פרוטוקול מספר 65, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 14/04/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 65

מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

יום ראשון, ו' בניסן התשפ"ד (14 באפריל 2024), שעה 10:00

סדר היום:

<< נושא >> 1. מעקב אחר יישום החלטת ממשלה מספר 1527 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות

2. מעקב אחר יישום החלטת ממשלה מספר 175 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות הלאומיות << נושא >>

חברי הוועדה:

אליהו רביבו – היו"ר

מוזמנים:

לינא סאלם

–

עו"ד, משרד המשפטים

אורי כץ

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

רום בר-אב

–

רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

אבי דרוט

–

מנהל אגף תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אפרת לב ארי

–

עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

שרון אמיר

–

מנהלת אגף מגזר עסקי במנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה נועה אקר

–

מנהלת תחום בכירה אסטרטגיה, משרד העבודה

ואאיל עבאדי

–

מנהל חטיבה ארצי בהסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות החדשה אוריה לוברברום

–

נציג קבלנים, בעל חברת אבן דרך במיחזור

מתן פלד

–

מנהל אגף, נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ יצחק גורביץ

–

סמנכ"ל ומנהל אגף כח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

מוזמנים באמצעים מקוונים:

אור ליביס

–

סמנכ"ל כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דנה דובר

–

אגף תקציבים, משרד האוצר

אביבית אסרף

–

מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

מנהלת הוועדה:

דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:

מיכל כזרי, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> 1. מעקב אחר יישום החלטת ממשלה מספר 1527 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות

2. מעקב אחר יישום החלטת ממשלה מספר 175 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות הלאומיות << נושא >>

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בוקר טוב ושבוע מבורך, ברוכים הבאים לכל המגיעים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים, בנושא מעקב אחר יישום החלטות הממשלה 1527 ו-175 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות.

אני מבקש להודות לכל הנוכחים שהגיעו ולאלה שיצטרפו בזום. להבדיל ממועדים אחרים, בהם מורכב יותר בעיניי לאפשר למוזמנים להופיע בזום, הפעם זו הייתה יוזמה משולבת של הוועדה ושל הנהלת הכנסת, לאפשר לכל מי שבנסיבות העניין בוודאי צריך לשמור על ילדיו, להשתתף בזום.

חשוב לי מאוד לקיים את הדיונים האלה תמיד והיום על אחת כמה וכמה, על מנת להוות דוגמה לרציפות תפקודית של הכנסת – לנו לא ינהלו את החיים. בעוד שמונה ימים, עם ישראל כולו ייסב בשולחן ליל הסדר, כולנו יחד נשיר שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, אבל הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

זו המציאות בה חי העם היהודי משחר ההיסטוריה לאורך הדורות, החל מעבדות מצרים דרך עמלק, המשך הנאצים ועד למדינות ערב שלא משלימות עם עצם קיומנו במנותק משאיפותינו לשלום אזורי. מי ייתן שנדע קודם כל להגיע למצב של שלום בתוכנו. גם האויב הנוכחי, המשטר הנאצי של האייתולות השיעי, לא יצליח להשמיד את עם ישראל. יידעו כולם, כי 2024 היא לא 1942. אולי יש שיכול בחלק מהמספרים, אבל המציאות היא מציאות שונה. אנחנו לא נובל כצאן לטבח. יש לנו מדינה חזקה, ריבונית ועוצמתית עם צבא חזק ומשוכלל – הוכחנו את זה הלילה שוב וביחד ננצח.

כולי תקווה שממשלתנו תמשיך לנהל את האירוע שכפו עלינו משטר האייתולות, במנותק מהתכתיבים שהעולם מנסה להכתיב לנו, ולפעמים "העולם" אלו גם ידידותינו הטובות ביותר בעולם. עדיין מדינת ישראל היא מדינה ריבונית שאמורה וחייבת לנהל את מפת האינטרסים שלה, על פי מפת האינטרסים שלה ולא משיקולים זרים ומורכבים יותר של שאר העולם.

הותקפנו בהתקפה נפשעת ועצם העובדה שמאות השיגורים לא צלחו להם, לא אומר שהניסיון הוא לא כזה שרק בגינו צריך לפעול. בסוף השבוע יצאה הצהרה מצד ממשלת ישראל, שבמנותק מההישג שלהם, מדינת ישראל תגיב על הניסיון ומהמקום שבו יצא הניסיון ישראל לשם צריכה להגיב.

המציאות של 7 באוקטובר, שהתחילה בקול תרועה רמה והגיעה למצב של קול ענות חלושה, שממלחמה שערה הפכנו לנהל לחימה בעוצמה נמוכה עד כדי מבצע, לא יכולה להימשך לגישתי. בתוך כך, אני מבקש לשלוח את תנחומיי למשפחתו של הנער הגיבור בנימין אחימאיר, השם יקום דמו, שכל פשעו היה שרצה לצאת לרעות את הצאן והפך להיות כשה נטבח בעצמו.

אני סמוך ובטוח שכוחות הביטחון ישימו את ידם על המרצחים, ובתוך כך אני משתתף בכאבם של המשפחה מהפזורה, שהקרבן היחיד שהגיע מהמתקפה הנפשעת מצד האירנים, הגיע דווקא לפזורה. אני מקווה שפיקוד העורף ושאר הגורמים הרלוונטיים יתאימו את הפוליגונים, כך שגם הפזורה תחסה תחת האתראות והסיכולים של הרקטות המשוגרות אלינו מכל עבר. כמובן שביום זה אנחנו לרגע לא שוכחים את 133 השבויים, בנותינו ובנינו, אחינו ואחיותינו, הורינו – כולם הם.

ובכל זאת, לענייננו, כפי שנאמר פה בוועדה עשרות פעמים, תשתיות הן מנועי צמיחה של המשק הישראלי – של כל משק, אבל אנחנו מדברים כרגע על מדינת ישראל – וחובתנו לדחוף אותם קדימה בכל הכוח. המדינה משלמת מיליארדים על העיכובים בפרויקטים האלה, עובדה קטסטרופלית שבמציאות מתוקנת הייתה פותחת מהדורות חדשות של בוקר, צהריים וערב.

אני רוצה להודות לרשות האוכלוסין על פרסום הנוהל להעסקת עובדים זרים בכל הנושא הקשור במיזמי תשתיות חיוניים, שתיכף יציגו לנו את המצגת שהכינו בעניין. להודות לוועדת העבודה והרווחה שאישרה את תקנות הפיקדון הרלוונטיות ולפני שנעבור לשאלות ולבקשת הבהרות, אנחנו נעבור לצפות במצגת.

(הצגת מצגת)

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

בוקר טוב ושבוע טוב, אנחנו חשבנו שמתחילים בנושא התשתיות - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שם ותפקיד?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

שמי אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. כפי שאמר יושב-הראש, בהמשך להמלצות צוות עובדי משרדי ורשות משרד האוצר, שבוע שעבר פרסמנו את הנוהל שיסדיר את כל תהליך העסקת העובדים הזרים בענף החדש של מיזמי תשתיות לאומיות חיוניים - - -

מבחינתנו שלבי הטיפול הם די דומים לענפים אחרים. כלומר, חברה שיש לה התקשרות עם משרד ממשלתי לביצוע פרויקט מיזם חיוני, צריכה להגיש בקשה. הבקשה נבחנת אצלנו ותיכף נדבר על תהליך בחינת הבקשה. לאחר מכן, ברגע שהבקשה אושרה, החברה מקבלת היתר עם מכסה ספציפית לפרויקט שלה. מימוש ההיתר נעשה באמצעות הליך של הזמנת עובדים, כאן יש דגש על יישום המלצות הצוות, שתיכף נגיע ונפרט אותן.

בהמשך, כל עובד שאושר להגיע לישראל במסגרת אותו היתר, עובר את התהליך של הנפקת אשרה ורישיון לאחר הבדיקות בקונסוליה במדינת המוצא – זה הליך שהוא באחריות משרד החוץ. ובסוף, עובד שקיבל את אותה אשרה ואת אישור העלייה למטוס, מגיע לישראל ומתחיל לעבוד כאן תחת תנאי ההעסקה שנקבעו בנוהל. אפשר לעבור הלאה.

השלב הראשון מבחינת הגשת הבקשה להיתר. חברה שהתקשרה עם משרד ממשלתי רלוונטי לביצוע אותו מיזם, כשכאן המחשבה הייתה בהתאם להחלטת ממשלה 175, ובכלל לגבי כל מדיניות החוק לקידום תשתיות לאומיות, מה שהנחה אותנו כאן היה – פישוט רגולציה, ייעול התהליך, כמה שפחות ניירת, כמה שפחות בירוקרטיה ולכן, בשלב הראשון בניגוד לענפים אחרים שהיינו צריכים להגיש כל מיני מסמכים והרבה ניירת, כאן יש לנו שתי דרישות מרכזיות מבחינת ניירת:

הדבר הראשון הוא מכתב של מנכ"ל המשרד הממשלתי הרלוונטי שהוא צריך לאשר שהחברה שמבקשת את ההיתר להעסקת עובדים במיזם, אכן התקשרה עם אותו משרד לצורך ביצוע הפרויקט, וכן אנחנו מבקשים שאותו המכתב של המנכ"ל, אבל זה לא חייב המנכ"ל אלא מי מטעמו כמו שקורה בענפים אחרים, כמו ענף הטכנולוגיה הייחודית, לא בהכרח כל מנכ"ל יושב וכותב לנו מכתב. בכל אופן, זה צריך לכלול אישור שהמיזם הוא חיוני ושהחברה התקשרה עם המשרד לצורך ביצוע המיזם וגם אנחנו מבקשים שהמשרד יגיע לנו - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

צריך לציין שהמיזם הוא מיזם חיוני בהתאם לחוק.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

נכון. למרות ש - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זאת אומרת שיש הגדרה, מהו מיזם חיוני.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

וגם יש כבר את הרשימה. הייתה לנו באמת חשיבה לגבי זה, העניין הוא שהחלטת הממשלה קדמה לחוק. החלטת ממשלה 175 היא מפברואר 2023, כשהחוק נחקק מספר חודשים לאחר מכן, ומשם כבר הייתה הגדרה ששר האוצר יפרסם רשימה.

בכל מקרה, התאמנו את עצמנו פה גם - - - למרות שאנחנו יכולים בקליק אחד לבדוק בעצמנו שהמיזם הוא אכן ברשימת שר האוצר. גם יש קישור בנוהל שלנו לאותה רשימת שר האוצר, אבל בגלל שהחלטת הממשלה קדמה ויש את הפער הזה – שיאשרו שהחברה התקשרה וזה בסדר - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני חשוף לנתונים שאת מדברת עליהם, אני מכיר אותם ככאלה, אני רק אומר לטובת הפרוטוקול, שנבהיר ש - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אנחנו יודעים לבדוק לבד את הרשימה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מדובר בסל פרויקטים שכבר מצוין ורק צריך לראות שהוא - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בהלימה לאותו סל.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

נכון מאוד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא כל אחד יבוא ויגיד שזה חיוני מאוד, אין פה מקום - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

נכון. לא, יש רשימה לשר האוצר והיא פתוחה להתעדכן אם שר האוצר ירצה לעדכן אותה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה משהו אחר.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

הכל מסודר. אנחנו יודעים לבדוק לבד ברשימה, פשוט בגלל שהחלטת הממשלה קדמה לחקיקה שהטילה על שר האוצר את החובה לפרסם, אז כתבנו גם את זה, אבל שוב, שרון שהיא מנהלת האגף תדע בקליק אחד לבדוק את זה.

א << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

בכל אופן, מלבד האישור שזה מיזם ושהחברה התקשרה וכו', אנחנו מבקשים שכל משרד יגדיר לנו איש קשר לשאלות והבהרות – קורה היום בענף שהוא אח של הענף הזה של - - - וטכנולוגיה – וגם שהמשרד הממשלתי ימליץ או יקבע מהי המכסה המומלצת, כדי שנדע שלא חלילה מנפחים או מגזימים, לא שאני אומרת שזה יקרה, אבל שהמשרד ייקח אחריות גם על נושא המכסה וגם על הגאנט מבחינת לוחות זמנים – יש לוחות זמנים שהמשרד הממשלתי מגדיר לחברה לביצוע הפרויקט, אז גם שיגיד שהחברה צריכה לבצע את הפרויקט הזה עד - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בהתאם למכרז.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

בהתאם למכרז בוודאי. עד אפריל 2025, עד ינואר 2026, כדי שנדע מה הם לוחות הזמנים שהוגדרו לחברה. מעבר לזה, אנחנו מבקשים מכתב שהוא בעצם תצהיר והתחייבות של מנכ"ל החברה שמתייחס גם למספר העובדים ולרשימת המקצועות, כי הרי החלטת הממשלה הגדירה שאי אפשר להעסיק כל מקצוע, אלא מקצועות שהם בליבת הפרויקט, בלי מקצועות מעטפת, בלי מקצועות שהם שירותיים לרווחת עובדים אחרים, ובכלל זה הסעדה, ניקיון וכו'.

בנוסף, המנכ"ל של החברה יצטרך גם להצהיר על התחייבות שהיא בנוסח מוגדר, שאנחנו הגדרנו לגבי עמידה בתנאי ההיתר, בזכויות העובדים וכו' וגם לגבי המקצועות. אפשר בבקשה להעביר.

אחרי שהחברה הגישה בקשה להיתר עם המסמכים שציינו, שכמו שאמרתי מעבר אליהם לא צריך להגיש לנו לא חוזה ולא חשבוניות ולא שום דבר, תצהיר ומכתב של המשרד הממשלתי המלווה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה הסיבה אגב שלא הבאתם את זה הפוך עוד בשקף הקודם, שכל מנכ"ל של משרד רלוונטי מראש כבר ישלח אליכם את - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אין בעיה. זה יכול להיות מכתב אחד - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בדיוק.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

מכתב אחד של שרת התחבורה, או של מנכ"ל משרד התחבורה של כל הרשימה, אין בעיה זה לא חייב להיות פרטני. אם יודעים מראש - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אני אומר באופן יזום מראש מגדירים, כדי שאתם תקבלו כבר מראש - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אין בעיה .

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אלה הפרויקטים, אלה הקבלנים, אלה התצהירים - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

לנו חשוב שיהיה לנו מסמך כזה. אין בעיה שישלחו את זה ישירות מראש - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז למה שאתם לא תפנו מראש לכלל המנכ"לים הרלוונטיים של אותם המשרדים הממשלתיים, תגידו שכדי שנוכל לנהל את השירות וכדי שהחלטת הממשלה תתממש באופן מיטבי, במקום שתבואו בדיעבד, בואו הנה מראש, תגישו את זה ואת זה – כך שאנחנו כבר מראש נוכל להתחיל ולטפל.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אפשרי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כי הזמן שעובד מהרגע עד שישלימו את התהליך, כדי שאתם תגיבו, הוא זמן יקר שאין אותו למדינה.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

זה בהחלט אפשרי. זה לא סותר. אנחנו בסוף צריכים שכשהחברה מגישה לנו את הבקשה, שיהיה לנו את הדבר הזה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מתכוון למנוע פינג פונג.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אפשרי. זה מייל אחד לשגר לכולם, זו לא בעיה. אפשר לעשות את זה. ממש אין שום בעיה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז אני אשמח שתעשו את זה.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

בסדר. נעשה את זה. אחרי שהוגשה הבקשה, אנחנו בוחנים את הבקשה - - - מאחר ויש פה מכסה די קטנה בהשוואה לענפים אחרים - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

1,500.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

1,500 עם אפשרות להגדלה בעוד 450 שזה עדיין מכסה קטנה – פחות מ-2,000 לענף כזה. הגדרנו כאן שהקצאת ההיתרים, הקצאת מכסה לחברה שהגישה מסמכים, שהכל בסדר ושאין מניעה – ההקצאה תהיה בשיטת "כל הקודם זוכה" כשלכל חברה יש את האפשרות לממש את המכסה שהוקצתה לה במשך 90 יום, כשהרעיון הוא שאם היא לא מימשה את המכסה כולה או חלקה תוך 90 יום, מה שלא מומש חוזר לפול החלוקה הלאה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה קורה עם חברה שנמצאת בהליכי הנפקת היתרים, ואין ספק שהיא תצטרך רק שבשלב הזה עוד אין לזה הצדקה?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

שתבוא כשתהיה הצדקה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן, אבל כשתהיה הצדקה, אנחנו עובדים בשיטת "כל הקודם זוכה", אנשים יממשו כבר בעבורם את אותה מכסה.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אם תיגמר המכסה, אנחנו נוכל לשקול ביחד עם משרד האוצר פנייה לממשלה על החלטת הממשלה שתגדיל את המכסה. זה לא משהו שהוא נעול. כלומר, אפשר תמיד לחזור לממשלה ולבקש להגדיל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

בכל אופן, אנחנו מקצים בשיטת "כל הקודם זוכה" עם אופציות מימוש תוך 90 יום, חברה שקיבלה את ההיתר ומימשה והכל בסדר, תקבל מאתנו הודעה עקרונית על זה שהבקשה שלה אושרה עקרונית, תוקף ההיתר שאושר לה בהתאם לגאנטים – מכסה כמובן, והודעה שהיא צריכה בעצם לעמוד בשלושה תנאים מקדמיים לצורך קבלת ההיתר, כי פה זו רק הודעה עקרונית על אישור ההיתר, כשכאן היא צריכה קודם כל לשלם את האגרות פר עובד כמובן כמו בענפים אחרים, להפקיד ערבות בנקאית - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שנתי?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

שנתי וגם בקשה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שנתי?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

גם אגרת בקשה וגם - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אגרת הבקשה היא אגרה עד - - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מניח שאתם זוכרים את גישתי, נכון?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

נכון.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אגרת הבקשה היא לגאנט עצמו. זאת אומרת אם הפרויקט מסתיים בשנת 2026, אז הם צריכים לשלם פעם אחת. האגרה השנתית - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אסביר. לשלם - - - טוב, תיכף נדבר על גובה האגרות, ואז נראה איך אנחנו מחלקים אותם, כי הם מורכבים משלושה פרמטרים.

<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>

האגרה היא לפי מספר העובדים - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

מספר העובדים, כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן כמובן.

<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>

מספר העובדים המאושרים - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אנחנו - - -

<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>

יש לי בקשה ל-30, אתם מאשרים 16.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

זה לפי מספר העובדים שאישרנו, זה לא - - - תשלום האגרות כאן הוא לא בשלב הגשת בקשה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ברור.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אלא רק אחרי שנתנו את ההודעה העקרונית, בגלל שאנחנו מכירים את היקפי המכסות פה. ושוב, זה כמו בענפים אחרים ובעיקר כמו ענף הטכנולוגיה הייחודית, שהוא ממש ענף מקביל וקצת דומה. עברתי לערבות: בערבות החברה תידרש להפקיד ערבות בסך 15,000 שקלים עבור כל עובד להבטחת עמידתה בתנאי ההיתר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה התנאי השני.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

כן. התנאי השלישי הוא מינוי אחראי לפיקוח. אנחנו דורשים מכל חברה, שוב גם זה בענף טכנולוגיה ייחודית, למנות עובד של החברה שהוא אזרחי ישראלי בעל ניסיון וכישורים מוכחים בתחום – ניהול כוח אדם, תשלום שכר, זכויות עובדים וכו', שהוא נדרש בתחילת כל חודש לאשר לנו עד 15 בחודש בכתב שהוא בדק את כל נושא השכר ותשלומי השכר לעובדים על החודש הקודם והוא מאשר בחתימתו שהכל תקין.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה יכול להיות תצהיר של מנהל כוח אדם או משאבי אנוש - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

נכון. עובד שאנחנו צריכים לאשר מראש. אנחנו בודקים - - - שוב, זה כבר קורה היום בענף המקביל. מגישים אלינו עוד בשלב המקדמי הזה פרטים של עובד, אנחנו בודקים אותו - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מאשרים אותו.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

עוד לפני שאישרנו, אנחנו עושים עליו בדיקות קפדניות בכל המערכות שלנו וכבר היו כאלה שלא אישרנו. כלומר, כשראינו או שאין להם ניסיון מספק, או שאנחנו כבר מכירים אותם, דמויות שחוזרות ממקומות אחרים, ענפים אחרים עם רקע פחות מתאים – ואנחנו פוסלים. אנחנו ממש מאשרים אחרי בדיקה במאגרים המשפטיים וכיו"ב.

אחרי שעברנו את כל זה, אנחנו עוברים לשלב הנפקת ההיתר. החברה קיבלה היתר ועכשיו היא צריכה להזמין עובדים, כאן אנחנו נכנסים לתנאים של – מאיפה יגיעו העובדים או מאיזו מדינה או מה צריכים להיות הכישורים שלהם או הניסיון שלהם, זה לפי החלטת הממשלה ועוד שכלולים שלה לפי המלצות הצוות.

אני יכולה לעבור על זה, אבל זה כתוב גם בהחלטת הממשלה וגם בהמלצות הצוות, או אפיון של מדינת מוצא מבחינת דירוג מחלקת המדינה או תמ"ג ומעלה, אלה תנאים שאנחנו מכירים גם מענפים אחרים, או כדי להבטיח שהעובד לא גויס ממש לפרויקט הזה או לצמצם כל מיני חששות, שאולי גבו ממנו כל מיני דמי תיווך או עמלות או תשלומים אחרים, יש פה תנאים נוספים שנקבעו בהחלטת ממשלה והצוות דייק אותם יותר, כמו למשל שהוא עובד בחברה שלוש שנים, כלומר שזה לא עובד שגייסו עכשיו מהר כדי להגיע לעבוד בישראל, או שיש לו איזושהי תעודה אקדמית - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זאת אומרת עובד שעובד בחברה שלוש שנים?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

הרעיון הוא שיש לו ותק מסוים בחברה, כלומר זה עובד שממש מגיע עם החברה, לא גייסו אותו עכשיו לצורך הפרויקט הזה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא מגייסים אותו מחברת תשתיות מקבילה בעולם, לא בהכרח.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

זו הכוונה. החברה הרי אמורה להגיע בשיטת גזור הדבק ממדינה אחרת שהיא עבדה בה לפה. להגיע כמו שהיא עם העובדים שלה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אם יש חברה ישראלית שהיא זוכה והיא מבקשת לבצע את העבודה בכפוף לתנאים שהיא זכתה, והיא רוצה להעסיק - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

היא תוכל לבחור את אחת החלפות האחרות. אלה לא תנאים מצטברים. יש פה מספר חלופות. היא תוכל להביא עובד במסגרת הסכם בילטרלי או עובד שיש לו תעודת מקצועית - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה כמו אפשרויות הבחירה בהבאת 30% עובדים לבניין שהוא צריך להוכיח את אחד מאותם תנאים – ניסיון תעסוקתי או תלושים או הצהרה - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אנחנו לא בודקים תלושים. נבחנה האופציה של תלושים והיא לא ריאלית כל כך, אבל שוב, יש כאן חלופות, אלה לא תנאים מצטברים, החברה תוכל ללכת לאחת החלופות האחרות. היא יכולה להביא מישהו שיש לו תעודה אקדמאית או תעודה מקצועית אחרת שמעידה על זה שיש לו חלופות מקצועיות אחרות, מדינות אחרות ממדינת המוצא שלו. כלומר, מדינת ישראל היא לא האופציה הבלעדית שלו להשתכר ולהתפרנס.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נבהיר שהדרישות שהן אחת מחליפה את השנייה, לא צריך לקיים את כולן, באות להחליף את הצורך במיונים.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

גם מיונים, אבל גם לצמצם את החשש שהוא מגיע בתנאים של סחר בבני אדם או העסקה בתנאי עבדות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מיונים אמורים גם לעלות על זה אבל, זאת אומרת שאנחנו רוצים לוודא שגם נלחמים בסחר בבני אדם, וגם - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

מביאים עובדים מקצועיים - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

וגם לוודא את מידת ההתאמה - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

וזה יהיה אקוויוולנטי למינויים מקצועיים שמתקיימים באתר.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

בעניין הניסיון של שלוש השנים, גם אם מדובר בחברה ישראלית - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שם ותפקיד?

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

שרון אמיר, מנהלת אגף מגזר עסקי במנהל עובדים זרים. גם אם מדובר בחברה ישראלית לצורך העניין שרוצה לגייס את העובדים, לרוב היא התקשרה עם איזושהי חברה זרה שמספקת לה את העובדים, ומן הסתם יש להם ניסיון.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

זה מודל שאנחנו מכירים גם בענפים אחרים, זה נקרא Joint Venture כששתי החברות מתקשרות ביחד, אבל בסוף המעסיקה של העובדים הזרים, היא החברה הזרה. גם אם הפרויקט הוא פרויקט שמבוצע במשותף.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, זה לא נכון, זה לא בהכרח. לא בהכרח או שלרוב שעובד מגיע והוא מועסק על ידי החברה הזרה. החברה הזרה לצורך העניין היא חברת השמה. החברה הישראלית לא מתקשרת עם החברה הזרה לצורך ביצוע הפרויקט - - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

לא, אמרתי ככל שקיים. אנחנו מכירים גם את זה. יש לנו היום פרויקט למשל אינטל, שהחברות שמבצעות אותו בטכנולוגיה, הן חברות ישראליות, קבלנים ישראלים והם קיבלו היתר להעסיק עובדים זרים. דיברתי על מודל נוסף שאנחנו מכירים של ההתקשרות הזו המשותפת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זאת אומרת שלוקחים בחשבון או שהעובד מגיע באמצעות חברת יישום שיכולה להיות החברה שבה הוא עבד, אבל מאותו רגע הוא עובד של החברה הישראלית, או שהחברה הישראלית הזכיינית קושרת קשר עם חברה מקבילה בחו"ל להיות כקבלנית משנה שלה – ואז היא מביאה גם את העובדים.

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

בדיוק.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל זה לא מחייב.

<< דובר >> שרון אמיר: << דובר >>

לא מחייב.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

נכון, ובלבד ש...

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה רק מה שאני מבקש להבין.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

ובלבד שנכנסות אחת מהחלופות התקיימות, כשאחת מהחלופות מתקיימת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן, כמובן.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אחרי שאמרנו את כל זה והעובדים נכנסו לאחת החלופות וכו', על כל עובד החברה כמובן צריכה לשלם את האגרות – האגרה השנתית ואגרת הרישיון. השלב הבא, הוא כבר טיפול של משרד החוץ, מדינת המוצא, הליך רגיל של בחינת בקשה לאשרה ולרישיון לעובד זר. הוא צריך להמציא מסמכים – תעודת יושר, אישור רפואי, תצהיר שלו בנוסח מוכתב שלנו מראש בנוגע להשכלה, לניסיון, לעמידתו בכל התנאים וזה שהוא יודע שבסוף תקופת העבודה המותרת הוא יצטרך לצאת מישראל והוא לא יכול להישאר פה. ואם הוא נשוי, הוא יצטרך גם להציג תעודת מצב אישי, זה כמו בכל הענפים, כמו בכל התהליכים המקבילים.

הקונסול בודק את הבקשה – אם יש לו רקע, אם אין לו רקע, אם יש לו הסתייגויות וכו'. בסוף, אם אין בעיה ואין מניעה אחרת, הקונסוליה מנפיקה לעובד אשרה ורישיון והוא יכול לעבוד להגיע לעבוד בישראל. בהינתן שהעובדים כבר הגיעו והם עובדים כאן בישראל, יש הנחיות שנקבעו בהחלטת הממשלה, לגבי אפשרות מעבר של עובדים זרים בתוך הענף בין מעסיקים - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הניוד יכול להיות בתוך אותו מקביל מעסיק?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

נכון. הניוד יכול להיות - - - זה לא ניוד זה לא שמעסיק בעצם מנייד, אלא מעבר עובד שהחליט - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מעבר.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

כשהעובד או המעסיק החליטו שיחסי העבודה לא ימשיכו להתקיים מסיבה כזו או אחרת, ואז אפשר לעבור או בהסכמת כל הצדדים בתוך הרבעון, או אם אין הסכמה אז בתחילת רבעון הוא יכול לעבור.

אם זו החברה הראשונה שהגיעה ויש לה היתר ואין עדיין חברות נוספות פה בישראל בענף הזה, או גם אם יש חברות נוספות אבל בנסיבות של הפרה חמורה של תנאי העבודה, יש אפשרות לעבור גם למעסיק אחר בענף הבניין או בענף התעשייה. כמובן שכל המעברים האלה צריכים להיות באישור שלנו מראש, לא להתחיל לטייל בין חברות, שזה די דומה אגב לענפים אחרים ולענף הבניין בעיקר.

כאן ניסינו לסקור בקצרה ממש וככל שהיה לנו מקום את עיקר החובות – זה לא כולן זה לא אומר שזה המצע – שמוטלות על החברה לפי תנאי ההיתר. חלקן נקבעו בהחלטת הממשלה, חלקן חובות כלליות שחלות על מעסיקים בכלל בענפים אחרים שמעסיקים עובדים זרים. החובה של החברה היא להעסיק רק במיזם החיוני, רק בעבודות שלשמן נתנו את ההיתר, כפי שאמרנו קודם, אסור להעסיק בעבודות אחרות שלא קשורות במיזם או שהן במעטפת לרווחת העובדים או שירותי מעטפת כמו ניקיון והסעדה.

כמו ביתר הענפים, חלים דיני העבודה שחלים בישראל, לא חל דין זר, צריך לשלם לעובדים שכר לחשבון הבנק, לא במזומן ולא באמצעים אחרים, צריך לחתום לפי חוק עובדים זרים כמובן עם העובד על חוזה בשפה שהוא מבין, כשכאן יש תנאי נוסף שנקבע בהחלטת הממשלה שהוא נספח לחוזה לפי המלצת הצוות.

בנוסף, חלה חובת הפקדת פיקדון. כפי שציין יו"ר הוועדה, לפני שבועיים ב-1 באפריל אושר התיקון לתקנות הפיקדון, כך שחלה החובה גם בענף הזה. חלה חובת העסקה ישירה בלבד, ואין אפשרות לשמש כחברת כוח אדם ולהתחיל לנייד עובדים. הוספנו גם את התנאי של נקיטה באמצעים סבירים כדי לוודא שמהעובדים לא נגבו תשלומים או עמלות או דמי תיווך.

בנוסף, יש את מה שציינו קודם וזו החובה של אישור חודשי של אותו העובד האחראי על הפיקוח בתחילת כל חודש. בנוסף, החברה תהיה חייבת למסור לעובדים זכותון בשפה שלהם, כפי שמופיע באתר שלנו עם כל התרגומים וגם להחתים כל עובד שהוא קיבל את הזכותון בשפה שלו, לשמור את החתימות האלו, שתהיינה זמינות לביקורת ככל שנערוך ביקורת לחברה. וחובה שחלה על החברה – ליידע את העובדים על אופן הפנייה אלינו למרכז הפניות שהרשות מפעילה או לממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אפשר בבקשה ברשותך מספר שאלות? אם תוכלי בבקשה לפרט דוגמה של שניים שלושה מקצועות בביצוע פרויקט בתשתיות חיוניות.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אני אבקש ממשרד האוצר שיענה על זה, בסדר?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה לא קשור למשרד האוצר, אבל אין לי בעיה. רום יודע לענות על דברים רבים.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

הם אלה שהגדירו את הענף הזה, אז יש להם את התשובה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן, בבקשה. רום בר אב משרד האוצר - - - חבר'ה תציגו את עצמכם.

<< דובר >> רום בר-אב: << דובר >>

רום בר-אב, אגף תקציבים משרד האוצר. ההגדרה היא הגדרה מרחיבה מאוד והיא מכילה מספר סייגים במקצועות בהם אי אפשר לעסוק ואפשר לעסוק בכל שאר המקצועות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תוכל לציין בבקשה במה אי אפשר?

<< דובר >> רום בר-אב: << דובר >>

אני אקריא רגע מתוך ההחלטה: "העובד הזר אינו מועסק במתן שירותים לרווחת יתר העובדים עובדי המיזם, או בשירותי מעטפת, כמו הסעדה או ניקיון". כלומר, המטרה שהעובדים יבואו בשביל לעשות את העבודה המקצועית לקידום הפרויקט, ולא לאיזשהם שירותים נלווים שאין להם יתרון יחסי בהם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הפעלת ציוד כבד?

<< דובר >> רום בר אב: << דובר >>

כן. ציוד כבד לא נכלל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זאת אומרת שהם יכולים להגיע לפה עם רישיון והוא יותאם לשימוש בכלים הנדסאים פה בארץ?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אני מבקש להתייחס. אני עו"ד אורי כץ מהלשכה המשפטית משרד האוצר. התכלית של הסעיף הזה בהחלטת הממשלה אמורה הייתה לאפשר לחברה להגיע לכאן לעבוד עם העובדים שלה, אבל שלא יהיה באמת עיסוק במקצועות כמו שרום ציין - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לאו דווקא. אני שב ומבהיר. פניתי למקבילה שלך ואני מבהיר. התכלית היא לאפשר ביצוע התחייבות בפרויקט תשתיות חיוניות כפי שהן מוגדרות וידועות שזכו בהן חברות ישראליות. חברה ישראלית תחליט אם היא מתקשרת עם חברה חיצונית כדי שתביא את העובדים איתה ותבצע את אותו חלק של הפרויקט או שהם יהיו כמעין חברת ביצוע או שהחברה הישראלית מעסיקה את העובד הזר כעובד שלה לביצוע אותן פעולות. אני רוצה רגע שנבהיר את זה.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אז אני מבקש לחדד. גם לפי החלטות הממשלה וגם לפי החוק, זאת אומרת, כל חברה אשר תזכה בהתקשרות במכרז, היא זו שתוכל להביא את העובדים שלה בהתאם לתנאים של החלטת הממשלה. זה יכול להיות גם חברה בינלאומית או שיתוף פעולה של חברה ישראלית עם חברה בינלאומית - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בסדר גמור, אבל להבהיר שזה לא מחייב שכשמביאים עובד זר מחו"ל, הוא לא חייב לבוא כחלק ממעטפת של שירותים עם חברה חיצונית שאיתה קושרים קשר.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

לא, היא יכולה להיות חברה ישראל, אבל לא רק.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

אבל אמרו הם לך הרגע מה המהות של כל הדבר הזה. במשפט אחד קטן באמצע, הוא אמר את המהות של מה שהם רוצים. הם רוצים - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שם ותפקיד? אני מאפשר לך - - -

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

שמי אוריה, אבן דרך במחזור במטה בראשית. הם רוצים להביא חברות חיצוניות שלמות, לשים "קוף" ישראלי. כשהוא אומר חברה ישראל זה "קוף" בעולם שלנו, ושחברה חיצונית תבוא. יש לי הרבה מה להגיד על מה שראינו עכשיו במצגת, אבל כרגע דה-פקטו לחברות שלנו – ואני גם מבצע מחלף בכפר סבא – לא הולך להיות שום פתרון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה?

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

למה, כי כרגע אתה יודע - - - אם אפשר דקה וחצי הקדמה?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

קיבלת.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

כשהגעתי לפה עצרו אותי בכניסה עם חבילת סכיני מטבח לבשר, יפה מאוד וגדולה שאני מחויב על פי חוק לתת לעובדים כמתנה לחג. היו לי 200 עובדים פלסטינים ורציתי להביא את הקופסה הזו ולשאול את אדוני יושב הראש, כי אני חושב שהתשובה שלו תהיה כמוני, האם היית נותן את זה לעובדים שלי? במיוחד לאור מה שקרה לבנימין בשבת כשהלכנו לחפש אותו. האם היית נותן לעובד שלי והאם אני צריך להעסיק עובד - - - נכנסתי לעולם העובדים הזרים כי אני לא מעוניין לעבוד, סלח לי על ההגדרה, יותר עם נאצי אחד. אתמול, כשהיו בשעה 12:00 את הטילים, כל הכפרים מסביב לבית שלי "אללה ואכבר", שריקות, שמחה וזיקוקים. לא מעוניין לעבוד איתם דקה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אדוני, אבל לא על זה הדיון.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

זה כן. אנחנו במצב מלחמה ואני לא יכול לסיים את הפרויקט שלי. הכנסתי חברה זרה, כדי להכניס לפרויקט שאני צריך עם עלות של שני מיליון שקל וחצי מיליון שקלים הפסד, כדי להישאר ספק של קבלן של חברה ממשלתית של נתיבי אילון וכל מיני דברים כאלה, כי אני חייב לסיים את העבודה, כי אני מסתכל על העתיד ועל העניין ואני הולך להפסיד כסף, הרבה כסף בפרויקט הזה בגלל זה.

העניין הוא שאני צריך עכשיו במצב מלחמה, שאני צריך להחליף 205 עובדים, מפעילי צמ"ה. אני כחברה פרטית שתהיה לי האופציה ללכת להביא, ואני יכול להביא. אני יכול להביא הרבה יותר מהר מזה. אני מבין מה עושים, אני מבין את השמירה, אני שומע את מה שהם אומרים, אני לא סוחר בבני אדם, אני לא סוחר בכלום, בחיים שלי לא. יותר מזה, הם שומרים על העניין, ראיתי את הסעיף - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה שמך?

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

אוריה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוריה תקשיב, עצור רגע. הסתכל עליי. אתה חייב לתת הסבר קוהרנטי. אני מבין שאתה עמוס עם כאב רב ורגשות, ויכול להיות שבגלל זה אתה מדלג. אתה אומר משהו כשהמוח עדיין נמצא במשהו הזה אבל אתה כבר נותן הסבר למשהו אחר. בוא תהיה מאופק, אני נותן לך את הזמן, הנה אני אומר לך: יש לך זמן לבטא את כל מה שאתה רוצה להגיד, רק תהיה קוהרנטי, כדי שאת הזמן הזה שאנחנו מקדישים לטובת שמיעת המענות שלך, אנחנו גם נוכל ללמוד באמת את הכשלים.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

במבחן - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

קח לאט-לאט.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

תודה. במבחן התוצאה, הקבוצה שאני שייך לה היא קבוצה של מספר חברות. יש 105 כלי צמ"ה, 75 מהם לא עובדים, חלק מגויסים לצה"ל, והרוב לא עובדים. לאור מה שקרה בשמחת תורה הרוב לא עובדים בגלל ההחלטה שאנחנו רוצים להחליף את כל העובדים שלנו, אנחנו ירדנו להילחם שם - - - החלטנו שאנחנו רוצים להחליף אותם. עכשיו, אני בא ואני אומר קוהרנטי, מדברים על זה שיש כל מיני תשלומי עמלות ודברים כאלה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוריה, האם אתה מתכוון בהעסקת עובדים זרים - - -

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

העסקת עובדים זרים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לתשתית חיונית?

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

גם לחיונית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא גם, הדיון כרגע עוסק כרגע רק בתשתיות חיוניות.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

כן, חיונית. אז אני אומר תשתית חיונית. מחלף בכפר סבא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יופי.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

תודה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מוגדר כחוסה תחת ההגדרה של תשתית חיונית?

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יופי. בוא דבר רק על זה.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

אני במצב שאני מקושש פועלים כדי להמשיך את הפרויקט הזה, והמצב הנוכחי הוא שיש לי שלוש אופציות. הראשונה, לחפש עובדים היום מכל מיני סוגים אחרים – אתם מדברים על כסף, ואני מוכן לשלם – העלו את היומית שלהם היה 400, 500, 600 ל-1,200 שקלים, עובדים זרים זה כבר לא כזה יקר. זה המצב של מי שזמין בארץ; שתיים, ללכת לכל חברות העובדים הזרים שקיימות בארץ כיום, להתחיל להביא מהם, אבל אז זה עולה לי כי הם לוקחים שלוש פעמים עמלות.

כשאני הולך היום לחברת כח אדם חדשה, הם מספרים לי את השיטה: הראשונה, זו החברה הזו שמתקשרים איתה בחו"ל, כשהעובד בחו"ל משלם להם כדי להיכנס לרשימה שלהם; אחרי זה חברת כוח האדם הישראלית, ויש גם מאחור תשלום נוסף של עמלה; ואם אני רוצה להעביר בין אחד לשני, זו כבר פעם שלישית עמלה.

זו הסיטואציה בשטח. זאת אומרת, זה המצב בשטח, פעמים רבות שיש כסף שאף אחד לא רואה, 2,000 שקלים פה, 2,000 דולר פה, 4,000 שקלים פה, 5,000 שקלים פה. צריך לתת "מאחור" – אז את זה מנסים לעצור והמערכת הזו לא עוצרת שום דבר.

קוהרנטי, אני כקבלן לא סוחר באדם. אני רוצה במצב לחימה החלפה של האויב שלי מלהיות הפועלים שלי ולהביא עובדים למצב של שנה, שנתיים שלוש להתקדם, ואחרי זה על כל הרגולציה הזו – צריך לדבר עליה ולעשות, אבל כרגע במצב בתכל'ס קוהרנטי, הסתכל על לוחות הזמנים שהם שמו לעצמם. אני צריך למסור את זה בעוד שבעה חודשים, אני לא אסיים למסור את זה עד שאני אסיים את התהליך הזה, כדי להביא עובדים.

להבדיל אני אומר לך, אם יתנו לי את ההזדמנות להביא את העובדים, ולא אני לא אשים על באגר שעולה לי מיליון ו-600 אלף שקלים מישהו שלא מבין, ולהגיד לך את האמת, גם מי שהיה, הרי כל הזמן מדברים על מקצועיות, גם העובדים שהיו לי, לא היו משהו. הנזק לכלים הוא מטורף. אנחנו רוצים, והאינטרס האישי שלי זה להחליף את האויב. להחליף את האויב עכשיו במצב מלחמה. לא רוצה לעבוד עם האויב שלי. בכפר שרק אתמול היו לי 15 עובדים עם אללה ואכבר, שמחות וזיקוקים. לא רוצה.

אני מבין את הרגולציה של המדינה, מבין את השמירה, מבין את הכל, הלוואי וישראליים ויהודים היו רוצים לעבוד בענף הלוואי. אני מוכן לשלם, אתה יודע, זה נהיה גם ככה יקר, אבל זה לא קורה. במבחן המציאות, אני עוד שנה לא אצליח להביא לפה עובד אחד ואני אצטרך לעבור דרך מלאה קומבינטורים באמצע, כדי לעשות את הדבר הזה.

אני לא אוכל למסור את זה, אז אני צריך להכניס חברות אחרות עם עובדים זרים אחרים, שהם יעשו את העבודה בשבילי. יש לי – את הכלים, את היכולת, את הידע, את המהנדסים. הכל בסדר. חסרים לי עובדים. כל מה שאני צריך, זה עובדים ואנחנו במצב מלחמה, אז בקוהרנטי אני מבקש שבמצב מלחמה לעלות - - - אתה יודע מה, תעלה לקבינט המלחמה ותעדכן. האויבים לא יכולים להיות העובדים שלי, ולשם אתם מובילים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב, ככה. בהנחה שאתה אכן מבצע פרויקט שחוסה תחת ההגדרה "תשתית חיונית", אני מדבר רק על זה כרגע - - -

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

רק רק. תודה.

<< אורח >> מתן פלד: << אורח >>

אם יש עשרה פרויקטים, כדי - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שם בבקשה?

<< אורח >> מתן פלד: << אורח >>

מתן פלד מנת"ע. יש 10 פרויקטים מוגדרים במפורש, אפשר לפתוח אותם – הרכבת הקלה, קו ירוק, קו סגול ויש עוד. אני לא יודע להגיד את כל הפרויקטים. אני יודע ספציפית שאני כמוגדר כפרויקט של תשתית לאומית, פרויקט של מחלף בכפר סבא זה פרויקט תשתית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תשתית לאומית.

<< אורח >> מתן פלד: << אורח >>

לא.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא חיוני.

<< אורח >> מתן פלד: << אורח >>

חברים, תשתית לאומית חיונית - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חבר'ה, לא כל לאומית היא חיונית, ולא כל חיונית היא לאומית.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אדוני יושב הראש, יכול להיות שטעיתי בחיונית, אז אני מצטער אני אחכה. ראיתי את זה בוועדה היום, זה היה הנושא הראשון. עברתם לנושא השני לפני הראשון. סליחה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב, אני אומר שוב פעם - - -

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אבל זה מקביל גם בחיוני, דרך אגב, כל מה שאמרתי מקביל לחיוני.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז אתה לאומי ולא חיוני?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אני מתנצל, תמיד הייתי יותר לאומי מחיוני.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מעריך. טוב, אז אנחנו נצטרך לחזור לעניין כשנעבור, בסדר? אנחנו נחזור רגע לדיון. אני מבקש לדעת אם יש אפשרות כשארץ המוצא של העובדים במיזם תשתית חיונית, היא המדינה שבה שהה העובד תקופה ארוכה ומבקש להגיע ממנה לישראל. זאת אומרת, שהעובד יכול להיות עובד הודי - - - נגדיר את זה ככה שעובד הודי עובד בסרי לנקה, שוהה בה וממנה הוא רוצה להגיע, רק לצורך - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

שוב, אם הוא נכנס לאחת החלופות, הכל בסדר. אם יש לו שלוש שנים בחברה או - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אתם כתבתם על ארץ המוצא, ולא על - - - אני שואל, אם עדיין נשמרת לו ארץ מוצאו או שהמקום שממנו הוא רוצה להגיע. עובד הודי שנסע לעבוד חמש שנים בגרמניה.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

הבנתי, שוב, הממשלה הגדירה בדיוק לגבי מדינות מוצא או לגבי קישורים או רקע והשכלה של העובד. אם רוצים את החלופה שאדוני יושב הראש מציע – נצטרך לתקן את החלטת הממשלה ובעקבות זה את המלצות הצוות אולי או שהממשלה תגיד לצוות לבחון גם את הדבר הזה.

או << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. ומאילו מדינות הרשות מאפשרת להביא עובדים באופן פרטי לקבלנים ישראלים?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

באופן פרטי לקבלנים ישראלים, רק שנייה, אבדוק את זה, לא בטוחה שיש לי תשובה על זה אבל מקסימום - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ובאופן פרטי לקבלנים זרים ובאופן בילטרלי. בילטרלי אנחנו יודעים, כל מה שכבר חתומים - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

בילטרלי - - - ברשימה. לגבי הפרטי, אני לא בטוחה לגבי זה, אני לא רוצה לתת תשובה לא מדויקת. נוכל לתת אחר כך תשובה על זה בכתב, או שאם יצטרף אלינו משה נקש הוא יוכל לתת תשובה מלאה לגבי זה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. משה נקש אמור להגיע לפה?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אנחנו מקווים, יש גם דיון מקביל בוועדת הפנים. אנחנו היום כולנו פה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני יודע. עוד מציאות מוזרה. משה יצטרך להסביר את זה.

טוב, האם משרד האוצר ירצה להתייחס לשאלה הזו? האם לטובת העניין, המקום שממנו מגיע העובד שהוא לא מקום מוצאו נחשב לטובת בקשת ההגעה שלו לישראל? אולי מישהו יבאר טיפה את הבדל המונחים בין Tier 1, 2, 3?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אני יכולה להגיד באופן כללי שמחלקת המדינה האמריקאית מדרגת מדי שנה את כל המדינות בעולם לפי מדדים של סחר בבני אדם, כשהדירוג הגבוה ביותר הוא – Tier 1, Tier 2 ואז Tier 3, ואז יש גם Tier 2 watchlist, שזו הרשימה שבה בוחנים את המצב, אבל זה בגדול. כלומר, אלה דירוגים לגבי כל מיני פרמטרים. אנחנו משרדי הממשלה בכל שנה נדרשים להכין דו"ח ולהשיב לשאלות.

ספציפית, רשות האוכלוסין וההגירה נדרשים לתת פירוט בכל ענף גם לגבי מניעה, אכיפה ויידוע על זכויות בכל ענף לגבי כל סוג עובדים זרים, גם עובדים זרים מחו"ל, גם פלסטינים וכמובן כל משרדי הממשלה אשר רלוונטיים גם נדרשים לתת מענה. יש את עו"ד דינה דומיניץ שהיא המתאמת הממשלתית לנושא המאבק בסחר בני אדם, היא מתכללת את המענה של כולם ומגישה את הדו"ח ואנחנו כרגע ב-Tier 2 מקווים מאוד לעלות בחזרה ל-Tier 1, שבו היינו לפני מספר שנים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הבנתי. בבקשה מר איציק גורביץ, התאחדות הקבלנים.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

רק כדי לסבר את האוזן, כשאנחנו מדברים על Tier 1 אנחנו מדברים על מדינות שלא נראה לי שמהם יגיעו עובדים לארץ, בעיקר לא בנושאים של העבודות בתשתיות – אוסטרליה, אוסטריה, לוקסמבורג, הולנד, נורבגיה, ספרד, ארצות הברית, בריטניה, איטליה. לא נראה לי שמאותן מדינות ירוצו עובדים לעבוד בפרויקטי תשתיות - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

עובד הודי שעבד בגרמניה הוא לא גרמני - - -

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

הוא לא יכול.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הוא לא יכול?

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

לא. לפי ההגדרה של החלטת הממשלה, אפשר להביא עובדים מארץ מוצאם לפי Tier 1, ו- Tier 1 אלו המדינות. יש יותר, יש את – פורטוגל כמובן, ניו זילנד, קנדה. לא נראה לי שיגיעו לפה עובדים מהמדינות הללו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ומישהו באמת מצפה שמי שעובד בקנדה בסביבה, באקלים, בשכר, בתרבות שונים 180 מעלות מישראל, יגיד: "למה לי שוויצריה, בוא נלך לישראל?"

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

בוא נלך לוותיקן אולי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תסבירו לי. הרי כדי לרצות לקדם משהו, לעבוד קשה כל כך, שתי החלטות ממשלה, דיונים בלתי פוסקים, צוותים בין-משרדים, בשביל פרויקט שלא יוכל לצאת לפועל. מה התכלית שלו? דיברתם על תכלית ראויה בתחילת הדיון.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אני מבקש לחדד. הסעיפים שאנחנו דנים עליהם בהחלטת הממשלה וגם המלצות הצוות, הם מבטאים חלופות שמהוות אינדיקציה שמצמצמת את החשש לכך שזכויות העובד הזר נפגעו במדינת המוצא כתנאי להגעה לעבוד פה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הבנתי. תענה לי רק על השאלה: הודו זה מקום שממנו ניתן להביא?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

הם לא ייכנסו לקטגוריה של Tier 1, אבל הם יכולים להיכנס בקטגוריות אחרות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אז אני רוצה רגע להבין. האם תושב אחד הכפרים בהודו, יש מניעה לגבי הבאתו במדרוג מלחמה בסחר בין בני אדם?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אם הודו היא לא ב-Tier 1, אז הוא לא יכול להיכנס תחת הקטגוריה הזו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה לענות לי בשאלה? יכול להגיע או לא יכול להגיע?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

במסגרת הסכם בילטרלי הוא יוכל להגיע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ולא בילטרלי?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

או בכל אחת מהחלופות האחרות. לא בילטרלי - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מאיפה לא יכול להגיע עובד? מאיפה לא ניתן לגייס עובד?

<< דובר >> רום בר אב: << דובר >>

אני אחדד. המטרה של החלופות היא גם ממדינות שבהן לדוגמה אין הסכם בילטרלי – לאפשר מנגנונים נוספים לכך שהעובד יוכל להגיע לעבוד. אז כדי שעובד לא יוכל להגיע ממקום מסוים, הוא צריך לא לענות על כל אחת מהחלופות המתוארות בשקף שהוצג קודם. זאת אומרת, המטרה היא לאפשר מנעד רחב כמה שיותר, וגם ממדינות שאולי לא עונות לסעיפים שהוגדרו קודם, כן לאפשר ערוץ שממנו - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חבר'ה, בואו תאמרו לי מאיזו מדינה קבלן ישראלי לא פונה לגייס עובד?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אני חושב שקל יותר להגיד מאיזו מדינה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תגיד לי מאיזו לא?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

צריך לעבור על כל רשימת מדינות - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זאת אומר? אבל יש אפיון.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

האפיון הוא רשום בהחלטת הממשלה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז אני שואל מאיזו מדינה לא ניתן לגייס עובד?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אנחנו נצטרך לעבור על כל 180 מדינות העולם - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

גורביץ, מאיזו מדינה? תן לי דוגמה של מדינה שלא ניתן להביא ממנה עובד.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

שלא ניתן להביא ממנה עובד?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא ניתן להביא.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

נניח מדינות מאפריקה, לא ניתן להביא משם עובדים. אני מציע לעקוב אחרי דוחות של ה-ILO, ששם למשל בגרמניה העובדים בסרי לנקה כן מוזמנים, "מוזמני עבודה" הם נקראים, ובארצות הברית, העובדים במקסיקו - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מקום שהוא נולד בו - - -

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

כבוד יושב הראש, בארצות הברית שמדורגת פה Tier 1 – העובדים ממקסיקו כן יכולים להגיע ומקסיקו מוגדרת בין 2 ל-3 אבל הם כן יכולים להגיע לארצות הברית. זאת אומרת, שאנחנו פה מחמירים עוד יותר. בגרמניה יש הגדרות של מוזמני העבודה והמדינות לא אימצו את Tier 1 או Tier 2 או Tier 3, יש מדינות שכן - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מנסה להבין אם הסינונים של ה-Tier 1, 2, 3, באים להקל על הבאת עובדים במידה והם עומדים באחד מהאפיונים האלה גם ממדינות שכדרך השגרה בלעדי אחד מההוכחות האלו, הוא לא יכול להגיע – זו השאלה שלי.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

האפיונים באים לאזן בין הצורך לגייס עובדים ולאפשר העסקה שלהם בישראל במיזמי תשתית חיוניים לבין ההבטחה לשמור על זכויות העובדים שלהם. היותה של המדינה ב- Tier 1 מהווה אינדיקציה לכך שזו מדינה שיש בה מערכת סדורה של שמירה על דיני זכויות עובדים ולכן החשש לפגיעה בהם במדינה - - - מצומצם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תקשיב, למה אתה עונה לי מורכב? אני לא מורכב כמוך. לאט, לאט, שאלה פשוטה תשובה פשוטה. למה אתם עונים לי בנוסחאות שצריך חמיצר להיות בשביל להבין אותן. אני שואל שאלה פשוטה. כן, את יודעת להבין, בסדר הבנתי.

<< דובר >> לינא סאלם: << דובר >>

לא, אני איתך. אני רק רוצה להבין את הקושי. אנחנו מבינים כאן שיש פה מודל משולב. לא מדובר בעצם בהעסקה ישירה רגילה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

עו"ד לינא סאלם, עדיין משרד המשפטים.

<< דובר >> לינא סאלם: << דובר >>

אנחנו מדברים כאן על העסקה משולבת. אם מסתכלים בכלל התמונה – וכבודו מכיר את כל מודלי ההעסקה – זה דומה יותר לתאגידי ביצוע, זה דומה יותר לתאגידים הכלליים שקיימים. כאן יש לנו את הדרישה שקודם כל זה זוכה מכרז. המכרז הוא על תשתית חיונית. הם הציגו את כל המסמכים של המכרז, כולל ערובות, סוגי העובדים.

לא מדובר על העסקה ישירה רגילה, ולכן דווקא אם אנחנו מסתכלים על כלל התמונה, התנאים שיש בהחלטת ממשלה 17, שאותה בעצם כבודו מתאר כאן, הם תוספת מעל הנדרש כי בדרך כלל בחברות ביצוע די בכך שהחברה זכתה במכרז. כאן האוצר הלך שני צעדים קדימה ועדיין בא ואמר שגם אם היא זכתה במכרז אנחנו נותנים את התנאים הבאים. יש מספר אופציות.

מדינת ישראל לא יכולה ככלל – אם היינו מלווים עכשיו רק בהעסקה ישירה, אני לא רוצה יותר מדי לדלוף ולעבור לנושא אחר – אם אנחנו בהעסקה ישירה, אנחנו לא יכולים להתנות את ההעסקה אך ורק במדינות ממוצא 1, כי אנחנו נמצאים בעצם בדירוג 2 כפי שציינה אפרת בצדק, אז אנחנו לא יכולים לקבוע את התנאי הזה, אבל כאן הם בעצם הלכו על מספר חלופות, אמרו שאחת החלופות היא מדינת מוצא של Tier 1.

ולשאלה הקודמת, מה בעצם החשיבות של מדינת מוצא אל מול האם העובד היה עובד חברהX זמן, אז כן יש רלוונטיות. כשהעובד מגיע ממדינה שנמצאת במצב - - - שהיא מדינה מאורגנת מאוד, עשירה מאוד – יש לו אופציות והוא לא בוחר את זה ממקום של ניצול. הרי ההיבט פה הוא היבט של ניצול בסחר, כשהאדם נמצא במצב כזה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז אדרבא, זה עונה על השאלה שלי. אז למה להסתמך על מוצא? כי אם הוא כבר עובד בשווייץ, אין חשש לסחר בין בני אדם שם.

<< דובר >> לינא סאלם: << דובר >>

כן כבודו, אבל שוב, ההחלטה הזו יש רק לתת עליה ביקורת חיובית, כי האוצר קבל את עצמו על אף שהוא צריך את הגמישות. במקום לבוא ולהגיד כמו שאר חברות הביצוע, כללית רק "זוכה מכרז", הם באו ואמרו שעדיין יצטרכו להתקיים אחת מהחלופות הבאות, זאת כדי להגן כי הם מבינים שיש פה בעצם מעטפת של סוגי עיסוק והם רוצים להגן מפני האופציה שמישהו חלילה בכל זאת יעבור את המכרז הזה ויביא עובדים לא בצורה שצריכה להיות, אז כל עובד נבדק. זה חלופות ולא בעצם תנאים מצטברים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ואני שואל שאלה אם עובד הודי שעובד וחי בארצות הברית, האם יש מניעה להבאה שלו לכאן?

<< דובר >> לינא סאלם: << דובר >>

אז בעצם ההנחה היא שוב שמדובר בעובד חברה, נכון?!

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נכון.

<< דובר >> לינא סאלם: << דובר >>

השאלה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, הוא עבד חברה, סיים את עבודתו, השתלם, יש לו הוכחת תעסוקה, שמוכיחה שהוא איש מקצוע - - -

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אני מבין שהנקודה שיושב הראש מעלה, היא בשאלה האם אפשר שעובד ממדינת מוצא מסוימת שהוא בפועל נמצא עובד במדינה אחרת - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

האם יחולו עליו ההחלטות? כרגע גם החלטת הממשלה וגם הצוות בעצם לא עשו אבחנה כזו. רק בחנו לפי מדינת המוצא. הצוות במסגרת ההתכנסויות הקבועות שלו יכול גם לבחון האם הוא ממליץ לייצר אבחנה כזו או לא, שתהיה משמעות גם לעבודה של העובד במדינה שאינה מדינת המוצא המקורית שלו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז מה יותר פשוט מלהגדיר מוצא מהו?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אנחנו יכולים לבחון את זה, אני אומר - - - לא, מדינת מוצא זו מדינת המוצא של העובד, מה שיושב-הראש מציע הוא אולי לבחון האם יש מקום - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מדינת מוצא היא לא בהכרח מדינת הלידה.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

הפרשנות הטבעית - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

וזו הלקונה. אם בן אדם נולד במדינה מסוימת ובגיל שנתיים הוריו היגרו, עדיין סופרים לו את מדינת המוצא שלו לכל החיים?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אני חושב שזו שאלה של פרשנות לפי הגדרת המונח "מדינת המוצא", כמו שאמרתי - - -

תר << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני חושש שלא נהיה בבחינת האימא שרוצה כל כך לדאוג לילד שלה שלא יתקרר עד שהיא חנקה אותו למוות. אתם בונים מנגנון שלא ניתן יהיה לממש אותו, זו לא חלופה.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

יושב-הראש, אני חושב שאני מבין מה אתה רוצה להעביר ואני אשאל את החברים פה בסיפור. בחור מרומניה בשם פרץ, היה בכפר, עבד כל החיים שלו על מחפרון לא בחברה מורשית, החזיק מחפרון, היה אחד ממפעילי המחפרון הכי טובים שאני מכיר, שבסוף הוא גם התגייר, אבל לא משנה.

בן האדם הזה שמחזיק מחפרון, כשהלכתי בכפר וראיתי שבוע איך הוא עובד, ראיתי שהוא עובד מדהים, האם אני יכול להביא אותו או לא? כי הוא לא עונה לשום אחד מהקריטריונים. יש לי שני מהנדסים יהודים שעלו מרומניה שמכירים המון אנשים שם. יש לי אחד גיאורגי אותו הדבר – אני שואל שאלה: אם אני הולך לכפר, רואה בן אדם עובד על באגר חבל לך על הזמן - - - האם זו השאלה שאתה שואל אדוני?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נכון.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

האם אני יכול להביא אותו, או לא להביא אותו? אין לו חברה שהוא כתוב בה שלוש שנים, אני לא מכיר את המדינות של Tier 1 או לא Tier 1, אבל יכול להיות שלא. אין לי הסכם. מדינה אחרת, ניתן כל מדינה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זו כבר העסקה ישירה פר אקסלנס.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

בדיוק, אני אומר שצריך ללכת לשם כי זה הפתרון הכי מהיר והכי נכון. האינטרס שלי זה עובד שחוסך לי זמן וחוסך לי כסף.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

במקרה של השאלה שלו. בדקנו תוך כדי ברשימת של 2023 וגיאורגיה היא ב-Tier 1, רומניה היא ב-Tier 2. אפשר, אין בעיה, אבל שוב - - -

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

לא, כי את אומרת שהוא צריך להיות רשום בחברה שלוש שנים.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אני בכלל מדברת על תשתיות לאומיות. לפי מה שאני מבינה ממך, אתה קבלן - - -

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

אבל זה אותו הדבר.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

זה לא אותו הדבר. אם אתה מבצע - - - אני אשמח לענות לך אחרי שהקשבתי לך בקשב רב ובלי להפריע. בפרויקט שאתה מבצע, אם הוא נמצא ברשימה - - -

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

גיאורגיה היא לא ב-Tier 1.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

איציק בבקשה.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

אבל גיאורגיה היא לא ב-Tier 1.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אני עכשיו מסתכלת על רשימת 2023.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

אני גם מסתכל על הרשימה וגיאורגיה לא ב-Tier 1 עם כל הכבוד.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אז הלינק שלי אולי לא טוב. בכל אופן זו לא השאלה. הקבלן היקר פה שהביע את מצוקתו ואנחנו ערים וקשובים לה, כל עוד הפרויקט שלך הוא לא נמצא ברשימת שר האוצר – הוא לא עונה להגדרת מיזם תשתית לאומי חיוני. אתה אולי יכול להיכנס לענף של בניה לתשתיות, הענף החדש, ומשרד התחבורה יצטרך לבדוק את זה ולהמליץ לנו כמובן על המקצועות, על המיונים וכו'. יכול להיות לך שם פתרון, אבל כל עוד הפרויקט המבצע אותו מחלף או כביש באזור כפר סבא, כל עוד הוא לא ברשימה של שר האוצר – המסלול שלך הוא לא המסלול הזה.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

אני ניגש עכשיו למכרז על רכבת קלה בירושלים, אני אכנס ללאומיים.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

בהצלחה רבה.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

שנייה רגע, בעוד יומיים זכיתי - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

מעולה.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

אני ניגש, אני מספיק גדול כדי לזכות.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אחלה שנייה, הבקשה שלי לא עוזרת לי כי אני לא יכול להתחיל לעבוד.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

בכל מקרה - - -

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

אני לא יכול לגשת למכרז כי אין לי עובדים.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

בכל מקרה, אתה צריך להגיש בקשה כדי לקבל היתר להעסקת עובדים זרים. אתה לא יכול להעסיק בלי שהגשת בקשה.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

אדוני יושב-הראש, אתה מבין מה היא אומרת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוריה, זה לא הדיון כאן.

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

זה כן, כי אני גם ניגש. אני ניגש לרכבת קלה קו ירוק, אבל אני בא לעתיד אנחנו ביחד. אני לא בא לריב עם אף אחד, אני בא למצוא פתרון כדי שאני אוכל להמשיך או לא. אני עולה מפה למילואים בדיוק בעוד שעתיים. יכול להיות שאני אצטרך לסגור וללכת הביתה.

שואל שאלה אחת: לתקופה הזו – לשנה שנתיים כמה שייקח, כרגע לא יודע בכלל כמה – היא אמרה משהו שהוא נכון ואנחנו בדיון, נעשה שאנחנו באותו משרד ואנחנו בדיון. היא אומרת "אם תהיה" אני אומר בכל מקרה אני ניגש לבצע רכבת קלה שזה תשתית לאומית, אבל עם מי אני הולך לבצע את זה? איך אני ניגש למכרז בכלל? איך אני ממשיך את העתיד שלי?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל לאומית היא לא חיונית - - -

<< דובר >> אוריה לוברברום: << דובר >>

לא, לאומית. אני אומר חיונית, כי הרכבת הקלה שאני ניגש – ואני בתהליכים של זה – היא חיונית. שוב, אני ג'5 ויש לי מספיק כלים 115 עניינים, אני בקבוצה גדולה. בשמחת תורה, באתי להגיש עם מה שהיה לי, הגיעה שמחת תורה, רוצה להגיש עם העובדים הזרים שלי, לא רוצה חברה זרה, לא רוצה אחרים, רוצה חברה ישראלית עם עובדים זרים כרגע עד שהלוואי שיתעשתו כולם ויתחילו להיות לי רק יהודים בתור עובדים או תושבי ישראל עם תעודה כחולה. אבל אין תשובה כרגע, גיאורגיה בחוץ, רומניה בחוץ, כולם בחוץ – אני חייב ללכת לחברות כוח האדם בהודו שיחזיקו אותי?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב, לפני שאני עובר להמשך הדיון לתשתיות לאומיות, אני מבקש לקבל רגע איזושהי הבהרה. מה אחוז הביצוע של חברה זרה אל מול אחוז הביצוע של חברה ישראלית בהערכה שלכם בהשלמת פרויקטים לתשתית חיונית?

<< דובר >> רום בר אב: << דובר >>

יש לנו בזום נציגה של צוות תשתיות אצלנו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> רום בר אב: << דובר >>

היא תוכל להתייחס, שמה דנה.

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

היי שומעים אותי?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

היי דנה.

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

אני אגיד שאנחנו מדברים כרגע על רשימה נרחבת מאוד של פרויקטים - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, למה נרחבת?

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

נרחבת, כי אנחנו מדברים לא על פרויקט אחד או שניים, אנחנו מדברים על עשרות פרויקטים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בחיוני?

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

חיוני. יש לנו שני ציבורים – יש לנו סיווג אחד שנקרא "חיוני מועדף" שזה 10 פרויקטים. אנחנו עכשיו - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מדברים על החיוני ככלל.

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

- - - המלצות הצוות לפרויקטים החיוניים, רשימה של עשרות פרויקטים שכוללים בהם – פרויקטי תחבורה, פרויקטי אנרגיה, פרויקטים שיש להם תועלת משקית לציבור הישראלי מעצם הקמתם. ולכן, כל פרויקט כזה בנוי בצורה אחרת והרכב הקבוצות שנכנסות בו הוא שונה.

לדוגמה, לא אוכל להתייחס לפרויקט הרכבת הקלה כפרויקט שיש בו המון קבוצות זרות שמביאות מערכות – איתות, קרונות, אמצעים שבעצם אנחנו לא יודעים עליהם ואין חברות ישראליות שעוסקות בהן, כדין פרויקט של חשמל שלצורך העניין עוסק בקווי מתח עליון ומתח גבוה שאותו אנחנו יודעים לעשות רק באמצעות חברות ישראליות.

מה שעוד מוסיף על המורכבות הזו – הוא האיחוד בין החברות, כחלק מהרצון שלנו גם להביא מיומנות לארץ. לרוב המכרזים, כשנכנסות קבוצות בינלאומיות, הם ייכנסו יחד עם קבוצות ישראליות לאיזשהו קונסורציום משותף של הקמת הפרויקטים.

לרוב, אני אומרת, כי יש לנו מכרזים ספציפיים שבהם ניגשות רק חברות בינלאומיות וגם התמהילים משתנים בין טיב העבודה והאיכות. לדוגמה, כרגע יש לנו שני מכרזים גדולים מאוד במטרו, שבעצם אנחנו מביאים מומחים עם ניסיון בינלאומי מחו"ל בשביל לעזור לנו לשרטט את מפת הדרך של הפרויקט. כאן אנחנו כמובן מדברים על זרים רבים מאוד, כשהמטרה היא שמי שכבר הקים רכבת קלה – יכול לסייע לנו ללמוד איך מקימים רכבת קלה.

יש פרויקטים אחרים או מכרזים אחרים, לדוגמה אם אנחנו מדברים עכשיו על התשתיות שקורות בקו הכחול מירושלים, ששם בינתיים בשלב הזה של הפרויקט אנחנו נעזרים בעיקר בחברות ישראליות. למכרזים האלה ניגשות בעיקר חברות ישראליות, בשביל לבצע ממש עבודות בניה כרגע ולפנות את התוואי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מעולה. ענית לי. ברשותך, ענית לי על מה שרציתי לדעת פחות או יותר. נחלק את זה עכשיו לשני חלקים – הזרה והישראלית. הזרה – נאמר המטרו, מי החברה שזכתה?

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

יש לנו שלושה קונסורציומים בינלאומיים שזכו, שמורכבים גם מחברות תכנון ישראליות וגם חברות - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בואי נדבר על הזרה, מאיפה היא?

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

אם אני זוכרת נכון, יש שלוש קבוצות– ספרדית, צרפתית ומבריטניה.

י << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יופי. בואי נדבר רגע על הצרפתית. כל העובדים שהיא מביאה איתה הם מצרפת? צרפתיים?

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

לא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יופי. הבנו? מאיפה הם?

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

אבל רגע, יו"ר הוועדה, אני רק אציין שכרגע העובדים כבר בארץ והם הגיעו דרך מסלולים אחרים, אני לא רוצה להטעות - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא משנה, חבר'ה, אבל זה אמור להסביר לנו את המציאות שאתה אנחנו נצטרך להתמודד. לא משנה עכשיו באמצעות איזה מסלול הם הגיעו. אם אתה אומרת לי שהביצוע בחלק של החברה הצרפתית, הוא על ידי מי שנולד בצרפת והוא צרפתי – אני מבין שאנחנו לא מבינים מספיק נכון את הפוטנציאל ואנחנו סתם מגבילים את האפשרויות, אבל אם את אומרת לי שרק המנגנונים אחרים, נעזוב רגע את המנגנון, ונעבור הלאה לבריטניה. האם העובדים של החברה מבריטניה, הם בהכרח בריטים? האם הם הגיעו מארמון המלוכה? לא, נכון?! מאיפה הם מגיעים?

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

יושב הראש, אתה צודק לחלוטין - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ואני מדבר על זה 40 דקות, רק על זה.

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

העובדים מהחברות האלה מגיעים מכל מקום. יש לנו עכשיו גם עובדים יווניים - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה מבין למה אני מתכוון?!

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

וגם עובדים מכל מקום. אתה צודק לחלוטין.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יופי, זאת אומרת שהמציאות שאני מנסה להכשיר אותה שהיא תתקיים, היא כבר מתקיימת בארץ היום רק המנגנונים הם אחרים, לכן אני מבקש לחלק את זה לשני חלקים – חלק ראשון של החברה הזרה מארץ מוצא אל מול העובדים שהיא מביאה איתה. בואו נוודא שאין את המניע כמו שגם היום אין מניע; החלק השני – לגבי חברה ישראלית, שרוצה להביא עובד זר שנמצא במדינה מסוימת שארץ המוצא שלו לא חוסה תחת אותה ההגדרה שכן ניתן להביא על פי אותו מדרוג של Teir 1, 2, 3, זו הנקודה. רק על זה אנחנו מדברים כל הדיון או רובו לפחות, ולזה אני מבקש את ההתייחסות שלכם. שתנוח דעתכם, שזה כבר מתקיים היום. היום זה מתקיים.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

כבוד יושב הראש, הם אפשר להתייחס בבקשה?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן, למרות שאני רוצה את ההתייחסות מהם.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

כן, רק הערה אחת כי פה נאמר חברת Hofmann construction company שהיא החברה שבונה את האתר באינטל, זכתה במכרז כאן, אבל פה נאמר קודם שהם קיבלו אישורים למאות אם לא אלפי עובדים הודים לפרויקט הזה. אני מנסה להבין למה חברות אחרות שהם לא Hofmann, הן נקראות לא יודע, חברות "בונה הארץ" או "סוללים" – לא יכולות לזכות באותו תהליך? מה ההיגיון לתת לחברה אמריקאית את כל הזכות הזו, אבל לשלול את זה מהקבלנים שצריכים להשלים את הפרויקטים? מה ההיגיון? למה שם לא בדקו ש-Hofmann מביא עובדים מ-Tier 1? אפילו מ-Tier 2?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב, אוקיי. מי מתייחסת? אפרת? רום? בבקשה רום.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אז קודם כל, כמו שאמרתי, ההחלטות הממשלה מדברות ברזולוציה של מדינת המוצא. אני כן מציע וכבר אמרנו את זה קודם שהצוות בכינוס הבא שלו יבחן האם הוא ממליץ על יצירת אבחנה נוספת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה מועד הכינוס הנוסף?

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אנחנו מתכנסים ביום רביעי הקרוב.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יופי.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

אבל נראה אם נצליח לגבש עמדה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נושא בסיסי. אם אתם רוצים תגבור של עורך דין אחד שניים, אני אביא לכם. יהיה לכם קל לגייס.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

חשוב לי לחדד לגבי השאלה של עובדים של חברה מסוימת, ואולי דנה תדייק אותי אם יהיה צורך כי בסוף היא יותר ברזולוציה של הדבר הזה. החברות שצפויות לזכות במכרזים להקמת מיזם תשתית לאומי, הן חברות די גדולות, קונסורציום שמאגד כמה וכמה חברות, ובתוך החברות שהוא מעסיק – אם זה קונסורציום צרפתית לדוגמה – הוא יכול להעסיק גם חברות אחרות, ועל כל חברה וחברה יחולו התנאים לפי החלטת הממשלה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. יש אנשים שנמצאים מהצד השני של השולחן שחולקים עליך. בבקשה נת"ע.

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

זו אפשרות קיימת, לא אמרתי שזה המצב.

<< אורח >> מתן פלד: << אורח >>

זה נכון, אבל הפרמטר הזה מתחלק למספר פרמטרים. יש גם קבלנים קטנים ובינוניים שעובדים וגם קונצרנים גדולים, כלומר זכיינים או כמו שדנה ציינה זה ה-Line Manager, שזה גם תאגיד ישראלי וגם חברות בינלאומיות, אבל אנחנו גם מדברים על חברות קבלנים קטנים ובינוניים, שגם הם צריכים את הפועלים ופה אני מתחבר עם מה שאוריה אמר - - -

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

זה לא סותר את מה שאמרתי. אני רק הצגתי אפשרות. זאת אומרת - - -

<< אורח >> מתן פלד: << אורח >>

בסדר. אני מבין שיש מורכבות - - -

<< דובר >> אורי כץ: << דובר >>

ואם יש עובד ספציפי שעוסק בעסקי הזכייה של חברה צרפתית, לצורך העניין, הוא יכול להיות מועסק על ידי חברה אחרת - - -

<< אורח >> מתן פלד: << אורח >>

השאלה איך עסקים קטנים ובינוניים מצליחים להביא את הפועלים? כי אנחנו מדברים כרגע על הקונצרנים הגדולים ואנחנו צריכים לדבר גם על הקבלנים הקטנים והבינוניים – הם לא מצליחים להביא את הפועלים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מניח שכל הצדדים הבינו מה הציפייה שלנו ולמה צריך להתייחס. אני סמוך ובטוח שבאופן נמרץ עד יום רביעי הקרוב בעזרת השם הם יגבשו כבר מסקנות ויעגנו אותם. המציאות הזו לא נכון לה להימשך. אנחנו לא רוצים להיות חכמים בדיעבד, אנחנו רוצים לראות לאן הדברים הולכים ואנחנו נעבור לתשתיות בהגדרה.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אדוני, יש לי השלמה לשאלה שנשאלה קודם בנוגע למדינות שיש כיום מהן הבאה פרטית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן, בבקשה.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

אוזבקיסטן, גיאורגיה, הודו, מולדובה, נפאל, סין, סרי לנקה, פיליפינים, רומניה וטורקיה – בענף הבניין.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טורקיה?

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

הבאה פרטית?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא הגיע הזמן ש - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

זה מה שנמסר.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

הבאה פרטית?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

כן איציק הבאה פרטית.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

מה הכוונה להבאה פרטית? סליחה?

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

שלא באמצעות הסכם בילטרלי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זאת אומרת שהגיוס או במה שניתן היה אז ב-B2B או באמצעות מימוש מכסת ה-30% אם הבנתי את הגברת אפרת נכון.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

במסגרת ההבאה הפרטית שלא דרך הסכם בילטרלי בענף הבניה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סליחה - - -

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

ישירות, לא - - - לא G2G

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

במסגרת ה-30% - - -

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

לא, סליחה. עם אוזבקיסטן יש הסכם בילטרלי, הוא ההסכם הראשון שנחתם עם מדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל היא אומרת שניתן להביא גם שלא באמצעות ההסכם.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

רגע, לא. ניתן להביא דרך מיונים של ה-G2G אבל אוזבקיסטן, הודו, סרי לנקה, רומניה, בולגריה, מולדובה ואוקראינה – כל אלה הן מדינות עם הסכם בילטרלי, כולן.

<< דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

סך כל האבחנה שאת עושה זה אם זה B2B שהמיונים מתקיימים בגיוס התאגידים וכו', לבין G2G. בסופו של דבר אנחנו מדברים על אותן מדינות. אם רוצים להביא מדינות אחרות, אגב גאורגיה וכו' - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה? את גאורגיה ניתן להבין, ואין לנו איתם הסכם בילטרלי.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

אדוני יושב הראש, לא הגיעו עובדים מגיאורגיה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל ניתן להביא.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

בוא נראה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זאת אומרת בוא נראה? אני אומר לך שניתן להביא.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

אני אומר, במסגרת ה-30- - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

היא אמרה את זה.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

רגע, כבוד יושב הראשון, פה מערבבים בין שני 30%. יש 30% שעכשיו יצא - - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נכון.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

לפני שבוע יצא נוהל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נכון.

<< דובר >> איציק גורביץ: << דובר >>

אנחנו נבחן את המדינות הללו. 30% שעליהם מדברים איתך פה, הם 30% של הבאה ישירה והעסקה ישירה. אנחנו לא מדברים על אותם 30% למרות שזה אותו מספר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הבנתי.

<< דובר >> רום בר אב: << דובר >>

לפי דעתי זה רק לתחום הבניין אבל יכול להיות

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]