פרוטוקול מספר 368, ועדת הכלכלה, 20/05/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 368

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ב באייר התשפ"ד (20 במאי 2024), שעה 11:15

סדר-היום:

<< נושא >> 1. יוקר המחייה בישראל – עליית מחירי מוצרי המזון והצריכה. << נושא >> << הצח >> 2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024, של ח"כ דוד ביטן. << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

דוד ביטן – היו"ר

זאב אלקין

אברהם בצלאל

אלי דלל

שלום דנינו

בועז טופורובסקי

עופר כסיף

רון כץ

סימון מושיאשוילי

יבגני סובה

חברי הכנסת:

יאסר חוג'יראת

יסמין פרידמן

מוזמנים:

שר הבריאות אוריאל בוסו

גל ברנס

–

רכז כלכלה וחקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

עמית גולדמן

–

רפרנט כלכלה, אגף תקציבים, משרד האוצר

אוראל סיוון

–

רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

מיכל פינק

–

ראש מערך אסטרטגיה, משרד הכלכלה והתעשייה

ברק טייכמן

–

יועץ שר, משרד הכלכלה והתעשייה

טיראן ששון

–

יועץ מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

אלי שלום סתוי

–

יו"ר, פורום מזון ומכולת

בת-אור הופמן

–

מנהלת מדור תקינה, רשות ההסתדרות לצרכנות

הילה דוידוביץ- בלומנטל

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גאל עזריאל

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכל כהן

–

הממונה, רשות התחרות

אוריאל סיטרואן

–

סגן בכיר לממונה, רשות התחרות

איל שפירא

–

עו"ד, רשות התחרות

אניטה יצחק

–

סגנית הממונה, ראש אגף חקירות ומודיעין, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אריאל דיאמנט

–

עו"ד, יועמ"ש, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

אילנה מזרחי

–

עו"ד, ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן רונן סולומון

–

עו"ד, סמנכ"ל, איגוד לשכות המסחר

מירב ולדמן

–

עו"ד, יועמ"ש, איגוד לשכות המסחר

נני סיימן

–

יו"ר חטיבת המזון, איגוד לשכת המסחר

עמיר עופר

–

עו"ד, מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

ליאור גור

–

צוות כנסת וממשלה, פורום העצמאים והפרילנסרים, ההסתדרות החדשה משה בן-נאים

–

ההסתדרות החדשה

אביב חצבני

–

מנהל, איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

מיכל ברנדל

–

עו"ד, איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

נועה זלצמן

–

עו"ד, מנהלת תחום כנסת, לובי 99

ברוך גורביץ'

–

ראש תחום מדיניות ציבורית, מכון יסודות

אור כהן

–

רכז קשרי ממשל, פורום ארלוזורוב

אורן בוטא

–

יו"ר, תנועת העצמאים

אלכס קנובסקי

–

לוביסטית

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

אביגיל כספי

מנהלת הוועדה:

ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

אביבה יובל מויאל

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> 1. יוקר המחייה בישראל – עליית מחירי מוצרי המזון והצריכה << נושא >> << נושא >> 2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024, פ/4317/25, כ/1004 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני פותח את הישיבה. סעיף שתיים הוא חלק מסעיף אחת, מעין איזשהו חוק במצבי חירום כדי שלא ישתמשו לרעה במצב החירום, יעלו את המחירים באופן לא סביר.

<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כבר העלו באופן לא סביר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה אני יכול לעשות? אני לא מדבר על המלחמה הזאת, זו הצעת חוק שמתייחסת לכל מיני מצבים של מצבי חירום בעתיד, לא לגבי העת הזאת. ברור שמעלים את המחירים, כל הזמן. נתייחס, לפי בקשה של חברי כנסת, גם ליוקר המחייה – העלייה האחרונה שהייתה, וגם להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת דוד ביטן ועוד חברי כנסת. כולם ביחד, לא אקרא את כולם.

בגדול, אני מזכיר לכולם את התהליך שהיה. בתחילת המלחמה ביקשתי להקפיא את המחירים למה שהיה בטרום המלחמה, משרדי הממשלה, בעיקר משרד האוצר, התנגדו לעניין הזה משיקולי תחרות. הסברתי להם שהמצב יהיה שהמחירים יעלו וצדקתי. הפשרה שהגענו אליה בזמנו הייתה שלא נקפיא את המחירים אבל ניצור חוק מהיר שלא יאפשר להעלות את המחירים באופן בלתי סביר תוך כדי השפעה בלתי הוגנת של מצב החירום.

מכיוון שאז לא יכולנו להגיש הצעות חוק פרטיות, משרד הכלכלה, בהסכמתנו, הגיש הצעת חוק ממשלתית, תזכיר חוק. ושוב פעם, בוועדת שרים לחקיקה, משרדי האוצר והמשפטים התנגדו להצעה עצמה, מאותם שיקולים של נושא הפגיעה בתחרות. הם לא מבינים שיש מצבי חירום בהם צריך לשים בצד רגע את התחרות ולדאוג לאזרח הפשוט. ואז לא יכולנו להגיש הצעות חוק פרטיות.

כשהסתיים התהליך, כשהיה אפשר להגיש, לקחנו את ההצעה הממשלתית, שיפרנו אותה והוספנו את כל מצבי החירום שקיימים. לא רק מלחמה אלא גם רעידות אדמה, קורונה וכו'. בזמנו סיימנו את הקריאה הראשונה, עכשיו הגענו לקריאה שנייה ושלישית. נכון, זה לא ישפיע על העבר, אבל אנחנו במדינה בה מצבי החירום אצלנו הם כל הזמן. בסופו של דבר זו לא הוראת שעה, זו הוראה לכל הזמן, ברגע שנעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית.

הח"כים שרוצים להתייחס, נתייחס קודם כל לסעיף הראשון, של יוקר המחיה. אומנם עשינו הרבה מאוד דיונים על יוקר המחיה אבל מכיוון שלאחרונה ביקשו, לאור העלייה האחרונה הח"כים ביקשו, הכנסנו את זה ביחד. בבקשה.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

בימים האלה באמת מתנהל דיון בבג"ץ. משרד הכלכלה ביקש מהפירמות להציג לו את הרווח לפי מק"ט, לפי פריט, והם מתנגדים. הם אומרים שזו זכותם כחברות פרטיות והם מוכנים לדבר על משפחת מוצרים. נחכה ונראה. אני מקווה שזו אולי עוד דרך לבדוק את העניין, דרך הרווחיות. כל הזמן מציגים לנו פה – גם בוועדת הכלכלה, גם בלשכות הפנימיות שלנו – שבסך הכול המספרים של הרווח הגולמי והרווח הנקי תואמים ל-OECD ואין פה רווחים חמדניים מדי. אז נראה את זה. אם בג"ץ יאשר למשרד הכלכלה לבחון את זה לפי מק"טים, אני חושב שהבקרה תהיה טובה יותר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הלאה, ח"כים לפי הסדר. כל מי שיש לו להגיד משהו – שיגיד.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני יושב-הראש, לפני שבעה חודשים בערך, אני חושב שבזמן המלחמה, שר הכלכלה היה כאן בדיון. הוא בא לפה אחרי דיון בוועדת החוץ והביטחון, כששם הוא אמר שהמחירים לא עולים. שאלתי את כבוד השר: מתי בפעם האחרונה ניגשת לסופר ובדקת?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הוא אמר שהם עולים.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. קודם הוא היה בדיון בוועדת החוץ והביטחון ואמר שהמחירים לא עולים, אחר כך הוא בא אליך.

<< קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >>

הוא אמר שזה באחוזים בודדים ממש, בין 2% ל-3%.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא אמר שיש רק 3%-2%.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

האוצר. האוצר אמר שהעלייה היא 2%.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא, אני מדבר על שר הכלכלה. הוא בא עם המנכ"ל והמנכ"ל גיבה את דבריו בכך שיש נתונים שהמחירים לא עולים.

<< קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >>

אתה צודק.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. ואז אמרתי זה לא הגיוני, כשכל בן אדם - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני זוכר, כשכעסתי על האוצר.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בדיוק. לא, לא האוצר. אני אומר לך, שר הכלכלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הינה, הינה הוא פה, הוא אמר את זה. הוא פה, עכשיו הוא מתחבא. אסביר לך מה הבעיה, הם תמיד מסתכלים על הממוצע של הרבה מאוד מוצרים ואנחנו מסתכלים על העלייה של מוצרי היסוד, המוצרים העיקריים שאנשים עושים בהם שימוש בתקופה הזאת, וזה תמיד עולה בהרבה יותר כסף.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>

ניסיתי להבין. אמרתי לו: אתה יכול להראות לי אפילו מוצר אחד שהמחיר שלו לא עלה? עזוב שלא עלה באחוזים, מוצר אחד שהמחיר שלו לא עלה. הבאתי אז דוגמה. כולנו מסתכלים, לא על המחירים שבפיקוח, אני מדבר על פסטה, על שוקולד, על דברים אחרים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, אמרת. אני יכול להעיר הערה קטנה?

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הבעיה היא לא שזה עולה, השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות כדי שזה לא יעלה.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יפה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה שזה עולה – עולה, החברות מעלות. השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות, משרדי הממשלה והכנסת.

<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> יש הרבה דברים שאפשר לעשות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זו השאלה שעומדת על הפרק.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שעצם זה שאנחנו מקיימים היום את הדיון, ותכף נתייחס לגופו של החוק, כשהחוק מנוגד לכללי החוק החופשי – זה לא חוק שבא ואומר אנחנו בעד תחרות הוגנת או חופשית. לא, זה חוק שמנוגד לתחרות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תקופת חירום.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר. אצלנו, 77 שנים אנחנו בתקופת חירום. כל המלחמות אצלנו, גם מאריכים כל הזמן את מצב החירום. עזוב את ההסברים האלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יש הגדרה של מצב חירום.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יודע. אני רק אומר לך שהצרכן הפשוט לא מבין את ההגדרה הזאת. הצרכן הפשוט נכנס לסופר – אומרים לו מלחמה, אומרים לו קורונה, אומרים לו עליית מחירים, אומרים לו מלחמה באוקראינה. כל הזמן מספרים לו סיפורים. לכן הדרך היחידה זה להגביר את התחרות בשוק. אני אומר שהממשלה, שהקואליציה – אתה חלק מהממשלה – שנה וחצי, תוריד את שבעת החודשים של המלחמה, בשנה אחת, לא עשתה שום דבר בשביל להגביר את התחרות ולהביא לירידת מחירים.

בממשלה הקודמת ישבתי בוועדה הזאת, הייתי חבר ועדת הכלכלה, קידמנו רפורמה לייבוא. התחלנו לעשות הרבה מאוד דברים טובים. לצערי הרב, הממשלה שבאה לא קידמה את זה ולכן היום, בסיטואציה שנוצרה, החוק הזה לא יפתור שום בעיה. אני אומר את זה בצער רב, הוא גם לא יפתור בעיה לעתיד. רק תחרות ורק רגולציה על התחרות, זה מה שאפשר לעשות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתה רוצה לעבוד באוצר? זה בדיוק מה שהאוצר טוען, שצריך לעשות תחרות.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דוד, אתה פה בכנסת 20 שנה. אתה יודע שלוועדת הכלכלה יש יכולת להשפיע גם על האוצר אם היא תרצה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הינה, את החוק הזה שאנחנו עושים עכשיו הם גם כן לא רוצים, אנחנו עושים את זה על הראש שלהם.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, אנחנו נתמוך. אני אתמוך בך, גם האופוזיציה. אני אתמוך.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני הייתי בעד ואני בעד להקפיא מחירים בתקופת חירום.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יפה. אני אומר לך, שלא ייווצר מצב שאחרי שהדבר הזה יתאפשר, המחירים יקפצו ב-20% ואז יהיה דבר הפוך.

<< קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >>

אבל בינתיים הוא עולה ב-20%, ב-30%, ב-40%.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן אני חושב שאנחנו צריכים לשים לב לדברים שנאמרים כאן במהלך הדיונים על ידי שרים, ולהעמיד אותם במקום בזמן שהם אומרים את הדברים ולא אחר כך לגלות שלפני שבעה חודשים הוא אמר דבר שלא תואם את המציאות. אבל אין ספק ואמרתי לך, בלב כבד, אין לי בעיה גם לתמוך בדבר הזה, למרות שזה מנוגד לתפיסה כלכלית של הרבה ח"כים שנמצאים כאן בוועדת הכלכלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הלאה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק אומר, אני באמת רותחת. לצערי הרב, אני לא מצליחה להגיע הרבה לסופר אבל בשבועות האחרונים הצלחתי להגיע מעט לסופר ואני פשוט מזועזעת. החקיקה הזאת לבדה, לצערי, לא תפתור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ברור שלא.

<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא לבדה לא תפתור. ולכן אני שואלת איפה שר הכלכלה ואיפה שר האוצר עם כלכלה בעזרת השם? מה הם עושים כדי להוריד את יוקר המחיה? כי מה לעשות, אף אחד לא יעצור את החזירות, אין לי מילה אחרת, את החזירות של היבואנים ושל המונופולים הגדולים. צריך לפרק אותם כמו שפירקו את חברות האשראי מהבנקים, זה הצעד היחיד וההגיוני לעשות. במדינת ישראל האזרחים אפילו לא יודעים לאן אנחנו נופלים, בכל הרמות. אבל מזון, דבר בסיסי, כבר לא ניתן לרכוש.

עוד שלושה חודשים יהיה פה כזה זעם. אני אומרת לך כיושב-ראש הוועדה, אתה צריך לדרוש ששר הכלכלה יישב פה ושר האוצר יישב פה, והם ייתנו פתרונות ויגידו מה הם כן עושים כדי לעצור את עליית המחירים הזאת, שלא מפסיקה לרגע. 100% על בשר טחון? באמת שאין לי בעיה כי מבחינתי שאף אחד לא יאכל בשר, אבל 100% על בשר טחון, באיזו תואנה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, בדיוק לפני יום העצמאות, אחר כך זה יורד.

<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אתה יודע שיש דואופול, שזה תנובה ודבאח ששולטים על כל שוק הבשר פה. למה לא מפרקים אותם כבר? למה לא עוצרים אותם? מי שצריך לתת תשובות לא נמצא פה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הלאה.

<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה להתייחס. את זוכרת את המהפכה הצרפתית, כשאנשים יצאו לבקש, כשאין להם לחם? אז מה אמרו להם? תאכלו עוגות. אני חושב שגם שר האוצר וגם שר הכלכלה, זה מה שחושבים. כי הם לא חיים בתוך העם, הם חיים מלמעלה באיזשהו מקום ולא מסתכלים, לא חיים בתוך העם.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

גם העוגות יקרות.

<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתייחס לחברה הערבית. יוקר המחיה פירושו הוספת עוד משפחות מתחת לקו העוני. אם אנחנו מסתכלים בדוח האחרון של הביטוח הלאומי, של שנת 2023, הוא דיבר על משהו כמו 45% משפחות בחברה הערבית שנמצאות מתחת לקו העוני. ילדים – למעלה מ-50% מתחת לקו העוני. זה אומר שיוקר המחיה, העלאת המחירים, מוסיף עוד משפחות ערביות מתחת לקו העוני. וזה עוד משפחות אחרות, גם יהודיות, שהן מוחלשות. הוא מוסיף אותן מתחת לקו העוני. יש עובדה, יש כבר העלאת מחירים, אנשים סובלים.

אחרי המלחמה יש עלייה באבטלה. יש הרבה אנשים שאיבדו את מקומות העבודה שלהם. ולכן השאלה היא ליושב-ראש הוועדה דוד, אתה אמרת את זה בצדק, מה עושים כדי לפתור את זה? מה עושים בשביל לתת פתרונות? לתת תקווה לאותם אנשים, לאותן משפחות שבקושי – הן בכלל לא מסיימות את החודש.

אוסיף עוד דבר. בשבילנו בחברה הערבית, כולכם שמעתם ושומעים על עלייה בפשיעה, זה רק יוסיף עוד אנשים ועוד צעירים שבעצם יתווספו למשפחות הפשע ולארגוני הפשע. כי שם הם יכולים לקבל כסף קל, משכורות עם רכב צמוד. זו סוגיה חשובה מאוד, אני מקווה שהוועדה כאן - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני רוצה שהח"כים יבחינו בין עליית מחירים במצב חירום לבין עליית מחירים באופן כללי, שבשביל זה צריך מלחמה ארוכה טווח, זו לא מלחמה רק באופן מיידי. אני אומר שאם מנצלים את מצב החירום כדי להעלות מחירים, פה אנחנו צריכים להתערב באופן ברור ומיידי ולעשות את החקיקה הנדרשת בלי קשר לדעות הכלליות שלנו על תחרות ועל דברים מהסוג הזה. הממשלה באמת צריכה לחוקק סדרה של חוקים שבטווח של שנה-שנתיים יוכלו להגביר את התחרות ויוכלו להוריד את המחירים באופן כללי. זה שתמיד יש עליות מחירים בגלל כל מיני סיבות – תמיד תהיינה. גם אינפלציה, גם ייבוא, גם עליית חומרי גלם, כל מיני דברים. זה לא שלא תהיינה עליות מחירים, תמיד תהיינה עליות מחירים.

<< דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנשים מנצלים את זה, מנצלים את זה לרעה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו צריכים להתערב כדי שלא יהיה ניצול של המצב. כרגע אני רואה את זה כניצול של מצב החירום וידענו שזה יקרה. האג'נדה של פקידי ממשלה, שיש להם אג'נדה מסוימת והם מלבישים אותה ולא משנים אותה לאור מצב החירום, היא לא בסדר. זאת הבעיה ולכן אין לנו ברירה פה כרגע אלא להתחיל באיזה מהלך שהם לא בעדו. הינה יושבים פה נציגים של האוצר, הם לא בעדו, בוודאי שלא.

<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>

גל, הוא לא התכוון אליך. לא התכוונת לגל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הם רוצים להשאיר את המצב כמו שהוא אבל זה לא המצב, כי רואים שמנצלים את המצב. צריך להיות עיוור כדי לא לראות את זה. הלאה, חברי הכנסת.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה אדוני. אנחנו יושבים פה ומדברים על עליית מחירים בכל מיני תקופות בחיי המדינה, עכשיו היא בתקופת המלחמה. בחסות המלחמה אנחנו כאילו לא שמים לב, זו לא עליית מחירים זו קפיצת מחירים דרסטית, צינית, שלא הייתה כדוגמתה. וזה בא בקשר ישיר לדיונים אחרים שהיו פה, כשדיברנו על לפתוח את השוק וכמה חשוב לפתוח את השוק. אז הם התייצבו פה - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

40 ישיבות עשינו.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

- - ואמרו אסור לפתוח את השוק, זה יקרים את השוק, עליית המחירים תהיה גדולה יותר. זה בדיוק מה שצריך לעשות, צריך פעם אחת ולתמיד לגלות אומץ ולהגיד אנחנו פותחים הכול. רפורמת הייבוא החופשית הזאת צריכה להיות חופשית באמת. חבל לי ששר הכלכלה ושר האוצר לא מתעסקים בזה בכלל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

החוק הגיע.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

לא, אני מכיר את החוק. אבל אין בזה שום התעסקות ברמה היום-יומית. הבשר שעולה ב-50%, והעוף שעולה ב-20%, והירקות והפירות, וכל מוצר שנכנס למדינת ישראל עולה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

החוקים האלה לא יורידו מחירים באופן מיידי, לא יורידו מחירים. אולי בעוד שנתיים-שלוש.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אני אומר לך דוד, אם תפתח את השוק - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, אבל צריך לעשות את זה בכל מקרה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

דוד, אם תפתח את השוק - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא יוריד בטווח המיידי.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

- - זה יפתח בטווח המיידי. אם תפתח את השוק באמת ויבואנים ידעו שאין להם בירוקרטיה להביא מוצרים לפה וזה יהיה קל וזה יהיה פשוט לקנות מוצר זול ולהביא אותו למדינת ישראל - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל אנחנו נעביר את החוקים ואוכיח לך שזה לא משנה, שום דבר לא ישתנה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

- - אתה תראה שזה יהיה זול. אבל מה יקרה? ברגע שנרצה לעשות את זה, כל קבוצות האינטרסים יגיעו שוב פעם לוועדה, והלוביסטים וכל הבלגן, והינה זה עוד פעם נתקע.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

החוק הזה יעבור.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אני אומר לך דוד, החוק הזה צריך לעבור ואני אתמוך בו. והחוק הבא צריך להיות רפורמת ייבוא אמיתית פתוחה לכולם. מי שרוצה ויכול להביא מוצרים בזול – תביא מוצרים בזול. אם יש במדינת ישראל יבואנים שחושבים שהם יכולים בכל פעם לעשות כסף על חשבון תושבים מסכנים כי אין להם ברירה אחרת, אז פעם אחת שילמדו לקח, שחברות ענק תפשוטנה רגל מצדי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני בעד זה, אבל אני מודיע לך שזה לא יוריד את המחירים באופן מיידי.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אני חושב שזה יוריד את המחירים וחייבים לעשות את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נתקדם עם זה. ואני יכול להוכיח לך, תקנות שהעברנו לפני חצי שנה, תקנות לגבי מוצרי חשמל שהורידו את התקן וזה היה צריך להוריד – כביכול הטענה של משרדי הממשלה הייתה שזה יוריד 10%, אני אומר לך שהודעתי להם שזה לא יוריד כלום וזה באמת לא הוריד כלום.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אבל בדברים אחרים, דוד, כשכן פתחו את השוק – אבל אני יכול להראות לך בדברים אחרים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תבדוק אותי. מה שקרה הוא שהמחירים פשוט עלו עוד פעם, כי מחירי הדולר השתנו והייבוא השתנה וכל מיני שטויות.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

דוד, אבל תסתכל על דברים אחרים. היום הזמנות שעושים, דברים אחרים, כשהשוק באמת פתוח – זה יורד משמעותית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתה צריך לנקוט הרבה מהלכים קטנים.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל לא רק דבר אחד.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אבל אין עם מי לעבוד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אם אתה חושב שדבר אחד ישנה את התמונה אתה טועה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

זה ברור, אבל אין לך עם מי לעבוד. יש לך שר אוצר שכל היום מתעסק בביטחון ושר כלכלה שהתעסק אני לא יודע במה, אין עם מי לעבוד. מישהו צריך לקחת בעלות על זה, מישהו צריך להיות פרויקטור. דוד, צריך להיות פרויקטור בממשלה שמתעסק ביוקר המחיה במדינת ישראל. אין דבר כזה. הוועדה שאמורה להתעסק ביוקר המחיה במדינת ישראל לא התכנסה פעם אחת בשבעת החודשים האחרונים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ועדה ממשלתית.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

הוועדה הממשלתית. אין בעל בית בממשלה ליוקר המחיה, זה פשוט לא מעניין אותם. ואגיד לך יותר מזה, אני חושב שהייאוש כשהכול פה יקר גם משרת את המנהיג. וזה בדיוק מה שקורה פה ואנחנו צריכים להתעורר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא תמיד ביבי אשם.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

לא, ביבי לא אשם בכלום.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רון, הפרויקטור גם יקליט סרטונים בתחנות הדלק עם המחירים.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

כן, אם הכול עלה.

<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נראה לי שזה הדבר הכי טוב והכי קל לעשות.

<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאז הוא לא מתקרב יותר לתחנות דלק. אז זה היה שישה שקלים לליטר, היום זה כבר שמונה שקלים לליטר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא יכול להגיד לח"כים לא להתעסק בפוליטיקה, מה אני יכול לעשות?

<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסוף הכול זה פוליטיקה, מי לא פתח את השוק ומי - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו עדיין ברושם של איכות הסרטון שהוקלט על ידי ראש הממשלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

באמת, כשאיווט היה שר האוצר כל המחירים ירדו. הלאה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאמרתי, שהתחלנו לעשות הרבה דברים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא רוצה להיכנס איתכם לוויכוח פוליטי, עזבו את זה.

<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עובדתית, היה פה הרבה יותר זול.

<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>

אנחנו לא מתעסקים, לפחות בדיון הזה לא נתעסק בפוליטיקה. אדוני היושב-ראש, רק מילה אחת. כשרואים פה את כל חברי הכנסת מכל סיעות הבית, נמצאים פה קואליציה ואופוזיציה, מבינים דבר אחד. הרי בסוף זה דיון לא מתוקשר כמו דיונים אחרים ובכל אופן החדר פה מלא מאוד, מלא באנשים, כי כולם באו במטרה אחת ובתחושה אחת, שבאמת אי-אפשר היום לקנות שום דבר. אתה נכנס – פעם היית ממלא שתי עגלות, היום במחיר שמלאת שתי עגלות אתה בקושי יוצא עם שתי שקיות. זו פשוט קטסטרופה. כל אחד ואחד מאיתנו מרגיש את זה, כל אחד ואחד מאיתנו שומע את זה. בכל מקום שאתה הולך, לאן שאתה נכנס, אין אחד במדינת ישראל שלא מדבר על הדבר הזה.

באמת הגיע הזמן אדוני יושב-הראש, ואתה כבר אמרת את זה, הרבה פעמים אתה זועק את זה, הגיע הזמן לעשות חוק. פשוט לעצור, בפרט בתקופת מלחמה, פשוט לעצור, הקפאת מחירים. אני חושב שזה דבר חשוב. נכון, קשה, קשה בחקלאות – אין עובדים, קשה בכל מקום. אבל אפשר גם לספוג את זה בסוף, היבואנים הגדולים האלו שעושים – ברוך השם, ואני מאחל להם שימשיכו לעשות עוד כסף – הרבה מאוד כסף, שגם יישאו בנטל בתקופה הזאת. יישר כוח גדול.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, אתה רוצה להגיב?

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני כבר רוצה להצביע.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין הצבעה.

<< קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> דיבורים יש מספיק, תעשו מעשים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני מסכים עם חברי, עם בועז, דיבורים יש מספיק. זו לא פעם ראשונה שאנחנו מדברים בעניין.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נכון, כבר 40 דיונים עשינו על זה.

<< דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, נכון.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא עוזר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו לא שרים.

<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני חושב שלא יהיה מנוס אלא שהממשלה תתעמת ישירות מול אותן חברות, מול אותם יבואנים. דוד, איך אומרים? דור-דור ודורשיו. כל דור, כל ממשלה, כל כנסת, תירוצים. והתירוצים או ממוחזרים או חדשים. אנחנו לא נסיים עם זה. כמו שחברי אברהם אמר, פעם יכולת למלא עגלה או שתיים, היום שתי שקיות לכל היותר. לאנשים קשה, אנחנו נתקלים באנשים שהם קשי יום, והממשלה חייבת או להכניס את היד לכיס או להתעמת איתם, עם אותם יבואנים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מאה אחוז. בבקשה.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

תודה רבה. קודם כול, אני רוצה להגיד שמבחינת השקפת העולם שלי, ברגע שמקדשים רווח והופכים אותו לחזות הכול – באופן טבעי זה מתגלגל למצב שבו יצרנים ובעלי הון וכן הלאה, מה שמניע אותם זה הרווח והשאר מבחינתם שולי, אם קיים בכלל. נתחיל מזה, השיטה צריכה להשתנות. אבל מאחר ולא בכך עסקינן היום, אני רוצה לומר עוד דבר, שאני מסכים לחלוטין עם מה שאמר יושב-הראש לגבי הנושא של הקפאת המחירים. אני מדבר כרגע כפי שאתה אמרת, עם ההסתייגויות. בגלל זה אמרתי שיש לי השקפת עולם שונה, אבל במסגרת הדיון הנוכחי, במסגרת מצב החירום לפחות, כן, אני בעד הקפאת מחירים.

דיברנו בזמנו על החוק, וגם אמרתי שמאחר ואין הגדרה מפורשת של מה זה בעצם אומר העלאת מחירים מוגזמת - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, אנחנו נגיע לזה.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אני אומר שגם פה, כבר אז אמרתי והצעתי - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עכשיו אנחנו עושים משהו כללי.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אני לפחות, חושב שהדרך הנכונה היא לומר שמעבר להוצאות השוטפות וכן הלאה, כל דבר ייחשב כחריגה. את זה אני אומר באופן כללי. אבל אני רוצה להגיד משהו שכבר הזכרתי אותו פה כמה וכמה פעמים. מי אמר קודם שהוא רותח? אני חייב להסכים.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

יסמין, יסמין, היא רותחת.

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסכים איתה ומוסיף עוד טמפרטורה, ואומר גם למה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יסמין, אחרי שפתרנו לה את הבעיה של הכלבים – מרוצה. אז היא - - -

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה פתרתם? אין, אין, פתרון מושלם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה קורה עם הכלבים באמת?

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

כבר כמה פעמים אמרתי כאן, וגם אמרתי לשר, בשנת 2015 הייתה תוכנית בחסות משרד הכלכלה, שהסכימו עליה. בשנת 2015 הוגשה תוכנית שהתקבלה על ידי מי שהיה אז השר, עמיר פרץ, וגם יושב-ראש ועדת הכלכלה, שהיה אז איתן כבל. קיבלו תוכנית, מיזם, יחד ובשיתוף עם ארגון הקמעונאים הקטנים והמכולות. התוכנית הזאת אושרה בכל פעם, או התקבלה, על ידי כל שרי הכלכלה. תוכנית שהיא win-win situation קלאסי. וודאי וודאי שהולמת המצב הנוכחי.

למה זה win-win? מצד אחד יש 10,000 עסקים קטנים, קמעונאים קטנים ומכולות, שלא מצליחים להתפרנס. מצד שני, יוקר המחיה שבו עסקינן. ואם השר היה סוף-סוף נפגש עם יושב-ראש עמותת הקמעונאים הקטנים והמכולות ונותן את ברכת הדרך לא רק במלל, פרקטית, לאותו מיזם שכבר קיים קרוב לעשר שנים, היינו עושים צעד ענק להורדת יוקר המחיה.

כי הבסיס של יוקר המחיה הוא בעיקר זה שהיצרנים והספקים ממשיכים לתת יתרון עסקי לא הוגן לקמעונאים הגדולים. ואז קמעונאים קטנים – שמי שבעצם קונה אצלם הם האנשים הכי מוחלשים, כאלה שהם חסרי ניידות, שהם חסרי אמצעים, בטח במצב חירום, והם נאלצים לקנות אצל הקמעונאים הקטנים. והקמעונאים הקטנים לא יכולים להציע מחיר זול יותר משום שהספקים והיצרנים לא נותנים להם אפשרות לקנות במחיר, נקרא לו לצורך העניין, התחרותי. זה הבסיס של יוקר המחיה. החוק הזה שלפנינו, אני מברך עליו. אבל לא רק שהוא לא מספיק, הוא גם לא העיקר.

עכשיו אסיים במשפט אחד אדוני יושב-הראש. לא הצלחתי במשך חודשים לשבת עם שר הכלכלה בנושא הזה. פניתי אליו אין ספור פעמים וביקשתי ממנו, נשב יחד עם יושב-ראש עמותת הקמעונאים הקטנים המכולות כדי לתת פתרון ליוקר המחיה ולעסקים הקורסים. בכל פעם הוא דחה אותי בלך ושוב ולא הסכים לשבת איתי ועם יושב-ראש העמותה. מתי הוא הסכים? אתם יודעים? ערב היציאה לפגרה ביקש ממני שר הכלכלה קיזוז והסכים להיפגש איתנו תמורתו. איזה כיף. א-מה-מה, הוא כבר ביטל פעמיים את הפגישה שנקבעה. זאת אומרת, עד היום לא ישבנו. כך מתנהג שר הכלכלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

רגע, וקיבל קיזוז?

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

יצאתי פראייר, כן. אין דבר, למדנו לקח ומן הסתם גם הוא ילמד. אבל לא תעלה על הדעת התנהלות כושלת, מבזה, חובבנית ובעיקר, על הגב של הציבור המוחלש ביותר. שר קלקלה בקו"ף, לא בכ"ף.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אלקין.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש. באמת מדובר כאן בנושא שאתה והוועדה - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עשינו כבר הרבה מאוד דיונים.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> - - עשיתם בו לא מעט, ולא מעט דיונים. נראה לי ששר הכלכלה עשה על זה יותר כותרות ממה הדיונים שאתה עשית. בתחילת המלחמה, עם האיומים על החברות. אבל בסופו של דבר התוצאות מדברות בעד עצמן, המחירים עולים. אני לא מבין למה לקח לממשלה – המלחמה התחילה ב-7 באוקטובר, החוק ראיתי, החוברת פורסמה ב-1 באפריל. חיכו בדיוק עד שנצא לפגרה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא, הסברתי את התהליך, אתה לא היית. בוועדת השרים היה תהליך מסוים. זו הצעת חוק פרטית בגלל שמשרד האוצר ומשרד המשפטים התנגדו להצעת חוק, בגלל זה הגשתי הצעת חוק פרטית.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> הם דחו את הצעת החוק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן. ותיקנתי, זו לא אותה הצעה, תיקנתי אותה.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אין מנוס מלקדם את הצעת החוק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו נקדם אותה היום.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> כי אם נחכה למהלכים מהממשלה שום דבר לא יצא מזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה מהלך ראשון, בוודאי שיש עוד הרבה מהלכים שצריך לעשות, חלק הממשלה באמת כבר הביאה. את הראשון, שיידון במושב הזה, נעביר אותו. אבל יש עוד הרבה מהלכים שצריך לעשות. זה הרבה מהלכים קטנים שבסופו של דבר צריכים להשפיע על הכלל, אבל צריך לעשות אותם. אבל זה לא ישפיע במיידי, זה לא ישפיע במיידי, זה ברור.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> המחירים במיידי – עולים. ודבר נוסף, מה שאני מציע לך אדוני יושב-הראש, אני מציע שתזמין לפה את שר הכלכלה. יהיה לו עכשיו הרבה זמן בכנסת כי ממילא עופר כסיף לא יקזז אותו יותר, נראה לי, לפי ההתבטאות הזו. ממילא הוא יצטרך לבוא לפה להצבעות פעמיים בשבוע.

<< קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הפעם אתה ממש נוגע במציאות, ככה במדויק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זאת אומרת, אתה כבר אומר לי שאנחנו לא נישן הרבה.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> לא יודע. לפחות לפי התחזית של הקיזוז נראה לי שאחרי ההכרזה הזאת יהיה קושי.

<< קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה יכול להגיד להם שבמקום קיזוז אני מבטיח להם תיזוז.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אז נוכל לשמוע משר הכלכלה. עוד פעם, היו הרבה הכרזות בתחילת המלחמה ומלחמה מאוד מתוקשרת מול החברות. אבל בסוף יצא מזה כלום, חוץ מעליית מחירים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

קודם כול, צריך להיות פיירים, עליות מחירים יהיו ותמיד היו.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לא, אבל בתקופת חירום כושר התחרות יורד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בוודאי, נכון.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו מדינת אי, ולכן בתקופת חירום כושר התחרות יורד. לכן צריכים מנגנוני הגנה אחרים, אחרת מנצלים את זה ומעלים את המחירים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הרבה אנשים נרשמו להתייחס. אנחנו לא עושים עכשיו דיון על יוקר המחיה באופן כללי, עשינו הרבה דיונים בוועדה, אנחנו לא נתחיל. ח"כים ביקשו את הדיון הזה לאור עליית המחירים, הייתי חייב לתת את זה לחברי הכנסת, זו החובה שלי מבחינת הנוהל בתקנון הכנסת.

<< קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני חייב גם לברך אותך על זה שבאמת אתה נאבק על זה, משקיע בזה. אני מקווה שזה לא יפגע בך בפריימריז או משהו כזה, אבל אני בכל זאת חייב להגיד את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה מאבק שצריך לעשות אותו, זה לא קשור לפריימריז. עכשיו אני רוצה לעבור להצעת החוק שאנחנו רוצים לדון בה. הבעיה שלי עם משרדי הממשלה – רבותיי, ב-7 במאי 2024 שלחנו לכם את ההערות שאתם צריכים להתייחס אליהן, שאלות מהדיון שהיה בקריאה הראשונה, ואף אחד לא ענה לנו אפילו. אני מודיע לכם שלא אמתין לכם בעניין הזה, נעשה היום דיון, נקבל את החלטות שלנו, נתקדם הלאה. כי אני לא מוכן שמשרדי הממשלה יעכבו את החוק בגלל האג'נדה האישית שלהם.

התייחסתי לכל הטיעונים שלכם בקריאה הראשונה, להכול. הכול מכל. נשארו דברים פתוחים שאמרנו שנתייחס אליהם בקריאה שנייה ושלישית, משום מה אתם לא מתייחסים. אם זה המצב אנחנו נתקדם הלאה גם בלי העמדות שלכם, או שתגידו את זה כאן. היועץ המשפטי, אתה רוצה להגיד כמה מילים?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא משהו שלא קרה כבר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תגיד משהו כללי שקשור לדיון הזה, של הקריאה השנייה והשלישית. איזה שאלות נשארו לנו פתוחות?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כפי שציינת, בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה עלו כמה וכמה שאלות שהשארנו לבחינת הוועדה בשלב הנוכחי, שהוא הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הסוגיות האלה פורטו בדברי ההסבר, ציינו אותן במפורש, ואזכיר אותן.

הסוגיה הראשונה נוגעת להסמכת שר הכלכלה להכריז על איסור העלאת מחירים במצב חירום, אם מדובר על מצב חירום שחל רק על חלק משטח המדינה. והיו לנו דוגמאות כאלה בעבר; הסוגיה השנייה היא הגורם שיהיה מוסמך להורות על רשימת המוצרים והשירותים החיוניים שעליהם יחול ההסדר המוצע, וכן לקבוע איזשהו מנגנון הכרעה מהיר במקרים שבהם תתעורר מחלוקת בין הממונה על הגנת הצרכן לבין נציג משרד האוצר. מכיוון שבהצעת החוק הסמכנו את הממונה על הגנת הצרכן ואת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, את שניהם, לפרסם הודעה ברשומות שבה תהיה רשימה של המוצרים והשירותים החיוניים שאסור יהיה להעלות את המחירים שלהם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא נתנו לשרים לקבוע את הרשימה מהסיבה הפשוטה, שלא יהיה לחץ פוליטי על איזה מוצרים. אמרנו, ניתן לגורמי מקצוע לקבוע את הרשימה במצב חירום. זה לא דבר שהסתיים כי כל אחד חושב אחרת. בסדר, הלאה.

<< דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>

בתקופת ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, שזו ההכרזה שמניעה את התהליך, אסור לעוסק למכור מוצרים ושירותים, אותם מוצרים ושירותים חיוניים, במחיר שעולה באופן ניכר וחריג על המחיר הממוצע של המוצרים והשירותים כפי שנמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום.

<< קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה נקרא?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זאת הנקודה בדיוק. הסמכנו את הממונה על הגנת הצרכן לקבוע נוהל לעניין אמות המידה שלפיהן ייראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג. זה נוהל שכאמור, אמור להיות מפורסם באתר הרשות. אחת הסוגיות שעלו בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה היא לקבוע איזשהו גורם שהממונה יתייעץ איתו בקביעת הנוהל הזה.

<< קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סליחה, אפשר רק שאלה? בהקשר הזה. יושב-הראש אמר, בצדק, שאחוזים למשל, אי-אפשר לקבוע כי זה יוביל למצב הפוך.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נכון, אם אתה קובע 14%, אז כולם יעלו.

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> 13.9%.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לכן דיברנו על פרמטרים.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

השאלה היא, יש איזו אינדיקציה לאן זה הולך? זאת אומרת, לי לא ברור איך בדיוק זה ייקבע. יקבע מי שיקבע ואיך, אבל השאלה היא שבאמת לא ייווצר מצב שמצד אחד יקרה משהו דומה למה שדוד הזהיר מפניו, אבל מצד שני שזה גם לא יהיה פרוץ.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כך וכך, גם אם לא היינו כותבים את ההסמכה הזאת להורות בנוהל, כלומר, להסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להורות בנוהל, עדיין מי שאמור להיות הגורם האוכף את הוראות החוק המוצע הוא הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן. בכל מקרה היה אמור להיות איזשהו נוהל אכיפה. כלומר, הרשות אמורה לדעת לאכוף את החוק הזה. חשבנו שנכון, מכיוון שמדובר כאן על איזשהו מונח שסתום כזה, שיהיה נוהל ברור שגם העוסקים ידעו. על השאלה, איך בדיוק? מה יהיו אמות המידה? אני חושב שצריכה להשיב נציגת הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

באמת אשמח לשמוע, אם זה אפשרי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו רק מעלים את השאלות.

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, ברור.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

סוגיה נוספת היא בעצם נקודת הזמן שתשמש נקודת ייחוס לבחון את השינויים במחיר הטובין והשירותים, כדי לתת מענה למצב שבו עוסקים מעלים מחירים לפני שהייתה הכרזה רשמית על מצב חירום, כלומר, שהם בעצם יעלו את המחירים, את המחיר הממוצע שישמש בסיס לחישוב שדיברתי עליו, קודם לכן. כלומר, כדי להבין מהי עליה בשיעור ניכר וחריג. עלתה שאלה גם לעניין מחירי פירות וירקות, מכיוון שהמחירים האלה הם גם תנודתיים. האם נכון לקבוע איזשהו מתווה ספציפי לעניין הזה?

יש עוד שאלה שחשבנו שנכון להתייחס אליה, שאלה של מקרה שבו עוסק לא ייחשב כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם העלייה במחיר נובעת מנסיבות שאינן תלויות בו. זו שאלה שחשבנו שנכון להתייחס אליה בנוסח החוק אבל לא הגענו אליה בנוסח. והשאלה האחרונה היא אם נכון לקבוע סכומי עיצומים כספיים בהתאם להיקף פעילותו של העוסק המפר, מכיוון שכיום הסכומים נקובים בחוק הגנת הצרכן. כלומר, היום ההסמכה היא להטיל עיצומים כספיים על הפרת הצו, צו מנהלי.

אלה השאלות שכתבנו בדברי ההסבר והפנינו גם להתייחסות נציגי הממשלה הרלבנטיים. לדאבוני, לא קיבלנו התייחסות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא השיבו. נתחיל בשאלה הראשונה. נגמור את השאלות העקרוניות ואחר כך נקרא. מה אמרנו שהשאלה הראשונה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

השאלה הראשונה היא להתייחס למצב שבו מצב חירום חל רק על חלק משטח מהמדינה. לדוגמה, אם הוא חל רק על אזור הדרום או רק על אזור הצפון, לא על כל שטח המדינה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יש עם זה בעיה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא. אנחנו פשוט התייחסנו לכמה מצבי חירום. התייחסנו למצב מיוחד בעורף – שזה בעצם המצב שהוכרז גם היום לפי ההכרזה שהוכרזה ב-7 באוקטובר; לאירוע חירום אזרחי לפי פקודת המשטרה; ולמצב חירום בריאותי.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

כן, אבל המצב הוא על כל המדינה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון, היום המצב המיוחד בעורף - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל זו לא חובה. יכול להיות מצב חירום, נגיד אם יש מחלה מסוימת רק – סתם לדוגמא – באזור מסוים, אתה לא חייב להכריז על כל המדינה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש תקדים? היה דבר כזה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין תקדים, אבל זה חוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, אבל היו מקרים. אגיד מבחינת מצב ביטחוני. אם אני לא טועה, היו מקרים שבהם המצב המיוחד חל רק על אזור מסוים בארץ, נכון? אני שואל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הוכרז בעבר מל"ח רק על אזור הדרום, נניח.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

- - - למה להגביל במקום אחד ספציפית? זה לא סביר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, אבל אני אומר שיכול להיות. כרגע, איך שהצעת החוק מנוסחת, היא נוגעת למצב מיוחד בעורף שיכול לחול על כל שטח המדינה או על חלק ממנה. השאלה היא אם צריך להתייחס כאן ספציפית למצב מיוחד שחל רק על חלק משטח המדינה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הרי בסופו של דבר צריך הכרזה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר. אפשר להכריז הכרזה על כל המדינה, אפשר להכריז רק על חלק ממנה. אתה לא צריך להגביל עכשיו.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אפשר להגיד כאשר מוכרז מצב מיוחד אנחנו מחילים את החוק על כל המדינה. זה מה שצריך להיות, אי-אפשר להגיד רק בבאר שבע לא יעלו מחירים או רק בצפון לא יעלו מחירים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברור שלא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יש בזה משהו. זאת אומרת, בגדול, כשמדובר על העלאת מחירים או אי-העלאת מחירים, גם אם יש מצב חירום בחלק מהמדינה, אז מה יעשו? הוא יקפוץ מפה לפה? בסופר הזה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

תחליטו כפי שתחליטו. אני רק אומר, הרציונל של הצעת החוק הוא שמנצלים מצב חירום כדי להעלות מחירים. עליות מחירים יכולות לנבוע מכל מיני סיבות. השאלה אם למשל הוכרז מצב חירום, מצב מיוחד בעורף שחל למשל רק באזור הדרום, אם רק שם מנצלים את המצב הזה - - -

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

איתי, אז אנחנו צריכים להגיד: כאשר מוכרז מצב מיוחד, לא משנה איפה, החוק הזה יחול על כל המדינה, על כל שטח המדינה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אשמח גם שמשרד המשפטים יתייחס.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

האמת שזאת הייתה הערה של משרד המשפטים בשיחה שהייתה לפני. תגדירו למה צריך באזור ספציפי.

<< אורח >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << אורח >> אני ממשרד המשפטים. רגע, אני אומרת עוד משהו לתשומת לב הוועדה. צריך לזכור שיש גם עסקאות מכר מרחוק. זאת אומרת, לפעמים העוסק יכול לשבת באזור מסוים, הצרכן באזור אחר, והיצרן – שגם נכנס להגדרת עוסק – באזור אחר. לכן אני אומרת, האיך של הצמצום לאזור יכול לעורר כל מיני קשיים לשאלה מה ייבחן, איפה העוסק יושב? איפה הצרכן יושב? איפה המפעל יושב? יכול להיות שרק אחד מהם נמצא בתוך האזור שהוכרז כאזור מיוחד והאחרים לא.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל זה חל על העוסק.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אפשר להגיד משהו? כשמכריזים על מצב מיוחד יש חלוקה. האזור הזה – יש הקלות. אנחנו כרגע חיים בו שבעה חודשים.

<< אורח >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << אורח >> נכון, אבל אם העוסק למשל – בית העסק, הסופר – נמצא באותו אזור והצרכן במקום אחר והוא מזמין ממנו באינטרנט? למשל .

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לכן לא צריך לעשות את ההפרדה. צריך להחיל את זה על כל המדינה, זה מה שאני אומר, ברגע שיש הכרזה על אזורים מסוימים ובאזורים אחרים יש הקלה.

<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תנובה מנצלת כל הזדמנות. לא משנה איפה יש מצב חירום – נעלה מחירים.

<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו לא ארצות הברית עם 4,000 קילומטרים הבדל. לכן אני חושב, אדוני יושב-הראש, שלא צריך לעשות את ההפרדה הזאת. כי אם אתה תעשה את ההפרדה אז תהיה לנו בעיה בתוך - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אוקי, קיבלנו. מכיוון שאנחנו לא מדינה גדולה מבחינת שטח, אנחנו לא ארצות הברית, נשאיר את זה ככה. מקבלים את העמדה. משרד האוצר, יש הערה? על השאלה הספציפית הזאת – אין הערה. משרד הכלכלה? – אין הערה. השאלה הבאה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

השאלה הבאה – רק אגיד מה ההסדר המוצע. ברגע ששר הכלכלה מכריז על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, מוצע להקנות סמכות לממונה על הגנת הצרכן ולממונה על התקציבים במשרד האוצר, לקבוע בהודעה שתפורסם ברשומות רשימה של מוצרים ושירותים חיוניים, כפי שיגדירו, בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום. וההסדר המוצע יחול רק על אותם מוצרים ושירותים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נכון, זה לא כל המוצרים שיש במדינה. הם יקבעו רשימת מוצרים שמתאימה לעניין הזה ורק על אלה יחול החוק. כדי שזה לא יהיה המצב לגבי כל המוצרים במדינת ישראל.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון. אגיד מה הסוגיה שנותרה פתוחה. יש כאן שני גורמים שביחד יהיו מוסמכים להורות על הרשימה הזו, אין כאן כרגע איזשהו מנגנון הכרעה. כי יכולה להתעורר מחלוקת ולאיין את החוק אם הם לא מסכימים על הרשימה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, זאת הבעיה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אעיר עוד הערה, דיברנו על זה בדיון הקודם. אני לא כל כך מכיר דוגמאות בחקיקה בהן מוקנית סמכות כזו לממונה על התקציבים במשרד האוצר. כלומר, הממונה על הגנת הצרכן - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הם התעקשו, האוצר, שגם הם יהיו חלק מהעניין הזה כי יש להם מה להגיד. אז אמרנו, אם כבר זה לא היה מנכ"ל האוצר ולא יהיה – נתנו את זה לממונה על התקציבים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מבין. אבל אני אומר, התבקשה מעורבות של משרד האוצר. השאלה היא מי הגורם הנכון במשרד האוצר להיות שותף לתהליך הזה. הממונה על הגנת הצרכן זה דבר הגיוני בעיניי, הוא הרגולטור והוא גם אמור לאכוף את החוק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הגיוני וטבעי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הממונה על התקציבים – אני חושב שזו הוראה חריגה, כשאני לא מכיר דוגמה כזו.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אתייחס. החוק היחידי שאני מכיר שעוסק במחירים במדינה – הרגולטור נמצא במשרד האוצר. ספציפית, המרכז שלו נמצא באגף תקציבים. ואני חושב שכגוף מקצועי זה כן הגוף הרלוונטי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

האמת היא שאין לי בעיה עם זה. אבל השאלה היא מה קורה אם הם לא מגיעים להסכמות? מה קורה עם העניין הזה? אני יודע שאתם נגד, תבואו ותגידו אנחנו רוצים שיהיו 20 מוצרים במקום 200 מוצרים, למרות שצריך לשים 200 מוצרים. מה קורה עם זה? אני לא מוכן שאתם תיצרו, בגלל האג'נדה, עיכוב של העניין הזה מבחינת ביצוע. זאת הבעיה שלי איתכם. מה קורה אם אין הסכמות?

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אני לא חושב שזו אג'נדה, אני חושב שבסוף הניסיון מלמד, בעבר, שכשצריך להגיע להסכמות – אז מגיעים. ואם מנסים להכניס כל מיני מנגנונים, המציאות מנצחת אותם ואנחנו מגלים שהמנגנון לא מתאים למציאות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עזוב את הסיסמאות האלה, עזוב את הסיסמאות.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

כבר נקבע העיקרון שאם השר החליט אז צריך לעשות רשימה, וככל שהשר יחליט תהיה רשימה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל אין שר פה, לא שמו שר.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

שר הכלכלה מחליט שצריך לעשות רשימה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, השר הכריז על המצב עצמו, לא על המוצרים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הוא מכריז על המצב, לא על המוצרים.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

המסקנה מההכרזה הזאת היא שהכוונה שלו שתהיה רשימה, נכון? להתחיל לייצר איזשהם מנגנונים? אני מניח שהמציאות תגלה שהם לא מתאימים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עובד משרד האוצר ששר האוצר החליט?

<< אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>

אני מהרשות להגנת הצרכן. אנחנו גם תהינו בהקשר הזה ובאמת רצינו, כמו יושב-הראש, לייצר איזשהו מנגנון שיעבוד ולא יתקע את הדברים. חשבנו שאולי מה שנכון לעשות זה לקבוע שהממונים, הממונה על הרשות והממונה על התקציבים או גורם אחר, ימליצו על המוצרים לשר והשר הוא זה שבסוף יקבע את הרשימה. כדי לא להיות במקום בו מתדיינים ולא מגיעים להחלטות, ואז צריך מנגנון שיכריע בין העמדות השונות של הממונים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

איזה שר?

<< דובר_המשך >> אילנה מזרחי: << דובר_המשך >>

שר הכלכלה יקבע, אבל לפי המלצה. זאת אומרת, הממונה על הרשות והממונה על התקציבים או מישהו אחר במשרד האוצר, ימליצו לשר על רשימת המוצרים והשר הוא בעצם זה שיקבע את הרשימה וככה המנגנון יעבוד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, אבל אין מנגנון.

<< קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >>

חייב להיות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה? בהרבה מאוד חוקים השר קובע.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

אני חושב שחייב להיות מנגנון, כזה או אחר, שלא ישאיר אותנו בלי הכרעה. ולכן, יכולה להיות הצעה כזאת. מצדי הוא יכול לבוא הנה או לכל אדם אחר, נבחר או פקיד, שיש לו סמכות לקבל החלטה. ולא לתקוע את המהלך בגלל חוסר הסכמה או אי-התכנסות הוועדות או משהו.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אפשר לפתור את זה, להחזיר את זה לאישור של ועדת הכלכלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא.

<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>

למה לא?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה תהליך.

<< קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני חושב שזה מקצועי, זה בדיוק העניין, בגלל זה צריך להשאיר את זה בידיים של אנשי המקצוע.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

קח לדוגמה את הוועדה הזאת, הוועדה הזאת תקבע את המוצרים? יתחיל לחץ מפה ועד - - -

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

לא, לא, אני אומר שהם יחליטו ויביאו לאישור.

<< קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >>

רצוי שלא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא צריך את האישור, אני רק צריך שמישהו יקבע בסוף אם הם לא יגיעו להסכמות.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

לא יקבעו. אתה צריך גם מי שיתעסק עם יוקר המחייה, הוא לא קיים. הוא עסוק בלכבוש גבעות באיו"ש, זה שאמור להתעסק בזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עוד פעם אתם מתעסקים בזה?

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

לא, זו האמת. אני מסתכל, רק עכשיו בציוץ האחרון שלו: הרס מבנה לא חוקי. כל דבר במדינה מתייקר בסכומים דמיוניים והוא מתעסק במבנה. כל הכבוד לו, יישר כוח.

<< אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >>

אפילו גפני אמר את זה, יושב-ראש ועדת הכספים אמר את זה בפיו, לא עושים כולם להוזלת יוקר המחיה בישראל. לא עושים כלום, כבוד יושב-הראש, כלום. כבר שנתיים אני מגיע למקום הזה ובאמת שאין לי מה לעשות פה, תודה רבה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אשמח להתייחס. בסוף אנחנו עושים פה חוק שהוא תקדימי מאוד ואנחנו לא יודעים מה יהיו המשמעויות שלו. כרגע, להניח שתהיה תקלה בחוק כי לא נשתף פעולה זו הנחה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה? זו הנחה סבירה מאוד, הנחה סבירה מאוד.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אז עמדתנו היא שהיא לא הנחה סבירה. בסוף הכנסת תמיד יכולה לתקן את החוק אם היא לא מרוצה ממנו, היא יכולה להוציא אותנו החוצה בעתיד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא, יהיה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אבל אני חושב שהבסיס להניח, זה שאנשים באים בצורה עניינית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא. אני אומר לך, תקשיב, צריך לפתור את הבעיה של הפלונטר. זה לא מחויב המציאות שהשר יקבע, אין לי בעיה עם זה שהוא לא יקבע כי זה רק לקבוע רשימת מוצרים. אבל אני מודע לאג'נדות שלכם, אתם רוצים כמה שפחות מוצרים. קודם כול, נתחיל מזה. אני לא רוצה בעיות ביישום של החוק ולכן אני אומר לך, אתם רוצים לתת פתרון – תיתנו פתרון. הינה משרדי הממשלה, תיתנו פתרון: אם יש מחלוקת – מה קורה עם זה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אני אומר, בסוף זה לא עניין של אג'נדות, זה עניין מקצועי. אם תהיינה פה אג'נדות, הכנסת תמיד יכולה להחליט שהייתה התנהלות לא עניינית ולתקן את החוק ולהוציא את אחד הגורמים החוצה. אני חושב שההתנהלות מוכיחה שמשרדי הממשלה יודעים להגיע לעשות נכון ויודעים להביא פתרונות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ברנס, אם אתם לא פותרים את הבעיה הזו עד לישיבה הבאה אז אני מודיע לכם שאני, בלית ברירה, אתן לשר שמכריז. מה שאמרה הממונה, שאתם תגידו לה אלה המוצרים - - -

<< דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >>

זו כבר לא שיטה טובה, שזה מגיע אליו ואז הוא - - -

<< קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שהוא יצטרך לאשר? בלי אישור שלו לא? אני מתנגד לזה ואני רוצה להסביר למה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נו, תציע משהו אחר.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אני מציע מה שאמר קודם איתי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין. מה קורה אם הם לא מסכימים ביניהם? זאת השאלה. הסכמתי שאלה יהיו משרד האוצר ומשרד הכלכלה, שמו אנשי מקצוע, אין שום בעיה. אבל אם הם לא מגיעים להסכמות, מה? אני אעכב את החוק בגלל זה?

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז שישבו עד שיצא עשן לבן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל אין, זה לא עובד ככה, זה חוק.

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כמו שעושים עם חבר המושבעים. אני חושב שלתת את זה לידיים של שר – כזה או אחר, דרך אגב, זה לא עניין אישי – זה בעצם לתת יותר מדי כוח לאינטרסים זרים ולא מקצועיים. אנחנו יודעים שזה קורה וזה כבר היה פה, גם בוועדה זה עלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל מכיוון שלפקידים במקרה הזה יש אג'נדה, אז גם אג'נדה זה אינטרס זר.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אני חושב שאם לא מגיעים להסכמות אפשר לכל הפחות להחליט שמה שמוסכם אוטומטית נכנס, ועל היתר יהיו דיונים. אבל לא צריך עכשיו לעשות – מה שמוסכם בין שני הצדדים ייכנס מיידית ועל היתר יקיימו דיונים.

<< קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >>

זה כדאי בכל מקרה.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

זה נשמע לי רעיון סביר.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

והיתר, יהיו דיונים. אני מניח שהיתר, מה שלא מוסכם, כנראה יהיו מוצרים שבאמת – בסוף אנחנו לא פטורים בלהגיד לא בא לנו, אז אין. הכול צריך לנמק ולכתוב.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ברנס, אני לא יכול להשאיר את זה פתוח.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

זה לא פתוח, הצעתי לך פתרון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה אומר משרד המשפטים?

<< אורח >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << אורח >> אגב, מה עושים בחקיקת משנה? יש חקיקת משנה להסמכה לשרים - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

את יודעת כמה זמן זו חקיקת משנה?

<< דובר_המשך >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << דובר_המשך >> לא, ביחד, והם לא מגיעים להסכמה. אני אומרת, בעיניי, ההנחה צריכה להיות – אני דווקא פחות מסכימה עם זה שצריך פה מנגנונים. ההנחה צריכה להיות שיש עבודה משותפת בין המשרדים ואם לא, יש כלים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ואם לא, מה?

<< דובר_המשך >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << דובר_המשך >> אבל יש גם איך לפעול.

<< אורח >> בת-אור הופמן: << אורח >>

ועדת פיקוח על המחירים, זה לא מתקיים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא, ועדת פיקוח על המחירים? שמענו אתכם. אתם הייתם נגד החוק הזה מהיום הראשון, עזבי אותי מזה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

ועדת פיקוח על המחירים – מנגנון ההכרעה הוא ארוך מאוד, לא אכפת לנו לעשות אותו. בוועדת פיקוח על המחירים מנגנון הכרעה עולה לשני מנכ"לים ונציג ציבור שמכריעים, זה לא נשמע לי הפתרון למקרה הזה כי זה לא פתרון מהיר. דרך אגב, אפשר את הדלתא ברשימה לעשות במודל כזה.

<< אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>

אבל בסוף המנגנון שאנחנו מדברים עליו עכשיו זה שהשר מקבל רשימה שגורמים מקצועיים המליצו עליה, אז הוא יכול להחליט. זה בשונה מסיטואציה שדיברנו עליה בעבר, שהשר יקבע בלי המלצה מקצועית. כאן עומדת בפניו המלצה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אם יש מצב של הכרזת חירום – יש לכם שבעה ימים לתת את הרשימה הזאת. לא נתתם בתוך שבעה ימים – תגישו את זה לשר שהוא בסופו של דבר יכריע. זה הכול.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

זה לא מודל שהוא ולידי, כי בסוף אין פה שני שרים, אם היו שני שרים זה היה הגיוני. במקרה שיש שר אחד זה לא הגיוני, יש פה שני משרדים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה? כבר היום אתם מנסים להשחיל את שר האוצר, אז שהממשלה תקבע איזה שר, בסדר? אבל מישהו צריך להחליט, זה הכול. מישהו צריך להחליט.

<< קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >>

בשתי הפאזות האלה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אני חושב שאפשר להציע שכל המוצרים המוסכמים ייכנסו מיד, כל מה שלא מוסכם – יהיה נציג ציבור שימנו השרים שיחליט על הפער.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

על זה אני מסכים מראש, ההצעה שלך שמה שמוסכם. אני מסכים לזה שמה שמוסכם ביניהם – קדימה. מה שלא מוסכם?

<< קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >>

הינה, הוא מציע הצעה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אני אומר. מה שלא מוסכם, אפשר שהשרים ימנו נציג ציבור שיחליט ביחס ליתר, נציג שאמור להבין בדבר הזה. הוא יחליט לגבי היתר.

<< קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >>

אני בעד.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ומי ימנה?

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

השרים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כמה זמן עם מינוי של נציג ציבור?

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

זה מינוי ארוך, זה לא - - -

<< אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>

מה הקריטריונים של אותו נציג ציבור? מה המהימנות? אם הם לא יסכימו עליו?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא מוכן לזה. חבר'ה, כל תהליך שנותן מנגנון שלוקח זמן – אני לא מסכים.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

כל תהליך שמניח שתמיד לא נסכים, אז ברור שלא יהיה פתרון. ההנחה היא שהממשלה עובדת ביחד ומשתפת פעולה.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

גל, אפשר לקבוע אותו מראש, השרים יכולים לקבוע מראש.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

המינוי הוא לאורך זמן.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אפשר לקבוע לפני שיש מצב חירום. דוד, אפשר לקבוע מראש.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

שר הכלכלה. אני גם לא יודע מי יהיה שר הכלכלה, זה לא מעניין אותי.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

זה בלט פה בכמה דיונים. אני חושב שלתת החלטות כאלה לשר, שלא פעם - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, במקרה שהוא יקבל את המוצרים שבמחלוקת – שם הוא יקבע. מה אתה רוצה? זה לא מצב שהוא קובע את המוצרים מראש אלא הוא מקבל את המוצרים שהם במחלוקת.

<< אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>

אבל אם יש נציג שמבין טוב יותר והוא צריך להכריע, אז שהוא יקבע את הרשימה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין לי בעיה, תגידו מי. אני לא רוצה תהליך שייקח זמן, תגידו מי. יש לכם הצעה? אני בעד.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

צריך איזון בין הזמן לבין הגוף.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הינה, משרד המשפטים, משרד הכלכלה ומשרד האוצר – תפתרו את הפלונטר הזה. אתם רוצים שאם יש מחלוקת – תגידו את התהליך. אני לא מוכן לתהליך ארוך.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אני אומר, באופן אישי, הניסיון מלמד שאנחנו יודעים לפתור מחלוקות בממשלה ולהביא פתרונות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא, עזוב את זה בתהליכים בעייתיים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הייתה עכשיו מחלוקת לגבי הצעת החוק הזו, היא לא הגיעה לכלל הסכמה, הצעת החוק לא התקדמה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אף אחד לא הכריח, לא הייתה החלטת ממשלה שאומרת להביא את החוק רק תגיעו להסכמות. פה יש חוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

היה רצון של שר הכלכלה ושל הוועדה לקדם חקיקה, וזה נתקע בממשלה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

נכון, אבל שרים יכולים להתווכח בממשלה, יש מנגנוני הכרעה. אבל זה לא העניין פה, העניין פה הוא שהשר כבר החליט, החוק נמצא. זה לא עניין עכשיו של אם בא לנו או לא בא לנו, החוק כבר החליט, עכשיו צריך להסכים על רשימה. זה לא אותו מצב, שבו יש דיון מהותי של מדיניות האם צריך או לא צריך את החוק הזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז תגידו מי. הרי אתם יכולים לתקוע את הדבר הזה על ידי זה שלא תתנו רשימת מוצרים, הכי קטנה שאפשר, ואז החוק הזה לא יהיה שווה כלום. אני רוצה את רשימת המוצרים האמיתית שמשפיעה על מצב החירום. שם אני רוצה. אני צריך החלטות מהירות, אם אתם לא תגיעו להסכמה – אני צריך לפתור את הפלונטר. לא באמצעות מינוי של מישהו שהשרים ימנו. אתם חושבים שיש איש ציבור שכן? תחשבו על זה שבוע, תגידו מי, נלך על זה. אין לי בעיה. אני לא מחפש את השר שיעשה את זה, מה אתם רוצים?

<< קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >>

אתה רוצה שם של מישהו או תפקיד שלו?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, תפקיד.

<< קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >>

תפקיד של מישהו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ברור.

<< קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >>

הוא יכול להיות גם איש ציבור.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אנחנו חושבים שמנסים לפתור פה בעיה שלא בהכרח קיימת, עדיף לחכות לגלות שהיא בעיה כדי לנסות לפתור אותה ולא מראש.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא, אני צריך לפתור בחוק את הבעיות שאני חושב שיכול להיות שיהיו. זה הכול. מה זו הסיסמה הזאת, נחכה לראות אם יש בעיה? נו, באמת. הרי לתקן חוק פה לוקח חצי שנה, עזוב אותי מזה.

<< קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >>

בסדר, תציעו מנגנון לדלתא הזאת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מי זאת נציגת ועדת המחירים?

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

נציגת ועדת מחירים לא יכולה הייתה להגיע. וידאנו איתם אתמול, הם חושבים שזה בסדר שההתייעצות על אמות המידה תעשה יחד איתם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני יודע, היא אמרה את זה בישיבה. את ועדת המחירים? מה התפקיד שלך שקפצת על ועדת המחירים?

<< אורח >> בת-אור הופמן: << אורח >>

אני מרשות ההסתדרות לצרכנות. אנחנו כותבים בימים אלה סקירה על הכשל ברפורמות יבוא ועל פתרונות של פיקוח מחירים. מה שחשוב לי בהקשר הזה, זה לוודא שהרשימה הזאת תהיה באמת בעלת תוכן, בעלת מהות, שיהיה לה כיסוי מינימלי שמגדירים. להגדיר איזשהו כלל. יש היום נתונים על קמעונאות, נתונים של כיסוי של השוק. להגדיר שהרשימה הזאת תהיה משהו שלא ניתן לבטל אותו על ידי חוסר הסכמות. אפשר לגבש אותה לפי נתונים על צריכה מהותית בשוק. יש לך נתוני סטורנקסט.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - -

<< דובר_המשך >> בת-אור הופמן: << דובר_המשך >> נכון, אבל אפשר להגדיר כלל כללי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עד לישיבה הבאה אני מבקש לדעת שם של תפקיד שאתם סומכים עליו, כולם סומכים עליו, שהוא יכריע.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

או כל מנגנון אחר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מנגנון שיהיה הכרעה. אם לא אז נאלץ לשים שר. למרות שאני לא חושב ששר צריך לקבוע איזה מוצרים, אם זה השמן הזה או האקונומיקה הזאת.

<< אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>

לא, אבל הוא מקבל המלצה מקצועית ולכן זה פחות נורא.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

זו לא עצה. זה צריך להיות קטגורי, לא עצה.

<< אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>

לא, לא עצה. לא דיברנו על מצב שהוא יקבע בעצמו, דיברנו על מצב שבו תוגש לו המלצה שגובשה על ידי הממונה על הגנת הצרכן והממונה על התקציבים.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

ברגע שזו המלצה הוא יכול גם לסרב לה. לא, זה צריך להיות בידיים של אנשי המקצוע, נקודה.

<< אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>

כן, אבל זה לא יקרה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, תחשבו על משהו, אני לא מתעקש על זה. אני לא רוצה ששר יקבע איזה מוצרים, באמת, זה לא התפקיד שלו. הוא יקבע את ההכרזה. אבל מצד שני, אני לא רוצה בעיות ביישום של החוק בגלל אג'נדות, אני לא מוכן לזה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אני מזכיר גם שביקשנו שההכרזה כן תהיה בהתייעצות עם שר האוצר, לא בהסכמה, כדי שתישקל גם עמדתו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בהתייעצות. אין לי בעיה, בסדר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

איזו הכרזה?

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

ההכרזה של שר הכלכלה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ההכרזה של השר על איסור העלאת מחירים?

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

שתהיה בהתייעצות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בהתייעצות עם שר האוצר? אם הוא לא מגיב?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אם הוא לא מגיב אז השר יחליט, זו רק התייעצות.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אבל התייעצות זה אומר שהוא לא יכול להטיל על זה וטו או משהו כזה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

כן, כן, התייעצות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תכתוב, אם הוא לא מגיב להתייעצות תוך שלושה ימים אז שר הכלכלה - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

רואים את ההתייעצות כאילו היא התקיימה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כאילו מולאה. כן, הלאה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

יש מנגנוני התייעצות ממשלתיים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין מנגנונים זה מצב חירום. אין מנגנונים במצב חירום, כתוב. מה שאנחנו כותבים זה מה שיהיה.

<< אורח >> בת-אור הופמן: << אורח >>

מה לגבי יישום מינימלי? רשימה מינימלית שפחות ממנה זה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא, אני לא קובע, זה תלוי במצב החירום, זה תלוי בכל מיני מצבים.

<< אורח >> גאל עזריאל: << אורח >>

אני ממשרד המשפטים. לא, אין צורך לכתוב עניין של זמנים. כל ההכרזות על מצבי חירום וכל החקיקה זה המבנה הרגיל, בחירום זה עובד - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה?

<< אורח >> גאל עזריאל: << אורח >>

ששר בהתייעצות של שר אחר, על ההכרזה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כמה זמן זה לוקח?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אנחנו מכירים מקרים שתקנות תקועות חודשים, לפעמים שנים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל איתי, אלה לא תקנות זה חירום.

<< אורח >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << אורח >> זה גם לא בגלל זה, איתי.

<< אורח >> גאל עזריאל: << אורח >>

אני מדברת על הכרזות על מצבי חירום, לא על תקנות, זה מצב אחר מהבחינה הזאת. אני יכולה להפנות אתכם לכמה דברים ששרים היו צריכים להכריז ביחד – עשינו בהסכמה וזה עובד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

היא אומרת שלא תהיה פה בעיה. בסדר, אם אתם אומרים שאין בעיה – אז אין בעיה. הלאה.

<< אורח >> גאל עזריאל: << אורח >>

כמובן שאם זו התייעצות ולא הסכמה, זה עוד יותר קל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, קיבלנו את העמדה שלך.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

גאל היא הרפרנטית במשרד המשפטים לענייני מצב חירום והיא רצתה להתייחס לסוגיה הראשונה, היא פשוט נקראה לדיון אחר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> גאל עזריאל: << אורח >>

כן, סליחה. פשוט ביקשו ממני לבוא לוועדה אחרת לכמה דקות, ואז דיברתם על הנושא של ההיקף הגיאוגרפי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

חלק משטח המדינה או כל שטח המדינה.

<< אורח >> גאל עזריאל: << אורח >>

נכון. יש הרבה מקרים בהם מכריזים, למשל מצב מיוחד בעורף, רק בחלק מצומצם של המדינה. נכון שזה לא המצב כרגע, במלחמה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, הבעיה פה היא לא עצם ההכרזה. אנחנו מדברים על הגבלה בגלל השפעה בלתי הוגנת. אנחנו נגביל את זה בארבעה קילומטרים בצפון ולא נגביל את זה בזה? יש פה בעיה, זה לא אותו דבר. זו לא עצם ההכרזה, שימי לב.

<< אורח >> גאל עזריאל: << אורח >>

בגלל שאנחנו כרגע קובעים הסדר לקראת העתיד, לצורך מצבי חירום שאנחנו לא יודעים בדיוק מה הם יהיו, מתי הם יהיו, מה יהיו המאפיינים שלהם. אנחנו מדברים על מצבי חירום שונים, לא רק על מלחמות. על אירוע חירום אזרחי, על אירוע בריאותי. נראה לי נכון שצריך להפנות שיקול דעת לזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נכון, אבל אנחנו עדיין מדינה קטנה. הסופר בתל אביב יעלה מחירים והסופר במטולה לא יעלה מחירים?

<< אורח >> גאל עזריאל: << אורח >>

אני לא יודעת. נניח שתהיה, חס וחלילה, רעידת אדמה רק במזרח המדינה, האם באילת זה ישפיע?

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אני מסכים איתך. יש פה גם עוד בעיה, כי כשמדובר ברשתות למשל, אז בתוך אותה רשת, אם יצטרכו נניח – לא יוכלו להעלות מחיר במטולה, כמו שאתה אומר, אז ינסו לפצות על זה בתל אביב.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו מדינה קטנה.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

אני חושב שאפשר לפתור את הבעיה, להגיד שלא צריך להצמיד בין ההכרזה הביטחונית להכרזה הכלכלית. אפשר להסמיך את ההכרזה הכלכלית להיות בכל המדינות או בחלקה, גם אם ההכרזה הביטחונית היא בחלקה. ואז השר יכול להחליט.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מקובל עליי. אין בעיה, בסדר גמור.

<< אורח >> גאל עזריאל: << אורח >>

ההצעה היא לתת שיקול דעת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

גמרנו, מקובל עליי.

<< אורח >> גאל עזריאל: << אורח >>

אעביר נוסח.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר. היום אני רואה שאתה תורם לדיון. הלאה.

<< אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>

אנחנו יכולים רק לבקש חידוד ביחס לתוספת של שר האוצר להתייעצויות על ההכרזה של מצב החירום? בסוף אנחנו מכירים בהוראה כללית של חוק הגנת הצרכן, שבמצבים שבהם נכסים או שירותים שנתייחדו לשטח פעילותו של שר אחר – אז יש ממילא חובת התייעצות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא, זה לא אותו דבר.

<< דובר_המשך >> אילנה מזרחי: << דובר_המשך >>

נכון, אני אומרת שזה לא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יש פה השפעה כשגם לשר האוצר יש מה להגיד, עזבי את זה, אי-אפשר להתעלם מזה. מי למשל היום יושב-ראש הקבינט הכלכלי? שר האוצר, אין מה לעשות. זה בסדר גמור.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

זה באמת לא נושא של הגנת הצרכן, לכן לא ברור לנו. בהינתן שזה כבר פה, אז כדאי ש - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון שזה חריג בחוק הגנת הצרכן.

<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>

כל החוק הזה חריג לחוק הגנת הצרכן.

<< אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>

לא, אבל בסופו של דבר המעורבות של האוצר נכנסת כאן בקביעה של - - -

<<

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]