פרוטוקול מספר 198, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 01/04/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 198

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ב באדר ב' התשפ"ד (01 באפריל 2024), שעה 9:30

סדר היום:

<< הצח >> פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], (פ/3088/25) (מ/1612), של ח"הכ זאב אלקין. << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

זאב אלקין – מ"מ היו"ר

יוראי להב הרצנו

יוסף עטאונה

מטי צרפתי הרכבי

חברי הכנסת:

אחמד טיבי

מוזמנים:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן

גיא סמט

–

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה

גתית פנקס-הלמר

–

ראש אגף תקשורת, דוברות והסברה, המשרד להגנת הסביבה נטע מירון

–

יועץ מנכ"להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה

עומר גדיש

–

יועץ בכיר מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

אלעד עמיחי

–

סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי

–

עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

נטע אלול

–

מנהלת אגף פסולת מוצקה, המשרד להגנת הסביבה

עידו מור

–

רכז סביבה ומים, אגף תקציבים, משרד האוצר

תומר וידמן

–

רפרנט מים והגנ"ס, אגף תקציבים, משרד האוצר

שי פנחס

–

רפרנט פנים והגנת הסביבה, משרד האוצר

מיכל סלע אדלר

–

חטיבת מקרקעין פנים חשכ"ל, משרד האוצר

עידו צ'פניק

–

מנהל אגף מתודולוגיית בקרה בשלטון המקומי, משרד הפנים בתאל בן-עזרא

–

עו"ד, עוזרת ראשית, ייעוץ משפטי, משרד הפנים

טליה בייקין

–

מנהלת תחום, משרד הפנים

זינאידה פרפליצין

–

מנהלת תחום תשתיות, מינהל התכנון

אילת פלדמן

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רב רשף חיים בן אלון

–

רמ״ד רגולציה כב״ה, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אמיר בלכר

–

סגן רמ"ד הגנת הסביבה, משטרת ישראל

מירה סלומון

–

ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

דורון שידלוב

–

ראש מועצה אזורית ברנר; יו"ר ועדת הגנת הסביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל יוסי מזרחי

–

אגף פיתוח הנדסה ותשתיות, רשות מקרקעי ישראל

ינאי שני

–

מתכנן, נציג קק"ל למועצה הארצית, קק"ל

גל אריאלי

–

מנהל יחידות הסמך, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אסף זנזורי

–

מנהל תחום תכנון, החברה להגנת הטבע

עמיעד לפידות

–

ראש תחום פסולת וקיימות, אדם טבע ודין

עליסה כדורי

–

משפטנית במחלקת שווקים, רשות התחרות

ענבל כספי

–

סמנכ"לית תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נילי ברוש

–

מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

אסף דוד

–

חבר תשתיות ונציג בעלי רישיונות המחזור לפס, התאחדות ארצית של בוני ומפתחי ישראל יניב בלייכר

–

מנכ"ל, אזרחים למען אוויר נקי

דוד נזר סונינו

–

יו"ר, הפורום להתחדשות עירונית

בני פרץ

–

פעילות חברתית

שחר נסירזדה

–

חברת שרון שי; חבר בהתאחדות משנעי פסולת

בני נחום

–

חברת רום שינוע; חבר בהתאחדות משנעי פסולת

שחר מכלוף

–

חברת רפאל פארק למיחזור

ליאן סמדג'ה מכלוף

–

חברת רפאל פארק למיחזור

אלי לוי

–

מנהל, MGroup

ליאור כראדי

–

קבוצת טל אור כראדי

ורד אנסבכר

–

פורום הגבורה, משפחות שכולות

עוזי רוזנצוויג

–

פורום הגבורה, משפחות שכולות

יוסף אבי יאיר אנגל

–

משפחות חטופים

נירה שרעבי

–

משפחות חטופים

אסנת שרעבי מטלון

–

משפחות חטופים

לינור דן

–

משפחות חטופים

נעם דן

–

משפחות חטופים

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

אביב מועלם

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

טלי רם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] (פ/3088/25) (מ/1612), של חה"כ זאב אלקין << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: פרק ו' (פסולת בניין) – גם בזה צריך לטפל – מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג. היא פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון, (פ/3088/25) (מ/1612). זו גם הצעת חוק ממשלתית וגם הצעת חוק של חבר הכנסת זאב אלקין, שעדיין לא נמצא איתנו כאן. אנחנו עושים את זה גם במסגרת יום הניקיון הלאומי, שיחול מחר. נכון?

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למניינם, מה שנקרא.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

מנייננו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אין מניינים אחרים בעניין הזה. ולכן, יש לנו גם את השתתפותם של השרה להגנת הסביבה ומנכ"ל המשרד, תודה רבה לכם. לפני שאנחנו נכנסים לעניין הזה, אנחנו נרצה לשמוע את דברי נציגי המשפחות. נתחיל עם ג'וחא, נקרא לך?

<< אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>

מותר לך. לך מותר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לי מותר כי אנחנו הרבה שנים בידידות אישית.

<< אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>

178 ימים עברו מאז ש-134 ישראלים תמימים נחטפו ועדיין נמצאים בגיהינום. שמי יוסף אבי יאיר אנגל, ובשמי החדש הסבא של אופיר, דור שני לניצולי שואה שהגיעו כחלוצים לפלסטינה (א"י) באפריל 1946, אחרי מסע תלאות מאירופה. אבא של יאיר, שנפל בעת שירותו הצבאי בשייטת 13 לפני 27 שנים, וסבא של אופיר אנגל, שהיה ב-7 באוקטובר אצל חברתו בקיבוץ בארי. שם באותו בוקר נורא לא היה צבא ולא הייתה מדינה שיגנו עליו ועל 1,300 ישראלים שנרצחו, נשחטו ונאנסו, ו-240 ישראלים תמימים שנחטפו בידי ארגון אכזר, שגדל וצמח במשך שנים, בין היתר בסיוע הממשלה שלי.

אופיר חזר לחיק המשפחה לאחר 54 ימים של גיהינום בשבי החמאסי, לאחר שהשאיר מאחוריו את יוסי שרעבי, אביה של חברתו, שיחד נחטפו באותו בוקר. יוסי נהרג אחרי כ-100 ימים, ימי שבי, ואחיו אלי שנחשב חטוף, איבד כנראה בלי לדעת את אשתו ושתי בנותיו שנרצחו באותו יום. יושבת כאן נירה, אשתו של יוסי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היא תכף תדבר.

<< אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>

שם, במעמקי המנהרות בעזה, נמקים עדיין 134 ישראלים כבר 178 ימים, ואין מושיע, וכאן משפחותיהם לא יודעות מנוחה, רק כאב וסבל בלתי נגמרים.

חברי הכנסת המכובדים, עושה רושם שאתם כלל לא מבינים את המצב שאליו חלקכם, יחד עם שרי הממשלה ובראשם ראש הממשלה, הבאתם אותנו.

מדינת ישראל, הבית השלישי, דוהרת לחורבן. זה התחיל בחורבן צבאי, המשיך בחורבן אזרחי, ממשיך בחורבן מדיני ויסתיים בחורבן כלכלי. הבית הראשון מימי דוד ושלמה והבית השני ממלכת חשמונאים, חרבו בגלל הנהגה מושחתת שהתעלמה מהאימפריות האזוריות, אליטה מנותקת שחיה בפאר בארמונות ירושלים והחליטה שהיא יותר חזקה מכל העולם, רק כי אלוהים איתה.

הדמיון למדינת ישראל 2024 הוא מזעזע. לאחרונה שמעתי שר בכיר בממשלה טוען שהאשם היחיד שהחטופים עדיין לא חזרו הוא סינוואר, רב המרצחים מהחמאס. נו, באמת. לא נשמע לכם הזוי? כאן כולם טלית שכולה תכלת?

כן, אני מודאג שבעתיד הקרוב לא תהיה לי מדינה שבה יוכלו ילדיי ו-14 נכדיי לחיות. מנהיגינו מדברים על ניצחון. איזה ניצחון? אחרי השואה של 7 באוקטובר, המשוואה על ניצחון מוחלט והחזרת החטופים בסדר זה לא תתקיים לעולם. גם הסיסמה "יחד ננצח" כבר לא רלוונטית כשאתם עוסקים בחוק הגיוס המפלג ובאשמת משפחות החטופים במצב.

אז נהרוג עוד אלפי מחבלי חמאס בעזה ועוד מאות נשים וילדים חפים מפשע, ואפילו אם נתפוס את סינוואר ונחזיר אותו לכלא שטה, אין ניצחון. יקומו עשרה סינווארים חדשים, כאן וברחבי העולם.

הקהילה המוסלמית בכל פינה בעולם מזדהה היום עם החמאס ופועלת בכל העולם נגד מדינת ישראל. ראו התקרית המביכה שהייתה לנבחרת הג'ודו שלנו בטוקיו והפגנת הענק בסיאטל בסוף השבוע, ועוד. כשבמקביל, טוען ראש הממשלה שאין לו אף אחד בלשכה שיודע לחבר שתי מילים באנגלית, לכן אין הסברה בחו"ל, ואנחנו מצטיירים כרעים הגדולים במאבק.

חלומם של הוריי, שהגיעו כחלוצים להקים מדינה יהודית אחרי השואה, הולך ונעלם. חברי הכנסת, תתעוררו ותפנימו את האסון שנפל עלינו ותעשו מעשה לפני שיהיה מאוחר ולא יהיה יותר מה לעשות. 134 חטופים זועקים מבטן האדמה כבר 178 ימים, והסוף לא נראה באופק.

אתמול הצהיר ראש הממשלה שהוא עושה הכול לשחרור החטופים. כבודו, אם לא הצלחת לשחרר את כולם אחרי 178 ימים, אולי אתה לא מסוגל? ואולי כדאי לתת למישהו אחר לנסות? חברי הכנסת, זה בידיים שלכם. האם אתם באמת לא רואים את המחדל האיום ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה? תתעוררו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. נירה שרעבי, בבקשה.

<< אורח >> נירה שרעבי: << אורח >>

שלום לכולם ותודה שנתתם לנו את הבמה. שמי נירה שרעבי ואני מקיבוץ בארי. בשבת האיומה ההיא קרה לנו הנורא מכול. בעלי היקר יוסי נחטף, ובהמשך נרצח בשבי. אחיו אלי עודנו שבוי בעזה. אשתו של אלי, ליאן, ושתי בנותיהם, נויה ויעל, נרצחו. האחיין שלי עידן הרמן, וחברתו עדן, נרצחו במסיבת הנובה. החבר של בתי, אופיר אנגל, שהיה איתנו באותה השבת, נחטף, ולשמחתנו הרבה חזר אלינו. ביתנו נשרף.

ומה בכל זאת נותן לי כוח? הידיעה שעם כל הרוע הזה שראינו מול עינינו, אנחנו גם פוגשים אנשים טובים כל כך לאורך הדרך, אבל כדי שנוכל להשתקם אנחנו צריכים את כל החטופים ואת כל החטופות, את הנרצחים ואת כל הנרצחות, איתנו בבית. מתוך 134 חטופים, 11 הם מתוך בארי. אנחנו מחכים להם, מחכים לכולם, מחכים להם. אחרי שהם יהיו בבית נוכל להתחיל ולחשוב על חיינו, לראות אתכם שאתם עושים את כל מה שאתם יכולים לעשות כדי להחזיר אותם הביתה, אלינו.

כל זה, ואני מקווה שעוד בהמשך, ייתנו לנו את הכוח ואת האמונה להמשיך בכם. אני רוצה להמשיך להאמין בכם, אני רוצה שתצליחו לעבוד ולשקם אותנו ואת כל עם ישראל. אני מאמינה בעתיד ואני מקווה שיכול להיות יותר טוב מהיום. אני מאמינה שיש הרבה לבבות טובים רבים שעוד נפגוש בדרך. תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בעזרת השם. אסנת שרעבי מטלון. זה אותה משפחה. בבקשה.

<< אורח >> אסנת שרעבי מטלון: << אורח >>

נכון, אנחנו אותה משפחה. אני באמת רוצה פשוט שתבינו, פשוט שתראו אותנו, עוד מעגל ועוד מעגל ועוד מעגל ועוד מעגל, ועוד מיליון מעגלים סביבנו. אנחנו לא נשתקם, אנחנו לא נוכל להיבנות מחדש ולהמשיך הלאה אם החטופים, החטופות, החיים והמתים, לא יחזרו אלינו.

אתם צריכים להבין שמושג הזמן איבד את המשמעות עבורנו. להגיד כבר אין זמן, זה נשמע ריק. אנחנו נמצאים בתוך איזושהי בועה של זמן, אלסטית, מאותו יום נורא. הכול התמוטט, פשוט הכול התמוטט ואי אפשר להמשיך. פשוט באמת אין זמן, אין זמן.

לא יכול להיות שאנחנו מתקרבים לפסח, חמישה כיסאות ריקים מסביב לשולחן. תחשבו, כל אחד בערב פסח שלו. לא יכול להיות. ארבעה כבר יהיו חסרים לתמיד. אנחנו מבקשים, מתחננים, לפחות שאחד מהם יתמלא עד פסח. בבקשה.

אין לנו זמן יותר, אין כוח. אנחנו מבקשים באמת את כולם. אנחנו לא מדברים, לא ימין ולא שמאל, לא חילוניים, לא דתיים, לא ערבים, לא יהודים, אנחנו מבקשים שכל אחד רגע יהיה במקום שלנו, באותו רגע, לאורך כל הזמן הזה. אני לא מאמינה שזאת חצי שנה, פשוט לא מאמינה שזאת חצי שנה.

אנחנו מתחננים, מבקשים, מדברים, עם מי לא? אנחנו באמת רוצים אותם עכשיו. העכשיו הזה הוא לא סתם, הוא לא ריק. אנחנו באמת מבקשים אותם. בבקשה תעשו הכול הכול הכול להחזיר אותם. תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. עוזי רוזנצוייג, פורום הגבורה ומשפחות שכולות.

<< אורח >> עוזי רוזנצוויג: << אורח >>

שמי עוזי רוזנצוויג, אביו של סמ"ר איתן דב רוזנצוויג, השם ייקום דמו. איתן למד בישיבת ההסדר בירוחם ושירת בגדוד שקד בחטיבת גבעתי. הוא היה עם הכוח הראשון שנכנס לעזה ב-27 באוקטובר ולחם שם במשך כחודש, עד שנהרג בקרב בפאתי ג'באליה.

היום בערב חל יום הולדתו, כ"ג באדר, יום הולדת ה-22 של איתן, יום הולדת עצוב במיוחד. איתן היה למדן וידען, אומן בלתי רגיל שעל יצירותיו עוד ידברו רבות, ומעל הכול צנוע ואוהב ישראל. הוא היה קשור לכל ציבור וציבור בעם ישראל, כיבד ואהב את הציבור – החרדי, החילוני והדתי, כאחד.

באתי היום אליכם במסר פשוט וברור, שהמטרה שהורישו לנו בנינו היא להילחם עד הסוף, להכניע את החמאס, להחזיר את החטופים ולשקם את הביטחון לכלל תושבי ישראל. הדרך לעשות זאת היא לשמור על האחדות. כל מדינת ישראל צריכה לעמוד מאחורי כוחות הביטחון, צה"ל והלוחמים בשטח, לתת להם את הגיבוי להילחם כמו שהם יודעים וללכת עד הסוף, עד הניצחון.

אסור לתת לרעשי רקע לשסע את החברה הישראלית. אסור לנו לחזור ל-6 באוקטובר. אנחנו חייבים להמשיך ברוח איתנה ומאוחדת, להילחם ולנצח. זה הסיכוי היחיד להחזיר בשלום את החטופים ולהחזיר את תחושת הביטחון לאזרחי ישראל. תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. ורד אנסבכר.

<< אורח >> ורד אנסבכר: << אורח >>

שמי ורד אנסבכר, אני אחות של רס"ן יהודה כהן. יהודה היה מ"פ בסיירת גבעתי בקבע, מעל שש שנים היה בצבא, הקדיש את החיים שלו בשביל העם, בשביל המדינה שהוא כל כך אהב, עבד מאוד מאוד קשה ובאמת ב-7 באוקטובר יהודה הוקפץ, לחם בקיבוץ נחל עוז עם כל חברי הסיירת, לחמו שם בקרבות קשים ושחררו הרבה מהתושבים.

היה איתו ריאיון אחרי 7 באוקטובר, יהודה היה מאוד מאוד כן ואמיתי ובלי פוזות ומאוד ישיר, הוא אמר: עד 7 באוקטובר נכשלנו. הוא לקח את זה מאוד קשה, את סטירת הלחי שכולנו קיבלנו, אבל מאז צה"ל פעל בצורה מדהימה וברגע שהכוחות הגיעו פעלנו ועשינו הכול בשביל לחלץ את התושבים ולחלץ את האנשים, והכול בשביל העם, וצה"ל התעשת ולקח את עצמו בידיים ומאוד מאוד הכין את עצמו לקראת הכניסה הקרקעית לרצועה.

סיירת גבעתי הייתה הכוח החלוץ, נכנסו באמת בראש החץ, ושבוע אחרי הכניסה הקרקעית לצערי יהודה נפל בקרב קשה, כשגם במוות שלו הוא ושניים מהחיילים שלו הצילו את כל הפלוגה.

באנו מטעם פורום הגבורה, פורום של משפחות שכולות, לתת גב ולתת אמון להמשיך את הלחימה, לא להפסיק באמצע. אנחנו חייבים להמשיך עם הלחץ הצבאי, צה"ל מגיע להישגים מדהימים ואנחנו חייבים להמשיך. אנחנו לא יכולים לפני ה-money time לעצור. יש לנו פה עוד עבודה, עוד עבודה קשה, יש הרבה אויבים חורשי רעתנו שיושבים מסביב ומסתכלים ורוצים לראות מה יקרה ומה נעשה והאם אנחנו נמשיך או שנפסיק באמצע, ועוד יותר מחכים לראות מה קורה בינינו, ויושבים ומאושרים, מבסוטים, פתחו את הטלוויזיה במוצ"ש והיום מאושרים לראות את כל השנאת חינם.

אם דיברנו על חורבנות, אז אחד החורבנות היה על שנאת חינם. אנחנו, המטרה שלנו זה לתת כוח, והחיילים בשדה הקרב מדווחים שיש הרבה הרבה עוצמות של כוח ושל אחדות, וכולנו פועלים כמובן בשביל להמשיך את הלחימה, להביא את החטופים. אני יכולה להגיד באופן אישי, בעלי יום אחרי השבעה חזר ללחימה, נכנס לעזה, הכול בשביל להביא את החטופים, עוד גיס גם נכנס לעזה ישר. כולנו במטרה מיוחדת, כולנו ודאי שמחכים לחטופים היקרים בבית, ודאי שזה בין המטרות העליונות, ויחד עם זאת, אנחנו מבקשים להמשיך את הלחימה, לא לעצור באמצע, אנחנו צריכים לתת כוח. כל הדיבורים הקשים פה, הם רק מחלישים.

יש לנו אמון במדינה. אני דור שלישי לניצולי שואה, גם בשואה אנשים לא האמינו שתהיה פה תקומה ושתהיה פה מדינה. סבא וסבתא שלי לא היו מאמינים שנשב פה עכשיו בכנסת ישראל ושתהיה לנו פה מדינה עם הישגים כל כך מרשימים בכל התחומים שיש.

אז אומנם, כל האויבים שלנו מנסים לפגוע בנו כל הזמן אבל אנחנו צריכים להרים מבט ולהאמין, לתת אמון בעם הזה. כל כך התרגשתי ממה שדיברת, לתת אמון בעם, בכוחות של הטוב, של האחדות, של העוצמות שהתגלו פה, לתת אמון שיש פה תקומה, שאנחנו נוכל להניף על דגל הרבה הרבה דגלים שכבר היו לנו ואנחנו מאמינים בהם, והסיסמה של עם ישראל זו סיסמה אולי הכי קלישאתית שיש אבל היא הכי אמיתית שיש. אם אנחנו נצא מפוזיציה של אין לנו תקומה ואין לנו סיכוי וכל כך הרבה אויבים אז בואו נזרוק את המפתחות ונלך הביתה, אין לנו מה לעשות פה.

בואו נאמין בטוב, בואו נאמין בכוחות של עם ישראל. לאורך כל הדורות עם ישראל, העם היחיד שהחזיק את עצמו אלפי דורות ואין שום סיבה שעכשיו לא, אלא אם אנחנו נביא במו ידינו את החורבן.

אני באמת מצטרפת לבקשה לדבר בשיח מכבד, לאחדות, אחדות ולא אחידות. זה בסדר שכל אחד פה חושב אחרת, אין שום בעיה, אבל בואו נדבר בצורה ישרה, בצורה מכבדת, ובעיקר לתת כוח לחיילים שלנו להמשיך, לתת כוח לממשלה שלנו גם אם אנחנו לא תמיד מסכימים, להמשיך ולהילחם.

בואו ננצח. בואו לא ניתן ליחיא סינוואר לשבת על הכיסא ולהיות מבסוט ממה שהוא רואה. בואו נתאזר כולנו בסבלנות, והמלחמה פה, המערכה פה דורשת סבלנות גדולה וזה ברור שזה לא זבנג וגמרנו, אבל יש לנו דרך ויש משפט שאומר, עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. אנחנו עם של נצח ואנחנו צריכים להאמין שיש לנו דרך ארוכה. אנחנו בהתקדמות, ובאמת אנחנו מתוך מקום – כרגע אני מדברת מהפה של אח שלי – אח שלי לצערי כבר לא יחזור והאובדן שלו, אני עוד לא מתחילה לעכל את הסיפור הזה. הוא לא יחזור, אבל אנחנו בשביל החיים, והמוות שלו מבחינתנו הוא מצווה לנו להמשיך בשביל העם שלנו ובשביל כל מה שאנחנו מאמינים בו.

אז אנא מכם. בואו נמשיך, נמשיך להילחם, בואו ניתן לטוב לנצח את הרע. זה בכוחנו. תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. יש עוד מישהו שביקש? בבקשה.

<< אורח >> לינור דן: << אורח >>

אני לינור דן, אני דודה של ארז וסהר קלדרון, שנחטפו עם אבא שלהם – לא עם, אבל מאותו המקום – ב-7 באוקטובר, ניצלו במתווה הפעימות, ועופר קלדרון, אבא שלהם, דוד של הילדים שלי, עדיין חטוף בעזה. אני אגיד שהכנתי לעצמי מה להגיד אבל לאור מה שנאמר יש לי דברים אחרים.

ב-7 באוקטובר קרתה בניר עוז שואה. ג'וחא אמר שהוא דור שני לשואה, אני דור שלישי לשואה, אבל לצערי ב-7 באוקטובר יש לנו רפרנס חדש, שואה חדשה להתייחס אליה מעתה והלאה.

בניר עוז לא היה צבא, לא נלחמו, וכשהגיעו לניר עוז כבר אפשר היה רק להציל את מי שעוד הצליח לשרוד בממ"ד ולהיות פצוע על הדשא או לבדוק אם הוא בדרך לעזה כבר נהרג או שהוא כבר בעזה. שלנו היו כבר בעזה.

אני מבינה את הדיבורים על תקומה מהמקום הזה, אני לא מבינה דיבורים על ניצחון. אני חושבת שהניצחון היחיד שיש למדינה הזאת הוא בהשבת החטופים. אני יודעת שזה קשה להיות בנעליים שלנו, אני יודעת שאפשר לעשות את זה רק לשנייה כי אם עושים את זה ליותר משנייה, אי אפשר לנשום. אי אפשר לשתות קפה, אי אפשר לשטוף פנים, אי אפשר להחליף מצעים במיטה. אי אפשר.

וכשאני מנסה להסביר לסהר בת ה-17 – חגגה שבוע שעבר יום הולדת 17 – למה גם מהשואה הייתה תקומה, ותהיה לה תקומה, כי לסבתא שלי הייתה תקומה מהשואה, הינה אנחנו כאן, היא לא יכולה להבין את זה כי אבא שלה עוד שם במנהרה. ועד שהוא לא יחזור הביתה היא לא יכולה לחשוב על משהו אחר, וגם אנחנו לא, ואנחנו לא יכולים להבטיח לה ולארז שום דבר אחר.

יש עכשיו רגע מכונן, רגע מכונן שלא יהיה אחריו עוד רגע. זה תמיד מיטוט החמאס והחזרת החטופים, החזרת החטופים ומיטוט החמאס, והניצחון. יש רק דבר אחד כרגע. כרגע יש רק השבת חטופים. לכל שאר הדברים יש זמן ויש פה עוד אנשים באולם שיודעים שאין זמן. אין זמן כי הזמן הורג חטופים.

כמה שזה קשה להגיד – ואני מפחדת שעופר גם כבר לא בחיים, אנחנו פשוט עוד לא יודעים את זה – אז נקודת המוצא שלי היא כן תקווה, נקודת המוצא שלי היא כן תקומה. זו נקודת המוצא שלי, אבל עד שאני לא אראה את זה בעיניים, והרגע המכונן הזה שאי אפשר, כבוד השרה, לתת לו לחמוק, אי אפשר, אם זה לא עכשיו זה כבר לא יקרה.

אנחנו חייבים להציל אותם. אני ראיתי שהוועדה הזאת התכנסה סביב פסולת בניין. מהבית של סבתא כרמלה שלנו, שנרצחה בניר עוז עם נכדתה נויה ב-7 באוקטובר, לא נשאר אפילו מה לפנות בפסולת הבניין. אולי את הממ"ד. אז כשאתם חושבים בראש שלכם כולכם על פסולת בניין, תחשבו על זה, תחשבו על עוטף ישראל שלם שהפך להיות פסולת בניין, וככה מסתכלים עליו עכשיו אבל הוא כולו אנשים, נשמות שנשארו שם באותו יום, נשמות חטופות בעזה, ולעם ישראל אין תקומה, אין תקומה בלי השבת החטופים. תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. והוועדה, כשמתעסקת בפסולת בניין, זה לצורכי האנשים.

<< אורח >> לינור דן: << אורח >>

ברור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

והוועדה הזאת גם קידמה באופן מהיר מאוד כמה וכמה חוקים, אבל הדבר החשוב ביותר וגם אנחנו בדרך, זה כל הנושא של תקומה, כל הנושא של תכנון ובנייה כי אני חושב שהתשובה הניצחת, לאחר בעזרת השם שיחזרו כולם לשלום, כל החטופים, התשובה הניצחת תהיה בבנייה, בבנייה של כל האזור חזרה, בלהכפיל אותו.

אנחנו רתומים לעניין הזה, הוועדה כולה, כלל חברי הכנסת מכל הסיעות, כשאנחנו כמובן מתפללים בעזרת השם שיהיו לנו במהרה מאוד מאוד בשורות טובות.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

אמן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה לכם. אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו נמצאים במסגרת יום הניקיון הלאומי, וכמובן שאנחנו נשמח לשמוע את דבריה של השרה. אני רוצה לומר פחות או יותר על מה אנחנו דנים היום. גם אנחנו מדברים על היום הבין-לאומי לניקיון, המשמעויות שלו, איך המשרד רואה את זה, תהיה על זה גם מצגת.

הדבר השני שנמצא על השולחן, אנחנו היינו כאן, חברי השולחן, בישיבה האחרונה שהייתה לפני חודשים. מישהו זוכר?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

חודשים רבים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חודשים רבים, כשאז הממשלה הגישה את הצעת החוק, ביחד עם הצעת החוק הפרטית, והיו לנו השגות מאוד גדולות על ההצעה כפי שהיא הייתה.

התנהלו מאז עשרות דיונים. אני צריך להגיד תודה לצוות שלי, לצוות המשפטי בראשותו של עורך דין רוזנר תומר, אל מול המנכ"ל והצוות שלו ומול השרה. אנחנו ביקשנו לשנות את הפרקטיקה שהייתה אז כי ההצעה הקודמת, אני מבחינתי לא הייתי מעביר אותה. הייתה שם פגיעה גדולה מאוד בהרבה דברים. יכול להיות שהמטרה שלה הייתה טובה אבל הדרך באמצע יכלה לגרום להרבה עיוותים ועוולות לאנשים שעובדים לפרנסתם, וזה אנחנו כמובן לא רוצים שיקרה.

אבל אין ספק בדבר אחד. אנחנו, אדוני המנכ"ל וגברתי השרה, מחוברים לעניין כדי לנסות להעביר את זה. היום אנחנו נשמע בגדול את הצעת החוק, לא נעשה הקראת נוסח – ודאי לא הנוסח הקודם.

אני כן אומר, ואני אומר את זה פה ועכשיו ואני לא רוצה לחזור על זה אחר כך. אני כן מצפה שמשרדי הממשלה יגישו בתוך תקופה קצרה נוסח לדיון מוסכם. יש נוסח, שאנחנו מבינים שעדיין לא מוסכם על דעת כל הממשלה, ואני רוצה לקיים על זה דיון – אם זה יהיה מוקדם יותר, אולי נצליח אפילו במהלך הפגרה, אולי אפילו דיון אחד, ואם לא אז באמת לפתיחת כנס הקיץ כדי לקדם את זה.

אני רוצה לקדם את חוק הפסולת, אני חושב שהוא חשוב, המטרות שלו הן חשובות, ואני מבקש שמשרדי הממשלה יגיעו לנוסח מוסכם. אני מבקש בתוך שבוע, עשרה ימים, שינחת אצלנו נוסח מוסכם.

עכשיו אני עובר לחלק השני – מה שאתה רוצה אולי להגיד לי, אבל אני לא רוצה לעבור לחלק "ואם לא", אבל אני כן אומר את זה.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני חושב שצריכים לעבור לחלק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בצורה אחרת.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> זה בדיוק מה שרציתי להציע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני בא ואומר דבר אחד. אני אוהב שמשרדי הממשלה מגיעים ב-95% הסכמות. תמיד 5% יכולים לרוץ לכאן או לכאן, אנחנו יודעים לגשר ולפתור את הדברים כאן.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

יותר קרובים ל-99%.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם זה המצב, אז מצוין. אם בתוך שבועיים, עד חג הפסח, לא ינחת על שולחננו נוסח מוסכם, אנחנו נוציא נוסח של יושב-ראש הוועדה או הוועדה ואנחנו נתחיל לנהל את העניין הזה – עם הממשלה ובלי הממשלה – ואני אומר את זה באמת. אני רוצה שזה יהיה כמו כל הצעת חוק, במיוחד כשמדובר על הצעת חוק מאוד מאוד חשובה, שזה יהיה בתיאום מוחלט עם כולם. עד כאן דברי הפתיחה שלי, עד כאן דברי האזהרה שלי. אם החסרתי משהו, זאב, אתה בטח תגיד לי אחר כך, אבל מאחר שאתה אחד ממגישי הצעת החוק, אני אתן לך גם דקה.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה לך על כינוס הדיון כי באמת הגיע הזמן שנקדם את החוק הזה. הוא מאוד מאוד חשוב, וכל יום שעובר בלי החוק, הנזק הולך ומצטבר, ולכן חייבים להתקדם איתו כמה שיותר מהר. אני המתנתי כמוך – נדמה לי תשעה חודשים, משהו כזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא צריך להגזים.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> הטרומית שלי עברה בקיץ. בוודאי.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> הגשנו מזמן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה זה משנה תשעה, שישה.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לא, זה לא שישה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו ישבנו כאן ושמענו מה המשמעות של כל יום, כל שעה.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> נכון. המתנתי כמוך שישה חודשים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מוכן להמתין גם תשעה חודשים עם החוק הזה אם הוא יצא טוב, אם הוא יצא נכון. לכן אני אומר, אני כבר משקלל לך את הכול – תשעה, שישה, שמונה. עוד שבועיים אני רוצה, ואם לא, אנחנו מתחילים לרוץ לבד, ביחד איתך.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> בדיוק, וזה מה שרציתי להגיד לממשלה. אני לא זוכר כרגע מה הייתה ההחלטה של ועדת שרים לחקיקה על החקיקה הממשלתית, איזה משרדים קיבלו שם זכות - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה חוק הסדרים.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זה נכנס בהסדרים, ופיצלנו.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אגב, בהיבט הזה דווקא חופש הפעולה שלנו גדל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא כל דבר צריך להגיד.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל בכל מקרה, אני, כיוזם של הצעת חוק פרטית, אני חושב שהלכתי מעל ומעבר מול הממשלה בהמתנה סובלנית, ואני חושב שהזמן הגיע לקיצו. לכן אני מסכים איתך לחלוטין, אדוני היושב-ראש. אם הממשלה לא תרצה לקדם את שלה, זכותה, נקדם את הפרטית שלי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

במקרה הזה צריך לעשות צדק כי הממשלה, יש לה כמה משרדים.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> ברור. הטענות שלי לא למשרד להגנת הסביבה. שלא יובן לא נכון.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אנחנו מוכנים לקדם את זה לבד, בלי אף אחד. מבחינתי, אם הרב יעקב אשר היה אומר שהוא מקדם את זה על ההתחלה לבד, זה היה מצוין.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מבקש ממך, תשמרי על יחסי עבודה עם הממשלה.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אין לי מילה אחת של טענה למשרד להגנת הסביבה. אדוני היושב-ראש וגברתי השרה, אני פונה למשרדי ממשלה אחרים, שמעכבים את החקיקה הזאת המון זמן, ומחלקות כאלה או אחרות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוא לא נתחיל עם האשמות. נתנו שבועיים. ערב החג.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> קצבת להם זמנים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מקווה שכשאני אאחל לך ולאחרים חג כשר ושמח זה יהיה כשכבר יהיה מונח אצלנו נוסח ואפשר לקבוע דיון.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אז קבענו שיחה בערב החג. עכשיו אתה מחויב לשיחת טלפון אליי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה ניקוי חמץ, מה שנקרא.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נמצאים פה משרדי הממשלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרדי הממשלה כאן, אני מבין. נכון? משרד המשפטים אני גם רואה, פנים. כולם פה, אף אחד לא מפסיד ישיבות אצלי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

האוצר פה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האוצר ודאי. חזר אלינו ידידנו עידו. יישר כוח.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> גם תומר חזר מהצבא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם תומר. אני את עידו יותר הכרתי. שמחים לראות אתכם כאן חזרה איתנו. רבותיי, הבמה שלכם.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> בוקר טוב ותודה רבה, תודה על ההזדמנות. אני רוצה דווקא לפתוח באמת במה שפתחו איתו משפחות החטופים, או כמו שאומרים, משפחות חטופים, וקודם כול אני רוצה להגיד שהן לגמרי צודקות, המשפחות. הן מדברות על ניצחון. אני חושבת שאנחנו יכולים להכריע בשדה הקרב, אנחנו יכולים להכריע את החמאס. הניצחון האמיתי של כולנו יהיה כשנראה את הבנים ואת הבנות ואת הילדים והילדות בבית.

אין לנו שום דבר אלא לומר שאני חושבת שכולנו היינו בדיוק מתנהגים כמותכם ורוצים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי להחזיר את הילדים שלנו ואת המשפחות שלנו, ואני חושבת שגם היום אנחנו מזדהים אתכם הזדהות מוחלטת ומרגישים כמוכם כי אני חושבת שהפצע הזה הוא פצע של כל עם ישראל, והחיסרון הזה בלב הוא חיסרון שלנו – אני לא יכולה להגיד כמו שלכם, אתם בכל אופן בני משפחה והקרבה היא שונה, אבל כן, זה חיסרון גדול ואלה דמעות וגרון חונק כל פעם שאנחנו מדברים או מזכירים רק שם כזה או אחר כי זה חיסרון אמיתי.

לא סתם נאמר כל ישראל ערבים זה לזה. הערבות הזאת היא באמת ערבות שהיא לא מכבסת מילים. הם חלק מהגוף שלנו, הם חלק מהנשמה שלנו, הם חלק מהעם הזה.

אז אני רוצה שתדעו את זה. אנחנו בהחלט עם של נצח, אני מאוד מתחברת לתקווה שלך אבל התקווה הזאת צריכה להיות שלמה באמת עם הבנים בבית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אמן.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> ובאמת, אותה מצווה שאנחנו מכירים של פדיון שבויים והחובה שלנו לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי להחזיר אותם, ואתם המשפחה של הדס וסהר – שבאמת לא מזמן גם ישבתי איתם, זכיתי לשבת איתם, אני אומרת, כי סהר היא בחורה מדהימה, היא כל כך מרשימה והיא בוגרת לגילה בכמה רמות, היא באמת מלמדת - - -

<< אורח >> לינור דן: << אורח >>

היא לא הייתה. לפני השבי היא סתם הייתה מתבגרת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

החיים ביגרו אותה, אין ספק.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זה נכון, אני מסכימה. ואני זוכרת, כשנכנסנו להצבעה בממשלה, הצבעה ראשונה, וממש שמעתי את הדס מדברת שם – היא בדיוק התראיינה ברדיו דקות לפני שהתחילה ישיבת הממשלה – והיא אמרה את המילים הנכונות במקום הנכון. אני חושבת שאלה אנשים שנותנים בנו ונוסכים בנו גם את התקווה שהכול אפשרי ושבעזרת השם אנחנו נזכה לראות אותם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אמן.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז זו התפילה של כל עם ישראל ושלנו. אני מדברת כאן בשם ממשלת ישראל ואני מדברת בשמה, אני מחליטה שאני מדברת בשמה, וגם בשם חברי הכנסת, ובאמת גם בחיבוק מאוד גדול וגם בתפילה שבאמת ישלחו לנו את השליחים הטובים להביא אותם הביתה כמה שיותר מהר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אמן.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז תודה על זה.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

זה אתם.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> נכון. את יודעת, בתפילה תמיד מדברים על ראשיה, שריה ויועציה של המדינה, לתת להם באמת את העצה הנכונה לפניהם, את הדעת לפניהם, זה לא סתם. ואנחנו מתפללים על זה כל היום, גם על עצמנו. אז תודה על זה.

לגבי מה שאנחנו מביאים כאן, אז קודם כול, חבר הכנסת השר לשעבר זאב אלקין, אני רוצה לומר בנימה אישית שכשאנחנו באנו להגיש את הצעת החקיקה הממשלתית, זאב אלקין – מתוך ההיכרות שלו עם העולם הזה ומתוך היותו השר להגנת הסביבה – הבין את החשיבות וגם הוא אמר לי בעצמו שאם אנחנו נצליח לקדם את הצעת החוק הזו ולהביא אותה לידי ביטוי בשטח הלכה למעשה, זה באמת יהיה אחד ההישגים החשובים. והגשנו אותה, והשר לשעבר, חבר הכנסת, באמת הגיש גם את הצעת החקיקה הפרטית והצמדנו את זה ביחד. אני חייבת להגיד שהוא אפילו ביקש רשות לפני כן. אז קודם כול, יישר כוח כי הוא עזר פה הרבה וקידם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא עוד יעזור הרבה בעניין הזה.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> נכון, וזה חשוב. אני לגמרי חושבת שהראייה הזאת שהוא רואה, מתוך הניסיון שלו, היא בהחלט חשובה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אנחנו מעלים כאן את הצעת החוק של פסולת בניין, כשבעצם גם כל הארגונים שנמצאים כאן מבינים את התופעה הזו שהיא תופעה מאוד קשה שאנחנו במדינת ישראל מתמודדים איתה. רק בשנת 2022, מעל 7.3 מיליון טון פסולת בניין שמקורה גם בפרויקטים של בנייה חדשה וגם הריסת מבנים כאלה ואחרים, שיפוצים של מבנים קיימים והקמת כבישים, תשתיות. 7.3 מיליון טון פסולת בנייה שיוצרה בשנה, מתוכה מעל מיליון טון מושלך בשטחים הפתוחים של מדינת ישראל. כשאנחנו מדברים על שטחים פתוחים אנחנו מדברים על עצם העובדה שלא כל פסולת הבניין הזו מגיעה לאתרים מוסדרים לטיפול בפסולת הבניין, למרות שאנחנו בתור משרד משקיעים מה שאנחנו יכולים וגם מעודדים הקמת אתרים של פסולת בנייה. אגב, יש לנו קול קורא פתוח במשרד להגנת הסביבה, שהוא פתוח ותלוי ועומד כל הזמן כדי להגיש בקשות לאתרים של פסולת בנייה וגם למתקנים כאלה, והמשרד תומך בהם באחוזים מאוד משמעותיים, עדיין יש הרבה משאיות שעושות את דרכן מאותו מבנה משופץ ולא מגיעות לאתר הקצה אלא אנחנו רואים את זה בשטחים הפתוחים, במועצות האזוריות, וגם לא פעם זה פשוט עובר לשטחי יהודה ושומרון, לשטחי A, B ו-C, לא רק דרך מעברים ששם אנחנו באמת מנסים ועושים גם פעילות של אכיפה אלא ממש דרך פרצות בגדר, מה שמוביל לערמות של פסולת בנייה, שאחר כך גם הולכת ונשרפת.

לא סתם לפני יותר מחודשיים כשהייתה שריפת הפסולת המאוד גדולה ברנתיס, היא השפיעה על כל אזרחי מדינת ישראל, על מרכז מדינת ישראל, ממש לא יכלו לנשום והיה אוויר שהוא אוויר מזוהם. צריך לומר שהחומרים האלה הם חומרים מסרטנים והם לא בריאים, ופסולת הבניין שם, גם כשהמנכ"ל נסע לשם באותו בוקר לראות, יכולנו למצוא שם גלשנים וספות שהגיעו ממרכזה של מדינת ישראל, הרבה מפסולת הבניין שמושלכת, מושלכת גם בשטחים פתוחים מעבר לקו ואז יש לנו בעיית אכיפה הרבה יותר גדולה ולא תמיד אנחנו יכולים לשלוט בכל מיני הצתות שנעשות שם.

לכן, הטיפול מבחינתנו בכל הפסולת הפירטית הבלתי חוקית הזאת שנשפכת בשטחים הפתוחים באין מפריע, הוא קריטי ולכן הבאנו את הצעת החוק הזאת. היא לא רק מטנפת את ישראל, היא מזהמת את הקרקע, היא חודרת למי התהום, היא מזהמת, גורמת לבעיות שהן בעיות בסופו של דבר של בריאות הציבור, ולכן אנחנו באמת שמנו לנגד עינינו לקדם את החקיקה הזאת.

צריך לומר, ולומר בצורה חד-משמעית. לא היה לנו קל לקדם את החקיקה הזו. לחקיקה הזו יש השלכות ומשרד המשפטים העלה את עמדתו, משרד הפנים העלה את עמדתו, השלטון המקומי והאזורי שותפים לחקיקה הזו כי בסופו של דבר זה משפיע עליהם. לא מזמן סיימנו סיור גם במועצות אזוריות, גם אצל רותם ידלין שישבה כאן בדיון קודם, ויחד עם מועצות אזוריות נוספות, ודיברו גם על עודפי עפר שהם רוצים להכניס לתוך החקיקה הזו ואף להרחיב אותה כי אנחנו מבינים את המשמעות של כל מה שלא בריא ולא טוב, ועומד למועצות בתוך השטחים הפתוחים שלהן, וגם הן אמורות אחר כך לממן את זה כדי לפנות.

מעל 70 מיליון שקלים עולה בשנה לפנות את הזבל שנשפך באותה שנה בשטחים הפתוחים – לא את הזבל, את פסולת הבנייה. אנחנו רוצים לומר שיש לנו הרים של פסולת בנייה במדינת ישראל, שאם אנחנו נלך שנים אחורה וננסה לאמוד את כל ההערכות הגסות האלה של כמה יעלה לנו לפנות את כל פסולת הבנייה מתוך השטחים הפתוחים, מדובר במיליארדים. לכן, המטרה שלנו היא גם לחסוך מיליארדים קדימה למדינת ישראל ובאמת לשמור על מדינת ישראל נקייה.

אחת הבעיות הגדולות זה ישראל נקייה, ואנחנו במשרד מתמודדים עם זה הרבה ואנחנו מטפלים עכשיו במגוון. אחד הדברים ששמנו לנגד העיניים זה באמת את אסטרטגיית הפסולת, שמנו אותה במרכזה של העבודה שלנו, של תוכניות העבודה, וגם את השלטון המקומי והאזורי, שבסופו של דבר הם יספרו לכם שהם משלמים היטל הטמנה והם מצפים לראות את הרשויות שלהם גם נהנות מההיטל הזה וגם נקיות בסופו של דבר.

ואחת הבעיות הגדולות זה שמדינת ישראל מתלכלכת, ומתלכלכת יותר מדי, החל מעצם העובדה שאנשים לא מקפידים במרחב הציבורי ובמרחב האישי שלהם ומשליכים פסולת, ואנחנו יכולים לראות את זה בכל גינה ציבורית או בכל גן משחקים או בכלל בשטחים הפתוחים, ואנחנו עובדים על זה מאוד ואנחנו גם נציג לכם בהמשך את האסטרטגיה הרחבה יותר שלנו לישראל נקייה, גם אם זה בזרמי פסולת אחרים – חוק הפיקדון, שעוד מעט אנחנו נביא אותו לכדי תיקון וגם נתקן שם, ודיברנו על מכונות המשקה להחזרת בקבוקים שיצאנו עם קול קורא כזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו מחכים לסקירה של התקדמות המכונות.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז קודם כול, הקול הקורא של המכונות יצא, והרשויות יכולות להגיש – מכונות אוטומטיות להשבת בקבוקים – אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בזרמי פסולת שונים וגם הקמה של מתקני קצה לטיפול בפסולת שזה משהו שבאמת לא היה קיים עד היום במדינת ישראל ואנחנו רצים אל עבר היעד הזה.

אני חייבת לומר שרק אתמול אחר הצוהריים ישבנו גם עם הארגונים הסביבתיים, ערכנו את השיח הזה ועשינו גם זום לעיתונאים כדי שיבינו ויכירו את הדברים שאנחנו מציגים לכם פה היום.

אנחנו מבינים שאחת הסוגיות המשמעותיות היא אכיפה, ולנו בתור אכיפה – גם למשטרה הירוקה, גם ליחידות שאנחנו עובדים איתן ביחד עם רשות הטבע והגנים, דוד וינשוף – בסופו של דבר יש מגבלה מסוימת. אנחנו גם בשיתוף עם המשרד לביטחון לאומי מתכננים להעלות – האמת שזה היה אמור לעלות ביום ראשון האחרון אבל אני מאמינה שזה יעלה עוד בהמשך – גם תבוא הצעה לממשלה, בסופו של דבר החלטה בתוך ההסמכות שבין משרד המשפטים למשרד לביטחון לאומי, של יחידת האכיפה במקרקעין. גם שם אנחנו נסמיך את המשטרה באכיפה של פסולת בניין, אנחנו נעשה את זה בשיתוף עם יחידת המקרקעין, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, אנחנו נכשיר אותם וניתן להם בחוק שמירת הניקיון את האופציה הזאת כי זה חשוב לנו להגדיל את האכיפה של פסולת הבניין בכל מדינת ישראל.

אני רוצה גם לומר, כבוד היושב-ראש, אנחנו באמת נתנו לכם הרבה עבודה בחודשים האחרונים – החל בחוק האקלים, תקנות שהגיעו לכאן, חוק הרישוי המשולב. אני חושבת שאם אנחנו בתור משרד מסתכלים על תוכנית העבודה שלנו, אנחנו בהחלט יכולים לסמן וי על דברים מאוד מאוד גדולים שקידמנו. רק בשבוע שעבר עבר כאן בקריאה שנייה ושלישית חוק הרישוי המשולב, שמוריד בירוקרטיה ורגולציה מעסקים בתחומים שהם שלנו, ובאמת עוזר ומסייע גם להגן על הסביבה וגם לעשות את התהליכים הרבה יותר פשוטים.

אבל אני חייבת לומר שבסוף, חוק פסולת הבניין עושה אסדרה אמיתית של השוק הזה, של שוק הפסולת, מטפל באחד הגורמים הקשים והבעייתיים ביותר שהיום יש להם השפעה על המרחב הציבורי של מדינת ישראל.

לכן, אנחנו מאוד גאים בחקיקה הזו. זו חקיקה שיגיד לכם גם השר לשעבר, חבר הכנסת זאב אלקין, שניסו לקדם אותה שנים ולא הצליחו. זה נכון שהכנסנו כאן אמצעים דיגיטליים וזה נכון שהכנסנו כאן אמצעים טכנולוגיים שאתם תכף תיחשפו אליהם, גם יש סרטון מאוד יפה שערך המשרד בהובלתה של גתית, דוברת המשרד, שיושבת פה מאחורה אבל בהחלט שותפה מלאה לעשייה הזאת.

אנחנו כולנו תקווה שאומנם בחופשת הפסח הזו אתם תצאו ואולי תפגשו הרבה פסולת בניין בשטחים הפתוחים אבל אולי כבר בחופשת הקיץ זה לא יהיה ככה, וביחד עם זה נוכל לנקות את כל השטחים הפתוחים של מדינת ישראל.

אז מבחינתנו, החוק הזה הוא אמירה משמעותית, הצלחה מאוד גדולה כשאנחנו נצליח להעביר אותו ואנחנו בהחלט דוחקים בכל המשרדים שהם שותפים שלנו, שלא עשו לנו חיים קלים – וגם על זה הצוותים שלי ידברו – להעביר את זה כמה שיותר מהר. אנחנו נצפה בסרטון, שפחות או יותר מסביר ונותן את המסגרת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה. ולאחר מכן המנכ"ל יציג.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> והמנכ"ל יציג את עיקרי הדברים.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

אני בינתיים רוצה להגיד – מחר חל יום הניקיון. אמרת שזה למניינם, אבל זה למנייננו, ואתה היית אוהב לצטט את לשון החוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אה, חשבתי שזה בין-לאומי.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

חודש אדר, והשנה זה חודש אדר ב', יום שלישי האחרון נקבע בחוק, לקראת חודש ניסן, שמסמל ניקיון, שהוא יהיה יום הניקיון הלאומי.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> זה דווקא אירוע נדיר, אדוני היושב-ראש, שזה כך נקבע בחקיקה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

כן, ובגלל זה גם קפץ לי שאמרת למניינם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז אני שמח שזה למנייננו.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

(שקף: הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – פסולת בניין)). חוק שמירת הניקיון הוא חוק משמעותי מבחינתנו, ונושא הניקיון הוא הנושא הכולל, פסולת הבניין היא אחד הסעיפים בתוכו. אנחנו מנסים להסדיר את כל נושא הניקיון ואני אגע בזה גם בהמשך.

כאן אנחנו רואים מכולה שניצבת ליד בניין, ובסבירות לא רעה היא תגיע לשטח פתוח, ואת אותה תופעה אנחנו בעצם רוצים להפסיק.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> הסרטון מסביר את זה ממש יפה.

(הצגת סרטון):

"בכל שנה אנחנו מייצרים כ-7.5 מיליון טונות של פסולת בניין, מתוכן מושלכות בשטחים פתוחים כמיליון טונות של פסולת בניין. מיליון טונות. במקום להגיע למיחזור, הפסולת המושלכת הורסת שטחים פתוחים, מזהמת קרקע ומי תהום. חשבתם פעם למה זה קורה? עד היום, יצרן פסולת שילם ישירות למוביל, מה שאפשר לגורמים עברייניים לנסות לחסוך עלויות ולהשליך את הפסולת בדרך ולא במקום מוסדר.

לא עוד. המשרד להגנת הסביבה נלחם בתופעה ומוביל מהפכה של ממש בעזרת חוק חדש שיסדיר את הטיפול בפסולת בניין מרגע ייצור הפסולת ועד הגעתה למתקני הטיפול והמיחזור. במסגרת החוק, יזם, קבלן ומשפץ יהיו חייבים לפנות את פסולת הבניין שבאחריותם למתקן טיפול מורשה. מתקני הטיפול בפסולת והמובילים נדרשים לרישוי ולרישום כדי להיכנס למאגר המורשים, ואילו יצרני פסולת גדולים נדרשים להכין תוכנית לעלייה באיכות ובכמות של המיחזור.

איך כל העסק יעבוד, אתם שואלים? אז ככה. יצרן הפסולת ייכנס ליישומון ייעודי, יבחר מוביל או אתר מורשה לטיפול בפסולת בניין וישלם בעבור השירות באמצעות מערכת תשלומים ממשלתית. המערכת תעביר את הכסף אך ורק אחרי שהפסולת תגיע ליעדה כחוק. המוביל יידרש לספק כלי קיבול מתאים וכלי רכב לפינוי פסולת בניין. כל הובלה תנוטר באמצעים דיגיטליים שיאפשרו מעקב בזמן אמת ובקרה על הגעת הפסולת ליעד. המשרד להגנת הסביבה וגורמי פיקוח נוספים יהיו אחראים לניטור ולבקרה.

ומה יקרה למי שיעבור על החוק? החוק החדש קובע קנסות גבוהים וסמכויות פיקוח נרחבות לפקחי המשרד ולגופים נוספים. חוק פסולת הבניין החדש יסדיר את הטיפול בפסולת, יהפוך אותה לחומר גלם החוזר לענף הבנייה, ימנע עבריינות סביבתית ויביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בשנה. חוק פסולת הבניין החדש יצעיד אותנו לדרך חדשה, צעד בדרך לישראל סביבתית יותר, נעימה יותר, ישראל נקייה."

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

נחזור למצגת.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

סליחה, רגע. אני מצטערת. קוראים לי נעם דן-קלדרון, ממשפחות החטופים – משפחות חטופים, בלי ה-הא', הא' היידוע מבלבל. הא' היידוע חושב שכל המשפחות הן אותו דבר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני יכול לשאול אותך שאלה? למה לא ביקשת רשות דיבור בהתחלה?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

נוצר מצב מוזר ודפוק שאנחנו הפכנו להיות הרקע הזה של מה שקורה בחיים שלכן ושלכם. כן, זה הפך להיות הדבר הזה שכל המשפחות המתוקות נכנסות לכנסת ונותנים להן רבע שעה לפרוק בנאומים חוצבי להבות ולבבות, ואז הן יוצאות החוצה, עם הפעילות והפעילים המתוקים שלהן שבאו ועשו טובה אנושית, אזרחית, ואני מסתכלת על כל האנשים מסביב שלא לובשים את החולצות וכל האנשים מסביב שיושבים כאן בלי צהוב קטן ומכוער שיזכיר לכולנו, לא את הטלאי ולא את השואה, אלא שואת חיים שקורית ברגעים אלה ממש.

ונוצר איזה מצב שאם אני נכנסת ואני יושבת אחרי שכולם יוצאים אז פתאום אני מגלה שרווח לנו, סוף סוף העול הזה של המשפחות – יצאו והלכו לצעוק באיזה ועדה אחרת, יש להם את הלו"ז שלהם.

ונותנים לנו המון המון כבוד – כבוד מפוקפק אבל נותנים לנו – ואז אם אני יושבת עוד קצת אני שומעת על החיים עצמם, החיים של האנשים שלכם, שלא נעצרו באמת לפני 178 ימים.

ואז אני אומרת לעצמי: נעם, תנשמי, ממילא לא ישתיקו אותך, גם אם לא תבקשי רשות, חבר הכנסת יעקב אשר, כי אני, אני ומשפחות השכול נמצאות מורמות מעם, אנחנו בתוך האסון הכי גדול, אבל האסון הזה הוא לא שלי. הוא שלכן ושלכם.

אז אני מסתכלת על פסולת הבניין בישראל ואני חושבת על יום הניקיון הלאומי, למנייננו.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה כתם לכל החיים.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

אני לא יודעת איזה חיים יש אחרי זה, האמת. אני לא חיה. הבת שלי, בארי – בארי אילה בת שבע – יבוא יום ואני אצטרך להסביר לה למה יש בייבי בום של השם הזה, היא נמצאת עכשיו ברחוב קטמון עם אבא שלה, והבן שלי בעז בן תשע, הם אמרו לי: אימא, את יודעת, את כל הזמן מתעסקת בחטופים האלה, אבל גם את נחטפת לנו. וואלה. אז אני חוסכת ממש ממש הרבה בשביל הטיפולים הפסיכולוגיים שלהם כי אני רק מעגל שלישי. המדינה לא מתייחסת בשום צורה אל הקשיים הכלכליים או הנפשיים של המעגל השלישי או הרביעי. מי אנחנו?

כשהדס לא נמצאת כאן זה כי היא עכשיו מטפלת בארז ובסהר. מפאת כבודם, אני לא אספר על הקשיים שלהם, דברים שלא רואים בטיקטוק. אז המעגל הראשון והשני אינם. זה רק אנחנו – המעגל הזניח, שחי ונושם רק בשביל הדבר הזה.

ואז יש איזה סרטון כזה, וכל הסרטון הוא טריגר. זה פשוט ערימת ההריסות, ואחר כך – תמשיכו, זה טוב, זה טוב לי, זה טוב לי. זה לא ייאמן. אני רואה את כל הדבר הזה ואני מתייחסת אליו כאל פוטנציאל למדורה בבגין. לא כי אני חתרנית, לא כי אני כוח קפלן, אלא כי מישהו היה צריך להבעיר כבר את הסיפור הזה. ואז אתם ממשיכים עם הסרטון ואני רואה את ה-7.5 טונות, ואני רק חושבת על 7 באוקטובר, ואז אני רואה את השופל הזה, הצהוב, הכף שאוספת, ואני רואה את השופל שפירק את הגדר של המערכת כדי שהם ייכנסו, החלאות האלה, ויטבחו בנו, בדודה כרמלה ובנויה.

ואני רואה את החיים שלי כמו טריגר מתועב. ואני רואה גם את החיים שלכם, שבאמת אפשר לעבור ותגידו לי: נעם, אבל באמת צריך לשמור על המדינה כדי שיהיה להם למה לחזור. וזה חוכמה קטנה מאוד להציב אותי ואת לינור ואת כל מי שהיה כאן ליד פורום הגבורה. אני לא פורום של גבורות. גבורה זה כנראה לא אני. אני נמושה. אני רוצה חיים. לשבת ליד שני אנשים שאיבדו את היקר ביותר להם, שיסבירו לי על הניצחון של עם הנצח, שלא מפחד מדרך מה-זה ארוכה, אבל עם הנצח שלא מפחד מדרך מה-זה ארוכה שכח שהדרך הזאת של הנצח לא עוברת דרככם.

134 אנשים. יש לכם ניחוש כמה מתוכם בחיים? אני יודעת. מעט. ממש מעט. והאמת היא שעוד רגע אני אקום ואלך ואתם תוכלו לנשום לרווחה, אני אעבור להפריע במקום אחר, כי זה מה שאני – אני ההפרעה שלכם. אבל כל המציאות של החיים שלנו כרגע היא טריגר, ובמקום מילים ריקות, במקום הנהונים מלאי לחלוחית, במקום כל אלה אני צריכה אתכם מסרבים לקבל את הפגרה – כי הם לא יוצאים לשום פגרה, אני צריכה אתכן מבינות שזה לא כי הם היו לצורך העניין בקיבוצים. לא, החמאס לא בחר בפינצטה את מי לחטוף. הם חטפו גם את החבר'ה מהנובה, הם חטפו גם את החיילות והחיילים שלנו, הם לא בדקו מה הם הצביעו.

כששלושת הנערים נחטפו אני יצאתי לחיפושים מתוך אימה, למרות שאין לי שום הזדהות עם התפיסה הפוליטית שלהם. איך יכול להיות שהמאבק הזה הפך להיות מגזרי? איך יכול להיות שממסגרים אותו ככוח קפלן? אני לא ישנתי היום בחוץ, לא כי אני כוח קפלן, למרות שאני חושבת שהם עושים עבודה מצוינת. אני אזרחית נורא נורא מודאגת. אני אזרחית נורא נורא מודאגת. אני לא ה-משפחות, אני לא משפחות, אני מעגל מינוס שמונה. אתם ואני משפחות חטופים, ולא יכול להיות שאתם תתייחסו אלינו כאל מכה בכנף, הדבר הזה שצריך לנשום לתוכו – תנו לה את הרגע שלה, את היוקרה שלה, בואו, עוד פריים אחד עם כל אחד מהם, וכל פעם אני בוחרת מישהו אחר, כי מזמן עופר הוא לא הבן משפחה שלי. יש לי 134 חטופים וחטופות, כולם בני משפחה שלי, ויש לי עוד 9 מיליון חטופים וחטופות, וזה אתם, וזה מקרי לחלוטין שאתם לא נחטפתם. והייתי רוצה שנדע שאתם תילחמו עליי כשאני איחטף ושאני אלחם עליכם באותה המידה ובאותו הכוח, באותה עוצמה, גם אם לא יצאנו מאותו רחם.

והתבלבלנו לגמרי. אנחנו מנהלים פה שיחות על יום הניקיון הלאומי, אבל הניקיון צריך להתחיל פה. כנסת ישראל, שמנקה את עצמה מאחריות, זה מה שקורה, כי תוך יומיים וחצי מעכשיו, עם כל הנימוס, הם יצאו לפגרה. ולחטופים שלנו אין פגרה – למי שלא הרגנו, כמובן; לא בכוונה, כן?

מתי יהיה היום גלנט שלנו? כשנהרוג חטופים? אופס, קרה. הם ברחו וסימנו את עצמם ממש טוב, אבל קרה. כשנרצח, בטעות, חטופים כי נפיל עליהם פצצות של הצבא המתוק שלי? אופס, כבר קרה, אנחנו יודעים את זה.

אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות, מה לעשות. אני לוקחת לכם מהזמן של הדיון, נכון? סליחה, זה לא נעים, זה מפריע להמשיך לחיות.

אני אלך. אנחנו נלך עכשיו להפריע במקום אחר, אבל כל המיצגים האלה עם בנות בהיריון, זה לא מיצגים. זה החיים של בנות ספציפיות שההורים שלהן הופחדו באופן שיטתי לא לדבר פה. וכל מי שאמר משהו, ואמרו: אה, אבל בגין זה מחאה, אז אנחנו בסמנטיקה. לא מחאה. מאבק. לא, זה מורכב.

אלוהים אדירים, אני צריכה לחפש בפינצטה את ההורים, את ההורים שהם ליכוד רק כדי שישמעו מה שיש לי להגיד. זה הזוי. זה לא שמאל-ימין, זה לא דתיים או חילונים, זה לא גבורה או כישלון. זה שכול וכישלון כל עוד הם שם. ויש לנו מספיק כוח, אנחנו אדירים, כדי למוטט את החמאס. את הרעיון לא. את הביטחון בוודאי.

אף אחד לא יחזור לאף גבול עד שלא נדע שהם נלחמים כדי להחזיר אותו אם קורה לו משהו. ואנחנו לא עושים את זה. ואתם יודעים מה? גם אתן ואתם לא עושים את זה, וזה התפקיד שלכם. אתם מועלים בתפקיד שלכם – שעה-שעה, יום-יום. אל תהנהנו לי, אל תהיו מנומסים, אל תהיו נחמדים, אל תחכו שאני אסתלק מפה ותצקצקו. לכו, זה עולה 15 או 20 שקל, לכו עם זה. לכו עם דסקית, לכו מיליטנטי, לכו אבלים וחפויי ראש. מי יודע אם לא לעת הזאת הגענו למלכות. עם הנצח לא מפחד מדרך מה-זה ארוכה. אל תוודאו שמי שמפחד מהדרך הארוכה הזאת תקוע עכשיו במנהרות.

יום הניקיון הלאומי. הגיע הזמן שתתחילו לנקות את עצמכם.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

נמשיך במצגת.

ראינו את הסרטון שתיאר את לשון החוק. פסולת הבנייה בישראל, אנחנו מדברים על אומדן – ואני מדגיש שיש כאן אומדן – של 7.3 מיליון טון. מבחינת הכמויות של הפסולת אנחנו יודעים לאמוד את מה שמגיע למיחזור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גיא, תעשה לי טובה. לך עכשיו לחוק עצמו. אנחנו יודעים כמה טון יש, אנחנו יודעים. בוא דבר איתי עכשיו על הפרטים כדי שאנשים יוכלו לתת תגובה ראשונית, שנשמע כיוונים, כדי שנוכל בעתיד לשבת על נוסח ונתחיל לעבוד.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

קדימה. עברתי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בואו. אני אוהב טקסים. לא בשנה הזאת.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

אנחנו לקחנו את הצעת החוק הקודמת שדיברת עליה, ובעצם מה הצענו אז? אמרנו, יש יצרן פסולת, יש לנו מי שמוביל את הפסולת, אנחנו רואים את המשאית, ויש לנו את מתקן הקצה.

יש לנו בעיה. המוביל היום מקבל תשלום עודף. הוא מקבל הרבה כסף, בעצם ללא סיבה. לכאורה, הוא גובה מאותו אזרח שמשפץ, על המשאית עצמה נמצאים אלפי שקלים, והם רובם לא שייכים לו. הרוב שייך למתקן שמטפל בפסולת הזאת.

האינסנטיב הכלכלי הזה, ניסינו להוציא אותו החוצה. האמת שזה היה בשיחה משותפת עם אלקין, ישבנו בחדר, חשבנו ביחד איך אנחנו פותרים את זה, ואמרנו, בואו נעביר את הכסף למקום שהוא צריך להגיע אליו. ניקח את הכסף למתקן הקצה. נביא אותו למתקן הקצה, ואז הכסף, כשהוא במתקן הקצה, יבטיח את כל שרשרת הטיפול, כלומר שהפסולת תגיע למקום.

ישבנו פה בוועדה, אמרתם לנו לא מקובל. בעצם, מה שאתם מייצרים זה בעיה עם המובילים, אתם בעצם מפסיקים את פעילותם ומביאים אותם למצב שהם תלויים במתקן הקצה.

אנחנו היינו מוטרדים מזה שכשמוביל, יש לו ערך גבוה מדי על המשאית, בעצם אנחנו רואים פסולת אבל למעשה זה כסף שנמצא על המשאית, אנחנו מגיעים למטה לאותה השלכה לא חוקית, ואנחנו אומדים את זה במעל מיליון טון של השלכה לא חוקית.

(שקף: שרשרת הטיפול בפסולת הבניין – תרשים, התיקון המוצע לחוק). מה הצעת החוק החדשה מציעה? היא בונה מסלול נפרד לכסף ומסלול נפרד לחוזים. במסלול הנפרד לכסף, שהוא המסלול התחתון – מתחיל בכתום וממשיך בסגול – מוקמת מסלקה, מעין פנגו, פנגו פסולת תחשבו. מה עושה המסלקה? היא גובה כסף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מי אחראית על המסלקה הזאת?

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

המדינה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חשוב שתאמר.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

המדינה. ומה שחשבנו, כדי שלנו זה יהיה יותר נוח, לקחת אחת מהחברות הממשלתיות, חברה לשירותי איכות הסביבה, להסמיך אותם ולפעול במסגרת החברה לשירותי איכות סביבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא יודע איזו חברה. כל חברה שתעשה את זה צריכה להיות מומחית בתחום.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

נכון. צריך לצאת מכרז.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל האחריות.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

על המדינה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

על המדינה.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

המדינה בעצם לקחה פה, המשרד לקח פה אחריות שהיא אחריות כבדה של הקמת מסלקה כזאת, אבל בואו נחשוב מה המסלקה הזאת עושה. היא מקבלת את הכסף מיצרן הפסולת, אותו יצרן פסולת שמסומן שם עם הטלפון – זה היה צריך להיות אפילו סמארטפון – נכנס לאפליקציה ומזמין את השירותים.

איזה שירותים הוא מזמין? הוא מזמין שירותים של הובלה – אנחנו רואים אותם באמצע, עם חוזה שירות מולם – ומזמין טיפול במתקן הקצה, מציין את שני המקומות ומפריש עבורם את הכסף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מי מזמין?

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

האזרח, יצרן הפסולת, לוקח את הסמארטפון, נכנס, אומר: אני רוצה להוביל עם X, מגיע למתקן הקצה Y, והתשלום שלי הוא ככה וככה, כל אחד בחלקים שלו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ה-X הזה – נקרא לו X, אני לא אוהב את המילה הזאת – זה רשימה של מובילים מורשים.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

כן. יש רשימה של מובילים מורשים שקיימים תחת החוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא בוחר מה שהוא רוצה, אף אחד לא מתערב.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

הוא יבחר את מה שהוא רוצה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא פונקציה של משקל, גיא?

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

זה בדרך כלל מכולות. מספקים לך מכולות ואת משלמת לפי מכולה, ככה מקובל.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי לפעמים יש פסולת בניין שהיא שוקלת פחות.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

יותר כבדה, פחות כבדה. בממוצע. השוק מתנהל בדרך כלל לפי המכולות. את מזמינה נפח מסוים, מגיע לך הנפח ואת משלמת עבור זה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואם זה לא בכלי אצירה? אם זה נניח באלה?

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

אז את משלמת עבור באלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו לא משנים את כללי ה - - -

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

השוק. נכון, זה חלק ממה שאנחנו צריכים להבין. כלומר, אני מבחינתי מסתכל על השוק.

מה בעצם יצרתי? יצרתי הפרדה בין מסלול הכסף, שהוא מגיע למסלקה, והמסלקה מחלקת את הכסף כאשר הפסולת הגיעה לייעודה. איך אני יודע שהיא הגיעה לייעודה? אנחנו רושמים את המכולה – כאן שיתוף פעולה עם השלטון המקומי, מכולות יוצבו במקומות שמתואמים עם השלטון המקומי – יש על המכולה צ'יפ, יש רישום למכולה ויש משאית שגם לה יש GPS. המשאית חוברת לאותה מכולה, לוקחת אותה ביחד, מתחילה פעולת שטר מטען דיגיטלי ואנחנו יודעים איפה המשאית נוסעת לאורך כל הדרך. היה והיא פרקה, נכנסה למקום לא הגיוני, אנחנו יכולים לקבל התרעה – אם היא הגיעה ליער, הגיעה לשטח פתוח, הרימה רכינה, הרימה את המשא.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את ההייבר.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

את ההייבר. מרימה באיזה שדה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מכירה את זה טוב.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

כן, מכירה. כראש מועצה אזורית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חבר'ה, אל תצללו לי לתוך הזבל.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> היא התמודדה עם זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני יודע. גם אני, אגב.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

אין ראש רשות בארץ שלא מכיר את התופעה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שטחים פתוחים, כולם עוברים דרכך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש גם הסתכלות אחרת של מועצות אזוריות.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

נכון. ואז, מה שקורה זה שאנחנו בבקרה מלאה עד שמגיע אותו מטען, אותו כסף מגיע למתקן הקצה. גם מתקן הקצה, אנחנו מרשים אותו, גורמים לו למנגנון שבו יהיו לנו סמכויות כמשרד לא רק להליך פלילי אלא עם עיצומים שנסקור אותם בהמשך המצגת, ואנחנו מגדילים את הסמכות שלנו לאכיפה מהירה עליו.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> עם עיצומים, כולל שלילת רישיון.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

כן. ניגע בזה בהמשך.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> זה בסוף המנוף האמיתי המשמעותי.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

גם לגביו, מניסיון העבר, אנחנו רוצים לראות לאן הוא העביר את החומרים כי גם מתקנים כאלה יכולים להיות שור מועד, ולכן אנחנו גם עליהם נבצע את הבקרה.

בכך אנחנו סוגרים את השרשרת. מה עשינו? השארנו את המובילים כשחקן, שחקן עצמאי בשוק, יצרנו מערכת פיקוח ממשלתית, יצרנו שירות יותר יעיל לאזרח. האזרח יכול באפליקציה להיכנס, לראות, בעיניי גם אפשר לקחת את זה עוד צעד אחד קדימה, לבצע את התחרות, כלומר שאתה תוכל להיכנס לתוך האתר ולקבל אפילו הצעות מחיר, כמו שעושים נניח באפליקציות אחרות, לראות מי השחקנים שלך באזור ולייעד את הפסולת.

אותו פקח בשלטון המקומי יכול לנסוע, לראות משאית נוסעת, להגיד: המשאית הזאת היא מאוכנת, לרשום את המספר שלה ולהבין אם היא מאוכנת או לא מאוכנת, להבין אם היא בנסיעה לגיטימית או לא. אם היא נכנסת לתוך יער אתה לא צריך לחכות למועד השפיכה. היום אתה צריך לחכות כדי לראות בעין את מועד השפיכה, ורק אז זאת עבירה. אם הוא נוסע עם משאית ענק באמצע שמורת כלניות, זו נסיעה לגיטימית היום, אז זו כבר לא תהיה נסיעה לגיטימית.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> למה? אתה יכול למנוע?

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

אני יודע לאן הוא היה אמור לנסוע ואני יודע לראות לאן הוא אמור להגיע. אתה יכול לעצור כזה כלי שנוסע באמצע השטח. אני מסכים שהשאלה אם אתה כבר מטיל עליו את הקנס או לא היא שאלה נכונה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בסדר, אנחנו עוד נגיע לזה.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

אבל עצם הכניסה של משאית היום - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה ששואל אותך זאב זו שאלה אחת, האם יש לך סמכות על סמך דבר כזה לעצור אותו ולהגיד לו, סע רוורס. זו השאלה.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני אסביר לך, אדוני היושב-ראש. הרי חלק מהסיבה לזה שיזמו את החוק הזה, אני לא מאמין שיימצא מישהו שיעצור. אם היו למשרד להגנת הסביבה פקחים בכל תא שטח, אז כמובן בכלל אולי לא היינו צריכים את החוק, אבל אין לו ולא יהיו לו, ולכן המנגנון צריך להיות מספיק חכם כדי לעבוד בלי שנמצא מישהו בשטח שעוצר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברגע שה-GPS נמצא בשטח פתוח אז ישר עוצרים.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

אבל הוא אמור להתריע בפניי, הוא אמור להקפיץ לי התרעה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו ניכנס לזה. אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע אבל ודאי שחייבים בסוף לחבר את זה.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> בואו נגיד ככה, שאם הוא עובר את השטחים ועובר בכלל את הגדר, אז - - -

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> בסדר, אם הוא נוסע במקום שאסור לנסוע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

קודם כול, עצם הידיעה שהם יודעים שיש כזה צ'יפ ויודעים שיש מעקב, ואנחנו ננסה לבנות גם את הסגירה הפרקטית של העניין הזה, ברור שזה ימנע. אל תשכח שגם בסוף אם הוא חושב ללכת ולרוקן את זה באותה שמורה אז הוא עדיין סוגר על עצמו את המעגל.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

זה מה שרציתי לענות לך קודם. לדעתי, מה שאתה תראה זה כאלה עם משאיות שהם בלי צ'יפים ובלי בקרה נכנסות לאותו שטח, ואז בעצם זו כבר עבירה כי תפסת אותו בלי איכון.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> עוסק בעיסוק שהוא לא מורשה לעסוק בו אם הוא בלי צ'יפ.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

נכון, וזאת עבירה. היום זה לא עבירה. היום הוא נוסע איתו, ואלה רוב העבירות. העבירה שהוא הולך לטייל איתה כנראה לא תקרה. זה הרצון למנוע אותה מראש.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל איך אתה מונע את זה?

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> השינוי הדרמטי פה זה משהו אחר, שבסוף הוא הרי מקבל רק את הכסף על ההובלה, הוא לא מקבל את הכסף אחר כך על הטיפול.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> ולכן, הרווח שלו אם הוא זורק את זה בשולי דרכים הוא נמוך.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> הרווח שלו מההובלה, ואז הוא רוצה להוביל.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל איך מונעים שוק שחור?

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

זה מה שהתייחסתי קודם. בעצם ההובלה הלא לגיטימית, בעצם זה שאתה רואה מוביל שהוא לא מאוכן.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איך אני מונעת שוק שחור ב-2:00 בלילה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גיא, יש פה שאלה אחת שמרחפת. אנחנו יודעים מה כמות הפיקוח שקיימת למשרד.

נ << אורח >> גיא סמט: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

השאלה שלי עכשיו – אני זורק לכם כאתגר – האם אפשר לעשות מכפילי כוח. זאת אומרת, חוץ ממה שננסה לשנורר אצל האוצר אולי קצת אכיפה, לפחות לשנה, שנתיים ראשונות כדי להרגיל את השוק, אני שואל שאלה, יכול להיות שאפשר לעשות חיבור עם הפיקוח של הרשויות.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זה כן, אבל ציינתי שאנחנו מביאים החלטה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, אבל חוקית יש להם את הסמכויות?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

- - - את כל מה שקשור להגנת הסביבה.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

לא. אנחנו כן מקנים להם סמכויות.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> רק סמכות בפסולת בניין. מקנים למשטרה בפסולת בניין.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

את העיקר הורדתם, מה שנקרא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

צוות הייעוץ המשפטי של המשרד. יש הצעת חוק שלי שהתקדמה עכשיו כתקנות בנושא של לוחיות זיהוי על אופניים חשמליים. אנחנו מחברים לזה הצעת חוק של איתן גינזבורג בזמנו, שנתנו אפשרות לפקחים להיכנס לתת דוחות ודברים כאלה.

אני חושב שכאן זה אינטרס עליון של כל המועצות האזוריות, של רשויות מקומיות גם כן, אין לי ספק שיתחברו לזה. פשוט תבדקו כבר עכשיו האם צריך בתוך החוק להטמיע העברת סמכויות.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אפשר להסמיך אותם בחוק שמירת ניקיון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בדיוק. אני לא יודע איזה חוק או מה.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> יש גם נאמני ניקיון.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

באופן עקרוני, למתן עבירות קנס ניתן להסמיך מכוח חוק סדר הדין הפלילי את כלל עובדי הרשויות המקומיות.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

גם לנו יש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אל תתנו לי עכשיו תשובה אבל תדעו שנשאל את זה אחר כך.

<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> הינה, אפשר. אפשר לגמרי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הלאה, תתקדמו. אתם רוצים להביא את הרישוי ירוק, אחרת לא יהיה לי את החלון של חצי שעה להעביר את הרישוי הירוק.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

אנחנו ננסה להתקדם. אלעד יציג עכשיו את העקרונות והפרטים של החוק. אנחנו קצת עושים drill down כדי להסביר את החוק. אלעד, קדימה.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

(שקף: פסולת בניין – היבטים עיקריים בתיקון המוצע). נעבור מהתרשים טיפה לתאר את המנגנונים השונים שבונים כל אחד מהמרכיבים של התרשים שראיתם, וזה בנוי נדבך על נדבך כדי למנוע את כל השאלות שנשאלו פה.

יש חמישה עקרונות או מנגנונים עיקריים: הרישוי והמרשם, מנגנוני הבקרה הדיגיטליים, מנגנון התשלום הממשלתי, החובות של יצרני הפסולת (פיתוח הכלכלה המעגלית), ונושא האכיפה והפיקוח, החמרת הענישה.

<< מנהל >> (היו"ר זאב אלקין, 11:05) << מנהל >> (שקף: הסדרי רישוי ורישום). הרעיון הראשון בלב החוק הזה הוא שיש הסדרי רישוי ורישום. כל מי שיעסוק בפסולת, בפינוי וטיפול בפסולת בנייה, יהיו גורמים שיהיו רשומים במרשם פומבי לכלל העוסקים בפסולת, מרשם פומבי שיהיה חשוף לציבור, וכל מי שרוצה לעסוק בתחום הזה יצטרך להיות רשוי במרשם, ולא רק זה, הוא גם יצטרך להפקיד ערבות מסוימת שהיא תשמש את המדינה כדי להבטיח שהוא עומד בחובות אליהן התחייב כשהוא נרשם במרשם.

גם לאתרי הטיפול בפסולת בניין יהיה רישוי פרטני. רישיון דומה לרישוי המשולב, כמו שעובר בחוק פה, רישיון ארוך-טווח שנותן ודאות, נותן תמריץ לבעלי אתרים להשקיע השקעות לעשר שנים, אבל חובות על אופן הטיפול, איך מטפלים בפסולת ואיך שומרים על תנאי טיפול נאותים. כל כלי רכב וכלי אצירה של פסולת בניין יהיו צריכים להיות רשומים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זה יהיה יחד עם רישוי עסק או שזה בנוסף?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

זה חלק מהרישוי.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

לא. נטע, רישיון עסק.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

הכוונה היא שבעצם, המנגנון של הרישום והרישיון מכוח החוק הזה יחליף את הצורך באישור של המשרד לרישיון עסק, יכול להיות שבעצם ייתר.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אישור של המשרד לרישיון עסק?

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

כן.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

לא, אני לא יכול לוותר במקום העירייה, במקום הרשות – אבל תומר, הטמענו את הערותיך.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

יכול להיות שבהקשר של ההובלה, שהיא ממילא עסק נייד, אפשר יהיה לוותר על הצורך ברישיון עסק, אבל כרגע אנחנו לא עושים את זה מכיוון שזו פשוט לא הסמכות שלנו לקבוע. באופן עקרוני, מה שהוא בשליטה שלנו, כמו שאנחנו עשינו עם הרישוי המשולב, הכוונה היא להחליף את הצורך באישור של המשרד.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

הייתה לי פגישה עם הנציגה של טייוואן ושוחחנו על נושא פסולת. הם בדיוק במערכת כזאת של רישוי מוחלט, כלומר מבחינתם כל הרכבים שמובילים פסולת, למיניה, חייבים GPS על המתקנים ואמרו שהפסיקו את בעיית ההשלכה הבלתי חוקית.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גיא, מה לגבי מזדמנים?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

לא אמורים להיות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אחת הבעיות שאני נתקלתי, שנגיד אני משפצת חדר בעצמי.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

מטי, בואי ניתן להם להציג.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

קבענו בחוק עלויות מינימליות שמהן אתה פטור. אנחנו לא מתכוונים עכשיו שכל מי שיש לו שק עם - - -

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אני מציע, בואו ניתן להם להציג את המצגת. יהיו הרבה שאלות, יש פה גם הרבה גופים שישאלו שאלות. כמו שאמר היושב-ראש, זה כרגע דיון פתיחה מחודש, במקום דיון הפתיחה שכבר היה, כי המתכונת השתנתה בעקבות ההערות של יושב-ראש הוועדה והייעוץ המשפטי של הוועדה שסיכמו את הדיון שהיה פה לפני כך וכך חודשים. בבקשה.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אמרנו, כלי אצירה וכלי רכב של טיפול בפסולת בניין יהיו צריכים להיות כלי רכב רשומים. אנחנו מכירים את הצפרדעים, את המכולות שעומדות ברחובות הערים וחוסמות חנייה או לא חוסמות אבל בכל אופן אנחנו רואים אותן ככלי טעון רישום ורישוי לכל דבר, כך שמפקח גם יוכל לבוא ולראות למי זה שייך ולמי הוא יכול לפנות אם זה לא מטופל כמו שצריך.

מפעיל אתר פסולת בניין יידרש לעמוד בתנאים למניעת פגיעה בתחרות, הן בתנאי הסף והן לגבי התקשרות בתנאים שוויוניים. אנחנו רואים פה ביחד עם רשות התחרות צורך לנתק חלק מהקשרים בין ענף ההובלה לענף הטיפול, וגם לזה יינתן מענה במסגרת החוק.

(שקף: מנגנוני בקרה דיגיטליים על הובלת פסולת). נציין עוד שנושא הרחבה של הרישום והרישוי לכלל הפסולות, ולא רק לפסולת בניין, זה עדיין בדיון בין גורמי הממשלה. אנחנו כמשרד רואים יתרון בהרחבה וכבר אפשרות לפקח על כלל, או יכולת לפקח על כלל הפסולות, אבל זה נושא בדיון שיהיה בממשלה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אני לא בטוח שזה לא יהיה תפסת מרובה לא תפסת.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

בסדר. אז אנחנו בדיון ויכול להיות שנעשה את זה.

<< אורח >> גיא סמט: << אורח >>

אני אגיד לך לגבי הרחבה. ההרחבה נדרשה על ידי המועצות האזוריות. למה? כי בעיית שריפת פסולת בשטחים הפתוחים – שאתה מכיר אותה היטב – נגרמת גם כתוצאה מפסולת גושית, ויש השלכות רבות שנגרמות גם מעודפי עפר בשטחים.

שתי התופעות האלה, ניסינו לתת להן פתרון, זה גם עלה בוועדה בפעם הקודמת. הפתרון שלנו זה לא מנגנון מלא כמו שאנחנו מכירים אותו, זה רק מנגנוני איתור, כלומר שעל המשאיות עצמן יהיה כלי איכון, ואז המשאית נוסעת עם איכון מסוים. כל המנגנון של הכסף לא פועל יוצא מזה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

אני מציע את הדבר הבא. אני פשוט חושש מאוד – אני כבר בוגר של הדיונים שהתקיימו בחוק הזה, ובסוף הוא לא חוקק לשנייה-שלישית כי הכנסת החליטה להתפזר.

מ << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה המענים של החוק לגבי עודפי עפר ופסולת גושית?

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

העלה פה אלעד שאלה שיש דיון מול משרד המשפטים להשתמש בחלק - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ופנים.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

ופנים. אני מניח שזה יהיה ביחד. השאלות שיהיו למשרד המשפטים על המתכונת הקיימת יהיו גם שם, אבל יש רעיון להרחיב את זה לכלל סוגי הפסולת, בין השאר כבקשה של מועצות אזוריות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי זו בעיה.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>

זה נכון, ברור שזאת בעיה. אני רק הערתי על זה, מטי, שלא יקרה תפסת מרובה לא תפסת. אם זה מהלך שתהיה עליו הסכמה ויהיה קל לבצע אותו, זה יכול להיכנס לחקיקה. אם זה מהלך שיתקע את החוק ויהיו פה עוד אינספור דיונים, אז עדיף לחוקק את הקומה הזאת על פסולת בניין ואז בעתיד כל

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]