוזר), והוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המתחייבים, על המבחן החוזר.

שוב, דיברנו על מי שנכשל. אנחנו אומרים שיש לו זכות לגשת למבחן חוזר, גם לא קובעים לו מועדים, שייגש עד שיעבור. תוך כדי זה הוא גם ילמד את כל השאלות ואז מבחינתי זה טוב כי הוא יכיר את כל המידע הרלוונטי.

נמצא אדם מעתיק במבחן בידע תעופתי, מתחזה לאחר או שאחר התחזה לו בעת מבחן כאמור, מאפשר לאחר להעתיק ממנו, או עושה מעשה מרמה אחר במבחן כאמור, רשאי המנהל, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, לפסול את המבחן, ולפסלו מלגשת למבחן בידע תעופתי אחר לפרק זמן כפי שיחליט, עד לתקופה של שנה מיום ביצוע המעשה.

שוב, אמרנו, יש פה יחסית דרישות מקלות, אנחנו מקווים שלא יהיו מקרי תרמית, אבל מי שירמה וייתפס, זו גם השאיפה, אז תהיה למנהל אפשרות, כמובן אחרי שהוא נותן לו זכות טיעון, זה לא אני, זה מישהו אחר וכו', להעניש אותו ולמנוע ממנו את מימוש המבחן.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

עד שנה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני רק רוצה להגיד, זו באמת תקנה מאוד ארוכה שנוגעת לכל מיני נושאים, אני חושבת שאחת ההערות שלי לרת"א הייתה שאולי שכדאי לפצל חלק מהתקנות שהן מאוד מאוד ארוכות ועוסקות בהרבה נושאים.

אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה שבנוסח הראשוני בשביל לגשת למבחן חוזר אז מי שנכשל במבחן ראשוני היה צריך בתום חמישה ימים מיום שנודעה לו תוצאת המבחן להגיש למנהל בקשה בכתב למבחן חוזר וזה משהו שבשיח רת"א הסכימו למחוק מתוך התפיסה של גם להקל ברגולציה. גם נוצרה כאן איזה שהיא אי התאמה של המועדים, אם אפשר לעיין במבחן רק לאחר כמה זמן וכו', ולכן הדבר הזה נמחק.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אכן. שוב, אנחנו לא נפליג עכשיו בשבחי העזרה של המחלקה המשפטית של הוועדה בטיוב הנוסח, אבל זאת עוד אחת מההערות הטובות שקיבלנו והיא יושמה. אז תודה רבה גם על זה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

נעשה עכשיו זמן להערות. עומר ראשון, בבקשה.

<< אורח >> עומר דהן: << אורח >>

לגבי ההדגמה שאדוני ראה, זו הדגמה שעומדת לטובת התקנות בקשר עין, זה כלי שממריא אנכית, כלי ששוקל פחות מ-20 קילו, עמד בגובה 20 מטר ונחת. זאת אומרת זה בול בתקנות עם כל זה שהזכרנו את ההפעלה המורכבת.

לעניין דברים נוספים שעלו פה מהצד של אבישי, עד ארבעה קילו היום אין בחינה מעשית, זה כבר בוטל, אז שווה שנהיה במודעות על זה וזה כבר קיים מבחינת ההקלות לציבור שרת"א יישמו.

נאמר פה גם בנושא המפעיל האווירי שהיום כדי להטיס רחפן או כל כלי כזה או אחר אתה נדרש לעמוד בתקנות כמו בואינג, אז זה לא הכי מדויק כי יש תקנות הפעלה לפרק ה-13 שזה מובילים אוויריים ואנחנו יותר בפרק ה-12 של מוניות אוויר וגם עם התאמות ופטורים שרת"א נותנים בלי סוף. אז עדיין זה נדרש התאמה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

עומר, תעיר הערות מעשיות פרקטיות, עזוב את הניסוחים.

<< אורח >> עומר דהן: << אורח >>

יפה. השורה התחתונה, ממה שעולה פה אנחנו בסוף רוצים הגדרות ברורות. היום אנחנו הולכים ויודעים מה אנחנו עושים בצורה מאוד ברורה מול רת"א. יש פה הרבה סימני שאלה וזה נראה לי רוב העניין של הציבור פה, רוצים שהדברים יהיו מוגדרים בצורה ברורה, אם זה אם מספרים, אם זה עם תהליכי רישוי מוסדרים ובסוף גם אם זה יותר קשה אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים.

לגבי התקנות עצמן, רציתי להתייחס קודם כל לתקנה שנוגעת בידע תעופתי. חלק מהנושאים נוגעים בהעמסה של כטב"ם קטן, נוהלי בטיחות והליכי חירום. איך בוחנים על זה? כי ברגע שאנחנו מדברים על 25 קילו ולא על הגדר יש פה מגוון רחב של סוגי כלי טים, זה יכול להיות כנף קבועה, הליקופטר, VTOL, רחפן, כל אחד עולם ומלואו, כל יצרן עם תהליכי חירום אחרים, איך ניגשים למבחן כזה? מה מצופה מבן אדם? זו הערה מספר אחת לנושא התיאוריה.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

זו שאלה מצוינת שעלתה גם בדיונים עם הציבור. היה ברור לנו שככל שניתן שהרישיון יהיה שווה יותר בהקשר של היכולות שיש לו כמובן שאם נעשה בחינה עיונית על כל סוג כלי טים ועל כל הגדר ועל כל משקל ונעשה מבחן מעשי אנחנו כרת"א נשיג יותר בטיחות. לצורך העניין זה האינטרס שלנו להכביד פה על הציבור בהקשר הזה, אבל כן ההחלטה שלנו, בהתבסס גם על מה שעושים במקומות אחרים, היא לתת רישיון שהוא יותר מקיף בהקשר לזה של צורת ההפעלה. לצורך העניין אם עכשיו מישהו יטיס עילוי ממונע או כנף קבועה ויעשה הפעלה שהיא יותר מסוכנת אז בהתאם לדרישה שלו נעשה לו מבחן דדיקייטד לכנף קבועה או למסוק.

אנחנו בידיעה שאנחנו יודעים שגם לא נצליח להכיל את כל מגוון הכלים והכול בשאלות. יהיה לנו בנק גדול שכבר כתבנו אותו של שאלות שמתוך זה המערכת תבחר אוטומטית לפי סוגים ולפי נושאים וברור שיכול להיות שמי שמטיס עכשיו VTOL של 23 קילו והוא לא נשאל במבחן שאלה של VTOL וחלק מהדרישות פה גם בהמשך של התקנות זה להכיר את הוראות היצרן וכדומה ומה לעשות, ברור לנו שהתקנות האלה הן לא אלף אחוז על כל פיפס קטן, ובגלל זה כל עוד ההטסה אמורה להיות בסביבה שהיא לא מסוכנת אז המינימום, מסכים. הדוגמה שנתן עומר, שיכול להיות שהיא הפעלה יותר מסוכנת, אז נדרוש מבחנים נוספים.

<< אורח >> עומר דהן: << אורח >>

אני רק אגיד שאני מסכים עם צחי בגישה בבסיס. יש פה הרבה נושאים שהם כלליים לטובת בטיחות הטיסה, כמו מטאורולוגיה או עבודה בצוות וידיעת החוקים, שזה תקף להכול, אבל על מה ניבחן בסוף? זה מה שאני שואל.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

על בדיוק מה שאמרת.

<< אורח >> עומר דהן: << אורח >>

לא, בדברים הטכניים. שוב, אני מחדד, כי תהליכי חירום זה ספציפי לכלי מסוים.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

עומר, נשאיר להם את המקצועיות שלהם. הוא אמר משהו בסיסי. הם רוצים לעשות משהו שייתן בסוף איזה שהוא מענה, וככל שייקחו איזה הגדר מסוים אף פעם לא יוכלו לכסות את כל הפרטים.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

השאלה הטובה של עומר זה מה יהיה ספציפית. אם הוא רוצה תשובה יותר פרקטית, רוב השאלות בהקשר הטכני וזה יהיו יותר לעולם של הרב להב, שזה המסה הגדולה.

<< אורח >> עומר דהן: << אורח >>

אוקיי. אני אתייחס רק לנושא של – הגענו לתקנה 6? הקראת אותה, אבישי?

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

עוד לא.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

אני רוצה שני דברים. אחת, מתאר הפעולה שלנו הוא בתוך העיר בשגרת חירום ומה שקורה זה שאנחנו מפעילים מטיסים חובבים שאני מבין שגם להם הולך להיות מבחנים וכדומה, אני רוצה להחריג את המטיסים שלי כיוון שהם הולכים להיות תחת פיקוח, גם עם מכשירי קשר וגם הכוונה של החמ"ל וגם בצורה מאוד מסודרת. אני רוצה לתת להם אישור לעבוד עם הכלים הרשותיים, כמובן תחת הכשרה מתאימה. מדובר על כלים של פחות מארבעה קילו, אין שום סיבה שהם לא יוכלו לתפעל אותם בהנחה שהם - - -

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

שאלה פרקטית, נדרש הרי רישום ב-30 שקלים ומבחן עיוני, מה אתה רוצה שנוריד להם?

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

אני רוצה שכרגע מטיס חובב שעבר את הרישוי של החובב יוכל להטיס כלים של הרשות תחת פיקוח שלנו.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

זה הטסה שהיא לא ספורט.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

היא לא ספורט כיוון שאנחנו מדברים על חירום, בשגרת חירום, בקשר עין.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

בגלל עצם ההפעלה, ההפעלה עצמה נופלת בהפעלה כללית ולא בהפעלה של ספורט ופנאי. שוב, לא נגיד להם חובבים, כי עצם זה שהם עושים הפעלה כזאת הם כבר לא חובבים. למעשה כל הדלתא שלהם זה לא לעשות מבחן מקוון אלא לבוא אלינו ולהיבחן, אתה אומר שאתה חושב שהדבר הזה מאוד מאוד קשה לכם ואתם רוצים שלא ייבחנו במבחן, הם יעשו את המבחן און לייני. זה כל הדלתא בתקנות החדשות.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

לא לגמרי הבנתי מה שאתה מתכוון.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

אנחנו לא מדברים על תקנות הנוכחיות, אנחנו מדברים פה על תקנות עתידיות.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אתה מדבר על מה שקורה היום?

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

מה שקורה היום זה שכרגע יש לי צוות של חובבים שהם יכולים להטיס את הכלים הרשותיים. כרגע אם מדובר בהטסה תחת הרשות העירונית, בהנחה שלא מדובר על פנאי וספורט, אתם רואים בזה הטסה כללית שמצריכה רישיון מלא.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

נכון.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

ואין סיבה שהם יצטרכו את הדבר הזה.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

בתקנות החדשות, בגלל שיש הקלה ברמת המפעיל האווירי כל הדרישות שיהיו לחבר'ה שלכם שעושים עבודה מבורכת וכרגע עושים באמת את זה בהתנדבות, כל מה שהם יידרשו לעשות זה מבחן עיוני אחד אצלנו, בשביל להכיר את החוקים ואת ההטסה.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

אני מבין שבתקנות החדשות חובבים כבר יצטרכו לעשות מבחן כזה כולל רישום הכלי האישי שלהם.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

רישום ומבחן, גם ספורט ופנאי בתקנות החדשות צריכים לעשות, גם ספורט ופנאי וגם מסחרי. הדלתא היחידה זה - - -

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

כלומר הם יוכלו כרגע ללא מבחן נוסף להטיס אצלי? זה מה שאתה אומר?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

לא. אני אומר שהיום לספורט ופנאי אין רישיון מטעם רת"א ואין חובת רישום.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

נכון, אני מדבר על אחרי שיגיעו התקנות החדשות.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

בתקנות העתידיות, אנחנו לא דיברנו עדיין על התקנות של הטיסן, ואתה מדבר על טיסן, אבל בתקנות החדשות נדרש רישום ונדרש מבחן עיוני מקוון.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

גם לספורט ופנאי?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

גם לספורט ופנאי.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

מצוין. אני רוצה שהם תחת הספורט ופנאי יוכלו להטיס בהחרגה כלים מהרשות.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

אבל כל הדלתא היא בין מבחן מקוון למבחן בכיתה. זה כל הדלתא. מה האישיו הגדול שהחבר'ה שלך יעשו מבחן מקוון?

<< אורח >> אורן אלרן: << אורח >>

זה לא כל הדלתא. היקף המבחן, חומר.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

נכון, מבחן אחד.

<< אורח >> אורן אלרן: << אורח >>

זה כן דרישה שמכבידה על ה - - -

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

היא מקלה בטירוף כי היום הם אמורים לעשות הרבה יותר.

<< אורח >> אורן אלרן: << אורח >>

אבל אתם צריכים לנסות לפרגן לרשויות.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

אבל למה? בשביל לחסוך מבחן עיוני אחד?

<< אורח >> טל שחר: << אורח >>

אנחנו פה מייצגים את הרשויות.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

מבחן עיוני אחד, זה ההחרגה שאתם רוצים?

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

הנושא הזה עלה, בואו נתקדם. נחשוב על זה ביחד.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

בנוסף אני רוצה לדבר על הנושא התקופתי. כרגע אין שום צורך במבחן תקופתי לבעלי רישיונות כלליים, יש חובת 12 המראות בשנה עם רישום בספר המבצעי. אני לא לגמרי מבין למה אנחנו צריכים תקופתי כשאנחנו גם ככה יושבים על ה-NOTAM כל הזמן ויודעים בדיוק מה קורה. אין שום סיבה למבחן תקופתי נוסף, זו הכבדה שלא הייתה מעולם.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

זה בין היתר לראות שאתה לא רק יושב על ה-NOTAM אלא גם קורא אותו ומבין אותו ויודע ליישם אותו.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

כרגע מי שיש לו רישיון רכב פעם בכל תקופת רישיון הרכב צריך לעבור איזה שהוא רענון. אני לא רואה סיבה לתקופתי וגם לא קיבלתי הבהרה מה זה תקופתי, פעם בכמה שנים? פעם ב-?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אם הייתם נותנים לנו לקרוא את התקנות היינו מגיעים לזה.

<< אורח >> ברק דור: << אורח >>

שנתיים זה כלום.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אני רוצה לענות לך לכמה נקודות שנגעת. קודם כל כלי רכב, אתה נוהג לפי תקנות כאלה, אנחנו נוהגים לפי התקנות האלה. אני לא יודע אם טוב או לא טוב מה שיש בכלי רכב שלא עושים לך תיאוריה כל X שנים, אני יודע שבעולם התעופה כשגרה, ואין שום סיבה לחרוג בהקשר הזה, יש בחינות תקופתיות. חוץ מהניסיון המעשי, המראות ונחיתות, יש לך גם מבחנים תקופתיים ויש לך גם מדריך שעושה לך את זה וכו' ולכן אין בזה איזו המצאה גדולה ביותר. זה העיקר.

<< אורח >> טל שחר: << אורח >>

תזכרו שלא היה מעולם, אני לא מכיר תאונה אחת ברשויות מקומיות. לא הייתה תאונה אחת, לא היה שום מקרה בטיחות, הכמעט ונפגע זה מה שיש. לא היה דבר כזה ואתם מכבידים עלינו. למה?

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

ברשותך, אדוני, מבחן תקופתי מקוון זה לא כזה נורא. סליחה שאני אומר את זה ככה, ללא עלות.

<< אורח >> ניר שדה: << אורח >>

הנושא הזה של תוצאות תוך 30 יום. 30 יום אנחנו אמורים לא לעבוד?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

שינינו את זה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

נאמר לפרוטוקול שהתוצאה תהיה מיידית ובתקנות עד שבעה ימים במקרים חריגים מה שנקרא.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

הערה טכנית קטנה. נכתב שנבחן רשאי להשיג בפני המנהל בכתב, אפשר להפוך את זה לבאופן מקוון?

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

כן. הערעור יכול להיות מקוון.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

רק צריך לראות שיש את התמיכה הטכנית.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

סליחה שאני אומר את זה, אנחנו נקבע את זה ותדאגו שיהיה את התמיכה הטכנית.

<< אורח >> עומר דהן: << אורח >>

אם אפשר עוד בקשה מרת"א, לעניין הבחינות, אם מישהו נכשל, במערכת האמריקאית אתה מקבל פלט שכולל את כל השאלות שלא עברת עם התשובה הנכונה גם כחלק לימודי, לבחינה הבאה. אז אם זה יהיה בפלט אוטומטי זה גם יהיה נחמד, מי שנכשל שיידע למה.

<< אורח >> ניר שדה: << אורח >>

המודל הזה עובד באירופה ובארה"ב וצריך לאמץ אותו, לא צריך להמציא את הגלגל.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אייזיק, תרשום את זה, נבדוק את הנושא הזה. נעמה, היועצת המשפטית.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

בתקנה 5(א)(1) אתם בוחנים על דיני התעופה האזרחית וההוראות לפי החוק. רצינו לשאול אם רת"א תפרסם את מאגר החומרים כדי שתהיה גישה לציבור לדעת על מה הוא ייבחן.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

קודם כל אני חושב שאין מניעה משפטית לזה, אבל גם אין כל כך צורך בדבר. אני אסביר, חוק הטיס הוא מן המפורסמות, הוא מפורסם, הוא פומבי, כולם יודעים לגשת אליו. אותו דבר לגבי פרסומי המידע התעופתי לגביהם, אם זה הפמ"ת הקבוע ואם זה ה-NOTAM הזמני. נוהלי רת"א, אלה שנוגעים לציבור, הם מפורסמים באתר רת"א. אם גורמי המקצוע חושבים שיש מקום וצורך לאגד הכול באיזה שהוא דף מבוא אין שום - - -

<< אורח >> אייזיק כץ: << אורח >>

אנחנו קיבלנו המון המון פניות של אזרחים שאומרים שאין להם מושג והם צריכים לחפש את זה בכל הרשת ואחר כך יש גם גופים שמנגישים להם את העבודה הפשוטה הזאת בעלות מאוד גבוהה, ואז בעצם סתם עוקצים אותם.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

זו שאלה טובה ואני גם מסכים עם מה שנאמר והציבור, כבר הכנו ויהיה חומר במערכת הממוחשבת, חומר עיוני מטעם רת"א, לעזר.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

בסדר. הלאה, אבישי.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

ידע תעופתי עדכני

לא יטיס אדם כטב"ם קטן, למעט כאמור בתקנה 2(א)(2), ולא ישמש אדם בתפקיד מטיס-מפקד, אלא אם כן עבר בהצלחה מבחן שנערך ב-24 החודשים שקדמו להטסה שהוא אחד מאלה, לפי העניין -

מבחן ראשוני בידע תעופתי שערך לו המנהל בנושאים כמפורט בתקנה 5(א);

מבחן תקופתי בידע תעופתי שערך לו המנהל בנושאים כמפורט בתקנה 5(ב).

דיברנו על זה קודם. אני רוצה שלמטיס שלי, בטח אם הוא משמש כמטיס מתפקד, יהיה ידע עדכני. תקופות הזמן שאנחנו קצבנו לצורך העניין הזה זה שנתיים ואנחנו אומרים שיש פה שני תרחישים, או שעברת את המבחן הראשוני זה מקרוב, ואז יש לך שנתיים להתבסס על הידע הזה, או שעברת מבחן תקופתי בידע תעופתי ואז יש לך עוד שנתיים. כל פעם זה אינטרוולים של שנתיים, לכן כשעברתי את המבחן הראשוני יש לי שנתיים ואז אני צריך לעשות את המבחן התקופתי, עברתי מבחן תקופתי יש לי עוד שנתיים לטוס עד המבחן התקופתי הבא. זה פרק הזמן שאנחנו רואים שהוא סביר בנסיבות האלה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

פה סיימנו את סימן א'. הערות.

<< אורח >> טל שחר: << אורח >>

המבחן התקופתי חל רטרואקטיבית על כל מי שמחזיק רישיון בעבר או שזה יחול רק על המפעילים החדשים, על המרושיינים החדשים?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

שוב, כל מי שהיה לו היתר מטיס עד היום, זה לא משנה אם הוא עד ארבעה קילו או עד 25 קילו, בהוראות המעבר הוא יוכל להמיר את זה לרישיון. מהיום שהוא מקבל את הרישיון, מאז שהתקנות נכנסות לתוקף, הם כן יצטרכו כל שנתיים לבצע את המבחן החינמי המקוון.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

זאת אומרת אתה עם הרישיון הישן נכנס למשטר של התקנות החדשות. יש לך שנתיים מיום התחילה של התקנות ואז המבחן הראשון שלך.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני שנייה קופץ למעלה, המשל"ט, יש לכם הרי עכשיו משל"ט שהקמתם בעקבות המלחמה, אני קצת עשיתי בדיקה בתקציב ואני לא ראיתי תקציב ב-2024 להמשך קיומו. יש כאן עניין ביטחוני מאוד מאוד גדול, זה נראה לי משהו מאוד מוזר או שלא הבנתי נכון.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אני הבנתי שאין דרישה מחיל אוויר לזה.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

לא, קודם כל יש חדשות, זה הגיע פה לשולחנה של הוועדה, היינו השבוע בדיון עם מערכת הביטחון האם יש דרישה למערכת הביטחון להאריך את תוקף התקנות הקיימות, מערכת הביטחון חושבת שצריך להאריך. המשמר לא תוקצב, יהיה על זה דיון נפרד, אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה לא נושא הדיון.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

בועז, עוד מעט זה יגיע לדיון בוועדה, זה דיון נפרד.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

המשמר לא תוקצב להמשך פעילות וברור מאליו שבשביל להיענות לצורך של מערכת הביטחון, במידה שהוא יאושר על ידי הוועדה יצטרכו לתקצב את זה וזה אירוע. אתה צודק.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> רק תן לי להבין איזה ועדה, סליחה על הבורות.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

ועדת הכלכלה.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם מדברים על הוראת שעה, אבל אין שם סעיף תקציבי.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

הוראות השעה גוררות בהכרח, לא כמו שזה היה בפעם שעברה, שזה לא היה ככה, דורשות בהכרח שהמדינה תקציב להפעלה של מה שדורשת מערכת הביטחון של אותה מדינה.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני חושב שזה חשוב, אני אגיד לך רק למה זה מתקשר, זה גם עונה להרבה מאוד חששות שיש מהציבור, כל הדבר הזה הוא ממקום שבו האסדרה היא אסדרה על הדרך, פה עושים, כאן עושים, למצב שבו עושים אסדרה כוללת. אני דווקא שמח, יחסית, שהרגולציה היא רגולציה מאוד מאוד מתירה. אני פחדתי כשראיתי שתהיה רגולציה על הכטב"מים, שזה יהרוס את זה, אבל אם נוכל לייצר את זה ככה שיש את המשל"ט, יש את הקטע האזרחי, יש את רת"א וחיל האוויר לא מפריע, אז זה משהו שיכול לייצר את השוק הזה. לכן זה חשוב.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

לגמרי. אני מצביע על התקנות עד עכשיו?

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

תקנות 4 ו-5 ו-6, אני רק אגיד שהתיקונים שהוועדה ביקשה להכניס הם בתקנה 5(ו), המנהל יודיע לנבחן במבחן בידע תעופתי את תוצאות המבחן בתוך שבעה ימים במקום 30, ובתקנת משנה (ז)(2) ההשגה תהיה באופן מקוון.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

בהחלט. רשמנו, אדוני, תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

בועז, נעשה הצבעה?

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

מי בעד? מי נגד? עבר.

הצבעה

אושר.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

סימן ב', בבקשה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

סימן ב': חובת רישום וסימון

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אחרי זה אנחנו נסדר כמובן את כל ההפניות ואת כל העימודים, בגלל זה זה מופיע ככוכבית, זה לא יופיע ככה בפרסום בקובץ התקנות.

חובת רישום וסימון

בעלים רשום של כטב"ם קטן -

יקבע את הסימנים שפורטו בתעודת הרישום לזיהוי הכטב"ם הקטן על משטח חיצוני של גוף הכטב"ם הקטן -

כך שהם גלויים לעין וקריאים למי שאוחז בכטב"ם הקטן;

באופן שיבטיח שהם יישארו קבועים על-גביו בכל הפעלה שלו, ולמשך כל אורכה.

יבטיח כי הוראות פסקה (1) מתקיימות בסימנים שפורטו בתעודת הרישום לזיהוי הכטב"ם הקטן בכל עת.

לא יפעיל אדם כטב"ם קטן אלא אם כן -

הכטב"ם הקטן רשום לפי סימן זה וקיימת לגביו תעודת רישום תקפה שנתן המנהל כאמור בתקנה 9(א);

הכטב"ם הקטן מסומן בסימנים לזיהויו, כמפורט בתעודת הרישום, ולפי סימן זה;

יש בידו את תעודת הרישום כאמור בפסקה (1) או העתק ממנה, שאותם יציג בפני מי שמוסמך לכך לפי כל דין, לפי דרישתו.

פה אנחנו כבר עברנו את עולם הרישוי, אנחנו מתייחסים למבוא להפעלה והמבוא להפעלה מבוסס על שני עקרונות שנוגעים לאחריותיות ולאחריות על ההפעלה של הכלי. העיקרון הראשון הוא החובה לרשום את הכטב"ם הקטן במרשם מרכזי. כמו שכלי טים רשומים במרשם מרכזי שמאפשר לשייך את כלי הטיס לבעלים וכו' וכו' ככה מבקשים גם לעשות לגבי כטב"ם. כמובן מנגנון מעט שונה, נדבר על זה בהמשך.

<< אורח >> ניר שדה: << אורח >>

זה יהיה מקוון?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

הרישום יהיה מקוון, נראה את זה עוד מעט בהמשך. הרכיב השני, אחרי שרשמת אותו וקיבלת סימנים לרישום, במרכאות מאוד כפולות לוחית רישוי, אתה צריך לתבוע אותה בכטב"ם שלך.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה זה סימנים לרישום?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

זה איזה שהוא מספר סידורי רץ.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת אתם תכריחו כל אחד לרשום מספר סידורי על הכטב"ם?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

כמו שיש על מכוניות.

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

גם היום יש.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא עוד ביזנס, כי מכוניות זה ביזנס שלם.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

זה קיים רק בתחום המקצועי, לא בחובבים.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אנחנו נגד ביזנס שהוא לא הביזנס שלנו. המטרה של זה כמובן היא להביא לכך שבסופו של יום אם חלילה הדבר הזה מזיק לאדם ופוגע, יש פה משהו מיוחד כי הבן אדם לא יושב על הכלי, הוא מטיס אותו מרחוק, הוא פגע למישהו מרחוק, להתראות, לא תמצא אותו, אז לפחות בבסיס נוכל לשייך את הכלי לפי מספר הרישום שלו למי שהוא הבעלים הרשום ואז להתחיל איזה שהוא בירור.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אפשר לרשום את זה גם בטוש?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אם הוא בלתי מחיק וכו' אז כן.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

לרחפן יש מספר סידורי, למה אתה צריך בנוסף עוד - - -

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

במקרה של התרסקות לא תמצא שם שום דבר.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

הכלים האלה לא נושאים איתם הרבה דלק אז במקרה של התרסקות אני מניח שלרוב הם לא עולים באש. רובם גם מנועי סוללות אז השרידים נשארים.

בגדול, אמרנו בבסיס הרעיון הוא ליצור אחריותיות, אתה רושם ואתה מסמן אחרי זה ואז יש חובות, אתה בתור בעלים רשום צריך לדאוג שזה יהיה מסומן. ושתיים, מי שמפעיל לא יכול להפעיל אלא אם כן זה מסומן וכו' בשביל באמת, כמו שאמרנו, לשרשר את האחריות בסופו של יום למישהו שביצע את ההפעלה.

לא יטיס אדם כטב"ם קטן אלא אם כן הסימנים שפורטו בתעודת הרישום לזיהוי הכטב"ם הקטן קבועים על משטח חיצוני של גוף הכטב"ם הקטן -

כך שהם גלויים לעין וקריאים למי שאוחז בכטב"ם הקטן;

בכל הפעלה שלו, ולמשך כל אורכה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

הוא צריך שיוכל לקרוא את זה בכל הפעלה שלו?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

לא, הוא לא צריך לקרוא את זה בכל הפעלה.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לפני שהוא מפעיל, מרחוק, זה 300 מטר.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

לכן אני שואל.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אנחנו לא מאמינים שאנשים עד כדי כך בעלי יכולות. יש להם יכולות רבות, אבל לא כאלה. הרעיון הוא, הרי בסופו של יום אנחנו בתוך עמנו יושבים ויבוא בן אדם ויגיד שהוא רשם את זה וחרטתי את זה בכתב מאוד מאוד מאוד קטן, אז פה אנחנו אומרים: אנחנו לא נגיד לך איזה גודל וכו', אבל המבחן הוא מבחן מהותי, מי שמחזיק את זה צריך לראות, הוא לא צריך להביא מיקרוסקופ של שען חירש, כמו שקראו לזה הגששים, בשביל לראות את זה.

<< אורח >> עומר דהן: << אורח >>

למה כל הפעלה? הפעלה זה בטיסה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

בכל הפעלה, לא למשך כל הטיסה, או במשך כל ההפעלה.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אבישי, זה לא ברור.

<< אורח >> עומר דהן: << אורח >>

אגב, יש על זה רציונל בכלי טים, שאתה רוצה לזהות אותו, להגיד מיהו, אבל בכלים קטנים?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

זו לא הייתה הכוונה, נשנה את זה.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אני אסביר. הכוונה היא שזה יהיה משהו שלמשך כל הטיסה נשאר על הכלי.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

מה שאמרת עכשיו זה ברור, בכיתוב זה לא ברור.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אז אנחנו נבהיר את הנוסח. אם אדוני יסמיך אותנו אנחנו נציע נוסח מתאים לדבר.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

כן.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

ההערה הזאת זו הערה שגם אנחנו דיברנו עליה ולכן נוספה כאן התוספת, גם ב-7(א) כוכבית וגם ב-7(ב)(2) כך שהם גלויים לעין וקריאים למי שאוחז בכטב"ם הקטן, בעצם כדי להבהיר שהם לא צריכים להיות גלויים כשהכטב"ם טס. אבל אנחנו נבהיר אם צריך.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

הערת הציבור שהייתה פה, אם אני לא טועה, זה שהרישום צריך להישאר על גבי הכלי במשך כל ההטסה שלו, שהוא לא יימחק תוך כדי. זה מה שכתוב בפסקה (2). זה כן ברור, לדעתי.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

מדובר ב-4X?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

לא, הנושא של סימני לאומיות ורישום המסורתיים שיש היום, שזה 4X, בגדול תקנות הרישום מחייבות שכל כלי טים יסומן בסימני לאומיות ורישום לפי תקנות הרישום, שזה 4X, קידומת שקובע ה-ICAO, ואז עוד איזה שהוא צירוף של מספרים או אותיות. זה רישום שהוא מאוד מכביד, גם הכלים האלה הם לא - - -

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

ה-4X מאוד מכביד?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

ה-4X הוא מאוד מכביד כי זה עלויות גבוהות וגם אין לך הרבה מאוד מגוון, כי אם יש לך שלוש ספרות שמשחקות אז יש מספר סופי של צירופים שאפשר לעשות.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אז מה זה הרישום הזה?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

הרישום הזה זה רישום שהמחשב נותן, שהוא שווה ערך ל-4X אבל בגלל שאין פה הפעלות בין-לאומיות אלא רק הפעלות מקומיות אז הרישום הזה מספיק לצורך השימוש בתוך מדינת ישראל וזה המחשב מייצר לך איזה שהוא מספר סידורי אקראי אבל חד חד ערכי ואז אתה טובע אותו על הכלי שלך כפי שאתה רוצה. אז לצורך הדין הישראלי זה סימני לאומיות ורישום, אבל זה לא ה-4X עם כל ההפקה הבין-לאומית שכרוכה בדבר הזה, זה אמור להיות הרבה יותר פשוט והרבה יותר נגיש.

<< אורח >> שמעון מנטאל: << אורח >>

למי יש גישה למספרים האלה? מי יידע לאיזה רחפן שייך מספר?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

חוקית יש את פנקס הרישום וכל אדם רשאי לפי תקנות הרישום לעיין בפנקס הרישום. אחד החריגים שיש בהקשר הזה, אם אני לא טועה, זה כלי טים של משטרת ישראל. אם החריג הזה לא מופיע בחוק, כי אני לא זוכר אותו על כל תגיו ותוויו, אז יכול מאוד להיות שגם פה צריכים ליישם את אותו הסדר שקיים בחוק ככל שהוא לא חל כאן באופן אוטומט. זאת אומרת שמי שמעיין במרשם ויש לו זכות לכך לפי התקנות לא יוכל לעיין בכלי טים שרשומים על שם משטרת ישראל.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אבל אם אין לו מספר והוא יחפש אותו במאגר והוא לא ימצא אותו הוא יידע שהוא שייך למשטרת ישראל. זה בסדר מבחינתכם?

<< אורח >> שמעון מנטאל: << אורח >>

כן. תמיד לא יהיה לזה סוף, שאם תחפש ותתחיל לעשות קישורים.

<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>

לאחד מגופי הביטחון, כי זה לא רק משטרת ישראל, יש גם גופים אחרים.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

אפשר לשאול מה דינן של התעודות הקיימות היום?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

לפי אחת מהוראות המעבר שאנחנו קובעים התעודות הקיימות יעמדו בתוקפן, אבל עדיין בשביל להפעיל את כלי הטיס, את הכטב"ם הקטן שלך, אתה תצטרך לרשום אותו גם במערכת הזאת. זאת אומרת למי שיש היום 4X יהיה רישום כפול. בסופו של דבר ה-4X, אנחנו נראה את זה גם בהמשך, הוא יהיה רלוונטי כחריג למי שרוצה לבצע הפעלה מחוץ לישראל או שיש לו טעם אחר שמצדיק את ה-4X. אז למי שיש לו היום 4X לא יצטרך 4X חדש.

<< אורח >> יובל סגל: << אורח >>

אבל אנחנו היום מחזיקים בתעודות יחסית יקרות שבשום מקום אחר בעולם התעופה הן לא פגות תוקף, ויש לנו כבר תעודות כאלה ושילמנו עליהן.

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

אז מה שאמרתי קודם, התעודות שלך לא פגות תוקף, הן ממשיכות להיות תקפות כ-4X, אבל אתה עדיין תצטרך לבצע את הרישום במערכת. אני אסביר תיכף למה וצחי יתקן אותי או יחלוק עליי כשהוא ירצה. הרעיון הוא בסופו של יום שיהיה פה מאגר מידע - - -

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אבישי, הוא שואל פשוט, יש לו תעודה, אתה מצריך אותו לרישום חדש?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

התשובה היא כן.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אין בעיה. זה יעלה לו כסף?

<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>

צחי, זה עולה איזה 30 שקלים או משהו כזה?

<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>

הרישום עולה - - -

<< אורח >> ניר שדה: << אורח >>

חברה שיש לה 40-30 כלים תצטרך לעשות רישום ל-40-30 כלים ותצטרך לשלם אגרה מחדש.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>

אני שאלתי אותו, לא צריך לחזור על זה עוד פעם ועוד פעם. יש לו רישום, אתה מצריך

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]