פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מספר 139, בתאריך 20/05/1986

הכנסת האחת-עשרה

מושב שני

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 139

מישיבת ועדת החנוך והתרבות

שהתקיימה ביום גי, י"א באייר תשמ"ו, 20.5.86, בשעה 8.50

וכתות;

חברי הוועדה: היו"ר נ' רז

אי סרטני

אי הראל

מ' פלד

פי גולדשטיין

אי ולדמן

זי עטשי

מי איתן

בי שליטא

מוזמנים; שר החנוך והתרבות י' נבון

מנכ"ל משרד החנוך והתרבות א' שמואלי

די פור - )

יי שרלין - )

ר' נעמן - )

א' אביאלי - ) משרד החנוך והתרבות

מ' כרמון - )

עי אלדר - )

צי גולדברגר - )

ע' וולנסקי - )

ב' ניסים - )

מזכירת הוועדה; די פלד

הקצרנית; ת' בהירי

סדר הלוט; פגישה עם שר החנון והתרבות

פגישה עם שר החנוך והתרבות

היו"ר נ' רז:

אני פותת את ישיבת הוועדה. אם אין שאילתות, ניגש לסדר-היום. כמנהגנו אנו

פותחים את המושב בפגישה עם שר החנוך והנהלת המשרד, על מנת לקבל תמונה על מה

שקורה במערכת החנוך, הבעיות, הקשיים והיעדים העיקריים של המערכת. תהיה לנו גם

אפשרות לומר את דברנו.

מערכת התנוך נמצאת עתה לקראת סוף שנת הלימודים ולקראת תתילתה של השנה הבאה.

היינו רוצים לדעת מה ההשלכות שתהיינה לקיצוצים על המערכת, מהם לקחי השנה החולפת

ומה המסקנות לקראת השנה הבאה. אנו חיים עתה במסגרת התכנית הכלכלית החדשה, ואחד

הדברים המאפיינים אותה הוא הכיווץ במערכות מתוך מגמה להתייעל ולוותר על בזבוזים,

כדי להשיג צמיחה, שיפור והבראה. במערכת התנוך קיצצו בשנה שעברה 8% מהתקציב.

על-כך היו וכוחים אין סוף ואנו מכירים את היסודים והתלבטויות שלם, כיצד להסתדר

עם הקיצוץ. דובר על פיטורי 4000 מורים, היו הפגנות והיתה רגישות גבוהה סביב

הנושא, כאשר התחושה היתה שהחנוך נפגע באופן עמוק. גם שעות הלימוד צומצמו

ובגני-הילדים לומדים היום חצי שעה פחות מאשר בעבר.

שר החנוך והתרבות יי נבון;

בכל הכיתות קיים קיצוץ במספר השערת.

היו"ר ני רז;

נשרו מהמערכת תוכני העשרה, בעיקר בתחום החנוך הבלתי פורמלי - תאטרון,

תרבות, אמנות, מלאכה וחקלאות. מצד שני אנו שומעים דרישה מהמערכת לשפר את עצמה

ולחנך טוב יותר. קיים נגור בין הצדכים לבין האפשרויות.

לשאלתו של אחד מאנשי המשרד, על מה אנו עומדים לדון היום, אניתי כי אנו

רוצים להתייחס למה שקיים במערכת כתוצאה מהצמצומים, אך מענין אותנו מהן החוליות

החלשות - טעוני טיפוח, השרות הפסיכולוגי, קב"סים וחנוך מיוחד. בתנאים הקיימים

עלול להיות שהמערכת תתכווץ עד כדי כך, שהחוליות האלה תעלמנה לחלוטין. אם זהו

קיצוץ בשומן, איני יודע מהו חנוך. אלו דברים מיותרים באמת נעלמו מהשטח?

ישבנו כאן אתמול עם נציגי ארגון המורים העל-יסודיים, ובשבוע הבא נשב עם

נציגי הסתדרות המורים. שאלנו גם אותם אותן שאלות, שמענו מהם מוזיקה בטון אחד.

שאלנו אם אנו צפויים לזעזועים במערבת החנוך כתוצאה מהתכנית לקצץ עוד 50 מליון

דולר. אמרנו כי אנו שומעים שהמו"מ איתם על ויתור מיוחד על חלק משכרם לא נשא

פרי, ותשובתם היתה; ממתי עובדים בסקטור כלשהו מנדבים ממשכורתם, כדי לקיים את

הסקטור שלהם? אם נרצה לנדבר, אנו נחליט על-כך. האם שרים, חברי-כנסת ומנכ"לים

מנדבים משכרם?

שר החנוך והתרבות י' נבון:

את שרי הממשלה נידבו לוותר על 10% משכרם.

היו"ר ני רז;

גם חברי-הכנסת נידבו חלק משכרם. הם אמרו כי הסכימו לוותר על חלק מהתוספות

הנובעות ממימוש מסקנות ועדת עציוני, אך אני שומע שהסתדרות המורים אינה מסכימה

לוותר גם על-כך. אני רוצה לדעת כיצד משרד החנוך רואה את הענין וכיצד מתכוונת

מערכת החנוך להסתדר עם הקיצוץ של 60 אלף שעות הוראה. זהו דבר בלתי מתקבל על

הדעת, לאחר קיצוץ של 8% בתקציב משרד החנוך בשנה שעברה, להוריד עוד נתח כזה. האם

זהו השומן שצריך לקצץ בו? איני רואה את הבעיה כבעייתם של המורים הדואגים

לאינטרס הפרופסיונלי שלהם, שכן הקיצוצים פוגעים בחנוך עצמו. לוועדת החנוך של

הכנסת ולמערכת החנוך בכללה אסור לחשים עם המצב. הדברים הרחיקו לכת מעבר למה

שאפשרי.

נושא שני שביקשתי להעלות הוא האגרה. הסכום שצריך היה להיגבות באמצעות האגרה

- 50 מליון רולר - כבר אינו מופיע בתקציב. על האגרה הוחלט בממשלה, אך הכנסת טרם

קיבלה את החלטתה בעניו זה. אני יודע שגובה האגרה מביא בחשבון את יכולת האוכלוסיה

לשלמה. אין כאן עושק, אך אני שואל ממתי התקבלה אצלנו התפיסה כי הורים לילדים

הלומדים במקרה בתקופה זו , הם אלה שצריכים לשלם את האגרה. הסכום אינו נראה לי

גבוה במיוחד, אך הגישה הזו יוצרת נסיגה קשה בתפיסת הדרך בה צריכהי המדינה לנהל

את מערכת החנוך שלה. הדברים נוגעים לתפיסה הכללית ולגישה החברתית המקובלת

במדינה. יש בכך פגיעה בעקרון החנוך הניתן חינם.

אי הראל ;

גם האגרה נמדדת במדד.

היו"ר נ' רז:

נראה לי הולם וצודק יותר להתחשב בכך, מה גם שהשאלה העקרונית היא כיצד

מתייחסת המערכת לנושא התנוך. תחושתי היא שאסור בשום פנים ואופן לתת לדבר להתרחש.

אסור להסכים לקיצוץ בשעות שהייה בבתי-הספר ולתשלום האגרה.

אני מבקש לשמוע מה עתיד לקרות בתחום הבינוי במערכת החנוך. האם נכנס למשמרת

שניה? נקודה אחרת היא בחינות הבגרות; אנו שומעים על שנוי במתכונת בחינות

הבגרות. אני יכול להביע תמיהה על-כך שלא שותפנו בענין.

שר החנוך והתרבות יי נבון;

הענין עדיין לא נגמר. אנו נמצאים עתה באמצע התהליך, אנו צריכים לקבל תגובות

והערות. בסופו של התהליך אפשר יחיה לקיים דיון בוועדה.

היו"ר ני רז;

אני מקבל את דבריך. אנו מועידיט יום עיון לנושא השנויים במתכונת בחינות

הבגרות, אשר ייערך ב-17.6.

פי גולדשטיין;

בדיון שהיה אתמול עם נציגי ארגון המורים אמרתי כי ההצעה להנהיג אגרת חנוך

היא אולי האפשרות הפחות גרועה מבין כמה אפשרויות גרועות. אילו היה הדבר בידינו,

לא הייתי מציע להנהיגה. על כולנו מקובל שאין לשנות את מסגרת התקציב, לכן הצעתי

שתוקם ועדה משותפת למשרד החנוך ולוועדת החנוך, אשר תנסה למצוא דרכים נוספות,

אולי במסגרת תקציב משרד החנוך ישנם סעיפים בהם ניתן לקצץ, כדי למנוע את הצורך

להצביע בעד דאגרת החנוך. אני משוכנע כי תהיינה בעיות קשות בהצבעה על הנושא

במליאת הכנסת. כולנו מבינים את בעייתו של משרד החנוך, אולי כדאי למנות כלכלן אשר

יעזור לנו לטכס עצה במשותף.

אי הראל;

כדי שלא תהיינה אי הבנות; אני חושב שאת ה-50 מליון יש למצוא בתקציבי משרדים

אחרים ולא בתקציב משרד החנוך. צריך לבדוק את כל תקציב המדינה.

אי סרטני;

בעיון די שטחי בדו"ח מבקר המדינה על משרד החנוך, מצאתי הערה המתייחסת לתקן

השעות. מן ההערה משתמע כי קיים עודף שעות אשר מתחלק בין עובדים שאי אפשר להוריד

מהם שעות הוראה וכוי. מספר השעות נראה לי עצום, ונראה כי למערכת אין שליטה

על-כך. אמנם השר יעקבי התייחס לנושא, אך הייתי מבקשת הבהרה נוספת.

שר החנוך י' נבון:

אתייחס לנושאים השונים אשר הועלו כאן: בענין הקיצוצים, כזכור החליטה הממשלה

על קיצוץ של 49.5 מליון דולר, מהם 1.5 מליון שאמורים היו לבוא מסעיף סמינרים

ושונות ועור 27 מליון מאגרת חנוך. האמה היא שהתחילו ב-24 מליון, אך היות והיה

וכוח עם שר האוצר לגכי בסיס התקציב, הוא הסכים ש-3 מליון יוחזרו לבסיס התקציב של

משרד החנוך בדרך של הגדלת האגרה, כלומר האגרה היא 27 מליון לעומת 24 מליון

בהחלטה המקורית. חוץ מזה יש עוד כ-22 מליון שאמורים לבוא מויתורי המורים על שעות

שמגיעות להם. מתוך סכום של 1.5 מליון דולר 700 אלף דולר נחסכים על-ידי ביטול שני

סמינרים והקטנת מספרם של הסמינריסטים שיכנסו ללמודים. 800 אלף נצטרך לקצץ

בסעיפים אחרים. באשר לאגרת החנוך, אמרתי בדיונים שונים כי אם עובדת הברירה

בין ביטול חנוך חינם לבין הנהגת אגרת חנוך, אני מעדיף את אגרת החנוך. אמרתי כי

אכבד את החלטת הממשלה בנדון. הקואליציה תקיים מחר דיון עם ראש הממשלה , וכחבר

ממשלה אצטרך לקבל כל החלטה ולעשות הכל כדי שההחלטה תבוצע. מביני דבר אומרים כי

היה פשוט יותר לגבות את הכסף באמצעות הבטוח-הלאומי, כי אז היה הסכום מתחלק בין

כלל האוכלוסיה באופן צודק ופשוט. השאלה היא כיצד תיגבה אגרת החנוך, האך באמצעות

בתי-הספר? האם המנהלים יצטרכו להחליט כמה תשלם כל משפחה?

הסתדרות המורים הודיעה כי אינה מוכנה לוותר על השעות שלה. ארגון המורים

העל-יסודיים ויתר על שעות מעטות שהיו מגיעות לו, אך העומס העיקרי צריך ליפול על

הסתדרות המורים, כלומר על המורים בבתי-הספר היסודיים. בישיבת הממשלה בה דיברתי

על הקיצוצים, הודעתי שאם רוצים לקבל את הסכום הזה מוויתור של המודים, הדבר ייעשה

רק מתוך הסכמה שלהם. אי אפשר יהיה לכפותו על המורים. אמרתי כי אני מתנגד לכל

הורדה של שעות. אני לא אהיה המבצע של הורדה כזו, אם הממשלה תחליט על-כך. אסיק את

כל המסקנות המשתמעות מכך, שכן אני מבין את משמעות דברי. איני מוכן להכניס את

המערכת למערבולת שהיתה בשנה שעברה. לא מדובר כאן רק בפיטוריהם של 4000 מורים אלא

ב-25 אלף מורים שההחלטה נגעה להם: הורדנו להם שעות הוראה, העברנו אותם מבית-ספר

לבית-ספר או ממחוז למחוז. את הטלטול הזה איני מוכן לעשות פעם נוספת. לא אסכים

לפיטורי מורים או לקיצוץ שעות מהמערכת. אם רוצים לגדל דור של אנ-אלפבתים, יעשה

זאת מישהו אחר. אני חוזר על דבריו של אחד המורים: איני מוכן להיות שמרטף של

התלמידים עד שעה 11.00 או 12.00. אם המורים לא יסכימו לוותר מרצון, שלא יקצצו

בתקציב משרד החנוך. אין עוד היכן לקצץ, לא בשעות ולא במספר המורים.

זי עטשי:

האם תמנה השנה מורים נוספים?

שר החנוך והתרבות יי נבון:

איזו שאלה. ישנם מורים אשר עוזבים וישנם מורים אשר נכנסים.

ז' עטשי:

האם יהיה גם בשנה הבאה אותו מספר מורים כמו השנה?

שר החנוך והתרבות יי נבון:

כן. אם ישנם שני מורים הממלאים ביחד מישרה אחת, ניקח במקומם מורה אחד. לא

יהיה קיצוץ במישרות ובמספר השעות שהתלמידים צריכים ללמוד. גם מספר שעות ההוראה

הקיים היום אינו משביע רצון. קוצצו מקצועות הוראה, ישנם בתי-ספר בהם נמחקו

לחלוטין מקצועות מסוים. נאמר בשנה שעברה כי זהו מצב חירום ויש לייצב אתי המשק.

המשרד והמורים השתתפו במאמץ למשל שנה, אך יותר אי אפשר . לכן התשובה לשאלתך

ברורה: המשרד לא יוריד שעות והמשרד לא יפטר עוד מורים. אני מקבל מכתבים מהאוצר,

בהם הם מודיעים לנו על הורדת כספים מהתקציב שלנו. נקיים על-כך דיונים וייעשה

מאמץ להידבר עם המורים פעם נוספת. אם הענין יסתדר, מה טוב. אם לא - תעמוד בפני

הממשלה במליאתה השאלה מהו המקור החליפי לסכומים אלה. כאשר דובר בשעתו על קיצוץ

50 מליון מקצבאות הילדים, הממשלה חזרה בה מהחלטתה ומצאה מקור אחר. המקור לא יהיה

החנוך.

נשאלה כאן השאלה , מה קרה לשכנות החלשות. הקיצוץ פגע נשכבות החלשות יותר

מכפי שהיינו רוצים אך פחות ממה שמתארים. אני חושנ שנפגעו 20 מישרות של

פסיכולוגים.

אי שמואלי:

מתוך 700 פסיכולוגים שהם 400 מישרות, שכן לא כולם עונדים נמישרות מלאות.

שר החנוך והתרבות י' נבון:

ו

החנוך המיוחד גם הוא נפגע וצריך לעשות מאמץ כדי להחזיר חלק מהמורים אל

המסגרת הזו. אנו רוצים להחזיר את המצנ לקדמותו ולתקן את המצב הקיים היום.

אשר לבינוי, המצב הוא בלתי נסבל. דברתי על-כך עם ראש הממשלה ואני מקווה

שנגיע לתאום עם שר הבינוי בעניו זה. לא יתכן מצב של חוסר בהירות בין שני

המשרדים לגבי השאלה מי קובע היכן נחוץ להוסיף כיתות. הסידור היום הוא שמשרד

הבינוי והשיכון קובע את מיקומן של שליש מהכיתות הנבנות, ואילו משרד החנוך קובע

לגבי ה-2/3 הנותרים. זהו מצב אבסורדי. למשרר הבינוי והשיכון יש שיקולים משלו

לגבי מיקומן של כיתות הלימוד הנוספות. אחד משיקוליו הוא תוספת כיתות במקום בו יש

סיכוי למכור רירות, אך זה לא מה שמענין אותנו. אנו רוצים שהכיתות תיבנינה

במקומות בהם יש ילדים ויש מחסור בכיתות. ראש הממשלה הודיע לי שהשיג עוד 50

כיתות, בנוסף ל-500 הכיתות שבונה מפעל-הפייס. זוהי עזרה יוצאת מן הכלל, למרות

שבכף עדיין איננו פותרים את כל הבעיות. אלו 500 כיתות מתוך כ-1100 כיתות הנחוצות

לנו.

אי סרטני;

האם כבר התחילו לבנות את 500 הכיתות?

שר החנוך והתרבות י' נבון:

כן. חלק בהשלמה וחלק בבניה. ביקשתי מאנשי המשדד לקבוע את מיקומן של 50

הכיתות על-פי סדר עדיפויות. עוד אנו עוסקים בכך, מתברר לנו כי משרד הבינוי החליט

היכן לבנות את הכיתות, החלטה שאינה תואמת את דעתנו. ביקשתי מראש הממשלה להכניס

סדר בענין. משרד החנוך והתרבות יצריך לקבוע ולא משרד השיכון. השיקולים שלנו הם

עניניים. נקווה כי הענין יוסד נימים הקרובים. אם אכן תיבנינה הכיתות במקומות

שאנו רוצים, אני חושב שלא תהיה משמרת שניה בשנה הנאה. עדיין אין זה אומר שהמצנ

אידאלי, אך זה אומר כי נמקומות רנים נהם צריך היה לשנות את מקום ההוראה, לא יהיה

צורך לשנותו.

נאשר למיגזר הערני, נמסגרת 500 הכיתות הנוספות ניתנו לו 52 כיתות. מתוך 50

הכיתות הנוספות הקצינו כמה כיתות לדרוזים נדלית-אל-כרמל ונפקיעין. זה עדיין לא

מספיק, יש צורך נתוספת כיתות גם נירקא וננית ג'אן.

זי עטשי;

המצנ הגרוע ביותר הוא במרר. מדוע לא תתנו לנו את כל 50 הכיתות הנוספות?

שר החנוך והתרנות יי ננון;

אני רוצה לומר לחה"כ גולדשטיין כי אם יש לחנרי הוועדה הצעות, אשמח לקבלן,

אך איני חושנ שיהיה זה נוהל תקין, להקים ועדה משותפת אשר תנדוק אפשרויות לקיצוץ

נתקצינ המשרד.

בענין דו"ח המבקר, אנו יודעים שישנן שעות שאינן מנוצלות כהלכה, אך יש לאתר

אותן.

אי הראל;

טוב שיש שעות כאלו, הן מאפשרות גמישות בתוך המערכת.

שר התנוך והתרבות יי נבון;

אני רוצה שהגמישות הזו תנוצל באופן לגיטימי. איני רוצה שמנהל יקצה שעות

הוראה שלא תנוצלנה להוראה. זוהי עבירה על החוק והסדר התקין.

אשר לבחינות הבגרות, יש לנושא כמה אספקטים: קיימת תופעה בלתי נסבלת, בוגר

תיכון מתגייס לצבא, מסיים את שירותו הצבאי ועדיין לא מקבל את תעורת הבגרות שלו.

הפיגור היה גדול יותר, לאחרונה הוא מצטמצם אך עדיין קיים פיגור של שלוש עד חמש

שנים.

פי גולדשטיין;

האם רגעיה היא אצל הבוחנים?

שר החנוך והתרבות י' נבון:

לא.

הקמתי ועדה וביקשתי ממנה לבדוק את הנושא.

(השר מקריא מתוך כתב המינוי לוועדה)

הוועדה מסרה לנו את ממצאיה. חלקם נוגעים לתפקוד מחלקת הבחינות ומחלקת

המיכון במשרד, חלק אחר נוגע לפרוצדורה לפיה נמסרות הבחינות לבדיקה ומתקבלות

מדובדיקה, כלומר כל תהליך בדיקת דובחינות. מתברר כי גם אם היינו יעילים ביותד

ומדלגים על שלבים שונים כדי לחסוך זמן, קיימים דברים שאינם תלויים בנו, ולגביהם

יש לקבל החלטה לא פשוטה.

פ' גולדשטיין:

האם אפשר להעביר את כתב המינוי לוועדה?

שר החנוך והתרבות יי נבון;

חברי הוועדה מכינים עתה את ההשלמות לדו"ח. לאחר-מכן נעבירו לוועדה.

(מקריא קטע נוסף מדו"ח הוועדה - עמ' 6-7)

יש לזכור כי קיימת חלוקה בין בתי-ספר עיוניים, טכנולוגיים, חקלאיים,

דרוזיים ואחרים. ריבוי טופסי הבחינות הוא אחת הסיבות לעכוב בבדיקתן. לאחרונה

הכנסנו שינויים ביחידה. את יחידת המיכון אנו מוציאים ממינהל החנוך. אנו מתגברים

אותה וכבר מינינו אדם מיוחד שינהלה. אנו מודעים לכך שיש להתאים את המיכון כך

שיקצר את תהליך הוצאת תעודות הבגרות. ישנן הצעות גם לגבי מקום עריכת רובחינות

ומיקומה של המערכת הממוחשבת.

פ' גולדשטיין:

אנו מבינים שאתם יודעים מה קורה בתחום זה בארצות אחרות.

שר החנוך והתרבות יי נבון;

צרפת ואנגליה נוהגות למסור את בדיקת בחינות הבגרות לגורם חוץ-ממשלתי.

פי גולדשטיין;

מתי מתקבלות שם תוצאות הבחינות?

שר החנוך והתרבות י' נבון:

בזמן.

צי גולדברגר;

שם גם השיטה שונה. שם אין מוציאים תעודות בגרות אלא טופס מחשב עם ציונים.

אי שמואלי:

גם בארה"ב אין ציוני בחינות בגרות. אנגליה היא דוגמה טובה. באנגליה קיימות

רשויות עצמאיות של האוניברסיטאות, אשר קובעות את סדרי בחינות הבגרות על-פי השקפת

עולם שונה מבחינה חברתית מזו שיש לנו. מי שהחליט על בחינות הבגרות במתכונתן

אצלנו, הביא בחשבון את המבנה הדמוגרפי הרגיש של החברה הישראלית. תאמין לי כי

משרד התנוך יכול היה לקבוע שש בחינות בגרות , ואז היו התוצאות מתקבלות תוך יום

אחד.

פ' גולדשטיין:

אין נמוק אחד שישכנע אותי כי צריך להמתין שלוש שנים לתוצאות בחינות הבגרות.

שר התנוך והתרבות י' נבון:

קודם כל, מי שדיבר על-כך שאין להמתין שנים זה אני. אני מצטט לך מתוך דו"ח

פנימי. קיצורו של דבר, בכתב המינוי שלי לוועדה אני כותב; "פיגור זה חייב

להיפסק. יש לבדוק את התהליך כולו". צריך להגדיר מהן התקלות, וטוב שהדבר יבוצע

על-ידי גוף חיצוני. יש המלצות אשר נותנות לנו כיווני בחירה שונים, למשל האם

להעביר את הבריק לגורם חיצוני או לשפר את תהליך הבדיקה בתוך המישרד. אשר לניסוח

השאלונים, עושים זאת גופים מחרץ למשרד, מכון סולד וטסטולוגים שונים. אנו עומדים

לתקן את המצב.

פ' גולדשטיין:

מהו היעד מבחינת משך הזמן שהייתם רוצים להגיע אליו?

שר החנוך והתרבות י' נבון:

כבר אמרתי לכם כי חברי הוועדה צריכים להגיש את המסקנות תוך שלושה חודשים.

פ' גולדשטיין:

לא הוכנתי. אם תוצאות הבחינות מתקבלות היום לאחר 3-5 שנים, מהל היעד שלכם?

שר החנוך והתרבות יי נבון;

אנו רוצים שתוצאות הבחינות תגענה עוד באותה שנה, כעבור פרק זמן קצר

והגיוני.

א' שמואלי:

יש הבדל בין ציוני הבגרות לבין קבלת תעודות דובגרות. תלמידים מקבלים את

ציוני הבגרות במועד שאינו מונע בעדם הרשמה לאוניברסיטאות.

שר החנון והתרבות י' נבון:

יש כאן לקוי רציני שאנו מתכוונים לתקנו . הדברים קשורים בנושא אתר - שנוי

מתכונת בחינת הבגרות. גם אם המתכונת היתה פועלת היטב, כלומר מחלקת הבחינות היתה

עושה את שלה על הצד היותר טוב והשאלונים היו כפי שהינם צריכים להיות, עדיין היה

המיגוון האדיר של המקצועות וסוגי הבחינות מסכל כל אפשרות לבדוק את הבחינות בזמן

קצר. אנו סבורים כי רצוי ונכון מבחינה דמוקרטית לאפשר מיגוון של שאלונים ונושאים

לבחינות הבגרות, אך כתוצאה מכך נוצר מצב אנומלי, ואנו צריכים בכל זאת לשנות את

המתכונת המקובלת עתה. גם המוסדות להשכלה גבוהה אינם שבעי-רצון מהתוצר המוגמר

שלנו. הם אומרים כי די להם בבחינת בגרות בשלושה מקצועות - אנגלית, עברית

ומתמטיקה, שכן אלה המכשירים החשובים, ואילו את התוכן הם ילמדו, כידוע מתמטיקה

אינו נושא חובה היום, והדבר מתקשר עם מסקנות דו"ח דבורצקי. התחייבתי לסיים עד

פסח את הדיונים עם נציגי האוניברסיטאות.

הרכבנו צוות אשר דן בנושא במשך כמה חודשים, ואחר-כך הגיש טיוטת סיכומים אשר

מתקבלת על דעת המשרד והאוניברסיטאות, אך היות ויש כל-כך הרבה השלכות לנושא,

החלטנו לזמן את מנהלי בתי-הספר לפני שנקבל החלטות, שכן הם אלה שיצטרכו לבצע את

ההחלטות. מי כמותם יודעים את ההשלכות שתהיינה לכל שנוי במצב הקיים. זימנו

500-600 מנהלים ב-12.5 לכינוס שנערך בכפר המכביה. דברתי בפניהם על הבעיות

הקיימות ועל המטרות שאנו רוצים להשיג באמצעות המתכונת החדשה. המנכ"ל , דוד פור

ואחרים הסבירו גם הם את הנושא. הנוכחים התחלקו לקבוצות דיון ואנו הסתובבנו

ביניהן. לאחר מכן שמענו כת הערותיהם של כל מרכזי קבוצות הדיון. רוב הנושאים

שהעלו היו כאלה שחשבנו עליהם עוד קודם, אך הועלו גם נקודות חדשות. הם נתבקשו

להעביר את הערותיהם עד סוף שבוע זה. אני מעריך שיידרשו לנו עוד שבועיים-שלושה

כדי לעבור על החומר, ואחר-כך נגיע לסיכומים.

1

אמרתי לנציגי האוניברסיטאות כי אני מבין את דרישתם לבחינת בגרות במתמטיקה,

אנגלית ועברית, אך לא ייתכן שבמדינת ישראל לא תיכלל גם בחינה בתנ"ך כנושא

בבחינות דובגרות. באשר למיגזר הערבי והדרוזי, שם צריך יהיה לקיים דיון נפרד על

נושאי הבחינות.

ו

יש לנו בעיה לגבי החנוך הטכנולוגי. הכוונה היתה להגיע לבחינת בגרות אחידה,

האוניברסיטאות אינן מוכנות להכיר בציוניהם של מי שנבחנו במקצועות כמו קוסמטיקה

ודפוס במסגרת בחינות דובגרות. יחד עם זאת יש לזכור כי לא כל מי שנבחן במקצועות

אלה ממשיך ללמוד באוניברסיטה, בעוד שתעודת הבגרות הפכה לסמל חברתי עבור רבים. אם

התנאי לקבלת תעודת בגרות הוא בחינה באנגלית ובמתמטיקה, מה ההשלכות שיש לכך על

המסלול הטכנולוגי? אנו מקיימים פגישות עם מנהלי המסלול והטכנולוגי, מרשת "עמל"

ומרשת "אורט", כדי לבחון את הנושא.

ו

אשר לבחינות חיצוניות, גם את הנושא הזה יש לבדוק. יש כאן גם ענין של

פרסטיז'ה. יש הבדל בין הכנסת נושא נוסף למסגרת בחינות הבגרות לבין הוצאתו של

נושא קיים מהמערכת. האם אתם מבקשים להתייחס עתה לכל נושא בחינות הבגרות?

היו"ר נ' רז:

זהו נושא רחב, שלא הייתי רוצה שנכנס אליו עתה.

שר החנוך והתרבות י' נבון:

נשלח אליכם את החומר, נאמר לכם מה ההצעות לשנויים ועל מה הן מבוססות.

הכוונה באופן כללי היא לצמצם את מספר הרמות לשתיים-שלוש, וכן לצמצם את מספר

יחידות הגג שכל תלמיד יכול להבחן עליהן. גם על-כך היה וכוח. היו ששאלו מדוע לא

לתת אפשרות למצטיינים לצבור עוד נקודות. הכוונה היא לפשט את התהליכים ולצמצם את

מספר נושאי הבחינות. ייתכן שנגיע לקיצוץ של 50% בשאלונים.

היו"ר נ' רז:

האם אפשר לומר שקיימת מגמה להאחיד את השאלונים?

שר החנוך והתרבות י' נבון:

בהחלט.

אי סרטני;

חשוב מאד לשים את הדגש על מה שקורה היום במערכת החנוך.

שר החנוך והתרבות י' נבון:

אומר מה הנושאים המרכזיים שאנו עוסקים בהם היום: שני הנושאים המרכזיים שהיו

על הפרק הם חנוך לדמוקרטיה ודו-קיום והחנוך הטכנולוגי והמדעי. בנושא החנוך

לדמוקרטיה ודו-קיום קיימנו ישיבות סיכום, ניסחנו את הלקחים ואנו שולחים הנחיות

עם כמה שנויים לאנשים שונים. אחת המסקנות היא הגברת לימודי הערבית בבתי-הספר.

באשר לחנוך הטכנולוגי והמדעי, קיימנו הרבה ישיבות, ואנו יודעים לאן אנו

הולכים בתחומים אלה. אנו נמצאים במצב של אילוצים בלתי נסבלים, מדברים על נושאים

רבים שיש להעמיק את הלימוד בהם, אך אין תקציב לשם-כך. בבאר-שבע דובר על פרוייקט

התכנון בעזרת מחשבים, אך לא היה מהיכן לממנו. נאלצנו לקחת את הכסף לשם-כך מנושא

אחר. הוא הדין בפרוייקט המחשבים ברחובות, שכדי לממנו נדרשו 180 אלף דולר. כאשר

אנו פוגעים בנושאים אחרים, מתעוררת התמרמרות. אין לנו ברירה אלא לקבוע סדרי

קדימויות, כי אין לנו כספים אחרים. כאשר הייתי בחו"ל , דברתי עם עשרה יהודים על

גיוס כספים ממקורות חוץ-ממשלתיים.

אנו נמצאים במצב חמור ביותד מבחינה תקציבית. שומעים על הטכניון ועל מכון

וייצמן, אנו רואים את הצמרת אך לא יודעים מה קורה למטה. ב-500 בתי-ספר אין

מחשבים, באוניברסיטאות חסרים טכנאי מחקר, מדענים שהיו מגיעים מחו"ל לצרכי מחקר

בארץ, אינם באים עוד, מדען אשר שלח את עבודת המחקר שלו לחו"ל, קיבל אותה בחזרה

בצרוף שאלה; על איזה ציוד עבדת לצורך ביצוע המחקר? איננו יכולים לקבל את עבודתך.

אנו ממשכנים את העתיד שלנו. היום מדובר על חנוך לטכנולוגיה החל מגן-הילדים, אך

בתקציב המדינה איני רואה כל אפשרות לעשות זאת.

היו"ר ני רז;

קיבלנו הזמנה לטכס חלוקת פרסי קרן וולף. מבין כל החוקרים שיקבלו את הפרס

אין אף ישראלי אחד. סכום כל פרס הוא 100 אלף דולר.

שר החנוך והתרבות יי נבון;

רק שנוי החוק יוכל לשנות מצב זה.

אי הראל;

אין דרך אחרת, אלא ששר החנוך יצור משכר. אילו הייתי צריך להציע הצעה לשר

החנוך. האחריות למצב החנוך, אשר הוא תוצאה של יחסה של ממשלת ישראל זו לחנוך, לא

יותר גרוע, לכן אנו חייבים להתייחס למה שקורה עתה.

מה שקורה הוא שבגלל סדרי העריפויות הלאומיים הכלליים, מבקשים מן המשרר

לקבוע את סדרי העריפות בתובו, אך מאחר ו-90% מתקציב המשרד מוקדשים לשכר עבודה,

האפשרות לקבוע סדרי עדיפויות היא רק בשוליים. כך אין באפשרות המשרד לפתח מערכות

חדשות או להענות לאתגרים העומדים בפניו. הקושי נובע גם מכך שככל שהמערכת מתפתחת

יותר, גם האמצעים נעשים יקרים יותר. הדבר נכון בחנוך כמו בבטחון. אם אתה רוצה

להכניס את השמוש במחשבים לבתי-הספר , איו מדובר בפרוטות. אני יודע כי שר החנוך

אינו מהווה לשון מאזניים בממשלה. לפעמים רק כלשון מאזניים אפשר לפתור בעיות

תקציביות. אין לך גם את האפשרות להביא לכך שב-12.00 בלילה שבין ה-31.3 ל-1.4

תקבל תוספת של מליוני דולרים, כפי שסידרה ועדת הכספים לנושאים יחודיים, וזאת

למרות שמערכת החנון לא פחות חשובה מאותם נושאים יחודיים. דוממשלה צריכה להקצות

כספים למשרד החנוך, במקום הבזבוז שקיים בתחומים אחרים. מקצצים בתקציב משרד

התנור, ואת הכסף שמיועד לחנוך חיילים מחלקים ביו צה"ל לביו משרד העבודה.

שר החנוך והתרבות יי נכוו;

לצערי, אני חושש שהשיקולים בעניו זה היו פוליטיים.

מי איתו;

כל המערכת היא פוליטית.

שר החנוך והתרבות י' נבון:

אני מתכוון מפלגתית

אי הראל:

השאלה אינה איך נשיג עור 2-3 מליוו למערכת החנוך.

שר החנוך והתרבות י' נבון:

אני רוצה להקריא מתוך מכתב שקיבלנו אתמול מהחשב הכללי: בהמשך למכתב של

הממונה על התקציבים, במידה ומשרד החנוך לא ישלח הודעות פיטורים למורים בהיקף

המתחייב מהחלטות הממשלה, כדי לעמוד במסגרת התקציב, משרד האוצד יפעל כדי לבצע את

השנויים הפנימיים בתקציב משרד החנוך, כרי לעמוד בהתחייבויות החדשות. כלומר

הממונה על התקציבים מוריד לנו תקציבים עוד במהלך הדיונים.

אי הראל:

אתה מחזק את הטעוו שלי, שבלי זעזוע בתוך המערכת העניו לא ימצא את פתרונו.

מותר למדינת ישראל להחליט שחוזרים לתקופת החלוציות, שחוזרים למשמרת שניה, אך אז

החלוציות צריכה להיות בכל מקום ולא רק במערכת החנוך. איו זה דבר שקרה פתאום,

שהחיילים בצה"ל נעשו טובים פחות. זה קרה כי מערכת החנוך נפגעת כבר כמה שנים.

ועדת החנוך צריכה לעזור, אילו יכולנו להתפטר היינו עושים זאת, אך מאחר ואיננו

יכולים להתפטר אנו צריכים להרים כל צעקה. אם צריך לדבר על-כך עם ראש הממשלה,

נעשה זאת. אם צריך להתנות את הרוטציה בכך, צריך לעשות זאת. מבחינתי, הגדלת תקציב

החנוך צריכה להעשות גם על חשבוו תקציב הבטחוו. איו הבטחוו חשוב יותר מהתנוך.

א' ולדמן:

שמחתי לשמוע את דברי השר ביחס למתכונת בחינות הבגרות. שמחתי לשמוע על-כך

שדרש להכליל במסגרת בחינות הבגרות גם את מקצוע התנ"ך. אני מציע לכלול במסגרת

הבחינות גם אזרחות , ציונות ותולדות עם ישראל. איני יודע אם קיימת מדינר. בד.

ההסטוריה הלאומית אינה נושא בבחינות הבגרות. חה"כ הראל גם הוא אמר שמה שקורה

היום בצבא קשור במה שקורה בתחום החנוך. אני חושב שהדיונים על ירידה מהארץ צריכים

להתקיים בוועדה זו ולא בוועדת העליה והקליטה. אם הנתון של 15 אלף יורדים בשנה

שעברה אכו נכון, הרי שמספר זה מחווה שלישי מ-45 אלף מסיימי מחזור בית-ספר תיכון

(למרות שברור לי כי לא כל היורדים הם מסיימי תיכון) . האם אין נתון זה צריך

לזעזע אותנו?

שר החנוך והתרבות י' נבון:

זה לא נכון, גם מי שגמר לימדיו לפני ארבעים שנה יורד.

אי שמואלי;

יורדים גם כאלה שלא למדו במערכת החנוך הישראלית.

א' ולדמן:

בתשע השנים האחרונות ירדו בממוצע 12 אלף בשנה. אם מצב זה ייהפך לנורמה, זהו

דבר חמור ביותר. היורדים הם בעיקר צעירים בגילאים 20-25. אם בשנת הלמודים

הנוכחית התרכזה מערכת החנוך בנושא הדמוקרטיה ודו-קיום, בשנה הבאה צריך להעמיד את

נושא הציונות, הקשר למולדת ולמורשת ישראל במרכז. התשתית שלנו היא התשתית

האנושית, היהודית והישראלית, ואי אפשר להתחמק מכך שהמצב בתחום זה חמור ביותר. אם

לא נעמיד במרכז את התוכן הפנימי של החנוך היהודי, נפתח פתח להשתלטות קצוות כאלה

ואחרים. אני מציע להעמיד את הנושא הזה כנושא מרכזי במערכת החנוך בשנים הבאות.

אי סרטני;

אני מצטרפת לדברים שאמר אהרון הראל. איני רוצה לחזור על דברים שאמרתי

אתמול, אך אומר כי המצב שתואר כאן נראה לי בלתי אפשרי. אי אפשר להמשיך כך ואין

לי ספק שוועדת החנוך חייבת להתייחס למצב ולהשמיע את דבריה באופן חד-משמעי. היא

צריכה לצאת בתמיכה חד-משמעית בשר ובמערכת החנוך. אנו יודעים כי החנוך תופס

כותרות רק כאשר יש שביתות, אך בימים אחרים אין הנושא מקבל את הבטוי המתאים לו.

אני חושבת שמזמן עברנו את הקו האדום, אני חושבת שנמעל בתפקידנו אם לא נעשה מעשה.

כל זמן שהמערכת קיימת ופועלת כפי שהיא פועלת, אני מבקשת לדעת מה קורה בחיי

היומיום בבתי-הספר, באלו נושאים מתמקדים, מה קורה בכיתות היסוד, האם הילדים באים

לבית-הספר ולומדים למרות הקיצוצים ומה גרמו הקיצוצים האלה?

אני יודעת שלמנהלים יש אוטונומיה להחליט במה לקצץ, יש לחם נטיות-לב

ומופעלים עליהם לחצים ואילוצים. אני מקווה שלא נגיע למצב בו נצטרך להנהיג שום

משמרת שניה, אם אם אני שומעת כי למודי חקלאות כמעט ולא קיימים, וגם למודי האמנות

נפגעו כצורה משמעותית מאד - למרות שאנו יודעים כי אמנות היא חלק מהחנוך הבסיסי

ומהתשתית היסודית של האדם שאנו רוצים לגדלד במדינה - אני רוצה לדעת מהי התמונה

הכללית כמערכת החנוך. האם אנו מגרלים תלמידים שאיך שהוא יעברו את המסלול ויקבלו

את ציוני הבגרות? אלו בני-אדם אנו רוצים להוציא מהמערכת? כאשר המשרד מסתכל על כל

המערכת, האם הוא יכול להשלים עם הכיוון הזה, עם הפגיעות אשר חיסלו תחומים שונים?

שמענו אתמול כי בכיתות יי לא לומדים עוד פיזיקה. כיצד אפשר לדבר אחר-כך על

טכנולוגיה מתקדמת? נדמה לי כי מתרחש תהליך שאין עליו שליטה מבחינת האילוצים, לכן

מתמרנים איכשהו בין האילוצים מבלי לשנות את הכיוון, מבלי לבדוק האם איננו חוטאים

חטא שלא ניתן יהיה אחר-כך לתקנו. האם כאמת נפגע התחום הזה?

שר החנוך והתרבות יי נבון;

כן.

אי סרטני;

האם ניתן להשלים עם פגיעה זו?

שר החנוך והתרבות י' נבון:

לא.

אי סרטני;

אם כך, צריך להביא את הנושא לתודעת ראש הממשלה, שר האוצר וההורים. צריך

לרעת כי בכך אנו הורסים את הבסיס לחברה שלנו. הברה הפוגעת בקבוצות החלשות ביותר

שלה (ולא אתייחס ברגע לנושא החבור המיוחד, הקרוב במיוחד ללבי), אינה חברה

הומניסטית. אני מתרשמת שבתהום החנוך אצל הדרוזים, לפחות מבחינת הרגשתם, קיים

תסבול הולך וגובר.

שר החנוך והתרבות י' נבון:

זה לא מבוסס, למרות שיש שם בעיות של מבנים.

אי סרטני;

יש גם בעיות של תבנים.

שר החנוך והתרבות י' נבון:

תלוי עם מי את מדברת.

אי סרטני;

אומר לי מורה דרוזי, כי הוא מלמד מספרים שהוא עצמו למד בהם. יבול להיות

שצריך לחשוב על רוויזיה רצינית. אני יודעת שאלו תהליכים ממושכים וקשים, אך כחברה

בוועדת החנוך אני רוצה לשמוע מפי אנשי המשרד, כיצד הם רואים את הנושאים האלה.

אנו צריכים ללכת יד ביד ולעשות כל פעולה אפשרית בכל רומישורים האפשריים, כדי שלא

נתייצב יום אחד בפני שוקת שבורה.

היו"ר נ' רז:

אני מסתובב במקומות רבים, הייתי לפני כמה מים בקונצרט ובמופע דרמטי אשר

נערכו בבית-הספר תלמה ילין, בית-ספר עיוני עם מגמות אמנות. אפשר היה להתרשם

עמוקות מחדוות הלמוד והיצירה של תלמידי בית-הספר והמודים. היתיים לפני

שבועיים-שלושה בכנס של יוזמות חנוכיות במחוז הררום של משרד החנוך. השתתפו בו

מאות מחנכים אשר הציגו 60 פרוייקטים. הסתובבתי גם אצל הבדואים ונפגשתי עם מורים

ותלמידים. התרשמותי מכל הסיורים האלה היתה חיובית. אני מגלה בשטח הדבה יצירה,

אך אני חושש שאנו מתחילים לאבר את היוזמה הזו. במידה והשיגרה והיובש ישתלטו על

המערכת, גמרנו עם החנוך. במידה והמודים ידגישו שהם מחנה מובס, אנו אבודים.

אני חושש שאמיתות שלאורן התנהל החנוך, במו ציונות, חברה צודקת, חברה

דמוקרטית ומתקדמת, הולכות ומתעמעמות. הציונות מוגדרת היום כ"עליה ברוורס". ישנן

היום כל-כך הרבה בעיות בעולמנו, אשר הופכות את החנוך לכמעט בלתי אפשרי. כאשר

מערכת החנוך נתקלת בבעיות תקציביות, נוצרים תנאים שבמעט אינם מאפשרים חנוך. בל

אלה צריכים לחזק את עמדתנו כוועדת החנוך, שלא ייתכן שום קלצוץ נוסף, אף לא

באגורה אחת, בתקציב החנוך. נעשה כל מה שבאפשרותנו ונרים בל זעקה. גם לי יש הרגשה

שאתה , אדוני השר, צריך להביא את הדברים אל הסף.

א' ולדמן;

אל תצביע בעד התקציב.

אי שמואלי;

כמה הערות בתגובה לדברי החברים: לחה"כ סרטני אני רוצה לומר, כדי שתבחיני

ביו הרישא לסיפא. ציטטה את הביקורת מדו"ח מבקר המדינה, על אי שימוש בתקנים אשר

ניתנו לבתי-הספר. אני רוצה להביא לך דוגמה: מפקחים אישרו בקשות מנהלים בבתי-הספר

לחנוך מיוחד, לעשות שימוש בתקנים על מנת להעסיק עובדים במקצועות פרה-חנוכיים,

למשל "ספיץ' תרפיסטים". משרד החנון אינו צריך לעסוק בנושא זה, אך בחנוך המיוחד

יש צורך גם בעזרה מן הסוג הזה. מבקר המדינה מגיע לביקורת, ורואה בי השעות האלה

אינן מנוצלות בהתאם לתקן המקובל. זוהי דוגמה להערות המבקר. בעצם אנו עצמנו

דיווחנו על-בך לשר ולמבקר.

איו לנו על מה להתנצל, אנו חייבים להבטיח תקו בסיסי למערכת החנוך, ולפעמים

קורה שמנהלי מוסדות החנוך, בגלל האוטונומיה שיש להם, עשו שימוש בקופה שניתנה להם

על-פי שיקוליהם. יבול מנהל בית-ספר לטעון בי הוא מבקש לתגבר את נושא הקריאה

העצמית. יכול מנהל לומר כי ארבע שעות עבור ספרנית חשובות לו יותר מנושאים אחרים.

במובו מסוים השימוש בתקו קבוע מראש הוא נושא חדש במערכת. לצערי הרב, בשנים

האחרונות נעל האוצר את נושא התקנים. בעבר יכול היה מפקח על בית-ספר, בראותו

כיתה של ארבעים תלמידים, לקבוע שהוא מחלק את הכיתה לשניים ומוסיף תקני הוראה.

היום איו אפשרות כזו. בתוך המערבת חל לצערי הרב תהליך אשר נוגד את תהליכי

ההתפתחות אשר איפיינו את מערכת החנוך בשנות החמישים, השישים והשבעים. בעבר

עשינו כמיטב יכולתנו להקטיו את הצפיפות במערכת החנוך, כך שמספר גדול ככל האפשר

של תלמידים ימצו את יכולתם ללמוד, וכך שהמורים ימצו את יכולתם ללמד. בשנים

האחרונות יש צפיפות גדלה במערכת החנוך, וצפיפות זו עוד תלך ותגדל. אם לפני שלוש

שנים למדו בכיתה 27 תלמידים בממוצע ולפני שנתיים 28, המספר הולך וגדל. אם איו

מקצצים חיום שעות הוראה, מצופפים יותר תלמידים בכיתה אחת.

בשנות החמישים עד שנות השבעים הלכה מערכת החנוך לקראת אינדיבידואליזציה,

בלומר פגישת הצרכים המיוחדים של התלמידים, לרבות תלמידי החנוך המיוחד. בתחום

החנום המיוחד הגענו למצב שהוא לכבוד לנו, לפעמים אנו מעמידים מורה מול תלמיד

אחד. הקטנו את מספר התלמידים האוטיסטים בכל כיתה.

שר החנוך והתרבות י' נבון:

למרות שחלק מהנושאים האלה שייך למשרד הבריאות, כי מדובר בטיפול רפואי ולאו

דווקא למודי, אנו עוסקים גם בכך.

א' שמואלי:

השתמשנו גם בשעות הוראה לסיפוח הנשמה היתרה. משרד החנוך אינו יכול להסתפק

בהקצאת שעות תקן לביתה. רצינו להדגיש נושאים יהודיים במו חוגים ויום למודים

ארוך. מה שקרה הוא שהמערכת התמתחה בשעות הוראה, ובגלל הקיצוצים היא צריכה להצטמק

עתה. יום למודים הופך להיות ליום "שמרטפות". הבעיה היא תוצאה של הקיצוץ התקציבי.

שמחתי על שיו"ר הוועדה עמד על-כך שבתנאים הנתונים, במסגרת שהשר הורה עליה, אין

פוגעים בתקו הבסיסי של כיתה, אך אנו חייבים לעטוק בנושאים שהם מעבר להוראת איקס

מקצועות באיקס שעות.

גם אני מבקר עורך ביקורים רבים במערכת, כדי לראות מה קורה בה. לא הייתי

רוצה שתיווצר תמונה שהמערכת התמוטטה. יש בהחלט אווירה של יצירה. ביקרתי בשבוע

שעבר ביבנה, בקרית-מלאכי ובשריגים. ראיתי את הפעולה שנעשתה בקרית-מלאכי בתחום

הוראת הקריאה, במסגרת תכנית באשי. ההתקדמות שהושגה שם היא מדהימה. זוהי ממש

פואמה פדגוגית. אני קובע כי לא תוכלו להבחיו ביו קריאתו של תלמיד בקרית-מלאכי

לביו קריאתו של תלמיד בטוב שבקבוצים. קיימת פתיחות רבה, קיימת יצירתיות, קיימת

אווירה של עשייה וישנם הישגים בלתי רגילים.

באשר לחנוך העל-יסודי, במשך שנתיים השר מתריע על במה נושאים. אני חושב שמו

הדיו שהוועדה תתייחס גם לשנוי שחל בקרב הנוער, מאז הונח על שולחו הוועדה לפני

שנתיים הדו"ח של מינה צמח, על הקצנה בקרב הנוער ועל התפשטות תופעת הכהניזם.

שנתיים של פעולה עיקשת בנושא הדמוקרטיה, שנתיים בהו התקיימו עשרות אלפי מפגשים,

שעורי מחנך והכנת תכניות למודים, הביאו לשנוי עצום.

שר החנוך והתרבות י' נבון:

חלה ירידה של 4% בכוחו של בהנא, על-פי הדו"ח החדש. זה לא מספיק, אך זוהי

התקדמות.

אי שמואלי;

גדל גם מספר התלמידים בבתי-הספר העיוניים, הלומדים פיזיקה, מתמטיקה וכימיה.

בעניו הדרוזים, אני רוצה לדעת מיהו המורה המלמד היום על-פי ספרים ארכאים.

ראוי אותו מורה שיפטרו אותו. אם יש דבר אחד בו המערכת יכולה להשתבח, הרי הוא

עדכון ספרי הלמוד. אנו עדים לתופעה של טרור מצד קבוצות ואישים מרכזיים בקרב העדה

הדרוזית, נגד המורים הדרוזים. ישנם עשרים מחנכים דרוזים העוסקים בהכנת תכניות

למוד, אך ישנם בקרב העדה הדרוזית כאלה האומרים כי החלטת משרד החנוך לראות בעדה

הדרוזית עדה עצמאית המשתלבת עם החנוך היהודי אינה נכונה. ישנן קבוצות קיצוניות

האומרות כי הדרוזים הם בעצם ערבים, ואינן רוצות ללמוד את המורשת הדרוזית.

ישמה התקדמות ברמת ההישגים של התלמידים הדרוזים, אך הם עדיין אינם

שבעי-רצון ממספר התלמידים המתקבלים לאוניברסיטאות, והדבר לגיטימי. אמרנו כי נפתח

מגמה קדם-אקרמאית ליד אוניברסיטת חיפה או במקום אחר, על מנת שניתן יהיה לקדם את

בוגרי התיכון הדרוזים ולקלוט אותם באוניברסיטאות. קיבלנו את הסכמת הקבוצים

לתכנית על-פיה ייקלטו צעירים דרוזים בתכנית של שלושה ימי עבודה ושלושה ימי

לימודים בקבוצים, על מנת להכשירם לאוניברסיטאות.

אי אפשר בשום אופן לקבל הערה של מורה נרגן. צריך לבדוק באופן אובייקטיבי את

מצב החנוך הדרוזי לפני חמש שנים והיום. קיימת התפתחות גדולה גם בתחום ההכשרה

המקצועית וגם בתחום תכניות הלימודים. הכל מתוך הנחה כי אנו פועלים באמצעות הכלים

שבידינו.

כדאי היה לדון פעם גם כנושא תכניות הלמודים. תכניות הלמודים שאנו מכינים

לאורך כל הדרך הן תכניות מתחדשות. תכניות הלמודים שנכתבו בפעם הראשונה בתרפ"ג,

שונו לראשונה בתשי"ג. מאז ועד היום אנו נמצאים בתהליך בלתי פוסק של בחינת תכניות

הלמודים. הדבר מתבטא גם בתכניות הטלוויזיה הלימודית, גם בשנוי ספרי הלימוד וגם

בשנוי התכנים הלמודיים.

התמונה מאד לא לרוחי, בכל הנוגע להגדלת הצפיפות בכיתות והקטנת הפעילות

הלמודית. קיצוצים אלה פוגעים בנשמה היתרה של החנוך. יחד עם זאת, באמצעות הכלים

שניתנו לנו, אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי שהמערכת תפעל בצורה הטובה ביותר.

שר החנוך והתרבות יי נבון;

הערה אחרונה; בהזדמנות כדאי היה להתבונן מה קורה גם בתחום התרבות. אנו

משרד החנוך והתרבות. מעל במת הכנסת אמרתי שאני מתבייש שזה מה שמדינת ישראל

מקציבה לתרבות. לפני כמה שנים היה התקציב לתרבות 20 מליון דולר, סכום עלוב כדי

לקיים תזמורת פילהרמונית, תזמורת קאמרית, מוזאונים, תאטראות ועוד . התקציב עתה

הוא 14 מליון דולר. המוסדות נמצאים במצוקה קשה , אין להם כח לחץ והפגנות שלהם

אינן עושות רושם. עזרנו לשני מוסדות התרבות בבאר-שבע, התאטרון והתזמורת, אשר

עמדו להיסגר, שכן לסגירתם היתה יכולה להיות השלכה שלילית בכיוון של בריחת העליתה

מהעיר. מה שמדינת ישראל מקציבה לתרבות הוא בושה. מן הראוי שהוועדה תיתן דעתה

על"כך.

היו"ר נ' רז:

אני רוצה להקריא בפניכם ידיעה שהתפרסמה באחד העתונים; "על מאורע חשוב בחיי

המורים בארץ, נודע לנו מפי עסקני המורים. בימים אלה הושווה בסיס השכר של המורים

עם בסיס השכר המקובל בכל המוסדות הלאומיים, וכך תחול עליה רצינית בשכרם של

המורים. כפי ששמענו החליטה הממשלה להעלות את בסיס השכר של כל המורים מ-10 ל-12

ג

לירות, העלאה זו בדרשה על-ידי שר החבור והתרבותואושרה על-ידי הממשלה ביום א'

שעבר. בדי להבין את מידת העליה בשבר, ראוי לציין בי החלטה זו תגרום לתוספת של

120 אלף ל"י לשבה בתקציב הממשלה והסוכנות לשבר מורים". זוהי ידיעה שהתפרסמה

ב"דבר" ב-1949. למרות המצוקות הבלבליות הבוראיות שהיו קיימות אז, ידעה הממשלה

להעלות את שבר המורים ב-20%.

קיצוץ 60 אלף שעות הוראה לא יקום ולא יהיה. אבי בעד הליבה עד הסף בענין זה.

(הישיבה בבעלה בשעה 10.30)