פרוטוקול ישיבת ועדת חוקה מספר 72, בתאריך 15/10/1985

הכנסת האחת-עשרה

מושב שני

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 72

מישיבת וערת החוקה, חוק ומשפט שהתקיימה

ביום שלישי, לי תשרי התשמ"ו-15.10.85, בשעה 11.30

נוכחו;

חברי הועדה:

א. קולם - יו"ר

אוריאל לין

מוזמנים!

מ. גבאי - משרד המשפטים

ח. קלוגמן- משרד המשפטים

א. לית - מועצת רואי חשבון

י. לוי - מועצת רואי חשבון

י. רוטמן - סגן נשיא לשכת רואי חשבון

צ. טלמון - נשיא לשעבר של לשכת רואי חשבון

יועצת משפטית לועדה:

ר. מלחי

מזכיר הועדה:

ש. סגר

קצרנית:

ש. אלתרמן

סדר-היום:

ו. תיקון טעויות בחוק בתי המשפט (תיקון) התשמ"ה -1985

2. חוק רואי חשבון(תיקון מס' 4),התשמ"ג-1982

תיקון טעויות בחוק בתי המשפט (תיקון),התשמ"ה-1985

היו"ר א' קולם:

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הסעיף הראשון בסדר היום:

הצעת שר המשפטים בדבר תיקון טעויות בחוק בתי המשפט (תיקון),התשמ"ה-1985. בבקשה.

חי קלוגמן;

שלשת התיקונים המובאים פה בפני הועדה הם תיקונים של פליטת קולמוס.

1) בסעיף 5, במקום "בסעיף 49" צ"ל "בסעיף 49(א)ף 2. בסעיף 9, בסעיף 73ב החדש,

הסימן "(א)" - יימחקף 3. בסעיף 13, במקום "(נוסח חדש)" צ"ל "(נוסח משולב)".

היו"ר אי קולם!

אני מציע שנאשר את הבקשה לתיקון הטעויות.

החלטה!

פה אחד אושר לתקן הטעויות.

היו"ר אי קולם! ו

אנחנו נעשה הפסקה של חמש דקות ונתחיל את הישיבה בכל קוורום שיהיה.

(הפסקה)

חוק רואי חשבון (תיקון מס' 4),התמש"ג-1982

היו"ר אי קולם!

אני מחדש את הישיבה. על סדר היום, כפי שכבר קרה פעמים רבות במשך שלש השנים

האחרונות, עומד חוק רואי חשבון. חזרנו לנקודת המוצא. עשינו סיבוב גדול של 360 מעלות

וחזרנו לאותה נקודה.

השאלה המרכזית העומדת בפנינו - האקדמיזציה של רואי החשבון. אנחנו ניתן לר,

אוני מנכ"ל משרד המשפטים, להציג את הנושא. לא הייתי רוצה לקבל החלטה בקוורום של

איש אחד, הייתי רוצה שיהיו יותר חברים. זה השבוע הראשון של עבודת הכנסת. חלק

גדול מחברי הכנסת עדיין לא נמצא בארץ. אני מציע שאנחנו נקיים ישיבה קצרה, נשמע

את הנציגות של לשכת רואי החשבון ואם יהיו שאלות לחבר הכנסת לין ולי - תשיבו

עליהן.

מי גבאי!

כבוד היושב-ראש, ברשותך, אם יהיה צורך, כאשר יהיה צוות גדול של חברי הכנסת,

אהיה מוכן לחזור על הדברים.

היו"ר אי קולם!

אני אצרף את פרוטוקול הישיבה לתיקים לקראת הדיון הבא, כדי שחברי הכנסת

יוכלו לעיין בו.

מ' גבאי:

ביקשנו רוויזיה של ההחלטה הקודמת. לשמחתנו היתה החלטה לאשר את הרוויזיה. זה

כבר שלש שנים שאנו עומדים על ההצעה הזאת, משום שאנחנו משוכנעים לחלוטין בצדקתה.

אני מתכוון גם למשרד המשפטים וגם למועצת רואי חשבון שאני עומד בראשה מספר שנים.

כבר בסוף שנות הששים הוקמה ועדה ציבורית שבדקה את כל הנושא והגיעה למסקנה

שמקצוע ראיית החשבון היום אינו נופל מיתר המקצועות, כדוגמת משפטים, הנדסה, רפואה

בהיבטים הציבוריים שלו המחייבים השכלה ברמה אקרמית.

היו תקופות לפני הקמת המדינה, בראשית ימיה של המדינה שגם מקצועות אחרים

כדוגמת משפטים הסתפקו בהשכלה נמוכה. אדם בעל השכלה תיכונית נחשב אדם משכיל. היום

בכל העולם וגם בישראל השכלה אקדמית הופכת להיות דבר בסיסי אלמנטרי לכל פעילות

ברמה גבוהה , כאשר יש לבעל אותו מקצוע בפעולתו השלכה על כל הציבור. יש פסקי דין

לא מעטים המאזכרים את ההשלכה שיכולה להיות לציבור אם רואה חשבון, כדוגמת רופא או

מהנדס, יטעה במתן חוות דעתו בביקורת שהוא עושה ובכל פעולה שהחוק מחייב שתיעשה

על ידי רואה חשבון.

למעשה היום בכל מדינות העולם המערבי, ללא יוצא מהכלל, נדרשת השכלה אקדמית.

נכון שיש מדינות כמו אנגליה ששם ההשכלה האקדמית איננה דווקה בתחום של ראיית

החשבון אלא נדרשת השכלה אקדמית בתחומים אחרים. אבל גם באנגליה היום הן במשפטים

והן בראיית חשבון הכיוון השתנה. במשפטים כבר נעשה שינוי.

יש להתפלא שעד לפני תקופה לא ארוכה ניתן היה לקבל רשיון לעריכת דין באנגליה

ללא השכלה אקדמית. לאט לאט זה בוטל. היום נדרשת השכלה אקדמית, מפאת אותה מגמה

שהיתה במשפטים, גם בראיית חשבון. עדיין לא נדרשת השכלה אקדמית, אבל נדרשת השכלה

אקדמאית כתנאי מוקדם לגישה לבחינות המועצה של רואי החשבון באנגליה.

בעולם המערבי זה הכיוון. לא יתכן שבארץ אנו נסטה מכוון זה, בוודאי לא במועד

זה, שנים רבות לאחר קום המדינה. לכן העוסקים במקצוע, גם העוסקים במישרין וגם

במשרד המשפטים הקרובים למקצוע הזה משוכנעים שהאקדמיזציה היא חיונית. לדעתי היא

היתה חייבת להיות מיושמת שנים רבות לפני כן, בל טוב מאוחר מלא כלום.

לבד מההיבט העקרוני הבסיסי קיים היבט של המערכת המינהלית. היום קיים בזבוז

משווע. האוניברסיטאות מקיימות מערך הוראה בראיית חשבון. לבד מאוניברסיטאות

תל-אביב, בר אילן וירושלים, יש באוניברסיטת היפה ובאר- שבע לימוד ראיית חשבון.

הן מקדישות כוח אדםלנושא הזה.

לבד מהאוניברסיטאות צריך משרד המשפטים במסגרת השירותים שהוא נותן למועצת

רואי החשבון להחזיק מערך שלם, מספר לא מבוטל של עובדים עם בוחנים ובודקים והעסקת

עובדים מהחוץ, שכירת אולמות לקיום בחינות שעולים כסף רב. וכל זה למה? משום

שהדין הקיים מחייב את השירות המקביל הבלתי סביר הזה.

אנחנו צריכים לקיים 16 בחינות בראיית תשבון, מתוכן 3 בחינות נדרשות לכלל

אלה שאין להם השכלה אקדמית.

בעיה השכלה אקדמית מקבלים גם היום פטור מ- 13 בחינות. החל מהשנה הבאה יהיה

פטור מ-4ו בחינות. זח אגב שינוי שעשינו לאחרונה, לאור הדיון שהיה בוועדה , על

מנת לצמצם ככל האפשראת המעמסה הנוספת הנדרשת ממי שהוא כבר בוגר מוסד אקדמי. יש

מקצועות נוספים מוכרים.

אוריאל לין:

איזה מקצועות?

מ' גבאי:

אדם שלומד כלכלה מכירים בחלק ממקצועות הלימוד שלו כשווה עדך. אדם שלומד

מדעי חברה יכול לקחת חוג בראיית חשבון.

אוריאל לין;

אם למד כלכלה הוא לא מקבל פטור מ-14 בחינות?

מי גבאי;

לא.

אוריאל לין;

מכמה מקצועות יהיה פטור בוגר כלכלה?

אי לית;

מ-5 בחינות, בתוספת של בחינה, במידה והקורסים שהוא לוקח שווי ערר לבחינה

הזאת. זאת אומרת - חמש או שש בחינות.לבוגר כלכלה ומוסמך במינהל עסקים הוענק

פטור מ-9 בחינות.

היו"ר א' קולם:

מי שבוגר בראיית חשבון נשארות לו שתי בחינות, לעומת בוגר משפטים שעשה סטג'

ונשארת לו בחינה אחת.

מי גבאי;

שתי הבחינות הנשארות הן יותר קשות.

יי לוי;

המערכת המי נתלית לגבי 16 הבחינות צריכה לרוץ כולה.

מי גבאי;

היום כדי לקיים את אותם 0%ו, מקסימום 15% שהם אינם בוגרי אוניברסיטאות ( יש

גם בוגרי מיכללה שהיא תחום ביניים) צריך להחזיק את כל המערך.

ר' מלחי:

הם פטורים ממשהו?

אי לית;

יש היתר שהוענק על ידי המועצה להשכלה גבוהה . בוגר המיכללה אחרי שלש שנות

לימוד מקבל פטור מ-7 בחינות.

מי גבאי;

עבור אותה יתרה שאינה עוברת את המערכת האקדמית אנחנו חייבים לקיים מערך שלם

של בחינות, שהוא לפי דעתנו בזבוז מבחינה ציבורית.

זה גם קשור לטענה שנטענה על ידי נציגי האוניברטיסטאות, והם השתכנעו בסופו

של דבר, שהדבר יטיל מעמסה נוספת ורבה על האוניברסיטאות. לפי דעתנו האקדמיזציה לא

תטיל מעמסה. גם היום החלק הארי של הנכנסים למקצוע עוברים דרך המערכת האקדמית והם

יכולים לקבוע את הכללים שלהם לגבי בחירת התלמידים. גם היום לא כל אלה הפונים

ללימוד מקצוע ראיית החשבון מתקבלים. אם כי הסלקציה לגבי המועמדים ללימודי משפטים

היא חמורה פי כמה מאשר לגבי המועמדים ללימודי ראיית חשבון. הדרישות הנדרשות

מלימודי משפטעים כה גבוהות שהן עולות על אלה של המבקשים ללמוד ראיית חשבון.

במלים אחרות, יכולה להיות סלקציה מסוימת, שהיא גם קיימת היום והיא

לגיטימית. לכן איננו סבורים שמספר לומדי ראיית החשבון יעלה בצורה כה משמעותית עד

שיטיל מעמסה תקציבית בלתי סבירה על האוניברסיטאות.

זו היתה נקודה שדווקה נציגי האוניברסיטאות העלו מפעם לפעם. אנחנו חייבים

שוב לציין שהמועצה נעתרה או הביאה בחשבון את הטענה של נציגי האוניברסיטאות

וגורמים אחרים שטענו שתהיה מעמסה רבה על אדם שיבקש ללמוד ראיית חשבון. קודם

יתבקש ללמוד באוניברסיטה. לאחר מכן לעבור שלש בחינות סופיות שהן בחינות קשות.

אין כל השוואה מבחינת הקושי - ואני מודה בכך - לעומת בחינת ההתמחות בעריכת דין.

על אף שהחוק טרם נתקבל, החליטה המועצה לבטל בחינה אחת. אם החוק יתקבל יתכן

שתשקול לאחד את שתי הבחינות לבחינה אתת. זה נתן בידי המועצה, אינני מוסמך לבוא

להציע זאת.

מדוע יש צורך בשתי הבחינות הנוספות? משום שבכל זאת לדעת העוסקים במקצוע יש

השלכות מעשיות למקצוע הזה. אבל כפי שאמרתי, הדבר קיים גם היום. החוק לא יחמיר את

מצבם של אלה שייכנסו למערכת האקדמית יותר ממה שקיים היום. אבל המועצה יכולה

לשקול גם שינוי בתחום הזה.

אם כן, מה שאנחנו מבקשים בפועל זה מתן גושפנקה חוקית, סטטוטורית למצב שהוא

קיים היום במידה רבה, אבל כשההטדר הקיים מחייב אותנו לקיים מערר שלם של

בחינות שהוא לדעתנו מיותר לחלוטין.

לגבי תוכנית הלימודים: אנשי האקדמיה העלו את הטענה שהמועצה כאילו תתערב

בתוכנית הלימודים. ההצעה כפי שהיא היום אומרת שאדם יוכל לקבל תואר רואה חשבון אם

הוא בעל השכלה גבוהה בחשבונאות או השתלם, אם נדרש לכך על פי החלטת המועצה,

בלימודי השלמה שנקבעו בתקנות בהתייעצות עימה. גם היום קיים ההסדר הזה. זו למעשה

גושפנקה למצב קיים. היום אדם מקבל תואר של בוגר חשבונאות לאחר שלש שנות לימוד

במסגרת לימודים אקדמיים. לאחר מכן משתלם חצי שנה נוספת, שתוכן הלימודים בה נקבע

בהתיעצות עם המועצה. אלה לימודים משלימים והלימודים המשלימים אלה מזכים אותו

בתואר.

חברי המועצה סבורים שהלימודים המשלימים האלה דרושים. הדבר לא עורר קושי מצד

האוניברסיטאות, לבד מזה שהם חייבים לקיים תוכנית נוספת בהתיעצות עם המועצה, גוף

שאיננו אקדמי. אנחנו הצענו לשקול את הסעיף הזה, כאשר העקרון של לימודי השלמה

יישאר, אבל ייקבע בהתיעצות עם המועצה, שלא מתוך הוראה חד-משמעית של המועצה.

ממלא מקום יושב-ראש הועדה דן מרידוד, שישב בישיבה הקודמת היה סבור שהנוסח

מספק. אבל בתשובה לעמדת האוניברסיטאות הסכמנו לשקולאת ניסוחו של הסעיף הזה באופן

שלימודי ההשלמה יקוימו, אבל זה לא יפורש כאילו גוף לא אקדמי מכתיב לאוניברסיטאות

מה לעשות.

דבר נוסף: לא ייפגעו כל אלה שנמצאים היום בצנרת. ניתנו הוראות מעבר מאד מאד

ליברליות. כל מי שמגיש בקשה להיבחן במשך ארבע שנים יוכל לקיים את ההסדר הקיים

ולא להיפגע. הוא הדין לגבי כל אלה שעמדו בכל הבחינות, לבד הבחינות הסופיות. הוא

יוכר כבעל השכלה נדרשת ויוכל לעבור רק 7 בחינות אחרונות. בתקופת המעבר לא ייפגע

הציבור שנמצא היום בצנרת.

לסיכום: הן המצב ברוב מדינות העולם, הן המצב הקיים במקצוע המשפטים והן

העובדה שצריך למנוע בזבוז מיותר במינהל הציבורי, כל אלה יחדיו צריכים לשכנע שיש

צורך בהוק הזה.

י' רוטמן:

אדבר בקצרה כדי לא לחזור על עצמי. לשכת רואי חשבון מברכת ותומכת ביוזמה של

משרד המשפטים בקשר לנושא האקדמיזציה. אנחנו מקווים שהחוק הה יעבור. לשכת רואי

חשבון סבורה שהכרחי שלרואה חשבו תהיה השכלה אקדמית, כדי שיהיו לו הכלים להתמודד

עם רגעיות הקשות המוטלות על רואה החשבון בנושאי המיסוי, התיחכום בעסקים ועשיית

עסקות.

לשכת רואי חשבון בישראל חברה בארגונים בינלאומיים שלל לשכות רואי חשבון

בעולם, בין היתר גם בארגון האירופי של לשכות רואי חשבון; ושם קיימת דרישה שכל

אחת מהלשכות תפעל בארצה למען חובת אקדמיזציה במקצוע הזה.

אם מותר להוסיף, למעשה לא יהיה כאן כל חידוש. זה המצב הקיים היום. אם נוציא

את הנושא של המינתל, כיום נכנסים מחוץ למסגרת אוניברסיטאית בין 1% ל3% מסך כל

הנבחנים. למעשה אנחנו גם מענישים את אותם האנשים. בדרך כלל האנשים האלה נכשלים

בבחינות הלוך ושוב. אנשים שנפלטו מאוניברסיטאות ולא הצליחו שם יכולים לגשת בצורה

אקסטרנית. הם ניגשים עשרות פעמים ונכשלים. זה פשוט עוול לאנשים האלה.

אוריאל לין:

אני מודה שאני אישית עברתי מידה מסוימת של חשיבה מחדש בנושא. אם

בהתחלה היתה לי התנגדות עקרונית שרואי חשבון יהיו בעלי השכלה אקדמית, היום אין

לי התנגדות עקרונית. אני מניח שאתם הייתם ערים למאבק שהתקיים סביב תיקון חוק

לשכת עורכי הדין. הוא במידה רבה עוכב כאן בוועדת החוקה, חוק ומשפט על ידי אותם

חברים שרצו בשינוי, שינוי שבעצם עמד בלב הענין - הרצון שלא להכביד ללא צורך על

צעירים ישראליים. אנחנו יודעים שכמעט כולם בוגרי שירות צבאי ממושך ויש להם בעיות

פרנסה. אנחנו לא רוצים להכביד יותרמדי על צעירים, כיוון שבכל מקום מכבידים

עליהם. בסך הכל הם מקבלים מעט מאד. דרישות יש מכל כיוון - שירות צבאי ממושך,

שיות מילואים.

אי אפשר להתעלם מהמציאות הישראלית, אי אפשר לדבר רק בשם המקצוע. אני אינני

סבור שאלה שרוצים להיות רואי חשבון צריכים להיות במצב יותר גרוע מאלה שרוצים

להיות עורכי דין. אני רוצה לדעת בדיוק מה יהיה המצב על פי ההצעה שלכם. מהן

דרישות הכניסה לפקולטה לחשבונאות? כמה שנים צריך ללמוד בפקולטה לחשבונאות? את

תקופת הלימודים של משפטים מקצרים לשלש וחצי שנים. מוסד אקדמי הוא לא דבר קדוש,

כולנו חלק מאותה מערכת. אי אפשר להשתמש פה במליצה של קדושת החופש האוניברסיטאי.

מה תקופת הלימודים? מה תקופת ההתמחות? האם ההתמחות נעשית בחפיפה? הייתי מודה אם

הייתם נותנים תמונה.

אם עושים פקולטה לחשבונאות והשנה האחרונה נעשית בהתיעצות עם המועצה, האם

באמת אי אפשר להסתפק בבחינה אחת כוללת, בחינת יישום והחלת המקצוע. בואו נראה מה

יעשה אדם שרוצה להיות רואה חשבון על פי הצעת החוק שמונחת לפנינו.

היו"ר א' קולם:

הייתי מבקש לשמוע את התשובות בנוכחות המוסדות להשכלה גבוהה. מהנסיון שלנו

לגבי חוק לשכת עורכי הדין אני יודע, כאשר אנחנו שואלים על משך הלימודים אנחנו

שומעים תשובות שאינן תמיד מוסמכות. מי שיקבע את תוכנית הלימודים אלה אותן

אוניברסיטאות. האם מישהו יכול היה לענות לנו על השאלות.

מ' גבאי:

לגבי דרישות הכניסה - הדבר תלוי באוניברסיטאות. היום השילוב הוא של בהינה

פסיכומטרית פלוס ציוני בגרות. אבל במקרים לא מעטים אנשים מתקבלים לראיית חשבון

ואינם מתקבלים למשפטים. סף הכניסה למשפטים הוא יותר גבוה, יותר חמור מאשר לראיית

חשבון , אם כי בראיית חשבון איננו מבוטל.

היו"ר אי קולם;

זה לגבי המצב היום. אף אחד מאיתנו לא יכול להשיב , בלי האוניברסיטאות, מה

יהיו הקריטריונים. זה תלוי גם בהיצע וביקוש, כמה אנשים יבואו ואיר יעשו את

הבדיקה לגביהם. ברשותך, הייתי מבקש להיכנס לנושאים שקשורים בהם, כמו תקופת

ההתמחות, שתי בחינות או אחת, חפיפה - אלה דברים שאינם קשורים בפרטנר השני שכרגע

לא נמצא פה.

מי גבאי;

אני יכול לומר מתוף מה שידוע לנו. בשעה שבמשפטים ניתן ללמוד בשלש פקולטות,

בראיית השבון ניתן ללמוד גם בחיפה ובאר שבע. ההצעה כפי שהיא כאן אומרת שאדם יקבל

תואר של בוגר בראיית השבון במשך שלש שנים. לאחר מכן תהיה שנת השתלמות בנושאים

שיתואמו עם המועצה "השתלם, אם נדרש לכר על פי החלטת המועצה, בלימודי השלמה

שנקבעו בתקנות בהתייעצות עימה". כאן לא נאמר שזה במשר שנה, אפשר לשקול לימודי

השלמה בתקופה יותר קצרה. אני מעלה רעיון.

אוריאל לין:

לגבי שנות הלימודים הראשונות - האם זה לוח זמנים צפוף? נדרשים מקצועות כמו

במקצועות מקבילים?

מי גבאי!

הם נדרשים ללמוד גם כלכלה וגם מקצועות של ראיית חשבון.

היו"ר אי קולם:

אני רוצה להעיר הערה אחת. אם להתיחס לתפיסת העולם של ראיית חשבון אקח

מקבילה מעולם עורכי הדין. איננו רוצים כמה אינסטנציות של לימוד. יש מוסד

שמתפקידו ללמד - זו האוניברסיטה. יש מוסד שמתפקידו להיות איגוד, גילדה - לשכת

רואי השבון, אם יש נושא של התמחות אחרי הלימודים - מקובל עלי. הוא יעשה בי.איי,

אחרי זה מערכת קורסים ובחינות.

הייתי מציע לכם כבר עכשיו למחשבה, לנסות ללכת לפי אותה פרוצדורה של לשכת

עורכי הדין. יש ענין של קורסים מרצון - כמה שרוצים, לא חובה. גם לשכת עורכי הדין

מעבירה קורסים. אחר-כך יש נושא של התמחות במקצוע. אפשר לעשות התמחות מקבילה של

שנה - שנה וחצי, כדי לא להעמיס. לבסוף בחינה אחת מסכמת. בסופו של דבר בל נשכח

שאנחנו עוסקים עם אנשים שסיימו שירות צבאי, הלכו ללימוד אוניברסיטאי של שלש

שנים. הם כבר בני 24 -25. תידרש מהם תקופה רצינית של התמחות והם מגיעים לגיל די

גבוה בשביל להתחיל לעבוד.

האם היינו יכולים להגיע למצב שלקראת הדיון על הפרטים תהיה הקבלה בין חוק

לשכת עורכי הדין לחוק רואי חשבון? זה היה מקל עלי את כל צורת הדיון.

מי גבאי:

ההשתלמות של האוניברסיטה לא תהיה על ידי מועצת רואי חשבון, מדובר על

השתלמות אוניברסיטאית.

היו"ר א' קולם:

תקבע שלש וחצי שנים וזהו. דה פקטו האוניברסיטאות קובעות את משך הלימודים.

יכולים להתייעץ איתכם, אינני נכנס לכך. יהיה מוסכם עלינו שזה לא יותר מתקופה

מסוימת.

צי סלמון;

לשכת רואי חשבון לא קובעת את משך הלימודים, קובעות האוניברסיטאות. אין

למעשה פקולטה לחשבונאות. לימודי חשבונאות נעשים במסגרת לימודי כלכלה או מינהל

עסקים. הבוגר מקבל תואר בוגר בכלכלה, כאשר למד במגמה להשבונאות. האוניברסיטה

מסרבת להעניק תואר בי.איי בכלכלה בלי מסגרת לימודים מסוימת.

מועצת רואי חשבון סברה שיש הכרח שילמדו קורסים אקדמיים במסגרת מסוימת.

המועצה קבעה שלשים שעות שנתיות במסגרת כל מהלך הלימודים. האוניברסיטאות לא יכלו

לשלב שלשים שעות לימוד במשך שלש שנים. דרשו שילמדו לימודי כלכלה. אקדמאי מקבל

תואר בי.איי.

לכו נוצרה היצירה הזאת. למעשה זוהי הצי שנה השלמה, היא משתרעת על פני שנה.

התלמידים משלמים הצי שכר לימוד. התלמידים ביקשו אפשרות לעבוד. שנת השלמה היא

חצי שנה הנפרסת על פני שנה. מועצת רואי חשבון תשמח אם ישולבו כל הלימודים במסגרת

בי.איי.

יי לוי;

הערה לגבי הפיפה ונושא ההתמתות; ההצעה מדברת על כך שפלוני שגמר בי.איי

יוכל להתהיל התמהות מיד, בד בבד עם כניסתו לשלש או שתי הבחינות האחרונות שאנחנו

מבקשים אותן לפי ההצעה הזאת. ברגע שגמר אוניברסיטה והוא רוצה להיכנס לעבודה,

יוכל לרוץ במקביל בהתמחות ובבהינה הנדרשת.

אוריאל לין:

לאהר שלש שנות לימוד מתהילה התמהות?

יי לוי;

כן, תקופת ההתמחות שנתיים.

היו"ר אי קולם;

אנחנו הבנו את המטרייה. אתם הבנתם את תפיסת העולם שלנו, להשיג הקבלה למקצוע

עריכת הדין.

יי לוי;

זו משאלה לגבי תקופת ההתמחות.

היו"ר אי קולם;

זו משאלה שתהיה תקופת לימוד אחת ולא שלש שנים פלוס שנתיים.

אוריאל לין;

במשפטים חמש שנים בלי חפיפה.

היו"ר א' קולם:

שינינו את החוק. מאחר וחסר לנו אחד השותפים הבכירים לדיון של היום, ברשותכם

קיבלנו רקע לכל מה שרצינו לקבל היום. לישיבה הבאה אנחנו נזמין את נציגי המוסדות

להשכלה גבוהה וגם את ראשי הפקולטות למדעי החברה בכל האוניברסיטאות שהוזכרו לדיון

משותף יחד איתנו, שיהיה דיון תכליתי. אנחנו נביע את משאלת הלב שלנו לעשות הקבלה

ללימודי משפטים. אחר- כר נראה איך אנחנו נכנסים לסעיפים עצמם כדי להתקדם בחומר.

אני רוצה להודות לכם שטרחתם ובאתם. עשינו דיון קצר ונמרץ. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.25