פרוטוקול מספר 204, ועדת העבודה והרווחה, 02/04/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, כ"ג באדר ב' התשפ"ד (02 באפריל 2024), שעה 14:12

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון - הגנה על בני זוג של חיילי מילואים), התשפ"ד-2024, של ח"כ אופיר כץ << הצח >>, של חה"כ אופיר כץ, חה"כ נאור שירי

נכחו:

חברי הוועדה:

ישראל אייכלר – היו"ר

דבי ביטון

חברי הכנסת:

אופיר כץ

נאור שירי

פנינה תמנו

מוזמנים:

לוטם הכהן

–

עו"ד במחלה המנהלית, משרד הביטחון

דקלה חורש

–

עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

עילם שניר

–

רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סיון אזולאי

–

נציבה אזורית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אלון דסה

–

מנהל אגף גמלאות מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי שרית דמרי דבוש

–

סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

ורד וייץ

–

עו"ד באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

סיגל פעיל

–

עו"ד, יועמ"ש נשיאות המגזר העסקי

מיכל וקסמן חילי

–

ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

הגר יהב

–

מנכ"לית נשיאות המגזר החברתי

ישי פולק

–

יו"ר ועדת העבודה, נשיאות המגזר החברתי

שבות רענן

–

עו"ד, ראש תחום מדיניות, פורום נשות משרתי המילואים רותם אבידר

–

עו"ד, ראש תחום כנסת וקשרי ממשל, פורום נשות משרתי המילואים מאירה בסוק

–

עו"ד, יועצת משפטית, נעמ"ת

חנה קטן

–

ארגון אימהות ללוחמים

שיר אבינועם

–

ארגון אימהות ללוחמים

מורן חטב

–

ארגון אימהות ללוחמים

משתתפים באמצעים מקוונים:

נועה שוקרון

–

רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

ייעוץ משפטי:

אילת וולברג

מנהלת הוועדה:

ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון - הגנה על בני זוג של חיילי מילואים), התשפ"ד-2024, פ/4314/25 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה כ"ג באדר ב' התשפ"ד, 2.4.2024. אנחנו עוסקים עכשיו בהצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (הגנה על בני זוג של חיילי מילואים) של חה"כ אופיר כץ וחה"כ נאור שירי. כן, בבקשה.

אנחנו נפתח את הדיון קודם כל בבקשות של משפחות של נפגעים. ד"ר חנה קטן? בבקשה.

<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>

שלום שלום. יישר כוח על הישיבה הזאת. אני באה בשם ארגון אימהות ללוחמים. אנחנו אלפי נשים, אימהות מכל המגזרים, שיש לנו בנים שהם שירתו או משרתים ובלוחמה כעת. אני אישית מייצגת שבעה מילואימניקים. שבעה בנים וחתנים שלי הם משתתפים בקרב בחצי שנה האחרונה. ואני רוצה רק לציין שמעבר למטרה שלנו שהיא א' לחזק את הביטחון של חיילי צה"ל ושהביטחון שלהם קודמת לביטחון של תושבי עזה, אנחנו גם רוצים לדרוש שהמלחמה הזאת תוכרע כדי א' להחזיר את הגאווה הלאומית שלנו ו-ב' להחזיר את החטופים ו-ג' לדאוג שלא יהיו סבבים נוספים.

אני אישית רוצה לספר שיש לי בין אותם מילואימניקים משפחות עם שבעה, שמונה, תשעה ילדים. שניים מהבנים והחתנים תרמו גם כליה. הם הלכו בהתנדבות מלאה. הנשים היו אחרי לידה, לפני לידה. חלק ילדו. והם חזרו מחופשת לידה ללא ידיעה שיש תקנה חדשה שאפשר להאריך חופשת לידה והם הפסידו את כל האפשרות לקבל את התגמול שמקבלים חיילי מילואים והדבר הזה צריך לבוא לידי תיקון.

זה לא רק זה. זה באופן כללי הם החזיקו בתים ומחזיקות בתים בתור אימהות חד הוריות. במשך חודשים שלמים משפחות גדולות עם ילדים קטנים מאוד באזורים מרוחקים מאוד וכמה שתוכלו לעזור תבורכו. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני רוצה למקד את הדברים שלך למשהו ספציפי. מה הסיוע, באיזה חוק את מתכוונת?

<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>

לא, אני ספציפית, האמת זה לא לגמרי נוגע לוועדה שלכם, כי הייתה הצעה, לא רק הצעה, הגיע איזה שהוא תיקון לנושא של הארכת חופשת לידה והתקבל שאותה אישה שמשתהה 21 יום בבית יכולה לקבל הארכת חופשת לידה. ומי שחזרה כי לא הייתה מודעת לדבר הזה היא לא קיבלה. זה לא ספציפית שייך אליכם, אבל אני בכל אופן רוצה שגם אתם תפעלו בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

באיזה ועדה זה היה?

<< אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>

סליחה, אפשר לתקן אותך? אני פשוט נמצאת בהרבה ועדות. הקרן לפיצויים של חיילים משוחררים מילואימניקים נתנה לנשים שחזרו מחופשת לידה ורצו להאריך את החופשה לעוד שלושה חודשים. הרי שלושה חודשים מקבלים כסף מביטוח לאומי, עוד שלושה חודשים זה חל"ת. הקרן נתנה 10,000 לנשים שהאריכו את החופשה לעוד שלושה חודשים. עכשיו, הקרן אמרה שאם נשים לא ידעו את זה, שיפנו לקרן.

<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>

זה לא עבד.

<< אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>

אז מה שאני מציעה שתפנו לקרן.

<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>

פנו לקרן.

<< אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>

ומה הקרן אמרה?

<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>

לא, דחו את הבקשה. שלוש בנות שלי, הכלות שלי, זה רק משפחה אחת, שחזרו מחופשת לידה עם מעל 7 ילדים, בעלים מגויסים ולא קיבלו.

<< אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>

אני מציעה שתפני לוועדה למעמד האישה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני שומע ממך שזה לא נוגע לוועדה שלנו.

<< אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>

זה טופל בוועדה למעמד האישה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

כשאני למדתי בוועדת העבודה והרווחה כל נושא הביטוח הלאומי שייכים לחוק העבודה. חוקי העבודה וחוקי הרווחה שייכים לוועדה הזאת. כך שאם אני לא יודע מה דיברתם, אז טוב שעו"ד בסוק האירה את עינינו שיש קרן כזו. ואנא, תעבירי לוועדה את הנתונים. המנהלת ענת תבדוק מה קרה פה, איך יכול להיות שיש קרן והם לא קיבלו את הכסף.

אם הם לא ידעו, אז צריכים לדאוג לכך שאימהות תדענה. יש ביטוח, יש נציגים של הביטוח הלאומי פה?

<< אורח >> שיר אבינועם: << אורח >>

שלום, אני ראש תחום פרט של אדכ"א מילואים של אגף כוח אדם במטכ"ל. אני רוצה רגע להתייחס לגבי הנקודה שעלתה פה. אז קודם כל, כן, אנחנו באמצעות הקרן מעניקים את המענק החד פעמי של 10,700 שקלים למשרתי מילואים שיש להם חפיפה של 21 יום יחד עם שירות המילואים שלהם משרת או משרתת המילואים. בנוסף לזה, בהתייחס לסוגייה שעלתה כאן, אז אנחנו גם החרגנו. זאת אומרת אם איש מילואים, בת הזוג, אין להם את אותה חפיפה של 21 יום וכן יש חודש מהרגע שהוא סיים את המילואים, גם פה אנחנו מחריגים ומאשרים. זה משהו שקורה באופן עקבי ושוטף במסגרת הוועדות שאנחנו מקיימים בקרן.

כמובן שיש עוד מענים רחבים. השאלה אם אני מתייחסת עכשיו או לחכות?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא, אני רוצה להתמקד במה שהעלתה הגב' קטן. האם אפשר להציע לה להיות בקשר אתכם כדי לפתור את הבעיה הספציפית?

<< אורח >> שיר אבינועם: << אורח >>

בשמחה, בשמחה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> שיר אבינועם: << אורח >>

היא מכירה אותי גם באופן אישי.

<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>

תודה רבה. כבר הייתי בקשר איתה, אני אהיה שוב בקשר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז בבקשה, אני מקווה שזה סודר.

<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>

אני באתי לפה בעצם בתור נציגה של אימהות ללוחמים, לא לצרכים הפרטיים שלי, זה מה שחשוב. אז שוב, מה שאמרתי זה שאנחנו מבקשות, אנחנו מחזקות את צה"ל.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

את זה שמענו. ואני רוצה גם שהעניין הפרטי, זה חשוב, שהעלית נושא של נשים שלא קיבלו את מה שמגיע להן, שתהיי בקשר עם נציגת משרד הביטחון, נציגת הצבא והיא מוכנה בשמחה. את הפרטים המנהלת שלנו תיתן לך.

תודה רבה ונמשיך בדיון. בעצם אנחנו מחכים למציע או היועצת המשפטית תתחיל להקריא?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

בדיון מיום 26.3.2024 בעצם התחלנו להקריא את הנוסח. אבל אדוני שלחת אותנו לעשות שיעורי בית ולחזור עם נוסח מוסכם לגבי כמה עניינים. אז אני חוזרת אחורנית בנוסח. קודם כל לסעיף 4 בנוסח, תיקון סעיף 41א1. זו הייתה בעצם בקשה של משרד המשפטים לדייק את הנוסח של סעיף העונשין. ולכן אני מציעה נוסח שהוסכם ואני מקריאה אותו. הוא לא מופיע בנוסח שבפניכם. אני מקריאה את נוסח הסעיף כפי שהוא יהיה בסוף ואחרי זה נתקן מבחינת החוק איך זה אמור להיות כתוב.

"בעל מפעל המפטר עובד ללא היתר בניגוד להוראות סעיף 41א(ב) או מעסיק המפטר עובד או מוציאו לחופשה ללא תשלום בלא היתר בניגוד להוראות סעיף 41א2(ג) דינו הקנס הקבוע בסעיף 61א(3) לחוק העונשין התשל"ז-1977". זה בעצם הנוסח שמשרד המשפטים הציע והוא מקובל.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

מקובל על המציע, אופיר כץ?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כן. ממה שהבנתי, מקובל. אני רק אציין בהיבט הזה שהצעת החוק מתייחסת רק בעצם לבנות הזוג של משרתי המילואים ולא נוגעת להוראות שנוגעות למשרתי המילואים עצמם. הסיבה שהזכרנו פה את סעיף העונשים גם לעניין משרת המילואים זה רק מבחינת דיוק נוסח, מכיוון שנוסח החוק הוא מאוד מיושן. והיום במשרד המשפטים בעצם מנסחים אחרת סעיפים פליליים, סעיפי עונשין. אז זה הנוסח שבעצם משרד המשפטים ביקש להכניס לעניין הזה. לא משנים במהות את הדין הנוהג היום כלפי משרתי המילואים. עילם, זה הנוסח המקובל?

<< אורח >> עילם שניר: << אורח >>

כן. זה מקובל. משקף כרגע את הנורמות שמופיעות. בדיון הקודם משרד הביטחון גם העיר לגבי הנושא של חל"ת של משרתים וזה נושא שנצטרך לראות אם הוא דורש התאמה בנורמה. אבל זה לא משנה לעניין הסעיף הפלילי. הסעיף הפלילי משקף את ההוראות שאנחנו מפנים אליהם וזה רק דיוק נוסח.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תודה רבה. תמשיכי.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אז בעצם העניין הנוסף, היו שני עניינים ששלחת אותנו לסכם ולנסות להגיע לאיזה שהוא נוסח מוסכם זה עניין של הגדרה של חופשה ללא תשלום. חופשה ללא תשלום יש פה הגדרה חדשה מוצעת.

"חופשה ללא תשלום" – חופשה ללא תשלום לתקופה כמפורט להלן:

(1) תקופה בלתי מוגבלת;

(2) תקופה רצופה של 30 ימים לפחות;

(3) תקופה מצטברת של 30 ימים לפחות מתוך תקופה של שלושה חודשים רצופים;

חשוב לי לציין שההגדרה פה של חל"ת נוגעת רק לעניין של החובה על המעסיק לבקש היתר. אנחנו לא קובעים פה מהו חל"ת אלא באופן שבו כתובה החקיקה יש לנו כרגע הגדרה שנוגעת להיתר. מבחינתי אם תעלה בקשה כזו אין לי בעיה להכניס את ההגדרה של החל"ת לסעיף הקטן שנוגע להיתר. כי הכוונה שזה יחול רק לגבי ההיתר.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

מותר אם אפשר נושא מקדמי להעלות? מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים. אנחנו כבר מדברים על שלב האכיפה ושלב העונשין. אבל צריך להבין כאן משהו וזה עלה גם בישיבה הקודמת ולצערי לא נדון פה בצורה מלאה וזה שלב מקדמי עוד יותר.

אנחנו צריכים לזכור שחל"ת זה הכלי היחידי שיש למעסיק להתמודדות עם קשיים כלכליים ועם ירידה, בוודאי ירידה חדה בהזמנות. עכשיו, אין הגבלה על הוצאה לחל"ת לאף קבוצה באוכלוסייה. לאף קבוצה באוכלוסייה אין הגבלה להוציא אותה לחל"ת. עכשיו בחרנו לעשות את זה כאן, למרות שזה הכלי היחידי שיש למעסיק להתמודד עם הקשיים הכלכליים. עכשיו את זה אני מבינה שכבר עברנו וכולם מסכימים ויהיה קשה, למרות שאנחנו מתנגדים לזה. אבל לפחות בואו נעשה את זה בהוראת שעה בדומה להוראות אחרות באותה אכסניה של תיקוני חקיקה. כמו למשל חוק הגנה על עובדים בשעת חירום שהמועד האחרון שכרגע הוא עד ה-1 ביולי, כדי לבחון באמת את ההשלכות של תיקון כזה, שכמו שאני אומרת, הוא תקדימי. אין את זה אפילו לא לחיילי מילואים. וזה הזמן בדיוק לבחון את זה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

חשוב לי רק קודם כל לדייק ואולי יש לנו גם נציגים פה של משרד העבודה שיכולים להתייחס רק לעניין הזה שאין איסור על הוצאה לחל"ת בשום מצב. יש לנו נשים בחופשת לידה שגם הוצאה לחל"ת.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

אפשר להוציא ואז מחזירים אותן ל-60 ימים. אפשר להוציא ואז מחזירים אותן. אבל יש כאן בעיה שבטוח יש כאן הוראה שהיא לא הרמונית.

ועוד לפני כן, את יודעת, גם אם זה קיים, אבל תראו, יש פה באמת, יש פה כמה הוראות. יש הוראות חוק שונות שדנות בדיוק בסיטואציה הזאת. יש אכסניה של חוקים כמו, הזכרתי קודם את חוק ההגנה על עובדים שהיה מאוד טבעי. באמת גם אותו רצו לקבוע לכתחילה כחוק ללא מגבלת זמן. ובסוף יש לדברים האלה השלכות על שוק העבודה. הגנה מפני פיטורים זה לא פרס. הגנה מפני פיטורים והגנה מפני חל"ת זה לא פרס. זה חייב להתכתב עם שוק העבודה. אני שואלת, ממה אנחנו כל כך חוששים? בואו נבחן את זה בהוראת שעה שתיקבע לצורך העניין אפילו בדומה, באופן הרמוני לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, עד ה-1 ביולי. בואו נראה איך זה משפיע על השוק ובהתאם לזה, אם צריך נמשיך ונאריך את זה. כל הוראות החירום הרלוונטיות הן לתקופה מוגבלת ואין סיבה שזו לא תהיה גם.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אני מציע שנשקול את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

תודה אדוני.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

רק דבר אחד נוסף אילת. ישי פולק, נשיאות המגזר העסקי. את סעיף (3) אני כן הייתי רוצה שנעביר אותו לתוך המקום הנכון, כי אז הוא יוצא באמת מסעיף ההגדרה. וכרגע כל עוד הוא נשאר במקום הזה זה יושב בקטע של סעיף הגדרה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אתה רוצה שבעצם ההגדרה של החל"ת, בוא נדבר שנייה מהות.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

מהות. הגדרת החל"ת לא משתנה ממה שפה ב-177.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אתה רוצה שההגדרה של החל"ת, פה, התקופות שמפורטות פה, יהיו רק לעניין החובה לדרוש היתר. לגבי איזה תקופה דורשים היתר. ולכן אמרתי שיהיה אפשר לקחת את ההגדרה הזאת ולהכניס אותה לסעיף הרלוונטי.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

אז אני מבקש שזה מה שיהיה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

זה אפשר לעשות אחר כך בשלב הנוסח, כיוון שאין חילוקי דעות לגבי המהות בעניין הזה.

<< אורח >> מורן חטב: << אורח >>

מורן חטב מפורום משפחות הקבע.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אנחנו נאפשר לכם, אבל לא עכשיו, כי אנחנו קבענו שעכשיו יש לנו את ההקראה של הצעת החוק.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אז אני ממשיכה להקריא בעצם מכאן והלאה לא קראנו בדיון הקודם.

"חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

"ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988.

תלמיד עם צרכים מיוחדים מוגדר בחוק שם כאדם בגיל 3 עד 21 שיש לו אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות בתוספת הראשונה המגבילה את תפקודו באחת מרמות התפקוד המפורטות בתוספת השנייה. ההגדרה הזאת של ילד היא הגדרה מקבילה להגדרה שקבועה בחוק הגנה לעובדים בשעת חירום. גם שם כשמתייחסים לילד זה כולל מי שטרם מלאו לו 14 שנים ותלמיד עם צרכים מיוחדים כפי שהקראתי. וכיוון שאנחנו מדברים על עולמות תוכן מקבילים לקחנו את ההגדרה ילד משם.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

גננת ו/או, כן?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כן.

(ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו, או הורהו אחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות או משך שירות המילואים, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 41א(ד), בשינויים המחויבים.

זו בעצם ההוראה שקובעת איסור פיטורים בשל, יש פה קשר סיבתי, שירות המילואים של בן הזוג או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי. והסיפה בעצם קובעת היפוך נטל בדומה למשרת המילואים בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, אז הנטל על המעסיק הראיה שהפיטורים אינם קשורים למילואים. כך מופיע גם כיום לגבי חייל המילואים עצמו.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

חייל המילואים עצמו כמובן שאין לנו שום בעיה. המילה בשל בהקשר של נשות המילואימניקים, יש פה בעיה פרוצדורלית שמדברת על העיקרון שמאיפה אני כמעסיק צריך לדעת שבעלה נמצא במילואים? והמשמעות של הדבר הזה שככל שהתחיל איזה שהוא הליך פרוצדורלי מסוים אל מול אותה עובדת או עובד, זה לא משנה. המשמעות היא של איך אנחנו מסוגלים לדעת שאנחנו לא דורכים על מוקש, בצורה הכי פשוטה שיש. לכן יש בעיה פרוצדורלית שסיכמנו לבצע פה איזה שהיא פעולת התאמת נוסח.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

זה לא עניין של נוסח. קודם כל הסוגייה שאתה מעלה זו בהחלט סוגיה שצריך לחשוב עליה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

יש היום מכשיר שנקרא פקס.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

מה הבעיה? היא אומרת שהאיש שלה במילואים, זה מגן עליה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

גם נשים בהיריון בתחילת ההיריון לא יודעים שהן בהיריון ועדיין המעסיק מודע לזה בשלב כזה או אחר וגם החקיקה מדייקת את זה.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

לא מצליח להבין.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אפשר להוסיף סעיף יידוע.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

ברשות דיבור היה אדון פולק. אדון פולק, סיימת?

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

אני עם מכשירי שמיעה והרעש הסביבתי, אני לא שומע כלום.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז אני אגיד לך מה אמרתי. אמרתי שיש מכשיר שנקרא פקס. ואם היא מעבירה בפקס את צו המילואים של בעלה אתה יודע שהוא במילואים.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

הנקודה היא ובתנאי והיא מגישה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אבל יש גם מייל שמעתי.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

יש הכול. העיקר שיבינו שזה תנאי להגשה, כדי שההגנה הזאת תצא לפועל.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

זה נראה לי כולם מסביב לשולחן הם די מסכימים איתך. אף אחד לא ימציא.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

רק שזה יהיה בנוסח, זה מה אני צריך. כמו בחוק עבודת נשים, כמו בדמי מחלה, טיפולי פוריות, מה שאתה לא רוצה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

יש הערה של משרד העבודה.

<< אורח >> דקלה חורש: << אורח >>

אני רק אגיד שבחוק עבודת נשים יש את שעת ההיעדרות. צריך גם לראות מה קבוע שם ומה היא צריכה להציג וככל שלא וזה עובד.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אני מציעה, אדוני, אם זה בסדר, שבכל זאת אנחנו לקראת קריאה ראשונה נבדוק בדיוק מה הפרוצדורה המתאימה להודעה. אני כותבת את זה בפניי כדי שלא נשכח את זה. ואז נקבע את זה, נבדוק מה קיים כפי שמשרד העבודה ציין.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

חשוב לי לציין בהקשר הזה רק.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

רק רגע, כשאתם מדברים ביחד אדון פולק לא שומע. והוא עכשיו זכאי לתשובה ברורה מהיועצת המשפטית. היועצת המשפטית אומרת שיהיה ברור וממוסמך שבעלה של האישה הזאת קיבל קריאה למילואים. איך, פקס, מייל, את כל זה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

משרד המשפטים מבקש להעיר לגבי זה.

<< אורח >> עילם שניר: << אורח >>

עילם שניר, ייעוץ וחקיקה. אני רק רוצה להגיד, שוב, יש חוקים שמתייחסים לצורך להמציא אישורים וכו'. אבל צריך גם לקחת בחשבון שיש מקרים, למשל בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה או בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אין חובה להמציא. זאת אומרת לא בכך שהעובד צריך להגיד למעסיק שלו שים לב, אני עונה לקטגוריה מסוימת. לפעמים זה שיקול דעתו. כמובן שאם המעסיק לא יודע שאדם עם מוגבלות נסתרת אז הוא לא יצליח להראות שהוא הופלה בגלל מוגבלותו. ובאותה מידה יכול להיות מישהי שאם המעסיק שלה לא מודע לזה שבן הזוג שלה במילואים אז הפיטורים הם לא בשל המילואים. גם ועדת התעסוקה אם היא תבוא בטענה כזאת בשימוע, ועדת תעסוקה גם תוכל לראות את זה.

אפילו לא ועדת תעסוקה, אני אפילו לא מדבר על ההיתר. זה סעיף שלא מדבר על ההיתר, זה סעיף שמדבר על הנורמה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אתה אומר שהמעסיק יוכל להגיד לא ידעתי שהוא במילואים.

<< אורח >> עילם שניר: << אורח >>

ואם היא לא הודיעה לו והוא יודע שהוא במילואים, כי הוא שמע את זה ועכשיו הוא מחליט לפטר אותה. אז בגלל שהיא לא המציאה מסמך אז היא לא הופלתה? זה בכלל לא רלוונטי, אני נורא מצטער.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

הדבר הזה מאוד רלוונטי אדוני, מסיבה מאוד פשוטה. כי בניגוד לדברים אחרים אנחנו מדברים פה על סיטואציה שאנחנו בעצם הכניסה להליך עושים פה עבירה. ולכן אם מישהו רוצה את ההגנה כמו בחוק עבודת נשים, מה שנקרא שקשור לטיפולי פוריות וכו', אנחנו רוצים את המסמך.

<< אורח >> עילם שניר: << אורח >>

לא, תפריד בין ההיתר לנורמה הכללית.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

אני מדבר על הנורמה הכללית, שאם מישהו רוצה הגנה ואני בחוק לא מפטר רק בשל מישהו אחר.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

הנורמה חלה גם כשיש שירות צפוי. יכול להיות שאין לה צו.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

חברים, אין לנו ויכוח על המהות, בסדר? אנחנו נמצא לזה פתרון בשנייה ושלישית.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

היועצת המשפטית אמרה קודם והיא חזרה ואמרה עכשיו, בנוסח כשהיא תנסח את זה, היא תמצא את הדרך שזה יהיה ברור לשני הצדדים שהאיש נקרא למילואים ולכן אי אפשר לפטר.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

בסופו של דבר יכולה עובדת להגיד המעסיק רוצה להוציא אותה לחל"ת או לפטר אותה. היא יכולה להגיד לו אדוני המעסיק, אתה מנוע מלפטר אותי כי בן זוגי נמצא במילואים. ואני אביא לך איזה צעטלך אם אתה רוצה כדי שתראה.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

קצת מהפרקטיקה של מארג יחסי עבודה, מה שנעשה אחרי שהתהליך מתחיל יש לו בעיה. מה שהדבר הזה נעצר לפני הדברים זורמים יותר בקלות.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אבל פה יש הבדל משמעותי במה שאתה אומר. אתה בעצם מבקש עכשיו לדרוש מכל בת זוג של משרת מילואים להודיע למעסיק שלה שהוא הולך למילואים.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

אם את רוצה לתת לה הגנה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

לא, זה כבר צעד קבוע.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

שים אותה על הגריל וזהו, מראש.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

זה כבר צעד קדימה. אני לא חושבת שעכשיו להטיל פה אגב זה חובה על נשות ובנות זוג של משרתי המילואים להודיע למעסיק, אם זה לא רלוונטי.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

כל זמן שכתנאי היא תציג אסמכתה אני זורם איתם.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אם זה לא רלוונטי אז זה לא מתאים. אם היא מבקשת להשתמש בזכויות שלה לפי ההסדר המוצע אז אני חושבת שצריך לחשוב ולבחון את זה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

שניהם לדבר אחד התכוונו, זה ברור.

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

אני אשמח להתייחס רגע לעניין הזה של האישור. עו"ד שבות רענן, פורום נשות המילואימניקים. אנחנו ייצגנו מלמלה מ-1,000 מקרים. נשות מילואימניקים, יש פילוח שגם נגיש אותו לאתר הוועדה. אבל לעניין האישור עצמו חשוב להגיד שיש בעיה בזמינות של האישורים, אם הדברים קורים מהר. ואני אומרת לכם מניסיון. יש בעיה להפיק את האישור כשהאיש שלך בעזה והוא שבועיים לא עונה. יש בעיה לגרושות, שעד היום אין להן גישה ישירה להוציא את האישור הזה. כלומר אסור שהאישור הזה יהיה כניסה לתהליך. הוא בהכרח יהיה חלק מתהליך משפטי בוועדת התעסוקה, כמו כל תהליך משפטי שדורש אסמכתאות. אבל זה בשלב הסופי של ההוכחה ולא כדי, לא כתנאי סף.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אפשר להתחיל עם איזה שהיא הצהרה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אבל זה מעבר להצהרה. כי יש להם, בקלות המעסיקים יכולים בסוף להגיד שהם לא ידעו, למרות שהם ידעו ושמעו את זה מעובדים אחרים בארגון. וברגע שהיא מצהירה כי היא רוצה לצאת לחל"ת או לקחת ימי היעדרות הם יגידו אנחנו רוצים לפטר אותך או לא מסכימים להוציא אותך לחל"ת בגלל שלא ידענו, זה בכלל לא קשור לשירות המילואים, כי על פניו לא ידענו. כאשר בפועל הם כן. אז אנחנו לא עושים כאן כלום.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

זה מוסיף פה רכיב נוסף של ידיעה, זה מה שאת אומרת. ואז בקלות אפשר ברגע שאין את הידיעה הזאת בעצם לעקר מתוכן.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

הידיעה יכולה להיות, אבל בקלות אפשר להוכיח כביכול שהיא לא הייתה ולא הייתה קיימת.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אני מציעה אדוני שלא רק מבחינת הנוסח של איך לכתוב את זה, אלא גם מהבחינה המהותית, אנחנו נשמע באופן מסודר את משרדי הממשלה, את העמדה שלהם לגבי זה. נבחן חקיקה אחרת שעוסקת בנושאים האלה ונראה מה נדרש בחקיקה הזאת. ואם נביא איזה שהיא הצעה לקראת שנייה שלישית ואז הוועדה תוכל לבחון ולראות אם באמת זה נדרש והאם זה יכול לפגוע יותר בעובדים או במעסיקים.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אפשר שנביא משהו שהוא באמצע, שיענה על הצורך של נשות המילואימניקים.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אבל כרגע בנוסח לא. לקראת שנייה ושלישית הנושא ייבחן.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אוקיי.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

מקובל. כי זה עניין של כך מצוי בכל תחומי החיים, כך שתמצאו השוואות בכל מיני חוקים ואת תוכלי להציע את זה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

גם הקושי שהעלו פה זה הקושי בפרקטיקה. שבסופו של דבר אי אפשר לקבל את האישור. אני לא יודעת, צריך לבחון את זה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז קחי את זה בחשבון איך עושים את זה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

(ג) לא יפטר מעסיק עובד ולא יוציאו לחופשה ללא תשלום...

כאן אנחנו מתייחסים להגדרה של חופשה ללא תשלום שהקראתי בראשית דבריי בדיון.

(ג) לא יפטר מעסיק עובד ולא יוציאו לחופשה ללא תשלום בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) לעובד ילד הנמצא עימו;

כשאני מזכירה, ילד אנחנו גם כן שואבים את ההגדרה של ילד עד גיל 14 ותלמיד עם צרכים מיוחדים.

(2) שירות המילואים כאמור הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים או שמשכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות.

בהיבט הזה אני חושבת קודם כל שצריך להסביר או לפחות מה היה הרציונל סביב הנושא של דווקא שירות מילואים בצו 8 או לתקופה של 21 יום.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אפשר להמשיך. הדברים כל כך ברורים שאני לא יודע למה צריך להסביר.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

התקופה אבל של ה-21 ימים אולי אני כן מציעה שנסביר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

בנוסח הקודם היה 30 יום, אבל ממה שאני הבנתי ממשרד הביטחון, יש פה נציגים? אני כן אשמח לדעת מה השירות הממוצע? בסופו של דבר אנחנו לא רוצים לקבוע הסדר שהוא ריק מתוכן. אם אנחנו קובעים שירות מילואים של מינימום 30 יום, אבל בסופו של דבר אין חיילים שקוראים להם למילואים ל-30 יום אז אין טעם. ולכן ההצעה הייתה לקצר את התקופה ל-21 ימים בהתאם לנתונים ממשרד הביטחון.

<< אורח >> לוטם הכהן: << אורח >>

באמת ביקשנו לשנות ל-21 יום לפי עמדת צה"ל. כי לפי חוק תעסוקה מקצועית היא עד 25 ימים לכל היותר, אלא אם כן יש מקרים חריגים ואז באמת ניתן לאשר רצף של שירות מילואים מעבר ל-25 ימים. אבל בפועל מה שקורה זה שנקראים ל-21 יום. אז בגלל זה ביקשנו להוריד את זה ל-21 ימים.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

רק דבר אחד, ברשותכם עוד פעם. ה-21 ימים האלה זה בהקשר של שירות מילואים בחירום. הוא לא כל שירות רגיל.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כל שירות מילואים שהוא ברצף של 21 יום.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

כל שירות מילואים? זאת הכוונה?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כן. יש פה שני מצבים: או שירות בצו 8 או שירות מילואים למשך של 21 יום. כשפה אני כן גם חייבת להגיד לפרוטוקול שהמציע עשה פה כברת דרך גם לקראת הערות שהגיעו גם מכיוון הממשלה וגם מכיוון המעסיקים. כי הנוסח הקודם בדיון הקודם בעצם קבע שיסתכלו גם על תקופה מצטברת של 30 ימים. פה אנחנו רק לגבי תקופה רצופה של 21.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

עם זה אין לי בעיה, כי צו 9 קובע 25 יום ולכן זה גם חל בפנים. ההבדל בין שני הדברים האלה זה שצו 8 וצו 9 אין להם הקדמה. אין להם מה שנקרא את החובה לשלוח 60 יום מראש כוונת גיוס. אבל כל שאר המילואים הרגילים יש 60 יום מראש שבן אדם יודע שהוא מתגייס אליהם. ולכן יש משמעות לזימון ולכל הדברים האלה. אין בעיה, אם זה לכל דבר לפחות אנחנו נדע שזה רק מחזק את הצורך בהוראת שעה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא נכון. גם לא בחירום וגם לא בשגרה.

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

אנחנו רוצים לקבל לפני כדי שאנחנו נוכל לפטר אותה כשהיא לא מוגנת? אני פשוט רוצה להבין רגע.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

מה השאלה?

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

אנחנו רוצים לקבל התראה לפני 60 יום לקראת שהוא מגויס כדי שאנחנו נוכל לפטר קודם?

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

לא.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

לא. הוא אומר שאין הצדקה להפעיל את ההסדר הזה לגבי מצב שבו זה לא בצו 8 בגלל שבת הזוג יודעת על זה מראש.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

זה לא נכון אבל.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אני שאלתי האם עובדתית זה נכון.

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

ממש עוזר לי לדעת מראש שאנחנו עכשיו מתחילים פרק ב' ועוד ארבעה חודשים פרק ג'.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא יודעים מראש. זה דיון ריק, לא יודעים מראש.

<< אורח >> לוטם הכהן: << אורח >>

לגבי נסיבות חירום כמובן שלא יודעים מראש. ולגבי שירות מילואים זה קבוע בנהלים של צה"ל שבאמת שירות של עד שלושה ימים אז יש קריאה 12 יום ו-60 יום, זה לפי נהלי צה"ל.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא, לא נכון. יש שירות שקוראים מהיום להיום וחייל המילואים מכיר, אני שנייה מדבר מניסיון אישי. מגיעים לבסיס, בגלל ההתראה הקצרה. חותמים ויתור על אותו נוהל. זה קורה מלא. עשיתי את זה לפחות 10 שנים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אם אתה חתמת על חריגים, אז נכון.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

זה לא רק אני.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

לא כולם חתומים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא רק אני, יש מלא כאלה. סמוך עליי, אני מכיר לפחות 34 כאלה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אנחנו רוצים לתת לכל אחד לבטא את דעתו. אבל יש לפעמים מצבים שאנחנו צריכים להגיע להצבעה ולקריאה ראשונה. לכן כל עיכוב שאיננו ענייני ואיננו מהותי, רק להתפלמס, חבל על הזמן שלכם ושלנו.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

אולי אפשר רק להוסיף כאן שהסעיף הזה מעלה ביתר שאת את החשיבות של קביעת החוק הזה כהוראת שעה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זה כבר אמר המציע שנדבר בין הקריאה הראשונה לשנייה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

(ד) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד, אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו, או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע עבודה בעקבות כך.

פה אני רק אחדד שבעניין של החובה לבקש, שחובת המעסיק לבקש היתר, התנאים הם מעצם זה שיש לעבוד ילד והתנאים שאמרתי קודם לעניין שירות המילואים, צו 8 או משך המילואים. לעומת זאת, בפני ועדת התעסוקה המעסיק צריך להוכיח שהפיטורים הם לא בקשר למילואים או להיעדרות העובד או לאי ביצוע עבודה בעקבות כך.

(ה) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום (בסעיף זה – היתר לעניין חופשה ללא תשלום) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי ביצוע עבודה בעקבות כך או אם מצא כי העובד מעונין לצאת לחופשה ללא תשלום.

חשוב לי להסביר בעיקר את הסיפה פה. כי בעצם עלתה שאלה מה קורה אם עובדת רוצה, מעוניינת לצאת לחל"ת. מבקשת וזה מגיע באמת מרצונה ומיוזמתה, האם ועדת התעסוקה לא תיתן לה לצאת לחל"ת? הם לא רוצים להתערב במקרה כזה. לכן במקרה כזה מציעים שאם ועדת התעסוקה באמת מוצאת, היא בודקת והיא מוצאת שזה רצונה של העובדות והיא רוצה לצאת לחל"ת אז בוודאי שהיא תיתן לכך היתר.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

למה לא לאפשר הסכמות לכתחילה? אם יש הסכמה, למה צריך את הפרוצדורה הארוכה הזאת של ועדת תעסוקה? מי שיושבת שם, ויש לנו נציגים שם בוועדת תעסוקה, זה לא עניין של, זה לא קורה תוך יום יומיים שנותנים את ההיתר הזה ושיש דיון. לכן כן צריך לאפשר במקום שהעובדת מעוניינת לצאת לחל"ת ויש הסכמות והדברים כתובים לוותר על התהליך הפרוצדורלי הארוך הזה מול ועדת תעסוקה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

מה התשובה של הגברת בעניין הזה

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

חשוב לי לציין שכבר היום חל"ת אמור להיות בהסכמה ואנחנו יודעים על עשרות רבות, מאות של מקרים, שבעצם המעסיק אמר 'טוב חמודה, עכשיו זה המצב. את רוצה שיהיה לך לאן לחזור ביום שאחרי. נכון? אז בבקשה תוציאי מייל שאת רוצה את זה ואני אאשר לך'. ואני אומרת את זה מידיעה אישית. והרבה מעסיקים גם שאני אישית פניתי אליהם כעורכת דין וחלק מהדברים הצלחנו למנוע וחלק לא. ולכן הגענו עד הלום, כי הבנו שכל אלמנט ההסכמה פה הופך להיות מאוד בעייתי כשאת צריכה להחזיק את הבית ואת נמצאת במצב מאוד שברירי ומנצלים את זה. בגלל הניצול הזה הגענו עד הלום וצריך את החוק הזה.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

אבל אם אנחנו צריכים לחשוב על איזון בכל זאת ולחשוב גם על שוק העבודה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כן יש פה איזון בזה שלא על כל חל"ת צריך לבקש היתר. וזה משהו שהמציע כן הסכים להכניס לנוסח. יש חל"ת רק מתקופה רצופה של 30 ימים, תקופה בלתי מוגבלת או תקופה מצטברת של 30 ימים מתוך שלושה חודשים. וזה בעצם האיזון. לתקופה קצרה יותר בעצם המעסיק לא צריך לבקש היתר לחל"ת. וזה איזה שהוא איזון שהמציעים הסכימו לו. מציעים, אני מתנצלת. גם חה"כ נאור שירי וגם חה"כ אופיר כץ.

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

אפשר לשאול בעניין הזה רק מה קורה אם הוא הוציא אותה לחל"ת של 15 ימים לצורך העניין והוא לא צריך את ועדת התעסוקה. אבל בסוף החל"ת הזה הוא פשוט לא מחזיר אותה. מה קורה? לא, הוא עוד לא מפטר אותה, הוא פשוט מתעלם ממנה. לא אומר לה מתי לחזור.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

זה היפותטי.

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

זה לא היפותטי.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אם יש את ה-15 יום האלה, אנחנו דיברנו גם על חל"ת שהוא תקופה מצטברת. ולכן אם זה 30 ימים בתוך שלושה חודשים רצופים, אז אם הוא בעצם האריך לה אחרי ה-15 ימים ל-15 ימים נוספים אז זה כן יחול לגביה.

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

זאת אומרת שבסוף מה שישנה זה כמה זמן בפועל היא הייתה בחל"ת ולא לכמה זמן הוא הוציא אותה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

נכון.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אם זה מצטבר ל-30 ימים.

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

צריך לחדד את זה. משפטית צריך לחדד את זה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא, זה מופיע בנוסח.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

זה נמצא תקופה מצטברת שבהגדרה חל"ת תקופה מצטברת של 30 ימים לפחות מתוך תקופה רצופה של שלושה חודשים רצופים. בסדר? זה מהבחינה הזאת.

<< אורח >> עילם שניר: << אורח >>

אפשר לחדד שתי נקודות בעניין הזה?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אתה רוצה להעיר איזה תיקון?

<< אורח >> עילם שניר: << אורח >>

לא, אני רוצה לחדד פה שתי נקודות שעלו בהקשר של מה שהיועצת המשפטית אמרה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> עילם שניר: << אורח >>

אחד זה לגבי מה שנאמר פה, צריך לזכור שיש סעיף כללי לא רק בהיתר, שאם אדם רואה את עצמו נפגע הוא יכול לפנות לוועדת תעסוקה שיושבת כגוף מעין שיפוטי ולטעון שפיטרו אותה. אז אם למשל לא מחזיר אותה מהחל"ת ואפשר לראות בזה כפיטורים, היא יכולה לפנות לוועדת תעסוקה. ועדת תעסוקה יכולה לקבוע את מה שהיא יכולה לקבוע, כמו שהיא יכולה היום, לצורך העניין, עם משרתי מילואים.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

הוספנו את זה בתיקונים בדיון הקודם.

<< אורח >> עילם שניר: << אורח >>

דבר שני, לגבי הבקשה להיתר. העניין הוא שבמקרים כאלה אנחנו מבינים שיכולה להיות סיטואציה שדווקא בגלל המילואים אותה עובדת רוצה לצאת לחל"ת. אז אם אנחנו קובעים לוועדת התעסוקה שהיא לא יכולה לתת היתר בשל המילואים, אז לכן אנחנו הוספנו את הסיפה הזאת שאומרת שאם היא כן הסכימה ומעוניינת בכך אנחנו מבינים שזה כנראה קשור למילואים ולכן אפשרנו את זה. בניגוד למשל להקשרים של המשרת עצמו.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

לכן אנחנו גם ביקשנו שתהיה תוספת בשל המילואים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זה גם נכנס.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

סליחה, התוספת שנציג המעסיקים ביקש לא קיימת עכשיו בנוסח. ואני חושבת שזה יכול להגביל אם אנחנו אומרים שבהכרח היא יוצאת - - -

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אבל פה כתבת בשל קריאתו לשירות מילואים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא, זה היה בסעיף אחר.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

או אם הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

הוא רצה להוסיף גם פה "בשל". זה מופיע כבר קודם.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

לא, אז אני אגיד לכם איפה התקלה. התקלה היא שלמשל בסעיף הקודם, כשהיינו בסעיף (ד) לא תיתן היתר, זה פתוח ולא בשל המילואים. אלא זה לא ניתן לפטר בלי שום סיבה. גם אם היא גנבה, רצחה ועשתה נזקים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אבל אנחנו מוסיפים שהיא צריכה להביא לו את הצו.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

לא, צו זה בסדר. אז לרשום פה בשל המילואים, זה חשוב. בשל המילואים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

כתוב לאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירות המילואים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני רוצה רק לומר משהו. החוק הזה הוא בשל המילואים. אז כל המהות שלו זה מילואים. אז אם היא גנבה, רגע, אתה פשוט אומר את זה וסתם, זה לא נעים לשמוע. אם היא גנבה ורצחה אף אחד בשום מקום לא יבוא ויגיד לך אתה לא יכול לפטר. אז שנייה, אתה אומר לחדד "בשל המילואים" זה נראה לי מיותר. כי החוק הזה הוא בשל מילואים.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

צריך סיבה, שבאמת יהיה קשר נסיבתי. אבל אם היא סרחה או שהיא עבדה ועשתה משהו, ברור שזה לא קשור.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אני רוצה לחדד, אם אפשר.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

אבל הניסוח זה לא השיקול היחיד של הוועדה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אני רוצה להסביר. הסעיף הקטן פה עוסק בעצם בשני מצבים: מצב שבו המעסיק מיוזמתו רוצה להוציא את העובד לחל"ת. במקרה כזה הוא יצטרך להוכיח לוועדת התעסוקה שההוצאה לחל"ת או הפיטורים אינם קשורים למילואים.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

עם זה אין בעיה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

זו סיטואציה אחת. מצוין, אין מחלוקת לגביה. הסיטואציה השנייה היא כשהעובדת מיוזמתה רוצה לצאת לחל"ת. פה אנחנו לא בוחנים את הקשר למילואים. למה? כי זה רצון של העובדת לצאת לחל"ת ולכן אין מקום שוועדת התעסוקה תבחן את הקשר למילואים. יש פה יחסי הסכמה בין המעסיק לבין העובדת. היא רוצה לצאת לחל"ת. הוועדה בוחנת ובודקת שאכן זה רצון אמיתי ולא רצון שנכפה עליה. ואם זה רצון אמיתי של העובדת אחרי שהוועדה בחנה את זה, מה זה משנה מה הסיבה?

<< אורח >> הגר יהב: << אורח >>

אפשר הבהרה, בהמשך למה שאמר גם חה"כ שירי. הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי. בסעיף (ג) היה את המהות של החוק. מחקתם "בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע עבודה לצורך השגחה על ילדו שטרם מלאו לו 14, עקב שירות מילואים" ומחקתם את זה. עכשיו, אם אתם אומרים שהמהות היא הגנה על אשת או בן/בת הזוג של משרת, אז למה מחקתם את ה-"בשל"?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

לא. מחקנו את ה-"בשל" אבל כתבנו "בתקופת שירותו במילואים".

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

כן, אבל זה לא הסיבה. התקופה זה לא הסיבה. תראו, אפשר ללמוד את זה מוועדת תעסוקה כבר היום. ועדת תעסוקה היום, כשאת מגיעה אליה לצורך פיטורים של חיילי מילואים שוקלים גם סיבות אחרות. אגב, בדומה למה ששוקלת הממונה על חוק עבודת נשים. היא שוקלת סיבות אחרות. אני מבינה שהגבלת את זה לתקופה. אני מבינה שאת מגבילה את זה לתקופה וזה נכון, אבל מהאופן שזה מנוסח הוועדה יכולה לשקול שיקולים אחרים לא רלוונטיים ולא לאפשר את הפיטורים שלה, בדיוק כפי שהיום היא לא מאפשרת את הפיטורים של חייל המילואים גם אגב עבירה, גם אגב עבירה שהוא עבר במקום העבודה. זה לא כזה פשוט.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

רק חשוב לי לציין, הנוסח פה לקוח בהתאמה לנוסח שקיים בחוק עבודת נשים שגם שם בדיוק הקריטריונים הם כאלה. זה קריטריונים שמה שהיה חשוב למציעים שאפשר לבדוק אותם בצורה ברורה.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

אבל בפועל כשאת רואה את התוצאות - - -

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

רגע, שנייה, לא סיימתי.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

אבל זו בדיוק הדוגמה הטובה שנתת. כי בפועל כשאת רואה את ההחלטות של הממונה על חוק עבודת נשים, שאת אומרת שלקחת את זה משם.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

96% מאושרים. זו המציאות.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

השיקולים שלה הם רחבים הרבה יותר מעובדת היותה של העובדת בהיריון. וזה בדיוק אותו דבר כאן. אם זה מה שאומרים אז זה משהו אחר. אומרת היועצת המשפטית משהו אחר, אבל זה כתוב אחרת. אם אומרים את זה, אז קודם כל אנחנו חלוקים. אבל אם אנחנו אומרים את מה שאומרת פה היועצת המשפטית זה לא כתוב נכון. אנחנו צריכים לומר שזה השיקול היחיד אחרת זה בכלל לא ברור שהוועדה לא יכולה לשקול שיקולים אחרים. זה קורה היום בפועל, אנחנו רואים את זה, גם אצל הממונה וגם בוועדת תעסוקה.

<< אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>

אני יכולה להעיר הערה? סיגל פעיל, עו"ד, יועצת משפטית של נשיאות המגזר העסקי. לגבי סעיף (ג).

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בבקשה. הסעיף הזה שאנחנו מדברים?

<< אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>

סעיף קטן (ג).

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אנחנו ב-(ה). את רוצה לחזור ל-(ג)?

<< אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>

אני מתנצלת, אני רוצה רגע לחזור ברשותכם ל-(ג). אנחנו מדברים כאן בדיוק על האיסורים מפני פגיעה בבני או בנות זוג של משרתי מילואים בגין המילואים או כל דבר שקשור למילואים.

יש לנו את הסעיפים הראשונים שהם האיסורים. הם עשה ואל תעשה למעסיקים, לפני שאנחנו נכנסים לוועדה. מעסיק רואה את זה בתור טקסטבוק מה מותר לי ומה אסור. וכשאני קוראת את סעיף (ב) זה ברור. לא יפטר מעסיק עובד בשל שירות המילואים וכו'. אבל אז שימו לב כשאני קוראת את סעיף קטן (ג). לא יפטר מעסיק עובד ולא יוציאו לחופשה ללא תשלום בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו. כאן אני רוצה רגע להסביר.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אלא בהיתר. אלא בהיתר.

<< אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>

אני רוצה רגע להסביר. אני ראיתי את "אלא בהיתר" וראיתי אחר כך מה צריך לעשות בוועדת התעסוקה כדי לקבל היתר. אבל כאן זה קובע את הנורמה. הנורמה היא לא זו שיש איסור מוחלט מפני פיטורים מכל סיבה. הנורמה היא שאסור לפטר בשל שירות המילואים או היעדרות בגלל שירות המילואים.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אבל אין מחלוקת על מה שאת אומרת.

<< אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>

רק דקה לגבי ה-"אין מחלקות". כשאנחנו נותנים פה רגולציה למעסיק בהוראת שעה, הוראת השעה הקודמת כן היה בה "בשל". בסעיף הזה חייבים לדייק אותו. אם מותר לי לפטר בת זוג כתוצאה מהטרדה מינית חס ושלום שהיא ביצעה או הוא ביצע. מותר לי לפטר גם אם זה בתקופת ההיעדרות. אסור לי וגם אז אני אצטרך, אבל אסור לי לפטר בשל שירות המילואים, בגלל היעדרות בגלל שירות המילואים וכו'.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אבל את צודקת, אסור לפטר בשל שירות המילואים. זה מה שמופיע בסעיף קטן (ב). הדבר היחיד שאנחנו מתייחסים אליו בסעיף קטן (ג) זה החובה להיתר. ההיתר מתי הוא צריך לבקש היתר?

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

זה לא על הסיבה, זה מתי לגשת לשם.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

בדיוק. מתי להגיע לוועדת תעסוקה.

<< אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>

אני לא יכולה לפטר עובד רק בגלל הסיבות שקשורות למילואים.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אבל הסעיף הזה מדבר לא על מתי הוא יכול לפטר ומתי לא, זה מתי לגשת לוועדת ההיתרים. בתקופת המילואים. אם יש סיבה אחרת אז זה בסדר, זה כבר אירוע אחר, זה לא סעיף (ג).

<< אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>

אני לא מתווכחת עם הסיפה שצריך ללכת לוועדה. זה כמו היריון. מותר לי לפטר עובדת בהיריון מסיבות שלא קשורות להיריון בכפוף לאישור. אבל כאן אין בכלל את הקשר בין הפיטורים לבין המילואים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

כן. אבל מישהו בודק את הקשר בדיוק כמו בעבודת נשים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

רבותיי, אני לא חושב שסעיף (ג) סותר את סעיף (ב) מה שאת טוענת שסעיף (ג) סותר את סעיף (ב). זה לא סותר.

<< אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>

לא, אני לא טוענת.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

יש סעיף (ב) ויש סעיף (ג) וכל קורא חוק, אפילו אם הוא לא עורך דין, מבין שהסעיף (ג) משלים את סעיף (ב), לא במקום סעיף (ב). ולכן אין לך מה לדאוג שיבוא מצב שהיא לא תוכל לפטר בן אדם שלא קשור בכלל למילואים. אפשר, אבל צריך ועדת תעסוקה שתאשר את זה. זה כל הסעיף (ג).

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

אני חושבת שדווקא יש את סעיף (ב) הוא איזה שהוא סטנדרט כללי. הוא נותן איזה שהוא סטנדרט כללי. סעיף (ג) הוא כלל. הוא כלל שאומר, זה כבר ההיתר לפיטורים. וההיתר הזה, באופן שהוא מנוסח ועדה, הוועדה יכולה לשקול שיקולים אחרים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא שיקולים אחרים.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כל מה שהוועדה שוקלת היא מסתכלת האם יש לעובד ילד הנמצא עימו, האם בן הזוג הוא בשירות מילואים בנסיבות לפי סעיף 8 או שמשכו הצפוי של השירות הוא 21 ימים לפחות – אלה עובדות.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אלה שני הדברים שוועדת התעסוקה יכולה. לא יותר. אחד ושתיים.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

זה סיבות שנכנסים אליה. לא, תראו, אנחנו מכירים את זה איך זה קורה בפועל.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אלה הסיבות שבגינן. אם העובדות האלה מתקיימות המעסיק צריך לבקש היתר. אחר כך בוועדת התעסוקה עצמה אז הוועדה אכן שוקלת האם ההוצאה לחל"ת או הפיטורים הם בשל, הם בקשר. צריך להוכיח שהם לא בקשר לשירות המילואים של בן הזוג.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

ואם הם לא בקשר אז צריך אולי להוסיף. אם הם לא בקשר היא תתיר את הפיטורים.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אבל זה ודאי.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

אני מבינה שזה מה שכולם, תקשיבו, בואו, אנחנו מכירים את הפרקטיקה ורואים בדיוק איזה החלטות יוצאות גם מוועדת תעסוקה וגם מהממונה על חוק עבודת נשים. השיקולים האחרים נשקלים בפועל ולאו דווקא קשורים להיריון ולמילואים. וזה מנוסח באופן מאוד דומה.

אם אנחנו מבינים את זה ועדיין ממשיכים כך, אז בסדר.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

איזה שיקולים? אני לא מבינה על איזה שיקולים מדובר.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

אבל לפחות בואו לא נספר סיפור אחר.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

לא, למה סיפור אחר? אבל רשום שצריך להוכיח שזה לא קשור למילואים.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

זה לא מה שקורה בפועל. זה ניסוחים דומים בוועדת - - -

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אז שיישמו את החוק לפי איך שהוא כתוב. מה זה לא מיושם בפועל? יש חוק, צריך ללכת לפי החוק, כן קשור למילואים, לא קשור. אם הם לא עובדים לפי זה, הם לא עומדים בחוק.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

בפועל אתה לא מגביל כאן את הוועדה. טוב, אני חושבת שאני, יותר להבהיר מזה אני לא יכולה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

את צודקת, אפשר להתקדם.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

בדיוק.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אפשר להתקדם.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

אם מפטרים אותה אז יש תמיד אפשרות לערער אם באמת הסיבה היא לא המילואים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אני מבין מאוד מה שאתם אומרים, זה לא שאנחנו מזלזלים בחששות שלכם. כמו שיש חששות של העובדים שמא המעסיק יפטר אותם, אלא כן בגלל המילואים. לכן הקמנו את ועדת התעסוקה ואתם אומרים אולי ועדת התעסוקה גם תשקול שיקולים אחרים שאיננה העניין הזה של המילואים. אני חושב שהחוק מספיק ברור שוועדת התעסוקה חייבת לאשר, אמנם זה לא כתוב, אבל היא חייבת לאשר אם זה לא קשור למילואים. זה העניין. ואם אתם חושבים שוועדת התעסוקה לא תהיה מספיק אובייקטיבית בעניין הזה אז אומרת היועצת המשפטית שהנוסח מספיק ברור. יש ערעור על הוועדה?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

בוודאי.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

ויש ערעור על ועדת התעסוקה.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

לפחות יש לנו את זה בהסבר.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אני רוצה להזכיר שזו אותה ועדה שכיום דנה לגבי חיילי המילואים עצמם. אם יש איזה שהיא בעיה במנגנון היום שלא עובד כמו שצריך אז אולי צריך תיקון חקיקה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תשמעו, אם אני לא אעשה פה סדר, יושב-ראש הקואליציה יפטר אותי, יש לו אפשרות לעשות את זה. מעכשיו יש סדר. מרגע זה עד סוף ההקראה כל ההערות שיש למישהו שירשום בצד ואנחנו נדון בזה אחר כך.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

(ו) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא תבוא תקופת שירות המילואים כאמור בסעיף קטן (ג).

גם הסעיף הזה מופיע היום לגבי חיילי המילואים.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

לגבי זה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תרשום לך בצד כל הערה שיש לך מעכשיו עד סוף ההקראה. אני מבטיח לך שאחרי זה נשמע את זה. טוב? כי אחרת לא נתקדם.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

מקביל לסעיף 41א(ג) לעניין משרת במילואים.

(ז) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה, לבני זוגם או להורהו האחר של ילדם.

(ח) היעדרות עובד מהעבודה בתקופת שירותו של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ג) לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.

אני אציין גם לעניין הזה, זה מקביל לסעיף 41א(א), לסעיף 3 לחוק הזה לגבי משרת המילואים. וכן סעיף 3 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום. זאת אומרת גם הוראת השעה היום שחלה לגבי הגנה וכאן גם לגביה.

(ט) לעניין סעיף זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.

היה חשוב להגיד את זה במפורש לעניין הסעיף הזה, כיוון שיש הוראה כללית בחוק היום בסעיף 3 שקובעת שמפעל לצורך חוק זה הוא כל מקום עבודה שבו מועסק לפחות עובד אחד בין שהוא עם תכלית רווחים ובין תכלית אחרת, בין שהוא של המדינה, של רשות מקומית, של מוסד ציבורי או של גוף מאוגד ובין שהוא פרטי. כיוון שאנחנו פה בסעיף הזה לא משתמשים במונח בעל מפעל, כי זה מונח מיושן מחקיקה באמת ישנה ומשתמשים במונח "מעסיק" אז כן חשוב להבהיר שזה יחול גם לגבי המדינה. זה סעיף שמופיע גם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום.

(י) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967".

זו בעצם הוראה שהתבקשה על ידי משרד העבודה. אולי הם יכולים להסביר למה היא נחוצה.

<< אורח >> דקלה חורש: << אורח >>

בחוק שירות עבודה בשעת חירום יש אפשרות לקרוא לעובדים האלה בחירום. צריך לבדוק את הצורך שלהם המשקי וחל איסור פיטורים של מי שנקרא לשירות עבודה בשעת חירום ויש סמכויות אחרות של מפקח עבודה בשעת חירום להתיר את הפיטורים. יש הסדר אחר שמטפל בזה וזה לא נכון להכניס את זה לפה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כלומר כבר היום קיים איסור פיטורים לגבי מי שנקרא לשירות עבודה בשעת חירום.

<< אורח >> דקלה חורש: << אורח >>

כל ההסדר השלם של איך מתירים זה על ידי מפקח עבודה בשעת חירום ומוסדר בחוק שירות עבודה בשעת חירום.

<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב-הראש. הוא אמר שהוא רוצה להגיד. אני רוצה לדעת אם יש פה וטו של שר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא, אני לא רוצה עכשיו. לפני שנכנסת קבעתי שעכשיו עד סוף ההקראה מי שיש לו הערה שירשום בצד.

<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל אי אפשר להשליך נשים מתחת לגלגלי הרכבת. יש פה את נשות הקבע, אי אפשר לעשות איפה ואיפה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

את רוצה לעשות פרובוקציה, תעשי. אבל לא עכשיו.

<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא פרובוקציה. אני מבקשת ממך רשות דיבור.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז תעשי, את לא מקבלת רשות דיבור.

<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>

לפני שאתה עושה הצבעה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

את לא מקבלת רשות דיבור לפני שמסיימים את ההקראה, נקודה.

<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אדוני יושב-הראש, זה לא קולגיאלי. כי אם אתה מסיים את ההקראה אז יש הצבעה. אני מבינה שחה"כ אופיר כץ, היוזם, בהחלט היה רוצה לעזור לנשות אנשי הקבע. אבל אני מבינה שיש איזה משהו שלא אומרים אותו פה. אם יש וטו משר האוצר, אנא שיגיד את זה. כי הנשים האלה, אני יודעת שלא אתה, אדוני יושב-הראש, ולא חה"כ כץ, מתעלמים מהם. בטח לא חברי הכנסת האחרים שיושבים כאן.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תודה רבה. תמשיכי בבקשה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

תיקון סעיף 41ב

6.

בסעיף 41ב(ד) לחוק העיקרי, ברישה, במקום "ובסעיף 41ג" יבוא "ובסעיפים 41א2 ו-41ג".

בעצם הסעיף הזה זה התאמות לעניין החלה של ההוראות גם לגבי קבלן כוח אדם.

תיקון סעיף 45א

7.

בסעיף 45א לחוק העיקרי, בסופו יבוא "או 41א2(ג)".

זה לעניין המפקח. כיוון שהוספנו בעצם הוראה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תכף אנחנו נקריא בהמשך תיקון עדיף. סעיף 45א לחוק קובע מפקח לעניין אכיפה פלילית. שלמפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה יהיו נתונות הסמכויות לפי סעיף האמור גם לעניין פיטורי עובד ללא היתר מאת ועדת התעסוקה, כאמור בסעיף 41א(ב) ופה אנחנו מוסיפים גם הוצאתו לחל"ת ללא היתר או כמובן פיטורים שלו, לפי סעיף 41א2(ג).

סעיף 8 עוסק בעצם בתיקון עקיף לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה

8.

בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 -

בסעיף 1, בהגדרה "חקיקת השוויון בעבודה" במקום "והחוקים" יבוא "והחיקוקים";

גם תיקון זה הוא לבקשת משרד העבודה, אז אני אבקש שהם יסבירו למה זה נדרש.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני מוותר על ההסבר. אתם ביקשתם שיהיה כתוב "והחיקוקים" ולא "והחוקים". אני קיבלתי, תודה. אני לא צריך הסבר, אני סומך עליכם שאתם יודעים את ההבדל בין "והחוקים" ל-"החיקוקים".

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

בסעיף 2, במקום "שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותים" יבוא "שירות במילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, כהגדרתו בסעיף 41א2(א) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, ובכלל זה קריאתם לשירות מילואים או השירות";

סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה בעצם קובע איסור אפליה על עובדים שונים. חשוב לציין שאיסור האפליה הזה כולל גם קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית. וגם פיטורים או פיצויי פיטורים והטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה. קיים שם כבר היום איסור אפליה לגבי משרת המילואים ועכשיו מוצע להוסיף גם לגבי בן הזוג.

<< אורח >> דקלה חורש: << אורח >>

אני רק רוצה להגיד שהיום קיים איסור אפליה מחמת הורות, שיכול להיות שכבר היום העילה הזאת נותנת מענה. אבל חשבנו לנכון אולי להבהיר בצורה מפורשת את האיסור גם לגבי הפיטורים האלה.

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

נחדד בהקשר הזה שמתחילת הדרך אנחנו בקשר עם נציבות שוויון ומשרד העבודה. בהתחלה משפטית חשבנו שאפשר להקיף את המקרים שראינו דרך העילות הקיימות בחוק, של הורות או מילואים עצמם. בחלוף הזמן ועם המקרים עצמם ראינו את טענות המעסיקים ומצאנו שצריך ממש להגיד שבשל מילואי בן הזוג. כי יש מקרים שקשורים, בקיצור, שאפשר להתחמק שם וצריך לאגד את זה כמו שצריך גם ערכית וגם פרקטית משפטית.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

בסדר גמור. אני ממשיכה להקריא את פסקה (3) שהיא תיקון לתוספת. לתקן את פרט 5. התוספת הזאת בעצם היא קובעת מה ייכלל בהגדרה חקיקת השוויון בעבודה ויחולו לגביה הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ולכן מוסיפים פה בפרט 5 נוסף על החייל המשרת עצמו גם כמובן את בני הזוג. אני מקריא את הנוסח.

בתוספת, בפרט 5, במקום "41א ו-41ב" יבוא "41א, 41א2 ו-41ב".

התיקון הבא שהוצע הוא בעצם תיקון לחוק הביטוח הלאומי והוא בעצם אני אתן פה איזה שהוא רקע והקדמה. סעיף 177א לחוק הביטוח הלאומי קובע כיום שלא ישולמו דמי אבטלה לפי פרק זה למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים מאלה. אז אני מדברת עכשיו על המצב הכללי כיום לגבי כל חל"ת. וכך הסעיף קובע:

הוא הוצא לחל"ת ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות.

הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל"ת.

אני רוצה להתעכב על המילים "ללא תשלום ביוזמת המעסיק". ממה שאני מבינה, גם משיחות עם ביטוח לאומי, גם ממה שמפורסם באתר שלהם, כיום כאשר עובד בעצם יוצא ביוזמתו לחל"ת, אף אם ניתנה לכך הסכמת המעסיק, הוא לא יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה עבור התקופה הזאת.

לכן פה המציעים ביקשו לתקן ולתת מענה בעצם למצב שבו עובדת שבן זוגה נמצא במילואים והיא והמעסיק הגיעו להסכמה. והעובדת רוצה לצאת לחל"ת. המעסיק רוצה, מסכים להוצאה לחל"ת והיא לא תקבל דמי אבטלה, רק בגלל שהיוזמה הייתה שלה. לכן פה רוצים לתת מענה לזה ולאפשר לה כן לקבל דמי אבטלה.

אני כן אסביר עוד שני עניינים בהקשר הזה. שני תיקונים מוצעים: יש היום הוראה בסעיף 320(ז)(4ב) לחוק הביטוח הלאומי שכדי לקבל דמי אבטלה צריך קודם כל לנצל את כל ימי החופשה. עכשיו, אם יאפשרו פה לעובדת לצאת לחל"ת לתקופה קצרה, אבל היא תצטרך קודם לנצל את כל ימי החופשה, אז לא עשינו בזה שום דבר, בגלל שלתקופה קצרה זה לא רלוונטי אם יש לה 20 ימי חופשה, 25 ימי חופשה והיא תנצל את כולם אז היא בכלל לא תגיע לתקופה עד שבן הזוג חוזר מהמילואים. היא לא תהנה בכלל מדמי אבטלה. אז זה תיקון נוסף שאני רוצה להכניס לכאן.

תיקון נוסף שביקשו ממני המציעים להכניס זה בעצם בחוק הביטוח הלאומי קבוע שתקופת המינימום שמשולמת עליה דמי אבטלה בחל"ת כפי שציינתי קודם זה 30 ימים רצופים. עם זאת, בחקיקה אחרת לא מזמן בחוק התוכנית לסיוע כלכלי שהזכירו אותו פה קודם קיצרו את התקופה גם במקרים אחרים ל-14 יום. לכן גם פה מוצע שבעצם אם החל"ת הוא לתקופה של 14 ימים רצופים גם כן היא תהיה זכאית לקבל דמי אבטלה. אז אני מקריאה עכשיו את ההסבר הזה בנוסח עצמו.

תיקון חוק הביטוח הלאומי

39.

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 1995, אחרי סעיף 177א יבוא:

"הוראות מיוחדות לעניין בני זוג של משרתים במילואים 177א1.

(א) על אף האמור בסעיף 177א(1), עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום בתקופת שירות המילואים של בן הזוג של העובד, ישולמו לו דמי אבטלה בהתאם להוראות אותו סעיף, אף אם העובד יצא לחופשה ללא תשלום ביוזמתו ובהסכמת המעסיק;

כלומר אם המעסיק אינו נותן את הסכמתו לחל"ת אנחנו לא נמצאים בסיטואציה הזאת שבשבילה רצו לתת פה מענה.

בסעיף זה "שירות מילואים" – שירות מילואי כמשמעותו בסעיף 41א2(ג)(2) לחוק חיילים משוחררים.

זאת אומרת דיברנו על צו 8 או על שירות מילואים לתקופה של 21 יום. וגם אני אציין עוד משהו בהקשר הזה. גם תשימו לב, גם פה המציעים באו, הכניסו והטמיעו הערות שהגיעו גם מהמעסיקים, גם מהממשלה. דמי האבטלה משולמים בעצם רק בתקופה של שירות המילואים של בן הזוג. זאת אומרת זה לא שעכשיו אם היא מתחילה בזמן המילואים לקבל דמי אבטלה ולאחר מכן בן הזוג חוזר ממילואים והיא רוצה להישאר בחל"ת אז היא לא יכולה להמשיך לקבל את דמי האבטלה. זה רק בתקופת שירות המילואים.

(ב) הוראות סעיף 320(ז)(4ב) לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה לעובד כאמור בסעיף קטן (א).

הסברתי, זה לעניין ניצול ימי חופשה לפני שמקבלים דמי אבטלה.

(ג) ישולמו לעובד דמי אבטלה כאמור בסעיף קטן (א) רק בעד התקופה שבה בן זוגו שירת בשירות מילואים".

זה גם הסברתי. יש שינוי. בגלל שהוספתי בנוסח את העניין של ניצול ימי החופשה, אז הוספתי עוד סעיף קטן. ואני אוסיף גם סעיף קטן נוסף לעניין העניין של קיצור התקופה בסעיף 177א שלעניין הה בסעיף 177א(1) במקום 30 יקראו 14. כך שגם לגבי חל"ת של 14 ימים רצופים היא תוכל לקבל דמי אבטלה. יכול להיות שיהיה צריך עוד תיקונים בנוסח, אבל זו המהות לעניין הזה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אחרי ההקראה כל ההערות יישמעו. תרשמו. אנחנו פה, אבל אנחנו חייבים לסיים את ההקראה כי כך קבענו.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

סעיף 10, תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. זו בעצם הצעה מהממשלה והמציעים חשבו שנכון וכדאי להכניס אותה. מעבר לעונשין יש גם עיצומים כספיים. לפי חוק הגברת אכיפה של דיני עבודה זה חל כיום לגבי משרת מילואים ופה מוסיפים אותו דבר לגבי בן הזוג.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז בואי נקריא את זה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אני מקריאה. קצת דייקתי את הנוסח, אז הוא יופיע קצת אחרת מהנוסח שמופיע בפניכם. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', במקום להיכנס בפרט 14 אז אני פשוט מציעה להוסיף פרט נוסף לגבי בני הזוג. מכיוון שפרט 14 נוגע רק לפיטורים בלא היתר ופה אנחנו מתייחסים גם להוצאה לחל"ת ללא היתר.

תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

10.

בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', נוסיף את 14א "איסור פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של בן זוג שמשרת במילואים בלא היתר לפי סעיף 41א(2ג) לחוק חיילים משוחררים חזרה לעבודה, התשע"ט-1949.

המהות היא אותה מהות, פשוט היה צורך להוסיף גם את איסור פיטורים ללא היתר וגם את ההוצאה לחל"ת ללא היתר.

הסעיף הבא הוא בעצם תחולה והוראות מעבר. יתכן שבעקבות הערות שיתקבלו בהמשך או בעקבות מחשבה נוספת לקראת שנייה ושלישית יהיה אפשר לשנות את התחולה ואת הוראות המעבר בהתאם למקרים שיחשבו עליהם.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אבל קודם אנחנו מעבירים עכשיו את התחולה כפי שכתבת.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אז אני עכשיו אקריא אותה ואני אסביר על איזה מצבים חשבנו בהקשר הזה. לאחר מכן יהיה אפשר לחשוב עם צריך להכניס תיקונים.

תחולה והוראות מעבר

11.

(א) הוראות חוק זה יחולו לעניין פיטורים של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים, מיום תחילתו של חוק זה ואילך...

הכוונה מיום תחילתו של חוק זה ואילך לעניין הפיטורים. אם רוצים לפטר עובד מיום תחילתו של חוק זה ואילך אז יצטרכו לבקש היתר וכמובן יחולו שאר הוראות החוק.

תחולה והוראות מעבר

11.

(א) הוראות חוק זה יחולו לעניין פיטורים של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים, מיום תחילתו של חוק זה ואילך, ולעניין הוצאה לחופשה ללא תשלום, כהגדרתה בסעיף 41א2(א) כנוסחו בחוק זה, מיום תחילו של חוק זה ואילך.

זאת אומרת ההסדר המוצע לא יחול על עובד, אנחנו קובעים פה סעיפים פליליים, עונשיים. לכן זה צופה פני עתיד.

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

בחוק הגנה על עובדים עשו תחולה רטרואקטיבית אזרחית ולא פלילית. למה פה אנחנו לא מחלקים?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אפשר. שוב פעם, אמרתי, אנחנו כרגע נמצאים בדיון לקריאה ראשונה. אנחנו עשינו איזה שהיא התייחסות לעניין הסעיפים הפליליים שלא תהיה תחולה רטרואקטיבית. ולקריאה שנייה ושלישית יהיה אפשר לחשוב על סיטואציות נוספות ולבחון את הדברים.

(ב) לעניין חובתו של מעסיק לקבל היתר להוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שבן זוגו או הורהו אחר של ילדו משרת במילואים לפי הוראות סעיף 41א2 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, יראו את אלה כהוצאה לחופשה ללא תשלום לפי הוראות אותו סעיף:

(1) הארכת חופשה ללא תשלום שהחלה לפני יום התחילה;

(2) המשך חופשה ללא תשלום שהחלה לפני יום התחילה ונמשכת 30 ימים לפחות אחרי יום התחילה;

בעצם המציעים העלו סיטואציה שבה אנחנו כבר נמצאים תקופה ארוכה במלחמה. הרבה בנות זוג של משרתי מילואים כבר הוצאו לחל"ת ולכן בעצם רוצים לייצר פה מצב שהמעסיק כן יצטרך לבקש היתר גם לגבי אלה שיצאו לחל"ת לפני תחולת החוק במצבים מסוימים. באילו מצבים? אז אם החופשה ללא תשלום התחילה לפני יום התחילה. לדוגמה הוציאו אותה חודש לפני יום התחילה. הגענו ליום התחילה ועכשיו המעסיק אומר לה רגע, אני רוצה להאריך לך את תקופת החל"ת. אז לעניין זה הוא יצטרך גם כן לגשת לוועדת התעסוקה לקבל היתר.

הסיטואציה השנייה היא בעצם המשך חופשה ללא תשלום שהחלה לפני יום התחילה ונמשכת 30 ימים לפחות אחרי יום התחילה. כאן המעסיק לא בא ובאופן אקטיבי האריך חל"ת שהתחיל כבר לפני יום התחילה, אלא פשוט זה מן חל"ת בלתי נגמר כזה. התחיל ופשוט ממשיך אחרי יום התחילה. אם החל"ת הזה נמשך 30 יום לפחות אחרי יום התחילה גם כן יצטרכו לבקש היתר מוועדת התעסוקה, כי אנחנו נכנסים עם אותו רציונל של 30 ימים רצופים של חל"ת.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

מה קורה עד אז? מה קורה עד ההיתר, מה הוא עושה איתה? היא בחל"ת, הוא ממתין ומה קורה בתקופה הזאת?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כל מה שאנחנו קובעים פה זה שהוא יצטרך לגשת לוועדת התעסוקה לקבל היתר אם תקופת החל"ת נמשכת 30 ימים לפחות אחרי יום התחילה. הגענו ל-30 יום אחרי יום התחילה.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

כן, אבל הוא כבר הוציא. היא עכשיו בחל"ת. עכשיו לפי ההוראה הזאת הוא צריך לפנות ולקבל היתר.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אחרי 30 יום.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

כן. מה קורה בתקופה הזאת? הרי הוא הוציא אותה לפני שהוא קיבל.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

לא הבנתי.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני לא רוצה להבין כרגע, אני רוצה לסיים את הסעיף ואחרי זה אני אבין את כל השאלות, כי מאוד חשוב. סעיף (ג).

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 177א1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, כנוסחן בחוק זה, יחולו גם על חופשה ללא תשלום ביוזמת עובד שבן זוגו משרת בשירות מילואים כאמור באותו סעיף, שהחלה לפני יום התחילה, אולם לא ישולמו דמי אבטלה לפי אותו סעיף בעד התקופה שלפני יום התחילה.

זה גם לאפשר למי שכבר יצא לחל"ת ויכולה לקבל את דמי האבטלה לפי ההסדר שעכשיו מוצע, לקבל את זה. אבל לא ישלמו דמי אבטלה לתקופה של לפני שהחוק נכנס לתוקף.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תם ונשלם ההקראה? אני יוצא מהנושא, מיכל וקסמן, את תהיי ברשות דיבור מיחד אחרי הגברת ואחר כך אתה, פולק. מורן חטב, בבקשה.

<< אורח >> מורן חטב: << אורח >>

תודה רבה. אני מורן, מפורום משפחות הקבע. נשואה ליפתח, הוא קצין לוגיסטיקה באוגדה 146. היינו פה בוועדה בעבר שעסקה בעניין שלנו.

אנחנו משפחות משרתי הקבע בוחרות בכל מספר שנים מחדש להמשיך את שירות הקבע והגנה על המדינה בכל ימות השנה. תקופת החירום הזאת טלטלה אותנו. המלחמה היא אירוע תקדימי עבורנו, מתמשך. אין לנו הפוגות, אין לנו עצירות. אנחנו באירוע הזה כבר חצי שנה. חצי שנה שהנשים שלנו מוצאות לחל"ת, שמפוטרות בניגוד לחוק. ואנחנו פה כדי להגיד שאנחנו מאוד שמחות לראות שיש הכרה ורצון טוב לעזור לבני ובנות הזוג של משרתי המילואים. אבל אל תשכחו אותנו.

בסוף אנחנו פה כל הזמן ואם אנחנו נגיע, ועברנו את הקו האדום, מה יהיה אחר כך? אז יש פה תיקון לחוק שמסבירים פה שאי אפשר להכניס אותנו או כן אפשר. תמצאו פתרונות, אנחנו צריכים להיות בתוך הדבר הזה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תודה רבה. מה שהציע המציע, מה ששמעתי, אופיר, שהציע להציע הצעת חוק נפרדת.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אני לא חושב שזה אפשרי. פה זה לא אפשרי. נפגשנו, אני מאוד רוצה לעזור ואני מבין ושמעתי גם את הצורך. את הבעיות שבאמת לא ידעתי על קיומן וזה באמת הבדל. יש הבדל בין להיות בקבע בשגרה או בזמן מלחמה.

<< אורח >> מורן חטב: << אורח >>

נכון. אנחנו מבקשות אך ורק בתקופת החירום את הסיוע הזה. אנחנו כמובן לא מבקשות אותו בשגרה.

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

אני רק חייבת להגיד שאם הייתה תופעה רחבה, כי אני מטפלת בגם בנשות קבע משפטית, אני לא חוסמת אף אחד, מילואימניקים, נשות קבע, נשות מילואימניקים. ומתוך מעל 1,000 פניות ל-2 עזרתי שהן נשות קבע. ולכן לא הכנסנו את זה מראש, כי זה יותר מורכב משפטית בהקשר של חוק חיילים משוחררים. זאת הסיבה. בתיקון של חוק עבודת נשים שאנחנו רוצים לעצור את האפליה, כמובן שאנחנו דואגות גם לנשות הקבע.

<< אורח >> מורן חטב: << אורח >>

עם כל הכבוד, אנחנו יודעות לייצג את האוכלוסייה שלנו ואנחנו יודעות גם את ההיקפים ופונות אלינו. והנשים שלנו, מתוך ההרגל שלהן, הן פשוט שותקות. כי הן רגילות לקבל עליהן את הגזירה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני רוצה להעיר לסדר. גב' מורן חטב דיברה אל הוועדה, הביאה את הכאב של האנשים. היא לא ביקשה התייחסות שלכם, של עורכי הדין.

<< אורח >> שבות רענן: << אורח >>

מאה אחוז, סליחה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז זהו, אז לכבד. כי אני חושב הכאב הוא גם נכון. היה לנו דיון גדול מאוד בוועדה הזאת. לדעתי צריך להמשיך בזה. אבל צריך שיהיה מישהו שמציע הצעת חוק ותגובת הממשלה לגבי האפשרויות השונות. לכן אומר חה"כ אופיר כץ ונאור שירי שבחוק הזה שאנחנו עומדים להכניס לקריאה ראשונה זה נושא של נשות המילואים ולא נשות הקבע.

<< אורח >> מורן חטב: << אורח >>

אין שום בעיה. אם פה אחד מחברי הכנסת מוכן לקחת את זה על עצמו כדי לקדם את זה.

<< אורח >> סיון אזולאי: << אורח >>

עו"ד סיון אזולאי, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה. אני רוצה לציין לגבי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כרגע יש עילה של הורות. עכשיו, אני חושבת שזה גם כן יכול לסייע היום, במצב הנוכחי. ברגע שבן הזוג נמצא במילואים ונטל גידול הילדים נופל בעצם על בן או בת הזוג, אפשר לטעון את הטענה לאפליה בגלל הורות. אם מדובר באמא אז זה יכול גם כן לסייע.

<< אורח >> מורן חטב: << אורח >>

זה לא נותן הגנה מלאה ואני מבקשת פה את עזרתכם ושזה יהיה בלוחות זמנים מהירים, כי אנחנו כבר חצי שנה בתוך המלחמה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

חשוב מאוד שהעלית את הנושא.

<< אורח >

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]