פרוטוקול ישיבת ועדת בקורת המדינה מספר 125, בתאריך 24/02/1986

הכנסת האחת-עשרה

מושב שני

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 125

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביום שני, ט"ו באדר אי התשמ"ו - 24 בפברואר 1986, בשעה 12.00

נכחו:

חברי הוועדה: היו"ר ד' ליבאי

ב' שליטא

מוזמנים: מבקר המדינה יי טוניק

אי גבאי - משרד מבקר המדינה

ש' לביא- " " "

ע' בדלינסקי - המפקח הכללי, משרד הכלכלה והתכנון

ר' כספי - משרד הכלכלה והתכנון

מזכיר הוועדה: בי פרידנר

קצרנית: ר' בלומרוזן

סדר-היום:

סיכומיה והצעותיה של הוועדה לדוח 35 של מבקר המדינה - "מועצת השמאים".

היו"ר די ליבאי;

אני פותח את הישיבה.

סיכומיה והצעותיה של הוועדה לדוח 35 של מבקר המדינה - "מועצת השמאים"

היו"ר ד' ליבאי:

הועבר אלי אתמול מכתב מאגודת שמאי מקרקעין בישראל, חתום על-ידי מר י'

זרניצקי, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל. המכתב נשלח בשני עותקים. עותק אחד

אמסור למבקר המדינה הנכבד. למען הסדר הטוב, אקרא את המכתב. (קורא את המכתב. ראה

נספח מס' 1 לפרוטוקול).

בעקבות הנוזת טיוטת המסקנות על שולחן הוועדה, באו אתי בדברים הן חבר-הכנסת

אריאל ויינשטיין, שיש לו נגיעה למקצוע, והן יושב-ראש לשכת שמאי המקרקעין, מר

זרניצקי. עד לאותן שתי שיחות היתה התעלמות מוחלטת מצד מועצת השמאים ולשכת שמאי

המקרקעין מן הבקשות שחברי הוועדה ואנוכי ביקשנו, כאשר היו כאן. הצענו להם לנקוט

רפורמות מסויימות. לא נענינו ולא באה כל תגובה. ברגע האחרון, לפני התכנסות

הוועדה היום, ננקטה יזמה והוגש המכתב הזה. אני, כמובן, מברך על-כך, אבל איננו

יכולים לדעת באיזו מידה גישה זו רצינית ומעמיקה, או שהמכוזב הוגש לנו ברגע האחרון

כדי לסבר את אוזנינו ואת אוזנה של הביקורת, מתוך חשש שבכל-זאת נגיב בצורה חריפה.

נעבור לסיכומים וההצעות של הוועדה. ייתכן שנצטרר לשלב גם את ההערות של מר

זרניצקי למסקנות. ייתכן שלאור הנסיון שלהם להגיב בחיוב נרכך במקצת את ההמלצות,

וניתן אורכה מסויימת לבחון אם הם מתכוונים ברצינות למה שהם אומרים. נבקש ממבקר

המדינה לשים יתר דגש על-כך, כי התרשמנו רע מאוד ממה שנראה לנו כנסיון לסגור את

המקצוע בפני תוספת של אנשים מומחים, לקיים מעין גילדה שנהנית מכר שהיא קטנה

ביותר.

מבקר המדינה יי טוניק;

בעת הדיון בוועדה נתגלה דבר נוסף, שאין למעשה כל הכנה מקצועית ובחינות

לשמאות בחקלאות. שמאות בחקלאות דרושה, מסיבות ידועות לנו. קודם-כל, בגלל החקלאות

עצמה. שנית, בגלל הפיכת אדמה חקלאית לאחרת, עקב הפקעות וכן הלאה. נמצא שענף

גדול בשמאות איננו מטופל. חוץ מהאדם שהופיע כאן, שהוא עובד מדינה, לא ראינו

מומחה לשמאות חקלאית. גם זה צריר לקבל ביטוי בממצאים או בהמלצות.

היו"ר ז" ליבאי:

נבחון את טיוטת המסקנות שהוכנה, ונכניס תיקונים במידת הצורך.

מבקר המדינה י' טוניק:

חשוב ביותר שתהיה אפשרות ללמוד שמאות חקלאית. ואיני ממליץ על זה. אם

לוקחים שמאי עירוני שכל ימיו עסק במגרשים ברחוב לילינבלום, האם יוכל להעריך מה

שוויים של מאה דונם קרקע בעמק-חפר?

בי שליטא:

גם אני התרשמתי שיש צורך במסלול לימודים של שמאות של קרקע חקלאית ושל

גידול ים חקלאי ים. זה חסר בהמלצות.

ב' פרידינר:

(קורא את טיוטת הסיכומים וההמלצות. ראה נספח מס' 2).

היו"ר ד' ליבאי;

בקטע הראשון של הסיכומים וההמלצות, במקום "לשכת השמאים" אני מציע: לשכת

שמאי המקרקעין בישראל". כפי שכתוב ליד החתימה של מר זרניצקי.

מבקר המדינה י' טוניק:

עדיף לכתוב: אגודת שמאי המקרקעין בישראל, כפי שכתוב בראש המכתב של מר

זרניצקי. אינני יודע מניין לקחו את השם 'לשכה'.

בי שליטא:

הם רוצים להיות כמו עורכי הדין.

ריכוז ממצאים

מבקר המדינה י' טוניק:

בסעיפים 1.3 ו-1.4 דרוש יותר פירוט. העניין הקרדינלי הוא האחוז הקטן של

המצליחים בבחינות. צויינה כאן עוד עובדה, שהנבחנים אינם מקבלים לידיהם את

המחברות. האם רק בגלל שאינם מקבלים את המחברות אינם עוברים את הבחינות? אי-אפשר

להעמיד זאת כדבר הבולט ביותר. אני מציע לא להזכיר את הפרטים, לעמוד רק על

המטפרים. זה הדבר החשוב. היתר - טכניקה. אם צריכים להיות שני מועדים לבחינות,

ויש רק מועד אחד; אם מי שלא הגיע לציון 50 אינו יכול לגשת לבחינה שנייה - אלה

דברים יותר חשובים מעניין קבלת מחברת המבחן.

בי פרידנר:

רציתי להביא דבר שמלמד על הכלל. השאלה אם לציין זאת או לא לציין כלום.

מבקר המדינה י' טוניק:

אולי כדאי להזכיר גם, שבמקום לקיים שני מועדי בחינות מקיימים רק מועד אחד.

בי פרידנר:

האם זה נמצא בדוח?

מבקר המדינה י' טוניק:

בעמוד 506 לדוח נאמר, תחת הכותרת 'תוצאות הבחינות': "מאמצע 1979 ועד ראשית

1984 קויימו תשעה מועדי בחינה. הבחינות במקצועות 'עקרונות שומה' ו'השומה למעשה'

מתקיימות פעם בשנה". הן היו צריכות להתקיים פעמיים בשנה. גם שני המקצועות

האלה. זה דבר משמעותי.

מבקר המדינה י' טוניק:

אבקש לשקול עוד שני דברים, שמר גבאי יקרא, אם הם ראויים להיזכר במפורש

בממצאים.

אי גבאי:

1. המועצה לא קבעה נוהל בעניין ניהול, רישום וקיום פיקות על ביצוע ההתמחות.

2. סמכויות המועצה בדבר עריכת בחינות בעל-פה הן רחבות ביותר, אולם אינן

מכוסות בקריטריונים.

ע' ברלינסקי;

האם זה תקין שהגוף המבצע הוא אשר קובע גם את נוהל הביצוע?

היו"ר ד' ליבאי;

אם יש לאותו גוף סמכות סטטוטורית לכר, הוא יכול גם לפקה. אבל, צריכים

להיות קריטריונים. צריכה להיות אהידות.

מסקנות הוועדה

מבקר המדינה י' טוניק:

בסעיף 2.2 הייתי משתמש בנוסח יותר רר. במקום 'לא בא להבטיח' הייתי אומר:

אינו מבטיח במידה מספקת.

היו"ר די ליבאי:

אפשר להסתפק ב'אינו מבטיח'. אין צורך בתוספת 'במידה מספקת'.

מבקר המדינה יי טוניק;

בסוף סעיף 2.2 אפשר להוסיף: כעיסוק קבוע.

ב' פרידנר:

זה נוגע גם לעיסוק חד-פעמי. אפשר לעשות עיסקה אחת של מיליון דולר.

היו"ר די ליבאי:

נשאיר בסוף הסעיף 'בשמאות בשכרי, בלי להוסיף 'כעיסוק קבועי.

מבקר המדינה י' טוניק:

בשורה שלישית של סעיף 2.2 כתוב 'אלא נועד להגביל את התחרות החופשית

במקצועי. איננו יכולים לייחס מחשבה לחוק.

היו"ר די ליבאי:

במקום 'נועד להגביל' נכתוב: מגביל.

מבקר המדינה י' טוניק:

בשורה לפני האחרונה של סעיף 2.3, במקום 'שהחוק שומר על מונופול...' עדיף

לכתוב: שהחוק מאפשר מונופול.

היו"ר די ליבאי:

בסעיף 2.3, במקום יעל חשדות' נכתוב: בדבר חשדות.

מבקר המדינה י' טוניק:

בסעיף 2.4 במקום 'ויו"ר לשכת השמאים' אני מציע: יושב-ראש אגודת שמאי

המקרקעין. שיהיה ברור שזאת אגודה וולונטרית, הרשומה כאגודה עותמאנית, אלא אם כן

תיקנו זאת וקראו לה בשם אחר. איני יכול לומר זאת.

היו"ר ד' ליבאי:

כר נובע מן החתימה של מר זרניצקי, כיו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל.

היו"ר די ליבאי;

בסעיף 2.5 נמחוק את המלים 'הוועדה לא קיבלה כל תגובה ליזמתה זו'.

נוסיף פיסקה, שתיקרא 2.6, שתתמצת את התגובות שקיבלנו ממר זרניצקי.

פיסקה 2.6 תהיה 2.7 ובה ייכתב: הוועדה התרשמה תחילה כי נציגות השמאים נוטה

להקל ראש בחומרת הממצאים שהונחו על שולחן הוועדה. נמחוק את שתי השורות האחרונות

של הסעיף, בשים לב למכתב שקיבלנו. ונוסיף: עם זאת, התרשמה הוועדה בחיוב

מפנייתו של יו"ר אגודת שמאי המקרקעין אליה, בשלב סיכום דיוניה בנושא. הוועדה

תבחן אם יש בפנייה זו סימן להפקת לקחים בפועל מהערות הביקורת.

סעיף 2.7 המוצע יימחק. יש בו חזרה על מה שכבר נאמר.

בסעיף 2.8 במקום "הוועדה סבורה גם, שפיקוח" נכתוב: הוועדה סבורה שפיקוח...

מבקר המדינה י' טוניק:

מועצת השמאים יכולה וצריכה לקיים פיקוח. אבל מה הכוונה במלים 'ואיגוד

השמאים'?

היו"ר די ליבאי:

נמחוק את המלים 'ואיגוד השמאים'.

מבקר המדינה י' טוניק:

אבקש לבדוק את התקנון של אגודת השמאים. אולי יש שם משהו שראוי לתשומת-לב.

לא הספקתי לעשות זאת הבוקר. אם כתוב שם: אנחנו מונופול ואנחנו גילדה, יש לנו

בעיה.

כאן הזמן להתייחס לשומה חקלאית. עד-עכשיו לא מצאתי התייחסות לעניין זה.

היו"ר די ליבאי:

נכניס את עניין השומה החקלאית כסעיף 2.7. אבקש מן המבקר להציע הצעה לנוסח

הסעיף.

מבקר המדינה י' טוניק:

הוועדה רואה בדאגה שטרם הוסדר נושא השמאות החקלאית, שאין הנושא כלול בתכנית

ההכנה לבחינות ואף לא בבחינות, וזאת כאשר המשק דורש שמאים מוסמכים גם בשטח זה.

מר גבאי אומר, שבהיקף קטן יש בבחינות משהו בקשר לשומה חקלאית. לפיכך, אולי

במקום 'אין הנושא כלול' נכתוב שאיננו כלול במידה מספקת.

היו"ר די ליבאי:

אם כן, סעיף 2.7 יהיה: הוועדה רואה בדאגה את העדר תשומת הלב המספקת לנושא

השמאות החקלאית.

מבקר המדינה י' טוניק;

זה לא נמצא לא בסילבוס של הלימודים ולא בתכנית של הבחינות.

היו"ר ד' ליבאי;

נוסיף: שאינו תופס מקום הולם בתכנית הלימודים והבחינות, וזאת כאשר המשק

דורש שמאים מוסמכים גם בשטח זה.

מבקר המדינה י' טוניק;

אינני ממליץ שהשמאים הקיימים יעברו את הבחינה של שומה חקלאית, כי רובם או

כולם לא יעברו אותה, ואז יצטרכו להחזיר את הרשיונות שלהם.

החלטות

מבקר המדינה יי טוניק;

הנוסח של סעיף 3.1 צריך להיות יותר ספציפי.

היו"ר ד' ליבאי;

זה סעיף פתיחה. אחר-כך יש המשך.

בסעיף 3.3 נכתוב; הכנסת מטילה על הממשלה להביא בפניה תיקונים לחוק שמאי

מקרקעין שיבטיחו מתן הזדמנות הוגנת לקבל הסמכה לשמאות ויבטיחו את עקרון חופש

העיסוק.

מבקר המדינה י' טוניק;

הייתי מוסיף; בכל שטחי השמאות.

בי שליטא;

יש לומד שאנחנו סבורים, באופן עקרוני, שצריך לשנות את המצב הקיים.

מבקר המדינה יי טוניק;

סעיף 3.3 עוד נשאר בסתמיותו. ישאלו אותנו איזה סעיף בחוק אינו טוב, איזו

הוראה. העניין של הזדמנות הוגנת אינו מופיע לא בחוק הנוגע לרופאים ולא בחוק

הנוגע לעורכי הדין ולא בחוק הנוגע לרואי החשבון. הזדמנות הוגנת היא דבר שמונח

בבסיס של כל המנטליות שלנו. את זה לא צריך לכתוב בחוק. דברים כאלה בדרך כלל

מוסדרים בתקנות, או בכללים של הבחינות בכל אוניברסיטה. וכי אנחנו צריכים לדאוג

היום להזדמנות הוגנת? זה אלף-בית של החיים שלנו.

דבר נוסף. האם אנחנו מחשידים את החוק הקיים שהוא נגד מתן הזדמנות הוגנת

לכולם? בחוק אין שום אפלייה. אם קיימת אפליה, המבצעים יצרו אותה. לכל היותר,

החוק מאפשר אפלייה. מכאן מתחילה הבעייה.

היו"ר ד' ליבאי;

סעיף 3.1 יישאר כפי שהוא. סעיף 3.3 יהיה סעיף 3.2 וייאמר בי; הכנסת מטילה

על שר המשפטים להביא בפניה הצעת חוק לתיקון חוק שמאי המקרקעין, התשכ"ב-1982,

באופן שיסדיר כל עיסוק בשמאות מקרקאין ולא רק עיסוק תמורת שכר.

עניין העיסוק תמורת שכר הוא נקודת התורפה של החוק. החוק 'מתלבש' על הנושא

של איסור לעסוק בשכר בנפרד, לעומת עיסוק בלי שכר, אותו הוזוק משאיר ללא פיקוה. זה

מאפשר את הפיקוח על אלה שעוסקים בשכר: אם אתה רוצה לעסוק בשמאות בשכר, אתה נופל

למסגרת שלנו. ההוק צריר להסדיר גם את הנושא של אלה העוסקים שלא בשכר.

סעיף 2.3 יהיה סעיף 3.3 ובוא ייאמר: הכנסת מהליטה, כי נוכח המצב השורר

במערר הבחינות להסמכת שמאי קרקע כפי שמצא את ביטויו בממצאי מבקר המדינה ובמסקנות

הוועדה, על הוועדה לענייני ביקורת המדינה לנהל מעקב אחר פעילות מועצת שמאי

המקרקעין, כדי לבחון אם נמשך הניצול המונופוליסטי של הסדרת המקצוע לפגיעה בלתי

מוצדקת בחופש העיסוק ובשוויון ההזדמנויות.

אם נראה שאין עושים דבר בעניין זה, בהתאם להחלטה זאת נעקוב אחר העניינים.

בי שליטא;

אני מבקש שייכתב שהצעת החוק של משרד המשפטים תנוסח בהתייעצות עם מועצת

השמאים, או שהייתי נותן למועצת השמאים הזדמנות נוספת, בזמן מוגדר, להגיש הצעות

ורעיונות לוועדה.

אנחנו עומדים להגיש דוח קשה מאוד, חמור מאוד, לדעתי, גם מוצדק. טובת הציבור

מחייבת לפתוח את המקצוע. התרשמנו בהחלט שיש כאן מונופול וגילדה, אבל יש לתת להם

הזדמנות נוספת. יכול להיות שלא ירדו לחומרת העניין. אולי הם חושבים שהמצב יכול

להימשך. יכול להיות שאינם מבינים שהכוונה שלנו רצינית, שאנחנו מתכוונים לעקוב

אחר מהלר הדברים ולהתריע. הייתי נותן להם אפשרות להגיש הצעות ורעיונות.

היו"ר די ליבאי:

איננו צריכים לבקש רעיונות. יש ביקורת של מבקר המדינה. המבקר מעיר על

תופעות שליליות. פירטנו אותן. איננו באים לנהל במקומם את מועצת השמאים. גם

לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון יכולים לנהל את העניינים באופן שלא ייכנסו

עוד אנשים למקצוע. השמאים יודעים טוב מאוד מה רוצים מהם. אינני בא לנהל במקומם

את הלשכה שלהם. אני אומר להם: אתם תחת פיקוח. הרושם שקיבלנו הוא כזה וכזה.

תפעלו כפי שאתם מבינים.

אם הם ימשיכו בהגבלות חמורות על הצטרפות למקצוע ו יתקבל הרושם שהן אינן

ענייניות, כי הנכשלים הם אנשים שעומדים בקווליפיקציות גבוהות ביותר - ראינו מי

בא הנה, שמענו אותם - נשקול אם יש מקום להסדיר את המקצוע בחוק שנותן להם

מונופול. אמרנו שאפשר לבטל את החוק אם המצב יימשך, כי אותו חוק מסדיר רק את

הקבוצה שנהנית משכר.

מבקר המדינה י' טוניק:

זה גם פותח פתח להעלמות שכר. כיצד אפשר לבדוק אם אדם קיבל שכר או לא?

בי שליטא:

אבל יכול להיות שיש להם רעיונות טובים.

היו"ר די ליבאי:

הדברים מספיק חמורים.

נוסיף בסוף סעיף 3.2: הוועדה תדווח למליאת הכנסת, תוך שנה, על ממצאיה.

אין המלצה בנוגע לשמאות החקלאית. כדאי להוסיף סעיף מפורש לעניין זה. בסעיף

3.3 ייכתב: הכנסת מבקשת משר המשפסים לדאוג לכר שמועצת השמאים תכלול את נושא

השמאות החקלאית בלימודי המקצוע ובבחינות, כדי לאפשר התמחות בנושאי השמאות

החקלאית, ולאפשר למתמחים בשומה חקלאות אפשרות סבירה לעמוד בבחינות.

מבקר המדינה י' טוניק;

אם נוצר מצב של מונופול, לא החוק הוא שעשה זאת, אלא התקנות של שר המשפסים.

למה? בחוק לא נאמר שום דבר בנושא זה. בחוק נאמר רק דבר אחד, שפותח פתח לכר.

בסעיף 6(2)(ג) של החוק נאמר: "עמדו בבחינות הנערכות מסעם המועצה לפי תכנית

שנקבעה על-ידי המועצה בכללים או בבחינות...". הסעיף הזה הוא שורש כל התוצאות

הלא סובות, שורש הרע. מה עשה פה שר המשפסים? הוא מסר את המפתח של הכניסה

למקצוע לבעלי המקצוע. אם יש היום תופעה של סגירת המקצוע, הרי זה מפני שנתנו להם

את המפתח. אם רוצים לתקן את המצב, או שצריך להוציא מידי המועצה את עצם קיומן של

הבחינות, או לפחות להוציא מידיה את תכנית הבחינות. כאן הם מחזיקים את כולם - הם

גם קובעים את התכנית וגם הבוחנים. יש בעיה קשה, למי למסוד את העניין? לעורכי-

דין? לרופאים?

עי ברלינסקי:

או לשר המשפטים. שגם הוא יהיה אחראי לבחינות.

מבקר המדינה י' טוניק:

אם להאשים את החוק, הרי זה בנקודה זו. יש לכוון את החצים בצורה יותר

ברורה.

בי שליסא:

את הבחינות של עורכי-הדין עורכים אנשים מן האוניברסיסה, לא משפסנים בפועל

שעוסקים במקצוע.

היו"ר די ליבאי:

לא נכון. הבחינות בלשכת עורכי הדין נערכות על-ידי אנשים שעוסקים בפועל

במקצוע.

בי שליסא:

אני מדבר על לימוד המשפסים. בשמאות אין מסלול של לימודים. חכל נעשה על-ידי

אנשים מן השסח, שמחר יצסרכו להתחרות עם השמאים שמצסרפים למקצוע. אולי במשך הזמן

ייווצר מסלול אקדמי ואנשי אקדמיה יהיו ממונים על הבחינות.

עי ברלינסקי:

למה שר המשפסים לא יהיה אחראי על הבחינות?

מבקר המדינה יי סוניק:

עניין האקדמיזציה של המקצוע הוא בעייה של המועצה להשכלה גבוהה. חלק גדול

ממקצועות בדיסציפלינות שונות נוגעים לשמאות - כלכלה ומקצועות אחרים. להגיד

במפורש שיש לפתוח פקולסה לשמאות - איני חושב שמותר לוועדה הזאת או למבקר המדינה

להמליץ על כר. זה עניין של תהליר. במשך השנים אולי יגיעו לכך.

ב' שליטא:

זה עקב אכילס, במצב הנוכחי לוקחים שמאי מן השטח והוא בוחן. האם הוא

מעוניין שהם יצליחו בבחינות אם מחר הם יתחרו בו במקצוע?

מבקר המדינה י' טוניק:

אין זה נכון מה שאומר המפקח, שבעניין הסילבוס ללימודים ותכנית הבחינות יש

לתת מעמד יותר משמעותי וחזק לשר המשפטים. קודם כתבנו שהפיקוח הוא שטחי. כאן

המקום לומר שיש להגביר את הפיקוח. במקום זאת, השר מסר לשמאים הכל.

בי שליטא:

במקצועות אחרים יש מסלול אקדמי ובוחנים אנשים שאינם בעלי המקצוע.

בי פרידנר:

זה לא מדוייק. בלשכת רואי החשבון המצב שונה.

מבקר המדינה י' טוניק:

בחינות לעורכי הדין נערכות בלשכת עורכי-הדין. " שם אם קיימות טענות, הרי זה

להיפך, שיותר מדי קל לעבור את הבחינות. אולי אחוז אחד נכשל.

בי פרידנר:

אצל רואי החשבון - הם עצמם בודקים את הבחינות.

בי שליטא:

גם אצל רואי החשבון יש גילדה. בכל מקצוע שמוחזק בידי אנשי המקצוע יש נסיון

לא לפתוח את המקצוע. אצל עורכי הדין אי-אפשר לשלוט על העניין, כי המונים

מסיימים את האוניברסיטות. הבוחנים אינם עורכי-דין פעילים. הם יותר אובייקטיבים.

מבקר המדינה י' טוניק:

יש דעות בתוך לשכת עורכי הדין, שהדלת אינה מספיק פתוחה, שיש להרוזיב אותה.

היו"ר די ליבאי:

סעיף 3.3 יתחבר לסעיף 3.1, בתיקונים שאמרנו, ובסוף הסעיף ייאמר: "הכנסת

מבקשת משר המשפטים לדאוג לכר שמועצת השמאים תכלול את נושא השמאות החקלאית

בלימוד המקצוע ובבחינות, כדי לאפשר התמחות בנושאי השמאות החקלאית, ולאפשר

למתמחים בשומה חקלאות אפשרות סבירה לעמוד בבחינות."

לא אטיל על שר המשפטים לקיים בחינות בשמאות. זה לא סביר.

בי שליטא:

הכוונה היא שרק מי שמתמחה בשומה חקלאית יהיה רשאי לעסוק בזה.

היו"ר די ליבאי:

האם אתה מציע מסלול התמחות מיוחד?

ב' שליטא:

שמאי מקרקעין אינו חייב להיות מומחה לשמאות חקלאית.

היו"ר ד' ליבאי;

עלינו להיות זהירים. איננו עוסקים בשמאות. איננו צריכים לומר שמן הראוי

שיהיה שמאי מיוחד לחקלאות ושמאי מיוחד למקרקעין. מה שאנהנו אומרים שהוא שיאפשרו

לאלה שמתמחים בשמאות וזקלאית לעבור את הבחינות. לא לתת להם בחינה שמתעלמת משמאות

חקלאית. לא הייתי אומר להם לקבוע מסלול מיוחד. זה כמו לומר ללשכת עורכי הרין

לקבוע מסלול מיוחד לעורכי-דין פליליים.

מבקר המדינה י' טוניק:

אדוני היושב-ראש, הפניתי את תשומת-לבך לכך שנקודת התורפה היא דווקה בסעיף 6

של החוק. האם יש התייחסות לכר, ששר המשפסים יקח עניין זה לידיו?

היו"ר ד' ליבאי;

אמרנו שהפיקוח שטחי. אני חושש לומר לשר המשפטים לתקן את הסעיף הזה בחוק.

מבקר המדינה י' טוניק;

האם יש אפשרות מעשית ששר המשפטים יתערב בתכנית הלימודים או בבחינות? בסעיף

6(2)(ג) למעשה ניתנה למועצה אפשרות לסגור את המקצוע. הבחינות הן מטעמה ולפי

כללים שהיא קובעת. המועצה קובעת גם את התכנית וגם את הבחינות.

היו"ר די ליבאי;

אינני יודע אם להמליץ על תיקון סעיף זה בחוק או לא. יש מועצת שמאים ונמסר

לה התפקיד של פיקוח על המקצוע. מי יכול לערוך את הבחינות במקומה?

מבקר המדינה י' טוניק;

זאת השאלה. אינני מציע זאת.

היו"ר 7' ליבאי;

כך זה גם במועצת רואי החשבון וגם בלשכת עורכי הדין.

מבקר המדינה י' טוניק;

אבל הוועדה צריכה להיות עקבית. אם הוועדה אינה מוכנה להתערב בסעיף 6 -

ואיני אומר שהיא צריכה להתערב, אם כך למה הוועדה צריכה לומר שהחוק מאפשר

מונופול. אם החוק מאפשר מונופול, זה רק בגלל סעיף 6. אי-אפשר מצד אחד לטעון נגד

מונופול, ומצד שני, לא להתייחס לסעיף 6(2).

היו"ר די ליבאי;

את הביקורת על החוק ייחדנו על-כך שיש שורה של סעיפים שמבדילים בין עיסוק

בשכר לעיסוק שאינו בשכר. מחקנו כל מה שהתייחס למונופול בהקשר לחוק. מה שהיה

בסעיף 3.3 המקורי נמחק. הביקורת בעניין המונופול היא על דרכי הביצוע. לכן

אנחנו מטילים על ועדה זו לעקוב אחר דרכי היישום של הכללים בפועל.

מבקר המדינה י' טוניק;

זה מופנה קודם-כל למועצה עצמה, ובמידה מסויימת גם לשר המשפטים, שעל-ידי

תיקון התקנון - שהוא מוסמך לתקן - הוא יכול למצוא איזה שהוא סדק להכניס את עצמו

לעניין הביצוע. אין ספק שהוא יכול.

עי ברלינסקי;

במקצועות אחרים שההכנסה לצידם אינה פרוותה, למשל ניהול מוסכים, יש שותפות

של הממשלה ובעלי המקצועי. הבקשה שלנו היא אולי דבר בעיתו. אולי כדאי לנסה זאת

בצורה יותר ברורה, בצורה פוזיטיבית - לבקש מן השר לתקן את העניין.

היו"ר די ליבאי;

אחרי העניין של עיסוק ללא שכר, בסעיף 3.2, נוסיף: כמו כן מבקשת הוועדה

מהשר לשקול מעורבות של גוף מקצועי ממלכתי בעריכת הבחינות או בבדיקתן.

בי שליטא;

מה זה גוף מקצועי-ממלכתי?

היו"ר די ליבאי:

למעשה, כאשר ניתן ללשכת עורכי הדין לקיים בחינות, בכל צוות של בוחנים יש

שופט. מצד אחד הוא איש מקצוע, אבל הוא גם ממלכתי. הוא איננו אינטרסנט. הוא

יושב בצוות ודואג שעורכי הדיו לא יהפכו את המקצוע לגילדה.

מבקר המדינה י י טוניק;

התוצאה היא שהשופט מחמיר יותר משני עורכי הדין. מי שמכשיל זה השופט.

היו"ר די ליבאי;

שהשר ידאג לכר, שמי שבוחן יהיה לא רק הגוף האינטרסנטי. אולי יש שמאים עובדי

מדינה.

בי שליטא;

אדוני המבקר הרי המליץ בעניין של ועדות קבלה למנהלי בתי חולים, שיהיה שם גם

נציג ציבור שלא יהיה רופא. לא צריך להיות בועדת הקבלה דווקה רופא. צריך להיות

אדם עם שכל ישר.

היו"ר די ליבאי;

סעיף 3.4 ינוסח כלהלן; הכנסת דורשת משר המשפטים לבדוק את כללי האתיקה

המקצועית במועצת השמאים. על כללים אלו לכלול, בין השאר, דרכי בירור במקרים של

פערים בלתי סבירים בין שומות של שמאים שונים של אותם מקרקעין.

בי פרידנר;

נאמר כאן שיש מקרים של הבדלים גדולים מאוד בשומות. ונאמר בקשר לכך,

שבארצות-הברית אם יש הבדל של 20%, יש בירור משמעתי.

בסעיף 3.5 במקום 30.6.86 נכתוב: 30.9.86.

בזה סיימנו. מזכיר הוועדה יוסיף פיסקה, שתהיה 2.6, בקשר למכתב של מר

זרניצקי. הישיבה נעולה .

(הישיבה ננעלה בשעה 13.40)

נספח מס' 1

אגודת שמאי מקרקעין בישראל

THE ISRAEL LAND VALUERS ASSOCIATION

תיבת דואר 2000, תל-אביב 61019 AVIV-TEL 2000 BOX.O.P

לכבוד

יו"ר ועדה לעניני בקורת המדינה

עו"ד דייר דוד ליבאי

תל אביב 23.2.86

הנדון: דיוני הועדה בנושא שמאי מקרקעין

מצאנו לנכון כועד לשכת שמאי מקרקעין ומאגד את כלל שמאי המקרקעין בישראל והמופקד

על הנושאים האירגוניים והמקצועיים להגיש הבהרות והשלמות בהמשר לדיוני הועדה.

הערותינו אינן מתיחסות לתלונות ספציפיות של מספר נבחנים שנדונו בועדה אלא מטרתן

היא התיחסות למצב הכולל הנוכחי ועתידי.

שמאות מקרקעין, בניגוד למצב שהיה קיים לפני שניט, הינו כיום מקצוע מוכר ומקובל

בתודעת הציבור כולו ובפרט בכל ענפי הכלכלה, מסחר, רשויות ציבוריות ומקומיות ובתי משפט.

המקצוע עומד בפני עצמו ודורש ידע מקצועי רחב וערנות מתמדת לאור מצב המשק והכלכלה

ושינויים בפסיקה, הקובעת חדשות לבקרים הלכות חדשות.

דו"ח מבקר המדינה מתייחס לתקופה נוב- 1979- נוב' 1983. ועד הלשכה שמכהן בתפקיד

החל מנוב' 1983 ולאחרונה קבל כהונה נוספת החל מינואר 1986 שוקד כשיתוף המועצה

ומשרד המשפטים על מדוכת נושא הכשרת שמאים חדשים המצטרפים כחברים מן המנין כשמאים

מוסמכים . ההסמכה כידוע כרוכה בבחינות המועצה ועבודת התמחות.

הועד ער ומודע לנושא הבקורת בענין הבחינות הסופיות: עקרונות שומה ושומה למעשה. כמשאלת

חברי הועדה כן משאלתנו שהצדק יראה ולא רק יעשה. התרשמנו שהבקורת אינה לעניו

השאלות לגופן, מבנה הבחינות והיקפן אלא ובעקר לדרך הבדיקה והבקודת. התרשמנו גם שאין

חלוקי דעות כי טובת הצבור דורשת שמאים בעלי כישורים , ידע ורמת אמינות גבוהה

כל זאת כאשר כרטיס הכניסה למסלול השמאות הוא השכלה תיכונית בלבד, ללא כל סינון והתאמה

הקיימים בכל המקצועות החפשיים שנדרש רשיון לעסוק בהם דוגמאת עריכת דין, רואי חשבון,

רופאים, מקצועות שהסינון הינו הן בשלב הראשון לפני הקבלה ללימודים והן במשך הלימודים.

יש אפשרות לגשת לבחינות ללא הגבלה במספר הפעמים וכן קיימת אפשרות לפטור ממספר מקצועות

בחינה כדרר. אנו שוקדים על שיפור דרכי הבקורת של הבחינות,הרחבנו צוותי הבוחנים

על מנת לנסות ולקצר משר הליר הבריקה,אנו שמחים לדווח ליו"ר הועדה שבדיקת בחינת

עקרונות שומה ממועד נוב' 1985 נסתיימה והתוצאות הן כי מתור 13 נבו:נים עברו כהצלחה 7

(.."54).

אגודת שמאי מקרקעין בישראל

THE ISRAEL LAND VALUERS ASSOCIATION

תיבת דואר 2000, תל-אביב 61019 TEL-AVIV, 2000 BOX.O.P

בקורת "שומה למעשה" (מועד נוב') טרם נסתיימם .

לעניו בדיקת הבחינות: יש להדגיש כי הנבחנים הינם אנונימיים ולבודקים איו כל אפשרות

לדעת מי הנבחן. כל שאלה נבדקת בנפרד ע"י שני בוחנים, כאשר לכל שאלה ניתו ציוו המקל

מביו שני הבוחנים. הקדיטריונים לבדיקת השאלות הינם שווים וזאת מאחר וצוות הבוחנים קובע

מראש את העקרונות לבדיקת השאלות. בוחנים שיש להם נגיעה אישית לנבחנים (הו כמאמנים

והו כקרובי משפחה ) אינם משתתפים בעריכה ובקורת. יש להדגיש שצורת בדיקת הבחינות נדונה

מספר פוגמים במועצה, תוך מתו הדגשים לבקורת של דרך החשיבה ודרך הפתרוו ולאו דווקא לפתרוו

המספרי הסופי.

המועצה משתדלת לא להגביל את משך הבחינה ונוהגת להאדיר את הזמו מעבר לאמור בתקנות.כיום

אף קיימת גישה ליברלית ביותר של המועצה,כאשר הנבחו רשאי לקבל חזרה את בחינתו על מנת

ללמוד משגיאותיו , כו נעשה כנס לאחר הבחינה בו מוסברות דדכי הפתרוו של השאלות.

לא היו לימודים וספרות ממוסדת בארץ פרט לקורסים במסגרת למודי חוץ בטכניון ומכאן -

הצורר בלימוד עצמי ועבודת סטג' מאומצת. בנוב' 1985 לאחר היזור מייגע נפתח קורס למודי

תעודה למשך שנתיים באוניבדסיטת ת"א. הקורס מתפקד בהצלחה עם 50 תלמידים. הלשכה והמועצה

?מודעים לבעיה מציאת מקום לעבודת התמחות וכבר עתה הוחל בלימור הנושא למציאת דדר להכשיר

כ-50 סטגירים שיהוו עתודה של 50 שמאים חדשים בעתיד הלא רחוק. כמן כו הוכנה תכנית הרצאות

אינטנסלבית באירגון המכללה למנהל לנבחנים פוטנציאלים בבחינות האחרונות לעקרונות שומה

ושומה למעשה.

אם עד לא מזמו התקימו בחינות במועד אחד בשנה ובחינות השלמה בע"פ או מועד בי הרי

נתקבלה לאחרונה החלטה על 2 מועדים בשנה אם כי במגבלה של אפשרות לגשת לבחינה עוקבת

בציון 50. המגבלה הזאת איו מטרתה להאיט את קצב קבלת חברים חדשים כבעלי הסמכה אלא

מתוך כוונה כנה שנכשלים מתחת לציוו 50 לא מסוגלים להגיע לרמה תור פרק זמו של 2-3 חדשים

מיום טהודע להם על תוצאת המבחו ועד מועד המבחו העוקב ודרושה להם תקופה יותר ממושכת להכנה.

האמור לעיל יש בו כדי להצביע על תשומת הלב של משרד המשפטים המועצה וועד הלשכה ,במודעות

והצודר להתמודד עם הבקורת והרצוו לתקו את הטעוו תיקוו. נראה לי שאולי איו אפשרות לחזות

בתוצאות מידיות שמעצם טבעו מצריכות את פרק הזמו הדרוש להן אולם אנו משוכנעים שהמחשבה העמו

המושקעת כיום תניב פרות בעתיד הנראה לעיו ותענה על מירב הנושאים שהועלו בועדה.

נשמח לעמוד לרשות הועדה להשלמות הן בע"פ בישיבה שתכונס או בכתב.

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל

נספח מס' 2

משרד המשפטים

מועצת השמאים

הוועדה דנה בנושא ושמעה הסברים ותגובות משר

המשפטים, מנכ"ל משרד המשפטים, יו"ר מועצת השמאים, יו"ר

לשכת השמאים ומועמדים לקבלת רשיון כשמאים מוסמכים.

ו. ריכוז ממצאים:

1.1 אחוז המצליחים לעבור את הבחינות הסופיות של

מועצת השמאים, נמוך ביותר. נתונים שריכז

משרד מבקר המדינה מלמדים, כי בארבעת השנים

1980-1984 נרשמו בפנקס השמאים 32 שמאים וזדשים

בלבד, מתוך כ-500 נבחנים שהיו רשומים במועצה.

1.2 בעקבות טענות מצד נבחנים ביחס לתוכנית

הבחינות ועריכתן, מינה שר המשפטים בשנת 1976

ועדה, כדי לבדוק אם יש צורך בביצוע שינויים

בחוק שמאי המקרקעין, התשכ"ב-1962, המסדיר את

הרשות לעסוק במקצוע ולהתפרנס ממנו.

1.3 מדו"ח הוועדה, אשר נמסר בשנת 1977 מתברר, בין

היתר, כי מועצת השמאים לא איפשרה לנבחנים

לערור על תוצאות הבחינות ואח לא לקבל לידיהם

את מחברת המבחן לשם לימוד הטעויות שגרמו

לכשלון.

1.4 הקמת הוועדה לא הביאה לשינוי משמעותי במצב.

1.5 גם המלצות הוועדה לגבי כללים של אתיקה

מקצועית לא יושמו ע"י מועצת השמאים.

2. מסקנות הוועדה

2.1 נוכח ממצאיו של מבקר המדינה ובעקבות תלונות

שהצטברו על שולחן הוועדה, ביחס למדיניות של

"סגידת המקצוע" בפני מועמדים חדשים, המתבטאת

גם בנוהלי מערך הבחינות שהן תנאי לקבלת רשיון

שמאי מוסמך, זימנה הוועדה לישיבתה מועמדים

אשר נכשלו, חלקם מספר פעמים, בבחינות המועצה.

2.2 הוועדה התרשמה שחוק שמאי מקרקעין,

התשכ"ב-1962 לא בא להבטיח את רמת

מקצוע-השמאות אלא נועד להגביל את התחרות

החופשית במקצוע. שכן, החוק מרשה לכל אדם

לערוך שומות, אם אין פרנסתו עליהן. כן,

למשל, קובע סעיף 0ו לחוק כי "מי שלא חיה רשום

בפנקס וביצע פעולה שהיא בתחום עיסוקו של שמאי

מקרקעין אינו רשאי לתבוע שכר בעד אותה

פעולה". סעיפים 9, 10, 11 ו-19 לחוק מלמדים,

שהחוק לא בא למנוע מאדם לעסוק בשומת מקרקעין

בגלל חוסר ידע ומומחיות, אלא להטיל הגבלות

קשות על קבלת היתר לעסוק בשמאות בשכר.

2.3 הוועדה התרשמה מטענות המוזמנים, כולם בעלי

מקצועות הנדסיים ואקדמאים, על חשדות להכשלה

מכוונת בבחינות והיעדר מינהל תקין במערכת

הבחינות וההתמחות. בין היתר דווח לוועדה על

ציונים שונים לחלוטין למבחנים עם תשובות

דומות, היעדר תשובה רשמית אשר תוכל לשמש בסיס

להערכה אובייקטיבית של המבחן, ואי קיום

בחינות פעמיים בשנה, כנדרש בתקנות. הוועדה

התרשמה שהחוק שומר על מונופול של גילדה כמעט

סגורה של קבוצה יחסית קטנה של שמאי-מקרקעין.

2.4 הסברי יו"ר מועצת השמאים ויו"ר לשכת השמאים,

לא הניחו את דעת הוועדה. לא היתה בפיהם

תשובה נאותה לממצאי המבקר והם לא הביעו בפני

הוועדה נכונות לתקן את המצב, כהצעת חברי

הוועדה.

2.5 בטרם תביא את סיכומיה והצעותיה לאישור הכנסת,

יעצה הוועדה לנציגות השמאים להעביר לה הצעות

מפורטות להסדר מחדש של מערך הבחינות

וההתמחות, תוך קביעת נהלים וכללים שיבטיחו

מינהל תקין, והזדמנות הוגנת לכלל המבקשים

לקבל רשיון עיסוק בשמאות קרקע. הוועדה לא

קיבלה כל תגובה ליוזמתה זו.

2.6 הוועדה התרשמה כי נציגות השמאים נוטה להקל

ראש בחומרת הממצאים שהונחו על שולחן הוועדה

וכי היא סבורה שניתן להתעלם מדרישות הוועדה

לתיקון הליקויים, ולהתמיד בדרך הקיימת.

2.7 לאור האמור, הסיקה הוועדה כי חוק שמאי

המקרקעין, התשכ"ב-1962 במתכונתו הגוכוזית,

מנוצל בידי השמאים להגנה על אינטרסים

מונופוליסטיים שלהם כדי למנוע כניסת שמאים

חדשים לענף, אשר יתוזרו עם השמאים המוסמכים.

2.8 הוועדה סבורה גם, שפיקוח משרד המשפטים על

אופן תפקודם של מועצת השמאים ואיגוד השמאים,

בביצוע מערך הבחינות והפיקוח עליו, הינו שטחי

ביותר ויש בו השלמה עם המדיניות

המונופוליסטית של השמאים.

2.9 הוועדה רואה בחומרה את העיכובים בהסדרת נושא

האתיקה המקצועית של שמאי הקרקע.

3. החלטות

בעקבות ממצאי מבקר המדינה ולאור מסקנות

הוועדה, מחליטה הכנסת כדלקמן:

3.1 הכנסת מביעה את מורת רוחה מהיעדר

פעולה נאותה ע"י משרד המשפטים

ומועצת השמאים לתיקון חוק שמאי

מקרקעין ולתיקון הליקויים עליהם

הוצבע בדו"ח מבקר המדינה.

3.2 הכנסת מחליטה, כי נוכח המצב השורר

במערך הבחינות להסמכת שמאי קרקע

כפי שמצא את ביטויו בממצאי מבקר

המדינה ובמסקנות הוועדה, יש הכרח

לבטל את חוק שמאי הקרקע, במתכונתו

'הנוכחית, זאת כדי למנוע ניצול

מונופוליסטי ע"י מעטים ופגיעה

בלתי מוצדקת בחופש העיסוק

ובשוויון ההזדמנויות.

3.3 הכנסת מטילה על הממשלה להביא

בפניה הצעת חוק שעניינה, ביטול

חוק שמאי המקרקעין, התשכ"ב-1962.

על הממשלה לשקול אם יש מקום

להסדיר מחדש את מקצוע שמאות

המקרקעין ואם כן - להביא בפני

הכנסת הצעת חוק שתבטיוז מתן

הזדמנות הוגנת לקבל הסמכה לשמאות

ותבטיח את עקרון חופש העיסוק

במגבלות סבירות.

3.4 הכנסת דורשת משר המשפטים לגרום

לקביעת כללי אתיקה מקצועית במועצת

השמאים. על כללים אלו לכלול דרכי

בירור במקרים של פערים בלתי

סבירים בין שומות.

3.5 על שר המשפטים לדווח לוועדה

ולמבקר המדינה על יישום החלטת

הכנסת עד ליום כ"ג בסיון התשמ"ו -

30.6.86.