פרוטוקול מספר 196, ועדת העבודה והרווחה, 28/03/2024

כנסת
הכנסת ה-25
קטגוריה
ועדת העבודה והרווחה
תאריך
28/03/2024
מקור
הקובץ המקורי באתר הכנסת

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 196

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום חמישי, י"ח באדר ב התשפ"ד (28 במרס 2024), שעה 10:00

סדר היום:

<< נושא >> הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע על אדם עם מוגבלות לצורך נגישות לשירותי חירום), התשפ"ג – 2023 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

חווה אתי עטיה – מ"מ היו"ר

מוזמנים:

יהודה מירון

–

עו"ד, הייעוץ המשפטי, משרד הביטחון

ישי יודקביץ'

–

עו"ד, הייעוץ המשפטי, משרד הביטחון

סר"ן עזרא היידו

–

ראש תחום מוגבלויות, פיקוד העורף, משרד הביטחון עמית יוסוב עמיר

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רון אשכנזי

–

עו"ד, ממונה יעוץ משפטי, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי חמדת קב

–

עו"ד, יועצת משפטית, משרד הבריאות

תת-טפסר עודד ברוק

–

עו"ד, יועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

חנן פוטרמן

–

עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

יוסף פולסקי

עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

חלי גיא אלדר

–

עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נעמה גורני לר

–

עו"ד, מחלקה משפטית, רשות להגנת הפרטיות

גדעון זעירא

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רות דיין מדר

–

עו"ד, מנהלת מחלקת מידע, מרכז השלטון המקומי

ד"ר עדית סרגוסטי

–

אחראית יישום מדיניות, ארגון בזכות

אליקו שליין

–

מייסד, התארגנות נפגעי תאונות עבודה

ד"ר עמיחי תמיר

–

יו"ר ארגון הנכים, זכויות נכים

משתתפים באמצעים מקוונים:

צחי שלום

–

ראש מנהל טכנולוגיות דיגיטליות, מרכז השלטון המקומי

ייעוץ משפטי:

נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:

ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:

איה פרידמן, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע על אדם עם מוגבלות לצורך נגישות לשירותי חירום), התשפ"ג – 2023 << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

בוקר טוב. יום חמישי בשבוע, י"ח באדר ב' התשפ"ד 28 במרס 2024. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה בנושא טיוטה, הצעת תקנות, שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע על אדם עם מוגבלות לצורך נגישות לשירותי חירום), המשך דיון מיום 18 במרס 2023.

עורכת דין נעה, באיזה סעיף אנחנו?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

בדיון הקודם ב-18 במרס קראנו סעיפים מסוימים אבל דילגנו על חלק שעסק בהעברות מידע.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

נכון.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

בינתיים החלק הזה והסעיפים זזו. אני מתנצלת, בדרך כלל אנחנו משתדלים שלא לעשות את הדברים האלה אבל היו כל מיני אילוצים.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

גם אנחנו מתנצלים.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

רגע, מה שהיה מעודכן אתמול באתר זה מעודכן?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה מעודכן אבל אני מבינה שיהיו עוד הערות היום.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

ברור, אבל ביחס - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה מעודכן. אנחנו נעבור על הנוסח שפורסם באתר. עליו אנחנו עוברים ואיתו נתקדם.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אז אנחנו מתחילים בהקראה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ואחר כך ניתן את רשות הדיבור?

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

תוך כדי סעיפים כי אנחנו רוצים להתקדם.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

היום המטרה שלנו היא להספיק כמה שיותר ובעזרת השם להעביר עד סוף המושב. אנחנו מקווים, נכון?

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

אם יתאפשר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אם יתאפשר, ככל שהדבר יתאפשר.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

נעשה את הכול. אני מבינה שכל תקנות הטיוטה זה כבר הרבה שנים. עורכת דין נעה.

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

יש עוד סט שאנחנו צריכים להביא אז אנחנו צריכים להתקדם.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

יש לי בקשה לפני שאת מתחילה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני נורא מתנצלת גברתי, אני רואה שהייתה פה תקלה והנוסח לא כולל מספרי עמודים. אני ממש מתנצלת.

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

נקריא סעיפים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

בסדר. ראיתי שאין מספרי עמודים. מה, יהודה?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אם אפשר בבקשה שעמית עמיר ממשרד המשפטים יציג את הפרק החדש שנעה תכף תתחיל לעבור עליו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה לא רק מקובל אלא אני גם אבקש. זה פרק שכולו הוכן על ידי משרד המשפטים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אז את רוצה להתחיל איתו, עם הנציג?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מלבד זה שהתקנות כולן הן תקנות של הממשלה ובאחריותה, כל הפרק הזה הוכן על ידם ואני אשמח אם הוא יוכל להתייחס. אני מציעה שכדי שנדע איפה אנחנו עומדים, נגיע למקום שמסומן סעיף 15- - -

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

18.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

סליחה. אם אפשר, קודם נגיע למקום שמסומן ב-16. היה שם סעיף שלא הקראנו אותו, הוא מחוק פה עכשיו, "שימוש נוסף במאגרים במצב חירום". הסעיף הזה יורד. הוא לא הוקרא. הסעיף של העברת מידע להג"א במצב חירום והשימוש בו לא הוקרא. אנחנו יורדים ממנו אז הוא מסומן פה כמחוק ואחריו יש לנו את סעיף 17 "שימוש במאגר במצב חירום" שהוא נשאר.

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

והביטחון החברתי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הוא נעשה תיקונים שאנחנו נחזור אליהם בהמשך כשנעשה עוד פעם סבב. עכשיו נעבור לפרק ה' שנקרא "הוראות נוספות לגבי העברות מידע, סודיות ושמירת פרטיות".

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

נתחיל עם זה או הנציג ממשרד המשפטים?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן. מומחה משרד המשפטים יוכל להתחיל.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אז שם ותפקיד לפרוטוקול.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

בוקר טוב, עורך דין עמית יוסוב עמיר, משרד המשפטים. אני אשמח להציג את הרעיון הכללי שעומד ביסוד הפרק הזה, שהוא יחסית פרק ייחודי שנתפר במיוחד למידותיהן של התקנות האלה.

בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות ובעקבותיו בתקנות הגנת הפרטיות, 'תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים', יש הסדר מפורט לגבי העברת מידע בין גופים ציבוריים באופן כללי. לגבי כל סוגי המידע הקיימים בין כל הגופים הציבוריים הקיימים בכפוף לתנאים מסוימים, נקבעה פרוצדורה לאופן העברת המידע בתקנות לפי חוק הגנת הפרטיות.

באופן כללי, יש ועדות להעברת מידע בגוף שמבקש את המידע ובגוף שמוסר את המידע ושתי הוועדות האלה צריכות לאשר את העברת המידע כדי שמידע יעבור בין גופים ציבוריים. התהליך הזה משקף איזון בין הצורך להעביר את המידע לבין הצורך להגן על הזכות לפרטיות של נושא המידע. לצד החשיבות והיעילות שלו, הרבה פעמים הוא יוצר איזשהו קושי בירוקרטי. אולי זה לא חייב להיות ככה, אך בחיי המעשה אנחנו נתקלים בעיכובים לא מבוטלים בתפעול שלו עד שהמידע עובר בסופו של דבר בין הגופים.

התקנות שבהן אנחנו עוסקים היום, יוצרות איזשהו הסדר מאוד ספציפי ופרטני להעברת מידע בין גופים ציבוריים, בחלקו המידע עובר בשגרה כהכנה למצב החירום וחלקו אמור לעבור בזמן אמת בחירום ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עיכובים.

לצד זאת, חלק גדול מאותם דברים שהוועדות להעברת מידע אמורות לבחון באופן רגיל, כבר הוסדרו כאן בתקנות. למשל איזה מידע יעבור, תכליות השימוש במידע, מי יהיו מורשי הגישה והסדרים לגבי מחיקת המידע כך שרוב ההסדרים כבר נקבעו כאן, דבר שמייתר חלק נכבד משיקול הדעת שצריכות להפעיל הוועדות להעברת מידע.

לאור הדברים האלה, אנחנו מציעים פה בתקנות הנוכחיות פרק חדש, שמאפשר לוותר על הצורך באישור הוועדות להעברת מידע לפי תקנות - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ציינת שתי ועדות, אתה יכול לחזור על הוועדות? אילו הן?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כל גוף ציבורי שמעוניין להעביר או לקבל מידע מקים אצלו ועדה פנימית לפי התקנות הכוללת את המנכ"ל או נציגו, נציג הייעוץ המשפטי של המשרד ואנשי מערכות מידע ואבטחת מידע, הכול פנימי בתוך המשרד. אם מעבירים מגוף א' לגוף ב' אז יש ועדה כזאת בגוף א' ובגוף ב' ועדה כזאת. אלה ועדות גנריות בכל משרד ממשלתי, כל רשות מקומית או כל מוסד מדינה אחר.

בגלל שמצד אחד יש אלמנט של דחיפות, לפחות בחלק מהמקרים, ומצד שני חלק גדול מהנושאים שהוועדות להעברת מידע אמורות לשקול ולדון בהם, כבר מקבלים מענה קונקרטי בתקנות שלנו, אנחנו מציעים פרק שמשלים את שאר הנושאים שהוועדות להעברת מידע אמורות לבחון, בעיקר בתחום אבטחת המידע. אבטחת המידע גם בעת העברתו וגם איך הוא מאובטח לאחר ההעברה כשהוא נשמר במאגרי הרשות המקומית או גוף ציבורי אחר.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

יש לכם כבר את הטיוטה של הפרק?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן, היא מופיעה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

היא פה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

היא כבר פה בתוך התקנות?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן, אני רק נותן הסבר כללי.

אנחנו נותנים חלופה שאומרת שמי שיפעל לפי סט ההוראות שאנחנו מציעים לקבוע בתקנות, לא יצטרך לאשר את העברת המידע שלו באמצעות הוועדות להעברת מידע. זאת חלופה אופציונאלית, מי שלא יהיה מעוניין לפעול לפי הדרך הזאת תמיד יוכל לפעול לפי הדרך הרגילה, הקבועה בתקנות הגנת הפרטיות.

האפשרות הזאת אמורה לפשט ולייעל את תהליכי העברת המידע, במיוחד לטובת שעת חירום שבה צריך להעביר את המידע בקצב מהיר מאוד. זאת המסגרת הכללית. בעקבות שאלות שעלו בדיונים מקדימים - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה בעצם מאפשר דרך נוספת.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זו אופציה נוספת. ומי מפקח על האופציה הנוספת?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

הפיקוח הוא תמיד מצד אחד של שני הגופים, הגוף שמוסר את המידע והגוף שמקבל את המידע וכמובן יש את סמכויות הפיקוח הכלליות של הרשות להגנת הפרטיות.

חשוב להגיד משהו בעקבות שאלות שעלו בשיח המקדים, לגבי השאלה מנין הסמכות לקבוע הסדר שכזה. ההסדר בתקנות הגנת הפרטיות הוא הסדר כללי, כאמור והוא חל על כל העברת מידע בין גופים ציבוריים, שנעשית לפי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, ששם נקבעת הסמכות העקרונית. שם מדובר על סמכות בשיקול דעת, זאת אומרת שגופים ציבוריים שוקלים האם להעביר ביניהם את המידע.

כאן אנחנו מדברים על תקנות מכוח הסמכה בחוק מסוים, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שמחייבת את העברת המידע. כאן לא מדובר על שיקול דעת. הוועדות להעברת מידע של משרדי הממשלה ושל גופים ציבוריים אחרים, לא שוקלות אם להעביר את המידע, הן חייבות להעביר את המידע. יש עוד מקומות מסוימים שהושאר שיקול דעת להעברות נוספות. אבל ליבת העברות המידע פה מחויבת מכוח התקנות שהן מכוח החוק.

לכן, לגבי העברת המידע הזו, ניתן לקבוע הסדר ייחודי להעברת מידע שיכול להתגבר על ההסדר הכללי לפי חוק הגנת הפרטיות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לנציבות יש חלק בעניין? ממה שאתה אומר, היא גם פה - - -

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

נציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות?

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

כן.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

יש להם תפקיד כללי כרגולטור. כפי שהם מפקחים על שאר התקנות או כל התקנות מכוח חוק שוויון הם גם יפקחו על התקנות האלה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אבל הם גם שותפים?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

לגמרי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

איזה פיקוח תפעילו לגבי התקנות האלה בכלל?

<< דובר >> חלי גיא אלדר: << דובר >>

יש לנו את סמכויות הפיקוח הרגילות שיש בחוק ויש גם דיון פה לגבי העברות מסמכים והאופן שבו אנחנו נעשה את זה.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

יהיה מוקד לפניות ציבור?

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

תציגי את עצמך.

<< דובר >> חלי גיא אלדר: << דובר >>

חלי גיא אלדר מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. יש לנו מוקד סביב פנויות ציבור - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

לא, לא הכללי. משהו ספציפי.

<< דובר >> חלי גיא אלדר: << דובר >>

לא דיברנו על מוקד ייעודי. זה משהו שאפשר לדון בו בהמשך.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

לפרוטוקול אני אליקו שליין, מייסד התארגנות נפגעי תאונות עבודה. קורה מצב שבו יכול להיות אדם עם מוגבלות, שהמידע לגביו הועבר לאנשים שהם לא בר-סמכא והוא רוצה שיהיה לו מקום, שבו הוא יכול לקבול על כך, מקום ברור.

<< דובר >> חלי גיא אלדר: << דובר >>

יש לנו מוקד מאוד זמין לפונים עם זמני מענה קצרים מאוד. זה לא סטנדרט ממשלתי, יש לנו אמנה שלפיה אנחנו עונים ממש - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אני לא יודע, בזמן מלחמה או בזה אני חושב שגם צריך שתהיה איזושהי כתובת מייל.

<< דובר >> חלי גיא אלדר: << דובר >>

אני מקבלת את זה. יכול מאוד להיות שאנחנו צריכים לבחון בזמן מלחמה - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

או איזשהו משהו שכן יוכלו כי הרבה עקורים מבתיהם וצריך לחשוב על מכלול הפתרון.

<< דובר >> חלי גיא אלדר: << דובר >>

אליקו, אני מקבלת את זה.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

נפתור את זה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

בסדר, אני מבינה מהתשובה של חלי שהיא תבחן את הנושא לדיון הבא.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אני מבין את זה. רק שנייה אחת, מדובר פה בקובץ 'כספת', נכון?

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אליקו, בהמשך תשאל עוד שאלות. בואו נמשיך.

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

נתחיל את ההקראה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז קראנו את כותרתו "פרק ה': הוראות נוספות לעניין העברות מידע, סודיות ושמירת הפרטיות". מה שהיה סעיף 25 יימחק פה ואנחנו עוברים לקרוא את סעיף 18.

הוראות לביצוע העברת מידע

18.

(א) העברת מידע בשגרה ובחירום לפי תקנות 3 עד 7, ולפי תקנות 9, 13 ו-16 תיעשה לפי חוק הגנת הפרטיות לעניין הוראות בדבר העברת מידע בין גופים ציבוריים << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

שזה כלל כמו שאמרת. אבל.

ואולם רשאים הגוף המעביר והגוף המקבל להעביר את המידע ביניהם שלא לפי ההוראות האמורות, אם יתקיימו כל אלה:

ההעברה תבוצע באחד מאופנים אלה:

המידע יועבר באופן מאובטח בין מערכות מאובטחות של הגוף הציבורי מוסר המידע ושל הגוף הציבורי מקבל המידע;

הגוף הציבורי מוסר המידע יצפין את המידע לפני העברתו;

מקבל המידע יקבל גישה למערכת המאובטחת של הגוף הציבורי מוסר המידע; הגישה תותנה בהזדהות במנגנון רב-שלבי;

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה לגבי האופן והאבטחה בהעברה. אתה רוצה להסביר? אתם משתמשים פה במונח העברה אבל אנחנו דיברנו על הזמן על הרשאות גישה. אתה תוכל להסביר?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן. חשוב להגיד שמבחינה משפטית יכולות להיות כל מיני דרכים טכנולוגיות לבצע העברת מידע אישי או העברת מידע בכלל. זו יכולה להיות העברה פיזית של התקן נייד כמו דיסק-און-קי, היא יכולה להיות באמצעות ממשק בין מחשבים, היא יכולה להיות באמצעות הרשאת גישה למערכת של הגוף שמעביר את המידע, היא יכולה להיות בקובץ שנשלח באופן מוצפן במייל, מנגנון הכספות, יש כל מיני דרכים טכנולוגיות שונות והביטוי 'העברת מידע' מתייחס לכולן בכפיפה אחת.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

על אף האמור בפסקה (1) אם עקב נסיבות מצב החירום לא ניתן להעביר את המידע באופן האמור בפסקה (1)(א) או (ב) הגוף הציבורי מוסר המידע רשאי להעביר לגוף הציבורי מקבל המידע את המידע שאחסן בקובץ מוצפן; ההעברה תבוצע באופן המאובטח ביותר שעומד לרשות הגוף הציבורי מעביר המידע בנסיבות מצב החירום; הגוף הציבורי מוסר המידע יעביר את הסיסמה בנפרד מהקובץ המוצפן, באמצעות דרך העברה שונה מזו שבה הועבר הקובץ.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זו כבר חלופה שנייה. אם אחד מהאופנים שנקבעו בפסקה (1) בלתי אפשריים.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

חלופה שלישית.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

וכאן אתה מדבר על העברת קבצים מוצפנים.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כשהעברת הסיסמה היא בנפרד.

(ב) המידע שהועבר לפי תקנת משנה (א)(1) או (2) יישמר כמידע מוצפן במערכת מידע מאובטחת של הגוף הציבורי מקבל המידע לפי נהלי אבטחת המידע שלו; אם בנסיבות מצב החירום יצאה מערכת המידע המאובטחת של אותו גוף מכלל שימוש, ויש דחיפות לעשות שימוש במידע שנתקבל, הגוף האמור יפעל לשמירה על המידע שנתקבל לפי נוהל שגיבש לעניין זה ובאופן המאובטח ביותר האפשרי בנסיבות מצב החירום.

(ג) על העברת מידע בשגרה ובחירום בין משרד הרווחה לרשות מקומית לפי תקנות 9, ,13 ו-16 יחולו, נוסף על האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) גם הוראות אלה:

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אולי רק כדאי להבהיר גם להערה מהשיחה המקדימה, החלופה שאנחנו נציין עכשיו היא חלופה נוספת להעברת המידע והיא ספציפית לגבי העברת מידע לשלטון המקומי בדרך של הרשאת גישה למערכת מידע מרכזית, אם תוקם. זו חלופה אפשרית, היא לא מחייבת אבל היא נותנת עוד אפשרות מאובטחת להעברת המידע.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אפשר שהעברת מידע תבוצע באמצעות הרשאת גישה למערכת מידע מאובטחת של המשרד << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הכוונה למשרד הרווחה.

שייתן המשרד למי שהורשתה גישתו לפי תקנות 11 ו-12; הרשאה כאמור תאפשר למי שהורשתה גישתו כאמור לבצע את כל הפעולות שלפי תקנה 13 ו-14 לפי היקף הרשאתם, ובכלל זה העברת מידע ממאגר הרשות המקומית למאגר משרד הרווחה והביטחון החברתי;

מידע שהועבר לפי תקנת משנה (א)(1) או לפי פסקה (1), יישמר בהתאם לדרך שאישר המשרד.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אולי צריך לשאול למה אנחנו צריכים לאפשר גם את הדרך שאישר המשרד גם לגבי מידע שהועבר לפי תקנה (א)(1)? אנחנו מבינים שאלה נסיבות אחרות והשמירה לא נעשית לפי מה שכתוב בסעיף קטן (ב) אלא דרך שמירה אחרת במקרה הזה.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

כי זה לפי תקנות אבטחת מידע.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

והיא חלה לא רק על המידע שהועבר לפי פסקה (1) אלא גם מידע שהועבר לפי (א)(1). זאת אומרת, מידע שהועבר באופן הרגיל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זו הוראה כללית, יש שמירה לפי התקנות האלה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

תקנה (ב) זו תקנה של שמירה אחרי העברה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

תקנת משנה (ג) - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(ג)(2) היא גם שמירה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

תקנת משנה (ג) קובעת שהעברה יכולה להיות הדרך של הרשאת גישה למערכת של הגוף המוסר ואז המידע עדיין נשמר בגוף מוסר המידע, זאת אומרת שיש רק גישה. כל עוד המידע לא הורד למערכות הגוף המקבל, המידע עדיין נמצא במערכות הגוף המוסר ונשמר שם.

אם המידע ממש עבר לרשות המקומית אחרי אותו מתן הרשאת גישה או בדרכים שקבועות כאמור בתקנה (א) אז השמירה היא בהתאם לדרך שאישר המשרד שכמובן יכול לאשר את אופן האבטחה בדרך פרטנית אבל סביר מאוד שייקבע נוהל רוחבי לנושא שלפיו יפעלו כל הרשויות המקומיות.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

זה מוגבל בזמן? כמה זמן זה יישאר במערכות?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

תהיה התייחסות עוד מעט לתקופת - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יש התייחסות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה יבוא בהמשך.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

עמית, האם צריך את פסקה (2) "מידע שעבר גם לפי תקנה (א)(1)"? גם לגביה צריך את אישור המשרד או רק לגבי המערכת המרכזית?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

לא, זה באופן כללי לגבי שמירת המידע ברשות המקומית באיזו דרך שלא הועבר אליה, ככל שהמידע שמור שם ולא נשאר עדיין במערכת של הגוף המעביר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל אז אולי צריך להכליל גם את (א)(2), לפי תקנת משנה (א)(1) או (א)(2).

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אם המידע מועבר בדרך הזאת בין הרשות המקומית לבין המשרד, בסדר?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אבל הבעיה היא שב-(א)(2) זה מצב חירום ושם ספציפית אין למשרד אפשרות לקבוע הוראות בזמן אמת ולכן הוא צריך להישאר מחוץ לתמונה. סעיף (א)(2) מדבר על העברה מיידית בזמן חירום ואז עושים את הכי טוב שיש, שם המשרד לא יכול להיכנס ולהורות הוראות אבל לגבי העברה שבשגרה שזה (א)(1) אז נשאיר את זה כך, כמו שקראנו כי אז המשרד נותן את האישור שלו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל גם העברה לפי פסקה (1) היא העברה גם בשגרה וגם בחירום.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אבל (א)(2) זה מצב של קריסת מערכת. במצב כזה אנחנו כבר בסרט אחר, אז קורה בלאגן חדש ואין מי שיכול להתערב ולהגיד "תעשו את הכי טוב שאפשר".

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

הדרישה בתקנת משנה (ג)(2) היא לאישור של משרד הרווחה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

שהוא אישור אד הוק בעצם, זה כל מקרה ומקרה.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

לא, לא. הסעיף הזה הוא בעייתי מכיוון שזה פתח לבעיות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

שנייה, תקבל רשות.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

לפי תקנת משנה (א)(2) זה מצב אד הוק של קריסת מערכת ואז מעבירים הכי טוב שאפשר וזה נשמע הגיוני שבמצב כזה לא יוכלו לפנות מראש למשרד הרווחה ולקבל את האישור שלו. כמובן שאם יהיה נוהל כללי שיסדיר את הדברים צריך יהיה לפעול לפיו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

בסדר. זה יישאר כמו שהיה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תנאים לביצוע - - - ממשיכים?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

תנאים לביצוע

העברת מידע בשעת חירום לפי תקנות 15 ו-17

19. (א)

בתקנה זו,

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

יש לנו כמה הגדרות. הגדרה ראשונה היא "אין אפשרות להעביר מידע" - - -

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

סליחה, אני רק רוצה להגיד כדי שכולנו נהיה באותו קו שבתקנות 15 ו-17 במצב חירום יש סמכות לרשות מקומית להעביר מידע לכוחות הצלה שבאים ומסייעים לה. בסעיף 17 אם הרשות לא מצליחה, לא מתפקדת או קרסה, גם כן יש סמכות למשרד הרווחה לעשות שימוש במאגר ולהסתייע גם בכוחות אחרים שיעזרו לו להעביר את המידע.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

בסדר גמור. אפשר להמשיך.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

תנאים לביצוע

העברת מידע בשעת חירום לפי תקנות 15 ו-17

19. (א)

בתקנה זו, "אין אפשרות להעביר מידע" – כשבמצב חירום לא ניתן להעביר מידע בדרך מסוימת אתם אומרים "המצוינת לצדה"? כך רציתם לכתוב?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

להוריד את המילה "לפי חיקוק"?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן.

המצוינת לצדה, לרבות במקרה שבו העברת המידע בדרך כאמור אינה מאפשרת לבצע את המשימה במלואה;

"היקף מזערי" – לרבות מבחינת מספר האנשים עם מוגבלות שהמידע נוגע להם, והשטח הגאוגרפי שבו תבוצע המשימה;

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מיד נראה מה היא המשימה.

"מאשר העברה" - הוא מנהל מכלול אוכלוסייה ברשות המקומית או עובד הרשות המקומית שהמנהל הכללי של הרשות המקומית הסמיך לאשר העברת מידע לפי תקנה 15, ולעניין תקנה 17 - המנהל הכללי של המשרד או עובד המשרד שהוא הסמיך לאשר העברת מידע לפי תקנה 17;

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

יהודה, הייתה לך פה איזושהי הערה? אין לי אפשרות לראות.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

לא, אין לי הערה.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

יכול להיות שזה יצומצם כי אם לא מדובר באנשי טיפול, אנחנו לא רוצים שיקרה מצב שבו אנשים ישתמשו בזה כהון פוליטי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

סליחה, אנחנו כרגע בסוגיה של העברות מידע, אנחנו כרגע לא בשימוש במידע אז בואו נתמקד בעניין הזה.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

גם את ההעברה צריך לעשות - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא, אנשי טיפול לא יעבירו מידע. מי שיעביר מידע זה הגורמים המוסמכים להעברת מידע.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אבל מדובר פה על ראשי רשויות לפי מה שאני מבין.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

לא ראשי רשויות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא, זה אנשים שהם מסמיכים.

"מנהל המשימה" - מי שמטעם הגוף מקבל המידע לפי תקנה 15 או 17 מנהל את ביצוע המשימה במצב החירום;

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא מדובר על המנהל הכללי של המשרד.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

ממש לא.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

קראנו את "מאשר ההעברה", מי שאישר לבצע את ההעברה מהגוף שמעביר את המידע. כרגע אנחנו מדברים על מנהל המשימה, זה הגוף שמקבל את המידע. הוא ביקש את המידע - - -

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אני אתן דוגמה. יחידת כבאות והצלה, משטרה או פיקוד העורף באים ועוזרים, זה מי שבפעול מפקד על האירוע הנקודתי.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אז מקבל המידע.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"משימה" - פעולות מסוימות שלצורך ביצוען מועבר מידע << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אתה יכול לתת דוגמה באיזה פעולות מסוימות מדובר?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

כן. למשל אם רשות מקומית נדרשת לסיוע באספקת מזון ויחידה של פיקוד העורף באה ומסייעת. שולחים 100 חיילים עם מפקדת שעוזרת להם לחלק את המזון, אז יצטרכו להעביר 100 רשומות של אותם אנשים עם מוגבלות להם צריך לחלק את המזון. זה המידע שצריך למשימה הספציפית בהיקף המזערי, רק את מה שצריך. זה כנראה יהיה כתובת ושם אולי וזהו. זה כל המידע.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מעולה.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

לא מוספים עוד מידע שנמצא במאגר כי לא צריך אותו.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

יפה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(ב)

העברת מידע במצב חירום לפי תקנה 15 או 17 תבוצע לפי חוק הגנת הפרטיות לעניין העברת מידע בין גופים ציבוריים אלא אם כן, נתקיימו ההוראות שבתקנת משנה כמו שאמרנו, זה הכלל והוא נשמר. כאן החלופה. אתם רוצים להגיד (ג) עד (ט)?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

כן. זו טעות שלנו מלפני כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(ג) עד (ט) וכן תקנות 20 ו-21;

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

גדעון, בבקשה.

<< דובר >> גדעון זעירא: << דובר >>

גדעון זעירא, משרד המחקר והמידע של הכנסת. לעניין הדוגמה שנתן יהודה, האם לאור איך שהדברים מנוסחים, תתאפשר הדפסה של אותה רשימה של 100 אנשים ובסופו של דבר מישהו יסתובב עם דף?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

בואו נחכה עוד קצת שנתקדם עם הקריאה ונגיע גם לזה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

העברת המידע תבוצע לפי הוראת שבתקנות שנקרא עכשיו וכן תקנות 20 ו-21 שנקרא אותן בהמשך.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(ג)

מאשר ההעברה אישר את העברת המידע לפי תקנה 15 או 17, לפי העניין, והחליט מהי המשימה שלצורך ביצועה נדרש המידע.

אני מבינה שזה תנאי. אנחנו צריכים לחשוב איך לסמן את זה. ב-(ד) יש עוד תנאי.

(ד)

המידע המועבר כולל את פרטי המידע לביצוע המשימה בהיקף המזערי שנדרש לביצוע המשימה.

שוב, צמצום של המידע. ההיקף המזערי.

(ה)

הגישה לפרטי המידע לביצוע המשימה תהיה למנהל המשימה ולמי מבין העובדים, בעלי התפקידים ונותני שירות של הגוף מקבל המידע שמנהל המשימה הרשה בהרשאות משנה, שיינתנו בהיקף המזערי הנדרש לביצוע המשימה או חלק ממנה.

מי שיוכל להיות מורשה למידע זה גם בהיקף המזערי הנדרש.

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

יש עכשיו גוף שמקבל אליו את המידע בהיקף המזערי. בתוך הגוף הזה עצמו, נניח שיש עשרה אנשים וכל אחד מהם אמור לתת מענה לקבוצה מסוימת של אנשים. האם ברור מזה שאותו עובד בקצה שאמור לחלק את המזון, יקבל מידע רק לגבי קבוצת האנשים שלה הוא אמור לחלק את המזון.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

חד-משמעית כן.

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

ברור שזו הכוונה. השאלה היא אם זה ברור מנוסח התקנון?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בואו נגיד את זה לפרוטוקול, היא צודקת.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן, זה ההיקף המזערי הנדרש לביצוע המשימה או חלק ממנה. כאן מדברים על הרשאת המשנה, זאת אומרת, ההרשאה לכל אחד מהעובדים או נותני השירות של אותו גוף שמבצע את משימת הסיוע. כל אחד ממורשי הגישה האלה מקבל גם הוא את הרשאת המשנה בהיקף המזערי הנדרש. זה בדיוק מה שכתוב פה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני מבינה מה מפריע לעדית.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

רגע, אני אתן דוגמה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"בהיקף המזערי הנדרש לביצוע המשימה", אם המשימה היא חלוקת מזון בעיר אז כולם יכולים לקבל את כל המידע - - -

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

נעה, אני רוצה לתת דוגמה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה לא מה שהיא התכוונה. היא התכוונה להגיד על המשימה שהוגדרה לאותו אדם.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אני אתן דוגמה לפרוטוקול. אם הגיעה אותה מפקדת מפיקוד העורף עם 100 חיילים וכל חייל אמור לחלק לעשרה בתים אז כל חייל יקבל רק עשר רשומות מתוך 100 הרשומות.

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

יהודה, ברור שזאת הכוונה וזה שזה יהיה רשום בפרוטוקול זה לא מספיק מועיל. צריך לוודא שהתקנות מספיק ברורות בעניין הזה.

<< דובר >> סר"ן עזרא היידו: << דובר >>

עזרא מפיקוד העורף. אני רוצה לשאול שאלה מעשית. עד כמה מפורט המידע שנמצא בכל רשומה? אפשר לדעת איזה סוג מוגבלות? כשאתה שולח כוח של כמה חיילים עם מזון או כל דבר אחר אז יש כתובת, יש את השם ומה סוג המוגבלות כדי לדעת להיערך מבעוד מועד?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אם זה נדרש לביצוע המשימה. אם זה נדרש, צריך לפרט. אם זה לא נדרש - - -

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

בשביל לחלק מזון לא צריך לדעת מה המוגבלות של מי שמחלקים לו.

<< דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >>

לחלק מזון לא אבל אם זה תרופות אז כדאי שכן.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אני לא חושב שיש בעיה להבהיר גם בנוסח - - -

<< דובר >> סר"ן עזרא היידו: << דובר >>

נתתי את זה כדוגמה, זה יכול להיות גם פינוי ובפינוי אתה חייב לדעת מה כמות האנשים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אם זה לפנות אדם מהבית?

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

זה תלוי המשימה ובהתאם למשימה.

<< דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >>

בהתאם לאופי המשימה. ישי יודקביץ' מהייעוץ המשפטי, משרד הביטחון. במזון המידע באמת אמור להיות מינימלי אבל אני מניח שאם זו משימת פינוי, אותם עשרה חיילים בפיקוד המפקדת של פיקוד העורף יקבלו את כל הרקע של האדם שנמצא ברחוב - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא, לא.

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

גם זה ממש לא. אין סיבה.

<< דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >>

לא, רקע שמאפשר לפנות אותו.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

רק מידע שצריך.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

הם יקבלו את המידע הרלוונטי.

<< דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >>

המידע הרלוונטי לפינוי. רלוונטי לפינוי אם הוא מרותק למיטה והאם יש לו בלון חמצן. זה עדיין מידע פרטי שאיש המשימה צריך לקבל אותו.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

בתקנת המשנה, בהתאם להערה שנאמרה, אין בעיה להבהיר גם בנוסח עצמו שההיקף המזערי הוא הנדרש לביצוע המשימה או חלק ממנה שהוטלה על מורשה הגישה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן, או-קיי.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

הכוונה להיקף המזערי לגבי כל - - -

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

בסדר, רציתי שזה יהיה כתוב בתקנות.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

או מי מטעמו כי אם זה הכבאי שבא להציל את בעל המוגבלות אז נרשום "ו\או מי מטעמו". בבקשה להוסיף את זה, בסדר?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא, כרגע אנחנו - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

הכוונה היא שאם לדוגמה, מגיע כבאי לבית שחטף טיל וצריך להציל את בעל המוגבלות אז הוא צריך לדעת את המידע הזה, זה בסדר גמור. מי מטעמו - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אליקו, אנחנו כרגע בסוגיית העברה המידע.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

על זה אנחנו מדברים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מה יש בתוך המאגר זה דברים שכתובים בסעיפים שכבר עברנו עליהם ואנחנו נחזור אליהם אחר כך להשלמות.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

כן אבל הכבאי או השוטר שבא להציל - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

שם מופיע "מי מטעמו".

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אני רק רוצה לחדד איזו נקודה, מחילה. בסופו של דבר, השוטרים בשטח, הכבאי, איש מד"א או איש איחוד הצלה צריכים לדעת לאיזה אדם הם הולכים להגיע כדי לדעת איך - - - בכל זאת, יש מוגבלות נפשית, יש מוגבלות פיזית ויש מרותקי מיטה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני חושבת שאתה מתפרץ עכשיו לדלת פתוחה. הדברים האלה כתובים במאגר, בפרטי המידע שדרושים, אנחנו נראה אותם בתוספות.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אני רק להבהיר את זה מבחינתנו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זו נקודה חשובה, תודה שהבהרת.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אליקו, בהמשך, בסדר? בואו נתקדם.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(ו)

פרטי המידע לביצוע המשימה מועברים לגוף המקבל לפי הוראות אלה:

הרשות המקומית או המשרד, לפי העניין, יאפשרו העברה של פרטי המידע לביצוע המשימה בלבד על דרך של הרשאת גישה למאגר שלה או למאגר נפרד שבו המידע למשימה;

מה יכולה להיות הסיטואציה שבה יש לרשות המקומית מאגר נפרד שבו המידע נמצא?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

הכוונה היא אמצעי לצורך העברת המידע. אם הם יקימו איזשהו אמצעי אבטחת מידע הם יכולים להפריד את המידע שמועבר למאגר נפרד ולתת הרשאה רק לו במקום לתת את ההרשאה לכל המאגר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הגישה לפרטי המידע לביצוע המשימה, של מנהל המשימה ושל מי שהוא הרשה בהרשאת משנה לפי תקנת משנה (ה), תכלול את אלה בלבד:

קריאת המידע ללא אפשרות להעתיק או להעביר את המידע מהמקום שבו הוא מאוחסן;

ציון אם המשימה המסוימת בוצעה או שלא;

הוספת מלל חופשי בקשר למשימה מסוימת או חלק ממנה.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

מה שמתואר כאן זאת השאיפה שלנו שתוקם מערכת מרכזית שתשרת כמה שיותר רשויות מקומיות ותאפשר ביצוע פעולות בצורה יעילה ומהירה, בעידן הדיגיטלי. זו החלופה הראשונה המועדפת ותכף נעבור לחלופות - - -

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

זאת בעצם חלופה אוטופית, היא נותנת את המעטפת הגבוהה ביותר האפשרית למידע. מצד אחד, אנחנו קובעים שזאת החלופה המועדפת ואם אפשר לעבוד לפיה עובדים לפיה. מצד שני, אנחנו מכירים בעובדה שבמיוחד במצב חירום או במגבלות טכנולוגיות ובהשתנות של המשימה, יכול להיות שהדבר לא יתאפשר ולכן יופיעו עכשיו החלופות הבאות.

כשהדבר לא מתאפשר, לא רק מבחינה טכנולוגית אלא גם אם אי אפשר למלא את המשימה באופן מלא בגלל המגבלות הנוקשות מאוד שקבועות כאן, עוברים לחלופות האחרות, שקצת פחות מגינות על הפרטיות אבל עדיין מאזנות בין הגנה על הפרטיות לבין הצורך להעניק סיוע לאותם אנשים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן. עכשיו מגיעות החלופות.

(ז)

אם אין אפשרות להעביר מידע כאמור בתקנת משנה (ו), רשאים הרשות המקומית או המשרד, לפי העניין, להעביר מידע כמפורט להלן:

לפי תקנה 18(א)(1)(א)

ראינו שזה העברה מאובטחת בין מערכות מאובטחות.

אם אין אפשרות להעביר מידע למשימה לפי פסקה (1), רשאים הרשות המקומית או המשרד, לפי העניין, להעביר מידע לפי תקנה 18(א)(1)(ב)

שזה היה מצפין את המידע ונותן - - -

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

סיסמה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

או שנותן גישה והזדהות רב-שלבית.

אם אין אפשרות להעביר מידע למשימה לפי פסקה (2), רשאים הרשות המקומית או המשרד, לפי העניין, להעביר מידע לפי תקנה 18(א)(2)

זה הנושא של הקבצים.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

מעבירים קובץ מוצפן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כמובן, שכל חלופה היא רק החלופות הקודמות היו בלתי אפשריות.

(ח)

הגוף מקבל המידע יפעל לשם שמירה על הפרטיות ואבטחת המידע לפי ההוראות האלה:

יעשה שימוש במידע למשימה רק לשם ביצוע המשימה;

יאחסן את המידע באופן המאובטח ביותר האפשרי בנסיבות מצב החירום.

יחזיר את הקובץ שקיבל מיד עם סיום ביצוע המשימה, או אם הורה לו מאשר ההעברה – ימחק את הקובץ באופן שהורה לו מאשר ההעברה ויאשר את ביצוע הפעולה;

הפעולה פה היא המחיקה, נכון?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יש תיקון.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אנחנו רוצים להשתמש במונח אחד אחיד בבקשה. 'ביעור' במקום 'מחיקה', בסדר?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

או-קיי. לא 'ימחק' אלא 'יבער את הקובץ ויאשר את ביצוע הביעור'.

(3)

יחזיר את הקובץ שקיבל מיד עם סיום ביצוע המשימה, או אם הורה לו מאשר ההעברה – יבער את הקובץ באופן שהורה לו מאשר ההעברה ויאשר את ביצוע הפעולה; אין באמור כדי לחייב ביעור של מידע שנדרש לשמרו לפי דין.

איזה מידע זה למשל?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

למשל, אם משטרת ישראל סייעה ולפי הדינים שחלים על משטרת ישראל היא חייבת לתעד את הפעולות שלה ביומן מבצעים או בדרך דומה אז לא מחייבים אותה למחוק את התרשומת.

<< דובר >> תת-טפסר עודד ברוק: << דובר >>

האם זה לרבות נהלים?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

לפי דין. אם הנוהל נקבע לפי דין אז הוא מיישם את הדין.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

לכן יש כללים.

<< דובר >> תת-טפסר עודד ברוק: << דובר >>

אין מקום שקבוע בחוק שצריכים אבל לפי כל הנהלים אנחנו כולנו צריכים לשמר את - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אפשר את השם לפרוטוקול?

תת-טפסר << דובר >> עודד ברוק: << דובר >>

עודד ברוק, יועמ"ש כב"ה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז אתה בעצם אומר שיש לכם נהלים אבל הם לא דין?

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אז אפשר לתקן או להוסיף, לא? אין צורך?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זו לא השאלה. אני לא יודעת אם אפשר בנוהל - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

השמירה במאגרי המשטרה היא לנצח?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

יכול להיות מצב שיש הצדקה שבנוהל אפשר לשמור מידע שצריך למחוק אותו.

עודד, ההנחה היא שבמקרה הזה מאשר ההעברה יתחשב בנסיבות המיוחדות והוא יוכל להתחשב בנהלים במקרה הזה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

יש לנו אחר כך סעיף יותר כללי שמפנה שוב פעם לדין. אנחנו פה בדיון מקוצר והנושא הזה עולה עכשיו אבל בדרך כלל נהלים נקבעים לפי הוראה כללית שקבועה בדין, זה אפילו יכול להיות חוק הארכיונים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

נכון, הם נגזרים מזה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

צריך להבין כי אחר כך יש לנו גם את תקנת משנה (י) וזה שוב פעם הוראה על המחיקה אלא אם שמירת המידע נדרשת לפי דין ושם כבר אין שיקול דעת למאשר ההעברה. השאלה היא אם הנהלים האלה כתובים בלי שום עיגון?

<< דובר >> תת-טפסר עודד ברוק: << דובר >>

- - - בסדר.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אין לנו עוד פתרון לזה, עמית.

<< דובר >> תת-טפסר עודד ברוק: << דובר >>

מאה אחוז, אני אסתדר.

<< דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >>

נוהל לא יכול לסתור - - -

<< דובר >> תת-טפסר עודד ברוק: << דובר >>

בסדר גמור.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אני רק רוצה הבהרה לגבי משטרת ישראל, האם זה משהו - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לא קיבלת אישור אז בהמשך. זה לא דיון פתוח, תרשום לך את השאלות ואחר כך ניתן לך את רשות הדיבור ונתייחס.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(ט)

אם אין אפשרות להעביר מידע כאמור בתקנת משנה (ז), רשאים הרשות המקומית או המשרד, לפי העניין, להעביר מידע בדרך של הדפסת מידע כתוב ומסירתו ביד, ובלבד שכל עמוד שהודפס שבו מידע למשימה או חלק ממנו, יכלול גם את המידע שלהלן אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום: תאריך ההדפסה, שם המדפיס, שם הגוף שלו נמסר המידע, שמו של מנהל המשימה שיקבל את המידע המודפס, ובנוסף, באופן בולט לעין: "מכיל מידע מוגן לפי חוק הגנת הפרטיות – המוסר אותו או עושה בו שימוש שלא כדין עובר עבירה".

גדעון, זה לגבי שאלתך על מסירת הקובץ.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

רק אציין לפרוטוקול שזאת כמובן החלופה הכי פחות מועדפת, שניירות מתחילים להסתובב בשטח אבל במצב חירום אנחנו חייבים גם לקחת את זה בחשבון.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

כן, אין מה לעשות.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

זאת תהיה החלופה האחרונה אם כל החלופות האחרות כשלו או לא ניתן לבצע אותן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(י)

לא יאוחר מסיום מצב החירום יבוער כל מידע שהועבר לפי תקנה זו אלא אם כן שמירתו נדרשת לפי דין.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זה צריך להיות "שמירתם נדרשת".

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן, זה צריך להיות "שמירתם". זאת הוראה כללית, זו לא אחת מההוראות שלהם כפוף סעיף קטן (א).

(יא)

הרשות המקומית והמשרד יגבשו כל אחד לעצמו נוהל פרטני להעברת מידע ושמירתו לפי תקנה זו.

(יב)

המשרד יחד עם מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, בהיוועצות עם הרשות להגנת הפרטיות, יגבשו נוהל לדוגמה לעניין העברת מידע, שמירתו וביעורו, לפי תקנות משנה (ו) עד (י), למה פה אנחנו לא מתחילים החל מ-(ג) כבר לגבי העברת מידע אלא רק מתקנה (ו)?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

זה מסעיף (ו). זה המקום - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

או-קיי, בסדר.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

זה המקום של החלופות של החירום. זה בסדר.

<< דובר >> רות דיין מדר: << דובר >>

יש בקשה של נציג שלטון מקומי, צחי, שאחראי על המחשוב, לדבר בזום.

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

אז למה הוא לא פונה?

<< דובר >> רות דיין מדר: << דובר >>

אני פונה בשמו.

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

זה לא עובד ככה.

<< דובר >> רות דיין מדר: << דובר >>

בסדר. בפעם הבאה לא נעשה ככה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

בסדר.

<< דובר >> צחי שלום: << דובר >>

בוקר טוב. צחי שלום, ראש מנהל טכנולוגיות ומידע, מרכז שלטון מקומי. אני מבקש להתייחס לסעיף (ט). אני מבקש שיוסף "ככל האפשר יצוינו הפרטים והתהליכים" מאחר ואנחנו צריכים לזכור שזה מצב חירום ולא תמיד אפשר יהיה לבצע את מה שנדרש בתקנות, לגבי כל ההערות והתהליכים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

סליחה, אתה יכול להגיד עוד פעם? ככל האפשר מה יקרה?

<< דובר >> צחי שלום: << דובר >>

בסעיף (ט) "ככל האפשר". מאחר ונתקלנו במצבי חירום בהם רשויות נאלצות להשתמש בציוד שלא שלהם ובתהליכים של אילוצים מוגברים, לא תמיד יהיה אפשר להוסיף את כל ההערות שנכתבו לבקשת משרד המשפטים בתוך הניירת המודפסת. ברור שנעשה ככל שאפשר אבל זה מאתגר מאוד לבצע את זה בשעת חירום.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני רואה שכבר נתנו לזה תשובה בתוך הנוסח. הם אמרו "יכלול גם את המידע שלהלן, אם יתאפשר בנסיבות מצב החירום" אז הסייג הזה כבר נכנס פה לנוסח.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה. אליקו, אתה רוצה להעלות את הסוגיה כעת?

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

כן. בהקשר הזה, אני חושב שצריך להיות איזשהו נוהל אחיד על הרשויות ומקובל וזה מה שהתקנות באות להסדיר. לא להגיד שבגלל שאין ציוד או אין לנו - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אבל יש הצעה בסעיף (יב) לעשות נוהל אחיד. תיכנס לסעיף (ב).

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

(יב).

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אני מול הסעיפים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תעיין בו.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אני מעיין. הם יעשו אבל אין משהו אחיד. למשל , סעיף (יא) אומר שהרשות המקומית והמשרד יגבשו כל אחד, אז מה יגבר על מה?

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

יהודה, אתה יכול לענות? זו שאלה מצוינת.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אני אסביר. אנחנו שוב פעם בסוגיה משפטית ואני לא רוצה להתפלסף יותר מידי.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

רגע, חצי שנייה. מה שסעיף (ט) אומר מעקר את התקנות אז בעצם אחרי כל מה שאנחנו עושים פה שנים בשביל אנשים עם מוגבלות, עכשיו הרשויות יגידו "אין לי את המחשב, אין לי את הציוד, אין לי את העט ואין לי את המחברת" ובסופו של דבר, יכול להיות שאנחנו נעביר פה תקנות ונעשה משהו בחסך ובחסר.

המטרה פה היא לא להיות כמו שנים עברו אלא להתקדם טכנולוגית, כמו שאמרת. אנחנו רוצים להבטיח שלנכים ולאנשים עם מוגבלות יהיה אבא ואימא ותהיה להם כתובת גם בשעת חירום ופה יש איזשהו סוג של גושפנקה לבריחה מאחריות ואנחנו כארגוני נכים לא רוצים לתת לזה יד בנושא הזה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

יהודה, יש פה את הנושא של הפיקוח אז תתייחס לזה.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

נעשה את זה בקצרה כי העלית שני נושאים. נתחיל עם האחרון שצחי שלום העיר. אנחנו כל הזמן במתח מאוד קשה במצב חירום. אם צריך עכשיו להציל אנשים ואת המידע הזה אפשר לספק רק בנייר כי כל המערכות קרסו - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אין בעיה, אני לא מתנגד.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

הדרישה בתקנה אומרת שלצורך שמירה על הפרטיות ואבטחת המידע, על כל נייר יצוינו פרטים מסוימים אבל אם בגלל קריסת מערכות - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

כל מי שלוקח יחתום על טופס שהוא לא לוקח את המידע.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

זה בכל מקרה, יש התחייבות לחתום על שמירת סודיות. יש לנו את זה בסעיפים אחרים.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

יופי, בסדר.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

כאן מדובר על עצם הדפסה על הנייר, לא תמיד אפשר ואתה רוצה שיצילו אנשים ולא שנתעסק בניירת.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אני בעד כל טכנולוגיה שתעזור. אני רק רוצה להגן על האנשים שהם אנשים שלפעמים הגורל לא שפר עליהם ואין להם אבא ואימא בנושא הזה. עם כל הכבוד, עד שתגיע פנייה ועד שהיא תטופל, בינתיים מידע או משהו ייפגם ואנחנו כאן כדי לעמוד על הרגליים האחוריות בשביל זכויותיהם של האנשים עם המוגבלות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אליקו, רציתי לשאול על מה שהערת. אתה אומר שאתה רוצה שיהיה רשום שמי שמקבל את המידע קיבל את המידע. במערכות ממוחשבות תמיד ידוע לנו מי קיבל את ההרשאה. האם כשהמידע הזה יימסר בדף, ידעו למי הוא מגיע או מי קיבל אותו בסוף השרשרת?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

הדרישה הראשונה של אותו מנהל משימה היא לסמן כל דף ובנוסף הוא מחתים את אותם גורמים שמסייעים לידו על התחייבות, לא משנה אם זה חיילים או שוטרים. זה ההסדר אבל בסוף אנחנו עסוקים בלהציל חיים, אליקו.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

חד וחלק. אני בעד, אני לא נגד. אבל לדוגמה, יכול להיות מצב ששוטר מגיע לשטח והאירוע מגיע אליו לטבלט. הוא כביכול זכה בזה אבל אחר כך לא יכול להיות מצב שהוא זוכר את זה לאותו אדם שהוא פוגש אחר כך ברחוב? זאת אומרת, אחר כך יש ניצול לרעה. הפחד שלי הוא שהדברים יגלשו. הנושא של סעיף (יא) זה נוהל אחיד בין כל הרשויות וכל - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

הוא אמר שזו סוגיה משפטית וזה בבדיקה.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אליקו, תן לי להסביר. אנחנו לא יכולים לקבוע כאן בתוך התקנות נוהל מפורט בתהליך הזה כי זה דורש עוד עיסוק ומשאבים שאין לנו וגם לא בטוח שאנחנו רוצים לפרסם כל דבר כזה כי זה נוגע להגנת המידע ולא כל דבר ראוי שיתפרסם.

ההצעה של שר הביטחון היא לחייב כל אחד מהגורמים לקבוע נוהל לעצמו ובמקביל משרד הרווחה יקדם נוהל לדוגמא והלכה למעשה, אנחנו מקווים שכל רשות - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

שיאמצו את זה.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

שיאמצו או לפחות שישקלו לאמץ אותו ויכינו את הנוהל שלהם. אנחנו בעצם מקלים על כל התהליך, אליקו. אני מציע שנסתפק בזה.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

בסדר אבל אני חוזר, יכול להיות מצב שבו אם כל אחד יגבש לעצמו נוהל אז למשרד הביטחון או לגוף שצריך לתכלל את זה שזה משרד הרווחה, לא תהיה כפיפה אחידה. אם ברשות אחת ככה וברשות שנייה ככה אז אתה עושה עוול לחלק מהאנשים כי יכול להיות שחלק יקבלו וחלק לא.

אני בא להסדיר אבל שיהיה משהו אחיד ולא שכל אחד יקבע. עוד מעט תגיד לי שאם ברשות חלשה לא יהיה תקציב אז הם לא יעשו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אדרבה, אם הם רשות חלשה הם בוודאי יאמצו את הנוהל לדוגמה כי הם חייבים לעשות נוהל.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

לא, אבל אם הוא לא יהיה אחיד - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הם לא יוכלו לבוא עם תירוץ ולהגיד שהם רצו לקחת יועץ כדי לכתוב את הנוהל ולא היה להם כסף כי יש את הנוהל לדוגמה. הציפייה היא שהנוהל לדוגמה יהיה בסיס או פלטפורמה שרוב הרשויות ייקחו אותה, אלא אם כן הן מחליטות לעשות איזו התאמה.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

ככל שהזכויות לא נפגעות.

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

נעמה גורני, המחלקה המשפטית ברשות להגנת הפרטיות. אתה מעלה נקודות חשובות מאוד וכל אותן מחשבות והרעיונות האלה הם מה שעמדו בבסיס בניית ההסדר הזה ביחד עם יהודה , משרד הביטחון ומשרד המשפטים.

הרעיון הוא שיש לנו סט של כללים שהוא הסדר ספציפי וייחודי שנקבע לצורך התקנות האלה כשברקע כל מה שאמרת מתקיים ונשמר. אם אנחנו נקרא את הפרק הזה מא' עד ת' אנחנו נבין שיש התייחסות גם לשאלת העברת המידע, איך אנחנו מוודאים שמידע שיצא מהמאגר, לרבות מידע שהודפס - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

לא זולג.

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

כן. מי הדפים אותו, אנחנו מוודים שהוא מועבר לידיים המתאימות של מי שצריך אותו לצורך המשימה. לצאת זאת, אני חוזרת על מה שאמרתי בדיון הקודם ומדגישה שיש פה פרק ייחודי עם הוראות ייחודיות לעניין העברת המידע כשברקע חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת מידע החלות על כל הפרטים שבתוך המאגר.

חזקה על הרשויות ועל כל מי שלוקח חלק בתוך התהליך של העברת המידע לעבוד לפי הוראות החוק. כל מה שאמרת מקבל מענה בתוך ההסדר, לדעתי. אני מציעה שנמשיך.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

מעולה. אצלך גם יש מספר או מייל שאליו אנחנו יכולים להגיש פניית ציבור לרשות?

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

לרשות תמיד ניתן להגיש. יש לנו מוקד. אני אדבר איתך אחר כך ואעביר לך את כל הפרטים שתרצה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה. הדוברת הבאה, ד"ר עדית סרגוסטי.

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

יהודה, למה נדרש שלכל רשות תהיה אפשרות לקבוע נוהל? מה הרציונל מאחורי זה וכחלק מהמענה לחששות של אליקו האם ככל שרשות קובעת נוהל אחר מהנוהל לדוגמה זה יצריך אישור של גורם מוסמך אחר?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

שר הביטחון שקיבל את הסמכות לקבוע תקנות מהכנסת, לא יכול להסמיך מישהו לקבוע נוהל שיחייב גורם שלישי. אי אפשר לייצר שרשרת של הסמכות. הסיבה המשפטית ראויה ולכן מתוך השיקולים ההצעה של השר היא ממה שעשינו בתקנות קודמות שהוועדה אישרה.

אנחנו חושבים שבסך הכול זה מתקדם ועובד יפה. מצד אחד, יש חובה ישירה על הגוף – במקרה הזה, הרשות – לקבוע נוהל ובמקביל מפרסמים נוהל לדוגמה שמאוד מסייע כי רוב גדול של החייבים ישמחו שמישהו פרסם להם נוהל שיוכלו להיעזר בו ולהתניע אותו.

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

נעה, האם ניתן להסמיך מישהו ושזה יהיה חובה שזה יעבור אישור?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

עדית, לזה אנחנו לא רוצים להיכנס כי אנחנו מייצרים פה בירוקרטיה לשמה. כבר היינו בסרט הזה בתקנות של המסגרות כאן.

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

ככל שרשות חורגת מהנוהל לדוגמה אז בואו נקווה שיהיו בודדות - - -

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אני מציע שלא ניכנס לשם, זה בירוקרטיה שכבר כופפנו.

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

השאלה היא אם כמו שאליקו חושש, אנחנו לא פותחים פה פתח?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

יהודה, אם זה לא אישור אלא רק דיווח?

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

דיווח.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הם יצטרכו לדווח במקרה שהם לא מאמצים את הנוהל לדוגמה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זה דבר מאוד חשוב.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אני לא מתווכח.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לעבור על הנהלים של הרשויות.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

נכון אבל צריך לזכור מה קורה. הרבה פעמים בסוף אנחנו כועסים על שדברים לא קרו ופעולות לא בוצעו. לפעמים אנחנו מוצאים שמרוב הר של בירוקרטיה לא קורה כלום. יש כאן הוראה מאוד ברורה ויש גם רגולטור שנקרא נציבות שוויון זכויות. שאלתם מה הם עשו, חלק מהפיקוח שלהם יהיה לבדוק.

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

כן, אבל אם לרשות אין חובה לדווח שהיא חרגה מהנוהל לדוגמה אז איך - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אם אין נוהל אחיד אז איזו אינדיקציה יש להם?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

יושבים פה גם נציגי מרכז שלטון מקומי שכבר קידום בשנים האחרונות יפה מאוד את עולם הנגישות ואת חובותיהם. לנציבות יש סמכות לפנות לרשות ולבקש לראות את הנוהל שלה. יש פעולות מאוד בסיסיות שאפשר - - -

<< דובר >> ד"ר עדית סרגוסטי: << דובר >>

אני חושבת שההצעה שעלתה כאן שלכל הפחות רשות שחורגת מהנוהל לדוגמה תצטרך לדווח על זה לנציבות או לאחד - - -

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אבל למה? זה לא יוסיף לנו שום דבר.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זה התפקיד של הנציבות, שהנציבות תדרוש את זה. מה התפקיד שלה למעשה?

<< דובר >> רות דיין מדר: << דובר >>

זה רק בירוקרטיה על בירוקרטיה. הרשות לא יודעת את העבודה שלה?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> רות דיין מדר: << דובר >>

כמה בירוקרטיה עוד ומי בדיוק יפקח?

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לדעתי תהיה שקיפות לגבי הנוהל.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

ויש סמכויות פיקוח.

<< דובר >> חלי גיא אלדר: << דובר >>

לנו גם יש סמכות לפנות אליהם ולבקש לראות את הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ברור.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

אני מציע שנתקדם.

<< דובר >> רון אשכנזי: << דובר >>

עורך דין רון אשכנזי, משרד הרווחה. הנהלים האלה הם לא נהלים שיהיו שקופים לציבור כי זה נהלים של אבטחת מידע ורשום שם איך המידע מוגן ונשמר וזה לא משהו שחשוף.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אז איך אנחנו נדע שיש הפרה?

<< דובר >> רון אשכנזי: << דובר >>

אני אסביר. בסופו של דבר, למנגנונים שכתובים בתקנות שהם מאוד מפורטים ומורכבים, יש הרבה מאוד הגנות במה בנוצר פה ובאפשרויות המינימאליות של יצירת בירוקרטיה עודפת כך שהדברים יעשו במקסימום האפשרי.

כמו שנעמה אמרה, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל הגופים הציבוריים פועלים לפי החוק, לפי תקנות פרטיות אבטחת מידע ולפי התקנות האלה.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

ואם לא?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

יוצאים מתוך הנחה ונותנים לנציבות סמכות לדרוש מעקב אחרי ביצוע התקנות האלה.

<< דובר >> רון אשכנזי: << דובר >>

זו לא סתם הנחה ויש לנציבות סמכות מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לפקח על כל התהליכים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה. בואו נמשיך.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

שמירה על פרטיות והדרכה

20.

(א) כתנאי לביצוע העברת מידע לפי תקנה 19 –

מנהל המשימה יתחייב בשבם הגוף מקבל המידע להחתים את כל מי שהוא הורשה לפי תקנה 19(ה) על התחייבות לפי תקנה 11(ה)(2);

הרשות המקומית או המשרד ידריכו את מי שהורשה לגשת למידע למשימה לפי תקנה 19(ה), לעניין המידע לביצוע המשימה שמועבר לגוף שאליו הוא שייך, מטרתו, השימוש בו, הגנה על הפרטיות של מי שנכלל בו, דרכי ההתקשרות עם מי שנכלל בו, וכן לעניין הכרת סוגי מוגבלויות, דרכי תקשורת עם אנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, בשגרה ובמצב חירום.

(ב) אם עקב נסיבות מצב החירום לא מתאפשר לקיים את ההליכים האמורים בתקנת משנה (1), יושלמו הליכים אלה << דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

או (2). זה (1) או (2), נעה. יש תיקון טעות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

או (2)?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

יושלמו הליכים אלה מוקדם ככל האפשר כשהנסיבות יאפשרו זאת, ולא יאוחר מ14- ימים מסיום מצב החירום.

המידע להכרת סוגי המוגבלויות זה כמובן רק עם הדברים האלה. ההדרכה הזאת נדרשת ככל שהיא נדרשת לביצוע המשימה, נכון? זה הכול לפי מה שנדרש לביצוע.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

התוכן יותאם לפי המשימה ויותר מזה, אם במצב החירום אין אפשרות להדריך אז לא ידריכו במצב החירום למרות שזה משהו חשוב מאוד. אני רוצה לציין שזה חשוב מאוד כשפועלים מול אנשים עם מוגבלות לדעת איך לתקשר איתם ואיך לגשת ולכן הסעיף הזה כאן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

או-קיי. סעיף 20 חל לגבי ביצוע העברה בין הרשויות בנסיבות של סעיף 19. עכשיו עוד סעיף שגם כן חל, סעיף 21.

תיעוד העברת המידע

21.

(א) העברת מידע לפי תקנות 18 ו-19 תתועד בכתב; התיעוד יכלול את כל אלה:

ציון התקנה שלפיה מועבר המידע; אם המידע מועבר לפי תקנות 3 עד 7, 9, 13 ו-16 ולא ולא מועברים כל סוגי פרטי המידע שלפי התקנות האמורות, יצוינו סוגי פרטי המידע המועברים; אם ההעברה מבוצעת לפי תקנה 15 או 17 – יצוינו המשימה ופרטי המידע לביצוע משימה;

החלופה לפי תקנה 18 או 19 שלפיה תבוצע העברת המידע;

החלופה לפי תקנה 18 או 19 שלפיה יישמר המידע;

האם ההעברה היא חד פעמית, עיתית, או מתמשכת כגון באמצעות ממשק קבוע; אם עיתית - תדירות העברתה בשגרה ובמצב חירום;

לגבי העברת מידע לפי תקנה 15 או 17– אישור של מאשר ההעברה מטעם הגוף מוסר המידע לפי תקנה 19(ג);

התחייבות הגוף מקבל המידע לשמירה על סודיות המידע, לשימוש במידע רק לתכלית שלשמה הועבר, ולאבטחתו לפי החלופה שצוינה, והכולל פי תקנות אלה; לעניין העברת מידע לפי תקנה 15 או 17 – התחייבות מנהל המשימה לפי תקנה 20(א)(1), אתם רוצים להסביר את תקנה (1)?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

נעה, תשלימי בבקשה עד סוף התקנה ואז.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

בסדר.

(ב) חל שינוי בפרט מהפרטים שאותם יש לתעד לפי תקנת משנה (א), יתועד השינוי.

(ג) תיעוד לפי תקנת משנה (א) של העברת מידע לפי תקנות 3 עד 7, 9, 13, ו-16 ייערך על-ידי מנהל אבטחת המידע בגוף מוסר המידע ובגוף מקבל המידע, אלא אם כן הסמיך המנהל הכללי של גוף כאמור עובד אחר לעניין זה; תיעוד לפי תקנת משנה (א) של העברת מידע לפי תקנות 15 ו-17 ייערך על-ידי מאשר ההעברה בגוף מוסר המידע, ועל-ידי מנהל המשימה בגוף מקבל המידע.

(ד) לא יועבר מידע לפי תקנות 18 או 19 אלא אם כן הגוף מוסר המידע והגוף מקבל המידע העבירו זה לזה את התיעוד שכל אחד מהם ערך; האמור לא יחול אם בנסיבות מצב החירום לא ניתן להשלים את התיעוד או להעבירו כאמור; במקרה כזה התיעוד יועבר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מסיום מצב החירום.

(ה) משרד הרווחה לאחר היוועצות ברשות להגנת הפרטיות יפרסם טופס לדוגמה לתיעוד הנדרש לפי תקנה זו להעברת מידע בשגרה ולהעברת מידע במצב חירום.

(ו) גוף שקיבל מידע לפי תקנות 3 עד 7, 9, ו-13 יודיע על כך לרשות להגנת הפרטיות.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

עשינו עוד בחינה לתקנת משנה (ג) שמדברת על מי יערוך את התיעוד ואנחנו מבקשים אישור למחוק את התקנה הזאת. עמית, אתה רוצה להסביר?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן. אתן שוב טיפה רקע, בהתאם לדין הכללי, בתקנות הגנת הפרטיות יש טפסים שאותן הוועדות להעברת מידע מאשרות. יש טופס בקשה שזה טופס א' וטופס אישור הבקשה או שינוי מסוים של תנאי הבקשה בטופס ב'. הטפסים האלה הם חלק מאותו מנגנון בירוקרטי שעליו אנחנו מעוניינים להתגבר כאן.

מצד שני, אנחנו כמובן מעוניינים גם להבטיח את העקרונות של הגנת הפרטיות ואבטחת המידע ולכן הצענו להחליף את הטפסים המחייבים בחובת תיעוד מידע. לאחר בחינה חוזרת, לא חשבנו שזה נכון לקבוע בעל תפקיד ספציפי שייבצע את התיעוד כי מדובר בסופו של דבר בתיעוד. כל גוף ייקבע מי העובד שיבצע את התיעוד וכמובן שכשנדרש אישור של גורם מסוים אז כתוב מי הוא אותו גורם שמאשר את העברת המידע אבל כל גוף יתנהל בתוך עצמו ויקבע מי אחראי לתעד איזו חלופת אבטחת מידע נבחרה.

יש צורך להעביר את התיעוד בין שני הגופים שמקבלים ומעבירים את המידע אבל גם כאן כמו בכל התקנות האלה, קבענו חריג למצב החירום כדי שלא תימנע העברה במצב חירום בגלל אי-העברת הטופס או המסמך של התיעוד. לכן קבענו חריג שמאפשר במצב חירום להעביר את התיעוד גם לאחר סיום מצב החירום או ברגע שזה מתאפשר ולכל המאוחר 14 יום לאחר סיום מצב החירום.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

תוכלו להסביר את החלוקה הזאת בין תקנות 15 ו-17 לשאר התקנות?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

כן. יש פה קבוצת תקנות של 3-7 עד 13 או 16 ואלה העברות מידע תשתיתי בשגרה שגם יכול להתבצע בחירום. למשל, מידע שביטוח לאומי יעביר למשרד הרווחה באופן עיתי, מתמשך, פעם בשלושה חודשים, חודשיים או כמה שהם יסכמו ביניהם ואם יתחיל מצב חירום הוא ימשיך ויעביר.

לגבי העברות כאלה שהן קבועות וידועות מראש יש בתיעוד דרישות שהן יותר מפורטות כי יש זמן ואנחנו לא בלחץ של חירום אז אפשר למלא תיעוד יותר מובנה אבל כשמגיעים להעברה במצב חירום ורשות מקומית מסוימת צריכה להיעזר עכשיו בכוחות הצלה אז כמובן שיכול להיות שאפילו לא יספיקו לתעד אבל אם כן, לפחות שהבסיס של התיעוד יהיה שם. כלומר, שהיה אישור להעברת המידע מצד הרשות, מנהל המשימה התחייב לשמירה על פרטיות ומה המידע שהועבר, זה המינימום שצריך לתעד. זו האבחנה בין שני סוגי התיעוד.

יש לי עוד שאלה לנעמה, מה עם תקנת משנה (ו)?

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

כן. יהודה מתייחס להוראה שהיא מקבילה או נגזרת מסעיף 23(ד)(ג) שקיים כיום בחוק הגנת הפרטיות, לפיו גופים ציבוריים מחויבים לדווח לנו – לרשם מאגרי מידע, שזו בעצם הרשות להגנת הפרטיות – על קבלת מידע דרך קבע.

אנחנו סברנו שנכון להשאיר את הסעיף הזה גם פה. זאת אומרת, גופים שמקבלים דרך קבע מידע במסגרת התקנות האלה ידווחו לנו. זאת איזושהי הבהרה שעדיין צריך לדווח, גם אם לצורך העברת המידע אנחנו משתמשים במנגנון חלופי לפרק ד' של חוק הגנת הפרטיות. אני מציעה שנשאיר את זה וכך אנחנו מוסיפים נדבך נוסף של הגנה על המידע ועל הפרטיות של האנשים, גם מבחינת יכולת הפיקוח שלנו על המידע שמועבר כרגולטור וכגוף שיש לו סמכויות פיקוח.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל הוא קיבל מידע רק לפי התקנות האלה ולא לפי תקנה 19 למשל? או גם אם לפי התקנות האלה המידע הועבר לו לפי תקנה 19?

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

דרך קבע. אנחנו מדברים פה על מידע שמועבר - - -

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

על העברות תשתיתיות.

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

בדיוק.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

עוד שאלה אחת לנעמה. האם לא ראוי שרק נציין - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

סליחה. כשאת אומרת העברות דרך קבע - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תני דוגמה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז הכוונה היא למשל לגוף מאתר שמעביר את המידע?

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

בדיוק.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

בדיוק. ביטוח לאומי שמעביר למשרד הרווחה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הוא בעצם כל הזמן מעדכן את המידע של איזה אנשים נוספו ואיזה אנשים ירדו מהמאגרים.

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

האם לא ראוי שנבהיר שהכוונה היא שאם גוף כמו המשרד לביטוח לאומי מעביר דרך קבע מידע למשרד הרווחה, מדובר על הפעם הראשונה של הדיווח ולא צריך לחזור ולדווח כל פעם שעובר קובץ. אם זו העברה עיתית שמתמשכת והיא קבועה אז פעם אחת, נכון?

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

כן. אולי עמית ירצה לחדד אבל אני מבינה את זה ככה. הדיווח יהיה פעם אחת.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כמו שמופיע פה, אם ההעברה היא פעם בשלושה חודשים אז מודיעים שיש העברה פעם בשלושה חודשים. כמובן שאם יש שינוי - - -

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

לא, כי רשום "שקיבל מידע" לכן, שיהיה ברור.

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

אז אפשר אולי לחדד.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לגבי כל האירוע של קבלת מידע חוזרת אם היא נעשית באופן קבוע.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן, אם ההעברה היא עיתית או מתמשכת אז הדיווח הוא על העובדה שמבוצעת העברה עיתית או מתמשכת. לא צריך לדווח מחדש כל פעם שנוחת פרט מידע חדש.

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

סביר. אליקו?

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אני אנסה לעשות את ההתייחסות שלי בתמצות. השאלה פה היא לביטוח לאומי כי יכול להיות שאם יודעים ואנחנו קצת מאחורה. מה היקף ההעברה בשגרה? מה זה אומר? מה אתם מעבירים? אבחנה? סעיף ליקוי? אני רק מקווה שלא מעבירים פרוטוקולים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

תכף נגיע לזה.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

דבר נוסף. אני מבין שאמרתם לגבי סעיפים 3, 7, 9, ו-13 שכן מגיע. מה קורה לגבי 19 ו-18? האם אפשר להסמיך אותם? בגלל שהנהלים הם סודיים, פרטיים ולא רוצים להיות מפורסמים אז לפחות שלהם יהיה את האפשרות לאכוף כי אם אנחנו, האנשים עם המוגבלות, רוצים לפנות אז אנחנו רוצים לדעת האם הייתה הפרה או לא.

אחרי שאין נוהל אחיד ואין משהו מסודר אז אנחנו רוצים לדעת שאנחנו לא נפגעים פה בתהליך הזה. אם רשות או לאו דווקא רשות אבל מישהו עשה טעות אז שידעו ויסמכו אותם לטפל בזה כי הם יגידו שלפי 18 ו-19 הם לא יכולים לטפל.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מה שאתה מבקש זה שהנהלים של הרשויות הם אלה שיועברו לרשות להגנת הפרטיות או מה בדיוק?

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

בדיוק. אתה מבינה? אם זה גוף אכיפה מוסכם ויש את הנציבות של הגוף המוסכם אז שלגופים האלה תהיה את האפשרות לבדוק שאנחנו לא אוכלים אותה, סליחה על הביטוי. אני אומר את זה בלשון עדינה.

<< דובר >> חלי גיא אלדר: << דובר >>

יש לנו סמכויות.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

על 18 ו-19 יש לכם סמכות?

<< דובר >> יהודה מירון: << דובר >>

על הכול, על כל הסעיפים.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אם אני מגיש לך עכשיו תלונה, תוך כמה זמן את מגיבה לי? יש איזושהי הסדרה? נגיד שבזמן חירום קורית נגדי הפרה של רשות מסוימת - - -

<< דובר >> חלי גיא אלדר: << דובר >>

באופן עקרוני, אין לנו כללים של חירום. יש לנו כללים ברגיל וגם ברגיל אנחנו עונים מהר. יש פרוטוקול שאתה יכול לקבל. תוך כמה זמן, לדעתי זה יומיים או משהו כזה.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

זה לא קורה. יש פניות לנציבות - - -

<< דובר >> חלי גיא אלדר: << דובר >>

על פי רוב זה קורה.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

לא, מניסיון - - - אתם צריכים להיערך.

<< דובר >> חלי גיא אלדר: << דובר >>

- - - לגבי מוקד לחירום. אנחנו נבחן את זה כי יכול להיות שאנחנו באמת צריכים לעשות את זה אבל לגבי אחריות סמכות שיש לנו לבחון, יש לנו סמכות על הכול.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

גם לכם, לרשות שלכם?

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

לרשות יש סמכות אכיפה כלפי כלל מאגרי המידע במשק הישראלי. מאגרים פרטיים - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אני שואל ספציפית גם על 18, 19 וכל הסעיפים שמתייחסים פה.

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

אז אני מדגישה ואומרת שהסמכות שלנו היא לגבי כלל מאגרי המידע במשק הישראלי לרבות מאגרים של רשויות מקומיות וגופים ציבוריים. אני מודה שכנראה לא ירדתי לסוף דעתך לגבי מה הציפייה או מה אתה מציע להוסיף אבל הסמכות היא סמכות כללית.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אני אגיד את זה גם לפרוטוקול, אנחנו מצפים שעל כל סעיף שמועבר פה יהיה לנו כתובת למי לפנות, אבא ואימא, ומבחינתנו הכתובות האלה הן קודש. שלא יגידו לנו שזה עוסק ב-19 או 18 אז לפי התקנות האלה זה פוגע. אנחנו לא רוצים כל מה שגורע. אנחנו בעד ואנחנו בעד לקדם את זה, יהודה. בואו נעשה את זה הכי זריז, תסכימו להכליל את זה ומבחינתי זה בהסכמה ואין בעיה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

צריך להבהיר לפרוטוקול כי נוצר פה בלבול. התקנות האלה הן מהמפורטת ביותר בחקיקה הישראלית לגבי דרכי הגנה על פרטיות ואבטחת מידע. אני לא מכיר הרבה דוגמאות שבכלל מתקרבות לרמת הפירוט פה. הנהלים זה רק מדרגה סופית שמסדירה - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אבל רשות יכולה להגיד שנוהל לא מחייב אותה, שהיא עובדת לפי חוק ולא לפי זה. אפשר להתנער מאנשים.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

מה שקבוע בתקנות עצמן זה הרבה מאוד.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

תקנה היא לא חוק, היא מתחת לחוק.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אליקו, סליחה רגע. אני מבינה שהטענה שלך היא לגבי הנהלים 18 ו-19 אבל אולי תיתן לו להסביר.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

דבר שני, אולי נוצר פה בלבול מאחר ונאמר שהנהלים לא יפורסמו כי הם קשורים לדברים שנוגעים לאבטחת מידע והגנת סייבר שאם מפרסמים אותם זה יכול לסייע לתוקפים של מאגרי המידע ולכן לא מעוניינים לפרסם אותם.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אבל זו לא מהות הדיון.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

למען הסר ספק יובהר שלגופים כמו הרשות להגנת הפרטיות, שיש להם סמכות לדרוש כל מידע מכל גורם רלוונטי לפי חוק הגנת הפרטיות, יש להם גם סמכות לדרוש את הנהלים האלה ולפקח עליהם. אין פה שום שאלה משפטית, הסמכות פה היא מלאה ומוחלטת.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>

אז תכתוב את זה בכל הסעיפים.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

זה כתוב בחוק הגנת הפרטיות.

<< דובר >> נעמה גורני לר: << דובר >>

להשלמת הדברים של עמית אני אוסיף נקודה אחרונה לעניין הזה. כל אדם שחושב שהוא נפגע מאיזושהי פעילות שנוגעת לפגיעה בפרטיות שלו ביחס למאגרי מידע, יפנה אלינו. יש כמה דרכים לפנות אלינו ואם חס וחלילה יהיה אירוע של אזרח שטוען שהוא נפגע מהתנהלות שקשורה בתקנות האלה הוא יפנה לרשות להגנת הפרטיות. זו זכות שתמיד קיימת.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אנחנו נעבור לסעיף הבא. אנחנו קראנו את סעיף סודיות ושמירת פרטיות למעט פסקה (6) בו אז נקרא אותה עכשיו.

(6) אין בתקנות אלה, למעט באמור בתקנות 18 עד 21, כדי לגרוע מהוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה כדי לגרוע מהסמכות לפי דין להעביר מידע שהתקבל שלא לפי תקנות אלה, בין גופים ציבוריים.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אולי כדאי להבהיר כאן משהו. התקנות האלה יוצרות הסדר מאוד מפו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]