פרוטוקול מספר 343, ועדת הכלכלה, 26/03/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 343

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט"ז באדר ב' התשפ"ד (26 במרץ 2024), שעה 13:30

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, (פ/4182/25) << הצח >>, של חה"כ אופיר כץ, חה"כ חנוךדב מלביצקי, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ זאב אלקין, חה"כ ינון אזולאי

נכחו:

חברי הוועדה:

דוד ביטן – היו"ר

ששון ששי גואטה

שלום דנינו

חברי הכנסת:

אופיר כץ

חמד עמאר

עודד פורר

מוזמנים:

לילך שלום

–

היועצת המשפטית לרשות האכיפה במקרקעין, משרד האוצר דניאל סרגי

–

רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

רוסלאן עותמאן

–

רפרנט תכנון ובנייה, המחלקה למשפט אזרחי, משרד המשפטים רתם אבין

–

מנהלת תחום בכיר מדיניות חשמל, משרד האנרגיה והתשתיות דלית זמיר

–

יועמ"ש, משרד האנרגיה והתשתיות

רועי גולדשטיין

–

סגן יועמ"ש, משרד האנרגיה והתשתיות

גלעד אלון

–

יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

אסתי ליס

–

אדריכלית, מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי, משרד הבינוי והשיכון מולא סלמאן

–

ראש מועצת ירכא

והיב סיף

–

ראש מועצת ינוח ג'ת

רפיק חלבי

–

ראש מועצת דלית אל כרמל

יאסר ג'דבאן

–

ראש מועצת כסרא סמיע

אנוור עאמר

–

ראש מועצת חורפיש

רא'אד שנאן

–

מנכ"ל המועצה הדרוזית

מאיר שפיגלר

–

מנכ"ל החברה, חברת החשמל

דנה גרוסמן

–

עובדת קשרי ממשל בדירקטוריון, חברת החשמל

דרור וגשל

–

סגן היועצת המשפטית, רשות החשמל

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:

עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

הדר אביב

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני רוצה לפתוח את הישיבה בנושא: הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, של חה"כ אופיר כץ ואחרים. המצב הוא כזה – בעצם ניסחנו את הצעת החוק מחדש בגלל כל מיני בעיות שצצו וראינו שאנחנו לא יכולים לחיות עם ההצעה הקודמת, ועשינו הצעה שוויונית יותר עם פרמטרים אובייקטיביים, והכנסנו גם את הדרישות של חברת החשמל כי הגענו למסקנה שבלי הדברים האלה לא יהיה כלום, ואז נעשה חוק פריילוף כזה שרק יהיה חוק, אבל לא תראו חיבור אחד של חשמל. אז כל הדרישות של חברת החשמל נכנסו להצעת החוק שלנו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא כל הדרישות. רובן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה שצריך. אם הכנסת סעיף שאומר שצריך למכור את חברת החשמל, את זה לא הכנסנו. אבל דברים אחרים כן.

לא נתחיל את כל הדיונים מהתחלה. אני רוצה לקרוא על-מנת לסיים את זה ולהעביר את זה בקריאה ראשונה עוד במושב הזה. לכן תסלחו לי אם אני לא נותן לכם לדבר.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

זה לטובתכם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ומי שירצה לדבר באמצע, הערות וכולי, כן, אין בעיה. לא נתחיל עכשיו עם כל ראשי הערים והמועצות. נקריא סעיף-סעיף.

משפחות החטופים, מישהו רוצה להגיד משהו? בבקשה.

<< דובר >> מיכל קינן: << דובר >>

אני מיכל קינן, בת-דודה של שגיא דקל חן שכבר 172 ימים חטוף בעזה. 172 ימים של סיוט. 172 ימים מיותרים שיכלו להיות הרבה פחות, אם רק הייתם תופסים את המציאות כמו שהיא בצורה הגיונית; אם רק הייתם מבינים שכל יום שהם בגיהינום זה עוד ניצחון לחמאס; אם רק הייתם מבינים שבאותה מידה זה יכול היה להיות אח שלכם או הבת שלכם; אם רק הייתם מבינים שכרגע בעזה נמצאים עשרות אלפי פעילי חמאס, וכנראה המחליפים של סנוואר כבר עומדים בתור לתפוס את מקומו.

אז להיות מונעים מהפחד שסנוואר הבא יושב דווקא בכלא שלנו, זה התירוץ הכי גרוע ששמעתי. אבל לשחרר להם עוד כמה אלפים תמורת האחים שלנו נשמע לי עסקה מאוד הוגנת כשמדובר בעסקה עם השטן. איך יש לכם סימן שאלה בכלל? הרי סנוואר שוחרר בעסקת שליט, ותראו לי אחד במדינה הזאת שחושב שלא היה צריך לשחרר את גלעד.

אם לא הבנתם, כל יום שהם לא חוזרים, המחיר עולה, והמחיר כבד בכל המובנים, אם זה מזערי כמו הגוף והנפש שלהם, ואם זה החיים שלהם שכל יום עומדים בסכנה ממשית; ושלא נדבר על המחיר של החיילים שלנו שכל יום מסכנים את חייהם, או על הכאב של כל העם הזה.

כולנו זוכרים את האושר שהיה במדינה כשהחטופים חזרו. איך לכמה דקות בתוך כל האפלה כולם בכו מאושר. אף אחד לא יבוא אליכם בטענות. זה הדבר הנכון לעשות. תראו לנו שאכפת לכם מהמדינה הזאת ומאיתנו. תחזירו אותם ותחזירו את האור שלהם, ותנו לו לנצח את החושך.

אני מרגישה שהמילה עכשיו מתחילה כבר לאבד משמעות. לקום כל בוקר ולהסביר לכם שהם צריכים לחזור עכשיו, כנראה כבר נהיה חלק מהשגרה שלכם. אם לא הבנתם, אין שגרה. לא הבנתי אם זו בדיחה שאתם יוצאים לפגרה בזמן מלחמה, בזמן שהאזרחים שלכם חטופים בעזה. אם לא הבנתם, המילה עכשיו זה עם סימן קריאה, לא סימן שאלה. טעות אחת כבר קרתה והיא ה-7 באוקטובר. שלא תקרה פה שוב טעות. לעשות מה שצריך בזמן, והזמן הוא עכשיו.

<< דובר >> גילת פיש: << דובר >>

שלום, אני גילת פיש. אני דודה של שגיא דקל חן. הבוקר קמנו לשתי כותרות, אחת על הבוקר ואת השנייה ראינו בהמשך היום. כותרת ראשונה נמצאת פה בעיתון הארץ, שמסבירה לנו שחלון ההזדמנויות שכל הזמן דיברו עליו, חלון ההזדמנויות לסיום המלחמה, חלון ההזדמנויות לשחרור החטופים, הולך ונסגר, אם לא כבר נסגר.

בהמשך היום התבשרנו שהמשלחת בקטאר חזרה, וגם המו"מ הזה ירד לטמיון. אלה אומרים או אלו אומרים. זה לא משנה כרגע מי אומר ומה אומר, המו"מ הפסיק. אין יותר משא-ומתן כרגע לשחרור החטופים.

האו"ם לא יצא לפגרה, אבל הכנסת שלנו מרגישה שזה זמן נכון לצאת לפגרה בזמן מלחמה, בזמן שכולם עדיין עומדים מסביבנו, וממשיכים בסדר-היום, אנחנו, פה, הכנסת, אתם, נבחרי הציבור יוצאים לפגרה. אנחנו דורשים שהכנסת ונבחרי הציבור ימשיכו את עבודתם וכולם ימשיכו למען עסקה מהירה ועכשיו, כי אין זמן. פשוט אין זמן. תודה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עוד מישהו?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

טוב. תודה. ברשותכם, אני אמשיך בישיבה. מי יקרא?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מקריא מתוך נוסח שהופץ ביום חמישי באתר הוועדה, ואת השינויים לעומת הצעת החוק המקורית ניתן לראות ב'עקוב אחר שינויים' על גבי הנוסח.

"הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 הגדרות

1.

בחוק זה –

"בעל מבנה" – מי שרשאי להגיש בקשה להיתר בנייה לגבי המבנה;

"החברה" – חברת החשמל לישראל בע"מ;

"ועדה מקומית" – כמשמעותה בסעיף 17 לחוק התכנון והבנייה;

"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965;

"מבנה" – בניין של קבע ששימש למגורים ערב תחילתו של חוק זה, גם אם אין לגביו היתר בנייה לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה, ובלבד שלא נוספה לו תוספת בנייה לאחר יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018);"

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני אסביר את ההגדרה הזו של מבנה. מדובר כאן על מבני קבע שמשמשים היום למגורים, ונקבנו בתאריך 1 בינואר 2018 מכיוון שהתאריך הזה נקוב גם במסגרת מה שמכונה: חוק החשמל, תיקון מס' 138 לחוק התכנון והבנייה, שנקב במועד הזה ושם את קו הגבול הזה, בין היתר גם בהסתמך על מסמך מדיניות שיצא לעניין חוק קמיניץ, החוק לאכיפת דיני התכנון והבנייה. גם שם דובר על בנייה שנבנתה לאחר 1 בינואר 2018, ושנוקטים לגביה מדיניות מחמירה יותר.

לא התייחסנו כאן לתנאי שנוגע להוצאת צווי הריסה לגבי המבנה, ואני אסביר למה. גם בתיקון מס' 136 לא נקבע בחקיקה ראשית התנאי הזה. התנאי הזה קיים היום במתווה ליישום התיקון. שם נכתב שככלל, לא ייבחנו בקשות לעניין מבנים שהוצאו בעניינם צווים מינהליים או שיפוטיים, אבל יש חריג לעניין צווים שיפוטיים.

חשבנו שלא נכון לכתוב בחקיקה ראשית את ההסדרה הזו בהתאם למה שנקבע גם בתיקון מס' 136. אני מניח שככל שהצעת החוק הזאת תתקדם ותעבור גם בקריאה שנייה ושלישית, אז יהיה איזשהו מתווה ליישום גם של התיקון הזה.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

אבל עם חוק קמיניץ עד היום, כמעט 65% נבנו ללא היתר. אז מה עשינו?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נשארנו באותו מקום.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

אם אתם אומרים, 1 בינואר 2018 - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא. אמרתי, מבנה שלא נוספה לו תוספת בנייה לאחר 1 בינואר 2018.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

אבל יש בנייה חדשה מ-1 בינואר עד היום. אם אתם מגדירים 1 בינואר 2018, זאת אומרת, מתי התחילה הבעיה? כשיצא חוק קמיניץ, מ-2018 עד היום.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא. אמרתי, בניין של קבע ששימש למגורים ערב תחילת החוק החדש הזה, גם אם אין לגביו היתר. זאת ההגדרה. התוספת שהוספנו כאן היא – ובלבד שלא נוספה תוספת בנייה למבנה הקיים הזה, לאחר 1 בינואר 2018.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

סליחה, זה לא ברור. אפשר להסביר שוב?

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

אני גם יכול להסביר. הכוונה היא שאם יש מבנה שנבנה אחרי 1 בינואר 2018, אז החוק לא יחול עליו. זאת הכוונה. אם נוספה לו תוספת, אז קל וחומר אם כל המבנה נבנה אחרי 1 בינואר 2018.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני לא בטוח.

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

זאת הייתה הכוונה גם בתיקון מס' 136, ואני אגיד מה היה הרציונל. הרי זה עלה גם בדיונים הקודמים, והרעיון הוא לא להביא לתמריץ שלילי. זאת אומרת, מי שיבנה עכשיו, שלא יחשוב שהוא הולך להתחבר לפי החוק הזה. זה היה הרציונל.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

אבל בין 2018 לעכשיו עברו שש שנים.

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

אני מבין. אני מדבר רק על הרציונל, לא על התקופה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

החוק הזה בא כדי לפתור את הבעיה, לא את הרציונל.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אם אנחנו לא מעודדים - - - את זה ב-2024.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בתחילת הסעיף אתה מדבר על בנייה עד התחלת החוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מבנה שמשמש למגורים ערב תחילת החוק.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ערב תחילת החוק הזה. אתה לא מדבר על מתי נבנה, ואחרי זה אתה מדבר על 2018. אני חושב שלא צריך להוסיף את מה שאתה מוסיף באדום, כי זה מסרס את כל - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא כל המבנים יתחברו לפי החוק. אבל רוב המבנים יתחברו. אתם רוצים למנוע מ-90% להתחבר בגלל בעיה של - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עד התחלת החוק, כל מי שבנה בית, ולא קשור ל-2018 - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מבנה קיים, אבל אם לא נוספה לו תוספת בנייה.

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

תשאירו עבודה ליועצים המשפטיים אחרי אישור החוק.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

איתי, מה אתה רוצה למנוע או לגרוע בזה שאתה אומר שלא נוסף לו משהו? מה אתה רוצה להגביל?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא. הוא העתיק את זה מהחוק הקיים שעבר כבר בכנסת. זאת הייתה הערה של מינהל התכנון. אם המבנה קיים והוא נבנה לפני 2018, אבל לא עשו לו תוספת, אז הוא בפנים. ואם עשו לו תוספת, הוא לא בפנים.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין ויכוח כאן. שנינו אומרים אותו דבר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא. אם מישהו בנה לפני שנה בית שלם, אני לא מוכן לתת לו חיבור חשמל. פה לא נותנים יד לעבירות בנייה בלתי-נגמרות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל החוק הזה בא להיטיב עם אנשים. אנחנו לא רוצים לתת מעכשיו והלאה. בוא נקבע עד ינואר 2024 - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא. לא 2024. אם מישהו בנה עכשיו, הוא לא יקבל חיבור חשמל. זה הכול. מספיק עם זה. אין עד אין סוף.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אתם אמרתם שרוב הבתים האלה הם בתים שנבנו לפני שנים אחורה, ולא מלפני שנתיים או שלוש שנים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל יש לך שש שנים שאנשים בנו בהם. אתה לא מתייחס לזה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

כמה כאלה יש?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

עשרות בתים. מאות בתים.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

אופיר, בכסרא סמיע 160 בתים לא מחוברים, ו-150 מהם נבנו מ-2018 עד היום. אז למה אני צריך את החוק?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אצלי יש 100 בתים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה ללכת על שנת 2018? אם אנחנו רוצים לחוקק חוק שייטיב עם אנשים - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז בוא נחבר את כולם. לא צריך חוק.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן, תחבר את כולם, אדוני היו"ר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

החוק הקיים אומר: לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה שמשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד 1 בינואר 2018, ולא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי חוקק החוק?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה ב-2022.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה חזר ארבע שנים אחורה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ניסיתי להסביר שהמועד הזה הוא לא סתמי. הוא מועד שנשען על המתווה ליישום חוק קמיניץ, בין היתר.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשביל להקשות.

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

אבל כל הוויכוח וכל הדיון הזה כאן, כל הצעת החוק הזאת היא כדי לפתור את הבעיה של קמיניץ.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כל הבניינים אצלכם חדשים? הכול נבנה עכשיו.

<< דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>

אצלנו בירכא יש יותר מ-1,000 בתים לא מחוברים לחשמל. ב-18 השנים האחרונות לא הצלחנו לאשר אף מתחם בתכנון ובנייה, ואנשים גרים בלי חיבורי חשמל. בוא תראה את בעיות הבטיחות שיש לנו. אנשים ימותו רק בגלל הבטיחות. מ-2018 עד היום נבנו יותר מ-600 בתים בירכא. אז תתעשתו.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> למה אתם בעמדה שלכם על 2018? מה הרעיון?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אם אתה רוצה לסיים את חוק קמיניץ בחוק הזה, אז החוק הזה לא ישרת אותנו.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה משרד המשפטים מתנגד ל-1 בינואר 2024?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא יהיה 1 בינואר 2024. לא יהיה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל למה להקשות? אני לא מבין. הרי אתה בא לפתור בעיה, אז תפתור את הבעיה לכולם.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

מ-2018 עד היום, תעשו בדיקה קטנה בכל היישובים כמה זוגות התחתנו. בכל חתונה שהייתה נבנה בית ללא היתר. אז מה אתם אומרים לי? שמ-2018 עד היום לא יהיו חתונות בעדה הדרוזית? הם לא גרים בעיר. כולם בנו וגרים בתוך הבתים האלה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה תוציא כאן מאות אנשים החוצה, אם לא אלפים.

<< דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>

ומה הטעם שאתה מחבר בית אחד ובית שני אתה לא מחבר? וזה אחד ליד השני.

<< דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>

ההגבלה של 2018 צריכה לרדת. זו שטות אחת גדולה. אני לא יודע מאיפה הכנסתם אותה עכשיו. זה לא היה בחוק.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אולי זו הבקשה של חברת החשמל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא, לא. זו לא בקשה של חברת החשמל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בוא נמשיך לקרוא.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל מה מחליטים כאן?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא מחליטים כלום כרגע.

<< דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>

לא, אי אפשר לא להחליט.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תמשיך לקרוא.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

סליחה, עם כל הכבוד.

<< דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>

אתה מוכן לגור שש שנים בלי חשמל? אל תגיד לי, עם כל הכבוד.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

הוא אומר לך שנתקדם. אתה לא תגיד לחברי הכנסת איך לעבוד ומה להגיד, עם כל הכבוד לך.

<< דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>

אתה אומר לי שאנשים יישארו בלי חשמל בגלל הכבוד שלך עכשיו?

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

חוצפן.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בואו נתקדם.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני ממשיך להגדרה הבאה.

""המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ביום כ"ד בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);

"מתחם" – מבנה או כמה מבנים הסמוכים זה לזה המשמשים למגורים, וממוקמים במקרקעין שאינם מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, שאין לגביהם תוכנית מפורטת בתוקף;"

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כמו שאמרתי קודם לכן, מדובר רק על מבני מגורים שבנויים על מקרקעין פרטיים. כלומר, לא מדובר על קרקע שפלשו אליה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

נכון מאוד. אין בעיה. בסדר. בזה אנחנו איתך.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

ומה קורה במצב שבו קיבל מישהו אישור לעלות על הקרקע כדת וכדין, לא קרקע פרטית, אלא קרקע מינהל, והוא רק לא הצליח להשיג טופס 4 וטופס - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל אצלם הכול פרטי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אם הוא קיבל אישור לבנות אז יש לו אישור מהמינהל, מאיר.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דרך המינהל, אצל הדרוזים, אין בעיה. כל מי שמקבל דרך המינהל זה חלקות לחיילים משוחררים וכולם יכולים להוציא טופס 4.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אם אין בעיה, אז למה להתנות את זה? ואני אומר לך שאתה טועה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל מה שיש אצל הדרוזים במינהל, יש אפשרות להוציא היתר - - -

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

לא נכון, מכיוון שהיתר תלוי בעוד גורמים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל זה משהו טכני.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אגב, אני אומר את זה בשבילכם. אתם טועים בענק.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> הוא עוזר לכם במה שהוא עושה פה. הוא לטובתכם.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אתם טועים בענק. אני אומר לך את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

חבר'ה, תקשיבו. יש גבול גם למה שאני יכול ללכת לקראתכם. אמרתם שהקרקע היא פרטית, אז מה עכשיו אתם רוצים קרקע לא פרטית?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

את זה מאיר אמר, לא אנחנו.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אנחנו. אמרתי, אין לנו בעיה עם זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

על מה שלא פרטי, המינהל לא חותם.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

יש כוונה מאחורי העניין הזה. זה בסדר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני רוצה להסביר. הכוונה שלנו כאן היא להחיל את ההסדר הזה על מקרקעין פרטיים, מכיוון שלפי מה שהבנו יש קשיים ייחודיים בתכנון לגבי המקרקעין האלה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אמרתי שאין לנו ויכוח עם זה.

<< דובר >> והיב סיף: << דובר >>

לא, חמד. גם עם אדמות מינהל יש בעיה. ברגע שיש לך בעיה של פתרון קצה, אז הם לא נותנים אישור ב', טופס 4.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה חל רק על קרקע פרטית. זה לא לכל החיים. זה חוק מיוחד על-מנת לפתור את הבעיה העכשווית. כל העסק הוא שהרשויות התחילו לתכנן תכנונים ולעשות תב"עות. אבל אתם לא עושים, אז תבואו בעוד חמש שנים ותגידו עוד פעם, יש לי בעיה? תתיישרו. מה זה הדבר הזה?

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

אנחנו עושים תב"עות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ההגדרה הבאה –

""מתחם מזכה" –מתחם שנקבע בצו לפי סעיף 4;"

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

מה זה סעיף 4?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

סעיף 4 מסמיך את שר הפנים לקבוע בצו את המתחמים המזכים, שלגביהם יחול ההסדר המיוחד הזה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בהמשך הכול מחוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

תיכף. כרגע אנחנו בסעיף ההגדרות.

""רשות מאשרת" – כהגדרתה בסעיף 157א(א) לחוק התכנון והבנייה;"

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני אסביר. זה הסעיף שמגדיר היום רשות מאשרת שהיא יושב-ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הוועדה או יושב-ראש ועדת משנה לפי סעיף 18 לחוק התכנון והבנייה, יחד עם מהנדס הוועדה המקומית. זו גם ההגדרה שנעשה בה שימוש היום בתיקון מס' 136.

ההגדרה הבאה –

""תוכנית מפורטת" – תוכנית הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה מכוחה, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר;"

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני אסביר. תוכנית מפורטת היא תוכנית שמכוחה ניתן להוציא היתר בנייה, ומטרת ההגדרה כפי שניסחנו אותה כאן היא שבעצם לא יוצאו צווים לפי החוק החדש במקרה שבו התוכנית המפורטת לא סופית, כלומר, אם המצב התכנוני עוד לא סופי ויש צורך באישור של עוד תוכניות לצורך הוצאת היתר בנייה. כלומר, המטרה היא שיהיה מדובר כאן על תוכנית מפורטת שמגדירה מצב תכנוני סופי.

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

אפשר לבקש בקשה? אני לילך שלום, מרשות האכיפה במקרקעין. אפשר להוסיף בהגדרה שהתוכנית תכלול גם התייחסות לאיחוד וחלוקה?

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

לילך, זה בדיוק מה שהוא אומר וזה במתווה. הרי יש מתווה. המתווה הקיים היום מתייחס לאיחוד וחלוקה.

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

ואז זה יחול?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

איחוד וחלוקה את עושה אחרי שיש תוכנית. לא לפני.

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

זה חלק מהתוכנית המפורטת בהרבה מקרים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל זה מסבך את התוכנית.

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

אבל זה החסם העיקרי בתוכניות המפורטות, במיוחד בחברה הדרוזית. כשיש קרקע פרטית, איחוד וחלוקה הוא חסם משמעותי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לכן אני אומר שאם את מכניסה את זה לתוכנית המפורטת, אז זה ייקח יותר זמן.

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

אני לא מבין. אנחנו מתעסקים עכשיו בהוראת שעה לחבר בתים לחשמל, בתים שמחוץ לתוכניות מתאר ותוכניות מפורטות, או שאנחנו מביאים עכשיו את כל חוקי התכנון לשים אותם על החוק? זאת אומרת, כל מה שאנחנו עושים כאן וכל החוק הזה לא שווה כלום. כלום הוא לא שווה. אפילו ההצעה של ווליד טאהא יותר טובה מזה. מה חדש כאן, אם מחכים לתוכנית מפורטת? - - -

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

זה לא מה שכתוב בחוק. זאת רק שאלה מה היא ההגדרה של תוכנית מפורטת.

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

ואם אנחנו עושים איחוד וחלוקה ואין לנו כסף לעשות תצ"רים, ולא רושמים אותם ולא בטאבו, ולא מקבלים טופס 4, אז מה הם יעשו? אתם תנתקו אותם מהחשמל? טופס 5? אני פשוט לא מבין מה אתם עושים.

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

המטרה בסוף היא לעשות איזון בין התכנון - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אני לא טועה, יחידת אכיפה היא לא יחידת תכנון. אז בואו נתקדם, חבר'ה.

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

לא הבנתי את מהות ההערה. אנחנו אחראים גם על אכיפה של תכנון. אנחנו אכיפה תומכת תכנון.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם אכיפה מעכבת תכנון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

חבר'ה, מה קרה לכם? הם יכולים להעיר מה שהם רוצים. כל העניין זה להקל על התהליך. אם את מכניסה איחוד וחלוקה – ולוקח זמן להכניס את זה בתוכנית מפורטת, כי את צריכה לשבת עם האנשים, לראות ולעשות איזונים. במקרה הזה, לתוכנית המפורטת ייקח עוד שנתיים-שלוש, ולכן עדיף שתהיה תוכנית מפורטת ואחר-כך לעשות תוכנית איחוד וחלוקה. את מבינה מה שאני מתכוון?

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

אני מבינה.

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

אני יכול להגיד משפט בנושא התוכנית המפורטת, רק בשביל להבהיר את התמונה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, בבקשה.

<< דובר_המשך >> רוסלאן עותמאן: << דובר_המשך >> הרי המצב לפי תיקון מס' 136, זאת אומרת, לפי החוק היום התנאי להוצאת צו על-ידי שר הפנים הוא הגשתה של תוכנית מפורטת שאפשר להוציא מכוחה היתר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מאה אחוז. אבל אם יכניסו לתוך התוכנית את האיחוד וחלוקה כבר סגור, זה לוקח כמה שנים איחוד וחלוקה.

<< דובר_המשך >> רוסלאן עותמאן: << דובר_המשך >> המתווה הנלווה לתיקון מס' 136 קובע שכשהשר בא להוציא היתר, אז צריכה להיות תוכנית מפורטת שאפשר להוציא מכוחה היתרים. למה זה רלוונטי? היום יש סיטואציות שבהן תכנון מפורט מקודם בשני - - - זאת אומרת, הולכים לוועדה המחוזית, היא מאשרת תוכנית מפורטת וקובעת בתוכנית שתנאי להוצאת היתרים הוא אישור תוכנית לאיחוד וחלוקה בסמכות ועדה מקומית. כלומר, הסטטוס התכנוני הסופי לא ייווצר אחרי אישור תוכנית בוועדה המחוזית, אלא אחרי - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה לא סותר, ואתם מצטטים לי עכשיו הוראות חוק. זה אומר שהוא יכול להוציא היתר מכוח התוכנית, וזה אומר, כשהתוכנית המפורטת מאפשרת את זה בכפוף לאיחוד וחלוקה, אבל אני לא חייב להכניס את - - - לתוך התוכנית כי זה מעכב את התוכנית בארבע שנים. אז מה עשינו בזה? לא עשינו כלום. האיחוד והחלוקה פה יותר פשוט כי אנשים כבר יושבים על החלקות שלהם. אתה מבין למה אני מתכוון?

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

אני התייחסתי למצב היום. היום, אם שר הפנים רוצה להוציא צו חיבור לחשמל, כשיש תוכנית מפורטת לפני איחוד וחלוקה, הוא לא יכול. זה לפי המצב היום.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תוכנית מפורטת אפשר עדיין בלי איחוד וחלוקה.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

אז אתה מבקש להבהיר שזה להוציא את? - - -

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

אני הבהרתי את המצב היום.

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

רוסלאן, יש as is, יש מצב קיים והרבה מאוד תוכניות מפורטות לשכונות ותיקות וישנות, ואתה לא צריך איחוד וחלוקה. אי אפשר לעשות שם איחוד וחלוקה, ועשינו את זה בכמה שכונות.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

הוא מנסה לעזור לנו. הוא אומר שהיום, לפי החוק, שר הפנים לא יכול להוציא צו אם לא יהיה לו מכוח התוכנית המפורטת. אבל אני חושב שהוא מנסה לעזור לנו ולהגיד, רגע, אולי צריך להבהיר פה שזה לא מחייב איחוד וחלוקה.

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

אבל פה בכלל אין תנאי של הגשת תוכנית. אז זה לא רלוונטי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, הבנו. הוא הבהיר לך את התמונה. אני הוספתי והוא הוסיף עוד. אין צורך כרגע בנושא של איחוד וחלוקה בתוך התוכנית המפורטת.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הגדרה אחרונה –

""השר" – שר הפנים."

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כפי נראה בהמשך הצעת החוק, מי שיהיה מוסמך לקבוע את התנאים לקביעת מתחם מזכה, שהם תכנוניים, ומי שמוסמך בעצם ליישם את החוק החדש יהיה שר הפנים, ולא כפי שהוצע במקור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אוקיי. אין בעיה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הסעיף הבא הוא סעיף המטרה, סעיף 2 –

"מטרה

2.

חוק זה נועד לקבוע הסדר זמני שיאפשר אספקת חשמל למבני מגורים במתחמים שאין לגביהם תוכנית מפורטת בתוקף, בין היתר נוכח המצב הביטחוני המיוחד, המביא לצורך דחוף לשמור על שלום הציבור ולתת מענה לבעיות הבטיחות המתגברות ביישובים מסוימים בהיעדר חיבור לחשמל, והכול בהתחשב בכך שחשמל הוא מצרך יסוד ובכך שאספקת חשמל סדירה היא בעלת זיקה מובהקת לזכות לקיום מינימלי בכבוד."

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

קיבלנו הערות ממשרד האנרגיה לגבי הסיפה שמדברת על החשיבות של אספקת חשמל ועל הזיקה שלה לזכות לקיום מינימלי בכבוד. הכנסנו את התיבה הזאת בעקבות פסק-דין של בית-המשפט העליון מלפני כשנתיים, שדיבר על אספקת חשמל, אומנם בהקשר אחר, אבל כבעל זיקה לזכות לקיום מינימלי בכבוד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז מה רוצה משרד האנרגיה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני אסביר. הם טענו שלא נכון לכתוב בחקיקה ראשית את התיבה הזו, כלומר, לחבר את הזכות לחשמל לזכות לקיום מינימלי בכבוד. הם הציעו לכתוב שבהתחשב בכך שחשמל הוא מצרך יסודי או שירות חיוני - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מצרך יסוד – הם כן מוכנים לכתוב?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא. אני חושב ששירות חיוני.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה משנה לנו?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

הסיפור של מחיה בכבוד זה הביטוח הלאומי. חברת החשמל מספקת חשמל שהוא מוצר קיומי, וגם אנחנו חושבים שהדבר הזה לא רלוונטי מבחינתנו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

גם אני חושב ככה. תכתוב: והכול בהתחשב בכך שחשמל הוא מצרך חיוני.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אוקיי.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

הוא מדבר על בג"ץ רוזנצוויג, ינואר 2022.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הבג"ץ אל פוסל. מה שכתוב בבג"ץ כתוב. לא צריך להכניס את זה בחוק.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תוסיפו זכות יסוד. זה הכי טוב.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא צריך זכות יסוד. זכות יסודה – בסוף יגידו שזה חוק-יסוד.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

"אי-תחולת סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה

3.

החברה תהיה רשאית לספק חשמל למבנה במתחם, אם הומצא לה אישור מאת הרשות המאשרת לפי סעיף 5, אף אם לא התקיימו הוראות סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, ובלבד שהתקיימו התנאים המקובלים בחברה לגבי חיבור מבנים לרשת החשמל."

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כידוע, סעיף 157א כנוסחו היום מחייב הוצאת היתר בנייה כתנאי לחיבור מבנה לחשמל, והסעיף המוצע נועד להתגבר על הוראת הסעיף הזה, בכפוף לכל התנאים שייקבעו עכשיו בחוק המוצע.

יש לי כאן הערה נוסחית. מה שנכתב בהצעת החוק הוא שהחברה תהיה רשאית לספק חשמל, ואני חושב שצריך לכתוב: תחבר את המבנה לחשמל ותספק. כלומר, קודם כול, החיבור, ולא רק האספקה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

מבחינתנו, זה לגרום לכך שהמבנה יוכל להיעזר בחשמל - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז לא לרשום לספק?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

תרשום מה שאתה רוצה. לחבר ולספק וכל מה שאתה רוצה, העיקר שיהיה חשמל.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כשמנסחים חקיקה, כותבים בצורה מדויקת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה חוק. מה אתה רוצה לכתוב?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אני אומר: לחבר את המבנה לרשת החשמל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

המילה 'לספק' לא מתאימה פה. לחבר את המבנה לרשת החשמל.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בסדר. עוד שאלה, לגבי הסיפה – "ובלבד שהתקיימו התנאים המקובלים בחברה לגבי חיבור מבנים לרשת החשמל", אם אני לא טועה, זה לקוח מהחוק הישן מ-1996, חוק אספקת חשמל שכבר איננו בתוקף. השאלה היא אם יש עדיין צורך בסיפה הזאת, ואני שואל גם את מנכ"ל חברת החשמל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

איזה תנאים יש?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אני אגיד איזה. יש אפשרות להניח תשתית לאותו מבנה על בסיס מצב קיים - - - ודיברנו על זה גם בפעם הקודמת, שאם אתה נותן את המבנה, זה ברור שלא בהכרח יש מצב אובייקטיבי בשטח שמאפשר לי לחבר את החשמל. זאת אומרת, אנחנו רוצים לחבר אבל - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

המילה 'המקובלים' לא מתאימה לחוק, אלא: ובלבד שיתקיימו התנאים שמאפשרים חיבור.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

השאלה אם יש צורך בכך, כי יש לנו בהמשך סעיף - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ובלבד שיתקיימו התנאים לצורך חיבור חשמל. זה הכול.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

איזה תנאים?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

באופן כללי, אני אסביר לך מה זה אומר. אם אתה לא כותב 'המאפשרים', זה אומר שמתחת לאדמה גם מהמאדים אני צריך לחבר את החשמל, גם אם אין לי איך להוביל אותו לשם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו נכתוב ככה: ובלבד שיתקיימו התנאים המאפשרים את חיבור החשמל לרשת. זה הכול. פשוט מאוד. לא 'המקובלים'.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי קובע את התנאים? איזה תנאים?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

החברה קובעת.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

התנאים שלנו זה רק להגיע למקום. יש לי אחר-כך הערות כלליות על כל החוק הזה.

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

מאיר, יקירי, אתם דורשים חדרי טראפו.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

נו, בוודאי.

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

אז זה תנאי בעייתי. דבר שני, אתם אומרים, כשאין עמודים ושנאים, ויש מקומות שבהם אי אפשר בלי עמודים ושנאים.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אני אסביר. קודם כול, מבחינת חברת החשמל, תאמין לי, לנגד עינינו עומדת מטרה אחת בלבד, לחבר מבנים ודיירים לחשמל. נקודה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

במקום שיהיה חיבור פרוביזורי, שהוא מסוכן לציבור.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אין לי בעיה שתעבירו כאן בחוק שאנחנו יכולים להציב בלית-ברירה שנאים על עמודים. חדרי טראפו – אם מורידים את הכבלים ומטמינים אותם בקרקע, אם אתם יודעים לעשות את זה, עלא כיפאק. אני לא יודע איך לחבר חשמל בלי חדר טראפו. אני לא יודע לעשות את זה. אין דרך אחרת.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

רק על עמודים, מאיר.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

עמודים, בבקשה. תכניס את זה. אני בעד.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

רק על עמודים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא אכניס את זה לחוק. כתבנו: ובלבד שיתקיימו התנאים.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

רשות החשמל מונעת ממני לעשות את זה.

<< דובר >> דרור וגשל: << דובר >>

היו"ר, יש סעיף כזה מפורש בחוק. הכנסתם את זה אתם לחוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה מה שאמרתי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז כתבנו: שיתקיימו התנאים האפשריים.

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

זה יכול להיות גם על עמודים וזה יכול להיות גם תת-קרקעי.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אני אומר בריש גלי, מבחינתנו, אין לנו בעיה לשים שנאים על עמודים, רק יש גוף שנקרא רשות החשמל שמונע ממני.

<< דובר >> דרור וגשל: << דובר >>

אין לך גוף של רשות. יש מדיניות של שר האנרגיה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אגב, חה"כ אופיר כץ, במושבים אין בעיה ואין איסור להתקין שנאים על עמודים.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

לגבי סוג היישוב.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

שפיגלר, מספיק. יש לנו בהמשך סעיף שמתייחס לזה. נדון בזה אז.

<< דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>

אדוני היו"ר, רק הערה למנכ"ל חברת החשמל. אצלנו נכנסו פיראטים שהיום מחברים חשמל על שמאל וימין, עם עמודים ובטונדות, וכל בטונדה שוקלת בערך טון ומסכנת חיי אדם, חוץ מהגבייה הלא-חוקית, בלי חשבוניות ובלי כלום. כל זה קורה כי אנשים רוצים להתחבר לחשמל בכל מחיר. גם זה שיקול שצריך לקחת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה אחד השיקולים של חיבור החשמל הזמני. אנחנו נותנים את זה בגלל הסיכון לחיי אדם, כי אנשים חייבים חשמל. תמשיך לקרוא.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני עובר לסעיף הבא. זה בעצם הסעיף המהותי והחשוב בהצעת החוק –

"קביעת מתחם מזכה

4.

(א)

השר רשאי לקבוע בצו, ביוזמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי מתחם בתחומה של רשות מקומית מסוימת יהיה מתחם מזכה, אם ראה כי התקיימו תנאים אלה:"

(1)

הוגשה לו חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם," - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

שימו לב שהיוזמה באה מהרשות המקומית לשר, ואז הוא יוצא לפעולה.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

למה לא מתכנן הוועדה המקומית?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יותר טוב שזה רשות. אתה יכול ליזום.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה מה קרה? אתם מפחדים לבקש ממנו? מה הבעיה? ראש רשות שיש לו עניין פה לתושבים, שיגיש את הבקשה. לא צריכים לשחרר אתכם מאחריות. אני מאוד מצטער. פתאום אתם דואגים לעצמכם? לא הבנתי את זה. ראש הרשות יקבל ממהנדס העיר שלו, והעיקר שזו תהיה בקשה שלכם. זה הכול.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

אבל מדובר כאן במתכנן המחוז.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, אני לא רוצה מתכנן המחוז.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הינה, כתוב.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

כתוב: מתכנן המחוז של משרד הפנים. הם צודקים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ביוזמת הרשות המקומית.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אבל מי שאמור לתת את חוות-הדעת לחתימת שר הפנים על הצו הוא מתכנן המחוז של משרד הפנים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא טוב.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני עושה דקה הפסקה.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:17 ונתחדשה בשעה 14:18.) << הפסקה >> << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עם מתכנן המחוז לא נהיה עם חיבורים. אנחנו מכירים את מתכנן המחוז.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

קודם כול, בסעיף 4, ראש המועצה ייתן את ההודעה לשר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

"4.

(א)

השר רשאי לקבוע בצו, לפי בקשת ראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר,"

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יושב-ראש המועצה יפנה. לא מהנדס ולא כלום. אם רוצה ראש המועצה לקבל חוות-דעת מהמהנדס, שייקח.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שראש המועצה ייקח אחריות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

פתאום אתם מפחדים?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

אנחנו לא מפחדים. לא, לא.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם מפחדים. אל תפחדו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

תנו לי רגע להשלים להקריא את הפסקה ואז תעירו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

"(1)

הוגשה לו חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם, בתוכנית מפורטת; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהסדרת התכנון במתחם; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום שהשר או הרשות המקומית הנוגעת בדבר ביקשו זאת ממתכנן המחוז;"

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם נלך למתכנן המחוז, לא נקבל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא יהיה חשמל.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

למה?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכיר את העבודה עם מתכנני מחוזות, וזה דבר שלא יתקדם. שום מתכנן מחוז לא יקדם את זה. אני מכיר את זה שנים רבות. אם נשאיר את מתכנן המחוז, לא יהיו חיבורי חשמל.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אסור שזה יקרה. הלך החוק לפח.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא מתכנן הוועדה המקומית? הרי לאף רשות דרוזית אין ועדה משלה, הכול איזורי. ואז למה אני אלך למחוז? למה אני צריך ללכת לנצרת וחיפה שיאשרו לי את זה, ולא מתכנן הוועדה המקומית?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אין סיכוי במדינה שלנו, עם הביורוקרטיה, שמשהו יצא מכאן. גם שיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים, חברתיים, טופוגרפיים, עתודות קרקע, יש משהו שאיננו נמצא?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשזה מגיע למחוז אנחנו נתקעים. כל הרשויות המקומיות הדרוזיות הן אזוריות.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אתם תקבלו אישורים בשנת 3540 לספירה.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

לפני זה אמרתם תוכנית מפורטת. תוכנית מפורטת נמצאת בתוך קו כחול, ובכל השלבים עברנו אותם, גם חקלאות וגם סביבה וגם כל הירוקים למיניהם. עכשיו צריך את כל הדברים האלה גם כדי לחבר את החשמל? למה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה לפני התוכנית המפורטת.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

אבל יש תוכנית מפורטת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה לפני. אל תגידו סתם דברים. כרגע הוא נותן לו חיבור לפני התוכנית המפורטת.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

למה לא נתנו להם עד עכשיו? בין היתר, בגלל הסיבות האלה. אז למה שייתנו להם עכשיו? הרי המבנה קיים - - -

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> זה נכון. אתה לא יודע מה זה לעבוד עם המתכננים האלה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

רוסלאן, אני לא יודע על מי אתה מגן. אני עובד אותם. אם אתה מכניס לכאן את השיקולים החקלאיים, הסביבתיים, התחבורתיים והחברתיים, הוא יצטרך להביא יועצים לכל המקומות האלה, זה שנה שלמה ולא ייתנו לו חוות דעת.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

זה לא ילך. הם לא יקבלו כלום ולא נחבר בית אחד.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה תישאר עם מתכנן מחוז, לא נקבל כלום. מאיר יודע כי יש לו ניסיון.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

איתי, הסעיף שאומר בתוך 30 ימים, בכחול, מה הוא אומר?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

חשבתי שנכון יהיה לקבוע לוח זמנים למתי חוות-הדעת תינתן.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אוקיי, נגיד שהמועצה פנתה ועברו 30 ימים. מה קורה אז?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זו שאלה, אבל אני לא בטוח שניתן להתקדם בתהליך בלי חוות-דעת מקצועית.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

זה אומר אישור אוטומטי.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

האופציה היחידה שלנו זה לתחום אותו בזמן.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אגב, יש את זה בוועדות תכנון ובנייה. אישור אוטומטי אחרי זמן מסוים.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

דוד, ניתן למתכנן 30 יום, ואם הוא לא נותן אז ההמלצה של המועצה היא זו שתעבור ישירות.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בואו נעשה כמה תיקונים.

הוגשה חוות דעת בכתב מאת מתכנן הוועדה המקומית או האזורית, לפי העניין – יש כאלה שאין להם ועדה מקומית – ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם, בתוכנית מפורטת. נקודה. עד כאן זה בסדר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל אני חושב שכן צריך התייחסות לפרמטרים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

רגע. חוות דעת, כאמור, תכלול התייחסות גם למידת התאמתה לתוכניות קיימות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה מה שכתבנו, פחות או יותר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא. לעזוב את סביבתיים וכל והדברים האלה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

תורידו את זה, כי לא יצא מזה כלום.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני אגיד למה כן צריך התייחסות סביבתית, בעיניי. היו כאן בדיונים הקודמים גם הערות לגבי מבנים שממוקמים היום בשטח שמוכרז כשמורת טבע או גן לאומי.

<< דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>

אבל אין לנו את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מי אמר שאין? אתה רוצה שאני אסתמך על זה שאתה אומר לי דבר כזה? לא הבנתי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יש ויש.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ברור שיש. קיבלנו על זה חומר שיש. למה אתם אומרים שאין?

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

אבל זה אחד הפרמטרים שאנחנו אומרים בהמשך שהם לא יחוברו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא רציתי לכתוב באופן דווקני שלא ייקבע צו לגבי מבנים שממוקמים בשטח שמורת טבע, כי יש היום הליך לגריעת שטח משמורת טבע. יש היום מבנים שקיימים בשטח שמורת טבע. לא בהכרח יהרסו אותם. יכול להיות שתהיה הסדרה תכנונית עתידית כי יגרעו. לכן רציתי לכתוב כאן שחוות-הדעת תתייחס גם לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים - - -

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

אבל זה לאו דווקא שמורות טבע. זו רק דוגמה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בין היתר.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

יש אדמות שהן אדמות מדינה שפלשו אליהן.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

לא, לא. אין.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

בסדר, אני יודע שאין. אנחנו רוצים מקומות אחרים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה זה אין? לא הבנתי.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

הוא אומר שאין לנו פלישה לאדמות מדינה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כל הבנייה באדמות פרטיות.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

אבל חבר'ה, תבינו, יש צד אחד שאנחנו עכשיו מנסים לקדם, ויש צד אחר עברייני שאנחנו לא רוצים לקדם. אז זה צריך להיות בחוק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לכן אני כולל את זה רק לקרקע פרטית.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

אם יש קרקע פרטית בשמורת טבע ויש בית – מחברים או לא מחברים?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא. שמורת טבע אני לא מחבר.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

אבל יש קרקע פרטית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא מחבר. גם על פרטית, אם זה שמורת טבע אני לא מחבר.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

למה לא? למה לא?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ככה. אני לא רוצה לחבר.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

קרקע פרטית בתוך שמורת טבע.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא מחבר. אם הם בשמורת טבע, אני לא מחבר אותו.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

זו קרקע פרטית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אמרתי, לא כל הבניינים יתחברו. מספיק כבר עם זה. די. אז יש לך איזה אחד ביישוב שהלך לשמורת טבע, אותו נהרוס. מה הבעיה עם זה? לא הבנתי. מה, אני חייב לחבר את כולם? אני לא מבין את ראשי המועצות. אם אתה מחבר 95% זה לא בסדר מבחינתכם? מה קורה לכם? מספיק כבר עם זה. יש גבול לכמה אפשר ללכת לקראתכם. מספיק.

מי שעלה על שמורת טבע או על קרקע חקלאית, יעוף החוצה. הינה, אני אומר לכם את זה חד וחלק. לא מתאים לכם, תגידו לי עכשיו. אני עוצר את הישיבה, וזהו. מה העניין הזה? לא הבנתי. אני לא אתן חיבור חשמל למישהו שעלה על קרקע חקלאית מוכרזת, ולא על קרקע שיש לה שמורת טבע. זו בעיה שלו. שיגיש בקשות, ואם לא, שיהרוס את המבנה. זה הכול. מה קרה לכם? אתם חושבים שבגלל העניין הזה נעשה בלגן בהכול?

<< דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>

אבל מה ההבדל? רובם בנו על קרקע שלהם שהיא פרטית והיא חקלאית. איפה הבעיה? חקלאית זה שמורת טבע, חמד.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא דיברו על חקלאית. דיברו על שמורת טבע.

<< דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>

הוא דיבר על חקלאית עכשיו.

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

הצלחנו לגרוע בהסכמת שלטונות הפארק 1,200 דונם. זה לא אסון. הבעיה היא אחרת. הבעיה היא הסיבוך כאן והסרבול.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני מתקן את זה, אבל אני לא מוכן שקרקע שעלה על שמורת טבע, ניתן לה חיבור חשמל. זה הכול.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אני איתך. לשמורת טבע לא ניתן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אם יש מישהו שעלה, שיהרוס את המבנה וילך הביתה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא נכתוב שמורת טבע באופן ברור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נכתוב את זה. ומה עם קרקע חקלאית?

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

הכול זה קרקע חקלאית, אדוני היו"ר.

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

קל לשנות ייעוד מחקלאי - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מחקלאי לבנייה זה קל לשנות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז שישנה, אבל אני לא נותן לו כרגע. אני נותן לו פה חיבור חשמל זמנית, לפני התוכנית. אם הוא עלה על קרקע חקלאית, אני לא נותן לו בינתיים חיבור חשמל זמני. שיגיש תוכנית, שישנה. מה הבעיה? אני לא מבין.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

דוד, בוא נתקדם.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הוועדה תחליט כפי שתמצא לנכון, כמובן. אני רק אגיד מה היתרונות והחסרונות בהסדר הזה. כאן לא כתבנו כתנאי סף שבכל מקרה לא יינתן צו לגבי מבנה שקיים בשמורת טבע - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תקשיבו, ככל שנכתוב דברים לא הגיוניים, החוק הזה ייפסל. אנחנו יכולים לכתוב מה שאנחנו רוצים, אבל יש על זה גם ביקורת. זה לא הולך ככה. רבותיי, קודם כול, נפשט את התהליך, כי מדובר פה על אישור זמני עוד לפני שיש תב"ע וכולי. לכן כל הדברים האלה הם יפים, אבל הם רק מקשים.

אז נעשה ככה, הסעיף הראשון בסדר, עד שורה שנייה, ושם זה יהיה מתכנן הוועדה המקומית ולא מתכנן המחוז כי הוא לא ייתן כלום, ועד שהוא ייתן יעברו שנתיים.

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

אדוני היו"ר, אני חייב להגיד משהו על זה. כל התוכניות הן תוכניות שמשנות ייעוד מקרקע חקלאית למגורים. התוכניות האלו הן בסמכות ועדה מחוזית. הוועדה המקומית לא רלוונטית.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא מדברים על שינוי תוכנית עכשיו, רוסלאן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אנחנו מחברים חשמל. לא מדברים על התכנון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל הם לא ייתנו.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

דוד, בגלל זה נתחום אותם בזמן ואז נעבור לשלב הבא. אם הוא רוצה, תן לו את האפשרות, אבל בזמן מסוים, ואם לא, אז זה עובר למקומית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מתכנני המחוז לא ייתנו.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מנהלי מחוזות לא ייתנו. אתה תוקע את החוק.

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

אדוני היו"ר, אפשר להציע הצעה? אפשר שנדבר על תחום התוכנית הכוללנית של היישוב. ל-99% מהיישובים הדרוזיים יש תוכנית כוללנית, וכשאנחנו בתוך תוכנית כוללנית, אז אנחנו נמצאים באיזושהי מסגרת תכנונית, ואז אפשר לראות את מי אנחנו יכולים לאשר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ראשי הערים מוכנים לזה?

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

שזה יחליף תוכנית מפורטת?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא, לא. זו דווקא בעיה. בעוספיא זה בעיה - - -

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

לי אין בעיה. יש תוכנית כוללנית מאושרת - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לך יש. אבל אם אני רושם בחוק: תוכנית כוללנית?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בעוספיא אין כוללנית.

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

אז אמרתי, ב-99% יש. המקום היחיד שאין בו זה עוספיא - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

וגם מע'אר.

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

בדקתי את זה היום מול מינהל התכנון.

<< דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>

לילך, מע'אר זה מ-2008 ולא רלוונטי. בירכא התוכנית היא מ-2015.

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

אבל יש לירכא גם תוכנית מפורטת.

<< דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>

אבל מה שפורץ קו כחול זה קרוב ל-800 בתים, אז זה לא יפתור את הבעיה. זה עיקר הבעיה.

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

אבל המטרה שלנו היא לאזן בין הדבר הזה לבין התמריץ לתכנון, ואז אפשר יהיה לייצר תוכנית מתאר כוללנית בזמן קצר.

<< דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>

איזה זמן קצר? 20 שנה בשביל לאשר תוכנית. איזה זמן קצר?

<< דובר >> לילך שלום: << דובר >>

אני מציעה לבדוק את זה, אדוני.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני משאיר את זה בינתיים למחוז בגלל שמשרד המשפטים מעיר לי שאי אפשר להעביר את זה - - -

<< דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>

אז נתחם את זה בזמן, אדוני. כתוב, 30 ימים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נתחם את זה. נשאיר את הסעיף הזה – מתכנן המחוז. ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה – המילה סבירה נכונה?

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

צריך להבין שבסוף ההחלטה היא של השר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הבנתי, אבל עדיין, אם יגידו לו שאי אפשר, הוא לא יחתום על זה גם אם הוא מת.

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

עקרונית, הוא יכול.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הוא יכול, אבל הוא לא יחתום.

אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם – זה בסדר. חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של התוכנית לתב"עות קיימות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לתוכניות מתאר ארציות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, אל תכניס את זה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תחייב אותו בזמן, אבל לא במה לעשות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עזוב, למה אני צריך לכתוב לו למה להתייחס?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ככל שזה יהיה יותר ספציפי, יהיה קל יותר - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. בוא נגביל אותו בזמן ולא צריך לכתוב לו בדיוק. אני צריך להגיד לו מה הוא צריך לבדוק?

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אם אני מגביל אותו בזמן, מה אכפת לי?

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

ואם הוא נותן תשובה שלילית?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ואם אני כותב שחוות-הדעת תינתן תוך 30 יום, בלי לכתוב על מה. זה התפקיד המקצועי שלו.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

ומה קורה אחרי 30 יום?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

חכה רגע. לגבי הנושא שלפיו יש סטייה מתוכניות קיימות, אז ההצדקה זה בסדר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני חושב שכל מה שכתוב כאן הוא בסדר. זה טוב לכבד את שיקול הדעת של - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אני לא מגביל אותו בזמן או אם הגבלתי אותו בזמן והוא נתן חוות-דעת שלילית, השר לא יחבר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה אני צריך לכתוב את כל ההתייחסויות האלה, כמו סטייה ניכרת וכולי?

<< דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>

אם לא תגידו לו למה להתייחס, אתם מרחיבים את שיקול הדעת שלו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה מה שרציתי להגיד. עדיף לכוון את שיקול דעתו.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה נותן לו להתייחס להכול ולא מגביל אותו.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

איתי, אולי צריך לקבוע בחוק שהוא צריך לתת חוות-דעת חיובית?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זו לא הגבלה, נתת לו את כל האופציות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה נותן לו את הכול, דה דבר אחד. ודבר שני, מה אם נתן חוות-דעת שלילית?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לכן אני מעדיף לא לכתוב מה, כי אתה נותן לו פה הכול.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ברגע שחוות-הדעת תהיה הרבה יותר מפורטת, לשר יהיה קל יותר לקבל אותה. תהיה לו חוות-דעת מקצועית ומבוססת שיש בה התייחסות לכל הפרמטרים. בעיניי, כדאי להשאיר את הנוסח כפי שהוא. זאת העמדה שלי.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם מנהל המחוז מחליט שהוא לא מאשר אף תוכנית, מה קורה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז השר לא יוכל להוציא את הצו.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> השר לא יוכל לתת צו, וזה מה שיקרה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אז החזרנו את הכוח לוועדה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל יש כאן התבססות גם על שיקול מקצועי.

<< דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>

אבל ממילא הוועדה כרגע נגד, אז עוד פעם אנחנו נותנים לה את הכוח. אתה צריך לתת חוק שיכול לתת לנו אפשרות וילך לכיוון החיובי, ולא להגביל אותנו עוד פעם.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זאת המטרה של החוק. לכן יש סעיף מטרה, אבל תמיד מסתמכים על פרמטרים מקצועיים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מניסיון על מנהלי מחוזות, ועם הזמנים שעובדים איתם והשנים שהם מושכים, אני אומר לך, הוראת שעה לא תספיק לשנתיים כי לא יחובר אף בית.

<< דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>

תראו כמה אנחנו רגישים לתכנון בוועדה מחוזית, כי הם עושים לנו את המוות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הנוסח הזה חייב להשתנות. אין מה לעשות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחרת, החוק לא שווה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא. הוא שווה. לא צריך להגזים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא עם ההמלצה של מהנדס המחוז – אני אומר לכם, ולא רק אני אמרתי, גם מנכ"ל חברת החשמל אמר אותו דבר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

חמד, זה מת. משרד המשפטים אומר שמכיוון שמדובר בתוכניות מחוזיות, זה חייב להיות מתכנן המחוז. אני לא יכול ללכת נגד משרד המשפטים בעניין הזה. הוא צודק.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

איפה משרד המשפטים?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הוא יצא רגע.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> משרד המשפטים התייחס לשינוי ייעוד – המחוז משנה ייעוד – ולא לחיבור חשמל. אנחנו לא דנים בחוק לשינוי ייעוד. אנחנו דנים בחוק לחיבור חשמל, וזה הבדל אדיר משינוי ייעוד. משרד המשפטים התייחס לשינוי ייעוד ומהנדס המחוז אחראי על שינוי ייעוד, אבל כאן אני לא משנה ייעוד. כאן אני מתעסק בחיבור חשמל.

<< דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>

אדוני, אני חושב שצריך לתת למנהל חברת החשמל לקבוע, ולא לוועדת התכנון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה זה שייך?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

את המצב הקיים בשטח אף אחד לא ישנה – בואו נשים את הדברים על השולחן, פעם אחת ולתמיד. המבנים שקיימים כנראה יישארו על תילם כל עוד מבחינה פיזית הם יכולים לעמוד שם. ולכן, אם החוק הזה בא כדי לגרום לכך שחשמל, שהוא מוצר קיומי, יוכל לשרת את אלה שגרים שם, שייתנו אפשרות לחבר את החשמל. נקודה. בלי כל מיני דברים נוספים. זה כל הסיפור.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

בדיוק. זה מה שצריך. נכון. נכון מאוד. תגיד את זה לאיתי.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

משרד המשפטים לא משפטים – הם יודעים על מה מדובר בכלל?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איתי, המטרה שלנו, גם של אופיר וגם של יו"ר הוועדה שאני מכיר אותו שנים, היא לחבר את האנשים לחשמל. הסעיף הזה, עם כל הכבוד למשרד המשפטים – אנחנו לא משנים ייעוד. אנחנו מחברים לחשמל. כשעשו את תקנת שחל לא התייחסו בכלל לקרקע חקלאית, לשום דבר לא התייחסו, אלא רצו להגיע למטרה שאנשים יתחברו לחשמל, וזו המטרה של החוק הזה. זו המטרה של המחוקק עכשיו, לחבר את האנשים האלה לחשמל. הסעיף הזה עושה בדיוק את ההיפך ממטרת החוק.

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

היו"ר, אני רוצה להגיד במשפט אחד מה קרה כאן. באו פוליטיקאים עם רגישות חברתית, ציבורית ואזרחית, כדי לפתור בעיה כואבת בקרב בני העדה הדרוזית. גם כץ וגם היו"ר וגם אחרים, וכל מי שיושב כאן, תמכו בהצעות האלה. מה שקרה מאז ועד היום, בשלוש הישיבות האחרונות, שמשרד המשפטים השתלטו על החוק הזה ובסוף אנחנו מקבלים נדה.

כאשר משה שחל הביא את תקנת שחל, הוא לא חשב במושגים האלה. כאשר אתם באתם יחד עם ווליד טאהא והוספתם עוד תיקון קטן, גם לא התייחסתם לדברים האלה. והיום פתאום אנחנו חוזרים 50 שנה אחורה במקום להתקדם 10 שנים קדימה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

ואני אוסיף לך. גם אריק שרון עד שנת 2007 העביר צו לחיבור עשרות אלפי בתים, בהוראת צו שאריק שרון חתם עליה. זה היה ב-1996.

<< דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>

קמיניץ השתלט על הישיבה הזאת.

<< דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>

אני חושב שאת כל הכוח צריך להעביר לך, שפיגלר מנהל חברת החשמל.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אז היה לכם חשמל ולא חיבורים פיראטיים.

<< דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>

אז אני אומר שמבחינתי אתה צריך להחליט, כי זה חיבור חשמל.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

משרד המשפטים, כל הרעיון של החוק הזה בא לא כדי לחבר את זה לחוק התכנון.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אתה צודק במאה האחוזים. אם בסוף כורכים את זה בחוק התכנון והבנייה, אז לא יהיה כלום. לא יהיה שום דבר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

רבותיי, אני מקריא לכם את הסעיף עוד פעם.

הוגשה לו חוות דעת בכתב מאת מתכן המחוז, ולפיה יש על פני הדברים אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם בתוכנית מפורטת , חוות הדעת תתייחס, בין השאר, גם להתאמת התוכנית לתוכניות קיימות או עתידיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור, את ההצדקה לכך. חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום שהשר או הרשות המקומית הנוגעת בדבר ביקשו זאת ממתכנן המחוז.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

לא יחברו אף אחד. הינה, אני אומר לכם – אחד לא יחברו, כי יש גם את המילה סטייה. הינה, זה מוקלט.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה לא נכון. למה אתה אומר את זה?

<< דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>

חדר אחד לא יחברו. נחיה ונראה.

<< דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>

יש לי מתחם שאושר, באה חברת החשמל ורצתה מתווה דרך, על-פי התכנון, בשביל להגיע לבית ולחבר אותו לחשמל. עכשיו בצורה כזאת אנחנו לא יכולים לחבר אף אחד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה אתה לא יכול? לא הבנתי. אתם סתם מדברים בשביל לדבר. עזוב אותי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל הינה, בעל הבית כאן, תשמע מה הוא אומר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עם כל הכבוד לשפיגלר פה, הוא לא צודק.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא צודק ב-100%.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

כתוב כאן בצורה מפורשת שאם תהיה סטייה, כלומר בהתחשב בסטיות מהתכנון – הרי הכול שם סטיות. הכול-הכול סטיות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אם יש סטייה - - -

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

- - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם מטרת החוק היא שינוי ייעוד, החוק צודק. אם מטרת החוק היא לחבר לחשמל, אז הסעיף הזה לא במקום. המטרה שלנו היא לחבר לחשמל עכשיו, ואחרי זה, מי שרוצה לשנות ייעוד תוך כדי ובשביל לקבל היתר, הוא ישנה את הייעוד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתה יודע למה לא? אני אסביר לך. אנחנו נותנים עוד לפני שיש תוכנית אפילו. על זה אין ויכוח – זה כתוב. מעבר לזה, הם צריכים לבדוק מה קורה מבחינת תוכניות קיימות ומבחינת תוכניות עתידיות, ומה האפשרות לעשות שינוי תוכנית. כתוב: בתוכנית מפורטת. אם אי אפשר להגיש את התוכנית המפורטת הזאת במתחם, אז לא, אי אפשר לעשות חיבור. אם אפשר, אז כן אפשר.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מה קשור תוכנית מפורטת לחיבור? אבל אתה בא פה לעקוף את התנאי, זו המטרה. המטרה שלך היא לעקוף את התנאי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תגיד לי, אתה נורמלי? מה כתוב? אפשרות סבירה לתוכנית מפורטת. גם לא אומרים שיש תוכנית מפורטת. עוד לא הגישו תוכנית מפורטת. על מה אתם מדברים? די, תפסיק. אל תדבר סתם.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא נדבר עכשיו על עיר מסודרת. המחוז מתערב אם אתה משנה ייעוד. המחוז לא מתערב בתוך התכנון בפנים. אנחנו לא מדברים עכשיו על שינוי ייעוד. אני מדבר על חיבור חשמל.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אני רוצה שכבוד היו"ר ידע, מבנה שהוקם לפני 1969, ואם אני לא טועה, אז חוקקו את חוק התכנון והבנייה, גם אם הוא מהמאדים ואין בינו לבין התכנון העתידי שום קשר, יש לו חשמל ואני רשאי לחבר אותו. אתה יודע את זה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נו, בסדר. אז מה?

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה לא להחיל את זה פה?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אז יש כאן מצב קיים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל יש פה עבירות על החוק.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אלה שאמונים לאכוף מניעת עבירות – שהם יטפלו בזה. למה לא לספק את החשמל?

<< דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>

חברת החשמל היא הגורם המקצועי, ואנחנו שומעים אותו - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל זה לא חוק רק על חברת החשמל, עם כל הכבוד לחברת החשמל. זה חוק על חיבור חשמל למרות עבירות הבנייה.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רשויות התכנון משתמשות בחברת החשמל ובאספקת החשמל - - -

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

בעצם הפכו את חברת החשמל לקלגס. אתם הפכתם את חברת החשמל לקלגס. זה הסיפור האמיתי.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חברת החשמל היא המקל היום.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> משתמשים בחברת החשמל כדי לאכוף את חוק התכנון והבנייה, וזה לא קשור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז מה אתה אומר? לא משתמשים בזה בראשון-לציון וברחובות?

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> משתמשים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז מה אתה מדבר סתם?

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בסוף, אתה אומר לחזור חזרה לחוק התכנון והבנייה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

טוב, זה מה שאפשר לכתוב, ולדעתי, אין עם זה בעיה.

<< דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>

אדוני היו"ר, אני רוצה להעיר הערה קטנה. אני מכבד מאוד את מנכ"ל חברת החשמל, שהוא הגורם המקצועי והוא אומר שאפשר לחבר את כל הבתים. אני ראש רשות רק שבוע, וראיתי את כל השרים שהגיעו אלינו בשיירות, לרחם ולבכות איתנו, ולהגיד שנעשה את הכול. הסרבול של החוק הזה והאורך של החוק הזה – בוועדה המחוזית החוק הזה ייפול - - - וייקח שנים לחבר - - -

הסיפור הזה שבתים לא יחוברו מ-2018 זה מאות בתים שלא יחוברו. אני מבקש להתייחס לנושא הזה, לעשות חוק קצר מאוד - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתה רוצה שנוותר על החוק?

<< דובר_המשך >> מולא סלמאן: << דובר_המשך >>

לא, אבל אני רוצה שיחברו אותי לחשמל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז בוא נעשה חוק: כל היישובים הדרוזיים יחוברו לחשמל.

<< דובר_המשך >> מולא סלמאן: << דובר_המשך >>

כן, תעשו חוק כזה. זה החוק הכי טוב. אתם הבטחתם את ההבטחה הזו.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אגב, כולם מחוברים, רק בצורה פיראטית.

<< דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>

אל תגיעו ותבטיחו.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה חושב, אדוני היו"ר, שיש בית שלא מחובר לחשמל?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אין מנורה שלא מחוברת. ואם היא לא דולקת, היא שרופה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שמעת את ירכא. היום אנשים התחילו להיות יותר פיקחים והתחילו להיות ספקי חשמל בעצמם. מי שיכול להוציא היתר, בעצמו מספק חשמל. ומי יכול לאכוף אותו? הוא קונה את זה ב-10 שקל מחברת החשמל ומוכר את זה ב-15 שקל.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

משחקים בנדמה לי. אני אומר לך את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו בקריאה ראשונה וזה מה שאפשר לעשות כרגע. אי אפשר לעשות דברים נוספים. אני מאוד מצטער.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? אנחנו יכולים לתת את זה למהנדס הוועדה המקומית. הרי הוא לא כפוף למועצה והוא לא בתוך המועצה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אנחנו בלופ.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תמשיך. אנחנו בקריאה ראשונה כרגע. יש גבול גם לבקשות שאפשר לבקש.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

הורדתם את הסטיות?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא הורדתי. הסטייה קיימת.

<< דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>

תשמע מה שאמר מאיר, אם הסטייה קיימת אז לא יהיה חיבור אחד.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

זה מה שיש בפועל. אם לא הייתה סטייה, היו נותנים טופס 4 - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא. רק את האספקה, חוות-הדעת צריכה להתייחס לאספקה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מוגזם מה שקורה פה. מספיק. כתבנו: אם יש הצדקה, אז שיכתוב למה הוא סוטה. זה הכול. לגבי אם מתכנן המחוז או לא, נדבר על זה. גם מתכנן הוועדה המקומית לא יכול לסטות מהחוק. אתם צריכים להבין.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אבל אם רוח החוק היא לאפשר חיבור של חשמל, הוא צריך להבין שזה העיקר.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים על בניינים קיימים. אנחנו לא מדברים על בניינים שנבנים עכשיו כשאנחנו מדברים על סטייה, אלא על מבנים קיימים. אם הוועדה המחוזית הייתה רוצה לקדם את זה וללכת לקראת הציבור, היא הייתה עושה את זה. אם תיתן לו את הסטייה, אף אחד לא יתחבר כי אף שכונה לא נבנתה לפי החוק.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

תראה לי בית אחד שהלכו ועשו איתו משהו, מאז הקמתו. בוא נראה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא עשו כלום, אבל אם אומרים לך שיש סטייה, אז אתה לא יכול לקדם תוכנית מפורטת שם ואז אני לא יכול לחבר אף בית שם. שום בית לא יתחבר אם אנחנו לא נהיה גמישים בחוק הזה, ומטרת החוק היא לחבר חשמל ולא להסדיר בנייה. יש הבדל אדיר בין להסדיר בנייה לבין לחבר חשמל. בוא נגדיר את החוק: הסדרת בנייה, ואז אני אבין. אני אצא מהוועדה ותסדירו את הבנייה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

חמד, הייתה לך הזדמנות לעשות את החוק הזה 15 שנה. נו, באמת. אני לא רוצה לפטפט.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא יודע למה לא קידמנו את החוקים האלה? אתה יודע מי מתנגד, ועכשיו אנחנו חושבים על מי שלא רוצים לחבר? אם הייתי עם 10 מנדטים או עם 35 מנדטים, הייתי עושה את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אי-אפשר כל דבר לדבר רק בשביל לדבר. עזוב.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני אומר לך, החוק הזה יהיה לא שווה אם תשאיר את המחוזית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא נכון. לא נכון.

<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם תשאיר את מנהל המחוזית, אני אומר לך, זה יהיה לא שווה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר. אמרתי, בינתיים אני כותב את זה וממשיך הלאה. אחר-כך נראה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני עובר לפסקה 2:

"(2)

קיימים חסמים משמעותיים מיוחדים להסדרת התכנון ברשות המקומית שבה ממוקם המתחם, הנובעים בין היתר מסוג הבעלות במקרקעין שבמתחם, מהיעדר עתודות קרקע לבנייה עבור תושבי הרשות המקומית שהמתחם ממוקם בתחומה, וכן מהתנאים הטופוגרפיים של הרשות המקומית המביאים לעלויות משמעותיות להסדרת התכנון והבנייה בה;"

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כמו שאמרתי, החוק המוצע נועד לתת מענה ליישובים שיש בהם קשיים לקדם תכנון מכל מיני סיבות, ולעתים, גם אם החלו לקדם הליכים להסדרה, הם אורכים הרבה מאוד זמן. התנאי הזה נועד לתת סמכות בשיקול דעת שר הפנים, לתת מענה לאותם חסמי תכנון ייחודיים שקיימים ומקשים מאוד על ההסדרה התכנונית בכמה וכמה יישובים, ובהם היעדר עתודות קרקע לבנייה, למשל, ביישובים שמוקפים בשמורות טבע, תנאי שטח שמייקרים מאוד את עלויות התכנון והבנייה. ושוב, זה אחד התנאים לקביעת המתחם המזכה בצו של שר הפנים.

"(3)

יש היתכנות להסדרה תכנונית של המבנים במתחם; לעניין זה, ישקול השר בין היתר את אלה:"

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

פעולות או אינדיקציות שנועדו לסמן שיש צעדים רציניים או ממשיים מצד הרשות המקומית, לקראת הגשת תוכנית למוסד התכנון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל אם יש את סעיף (3), אז למה אני צריך את חוות-הדעת של המתכנן?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כי סעיף (3) לא מדבר על חוות-דעת מקצועית. הוא מדבר על פעולות שנעשות בשטח. לא צריך חוות-דעת מקצועית בשביל זה. אלו פעולות שנעשות בשטח מטעם הרשות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בשבילי זה במ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]