פרוטוקול מספר 217, ועדת העבודה והרווחה, 28/05/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 217

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, כ' באייר התשפ"ד (28 במאי 2024), שעה 11:15

סדר היום:

<< הצח >> 1. הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) (פדויי שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון - סכומי התשלומים ומועדיהם), התשפ"ד-2024, של חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ גלעד קריב וחה"כ ולדימיר בליאק << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

ישראל אייכלר – היו"ר

מיכל מרים וולדיגר – מ"מ היו"ר

דבי ביטון

מאיר כהן

חברי הכנסת:

קארין אלהרר

ולדימיר בליאק

יצחק קרויזר

גלעד קריב

מוזמנים:

יעל גורן חזקיה

–

ראש אגף מדיניות ממשל וקש"ח, מנהלת החטופים הנעדרים והשבים אושרה גדרון

–

מנהלת תחום ממשל, מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים מור ימין

–

ממונה משפטית לשיקום נכים ומשפחות, משרד הביטחון דורון נגרין

–

ע' ליועמ"ש לשיקום נכים, משרד הביטחון

איתמר גרף

–

ר' אגף תכנון, משרד הביטחון

שי סומך

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעל קסטן

–

משדר הביטחון

דניאל פדון

–

רכז רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר

גליה ימין

–

לשכה משפטית, משרד האוצר

יפה סרי

–

מרכז בכיר רכב ונהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ד"ר ענבר צוקר

–

סגנית ראש חטיבת רפואה, משרד הבריאות

שרית דמרי דבוש

–

עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

מאשי סנדרוביץ

–

מנהלת אגף שיקום, המוסד לביטוח לאומי

ענבר דוד

–

מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי יעל קסטן רבסקי

–

עו"ד, ממונה ארצית ביטוח לאומי בסיוע המשפטי

יגאל כוחלאני

–

יו"ר עמותת ערים בלילה

אורי אהרנפלד

–

עמותת "ערים בלילה", עמותת השבויים

אליהו יצחק

–

פעיל חברתי, פורום מים

אסתר בוכשטב

–

אמא של יגב החטוף בעזה

רז ניזרי

–

יועץ משפטי, מטה החטופים

גל דבוש

–

יועץ משפטי, מטה החטופים

אפי טפליץ

–

יועץ משפטי, מטה החטופים

דבורה עידן

–

אמא של צחי עידן, החטוף בעזה

רינת גנית

–

יועצת למטה החטופים

נחמה רובין

–

עמותת CMT ישראל, פורום משפחות מיוחדות

אבירם מאיר

–

דוד של אלמוג מאיר ג'אן ששוחרר משבי חמאס

אושרית סיטבון

–

יועצת פרלמנטרית לחה"כ יצחק קרויזר

קריאה

–

קריאה

מירב לשם גונן

–

אמא של רומי גונן החטופה בעזה

אדריאנה אדר

–

כלתה של יפה אדר שהייתה שבויה בעזה ושוחררה בעסקה

ייעוץ משפטי:

יעל סלנט

מנהלת הוועדה:

ענת כהן שמואל

אורית ארז – סגנית מנהלת הוועדה

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) (פדויי שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, מ/1750 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון - סכומי התשלומים ומועדיהם), התשפ"ד-2024, פ/4466/25 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ' באייר תשפ"ד, 28.5.2024 למספרם. והנושא שאנחנו דנים היום ויתכנו גם הצבעות, בעזרת השם, אם נגיע לזה, הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) (דויד יערי: שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024. והצעת חוק תשלום לפדויי שבי של חברי הכנסת קרויזר, גלעד קריב וולדימיר בליאק.

היות ואנחנו רוצים להתקדם בדיון, בהקראה, אז השאלה היא ליועצת המשפטית האם קודם נתחיל בהקראה מיד, כי יש אני מבין הרבה מה לקרוא, או שקודם נפרט את הדברים שהיו לנו עד עכשיו? אז אולי לטובת הצופים והמאזינים והפרוטוקול אני רוצה להתחיל ולומר כך: קודם כל, עלה בדעתי עכשיו הפסוק שנכנסתי לפה "פדויי השם ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו, נסו יגון ואנחה" בעזרת השם, אמן.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אמן.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

עכשיו אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זאת נבואה שעוד צריכה להתגשם ביחס לרבים מהם.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זהו, כשאנחנו אומרים פסוק אנחנו מייחלים ומתפללים שזה יהיה. בעזרת השם, אני בטוח שזה יהיה, בעזרת השם.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אי אפשר להסתפק רק בתפילות, צריך מעשים. תפילות זה טוב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הקריאות נותנות כוח לעשות מעשים. קריאת כיוון.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לפני שאנחנו נתחיל בהקראה של הדברים שסוכמו אני רוצה להגיד את הדברים בקצרה. בעזרת השם, כל אלה שישובו אלינו וששבו, בריאים ושלמים, יוכרו באופן אוטומטי ב-50% נכות. שזה אומר דיברנו בישיבה הקודמת גם על המעטפת וגם על הבסיס. הבסיס אנחנו תכף נדבר עליו. היום זה קיים על 1,300 ומדובר פה בטיפולי שיניים וזכאות לרכב של 150,000 שקלים שיוחלף כל שלוש וחצי שנים. דמי ניידות של 1,500 שקלים לחודש. מימון שיעורי מבחני נהיגה, איתורן ככל שיידרש, ביטוח ואגרות רכב. תוספת לתגמול לנכה מתבגר. תוספת 10% מהתגמול החודשי לנכים המגיעים לגיל פרישה. כמובן טיפול נפשי לכל בני המשפחה. חונכות לאנשים או ילדים שיצטרכו את זה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

צריך לומר, העלייה, אדוני יושב-הראש, היא עוד לפני גיל פרישה. יש גם עלייה החל מגיל 55 במדרגות ועוד קפיצה בגיל פרישה, של 10%. העלייה מתחילה מגיל 55.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תודה על ההערה, כי פה זה לא רשום לי. סיוע שיקומי רחב הכולל מגוון טיפולי. כלבי שירות לנזקקים. מעונות יום, צהרונים לילדים, ליווי מקצועי לאיתור מקומות עבודה או הקמת עסק למי שירצה. מענק עידוד יציאה לעבודה למי שמתקשה והשתתפות בשכר לימוד ועוד. מימון לימודים, לרבות דמי קיום חודשיים בסך 7,180 שקלים. ומי שיש לו ילדים 10,000 שקלים בחודש.

אובדן כושר עבודה, 10,600 שקלים לחודש ולמי שיש לו ילדים 11,800 שקלים לחודש. תוספת למחוסר פרנסה בסך 7,180 שקלים. מי שיש לו ילדים 9,311. סיוע בשכר דירה למי שאין לו בין 2,000 ל-4,000 שקלים. מענק לרכישת דירה למי שרוצה לקנות, מענק של 245,000 והלוואה בגובה של כמעט 600,000 שקלים. התאמת דיור, מענק בסך 55,500 מי שרוצה להתאים את הדיור שלו בגלל מצבו. החלפת דירה, מענק של 163,500 ועוד הלוואה של כמעט 300,000 שקלים. זה 295,000. מענק נישואים, בעזרת השם, בסך למעלה מ-21,000 שקלים. מענק הבראה שנתית בסך 5,000 שקלים. כל זה בהכרה אוטומטית בלי לטרטר אותם בוועדות רפואיות.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

לא, זה לא אוטומטי הכול.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אם הם יבואו לוועדות רפואיות ויראו שיש להם יותר, אז בוודאי ובוודאי הסכומים יעלו.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

חלק מהזכויות צריך לבקש.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

לא, אני אדייק.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא, את תדייקי אחרי שאני אסיים את מה שסוכם. לא רק תדייקי, תוכלי גם לבקש להוסיף.

בנוסף יש מענק התארגנות חד פעמית בסך שהאוצר מלכתחילה רצה 32,000, הוא הסכים כבר להעמיד על סך 40,000. בנקודה זו אני לא אומר שיהיה בסוף הדיון, בנקודה הזאת עומדים על מחצית מהמענק שניתן 90,000 שקלים לכל רבעון. עכשיו הם רוצים לתת 45,000 שקלים, שזה חצי מהמענק הזה. זה מענק הסתגלות. אני יכול לתת, איך קוראים לזה? ספוילר? שאנחנו עוד נעלה את זה.

נוסף על כך יש את התקציב החודשי להם יזכו כל פדויי השבי, כולל הוותיקים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה לא ספוילר, זו הפתעה נעימה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני לא יודע מה זה ספוילר. אני רק שומע את המילה הזאת ספוילר. אבל בעברית אני קצת יודע, בלטינית אני עוד לא. נוסף לכך, יש את התקציב החודשי להם יזכו כל פדויי השבי, כולל הוותיקים, שיעלה מ-1,300 שקלים לחודש היום ל-2,600 שקלים לחודש וגם זה לא סופי.

אני מתמקד דווקא במספרים שבאוצר כבר הסכימו. בהמשך נדון גם עם חברי הוועדה על הסכומים עצמם. בנוסף, שבים שיש להם נכויות ספציפיות, זה מאוד חשוב, למשל קטועי גפיים, PTSD, מעבר להכרה שיוכרו על כך בוועדה, יקבלו כמובן את התוספת המגיעה להם כולל מעטפת טיפולים מותאמת לסוג הנכות. זה אני אומר לכל אלה שחושבים שזה הכול. זה רק מי שעוד לא מגיע לוועדה. מי שמגיע לוועדה יכול להגיע לכל מה שנכים מגיעים בדרגתם.

נוסף על כל זאת, מדינת ישראל, זה דבר חשוב מאוד, הכירה במחלות נלוות לשבי. היה חרדה וחשש שמא, אנחנו יודעים שמתפתחים דברים. אז כבר נקבע בארצות הברית תקדים. ולפי הקביעה הזאת אז גם לזה יהיו זכאים, אם חלילה יתפרצו בעתיד מחלות נלוות, לפי מה שנקבע בארצות הברית, החוק שלהם לפדויי שבי.

אני מאחל לכל השבים בריאות איתנה ושיקום מהיר. ואחרי שפירטנו את כל הזכאויות שהחוק קנה לשבים, קיבלנו גם מסרים מהמשפחות הזקוקות בדחיפות לתקציבים כדי להתחיל בשיקום. אני מציע לתת ליועצת המשפטית להקריא את הסעיפים הקיימים מלבד הסכומים, כי זה אנחנו רוצים עוד להיות גמישים, כדי שנצליח להצביע היום גם על מיזוג של החוק שלכם וגם על הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. ואני רוצה להשלים את החקיקה בעזרת השם, אני לא רוצה להגיד אף פעם מה יהיה, אבל אני רוצה עוד השבוע לגמור את הקריאה השנייה ושלישית במליאה.

בסוף ההקראה נקיים דיון מול האוצר כדי לסגור את הסכומים ומיד ניגש להצבעות. רשות הדיבור ליועצת המשפטית, עו"ד יעל סלנט.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

האם לפני הקראה לא צריך לבצע את המיזוג מבחינה פרוצדורלית?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לפני ההצבעה, זה הנוהג שלנו. כן, לפני הצבעה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אפשר ככה ואפשר ככה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

כן, אמר לי יושב ראש ועדת הכנסת שהוא זמין בכל עת אחרי שאנחנו נאשר את המיזוג אז הוא יאשר את זה גם.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ההקראה תחול על שני הדברים? בסדר.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, כן, ברגע שיהיו פה הסכמות על הנוסח של ההצעה שלנו, בהתאם להצעת החוק הממשלתית.

<< אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>

אני רוצה להעיר הערה קטנה. אני אסתר בוכשטב, אמא של יגב. אני רוצה שלפני שנתחיל לדבר רחוק, נזכיר שעדיין החטופים נמצאים שם. וצריך לזכור לעשות הכול כדי להחזירם בשלום.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תודה רבה, באמת חשוב.

<< אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>

את הנרצחים לקבורה ואת החיים לשיקום.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זה היה חשוב מאוד. כי אני בדרך כלל בכל ישיבה אנחנו פותחים עם המשפחות. אבל אמרתי שהיות שעכשיו אנחנו עוסקים במשפחות, אז טוב שאמרת את זה, שלא נשכח. ועכשיו ניכנס לעצם הדיון. בבקשה, עו"ד יעל סלנט, היועצת המשפטית.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אוקיי. אז בעצם יש לנו אם מסתכלים מלמעלה, שלושה סוגים של דברים שאנחנו עושים פה בהצעת החוק. אחד זה באמת להעלות את התגמול מ-1,300 לסכום שעליו תחליט הוועדה. וזה כמובן כלפי כל פדויי השבי, אלו שהוכרו ואלו שהלוואי ויוכרו בקרוב.

הדבר השני זה מענק הסתגלות חד פעמי בסכום שעליו תחליט הוועדה. והמענק הזה הוא ישולם למי שהוכר אחרי ה-7 באוקטובר. והדבר האחרון זה החטופים שנחטפו ושוחררו בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר הם יוכרו כנכים בעלי דרגת נכות של 50% בשל PTSD. וכל רשימת הדברים שצוינה פה, אם זה בתחום הרווחה, הטיפול הפסיכוסוציאלי, הניידות, הדיור. הכול בעצם נלווה לזה שהם מוכרים כנכים 50% בשל PTSD. ונזרק פה לחלל האוויר שיהיו זכאויות שהן לא אוטומטיות. בהחלט יהיו זכאויות שהן לא אוטומטיות וצריך להגיש בשלן בקשה. מה שחל לפי חוק הנכים, תגמולים ושיקום וחוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה, זכאויות שיש שם, בדרכים הפרוצדורליות. כל הדינים שרלוונטיים שם הם יחולו גם פה. הם נובעים מזה שרואים בבן אדם כמי שזכאי לזכויות של 50% בשל PTSD. אז זה גם חידוד.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני רוצה להפסיק אותך, סליחה. קיבלתי עכשיו בשורה שהייתה דרישה כזאת והייתה התנגדות. התבשרנו שיש שיח חיובי עם משרד התחבורה שכל אלה שישובו יקבלו תו נכה אוטומטית בשנה הראשונה לשובם.

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

נמצאת פה יפה סרי ממשרד התחבורה.

<< אורח >> יפה סרי: << אורח >>

בדיוק על זה אנחנו מדברים. שבשנה הראשונה אנחנו נותנים באופן אוטומט תג חניה לשנה, עד להסדרת כל העניינים מול ביטוח לאומי או כל גורם אחר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני רוצה רגע, אם מותר, אדוני יושב-הראש.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני לא רוצה לפתוח את זה. תאמין לי שזה לא הכי חשוב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, בסדר גמור.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

היא אמרה וזה חשוב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אנחנו נדבר על זה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

יש עוד שיח חיובי עם משרד הבריאות, לחקר מחלות נוספות הנגרמות כתוצאה משבי. נציגת משרד הבריאות נמצאת פה? בזום. אז נשאיר את זה לאחרי הקראה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני רק מבקש שבעניין הזה תהיה התחייבות של משרד הבריאות מתי הם חוזרים לוועדה עם תשובה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לעניין הזה שאמרתי עכשיו?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בנושא הזה של המחלות הנוספות שנגרמות משבי.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זה אחר כך.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

נשמח שתהיה לנו התייחסות של חברי הכנסת אחר כך.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

כן, בוודאי, אחרי הקראה.

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

לשם כך זימנו אותם.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

סעיף 1 הוא סעיף של ההגדרות, עברנו עליו בפעם שעברה, אין צורך לחזור. התיקון לסעיף 2, אנחנו בכוונה העלינו גם נוסחים משולבים כדי שיהיה יותר קל לכולם להתמצא. אז נקריא ונסביר.

תיקון סעיף 2

2.

בסעיף 2 לחוק העיקרי:

(1)

בסעיף קטן (א1) המילים "לפי סעיף 3 לחוק תגמולי לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023" – יימחקו, ובסופו יבוא "ובלבד שהוא חייל, משרת בכוחות הביטחון או שמתקיימים בו תנאי מהתנאים שבספקה (1) או (2) בסעיף 4(א) לחוק תגמולים לבני משפחה";

נסביר את הסעיף הזה. סעיף קטן (א1) בעצם הוסף לחוק בנובמבר האחרון בדיונים בחוק תגמולים לבני משפחה, שנחקק פה בוועדה ועשינו בו תיקון עקיף לחוק תשלומים לפדויי שבי. ובעצם הרחבנו את חוק פדויי שבי, כך שיחול לא רק על מי שנחטף בעת שירותו הצבאי או בעת שירותו בכוחות הביטחון, יחול גם על אזרחים כדי להתאים באמת לסיטואציה החדשה והייחודית הזאת שנוצרה. זה סעיף קטן (א1) המקורי.

בעצם פה אנחנו מוסיפים תנאי שהחטוף הזה צריך להיות או חייל או משרת בכוחות הביטחון את התנאי, את אותם תנאים שיש לנו בחוק תגמולים לבני משפחה אנחנו מוסיפים אותם גם לפה. זאת אומרת שצריך שהוא יהיה תושב או אזרח או מי שנכנס כדין. ותכף יש לנו גם תיקון לחוק בני משפחה, חוק תגמולים לבני משפחה, שגם שם תיקנו ואולי עדיף שנקריא אותם אפילו ביחד, כדי באמת לראות את כל התמונה. אז בעצם מדובר פה בהתאמה של אותם תנאים שיש לנו בחוק תגמולים לבני משפחה, כך שזה לא יחול על מי שנכנס שלא כדין.

בסעיף 9, אני חושבת שכדאי שנקפוץ ונסביר אותם ביחד. בסעיף 9 בעמוד 4 תיקנו את חוק תגמולים לבני משפחה. ומה שעשינו זה בעצם להתאים את ההגדרות בסעיף 4 של מי בעצם זכאי לתגמול הזה ברובד הבסיסי של משפחות חיילים שנספו במערכה, להתאים את זה להגדרה של נפגע בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. אני אקריא את זה ואני אסביר.

תיקון חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה 9.

בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023, בסעיף 4 -

(1)

ברישה, אחרי "ובלבד" יבוא "שפקיד תביעות קבע";

זה רק הסבר שפקיד התביעות הוא האוטוריטה שמחליטה על התושבות, על מי נכנס כדין וכו'.

(2)

בפסקה (1), בסופה יבוא "ובלבד שאם חלפה שנה לפחות מהמועד שחדל להיות תושב, החטיפה הייתה בישראל או באזור";

שוב, זה מתכתב לנו עם הגדרת נפגע בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה כדי שבעצם שני החוקים ידברו אחד עם השני. שלא ייצא שלא תהיה התאמה.

(3)

בפסקה (2), בסופה יבוא "והכול אם החטיפה הייתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לגבי כל סוגי הנכנסים לישראל או לגבי חלק מהם".

כלומר, מי שהוא תושב ישראל הוא זכאי. מי שהוא אזרח הוא זכאי. אבל אם חלפה שנה מהמועד שהוא חדל להיות תושב אז החטיפה צריכה להיות בישראל או באזור. ואם היא הייתה בחו"ל אז היא לא, לא תיכנס לגדרי החוק.

פסקה (2) מדברת על מי שנכנס לישראל על פי אשרה. מי שנכנס לישראל על פי אשרה נדרש שהחטיפה תהיה בישראל. לא תושב, הוא לא אזרח, הוא נכנס על פי אשרה. החטיפה אם היא תהיה בישראל היא תזכה ברובד הזה של תגמולים לפי חוק משפחות חיילים, בזמן שהוא נמצא בשבי כמובן.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אז בעצם החוק חל גם על העובדים הזרים.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

על מי שנכנס כדין.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כן, כן, שהיו באשרה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

שי, אתה רוצה להרחיב בעניין הזה? הדברים נאמרו?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

הדברים ברורים.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

הסברת בצורה ברורה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

בסדר. אז זה בעצם אמרנו התאמה להגדרת נפגע בחוק התגמולים.

אני חוזרת לעמוד הראשון, לתיקון סעיף 2.

(2)

בסעיף קטן (ב), אחרי "בשבי האויב" יבוא "או בידי כוחות אויב";

זו בעצם סמכות להכיר באדם כפדוי שבי גם אם הוא שהה פחות מ-14 יום בשבי ורצינו רק תיקון שהוא טכני, לחדד שזה גם אם הוא בשבי האויב וגם אם זה בידי כוחות אויב. שזה בעצם מה שכתוב בפסקה (א1) החדשה שהוספנו.

סעיף קטן (ג) מדבר על כך שהוועדה רשאית לא להכיר באדם אם נפילתו בשבי הייתה בשם התנהגות רעה וחמורה או אם הוא היה עריק. אז התיקון לסעיף קטן (ג) מחדד שהוא בעצם חל על מי שהוא משתייך, על מי שהוא חייל או על מי שמשתייך לכוחות הביטחון. אני אקריא.

(3)

בסעיף קטן (ג) -

(א)

ברישה, במקום "באדם כפדוי שבי אף אם מתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (א), לאחר ששמעה" יבוא "במי שנפל בשבי האויב או נחטף בעת שירותי הצבאי או בעת שירותו בכוחות הביטחון כפדוי שבי אף אם מתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (א) או (א1) לאחר ששמעה לעניין מי שנפל בשבי האויב או נחטף בעת שירותי הצבאי"...

את ראש אכ"א, זה כתוב בסעיף.

(א)

... אחרי "בשבי האויב" יבוא "או מי שנחטף" ואחרי "משטרת ישראל" יבוא "או שירות בתי הסוהר";

כלומר, לגבי חיילים ישמעו את ראש אכ"א ולגבי שב"ס או משטרה, לגבי שוטרים או סוהרים ישמעו את המשטרה או את השב"ס או את נציג כוחות הביטחון הרלוונטיים לעניין.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אתה רוצה להעיר משהו, משרד המשפטים?

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

כשיעל תסיים.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

(ב)

בפסקה (1), אחרי "בשבי האויב" יבוא "או חטיפתו";

כי בעצם זו יכולה להיות או חטיפה או נפילה בשבי. שי, אחרי זה אולי תסבירו גם את הדקות הזאת.

(ג)

בפסקה (2), אחרי "שנפל בשבי האויב" יבוא "או נחטף". אחרי "בשבי האויב" יבוא "או חטיפתו";

(4)

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) הוועדה לא תכיר באדם שנחטף לא בעת שירותו הצבאי או שירותו בכוחות הביטחון כפדוי שבי אף אם מתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (א1), אם הוא משתייך לכוחות האויב, מסייע להם או פועל בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם את מטרותיהם";

זה בעצם התאמה לסעיף 19ב בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בנסיבות האלה אדם לא היה זכאי לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. והתיקון בעצם שהתבקש פה על ידי משרדי הממשלה זה להבהיר שהוא גם לא יהיה זכאי לרובד כפדוי שבי אם הוא סייע לכוחות אויב. שוב, הוועדה לא תכיר. זה לא עניין של שיקול דעת. היא פשוט לא תהיה מוסמכת להכיר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

שי, רצית להתייחס משהו?

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

כן. שי סומך ממשרד המשפטים. רק אולי נסכם ואני אומר גם לגבי ועדת ל' שקיימת, שתהיה מלוא התמונה לפניכם.

אז כאשר מדובר על פעולת איבה או חטיפה או נפילה בשבי, שהייתה בתוך ישראל, אז כולם זכאים. תושבים, אזרחים ומי שנכנס לישראל כדין, למעט מי שנכנס לישראל שלא כדין. שלגביהם יש ועדת ל'. ועדת ל' שיושבת במשרד הביטחון והיא הכירה לאורך השנים גם באנשים שנכנסו לישראל שלא כדין. בגדול היא נותנת היוון של התגמולים, 50% מההיוון של התגמולים, גם באירוע של ה-7 באוקטובר הייתה הכרה אחת. זה מה שקורה בישראל.

מחוץ לישראל, כמו שהסבירה יעל, אם פגיעת האיבה או החטיפה או הנפילה בשבי הייתה כלפי, כלומר כל חייל ברור שהוא זכאי. וכאשר מדובר באזרח, אם מדובר באזרח שהוא תושב או אזרח שהוא לא תושב, אבל איבד את התושבות שלו בשנה שחלפה. זה אומר שבגלל שאיבוד התושבות הוא אחרי חמש שנים, אז זה אומר שמי שהיה בשש שנים האחרונות תושב הוא גם נחשב כמי שזכאי לפיצוי. זה התיקון שנעשה בעבר לדעתי ב-2017, אני לא זוכר את השנה המדויקת. זה המצב היום.

אותם כללים יחולו גם לגבי החוקים שאנחנו עוסקים בהם היום. פדויי שבי וחוק משפחות. זה פחות או יותר הסיפור.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

זה חוק תגמולים לבני משפחה.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

כן. וכמובן יש את הכלל שהזכירה יעל לגבי מי שסייע לכוחות אויב, שגם הסייג הזה שחל היום בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה יחול גם לגבי החוקים שאנחנו עוסקים בהם היום. פשוט בנובמבר חשבנו רק על ה-7 באוקטובר, אבל למעשה עשינו חוק כללי וצריכים לחשוב, עכשיו כשיש קצת יותר זמן לעבור על הדברים, סידרנו את הדברים. כמובן לא נוגעים לחטופים שהיו ב-7 באוקטובר שכל הכללים האלה לא חלים עליהם, אלא חלילה למקרים עתידיים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

ברור. הלאה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אוקיי. רק להגיד שהחייל או המשרת בכוחות הביטחון שהזכרנו קודם כמובן זה אותן הגדרות שיש לחוק תגמולים לבני משפחה. חייל הוא חייל לפי חוק השיפוט הצבאי, שזה כולל את כל סוגי השירות. בכוחות הביטחון זה גם ברור מה זה אומר.

התיקון לסעיף 3 לא עסקנו בו בפעם שעברה. נקריא ונסביר.

תיקון סעיף 3

3.

בסעיף 3(א)(2) לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "בשבי האויב" יבוא "או נחטף" ואחרי "בפעולת איבה" יבוא "שלא בעת שירות צבאי או שירות בכוחות הביטחון".

סעיף 3 עוסק בעצם בוועדה להכרה בפדויי שבי ובהרכב שלה. ובעצם מחדדים פה שמי שנפל בשבי האויב או נחטף בעת שירותו הצבאי, אז הנציג יהיה נציג של צה"ל. ומי שנפל בשבי האויב או נחטף בעת שירותו בכוחות הביטחון זה יהיה נציג כוחות הביטחון הרלוונטיים או המשטרה או השב"ס. ורק מי שנחטף בפעולת איבה שהוא לא בעת שירות צבאי או שירות בכוחות הביטחון, אז הנציג יהיה נציג המוסד לביטוח לאומי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

היועצת המשפטית, ברשותך, אני רוצה רק לשאול את המנהלת. האם יש היום איזה שהוא מקרה שיש חטוף או חטופה שאין לגביהם בהירות בסיווג הזה? אנשים שהיו מוגדרים כיתות כוננות? אני פשוט רוצה לדעת שלא יהיה שום עניין בירוקרטי בהגדרות.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אף אחד לא נופל בין הכיסאות?

<< אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>

לא, לא, אף אחד לא נפל בין הכיסאות. כאמור, היה אזרח זר אחד שהוא טופל. אבל כל השאר זה או כיתות כוננות או חיילי צה"ל. זה במסגרת צבא הגנה לישראל.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

ובמקרה שיהיה חלילה בעתיד משהו כזה, אז מי אמר את זה קודם? שיש את ועדת ל'?

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אבל אין איזה מישהו שהיה חבר כיתת כוננות שנחטף לפני שהוא בעצם חויל או זה.

<< אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>

לא, לא, לא.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

כל השאר נמצאים בחוק.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בסדר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בבקשה, נמשיך.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

זה כמובן התאמה לרובד של מי שזכאי כנפגע פעולות איבה. אם הוא לא זכאי כנפגע פעולות איבה.

תיקון סעיף 5. סעיף קטן (א) מדבר על הרובד של התשלום החודשי כפדוי שבי.

תיקון סעיף 5

5.

בסעיף 5 לחוק העיקרי -

(1)

בסעיף קטן (א), במקום הסכום הנקוב בו יבוא 2,600 שקלים חדשים.

מירקרנו את זה כי אנחנו מבינים שעוד יש שיח.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

כן.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

(2)

במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(א1) מי שהוכר כפדוי שבי לאחר יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ישולם לו, בנוסף על התשלום לפי סעיף קטן (א), מענק הסתגלות חד פעמי בסכום של _____ שקלים חדשים בתוך שלושים ימים מהמועד שהוכר כאמור.

נחדד שסעיף קטן (א1) הוא בעצם חל, כמו שאמרנו, מי שהוכר לאחר יום 7 באוקטובר וחס וחלילה אם יהיה אירוע בעתיד גם הוא יהיה זכאי למענק הסתגלות הזה מכאן ואילך.

הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע המעודכן באותו יום לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה הקודמת. לעניין זה השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי."

אני חושבת שהקראנו את זה בפעם שעברה, אבל החידוד הוא ששני הסכומים שייקבעו יעודכנו במנגנון הזה. לא רק הסכום של התשלום החודשי, אלא גם של מענק ההסתגלות.

את סעיפים 6 ו-7 אנחנו הקראנו בפעם שעברה.

תיקון סעיף 6

6.

בסעיף 6 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי סעיף 5".

כדי לחדד בעצם שכל ההוראות האלה חלות, סעיפים 6 ו-7 עוסקים באיסור להעביר בירושה וזה שזה לא ניתן לערבות ושעבוד ועיקול. וסעיף 7 עוסק בזה שזה לא נחשב להכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, לסעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה. חוק הנכים, תגמולים ושיקום. בעצם לחדד שכל ההוראות האלה הן חלות אך ורק ביחס לרובד של פדוי שבי. הזכויות כנכה 50% PTSD הן מתנהגות באותו אופן שמתנהגות הזכויות לפי חוק הנכים, תגמולים ושיקום או לפי חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה יחד עם הדינים שיש שם.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

של ההגנה על הכספים. אני רוצה רק לוודא שזה לא מחייב אותנו לשום תיקון שם בחקיקה כדי לכלול את הקבוצה הזאת. הדבר הזה נבדק? אני מבין את העיקרון. אני רק רוצה לוודא.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

השאלה ברורה. מה?

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אני חושבת שכדאי לשמוע פה את נציגי ביטוח לאומי ומשרד הביטחון. כוונת החקיקה הייתה להגיד שכל מה שחל, כל הדינים של חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ושל חוק הנכים, תגמולים ושיקום, יחולו גם על הזכויות ועל האדם הזה. כולל הליכי ערר וערעור וכולל הסמכויות שיש לפקיד תביעות ולקצין תגמולים וועדה רפואית, ועדות חריגים והזכאויות מכוח החוק. אנחנו יודעים שיש זכאויות שלא מכוח החוק. תכף נקרא את הסעיף ונראה גם שהוא נותן מענה באופן פרטני וברירת התביעה וחוסר היכולת לגבות גם בהליך הזה וגם בהליך הנזיקי. זכויות גם לפי חוק הנכים, תגמולים ושיקום וחוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה וגם בהליך הנזיקי. הכול אמור לחול באותו אופן. ואני חושבת שחשוב לשמוע את נציגי הממשלה איך הם רואים את הדברים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אתם צריכים פשוט לאשר לפרוטוקול שמה שאמרה היועצת המשפטית זה נכון.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

מה עמדתכם.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

שיהיה ברור שגם בחוקים האחרים לא יצטרכו תיקונים כמו שעלתה השאלה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני אומר איפה זה בייחוד רלוונטי. כי יש פה הוראת חוק שמנוסחת היטב ככוללת. אני רק שואל לגבי מקומות שהדברים מופיעים למשל ברשימת חוקים שבתוספת. והחוק ההוא מפורט והחוק הזה לא מפורט. בסדר? זה החשש שלי. שיש מקומות שבהם יש התייחסות ספציפית ברשימת חקיקה לחוקים אחרים וזה לא ברור שעושים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

יש דבר כזה?

<< אורח >> דורון נגרין: << אורח >>

דורון נגרין, מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון. כל מה שחל על נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה יחול גם לגבי החטופים. הכול. כולל הוראות פנימיות, הכול יחול עליהם, כאילו הם נכי צה"ל או נפגעי פעולות איבה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

ומה אומרת ביטוח לאומי?

<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>

אני רק אוסיף, גם לרבות הוראות בחקיקה שהיא לא בחקיקת חוק הנכים או חוק נפגעי פעולות איבה אבל כן מכילה זכויות לנפגעי פעולות איבה בהתאם לדרגת הנכות שלהם. אני אתן דוגמה. יש בחוק ביטוח לאומי כל מיני הוראות כאלה, אז זה יחול עליהם גם אותו דבר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תודה רבה. נמשיך.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אז עכשיו באמת הגענו לסעיף הזה שמדבר על השאלה שעסקנו בה עכשיו ונקריא אותו ונראה אם יש עוד חידודים, חה"כ קריב, שאולי אתם חושבים שצריך להוסיף לו ולא חשבנו עליהם.

אבל לפני שאני מדלגת, סליחה, בסעיפים 6 ו-7, ביטוח לאומי ומשרד הביטחון, הפנינו לסעיף 5. זאת אומרת שההוראות האלה יחולו גם על הרובד של המענק החד פעמי, לא רק על הרובד של התשלום החודשי. הכול, לי זה נראה בסדר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, המענק החד פעמי הוא בוודאי קומה שחייבת להיות מוגנת מכל פעולת עיקול.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

לא רק זה, הוא גם לא ייחשב כהכנסה לחוק הבטחת הכנסה ולכל מה שפירטנו פה. אז לא להפנות לפסקה (א), להפנות לסעיף 5. אוקיי, בסדר גמור.

הוספת סעיף 8ב

8.

אחרי סעיף 8א לחוק העיקרי יבוא:

"זכויות לחטופים ששוחררו

8ב.

(א) בלי לגרוע מהוראות חוק זה, חטוף שנחטף ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ושוחרר, ואשר הוכר כפדוי שבי (בסעיף זה – חטוף ששוחרר), יהיה זכאי לזכויות לפי כל חיקוק שלהן זכאי נכה שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 50% בשל הפרעה בתר-חבלתית לפי חוק הנכים, או שלהן זכאי נפגע שנקבעה לו דרגת נכות כאמור לפי סעיף 5 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין.

(ב) לעניין כל דין, יראו את הזכויות המוענקות לפי סעיף קטן (א) לחטוף ששוחרר כאילו היו זכויות המוענקות לפי חוק הנכים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ויחולו לגביו ההוראות הקבועות בכל דין לעניין נכה או נפגע לפי העניין, שנקבעה לו דרגת נכות כאמור בסעיף קטן (א) והוא יהיה זכאי לכל טובת הנאה שניתנת לאדם שחל עליו אחד החוקים כאמור.

אני רוצה להסביר את הסיפה. אמרנו שהוא יהיה זכאי לכל טובות ההנאה שניתנות לאדם שחל עליו אחד החוקים כאמור, כלומר כנכה 50% פוסט טראומה. חשבנו שזו תוספת חשובה, משום שיש עולם שלם של זכאויות, גם במשרד הביטחון וגם בביטוח הלאומי שהם לא כתובות בחקיקה בתחום של הרווחה, פסיכוסוציאלי ובתחומים נוספים. בתחום הרפואי יש זכאויות. וחשבנו שהחידוד הזה הוא חידוד חשוב, כדי שיהיה ברור.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אז רגע, לפי מה זה ניתן היום?

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

תראו, לפי כל חיקוק, חיקוק בעצם ההגדרה שלו בפקודת הפרשנות זה חוק או תקנות. והיה לנו כן חשוב להגיד ברחל בתך הקטנה שגם אם זה כתוב בנהלים פנימיים זה יחול. ולכן כתבנו שהוא יהיה זכאי לכל טובת הנאה שניתנת לאדם כזה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בסדר, מבחינת הרצון הביטוי "לפי כל דין" מספק פה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אולי כדאי לכתוב את זה אבל?

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

לא. אמרנו יהיה זכאי לכל טובת הנאה שניתנת לאדם גם אם ניתנת - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא, אבל שיהיה כתוב, למה לא?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כתוב אבל, כתוב.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

מה חסר?

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

למה שלא יהיה כתוב לפי כל דין?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לאדם שחל עליו אחד החוקים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

בצורה מפורשת.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> איך יהיה חל עליו?

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

והוא יהיה זכאי לכל טובת הנאה שניתנת לאדם שחל עליו אחד החוקים האמורים. לא אמרנו מכוח מה. כל טובת הנאה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> דווקא לדעתי זה רחב, זה הכי רחב. השאלה אם זה יהיה אחיד.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

ככה יותר רחב? אני לא בטוחה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אנחנו בעצם אומרים שאנחנו רואים את האדם הזה כאילו נקבעה לו דרגת נכות כזאת וכל מה שחל עליו גם עליו.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא כאילו נצבע, הוא בצבע הזה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אני חושבת שכדאי שגם אתם תסבירו איך אתם רואים את זה.

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

כמו שדורון הסביר קודם, אנחנו בעצם מסתכלים על הדבר הזה, אנחנו מסתכלים כאל נכה עם 50% PTSD. וכל מה שחל עליו יחול גם עליהם באופן מלא, כולל תפיסות הפעלה, נהלים פנימיים וכל טובות ההנאה והזכאויות שניתנות.

אני רק מציעה אולי גם בסיפה, במקום "לאדם" שוב להגיד "נפגע או נכה".

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אדם שחלים עליו החוקים הללו זה אומר שהוא או נכה או נפגע.

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

לא, אבל יכול להיות כל מיני קונסטלציות של בן משפחה וזכאויות שונות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אז מה ההצעה?

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

להגדיר שזה אותו הנכה או הנפגע. משהו יותר מדויק.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

יעל, כדי למנוע בלבול.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא משנה מתי הוא נפגע?

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

כמו שהיה כתוב קודם בעצם.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

תסתכלי ברישה, כתוב לעניין כל דין יראו או חוק נפגעי פעולות איבה או חוק הנכים. אני רוצה לשאול האם היום יש זכויות שהם יציר פסיקה? שהם לא נהלים בלבד, שהם לא כתובות בחקיקה.

<< אורח >> דורון נגרין: << אורח >>

אם יש משהו כזה, אני לא חושב שיש. אבל גם אם יש, זה עוגן בנוהל בהוראה פנימית של האגפים. ואנחנו אומרים פה שוב, כל מה שחל לגבי נכה צה"ל ונפגעי פעולות איבה, 50% פוסט טראומה, יחול גם פה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אני לא יודעת, אני הייתי כותבת את זה בסיפה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

ההצעה זה להגיד "והוא יהיה זכאי לכל טובת הנאה שניתנת לנכה או נפגע לפי כל דין שחל עליו אחד החוקים האמורים"?

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כן. זה כיסוי מלא. של הכול.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

לא, דין כולל גם הנחיות ודברים כאלה. דין כולל חוץ מחוקים גם הנחיות ונהלים פנימיים כאלה ואחרים. אני חושב שזו הערה נכונה שסוגרת את האופציה הזאת.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

למישהו מפריע שיהיה כתוב "לפי כל דין"?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז שיהיה כתוב.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

זאת הכוונה מראש, אז אין שום בעיה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אם זאת הכוונה, אז בעיניי זה נותן מענה הרבה יותר.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אוקיי. אז אנחנו אומרים יהיה זכאי לכל טובת הנאה שניתנת על פי כל דין לנכה או נפגע שחל עליו אחר החוקים כאמור. אני גם חושבת.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

יש הנחיות, יש הטבות שניתנות לפי הנחיות שעוד לא הספקנו לעדכן אותם בחקיקה וההנחיות הן לא לפי דין.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בדרך כלל מכתבי איומים של עורכי דין לאזרחים זה, אנחנו נתבע אותך "לפי כל דין".

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה רז אומר?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אולי כדאי שייעוץ המשפטי.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא, לא, היא אמרה, היא הסכימה.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

אם זה מראש לא בחקיקה, אז גם בנוסח הזה זה לא נכנס.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אולי שנשאל את רז?

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

אני אומר שאם מדובר בהנחיות שלא בחקיקה עדיין, אז גם עכשיו הן לא נמצאות בפנים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. גם הנוסח הקודם.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני מציע, יש לי הצעה כדי שנוכל להתקדם. הייעוץ המשפטי של ועדת העבודה והרווחה ושל הכנסת הם מאוד מומחים בעניין הזה. מה שאתם תקבעו בעניין הזה מקובל עליי.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

חשוב לי שהוועדה תקבע.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

הוועדה מסכימה לכל מה שתעשו.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

לא, הוועדה רוצה את הנוסח הרחב ביותר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא, בעניין הזה, לא בכל דבר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לעו"ד רז ניזרי יש בעניין הזה הרבה ניסיון במשרד המשפטים. בואו שנייה נסגור את זה.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

מה שאני מציע, אני יכול לדבר אחרי זה עם שי. יש לי הרבה ניסיון, באמת שחלקו נסמך על שי שהיה רפרנט אצלי, שהיה ראש תחום מחלקה אצלי. אבל אני רוצה לומר כזה דבר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

את חטאיך אתה מזכיר היום.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

אני רז ניזרי, אני כרגע בכובעי כמייעץ בהתנדבות למטה המשפחות. הנוסח "לפי כל דין" הוא הנוסח הרחב ביותר שכולל בכלל גם חקיקה, גם פסיקה, גם הנחיות, קביעות מינהליות כאלה ואחרות. לכן זה כהגדרה נוסח רחב יותר. אומר שי שיש הנחיות מינהליות שלא הוכרו בחקיקה, אבל להבנתי גם הנוסח הנוכחי אם זה הנחיות לא נמצא, כי כתוב פה רק לפי חוק. חוק הנכים וחוק התגמולים.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

לא. לא.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא, כתוב כל טובות ההנאה שחלות על האדם שהוא מוכר על פי חוק. זה לא. כאילו, כל דבר שניתן לאדם שמוכר. זה לא אומר. זה יכול להיות הנחיות, זה יכול להיות פסק דין. זה מודבק לאדם.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

בסדר גמור. אז אפשר להוסיף אחרי זה "ולפי כל דין". כלומר, כל טובות ההנאה ולפי כל דין. אז זה שלייקס על שלייקס.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה לא גורע, יעל.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

תמיד עדיף שיהיה עוד שלייקס מאשר שאחרי זה נגלה ונבוא לפה לעוד כמה חודשים לתיקון.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> טובות הנאה שחלות על האדם.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

אמרתי, נכון מיכל, אז אפשר להוסיף אחרי זה, אחרי טובות ההנאה ולפי כל דיון. כי אז זה בעצם כולל דברים שאנחנו לא יודעים היום והניסיון של כולנו, גם חבריי שעבר וגם עכשיו בממשלה, כולנו יודעים שבסופו של דבר אנחנו יודעים מה יש פה עכשיו. אף אחד לא יודע מה יקרה מחר.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל רז, בדיוק הפוך. אני רוצה להגיד לך למה אתה מצמצם את זה. ברגע שאתה כותב וכל טובת הנאה שניתנת לאדם זה משהו מאוד רב. כשאתה אומר לכל טובת הנאה שניתנת על פי דין לכל אדם בכל זאת צמצמת. מבחינת לשון, מבחינת עברית. עזוב רגע משפטית.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

אבל הדיון התחיל בהערה של קארין עוד לפני הסיפה הזאת של טובת הנאה. ההערה של קארין נגעה לרישה שזכויות מוענקות לפי חוק הנכים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין. אחרי זה כתוב את הסיפה ויחולו עליו כל טובות ההנאה. ברישה עלול להיות, הנוסח ברישה שכולל רק את חוק הנכים ואת חוק התגמולים אמור להיות מצמצם. הסיפה אני מבין. הסיפה אכן לפי העניין וכו'. אבל הרישה אומרת רק שזה בעצם הבסיס לכאורה. אתה יכול להגיד שכל הסיפה בנויה על הרישה. אם הרישה אומרת רק לפי חוק הנכים וחוק התגמולים וזה אמור להיות מצמצם שנגלה אחרי זה משהו שנמצא.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל אני אגיד לך, הסעיף הזה מדבר על לתת להם את ה-50% לפי אחד מהחוקים הללו. כמו שמקבל נכה. אז אתה חייב להצמיד את זה לשם.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אבל יש כאן שני שלבים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. אני לא מבינה את הבעיה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

רז, בשלב הראשון ברישה אומרים איך יראו את הזכויות. בסדר ובסיפה אומרים יחולו לגביו, לגבי אותו אדם, לגבי אותו אחד שנקבעו לו 50% נכות. ההוראות הקבועות בכל דין לעניין נכה או נפגע. זאת אומרת שזה סגירה משני כיוונים, גם של הזכויות וגם של הבן אדם.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אוקיי, אפשר להמשיך.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

הבנתי. אבל שימי לב - - -

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אם יהיו לכם הערות אחרי זה אז תשבו עם היועצים המשפטיים.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

הבנתי מה שאמרת, נכון. אבל שימי לב שגם הסיפה בסוף המילים האחרונות מחברת את זה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל נכון, כי לפי זה הוקרא. פדוי השבי הוצמד לאדם שקיבל 50% באחד משני החוקים הללו.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מיכל, תראי מה כתוב בסוף.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

אני מציע שכמו שיושב הראש אמר נצטרך אחרי זה לדבר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

"אחד החוקים כאמור".

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כי האדם הוכר לפי אלה. זה לפי ההכרה של האדם. האדם הוכר לפי שני אלה.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

מוסכם שצריך את הנוסח הרחב ביותר. אחרי זה נוכל לראות. בסדר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בדיוק.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אני מציעה שעד ההצבעה תנסו להגיע לאיזה שהוא משהו שהוא נראה נכון בעיניכם ולהציג אותו בפנינו.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא, בואו נסגור את החוק. ביידיש זה נקרא "פיצ'יפקס" אתם תסגרו ביניכם.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

בסדר, ותודיעו לנו.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני לא יודע את התרגום לשפה אחרת.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

זה גם בעברית.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

לגמרי.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הפרטים הקטנים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא, הפרוצדורה זה חשוב. הלאה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

לגבי סעיף קטן (ב), תנסו לסגור את זה עד ההצבעה שכנראה תיערך היום מתישהו.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

מה מתישהו? עכשיו אני רוצה.

<< אורח >> רז ניזרי: << אורח >>

לא, את ההערות האחרות נדבר אחרי זה, יושב-הראש, נכון? יש לנו כמה הערות כלליות, נדבר עוד לפני ההצבעה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בוודאי, אבל על העניין הזה תסגרו, זה ממש נראה לי, חבל על הזמן. נו, הלאה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אוקיי.

(ג) הוראות סעיף זה יחולו מיום שהוכר חטוף ששוחרר כפדוי שבי, ולעניין חייל בשירות מילואים או בשירות סדיר, למעט התחייבות לשירות קבע, ממועד שחרורו משירות כאמור.

אתם רוצים להסביר?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

מי צריך להסביר?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה קורה לשירות קבע?

<< אורח >> דורון נגרין: << אורח >>

שוב, אנחנו הרי אמרנו שכל ההוראות שחלות לגבי נכי צה"ל ואיבה חלות גם פה. אז לגבי נכה צה"ל, חייל יכול לקבל זכויות רק מהרגע שהוא משוחרר משירות חובה או משירות מילואים. לגבי קבע הוא ממשיך לקבל. זאת אומרת, אם הוא נפצע בשירות קבע הוא מקבל את הזכויות במהלך שירות הקבע. אז גם פה זה אותו דבר. אם יש חייל שחזר מהשבי הוא יקבל את הזכויות רק מתום שירות החובה. כמו נכה צה"ל.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אוקיי, נמשיך.

<< אורח >> דורון נגרין: << אורח >>

שירות החובה או שירות המילואים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני רוצה רגע לשאול פה שאלה, כי אנחנו ראינו את האירוע המרגש, אם אני לא טועה, של אורי מגדיש. מה קורה אם אחד מהחיילים המשוחררים חוזר ומחליט להמשיך בשירות? ומה קורה אם אחד מהצעירים מתגייס עוד שנה? הרי לא הגיוני שכל המעטפת - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא, הוא מקבל מתי שהוא חוזר.

<< אורח >> דורון נגרין: << אורח >>

אלה שני מקרים שונים. זה טוב שאתה מעלה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אז אני מבקש להבין את שתי האבחנות.

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

רגע אולי לגבי האזרחים שיתגייסו בהמשך.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא אזרחים. דווקא על חיילים בסדיר אנחנו מדברים.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

לא, רגע, הוא חילק.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני יוצא מנקודת הנחה שפציעה שמביאה לנכות של 50% ומעלה של חייל מובילה כמעט תמיד בהכרח לסיום שירותו בגלל עוצמת הפציעה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> וחבל שכך.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא בהכרח.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא יודע. אני שואל, מה קורה כאשר חייל יחליט, חייל יחזור מהשבי, בתקווה, יחליט לשרת. זה מקרה אחד. ומה יקרה עם החבר'ה הצעירים ששוחררו, ששבו בגיל 16-17 ואנחנו כולנו מקווים שהם ישתקמו כך שהם ירצו לשרת.

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

אז אני אתייחס רגע לשאלה הראשונה ושרית תתייחס לשאלה השנייה. לגבי השאלה הראשונה, דובר על המקרה שהזכרת. למעשה חייל, קודם כל, אם הוא השתחרר הוא יקבל את הזכויות מיד עם השחרור. ואם הוא יישאר בצבא, כלומר נחטף בהיותו חייל ויחזור בעצם לשירות בצבא, הוא יטופל על ידי הצבא. וכאשר הוא ישתחרר הוא יעבור בעצם לטיפול של אגף השיקום. לעניין התשלום החודשי שניתן מכוח פדויי שבי, זה משולם בכל מקרה מהחזרה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ומענק הסתגלות?

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

גם.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז את מדברת רק על הטיפול שהוא אמור לקבל קופת חולים, ביטוח לאומי.

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

כמו נכה צה"ל אחר. בדיוק כמו נכה צה"ל.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, כי הייתה לנו בעיה עם פצוע.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא משנה מה היה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אז אני אומרת, האבחנה שמתחיל לקבל רק אחרי שהוא משתחרר, היא לא חלה לגבי המענק החודשי ומענק ההסתגלות.

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

נכון.

<< אורח >> דורון נגרין: << אורח >>

היא כן חלה על ה-50%.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא הבנתי, לא תתנו לו את הזכאויות?

<< אורח >> דורון נגרין: << אורח >>

כמו כל חייל.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

רק בסוף השחרור? מה, ומה בינתיים?

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

צה"ל מטפל בו בינתיים.

<< אורח >> דורון נגרין: << אורח >>

כמו חייל ולוחם שנפצע במהלך השירות וממשיך בעצם בשירות, לא השתחרר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אבל זה שונה, לא?

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

אם הוא יכול להמשיך לשרת בצה"ל, אז הוא נשאר. הוא מקבל את המעטפת הצה"לית, את כל הטיפול שנותן צה"ל.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

סדיר וקבע אותו דבר?

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

לא. קבע יכול להיות מוכר בהיותו בצבא, בהיותו בשירות צבאי. סדיר מילואים משתחררים ואז מוכרים ומטופלים באגף השיקום. עד אז הם מטופלים בצה"ל.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

שנייה, אני רוצה לעשות ברחל בתך הקטנה. מענק הסתגלות מקבלים. גמלה חודשית של פדויי שבי מקבלים.

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מה שהם לא מקבלים ברמה הכספית זה את המענק הכספי של ה-50%?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> את השירותים, כל החבילה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

חבר'ה, יש פה חשיבות לפרוטוקול.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> את כל החבילה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

יקיריי, עמיתיי חברי הכנסת, שנייה, אנחנו רוצים את זה בפרוטוקול.

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

ההכרה כ-50% נכה צה"ל בשל PTSD תהיה מרגע השחרור.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ההכרה ב-50% יש לה היבט כספי חודשי של גמלה ויש לה מעטפת טיפולית וזכויות נלוות. בסדר? אני רוצה להבין בדיוק. את גמלת הנכות או תחליף לגמלת נכות הוא מקבל בחשבון הבנק או לא? בזמן השירות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא.

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

אחרי השחרור.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

רק אחרי השחרור. רטרואקטיבי על התקופה שהוא חייל או רק מהרגע שהוא משתחרר?

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

מרגע השחרור.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מיום השחרור. הזכויות הנלוות, למשל רכישת הרכב. בסדר, אני יכול להבין שאומרים שחיילים יש להם איזה שהיא הכנסה צבאית, צבא. אבל רכישת הרכב זה גם מיום השחרור?

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

כן. עוד פעם, כל המעטפת שנלווית להכרה בו כ-50% PTSD זה עם השחרור, בדיוק כמו נכה צה"ל אחר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

שאלה אחרונה, כן?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אבל זה - - -

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא, לא, אני רוצה להיות מאוד ענייני.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני יודע, אז אני רוצה רגע לשאול.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לכן אני אומר, שיבחר את השאלה הכי עניינית ונמשיך.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לרבנים זה לא פשוט לבחור את השאלה הכי עניינית.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בסדר, הוא לא מכיר בי כרב, אז זה לא פנית לכתובת הנכונה. הכול בסדר. אדוני, הכול בסדר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בכנסת יש תואר אחד, חבר הכנסת.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אתה צודק בזה אדוני.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אין אלופים ואין - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, אני אומר רגע מה מטריד אותי בסיפור הזה. אני אומר את זה, יכול להיות שנפתח פה צוהר שנוגע גם לכל נכי צה"ל שממשיכים בשירות. תראו, יש פה למשל, ניקח את העניין של הטבת הדיור. בסדר? יכול להיות, אני נתתי את הדוגמה הזאת באחד הדיונים הקודמים. יכול להיות שחייל גר בבית, יחזור מהשבי ויעשה שירות יומי כך שהוא ישן בבית. והבית לא מותאם. הבית לא מותאם, כי במשפחה הזאת פדוי השבי גר בחדר אחד עם עוד שני אחים וצריך לעבור לבית שמאפשר לו שיקום. מה ההיגיון בכלל, מה הרציונל? אני מבין את הרציונל אולי לגבי הכסף החודשי. צה"ל מספק לו את המעטפת. מה היגיון לגבי הטבות כמו רכישת דירה?

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

צבא הגנה לישראל יודע לטפל גם במקרים האלה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אז הצבא נותן לו מענים?

<< אורח >> מור ימין: << אורח >>

הצבא נותן מענים. לצבא יש גישה חדשה, בזמן השירות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כולל שיפוץ של דירה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אז למה שהוא ימשיך לשרת בצבא אם הוא מפסיד זכויות?

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אבל היא לא ענתה לי, רגע. כולל שיפוץ דירה?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם צריך.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אם צריך, כמובן.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אם צריך. התאמת המגורים למצב הפיזי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הבנו שזה נושא יותר רחב, שדורש.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זה דורש דבר אחד, חה"כ קריב. זה דורש שאתם תקראו את החוק שהעברנו פה בקיץ של נכי צה"ל. תראו שם הכול מה שמופיע.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, לא, הכול בסדר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו רוצים לוודא.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

רק תקראו.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אבל אנחנו כבר כאן, צריכים להעביר חוק.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בסדר.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

מה צינור? יש לו מעטפת של משרד הביטחון כנפגע.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

יש לנו פה בקשה מהארגון ערים בלילה, אנחנו מדברים כל הזמן על פדויי השבי של עכשיו. אורי אהרנפלד רוצה לדבר על פדויי השבי הוותיקים. בבקשה אורי.

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

כן, בוקר טוב. ראשית, אני רוצה כבוד יושב-הראש וחברי הכנסת הנכבדים, אני מודה לכם מעומק לב בשמי ובשם חבריי על זה שאתם דנים היום לפני שהם חוזרים. כי לנו לקח 30 שנה עד שהכירו בנו, אחרי שחזרנו. אז ישר כוח על זה שאתם חושבים על מי שנמצא בשבי וטרם שב הביתה, בתקווה שישובו במהרה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אמן.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אמן, אמן.

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

אני רוצה לשאול שאלה אחת את יושב-הראש ואת חברי הכנסת הנכבדים, למה אתם מפרידים בינינו ובינם בעוד אתם רוכבים על החוק שאנחנו העברנו לפני כמה שנים יגאל? לפני 19 שנים. בדמים העברנו את החוק הזה אחרי 30 שנה שהיינו בשבי. והיום במיוחד לאור זה, לאור העובדה שאנחנו, יגאל כוחלני, יושב ראש העמותה ואנוכי, מייצגים את פדויי השבי שכולם פוסט טראומתיים. אתם שוב גורמים לנו לאותה הרגשה שחזרנו איתה וחיינו איתה במשך 30 שנה ואנחנו ממשיכים לחיות איתה עוד 20 שנים אחרי שהעברנו את החוק. למה אתם עושים את ההפרדה הזאת? מה שונה הישיבה שלהם מהישיבה שלנו? מה שונה עצם העובדה שהם נפלו בשבי, חלקנו קיבלנו פקודה. אני מייצג חיילים שקיבלו פקודה אחרי קרב של שמונה ימים ו-180 שעות ליפול בשבי. קיבלנו פקודה משר הביטחון. במה אנחנו שונים מהם? עם כל הכבוד. הם אחים שלנו, אנחנו באים פה לדאוג להם.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני שואל, כשאתה אומר 'אנחנו', אתה מדבר על?

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

על פדויי השבי ממלחמת יום כיפור ומלחמות קודמות.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זהו, לא אמרת את זה קודם.

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

אנחנו עברנו את אותם עינויים, אולי פחות זמן, חלקנו יותר זמן. יש בינינו אנשים שישבו שלוש וארבע וחמש שנים בשבי. מה ההבדל בינינו? תסבירו לנו. למה אתם עושים הפרדה? שוב. אנחנו נלחמנו בדם להעביר את החוק הזה, אחרי 30 שנים שחזרנו מהשבי. ואתם שוב גורמים לנו להרגיש כאילו המדינה דורכת עלינו פעם נוספת בעצם ההפרדה הזאת. תודה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

התשובה מחויבת, חייבים לענות לכם משרד הביטחון. אנחנו רוצים לשמוע את התשובה. משרד הביטחון, בבקשה.

<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>

איתמר גרף, אני סמנכ"ל תכנון. אני חושב שהתייחסתי לזה בישיבה הקודמת או לפניה. סך הכול אנחנו, אני אומר את זה ברמה מאוד מאוד עקרונית. חייבים בטח לאורי ויגאל וחבריהם שישבו בסוריה או במצרים לא פחות ואם זה היה קבוצה של 17-18 או 200 לוחמי יום כיפור וששת הימים והיינו יכולים לגדר אותם אני חושב שהיינו בעד לא לעשות בידול. הקבוצה של פדויי השבי מאוד גדולה. שמנו פה את המספרים, כולל גם לוחמי מחתרות מלפני קום המדינה ועוד הרבה מאוד אחרים שאני לא יכול לפרט פה את כולם. היא מאוד מגוונת.

אנחנו כן הגענו להבנה ורק השבוע הם היו אצלי בחדר שני החבר'ה האלה ועוד אחד מהחברים של ערים בלילה ואנחנו עושים מסלול ירוק לכל מי שעדיין הוא לא פוסט טראומטי, 50%. ובאמת המדינה עברה הרבה מאוד דברים גדולים בהכרה בפוסט טראומה והבנה בתהליכים הבירוקרטיים. אין לנו ספק שיש כאלה שעברו תלאות גם מול אגף שיקום ומשרד הביטחון וצריך לתקן א זה. אנחנו עושים משהו ירוק, תהליך קצר ומהיר. לא יודעים להבטיח. כמובן אין ועדה רפואית מראש, אבל אנחנו כן יודעים להבטיח את היחס ואת התהליך.

לכן אני אומר פה ברמה העקרונית. כמובן התייחסנו לאוכלוסייה בטח אזרחית שהייתה ב-7 באוקטובר. לא פדויי שבי ואין להם צלב אדום ונחטפו מביתם ואזרחים קטנים, גדולים, לא משנה, גם חיילים, צריך להגיד, וחיילות שלא באמת היו בקרב. אבל אני לא עושה הבדלה. אני חושב שהחבר'ה הגיבורים האלה מיום כיפור צריך לתת להם או מששת הימים או בין המלחמות שהיו בשבי צריך לתת להם הכול. רק צריך להגיד. קשה מאוד לעשות את החיבור הזה ובגלל גודל האוכלוסייה של פדויי השבי והמגוון כן מצאנו לנכון להסכים עם הדרישה של מנהלת החטופים והשבים ושל ביטוח לאומי למצוא איזה פתרון של 50% ל-7 באוקטובר. הלכנו איתם כמובילים של החוקה הזה. אבל מתוך הבנה שזה לא יכול לחול על כולם. וכן אנחנו נמצא פתרון ואנחנו כבר מסמנים את האנשים ועובדים לגבי זה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

הוועדה רוצה להיות, דעת הוועדה רוצה להיות נחה שחם וחלילה הם לא יקופחו בפועל. הטכניקה שמשרד ביטחון ימצא לפגוש איתם, אם יש לכם הסכמות איתם, כל הדברים האלה. התוצאה צריכה להיות שהם לא יקופחו. ועל זה אני רוצה לשמוע האם יש לכם תשובה.

<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>

אז עוד פעם, כיוון שפה לקבל עכשיו החלטה שמראש כל מי שהיה ביום כיפור וישב בשבי אנחנו עכשיו אומרים מראש שאם אין לו 50% פוסט טראומתי והוא יקבל אני לא יכול להגיד, כי אני לא יכול להנחות רופא בוועדה או רופאים בוועדה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז מה, על מה דיברת קו ירוק?

<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>

המסלול הירוק הוא מסלול מאוד קל. אנחנו עושים את זה עם הם רוצים בלי נוכחותם, על בסיס מסמכים רפואיים מאוד מאוד ברורים ופשוטים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

הגעתם איתם להסכמות?

<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>

והגענו להבנה ולהסכמה. ואני אומר, אנחנו סך הכול מבינים את הלך הרוח שלשם צריכה להיות התוצאה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אתם צריכים לדעת שאדם בגילי, האנשים האלה הם הגיבורים שלנו.

<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>

לגמרי. גם שלנו. אנחנו גדלנו עליהם.

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

איתמר, לא ידעתי שזה נופל למגרש שלך. אני מצטער, אבל אני שוב מביא את הכאב שלנו. אתם עושים לנו את זה שוב ושוב, 50 שנים. 50 שנים הבידול הזה, ההתעלמות הזאת. ועכשיו ההפרדה הזאת. זה לא יתכן.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני רוצה, אדוני יושב-הראש, אם אפשר. אני לא חושב שאנחנו נותנים פה מענה לתחושה הקשה הזאת. אבל אני, איתמר, רוצה רגע לבקש עוד פעם, התחייבויות קצת יותר קונקרטיות. אני רוצה לשאול, קודם כל מה הקבוצה, מה גודל הקבוצה?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני לא פותח את הדיון. היה בדיון הקודם כל הפרטים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, לא. לא הייתה הצהרה מצד משרד הביטחון. הייתה הערכה מצד ערים בלילה. אני רוצה לדעת על כמה אנשים שניגשו.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היו מספרים, 580.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא חברים, בואו, אני מדייק בשאלה. לא שאלתי על כל הקבוצה של פדויי השבי. שאלתי על הקבוצה מה גודל הקבוצה של פדויי שבי שהגישו בקשה להכרה באחוזי נכות ולא הגיעו למדרגת ה-50 כי נקבעה להם מדרגה יותר נמוכה, למשל של 30? זאת שאלה אחת.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

רגע, אני כבר אענה לך על השאלה הזאת. בדיון הקודם דובר וזה בערך 250 אנשים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

שנייה. 250 פדויי שבי הגישו בקשה וקיבלו הכרה ואחוזי נכות כתוצאה מהשבי. אני שואל על אותה קבוצה, תת קבוצה של אנשים שהמדרגה שלהם - - -

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

228 אנשים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, לא, זה כמה עשרות. כמה אנשים הוכרו במדרגה יותר נמוכה מ-50%?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

228.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אה, זה 89, כן.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

חבר'ה, בואו, אני יודע למה אני שואל, תאמינו לי. יש קבוצה גדולה של פדויי שבי שקיבלו הכרה, אבל לא כולם במדרגה של 50% ומעלה. יש קבוצה שהיא על 30%. זו הקבוצה הרלוונטית לטענה. אז אני רוצה להבין האם מדובר בבודדים, בעשרות, ב-150. מה גודל הקבוצה.

הדבר השני, הכותרת של המסלול הירוק, אין לי ספק שעומד מאחוריה הרבה. אני מבין שאתה לא יכול להתחייב לתוצאה, בוודאי. אתה כן יכול להתחייב על דבר אחד: תוך כמה זמן אתם מתחייבים שכל פנייה של חברי אותה קבוצה תקבל מענה? חודשיים, חצי שנה? כי אנחנו גם רוצים לדעת אם לבקש מיושב הראש עוד חודשיים לקבוע פה דיון מעקב? אנחנו נבקש.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז בואו נשמע את התשובה, מאוד חשוב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אנחנו נעבוד אתכם כדי לראות שבסופו של דבר, במבחן התוצאה - - -

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

הבקשה שלי היא אחרת, תפסיקו להפריד אותנו. מה ההבדל? אני לא מבין את זה. אתם יושבים על חוק שאנחנו העברנו.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אם זה היה תלוי בנו לא היינו מפרידים.

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

בתוך החוק שאנחנו העברנו יש הפרדה. אנחנו נשארים מאחורה ואנשים, לא, זה לא הבעיה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, ההפרדה היא רק על מענק הסתגלות. נכון?

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

תמחקו את ההפרדה הזאת.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

אני רגע אסביר. בצדק הוא אומר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

התקדמנו קדימה בסכום לכולם.

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

זה לא מעניין אותנו הסכום. לא מעניין אותנו כסף. אתם לא מבינים את זה. אתם לא מבינים את מקור העניין ושורש הבעיה. תפסיקו להפריד, אין הפרדה בינינו. אנחנו אותו דבר. ישבנו בשבי, עברנו עינויים, אין הבדל. אתם לוקחים את החוק שלנו, עושים על החוק שלנו אתם עושים מי שהיה לפני השביעי הוא ככה, מי שאחרי השביעי הוא ככה. אין דבר כזה. רבותיי, אין דבר כזה. אתם לא מבינים את זה. אנחנו לא רוצים כסף. קחו את הכסף, אנחנו לא קיבלנו 50 שנה כסף, אנחנו לא רוצים כסף. אבל את הכבוד, תפסיקו לרמוס. וזה כל הזמן וזה לאורך שנים ואתם עושים את זה שוב פה בוועדה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

שי סומך, משרד המשפטים. מה אתה אומר על הטענה הזאת?

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

אם היינו מקבלים את הטענה הזאת בעצם אף אחד לא היה מקבל, גם ה-7.10 לא היו מקבלים. כי הקבוצה של פדויי השבי היא לא קבוצה הומוגנית. יש שם כל מיני סוגים של פדויי שבי. יש אנשים שסבלו מאוד והתנאים שלהם היו מאוד קשים ויש אנשים שהתנאים שלהם היו יותר קלים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זה מפריע לו. את רוצה שהוא ישתוק ונחכה שתסיימו את הדיון ביניכם? אני רוצה לשמוע אותו, הפרוטוקול רוצה לשמוע אותו. הצופים רוצים לשמוע אותו. כי הוא צריך להשיב תשובה לזעקה של הגיבורים ממלחמת יום כיפור. בבקשה.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

היו דיונים משפטיים בעניין הזה. באמת, זה מעורר התלבטות והגענו למסקנה שחטופי ה-7.10 יש להם מאפיינים מיוחדים ביחס לכל פדויי השבי האחרים וכבר ציין את זה איתמר. קודם כל זה חטיפה ולא שבי, כולם נחטפו ולא נשבו.

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

אז תחקקו חוק אחר.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

וגם התנאים של השהיה שם הם תנאים של חטופים, לא תנאים של מי שנשבה. מדובר באוכלוסייה גדולה מאוד של אנשים שהם גם לא גברים. יש נשים ויש ילדים וקשישים, שהם לא אוכלוסייה רגילה של פדויי שבי. והנסיבות גם, יש פגיעות אחרות, פגיעה בבני משפחה אחרים שהם נרצחו או נפצעו או נחטפו. לפעמים רבים לא יכולים לחזור לבתים שלהם. הבתים נפגעו והם גם לא יכולים לחזור לאזור שבו הם נחטפו. יש כאן מכלול של נסיבות שמאפשרים לייחד אותם ביחס לכל פדויי השבי האחרים.

אנחנו חושבים שמבחינה משפטית, אני מדבר על הרמה המשפטית, זאת אבחנה שהיא אפשרית.

<< אורח >> יגאל כוחלאני: << אורח >>

שנייה, רק דבר אחד. אני אזכיר לך שב-48 היו נשים בשבי מגוש עציון.

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

אף אחד לא הכיר בהם.

<< אורח >> יגאל כוחלאני: << אורח >>

ממשמר הירדן. אני יכול לספר לך על מרסל ניניו שהייתה אישה גם כן במצרים. ומה שאתה אומר, כאילו, אתה יכול להפריד - - -

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

ושולמית כהן בלבנון.

<< אורח >> יגאל כוחלאני: << אורח >>

- - - אתה יכול להפריד איך אנשים היו בשבי. יש כאלה שעברו יותר או פחות. אני חושב שאתה טועה לגמרי. אתה משפטן, אבל אתה לא מכיר את האנשים.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

כל פדויי השבי האחרים שהם לא חטופי ה-7.10 המגוון הוא הרבה יותר רחב. יש גם נסיבות של שבי שהן הרבה הרבה יותר קלות.

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

אתה אומר, איך אתה קובע דבר כזה? על סמך מה? על סמך שקראת ספרים? על סמך מה?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אבל אם אפשר לצרף את פדויי השבי הוותיקים לפי מספר, כלומר בואו נניח ש-130 ימי שבי, השאלה אם אתה לא יכול לעשות צורת ברירה וסלקציה כזו שהיא כן תקבע פחות או יותר אם בן אדם ישב בשבי במלחמת יום כיפור 45 יום אז אוקיי, הוא יכול להשתוות. סליחה שאני עושה את זה.

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

אל תעשו סלקציה. עשו לנו כבר פעם סלקציה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא. אנחנו עוסקים - - -

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

אתם עוסקים בכסף ובכבוד. מצד אחד כסף יש, וכבוד אתם רומסים, זו הבעיה. אתם לא רוצים לתת כסף, 50 שנה לא נתתם כסף לפדויי השבי, זה בסדר. לא רוצים את הכסף. אתם לא מבינים את זה. אתם לא מבינים את הנקודה. שבחוק הזה אתם רומסים שוב, כמו שכל הממשלות עשו במשך 50 שנה, אתם רומסים שוב את הכבוד של פדויי השבי ממלחמת יום כיפור. ואל תעשו לנו פה מי סבל יותר ומי סבל פחות. אני הייתי תלוי עם רגליים למעלה וראש למטה. אתה יכול לכמת את זה לסבל של מישהו?

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

צריך לציין, קודם כל אנחנו ניסינו לעשות - - - אבחנות, לא הצלחנו. בסוף אנחנו בודקים את זה משפטית אם זה אפשרי או לא אפשרי. כן? זה לא ההצעה שלנו. אנחנו בודקים משפטית. דבר נוסף שצריך להגיד - - -

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

זה רק כסף, זה לא משפטית.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

דבר נוסף שצריך להגיד, שכל מי, כל פדויי השבי האחרים יכולים להגיש בקשה לוועדה רפואית ואם יש להם זכאות ל-50% או ליותר הם יקבלו. זאת אומרת, הפטור כאן הוא מפרוצדורה. אנחנו אומרים ההנחה שלנו שהחטופים של ה-7 באוקטובר בגלל הפגיעה שהייתה בהם הם יקבלו את ה-50% ואנחנו פוטרים אותם מהפרוצדורה. כל פדוי שבי אחר שהמצב שלו באמת מצדיק דרגת נכות כזאת יקבל.

<< אורח >> אורי אהרנפלד: << אורח >>

אתה יודע שאנחנו, דרך אגב, יקירי, אתה יודע שאנחנו לקח לנו לחלקנו לקבל 50% נכות קרוב ל-35 שנה? למרות שהיה מגיע לנו 35 שנה קודם? איך אתם יוצאים בכלל באמירות כאלה? אתם יושבים אחרי סוגיות משפטיות וכסף. כל מה שמניע את המערכת הזאת זה כסף. אתם לא לוקחים בחשבון את עניין הכבוד, שכבר אמרתי את זה. אני מודה לכם על זה. אתם שוב, אני אומר לכם את מה שחבריי חשים. אתם שוב רומסים את הכבוד של פדויי השבי ממלחמת יום כיפור בהפרדה הזאת. והסיבה היא כסף. נקודה .

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

טוב רבותיי. אתה רוצה להתייחס, איתמר?

<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>

אני קודם כל, כולנו מצדיעים לחברים האלה. ואני הסברתי ואני גם חושב ששי ממשרד המשפטים הסביר. זו קבוצה מאוד רחבה וגדולה והומוגנית. וברור לי שאנחנו לא עושים שום הבחנה בין מי שישב בכלא הסורי והמצרי, סבל, לא סבל. אנחנו מדברים פה על אנשים רבים, לוחמי מחתרות ואחרים, שקשה לנו להשוות אותם אפילו למי שישב בכלא הסורי והמצרי. שאני חושב שכרגע גם הגמלה הולכת לגדול משמעותית ויש פה צדק היסטורי. אבל אנחנו כן ישבנו עם "ערים בלילה". יש כרגע מספר של 16 איש שהם שמו לנו. אני יכול להבטיח שעוד חודשיים אנחנו נדווח פה לוועדה. אני מאמין שנהיה כבר אחרי הוועדה. אנחנו נראה את התוצאות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה המספר שאתם מכירים?

<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>

זה כרגע המספר שקיבלנו מהם. אם אתה שואל כמה אנשים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא אומר מסלול ירוק.

<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>

יש כ-80 פלוס אנשים, לאו דווקא יום כיפור, ששת הימים, מתוך האוכלוסייה, שהגישו וקיבלו פחות בהכרח.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

80 אנשים.

<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>

80 פלוס, 80 ומשהו. קודם כל, אנחנו עובדים עם העמותה שממש מדייקת ברמה שהיא יודעת את האנשים ומכירה אותם. אנחנו כמובן נעשה איזה קול קורא, נפרסם את הכול. מה שנקרא, נעשה reaching out. אבל אני לא יכול להבטיח, יש אנשים שיגידו אני לא מעניין אותי.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני יכול כן להבטיח משהו. איתמר, אני רוצה לבקש מענת שתקבע דיון בעוד חודשיים ספציפית לאנשים האלה. שאתם תבואו ותגידו מה עשיתם בחודשיים, איך הגעתם, למי הסתדרתם. זה בסדר חודשיים?

<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>

אין לי בעיה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

מספיק לך?

<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>

כן, כן.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז עדיין לפני הפגרה אנחנו נעשה את זה. אני רוצה לבקש עכשיו משהו. היות והיועצת המשפטית פה, מבחינת הסעיפים, רוצה איזה שהיא התייעצות משפטית, אנחנו נעשה עכשיו הפסקה של 10 דקות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ברשותך אדוני, רק על הנושא הזה. חה"כ אייכלר, ברשותך רגע משפט אחד על הנושא הזה. איתמר, תראה, היה יכול להיות גם פתרון ביניים. פתרון ביניים היה יכול, אני מבין את האירוע שלכם שיש מאות, יותר מ-200 אנשים שבכלל לא ניגשו אי פעם לבקש הכרה בנכות. אני מבין את הקושי שלכם. הקונספטואלי וגם הבירוקרטי ותקציבי. אבל היה יכול להיות פתרון ביניים. היה יכול להיקבע עיקרון שבא ואומר שכל מי שהגיש בעבר עד המועד הזה בקשה ונקבעה לו איזה שהוא אחוז נכות יראו אותי כמי שיש לו אחוז נכות של 50. תעזבו, אתם לא הלכתם איתנו על זה. אני רק בא ואומר שלא יהיה כאן, היה אפשר לבחור בתחנות ביניים בסיפור הזה ולומר שאדם שלא פנה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא יכול להאריך, באמת.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אבל אם בחודשיים הקרובים לא יהיה מאמץ שלכם לגמור את האירוע הזה, אני אומר כאן.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

הוא אומר לך שתוך חודשיים הוא יעשה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא. יהיה דיון כאן, דיון מעקב.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא, באותם חודשיים הם יסדרו את העניין ואנחנו רוצים לשמוע דיווח.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני רוצה לומר שאני מתכוון להניח הצעת חוק פרטית ואני בטוח שחבריי יצטרפו אליי, שתהיה כאן, שתקבע את העיקרון הזה: שכל פדוי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]