פרוטוקול מספר 152, ועדת החוץ והביטחון, 26/02/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 152

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום שני, י"ז באדר א' התשפ"ד (26 בפברואר 2024), שעה 12:30

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יולי יואל אדלשטיין – היו"ר

רם בן ברק – מ"מ היו"ר

טלי גוטליב

שלום דנינו

משה טור פז

מאיר כהן

שרון ניר

יבגני סובה

צבי ידידיה סוכות

לימור סון הר מלך

עידן רול

אלעזר שטרן

אושר שקלים

חברי הכנסת:

יאיר לפיד

משה סולומון

אלון שוסטר

נאור שירי

מוזמנים:

פזית תדהר

–

ממונה משפטית לרגולציה וחירום, משרד הביטחון

תא"ל שי טייב

–

רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון

סא"ל אבישג סבג ראובן

–

ר' עתכ''מ, משרד הביטחון

רס"ן נויה חוגי

–

רמ''ד תקציב, אכ''א, משרד הביטחון

רס"ן במיל' נטלי ישעיה

–

רמ'ד תכנון, משרד הביטחון

רס"ן חן שמלו

–

יועמ''ש חתומכ''א ונפגעים, משרד הביטחון

סגן שקד ביטון

–

משרד הביטחון

דן נימני

–

רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

דרור גרנית

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תא"ל במיל' שגיא תירוש

–

חבר, העמותה למען משרתי המילואים

שפרה שחר

–

מנכ״לית, עמותת "בית חם"

ראובן (רובי) שקד

–

חייל מילואים

אסיף טור פז

–

התנדבה למילואים במלחמת חרבות ברזל

שגית בכנר

–

פורום נשות המילואימניקים

יגאל עידן

–

משפחות החטופים

מוריה ענבר

–

משפחות החטופים

יורם לוי

–

משפחות החטופים

דני רון

–

משפחות החטופים

דני אלגרט

–

משפחות החטופים

נדב מירן

–

משפחות החטופים

ייעוץ משפטי:

מירי פרנקל-שור

מנהל הוועדה:

אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:

אלון דמלה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים) (תיקון), התשפ"ד–2024, מ/1709 << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> צוהריים טובים לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת החוץ והביטחון. אנחנו עם הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים) (תיקון), התשפ"ד–2024. קודם כול, מכבדות אותנו משפחות החטופים כאן בנוכחותן. כדרכנו, נאפשר להן לומר כמה מילים לפני פתיחת הדיון על החוק. בבקשה.

<< דובר >> יורם לוי: << דובר >>

ראשית, תודה רבה לחברי הכנסת, לאנשים הנכבדים שקיבלו אותנו היום במאור פנים. שמי יורם לוי. וצחי – נורא, נורא, נורא חשוב לי שיראו את התמונה – צחי עידן מנחל עוז שילם מחיר יקר מאוד מאוד. בתו נרצחה בידיו. צחי נחטף כשהוא יחף, לא לבוש כראוי, ונלקח לעזה. מאותו רגע חרב עולמה של המשפחה. למעשה, אנחנו נמצאים בתוך סיטואציה שבה הילדים מנסים לצלול ככל האפשר לתוך עולמם. הבוגרים נאבקים. יש להם כוח. אומרים את מה שאומרים. מתבטאים בצורה, בדרך כלל, קיצונית. היינו עכשיו, שמענו אותם בוועדה שבה אחת מהן צעקה. והמבוגרים הם צללים מהלכים.

אני רוצה לספר לכם שאנשים האלה נעזרים שתרופות על מנת לעבור את היום. הם לא מצליחים לישון בלילה, כי הוא כותב לי שב-02:00 המחשבות עולות, ואז הוא מוצא את עצמו ער עד הבוקר, והוא לא מצליח לכתוב ולהתרכז. והם לא מצליחים לחשוב, כי הדאגות מכרסמות. הן מכרסמות משום שאנחנו יודעים סיטואציה שבה על כף המאזניים – ואני אומר את זה בצורה מאוד מאוד בוטה – על כף המאזניים מלאך המוות והשטן משחקים בנו. מלאך המוות לקח את מי שהוא לקח, ולקח באכזריות רבה הפעם. זה לא מוות רגיל. יש מי מאיתנו שחושבים שזה נורמלי שאזרחים שגרו במקום מסוים שילמו מחיר כזה יקר ואומרים לנו מהצד, ואנחנו שומעים את זה, אומרים לנו: הם יותר מדי רגישים; הם הגיעו היום עצבניים. היום בבוקר לוועדה הם הגיעו עצבניים.

לומר דבר כזה זו ממש ממש הייתה פגיעה אמיתית. זו הפגיעה, כי אני כבר יודע לקחת את אמצע הדרך. אני כבר למדתי בחיים ששום דבר הוא לא מוחלט, ואני חייב להקשיב לכולם. אני יודע מה המסר שאני רוצה בסופו של דבר להעביר לדור הבא. אבל לבחורה צעירה לומר כזה, כשאבא שלה חטוף ונמצא 143 ימים ולילות שם, בידיעה שמאותן נשים, נשים צעירות, שנמצאות שם ועוברות את מה שעוברות, אם אנחנו נחכה ונדחה את קבלת עסקה, מה שנקבל כאן יהיה צאצאים לצד השני, ואת הבנות אנחנו לא נקבל, שתדעו. אנחנו לא נקבל אותן, כי כבר עכשיו יש מי מהן שנמצאות בסיטואציה הזו. המצב קשה ביותר. נמצאים שם אנשים מבוגרים, שאני לא בטוח שאנשים המבוגרים האלה אנחנו נזכה לראות, אם אנחנו נחכה עוד שלושה-ארבעה חודשים ונפתור את בעיית רפיח או נפתור את בעיית מה שלא יהיה. יש לנו חלון הזדמנויות כרגע להביא כמה שיותר בחיים. ואת החלון הזה צריכים לנצל.

יש לנו צבא שאני בטוח ואני סומך עליו במאה אחוז שיידע לעשות את כל מה שצריך לעשות. אני יודע שאין לאזרחים שנמצאים שם יותר סבלנות, אורך רוח ולאט-לאט גם לא תקווה.

יש לי בקשה. אני יודע שאתם עם אוזניים כרויות, ומדם ליבנו אנחנו צועקים את הצעקה הזו. אבל זה לא רק צחי, אלא כל העיניים הדומעות שראינו כרגע בוועדה הקודמת. לא היה שם אדם שלא בכה לשמוע את שיר אומרת את מה שאמרה. אני חושב שאת המסר הזה, אם אנחנו מעבירים אותו בצורה ראויה כרגע, זה ממקום אחד: אנחנו לא מעוניינים בפילוג; אנחנו לא מעוניינים לפגוע באף אדם; אנחנו מעריכים מאוד את מה שנעשה. אבל אנחנו חושבים שכרגע, בתוך הסיטואציה הנוכחית, חובה לשחרר ככל האפשר יותר מהמשפחות בחיים. תדעו, כל אדם כזה הוא מרכז כובד וציר תנועה של מעגל שלם של חיים. זה מקור האנרגיה של אותה משפחה. זה הפך להיות לדבר החשוב ביותר. והבאה בחיים תהיה הצלחה של כולנו, ואני חושב בעיקר, בעיקר, תיקון של משהו שקרה במהלך התקופה האחרונה, שמאוד מאוד ערער ופגע וגרם לאנשים מסוימים לאבד אמון. ואני אומר, את האמון אנחנו לא נאבד כל זמן שיש תקווה, ואם זה יקרה מהר ככל האפשר.

אז בבקשה, אנחנו יודעים, זו בחירה מאוד מאוד קשה בין מלאך המוות לשטן. אבל אני כבר אמרתי בתחילת הדרך. אני מוכן לרקוד טנגו עם השטן, אם אני יודע שאנשים האלה חוזרים בחיים וכמה שיותר. אבל כל יום שעובר וכל יום שאנחנו לא מוציאים משם, יש סבל נוראי, ולנו הזמן, כל שעה וכל דקה מאוד מאוד קשה. אז תודה רבה לכם על הקשבה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה.

<< דובר >> דני אלגרט: << דובר >>

אני גם כן רוצה לדבר, בבקשה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה יודע, ב-2005 הייתי בין המובילים של המאבק נגד ההתנתקות. מי יודע, אולי אם היינו מצליחים, אולי לא הייתם יושבים כאן. אבל זה לא הנושא. הייתה יוזמה של כמה אנשים לצאת למאבק עם טלאי צהוב. אמרתי, כל מי שיענוד טלאי צהוב שינתק איתי מגע, שלא תראו בי תומך שלכם.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אני לא אדבר אליך. אני אסתכל לשם.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא. אתה לא תדבר פה עם טלאי צהוב.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אני אדבר עם טלאי צהוב.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז אני אבקש מסדרנים להוציא אותך.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

לא. אתה תוציא אותי בכוח.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני אבקש מהסדרנים להוציא אותו.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אני אדבר פה עם טלאי צהוב, מכיוון שמה שאני רואה הוא רכבת שמגיעה לרציף, ואתם קובעים מי יהיה לחיים ומי יהיה למוות.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אצלי בוועדה לא ידברו עם טלאי צהוב. לא. אני לא יודע מה אתה רוצה לומר. תודה. תודה.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אתה לא תגיד לי מה לענוד.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אתה לא תגיד לי מה לענוד.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. כמו שאמרתי לך, כל המשפחות דיברו כאן בכבוד רב.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אדוני, אני מרגיש שואה. לא, אתה תרביץ לי, אם אתה רוצה. אני מרגיש שואה, ואתה לא תגיד לי מה לענוד, ואני אסביר למה אני עונד טלאי צהוב. אני אסביר למה אני עונד טלאי צהוב.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה לא תסביר למה אתה עונד טלאי צהוב.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

ואחריו גם אתה תצטרך לענוד טלאי צהוב.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה, עם כל הכבוד, אדון נכבד, כי דיברו פה עשרות משפחות בכבוד רב.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אתה רוצה בכוח להרביץ? תוציא אותי בכוח. אני אישאר פה, ואני אדבר, ואני אשים טלאי צהוב. אני אשים טלאי צהוב, אתה תכבד אותי. אני אשים פה טלאי צהוב, אתה לא קובע.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תצא להפסקה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מה? טוב. אני מכריז על הפסקה בישיבה. תודה רבה.

<< דובר >> דני אלגרט: << דובר >>

אני לא יוצא מפה, ולא תהיה פה ישיבה. חוצפן.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:47 ונתחדשה בשעה 12:49.) << הפסקה >> << מנהל >> (היו"ר רם בן ברק, 12:49) << מנהל >> << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אנחנו נחדש את הישיבה. אני אעמוד בראש הישיבה.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

תודה רבה לך.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

בבקשה, אדוני. בבקשה.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

זה בדיוק מה שצריך, שהוא לא ישב פה.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

בבקשה, אדוני, בלי הערות.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

טוב. שאף אחד לא יגיד לי מה להגיד. אני אגיד מה שאני רוצה. אחי שלי שם. עוד 134 שם. מי שרוצה להחליף אותי או להגיד לי משהו, שילך להחליף את אחי שם. שילך להחליף את אחי, אחר כך יבוא לדבר.

צוהריים טובים לכם. תודה שאתם נותנים לי את ההזדמנות לדבר.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

בבקשה.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

שמי דני אלגרט. אני אח של איציק אלגרט, החטוף בעזה. גיסי, אלכס דנציג, החטוף בעזה. אחותי בניר עוז נלחמה תשע שעות על הדלת עם שתי נכדות בפנים כאשר ירו בה דרך הדלת, והיא הצליחה להציל את הנכדות שלה. אחיין שלי נלחם במחבלים. הרג חמישה מחבלים בתוך הסלון של הבית שלו. נכנס לממ"ד. שרפו את הבית. הוא יצא אחרי שלוש שעות, מכיוון שכבר לא יכלו לספוג יותר את העשן שם. הוא ראה עליו את כל הסימנים של הלייזר של הימ"מ, כנראה. הוא חושב שהולכים לחסל אותו עוד שנייה. הוא הרים ידיים. צעק להם: שמע ישראל, טוב שבאתם סוף-סוף. הם שמעו "שמע ישראל", אז הם קצת היססו. ואשתו התחילה לצעוק שם. הם היו עם עוד שלוש ילדות קטנות, והוא ניצל.

המשפחה שלי באותו בניר עוז עברה טראומה יותר קשה מהתנתקות. לא רק המשפחה שלי. אני לא באתי לייצג את המשפחה שלי. אחי הוא בן 68. הוא אזרח דני. הוא פצוע ירי. סביר להניח שהוא יכול להשתחרר בעסקה הזאת שרוצים לעשות עכשיו. סביר להניח. אם היו שואלים אותו, תאמינו לי, הוא היה אומר: אני לא רוצה להשתחרר; או שמשחררים את כולם, או שתשאירו אותי שם. אני מכיר את אחי. הוא כמוני.

ואתם רואים עסקה. אני לא רואה עסקה. אני רואה את הרכבת של החטופים מגיעה לרציף, והחטופים יורדים. ועומדים שם ראש הממשלה וסינוואר, שניהם, ואמרים: לחיים ולמוות, לחיים ולמוות, לחיים ולמוות. והם בוחרים מי יחיה ומי ימות. והם עושים סלקציה. זה מה שאני רואה, את רכבת החטופים מגיעה לרציף. ואל תספרו לי פה כל מיני סיפורים. אנחנו בשואה. אני מורה להיסטוריה, מורה לאסלאם ומורה למזרח תיכון. משרד החינוך התיר לי השנה לא לבחון אנשים בנושא השואה. הוא התיר לי לא לבחון אנשים בנושא השואה, כי משרד החינוך החליט שאנחנו נמצאים באווירה של שואה. משרד החינוך, לא אני. ואני, מהיום שקיש החליט את זה, שמתי את הטלאי. ואני מלמד את הילדים שואה עם הטלאי. למה? הילדים שלנו צריכים להיות עם חוסן, עם חוסן, ולא לשדר להם כל היום: אתם צריכים כל היום רק שנפשכם לא תיפגע, וציפור נפשכם לא זה. הילדים שלנו צריכים עם חוסן.

התלמיד שלי שאל אותי היום בבוקר. היום בבוקר הוא שאל אותי, תלמיד י"ב: דני, אם אני מתגייס, אבא שלי יצטרך לעבוד כמוך, אם יקרה לי משהו? אמרתי לו: לא, אל תדאג; אנחנו נסתדר עד אז; אנחנו נהיה חזקים עד אז.

אתם פה אחראים על הביטחון של המדינה, אתם, ועדת החוץ והביטחון. העסקאות האלה בחלקים פוגעות בחוסן של המדינה. הן פוגעות בחוסן של המדינה. אנחנו כל פעם עוברים את אותו תהליך, וכל פעם עוברים את אותו הדבר, עד ש-134 החטופים האלה – ואני לא מסכים עם מה שאמרו פה בעניין הגופות ובעניין החיים. כולם חיים. כולם חיים, גם אם הם גופות. מה זאת אומרת להשאיר שם גופות ולהביא את החיים? להביא את כולם. להביא את כולם בעסקה אחת. אנחנו יודעים מה יהיה המחיר בסוף. תשלמו אותו עכשיו. תשלמו אותו עכשיו, תפסיקו שם. הוא רוצה להישאר בשלטון, וההוא רוצה להישאר בשלטון, והוא וסינוואר עם אותם אינטרסים. יושבים שניהם ורוצים לשלוט, ועושים לנו עסקאות של סחר-מכר של בהמות.

תקומו על הרגליים. מה, אתם השתגעתם כולכם? אין לכם מצפון? אתם צריכים לשבות רעב, לא אני. אתם שלחתם אותם ב-7 באוקטובר, לא אני. אני תליתי על הדלת של אחי בבית בניר עוז שלט: סליחה שהייתי בבית. סליחה שהייתי בבית. חטפו אותי עם תחתונים. ירו בי. אני צריך לבוא להיאבק פה? אתם לא מתביישים? אין לכם טיפה בושה, חמלה, מצפון? יושבים על הכיסאות, וכל אחד לא מרגיש שזה קרה במשרת שלו.

איפה אתם? אני הייתי שבוע שלם בשביתת רעב בכיכר החטופים. אף אחד מכם לא ראיתי. אף אחד. לא טלפון. לא מה שלומך. לא מה העניינים. מה אכפת לכם? איך אמר גולדקנופ? מה, מה הקשר בין מלחמה לממשלה. והוא צדק. הוא צדק. אין קשר. תתפזרו, חבריא. אתם יושבים פה סתם.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אתה באת לדבר על מה שקורה - - -

<< דובר >> דני אלגרט: << דובר >>

תן לסיים.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא. סליחה.

<< דובר >> דני אלגרט: << דובר >>

תן לי לסיים. גם אם אתה נפגע, תן לי לסיים.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא. אני לא נפגע.

<< דובר >> דני אלגרט: << דובר >>

אתם יושבים פה. שנייה, אל תפריע לי. אתה, יש לך את כל החיים פה.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

חבר הכנסת כהן, מאיר.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אתה, אולי תצא לפנסיה מפה. אני עוד מעט הולך.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא. אני - - -

<< דובר >> דני אלגרט: << דובר >>

שנייה.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

מאיר, רגע.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אתם צריכים לדעת שאתם מחויבים במאה אחוז ואתם לא יכולים לעסוק בשום דבר אחר חוץ מלבוא לראש הממשלה ולהגיד לו, יום ולילה: אדוני, תוציא את כולם משם. ביטחון המדינה נפגע כשהם שם. החוסן של המדינה נפגע כשהם שם. כולם צריכים לצאת משם, ואל תעשו שום דבר אחר. כל מה שאתם עושים זה בזבוז זמן.

אמרו לי: ראש הממשלה רוצה לפגוש אותך. אמרתי: אני לא רוצה שהוא יבוא; שייקח את חצי השעה שהוא רוצה להקדיש לי ויקדיש אותה לחטופים. אני לא רוצה. אני באתי לפה במיוחד כי אני ידעתי, ידעתי שאתם לא כל כך מפוקסים על הנושא. אני מרגיש את זה. אנחנו מרגישים את זה. יושבים פה אנשים שחושבים שלא צריך להביא את החטופים, שמרימים יד נגד עסקה, דתיים. הם הוציאו את עצמם מהיהדות. אדם דתי שמרים יד נגד עסקה, להביא את האנשים בפיקוח נפש, הוא לא יהודי. הוא לא יהודי. ואדם פה שחושב שהמדינה היא דמוקרטית ומרים יד נגד זה שאנשים יצאו לחירות, הוא לא דמוקרט. והמדינה הזאת כבר לא דמוקרטית, והיא לא יהודית, עד שהחטופים לא יהיו פה. עד שהחטופים לא יהיו פה, כולם, החיים והמתים. המתים האלה היו חיים ב-7 באוקטובר, והם היו חיים גם אחרי זה. הם הלכו לשם חיים. ומי שגרם להם למות זה לא סינוואר. אל תאשימו את החמאס. החמאס הוא חמאס. הוא הטרור. הוא האויב. מי שגרם להם למות זה אנחנו, במחדל ובהפקרה. והמחיר שמשלמים הוא לא על החטופים. המחיר שמשלמים הוא על המחדל. המחיר שמשלמים הוא על ההפקרה. לחטופים אין מחיר, ולגופות אין מחיר. אני רוצה לשמוע אתכם חכמים בוועדת החוץ והביטחון, מה המחיר של 136 אנשים. מה המחיר של 136 אנשים? שבאים פה אנשים ואומרים: עסקה מופקרת. מופקר מי שמינה אותו, ומופקר מי שעשה אותו שר לביטחון לאומי. זאת העסקה המופקרת, הכי מופקרת שהייתה במדינה. אין עסקה יותר מופקרת מהמינוי הזה.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

דני, תודה רבה.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

תודה לך.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אני חושב שהזעקה שלך נשמעה היטב.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו איתך, דני.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

הזעקה שלך נשמעה היטב. אני באמת מאוד מאוד מקווה שכמה שיותר מהר יעשו את המאמצים הנדרשים להחזיר את כל החטופים.

<< דובר >> דני אלגרט: << דובר >>

אתם תעשו.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אנחנו נעשה.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אנחנו נעשה. תגיד: לא יעשו, אני אעשה.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אנחנו נעשה. תאמין לי שאני עושה כמיטב יכולתי. אגב, גם הייתי אצלך בכיכר החטופים, אבל זה נושא אחר.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

לא היית אצלי.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

הייתי, הייתי.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אני ראיתי אותך עם הגב מרחוק, אתה לא באת אליי.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

היית מוקף אנשים, ולא באתי. אבל לא משנה. לא משנה.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

מרב כהן, היחידה שהייתה אחרי שיאיר שלח אותה.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

מה זה? לא משנה. אני מודה לך מאוד.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

מירב כהן הייתה אחרי שיאיר שלח אותה.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אני מודה לך, ואני מודה גם לכל שאר משפחות החטופים.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אני מודה לכם.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> מוריה ענבר: << דובר >>

גם אני רוצה. חיכיתי בסבלנות.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

בבקשה.

<< דובר_המשך >> מוריה ענבר: << דובר_המשך >>

שלום כולם. שמי מוריה ענבר. אני בת דודה של צחי. את הסיפור של המשפחה שלנו הרבה מאוד אנשים מכירים, כי ראו אותו בלייב, כמו כל המשפחה שלנו, בפייסבוק.

<< דובר >> דני אלגרט: << דובר >>

לראות אותו.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

דני, סליחה, אתה מפריע לה.

<< דובר >> מוריה ענבר: << דובר >>

אני אקצר. אני לא אספר את כל התלאות והזוועות שעברו על המשפחה שלנו, אבל הן רבות רבות מאוד. ויצאנו מזה עם מעיין שלנו שכבר לא איתנו, ארבעה ימים אחרי שחגגת יום ההולדת ה-18 שלה, בזמן שהיו בלונים עדיין בבית, ועם צחי שכבר 143 ימים לא איתנו ונמצא בעזה, אלוהים יודע איפה. ואני נקרעת ורוצה גם לבוא ולדפוק פה על הדלפק ולצרוח ולצעוק ולטלטל את כולם ולשבור פה את השקט הזה ושכולם יקשיבו לנו.

אבל אני חושבת שאני יכולה לתת גם זווית נוספת, והיא הזווית של העובדות והמספרים. ויש שאלה מאוד חשובה. כל מה שקשור למחירים ולמידע שנמצא בחוץ מבחינת הקהל והציבור הרחב. היה כנס ממש בשישי האחרון, כנס ביטחון ישראל. שם אמר אבי קלו, שהוא ראש מחלקת שבויים ונעדרים באמ"ן לשעבר. 1.5% מהמחבלים ששוחררו חזרו לפעולות טרור. ואם נשאל כל אדם ברחוב כמה מהמחבלים ששוחררו בעסקאות עבר חזרו לפעולות טרור, אנחנו נשמע דעות שאומרות משהו כמו 80% או 90%. כולם בטוחים שהם מסתובבים שם בהמוניהם פשוט. זה לא נכון. זה 1.5%. נתון אחד, קטן, שעלה בכנס לביטחון ישראל שהיה ביום שישי האחרון. אפשר למצוא הרבה מאוד מידע ונתונים, שעלו בכנס הזה.

<< מנהל >> (היו"ר יולי יואל אדלשטיין, 13:00) << מנהל >> בנוסף, עלה שרמת המסוכנות של האסירים הביטחוניים בכלא עולה והיא למעשה הופכת אותם להיות טרוריסטים טובים יותר, שזה מדהים. אז אולי כדאי לבדוק גם את זה. אם השורה של סינוואר בכלא הפכה להיות החזקה ביותר מבין כל השורות בזמן שהוא היה בישראל בכלא, אז אולי אפשר לחשוב על זווית נוספת.

ומה שאנחנו רוצים לבקש מכם, אנחנו רוצים שתבדקו את כל הנתונים האלה. אנחנו לא מוכשרים למצוא נתונים ולהוציא אותם לציבור הרחב. תבדקו את הנתונים האלה. אלה ימים קריטיים למשפחות שלנו, הימים האלה, הקרובים. כל הדברים האלה צריכים להיות בחוץ וברורים לכולם כדי שתוכלו לקבל את ההחלטות החכמות והנבונות ביותר בשביל כל העם שלנו. ותראו, מעבר לזה, שאין מחיר על החיים של בן הדוד שלי. אתם צריכים לעשות את ההחלטה של להחזיר את כולם, להחזיר אותם עכשיו, ולא לתת לנו לחכות פה עוד חודשים ארוכים. אנחנו פשוט לא ניתן לכם רגע אחד. אנחנו נהיה פה בכל ועדה. אנחנו לא נעצור. לא נפסיק. לא נפסיק לצעוק ולדפוק. אתם תצטרכו לשמוע אותנו כל הזמן. עכשיו זה הזמן להחזיר אותם. די, מספיק. תודה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. יש עוד מישהו מן המשפחות שרוצה לדבר?

<< דובר >> יגאל עידן: << דובר >>

אני מבקש.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה.

<< דובר_המשך >> יגאל עידן: << דובר_המשך >>

שלום רב. קוראים לי יגאל עידן. אני הדוד של צחי עידן. אני אספר לכם על צחי עידן מההיבט שלי כדוד. אני אספר לכם על אבא ובעל למופת, שנחטף אחרי שהבת שלו נרצחה בבוקר הזוועות. אני רוצה לספר לכם על צחי שיש לי את הזכות היום גם להיות הדוד שלו, ואני מקווה שזה לשנים רבות, על זה שהיה לוקח בכל דצמבר את החופשה השנתית שלו ומגיע אליי, לקיבוץ הגושרים. דרך אגב, אני מפונה, ארבעה חודשים. אני מפונה כבר מה-8 באוקטובר. הוא היה לוקח חופשה ומגיע אליי, והייתי מכין לו רשימה. מכיוון שהוא איש מחשבים מחונן, הייתי מכין לו רשימות עבודה: לתקן את המחשב הזה; לתקן את הטלפון; לסדר לי ולעשות את זה. בנוסף לזה, הוא היה איש עבודה בעץ ובמתכת מהמעולים שיש. בנוסף לזה שהוא היה גם איש מחשבים.

<< דובר >> מוריה ענבר: << דובר >>

הוא עדיין.

<< דובר >> יגאל עידן: << דובר >>

ועדיין. ואני רוצה לספר לכם על צחי שבזמן הקורונה ישב בבית בנחל עוז ותכנן והמציא והטמיע בשבדיה מהסלון שלו בנחל עוז, מהסלון הזה שהוא נחטף ממנו, הוא הטמיע מערכת הפעלה ל-8,000 תחנות דלק בשבדיה. זה צחי. וצחי הזה, החמוד, כשהוא ראה שיש עומסים כבדים בקופות של סופרמרקטים בארץ, אז הוא בנה והמציא ותכנן את העגלות החכמות שעובדות היום ביוחננוף. זה צחי.

ועכשיו אני רוצה לדעת, איך זה יכול להיות שהאיש הזה יושב 134 ימים בשבי? איך? ובאים אנשים פה, שרים וכן הלאה, שכל פעם שישנה איזושהי אופציה לאיזושהי עסקה, באים ומכבים לנו את הניצוץ הזה. איך זה יכול להיות? ומספרים לנו על המחיר היקר שמדינת ישראל צריכה לשלם על העסקה הזאת שאמורה להיות בפתח ונמצאת אולי איפשהו בעתיד הקרוב או ביום-יומיים הקרובים. ואני רוצה להגיד לאנשים האלה: חברים, אתם קבעתם את המחיר הגבוה הזה, אתם קבעתם אותו, ב-7 באוקטובר. אתם אשמים בזה שהמחיר כל כך גבוה.

אני מבקש להגיד לכם תודה רבה על האזנה ולך, היושב-ראש, על זה שאתה נותן לנו פה במה למשפחת החטופים. זה לא מובן מאליו. ובאמת תודה שוב לכולם.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לי זה מובן מאליו. בבקשה, אדוני.

<< דובר >> דני אלגרט: << דובר >>

יאיר, אני אזכור לך את זה שיצאת.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה.

<< דובר_המשך >> דני אלגרט: << דובר_המשך >>

אני לא אשכח לך את זה שיצאת, יאיר. ואתה הולך להפסיד הרבה מצביעים.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אלגרט, די.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה. תציג את עצמך, אדוני.

<< דובר >> דני רון: << דובר >>

שלום לכם. קודם כול, תודה לך, חבר הכנסת אדלשטיין, שאתה נותן לי את האפשרות לבטא את זה. אני אעשה את המסר הרבה יותר קצר.

שמי דני רון, סגן אלוף במילואים, טייס חיל האוויר לשעבר. אני בן גילו ובן הקורס של רון ארד.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בן הקורס של רון ארד?

<< דובר_המשך >> דני רון: << דובר_המשך >>

בן הקורס שלו, קורס 1987. הוא נולד ארבעה ימים אחרי, במאי 1958. אני בן 65, והוא כנראה לא זכה להגיע לגיל הזה.

אני אגיד כמה דברים שאני חושב שאם רון היה כאן איתנו או מעביר איזה מסר, הוא היה אומר את זה ברוח הדברים האלה. אני אקריא את זה ברשותכם, זה לא ארוך:

אני סגן אלוף רון ארד, נווט קרב. לפני 37 שנים נטשתי את מטוס הפנטום שלי בשמי לבנון. הטייס שאיתי חולץ בשלום במבצע נועז, ואני נפלתי בשבי ארגון אמל השיעי. השארתי מאחור את אשתי תמי, את בתי יובל הקטנטנה, בת שנה וקצת, בני משפחה וחברים. חשוב לי להדגיש, היה לי חשוב בכל שנייה שהייתי בשבי, שהמדינה ששלחה אותי למשימה תעשה את הכול כדי להחזיר אותי משם. היה חלון הזדמנויות צר ועסקה שהוחמצה. ובעקבות זאת נעלמתי לעד.

אני מדלג להיום. לפני קרוב לחמישה חודשים נחטפו משטח ישראל 240 מאזרחיה, נשים, גברים וטף, חלקם לובשי מדים. עשרות רבות מהם מוחזקים בידי ארגון חמאס האכזרי בסיטואציה של לחימה שמסכנת את הישרדותם.

אני פונה בשם ערכי מדינת ישראל, כפי שאני רואה אותם רלוונטיים מאוד לדיון שלכם על הנטל ועל החובה ועל שמירת הביטחון שלנו. אני קורא לכל אזרח באשר הוא ולנושאי משרה כמוכם בפרט: עליכם לעשות את המקסימום במשימה העליונה בחשיבותה ובדחיפותה, להחזיר את כל החטופים מייד. חובתכם לשמור על חייכם של השורדים ולהשיבם הביתה בשלום, ואת החללים להביא לקבר ישראל.

אני מדבר על כל אלה שמדברים על להשמיד את חמאס ולהשמיד את אויבינו. כבר 75 שנה המדינה הזו קמה, ועוד לפני כן היא נאבקת והיא תצטרך להיאבק על קיומה ולהיות חזקה. שמירה על ביטחון הגבולות ועמידה איתנה מול כל אויבינו הן משימה לאומית מתמשכת, שתלווה אותנו תמיד. אך הצלת חיים היא צורך קריטי מיידי. אם חלילה, לא תעשו, כולכם, לא נעשה כולנו, את המקסימום הנדרש כמתחייב, עלולים עשרות חטופים למות, וחלקם עלולים יותר מזה, יותר חמור מזה, להיעלם לעד, כמו שקרה לי, רון ארד. אם כך יקרה, ערכי העם והמדינה נתונים בסכנה קיומית. המוני אזרחים יאבדו סופית את האמון במדינה, כזו שאחראית על שמירת ביטחונם. חיילים שיוצאים למשימה בשירות, בהתנדבות או בחובה או במילואים עד גיל חמישים, לא יוכלו לדעת בוודאות שהמדינה תעמוד מאחוריהם תמיד.

חברי כנסת נכבדים, יושב-ראש הועדה המכובד, אני קורא לכולכם לשנות את דרך התנהלותכם. תנסו לרגע להיות במקום בני המשפחות שקרועים פה בליבם, במקום החטופים עצמם ובמקומי, רון ארד, שנעלם. תנצלו את כל היכולות שלכם, את כל ההשפעה שלכם, כדי לשנות את המצב הנורא המתמשך שבו עשרות חטופים נשארים בידי חמאס בסכנת כיליון ובסכנת היעלמות לעד.

תודה רבה, סגן אלוף רון ארד, נעדר מזה 35 שנים.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. צביקה מור, בבקשה, ממשפחות החטופים. לא פה? טוב. תודה לכם שכיבדתם אותנו. משפחות החטופים תמיד יקבלו פה זכות דיבור בצורה מכובדת. אני מתנצל על מה שהיה פה. אבל כבן לניצולי שואה יש גבול לדברים שאני מוכן לסבול. אז אני מתנצל בפניכם.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

תודה רבה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כל טוב. חבריי נציגי צה"ל, רח"ט תומכ"א, תעברו, בבקשה, לכאן. התפנו פה מקומות.

<< דובר >> נדב מירן: << דובר >>

כבוד היושב-ראש, אני גם ממשפחת החטופים והייתי שמח גם לדבר.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אה, בבקשה. בבקשה, תציג את עצמך וקח את זכות הדיבור.

<< דובר_המשך >> נדב מירן: << דובר_המשך >>

קוראים לי נדב מירן. אני אח של עומרי מירן שנחטף מנחל עוז, מהבית של צחי שהרגע ישבו פה ודיברו עליו.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> צחי עידן, כן.

<< דובר_המשך >> נדב מירן: << דובר_המשך >>

צחי עידן. דרך אגב, צחי ואני עבדנו באותה חברה כשלוש שנים. אני מכיר אותו עוד משם, עוד לפני שאח שלי הגיע לנחל עוז. עומרי וצחי היו שכנים, וכשכנים הם גם נחטפו. 143 יום שאח שלי שם, החל מהפעימה, מהחזרת החטופים או מחידוש הלוחמה, הלחימה כרגע, לא שמענו כלום. אין לנו שום מושג אם אח שלי בחיים או לא, או באיזה מצב הוא. והיום עוד פעם מעלים אותנו ברכבת לאיזו עלייה של עסקה בפתח. עוד לא סגורה, אבל מדברים על כ-40 חטופים ראשונים, ואח שלי לא יהיה ביניהם, כי אח שלי ב-11 באפריל יהיה בן 47, והוא לא אישה והוא לא ילד וגם הוא לא מבוגר מדי. אז שוב פעם הוא לא יחזור. אבל הפעם, אם הוא לא יחזור בעסקה הזאת, בפעימה הזאת, אני מאוד חרד שהוא לא יחזור יותר לעולם. והסיפור של רון ארד אולי יחזור עכשיו על עוד 60 חבר'ה, שפשוט מאוד לא יהיה לנו מה להחזיר, כי בעסקה הזאת, התנאים עכשיו הוחרפו, הוחמרו נגדנו. למרות שאנחנו מורידים את החמאס די על הברכיים, לפחות לפי מה שנאמר בתקשורת, ואני שומע מגורמים אחרים, היד שלנו על העליונה, והמחיר עלה. על כל חטוף אנחנו נותנים יום הפוגה. מה יהיה בעסקה, מה יהיה בפעימה הבאה? כשאז ידברו על אח שלי. והרי הוא יותר שווה מבחינת חמאס, כי הוא חייל או יכול להיות חייל. הוא לא באמת חייל. הוא נחטף מהבית בבוקסר ובגופייה.

אז העסקה שצריכה להיות עכשיו ולאן שאנחנו צריכים לשאוף עכשיו היא עסקה שכולם חוזרים בפעם אחת, ולא בפעימות. הדרישה היא שיחזרו מתינוק ועד גופה בפעם אחת, כי אם אנחנו נפצל את זה לכל מיני חבילות, בסוף יישארו שם אותם אנשים. אח שלי לא יוכל לחזור לרוני ועלמא, הבנות שלו, בנות השנתיים וחצי ו-11 חודשים, עשרה חודשים. הוא לא יחזור להיות אח, הוא לא יחזור להיות בן, הוא לא יחזור להיות אבא, הוא לא יחזור להיות דוד, וזה חבל. אסור לנו לתת את זה. חמאס צריך להבין שהוא יחזיר לנו את כולם בפעם אחת, ואנחנו נכתיב לו את זה שזה יהיה בפעם אחת, וגם אחר כך אנחנו נמשיך ללכת ולהילחם בו עד שנשמיד את האחרון שבו. זה המסר שצריך לעבור. וככה הוא גם יעשה את העסקה וככה הוא גם יחזיר את כולם הביתה. אנחנו לא יכולים להישבר. אנחנו צריכים לבוא מעמדה של כוח.

וכדי להשלים את הכוח הזה, ולא לתת לאף אחד להיכנס בינינו, אז אני מצפה פה מאנשי הבית הזה שישפיעו גם על התקשורת וגם על האזרחים בחוץ. חבר'ה, נבחרה הממשלה, יש ממשלת אחדות עכשיו שמנהלת את האירוע הזה. אני קורא לכם לעבוד ביחד, לעבוד בצורה מאוחדת. יש את המשל הזה, שאם אני מחזיק מקל דק ביד, אז קל לשבור. אבל אם אנחנו חמש מקלות ביחד, אז קשה לשבור אותנו. אנחנו לא יכולים לתת לאף אחד להיכנס בינינו. יש פה הרוגים, יש פצועים, יש חטופים. יש מלחמה בחוץ והמלחמה הזאת התחילה בגלל שאנחנו יהודים. זה מה שמאחד אותנו. זה מי שאנחנו. אם יש לי כיפה על הראש או אין לי כיפה על הראש, אם יש לי פאות, או ציצית, או whatever, אני קודם כול יהודי, ובגלל זה הרגו אותנו, בגלל זה אנסו את הבנות שלנו, בגלל זה חטפו לנו את האנשים. בגלל שאנחנו יהודים. ואם אנחנו לא נתאחד מאחורי הדבר הזה ביחד, כל הזמן ייכנסו מדינות מהעולם, אם זה החברה הטובה שלנו, ארצות הברית, או מדינות אחרות מהעולם, או שאנחנו ניתן לעצמנו להישבר בתוך תוכנו עם כל מיני דברים. זה לא הזמן לזה. זה הזמן לנצח. זה הזמן להחזיר את האח שלי הביתה. את כל האנשים.

זה מה שאני מבקש מכם. תתעלו על עצמכם. תיכנסו מתחת לממשלה הזאת, אליה או לידה, אבל לתמוך. אחר כך יהיה לנו זמן להכול. אל תדאגו, יהיה לנו את הזמן. אבל אנחנו לא יכולים לתת שיכנסו בינינו עכשיו. זה לא הזמן לזה. מאוחדים, קבוצה אחת, זה הדבר היחידי שיש לי לבקש מכם, בעצם שניים: עסקה שכולם חוזרים בה, ושהאחדות הזאת היא תבוא מכם, מהמקום הזה. אליכם מסתכל הציבור. אתם הדוגמה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה על הדברים החשובים. באמת בתקווה שכולם יחזרו במהירה הביתה.

חברים, אנחנו נעבור להצעת חוק שירות הביטחון. בבקשה. אני יודע שהיו אי אילו מגעים בין היועצת המשפטית של הוועדה לאנשי צה"ל. אז רח"ט תומכ"א, יש איזה שינוי בבקשה שלכם, משהו שהשתנה או החוק כפי שהוצג בעבר מונח בפנינו?

<< דובר >> שי טייב: << דובר >>

החוק הוא כפי שהוצג בעבר. אנחנו ישבנו עם היועצת, הסברנו שבסך הכול אנחנו מדברים, כשמסתכלים על מי מהאנשים שעתידים לצאת לפטור, נמצאים או ביחידות קדמיות או במפקדות שהן מפקדות מבצעיות. דוגמאות, גדודי מרכז הובלה, מפקדות של אגף המודיעין וכן הלאה, שכולם יעבדו בשנה-שנתיים, אולי יותר מזה, באינטנסיביות אחרת לגמרי. ולכן סברנו שהיתרה שנותנת משהו כמו 20% מהיתרה שהם לא בתוך המפקדות האלה, וכמובן שאנחנו גם לא נפעיל אותם במידה שלא נדרש להם, לא נכון לעשות את הדיפרנציאליות הזאת, ונכון לעשות את ההארכה לגבי כל שנת הפטור המלאה מגיל 40 לגיל 41, ולהאריך את הוראת השעה. אם היושב-ראש ירצה, אנחנו כבר בישיבה שלישית, אז אני יכול לחזור עוד פעם על כל הדברים ועל השיקולים וכן הלאה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא. אני רק שאלתי אם יש שינויים.

<< דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>

אוקיי. אז לגבי הצעה, אין. ופה הכנו עוד דברים שקשורים במאגרים וכן הלאה. אבל מה שתרצו, אני אתייחס כמובן.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מאה אחוז. בסדר גמור. בישיבה שלנו משתתף גם ראש האופוזיציה. אדוני, אתה רוצה עכשיו לומר כמה מילים?

<< דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >>

כן, תודה רבה. אנחנו מתכנסים פה היום כדי להעמיד פנים שאנחנו פותרים בעיה. אנחנו לא. אנחנו יוצרים בעיה. אנחנו יוצרים עיוות שפוגע בביטחון ופוגע בחברה הישראלית ופוגע באחדות. אם אנחנו רוצים ביחד לנצח, אז בואו נתחיל בזה שביחד נתגייס וביחד נשלם מיסים וביחד נעשה מילואים וביחד נציית לאותם חוקים. אי-אפשר להפריד את נושא השירות לסדיר ולמילואים משאלת גיוס החרדים. זה אותו נושא. זה אותו נושא, ביטחונית וכלכלית וניהולית וערכית. התנאי הראשון לחיים משותפים הוא שלכולם יש את אותן זכויות וגם את אותן חובות. אין דבר כזה אחדות בלי שוויון, ואין דבר כזה אחדות אם כל העומס המבצעי והכלכלי נופל רק על קבוצה אחת בחברה הישראלית, כי זה מה שאומר החוק הזה, שכל העומס נופל רק על קבוצה אחת בחברה הישראלית. אותם אנשים מתגייסים, אותם אנשים עושים מילואים. אותם אנשים משלמים מיסים. אותם אנשים מפעילים את ארגוני החברה האזרחית שהצילו את המדינה.

ומהצד השני, יש את אותם אנשים שלא עושים את כל זה. אותם אנשים שמקבלים פטור. אותם אנשים שמעלים להם את הקצבאות. אותם אנשים שלא שוכבים ערים בלילות ומפחדים שתהיה דפיקה בדלת. 63,000 צעירים חרדים נמצאים היום בגיל השירות. אם רק 10,000 מהם יתגייסו, לא יהיה צריך להאריך את השירות הסדיר. אם רק רבע מהגברים החרדים בגילאי 20 עד 49 יעשו מילואים, אפשר יהיה לצמצם את ימי המילואים לחודש אחד בשנה. זה לא קורה רק מסיבה אחת: לחצים פוליטיים.

מה שקורה פה עכשיו זה שעושים פוליטיקה בזמן שנהרגים לוחמים.

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

אנחנו רק עוסקים בהעלאת גיל הפטור.

<< דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בזמן שצמד המילים - - -

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

לא מעבר לזה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת הבעיה, "רק". זאת הבעיה, "רק".

<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל היום אנחנו רק ב"רק".

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

לא קשור. אני פשוט עונה לו. אני מקשיבה למה שאומר יו"ר האופוזיציה.

<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> טלי, זו בדיוק הבעיה, שאת אומרת "רק". זה לא "רק".

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

לכן אני תוהה. החוק הספציפי הזה הוא על הארכת גיל הפטור.

<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת בדיוק הבעיה. את בדיוק מתארת את הבעיה.

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

רק רגע. אדוני היו"ר, אם תרשה לי. גם אם נגייס עכשיו 100,000 אנשים - - -

<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לקחת את זכות הדיבור.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

אם הוא ירשה לה.

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

הוא מרשה.

<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא מרשה לך, כי לקחת את זכות הדיבור.

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

כי ככה, כי הוא מקשיב, עובר סיעור מוח.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רק רגע, טלי.

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

גם אם נגייס עכשיו 100,000, לא נוכל - - -

<< קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> קוראים לזה שיטת השלבים.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ברור, ברור.

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

זה לא ייתן לנו מענה לקצינים בכירים שעומדים סיפו של פטור.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מאה אחוז.

<< קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הם יכולים להתנדב, טלי, כמו שהם עושים ממילא.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אין בעיה עם קצינים בכירים. לא צריך את החוק.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טלי, אני נתתי זכות דיבור לראש האופוזיציה. אז, בבקשה, ראש האופוזיציה יסיים את דבריו. כל חברי הכנסת יוכלו להתבטא. בבקשה.

<< דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מנהלים את הדיון הזה בזמן שצמד המילים הכי מפחיד בשפה העברית הוא "הותר לפרסום". זה עקום וזה לא חייב להיות ככה. אבל הממשלה אפילו לא מנסה להעמיד פנים שהיא רוצה לשנות את המצב. במקום זה, מכנסים היום פה את הוועדה ואומרים לנו שאין ברירה. יש ברירה. תמיד יש ברירה. אנחנו יכולים לעשות את הדבר הנכון. הממשלה הזאת כבר לא תהיה לא אחראית ולא הגונה. אבל הוועדה יכולה להגיד שזה לא תפקידה להלבין בשביל הקואליציה בעיות פוליטיות. ואל תמכרו לנו שמדובר בהוראת שעה. בואו לפחות לא נרמה את עצמנו. החוק שמונח פה לפנינו הוא לא הוראת שעה, הוא נועד לאפשר לקואליציה לדלג על התקופה הזו שבה זה לא פופולרי לעודד השתמטות וזה לא פופולרי לעודד אפליה בין דם לדם. זו לא הוראת שעה. אם אנחנו לא נשנה את המצב עכשיו, אחרי מה שקרה פה ב-7 באוקטובר, אז המצב לא ישתנה לעולם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נכון.

<< דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש אפשרות אחרת. הוועדה יכולה להגיד לממשלה: תפסיקי להסתתר מאחורי הצבא; התפקיד שלנו הוא לראות את החברה הישראלית כולה. אנחנו רואים איך אנשי המילואים כורעים תחת הנטל. אנחנו רואים עסקים מתמוטטים ומשפחות מתפרקות. ואנחנו לא נהיה חותמת גומי לזה שיש פה ציבור עצום שמשתמט ומקבל בתור פרס קצבאות מוגדלות. הוועדה יכולה לדרוש מהממשלה להביא מתווה גיוס אמיתי, שכולל את כל חלקי החברה הישראלית, ואנחנו נתייצב עם אחינו החרדים, ואחינו הם, ונגיד להם: אנחנו לא נגדכם; אנחנו לא רודפים אתכם; כל מה שאנחנו רוצים זה שלילדים שלנו ולילדים שלכם יהיה בדיוק את אותו גורל. כל מה שאנחנו רוצים הוא שנחיה פה ביחד, בלי להרגיש שאנחנו הפראיירים הנצחיים של החברה הישראלית.

אני קורא לוועדה לא לקבל את החוק כפי שהוא מנוסח.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לראש האופוזיציה. אני רק באמת מזכיר שאנחנו כרגע עוסקים בנושא של העלאת גיל הפטור, ואני מאוד מקווה שהוועדה, אם וכאשר יגיע אליה החוק שאדוני מרמז עליו, של כל מיני פתרונות אד-הוק לשירות סדיר, שירות מילואים, שהוועדה גם תדע להביע את דעתה בלי כל קשר להשתייכות סיעתית, קואליציונית, אופוזיציונית. כך אני לפחות מבין את רוח הדברים.

לגבי החוק שמונח לפנינו, יש לנו הערות. אני תכף אציג אותן. אבל פשוט, מצד אחד, אי-אפשר להפריד; מצד שני, צריך לדייק. האנשים הנכבדים האלה באו עם בקשה מאוד ספציפית לגבי דברים מאוד ספציפיים שלא ניתן לפתור, גם אם מחר אנחנו נגייס עוד 10,000 איש. אבל עוד פעם, כל חבר כנסת וכל חברת כנסת יצביעו מה שמבינים.

חבריי חברי הכנסת, וגם אני רואה פה לא מעט מוזמנים שנרשמו, מכיוון שאנחנו קיימנו כבר מספר ישיבות על הצעת החוק וכיוון שביקשתי מהיועצת המשפטית לוועדה לבוא בדברים עם צה"ל ולראות מה הצרכים האמיתיים ומה אפשר לשנות בהצעה, אז היועצת המשפטית – עידן, אני חשבתי שאתה יותר מיומן בנושא הזה. הפקידו בידיך.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

הבעיה שלתינוק אין זכות דיבור, הוא עובר על כל הכללים.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז תסביר לו שרק יושב-ראש הוועדה נותן זכות דיבור פה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תסביר לו כמה ימי מילואים הוא יעשה כשיגדל. זה מה שצריך להסביר לו.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא ימים, זה שנים. כמה שנות מילואים.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שנים, בדיוק. כמה שנות מילואים הוא יעשה כשיגדל.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז היועצת המשפטית לוועדה, עורכת הדין מירי פרנקל-שור, הכינה גם חוות דעת וגם הצעות, שאני חייב להקדים ולומר שאני מכיר את ההצעות שלה. הן נראות לי מאוד הגיוניות. אז אני אבקש ממך, גברתי, להציג לחברי הוועדה מה שאת מוצאת לנכון. בבקשה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, רק אם יהיה זמן, אני שואל.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מה?

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ביקשתי בדיון הקודם - -

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן?

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שרח"ט תומכ"א יתייחס לא למה שהם עשו, אלא למה שהם לא עשו. זאת אומרת, כמה יש בפוטנציאל כאלה שהם לא גייסו בתפקידים שדיברו. אני לא רוצה לחזור על זה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ברור, ברור. אנחנו נשאל. אני מבקש שמירי תציג את הדברים שלה, ואז רח"ט תומכ"א יציג את הנתונים החסרים שיש בידיו.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, גברתי.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אני קודם כול רוצה לבסס את החוק, מה הוא אומר היום, מה מבקשת הצעת החוק, מה היה בוועדה, עמדתנו ומה אנחנו מציעים. אז סעיף 36 לחוק שירות ביטחון קובע את הגיל שבו יינתן פטור מחמת גיל. הוא קובע שבגיל 40 יקבלו פטור החוגרים. קצינים יקבלו את פטור מחמת גיל בגיל 45. ועוד מאפשר סעיף 36א לחוק שירות ביטחון להסמיך את שר הביטחון לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שמי שמשרת בהם יהיה זכאי לפטור רק בגיל 49.

אז אנחנו בסיבוב הראשון של הצעת החוק. אבל בואו ניזכר שבחודש דצמבר 2023, הממשלה הניחה הצעת חוק לתיקון הסעיף הזה כהוראת שעה לשנה, שהגיל שבו יינתן לפטור מחמת גיל, שחייל יהיה זכאי לפטור רק בגיל 41, קצין בגיל 46, ומי שמשרת במקצועות מסוימים בגיל 50. הוועדה אישרה את הצעת החוק כהוראת שעה לחודשיים בלבד, וטענה שבצד צורכי מערכת הביטחון, יש לוודא את הרחבת מעגל משרתי המילואים ויש להבטיח תגמול הולם למשרתי המילואים. ואני מזכירה לכם שבעקבות אישור הצעת החוק, גם חוקק פעם נוספת החוק לדחיית מועדים.

מה מבקשת הצעת החוק שמונחת בפני חברי הוועדה? היא מבקשת להעריך את הוראת השעה עד חודש דצמבר 2024. התקיימו דיונים בוועדה. נציגי צה"ל הציגו את הפערים שקיימים במערך המילואים לנוכח הלחימה המתמשכת. הם גם הציגו את הצורך במשרתי המילואים, ובפרט במערך הלוחם. לדבריהם, הצעת החוק נחוצה, מאחר שלא ניתן בעת הנוכחית להחליף את משרתי המילואים הצפויים להשתחרר מחמת גילם במשרתי מילואים אחרים, מפני שהדבר יפגע בכשירות המבצעית של היחידות שבהן הם משרתים, אם חיילי המילואים צפויים להשתחרר. בנוסף, נציגי צה"ל דיווחו לוועדה כי עד היום הוקמו שלושה גדולי מילואים, בין היתר, באמצעות החזרת משרתי מילואים ששוחררו בפטור, לבקשתם של אותם חיילי מילואים, מה שאנחנו מכנים נידוב.

עכשיו, מה היו עמדות חברי הכנסת שהוצגו בוועדה? היו חברי כנסת שטענו שהצעת החוק נצרכת לשם המשך הלחימה, ולכן יש לאשר גם אם תחת מחאה. מנגד, הציפו חברי הכנסת האחרים את הקשיים העולים מהארכת העלאה של גיל הפטור ממילואים. למשל, נטען שישנם משרתי מילואים בתפקידי לחימה שקיבלו פטור על אף שלא הגיעו לגיל הפטור, ועל כן נכון להפעיל את אלו על פני העלאת גיל הפטור. עוד פתרון שהוצע בוועדה הוא הסבת משרתי מילואים בתפקידים שונים, שלא נקראו לשירות מילואים, לטובת תפקידים נחוצים. פתרון זה, נאמר, עדיף על העלאת גיל הפטור, מכיוון שהצעת החוק מבקשת להטיל עומס נוסף על משרתי המילואים במקום פנייה למשרתי מילואים נוספים שלא נקראו או שצה"ל פטר אותם בטרם הגיעם לגיל הפטור הקבוע בחוק. הטענה שנטענה היא שצה"ל עושה שימוש בפתרון הנגיש ביותר.

היו גם חברי כנסת שטענו שהצעת החוק הזו חייבת לבוא במכלול יחד עם הסדרים נוספים להרחבת מעגל המשרתים וחלוקת השוויון בנטל, לרבות גיוס חרדים. חבר הכנסת נוסף שאל: האם צה"ל מיצה את כל האפשרויות העומדות בפניו לפני הטלת עומס נוסף על משרתי המילואים ששירתו עד כה במלחמה? העלאת גיל הפטור, נטען, תיצור עומס נוסף על משרתי מילואים ועשויה להוביל לקריסתם. היו חברי כנסת שקראו לחברי הוועדה לא להצביע בעד הצעת החוק, מכיוון שלעמדתם אין מיצוי בצה"ל בעניין האוכלוסיות המשרתות ואין שינוי בגיוס אוכלוסיות שאינן משרתות. בנוסף, נאמר, נראית מחויבות של צה"ל לגיוס, אימון וציוד חיילי המילואים וכי חיילי מילואים עוד עושים שימוש בציוד פרטי. עוד נטען כי לא קיימת המעטפת שהובטחה לחיילי המילואים במסגרת התקציב.

עמדה נוספת שאני מבקשת להציג היא של חברת כנסת שטענה שהצעת החוק מעצימה אפליה ומגבירה את אי השוויון בנטל. חיילי מילואים מסכנים את חייהם, ואזרח שמסכן את חייו מצפה שכולם יהיו שותפים לנטל הזה.

בנוסף לחברי הכנסת, השתתפו גם נציגי ציבור. פרופ' אריאל היימן, הקמל"ר לשעבר, טען בין היתר כי מערך המילואים הוא משאב מוגבל והתייצבות לשירות מילואים תיפגע אם יטילו נטל כבד מדי על משרתי המילואים. לדבריו, יש להקל על הנטל על ידי הסבת חיילים מתאימים לתפקידי לחימה. לאמנם ולהחזירם לכשירות. העמותה למשרתי המילואים ציינה כי על הוועדה לדרוש מצה"ל תוכנית מדויקת לניהול כוח האדם בשנים הקרובות. לעמדת העמותה, הציפייה שמשרתי המילואים ישרתו מספר ימי מילואים גבוה בשנה תביא לעומס על מערך המילואים ולפרישתם בטרם הגיעם לגיל הפטור. תנועת אימהות בחזית ציינה כי משרתי המילואים קורסים תחת נטל המשימות הלאומיות, ועומס זה עשוי להביא לנשירה רחבה של משרתי המילואים. על כן נדרשים פתרונות רחבים בנושא. נשות משרתי המילואים שהציגו את העומס הכלכלי והמשפחתי הכבד שבו הן מצויות לאור שירות המילואים העצים של בעליהן. הן גם ציינו שהתגמולים הקיימים אינם מספיקים לתחזוק שוטף של משק הבית וכי חל עיכוב בקבלת המענקים לזכאים.

אז מכל אלה, מהי עמדתנו? אין ספק שהנטל על חיילי המילואים הוא רב. אך הוא לא החל בחרבות ברזל. עוד בשנת 2022 תוקן חוק שירות המילואים וקבע שניתן לקרוא לחייל מילואים לשירות מילואים למטרה של תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת במשך שלוש שנים רצופות. וכך חיילי המילואים נקראו לתעסוקה מבצעית בשנת 2022, 2023, עוד לפני שהחלה מלחמת חרבות ברזל. וכמובן לכך, לכל הנטל הזה, מתווספים חודשי השירות המרובים במלחמת חרבות ברזל. מחד, נטען, אנחנו רואים, ומובן הצורך הצבאי באנשי מילואים כשירים כדי לאפשר רציפות ולא לפגוע בכשירות המבצעית. מנגד, הצעת החוק המונחת על שולחן מעלה קשיים ניכרים. מדוע? מכיוון שהצעת החוק מבקשת לחרוג באופן גורף מהמסגרת החוקית הקיימת באשר לגיל הפטור משירות המילואים. צה"ל אומנם הציג את הקמתם של שלושה גדודים. אך הוא לא הציג, לעמדתנו, חלופות מספקות להרחבת מעגל המשרתים כדוגמת אלו שהוצגו בהרחבה על ידי חברי הוועדה ועל ידי הנציגים השונים שהשתתפו בדיוני הוועדה. והתוצאה היא כמובן המשך הטלת נטל שירות המילואים על קבוצה מצומצמת יחסית של משרתי מילואים בלא פנייה לאוכלוסיות רחבות יותר.

הצעת החוק, לעמדתנו, פוגעת בזכויות חוקתיות במעגלים השונים, הן בזכויותיהם של משרתי המילואים עצמם והן בזכויותיהן של משפחות המשרתים. מבין הזכויות, כמובן שנטען, לתת דוגמאות של הפגיעה בזכות לחירות, הפגיעה בזכות לחופש העיסוק, בזכות לשוויון.

ולכן, היות שיש פה פגיעה, אני שואלת: האם ההסדר הזה הוא הסדר מידתי? לאור העובדה כי בפני הוועדה לא נפרשו חלופות אחרות מספקות שנבחנו על ידי הצבא ושיש בהן כדי להקל על הנטל שמונח על חיילי מילואים, אזי, לעמדתנו, ההסדר המוצע מעלה קשיים משפטיים ניכרים. שכן לא הוצג בפני הוועדה הבסיס העובדתי המספק שמצדיק פגיעה בזכויות אלו. ועל כן לא ברור שאכן הפתרון המוצע, העלאת גיל הפטור באופן כה גורף, גם אם הוא רק בשנה, הוא האמצעי של פגיעתו פחותה.

אז באופן עקרוני, כאן היינו צריכים להפסיק. אבל עמדתנו היא שעל אף שלא הוצגה התשתית העובדתית המספקת, לא ניתן להתעלם מאמירת מערכת הביטחון בדבר חוסר במשרתי מילואים בתפקידי לחימה, ועל הכשירות המבצעית הנדרשת. עוד טוענת מערכת הביטחון ששחרור משרתי מילואים בשלב זה לא יאפשר לקרוא לחיילי המילואים, אם הם ישחררו מחמת גיל, אם תהיה הסלמה במצב הביטחוני.

ולמרות הקשיים הניכרים העולים מהצעת החוק, אני מבקשת להציע לוועדה מתווה מעודן יותר, רך יותר, לתקופה מוגבלת. אז מה המתווה שאנחנו מציעים? אישור הארכת העלאה של גיל הפטור למילואים למשך שלושה חודשים, עד סוף חודש יוני. צריכים לזכור שהמושב הכנסת ייפתח בסוף חודש מאי.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אמצע מאי.

<< דובר_המשך >> מירי פרנקל-שור: << דובר_המשך >> אמצע מאי. במסגרת זו, לעמדתנו, צה"ל ככל הניתן צריך להעדיף בקריאתו רק באמת את מי שחסר, זאת אומרת, בתפקידי לחימה, וגם ככל שניתן להעדיף את אלה שימלאו להם 41 בחצי השני של השנה הקלנדרית, זאת אומרת, אלה שעדיין לא ימלאו להם 41. אנחנו מציעים סעיפי דיווח מפורטים ביותר על מנת לבסס תשתית עובדתית בחלופה שצה"ל מבקש להציג, וגם על מנת לראות אם יהיה - - -

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> דיווח, סליחה, שבועי, חודשי, רבעוני?

<< דובר_המשך >> מירי פרנקל-שור: << דובר_המשך >> דיווח חודשי.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> דיווח חודשי.

<< דובר_המשך >> מירי פרנקל-שור: << דובר_המשך >> ולהציג בפני הוועדה את מיצוי החלופות האחרות. גם יש לנו כאן התייחסות לשני סוגי תגמולים. התגמול הראשון הוא התגמול המיוחד שבעצם מתאפשר לשלם אותו רק מהיום ה-30, לפי הוראות חוק שירות המילואים. אנחנו מציעים שלחיילים הלוחמים, התגמול יינתן מהיום הראשון לשירותם, לגבי האוכלוסייה שנכללת בהצעת החוק הזו; ואילו לתפקידי תומך לחימה או תפקיד עורף, הם יהיו זכאים החל מהיום ה-20. לעניין התגמול הנוסף, אנחנו לאורך הדיונים טוענים שהתגמול הזה ממוסה במס הכנסה. אני מבינה בדיון שהתקיים בתקציב הביטחון, שהמערכת התייחסה לגילום. אני חייבת להודות שזו פעם ראשונה שאני שומעת את הטענה הזו. אנחנו נבדוק. ואם אכן הדברים הם כך, הצעתי תהיה לא לכלול את הסעיף הזה בהצעת החוק. זה המתווה שאני חושבת הוא מתווה שנותן את המענה לשני הצדדים.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה יכול להתאים ללוח של היועצת המשפטית שאמרה היום בדיון בבג"ץ, פחות או יותר, הדברים. שאם בהנחה עד חודש יולי הממשלה מבקשת לדחות את הנושא של הגיוס של תלמידי ישיבות, אז בעצם הדבר הזה יתאפשר עד חודש יולי. יכול להיות שדווקא אפשר להתאים את זה ללוח הזמנים של הממשלה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

זה מה שהיא אמרה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו אפילו מקפידים יותר.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יולי, היא אמרה יולי.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא. היא אמרה מה שהיא אמרה. היא לא קובעת בשבילנו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ברור.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת קובעים בהצבעה. אבל ההצעה של היועצת המשפטית של הוועדה היא אפילו קפדנית יותר. היא מציעה להאריך לשלושה חודשים. פירוש הדבר עד סוף חודש יוני.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

יוני.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מתי יוצאים למושב הקיץ?

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חוזרים ב-19 במאי.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

מתי מסיימים את מושב הקיץ, את שואלת?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

שיהיה לנו מושב.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אה, זה ב-7 באוגוסט, אבל הלכה למעשה, זה ב-3 באוגוסט.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

שיהיה לנו מצב שאם יש לנו צורך להאריך שיהיה לנו זמן.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש לנו יותר מחודש. חודש וחצי, כן.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. הוועדה יכולה להתכנס גם בפגרות.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת שנרשמו וביקשו זכות דיבור. בבקשה, מאיר כהן, ואחריו – משה טור פז.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

רגע, שנייה. רק אפשר לשאול את מירי על מה שאמרת.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בתוך תקופת ההארכה הזאת, אני מדבר כרגע על התגמול הכספי.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

כן.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אין הבדל, נכון? כל מה שאמרת.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

את כל מה שכולם מקבלים ברור שיקבלו.

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

ברור.

<< דובר_המשך >> מירי פרנקל-שור: << דובר_המשך >> אני חושבת שלאוכלוסייה הזו יש - - -

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לאוכלוסייה הספציפית הזאת, שהייתה אמורה רק להתנדב, היא מבקשת תגמול נוסף.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

סליחה, אני שמעתי את זה. אני רוצה לחדד את השאלה.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

כן.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

האוכלוסייה הזאת, התייחסת ללוחמים ולמה שהתייחסת. הבנתי. השאלה שלי היא אם בפרק הזמן הנוסף שאנחנו מטילים עליהם, בינם לבין החברים שלהם, שלצורך העניין, גם הם לוחמים, והם בתוך אותם תגמולים. האם יש הבדל בתגמול למי שאנחנו מטילים עכשיו את - - -

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן. זה מה שהיא הציעה.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

כן. זה מה שהצעתי.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה מה שהיא הציעה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בתוך תקופת - - -

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אם לחייל מילואים לוחם מלאו 40 - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הפטור הולך לפי שנה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

שנייה, רגע. שנייה, רגע. סליחה?

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. הפטור הולך לפי שנה.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אם חייל מילואים מלאו 40 וקוראים לו למילואים, אני מציעה שיהיה לו אקסטרה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בדיוק.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

מה האקסטרה הזו אומרת? האקסטרה אומרת: אם אתה משרת במילואים ואתה אמור לקבל תגמול נוסף רק מהיום ה-30, אני מציעה שתקבל את התגמול כבר מהיום הראשון.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אוקיי. הבנתי.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

זה דבר אחד. למרות שאני חייבת לומר שהפיצויים הם לא באים במקום. הם רק איזשהו אקסטרה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

ברור, ברור, ברור.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הפטור הוא לפי חודש או לפי שנה, נציגי צה"ל? הפטור הוא לפי שנת פטור או לפי חודש?

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תאריך לידה.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

לא, לא. זה נתון שחייבים להבין. חוק המילואים קובע שאם אתה הגעת לגיל הפטור, אתה משוחרר בסוף השנה הקלנדרית שבה נולדת. זאת אומרת, ולכן הפגיעה כאן היא כפולה, אם מלאו לך 40 בינואר, אתה משתחרר רק בדצמבר של באותה השנה שמלאו לך 40, זאת אומרת שאתה משתחרר בגיל 41, מה שהחוק אומר היום.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה יהיה גם ככה. 42 בפועל.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אם הכנסת תחליט לאשר את הצעת החוק, אז אתה תשתחרר בגיל 42.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק, בדיוק.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אולי נלך עם הסדר? חבר הכנסת כהן.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מאיר כהן, ואחריו – חבר הכנסת טור פז.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, גברתי היועצת המשפטית, מן הסתם אנחנו מבינים, כל - - -

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לשאול שאלה?

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא. תן לי לדבר. אתה רוצה לשאול שאלה? נו, מה?

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> היועצת המשפטית, אני רוצה להבין. אם ממילא הוא חייב לשרת עד סוף השנה, ואנחנו מאריכים כרגע עד ליוני, זה לא משנה כלום, אם ככה.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

למה? הוא כבר משרת. אם מלאו לו ב-2023, בדצמבר 2023, מלאו לו 40, הכנסת האריכה בשנה נוספת. זאת אומרת, מלאו לך 40, היית אמור לקבל פטור מחמת גיל.

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עכשיו אנחנו משנים את זה מעכשיו?

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

זאת אומרת, עכשיו, מינואר. הכנסת כבר האריכה את הצעת החוק.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עד 29 בחודש.

<< דובר_המשך >> מירי פרנקל-שור: << דובר_המשך >> נכון. זאת אומרת, מלאו לך 40. אתה ממשיך לשרת עד שימלאו לך 41.

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אה, אז את זה אנחנו מאריכים. בסדר. סליחה, מאיר. כן.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן. מאיר, בבקשה.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, גברתי, אני מבין שיש קושי מסוים שגורם לנו להתפלפל ולהגיד עד כאן ועד 40 וזה. אבל אני דווקא חושב – לי יהיה קשה להצביע, להאריך כל דבר. אני חייב להגיד. כי יש לי הרגשה שזה מין שיטת הסלאמי. ותפוח האדמה הלוהט שנמצא בחדר, אף אחד לא שם אותו ומסתכל עליו ומביע את דעתו. הוועדה הזאת, על אף צוק העיתים, חייבת להשמיע את קולה. והצבא חייב להשמיע את קולו ולהגיד, מה שהיה עד ה-7 באוקטובר לא יהיה בוועדה הזאת, אדוני. ואנחנו לא נפרט. אנחנו יושבים ושומעים על האתגרים העתידיים, האתגרים העכשוויים והעתידיים של המדינה הזאת. אנחנו שומעים על הצורך הגדול מאוד בצבא גדול וחכם. נגמר הסיפור של צבא קטן וחכם, נגמר. כל הקשקשנים האלה שמכרו לנו לוקשים, ואכלנו אותם, באה המציאות, טפחה לנו על הפנים. ולא נוכל להמשיך בשיקולים פוליטיים. הם לא אלה שיצילו את המדינה הזאת.

וכל פעם נבוא לכאן ונבוא בעוד חודש ויבקשו לעוד חודש ויוסיפו עוד חצי שנה. אנחנו כוועדת חוץ וביטחון צריכים להשמיע את קולנו בלי קואליציה, בלי אופוזיציה. אני גם לא רוצה להכניס את הסיפורים האישיים שלנו. כל אחד יש לו מישהו או מישהי שהתגייסה לארבעה חודשים, שלושה חודשים. והגיעו עם צו, כמו גלעד הבן שלי, לעוד חודשיים. הוא כבר בן 37, אבא לשלושה ילדים. וחבריו ושכניו כולם בני 40 ו-41 ו-42, שחזרו, ויעשו את זה בחפץ לב. אבל אם לא אנחנו בית המחוקקים, ואם לא הוועדה הזאת, ועדת הביטחון, אם לא אנחנו שיודעים את האתגרים, אם לא נשמיע את קולנו ונגיד בקול רם וברור, זה לא –שיפסיקו לספר לנו על נטל השוויון. אתם זוכרים שדיברנו על שוויון בנטל? גם מהצבא היו אנשים שאמרו לנו, אדוני היושב-ראש, שאמרו לנו: לא, זה לא שוויון בנטל; זה נטל השוויון; מה אתם רוצים מהצבא?

אני מציע לכל אחד שילך ויבקר בנצח יהודה, בגדודים האלה. לראות חיילים חרדים משרתים, כשהצבא דואג להם לכל המעטפת: בתי כנסת ותפילה וכשרות הכי הכי. אדוני היושב-ראש, אם אנחנו לא נשמיע, ואני מצפה ממך, כי אני מכיר אותך, ואני יודע שאתה יודע לעשות הפרדה ברורה מאוד, ואני לא אומר את זה לשבחך, אני אומר את זה כי אני מכיר אותך, שאתה יודע לעשות הפרדה ברורה ולעמוד על הרגליים ולגיד: אין פוליטיקה. ואני מאוד מקווה שבסופו של דבר, בסופו של תהליך, אנחנו נשמיע את קולנו כאן ונגיד: הצבא צריך להיות גדול וחכם. והחרדים, אנחנו מזמינים אותם להיות שותפים שלנו, לא מתוך כעסים ולא מתוך שנאה. לא תהיה לנו בררה, חבריא, שימו לב. רק תאזינו לחדשות ותראו איפה צה"ל פועל, איפה קמים עלינו לכלותנו באמת. ואנחנו ממשיכים לשחק עם תוסיף חודש, תוריד חודש, ואף אחד לא מדבר באומץ על מה שצריך להיות. תודה, אדוני.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, מאיר. רק ברשות משה אני אגיב, אנחנו סיימנו דיון מול אכ"א, מול כוח אדם של צה"ל, בוועדה המשותפת, ליוו אותי אומנם בדיון הקודם רק שני חברי כנסת, דנינו ובן ברק. אבל אני חייב לומר שהדברים האלה נאמרו על ידי בצורה מאוד ברורה לרמ"ד אכ"א.

<< דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תבורך.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הסעיף הראשון שלו במצגת פתח בחשיבות של צבא העם. ואמרתי, ואני חוזר ואומר כאן גם כשיש שידור, שבעיניי, כשזה הסעיף הראשון, צריך להיות גם ביטוי מעשי לסעיף הזה בפעילות, בתוכנית, בתקציבים. אני חושב שעל כל זה אנחנו נדון כשיגיע החוק, והוא יגיע, של שירות הביטחון.

<< דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תבורך.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, משה טור פז, ואחריו – טלי גוטליב.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, היום פורסם שהחיילת אורי מגידיש חזרה לשירות כארבעה חודשים אחרי שהיא חזרה מהשבי.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נכון.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכולם יודעים שהיא יכלה גם להיפטר מהשירות הזה. זה מלמד אותנו שבסופו של דבר שרוח ההתנדבות לא פגה מעם ישראל, ואנשים, גם כשהם לא חייבים, ממשיכים ומתנדבים. יושבת לידי הבת שלי. היא התנדבה למילואים, למרות שהיא לא הייתה חייבת, וכמוהו גם רבים אחרים.

אני קורא לחבריי לוועדה לא לאשר את ההסדר שהוצג בפנינו על ידי צה"ל. אני חושב שההסדר הזה הוא פתרון קל. כיו"ר שדולת המילואים בכנסת, גם כמי ששירת כמעט שלושה חודשים בעצמו במלחמה הזו, אני חושב – הרי מה עושה הוועדה? היא נדרשת לשאלה: האם בחוק, האם בחובה, אנחנו מאריכים בשנה או לא? לפני ההסדר שהציעה כאן היועצת המשפטית. ואני אומר בחוק, במה שנתון לאחריות הוועדה, לסחוט מהלימון הזה עוד קצת מיץ, זה לא נכון. יכול כל חייל להתנדב, גם אחרי גיל 40, כמו שעושים רבים וטובים, ולהמשיך ולהתנדב. יקרא צה"ל, זו אפשרות אחת, לשנתון המסיים – שמענו, גם ככה יש להם שנה ביציאה – ויגיד: אנחנו מבקשים עוד שנה. תאמין לי, דיברתי היום עם מג"ד במילואים, עם אדון איתם עם הזקן המכובד שלו, כמי שהיה בעצמו מג"ד במילואים, כשהמג"ד מדבר עם החיילים שלו, רובם מתנדבים.

אני אומר יותר מזה. הרי יש בשנתון חרדי, שמענו את הנתונים בשבוע שעבר, בשנתון, 13,000 בנים, עזוב את הבנות שנייה, לא משרתות, משרתים, 13,000 בנים בשנתון. יש 66,000 בחורים חרדים כרגע בדחיית שירות בגיל 18 עד 26. אם 10% מהם – 10%, דרך אגב, משרתים גם היום, צריך לומר את זה; הזכיר את זה מאיר כהן – אם עוד 10% ישרתו, הדיון הזה מתייתר. לא צריך. אבל זה לא יקרה, אם הפראיירים כל הזמן יחויבו בחוק.

ולכן, פעם אחת, אני אומר לצה"ל: יש פתרונות. הזכירה כאן היועצת המשפטית. הזכרנו אותם. להציע ללוחמים הקיימים קבע ארוך. פעם זה היה יותר מקובל. בזמני פנו לסמלי המחלקות, לרס"פים, גם לחיילים מצטיינים, אמרו להם: תחתמו שמונה חודשים, שנה, קבע ארוך. היום זה פתרון פחות מקובל. זה יוסיף לצה"ל, אני מעריך – בהתנדבות, אבל הם קיבלו שכר – מאות ואלפי לוחמים. שתיים, אני קורא למג"דים במילואים לומר לחיילים שלהם: אנחנו צריכים אתכם; הגעתם לגיל 40, 41, קצינים 46, אנא, תנו לנו עוד שנה. אני מעריך שרובם ייתנו. אני קורא לוועדה לא לחייב את זה, כי אז אנחנו לא נגיע לפתרונות אמיתיים.

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

נו, באמת?

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, טלי. זה הפתרון. תודה רבה.

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

בהצלחה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. אבל לא התייחסת להצעה של היועצת המשפטית.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שההצעה, אני אומר כאן, ההצעה היא קשה. אבל היא יותר טובה ממה שצה"ל מציע. ולכן לאור זאת צריך לשקול אותה בחיוב.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מאה אחוז. בבקשה, חברת הכנסת גוטליב, ואחריה – חבר הכנסת רול.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני לא מתכוונת לחזור על מה שאמרתי בישיבה הקודמת. כפי שכולכם יודעים פה, אני לא מתכוונת להצביע לחוק הגיוס. האצבע שלי לא תתרומם בשום מחיר לחוק שנותן פטור גורף לקבוצה כזאת או אחרת. אנחנו לא בחוק הזה. אנחנו במלחמה עצימה. כולכם יודעים את זה כאן, כי אתם חברים כאן. אז בכל הכבוד לפופוליזם, אף אחד לא יכול לחשוד בי, אגב, שאני לא יוצאת נגד קואליציה, נגד חוק שהוא חלק מההסכם קואליציוני. זה הרבה יותר מורכב מזה, ואני עדיין אומרת את זה.

אני אומרת, גם לצד זאת, שהמלחמה הזאת לימדה אותנו שההצעה של שי פירון פה בוועדה, שתחת החוק הזה צריך לכלול את כל ארגוני החסד – זק"א, איחוד הצלה, מכבי אש, מד"א, הכול – שזה יהיה שירות, שיהיה גם שירות מילואים במקום הזה. זאת הצעה מאוד נכונה בהסתכלות היום, שאנחנו ראינו את זה במלחמה. אבל זה לא הדיון. הדיון כאן הוא בקשת הצבא. אני עם כל הכבוד לא משחקת משחקים עם הצבא כרגע. הצבא אומר לי שהוא צריך את הקצינים שלו ואת הלוחמים שלו בזמן לחימה. אם אתם לא רוצים להצביע על זה, שלכם. אני אומרת לצבא, בכל הכבוד, אני חייבת לסמוך עליו. הרי אף אחד גם לא יכול לחשוד בי שאני סומכת על כל מה שאתם אומרים בעיוור, או שאני לא מפעילה שיקול דעת. אבל כשאומרים לי שיש לי חסר בכוח אדם, ואני עלולה להימצא בחסר בחזית הצפונית, אז עם כל הכבוד לכך שאני אגייס עכשיו, גם כמו שאמרתי ליאיר לפיד, גם 100,000 חיילים, גם אם אני אגייס עכשיו 100,000 חיילים, הם לא יהיו מיומני לחימה כמו הקצינים הרלוונטיים שאנחנו זקוקים להם, או הלוחמים הרלוונטיים שאנחנו זקוקים להם.

ובהקשר הזה אני אומרת, אני מתכוונת להצביע על זה לא תחת מחאה ולא שום כלום. אני מצביעה בהכנעה, כי הצבא מבקש ממני לאפשר לו כוח אדם ללחימה. אני אומרת לצד זאת, שלא יהיה פה ספק לאזרחי מדינת ישראל, בשונה מהצבא, אני לאזרחי מדינת ישראל אומרת באשר הם: נגמר הדבר הזה של פטור גורף. אני לא צריכה להזכיר כאן לחבריי החרדים שסוף כל סוף גם מבינים את זה ונמצאים איתנו יחד בתוך השיח הזה, שזה כבר לא שיח בכפייה, זה שיח שיש בו המון המון הבנה גם עם אחיי החרדים. אני מזכירה, אנחנו במלחמת מצווה. צאו ולמדו רבי עקיבא, שהצטרף למרד בר כוכבא. אני לא מכירה דבר כזה, של פטור בגלל אמונה או בגלל לימוד תורה.

אבל זה לא השיח ואני לא מתכוונת להפוך את זה. אני מבקשת ממך, אדוני היו"ר, יש צורך, הצבא מבקש את זה מאיתנו. כמו שאנחנו בודקים את זה, ואני מניחה שאתה שמעת את זה בוועדות, על הכמות וכו', הצעת היועמ"שית, אני רק אומרת, רק כדי שלא יהיה מצב מבחינת הטיימינג, צריך לבדוק רק על הפגרות שלא יהיה מצב שאין לנו - - -

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לא. הפגרות נבדקו.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

כבר בדקנו.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בדקנו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. שלא יהיה מצב שאנחנו צריכים לבקש טובה ממישהו לתת לנו אישור לכינוס הוועדה, בסדר?

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לא, לא.

<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הכול.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, טלי. רק לפני עידן רול, שאלה פרוצדורלית. האם יש מי מחברי הכנסת שרוצה להגיש ולנמק בוועדה את ההסתייגויות לחוק?

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> להגיש כן, לנמק לא.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לנמק לא.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

במליאה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אוקיי. מכיוון שאני מבין שיש אנשים שרוצים לצאת לישיבות סיעה, אז אני פשוט רציתי להבין איפה לוחות הזמנים עומדים. בבקשה, עידן רול, אחריו – אלעזר שטרן.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >>

אני נתתי ליבגני סובה שנייה להקדים אותי, כי יש לו ישיבת סיעה קודם.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בסדר?

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, יבגני.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מה זה צריך לצאת? גם אני צריך לצאת.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש לך ב-14:30. מה אתה בלחץ? אתם לא באותה סיעה?

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> את המריבות הפנים-סיעתיות תפסיקו.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שזו אותה סיעה, לא?

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל ב-14:30 מפסיקים את הדיון.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, יבגני ושרון, אני אתן לכם לדבר.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני ממש רוצה להיות קצר.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני רק אומר, כי שרון שאלה ובצדק, ודאי שלא יהיו שום הצבעות אחרי 14:00. אנחנו נמשיך, אבל לא יהיו שום הצבעות אחרי 14:00.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מצוין. אדוני היושב-ראש, קודם כול, תודה. רוצה להבהיר, הדיון הזה הוא לא נגד הצבא, לא נגד צה"ל, לא נגד אנשי מילואים, וגם לא נגד הדרישות של הצבא שהוצגו בישיבות הקודמות, ואנחנו דנו, וזה דיון פתוח. נדמה לי שגם הדיון הקודם היה פתוח. כשדנים בהצעת החוק, אז רוב הדיונים הם פתוחים. אבל אדוני היושב-ראש ונציגי צה"ל מכובדים, שיטת הסלאמי הזאת לא יכולה להתקבל. היא לא יכולה להיות. הרי אי-אפשר לבוא ולהתנתק מהפיל הכי גדול שנמצא בחנות חרסינה.

עכשיו, כשאנחנו מדברים על האפשרות שהוועדה הזאת תתייחס למכלול הדברים של תיקון לחוק שירות הביטחון, זה דבר אחד. עכשיו, זה לא תלוי בכם. זה תלוי בקואליציה. ולכן אני לא בא בטענות לצה"ל. אני בא בטענות לממשלה ולקואליציה. אם אתם רוצים להטיל נטל על חיילי מילואים, בבקשה, תבואו תגידו כמקשה אחת, כחבילה אחת.

אני מסיים בדקה אחת. אני כמעט בטוח בוודאות שמתוך הנתון שהוצג פה, נדמה לי 7,000 איש אתם אמרתם, זה נוגע, הסיפור של העלאת גיל הפטור. אני כמעט בטוח שרובם יסכימו לעשות את השירות בהתנדבות, כי זה נוגע כרגע לשירות. אני רוצה לחדד את מה שאמרה היועצת המשפטית ולבקש לא לתת מיום ה-20 לתומכי לחימה, אלא לתת מהיום הראשון. לא לעשות את הבדלה. אם א

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]