פרוטוקול ישיבת ועדת עבודה מספר 340, בתאריך 23/06/1987

הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מסי 340

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום גי, כי'ו בסיון התשמ"ז - 23,6.87, שעה 11.00

נכחו:

חברי הוועדה; י. פרץ - מ"מ היו"ר

א. שוסטק

מוזמנים; ש. בריצמן - היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי

ש. קפיטקובסקי - המוסד לביטוח לאומי

נ. לבון - המוסד לביטוח לאומי

י. ברגר - משרד האוצר

יועץ משפטי לוועדה; מ. בוטון

מזכירת הוועדה; א. אדלר

קצרנית; צ. ספרן

סדר היום; חוק הבטחת הכנסה (תיקון), התשמ"ה-1985.

היו"ר י. פרץ;

אני פותח את הישיבה.

חוק הבטחת הכנסה (תיקון), התשמ"ה-985ו

דיון ראשון התקיים ב-25 במאי ואנחנו ממשיכים בסעיפי החוק.

סעיף 4;

בישיבה הקודמת נתבקשנו - אני ואנשי המוסד לביטוח לאומי - לבדוק את הסעיף

לגבי הכנסה של ילד בקשר לגרושות. לאחר שנפגשתי עם אנשי המוסד לביטוח לאומי ודנו

בנושא זה לא מצאנו כל פתרון לענין הזה באופן שיבטיח, שמצד אחד הכנסה של ילד לא

תובא בחשבון, ומצד אחר הכנסה של ילד כן תובא בחשבון, והגענו למסקנה שצריך להגיע

לכלל אחיד: או להביא בחשבון את ההכנסה של הילד, או שלא להביא אותה בחשבון.

היו"ר י. פרץ;

אבקש לדעת מה אומר סעיף 9(א) לחוק ומה מבקש התיקון לעשות.

ש. בריצמן;

סעיף 9(א) לחוק קובע; "הכנסה - הכנסה מן המקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה,

אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, לרבות (1) כל גימלה כמשמעותה בחוק

הביטוח; (2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית; (3) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל

דין, לרבות תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-972ו; (4) סכומים שיראו

אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה".

אלה ההכנסות שמתחשבים בהן כאשר אדם צובר גימלה להבטחת הכנסה.

אנחנו מבקשים להוסיף לארבע הפיסקאות שישנן בסעיף 9(א) פיסקה נוספת האומרת;

"הכנסת ילדו של הזכאי הנמצא בהחזקתו, למעט הכנסת הילד לפי סעיף 2(1) או (2)

לפקודה". אנחנו אומרים שהכנסת ילד לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה אינה נחשבת

כהכנסה, והכוונה' להכנסה של ילד מעבודה או מעבודה עצמית. אנחנו רוצים לתת לילד

תמריץ, שאם הוא יוצא לעבודה, שיהיה לו סכום בכיס, ולכן אנחנו ממעטים ענין זה.

המוסד לביטוח לאומי ממונה על כמה חוקים בנוסף לחוק הביטוח הלאומי, אחד מהם

הוא חוק הבטחת הכנסה, וחוק נוסף הוא וזרק המזונות (הבטחת תשלום). חוק המזונות

(הבטחת תשלום) חוקק בשנת 1972, בעוד שחוק הבטחת הכנסה נכנס לתוקף בשנת 1982.

חוק המזונות (הבטחת תשלום) חוקק בזמנו כדי שנשים לא תצטרכנה לסחוב את עצמן

להוצאה לפועל, כדי שבמקרים קשים יהיה חוק שיגיד שאשה שיש לה פסק דין למזונות

יכולה לפנות למוסד לביטוח לאומי, המוסד ישלם לאותה אשה את פסק הדין למזונות ואחר

כך יגבה אותם מן הבעל. עם זאת, לא אמרו שהמוסד לביטוח לאומי, קרי המדינה, ישלם

את כל הסכום, אלא אמרו שהסכום שהמוסד לביטוח לאומי ישלם בשם המדינה יהיה סכום

מוגבל, כפי שהוא כתוב היום בהבטחת הכנסה לגבי אלמנה וכוי. אמרו כך: אם פסק הדין

שמקבלים יותר נמוך מן הסכום שנקבע, נשלם לפי פסק הדין; אם פסק הדין יותר גבוה מן

הסכום שנקבע, נשלם עד גובה הסכום. זאת היתה ההכנה למה שנתקבל אחר כך בחוק הבטחת

הכנסה.

כשנתקבל חוק הבטחת הכנסה עלה הרעיון לבטל את חוק המזונות (הבטחת תשלום), כי

אמרו: יש לנו היום חוק אחר שמשלם לפי אותם הכללים. כלומר, כשחוקקו את חוק הבטחת

הכנסה נקבע שהכנסה היא גם הכנסה מדמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין, לרבות תשלום

לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום) - סעיף 9(א)(3) - כך שבהחלט היתה כוונה שכל תשלום

שמקבלים לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום) יראו אותה כהכנסה לצורך הבטחת הכנסה ולא

יהיה כפל תשלום גם מכאן וגם מכאן.

קיבלנו פרשנות מסויימת שאומרת כך: אם אנחנו משלמים מזונות לפי פסק דין ופסק

דין זח הוא רק לטובת הילדים, זו איננה נחשבת הכנסה לפי פיסקה זו. זאת אומרת,

הכנסת הילדים לא מובאת בחשבון. ליתר דיוק: אם יש פסק דין למזונות על שם הילדים

והאשה מגלשה תביעה למוסד לביטוח לאומי ומקבלת לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום),

היא תהיה זכאית לקבל גם מהבטחת הכנסה. כלומר, למעשה היא מקבלת פעם מהמזונות

ופעם מהבטחת הכנסה. אם ניקח לדוגמה אלמנה שיש לה שני ילדים, גרושה שיש לה שני

ילדים או אשה שאיננה נשואה ויש לה שני ילדים, התוצאה היא שאותה גרושה שיש לה שני

ילדים תקבל גם מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום) וגם הבטחת הכנסה. כלומר,

היא תקבל כפליים ויותר ממה שמקבלת אלמנה עם שני ילדים או אשה שאיננה נשואה עם

שני ילדים.

אנחנו אומרים שלושה דברים: א. לא התכוונו לזה, והעובדה שבחוק המקורי אמרנו

שתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת הכנסה) ייחשב כהכנסה-, ב. יש פה עיוות. ג. זה לא

צודק, כאשר מדובר על אותה יחידה משפחתית, שתהיה העדפה לגבי גרושה על פני אלמנה

או אשה שאיננה נשואה, וזאת כאשר חוק הבטחת הכנסה בא להבטיח מינימום של קיום לתא

המשפחתי והוא לא בא להבטיח כפל תשלום.

להזכירכם: חוק המזונות היה אחד הצעדים הראשונים שהביא בסופו של דבר לחוק

הבטחת הכנסה, ועם קבלת חוק הבטחת הכנסה רצינו לבטל את חוק המזונות. אני לא אומר

אם זה היה טוב או לא טוב שלא הצלחנו לבטל את חוק המזונות, אבל אין הצדקה לכפל

כזה של תשלומים, לכן אנחנו רוצים לתקן את העיוות שהפרשנות יצרה ואנחנו אומרים

שהכנסה ממזונות שניתנים לטובת הילד תיחשב הכנסה של התא המשפחתי. הילד נמצא עם

האם - בין אם מדובר בגרושה, אלמנה או אשה שאינה נשואה - ההוצאות הן של אותה

יחידת משפחה, ומדוע יהיה הבדל? כדי לתקן מעוות זה הבאנו את התיקון.

עוד להזכירכם: לאחר שניתנה הפרשנות הזאת מראה הסטטיסטיקה שלנו, שגדל מספר

הנשים שמבקשות פסק דין רק עבור מזונות לילדים, כי הן יודעות שאז הן מקבלות גם

הבטחת הכנסה וגם מזונות. התיקון שהוגש ב-1985 נראה לנו צודק ואנחנו מבקשים

שתאשרו אותו.

היו"ר י. פרץ:

האם הסכום שייחסך כתוצאה מהתיקון הזה משמעותי?

ש. בריצמן:

אנחנו לא חושבים שהוא משמעותי.

נ. לבון:

ייחסכו 7 מליון ש"ח לשנה.

היו"ר י. פרץ:

אם כן, זה סכום משמעותי.

ש. בריצמן;

בפני עצמו הסכום משמעותי, אבל כשאתה משווה אותו לכל ההוצאה של הבטהת הכנסה

הוא חסר משמעות.

היו"ר י. פרץ;

מה בדעת המוסד לביטוח לאומי לעשות ב-7 מליון השקלים שייחסכו כתוצאה מהתיקון

הזה?

ש. בריצמן;

אני לא יכול לענות, כי אלה לא כספי המוסד לביטוח לאומי, אלה כספי האוצר.

היו"ר י. פרץ;

האוצר הוא שיזם את התיקון הזה?

ש. בריצמן:

בהחלט לא.

היו"ר י. פרץ;

האם סכום הכסף שייחסך יוכל לעמוד לרשות המוסד לביטוח לאומי לטפל בבעיות

קריטיות בקרב אוכלוסיה שלא מנצלת את כל הזכויות שלה במוסד לביטוח לאומי ושיש

לסייע באיתורה? אם הכסף אינו הבעיה מרכזית אלא הפירצה בחוק, שאנחנו רוצים לסגור

אותה כדי לבטל אפליות שקיימות בין סוגי תאים משפחתיים, אפשר לקחת כסף זה ולשים

אותו בקרן שתסייע לאותן קבוצות, בעיקר לאלמנות. האם אתה חושב שניתן לעשות דבר

זה, או שהכסף יעבור כהכנסה נוספת לאוצר?

ש. בריצמן;

אולי צריך לחשוב על איזו שהיא קרן או איזה שהוא תמריץ או תשלום או סיוע או

בדיקה או מחקר לגבי משפחות חד-הוריות, ולאו דווקה אלמנות. אין התייחסות יחודית

למשפחות חד-הוריות כתופעה, ואולי אפשר ללכת בכיוון הזה.

א. שוסטק;

מה אנחנו ממעטים פה - רק תשלום מזונות עבור הילד, או גם תשלומים אחרים

שניתנים לילד?

ש. בריצמן;

אני לא רוצה להטעות. הדבר העיקרי שבשבילו באנו הוא הענין של הכנסה ממזונות,

אבל החוק מאפשר לנו לראות כהכנסה כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח - זה קיים היום

בחוק - וזה אומר שאנחנו מביאים בחשבון גם תוספת קיצבה שמקבלת אשה עבור שני ילדים

שיש לה, כשהיא מקבלת קיצבת שאירים. יכולות להיות גם הכנסות אחרות של ילד.

א. שוסטק;

אתה מתכוון להכנסות אחרות מהביטוח הלאומי, כי הכנסות שלא מהביטוח הלאומי לא

צריכות לענין אותך.

ש. בריצמן:

את זה לא אמרתי.

ו

אני אומר שוב כדי שיהיה ברור: בתיקון נאמר-. "הכנסת ילדו של הזכאי הנמצא

בהוזזקתו, למעט הכנסת הילד לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה". הכנסה לפי סעיף 2(1) או

(2) יכול להיות גם הכנסה של ילד מירושה שהוא קיבל, מהשבון בנק גדול, שהוא מקבל

ממנו הכנסה וזופשית של איקס שקלים. אנוזנו רוצים להביא זאת בחשבון, כי זאת הכנסה

של התא המשפחתי.

המאסה הגדולה שלגביה מצאנו שיש עיוות היא המאסה של המזונות. החלטנו

שהמזונות, כולל הכנסה אחרת שיש לילד, נכנסים לתא המשפחתי וצריך לראות אותם

כהכנסה של התא המשפחתי. הלא הבטחת הכנסה נותנים למי שאין לו, למי שלא יכול לעזור

לעצמו ולמי שלא יכול לעבוד. אין כוונה לתת לתא המשפחתי, שיש לו הכנסות, הכנסה

נוספת על חשבון המדינה.

א. שוסטק;

כלומר, להכנסות הילדים שמביאים אותן בחשבון מוסיפים עכשיו את גם ענין

המזונות, ואני רוצה לשאול: יש הרבה ילדים בארץ שמקבלים כספים מגרמניה ויש ילדים

שמקבלים ירושה. מה הזכות להתערב בדברים אלה? אני מבין אם מדובר על תשלום שמשלם

הביטוה הלאומי או המדינה, אבל מה הזכות להתערב בתשלומים שמקבלים שלא מן המדינה?

היו"ר י. פרץ:

הבנתי מלכתחילה שהמדובר הוא למעשה בפיסקה (3) של סעיף 9(א) - כלומר, רק

בדמי מזונות שמקבל אדם לפי דין. בענין זה היתה פירצה על ידי כך שהעבירו את דמי

המזונות על שם הילדים, ואת הפירצה הזאת אתם רוצים לסתום.

ש. בריצמן:

נכון.

היו"ר י. פרץ:

אני מתנגד לכך שאם ילד מקבל כטף מאביו, שלא דרך מזונות, או בירושה, שיראו

זאת כהכנסה לענין זה. אני מוכן שנרחיב את פיסקה (3) בסעיף 9(א) כך שידובר בו על

דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין, לרבות תשלום לפי חוק המזונות, כולל ילד עד גיל

מסויים. ליותר מזה אני לא מסכים. על ידי התיקון הזה אני סוגר את הפירצה ואני לא

גורם עוול לילד, שמקבל ירושה ממישהו. ברגע שאנחנו מדברים על כל הכנסה של ילד,

אנוזנו פוגעים בילד, לא באשה, ואין מטרה כזאת.

ש. בריצמן:

הצהרה אישית: נכון שישבנו עם מר בוטון ומר בוטון כיוון אותנו לדרך הזאת,

אבל לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער. יכול להיות שאתה פתחת לנו. יכול להיות

שהסתובבנו סביב הדבר הזה ומרוב מחשבות לא מצאנו את הדרך. בסך הכל מקובל עלינו מה

שאתה אומר, שפיסקה (3) בסעיף 9(א) תבהיר שהכוונה גם לדמי מזונות שמקבל ילד.

היו"ר י. פרץ:

ואז במצפון שקט אוכל לאשר את הסעיף.

ש. בריצמן;

במקום להוסיף את פיסקה (5), כפי שאנחנו מציעים, יבוא תיקון של פיסקה (3)

בסעיף 9(א) לחוק העיקרי, ויתוספו המלים "לרבות דמי מזונות שנפסקו לילד". המשמעות

היא שכל דמי מזונות שמקבל ילד יראו אותם כהכנסות של התא המשפחתי.

סעיף 5;

ש. בריצמן;

אנתנו רוצים לתת הקלה למשפחה שיש בה בן זוג או ילדים ולהגדיל את הסכומים

שלא רואים בהם הכנסה, את הסכומים שניתנים כתמריץ ליציאה לעבודה. היום אם בודד או

זוג עם ילדים יש לו הכנסה מעבודה משני מקורות - מעבודה ופנסיה - לא רואים כהכנסה

את ההכנסות שיש לו עד סכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע, אבל אם יש לו הכנסה ממקור

אוזר בלבד - לא רואים כהכנסה את ההכנסות שיש לו עד סכום השווה ל-13% מהשכר

הממוצע. אנחנו מציעים שגם אם יש מקור הכנסה אתד לא יראו סכום של 17% מהשכר

הממוצע כהכנסה. כלומר יש פה הרחבה, גם אם היא איננה גדולה.

היו"ר י. פרץ:

מה ההבדל בין פיסקה (1) ופיסקה (2)?

מ. בוטון;

פיסקה (1) מדברת על הכנסה מעבודה, ופיסקה (3), שמופיעה בפיסקה (2) בסעיף,

מדברת על הכנסה מפנסיה.

סעיף 6;

ש. בריצמן:

היום קיימת-בסעיף 17 הוראה האומרת: "אדם החייב על פי כל דין או על פי הסכם

במזונותיו של מי ששולמה לו או בעדו גימלה, חייב לשפות את המוסד לביסוח לאומי על

הגימלה ששולמה, זולת אם הורה בית הדין לעבודה הוראה אחרת". כלומר,אם המוסד משלם

גימלה להבטחת הכנסה לאשה שהבעל לא משלם לה מזונות, אנחנו יכולים לתבוע מן הבעל

לעבודה, שאמרו שבית הדין לעבודה עוסק בעניני הביטוח חלאומי, בעניני עבודה, והוא

לא יכול לפסוק בעניני מזונות, כי אין לו לא ההכשרה, לא היכולת ולא ההבנה, בעוד

שיש בתי משפט שמתמחים בעניני מזונות. קיבלנו את ההערות האלה ושינינו את הסעיף.

לפי הסעיף, נוכל להגיש את התביעה הזאת לבית המשפט שטיפל בנושא או פסק בו.

א. שוסטק:

הפרוצדורה תהיה, שתצטרכו להגיש נגד הבעל תביעה לבית המשפט המחוזי, ובית

המשפט המחוזי יקבע את גובה המזונות.

ש. בריצמן:

אנחנו נגיש תביעה להתזר הכסף ששילמנו. בית המשפט יכול לפסוק שהאיש צריך

לשלם מזונות לפחות בסכום זה של הגימלה, אבל הוא הוא יכול גם לפסוק שהבעל ישלם

פחות, ואז הבעל ישלם לנו לפי גובה המזונות שקבע בית המשפט ולא לפי הגימלה שמגיעה

לנו.

היו"ר י. פרץ:

השתמשתם הרבה בסעיף זה?

נ. לבון;

עד עכשיו השתמשנו בזה בשני מקרים.

סעיף 7;

ש. בריצמן;

סעיף 35ו(א) לחוק הביטוח אומר שגימלה שאנחנו משלמים לא ניתנת לעיקול,

לשיעבוד ולהעברה אלא לשם תשלום מזונות. אנחנו באים ואומרים שגימלה לא תינתן

לעיקול גם לצורך פסק דין של מזונות. מדוע? כי הגימלה להבטחת הכנסה ניתנת למישהו

שאין לו כלום. אם יש עיקול ולוקחים גם את הגימלה להבטחת הכנסה מה נשאר לאותו אדם

כדי לחיות?

אנחנו מדברים על גימלה בשיעור הרגיל, שהמשמעות שלה היא 20% מהשכר הממוצע.

אם לאדם יש ותק במערכת יש לו גימלה בשיעור 25% מהשכר הממוצע. אנחנו אומרים: 5%

כן ניקח, אבל נשאיר לו מינימום של קיום, 20% מהשכר הממוצע, כדי שיוכל להתקיים.

א. שוסטק:

גבו הרבה כספים במשך השנים?

ש. בריצמן:

לפי מה שאני שומע פה מהמומחה לדבר אנחנו גובים 40% מהסכומים שאנחנו משלמים.

סעיף 8:

זה תיקון טכני של מה שכתבנו קודם.

ענין נוטף: נתקבלנו בבעיה אנושית, שהתעוררה בעיקר לגבי העולים החדשים

מאתיופיה, שרצינו לפתור אותה במסגרת חוק הבטחת הכנסה וקיבלנו על כך אישור של

האוצר. לפי חוק הבטחת הכנסה זכאי אדם לקבל הבטחת הכנסה רק לאחר שהוא שנתיים

בארץ, וזה נעשה כדי שלא יבואו אנשים ארצה ומיד יפלו על קופת הציבור, מה גם שעולה

חדש זכאי לקבל ממשרד הקליטה או מהסוכנות היהודית תמיכה כלשהי לתקופה של עשרים

וארבעה חודשים. בדרך כלל עולה חדש אחרי תקופה של חצי שנה נקלט בעבודה ויוצא

ממערכת התמיכה של המוסדות האלה, אבל יש מקרים של אנשים שנשארים שנתיים במערכת

הזאת ואחרי שנתיים הם באים להבטחת הכנסה. מי שנמצא בשנתיים הראשונות במערכת של

הבטחת הכנסה מקבל קיצבה בשיעור יותר קטן - 20% במקום 25%. אחרי שנתיים במערכת,

כשרואים שאדם זה באמת זקוק לעזרה לאורך כל התקופה, מגדילים את הקיצבה ל-25%.

אנחנו מציעים כך: מי שהיה 24 חודשים במסגרת התמיכה של משרד הקליטה או הסוכנות

היהודית ובא אלינו והוא עדיין זכאי לתמיכה ולהבטחת הכנסה אצלנו, יקבל ישר שיעור

מוגדל כאילו הוא נמצא במערכת שלנו כבר שנתיים. כלומר, רואים את מי שקיבל כעזרה

ממשרד הקליטה והסוכנות היהודית כאילו קיבל הבטחת הכנסה באותה תקופח והוא יקבל

מיד שיעור מוגדל.

התיקון ינוסח כך: " בסעיף 5 לחוק העיקרי (1) בסעיף קסן (ג), המלים "בשיעור

רגיל" יימחקו. אחרי סעיף קסן (ג): "קיבל זכאי תמיכה כספיח לצרכי מחיה מן הסוכנות

היהודית לארץ ישראל או מהמשרד לקליסת עליה במשך שנים-עשר חודשים לפחות מתוך

עשרים וארבעה חודשים מיום עלייתו ארצה, תשולם לו גימלה בשיעור מוגדל ובלבד שהגיש

את תביעתו לגימלה תוך שלושים וששה חודשים מיום העליה".

י. ברגר;

נאמר פה שהאוצר יקבל הכנסה עקב קבלת התיקונים האלה. זו לא הכנסה, זה חסכון

של האוצר, וזה הבדל גדול. הביטוח הלאומי מגיש הרבה מאד הצעות חוק שנועדו להרחיב

את המערכת, ליצור עוד זכויות ולחת עוד הטבות ותשלומים ואף פעם לא שאלתם איפה

לחסוך. אבל כשאנחנו באים ומציעים לתקן עיוות שיכול לגרום לחסכון, אתם אומרים:

איפה אנחנו יכולים לנצל את 7 מליון השקלים האלה? זה לא הוגן, במיוחד כשהמערכת

מתרחבת כל הזמן.

דבר שני: עורך הדין בריצמן הציע עכשיו הצעה שהיא בהחלט הרחבה - זכאות

העולים החדשים, שלא יזדקקו לתקופת אכשרה על מנת לקבל שיעור מוגדל. זו הרחבה,

שלפי דעחי מסתכמת גם כן בכמה מליונים.

אני לא חושב שמיד צריך לכרוך איזה שהוא תיקון עיווח וחסכון עם הוצאה אחרת.

אם יש רעיונות והצעות של העמקת מימוש הזכויות בביטוח הלאומי, צריך להגיש הצעה

לפרוייקט נפרד, לדון עליו בנפרד, בלי לכרוך בו את תיקון העיוות, מה גם שעל ידי

תיקון העיוות חוסכים 7 מליון ש"ח, בעוד שלהעמקת זכויות בביטוח הלאומי אולי צריך

רק 3 מליון ש"ח. לא צריך לכרוך חיקון עיוות אחד בהוצאה מיידית אחרת.

א. שוסטק:

צריך לקבל אח דברי היושב-ראש כמשאלה, כי אנחנו לא מוסמכים להחליט מה לעשוח

עם הכסף שנחסך. הוא שאל אולי אפשר, על ידי חסכון זה, להיטיב למישהו אחר.

ש. בריצמן:

קיבלנו את המשאלה של היושב-ראש וחברי הוועדה ואנחנו מוכנים לבדוק את הענין

ברוח אוהדת ולראות מה ניתן לעשות. אני מוכן להצהיר זאת לפרוטוקול.

י. ברגר:

לבדוק אנחנו תמיד מוכנים.

היו"ר י. פרץ:

לצערי, כל מה שהביטוח הלאומי הביא לתיקון בשנה האחרונה לא היה לשם הרחבת

זכויות אלא, בדרך כלל, לשם צמצום זכויות, והמשאלה שלי שבכסף שנחסך אפשר יהיה

לתקן עיוותים שצצים. אמנם הביטוח חלאומי עושה עבודה נהדרת באיתו אותם עיוותים,

אבל אנחנו רוצים שיעסוק בכך עוד יותר, שיאתר את אלה שאינם מממשים את זכויותיהם

וירחיב להם את הזכויות. אני לא מוסמך לקחת את 7 מליון ש"ח אלה ולהעביר אותם

מסעיף לסעיף, אבל אני אומר שכך צריך להיות. בדברים אלה צריכה להיות הדדיות.

מ. בוטון:

הערה שקיבלתי מאנשי הביטוח חלאומי לגבי סעיף 7: אם הוועדה מסכימה, יימחקו

המלים "בשיעור רגיל".

היו"ר י. פרץ;

כלומר, גימלה של הבטחת הכנסה אין לעשות לגביה שום דבר. אני חושב שזו הצעה

טובה.

נעבור להצבעות.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף ו

מ. בוטון;

לגבי טעיף 2 יש הצעה של חבר-הכנסת תופיק טובי למחוק את הסעיף.

הצבעה

הוחלט: א. לא לקבל את ההצעה של תבר-הכנסת ת. טובי לסעיף 2

ב. לאשר את סעיף 2 כהצעת הוועדה.

הסתייגות לחבר-הכנסת ת. טובי

ש. בריצמן;

בסעיף 3 נכניס את התיקון שהוספנו לגבי העולים החדשים.

הוחלט: לאשר את סעיף 3 עם התוספת הבאה:

בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"קיבל זכאי תמיכה כספית לצרכי מחיה מן הסוכנות היהודית לארץ-ישראל

או מהמשרד לקליטת עליה במשך שנים-עשר חודשים לפחות מתוך עשרים

וארבעה חודשים מיום עלייתו ארצה, תשולם לו גימלה בשיעור מוגדל

ובלבד שהגיש את תביעתו לגימלח תוך שלושים וששה חודשים מיום חעליח".

הוחלט: לאשר את סעיף 4 בכפוף לתיקון הבא: במקום פיסקה (5) יבוא תיקון

של פיסקה (3) בסעיף 9(א) לחוק העיקרי ויתוספו המלים "לרבות דמי

מזונות שנפסקו לילד".

הוחלט: לאשר את סעיף 5

הוחלט: לאשר את סעיף 6

הוחלט: לאשר את סעיף 7 בכפוף לתיקון הבא;

המלים "בשיעור רגיל" יימחקו

הוחלט: לאשר את סעיף 8

היו"ר י. פרץ:

החוק אושר ונעביר אותו לקריאה שניה ושלישית למליאת הכנסת, עם ההסתייגות של

חבר-הכנסת תופיק טובי.

(הישיבה ננעלה בשעה 0ו.2ו)