פרוטוקול מספר 217, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 06/06/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 217

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום חמישי, כ"ט באייר התשפ"ד (06 ביוני 2024), שעה 11:00

סדר היום:

<< הצח >> פרק ז' (רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

מוזמנים:

עמית שטאובר

–

עו"ד, סגן היועץ המשפטי, משרד האוצר

ישי פרלמן

–

עו"ד, עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר אלישיב ממן

–

יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר דנה דובר

–

רפרנטית הסעת המונים באגף התקציבים, משרד האוצר איציק דניאל

–

רכז תשתיות באגף התקציבים, משרד האוצר

בנימין ארביב

–

סגן יו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

תמר מירסקי

–

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה אולה אקסלרד

–

מנהלת אגף א' מרחבי מטרו, מינהל התכנון

נתנאל היימן

–

ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

ישראלה מני

–

איגוד לשכות המסחר

נחמה בוגין

–

יו"ר, לשכת שמאי מקרקעין

סטלה אבידן

–

מנכ''לית, עמותת יד אליהו הירוקה

טל קדמי

–

עו"ד, פעיל חברתי ומקדם מחאת נפגעי נת"ע

איילה צבי

–

מנפגעי נת"ע

שאול רינד

–

אדריכל, נציג תושבים

ייעוץ משפטי:

גלעד קרן – סגן יועמ"ש

אביב מועלם – לשכה משפטית

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

מיכל כזרי, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> פרק ז' (רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה, ועל סדר היום פרק ז, רכבת תחתית מטרו – רכיב למימון מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 שפוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון מ/1612.

אדוני 22 היועץ המשפטי, תגיד לנו לאן הגענו בפעם הקודמת ומה מתוכנן לנו להיום?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

צהריים טובים, בדיון הקודם שמענו הערות כלליות לגבי נוסח הצעת החוק. אמנם לא נכנסנו לפרטי הנוסח, אבל שמענו הערות מכל הגורמים שהיו הנוכחים –מגורמי הציבור וגם הערות שלנו כייעוץ המשפטי לוועדה. בעקבות הדיון הזה ולבקשת היו"ר, ערכנו לפני הדיון וגם כמובן לאחר הדיון מספר רב של ישיבות ופגישות עם נציגי הממשלה, במטרה לענות לפחות על חלק מהבעיות שהוצגו בדיון. אני רוצה לציין לטובה את שיתוף הפעולה של כל נציגי הממשלה – ממשרד האוצר, ממשרד המשפטים ומרשות המיסים כמובן.

בעקבות הישיבות האלו, מונח לפניכם נוסח שאנחנו מציעים כייעוץ המשפטי לוועדה. הנוסח מנסה לתת מענה לבעיות שהוצגו בדיון הקודם. מכיוון שכבר עשינו את הדיון הכללי, אני מציע שאנחנו נעבור ישר להקראה ונציג את הפתרונות שאנחנו מציעים בכל אחד מהמקומות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הקראה והסברה. בבקשה.

<< דובר >> אביב מועלם: << דובר >>

סעיף 26, תיקון חוק רכבת תחתית (מטרו( –

26.

בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב–2021 (בפרק זה – חוק רכבת תחתית (מטרו)):

(1)

בסעיף 17, בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6)

הכנסות המדינה מגביית היטל מימון המטרו לפי סעיף 28ב";

(2)

אחרי סעיף 19 יבוא:

19א, הפחתת היטל מימון המטרו ממס ההשבחה –

(א)

בעריכת שומת ההשבחה לפי סעיפים 18 ו־19 למקרקעין שחלה לגביהם חובת תשלום היטל מימון המטרו לפי סעיף 28ב, לא יובא בחשבון סכום היטל מימון המטרו.

(ב)

ממס השבחת המטרו לפי סעיף 19, יופחת סכום כאמור בסעיף קטן (ג), אם בעל הנכס חייב בהיטל מימון המטרו לפי סעיף 28ב, לאחר היוון הסכום; סכום ההפחתה כאמור לא יעלה על סכום החבות במס השבחת המטרו.

(ג)

סכום ההפחתה ממס השבחת המטרו כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה הסכום המתקבל מהמכפלה של 70 שקלים חדשים בכל אלה:

(1)

סך השטח הכולל המותר לבנייה בתכנית משביחה לעניין אותו נכס, שלפי שומת ההשבחה כאמור בסעיפים 18 ו-19 אינו פטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו בהתאם לסעיף 28ג.

(2)

המקדמים שנקבעו לעניין הרשות המקומית בה נמצא הנכס לפי סעיפים 28ב (3) ו-(4);

(3)

תקופת החיוב לתשלום היטל מימון מטרו לעניין תוספת השטח כאמור בפסקה (1), בהתאם למועד תחילת החבות בהיטל המימון לגבי אותו נכס.

(ב)(1)

סכום ההפחתה יחושב יחד עם עריכת שומת ההשבחה; לעניין סכום ההפחתה יחולו הוראות סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה וסעיף 26(3) לחוק זה.

(ג)

שר האוצר, בהתייעצות עם השמאי הממשלתי הראשי, רשאי לקבוע כללים נוספים לעניין ביצועו של סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן חישוב ההפחתה של הסכום כאמור בסעיף קטן (ג) ודרכי ביצועה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אני אסביר את הסעיפים ואת התיקונים שאנחנו מציעים פה. לגבי פסקה 1 בתיקון של סעיף 17, אנחנו מוסיפים את הסכום שיתקבל מאגרת מימון המטרו לסכום מימון מיזם המטרו. סעיף 17 בעצם מונה את כל המקורות למימון המיזם, ואנחנו מוסיפים את המקור הנוסף שמתווסף עכשיו –הכנסות המדינה מקביעת היטל למימון המטרו.

לגבי סעיף 19א, זה סעיף שקובע איזשהו קיזוז בעת התשלום על מס השבחת המטרו. הממשלה הציעה שסכום היטל המימון שישתלם בעתיד יקוזז על החלק שהתווסף לאותו נכס. דיברנו בדיון הקודם על הבעייתיות בחישוב של הקיזוז הזה, שלא תמיד יודעים מראש בשלב שבו צריכים לשלם את מס השבחת המטרו, מה יהיה סכום ההיטל על אותו שטח, על איזה שטח בדיוק יחול הקיזוז הזה, בעקבות הנוסח שהיה קודם והצורה שבה חושב היטל מימון המטרו עצמו.

הצענו פה לקחת איזשהו סכום שהוא פשוט יותר לחישוב, כדי שנוכל לחשב אותו כבר בזמן התשלום על מס השבחת המטרו, כך שכבר במועד התשלום על המס ההשבחה, יהיה ברור מה הוא הסכום שאפשר לקזז ממנו. הסכום כמובן הוא סכום שמתכתב עם היטל מימון המטרו שהיה צריך לשלם על אותו חלק שנוסף, אבל הוא לא בהכרח זהה ב-100% כי אנחנו לא יודעים ב-100% מה יהיה הסכום, אבל זה בהחלט מתקשר - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לסכום של ההיטל.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

כן, נכון. ולכן לקחנו פה מדדים ברורים, שהם כמובן קשורים להיטל המימון, כדי שכבר בזמן החישוב של מס ההשבחה אפשר יהיה לקזז אותם. הצענו שסכום ההפחתה יהיה סכום שמתקבל מהמכפלה של 70 שקלים חדשים, שזה הסכום שגם מכפילים בהיטל המימון על כל אלה. השטח הכולל המותר לבנייה בתכנית משביחה לגבי אותו נכס. זאת אומרת, השטח שהתווסף לנכס לפי התכנית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם בישיבה הקודמת הסברנו את החישוב הזה של ה-70?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לא נכנסנו לזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רוצה שיסבירו את החישוב, בלי קשר כרגע - - -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לגבי החישוב של ההיטל עצמו, הוא מופיע בסעיפים הבאים וכשנגיע אליהם נראה איך מחשבים את ההיטל עצמו. יש גם שינוי לגבי המדדים שנקבעו, שהם מדדים קבועים ולא מדדים שמשתנים, מה שמקל עלינו על החישוב. קראנו פה הוראות לגבי איך לחשב את ההיטל וכעת אני מבקש שנשמע הערות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרד האוצר, האם אתם רוצים להוסיף משהו לפני שנשמע הערות?

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

שמי איציק דניאל ואני מאגף התקציבים במשרד האוצר. אגיד רק שני דברים, כמו שהיועץ המשפטי של הוועדה תיאר – העניין הראשון הוא החישוב וכשניכנס לתוכו, נמשיך לגביו ונרחיב איך הוא בדיוק יבוא לידי ביטוי, דבר שני, אנחנו התייחסנו למתחמי השפעה זמניים בהקשר הזה, כי גם לפי דעתנו נכון להחליט - - - אבל זו רק סוגיה של נוסח שאנחנו רק נבהיר אותה, ויכול להיות שזה לא משהו שצריך לבוא לידי ביטוי פה.

<< דובר >> עמית שטאובר: << דובר >>

שמי עמית שטאובר ואני סגן היועץ המשפטי במשרד האוצר. גלעד, הכוונה היא שאם יהיה צורך בקיזוז של מס השבחת מטרו, מכיוון שיש איזושהי תקופת ביניים שיש בה מס השבחת מטרו במתחמי השפעה זמניים, אז גם לגבי מתחמי ההשפעה הזמניים, יהיה קיזוז של המס – כמובן שזו הוראה מטיבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לא ראיתי נוסח כזה.

<< דובר >> עמית שטאובר: << דובר >>

הוספנו את סעיף 37 ואז זה יהיה מובן, וגם שם יכול להיות שפספסנו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

על כל האופציות - - - גם בתקופה שזה כאילו - - -

<< דובר >> עמית שטאובר: << דובר >>

זו הוראה מטיבה כי אם בן אדם צריך לשלם מס השבחת מטרו במתחמי השפעה זמניים, יהיה קיזוז. זו לא הוראה של עוד - - -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

האם אתה מתכוון לגבי פסקה 1?

<< דובר >> עמית שטאובר: << דובר >>

כן, בדיוק.

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

נקודה חשובה נוספת, כפי שהוקרא – הקיזוז יהיה במקסימום גובה מס השבחת המטרו. זאת אומרת, שלא יהיה החזר מעבר לזה. גם אם ההיטל העתידי שצריך להשתלם גבוה יותר, מקסימום הקיזוז יהיה בגובה מס השבחת המטרו שאותו הפרט צריך לשלם במועד, בדיוק כמו שהיועץ הממשלתי של הוועדה הקריא.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

תודה אדוני. שמי נתנאל היימן מהתאחדות התעשיינים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נא הערות לפי לסעיף הזה.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

כן, הערות לסעיפים שהוקראו. לגבי סעיף 17, זה מובן אבל לא ברור עד הסוף – האם הכוונה היא שהכסף צבוע לגמרי? זאת אומרת, שהאוצר לא יכול להשתמש בכסף בשום פעילות אחרת?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שאלה טובה, איציק בבקשה להתייחס.

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

אני אתייחס.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

ולגבי הסיפה, כתוב "כללים ששר האוצר יקבע", ואנחנו מבקשים שזה יהיה באישור הוועדה. ברגע ששר האוצר ביחד עם השמאי קובעים כללים, צריך שתהיה פה עין ציבורית.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

האם ההערה שלך מתייחסת לגבי סעיף קטן ג?

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

כן.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אלה כללים טכניים לביצוע.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

אני מבין, אבל בתוך הכללים אפשר לכתוב דברים שהם - - -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אנחנו הוספנו פה בכוונה - - - ראה בנוסח שלנו, שיש תוספת שכתוב "לעניין ביצוע של סעיף זה ". זאת אומרת שהוא לא יכול להוסיף כללים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה רק ביצוע. הוא לא יכול לשנות מדיניות.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לגבי הכלל, הכללים לא יהיו שונים, לא יתווסף פה עוד מקדם או משהו נוסף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא בגלל שהוא כבר מחזיק את העט ביד, הוא יכול להוסיף עוד משהו אחר.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

אני פרנואיד יותר, אבל תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האמן לי שאנחנו ערניים מאוד במקומות שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות ערניים. זה האינטרס שלנו, כי זו האחריות שלנו כמחוקקים, שאם ישנן תקנות מסוימות או משהו שיכול לשנות את רוח הדברים שהיו בזמן החקיקה, אנחנו אומרים בסדר האוצר יתקין וזה יגיע לאישור, אבל פה לא מצאנו מקום לזה. עכשיו נבדוק עוד פעם, אבל לדעתי אין מקום.

השאלה הראשונה שלו חשובה – הוא שאל לאן ילך הכסף?

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

תיקון הסעיף הזה, מתקן בעצם את החוק שכבר אושר ב-2021 שמדבר על כל פרויקט המטרו, ויש שם מספר גדול מאוד של רכיבים. לגבי סעיף 17ד, עדכן אותי היועץ המשפטי של משרד האוצר, שהסעיף קובע בצורה מפורשת מאוד שהסכומים האלה – מעקלי המימון המיוחדים, מיועדים אך ורק לטובת פרויקט המטרו ואי אפשר לעשות בהם שימוש אחר. זה כבר מעוגן בחוק שאושר, ולא נדון בו בוועדה כי הוא אושר בוועדה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם אין שם איזה סעיף קטן שבמקרים מיוחדים - - -

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

לא.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

להפך, סעיף קטן (ד) קובע שגם אם ההכנסות המפורטות בסעיף קטן (א) עולות על 50% מסך ההוצאה, "לא יעשה שימוש בהכנסות האלו, אלא לאחר אישור ועדת הפנים להגנת הסביבה ולטובת מימון מיזם המטרו". אז גם ההכנסות שיהיו מעל 50% לא יעשו בהן שימוש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי. נתקדם לפי הסדר. האם מישהו רוצה לדבר כעת?

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

בוקר טוב. שמי עו"ד טל קדמי ואני ממובילי המחאה לנפגעי נת"ע. היום אני גם על סוג של תקן של מייצג לקוחה של המשרד. אני מכיר איך אדוני מנהל את הדיון ושהוא מאפשר למשתתף פעם ראשונה לדבר שתי דקות, ולכן הייתי שמח שהגברת הנכבדה הזו תסביר לאדוני, וזה גם קשור למקרה של היום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה מייצג אותה?

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

המשרד מייצג אותה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

קיבלתי שתי דקות.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

האם זה קשור לסעיף?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה לא קשור לסעיף, אלא באופן כללי.

<< דובר >> איילה צבי: << דובר >>

שלום, שמי איילה צבי ואני נפגעת נת"ע, אני מייצגת את הבניין שלי שברובו גרים אנשים מבוגרים וגם משפחות חרדיות ברוכות ילדים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

98% מהעבודה שלי זו עזרה לכל עם ישראל, אז בבקשה תפסיקו עם הדבר הזה. דיברתי אל עו"ד קדמי שהכין אותך לעדות הזו.

<< דובר >> איילה צבי: << דובר >>

אני מייצגת כאן את הבניין שלי, ואני מנסה להגיד במי בדיוק פוגעים, שאלה אנשים מבוגרים וביניהם גם נשים מרובות ילדים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כשאת אומרת שאת נפגעת נת"ע, האם זה כי את גרה היום במקום שעובר בו קו ירוק או קו אדום?

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

מטרו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת אומרת שאת עוד לא נפגעת, אלא עלולה להיפגע.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

לא. אדוני, היא נפגעת כי זה מצב אחר מרעננה.

<< דובר >> איילה צבי: << דובר >>

אנחנו חלק מתכנית פרויקט תמ"א, קיבלנו את האישורים כבר ב-2018 מהוועדה המחוזית, יש לנו גם הסכמי מכר, יש לנו היתר ויש לנו את ההבטחה של ראש העיר לבנות מרפסות, ממ"דים ומסתורי מזגנים. פתאום, הפרויקט שלנו נעצר לחלוטין. הודיעו לנו שעלינו להרוס את המרפסות, שלוש קומות שכבר נבנו בשטח האדמה שלנו. טענת ות"ל, היא שזה בגלל – טעות מתכננים, ההיתר שלנו לא חוקי והמרפסות שלנו נבנות מעל שטח התארגנות והן חורגות מעט לשטח התחנה.

אני מנסה ברשותכם לקרוא, כי אני מתרגשת עכשיו מכל המעמד. ביררתי המון בנושא, ולפני שהגעתי לעורך הדין טיפלתי בנושא די לבד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אל תתרגשי, הכול בסדר.

<< דובר >> איילה צבי: << דובר >>

נת"ע טוענת ואומרת שהמטרו מעל לאדמה, לא משפיעה. זאת אומרת, איך המרפסות שלי אמורות להשפיע מתחת לאדמה? בנוסף, ות"ל ונת"ע לא הכחישו שאפשר מטרו ומרפסות. בנוסף לזה, מדובר בשינוי מנח התחנה וזו תחנה שטרם נבנתה. אני לא יודעת בכלל אם יש עליה תקציב.

חשוב לי לציין שכל ההתעקשות הזו של נת"ע, פוגעת בנו קשות ומתעללת בנו, בדיירים ובאזרח הפשוט. חשוב מאוד להזכיר את זה, שמדובר באנשים זקנים. בנוסף, ות"ל מסרבת אפילו לשבת אתנו גם כשפנינו לעורך דין, שהרי בהתחלה טיפלנו בזה לבד כי אין לנו תקציב לזה, והיא גם מסרבת להציג לנו מסמכים. היא ביטלה לנו את ההיתר, היא הוציאה היתר חדש - - -

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

הם חיים באתר בניה.

<< דובר >> איילה צבי: << דובר >>

אני ציינתי שאני חיה בבניין הזה, ואני חיה באתר בניה, בניה שנתקעה. ות"ל ביטלה לנו את ההיתר והוציאה היתר חדש שלא בהסכמתנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מי הוציא היתר חדש?

<< דובר >> איילה צבי: << דובר >>

ות"ל. על זה אולי עורך הדין ידבר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם היא הוציאה היתר לבניין שלכם?

<< דובר >> איילה צבי: << דובר >>

לבניין שבו אני גרה.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

אני אדייק – ות"ל עשתה משהו במחי מכתב מעו"ד ואפילו לא על פי החלטת מליאה, והודיעה להם את כל מה שאיילה סיפרה. ות"ל החליטה לטענתה, לפנים משורת הדין, על איזשהו מתווה ממכתב של בא כוחה - - - אדוני שהיה ראש עיר יודע איך זה עובד, שאת ההיתר היא אמורה להוציא הרשות המקומית, אבל ות"ל נתנה תנאים שגם בהם הם לא עמדו, ועכשיו הם פשוט חיים באתר בניה במשך שמונה חודשים ואחריתו מי ישורנה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם אתם כבר באמצע בניה?

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

כן.

<< דובר >> איילה צבי: << דובר >>

קומה שלישית נבנתה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

על פי ההיתר הישן?

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

כן.

<< דובר >> איילה צבי: << דובר >>

כן, כחוק.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

אני מבקש להוסיף משפט נוסף ולדייק – זה גם קשור לעבודה של אדוני, אנחנו רואים את זה פה ואני שואל למה ללכת בכוח? אם הם אומרים שאי אפשר בקו כחול, אז כמה מטרים הזזה או שינוי מנח - - - אחרי זה באים לאדוני ובאים אליי ואומרים שאנחנו מתנגדים ולמה החוק לא עובר. אני אומר שזה בגלל זה, כי במקום שנסגור את זה בלי אדוני אנחנו צריכים לבוא לכאן ולספר לאדוני את העוולות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עכשיו אדוני יגיד לך מה הוא חושב. קודם כל, זה לא הנושא של הדיון, אבל אני שמעתי בקשב את דברייך. כמובן שאנחנו לא יודעים לתת הכרעות תכנוניות, אבל אני כן מבקש - - - בדברים כאלה, בסופו של יום של אדם מול מערכת, אם המערכת עושה דברים שלא צריכה לעשות, המקום לטפל בזה הוא בבית המשפט, אבל כאיש ציבור וכיו"ר הוועדה, ולא בתוקף סמכותי כיו"ר הוועדה אני אומר את זה, אבל ודאי אם אני בתוך העניין, אני מבקש לקבל את ההתייחסות שלכם.

לא נעשה את זה עכשיו בדיון. שמעתי את הדברים שלה, והם נשמעים כנים. אני גם מבין את הסיטואציה, והשאלה האם במעט מאמץ אפשר יהיה למצוא פתרון כדי שהמטרו לא ייפגע ולא איכות החיים שלהם בתכנית שכבר אושרה להם, ואני מתאר לעצמי שעד שהיא אושרה להם הוציאו להם את הנשמה הרבה מאוד זמן, והם כבר בתחילת בנייה על היתר שהיה בעצמו.

אני מבקש את הבירור שלכם. אני אמנה אותך לצורך העניין הזה ביחד עם אולה, בעניין התכנון. אבקש לבדוק את זה. אנחנו לא מתערבים כרגע. אם זו הייתה החלטה חלוטה של ות"ל, אז הייתי אומר להם שאנחנו לא בית משפט ואני לא יודע לשנות החלטות, אבל אם זו רק חוות דעת או מכתב של יועץ משפטי שמפרש את העניין, ברור לי שיש מאחורי זה דברים ואני אשמח לא לדעת אם תגידו לי שהעסק הסתדר ושמצאו לזה פתרון.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

בעזרת השם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא רוצה לפתוח כרגע את דיון על זה, כי אנחנו לא עושים בדרך כלל דברים פרטניים, אבל אני כן יכול להסכים - - - אמרתי שיש לפעמים דברים שאני מסכים עם עו"ד קדמי, ואני מכיר מערכות גדולות שלפעמים עם טיפה יותר חשיבה ואולי גם עם יצירתיות אולי אפשר למצוא פתרון, אבל צריך להכניס טיפה את הלב ולחשוב מה היה קורה אם האחות שלי הייתה גרה שם ולא הגברת הזו או מישהו אחר.

יכול להיות שגם אין פתרון, ואם אין פתרון יש מסלולים גם למצב שאין פתרון. בהנחה שהדבר הזה נכון ואני מאמין שהוא נכון, אני לוקח משהו ואנחנו נחזור אליו בדיונים הבאים. הנושא הזה של השירות לאזרח הנפגע או העסק וכו', כי כמו שאמרתי גם בפעמים קודמות ואני בינתיים לא שכחתי כל מה שאמרתי שיהיה, אנחנו בעניין הזה בונים איזשהו דבר ביחד עם האוצר ובשיתוף פעולה איתו, וזה לא יהיה כמו שהיה בפעם הקודמת – עיריית תל אביב וקצת האוצר ואיזה 20 מיליון שקלים שעשו מנהלת לנפגעים וכו'. אני לא מחפש כסף פה, אלא שיהיו תשובות לאנשים, גם אם זה לא יעלה כסף, אנשים שיש להם בעיה שהעסק שלהם בתקופה הזו ייפגע או דברים אחרים לאורך כל הדרך.

גם בתיקון שעשינו כאן היום, שתיכף נגיע אליו לגבי הורדה של עסקים קטנים שעוד נתווכח מהו קטן ומהו גדול, זה הוועדה הוסיפה. זאת אומרת, יכולתי לכנס את הוועדה ולעשות את הוויכוח עם האוצר כאן לגבי השאלה האם ההיטל על המימון הוא על כולם או לא, ואמרתי שעסקים קטנים לא יהיו בהיטל הזה, והנה זה כבר מופיע עכשיו. אנחנו צריכים עוד לדייק את זה מספר מטרים, הממשלה עצמה עוד לא התגבשה ותיכף נגיע לזה.

האם יש פה גם נציגות של נת"ע?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מבקש ממך אדוני, סגן יו"ר ראש מטה התכנון, בני, אחד המקצוענים והטובים במערכת, אני מבקש שתעדכנו אותי אם יימצא לזה פתרון, כי אני רואה בזה משהו כדגל.

<< דובר >> בנימין ארביב: << דובר >>

אין בעיה, אנחנו נעדכן את אדוני. המקרה הזה ספציפית ועוד מקרה נוסף מוכרים לנו היטב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז אני אבקש שתטפלו גם במקרה הנוסף שלא שמעת.

<< דובר >> בנימין ארביב: << דובר >>

במקרה הזה, אחרי בדיקה מקצועית ברגישות רבה כי אנחנו מבינים שיש אנשים, יש הסתמכות, יצא היתר וכו', אבל למיטב הבנתנו ובדיקתנו המשפטית והמקצועית ההיתר ניתן שלא כדין. הוא היה סותר את הוראות התת"ל ולכן נעשה מה שנעשה גם מול הוועדה המקומית. יכול להיות שיש להם טענות כלפי הוועדה המקומית, אין לי מושג ואני לא מתעסק בזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה חלק אחד. כעת אני מבקש את החלק השני שהתכוונתי אליו בחלק הראשון. אני גם פניתי לאחרונה על איזשהו נושא שהוא שלייקס על שלייקס. אני מבקש לבדוק למרות שהטעות שלכם ואולי היא של העיריה, אז העיריה תיפגש בבית המשפט אם יצטרכו להגיע לשם, אבל אני לא רוצה שיגיעו לשם. אני מבקש מכם את תשומת הלב הראויה לעניין הזה שאולי יש כל מיני דברים כללים, שאומרים לדוגמה לפחות המרפסת - - -

<< דובר >> בנימין ארביב: << דובר >>

אדוני מתפרץ לדלת פתוחה. יש מקרה אחר, שבו בעקבות הוראות גמישות שקיימות בתת"ל אפשר היה לשחק טיפה, אבל לא במקרה הזה. בכל מקרה, אנחנו נעדכן את אדוני.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מבקש שתנסו למצוא, ואם צריך בשביל זה אפילו לעשות איזשהו שינוי מזערי כדי לתת את הגמישות – תעשו. האם בקשתי התקבלה?

<< דובר >> בנימין ארביב: << דובר >>

כן.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

תודה רבה אדוני, זה חשוב מאוד מה שאדוני עשה עכשיו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כעת נתמקד רק בהוראות לסעיף זה.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

שמי סטלה אבידן ואני מנכ''לית עמותה "יד אליהו הירוקה" וגם נפגעת אישית מנת"ע שהם צריכים להיות בכל דיון. אלו שבאים להפקיע ולא יודעים למה, אלה שרוצים את הכול ולא יודעים למה, אני חושבת שזה שלילי מאוד שהם אינם. חוץ מזה, אני רוצה להזכיר שהדיון האחרון היה על היטל המימון, ודיברנו שהיו בעיות נוספות בזה שאני לא רואה שיש פתרון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נעבור על הסעיפים, ואותם סעיפים שאת זוכרת ונעלמו מענייננו - - -

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

קודם כל, אמרנו שהעיריות יוזמנו לפה, כי חלק גדול מהסיפור הזה הם לא יודעים איך לגבות, ואמרנו שיש בעיה בדיסוננס שבין זה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

העיריות מוזמנות תמיד, ואם היה להם מה לומר בעניין הזה - - -

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

כן, אבל היו צריכים אותם להעביר לחץ פוליטי. אז אמרנו והסכמת איתי שהם היו בדיונים קואליציוניים בדיון הקודם, ועכשיו די, הם צריכים להופיע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא זוכר.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

מזל שיש כנסת - - - אני אראה לך את הדיון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא מביא אותם בהזמנה מיוחדת. אנחנו מזמנים אותם.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

אז אי אפשר לדבר על משהו שהם אמורים לגבות לפי - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הם לא אמורים גם לגבות - - - כשנגיע לסעיף הזה נדבר.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

דבר האחרון, עדיין מופיע שיש היטל השבחה, אבל היטל השבחה משלם בדרך כלל מי שמוכר, והיטל מימון משלם מי שמפעיל 35 שנה, נכון? אז שאלנו איך יתקזזו וענו לנו שבקנייה ובמכירה יעשו חישוב – וזו לא תשובה לחוק, זה לגמרי בתחום האפור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא הבנתי.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

עדיין ההגדרות קיימות פה, ולכן זה לא ברור לי.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אני לא הבנתי את השאלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חדדי בבקשה את השאלה כי אני וגם היועץ המשפטי לא הבנו.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

היטל השבחה – משלם המוכר, או מי שבונה, את היטל המימון שאמור להתקזז מהיטל ההשבחה או הפוך – משלם מי שיחזיק את הנכס באופן כלכלי במשך 35 שנה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבעלים.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

בסדר, אבל לא אלה שמכרו וששילמו היטל השבחה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מי שהוא הבעלים באותו הזמן.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

הבנתי, אבל יש בעיה כי אם אני מכרתי ושילמתי היטל השבחה. מכרתי לגברת הנחמדה והיא מפעילה את העסק, איך היא תקזז את ה-35 שנים קדימה? או הפוך – איך היא תקזז היטל השבחה מהיטל המימון? דיברנו על זה, זו לא המצאה שלי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם אדם שילם את היטל ההשבחה, איך הקיזוז לא מגיע אל מי ששילם?

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

התשובה של ה"ילדים" הייתה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מי ילדים?

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

שבעת המכירה הקונה והמוכר יתחשבנו – זו לא תשובה. אני זוכרת היטב, הכול מוקלט בערוץ הכנסת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל זו כנראה התשובה.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

אבל זה לא מספק, זה בתחום האפור ואני חושבת שמי שהעלה את הנושא זה איגוד העובדים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. כשאדם רוכש נכס והוא לוקח עורך דין ובודק מה חל - - - וברגע שיש חוק אז הוא גם יידע מה חל ומה לא חל. וכן, עושים את ההתחשבנות הזו, כי בעל הנכס שצריך לשלם היטל השבחה, משית אותו עליו והוא אומר לו שהוא ישלם את החלק היחסי והם מתקזזים. יש מנגנון.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

יש לי תואר במנהל עסקים, ועדיין. זה לא צריך להיות בתחום האפור.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

היטל המימון משולם בכל מקרה. בעלים של נכס שהוא לא פטור – משלם במשך 30 שנה את היטל המימון על כל השטח שהוא חייב לשלם עליו היטל מימון. לגבי הקיזוז ממס השבחת המטרו, שהוא מחושב כמו כל היטל השבחה, אבל הוא לא היטל השבחה לכשעצמו. את הקיזוז ממס השבחת המטרו, הוא יכול לעשות בשני מקרים – אחד זה בעת המימוש שזו בעצם המכירה של הנכס; והשני, זה אם אותו אדם מתחיל לממש את הזכויות שניתנו לו בתכנית. יכול להיות שהוא מוסיף קומה נוספת ועושה את זה בעצמו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או בהעברה או במימוש.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

בכל מקרה, הקיזוז הוא לא בדיוק היטל המימון, אלא שהוא סכום מסוים שמתכתב עם היטל המימון, זה השינוי שדיברנו עליו עכשיו, שייעשה באחד משני המקרים האלה, וקיזוז ממס השבחת המטרו ממי שצריך לשלם את מס השבחת המטרו לפי הנסיבות. בלי קשר, היטל המימון ישולם על כל מה שצריך להיות משולם במשך כל התקופה שצריך להיות משולם – על ידי מי שהיה הבעלים של הנכס.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבעלים דאז.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

אדוני, זה ברור בעל פה, אבל לא בחוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו נבדוק את עצמנו שוב, אבל אני סומך מאוד על היועצים המשפטים שלי.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

אבל אתה מבין שזה עוד פרנסה לשמאים ולעורכי דין ואלו עסקאות שלא נגמרות על הפרשי מס, שומות וכו'. זה לא פתרון לחוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. אם אין הערות נוספות לגבי הסעיף הזה, נתקדם.

<< דובר >> אביב מועלם: << דובר >>

"(3)

אחרי סעיף 28 יבוא: "סימן ג' 1: היטל מימון המטרו.

הגדרות – סימן ג'1 28א (א) בסימן זה –

"בעל נכס" – בעל המקרקעין כהגדרתו בסעיף 19 (ג), ואולם אם לעניין פקודת מס הכנסה בעל המקרקעין כהגדרתו בסעיף האמור איננו בר השומה בשל הכנסות שכירות אשר מופקות מהמקרקעין כאשר המקרקעין מושכרים, יראו כבעל הנכס את מי שהוא בר השומה על הכנסות השכירות מהמקרקעין כאמור.

"היטל מימון המטרו" – כמשמעותו בסעיף 28 (ב) א;

"חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה)" – חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו – 1976;

"מועד ההפעלה" – כמשמעותו בסעיף 28 (ד) א;

"מנהל רשות המסים" – מנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;

"נכס" –בניין או קרקע תפוסה, ציבורית או פרטית, כהגדרתם בסעיף 269 לפקודת העיריות, הנמצאים במתחמי השפעה."

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אני אסביר לגבי ההגדרה של בעל הנכס, זו אותה ההערה שהערנו בדיון הקודם – ההגדרה של בעל הנכס היא הגדרה קשה שלא מתכתבת עם שום הגדרה שקיימת בחקיקה, וגם לא מתכתבת עם ההגדרה של בעל המקרקעין לגבי תשלום מס השבחת המטרו, ולכן ביקשנו לשנות את ההגדרה הזו ולהבהיר אותה.

לכן, אני ארצה שרשות המסים תסביר את החלק השני של ההגדרה. ככלל, בעל הנכס יהיה בעל המקרקעין כהגדרתו בסעיף 19(ג), זאת אומרת, שמי שצריך לשלם את מס השבחת המטרו. רשות המסים ביקשה להחריג מקרים מסוימים, והם יסבירו עכשיו לגבי העניינים של שותפויות ודברים כאלה, שבהם ההגדרה תהיה מעט שונה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מי מהרשות המסים מסביר?

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

שמי ישי פרלמן מרשות המסים. כחלק מהמנגנון התפעולי, מי שיצטרך לשלם את זה הוא מי שהגיש את הדו"ח בשביל ההכנסה מהנכס. ב-95% מהמקרים מי שמשיג שאת דו"ח ההכנסה מהנכס, הוא גם הבעלים של הנכס, אבל יש מקרים שבהם בגלל הסדרים שונים שיש בפקודת מס הכנסה, הבעלים הפורמליים בנכס, הוא לא זה שמגיש את הדו"ח על הכנסות מהנכס.

הדוגמה הקלאסית, היא שותפות או חברת בית שבה חברת הבית היא הבעלים מהבחינה הפורמלית, היא בעלת הנכס מבחנה פורמלית, אבל בעלי הזכויות בחברה שהם הנהנים מבחינה כלכלית מהנכס הזה, הם אלה שצריכים להגיש את הדו"ח.

כדי לא ליצור דוח חדש על ישויות שאינן חייבות בהגשת דו"ח בפקודת מס הכנסה, יצרנו פה איזושהי הגדרה שאומרת שמי שיהיה חייב בהיטל הוא זה שאם הנכס מושכר היה חייב להגיש את הדו"ח בעבור הנכס. ולכן אם הנכס מושכר – אז זה מי שיש לו את הכנסות השכירות מהנכס; אם הנכס בבעלות אדם מסוים, והוא עובד בנכס ולכן אין לו הכנסות שכירות – עדיין הוא הבעלים של הנכס, כי הוא זה שהיה צריך להגיש דו"ח אילו הנכס היה מושכר.

במקרה של שותפות וכדומה – מי שצריך להגיש דו"ח על הכנסות של השותפות מהנכס הם בעלי הזכויות בשותפות, ולא השותפות עצמה, ולכן בעלי הזכויות יצטרכו להגיש את הדו"ח.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

מבחינתו הזה מקובל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם יש למישהו הערות?

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

בהתאם למה שאמרתי קודם, זה ההמשך.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

עצרנו במתחמי השפעה לפני סעיף ב', אנחנו מדברים על המילים "מתחמי השפעה" כאשר עד כמה שידוע לי תמ"א 70 עדיין לא עברה, כך שכרגע אנחנו מדברים על משהו אמורפי. אני עדיין לא יודע מהן גבולות מתחם ההשפעה כעניין. יש דיבורים על 800 רדיוס, אבל זה כאילו אתה מעמיד את הסוסים לפני העגלה. זה רק מה שרציתי להעיר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עו"ד שטאובר. תודיע לי כשאתה מוכן לתת תשובה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

יש גם את מתחמי ההשפעה שהם זמניים - - -

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

קלעתי בול.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא. תקשיב, יש דברים רבים בחקיקה שהם צופים פני עתיד, ועדיין אתה לא יודע בדיוק. להגיד שלרתום את העגלה לפני הסוסים זה לא מדויק, אבל בכל זאת אני רוצה את התשובה שלהם לפרוטוקול.

<< דובר >> אביב מועלם: << דובר >>

"(ב)

לכל מונח אחר שאינו מפורש בסימן זה, תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודת מס הכנסה;

28ב

היטל מימון המטרו 28ב –

(א)

נוסף על האמור בכל דין, בעל נכס שסך שטח נכסיו במתחמי השפעה גדול מ-X מטרים רבועים, ישלם היטל שנתי בסכום כמפורט בסעיף קטן (ב), שישולם לאוצר המדינה וישמש למימון בנייה ופיתוח של מיזם המטרו לפי הוראות סימן זה (בסעיף זה – היטל מימון המטרו)."

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אני מבקש לעצור פה, לפני שאנחנו נכנסים לקביעה של איך מחשבים את סכום ההיטל, שזה סעיף קטן (ב), נדבר על סעיף קטן (א), שזה הסעיף המהותי שקובע את חובת תשלום ההיטל. ההצעה שלנו, כמו שאתם רואים, במקום שמסומן באדום וגם יש ההערה בצד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

צריך לקרוא את הסעיף בלי האדום, ואז להבין מה עושה האדום.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

הסעיף באופן כללי קובע שכל בעל נכס ישלם את ההיטל - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, צריך להוסיף "שנתי", אם הם התכוונו לשנתי.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

כן. זה תיקון של הבהרה לגבי השנתי. התיקון המהותי יותר בסעיף הזה הוא שההיטל הזה לא יחול על בעלי נכסים קטנים, כשהכוונה היא שבעל נכס שסך שטח נכסיו - - - זאת אומרת שאם יש לו מספר נכסים, אנחנו סוכמים את כל הנכסים שלו בתוך שטח מתחמי ההשפעה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כשנקבל החלטה בסופו של דבר – הוא יהיה פטור.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

יהיה פטור, מראש הוא לא ייכנס לחובה הזו לשלם את היטל המימון. יכול להיות שנצטרך להוסיף את זה גם בנוסח ואנחנו נבחן את זה בהמשך, שככל שמישהו מחזיק בחלק מנכס מסוים בבעלות משותפת – זה יחושב בהתאם לחלקו באותה בעלות. אם לדוגמה מישהו מחזיק ב-50% מנכס של 100 מ"ר – יחשבו לו לעניין הזה כ-50 מ"ר.

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

הסעיף הזה נכנס לבקשת הוועדה. אתם ביקשתם להתייחס לעסקים קטנים, ואנחנו עדיין מנסים לחשב מהו גודל של נכס קטן ולראות איך אנחנו מתייחסים לזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ההצעה הראשונית שלכם של 50 מ"ר – לא מקובלת עליי.

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

אנחנו נדבר על זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זו הצעה שהוצעה בישיבות פנימיות.

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

בהקשר הזה, כמו שהיו"ר של הוועדה אמר, אנחנו נסתכל על החבות ולא על הפטור על העסק הקטן, והחבות, גם אם שני בעלים מחזיקים בנכס לפני הפטור של עסקים קטנים, נגיד וכל אחד מחזיק ב-50%, יש עליהם חובת היטל של 50% והוא היה חייב לשלם את ההיטל בתור בעלים, ולכן אם החובה היא באופן יחסי לאחוזי הבעלות, כנ"ל גם הפטור יהיה באחוז יחסי לבעלות. זו המהות. כעת, לגבי הנוסח אם צריך לדייק, אנחנו נשמח לשמוע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו הסכמנו על כך שלא יהיה מצב שכשאנחנו מדברים על עסק קטן – לא נסכום אותו כרגע כי אני נותן לממשלה לעשות עבודה פנימית ביניהם עם משרד הכלכלה ומשרדים אחרים והם יחזרו אלינו עם מספר אחר ונראה לאן אנחנו נגיע.

אך יש נקודה שאנחנו הסכמנו עליה – שלא יהיה מצב שנגיד שבאזור מסוים או בכלל במתחמי ההשפעה, יש איזו רשת שיש לה 30 נכסים מ-X מ"ר האלה ואז זה יהפוך לשיטה, וכולם יאמצו את זה. ולכן, דיברנו על זה שאנחנו רוצים לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים עצמם, לא לרחבים - - - ולכן הסכמנו עם העמדה הזו של האוצר, כפי שמופיע פה. אם צריך לדייק, ידייקו אותה.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

שמי ישראלה מני מאיגוד לשכות המסחר. אדוני הבהיר את זה הרגע, אבל אני רוצה לחדד – לצורך העניין, אם מישהו שיש לו שני סניפים, אחד בתל אביב ואחד בפתח תקווה, כשכל אחד מהסניפים הם 100 מ"ר שעל פי ההגדרה זה עסק קטן, האם מבחינתכם זה הופך להיות עסק לא קטן?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

תלוי. לצורך העניין לפי הדוגמה שלך, אם הרף שקבענו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נגיד 50 מ"ר.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

לא, 50 מ"ר זה מגוחך.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אני אקח את הדוגמה שלך, נניח שהרף שייקבע הוא 150 מ"ר שזה בין שני עסקים, אז תחול עליו חובת התשלום.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

האם חובת התשלום תבוא על הדלתא, או על הכול?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

על הכול. ברגע שהוא עבר את הסף, זה כמו בן אדם שיש לו עסק אחד של 300 מ"ר, הוא משלם על כל ה-300 מ"ר. אנחנו מחשבים את כל - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל אם נגיד שיש לו שני סניפים, שביחד הם 200 מ"ר – הוא יהיה זכאי עד 100 מ"ר.

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

לא, כי הרי הפטור שנתנו אומר בתכלית שאנחנו רוצים להגן על עסקים קטנים.

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

אני אבהיר רגע את הסוגיה – האם אנחנו מסתכלים על ההגדרה אחד או אפס?

אני אבהיר את הנקודה, כדי שנראה שאנחנו מדברים על אותו הדבר. אנחנו בשיח שלנו, הוועדה ביקשה עסקים קטנים. דרך אחת של הסתכלות זה אחד או אפס, האם עסק קטן או גדול לפי הרף שנקבע ולא משנה מה הוא, אבל במידה שהוא עובר את הרף, הוא משלם מלא. מה שעכשיו באים להגיד פה, אם הבנתי נכון את הנקודה, זה שאם עכשיו אנחנו מפחיתים מכל עסק שהוא או קבוצה שלמה של עסקים את אותו הרף שקבענו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא קבוצה. אם לדוגמה יש לו במקום מסוים 100 מ"ר, אז על אחד הוא מקבל את ה-100 מ"ר.

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

אבל מה שאדוני אומר זה שאם במקום אחד יש לו 1,000 מ"ר, עדיין צריך לפטור אותו על ה-100 מ"ר הראשונים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא.

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

אז החידוד הזה, שרק כאשר הם במקומות נפרדים, למעשה זה לא הופך את זה למשהו שאפשר לבצע אותו. האמירה שלנו הייתה שזה אחד או אפס. לא נותנים פה איזושהי הנחה של X מטרים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, בוא נדבר על זה ונראה.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

אני רק מבקשת אדוני אם אפשר לתת הבהרה, שכשאתם יושבים על זה קחו את העניין של הזכיינות, כי הזכיינות למשל במקומות רבים אתה יכול למצוא שני סניפים בכל מיני מקומות, אבל בפועל - - - זה לדעתי אחד הדברים שאתם צריכים לקחת בחשבון.

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

אנחנו מדברים על בעלי נכסים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל הזכיין לא אמור לשלם את זה. יכול להיות שהעסק יגלגל את זה עליו, אבל מי משלם את זה? זה הבעלים, כך שזה לא קשור לזכיין, אחרת אני אגיד לך גבירתי מה יקרה ובצדק – כולם יתחילו לעבור בצורה כזו ואז יהיה לך קניון שלם שמפוזר בחתיכות בכל הארץ.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

אני לא מאמינה שאנשים יכולים להגיע לזה. ראה לצורך הדוגמה קיוסקים כאלה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אחד הכללים שלי בחיים, זה כשאני רוצה לעזור למשהו מסוים שצריך עזרה, אני לא רוצה על ידי זה לייצר דברים שלא מגיע - - - אני צריך לדאוג לעסק הקטן והבינוני, להם אני צריך לדאוג. לרשתות הגדולות יש מי שדואג.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

דווקא הדוגמה שהבאתי היא דוגמה מצוינת, שאם יש עסק אחד ספציפי של X מ"ר שנחשב קטן יחסית – אנחנו נותנים לו פטור; אם לאותו בעלים יש 30 נכסים קטנים כאלה, המטרה היא לא לפטור בן אדם כזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור. זה הרציונל. עכשיו בואו נראה איך אנחנו עושים את זה - - - זה יישאר כרגע על פי הנוסח הזה ואחרי כן נעשה מקצה שיפורים.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

בכל זאת, יש לי תואר שני במנהל עסקים ואני מבינה קצת, אבל אני לא מבינה איך עסק הוא גדול או קטן לפי שטח, כי כשיושב ילד או כל בן אדם במשרד של שני מטר על שני מטר ויכול להיות שזה עסק ענק של מיליונים; ויכול להיות שיש לי ג'ימבורי עם 100 או 200 מ"ר אבל זה עסק משפחתי קטן. סטודיו לפילטיס וכו'. הגדרה של עסק לא יכולה להיות לפי גודל השטח אלא לפי הגדרות של מס הכנסה וכו'.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

יכול להיות שאת לא מסכימה, אבל הוא יכול להיות גם לפי גודל שטח הנכס.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

הכול יכול להיות.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

גם התשלום של היטל המימון עצמו וגם של היטלים אחרים שקיימים בחקיקה, של היטלי סלילה והיטלים שקיימים ברשויות מקומיות, התשלום הוא לפי גודל הנכס. זאת אומרת, שאם למישהו נכס גדול יותר – הוא משלם יותר, ולא לפי ההכנסות של אותו עסק אם יש או אין. זה נכון שיש הגדרות ואפשר להגדיר נכס גם לפי הכנסות, לפי רווחים ולפי הרבה דברים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רוצה להסביר לך בשפה פשוטה כאזרח לאזרחית – זה לא משנה אם יושב ילד או אדם כמו שאמרת ויש לו חברת הייטק אדירה ב-20 מ"ר, שהרי העסק הזה הוא לא חייב שיישאר תמיד, ומחר אם המקום מושבח – הוא ימכור את זה וירוויח.

אנחנו יוצאים מנקודת הנחה ואומרים שמבנה קטן, בעלים שיש לו עסק אבל יש לו מבנה קטן, הוא כנראה עסק קטן, זו ההגדרה מבחינתנו, גם אם מרוויח מיליונים, אבל כשאני משביח, אני אומר שעל 50 מ"ר או על 100 מ"ר האלה עם כל הכבוד, המדינה לא צריכה - - - כי בדרך כלל עסקים קטנים יושבים במקומות קטנים ועסקים גדולים יושבים במקומות גדולים, אבל זה הערך של הנכס, כי אותו בחור שיושב שם על המטר, כמו שאמרת, מחר הוא ימכור את המטר הזה למישהו אחר והוא יוכל להרוויח. אני מסתכל על המבנה, ולכן מבחינתי זו ההגדרה ואני חושב שהיא הגדרה נכונה.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

אנחנו מדברים על מתחם השפעה, אבל עוד אין לנו את תמ"א 70, והאוצר אמר שיש דבר כזה שנקרא מתחמי השפעה זמניים, שאני בכלל לא יודע מה זה - - -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

יש בחוק הקיים.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

אז פה יש לי X מ"ר ואני לא יודע אפילו אם זה יהיה באמת 100 או - - -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

ההצבעה לא תהיה על X מ"ר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כנראה שאם לא היו יו"ר והצוות הזה של הוועדה – לא היה גם המקום של –X ולא הייתה השורה הזו.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

אה, נכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז השורה כבר קיימת ואני כן משאיר את ה-X כי יש שיח פנים ממשלתי לעניין הזה ואני שמח על כך, ובסוף יהיה גם שיח פנים ממשלה מולי ומול הצוות שלי.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לא צריך הצבעה בלי מספר שיופיע פה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בדיוק.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

ברור. לגבי מה שדיברתם, אתה אומר שבמהות אני מסתכל על שווי הנכס ולא אכפת לי מה המחזור של העסק, אבל אני חושב שעם כל הכבוד, אני מצטרף לעמדה של סטלה פה שזה אולי קצת שגוי, כי אתה רוצה להקל על עסקים קטנים והגודל לא תמיד קובע. יש גם את המחזור - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עכשיו אני אדבר אתך בשפה משפטית – מה קורה אם מחר הוא מוכר את הנכס ומעביר את העסק שלא מרוויח הרבה?

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

אני לא אמרתי שמה שאני אומר במקרה הזה מושלם.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

הוא יכול להרוויח במקום הזה סכום מסוים ובמקום אחר להרוויח סכום אחר.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

אבל רשות המסים יודעת לעשות שומה עבור כל שנה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אין איך לעשות שומה אחד אחד. אתם לא רוצים שיהיה את הפטור הזה, זה מה שאתם רוצים.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

אני חייבת לתת התייחסת בסוף הדיון על התשובות שקיבלתי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא על זה.

<< אורח >> נחמה בוגין: << אורח >>

שמי נחמה בוגין ואני יו"ר לשכת שמאי מקרקעין. אני רוצה לברך את הוועדה על התיקון הזה, ולא על תיקונים נוספים שאני רואה בנוסח שהוצג לנו היום, ואני מודה לוועדה על כך שהיא הייתה קשובה גם ללא מעט הערות שלנו שהתקבלו כאן. אני חושבת שהאבחנה של עסק קטן חשובה מאוד, ואני מקווה שזה יבוא ביחד עם פיצוי על פגיעה עסקית לעסקים, שזו סוגיה אחרת ואני סומכת על הוועדה שתטפל - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זו סוגיה אחרת. דיברנו עליה קודם.

<< אורח >> נחמה בוגין: << אורח >>

סוגיה אחרת לגמרי, אז אני מצטערת. אולי דובר על זה לפני שהגעתי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נכון.

<< אורח >> נחמה בוגין: << אורח >>

אני מברכת מאוד על התיקון הזה. אני חושבת שאין ברירה, אלא לקבל איזושהי החלטה שהיא אולי שרירותית, אבל היא אפשרית ליישום – בעיניי, שטח הוא פרמטר שקל ליישום - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ודאי פרמטר נכסי.

<< אורח >> נחמה בוגין: << אורח >>

אפשר לעבוד לפיו ואף פעם אי אפשר להגיע לדיוק של ארבע ספרות אחר הנקודה. אני חושבת שהסעיף הזה מצוין ואני מאחלת שיהיה X מכובד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שה-X יהיה מכובד בעזרת השם.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

בוודאי אדוני יודע שהשטח לארנונה ברשויות מקומיות נקבע אחרת. יש כאלה שזה ברוטו ברוטו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו עוד לא הגענו לזה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

יש לזה התייחסות. לגבי ההיטל עצמו, תיכף נבדוק בסעיף הבא שיש התייחסות לגבי מקדם שיטת הארנונה, ולגבי הסעיף של הפטור, לא התייחסנו אליו ואנחנו נבדוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נכון, את צודקת. אנחנו התייחסנו לזה בהיבט אחר, בהיבט של חישוב התשלום, כי הנוסחה של האוצר הייתה נוסחה שהיא גם משתלבת בהתייחס לכל מטר. צריך לראות באמת איך לעשות את זה - - - יכול להיות שזו אותה הנוסחה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

יכול להיות. אנחנו נבדוק את זה גם לגבי הפטור - - -

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

למעשה, אולי זה יפגע בחלק - - - כי כרגע קבענו 50 מ"ר ושאר אופן שיטת החישוב שאנחנו נפרט לגביו, מגדיר את אותם 50 מ"ר במטר נמוך יותר בשאר הרשויות, ולכן זה יכול לפגוע - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, אבל אותה נוסחה - - -

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

השוויון לא התקיים. כרגע הנוסח מיטיב מאוד עם רשויות מסוימות שאופן החישוב שלהם מעט שונה, אבל בסדר, כשנגיע לנקודה נרחיב לגביה. נשקול לגבי הפטור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הערה מצוינת, תודה רבה. נזכור את זה.

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

אנחנו רק נבהיר ונראה לי שגלעד הבין את זה כי החישוב הוא מתחת לאחד, ולכן הוא יפגע בחלק מהתושבים, אבל בסדר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה ייצר שוויון.

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

לחלוטין ייצר שוויון.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

סליחה אדוני, אנחנו לא הבנו כל כך מה זה ה-50 שאיציק דיבר עליו?

<< דובר >> איציק דניאל: << דובר >>

50 זו רק דוגמה שדיברנו עליה כשידובר על אותו ה-X.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לגבי הפטור, אנחנו אם אנחנו צריכים להתייחס לכל רשות בנפרד לפי שיטת המדידה, או שאנחנו ניקח את המקסימום ויותר נכסים ייכנסו להגדרה של הפטור.

<< דובר >> אביב מועלם: << דובר >>

"(ב)

סכום היטל מימון המטרו יהיה שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה (בסעיף זה – סכום ההיטל):

(1)

70 שקלים חדשים;

(2)

שטח הנכס במטרים רבועים; בסימן זה, "שטח הנכס" – השטח שנקבע לשם תשלום ארנונה, כאמור בהודעת התשלום ששלחה הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס, לבעל הנכס או למחזיק בנכס;

(3)

מקדם שיטת הארנונה לעניין הרשות המקומית בה נמצא הנכס, כמפורט בתוספת השנייה;

(4)

מקדם המדרג העירוני לעניין הרשות המקומית בה נמצא הנכס, כאמור בסעיף קטן (ד).

(ג)

שר האוצר רשאי לשנות את התוספת השנייה בהתאם לשינויים שייקבעו בשיטות המדידה לחישוב שטח הנכס הנוהגות ברשויות המקומיות שיש בתחומן מתחם השפעה, ובלבד שמקדם שיטת הארנונה לא יעלה על 1.

(ד)

מקדם המדרג העירוני לעניין כל רשות מקומית יהיה כמפורט להלן:

(1)

ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה הוא שלוש או פחות, מקדם המדרג העירוני יהיה 0.65; לעניין סעיף זה, "תחנה" – נקודת עצירה לעלייה והורדה של נוסעים בקו מטרו מסוים;

(2)

ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה הוא ארבע או חמש, מקדם המדרג העירוני יהיה 0.8;

(3)

ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה גדול מחמש, מקדם המדרג העירוני יהיה 1;

(ה)

שטח הנכס, מקדם שיטת הארנונה ומקדם המדרג העירוני יחושבו, לשם קביעת סכום ההיטל, בהתאם לנתונים הקיימים ביום 1 בינואר של שנת המס שלגביה משולם היטל מימון המטרו.

(ו)

הסכום כאמור בסעיף 28ב(ב)(1) יתואם לפי הוראות סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה כאילו היה תקרת הכנסה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

(ז)

לעניין נכס בבעלות משותפת, שחלה לגביו חובת תשלום היטל מימון המטרו, ישלם כל אחד מבעלי הנכס חלק יחסי מההיטל, כיחס חלקו בבעלות.

(ח)

הועברה הבעלות בנכס, ישלם באותה שנה מי שהעביר את הבעלות בנכס, חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה היה הבעלים של הנכס באותה שנה, ובעל הנכס שהבעלות בנכס הועברה אליו, ישלם את יתרת ההיטל.

(ט)

שונה הייעוד או השימוש של נכס, כך שלאחר השינוי הנכס פטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו לפי סעיף 28ג, ישלם בעל הנכס חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה הנכס לא היה פטור מחובת התשלום כאמור.

(י)

שונה הייעוד או השימוש של נכס, כך שלאחר השינוי הנכס אינו פטור עוד מחובת תשלום היטל מימון המטרו לפי סעיף 28ג, ישלם בעל הנכס חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה הנכס לא היה פטור מחובת התשלום כאמור."

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרד האוצר, מי מכם מסביר את זה?

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

שמי דנה דובר ואני מאגף התקציבים במשרד האוצר. הסעיף מדבר על סכום התשלום שישולם עבור כל מטר במתחמי ההשפעה של היטל המימון, והסכום הזה מורכב ממספר היבטים, כמו שהתייחסו קודם, לאור הדיפרנציאציה בין הרשויות, ולכן יהיה פה איזשהו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תתחילי מההתחלה. קודם כל, הוא מורכב מ-70 שקלים למטר.

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

הסכום הוא 70 שקלים למטר - - -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

שהוא גם הסכום המקסימלי.

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

שהוא הסכום המקסימלי שמשולם, כי המקדמים שיש מכאן והלאה בשביל לעשות את ההתאמות השונות שמיד נפרט עליהן, כולם יהיו מקדמים שהם נמוכים מאחד, ולכן 70 שקלים הוא הסכום המרבי שיוטל על תשלום למטר. 70 השקלים יוכפלו במטרים המרובעים, כפי שניתן לראות בסעיף קטן (2). 70 השקלים הם על כל מטר, והסכום שכל נכס ישלם יהיה ביחס לשטח שלו.

סעיף קטן (3) עוסק במקדם שיטת הארנונה, שבא לעשות את הדיפרנציאציה בין הרשויות ששיטת החישוב שלהן היא ברוטו, ברוטו ברוטו או נטו – את זה אפשר למצוא בתוספת שאני מניחה שנגיע אליה בסוף הנוסח.

התוספת הזו היא מתואמת בהתאם לשיטת החישוב של הרשויות כיום, וגם מתייחסת למקרה שרשות תחליט לשנות שיטת מדידה בעתיד – ישנו סעיף שמסמיך את שר האוצר לעדכן את התוספת, כדי לוודא שהחישוב נעשה בצורה שמסנכרנת בין כל הרשויות באופן מיטבי.

סעיף קטן (4) פסקה ארבע, מדבר על מקדם המדרג העירוני. אחת ההבנות היא שאנחנו נותנים פה איזשהו היטל על השבחה שקורית מקרבה אל המטרו, ושיש אבחנה בין התועלות שיכולות להיות כתוצאה מהסמיכות לתחנת מטרו והן נובעות מכל מיני סיבות – מהצפיפות שיש במרחב, מהאגלומרציה כמו שזה נקרא בשפה המקצועית, שנוצרת כתוצאה מעירוב השימושים, מריבוי המשתמשים שמגיעים, מריבוי הזדמנויות שיש לנגישות הגעה לעסק, ולכן יצרנו פה איזשהו מקדם שמטרתו להביא לידי ביטוי את הדיפרנציאציה הזו, להסביר שיש רשויות שבהן התועלת היא משמעותית יותר והיא גם באה לידי ביטוי לעסקים בזה שיש לידם עוד הרבה תחנות של מטרו והסביבה העירונית שנוצרת היא כזו שתומכת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

במיוחד במקומות שיש בהם קישורים, כשאתה יכול לעבור ממטרו לרכבת הקלה, אז זה הופך להיות אטרקטיבי יותר בגלל הנגישות.

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

לחלוטין. אלו הנקודות שבהם אנחנו גם צופים את מרכזי הביקוש, את התנועה המאסיבית ביותר, התנועה לפי הספרות המקצועית, היא גם ההזדמנות שמאפשרת את הפריון הכלכלי, את הרווחים של העסקים באזור, ולכן כמו שיו"ר הוועדה אמר, הבאנו לידי ביטוי גם את הסיפור של הקישוריות כחלק מהמקדם. זאת אומרת, שתחנה שיש בה מפגש של שני קווי מטרו, היא תחנה משמעותית הרבה יותר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא רק זה, בחישוב גם חישבתם את זה - - -

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

זה בדיוק מה שאני מסבירה. ולכן זה נחשב שתי תחנות, כי אנחנו רואים שיש פה משמעות הרבה יותר גדולה והשפעה הרבה יותר גדולה של התחנה הזו על העסקים שבסביבתה. המקדם בא לידי ביטוי לפי מספר תחנות המטרו שיהיו בכל רשות, והוא מחלק את הרשויות לשלוש באופן שרשויות שיש בהן המון תחנות מטרו ויוכלו ליהנות יותר מהאגלומרציה ומההזדמנויות העסקיות, המקדם שלהם הוא מסוים;

ורשויות שיש בהן פחות תחנות מטרו והן פחות צפופות וההנעה שיכולה להיות היא פחותה, יקבלו מקדם נמוך יותר. המשמעות של מקדם נמוך יותר, הוא שאנחנו מכפילים את המספר 70 במספר נמוך יותר, ולכן הסכום שבאותן רשויות ישלמו בגין מטר, יהיה כזה שיבטא את ההשפעה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לגבי המקדם שיטת הארנונה, יש פירוט בתוספת ותיכף נגיע אליה. זה משהו שהוא טכני בעיקרו. כעת רק אציין ששינוי משמעותי אחד פה, זה שאנחנו קובעים את סכום המקסימום של ההיטל. בנוסח הקודם, כפי שהוגש ועבר בקריאה ראשונה, לא היה סכום מקסימום להיטל מכיוון שהמקדמים לא היו ברורים ולא הוגבלו בשום צורה.

תיאורטית הסכום היה יכול להיות אין סופי בהתאם למקדמים שייקבעו. כאן אנחנו קובעים את המקדמים בחוק, ואנחנו אומרים שהם לא יכולים לעלות על אחד, ולכן סכום המקסימום יהיה 70 שקלים למטר. ברשויות ששני המקדמים הם אחד – הסכום יהיה 70 שקלים למטר ובכל רשות אחרת שבה אחד המקדמים יהיה נמוך מאחד – הסכום יהיה נמוך מ-70 שקלים למטר.

מבחינת משרד האוצר, מה הוא הסכום המינימאלי שיוצא?

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

35 שקלים.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

הסכומים ינועו בין 35 שקלים לרשות שהמקדמים בה הם הנמוכים ביותר, לבין 70 שקלים למ"ר לרשות שהמקדמים בה הם הגבוהים ביותר.

נקודה נוספת, בנוסח הקודם נכתב שהמקדמים, לפחות אחד מהם, הוא מקדם שלפי הניסוח שלו בהצעה הראשונית – יכול היה להשתנות מדי שנה או מדי מספר שנים, כי זה היה משהו שהוא דינאמי, אבל כאן אנחנו מדברים על מקדמים שהם ברורים וקבועים, וזה נותן ודאות גדולה יותר לגבי החישוב.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

עיריית תל אביב הגישה עכשיו אישור חריג לבקשת העלאתה הארנונה למגזר המגורים בגובה של 3.5% בשביל מימון המטרו. אני אומרת את זה, כי אני רוצה לבקש שתהיה פה הערה שאומרת שלרשויות המקומיות בתקופה הנידונה אסור להעלות אישור חריג לאותם העסקים שנמצאים במתחמי השפעה ונדרשים לשלם את האגרה הזו, את המס הזה.

הם יהיו מוחרגים מכל אישור חריג של כל רשות מקומית, כי כפי שוודאי אדוני יודע, על האישורים החריגים אין שום בקרה חוץ מבקרה ציבורית, זה רק האוצר ומשרד הפנים, ומה שעלול לקרות פה כמו שעיריית תל אביב החצופה עשתה את זה עכשיו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

"אין בקרה" ומצאתי כבר שתיים – משרד הפנים ומשרד האוצר.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

אבל זה לא. אנחנו יודעים שיש התפרעות בזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו לא יודעים. אני כראש רשות אומר שהרבה דברים שרציתי, דווקא במקרה לא להעלות אלא להוריד, הקשו עליי מאוד.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

גם אם אנחנו לא רואים אותו הדבר, אנחנו מבקשים להוסיף שסעיף שמגביל את הרשויות המקומיות בלתת אישור חריג לאותם עסקים באזורים האלה בתקופה הנידונה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה זו התקופה הנידונה?

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

הם הולכים לשלם מס 30 שנה למדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בגלל שהנכס שלהם נהיה ככה וככה.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

תבוא רשות מקומית כמו עיריית תל אביב שהסיפור בגינה עוד לא נגמר - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הם לא שילמו .

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

את היטל ההשבחה ואת המכירה במימוש, מה לא?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

רק צריך להגיד נקודה חשובה שהארנונה משולמת על ידי המחזיק, וההיטל משולם על ידי בעלים ולכן זה לא אותו בן אדם.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

אותו בן אדם משלם את הכול, ובסופו של דבר הצרכן ישלם את הכול – זה היה לגבי סעיף ראשון; לגבי סעיף שני, אנחנו בדקנו אצלנו את ההשפעה של זה על סניפים, אז נכון שאין לאורך המתחם ואנחנו עדיין לא יודעים מה הם מתחמי השפעה ומה הגודל שלהם, אבל הלכנו ובדקנו סדרי גודל – ולא אצל כולם, אלא אצל חלק אנחנו מדברים על עליה של קרוב ל-25,000 עד 30,000 שקלים עלות לסניף, שזו עלות לחודש. זו עלות מעבר לכל הגבולות שכולנו חשבנו עליהם, לפחות אנחנו. זה נחמד שאנחנו אומרים 70 שקלים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה פירוש סניף לחודש?

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

כי יש גם סניפים גדולים לאורך המתחמים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבנתי. את מדברת על חנות של 1,000 מ"ר, כמו עזריאלי.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

דווקא לא דיברתי על קניונים. אני מדברת על סניפים של רשת - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא מכיר הרבה אנשים שיש להם נכס של 1,500 מ"ר מסחרי במקום כזה.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

יש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא מכיר.

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

אם אפשר במקביל לקביעת הרף המינימלי של המטרז' לקבוע גם רף מקסימלי של מטרז'.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מקסימלי?

<< דובר >> ישראלה מני: << דובר >>

לחלוטין כן. אין הרבה עסקים כאלה ואתם יכולים לדעת - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש דברים שמתבקשת תשובה מכם, ויש דברים שאני מבין לבד. תודה רבה.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

תודה אדוני. שמי נתנאל היימן מהתאחדות התעשיינים.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

מה קורה לגבי מחלוקות בארנונה? ארנונה זה לא מדע מדויק, לכל אחד יש את המודד שלו ולפעמים המחלוקות נמשכות שנים. מתי זה נקבע, האם זה לפי העיריה או לפי המודד? והאם יש מנגנון של החזר במקרה והעיריה טעתה. שאלה נוספת לגבי המקדמים של השיטות, המקדמים של הברוטו ברוטו – כתוב פה 12% ו-22% ואני שואל על מה זה מתבסס? איך קבעתם 12% ואיך קבעתם 22%?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

איפה כתוב 12% ו-22%?

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

המקדם הוא 88 ו-78.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שהם יסבירו את המקדם, למרות שעוד לא הגענו אליו.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

עדיין לא הגענו לנספח. התוספת השנייה רק אומרת את רשימת הרשויות בהתאם למקדמים שקבועים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבנתי. אז תסבירו את זה שוב בבקשה, ואני מבקש לענות תשובות גם על שתי השאלות הקודמות.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

שאלה נוספת – שר האוצר יקבע תקנות ואני מבקש שזה יהיה באישור הוועדה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תקנות למה?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לאיזה סעיף אתה מתייחס?

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

זה לא מולי. רשמתי אותו כשהקראת. אבדוק את זה ואעביר אליך. שאלה אחרונה לגבי Airbnb שזה עסק שאני חושב שהארנונה שלו היא ביתית.

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

אני מקווה שאני אצליח לענות לך על כל השאלות, אבל אם יש משהו שאני שוכחת, נא הזכר לי. לגבי מנגנון הערר, נגיע אליו בהמשך, אבל אכן יש מנגנון ערר בעוד מספר סעיפים.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

אבל הוא מתכתב עם החישוב של המדידה?

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

כן. ההתבססות כאן על מטרז' היא לפי הארנונה של הרשות המקומית, כך שאם יש ערר לגבי המטרז' בארנונה, ההגשה שלו תהיה בהתאם לאותם מנגנונים שיש ברשות המקומית. ואם תהיה טעות ויהיה פיצוי - - - זה מבוסס על אותו מנגנון ואותו מכניזם על מנת להקל. אנחנו מתבססים על הרשות המקומית, ואם היא תגיד שהיא טעתה – אותו הדין יחול גם לעניין המס הזה והמנגנונים של הערעור על המטרז' - - -

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

או שבית המשפט יקבע, ולא רק רשות מקומית.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

כן. מה שייקבע לגבי הרשות המקומית, זה מה - - -

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

אותו מכניזם בעניין הארנונה, אנחנו מאמצים אותו כאן ב-100% כדי לא לייצר שני תהליכים במצב אבסורדי שבו פעם אחת קובעים שהמטרז' הוא כזה ופעם אחרת קובעים שהמטרז' הוא אחר. המנגנון כאן הוא לגמרי אחיד – זה לגבי השאלה הראשונה;

לגבי השאלה השנייה בעניין המקדמים – המקדמים של האבחנה בין שיטות הברוטו ברוטו, נטו וברוטו, הם מדדים ידועים ומפורסמים בדו"ח מבקר המדינה, אבל המורכבות היחידה שהייתה לנו היא שעל מנת לפשט את היתר המימון, רצינו שכל המקדמים יהיו נמוכים מאחד, כדי ש-70 יהיה הסכום המרבי ונוכל להגביל את כל המקדמים.

אפשר לעשות חישוב פשוט מה הוא ה-100% ואיך גוזרים ממנו. אני לא אלאה פה את כולם, אבל אם תרצה אחרי כן אפשר לראות פה באקסל בחישוב פשוט של חלוקה, להראות איך זה תואם למה שנעשה. ה-100% במקום להיות 1.69 הפך להיות 1 וחילקנו את זה בהתאם.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

ולגבי ה-Airbnb?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

זה יבוא לידי ביטוי בסעיף הבא או בזה שאחריו, לגבי הנכסים שפטורים מההיטל, ואנחנו נתייחס לזה שם.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

אני אומר אמירה כללית למרות שהיא מתייחסת לסעיף קטן (3), לכך שעושים מדרג לפי כמות התחנות. אתה אומר למעשה שכשאני נותן לעירייה יותר תחנות –היא משלמת יותר. זה הקונספט, אבל מצד שני - - - גם האוצר הסביר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם בעלי הנכסים ישלמו יותר. אבל למה?

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

בגלל שיש יותר תחנות. ולכן, אני חוזר ואומר וזו אמירה ממעוף הציפור – שאם נהנים מיותר תחנות, לפחות תקשיבו יותר לראשי העיריות. על מנת להתמקד, אני שומע פה מהתעשיינים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בהזדמנות זו, אני פונה לכל ראשי העיריות שמגיעות לכאן כמעט כל דיון - - -

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

הם היו בעבר. וגם חברי כנסת. אני שומע פה בזעזוע על הצעה לייקר את הארנונה למגורים בגלל המטרו, למרות שהיו על זה כתבות, ואני רק רוצה שנבין - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מי אמר?

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

הנציגה של התעשיינים אמרה שמעלים - - - זה היה גם בתקשורת שהעיריות עשויות לבקש להעלות את הארנונה בגלל המטרו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זו סוגיה.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

זו סוגיה שעלתה על הדרך, ולכן אני רק רוצה להסב את תשומת לבנו שהנה לנו עוד איזשהו היטל או מס על הציבור שאנחנו מייקרים לו את הארנונה. גם לגבי סעיף (ח), מייקרים את העסקאות.

אדוני הזכיר את הקישוריות ואמר שכשיש "האב תחבורתי", כשיש מספר אמצעי תחבורה ביחד, אני רק רוצה להגיד שבתיאוריה זה כביכול יכול היה להישמע טוב, אבל בפועל אני יכול לספר כי זה גם בתקשורת שבהרצליה לרכבת הכבדה הכי גדולה באזור אין מטרו לידה, ועכשיו אנחנו שומעים שכביכול לבקשת המוסד בגלילות רוצים ומשרד התחבורה בוחנים את זה להזיז - - -

<< דובר >> דנה דובר: << דובר >>

בחיים לא בחנו את זה.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

אני מדבר על משרד התחבורה. לבקשת המוסד, מבקשים להזיז תחנת מטרו מהרכבת – זה מפורסם בתקשורת. אני לא אמרתי שזה משרד האוצר. אני אומר שהקישוריות הזו לא תמיד קורית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא יודע. אומרת נציגת האוצר שהיא לא מכירה דבר כזה, ויכול להיות שצריך להעביר את זה לוועדת חוץ וביטחון לבדיקה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

משרד ראש הממשלה גם מטפל בזה.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

בסופו של דבר, יש שרשרת מזון ומי שמשלם את המחיר זה לא בעל העסק, אלא האזרח הקטן. האזרח הקטן שקונה ביוקר המחייה, האזרח הקטן שצריך לחיות באזור. אלא שאתם רוצים לעשות דיפרנציאציה של כל התושבים בתל אביב - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איך זה קשור לאזרח הקטן?

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

אני אסביר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה לא על דירות וכו'. את אומרת שאם יהיה לו היטל – הוא יעלה לך את המחיר של הקפה שם - - -

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

רק הקפה? גם הסופר. האמן לי שלקנות מוצר X או Y בתל אביב, זה לא כמו לקנות בקריית שמונה וזה בטח לא כמו לקנות באור יהודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הלוואי ואלה יהיו השיקולים.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

לא מספיק ארנונה שאנחנו משלמים או כל מיני מסים נוספים, כמו היטל שלט וכו' של העסק ועכשיו רוצים להעלות את המיסוי למגורים, אנחנו בתוך מגורים ומוכרים את כולנו בתכנית תמ"א 70 הבלתי ידועה כאזורים מעורבים ואנחנו לא מבינים עד היום כמה היטל השבחה אנחנו אמורים לשלם אם יהרסו לנו את הבית.

יש אי-ודאות טוטלית ומה שקורה בסופו של דבר, וזו לא העיריה משלמת כמו שאמרת, אלא שהאזרח משלם. זה לא משנה אם הוא בעל נכס שמשכיר את זה ל-BE ALL ואז הוא צריך לייקר את זה לכל עורך דין קטן או מי שלוקח חדר, זה לא משנה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם הוא לוקח חדר – הוא פטור. את אומרת דברים והיפוכם.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

לא, אדוני. אם יש לי ארבע או חמש קומות של BE ALL ועורך הדין משכיר חדר, את היטל המימון הזה אני מגלגלת לשכירות שלו, אני לא אממן את זה והוא יגלגל על הלקוח שלו. האם אני צריכה ללמד אתכם את שרשרת המזון?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא יגלגל את זה בכל מקרה, כי אם המקום ההוא היה עד היום מקום שכוח אל שלא מכירים אותו והיום הוא הפך להיות הרבה יותר אטרקטיבי – הוא יעלה לך את שכר הדירה גם בלי זה.

<< אורח >> סטלה אבידן: << אורח >>

אני בתור עסק, אם הייתי צריכה היום להישאר בתל אביב, כמו שקורה להרבה עסקים שנעים לאזורים אחרים, וגם עכשיו אחרי התחנות הרבות שאתם שמים בתל אביב, יהיו פילים כל המגדלים כי בעל עסק נורמטיבי שואל למה עליו לשלם ועל מה לשלם כל כך הרבה? הוא יעבור לקריית אונו או לאור יהודה והוא יקבל את אותו שירות בפחות. מרוקנים את העיר מתוכן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נמשיך הלאה.

<< דובר >> אביב מועלם: << דובר >>

"סעיף 28ג

פטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו –

(א)

חובת תשלום היטל מימון המטרו לפי סעיף 28ב, לא תחול על נכסים כמפורט להלן:

(1)

נכס שמשולמת בעדו ארנונה לפי תעריף של דירת מגורים;

(2)

נכס הפטור מתשלום ארנונה לפי פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין 1938), כפי שמופיע במרשמי הרשות המקומית;

(3)

נכס בבעלות של רשות מקומית, חברה עירונית או תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, סוגי נכסים שהפטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו לא יחול לגביהם, ובלבד שאותם נכסים משמשים להפקת הכנסה מעסק.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אני אסביר לגבי השינוי שאנחנו מציעים פה בסעיף קטן (ב). לפי הנוסח הקודם, ניתן היה לפרש אותו כך ששר האוצר יוכל בעתיד לקבוע לדוגמה שמי שמשכיר דירת מגורים אחת – יוטל עליו היטל מימון כי זה בעצם משמש למטרת רווח. אנחנו מוציאים מפה הבהרה של הסעיף ומציעים לכתוב שזה "בלבד שאותם נכסים משמשים להפקת הכנסה מעסק". זאת אומרת, שאם ייקבע שזה עסק של השכרת דירות - - - דובר קודם על Airbnb - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם יש הגדרה למילה "עסק"?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

יש הגדרות של רשות המסים ויש הגדרות בפסיקה של מתי זה עסק ומתי זה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה שהיא שאלה קודם על Airbnb?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אני לא יודע להתייחס לשאלה הספציפית איך Airbnb מחושב, אבל ככל שההכנסה היא הכנסה שייקבע שהיא הכנסה של עסק ולא הכנסה של יחיד שמשכיר דירות במצב רגיל, יהיה אפשר להיכנס לזה. למעשה, אנחנו מגבילים פה את האפשרות להחיל את חובת ההיטל על נכסים נוספים.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

אבל איך אתם אוכפים את זה? כי בארנונה זה נראה אותו הדבר. אין קשר בין רשות המסים לחשבונות - - -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

קודם כל, יש קשר.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

בחשבונות ארנונה. ארנונה מגדירה עסק כמו שהעירייה מגדירה, אבל רשות המסים מגדירה משהו אחר וזה לא מתכתב אחד עם השני.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

במקרה הזה זה לא צריך להתכתב אחד עם השני, כי אם בעל העסק למרות שהארנונה שלו היא ארנונה למגורים, אם יש לו עסק של השכרת - - -

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

אז איך הוא עולה לרדאר שלהם?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

איך לאכוף את זה – זו שאלה אחרת, אבל אין פה בעיה בהגדרה עצמה. הם יסבירו איך הם עושים את זה היום. אם הוא צריך לשלם מס הכנסה כהכנסה מעסק, אז גם היום הוא צריך לשלם כהכנסה מעסק ולא אחרת.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

אבל היום הוא לא קשור לארנונה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

גם היום המס על השכרת דירה של יחיד, הוא שונה ממס של הכנסה מעסק. אני מבקש שרשות המסים יסבירו את זה.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

כרגע החוק כתוב כך שכל דירת מגורים לפי הארנונה פטורה. לשר תהיה סמכות להחיל את החוק ואת ההיטל גם על דירות שמשמשות כעסק. אם הוא יעשה כן – בארנונה יהיה כתוב "מגורים", אבל הדירה תהיה חייבת, ובעל הדירה שהוא יודע שיש לו הכנסות מעסק כי הוא מדווח עליהן כעל הכנסות מעסק –ידווח שהוא חייב בהיטל גם על הדירה הזו.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל זה לא הנוסח.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

הוא צריך להתנדב לפנות ולשלם את היטלי המימון?

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

כמו שאתה מתנדב ומשלם מס הכנסה.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

אני לא מתנדב, זה יורד לי אוטומטית.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

הוא לא צריך להתנדב, כי יש לו חובה חוקית. אם הוא לא משלם את ההיטל שמוטל עליו על פי חוק, זו עבירה פלילית. זו לא התנדבות.

<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>

אבל איך הוא יודע כמה? הוא אמור להתקשר לרשות המסים ולשאול? אני באמת לא מצליח להבין את המנגנון ואני לא שואל את זה בציניות.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

קודם כל, אנחנו מדברים פה לגבי סעיף קטן (ב) - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה מדבר על המנגנון של החלק הנוסף.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אנחנו מדברים על מנגנון שכרגע לא קיים, כי כרגע סוגי הנכסים האלה הם פטורים ובעתיד שר האוצר יכול לקבוע שהם לא יהיו פטורים. אנחנו הגבלנו את האפשרות הזו שתהיה לשר האוצר, הגבלנו את זה בצורה משמעותית כך שהוא יוכל לקבוע את זה רק לגבי הכנסות מעסק, וכמו לגבי כל מס שנקבע בחקיקה שבן אדם יודע שהוא צריך לשלם אותו – הוא צריך לשלם גם את המקדמים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני עוד לא הבנתי מה זו ההגדרה של עסק. אם יש לי שתי דירות שאני משכיר, או שלושה מחסנים – האם זה נקרא עסק?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא בהכרח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני שואל אתכם.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

זו שאלה מורכבת, שיש לה השלכות בפסיקה לעניין מס הכנסה. כלומר, כשאתה מגיש את הדו"ח השנתי שלך, אתה יודע מה העמדה שלך אם זה עסק או שזה לא עסק. אנחנו רצינו להיצמד למשהו שקיים במס הכנסה. יש חוזר של רשות המסים לעניין איך זה עובד בדירות, יש מיליון פסיקות בנושא, אבל בסוף - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם אתה מסכים איתי שהסעיף הזה מדבר רק על סוג נכסים שהם דיור, הם נראים דיור, הם משמשים לדיור, אבל יכול להיות שמאחורי העניין הזה עומדת חברה גדולה שה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]