פרוטוקול מספר 313, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 16/04/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 313

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ח' בניסן התשפ"ד (16 באפריל 2024), שעה 9:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022 << הצח >> - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

נכחו:

חברי הוועדה:

שמחה רוטמן – היו"ר

מתן כהנא

יואב סגלוביץ'

מוזמנים:

לילך וגנר

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עמית יוסוב עמיר

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סוריא בשארה

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים

לירון מאוטנר לוגסי

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שירה גרטנברג

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גלעד סממה

–

עו"ד, ראש הרשות להגנת הפרטיות

ראובן אידלמן

–

עו"ד, היועץ המשפטי, הרשות להגנת הפרטיות

ניר גרסון

–

עו"ד, הרשות להגנת הפרטיות

נעמה גורני לר

–

עו"ד, המחלקה המשפטית, הרשות להגנת הפרטיות

דין ליבנה

–

עו"ד, היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית

דן אור-חוף

–

עו"ד, המועצה הציבורית להגנת הפרטיות

קרן גל-און

–

עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, מערך הסייבר הלאומי רחל ארידור הרשקוביץ

–

חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

עינת יוסוב

–

עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

עמרי רחום טוויג

–

עו"ד, גוגל ישראל

אייל שגיא

–

עו"ד, משרד עמר, רייטר, ז'אן ושות'

ליאור אתגר

–

עו"ד, משרד ארדינסט, בן נתן, טולדנו ושות'

איה מרקוביץ'

–

עו"ד, חברת פרייבסי טים

ענר רבינוביץ'

–

עו"ד, חברת פרייבסי טים

דלית בן-ישראל

–

עו"ד, משרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות'

הילה היבש

–

עו"ד, מיקרוסופט ישראל

משתתפים באמצעים מקוונים:

מירה סלומון

–

עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

ייעוץ משפטי:

נעמה מנחמי

רכז תחום פרלמנטרי:

אבירן יחזקאל

רישום פרלמנטרי:

אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022, מ/1496 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בוקר טוב. הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ד-2022.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

יש לנו שארית מהדיון הקודם וזה הנושא של המפלגות. ברשותכם, נחזור אליו.

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

משרד המשפטים. ההסדר שמוצע לעניין המפלגות, סעיף בסמכויות הפיקוח והבירור המינהלי, נועד ליצור איזשהו איזון בין הצורך המובן לאכוף את דיני הגנת הפרטיות גם על המפלגות כגוף שאוסף הרבה מידע אישי ובפרט מקבל לפי דין את פנקס הבוחרים לקראת כל בחירות כלליות, ולצד זה למנוע חשש לפגיעה או שיבוש במהלכן התקין של הבחירות כתוצאה מפעולות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות.

לכן ההסדר שמוצע לקבוע הוא הסדר שמקנה במה שמוגדר בתקופת הבחירות הפרה של סמכויות מסוימות של הרשות להגנת הפרטיות שיש בהן חשש שיפגעו בניהול התקין של ההיערכות לבחירות על ידי המפלגות. ההצעה היא לקבוע חובה לקבל אישור מוקדם להפעלת הסמכות מיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שתפקידו הוא בדיוק זה, לוודא שמתקיים האיזון בין הצורך לאכוף את הדין ולשמור על הזכות לפרטיות לבין הצורך להבטיח את מהלכן התקין של הבחירות.

בהתאם לשיח עם הייעוץ המשפטי לוועדה מוצע שינוי קל לנוסח בהצעת החוק הממשלתית שבעיקרו מבטיח, לאור שיח מקדים עם נציגי המפלגות, יכולת של המפלגות לקבל את האפשרות להישמע כאשר הדבר מתאפשר.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

הרשות להגנת הפרטיות. אני אוסיף שההסדר התמקד בשלוש סמכויות שהרשות יכולה להפעיל בכפוף לאישור יושב-ראש ועדת הבחירות כאשר סמכות אחת היא לבצע פיקוח במקום, להגיע למשרדי מפלגה, סמכות שנייה היא לפני פנייה לבית משפט בבקשה לצו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב, וגם זה בהליך בירור מינהלי וגם בהליך פלילי. אולי יותר נכון לומר שתי סמכויות סך הכול אבל זה חל גם על חקירה פלילית וגם על הליך בירור מינהלי. הנושא הרביעי שלגביו התבקש אישור יושב-ראש ועדת הבחירות הוא הטלת עיצום כספי בתקופת בחירות. מהבחינה הזאת ההסדר הוא תחום וכפי שעמית ציין הדבר הזה אחרי שיח משמעותי גם עם נציגי המפלגות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

התייחסויות.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

המכון הישראלי לדמוקרטיה. אני מתנצלת בשמה של תהילה אלטשולר שהייתה אמורה להיות כאן אבל בגלל נסיבות אישיות היא חסרה. אני אציג את העמדה שהיא הייתה אמורה להציג כאן.

בסבבי הבחירות האחרונים שהיו נתקלנו בהפרות של פגיעה בפרטיות מצד מפלגות באמצעות שימוש בישימונים שונים. כאשר הנושא הגיע לוועדת הבחירות המרכזית התשובה של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית הייתה שאין לו סמכות לדון בנושאים הקשורים בחוק הפרטיות. אנחנו חושבים שההסדר שמוצע כאן יוצר איזשהו קישור בין ועדת הבחירות המרכזית לחוק הגנת הפרטיות ולהגנה על פרטיות לבחינה של מהי פגיעה חמורה וברגע שנוצר קישור כזה, לטעמנו האיזון קצת מופר כי יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית יכול מצד אחד לבחון ולתת איזשהו פטור מבחינה של הרשות להגנת הפרטיות אבל האזרחים שפרטיותם נפגעת עדיין עומדים בפני שוקת שבורה ואין להם מי שייתן להם מענה.

לכן אנחנו חושבות שמה שצריך לעשות - וזה הוצע במחקר מעמיק של ד"ר אלטשולר וד"ר לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה – לתקן את חוק דרכי תעמולה ולהוסיף ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית אפשרות לתת צו מניעה במקרה שתעמולת הבחירות מהווה הפרה של חוק הגנת הפרטיות. בדרך הזו יהיה לו מצד אחד את ההסדר שמוצע כאן שמונע את ההתערבות או הפגיעה של הרשות להגנת הפרטיות בניהול הבחירות על ידי המפלגות ומצד שני אם יש פגיעה חמורה והרשות לא תוכל לפעול או פגיעה שהיא - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל למה שהרשות לא תוכל לפעול?

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

למשל ב-אלקטור, עד שעשו את כל הבחינה, כבר עברו שתי מערכות בחירות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני בכוונה מקשה עליך. אני מנסה לחדד. אם אני עושה את זה בסוג של המסגרת המחשבתית שאנחנו פועלים בה בתוך החוק, את בעצם אומרת בוא תשים את יושב-ראש ועדת הבחירות כמעין ממונה אבטחה פנימי שאנחנו שמים בארגוני הביטחון, רק שהוא אחראי על המפלגות, שהוא מפעיל את סמכויותיו של ראש הרשות בתחום המפלגות. אז יש לי קצת בעיה עם ההיררכיה אבל מבחינת מסגרת זה בעצם מה שמבוקש כאן. לו אין את הכלים, לא את המומחים ולא את הידע. את חושבת שהוא היה מתעסק יותר טוב עם האלקטור? הרשות התעסקה כמו שצריך עם האלקטור או לא? אני לא דן בזה כרגע, את לא ישיבת פיקוח על תפעול האלקטור על ידי הרשות, אבל מה גורם לך לחשוב ששופט בית המשפט העליון שמונה לתקופת זמן מסוימת או אפילו דין שמחזיק ידע ארגוני בתחום המפטי של הוועדה. נכון, יש לו ניסיון גם בתחום הפרטיות וידע כללי והכול טוב ואנחנו מפרגנים אבל הוא לא הרשות, אין לו כלי אכיפה, אין לו מומחים, לא את החוזים, לא את המומחים החיצוניים. למה את חושבת שהוא יעשה את העבודה יותר טוב מאשר הרשות על תחום האלקטור? בלי להגיד שמה שנעשה היה טוב או לא טוב.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

אני לא חושבת שההסדר הוא הסדר טוב. אני פשוט אומרת שברגע שבהסדר הזה ניתנת ליושב-ראש ועדת הבחירות הסמכות - ולפי ההסדר המוצע ניתנת לו הסמכות – לבחון את עוצמת הפגיעה ביכולתה של המפלגה להתמודד בבחירות אל מול הסיכון לפגיעה בפרטיות ולפגיעה באינטרס הציבורי. כלומר, מכניסים אותו לתוך בחינת הגנת הפרטיות. אם מכניסים אותו לעשות את האיזון הזה בין הפגיעה בפרטיות ואינטרס הציבור לבין היכולת של המפלגה לנהל תעמולת בחירות – אני מבקשת שתינתן לו גם הסמכות כאשר באים אליו אזרחים עם פגיעה מהותית בפרטיות שלהם, לומר שהוא מבקש להפסיק את הפגיעה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לדעתי יש לו סמכות. אולי אני לא מבין נכון אבל כמעט כל הפרת חוק שיכולה להיות קשורה לתעמולת בחירות, צו מניעה ודברים כאלה, הוא יכול לעשות איתה דברים. הוא לא מוגבל לאי חוקיות מסוימת.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

הוא כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תסביר. אם באמצעות תעמולת בחירות, דיני ניקיון, בא מישהו וזורק משהו, אתה יכול לומר לו שלא ילכלך או שאתה לא יכול?

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

יושב-ראש ועדת הבחירות, כפי שאדוני יודע סמכויותיו מוגבלות בחוק. סעיף 17(ב) לחוק דרכי תעמולה קובע איזה חיקוקים צו של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית מוסמך לאכוף. אלה דיני התעמולה, חוק דרכי תעמולה, ודיני הבחירות. לפעמים יש חיקוקים משיקים שעליהם אין לו סמכות. הוא למשל לא רשאי לאכוף איסור על תעמולה גזענית כי תעמולה גזענית אסורה לפי חוק העונשין ומי שאוכף את חוק העונשין אלה הם גופים אחרים ולא יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית למרות שזאת תעמולת בחירות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

והוא אף פעם לא עשה את זה?

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

בית המשפט העליון אמר לו שאסור לו. בבג"ץ ישראל ביתנו נגד יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית נקבע שסמכויותיו של יושב-ראש ועדת הבחירות הוא מה שנתן לו המחוקק, לא יותר ולא פחות. לכן הוא רשאי לאכוף רק את הדינים שבסמכותו. גם כאן צריך לזכור שהרשות היא המאסדר של הפרטיות. יושב-ראש ועדת הבחירות הוא גורם שיפוטי. הוא דן, שני הצדדים מציגים בפניו, או במקרים חריגים במעמד צד אחד לזמן מוגבל אבל מוצג בפניו, נטענת תשתית על ידי הרשות המינהלית, המפלגה מתגוננת, עותר פונה אבל אין לו כלים משל עצמו. אין לו רשות אכיפה. גם אם יושב-ראש ועדת הבחירות ייתן צו, מי שיאכוף אותו תהיה המדינה, הממשלה, המשטרה, הרשות להגנת הפרטיות, המאסדר הרלוונטי.

אני סבור שהרחבת סמכויותיו של יושב-ראש ועדת הבחירות בעניין הזה היא רחבה מהדיון כאן. כלומר, יש לדון בסמכויות אותן נותנים לרשות להגנת הפרטיות וזו שאלה מורכבת. יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית דאז השופט הנדל בעתירה שהוגשה אליו בנושא אמר שהסוגייה של בחירות ופרטיות היא סוגייה מאוד מורכבת שצריך לדון בה בשאלה המהותית, מה מותר ומה אסור והוא גם המליץ להקים ועדה ציבורית שתדון ותכלול את כל הגורמים הרלוונטיים. ועדה כזו לא הוקמה בין היתר גם כי היו מערכות בחירות אחרי מערכות בחירות ואחרי מלחמה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מאז סוגיית הבחירות הפכה להיות יותר מורכבת וסוגיית הפרטיות קצת פחות.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

בסוף זו שאלה מהותית על מה מותר ומה אסור ומה נכון לעשות בבחירות.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

אני רוצה להחזיר אותך לשאלת הסמכות. ליושב-ראש ועדת הבחירות אין סמכות.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

היום אין.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אין סמכות, זאת אומרת שאם הוא מגלה שמפלגה משתמשת באלקטור וזה לא רחוק, הוא לא יכול לומר לה צו מניעה, אל תשתמשו באלקטור. לכאורה.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

ואין עבירה אחרת לפי חוק הבחירות או חוק דרכי תעמולה.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

ומצד שני אנחנו בהסדר המוצע כאן מעניקים לו סמכות לחסום סמכויות מסוימות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הסמכות לחסום לדעתי קיימת לו בעוד תחומים בגלל אותה סיטואציה בסיסית שיכולה להיות שבסופו של דבר יש רגישות בכל הפעלת אכיפה כלפי מפלגות בתקופת בחירות, בכל הפעלת אכיפה שהיא, כי בסופו של דבר יבוא שר המשפטים הנוכחי מהליכוד, ממנה ראש רשות חדש כשנגמרת הקדנציה של גלעד, הוא ממנה אותו ושנייה וחצי אחר כך יוצאים למערכת בחירות ומשום מה כל מאמצי האכיפה בתחום הפרטיות מתמקדים ב-יש עתיד או בציונות הדתית. לא יודע, זה לא הגיוני. לכן רגישות של הפעלת אכיפה בכלל גם בדין הפלילי, גם בדין הגנת הפרטיות, בכל תחום, בכל דין, בזמן בחירות – אחר כך תעשו מה שאתם רוצים. אגב, יש דברים, כולל מתחום דיני הבחירות, שלא אוכפים בזמן בחירות ואומרים נשמור לך את החשבון לאחר כך מאותה סיבה, כדי שלא יהיה מצב שהליכי האכיפה לכאן או לכאן יהיו מעורבו לא תקינה בתקופת הבחירות. לפעמים עצם הפתיחה בחקירה בתקופת בחירות, היא עצמה מהווה התערבות בבחירות ואנחנו לא רוצים לגרור, לא את הרשות להגנת הפרטיות, לא את המשטרה ולא את הייעוץ המשפטי לממשלה לתוך הקלחת של הבחירות. לכן אנחנו עושים להם איזשהו צינון כזה והבאפר הוא כן ועדת הבחירות המרכזית או יושב-ראש ועדת הבחירות. זאת המציאות. יש עוד תחומים אבל דין מומחה גדול ממני והוא יוכל למנות את המקרים כולל סוגיות של הפרת דיני הבחירות עצמם בתחומי מימון כאלה ואחרים שאני חושב שהם אצל מבקר המדינה שאחר כך הוא מגיש את הדוח ואחר כך מטיל את הקנסות ולא עושה את זה בזמן אמת בדיוק מאותה סיבה, גם כאשר מדובר בהארדקור דיני בחירות.

ההסדרים האלה הם לא חדשים. לכן מהבחינה הזאת אני חושב שהאיזון אליו הגיעו, יש בו הגיון ויש בו הרבה טעם. מצד שני, אם תהיה סיטואציה שבאמת תוך כדי בחירות המאגר האישי של כל אזרחי ישראל דולף לאיראנים וצריך לעשות ברקס מיידי, לא יודע, אז כן ואז יש כאן את הכלים.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

אין.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש. יושב-ראש ועדת הבחירות יתיר. הוא יבוא ויאמר לרשות להגנת הפרטיות לרוץ.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אני חושבת שיש כוונה גם לעשות איזשהו צו הפסקת עיבוד בהמשך ואולי זה ייתן את המענה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש עוד כלים נוספים.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

לפני כמה שנים הייתה פריצה של אלקטור וכל מאגר המידע היה חשוף. בזמן אמת לא נעשה שום דבר כדי לעצור את זה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל אז לא הייתה מגבלה בחוק. זה לא דיון פיקוח ויש הבדל בין דיון פיקוח לדיון חקיקה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> העבירות הפליליות לא נעלמו מהעולם. השאלה אם להפעיל את הכלים או את הרשויות, זו שאלה אחרת לגמרי. גם נעשים הרבה מאוד דברים וכמו ששמחה אמר קודם, יש ריסון על כל המערכות, גם משטרה, יש גם הנחיות מסודרות של היועץ ועושים המון תהליכים על מנת להרחיק ככל שאפשר את הרשויות מעיסוק בבחירות ולפעמים הבחירות הן בחירות קשות.

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

אולי חשוב להבהיר שיש להבחין בין קיום הסמכויות לזהות הגוף שמפעיל אותן. זאת אומרת, כל תכליתו של התיקון הזה, תכליתו המרכזית של התיקון הזה, היא להגביר את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. אנחנו נבקש בהמשך לדון גם בנושא של היכולת לבקש צו הפסקת עיבוד. בהחלט בסוף תהליך החקיקה, בלי להתייחס למה שקרה או לא קרה בעבר, אמורים להיות הכלים המתאימים לרשות להגנת הפרטיות להתמודד עם מקרים כאלה. התפקיד של יושב-ראש ועדת הבחירות הוא להיות הגורם המאזן שמוודא שהפעלת אותן סמכויות לא פוגעת יתר על המידה במהלכן התקין של הבחירות. מבחינת סמכות לפעול כאשר צריך לפעול, היא קיימת אצל הרשות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מבין את האמירה. אולי דין יוכל להאיר את עינינו אבל יש אפילו עבירות כבדות משקל יותר שנחסם בירורן בזמן בחירות מסיבות שאנחנו לא רוצים פגיעה בטוהר הבחירות. מהבחינה הזאת זה לא משהו מיוחד אלא זה הסדר מותאם למה שאנחנו מכירים בדברים אחרים.

עוד התייחסויות לנושא.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אם אני מבין נכון, הרעיון המרכזי הוא איך אנחנו מרסנים את הרשות ולכן הגורם המאזן הזה הוא שופט בית משפט עליון. אני חושב שזה דווקא רעיון טוב.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יושב-ראש ועדת הבחירות הוא הגוף המתאים.

אולי צריך להתייחס גם לבחירות מוניציפאליות שיכולות להיתקל באותם אירועים. בהמשך אני אבקש התייחסות גם לסוגיית בחירות מקדימות. שם זה קצת יותר מורכב כי השאלה שם היא אם זה יחיד ואם זה אישי. זה טיפה יותר מורכב אבל אני אשמח להתייחסות לגבי מה שקורה בבחירות המקדימות וגם בבחירות מוניציפאליות.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

תודה רבה אדוני. אנחנו בוועדה מדובר על סוגיות כבדות משקל. אנחנו כן מבקשים שאותו הדין יחול גם ביחס לבחירות המוניציפאלית. ברור לחלוטין שבבחירות האלה, חלק גדול מהרשימות הן רשימות שהן מגיעות מטעם מפלגות שמגיעות אחר כך לכנסת או לפני כן מגיעות לכנסת, תלוי איך מסתכלים על זה. חלים אותם רציונאלים ולכן לדעתנו צריך לחול אותו הסדר. מעבר לכך אין לנו מה לתרום ברמה של הגנת הפרטיות או בסוגיית מה מקצועי. תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה. תתייחסו בבקשה גם לסוגיית הבחירות המוניציפאליות וגם לסוגיית בחירות מקדימות ככל שזה רלוונטי. עכשיו היו בחירות מקדימות, אמנם לדעתי בקהל די מצומצם, אבל בכל זאת יכולה להיות סיטואציה ב-יש עתיד לרשות, למועמדים, ויש לזה כל מיני השלכות. אנא התייחסותכם.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

הרשות להגנת הפרטיות. ההסדר שמוצע כאן הוא הסדר מצומצם ומתוחם שמתייחס למפלגות בתקופת הבחירות לכנסת. אנחנו סבורים שהרחבה שלו לבחירות מוניציפאליות, כאן יהיה מדובר על אלפי מועמדים מכל רחבי הארץ, היא הרחבה שחורגת מגדר מה שכיוונו לעשות כאן והריסון הזה שאליו גם התייחס קודם חבר הכנסת סגלוביץ'. אנחנו חושבים שאפשר לחשוב על כל מיני הבחנות בין הבחירות לכנסת לבחירות לרשויות המקומיות כאשר למשל אחת מהן היא שבבחירות לכנסת המפלגות מקבלות את פנקס הבוחרים של כל אזרחי מדינת ישראל ובבחירות מוניציפאליות מקבלים רק של הרשות המקומית הספציפית ולפעמים אלה רשויות מאוד קטנות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה שאמרת עכשיו זה דווקא שיקול הפוך. בסופו של דבר ברור לי שאני צריך אתכם יותר אוכפים כשיש לי עכשיו שלושה חודשים או תקופת זמן ארוכה בה הרבה מאוד גופים מכמה מפלגות התמודדו בבחירות לכנסת הקודמת, 30 ומשהו, ואם מישהו מקים רשימה הכי קיקיונית שישנה, גם אם הוא בוודאות יודע שהוא לא יעבור, הוא אוטומטית מקבל גישה לכלל המידע של האוכלוסייה. יכולת קבלת הגישה לנתונים של כלל אזרחי מדינת ישראל היא מאוד מאוד נרחבת. לעומת זאת, ברשות מקומית, בוודאי רשות מקומית קטנה, פוטנציאל הנזק הוא יותר מצומצם בהקשר הזה. אם כבר, זה שיקול הפוך.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

קודם כל, זאת הבחנה שחשוב להכיר בה, בין היבטי הפרטיות בבחירות האלה ובבחירות האלה. אפשר אולי גם לומר שהפוטנציאל של הרשות להשפיע הוא כמובן בבחירות לכנסת על ידי הפעלת סמכות כזאת או אחרת ובעצם לזה נועד ההסדר הזה והאיזון הזה, הוא הרבה יותר משמעותי בבחירות לכנסת מאשר בבחירות לרשויות המקומיות. אנחנו מדברים כאן על היקפים אחרים לגמרי. אלה אלפי מועמדים בכל רחבי הארץ שההסדר המקל הזה, המרסן הזה, יחול עליהם. אנחנו לא סבורים שיש מקום להבחנה כזאת. כנ"ל לגבי בחירות מקדימות. זאת אומרת, שם באמת אין את הנושא של פנקס בוחרים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש פנקס בוחרים של חברי מפלגה. בליכוד אלה 190,000 אנשים, 150,000 אנשים?

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

זה פנקס שנאסף באופן וולונטרי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מצד אחד. נכון. אז ממילא יש פחות בעיה של המטרה לשמה נמסר. מצד שני, לפעמים עצם העובדה שפלוני הוא חבר מפלגה, היא עצמה מידע רגיש בניגוד לעובדה שפלוני – זה קצת קשור לדיון הראשון בו דיברנו על תחום הפרטיות שמישהו אמר, אני לא זוכר מי, שלהבנתו שם ותעודת זהות זה לא מידע רגיש והיה לו קיים. זאת אומרת, אנחנו התווכחנו אבל היה קיים. זה שבן אדם הוא אזרח מדינת ישראל, זה לא מידע רגיש. זה שבן אדם הוא חבר במפלגה, זה עצמו מידע רגיש ולכן אם דולף פנקס הבוחרים של מדינת ישראל זה נזק יותר בתחומי הסייבר מאשר בתחומי הגנת הפרטיות כי בכל זאת המידע על שמו של אדם ומענו, זה מידע שקשה להגדיר אותו כרגיש. לעומת זאת, אם דולף פנקס הבוחרים של מפלגת הציונות הדתית או מפלגת הליכוד או העבודה, זה מידע רגיש בהגדרה. זה מידע שמספר על נטיותיו הפוליטיות של האדם. להבנתי זה מידע רגיש.

לכן מצד אחד צריך יותר אכיפה ומצד שני השיקולים שראובן אמר קודם הם שיקולים לבוא ולומר שההגנה על טוהר הבחירות בעניינם ולצורך העניין מתן הגרייס הזה, פוטנציאל הנזק שלו מצד ההיקף של המידע הוא נמוך. אני מציג את השיקולים. מצד אחד טיב המידע הוא יותר רגיש וצריך לראות איך שומרים עליו ומצד שני היקף המידע הוא יותר קטן בתחום של הבחירות המקדימות. לעומת זאת במוניציפאלי, העובדה שאדם גר בעיר מסוימת בדרך כלל היא לא מידע רגיש. אנחנו לא מגדירים את העובדה שאדם גר בעיר מסוימת כמידע רגיש ולכן מהבחינה הזאת המוניציפאלי אמור היה להיות קליר-קט לאירוע, זאת אומרת, בוודאי שצריך את אותם כללים והמעורבות בהגנה על פרטיות במוניציפאלי, המעורבות בבחירות, אני לא צריך לספר לכם שהרבה פעמים האינטרס של המפלגות הוא לקבל ראש עיר וזה לפעמים אינטרס יותר גדול מאשר לקבל עוד מנדט בכנסת, גם מבחינת היקף ההשפעה ולפעמים אפילו בתחום מימון בחירות. יש בזה מומחים גדולים ממני. לקבל רוב בעיר מסוימת, יש לזה גם יחידות מימון ויש לזה גם השלכות.

סוגיית הבחירות המקדימות מעוררת גם את השאלה השנייה כי בסופו של דבר בבחירות מקדימות בדרך כלל המועמד הוא אדם ואז ממילא הוא לא תאגיד, גם השאלה אם המאגר מוחזק אצלו לשימושו האישי, האם אנחנו מגדירים לשימושו האישי, האם זה בכלל מאגר מידע. האם כאשר אני מקבל כמתמודד בבחירות הפנימיות במפלגת הציונות הדתית, אמנם המפלגה העבירה לי בהתאם לחוק ובהתאם לכללים את פנקס הבוחרים למטרה לשמה הוא נמסר, אבל ברגע שזה מוחזק אצלי, אני בכלל לא יודע אם זה נחשב מאגר מידע על פי דין כי אני מחזיק אותו כיחיד לשימושי. אני לא עסק, אני לא מתנהל כאן עם מודל עסקי כך שאני לא יודע אם אני נכנס להגדרת החוק.

זו שאלה שצריך לתת לה מענה. אני לא יודע איך אתם מתייחסים אליה היום. המעורבות שם היא לא פשוטה, צעדי האכיפה לא פשוטים, הקנסות לא פשוטים, לפי איזו מדרגה תטיל עלי עיצום מינהלי, אם תטיל עלי עיצום מינהלי. אני לא יודע כי אני פועל כאדם יחיד שרוצה להיבחר ולא למטרה עסקית.

לכן כל השאלות שם הן מאוד כבדות. שם אין לי את הגורם שישמור עלי לצורך העניין כי אין לי את יושב-ראש ועדת הבחירות. מבקר המדינה מעורב קצת.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

גם יושב-ראש ועדת הבחירות מעורב בכמה היבטים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בכמה היבטים אבל לא באותה רמה.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

גם בשימוש בנכסי ציבור או נכסי מפלגה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

הוא רשאי למנוע גם תעמולה מזוהה. גם בפריימריז ובבחירות מקדימות יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית הוא זה שנותן - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל בוא נסכים שזה לא באותה רמה.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

לא באותה רמה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לכן היכולת שלו לבחון את האיזון של הפגיעה בבחירות ולהיכנס לנבכי כל מפלגה פנימית בשאלה כמה הם יפעילו על מועמד זה או אחר עכשיו, האם זה יתערב בבחירות, כן או לא – אני חושב שהוא פחות מוקד ידע. אני לא אומר שהוא לא רלוונטי, אבל אני חושב שהוא פחות מוקד ידע. הסוגייה שם הרבה יותר מורכבת.

אני אומר שלגבי מוניציפאלי אני נוטה לחשוב שצריך לייחד את זה גם לגבי המוניציפאלי כמעט כפי שזה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אולי לגבי המוניציפאלי, אם אנחנו מקישים מהחשש של אדוני לאיזושהי מעורבות יתר, מוטיבציית יתר של הרשות כלפי מועמד או מפלגות ספציפיות מצד מסוים של המפה - - -

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

זה קיים גם בעיר.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

זה קיים גם בעיר אבל יכול להיות – ואני מעלה כאן רעיון - שאולי נחיל את ההסדר על ערים או מקומות עם היקף תושבים של מעל איקס מסוים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שוב, הרציונל הוא הפוך. יש לי רשות מקומית עם 2,000 תושבים, לא יקרה שום דבר אם הם יאכפו את זה שלושה חודשים אחר כך, שיעשו מה שהם רוצים. מה הנזק?

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אולי הנזק הוא הנזק שבאמת תהיה השפעה על הבחירות. אני גם לא חושבת שיש איזשהו חשש שהרשות תתערב או תהיה לה מוטיבציית יתר לגבי איזשהו יישוב שיש בו 2,000 תושבים. לגבי עיר משמעותית עם נגיד 750,00 או 850,000 או 200,000 תושבים, יכול להיות ששם עלולה להיות - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני אומר להפך. מצד שני אנחנו יודעים שככל שהעיר יותר קטנה והקלפי יותר קטנה, דין מהנהן כי ישבנו על איזה קלפי בכסרא-סמיע וגילינו כמה אינטריגות מכל הכיוונים הפעילו על איזה קלפי ביישוב נורא קטן. אגב, אלה היו בחירות כלליות ולא מוניציפאליות.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אומר משהו כללי. במקומות קטנים הסיכוי לפגיעה בפרטיות הוא מאוד גבוה.

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

מאחר וההיקפים הם מאוד גדולים, הם הרבה יותר משמעותיים מבחינת כמות מועמדים. כפי שחבר הכנסת סגלוביץ' אמר, יש כאן חשש שכאשר מדובר בהיקפים של אלפי מועמדים, זה עלול לגרור דווקא זלזול במה שנקרא המידע האישי של התושבים כי הם יאמרו שהרשות יחסית מרוסנת ואני יכול להרשות לעצמי לייצר עיבודים כאלה ואחרים ושימושים כאלה ואחרים להבדיל מהבחירות המרכזיות שזה אירוע הרבה יותר מצומם מבחינת כמות המתמודדים או המפלגות המועמדות.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גלעד, שאלה שלא קשורה. נגיד שהחוק הזה עובר, אתם מסוגלים לממש אותו מבחינת היקף כוח אדם?

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

אנחנו כמובן מתעדפים כמו כולם.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה ברור, אבל יש כאן שינוי. נכון?

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

בהחלט.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> במה שיש לכם היום, אתם מסוגלים לממש?

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

כן, בהחלט. כמובן שבעקבות החקיקה אנחנו גם נעשה מהלכים מול אגף התקציבים כדי לייצר עוד תקינה ומשאבים. זה דבר שאנחנו עושים ברגיל, בשוטף, אבל ברור שאחרי אירוע כזה, כן.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה בסך הכול אירוע מז'ורי מבחינת הרשות.

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

כן. אני חושב שבתעדופים נכונים ובעבודה פנימית נכונה, אנחנו בהחלט נעשה. כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני אשמח שדין יתייחס לסוגיית המוניציפאלי וככל שהוא רוצה גם לסוגיית הבחירות המקדימות.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

אני אתחבר למה שאדוני אמר. אני אזכיר שבחירות לרשויות המקומיות רוויות אינטרסים ואינטריגות הרבה יותר מבחירות לכנסת שבהן יש כמות מצומצמת של מתמודדים. ככל שהרשות יותר קטנה, יש יותר עתירות ליושב-ראש ועדת הבחירות. המנצחת בשנת 2018 הייתה בית אריה והמנצחת לדעתי בבחירות האלה היא חריש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לחריש זאת פעם ראשונה עבורם. הם לא מתורגלים.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

בחירות מוניציפאליות, זה משחק אחר לגמרי, גם בהיקף של כמות התיקים שיכולה להיות, גם בהיקף המועמדים וגם צריך לזכור שבחירות לרשויות המקומיות הן ברובן בחירות אישיות. אתה בוחר בראש עיר, באדם. הוא לא חייב להיות מטעם מפלגה. גם הרשימות לא חייבות להיות מטעם מפלגה אלא הן יכון 8 לות להיות מטעם קבוצת בוחרים שמחליטים להתמודד. לכן הגורם המפוקח הוא רחב יותר וצריך לראות על מי מפקחים והיכן עוצרים. הרי אי אפשר יהיה למנוע, לעשות קו רק במועמדים מטעם מפלגות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סליחה, אני קוטע אותך לרגע לבירור עובדתי. במהלך הבחירות המוניציפאליות האחרונות או אחרונות-אחרונות, כמה תלונות אתם קיבלתם לרשות, בכמה טיפלתם, מה היו ההיקפים? אתם יכולים לומר בערך? האם ידוע לכם? אני שואל את הרשות ואחר כך אתה תתייחס. השאלה היא כמה זה קורה. כלומר, יכול להיות שאנחנו עוסקים כאן בקבוצה שהיא מינורית ושולית ואז אני אומר שאני אעדיף את הצד של טוהר הבחירות ואגיד שאת המעט שאתם תעשו, תעשו חודש אחר כך.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

אין לנו כאן את הנתון אבל אני אגיד שפחות מאשר בבחירות לכנסת.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אולי בגלל הפרופייל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתם מתייחסים לזה כיחיד? ראש עיר מקבל את רשימת הבוחרים, איך אתם מתייחסים לזה, כיחיד? זה בכלל מאגר? אני מתקשה לראות איך זה מאגר.

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

כיוון שזה לא לשימוש אישי במובן האישי, זה לשימושו בכובע הציבורי שלו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה לשימוש עסקי.

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

כן, אבל עסקי זה גם מתפרש כמו שעסקי זה גם לגופים ציבוריים, עמותות ורשויות מדינה. כאן זה בכובע הציבורי.

<< אורח >> ניר גרסון: << אורח >>

החריג הוא לא רק לשימוש עסקי אלא לשימוש שאינו אישי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן, אבל אדם רוצה להתמודד בבחירות, אני לא יודע אם זה אישי או לא אישי.

<< אורח >> ניר גרסון: << אורח >>

לא, זה לא אישי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אגב, אני חייב לומר שלנושא המימון שלפעמים אנחנו מייצרים סיטואציות, בוודאי אם אנחנו הולכים לעולם העיצומים הכספיים, אנחנו נכנסים לעולם של מימון בחירות. כלומר, יכול להיות מצב שבן אדם מקבל מכם קנס של 50,000 שקלים ואז לממן אותו, הוא לא יכול כי אם הוא יממן אותו מכיסו, זו תהיה תרומה אסורה לקמפיין. אנחנו נמצאים בסיטואציות מאוד מאוד משונות ולכן גם שם אני חושב שהפעלת הסמכות חייבת להיעשות באיזשהו שים לב למה שקורה. יש מגבלת הוצאה. נניח שבן אדם מוציא, האם זה נחשב במגבלת ההוצאה, זה לא קנס פלילי, זה כן קנס פלילי. זה אירוע לא פשוט גם על מפלגות וגם על מועמדים שצריך לתת עליו את הדעת.

סליחה, זאת הייתה הצהרה מתודית לדין.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

סוגיות נוספות שצריך לזכור הן שנוכח העובדה שמדובר בהיקף הרבה יותר נרחב של מועמדים, יש אלפי מועמדים לבחירות לרשויות המקומיות, אנחנו לא נרכז את זה אצל יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית ונמליץ לעשות את זה כמו בבחירות לרשויות המקומיות כאשר יושבי ראש הוועדות האזוריות מוסמכים לדון לפי חוק דרכי תעמולה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מאצילים את הסמכויות ליושבי-ראש הוועדות האזוריות.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

שהם שופטי בית המשפט המחוזי מכהנים. אחד בכל מחוז שיפוט ולא רק כל יושב-ראש ועדות בחירות אזוריות. יתכן שיהיה מדובר באלפי תיקים שישביתו את היכולת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יכול להיות שמקבלים פחות.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

יכול להיות שמקבלים פחות, אבל מהרגע שיש להם יותר סמכויות, הם יפנו. גם הפרופייל משתנה. צריך לדבר על איזה בחירות לרשויות המקומיות רוצים להחיל את זה. יש בחירות שונות. יש בחירות לערים, לרשויות המקומיות, למועצות האזוריות ולמועצות המקומיות ולוועדים מקומיים שזה עולם אחר, שאלה יחידים מול בדרך כלל 450 בוחרים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן, לכן אני חושב על כך שפוטנציאל הפגיעה בפרטיות בקיבוץ הוא מוגבל. כלומר, ממילא כולם יודעים הכול על כולם. כולם יודעים מה אתה מבשל ביחידת הורים.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

בבחירות לרשויות המקומיות תקופת הבחירות היא הרבה יותר ארוכה. לפי חוק הרשויות המקומיות היא כ-150 ימים ולא 100 ימים.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

שתי שאלות או הערות. לא ברור לי האם יכולים להפעיל את הסמכות היא רק על עבירות בתקופת הבחירות או גם אם הייתה עבירה לפני תקופת הבחירות, למשל מפלגה לא מחקה את פנקס הבוחרים שהיה לי מהבחירות הקודמות וזו עבירה שלפני תקופת הבחירות. האם גם על זה יושב-ראש ועדת הבחירות יוכל לומר שלא יפעילו כרגע את הסמכות כי המפלגה בתקופת בחירות?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לדעתי פשיטה. זאת אומרת, אם אתה חיכית ארבע שנים, עכשיו בתקופת הבחירות נזכרת להפריע להם? כלומר, כל הרציונלים של שימוש לרעה הם פי אלף יותר חזקים בסיטואציה כזאת.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

אבל התשובה היא לא בנוגע למתי נעשתה העבירה. הסמכות של יושב-ראש ועדת הבחירות לעשות בקרה היא בקרה על פעולות אקטיביות שמבצעת הרשות להגנת הפרטיות בתקופת בחירות. לא משנה מתי בוצעה העבירה. מהרגע שנכנסים לתקופת בחירות, מדובר בסמכות אופרטיבית.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

דבר שני שצריך לשקול בנוגע לסמכויות שהיא כן יכולה להפעיל, לשנות את הזמנים כי בתקופת בחירות הזמנים למתן מענה או לקבלת התראה צריכים להיות יותר קצרים. אם יש פגיעה בפרטיות שיושב-ראש ועדת הבחירות אומר שהם יכולים להפעיל את הסמכויות שלהם באותה תקופה, יכול להיות שצריך לשקול לקצר את הזמנים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בכל מקרה יש להם סמכות רגילה לדרוש תשובות מיידיות, להפעיל סמכויות פליליות, יש להם את זה בשוטף והם לא צריכים את זה באופן מיוחד.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

למשל זכות הטיעון היא 45 ימים מיום שהם קיבלו את ההודעה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

על עיצום כספי.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נפגע בזכות הדיונית של מפלגה בתקופת בחירות. ההנחה היא שעיצום כספי מונע הפרה יעילה. אגב, בתקופת בחירות עצם ההחלטה אם גוף ממשלתי, אורגן ממשלתי, להודיע שהוא מטיל עליך עכשיו סנקציה, יש לה אפקט מאוד מרתיע אצל חלק מהמפלגות, אבל בוודאי אצל חלק מהמועמדים. לא התשלום של העיצום הכספי הוא מה שמייצר את התוצאה הרצויה אלא ההרתעה מפני העיצום הכספי או החקירה הפלילית או במקרים מסוימים תפיסת חומר שיכולה להיות או כל מיני דברים כאלה. זכות הטיעון לערר אחרי שכבר החליטו להטיל עליך עיצום כספי, איך זה משליך?

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

מבחינת הגנת הפרטיות, זה נראה כאילו המפלגות מאוד מגנות על עצמן. אם יש פגיעה בפרטיות שהיא כל כך מהותית, שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית אומר לרשות להגנת הפרטיות שתפעיל את סמכותה, זאת אומרת שיש כאן פגיעה משמעותית בפרטיות. אם יש פגיעה משמעותית בפרטיות ובתקופת בחירות כאשר ההשפעה של פגיעה משמעותית בפרטיות, המשמעות שלה על הזכות, אתם מגינים כאן על הזכות להיבחר אבל יש את הזכות לבחור, ההשפעה, המניפולציות שאפשר לעשות במידע כדי להשפיע על העמדות הפוליטיות של כל אחד ואחד מאיתנו, הן מטורפות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני לחלוטין מסכים איתך.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

לכן, אם כבר יש כאן פגיעה בפרטיות, הם מתחילים להפעיל את הסמכויות שלהם. אם יפעילו את הסמכויות שלהם וזכות טיעון 45 ימים, הפגיעה בפרטיות וההשפעה על העמדה הפוליטית תתרחש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. במחילה, הפער בין פגיעה בפרטיות לבין השפעה על העמדה הפוליטית הוא רחוק מאוד.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

תרשה לי לא להסכים איתך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני לא אומר שמה שמתרחש בתחום הגנת הפרטיות לא יכול להשפיע על עמדות פוליטיות, קיימברידג' אנליטיס. אני לא מתווכח על זה. אני אומר שהסמכויות שיש להם בתחום הגנה על הפרטיות לא יכולים, גם בלי שתתקיים תקופת בחירות, להתמודד עם ההשפעה הזאת בלוחות זמנים כאלה ואחרים וגם תחום ההפרה היעילה. תבואי ותאמרי לי שגם אם הם ילכו לסולם הכי גבוה, ולדעתי אין להם זכות להגיע לסולם הכי גבוה בהקשר הזה, ואגב, זה גם לא חוסם אותם מלהשתמש בקיימברידג' אנליטיס. קיימברידג' אנליטיס הם לא מפלגה. הם יכולים לפעול מול פייסבוק, מול טוויטר. שום דבר לא מונע אותם מלהפעיל את הסמכות נגד רשתות חברתיות. אנחנו לא עוצרים אותם לשנייה וגם לא נגד חברת קיימברידג' אנליטיקה אם הם רוצים. להפך. הרציונל לבוא ולומר עכשיו בתקופת בחירות לכו ותטענו תוך יום כאשר היועץ המשפטי שלהם עסוק בהגשת עתירות לדין ליבנה, אני לא יכול לומר להם לקצר את הימים. אני נותן להם את הסמכות, כולל את כל הסמכויות שיש להם בעתות שלום. על תשכחי שיושב-ראש ועדת הבחירות בשלב הזה הוא לא יודע אם הייתה הפרה או לא הייתה הפרה. הוא אומר שאם יש הפרה כמו שאתם חושבים שאתם עכשיו רוצים לבדוק או לעשות תהליך בירור מינהלי או להיכנס לחצרים או לעשות כל אחת מהשימוש בסמכויות, אם אכן ההפרה הזאת קרתה, היא מספיק חמורה. הוא לא החליט שיש הפרה מספיק חמורה וביצע וקידם את הדיון. אז הם יפעלו בהתאם לסמכויות ויש להם חלק מהדברים עליהם הם יכולים לדרוש תשובות יותר מהירות, חלק מהדברים שעובדים בלוחות זמנים רגילים ושם שיקול הדעת הוא שלהם.

למעט הנושא הזה של אחרי שהוחלט להטיל עליך עיצום כספי שהלוואי שזאת תהיה הבעיה שלנו, שהם יעבדו כל כך מהר והם יטילו את העיצום הכספי בתוך תקופת הבחירות ו-45 ימים יישארו בתוך תקופת הבחירות והכול ילך כל כך מהר – ואז זכות הטיעון בערעור על ה-45, זה מה שיטריד אותנו? בעיניי זו קצת הרחקת לכת. אגב, הפרת הקנס, בעיניי גם הסכומים הכי גבוהים כאן הם הפרה יעילה. אם אני מנצח בחירות, אז 300,000 שקלים זה כסף? יש אנשים שמשקללים כבר את העלות של העתירות והקנסות שהם יחטפו ממבקר המדינה ומיושב-ראש ועדת הבחירות כדי לנצח בחירות, אז הסכום הזה בשביל לנצח בחירות על הגנת הפרטיות, זה מה שיהיה? זה יעשיר את קופת המדינה בעוד קצת כסף. אנחנו לא נגד זה.

<< אורח >> דן אור-חוף: << אורח >>

המועצה להגנת הפרטיות. אני רוצה לקחת את הדברים של אדוני ואולי להסתכל עליהם בזווית קצת שונה. העניין של קיימברידג' אנליטיקה ודברים מהסוג הזה, בהחלט יש להם משמעות גדולה כי זה לא איזון בין עכשיו הפעלת הסמכות של הרשות להגנת הפרטיות לבין האינטרס של הליך תקין אלא אלה מקרים או שימוש בכלים כאלה כמו קיימברידג' אנליטיקה, אלה מקרים שבהם עצם הפגיעה המסיבית בפרטיות היא זאת שיש בה גם את הפוטנציאל לפגיעה בהליך התקין של הבחירות.

המשמעות בנושאים כאלה ובסיטואציות או אם עולה סיכון מהסוג הזה – וכאן אני מסכים עם הדעה שלייצר תהליך ארוך סביב הנושא הזה, זו בעיה מאוד גדולה כי יש כאן בעיה גם של פגיעה מסיבית בפרטיות ואגב זה גם פוטנציאל לפגיעה בהליך התקין של הבחירות. כשזה קורה, אי אפשר לחכות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מצד שני מספיק שאירוע שהיה, מספיק שמישהו יעלה איזשהו תחקיר פייק עליך ותוך כדי תקופת הבחירות עושים לך מופע של חקירת משתמשים בטוויטר, מי הם ומה הם עשו, מראה שלהבנתי כל הנוכחים בחדר, כולל מי שישב שם מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, חשב שהוא אחד מהדברים הכי מבזים שקרו אי פעם בתולדות מדינת ישראל שצייצנים מובאים בסך ונחקרים בפני יושב-ראש ועדת הבחירות בשידור פומבי בשאלה מי הם ולמה הם צייצו את מה שהם צייצו כאשר כל בסיס הטיעון היה תחקיר פייק שבא ואמר שהם בוטים. גם זאת הייתה מעורבות בבחירות. אז הם הגיעו והתגלה שכנראה תעשיית הרובוטיקה התקדמה עד כדי כך שלבוטים ברשת יש גם פנים, שם, ידיים, רגליים, אוזניים, מספר תעודת זהות ויכולת חשיבה עצמונית. כנראה שה-

AI ממש התקדם.

<< אורח >> דן אור-חוף: << אורח >>

לכן אני חושב שיש מקום לתת את שיקול הדעת בהליכים כאלה ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית יחד עם הרשות להגנת הפרטיות בתהליך מסודר. בדיוק כמו שאדוני אומר, 300,000 שקלים קנס שיוטל על מפלגה שתזכה בבחירות בגלל מהלכים מהסוג הזה, זה בוודאי לא... אם כבר יש מקום, אם כבר, למסד דיוני חירום מיידיים בנושאים כאלה כדי שיהיה להם איזשהו אפקט אמיתי בנושא הזה וימנעו את ההפרה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לכן יש סמכויות פליליות, לכן יש סמכויות אחרות, תבחר הרשות מה היא חושבת שמתאים לה. אני לא מגביל אותה.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית דן בעתירות לעתים אפילו ביום שבו הן הוגשו. ניתנו צווי מניעה, הוגשו עתירות על שידור בשעה 18:00 ובשעה 17:00 התקיים דיון וניתן צו. יושב-ראש ועדת הבחירות יודע לעבוד מהר. זה תלוי כמובן בנסיבות העניין ומה תציב לו הרשות במידע שיהיה בפניו. יכול להיות שיושב-ראש ועדת הבחירות יחשוב שצריך לעשות דיון מהיר ואז הוא יעשה דיון מהיר. לא צריך לקבוע בחוק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני חושב שכל סמכויות הרשות, כמו שאמרנו, מלבד ערעור אחרי שהוטל קנס, שלא הלכו להליך הפלילי, שלא הלכו לכל הדברים שיכול להיות שחלק מהם מתאימים והם בכלל לא נחסמו מללכת לכיוון של קיימברידג' אנליטיקה. זאת אומרת, ה-דאטה ברוקרס או הרשתות החברתיות או כל הדברים האלה, הם שדות ציד חופשיים עבורם. אף אחד לא מגביל אותם.

<< אורח >> דן אור-חוף: << אורח >>

כן, רק זה ללכת לספק ולא ללכת לגוף האמיתי שהוא עומד בראש המהלך הלא תקין הזה שיש לו איום לא רק על פגיעה בפרטיות אלא גם באמת על האופי הדמוקרטי של הבחירות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שוב, אני מסכים אלא שאני לא יודע כי הרבה פעמים הגופים האלה עובדים עבור הרבה מפלגות. יכול להיות שאותו ספק – במקרה הזה אלקטור שעובדת עם כל המפלגות - אלקטור מבצעת הפרה, לכו על אלקטור. נניח, חס ושלום, איננו יודע אם אלקטור מבצעת הפרה או לא ואינני קובע שום דבר בנושא. אני אומר שככל שאלקטור מבצעת הפרה, חברה עסקית שמבצעת הפרה של הגנת הפרטיות, יש לנו מספיק כלים שילכו ויפתחו הליך הפרה נגד אלקטור. יש חמש מפלגות שמשתמשות בהן.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

אלקטור פועלת בשביל המפלגה. היא המחזיקה של המפלגה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון אבל אם היא מבצעת הפרה של דיני הגנת הפרטיות, אם המידע שלה דולף, הדברים בהם דובר כאן?

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

מי שמחזיק במאגר המידע הוא המפלגה ולא אלקטור.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל מי שמחזיק במאגר המידע הוא מהמפלגה. אבל אם הייתה דליפה, מאוד יכול להיות שהיא הייתה אצל אלקטור ולא אצל המפלגה. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אני לא יודע. המחויבות של אבטחת המידע בהקשר הזה, בשביל זה אנחנו שמים גם את המחזיק, גם את המנהל, גם את מי שעושה פעולות עבורו. יכול מאוד להיות שהייתה דליפת מידע באלקטור כמו שאת טוענת, אינני יודע, אני לא מכיר. יכול להיות עצם השימוש באלקטור הוא לא חוקי לשיטת פלוני או אלמוני, אני גם לא מכיר ואני לא יודע. אבל אז שאלת המפלגה היא שאלה אחת. לגבי המפלגה תגיש את כתבי האישום שלך או תגיש את העיצומים הכספיים שלך אחרי הבחירות ולגבי אלקטור, תעצור את זה תוך כדי בזמן אחד. אף אחד לא הזמין אותך ואתה אפילו לא צריך לבוא לוועדת הבחירות.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

אתה כן צריך. השאלה, לפחות לפי הנוסח, היא לא מי עושה את העבירה אלא מי בעל השליטה במאגר המידע. אם המפלגה היא בעלת השליטה במאגר המידע, זה שקבלן מפעיל את מאגר המידע - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה לא קבלן.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

צד שלישי. זה קבלן. זה מישהו שעובד בשביל המפלגה. אז צריך לבוא ליושב-ראש ועדת הבחירות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מאגר מידע שהמפלגה היא בעלת השליטה בו. בקיימברידג' אנליטיס המפלגה היא לא בעלת השליטה. בקיימברידג' אנליטיקה המפלגה היא בעלת השליטה במאגר?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני לא בטוח.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

בהחלט יכול להיות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני בכלל לא בטוח. לגבי האלקטור, אני מקבל.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

קיימברידג' אנליטיקה, היה שם מידע. זה היה שונה. זה לא היה מידע שהתקבל בפנקס הבוחרים. מי שהיה בעל השליטה, ברגע שמפלגה עשתה בו שימוש, אני לא יודעת. זאת אומרת, קיימברידג' אנליטיקה לא התרחשה במציאות החוקים בישראל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא משנה, אבל אם עכשיו אנחנו מנתחים את ה-קיים. שוב, הרי אנחנו מנסים כאן לנתח את ה-קיים האפשרי.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

אבל בישראל המידע הבסיסי מגיע מהמפלגה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. לא נכון. מידע של מאגר בוחרים מגיע ממפלגות אבל מידע של דפוסי הצבעה, מידע של למי אני צריך עכשיו לעשות פרסומת של מפלגה פלונית או מפלגה אלמונית לפי הרגלי הצריכה ואני יודע שאם אתה קונה בחנות מסוימת, אתה ככל הנראה מצביע למפלגה אחרת. אלו ניתוחים שנעשים ברשתות החברתיות ובביג דאטה.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

בהתבסס על פנקס הבוחרים.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

יהיה קל מאוד לעקוף את זה. גם אם קיימברידג' או חברה כמו קיימברידג' אנליטיקה תשתמש במידע שלא מגיע מפנקס הבוחרים, ברגע שהיא תיקח מידע שכן מגיע מפנקס הבוחרים של מפלגה ששוכרת אותה תיתן לה ותשלב ותערבב אותו עם מידע שמגיע ממקורות אחרים – זה כבר ייצור בעיה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל מי בעל השליטה במאגר? אתה צודק אבל במקרה כזה מי בעל השליטה במאגר?

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

רק כדאי להבהיר כאן שתי שאלות שונות. העובדה שמעורב גם מידע מפנקס הבוחרים, הוא אחת הסיבות לצורך באכיפה אפקטיבית למול מאגרי המידע של מפלגות בין שמוחזקים על ידיהן ובין באמצעות אחר מטעמן. מחזיק, יש הגדרה עדכנית עליה הוחלט.

אנחנו כאן שואלים את השאלה האם מדובר במאגר מידע של מפלגה בלי קשר לשאלה הישירה של פנקס הבוחרים, לשאלה של תקופת הבחירות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אגב פנקס הבוחרים, ככל שפנקס הבוחרים הוא האירוע, בהחלט אלקטור או חברות דומות לאלקטור יכולות לקבל בדיוק את אותו דאטה מחמש מפלגות שונות כי פנקס הבוחרים או עותקים זהים שלו מועברים לכל המפלגות. אולי כישורי העל של חוקרי הרשות להגנת הפרטיות ידעו לומר להם שהם עשו את זה מהקובץ הזה ולא מהקובץ הזה אבל רוב הסיכויים שזה יהיה גם וגם וגם.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אמור להיות סימן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני אומר שככל שיש, יש. בסופו של דבר המידע מתערבב, מוצלב, מעובד ומנוכה ובסופו של דבר יש טבלת אקסל או קובץ DBA שיש בו את כל מאגר מידע הבוחרים וכולם יושבים עליו ואז מתווסף מידע מפעילי השטח של המפלגה - שהוא בהחלט בשליטת המפלגה ועל זה אין ויכוח – מטלפונים, מ-SMS, מהסקרים, הכול נשפך פנימה ושם זה בשליטת המפלגה ועל זה אין ויכוח. את זה אלקטור מבצעת עבור המפלגה והיא גם יודעת לשמר ויודעת שאת זה היא עושה ולא מעבירה את המידע של מפלגה פלונית למפלגה אלמונית ועושה את העבודה כמו שצריך, או שלא, וזה דבר שצריך להיבדק.

הסיטואציה של השפעה על דעת הבוחרים, שאליו אתה מכוון, שזאת לא אלקטור. אלקטור הוא כלי לארגון המידע של המפלגה. זה שבן אדם מדמוגרפיה מסוימת ייחשף למסרים מסוימים, שם הדברים האלה נעשים והם לא נעשים על ידי מפלגות והדאטה לא מגיעה מפנקס הבוחרים – זה אירוע אחר לחלוטין שהוא פי אלף יותר מסוכן לעניין הבחירות והיבטי הפרטיות בו. אני לא יודע כמה קל לשים שם את האצבע, המטרה לשמה נמסר או לא המטרה, עומד בכללי ה-GDPR או לא עומד בכללים, זה מתנהל מחוץ לארץ, אלף מורכבויות אחרות. לכאורה, על פניו, אם ראש הרשות להגנת הפרטיות היה חושב שקיימברידג' אנליטיקה הם הפרה של דיני הפרטיות בישראל, הפעילות שלהם בארץ היא לא חוקית והוא היה מתחיל בהליך הפרה נגד גוגל או פייסבוק על כך שהם מאפשרים לקיימברידג' אנליטיקה לפעול בישראל – להבנתי הסעיף הזה אפילו לא צריך לעבור דרך יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. עזבו לרגע את סוגיית האלקטור, קיבלתי מה שנאמר כאן. סוגיית קיימברידג' אנליטיקה, ההשפעה הזאת, שום דבר לא חוסם אותו. האם יש לו מספיק כלים אפקטיביים, האם הוא מחכה לתיקון 15, מה שאתה רוצה אבל זה לא קשור לאירוע שאנחנו מדברים עליו.

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

אדוני צודק.

<< אורח >> ליאור אתגר: << אורח >>

אם אנחנו לא נדאג לאכיפה יעילה בשני הצדדים, גם אצל הספק, הדאטה ברוקר, אותו אלקטור, ולא רק אצל המפלגה, נהיה בבעיה. זה חייב להיות בשני הצדדים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון.

<< אורח >> ליאור אתגר: << אורח >>

המפלגה צריכה לקחת אחריות כבעלת השליטה אבל גם חייבים לדעת להפעיל...

עוד דבר בהקשר הזה. מדובר כאן הרבה על סנקציות מינהליות ואני יודע שלוועדת הבחירות המרכזית יש גם סמכויות שהן מניעתיות ולא רק קנסות, אבל בתקופות בחירות, בגלל המהירות של העניין, אני חושב שכן שווה לשקול גם איזשהם כלים נוספים ואולי גם בידי הרשות או לפחות כגוף שיודע לייעץ לוועדת הבחירות על מנת להטיל סנקציות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

צו מניעה.

<< אורח >> ליאור אתגר: << אורח >>

צו מניעה או מניעה של פעולות כי אנחנו יודעים, וזה דובר גם קודם, שברגע שמשהו מתפשט ברשת, כבר אי אפשר לעצור אותו. לכן חייב להיות גם האלמנט המניעתי.

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

בהקשר הזה, אמרתי את זה גם בפתח הדברים. באופן כללי, לאו דווקא לעניין מפלגות באופן ספציפי, בעקבות ההסדרים החדשים שנקבעו לעניין חובת הרישום, ביקשנו להכניס הסדר בנוגע לאפשרות לקבל צו הפסקת עיבוד באישור בית המשפט ובהתאם להצעתו של היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני כן חושב שככל שיהיה צו הפסקת עיבוד, ככל שנכניס את זה במצב רגיל, אז בתקופת בחירות כלפי מפלגות, זה יהיה לא בית משפט אלא יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. מה שיהיה שם, רק שם במקום בית משפט יהיה יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית.

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

לא במקום. בנוסף.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. אם נגיע למסקנה – עוד לא הכנסנו את זה – שאנחנו מייצרים צו הפסקת עיבוד באישור בית משפט בימות שלום לכל גוף שהוא, אז המאגרים שנכנסו לפרק 23 יז שהם בשליטת מפלגות בתקופת בחירות, ואם נעשה מוניציפאליות, זה יהיה לא בית המשפט אלא יושב-ראש ועדת הבחירות. זה לא יהיה בית משפט כי הרציונל הוא שבתקופת בחירות מי שנותן צו מניעה למפלגות, זה יושב-ראש ועדת הבחירות ולא עושים כאן סמכויות מקבילות וסותרות.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אני מציע שזה יידון אולי בהיבטים לצו הפסקת עיבוד כדי שהוועדה גם תראה את כל ההסדר שאנחנו מציעים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר גמור.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

כמו שעלה כאן הסוגיות מורכבות ואין לנו עמדה בשאלות האלה. אני כן רוצה להתייחס שוב להבחנה השגויה לדעתנו בין הבחירות המוניציפאליות לבחירות הכלליות הארציות. אין שום סיבה להבחין. גם כאן וגם כאן הפסיקה הכירה בזכויות לבחור ולהיבחר כזכויות מעוגנות חוקתית. גם הבחירות המוניציפאליות, אותן ההגנות צריכות לחול. ההבחנה לפי מספר תושבים ברשות היא הבחנה לא רלוונטית וההצעה של 750,000 תושבים לרשות משאירה את ירושלים בלבד. רק כדי לסבר את האוזן, תל אביב הגדולה היא עם פחות מחצי מיליון תושבים. אין שום סיבה לזה, אין שום הגיון להבחין, כפי שנאמר היטב על ידי היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית. לפעמים דווקא ביישובים הקטנים היצרים יותר לוהטים ומתלהטים. באופן כללי, הסיבה של ריבוי נבחרים פוטנציאליים היא לא רלוונטית בשום צורה כיוון שהשאלה שבמחלוקת, לפי הבנתי, והיא על שולחן הוועדה היא לא האם לייצר אכיפה אלא מתי לעשות שימוש בכלים. אכיפה כלפי ריבוי הנבחרים תיעשה בין אם אותו רציונל יחול ובין אם הוא לא יחול על הבחירות המוניציפאליות כך שבאמת זאת לא סיבה. הבחירות יתקיימו ואחר כך תקיימו את מה שאתם צריכים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני נוטה לבקש שנכניס כאן גם את המוניציפאליות. לגבי הבחירות המקדימות, אני לא יודע כמה זה מסבך. זה נראה לי יותר מורכב. אני לא יודע מה אתם עושים בנושא הזה. אנחנו בסיטואציה שהאיזונים כאן נועדו לוודא מצד אחד עמידה בתנאי הדין, גם על ידי מפלגות, להגביר את האכיפה עליהם ולא להפחית את האכיפה. נאמר כאן כאילו לעשות איזושהי הקלה מצד אחד ומצד שני לדעת שהרבה מאוד פעמים ההליכים, גם בנוגע לפרטיות וגם בכלל הליכים אחרים, הם משמשים כלי בידי יריב פוליטי כדי לגייס את כלי המדינה לטובת המאבק הפוליטי. לפעמים זה קורה גם בתחום העסקי אלא שבתחום העסקי יש אפקט מצנן מאוד מאוד ארוך כי בתחום העסקי, גם אם אני נורא רוצה להשתמש בליטיגציה ככלי לחסל את המתחרים שלי, זה אפשרי. זה קורה לפעמים בתחום הפטנטים, זה קורה בכל מיני תחומים, אבל הפתיל הארוך שיש להליכים האזרחיים הוא משמש אפקט מצנן על הדבר הזה. דווקא בגלל האלמנט המיידי של כלי האכיפה, הפשטות של ההליכים, היכן שאנחנו רוצים לייצר יותר כלים מהירים, דווקא שם החשש שמתחרה פוליטי יגייס לטובתו את הרשות להגנת הפרטיות או את יושב-ראש ועדת הבחירות או את מבקר המדינה, לא למטרה לשמה אנחנו נמצאים, זה חשש שיש לו מקום.

אני אומר שצריך לחשוב על זה לא רק בתחום הזה אלא גם בתחום של התביעות האזרחיות. בתביעות אזרחיות שאני הוספתי גם ככלי עסקי, דווקא בגלל הפשטות של ההליך, כאילו תביעה, פיצויים להוכחת נזק וכולי, זה יכול לשמש. אנחנו נתקלים בזה הרבה פעמים. צריך לחשוב על כלים מאזנים, שזה ייצר אכיפה. לא שזה יצר הטרדה או כלי נשק בידי יריב פוליטי. זה האיזון שאנחנו צריכים לשמר.

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

נכון, הכנסנו כאן רובד נוסף של צינון, נקרא לזה ריסון, אבל אני גם אזכיר שגם יש רובד אחר שהוא בתוך הרשות. כל הדברים שנאמרו כרגע על ידי אדוני, אנחנו לוקחים אותם בחשבון בתוך האירועים האלה. כלומר, אנחנו מכירים את המוטיבציות השונות בהליכים כאלה ואחרים עוד לפני הרובד הזה אבל חשבנו שנכון גם ללכת אפילו עוד רובד.

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

אדוני, אם אפשר לבקש לקבוע או להבהיר שההסדר המדובר בבחירות לרשויות המקומיות מדבר על המועד הקבוע הכללי לבחירות לרשויות המקומיות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא כאשר יש בחירות נקודתיות בעיר אחת, למרות שלמען האמת זה לא צריך להפריע לכם.

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

זה עלול להפריע. אם המפלגות הארציות מתמודדות בבחירות האלה, אחר כך לעשות פיצול של מהו מאגר המידע הרלוונטי לבחירות האלה ומה מאגר המידע הרלוונטי האחר, אנחנו עלולים להימצא במצב – מאחר שאנחנו מדברים על 150 ימים לפני ומעת לעת יש בחירות מיוחדות ברשות מקומית כזו או אחרת - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, בבחירות מיוחדות אין 150 ימים. צריך כאן את המועדים.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

אנחנו נציע נוסח.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מבקש שתציעו נוסח לזה. אני חושב שכל החלוקות האלה רק מסבכות. בחירות מוניציפאליות הן בחירות מוניציפאליות. עכשיו יהיו בחירות ל-17 רשויות בצפון, כן, אז ב-17 הרשויות בצפון תחכה חמישה חודשים או שתבקש אישור.

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

האישור הוא למפלגה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הבעיה היחידה היא, וזה דבר שצריך לתת לו איזשהו מענה ואני לא יודע מה התשובה אליו, שבתחום בחירות מוניציפאליות הקנדידט הוא לאו דווקא מפלגה.

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

זה פחות מטריד אותי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זו הבעיה. כל השאר לא מטריד אותי.

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

החשש שיקרה בגלל שחלק נכבד מהמפלגות הארציות דווקא מתמודדות ברוב הרשויות המקומיות ומעת לעת יש בחירות מיוחדות במועצה זו או אחרת. זה חוק המספרים הגדולים. אנחנו מדברים על יותר מ-250 רשויות. אנחנו ביקשנו - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מצד המחיקה, שהם לא מחקו.

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

לא, לא מצד המחיקה. מצד תחולת ההסדר כולו. מאחר שכל פעולת אכיפה מהמנויות, כמו שפירט קודם ראובן, דורשת אישור מקדים של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בתקופת בחירות, יצא בפועל שכמעט כל רגע נתון הוא תקופת בחירות את זה אני לא מניח שהוועדה רוצה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בחמש השנים האחרונות כל הזמן הייתה תקופת בחירות ובוא נקווה שלא נחזור לימים האלה של חמש מערכות בחירות בשלוש שנים ואז באמת אין מה לעשות. אגב, מן הסתם זה יהיה אחד השיקולים ובמערכת הבחירות הרביעית תאמרו שאתם לא יכולים להמתין עוד כי כבר כל הזמן תקופת בחירות. בסדר, לגיטימי. מוניציפאליות, מהרגע שהסתיימו הבחירות המוניציפאליות לפני חודשיים ובחלק קטן מהרשויות היה סיבוב שני, אנחנו לא בתקופת בחירות. בסיבוב השני אלא לא מפלגות אלא מועמדים כי זה רק לראשות העיר, זה פרסונלי ואין שם מפלגות שמתמודדות. זאת אומרת שמיום שהסתיימו הבחירות המוניציפאליות אנחנו עכשיו לא בתקופת בחירות ואנחנו גם לא צפויים להיות בתקופת בחירות. לא הייתי הולך לחששות שאתה מדבר עליהם.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

אנחנו ננסה לתת מענה בנוסח. יכול להיות שיש קושי מסוים. בנוסח שנשלח ליועצת המשפטית ננסה לתת מענה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר. תשלחו. בשאר הדברים אנחנו סגורים.

את רוצה להקריא או שנחכה שיהיה את הנוסח המלא בעקבות הדיון?

<< אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>

הגדרת מפלגה בתקופת בחירות.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

אם כל שאר ההסדר מקובל, אפשר להקריא עכשיו.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אנחנו נדלג על ההגדרה של מפלגה בתקופת בחירות ונעבור לסעיף 23 יז.

23 יז.

הפעלת סמכויות פרק ד'1 לתקופת בחירות בנוגע למאגר מידע שמפלגה היא בעלת השליטה בו מפקח או חוקר לא יפעיל סמכות הנתונה לו לפי סעיפים 23 יא(4), 23 יב או 23 יד(א3) לפי העניין בתקופת בחירות לעניין מאגר מידע שהמפלגה היא בעלת השליטה בו אלא באישור יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית.

את סעיף 23 יד אנחנו נעביר מקום מאחר וזו סמכות חקירה.

יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לא ייתן אישור כאמור בסעיף קטן (א) אם מצא כי הפעלת הסמכות כאמור בו תפגע באופן מהותי ביכולתה של המפלגה הנוגעת בדבר להתמודד בבחירות או לנהל את הקשר עם ציבור הבוחרים וכי עוצמת הפגיעה הצפויה כאמור עולה על הסיכון לפגיעה בפרטיות ועל הסיכון לפגיעה באינטרס הציבורי העומד בבסיס הפעלת הסמכות. יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי להתנות אישור כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים.

בטרם יינתן אישור לפי סעיף קטן (א), יבקש יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית את עמדת המפלגה הנוגעת בדבר אלא אם כן מצא שלא ניתן בנסיבות העניין לבקש את עמדת המפלגה מטעמי דחיפות או שיהיה בכך כדי לסכל את מטרת הפעלת הסמכות המבוקשת. נסיבות העניין וטעמי הדחיפות יפורטו בהחלטת יושב-הראש. יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה, לקבוע סדרי דין לעניין ההליכים לפי סעיף זה.

לגבי סדרי הדין, חשבנו להציע שעד שייקבעו סדרי דין, יחולו סדרי הדין הנוגעים לחוק התעמולה וכדי שלא ייווצר מצב שבו יש בחירות ואין סדרי דין מוסדרים.

התיקונים שהוצעו כאן הם תיקונים שהוצעו בעקבות שיח בין הממשלה לבין המפלגות.

הערות לסעיף זה ולאחר מכן נמשיך הלאה.

בחוק הבחירות מי שקובע את סדרי הדין בעניין אכיפות וערעורים.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

ועדת הבחירות באישור ועדת החוקה. סעיף 17ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה). בהליכים שהם בפני יושב-ראש ועדת הבחירות. מי קובע את סדרי הדין בבתי משפט, זה שר המשפטים אבל מי שקובע את סדרי הדין בפני יושב-ראש ועדת הבחירות זה יושב-ראש ועדת הבחירות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה בחוק הבחירות לכנסת?

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

לא, זה בחוק דרכי תעמולה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה עם ההליכים לפי חוק הבחירות לכנסת?

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

הליכים לפי חוק הבחירות לכנסת, תלוי איפה. אם אלה הליכים בפני יושב-ראש ועדת הבחירות או ועדת הבחירות, יושב-ראש ועדת הבחירות קובע לפי חוק הפרשנות כי אין סעיף אחר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למה? אני רואה את סעיף 145(א).

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

אלה ערעורים לבית המשפט.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עתירות.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

עתירות לבית משפט.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רק עתירות וערעורים לבית המשפט.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

כן. שר המשפטים קובע את כל סדרי הדין בבית המשפט, בכל סוגי ההליכים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ומה עם זה שכתוב שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה?

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

זה רק בהיבטים של פנקס הבוחרים, כל הסמכויות ניתנו פרטנית ליושב-ראש ועדת הבחירות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בחוק דרכי תעמולה, אתה אומר שבחוק כתוב במפורש שזה יושב-ראש ועדת הבחירות.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

יושב-ראש ועדת הבחירות באישור ועדת החוקה. סעיף 17ה לחוק הבחירות.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

23 מה.

נקיטת אמצעי אכיפה מינהלית בתקופת בחירות ביחס למאגר מידע שמפלגה היא בעלת השליטה בו.

ראש הרשות לא יטיל עיצום כספי, לא ימסור התראה מינהלית ולא ימסור הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון לפי סימנים א, ב ו-ג בפרק ד'3 בתקופת בחירות בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 23 כג הנוגעת למאגר מידע שהמפלגה היא בעלת השליטה בו ושבוצעה בידי המפלגה או בידי מי שמחזיק במאגר המידע כאמור מטעם המפלגה אלא באישור יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית.

אני רואה שכל הפסקה הזאת היא במשפט אחד. נצטרך לפרק אותו.

יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לא ייתן אישור כאמור בסעיף קטן (א) אם מצא כי הטלת העיצום הכספי, מסירת ההתראה המינהלית או מסירת ההודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות או להפקיד עירבון כאמור באותו סעיף קטן, בסעיף קטן זה הפעלת הסמכות המינהלית, תפגע באופן מהותי ביכולתה של המפלגה הנוגעת בדבר להתמודד בבחירות וכי עוצמת הפגיעה הצפויה עולה על הסיכון לפגיעה באינטרס הציבור והפעלת הסמכות המינהלית. יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי להתנות אישור כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים.

בטרם יינתן אישור לפי סעיף קטן (א), יבקש יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית... המפלגה הנוגעת בדבר.

יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה, לקבוע סדרי דין לעניין הליכים לפי סימן זה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גם בקשר לסעיף הזה וגם בקשר לסעיף הקודם עם סדרי הדין, יש לכם איזשהם רעיונות לסדרי דין?

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

יש לנו רעיונות ומרגע שהחוק יאושר אנחנו נניח.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מציע לא לייצר כאן פקקים. אני רוצה שיהיו סדרי דין ושהם יאושרו ולא שעד לקביעת סדרי דין יהיו סדרי דין אחרים. אם כבר, הייתי אומר שהתוקף של הסעיף ייכנס לתוקף כאשר יהיו סדרי דין ואז כולם יהיו בלחץ שסדרי הדין יוגשו בזמן. אבל חזקה על ועדת הבחירות המרכזית שתזדרז עם הגשת סדרי הדין.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אבל אז אם ועדת החוקה לא תאשר את סדרי הדין, כל ההסדר לא יחול?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם ועדת החוקה לא תאשר את ההסדר, גם ההסדר לא יחול. אני אומר שוועדת החוקה באינטרס שהוא יחול. להפך, הסעיף הזה הרי הוא מגן של המפלגות. ועדת החוקה לא תעכב את הדבר הזה. אנחנו רוצים כביכול בכנסת שיהיה את הבאפר הזה - ועדת הבחירות המרכזית. אין כאן ניגודי עניינים שלא רוצים לאשר את זה. מצד שני אני לא רוצה סיטואציה שלא מביאים סדרי דין.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

זה אומר שההסדר חל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני חושב שלא צריך את ההוראה הזאת. לא צריך את ההוראה "שלא יחול". הוא יחול וסדרי הדין יוגשו ויאושרו בלי הוראה. אני לא רוצה פקקים. אני רוצה שסדרי הדין יוגשו ויאושרו.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

אנחנו נניח את סדרי הדין בפני הוועדה כמה שיותר מהר לאחר אישור החוק. אני אציין לפרוטוקול שככלל במקרה הקיצוני ביותר, שאני לא מאמין שיקרה, שלא יהיו סדרי דין מאושרים – יחולו הוראות חוק הפרשנות שאומר שאם אין סדרי דין לפי חיקוק, הגורם הדן קובע את הכללים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן. אני לא רוצה לייצר כאן הוראות. יש כאן התחייבות לפרוטוקול. החוק יאושר ותוך זמן קצר יועברו סדרי הדין והכול יעבוד כדת וכדין. אני לא רוצה לייצר כאן כל מיני פקקים אלא אם כן נדון עכשיו בשאלה האם סדרי הדין הללו מתאימים, אבל אני לא חושב שיש לזה טעם עכשיו.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

נראה לי שסיימנו את הנושא.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נראה לי שסיימנו. מצוין.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

נוסיף תיקון למוניציפאלי.

<< אורח >> דין ליבנה: << אורח >>

נתאם בינינו נוסח ונעביר ליועצת המשפטית בהקדם האפשרי.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אפשר להתקדם למסמך ההכנה של דיון 12. אנחנו באכיפה חלופית. אנחנו חושבים שככלל נכון להתחיל מהתבנית, בין היתר כי הוראות החוק שמנויות בסעיף קטן (ב), סעיף (ב) עד (ד), הן הוראות שתלויות בהחלטת הוועדה ביחס להוראות המהותיות של החוק. לכן אני מציעה שנדלג לתבנית. אולי כן נתעכב לרגע על סעיף 23 כג(א) מבחינת האופן שבו מופיע ההסדר, מבחינת הסכומים, כדי שיהיה לנו את הסכומים בראש בזמן שנעבור על הדברים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חמש דקות הפסקה. נשוב ונתכנס בשעה 10:20.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:16 ונתחדשה בשעה 10:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אנחנו מחדשים את הישיבה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

23 כג

עיצום כספי

בסעיף זה –

"מידע רגיל" – מידע שאינו מידע בעל רגישות מיוחדת

"הסכום הבסיסי" – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

לעניין הפרה בקשר למאגר מידע הכולל מידע על מספר אנשים שאינו עולה על 1,000 שיש בו רק מידע רגיל – 5,000 שקלים חדשים. ואם יש בו גם מידע בעל רגישות מיוחדת – 20,000 שקלים חדשים.

לעניין הפרה בקשר למאגר מידע הכולל מידע על מספר אנשים העולה על 1,000 ואינו עולה על 10,000 שיש בו רק מידע רגיל – 20,000 שקלים חדשים. ואם יש בו גם מידע בעל רגישות מיוחדת – 80,000 שקלים חדשים.

לעניין הפרה בקשר למאגר מידע הכולל מידע על מספר אנשים העולה על 10,000 ואינו עולה על 100,000 שיש בו רק מידע רגיל – 40,000 שקלים חדשים., ואם יש בו גם מידע בעל רגישות ממיוחדת – 160,000 שקלים חדשים.

לעניין הפרה בקשר למאגר מידע הכולל מידע על מספר אנשים העולה על 100,000 ואינו עולה על 1,000,000 שיש בו רק מידע רגיל – 150,000 שקלים חדשים. ואם יש בו גם מידע בעל רגישות מיוחדת – 600,000 שקלים חדשים.

לעניין הפרה בקשר למאגר מידע שיש בו מידע על מספר אנשים העולה על 1,000,000 שיש בו רק מידע רגיל – 250,000 שקלים חדשים. ואם יש בו גם מידע בעל רגישות מיוחדת – 1,000,000 שקלים חדשים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שוב תודה לנעמה ולצוות המשפטי על מסמכי ההכנה. בשאלות לדיון יש כמה נקודות כמה נקודות שהטרידו אותי, אפילו ברמת הבהירות הבסיסית. אני לא יודע לגבי מדרגות נוספות, היכן שלא נעביר את הקו – נעביר את הקו, אבל האם המידע בעל הרגישות המיוחדת צריך להיות על כלל נושאי המידע.

אני חוזר לרגע לדיון שעשינו למשל על מפלגות. בא בן אדם וקיבל את פנקס הבוחרים ופנקס הבוחרים הוא מידע ככל הנראה בעל רגישות מיוחדת. שם חלק מהדברים עם רגישות מיוחדת וחלק מהדברים לא. בשנייה שהוא מתחיל לטייב את המאגר באלקטור, אין כבר שאלה כי הוא התחיל לטייב את המאגר. היו כאן דיונים על רגישות מיוחדת שבמקרים מסוימים עם מידע נוסף יכול להוות וכולי וכולי אבל לפני שהתחלתי לטייב את המאגר – הוא הפך להיות מידע בעל רגישות מיוחדת. שוחחתי עם פלוני אלמוני ביום זה וזה והוא אמר לי שהוא ענה לסקר שהוא הולך להצביע למפלגה מסוימת. עכשיו זה כבר הפך להיות מידע הארדקור רגישות מיוחדת. המאגר עצמו הוא מאגר על שישה מיליון, חמישה מיליון, ארבעה וחצי מיליון בעלי זכות בחירה. מהבחינה הזאת הוא נכנס לרובריקה הגבוהה אבל אני, מה לעשות, מוגבל ביכולותיי והתקשרתי רק ל-300 אנשים. אם כן, הרגישות המיוחדת על המידע היא על 300 אנשים. המידע הכללי הוא על ארבעה מיליון. באיזו רובריקה אני? אני לא יודע. גם אם אני קורא, אני לא מצליח להבין באיזו רובריקה אני נמצא.

המספרים של 1,000, 100,000 וכדומה, והאם מאגר על 100,000, מקרים עם רגישות מיוחדת כולל אפילו מאגר המידע על החטופים שכולל בתוכו מידע כולל על מצבם הרפואי ואולי אפילו – אני לא מדבר על המידע הביטחוני שיכול להיות כלול בו אבל זה לא עניין של פרטיות אבל מידע על מצבם הרפואי. האם לצורך העניין טבלת האקסל שמחזיק הממונה על השבויים והנעדרים שיש בהם 133 רובריקות עם המידע הכי רגיש שיכול להיות כולל מה שהוא אסף, כולל הכול, כולל מידע סופר רגיש, האם הוא ברמה אחת. זה מעורר אי נחת מסוימת. שוב, חייבים להעביר את הקו במקום כלשהו ולזה מכוונת היועצת המשפטית בשאלותיה. היה לנו כאן דיון על אימוץ בין-ארצי ושאלנו כמה מקרים של אימוץ בין-ארצי נעשו. המספרים נעו על יד אחת אבל לכאורה הוא בכלל לא נכנס כאן לרובריקה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

נכון. הוא כן נכנס במובן הזה שהוא נכנס בשכבה הראשונה. בפעם הקודמת העלינו את הקושי בצורה אחרת. אמרנו שבעצם אין לנו כאן הבדל בין אותה יועצת הנקה או אותה עמותה שעוסקת באימוץ בין-ארצי שמחזיקה מידע סופר רגיש, הגם של קבוצה מאוד מצומצמת של אנשים, לבין חנות מכולת שמחזיקה את המידע הפיננסי של שלושה עובדים. כלומר, לצערי אנחנו עדיין לא הצלחנו לייצר איזשהו מנגנון שמפריד לנו בין מידע סופר רגיש למידע שהוא נכלל בתוך ההגדרה של מידע בעל רגישות מיוחדת אבל אני חושבת, בתחושת הבטן של כולם, שאפשר להבין שזה מאוד שונה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה קצת המשך של הדיון שאנחנו עשינו ואמרנו שנעשה אותו בהמשך - ואכן אנחנו משלמים בתשלומים את מה שלא שילמנו במזומן בפעם הראשונה - עת דנו בשאלה של הגדרת המידע הרגיש ואז אמרתי לכם שאם הכול מידע רגיש, שום דבר לא מידע רגיש. זאת אחת הרובריקות שזה בא לידי ביטוי. כלומר, אם הייתה לנו הגדרה יותר חדה ומצומצמת של מידע סופר רגיש, היינו יכולים לעשות את זה. אני לא יודע איך נוהגים במקרה הזה בעולם, שווה לשמוע, האם ה-GDPR יודע לייצר את האבחנה בין מידע רגיש למידע סופר רגיש או שזה לא מעניין אותנו. אני באמת לא יודע. המצוקה היא כמצוקה וגם יכול להיות שאין מה לעשות אבל צריך לשמוע על זה.

אנחנו עוסקים כאן בסוגיית גודל המאגר אבל כמו שאמרתי יכולה להיות סיטואציה. הסכום הבסיסי הוא פונקציה של גודל המאגר ולא פונקציה של גודל מחזיק המאגר. מצד אחד יש כאן הרתעת חסר כי מבחינתי גם חברה גדולה ומשמעותית שמחזיקה מאגר סופר רגיש על כמות מצומצמת של אנשים, אני הייתי מצפה ממנה לשמור עליו בכספת הגדולה ביותר ולתת עליה עיצומים כספיים מתאימים, וכשאני מטיל עליה ואומר לה שהמאגר הוא קטן, אז קבלי עיצום של 5,000 שקלים, ומצד שני – היינו בדיון הזה קודם – אותו מתמודד לפריימריז בליכוד, הוא בסך הכול אדם פרטי ומקורות המימון שלו מאוד מאוד מוגבלים וגם הידע שלו בתחום והיכולת שלי לדרוש ממנו שיעבוד עם הסטנדרטים הגבוהים ביותר, אבל הוא קיבל רשימה של 150,000 מתפקדי ליכוד וזה שם אותו ברובריקה 4 ולא ברובריקה 5. זה מידע בעל רגישות וזה 600,000 שקלים וזה סכום גבוה יותר מהסכום שמותר לו להוציא בסך הכול בתקופת הבחירות, כולל הכול, כולל מומחי אבטחת מידע כי יש לו מגבלת הוצאה , מגבלת הכנסה, מגבלת תרומות וכל הכסף שלו גם מגיע מהמדינה. אני מייצר סיטואציה שאצלו במידה מסוימת אני עושה הרתעת יתר ואצל האיש הגדול אני עושה הרתעת חסר וכל זה כי אני מאפיין כאן את גודל המאגר ולא את הגודל של זה שמאגר.

<< אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >>

אני חושבת שאדוני מצביע כאן בדיוק על הבעיות שבקביעת הקנסות בהתאם למאגר מידע לפי מספר נושאי המידע בו ולפי סוג המידע שבו. אנחנו יודעים שבאירופה למשל וגם בהצעה של חוק הגנת הפרטיות של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2019 שנשענה על משהו דומה שיש במנגנון הטלת הקנסות של חוק הגנת הצרכן, הרעיון היה להבחין בין

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]