פרוטוקול ישיבת ועדת ועדת הכספים מספר 628, בתאריך 30/06/1988

הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 628

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום הי. ט"ו בתמוז. התשמ"ח.30.68. שעה 10.00

נכחו:

דוברי הוועדה;

י. מרידור- י ו"ר

י. צבן

ח. רמון

ד. תיכון

מוזמנים;

ח. שטסל - יו"ר הבורסה

ש. וייס, - הרשות לניירות ערך

א. מינטקביץ - יו"ר הרשות לניירות ערך

ד. שילה - הדשות לניירות ערך

ש. סרוסי - הרשות לניירות ערך

ת. הקר, י. מזוז, מ. פרידמן - משרד האוצר

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

מ. חת - הבודסה

א. דמביץ - יועץ משפטי לוועדה

ס. אלחנני - כלכלנית הוועדה

מזכיר הוועדה;

א.קרשנר

רשמה - ש. לחוביצקי

סדר היום;

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 8), התשמ"ח-1988.

חוק ניירות ערך (תיקון מסי 8). התשמ"ד-1987

היו"ר י. ארידור; אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. במשך הימים

שחל 3ו מאז יום ראשון השבוע גיבשו היועצים המשפטיים נוסח סופי, בהסתייגות

מסויימת, של החוק. אותם ס^.יפים שתיקנו היועצים המשפטיים בנוסח הסופי,

בהסכמה או שהם לא מוסכמים ויש בכל זאת הצעה לנוסח סופי לגביהם, הסעיפים

האלה מוגדרים במפורש בתוך הנוסח על-פי קוד. המפתח של הקוד הזה מתחלק כר

שלא תהיה אי-הבנה. הדבר הזה יקל על מלאכת האישור של החוק והוא מאפשר איתור

הבעיות שהן עדיין שנויות במחלוקת ואשר הן כבר לא רבות.

אם כן, חולקו לכם שני דפים בכתב יד שמצויינים

בהם חמשה טורים, כאשר בכל טור מופיעים סעיפים שאו שהם עדיין שנויים

במחלוקת, או שדרוש לגביהם רק תיקון טכני וכך הלאה. לגבי הנוסח הזה ודרך

הפעולה רוצה מר דמביץ להתייחס.

א. דמביץ; יש לי הערות מספר. ראשית, על הנוסח הלבן שבפניכם

כתוב בראשיתו "נוסח לא מוגה". פירוש הדבר שיש, מלבד שגיאות כתיב, בשני

מקומות לפחות השמטה בטעות של מספר שורות ואעיר בהקשר הזה כאשר נגיע

למקומות הללו.

ד. תיכון: לפני שמר דמביץ ממשיך בהסברו יש לי שאלה. האם

אתם שיניתם משהו מהותי שלא נדון בוועדה?

א. דמביץ; על זה אני מדבר.

היו"ר י. ארידור; אענה על שאלת חבר-הכנסת תיכון. אין שום שינוי

מהותי, או אם ישנו איזשהו שינוי אזי הוא על דעתי. יכול גם להיות שאציע

שינוי פה ושם, אבל אין שינויים שאתה דואג מהם.

ח. רמון; אדוני היושב-ראש, אני מבקש להפסיק את הישיבה

היות ושר האוצר מסרב לעכב את עסקת מכירת פז.

היו"ר י. ארידור; מה פירוש?

ח. רמון; לא תהיה ישיבה. לא ידונו בשום דבר. האם אתה רוצה

שנתחיל בפיליבסטר? - חבל.

היו"ר י. ארידור; לא תוכל. אני דוחה את הצעתך.

ח. רמון; לא תהיה ישיבה.

היו"ר י. ארידור; אני לא מסכים לטפל בנושא הזה. אני רוצה לומר

שקיבלתי על עצמי לנהל את הישיבה אך רק לגבי התיקון הזה ולא היו לי שום

כוונות לטפל בשום דבר אחר.

ח. רמון: אני לא מסכים שתהיינה ישיבות. קודם כל נדון

בשאלה אם יש ישיבה.

היו"ר י. ארידור; לא נדון.

ד. תיכון; אתה לא יכול להגיד שלא תהיה ישיבה. אתה יכול

להציע להתפזר.

ח. רמון; אדוני היושב-ראש, חבר-הכנסת ארידור, אני מציע

שלא תקיים את הישיבה. כדי שלא אצטרך להוציא קולי לחינם אני שלא תקיים את

הישיבה.

היו"ר י. ארידור! אני דוחה את הבקשה.

ח. רמון; אני מבקש שתביא את הענין להצבעה.

היו"ר י. ארידור; דחיתי את בקשתך ואני לא מביא אותה להצבעה. אני

עובר לסדר היום.

ח. רמון; יש כללים.

היו"ר י. ארידור; עכשיו מר דמביץ מדבר, נתתי לו את רשות הדיבור.

א. דמביץ: כפי שאמרתי הנוסח אינו מוגע. יש כמה שורות

שחסרות מטעמים טכניים וכשנגיע לסעיפים הללו אציין זאת.

דבר שני - חילקנו את הקוד הדה כפי שאני קורא לו.

בקוד הזה יש חמשה טורים. כל הסעיפים המוזכרים בעמודה 1 הם סעיפים שאין בהם

שינויים כלשהם (מלבד איזה פסיק חסר) ביחס לנוסח הלבן שהוגש לוועדה בסוף

חודש מאי. בעמודה מס' 2 מצויינים הסעיפים שיש בהם תיקוני נוסח בלבד או

תיקון שיבוש, לדוגמא: כתוב ב- וצריך לומר על-ידי. בעמודה מס' 3 מצויינים

סעיפים שתוקנו תיקון החורג מניסוח גרידא אבל התיקון הוא מוסכם על דעת כל

המשפטנים שהשתתפו בטיפול בנושא.

ח. רמון; לא הבנתי שום דבר ואני מבקש שתסביר את הדברים

מההתחלה.

א. דמביץ; אסביר. אלה שהיו נוכחים בישיבות קודמות של ועדה

זו יודעים שהוטל על ו.ב' פנחסוביץ, גב' הקר, דייר וייס ועלי לשבת ולגבש

ניסוחים שבאים לפתור בעיות קלות יחסית, אשר התעוררו בישיבות הוועדה.

ד. תיכון; האם אתה יכול לתת דוגמא?

א. דמביץ; הדוגמאות רשומות כאן.

היו"ר י. ארידור; אני יכול להגיד לחבר-הכנסת תיכון שדוגמאות היו

בישיבות הקודמות ואני לא רוצה לחזור על הדברים. במהלך הישיבה תדעו כל פעם

מה נעשה ואי-אפשר שמר דמביץ יזוז מסדר העניינים שלו וייתן דוגמא, היו הרבה

דוגמאות ובמהלך ההצבעות תובאנה הדוגמאות. נקיים גם הצבעות והם יגיעו לזה.

א. דמביץ; אסביר לגבי כל סעיף במה מדובר. יש בידי לא רק

הנוסח שחולק לכם היום אלא גם הנוסח שלפיו עבדנו ועל כן בכל מקום שהשמטנו

מלים אלה ואלה אסביר מדוע.

בעמודה מס' 4 מצויינים סעיפים שהיו לגביהם

חילוקי דעות, או שלא נמצא עדיין סיכום.

ח. רמון; זה לא יכול להיות -

היו"ר י. ארידור; פיליבסטר עושים על היושב-ראש ולא על היועץ

המשפטי. טכניקה של פיליבסטר איננה הפרעה שערורייתית אלא רק הפרעה במסגרת

התקנון. אם תצליח - תעשה זאת.

ח. רמון; לא הפרעתי, הסברתי משהו למר מינטקביץ. הוא שאל

אותי משהו ומתוך נימוס אני עונה לו.

א. דמביץ; בעמדה 4 מופיעים הסעיפים שהיו יותר כבדים ואשר

הגענו לפתרון לגביהם, או במקרה אחד או שניים יש פתרונות שאני מציע אותם

ואסביר כשנגיע אליהם.

בעמודה 5 מצויינים סעיפים שנוגעים לעניינים

רציניים ביותר שאין עליהם הסכמה ואשר נוכל אולי בישיבה זו ליישב את חילוקי

הדעות לגביהם. מדובר בשני עניינים ובמהלך הישיבה נראה אם נוכל ליישבם.

ת. ההר; באיזו עמודה מצוי סעיף 36 החדש, המתייחס לסעיף

47(ב) לחוק העיקרי?

ס. אלחנני; הוא מופיע בעמודה 4.

ת. ההר; צריך להעבירו לקטגוריה 5.

קריאה; גם את סעיף 38 צריך להעביר לקטגוריה 5.

א. דמביץ; נדון בכל דבר. גם בסעיפים שציינתי בעמודה 4 יהיה

דיון ואין הכוונה לקטגוריזציה מופלגת. על כן מה שאני מציע מבחינת סדר

הדיון שנעבוד לפי סדר הטורים 5,4,3,2,1 ונראה כל דבר במקומו.

ת. ההר: מדוע שלא נעבוד לפי סדר הסעיפים?

היו"ר י. ארידור; מפני שאז לא היה צריך לעשות את הקטגוריזציה

הזאת.

ת. הקר; אם כך, אני מציעה שנתחיל את הדיון בסעיפים הקשים

כדי שלא נצטרך לדון בהם בסוף היום כאשר נהיה עייפים.

היו"ר י. ארידור; בבקשה.

ח. רמוו; אני רוצה לשאול את מר דמביץ שאלה.

ד. תיכון; גם אני.

היו"ר י. ארידור: עכשיו הסביר מה דמביץ את מה שנעשה וכשנגיע

לסעיפים נדון בהם. הגב' הקר, מהו לדעתך הסעיף הקשה?

ת. הקר; ישנו סעיף 36 המתקן את סעיף 47(ב). אותו דבר

אמור לגבי סעיף 38.

א. דמביץ; את מבקשת שנביא את סעיפים 36 ו-38 לדיון ראשון?

ת. ההר; כן.

ת. פנחסוביץ; גם סעיף 17(ב)(2) לא נדון ודילגנו עליו.

ד. תיכון; רק רגע, אני רוצה להבין את הנוהל כאן? איך נכנסו

הסעיפים האלה, האם אפשר לדעת?

היו"ר י. ארידור; לא, אי-אפשר לדעת מפני שזה הוסבר. הגב' הקר

מציעה שנתחיל את הדיון בסעיף 36 לחוק המתקן, בעמ' 32.

ד. תיכון : אני בכלל לא מבין את הנסוח של הסעיף הזה.

א. דמביץ; האמור בסעיף הזה כרוך בענין הערעור של הנפגע על

החלטת הבורסה וזה דבר שלא היה מוסכם אלא זהו ניסוח שהכינותי. בהקשר הזה

היו הצעות וקיבלתי הוראה לנסח את הסעיף.

ד. תיכון; ממי קיבלת הוראה?

א. דמביץ; מהיושב-ראש. קיבלתי הוראה לנסח הצעה לענין זה

וזה מה שאני מציע.

היו"ר י. ארידור; עד כמה שאני זוכר סיכמנו שתהיה רשות ערעור.

ת. הקר; לרשות?

היו"ר י. ארידור! כן.

ת. ההר! אף פעם לא סיכמנו זאת.

ת. פנחסוביץ: אם מותר לי להזכיר ליושב-ראש, דובר על בית משפט

שלא יהיה בג"ץ.

היו"ר י. ארידור! אמרנו שעל החלשת הרשות לבורסה תהיה זכות לפנות

לבית המשפט.

ת. פנחסוביץ: כל אחד.

היו"ר י. ארידור; עד כמה שאני זוכר סיכמנו את הדבר. אם לא סיכמנו

- אסביר. הרעיון הוא כזה שאם הבורסה מחליטה משהו אפשר יהיה לערער על כך

לרשות. לא מדובר על החלטה תוך כדי המסחר מפני שבאמת אי-אפשר לעצור מסחר

ולקבל החלטות, אבל מדובר על החלטות אחרות. יש גם פיקוח של הרשות על ניהול

תקין והוגן של הבורסה כאמור בסעיף 38. אני בהחלט תומך בסעיפים האלה. האם

יש הערות לחברי הכנסת לגבי הסעיפים האלה?

ד. תיכון: אני לא מבין את הנוסח של סעיף 36(ב).

ח. רמון: אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבין את הנוהג.

מסיבות שאינן תלויות בנו לא יכולנו להשתתף בדיונים על החוק הזה בתקופה

האחרונה. אני לא יודע מהו סעיף 36. אני יודע שכשמתחילים לדון בחוק מתחילים

את הדיון בסעיף 1.

היו"ר י. ארידור! עברנו על סעיף 1 לפחות 4 פעמים.

ח. רמון: אם אתה רוצה שאהיה צמוד לנוהל אזי יש לי חמש

הסתייגויות לפחות על סעיף 1.

היו"ר י. ארידור! אין בעיה להו, יש הסתייגויות.

ח. רמון: אבל אני רוצה לנמקן, אולי יהיה להן רוב?

היו"ר י. ארידור! כבר דנו בסעיפים הללו והם אושרו.

ח. רמון; אם כך, אבקש רביזיה.

ו

היו"ר י. ארידור! רביזיה אתה היכול לבקש בישיבה אחרת.

ח. רמון; אתם דנים בסעיף 36. המם ער סעיף 36 עבתם על כל

הסעיפים?

היו"ר י. ארידור; לא בדיוק כך.

ח. רמון; אם כך, אני רוצה לדעת על מה בדיוק עברו.

היו"ר י. ארידור; אני לא מספק עכשיו אינפורמציה, אני לא עושה

פיליבסטר.

ח. רמון; אני רוצה לדעת מה קורה בישיבה. אני מבין שאתם

מתחילים בדיון בסעיפים 36 ו-38. האם על כל הסעיפים הקודמים נערכה הצבעה?

היו"ר י. ארידור; חלק כן, חלק לא.

ח. רמון; אני מבקש לדעת על איזה סעיפים הצביעו ועל איזה

לא. זאת כדי שאדע על מה להגיש רביזיה ועל מה לא.

היו"ר י. ארידור; תבדוק זאת אחר-כך, לא על חשבון הישיבה. אני חוזר

לסדר.

ח. רמון; האם בזמן הישיבה היום אנחנו דנים ומצביעים על

סעיפים לפני סעיף 36, אשר לא נערכה עליהם הצבעה?

היו"ר י. ארידור; כן.

ח. רמון; אם כך מה הם הסעיפים?

היו"ר י. ארידור; אומר לך כשנגיע אליהם.

ח. רמון; מדוע מתחילים בסעיף 36?

היו"ר י. ארידור; מפני שזו היתה ההצעה של נציגת משרד האוצר.

ח. רמון; האם אפשר להציע הצעה אחרת?

היו"ר י. ארידור; לא, קיבלתי את ההצעה הזאת.

ח. רמון; אפשר להצביע על ההצעות?

היו"ר י. ארידור: לא, אני קובע את סדר הדיון בישיבה.

ח. רמון; אדוני היושב-ראש, יש לשמור על הנוהל של הוועדה.

גם אתה מצווה לכך ועליך להקפיד על הנוהל. אני מבקש לדעת על איזה סעיפים

הוועדה דנה ועל איזה לא.

היו"ר י. ארידור; לא אתן מידע נוסף על מה שניתן. גם אם לא היה לך

זמן לבוא יכולת להתכונן לישיבה.

ח. רמון; אני רוצה את המידע בלי שום קשר לפיליבסטר.

כשאגיד שאני עושה פיליבסטר - אתה תדע על כך. עכשיו אני רוצה לדעת על מה

מצביעים ועל מה לא.

היו"ר י. ארידור; אם אתה לא עושה פיליבסטר אין בעיה. המצב הוא

כזה; אישרנו שורה של סעיפים שאני בעצמי אינני יכול לדעת את מספרם, אבל הם

מנוסחים באותו קוד שמר דמביץ הסביר. אבל יש סעיפים שעדיין לא אישרנו ויש

לגביהם חילוקי דעות, היינו אישרנו כללית את הרעיון אבל לא אשרנו את

הסעיפים.

ח. רמון; כלומר הסעיפים האלה עוד יבואו להצבעה.

היו"ר י. ארידור; הגב' הקר הציעה שנתחיל לדון בסעיפים הקשים ומתוך

הסעיפים הקשים הוצע להתחיל בסעיפים 36 ו-38. סעיפים אלה מדורגים בעמודה 4

שהוכנה. לי לא איכפת שנתחיל את הדיון בסעיפים האלה. כשאומרים סעיפים קשים

אין הכוונה לקשים מבחינה משפטית אלא מבחינת חילוקי הדעות שיש לגביהם.

ח. רמון; ואנחנו לא הולכים לפי הסדר?

היו"ר י. ארידור; לא, בשביל זה נערך מראש הקוד.

ח. רמון; למה קוד? למה אי-אפשר ללכת לפי הסדר של הסעיפים?

היו"ר י. ארידור; אומר למה. אחרי שדנו בחוק הזה לפחות שלוש פעמים

מההתחלה ועד הסוף, צריך לדון בבעיות שנותרו ואנחנו יודעים איפה הן

מתמקדות.

ח. רמוו; אולי מכיוון שבאו לכאן היום חברי כנסת נוספים,

יתווספו בעיות חדשות?

היו"ר י. ארידור; אם תתעוררנה בעיות חדשות - נשמע.

ח. רמון; אם כך, בואו נעבור על הסעיפים ותצביע סעיף סעיף.

היו"ר י. ארידור; לא אתחיל את הדיון בחוק הזה מחדש. אני לא חייב

להצביע סעיף סעיף.

ח. רמוו; מה פירוש? צריך להצביע סעיף סעיף, בעד סעיף 1

אצביע כן או לא.

היו"ר י. ארידור; ההצבעה לא תהיה שרירותית.

ח. רמון; בוועדה הזאת כבר נעשו דברים. יהיה קשה לשבור את

השיא של חבר-הכנסת ויינשטיין, אבל מי יודע?

היו"ר י. ארידור; חס וחלילה. נתחיל את הדיון בסעיפים 36 ו-38.

ד. תיכון; אני באמת לא מבין את סעיף 36.

היו"ר י. ארידור; אם אתם לא רוצים את החוק - בבקשה. אפשר לא

להעביר אותו.

ד. תיכון; וסעיף 36 להצעת החוק דן בסעיף 47(ב) לחוק העיקרי.

אני לא מבין את הסעיף הזה.

א. דמביץ; סעיף 47 הקיים שנמצא כבר בחוק קובע הוראה בלשון

זו; "הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטת הבורסה שלא לקבלו כחבר בה או להשעותו

או לבטל חברותו או על-ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי רשאי לערער על כך

לבית המשפט המחוזי". הכותרת של הסעיף הזה היא "ערעור על החלטות הבורסה".

עכשיו מוצע להוסיף לסעיף 47 סעיף קטן (ב) האומר!

הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטת הבורסה שלא כאמור בסעיף קטן (א) ואינה החלטה

תוך כרי המסחר בבורסה, רשאי לפנות לרשות והרשות רשאית להורות לבורסה על

דרך פעולה נאותה ובלבר שנתנה ליושב-ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה

לטעון את טענותיו".

ד. תיכון; אני רוצה להבין. האם פירוש הרבר שיושב-ראש

הדירקטוריון של הבורסה רשאי להשעות חבר ללא הליך מסודר?

א. דמביץ! לא יושב-ראש הדירקטוריון, אלא הבורסה.

ד. תיכון; תסביר לי ההליך לפיו משעים או מפסיקים וכוי.

א. דמביץ! יש בבורסה הליכים פנימים. יש בית דין משמעת ויש

כל מיני דברים. סעיף 47(א) קבוע כבר בחוק העיקרי.

היו"ר י. ארידור! אין לי ערעור על זכותם של חברי כנסת שלא היו

בישיבות לשאול שאלות ולקבל אינפורמציה מפני שהם צריכים להצביע והם צריכים

לדעת על מה הם מצביעים. יחד עם זאת, אני לא חושב שהם צריכים לבוא לישיבה

לא מוכנים.

ד. תיכון: אם כך, אני מבקש לקבל את החוק העיקרי.

היו"ר י. ארידור!ו צריך לקרוא את החומר. ישבנו כמה וכמה ישיבות

ואי-אפשר, עם כל הכבוד, לחזור ולדבר על דברים הקבועים בחוק העיקרי. אני לא

מדבר על התיקונים. יש תוספת, התוספת כתובה, ומאידך יש דברים שהם בחוק

העיקרי. אפשר כמובן להתחיל הכל מחדש. המטרה של הדיונים האלה בימי חמישי

וראשון היתה לנסות להעביר את החוק הזה במסגרת הכנסת הזאת. אני משתדל

להעביר את החוק הזה בהסכמה של כל הגורמים הנוגעים בדבר. פירוש הדבר לא

ניצלתי את עובדת היותי לבד והרי יכולתי להצביע בשבוע שעבר. אמרתי במפורש

שאני רוצה להשיג הסכמה עם הגורמים. לכן ישנם הקודים האלה. לא היו דברים .

מרכזיים שלא היו בהסכמה.

נשארנו 2-3 בעיות שיש לגביהן חילוקי דעות בדרך

כלל בקרב הגורמים המשפטיים. יש חילוקי דעות ואת חילוקי הדעות האלה התחלתי

להעלות על השולחן. יש שתי שיטות. להתאמץ יותר מדי אני לא צריך. כלומר אם

החברים שיושבים כאן חושבים שצריך להעביר את החוק - אזי צריך לסמוך על כך

שאותם הדברים שלא מיוצגים עכשיו כדברים שהם בחילוקי דעות לא צריכים להיות

מוזכרים עכשיו, מפני שהם מוסכמים על ארבע רשויות שיש ביניהן ניגוד: יועץ

משפטי של ועדת הכספים, יועץ משפטי של הרשות לניירות ערך, יועץ משפטי של

משרר האוצר ויועץ משפטי של היועץ המשפטי לממשלה, וגם על היועץ המשפטי של

הבורסה, אם כי יהיו חילוקי דעות גם אתם ונעלה את חילוקי הדעות האלה. אם י

רוצים להיכנס לדברים שיש הסכמה לגביהם - אפשר, אני לא אלך לקרב נגד שלושה

חברי ועדה. זה לא עולה לי בחיים.

ד. תיכון: למה אתה מעמיד את הדברים הכל או לא כלום?

היו"ר י. ארידור: אני מסביר. אם ישאלו עכשיו שאלה הנוגעת להבנת

החוק העיקרי, עם כל הכבוד, מה אני יכול לעשות אם לא יודעים את הסעיף

העיקרי? האם אני יכול עכשיו לתת את כל ההסברים מחדש? - לא.

עכשיו אניח לדיון להתנהל בקצב שחברי הכנסת ירצו

בו. הם יכולים להחליט שיהיה :חוק והם יכולים להחליט שלא יהיה חוק, מפני שאם

לא נגמור או 1 הדיון בחוק בזמן סביר לא יהיה חוק וזה יהיה גרוע, כי אנחנו

מוכרחים לובשות משהו בענין הזה והחוק בעיקרו הוא חוק טוב. לכן הדבר תלוי

בחברי הכנסת. מה שאתם רוצים יהיה. לא תרצו חוק - לא יהיה חוק. זה תלוי

בכם.

ח. רמון; הבעיה שהעליתי בהתחלה היא בעיה והעליתי אותה

בשבוע שעבר. אני מדבר על הבעיה של מכירת פז. לא היה תקדים כדה. יש לי ענין

לא ענייני לחוק כאשר אין לי דרך אחרת לפעול. שר האוצר פשוט מתעלם מהוועדה,

מתעלם מפניות של הוועדה, מבזה את הוועדה ועומד לחתום על מכירת פז בניגוד

לעמדת הוועדה ובניגוד לחוק שהממשלה עצמה תומכת בו והוא עבר ביום רביעי

בקריאה טרומית. לכן אין לנו דרכים אחרות. זה דבר אחד.

לגופו של ענין ואם מנטרלים את ראשית דבריו,

אנחנו לא היינו פה ואני קורא בעתונים, מלבד ההסכמה בין הגורמים הלכאורה לא

אינטרסנטים, שגם הם אינטרסנטים כל אחד להבי כוחו ומעמדו, שיש בקהיליה

העסקית דעה שזהו חוק נורא ואיום שמלאים וכוי.

היו"ר י. ארידור; אם היית מכיר את החוק היית תומך בו. הוא בדיוק

ברוח הדברים שאתה דרשת.

ח. רמון; אני יכול להעריך שכך הוא הדבר לגבי מירב

הסעיפים. אני לא עומד לבקש שתבואנה לכאן עוד פעם משלחות. אם ניתן היה, מה

שעושים תמיד לגבי חוקים מסובכים, שיהיה לנו נייר בו תהיה לנו תמצית העמדה

של הגופים האינטרסנטים העיסקיים -

היו"ר י. ארידור! אני יכול לתת לך תמצית.

ח. רמון; גם אני עסקתי בחוק מסובך, אולי לא חוק כזה אבל

הוא היה חוק מספיק מסובך. אני מדבר על החוק למיסוי בתנאי אינפלציה, החוק

השני, בשנת 1985. הופיעו אין סוף משלחות והגב' סמדר אלחנני תמצתה לגבי כל

סעיף את ההערות המרכזיות. אני רוצה לדעת אם מקבל את דעתם של נציגי

המשלחות, דוחה אותה ובכלל יודע מהי דעתם.

היו"ר י. ארידור! אתה יכול לקרוא את כל החומר. הם הגישו ניירות.

ח. רמון: מה שאני מבקש איננו בבחינת המצאה חדשה שלא היתה

נהוגה מעולם בוועדה. אני גם לא מבקש שהנייר הזה יוכן כרגע על-מנת לעכב את

עבודת הוועדה. זה לא קשור למה שאמרתי בהתחלה. לגופו של ענין וכדי לעשות

צדק עם האנשים האלה הגב' אלחנני צריכה להכין בראשי פרקים ובקיצור נמרץ את

העמדות של הגופים שהופיעו כאן, על מה היו מחלוקות וכו' ומדובר בסעיפים

המרכזיים. אני נותן לגב' אלחנני את החופש להחליט מה היו נקודות המחלוקת

העיקריות.

היו"ר י. ארידור! היא לא מסוגלת להחליט לבד כי היא לא משפטנית.

ח. רמון: אני נותן בה את מלוא האמון, אבל היא יכולה לעשות

זאת גם עם מר דמביץ, כדי שנדע במה מדובר.

היו"ר י. ארידור! אם הייתם שומעים את הדיון הדברים היו מתבררים

לכם. אני הייתי מסביר לכם הכל. כל סעיף שיש בו מחלוקת הייתי מסביר.

ח. רמון: אמרת שאתה מתייחס למחלוקת בין ארבעת הגופים כאן

ובהקשר הזה אני רגוע כי ארבעת הגופים האלה נמצאים כאן ואין לי בעיה. אדע

על המחלוקת אם יש כאלה ביניהן. מאידך יש גופים אחרים. קראתי הבוקר בעתון

"הארץ" דברים של גופים אחרים כמו בנקים וגופים עסקיים.

היו"ר י. ארידור; לגבי הבנקים אני רוצה את הדבר הבא. לבנקים

יש שתי עמדות. היו העמדות של יועצים משפטיים של הבנקים שהופיעו כאן. הם

התייחסו עניינית לחוק רשות ניירות ערך ללא קשר של אינטרס של בנק, אלא הם

באו כי הם מכירים את החומר המשפטי. חלק ניכר מההערות המקצויות שלהם

נתקבל. הם לא העלו בהופעתם שום דבר שהוא רו,יש מבחינת מה שאנחנו מדברים

עליו, היינו הפיקוח על הבורסה והם לא העירו הערה לו,בי הגברת הפיקוח של

רשויות המדינה על הבורסה. זוהי באופן כללי העמדה של היועצים המשפטיים של

הבנקים.

מאידך, הופיעו אלה שיושבים מטעם הבנקים בבורסה

והם רצו את צמצום הפיקוח. דה גדר חילוקי הדעות. הייתי שותף לעמדות שהביעו

היועצים המשפטיים באופן מקצועי ולא הייתי שותף - לחלוטין לא - לעמדות

שביטאו הנציגים של הבנקים שיושבים בדריקטוריון הבורסה לגבי צמצום הפיקוח,

וזה רק מה שעניין אותם.

ח. רמון; זה נהוג בוועדה שהגב' אלחנני תכין דף. כך נהוג

לגבי כל חוק ואם הגב' אלחנני חושבת שאני טועה - שתתקן אותי.

היו"ר י. ארידור! היא הציעה זאת ודחיתי זאת בישיבה קודמת, כי היא

לא מסוגלת להכין את זה.

ח. רמון; אולי נבקש מהגב' אלחנני שהיא תעשה כמיטב יכולתה,

ותכין את הנייר בשבילי, לא בשבילך. חבר-הכנסת ארידור, לך החומר נהיר, אתה

ישבת פה ובשבילי הוא לא נהיר.

היו"ר י. ארידור; אני רואה שאתם לא רוצים חוק.

ח. רמון; אני רוצה חוק. אחרי הענין של פז אני רוצה חוק.

י. צבן; נוצר מצב פרלמנטרי בלתי-תקין. חברים היו עסוקים

בפעילות מסויימת שזכותם לא לפרש את הגדרתה ותיאורה, והם לא ליוו את

הדיונים בחוק הזה. אחר-כך אנחנו נעמוד בפניה בעיה שצטרך להצביע על החוק

הזה כולו וסעיף סעיף. גם אם מישהו חושב שהמגמות של החוק הזה הן בסיסיות,

בכל זאת עומדת השאלה שהעלה חבר-הכנסת רמון ובמיוחד הוא צודק בדבר אחד, בזה

שהוא אומר שכך בדרך כלל פעלנו.

אני מבין שיש כאן שתי שאלות. אני מבין שאתה,

מכובדי היושב-ראש, השקעת בחוק זה הרבה מאד עבודה, לא אתה לבד אלא עם כל

הגורמים המעורבים בדבר. אינני חושב שמה שעומד לפתחנו זו איזושהי סכנה של

רביזיה טוטאלית של כל מה שנעשה בוועדה ואני גם לא חושב שהדברים כרוכים

בבזבוזי זמן נוראיים. צריך להיות לפנינו איזה נייר וכל אחד מאתנו, לפי

התעניינותו ולפי הזמן שברשותו, יבדוק על פי הנייר הזה שיוכן לנו את עמדתו

ונגיע לכלל סיכומים. זה דבר ראשון.

דבר שני - אני פונה אליך כאל פרלמנטר ותיק שלא

תהיה לו עוד הזדמנות רבה להעניק לנו ולהעשיר אותו מנסיונו. אני מבקש את

הצעתך החברית. ישנו ענין שאני חושב שהוא בעל חשיבות גדולה מאד למשק ובעל

חשיבות עקרונית ממדרגה ראשונה כמו הפרשה הזאת של "פז". אנחנו מעלים את

הנושא חזור והעלה ולא מצליחים להגיע לבירור רציני של הענין.

היו"ר י. ארידור; יש לי עצה טובה, אבל לא אייעץ אותה כשאני מנהל

את הישיבה - - -

י. צבן; חבר-הכנסת תיכון יכול להחליף אותך לחמש דקות.

ד. תיכון; אני לא מוכן.

י. צבן: אדוני היושב-ראש, אני מבקש את עצתך, תן לי עצה

מה לעשות. מה אתה היית עושה במצב כזה? לא היה תקדים כזה.

ח. רמון; מאז ששר האוצר דאז, יורם ארידור, סרב בשנת 1982

לבוא לוועדת הכספים במשך 8 חודשים לא היה תקדים כזה.

היו"ר י. ארידור; אני סרבתי לבוא לוועדת הכספים?

ס. אלחנני; זה לא נכון שהשר סרב לבוא. בדקתי זאת. זו היתה

השמצה.

ח. רמון; אם זו השמצה - אני מבקש את הגרסה הנכונה. אם כך,

אי-הופעתו של שר האוצר בפנינו היא ללא תקדים וזה עוד יותר חמור. כך אי-

אפשר אפילו להסתמך על התקדים של שר האוצר הקודם.

היו"ר י. ארידור; מה שמפריע לי בכל הענין הזה הוא שיושבים כאן

ארבעה חברי כנסת שאולי לא מכירים את הפרטים של החוק הזה אבל הם מכירים את

דעותי על החוק הזה ואני מכיר את דעותיהם ופחות או יותר כולנו משדרים באותו

ו,ל. בעניינים מקצועיים משפטיים - ממילא יכול להיות פתרון כזה או אחר, אבל

אנחנו משדרים על אותו ו,ל. יושבים פה שלושה חברי כנסת רציניים, ואיני כולל

את עצמי ביניהם, ועל חוק שהם רוצים להעבירו הם מדברים כל-כך הרבה במקום

לאשר סעיפים שהם רוצים בהם. זה ללא תקדים בכנסת. אתם עושים פיליבסטר על

חוק שאתם רוצים בו.

י. צבן; אם תיתן לי עצה טובה שאפשר לקבל אותה - נתייחס

לחוק הזה בכל האהדה, בכל הכבוד, בכל החיוב והענייניות ונבקש בכל זאת את

ההערות המסכמות.

ח. רמון; באופן עקרוני אני בעד המגמות של החוק, אבל אני

רוצה לבדוק אותו.

י. צבן: תן לנו עצה מה לעשות בענין פז.

היו"ר י. ארידור! האם אתה חושב ברצינות שאתן עצה?

י. צבן: דיברתי עם שניים מהאנשים שהיו קרובים למשא ומתן

ואמרתי להם: יהיה דו"ח חמור של מבקר המדינה. אמר לי אחד מהם: אני לא ישן

בשקט בלילה. אמר לי שני! אני חושב שאתה צודק מאד. והנה, רבותי, אנחנו

יודעים את הדברים ונותנים לעבור עליהם לסדר היום. תן לי עצה, לפחות שנמלא

את חובתנו. אני סיימתי. אם יש לך עצה - בבקשה.

היו"ר י. ארידור; אין לי עצה.

ד. תיכון: אני רוצה לומר לאדוני היושב-ראש שבעצם אפשר

להחליט שהחוק עבר. זה הכי נוח לנו, לא היינו ואנחנו מברכים על המגמות

הכלליות שיש בחוק. אבל אני רואה שלפתע הוכנסו שינויים שבחלקם הם שינויים

מהותיים לגבי סעיפים מסויימים. אני מוכרח לומר לך שלא עקבתי אחר הדיונים

בוועדה לגבי החוק הזה, אבל יש מי שאומר שהחוק הזה עובר מקיצוניות אחת

לקיצוניות שניה, ובעצם אין רע בענין שהרי מהפקרות מוחלטת עוברים לפיקוח

מלא. גם אני התרשמתי שכל עוד מר מינטקביץ הוא יושב-ראש הרשות החוק מצוי

בידיים טובות. אבל יכול להיות - והרי מדובר רק בבשר ודם - שמחר משיקול זה

או אחר פתאום הענין יהיה בידיים אחרות וגם הסיפור של מר מינטקביץ יגיע

לקיצו. במקרה כזה עשוי להתמנות על ידי שר האוצר אדם אחר.

היו"ר י. ארידור; זה יפה שאתה מביע. השערות.

ד. תיכון; אלה השערות שצריך לקחת אותן בחשבון.

היו"ר י. ארידור; אתה מביע. השערות לגבי החוק שאין להן שום בסיס

בחוק וכל מה שצריך לעשות זה לעבור ער הסעיפים. לקרוא בעתונים כל מיני

דברים של אינטרסנטים - אין לזה שום בסיס בחוק.

ד. תיכון; לא בעתונים. אני קורא את החוק וקיבלתי הסבר מפי

האיש החשוב ביותר לגבי החוק. אני מוכרח לומר לך שכשמע.תי את ההסברים שלו די

נבהלתי.

אנחנו מתבשרים עכשיו שישבו כמה יועצים משפטיים

שהיו אמורים לייצו, אותנו והם הכניסו כמה שינויים רציניים, מעמיקים, חשובים

ומהפכניים.

היו"ר י. ארידור; לא שינויים שלא נדונו בוועדה.

ד. תיכון; הם מופיעים בקטגוריה המופיעה כאן בעמודה 4,

שאותה מכנה היועץ המשפטי של הוועדה כרובריקה שיש בה שינויים מהותיים. האם

השינויים הללו הם שינויים מהותיים, מר דמביץ, או לא?

היו"ר י. ארידור; זה לא שינויים, זה חילוקי דעות. היתה עמדה

בוועדה ועדיין יש חילוקי דעות. זה הכל.

ד. תיכון; כולנו מברכים על החוק ויכול להיות שהיושב-ראש

יאמר, בשל קוצו של יוד, אני לא משחק את המשחק הזה, אני הולך הביתה ומה

שהיה הוא שיהיה.

היו"ר י. ארידור; זה לא זה.

ד. תיכון; מאידך אפשר להקדיש לחוק הזה עוד יומיים-שלושה

כדי ללבן כמה סעיפים שנוגעים ללבו של החוק.

היו"ר י. ארידור; זה מה שאני מנסה לעשות מתחילת הבוקר ואתה אחד

מאלה שלא מאפשרים לי לעשות זאת. אני מבקש שנדון בסעיפים.

ח. רמון; ביקשתי שתוכן תמצית ואני מבקש שהדבר ייעשה.

היו"ר י. ארידור; אנחנו מצויים בשלב יותר מדי מאוחר בשביל לעשות

זאת עכשיו. אני לא חושב שעשיתי עבודה לבטלה ואני לא חושב שצריכים להתעלם

מהעבודה הזאת. אם יש הערות מהותיות שצריך יהיה להעיר במסגרת הדיונים בחוק

- אפשר לסמוך עלי שאשקף ואבטא גם את הדעה שאני לא מסכים לה.

ח. רמון; לא ביקשתי לדחות אף ישיבה, אבי יש לפנינו את

הימים הבאים: יום חמישי, יום שישי ומוצאי שבת. בזמן הזה אפשר להכין את

התמצית. אני מבקש שהדבר ייעשה כפי שהוא נעשה לגבי כל חוק.

כשאני הייתי יושב-ראש ישיבה בה נדון חוק שרובו

נדון על-ידי כדן יחיד היה חומר ונמסר דף שכלל את כל חילוקי הדעות של כל

המשלחות והגב' סמדר אלחנני תאשר זאת. כך בדיוק נהגתי, בעיקר משום שהייתי

לבד. אני מבקש את החומר כדי שאדע על מה מדובר. אולי אאמץ עמדה של בנק

לאומי לישראל באופן מפתיע? את זה ניתן היה לעשות כשדנתי בחוק בדיוק כמוך,

חבר-הכנסת ארידור, והקדשתי לו יותר שעות ממך. קיימתי ישיבות במשך ארבעה

חודשים, כמעט כל יום, וישבתי לבד. הגב' אלחנני הכינה נייר וכשבאו לישיבה

שבאו יותר חברי כנסת - הנייר היה לפניהם. אני באמת לא מבין את ההתעקשות.

אני לא מעכב אותך ובענין הזה אין תואנה. זה הדבר הכי ענייני שיכול להיות.

י. צבן; אדוני היושב-ראש, ממה אתה חושש? האם אתה חושש

מכך שכל הדיון ייפתח מחדש?

היו"ר י. ארידוד! כן. הענין הוא פשוט מאד. יש בחוק הדה חומר שצריך

הרבה זמן ללמוד אותו. אני מבקש שתסמכו על ההגינות שלי שכאשר ישנו דבר גם

שלא הסכימו לגביו והוא הובע גם על-ידי גורמים שאינם מקרב ארבעת המשפטנים,

אביע. את העמדה שלהם. אני בורר את הדברים המשמעותיים, לפי מיטב הכרתי,

ומביא אותם לתשומת לבכם. לעומת זאת, יש חומר רב שהוגש, עם מאות הערות,

המשתרע על פני מאות עמודים. כשאמרתי שהגב' אלחנני לא יכולה לעשות זאת, זה

מפני שהחומר בחלקו הוא טכני משפטי. מר דמביץ כן יכול לעשות זאת.

ח. רמון; מר דמביץ טוב לי כמו הגב' אלחנני.

היו"ר י. ארידור; לא מדובר כאן בענין מפלגתי ואתם יכולים לסמוך

עלי. ללא הדרכה המקצועית שלי לא תוכלו לדעת מה משמעותה של הצעה, מה

ההשלכות שלה, מה חשוב, מה לא חשוב וכו'. לכן נייר כשלעצמו רק יגרום לכך

שבמקום שארכז את השאלות תוך כדי הדיון ל-10 שאלות שאני מפנה את תשומת לבכם

אליהן, תהיינה 200 שאלות ולא נצא מזה.

מה תהיה התוצאה של הדבר? - אתם תגישו אחר-כך 100

בירורים, בתום לב, והחוק הזה לא יעבור. ויש כאלה שלא רוצים שהחוק הזה

יעבור. לא אתם. אני חושב שכולנו מאוחדים בדעה שהחוק הזה צריך לעבור,

בתיקון זה או אחר. זו הבעיה שעומדת לפני. לכן מסיבה עניינית אני לא רוצה

עכשיו להוציא נייר עם 200 הערות.

ח. רמון; האם אתה מוכן שהגב' אלחנני תעיר הערה ותאמר מה

היא יכולה לעשות?

היו"ר י. ארידור; מותר לי, בלי לפגוע באף אחד, לבוא ולהגיד שיש

בחוק בעיות שעיקרן איננו כלכלי. הבעיות מתחלקות לשני חלקים. יש בעיות

שעיקרן גישה ציבורית, היינו איך רוצים לראות את המצב ואת זה אפשר עדיין

לרשום. מאידך, יש בעיות שמשמעותן משפטית והמשמעות המשפטית הזאת לא ניתנת

לרישום על-ידי אדם שאיננו משפטן.

ס. אלחנני; אתה פוגע בי ללא כל הצדקה.

ח. רמוו; האם מותר שאת הבעיות הציבוריות תציג הגב'

אלחנני?

היו"ר י. ארידור; אני אומר לכם שאני אציג אותן בפניכם.

ח. רמון; אתה רוצה שאתכונן? - אני רוצה נייר. אף פעם לא

היה דבר כזה, אני לא מבין. אני מבקש שהגב' אלחנני תציג את הבעיות'

הציבוריות.

היו"ר י. ארידור; האם מותר לי לומר שאציג אותן לפי מיטב הבנתי?

ח. רמון; מאה אחוז ואני בטוח שתמסור אותן לפי מיטב הבנתך.

אני גם מבקש שיישב אדם - וכך נהוג בכל חוק - וירשום את הבעיות האלה. אני

לא מבין את ההתעקשות הזאת. על מה? על דבר שלא היה מעולם. האמת היא שבדרך

כלל הגב' אלחנני היתה מכינה זאת מראש ואני מופתע שהיא לא הכינה זאת הפעם.

אני מוכן להראות לך הערות שהוכנו על-ידי הגב' אלחנני בהיקף כמו ספר. אני

לא רוצה לבוא בתואנה שאני לא מוכן. זה לא הענין. באמת באופן ענייני אני

רוצה שיהיה לנו נייר. אני לא רוצה שאחר-כך יחוקק חוק שאני נתתי לו ויתחילו

לבקר אותו ויגידו איך הוא נראה. אני לא רוצה בכך. מספיק היה לנו בעניינים

האלה. באתי לישיבה הזאת ואני רוצה לבוא לכל הישיבות שתהיינה עד סוף החוק

הזה. אני רוצה מה שיותר לתפוש את החומר שהפסדתי. אני יודע. שאני לא יכול

לתפוש את כל החומר, אבל לפחות שיתנו לי כלי עזר.

י. צבן; אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה. אני מבין את החשש

שלך בקשר לסעיפים טכניים, משפטיים וכדומה. אני מציע שתשב עם מר דמביא ועם

הו,בי אלחנני ובהנחיה שלך תיערך אותה רשימת אינוונטר מוגבלת של 10 או 12

נושאים.

היו"ר י. ארידור; לא אעשה זאת. מותר היה לכם לבוא ולהגיד: אנחנו

מבקשים שלא יקיימו ישיבות על החוק הזה בזמן מסויים. לא מותר לכם לבוא

לוועדת הכספים, אחרי שהתקיימו הישיבות, ולהתייחס לכל הדיונים שהיו כאילו

לא היו ולא נבראו.

ח. רמון; זה לא נכון.

היו"ר י. ארידור; אני לא הייתי מעיז לעשות זאת. אם לא הייתי בא

לישיבות מאיזושהי סיבה - כל מה שהייתי עושה הוא או שהייתי לומד את החומר

לפני הישיבה, גם עם היושב-ראש והייתי פונה אליו ומבקש שיסביר לי אותו, או

שלא הייתי לומד אותו ואז לא הייתי מעיז לעצור לרגע אחד חוק שאני רוצה בו

בגלל שלא למדתי אותו.

ח. רמון; האם מותר לבקש לעשות את מה שהיה נהוג בוועדה

לגבי כל חוק? אני לא מבקש לעכב. ציפיתי, כפי שהיה נהוג לגבי כל חוק, שפה

היום יהיה החומר כפי שהיה לגבי כל החוקים האחרים.

היו"ר י. ארידור; זה ישנו בדברים.

ח. רמון: זה איננו. יש לי רק את החוק. אין לי שום מידע

כתוב כפי שהיה נהוג.

היו"ר י. ארידור; זה לא היה דרוש.

ח. רמון; אתה יכול לומר שזה לא היה דרוש, אבל אם לא היה

נהוג כך לגבי כל החוקים ואני המצאתי המצאה -

היו"ר י. ארידור; בכל הכבוד, הדבר לא היה דרוש מבחינת התפתחות

דיוני הוועדה. אני לא מוכן שתבואו עכשיו ותגידו שאתם רוצים דיון מחדש.

ח. רמון; איני רוצה דיון מחדש.

היו"ר י. ארידור; יכולת להיות בישיבות הוועדה ואם לא יכולת להשתתף

בהן יכולת לבקש שיכינו חומר כזה. מבחינת הדיונים בוועדה הדבר הזה לא היה

דרוש.

ח. רמון; ציפיתי שאת החומר הזה יכינו אוטומטית כמו שהכינו

לגבי כל חוק.

היו"ר י. ארידור; זה לא היה דרוש.

ח. רמון; אבל זה דבר חדש. לא יכולתי לדעת שהחומר לא יהיה

דרוש.

היו"ר י. ארידור; החוק הזה כמעט גמור.

ח. רמון; זהו בדיוק החומר שצריך להיות לקראת חוק שהוא

כמעט גמור. איך אדע על מה אני מצבע? אם היית במצבי היית מבקש את אותו

הדבר.

היו"ר י. ארידור; אז לא יהיה חוק.

ח. רמון; זה לא הכל או לא כלום.

היו"ר י. ארידור; לא אמרתי הכל או לא כלום. באופן מעשי לא יהיה

חוק, זה המצב. אם נ3 תח את הדיון בחוק הזה מחדש - לא יהיה חוק.

ח. רמון; אבל אני לא פותח שום חוק. אני מבקש רק לדעת מה

היה החומר.

היו"ר י. ארידור: יכולת לקרוא פרוטוקולים.

ח. רמוו; אבל זה לא נהוג לנהוג כך בוועדה. האם אני ממציא

דבר חדש? האם אתה רוצה שאביא לך את כל התקדימים בוועדה לגבי דיונים

בחוקים? לפחות לכמה מהחברים יוצא פעם לנהל דיון בחוק מסובך. לא נהגו כך.

אם חבר רצה לדעת - לא אמרתי שאין חומר, אלא היתה בפניו כל השתלשלות

העניינים והוא היה צריך להחליט מה הוא רוצה ומה לא. אבל אני גם לא מעכב

שום דבר. אמרת שהגב' אלחנני לא יכולה להכין עניינים משפטיים. אני לא רוצה

להתווכח על זה.

היו"ר י. ארידור; לא אמרתי שהיא לא יכולה להכין עניינים משפטיים.

אמרתי; בחוק הזה.

ח. רמון; לגבי החוק הזה היא יכולה להכין תקציר של עניינים

ציבוריים וכלכליים. יש היבטים ציבוריים כלכלים בחוק הזה. האם אפשר לקבל את

התמצית שלהם? אני לא מבין למה לא. אני מתחיל לחשוב שיש כנראה דברים שלא

שרוצים שאנחנו נדע אותם. אם כך, אולי טוב שיהיה לא כלום. אני רוצה פיקוח

ציבורי על חגוף ואני רוצה פיקוח טוב. זה מצד אחד. מצד שני, אני רוצה לדעת

- וזו דרישה אלמנטרית - על מה אני הולך להצביע. אני אפילו לא מבקש שתעכב

בשניה את דיוני הוועדה. אני מבקש שהגב' אלחנני תכין את החומר הזה לקראת

הישיבה הבאה ואם היא לא תספיק - שתכין זאת עד לישיבה שלאחר מכן. אני רוצה

לדעת על מה מדובר.

י. צבן: האם יכולה להיות ישיבה ביום שני?

היו"ר י. ארידור; , לא אנהל ישיבות על החוק הזה ביומים שני, שלישי

ורביעי. בחוק הזה אני מקיים ישיבות ביום ראשון וחמישי. זה ענין אישי שלי.

י. צבן; האם ביום שיוחלט עליו תוכל לסקור את אותן

מחלוקות שקיימות?

היו"ר י. ארידור; לא, מפני שאני חושב שכאשר אני מבטיח לחברי

הוועדה שדברים שיגיעו לדיון והם מסודרים לפי סדר מסויים - אודיע לחברי

הוועדה מה יהיו המחלוקות, די בכך. אני חושב שזה עונה על הדרישה מבלי שאני

צריך לתת סקירה כללית. אני חושב שמה שאומר יהיה יותר ברור וישרת יותר את

האינטרס של חברי הוועדה שלא יודעים את החומר מאשר כל רישום בכתב. עושים

רישום בכתב כשהיושב-ראש לא מתחייב לומר את הדברים, אבל אם אני מתחייב לומר

לחברי הוועדה שאביא לידיעתם כל מה שהגב' אלחנני עשויה לכתוב או כל מה שמר

דמביץ עשוי לכתוב - די בכך.אני מתחייב לעשות זאת וודאי מה שאני אומר לא

נופל באיכותו ממה שהגב' אלחנני או דמביץ יכינו. אני רק אומר שלא אביא זאת

במסגרת כללית מפני שאנחנו לא מתחילים את הסקירה הכללית מחדש.

ח. רמון; יש לי הצעת פשרה. האם מותר לחבר-ועדה לבקש לא

באופן פרטי אלא כחבר ועדה מהגב' אלחנני וממר דמביא להכין רישום כזה?

היו"ר י. ארידור; באופן פרטי בבקשה.

ה. רמון: לא באופן פרטי.

היו"ר י. ארידור; אם תפנה אל הגב' אלחנני או אל מר דמביא להכין

משהו - הם יכינו זאת ברצון. זה רבר אחר. זה לא קשור לדיוני הוועדה. אני לא

אוסר עליהם להכין את החומר. זה לא עולה על דעתי. אני רק לא מוכן שלא

יתחשבו בעבודה שנעשתה.

ח. רמון: אבל אנחנו מאד מתחשבים בעבודה. אני מבקש, על-מנת

שאוכל להתייחס לעבודה שנעשתה ברצינות, -

היו"ר י. ארידור; מה שאתה רוצה באופן פרטי - תבקש. הם עדיין לא

סרבו לבקשה כזאת. מחוץ לוועדה אתה יכול לבקש מה שאתה רוצה. בוועדה - לא.

י. צבן; אחרי שהגענו להסכמה בענין הזה -

היו"ר י. ארידור; לא הגענו לשום הסכמה בענין הזה, מקובל שמחוץ

לוועדה אפשר לבקש כל דבר.

י. צבן; תן לי עצה בענין פז.

היו"ר י. ארידור; לא אתן עצה בענין פז.

ח. רמון; אבל אני מעוניין שפז לא תימכר -

היו"ר י. ארידור; לא אני קובע אם פז תימכר או לא.

ח. רמון; אבל הוועדה צריכה לקבוע.

י. צבן; חבר-הכנסת ארידור, אתה ודאי לא מעלה בדעתך

שאנחנו עושים כאן פעולת נקם אישית נגדך.

ח. רמון; אני מבקש להצטרף להערה של חבר-הכנסת צבן, כדי

שלא תהיינה אי-הבנות.

י. צבן; למרות הכבוד הרב שאנחנו רוחשים למאמצים ולעבודה

שהשקעת בהכנת החוק הזה, אנחנו מצויים במילכוד איזשהו ואתה האדם שתראה לנו

את הדרך לצאת מהמוצא הזה בצורה מכובדת.

היו"ר י. ארידור; לא אראה לכם את הדרך. יש לי סבלנות. בכנסת עושים

פיליבסטר נגד חוק שלא רוצים.

ח. רמון; עושים גם פילבסטר למען דבר אחר. זה לא תקדים

שאתה לוקח בן-ערובה, דבר שאתה אולי בעדו ואתה רוצה אותו, כנגד דבר או ענין

שהוא לא פחות חשוב.

היו"ר י. ארידור; אבל זה לא עוזר. קח בן ערובה אם אני יכול לתת לך

את ענין פז. אני לא יכול לתת לך את ענין פז. תנהגו איך שאתם רוצים. אתם

רוצים להמשיך כך - בבקשה.

ח. רמון; שר האוצר עדיין לא נותן תשובה בענין פז.

היו"ר י. ארידור; רבותי, האם אנחנו יכולים להתחיל את הדיון בסעיף

36? אם לא - תמשיכו כך. האם אתם רוצים לדבר על פ7 או על סעיף 36?

י. צבן; האם יש קשר בין השניים?

היו"ר י. ארידור; לא.

י. צבן: אם היית אתה רוצה לעשות פיליבסטר היית מוצא

קשרים מאד אינטליגנטיים. תציע לי הצעה.

היו"ר י. ארידור; אתם א3 ילו לא עושים פיליבסטר כי אתם רוצים את

החוק כמוני.

ח. רמון; יש לנו עסק עם שר האוצר.

היו"ר י. ארידורי; למה אני צריך להתאמץ? - אם אתם רוצים לדבר על פ7

- בבקשה. האם אתם רוצים את סעיף 36 או לא?

ח. רמון; אני מבקש לשים ביום שני על סדר היום את הצעת

החוק שעברה קריאה טרומית. זו הצעת חוק של 10 חברי ועדת הכספים בנושא חברות

ממשלתיות ואני מבקש שנעביר אותה בקריאה ראשונה. נעביר את ההצעה בשלוש

קריאות, רטרואקטיבית בקשר לענין של פז. ביום שני היא תועבר בקריאה ראשונה,

באותו יום היא תועבר לכנסת, ביום שלישי יודפס הנוסח הכחול ושבוע לאחר מכן

נגמור את הענין. אז גם נעשה תחולה רטרואקטיבית לגבי "פז". האם חבר-הכנסת

ארידור תומך בכך?

היו"ר י. ארידור; אמרתי שאני לא מתערב בענין.

ח. רמון; אבל מדובר בחוק של חברי ועדת הכספים.

היו"ר י. ארידור; אני רוצה למסור הודעה בענין זה. בניגוד לנוהג

שחברי כנסת עושים פיליבסטר נגד חוקים שהם תומכים בהם, נגד החוק ההוא לא

אעשה פיליבסטר.

ח. רמון; אבל זה לא קשור לפז ואתה יכול להביע עמדה.

היו"ר י. ארידור; לא אעשה פיליבסטר נגד החוק ההוא.

ח. רמון; מי ממלא את מקומו של היושב-ראש ביום שני?

א. הרשנר; חבר-הכנסת ויינשטיין.

ח. רמון; האוצר הסכים לחוק.

היו"ר י. ארידור; האם אני יכול לשאול את חברי המלומדים אם אפשר

לעבור לסעיף 36? אם אתם רוצים התייעצות של כמה דקות - אחכה. אני מבקש

תשובה.

ח. רמון; אני מציע שנמשיך את הדיון הענייני בחוק, נסכם את

כל העניינים הענייניים, נסיים את המהות ולא נסיים את הדיון בחוק ביום

ראשון. אני מציע שגם אם נסיים את הדיון בחוק - לא נסיים אותו. זו הכוונה.

י. צבן: תשאיר סעיף אחד פתוח, סעיף תחולה.

ח. רמון; לא סעיף. חבר-הכנסת ארידור, אני באמת רוצה את

הענין ואני במצוקה לא פחות ממך.

היו"ר י. ארידור; אני לא במצוקה.

ח. רמון: ביום חמישי הבא הענין מופיע על סדר היום.

היו"ר י. ארידור: אם לא נגמור את החוק קודם לכן.

ח. רמון; מה שאני מבקש הוא שלא נגמור דאת קודם.

היו"ר י. ארידור; זר, תלוי בקצב העבודה של הוועדה. אני לא מתחייב

לשום דבר.

י. צבן; חבר-הכנסת ארידור, האם אתה רוצה לכפות עלינו

פיליבסטר? - אנחנו מוחים.

ח. רמון: אני מבקש שקצב העבודה יהיה כזה שנצטרך עוד ישיבה

מלבד יום ראשון.

היו"ר י. ארידור; מצדי אפשר לגמור את החוק הזה היום. היום הישיבה

היא ללא הגבלת זמן וכך גם לגבי יום ראשון. כך הוחלט ועל כך נמסרה הודעה.

הענין פשוט, אם לא נעבוד על החוק הזה ללא הגבלת זמן הוא לא יעבור בכנסת

הזאת.

ח. רמון; אתה בא ואומר שנעבוד ללא הגבלת זמן ואתה אומר

שאתה גומר אותו היום.

היו"ר י. ארידור; נכון.

ח. רמון; כלומר נגמור אותו ב-8 שעות. אם כך בוא נקבע 8

שעות נורמליות.

היו"ר י. ארידור; לא. מצידי תעשו פיליבסטר. לי אין בעיה עם

פיליבסטר. אין לי התנגדות לכך.

ח. רמון; הצעתי במקום לגמור את החוק באופן מעשי אבל

להשאיר פתח לכך, שבלי שום קשר לחוק עצמו ניתן יהיה לעשות מה שניתן. חבר-

הכנסת ארידור לא מסכים לכך.

היו"ר י. ארידור; אני מסכים לקיים דיון ענייני עד שנגמור את החוק.

אם נראה שהשעה היא מאד מאוחרת - נדחה את הדיון. כבר עשינו כדבר הזה.

ח. רמון; מה יהיה? - נבקש רביזיה על כל ענין, נסתייג מכל

דבר וכל הדיון ייפתח שוב בשעות נורמליות. על רביזיה אתה חייב לקיים הצבעה,

אני חייב לנמק את הרביזיה.

היו"ר י. ארידור; הכל יהיה לפי התקנון.

ח. רמון; למה אתה לא מקבל את ההצעה שלי?

היו"ר י. ארידור; יש חוק שאני רוצה לעבוד עליו. אם אינכם רוצים -

לא, בבקשה.

ח. רמון; אבל אני מציע. שנעבור עליו. אני רק מציע. שלא

נצביע עליו.

היו"ר י. ארידור! הישיבה היום מיועדת גם להצבעות. אני לא חושש

שתהיו ברוב נגדי.

ח. רמון; נהיה, נציע הצעות שכל תכליתן לגזול זמן.

היו"ר י. ארידור; יש סדר שנקבע. ואו 1 הסדר הזה אני רוצה לקיים.

ח. רמון; יש בעיה מסויימת שאינה קשורה למהות החוק. אנחנו

מבקשים שתשתף אתנו פעולה בענין הזה.

היו"ר י. ארידור! אני לא יכול. כממלא מקום היושב-ראש קיבלתי ער

עצמי לנהל רק את הישיבות בהן נדון החוק הזה.

ח. רמון: אני מציע. לך לנהל רק את החוק הזה, אבל אתה

כיושב-ראש בחוק הזה גם קובע. את נוהלי הדיון.

י. צבן; אני לא מעלה בדע.תי שקיבלת לקיים את הדיון בחוק

הזה בקבלנות ער יום מסויים.

ח. רמון; אני מבקש שנמשיך את הדיון בחוק עד השעה אחת

וביום ראשון נדון בו עוד פעם ומה שיישאר זו תהא השארית שאתה נתדיין עם שר

האוצר.

היו"ר י. ארידור; אני לא מוכן. ביום שני יש ישיבה לא ע.ל החוק הזה.

ח. רמון; תהיה רביזיה ע.ל כל סע.יף וסע.יף.

היו"ר י. ארידור; זו זכותך, לפי התקנון. יש לך זכות לבקש רביזיה,

אבל גם לי יש זכות להתחיל בדיון, אם לא תפריע. בדיון. לא אתחיל בדיון אם

תפריע..

ח. רמון: אני לא רוצה להפריע.. האם אתה רוצה שנשב פה שלוש

שע.ות ונשוחח ע.ל הא וע.ל דא? - זה מה שאתה רוצה. אינך משאיר לי ברירה. הצע.תי

להתחיל בדיונים סע.יף סע.יף ושיובטח לי שהדיון הענייני יסתיים מלבד ההצבעה.

י. צבן; אם הדיון בחוק יסתיים - יש לנו זכות להגיש

רביזיה ביום שני, והסתייגויות.

ח. רמון; חבר-הכנסת תיכון, הצענו מספר הצעות. אולי יש לך

הצעה יותר טובה?

ד. תיכון; אני מבין שענין פז הוא ענין חשוב. אבל לחוק הזה

אין קשר לענין פזה. יש לך דרכים פרלמנטריות אחרות לפעול בענין פז.

ח. רמון; הצעתי. הצעתי שתאופשר לנו האפשרות לעשות את

הפיליבסטר בשלב מאוחר יותר והוא לא מקבל את ההצעה. יש הצעת חוק שאתה, חבר-

הכנסת תיכון , חתום עליה. ביום שני ימלא את מקום היושב-ראש חבר-הכנסת

ויינשטיין. אם היה יושב-ראש אחר היינו יכולים להעביר את הצעת החוק בקריאה

טרומית ביום שני.

ד. תיכון; בלאו הכי יש לך זכות לבקש רביזיה. תן אפשרות

להתקדם.

היו"ר י. ארידור; אני מודיע שאם תהיה בקשה לרביזיה - אכבד אותה

לפי התקנון .

ח. רמון; רביזיה אבקש על כל סעיף וסעיף.

ד. תיכון; זכותך. האם משרד האוצר בעד כל החוק?

ת. הקר: כמעט בעד הכל. כשיהיה דיון נאמר את הדברים.

היו"ר י. ארידור; לגבי סעיף 36 יש למשרד האוצר התנגדות.

ח. רמון; אני מבין שרק חבר-הכנסת שפירא יכול להניח את החוק.

היו"ר י. ארידור; רק חבר-הכנסת שפירא יכול להחליט אם להניח את

החוק. לא אני אחליט אם להניח את החוק או לא. אני אסיים את הדיון בחוק,

אמסור אותו ליושב-ראש והוא יחליט מה לעשות.

ח. רמון; חבר-הכנסת תיכון, אם יסתיים הדיון בחוק היום,

האם אתה בעד זה שהחוק יונח?

ד. תיכון: אני מוכרח לומר את דעתי לגבי החוק. אני בעד החוק

אבל אני רוצה סמכויות ענקיות ליושב-ראש הרשות. אני מוטרד מהבעיה הזאת. מר

מינטקביץ, אתה יכול לבקש דו"ח שכדי להביאו אליך יצטרכו 'סמיטריילר. אדם

הגיוני לא יבקש זאת, אבל מחר יכול להיות איש אחר, אולי פוליטיקאי של

איזושהי מפלגה, ולבקש שיכינו לו דו"ח כזה שלא יהיה לו מקום בסמיטריילר.

אתה אומר: תפנה לבית המשפט. אבל זה תהליך של 10 שנים.

א. מינטקביץ; אני חולק על הפרשנות שלך.

י. צבן: יש לי הצעה. יש אפשרות שהדיון יתנהל מעדנות אם

נבקש שבסדר היום של יום שני יהיה הנושא; הסתייגויות לגבי חוק הרשות

לניירות ערך.

היו"ר י. ארידור: זה לא יכול להיות כי קיבלתי על עצמי לנהל את

הדיון בחוק בימי ראשון וחמישי. אם יסוכם שביום שני תהיינה הסתייגויות -

הענין ינוהל על-ידי יושב-ראש אחר. אני רוצה לומר במפורש שאם באיזה שהוא

שלב יוחלף היושב-ראש לניהול הישיבות בחוק הזה - לא אמשיך את הדיון בחוק.

י. צבן: אפשר להגיש הסתייגויות ולהצביע עליהן.

היו"ר י. ארידור: לא, מפני שאם נסיים את החוק - אי-אפשר להצביע על

הסתייגויות. במליאה אפשר להצביע על הסתייגויות.

ח. רמוו; ואם זה יהיה במסגרת רביזיה?

היו"ר י. ארידור: כשמרובר ברביזיה ינהגו לפי התקנון.

י. צבן: מה אומר התקנון והנוהל לגבי רביזיה, מר דמביץ?

א. דמביץ: אם יש רביזיה למישהו והוא מציע את הצעתו לפני

שהצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת - הוועדה חייבת לדון בהצעתו. הוועדה

חייבת לדון בהצעתו. מה שמתקבל - זה הוועדה מחליטה, לא אני.,

ד. תיכון: יש לנו נוהג שהרביזיה מתקבלת אוטומטית.

י. צבן; יש עוד דבר! ביום אחד הרביזיה מתקבלת ודנים בה

למחרת.

א. דמביץ; לפעמים כך ולפעמים אחרת.

י. צבן: אנחנו לא מתכוונים לנהוג לפי נורמות מעוותות.

האם יש השש שלא יהיה סיפק בידינו לדון ברביזיה ביום שני?

א. דמביץ; לא תיאורטית וודאי לא מעשית.

י. צבן; חבר-הכנסת רמון, היועץ המשפטי לוועדה מר דמביץ

שאין לא אפשרות תיאורטית ובוודאי לא אפשרות מעשית שנחמיץ את האפשרות להגיש

רביזיה ביום שני.

ח. רמון; אם נגיש רביזיה ביום שני, מתי נדון בה?

י. צבו ?? ביום שלישי.

היו"ר י. ארידור; אם ידונו ברביזיה ביום שני ותתקבל בקשת הרביזיה,

יתקיים דיון ביום שלישי ויחליטו מה שרוצים

ח- רמון; מר דמביץ, אנחנו יכולים להגיש רביזיה ער כל סעיף

וסעיף?

א. דמביץ; אני לא חושב שיהיה בכלל ער מה לדון ברביזיה, כי

לפי קצב ההתקדמות הזה אני לא חושב שתהיה בעיה בכלל.

ח. רמון; אבל ביום ראשון אתם גומרים. מר דמביץ רמז שכאילו

הענין לא ייגמר עד יום ראשון.

א. דמביץ: רמזתי שיש לי עבודה עדיין. ההצעה לא מוגהת, צריך

לתקן אותה וכו' וזה ייקח זמן.

ח. רמון; עד שזה לא מוגה אי-אפשר להצביע?

היו"ר י. ארידור; אפשר להצביע. אפשר להצביע על נוסח החוק. זה לא

ענין של הגהה.

ח. רמון; אני הבנתי שזה לא נוסח סופי.

היו"ר י. ארידור; עדיין לא, אם נצביע הוא יהיה נוסח סופי.

ת. רמון; הנוסח שי וצבע עליו היום הוא סופי?

תיו"ר י. ארידור: כן.

א,דמביץ; אקרא כל דבר הטעון תיקון לפרוטוקול ויצביעו.

ת. רמון; ואז אי-אפשר יהיה להצביע יותר.

היו"ר י. ארידור; אי-אפשר. טכנית אפשר לגמור את החוק היום. רביזיה

- נוהגים בה לפי האמור בתקנון. חברים, מה החלטתם?

י. צבן; מתוך מניעים הומניים, מתוך מוטיבציה אידיאולוגית

עקרונית ודווקא לאור זה שהליברל היושב לצדי הביע חששות מסמכויות הפיקוח,

ניתן לחבר-הכנסת ארידור עידוד להשלים את החוק. אנחנו שומרים את הזכות

להיות רביזיונסטים ליום שני ונח 3ש בני ערובה יותר טובים.

היו"ר י. ארידור; כדי שלא תיטען טענה שבגלל זה שהוועדה ביקשה

להכין חומר אי-א3 שר לגמור היום את הדיון -

ח. רמון; מראש ויתרתי על הטענה הזאת. אין טענה כזאת. יש

טענת השתק בענין הזה.

היו"ר י. ארידור; אתם יכולים לבקש את החומר באו 3ן פרטי. כך אין

בעיה. אבל בשם הוועדה לא - כדי שלא ניתן יהיה לטעון אחר-כך שהוועדה ביקשה

חומר.

ח. רמון; העיקר שיהיה לי את החומר. אני מבקש מהגב' אלחנני

להכין לי את החומר ליום ראשון, אם אפשר. אם לא - לפחות שהוא יוכן ליום שני

כדי שאהיה מוכן לרביזיה על החלק הענייני. מכל ההערות שהאינטרסנטים העירו

בפני קיבלתי רק עמדה אחת. דחיתי את כל ההתנגדויות חוץ מהערה אחת הנוגעת

לנושא ההנחיות.

היו"ר י. ארידור; הגשת החומר היא באופן פרטי לגמרי. אשר להנחיות

הרשות - הענין הזה הוסדר. אני אתך. אני יותר קיצוני.

ח. רמון; אני רוצה שמעמדן יישאר כפי שהוא.

היו"ר י. ארידור; זה בדיוק מה שאני עושה. מצבן של ההנחיות יהיה

יותר גרוע. אסביר לך מה הצענו. ועדת הכספים,בתור תקדים,תהיה מוסמכת לא רק

לאשר או לדחות את ההנחיות אלא היא תהיה מוסמכת גם לתקנן ביוזמתן.

ח. רמון; היום המצב הוא שבמשך 20 שנה מתעלמים מוועדת

הכספים.

היו"ר י. ארידור; אני יותר חמור ממך בענין הזה. מצב ההנחיות

המשפטי יהיה כמו שהוא. כלומר מה שתקף תקף ומה שלא - לא.

ח. רמון; וגוף אינטרסנטי יכול לתקוף אותן בבג"ץ.

היו"ר י. ארידור: בדיוק. אבל בנוסף לזה לגבי אותן ההנחיות האלה,

בין שהן תקפות ובין שהן לא תקפות, לגבי כל ההנחיות הקיימות ועדת הכספים

תוכל מיוזמתה לבוא ולהגיד: הנחיה ב' תהיה מעכשיו כתובה אחרת. וזה מבלי

שמישהו יציע זאת לוועדה.

ח. רמון; האם אפשר לבקש שהבורסה תצטרך להביא את ההנחיות,

אחת לאחת, לאישור ועדת הכספים תוך שנתיים?

היו"ר י. ארידור; כתוב; תוך שנה ושר האוצר יכול -

ח. רמון; זאת אומרת שהנחיה שלא תובא תוך שנתיים לאישור

ועדת הכספים יפוג תקפה.

היו"ר י. ארידור; לא הייתי אומר זאת מכיוון שאני נותן במפורש

סמכות לוועדת הכספים לטפל בכל הנחיה.

ח. רמון: את מכיר את העומס שועדת הכספים נמצאת בו. אני

רוצה שהול יהיה עליהם.

היו"ר י. ארירור; אני רוצה לחשוב על כך מהצד המשפטי. אבל בכל אופן

מה שאני רוצה להדגיש הוא שבפעם הראשונה יהיה תקדים שיכול להיות שיהיו לו

המשכים.

ח. רמון; הם מסכימים לזה?

היו"ר י. ארידור; הם לא מסכימים. בפעם הראשונה יהיה תקדים ויכול

להיות שהוא יהיה טוב גם לעניינים אחרים בעתיד. אני אצביע על זה שוועדת

הכספים תוכל מיוזמתה לא רק להגיד כן או לא, אלא במקרה הספציפי של ההנחיות

היא תוכל לנהוג כפי שאמרתי.

ח. רמון; זאת אומרת יהיה סעיף שמכאן ולהבא לא תצא שום

הנחיה ללא אישור ועדת הכספים? לא במישרין ולא על-ידי כל דרך שהיא?

היו"ר י. ארידור! כן. אבל זה יהיה בנוסה של מכם.

ח. רמון; דה לא איכפת לי. לא איכפת לי שזה יהיה 30 יום.

היו"ר י. ארידור! אני לא יודע אם זה יהיה 30 יום, 60 יום או 90

יום.

רו. שטסל: חבר-הכנסת רמון, לו השתתפת בדיון הענייני היית

מסכים אתנו.

ח. רמון; חמש שנים אני צועק בוועדת הכספים על ההנחיות.

היו"ר י. ארירור: חבר-הכנסת רמון, האם הבינות את גישתי?

ח. רמון: זו ההערה היחידה שקיבלתי מכל הגורמים

האינטרסנטים.

ח. שטסל! האינטרסנטים חושבים כמוך.

היו"ר י. ארידור! בררנו את הנושא הזה. זמן רב. תהיה הצבעה. אם יהיו

חילוקי דעות בנושא הזה בתוך הישיבה - אולי בכלל נהיה במיעוט בנושא הזה.

ח. רמון: בכל זאת, מה יהיה עם פז? מוכרים את נכסי המדינה.

זה עולה הרבה יותר כסף מכל הבורסה. כבן-ערובה אכן החוק הזה בעייתי.

מכל מקום, אני מבקש שביום שני נעבור על הכל

ונראה מה אפשר לעשות ומה לא.

היו"ר י. ארידור; אינני יודע מהי עמדתי בקשר למה שיהיה בעוד

שנתיים. אצטרך לחשוב על זה.

ח. רמון: אני רוצה להעביר הכל תוך שנתיים כדי שפעם אחת

ועדת הכספים תעבור על כל מה שחוקק במשך 20 שנה באופן לא חוקי.

היו"ר י. ארידור: מה יהיה בעוד שנתיים אני לא יודע, אבל אמרתי מה

יהיו סמכויותיה של הוועדה בתוך השנתיים. אני רוצה שיהיה ברור. קורה שעושים

תשריר לדברים שיש לגביהם ספק, אבל עוד לא היה תקדים בתולדות הכנסת שיעשו

תשריר לדברים שלא יודעים מה הם. וזה לא יהיה.

ח. רמון; בדיוק, ולא נעשה תשריר לדבר כזה, בשום פנים

ואופן.

ד. תיכון; האם קראת מה שנאמר כאן לגבי ההנחיות? את ההנחיות

מאשרר ים לשנה -

ח. רמון; הסיכום של חבר-הכנסת הכנסת ארידור ושלי הוא

שההנחיות הללו יצטרכו להביאן לוועדת הכספים. אני מבקש שהן תובאנה במשך

השנתיים הקרובות ואם הן לא תובאנה תוך שנתיים -

ד. תיכוו; שנתיים 7ה הרבה דמן.

היו"ר י. ארידור; אבל בינתיים מצבן החוקי לא משתנה. דבר נוסף -

ועדת הכספים יכולה בי ודמתה להכניס בהן כל תיקון שהוא מבלי שהיא אפילו

מתבקשת לכך.

ד. תיכוו 8 מ-1980 ועד לפני שנה הם לא פנו פעם אחת לוועדה בענין אישור

ההנחיות שלהם.

היו"ר י. ארידור; לכן אני אומר שוועדת הכספים תוסמך לתקן ביוזמתה

את כל ההנחיות הזמניות ולא רק לאשר או לבטל וזה דבר שהוא ללא תקדים.

ח. רמון: אני מוסיף ואומר שאם תהיה תקנה או הנחיה שלא דנו

בה במשך השנתיים מיום קבלת החוק היא בטלה ומבוטלת.

היו"ר י. ארידור; על זה אצטרך לחשוב. הבינותי את עמדתכם. אני מודה

לחברי הכנסת תיכון ורמון מעולם הכנסת לא אישרה תשריר של דבר שהיא לא ידעה

מה הוא.

דייר חת; את זה אפשר להבין .

היו"ר י. ארידור; אם כך למה היא צריכה לעשות זאת עכשיו?

דייר חת; היא לא צריכה לעשות דבר שהוא לא לגיטימי.

היו"ר י. ארידור; לגבי סמכות השינוי אמרתי שיש תקדים. אבל כשמדובר

על תשריר הכנסת מעולם לא ביצעה תשריר כזה.

ת. פנחסוביץ; אדוני היושב-ראש, אני באמת הצעתי את השינוי אבל

כשהלכתי הביתה חשבתי על הנושא הזה. זה תקדים. בהצעת חוק שמגישים אני לא

יכולה לעשות את זה.

היו"ר י. ארידור; לא אמרתי שאת צריכה להסכים לזה.

ת. פנחסוביץ; אבל אני הצעתי את הדבר ולכן אני מרגישה כל-כך לא

טוב בענין הזה. אמרתי; הכנסת תבטל או תשנה. תבטל - כן. לשנות - זה כאילו

נותנים סמכות למחוקק. אם הכנסת רוצה לשנות, ויש לנו נסיון, הכנסת יכולה

לומר שהיא תבטל דבר ואז הם לא ירצו לבטל ויביאו ניסוח ויתאימו את הדברים.

היו"ר י. ארידור; אסביר לך את הנימוק המשפטי שלי. אני לא ממציא

דברים. הבעיה היא כזאת; נניח, לדוגמא, שהיו לנו שלושה חודשים זמן לאשר את

החוק. מה היה מצבה של ועדת הכספים? - היא היתה לוקחת את ההוראות הזמניות

האלה, בודקת אותן ואומרת בסמכות מלאה ובלי לשאול אף אחד; את זה אני מאשרת,

את זה אני משנה ואת זה אני מתקנת, כל זה יופיע בנספח וזה יהיה חלק מהחוק.

זה מה שהיתה עושה הוועדה לו היה לה זמן. הרי היו באים ומבקשים ממנה לאשרר

את ההנחיות ואז היה נאמר בחוק, שהוועדה מאשרת דברים איה ואלה, דברים אלה

ואלה הוועדה משנה וזה היה מופיע. כנספחלחוק וכחלק ממנו.

הסמכות הזאת לא יכולה להיות מופעלת היום על-ידי ועדת הכספים לא מסיבה

משפטית אלא רק מסיבה של זמן, הכנסת מתפזרת.

את הסמכות הזאת אני רוצה להשאיר לוועדה, כלומר

שהיא לא תפסיד מסמכותה על-ידי זה שיש עליה להא זמן. בכך לא יצרתי שום דבר

יוצא דופן. אני מסכים שזהו תקדים אבל בנסיבות המקרה התקדים הזה מתאים,

לדעתי.

ת. פנחסוביץ; אבל אחר-כך יכולה להיות בכיה לדורות שכל פעם

התערבו. כשהוועדה לא רוצה לאשר דבר כפי שהוא יש לה שיטות פעולה. היא יכולה

לומר: הייתי מוכנה לאשר את הדבר אילו הוא היה אחרת. זו דרך טובה.

היו"ר י. ארידור; האם זו דרך אסתטית במקום לכתוב במפורש את הדבר?

ת. פנחסוביץ; כן, זה מקובל. אני מאד מבקשת שלא תשנה את המבנה

והמצב המשפטי.

היו"ר י. ארידור; בנושא הזה אני לא זז מעמדתי.

א. דמביץ; אני רוצה להעיר שציינו כאן - וזהו אחד מהנושאים

שמופיעים בעמודה 4 של האינדקס - לאמור: תחילת החוק היא ד,-1 בנובמבר. הדבר

הזה יכריח אותם להכניס שינויים גם בהוראות המעבר, אבל לא רק להכריח אלא גם

לאפשר לנו להכניס שינויים לגבי הבאת החומר הזה לאישור של ועדת הכספים אף

לפני תחילתו של החוק. כאן היה אמור עד עכשיו שתוך חודש מיום תחילתו של

החוק יביא דירקטוריון הבורסה לידיעת שר האוצר , הרשות וועדת הכספים את

ההנחיות הקיימות.

ת. ההר: את זה אפשר לעשות תוך חודש מיום הפרסום.

א. דמביץ: אפשר לעשות את זה תוך חודש מיום הפרסום ואז כל

הפרוצדורה הזאת של האישרור והביקורת למיניהם יכולה להתבצע ואף להיגמר לפני

אותו יום תחילה של ה-1 בנובמבר. אבל כל זה מתוך הנחה שבאמת הדירקטוריון

יכול לעשות זאת תוך חודש.

ת. הקר: הוא יכול אבל הוועדה לא תוכל.

א. דמביץ: אני למדתי מהיושב-ראש הנוכחי שהוועדה הזאת

ועדה שעובדת הם כשהכנסת היא בפגרה. כמו שאמרנו קודם כשהנחנו שהתחילה תהיה

מיידית, הנחנו שהחומר הזה יוגש תוך חודש מיום תחילה המיידית - כך באותה

מידה של הגיון אנחנו יכולים לבקש שהחומר יוגש לוועדה תוך חודש מיום הקבלה.

ח. שטסל: אנחנו יכולים לעמוד בחודש ימים מיום אישור החוק

ולא מיום פרסומו. מדובר על יום האישור ולא צריך לחכות עד הפרסום. בסעיף

אחר נאמר שתוך שלושה חדשים הדירקטוריון צריך להתחלף ולא צריך לחכות עד ה-1

בנובמבר כי זה עינוי דין.

ת. הקר: נכון.

סעיף 36

היו"ר י. ארידור; נדון בזה כאשר נגיע לסעיף הזה. חברים, אני רוצה

לעבור לסדר היום בצורה מסודרת. התחלנו את הדיון בסעיף 36. הגב' הקר אמרה

שהסעיף הזה הוא קשה מאיזושהי בחינה. מהו גדר חילוקי הדעות לגבי הסעיף הזה?

ת. ההר; אנחנו דיברנו על הסמכויות של הבורסה, הסמכויות

של הרשות והסכמנו לנסח את סעיף 51,שהוא גם חידוש, כאשר הרישא שלו אומרת:

"הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, על קיום הוראות תקנונה ועל

דרך פעולתה ביחס לתאגידים וכוי". האמור בסעיף הזה הוא חדש, זה לא היה. זה

בסדר. אבל כל מה שמעבר לזה לא מקובל עלינו. זאת אומרת הרשות יש לה את

הסמכויות שלה והתפקידים שלה והבורסה יש לה את הסמכויות שלה והתפקידים שלה

וזה לא אותו דבר. זה לא אותו דבר. אנחנו לא חושבים שיש מקום להפוך את

הרשות לטריבונל שיפוטי שבפניו מערערים על החלטות הבורסה שניתנו בתחום

סמכותה ותפקידיה המוגדרים.

היום קיים סעיף שאומר שכאשר אדם נפגע על-ידי

החלטת הבורסה שלא לקבלו כחבר בה או להשעותו, או לבטל חברותו, או בשיפוט

משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט המחוזי. אפשר אולי להעלות על הדעת

נושאים מסויימים אחרים שבהם צריך אולי ללכת לערכאה שיפוטית, אבל לא להפוך

את הרשות לניירות ערך לערכאה שיפוטית. אנחנו מתנגדים לסעיף 36 בהצעת החוק

המוסיף את סעיף 47 בחוק העיקרי, כדלקמן: "הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטת

הבורסה שלא כאמור בסעיף קטן (א) ואינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה, רשאי

לפנות לרשות והרשות רשאית להורות לבורסה על דרך פעולה נאותה ובלבד שנתנה

ליושב-ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו".

את הנוסח של סעיף זה ראינו רק הבוקר. אני רוצה

להבהיר שלא היה מצב שנוסח זה היה קודם והיה עליו ערעור שני. אני בכלל לא

ידעתי שהנוסח הזה קיים בכלל. אותו דבר אמור לגבי הגב' פנחסוביץ ותיכף נשמע

גם מה דעתה.

אני מתנגדת אם כך לסעיף 36 בהצעת החוק המתייחס

להוספת סעיף 47(ב) לחוק העיקרי. אני מתנגדת בסעיף 38 לכל מה שכתוב אחרי

המלים "הוראות תקנונה" ובסעיף 38(ב) אני מתנגדת למשפט "או בדרך שאין בה

משום פגיעה וכו'".

ת. פנחסוביץ: אני תומכת בכל דבריה של הגב' תמר הקר. אנחנו לא

ידענו על הנוסח הזה ואני רואה אותו עכשיו בפעם הראשונה. אנ י לא מסכימה

לזה.

היו"ר י. ארידור: האם יש הסכמה לדברים האלה?

א. מינטקביץ: צריך להיות משהו נוסף מעבר ל"ניהול תקין של

הבורסה" כי למשפט הזה צריך לתת יותר תוכן. באיזו דרך להכניס תוכן לענין

הזה - זה כבר אפשר לומר בסעיף 51(ב).

ת. ההר: אבל את זה כבר כתבנו, ואמרנו: "סברה הרשות, לאחר

שנתנה ליושב-ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי

הבורסה פועלת בניגוד להוראות תקנונה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה

התקין וההוגן, ... תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה". זה

מותר ונאמר, למרות שגם בזה יש חידוש והליכה רבה לקראת סמכויות הפיקוח.

א. מינטקביץ: אנחנו לא מבקשים מעבר לזה. זאת אומרת שמהותית

אני לא רוצה מעבר לזה. השאלה אם לא צריך להבהיר את הדברים. אני חושב שכן

והשאלה היא באיזו דרך. סמכויות נוספות מעבר למה שהוסכם - את זה לא צריך.

היו"ר י. ארידור: מי ניסח את סעיף 36 להצעת החוק?

ש. וייס; מר דמביא ואני ניסחנו זאת.

א. דמביץ; אלה דברים שניסחתי מכוח הדיון.

היו"ר י. ארידור; מה אתה אומר לטובת הניסוח הזה?

א. דמביץ; אם רוצים,אנחנו יכולים לתת את רשות הערעור גם

בנושא הזה לבית המשפט. הרעיון היה שלא צריך לרוץ לבג"ץ כל פעם שיש משהו.

השאלה מה האלטרנטיבה לבג"ץ; או בית המשפט המחוזי כמו בס^.יף 47(א), או

הרשות. עם כל ההערכה, אני חושב שהרשות עצמה לא היתה כל-כך מעוניינת בסמכות

הזאת. על כן, אם רוצים לומר גם כאן שרשות הערעור תהיה לבית המשפט - בבקשה.

אבל השאלה היתה אך ורק אחת: האם צריך ללכת לבג"ץ או לא. התשובה לכך היא

שיש מי שאומר שצריך להקנות את רשות הערעור לבית המשפט ויש מי שאומר לרשות.

ש. וייס; אנחנו לא היינו מעוניינים באמור בסעיף 47(ב), זו

היתה הערה מקרב הציבור. הבקשה היתה פשוטה לחלוטין! יש נושאים שבהם צריכה

להתקבל החלטה דחופה, מהירה, וההליך של סעיף 47 הקיים לא מספיק טוב. לכן

באה ההצעה שמופיעה כאן בסעיף 47(ב).

ת. הקר: מה זה לא מספיק טוב? זה על נושאים אחרים לגמרי.

ש. וייס! אני מדבר על ההליך של בית משפט. גם בדרך המרצה

בבית המשפט המחוזי אתה יכול להפסיד באמצע הנפקה.

היו"ר י. ארידור! האם אתם בעד הסעיף הזה?

ש. וייס! אני לא ביקשתי אותו אבל אני בעדו.

א. דמביץ! הוא לא שש.

ת. הקר: מה זאת אומרת הוא לא שש?

ש. וייס! אני באמת לא שש לערעור הזה.

ת. ההר! אם כך תסכים למחיקה.

א. מינטקביץ; הסברנו את הענין וד"ר וייס הסביר גם את העילה.

זאת אומרת לא אנחנו יזמנו את הסעיף הזה. יש כאן נסיון לתת תשובה למקרים

דחופים מאד כאשר בית המשפט איננו מהווה תשובה מספיק מהירה. מבחינתי הדבר

הזה מטיל עומס על הרשות ולא להיפך. זו לא סמכות אלא זו חובה ואני אדיש

לשאלה הזאת. הוועדה תחליט.

ח. שטסל! אני חושב שזהו סעיף לא של הליך משמעתי ולא של

ערעור אלא זהו סעיף שפוו,ע באופן בסיסי בהגדרה של S.R.O , היינו גוף שמסדיר

את עצמו, כמו הבורסה. S.R.Qמשמעו self regulating organizationזה המצב

לאורך כל החוק. נכון שיש בחוק כמה וכמה סעיפים חדשים שפוגעים בעקרון הזה,

אבל הפגיעה היא פגיעה בשוליים יחסית. אם הסעיף הזה יתקיים - אני חושב

שצריך להפוך את הבורסה בכלל למוסד אחר, לא צריך דירקטוריון ולא צריך הרבה

דברים אחרים. אני לא רוצה להרחיב את הדיבור. י

אני בהחלט מסכים שצריך להרחיב את סעיף 47 הנוכחי

וצריך לומר שבכל נושא שכל אזרח או חבר ירצה לפנות לערעור - יוכל לפנות

לבית המשפט. זה בבקשה רבה. אני לא אומר שאנחנו צריכים להיות גוף שאין

ערעור עליו. אני בהחלט מסכים ומציע. להרחיב את סעיף 47 הנוכחי, היינו שלא

לדבר רק ער חברות ועל משמעת בלבד.

א. מינטקביץ; אין לי צורך בנוסח של סעיף 47(ב) לחוק העיקרי,

כאמור בהצעת החוק בסעיף 36. אבל אז להרחיב או להבהיר או לתת יותר בשר

לסעיף 51(א).

ת. ההר; יש בו מספיק בשר בנוסח שסיכמנו. דיברנו על

הנוסח, דנו בו וניסחנו אותו ב-15 ישיבות, לא בישיבה אחת. 15 פעם דיברנו

וזה היה נוסח שהיה מוסכם גם עליכם.

היו"ר י. ארידור; אני בדעה שהסעיפים האלה דרושים כמות שהם. הסיבה

לכך ~ ובלי קשר לעמדות שהובעו כאן - היא שבכל זאת יושבים בבורסה נציגי

אינטרסנטים. נכון שהם לא ברוב, אבל יושבים שם נציגי אינטרסנטים וקרו תקלות

כתוצאה מזה.

ח. שטסל; האינטרסנטים האלה מעוניינים בסעיפים האלה.

א. דמביץ; חלקם כן וחלקם לא.

היו"ר י. ארידור; קרו תקלות בעבר כתוצאה מהדברים האלה. אם לא היו

תקלות בעבר אפשר היה לבוא ולומר שהדברים מסתדרים והסעיף לא דרוש. אבל

הדברים לא הסתדרו. נניח שהיה סעיף כזה בעבר, הרי הוא היה מונע. הרבה תקלות.

ת. ההר: בכל פעולה של כל גוף יש תקלות. הם בפעולות של

הרשות יש תקלות ואמרנו שיגישו ערעור לבית המשפט המחוזי.

היו"ר י. ארידור; מי שהציע להכניס סעיף ערעור בזכות על כל החלטה

של הרשות הייתי אני.

ת. ההר; טוב מאד, אבל הערעור הוא לערכאה שיפוטית ולא

שגוף אחד מחליף את הבורסה.

היו"ר י. ארידור; אבל בבורסה ההכרעה היא לא שיפוטית.

ת. הקר; לא, הערעור צריך להיות בפני גוף שיפוטי. זו

דעתנו.

היו"ר י. ארידור; לא חייב.

ג. ארבל; הרשות היא גוף מפקח ואני לא חושב שזה בריא, יעיל

ותקין שעל כל חילוקי דעות בין ממשתף בפעילות בבורסה לבין הנהלת הבורסה

יתחילו לפנות לרשות והרשות תצטרך להיכנס לכל הנושאים האלה. אם הנושא הוא

מספיק כבד, רציני וראוי - אני מסכים עם זה שצריך איזשהו מנגנון והמנגנון

שנראה מתאים במקרה זה הוא בית המשפט.

היו"ר י. ארידור; אבל צריכה להיות יכולת פעולה מהירה.

ת. ההר: גם לבית המשפט מוגשות בקשות דחופות, יש המרצות,

ויש דרכים.

היו"ר י. ארידור; אני בעד הסעיף הזה.

ת. הקר; נצטרך להביא ענין זה בפני שר האוצר ולרשום

הסתייגות.

ת. פנחסוביץ; לאחר ההצבעה.

היו"ר י. ארידור; זו ההצבעה. אני בעד הסעיף.

ח. שטסל; אם הסעיף הזה מתקבל - אני חושב שכל החוק הוא לא

בשבילנו, זאת אומרת הוא בשבילנו כי מה שהכנסת תחליט הוא מה שיהיה, אבל ער

עכשיו שיתפנו פעולה בדברים רבים. לפי דעתי, הסעיף הזה הורו, את הבורסה

ולפחות אני אישית לא יכול להישאר כאן. אני מצטער, על הענין הזה ישבנו שעות

רבות, על כל פרטי הפרטים. אני הוזמנתי אישית, לפי בקשתי ויומיים ישבתי שם.

שלשום עזבתי את הישיבה בשעה 11.30 על-מנת שאמצא אתמול אחר הצהריים את

הסעיף הזה מבלי שטרחו להגיד ליושב-ראש הבורסה על הענין. אני מותקף על-ידי

כל חברי על כל מיני סעיפים אחרים שאני משתף לגביהם פעולה עם הרשות.

בנסיבות כאלה - ולפי דעתי גם פוו,עים בי אישית - אני חושב שמחלישים את

עמדתי ובכלל הבורסה הופכת להיות לגוף מנוהל על-ידי הרשות. אם זה הרצון -

מותר למחוקק לבקש זאת, אבל אז צריך לשנות לאורך כל הקו את כל החוק ולא רק

את הסעיף הזה. אז אין צורך בדירקטוריון, כל התקנות ייצאו על ידי הרשות

לניירות ערך ואנחנו נפעל רק כאקט טכני. אם זה מה שרוצים - בבקשה.

א. מינטהביץ; לי סעיף 47(ב) מיותר.

מ. פרידמן: התפקיד המוגדר בחוק לרשות , לפי סעיף 2, הוא

להגן על המשקיע. הסעיף הזה בא להגן על המנפיק. יש כאן איזשהו ניגוד.

ת. הקר; נכון, נאמר: "מוקמת בזה רשות ניירות ערך שתפקידה

יהיה ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך". כל ההחלטות שיש לחברות

הנסחרות בבורסה, מה זה שייך לזה?

א. מינטקביץ; אני חוזר ואומר שלי הסעיף הזה מיותר. אני לא

צריך אותו. אני צריך דבר אחד: הבהרה של מה זה ניהול תקין והוגן של הבורסה.

היו"ר י. ארידור: שר האוצר רשאי להגיש הסתייגות.

ת. ההר: חבל רק שאנחנו מגיעים למצב כזה. אף אחד לא ביקש

את זה.

ח. שטסל; אני מבקש מיושב-ראש הוועדה לסלוח לי, אבל אני

עוזב את הישיבה.

היו"ר י. ארידור; אני משתומם. מר שטסל שמע ששר האוצר יגיש

הסתייגות.

ת. פנחסוביץ; שר האוצר יכול גם למשוך בחזרה את ההצעה.

היו"ר י. ארידור: נכון.

ת. ההר: מר שטסל נפגע, ובצדק, מהתנהגות של מי שהכין את

הסעיף אפילו מבלי להגיד לו על קיומו. אילו לא היה לי המכשיר של הסתייגות,

גם אני הייתי מגיבה בדרך אמוציונאלית.

היו"ר י. ארידור: אני לא יודע מה היתה רופרוצדורה בארבעת הימים

האחרונים. אינני מבין למה לא ידעתם? .

ת. פנחסוביץ: אני מודיעה לפרוטוקול שגם אני נפגעתי. אתמול

קיימנו ישיבה וגם אתמול בישיבה באו ואמרו דברים. אמרו: היושב-ראש ביקש. מר

דמביץ התרשם שהיושב-ראש ביקש זאת באותה ישיבה שהוא לא היה. אני אמרתי שאני

לא שמעתי זאת. הגב' הקר אמרה שהיא לא שמעה. מי שייצג זה לא הנציג שיכול

להביע. דעה בקשר לחוק. את הרווק הגישה הממשלה. את החוק הגיש משרד האוצר יחר

עם משרד המשפטים, וקודם כל משרד האוצר. הגב' הקר ניחשה ש'ביקש' זו מסקנה

של שיחה טלפונית שלא בוועדה. זה כבר גם גרם למתח, כי מר דמביץ לא הבין

כאילו מדוע. אני מתקוממת שההתרשמות היתה בוועדה. אני מוחה על כל הדרך הזאת

ואני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול. אני מוחה על כל דרך הטיפול. לא היה לי עוד

נסיון כזה.

אדוני היושב-ראש, אתה היית חבר ועדת העבודה

והרווחה כשדנו בביטוח הלאומי ולא קרה לנו דבר כזה. אנשי הביטוח הלאומי היו

קדושים ולא ביקשו אף פעם שום סמכות. מה שעניין אותם זה תמיד המבוטחים ומה

יינתן להם. אותו דבר אמור לגבי רשות הנמלים, רשות שדות התעופה ואפילו רשות

השידור, בה האנשים רבים ביניהם, אבל לא היה דבר כזה שבאו ודרשו דברים

כאלה.

כל הערכים משתנים במהירות. תוך שנתיים. אני

מטפלת בנושא עם גוף אחד ואחר-כך פתאום הערכים משתנים לגמרי. האוצר היה

צריך להביא את התיקון; הוא היחיד שהיה מוסמך להביא זאת ובין משרד האוצר

ומשרד המשפטים יש הידברות פנימית, לא דרך הכנסת.

ד. תיכון; אדוני היושב-ראש, מה שאתה מחליט לגבי הסעיף הזה?

היו"ר י. ארידור; סעיף 36 להצעת החוק, המוסיף את סעיף 47(ב) לחוק

העיקרי, אושר.

ד. תיכון; היות והסעיף הזה מופיע לראשונה כאן, אני מבקש

לאפשר לי לחשוב על הסעיף הזה. זהו סעיף מרחיק לכת. גוף וולנטרי יהיה מעתה

כפוף לגוף ממלכתי.

היו"ר י. ארידור; אם יבטלו אותו ברביזיה - יבטלו אותו.

ד. תיכוו; אני מבקש ממר מינטקביץ לעדן את הניסוח של הסעיף

הזה.

א. מינטקביץ; לי סעיף 47(ב) לא נחוץ. הדבר היחיד שאני חושב

שצריך לעשות זה להבהיר את האמור בסעיף 51 לחוק העיקרי, היינו "הרשות תפקח

על ניהולה התקין של הבורסה", בצורה יותר מסודרת.

ד. תיכון; אדוני היושב-ראש, האם אתה תהיה מוכן ששלושת

הגורמים, כולל הבורסה, יישבו וינסו למצוא נוסח יותר מעודן?

היו"ר י. ארידור; הבעיה היא בעיה מאד קשה ואני לא הייתי מאשר סעיף

כזה אילולא היה ניסיון עבר שבו אינטרסנטים בתוך הבורסה הכתיבו מהלכים.

ד. תיכון; כן, אבל אנחנו מתקנים זאת על-ידי הרכב הרשות.

היו"ר י. ארידור; לא בדיוק. אני קצת מודאג ממה שיכול לקרות שם

ואני רוצה שתהיה סמכות ממלכתית שתוכל לקבל או לדחות עררים. היות וממילא

הסמכות היתה צריכה להיות קיימת, אזי לא בכל ענין צריך לפנות לבית המשפט.

זו הגישה שלי, ועל החלטות הרשות יש ערעור לבית המשפט.

ת. הקר; אם על החלטות הרשות אפשר לערער לבית המשפט - אזי

אין את החסכון בזמן ואין את כל הדברים האחרים.

היו"ר י. ארידור; לא, זה כבר דבר אחר. לפעמים זה יטופל ברשות.

ת. ההר; אבל הבורסה תהיה רשאית לערער. הרי היא לא תיתן רק

לצד אחד זכות לערער.

היו"ר י. ארידור; נכון, אז ייקבעו תקדימים ובדה ייגמר הענין.

ד. תיכון; מכל מקום, אני שומר לעצמי את הזכות להגיש

הסתייגות בענין הזה.

היו"ר י. ארידור; בזה אין שום ספק. כבר הודיעו שבשם שר האוצר

יגישו הסתייגות לסעיף הזה.

ת. פנחסוביץ; הממשלה יכולה להחליט על משיכת החוק בכל שלב, עד

הקריאה השלישית.

היו"ר י. ארידור; נכון, זו זכותה. אם כן, סעיפים 36 ו-38 אושרו

ביחד. אנחנו עוברים לסעיף הבא;

סעיף 49 - הוראות מעבר

א. דמביץ; סעיף 49(ה)(1) דן בהנחיות הקיימות. נאמר בו

כדלקמן: "הנחיות שקבעה הבורסה לפני תחילתו של חוק זה (להלן - ההנחיות

הקיימות) תהיינה תקפות במשך שנים עשר חדשים מיום

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]