פרוטוקול ישיבת ועדת ועדת הכספים מספר 190, בתאריך 14/10/1993

הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 190

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, כ"ט בתשרי התשנ "ד (14 באוקטובר 1993), שעה 10:00

נכחו :

חברי הוועדה: ג' גל - היו"ר

ח' אורון .

מ' שטרית

מ"מ: מ' איתן

ר י נחמן

ס' שלום

מוזמנים: ג' ליידנר - מנכ"ל מ.י. נכסים

ת' הקר - היועצת המשפטית, משרד האוצר

י י ברים - משרד האוצר

ז' אבלס - המפקת עכ הבנקים, בנק ישראל

מי הרצברג - בנק ישראל

ד' לחמן -מסר - משרד המשפטים

מזכיר הוועדה: אי קרשנר

יועץ משפטי: א' דמביץ

יועצת כלכלית: ס' אלחנני

קצרנית: ח' צנעני

סדר-היום: 1) הצעה חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)

(מס' 2), התשנ"ג-1993.

2) הצעה לסדר-היום (חה"כ ר' נחמן)

הצעת חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)

( מס' 2 ) . התשנ"ג - 1993

היו"ר ג' גל:

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו הצעת חוק המניות

הבנקאיות שבחסדה (הוהאת שעה) (מס' 2), התשנ"ג -1993. בדיון הקודם על

נושא זה הגענו, בקריאת הצעת החוק הזו, לסעיף 7(ב).

א' דמביץ:

[קורא את סעיף 7(ב), בהצעת החוק, לגבי תנאי כשירות והגבלה לאחר

סיום הכהונה: "על אף האמור בסעיף קטן (א), קשרים עסקים הנובעים

סיום הכהונה "על אף האמור בסעיף קטן (א') קשרים עסקיים הנובעים

לעניין החברות! בוועד כקשר מהותי להנהלה העסקית של הבנק או של תאגיד

קשור לו".]

מ ' הרצברג :

הכוונה בסעיף זה היא, שלכל אדם סביר ישנם חשבונות בנק, ולכן , אי

אפשר לומר על מי שמנהל חשבון בנק שגרתי שיש לו קשרים עסקיים עם בנק.

אחרת, לא נמצא אנשים לוועד כלל.

ס' שלום :

מדוע לא לכתוב "חשבון עובר ושב"?

הי ו "ר ג' גל:

אמרנו , שמדובר גם באדם שהוא איש משק; כמנהל מפעל, שהוא איש משק,

יש יותר מחשבון עובר ושב , שכן יש לו הל ו ו א ו ת וכו'.

מ' הרצברג :

יש כאן בעיה, ואנו לא נרשה זאת.

אי דמביץ:

השאלה היא האם מדובר בקשר שגרתי ורגיל.

ס' שלום :

_לאיזה איש משק וכלכלה אין קשר עם בנק?! האם יש לחפש מישהו שיש לו

חשבון , למשל, בבנק הבינלאומי בלבד?

מ' הרצברג :

יכול להיות שאין לו קשר עם ארבעת הבנקים האלה, שעליהם מדובר כאן .

יכול להיות, שיש לו תשבון בבנק איגוד, בבנק כללי , בבנק הספנות וכו'

הי ו "ר ג' גל:

האם יצאתם מדעתכם? לאיזה אדם אין קשר עם בנקים אלו?

ס' אבלס :

י ו שב-הראש, סייג זה חל כיום על דירקטור חיצוני בהוראות המפקח על

הבנקים, ובכל זאת: אתה מוצא אנשים.

הי ו "ר ג' גל:

תן דוגמא של דירקטורים באחד הבנקים, שהם דירקטורים חיצוניים,

ז' אבלס :

אינני זוכר שמות כל כך, אך ישנם למשל אבנר פרץ בבל"ל וזלמן שלו .

הי ו "ר ג' גל:

בלי קשר לגופו של עניין, זלמן שלו לא יכול להיות בוועד.

מ' הרצברג:

כל אלה, שהם דירקטורים, בודאי שאינם יכולים להיות בוועד.

ז י אבלס :

הוא יכול להיות בוועד, אם הוא עובד עם הבנק הבינלאומי למשל.

היו"ר ג' גל :

האם הוא יכול להיות בוועד, במקרה שהוא עובד עם בנק המזרחי או בנק

לאומי ?

ז י אבלס:

במקרה כזה, הוא לא יכול להויות בוועד.

ס' שלום:

ההגבלה הזו תמורה מאד. השאלה היא האם אפשר לקבוע סכום מסויים,

לדוגמא שזה יהיה עד 500 אלף ש"ח, שזה ספום סביר.

מ' הרצברג:

יש לנו קריטריון בהוראות שלנו: עד % 1 מהון הבנק. הקריטריון הוא

לגבי לקוחות של אותו הבנק, כלומר זה נעשה לפי פרופורציות של אותו

בנק.

ס' שלום:

מי שיש לו תשבון שגרתי יכול להיות בוועד.

הי ו ייר ג' גל:

מי שאין לו זהות פוליטית וחסרונו היחיד הוא היותו חברי הוא שמואל

רותם. לשמואל רותם, י ו"ר מפעלי חדרה, ישנם חשבונות בכל הבנקים האלה.

האם הוא יכול להיות בוועד?

מ' הרצברג:

לא. יש לו בעיה.

ס' שלום:

אבל, ישנם אנשי עסקים שאינם קשורים בעסקים שלהם. למשל, ישנם כאלה

שנמצאים בבנק הבינלאומי או באיגוד. יש כאן בעיה של מראית עין .

מ' הרצברג:

היתרו בעיה דומה, כשנאמר שבנק צריך פרוצדורה. מיוחדת כככ העיסקאות

שנושאי תפקיד עושים עם הבנק.

הי ו "ר ג' גל:

למעשה, תפקיד הוועד הוא רק לאשר נאמנים, כך שיכול להיות שהחברים

בו לא יהיה מהליגה הכי טובה. תשוב, שיהיו אלה אנשים טובים.

מ' שטרית :

מה שחשוב הוא יושרם ושיקול דעתם.

ז' אבל

אלה יכולים להיות גם אנשי עסקים בדימוס.

ס' שלום:

הבעיה היא של האי-תלות למראית עין . אין מדובר בכך שאינני סומך על

אנשים, אלא שכלפי חוץ עלולים שיקוליהם להיראות 1 כשיקולים זרים. למשל,

נניח שמדובר באדם שמנהל את כל מפעל "נייר חדרה", ואינני מצטט את השם,

ומנהל את העסק בבנק לאומי במאות מליונים. כלפי חוץ זה נראה אחרת.

הי ו "ר ג' גל:

אני מעמיד להצבעה את סעיף 7 ( ב), שבהצעת החוק.

שבהצבעת

סעיף 7 (ב), בהצעת החוק, התקבל.

הי ו"ר ג' גל:

סעיף 7 (ב) אושר. אני מעמיד להצבעה את סעיף 7 ( ג ) שבהצעת החוק.

הצבעה

סעיף 7(ג), בהצעת החוק, התקבל.

הי ו "ר ג י גל:

סעיף 7(ג), בהצעת החוק, אושר.

[קורא את סעיף 7(ד), בהצעת החוק, לגבי תנאי כשירות והגבלה לאתר

סיום הכהונה.] - אני מעמיד להצבעה את סעיף 7(ד).

הצבעה

סע י ף 7 (ד ) , בהצעת הח ו ק , התקבל .

היו"ר ג' גל:

סעיף 7 (ד) , בהצעת החוק , אושר

ת' הקר:

[קוראת את סעיף 8, בהצעת החוק, לגבי סדרי עבודה; "(א) רוב חברי

הוועד הציבורי יהיו מנין חוקי בישיבותיו. (ב) החלטות הוועד הציבורי

יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועד קול

נוסף."] - יהיו קולות שקולים, אם אחד החברים בוועד נמנע או לא בא.

מנין חוקי הוא רוב.

ס' שלום:

מניין חוקי הוא: שלושה. ישנם 5 אנשים בוועד הציבורי. יכול להיות

מצב של קולות שקולים, כאשר ישנם שני חברים בעד ושניים אחרים נגד.

ת י הקר :

אם יש שני חברים בעד ושניים נגד, אז אין אישור של הנושא עליו

הצביעו .

היו"ר ג' גל:

הוא יוכל לעשות ישיבה נוספת, ואז אולי יהיה לו רוב. אני מעמיד

להצבעה את סעיף 3 שבהצעת החוק.

הצבעה

סעיף 8, בהצעת החוק, התקבל.

היו"ר ג' גל:

סעיף 8 כולו , שבהצעת התוק, אושר.

ת י הקר:

[קוראת את סעיף 9, בהצעת התוק, לגבי תקפן של פעולות.] - זהו סעיף

סטנדרטי.

היו"ר ג' גל:

אני מעמיד להצבעה את סעיף 9 בהצעת החוק.

הצבעה

סעיף 9, בהצעת התוק, התקבל.

הי ו "ר ג' גל:

סעיף 9, בהצעת החוק, אושר.

ת י הקר:

[קוראת את סעיף 10, גבלי אחריות: "חברי הוועד הציבוו- חייבים

לנהוג בנאמנות כלפי המדינה ובאמונה ובשקידה ספי שאדם סביר היה נוהג

באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות חוק זה ו להשגת מטרותיו".]

היו"ר ג' גל :

האם יש כזה תקדים בחוקים אחרים?

ד' לחמן-מסר:

כן . למשל, זה קיים בכל התאגידים.

ת' הקר:

הביטויים, שהשתמשנו בהם כאן , לקוחים מתוק הנאמנות וגם מפקודת

החברות במידה מסויימת לגבי חובות האמון . לגבי הנוסח שלפניכם, עשינו

מעין קומבינציה .

היו"ר ג' גל:

האם הנוסח הזה איננו מחמיר יותר?

הנוסח קיים אולי באופן ספציפי לגבי איזה ועד או מינוי. לפי

הפסיקה והחקיקה הכללית, לגבי דירקטורים, ישנן חובות דומות כאלה. זה

יכול להיות בעייתי מבחינת האחריות שלהם.

היו"ר ג' גל:

יכול להיות, שהם מינו את הגולם מפראג.

ד' לחמן -מסר:

זוהי, בדיוק, הבעיה.

היו"ר ג' גל :

תמר הקר, נניח שמינו אדם שמאוחר יותר יתברר שהוא גנב. - מה יכול

לקרות במקרה כזה?

ת' הקר :

אם יתברר שהם ידעו מהאש שהוא גנב, יש להם בעיה. אם הם לא ידעו

זאת ועשו את הבדיקות הסבירות שאפשר לדרוש מהם, אז זה בסדר.

ד' לחמן-מסר :

אפשר להרגיע אתכם ולציין , שסעיף 10(ב) בחוק הנאמנות קובע לגבי כל

נאמן , שבמילוי תפקידו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר

היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות. מדובר כאן על הוועד הציבורי .

היו"ר ג' גל:

אני מעמיד להצבעה את סעיף 10 בהצעת החוק.

הצבעה

סעיף 10, בהצעת החוק, התקבל.

היו"ר ג' גל:

סעיף 10, בהצעת החוק, אושר,

ת' הקר :

[קוראת את סעיף 11, בהצעת החוק, לגבי גמול והחזר הוצאות: "חברי

הוועד הציבורי לא יהיו זכאים לגמול אך יהיו זכאים חהחזר הוצאות

שיוציאו למילוי תפקידם; החזר ההוצאות ישולם מאוצר המדינה באמצעות

חברות נכסים". ]

ס' שלום:

אני מתנגד לזה. עניין ההתנדבות איננו תמיד טוב.

ת' הקר:

לגבי הנאמנים, כתבנו סעיף אחר, ואפשר להשוות בין הסעיפים. בסעיף

16 כתבנו, לגבי הוועדה, ש"חברי ועדה יהיו זכאים למחצית הגמול השנתי

ולגמול השתתפות בישיבות, כפי השיעורים המשולמים לדירקטורים מקרב

הציבור בבנק", מפני שהם, בכל אופן , צריכים להשתתף מדי פעם בישיבות

ולקבל הנחיות והחלטות. לוועד הציבורי יש אכן תפקיד יותר חד-פעמי.

אפשר היה לקבוע אם להם גמול לישיבות, אף חשבנו שזה תפקיד ציבורי וזה

לא דבר קדוש,

היו"ר ג' גל:

זוהי בעיה קיימת, ועסקתי בזה באופן ספציפי. לדירקטורים בחברות

ממשלתיות אין שכר כלל, וזוהי בעיה. אני מסכים פאן עם חבר-הכנסת סילבן

שלום, שלא יכול להיות שאדם משתתף בישיבות ולא מקבל שכר על כך.

מ י שטר י ת:

לגבי דירקטורים מטעם הציבור יש שכר, שכתוב בחוק מהו, שמשולם פר-

ישיבה.

מי הרצברג:

אם נעשה מכרז ונשאל מי רוצה להיות חבר ועד, נקבל אנשים שעוד

ישלמו לנו כדי להיות חברים בוועד.

ת' הקר:

כתוב בחוק מהו השכר לגבי חברות ציבוריות, ולא לגבי חברות

ממשלתיות.

היו"ר ג' גל :

כאמור, אני מסכים עם חבר-הכנסת סילבן שלום, שישנה בעיה שבחברות

ממשלתיות לא משלמים להם שום דבר.

מ' שטרית:

אמת, אף אפשר לשלם להם שכר שמקובל בחברה ציבורית.

ד' לחמן -מסר :

אולי אפשר לקבוע להם, במפורש, שהם יהיו זכאים לגמול השתתפות

בישיבות של דמ "צ (דירקור מטעם הציבור ) .

רנ י הקר :

זה נדון בוועדת שרים. מדוע את צריכה להציע הצעה כזו?

ד י לחמו -מסר :

את בעצמך שאלת על כך, אך אם אינך רוצה בכך אפשר להוריד זאת.

ת ' הקר:

אם הוועדה חושבת שצריך זאת, זה משהו אחר.

מ י שטרית :

לדעתי, אסור- לקשור את שכר הוועד הציבורי, את שכר הנאמנים, לגמול

הדירקטורים בבנק. יש בזה פגם, כי אם שכרם צמוד לשכר הדירקטורים, הם

לעולם לא יבקרו את שכר הדירקטורים של הבנק ולא ידונו בו, שכן בכמה

ששכרם של אלה יעלה גם שכרם שלהם יעלה. לדעתי, יש לשלם שכר, ויש לקבוע

אמת מידה של השכר. לדעתי, שכר ראוי, שכר גם לוועד הציבורי, הוא שכר

של דמ"צ בחברה ציבורית. זה ישולם פר-ישיבה. זה מוגדר בתקנות.

הי ו "ר ג' גל:

תמר הקר, האם ישנה בעיה עם הצעה זו?

ת ' הקר:

בתקנות לפקודת החברות יש גמול שנתי, שכר פר-ישיבה ויש טווח של

מינימום ומכסימום. ישנך 4 קבוצות לפי גודל החברה, ובתוך כל קבוצה יש

מינימום ומכסימום, כאשר כל חברה קובעת לעצמה.

היו"ר ג' גל:

אני מציע שיהיה שכר לפי דמ"צים לפי המכסימום בדרגה הגבוהה ביותר.

ת ' הקר:

זהו שכר גבוה. הסכום שמופיע בתקנות הוא, בודאי, איננו מעודכן .

היו"ר ג' גל:

בסך-הכל, מדובר כאן ב-1~4 ישיבות; הרי את רוצה את האנשים שב-top.

הסכום עצמו איננו חשוב או דרמטי. אנו רוצים את האנשים הטובים ביותר.

ד' לחמן -מסר :

אינני רוצה, שאנשים יחשבו שהם באים לחינם. הסכום המופיע בתקנות

הוא מעל 00 4 ש"ח.

ס ' שלום:

דוידה לחמן-מסר צודקת. הייתי בחברה, שם עבדו בהתנדבות וקיבלו

החזר הוצאות. כל ישיבה נפתחה בשאלה: מדוע אינך מעלה את עניין השכר?

ואז, נוצר בלאגן ואנשים לא רוצים לבוא לישיבות.

היו"ו- ג ' גל:

אני מעמיד להצבעה את סעיף 11, בהצעת החוק, בתיקון שבמקום גמול

חבר הוועד יקבל שכר כפי דמ"צ בחברה ציבורית בדרגה הגבוהה ביותר, ללא

הוצאות וכו ' .

הצבעה

סעיף 11, בהצעת החוק, בתיקון הנ"ל, התקבל.

היו"ר ג' גל:

על דעת החברים, אנו מאשרים את סעיף 11 ומתקנים אותו כך, שבמקום

גמול חבר וועד יקבל שכר לפי דמ"צ בחברה ציבורית בדרגה הגבוהה ביותר,

ללא הוצאות וכו '.

ת ' הקר:

כמו כן , יש לציין שהגמול ישולם מאוצה המדינה באמצעות חברת נכסים.

ס ' שלום:

יש צורך בסעיף שיאמר, שחברים יכולים לוותר על הכסף בוועד הציבורי

אם הם ירצו כך. וזאת, מכיון שאם למשל יש איש עסקים מולטימליונר, האם

הוא צריך 0 50 הש"ח האלה?

היו"ר ג' גל:

כאמור, סעיף 11, בהצעת החוק, מאושר בתיקונים הנ"ל.

ר' נחמן :

מה אישרתם בסעיף 7 (א) בהצעת החוק?

ת' הקר :

בישיבה אתמול, הוספנו בסעיף 7 (א) "סגני שרים".

[קוראת את סעיף 12(א)-(ב), בהצעת החוק, לגבי ועדה למניות בנק:

"(א) הוועד הציבורי ימנה לעניין המניות של כל בנק ועדה שתפקידה יהיה

להשתתף באסיפות הכלליות של בעלי המניות של הבנק ולהצביע בהן מכוח

המניות כאמור בסעיף 26, ולמלא כל תפקיד אתה שיוטל עליה כפי חוק זה.

(ב) הוועד תהיה בת תמישה חברים; הוועד הציבורי ימנה אחד מהם להיות

יושב ראש הוועדה."]

מ ' שטרית:

האם, למעשה, לוועדה הזו ישנם סמכויות הצבעה של מכוח המניות שיש

בידי הממשלה ?

ח י הקר :

כן .

[קוראת סעיף 12(ג), בהצעת החוק, לגבי ועדה למניות בנק: "חברי

הוועדה יהיו אישים שמתמלאים בהם תנאי הכשירות האמורים בסעיף 7(א);

הוועד הציבורי לא ימנה לחבר הוועדה אדם שיש לו זיקה אישית, עסקית או

14.10.93

פוליטית לשר משרי הממשלה , זולת אם מצא שיש לגביו שיקולים של כשירות

מיוחדת לכהונה האמורה. " ] - לאחר "לשר משרי ההמשלה" יש להוסיף "וסגן

שר ".

יי' שלום :

מדוע יש צורך בסיפא של סעיף זה?

ת' הקר :

יש צורך בסיפא של סעיף זה, כפי שאמרתם קודם, מפני שאחרת לא

יימצאו אנשים .

ר ' נחמו :

הנושא של כשירות מיוחדת עלה בוועדת חוקה, בזמנו, בעניין מינוי

דירקטורים בחברות. ישבנו ודנו בנושא הזה, וגם דוידה לחמן-מסר השתתפה

בדיונים הללו, למעשה, בעקבות החוק, שחייב כישורים מיוחדים או השכלה,

הדירקטורים נתנו לדוגמא את צבי צור, שאין לו את ההשכלה הנדרשת כפי

הקריטריונים של התיק הזה. האם יעלה על הדעת שאיש כזה לא יכול לשמעו

לתבר בדירקטוריון ? ! בזמנו, אמרו שזו תקופת ביניים שתהיה, כי מהיום

ועד שייכנסו הנושאים של החוק לתוקף יש לחשוב על פרק ביניים כלשהו .

אבל, כאן , לדעתי, יש דבר ע1 הוא גם גורף מדי.

ד ' כחמן -מסר :

הרשה לתקן אותך ולומר שזה פשוט לא חל כאן . הבעיה של צבי צור היא,

שהוא התמנה להיות יושב-ראש, ויושב ראש צריך גם השכלה אקדמית וגם

נסיון . מבחינת נסיון , כמובן , שלא היתה מחלוקת, אך היתה לגביו בעיה של

השכלה אקדמית. לגבי דירקטור, התנאים הם תלופיים, כלומר יש צוויך

בהשכלה אקדמית בנושאים האלה או האלה או בנסיון , כך שבמקרה הזה צבי

צור יכול בשקט להתמנות לעניין .

ת' הקר :

[קוראת סעיף 12(ד}-(ה), בהצעת החוק, לגבי ועדה למניות בנק.]

[קורא סעיף 12(ו), בהצעת החוק, לגבי ועדה למניות בנק: "הוראות

סעיפים 7(ב), (ג) ו-(ד), ו-3 עד 10 יחולו על הוועדה וחבריה, בשינויים

המחוייבים".]

הסעיפים המופיעים בסעיף 12(ו): סעיף 7(ב) עוסק בעניין של קשרים

עיסקיים, סעיף 7(ג) עוסק בעובד מדינה ובעובד של חברת נכסים, סעיף

7(ד) עוסק בצינון של השנה, סעיף 8 עוסק בעניין של רוב וקבלת החלטות

עם קולות שקולים, סעיף 9 עוסק בשמירת תקפן של פעולות וסעיף 10 עוסק

בחובת הנאמנות.

ס י שלום:

בסעיף 12(ג) מדובר בזיקה אישית רק כשר משרי הממשלה. מהו המצב

במקרה של זיקה אישית למישהו מהוועד הציבורי? האם איש הוועד הציבורי

יכול למנות את בנו ?

ת ' הקר:

ס' שלום:

אם כך , אני מבקש לתקן ולומר שגם לגבי הוועד הציבורי לא צריכה

להיות זיקה אישית, 'עיסקית וכו'. למשל, יכול להיות שאדם בעל חברה ימנה

את מנכ"ל החברה שלו.

ת י הקר :

במקרה כזה, מקובל שאותו חבר ועדה, שיש לו זיקה כלשהי למועמד

כלשהו , לא משתתף בדיון .

ס ' שלום:

אינני רוצה, שהוא ייבחר כלל.

ת' הקר :

אבל, אין שום סיבה לומר זאת. אם שניהם לא קשורים פוליטית לממשלה,

לא קשורים עיסקית לבנק, אז מה אכפת אם ישנם שני אחים, ששניהם

מוכשרים, שאחד מהם בוועד הציבורי והשני בוועדה למניות של בנק? הרי

הוועד הציבורי איננו בעל מניות, אלא זה פונקציה ציבורית אחת וזה

פונקציה ציבורית שניה.

מ ' שטרית:

תמר הקר, יש כאן עניין של הפרדת רשויות. למשל, נניח ששנינו חברי

ועדה, ולכל אחד מאיתנו יש אינטרס למנות את בנו.

ת' הקר :

לשם כך, יש סעיף חובה לגבי נאמנות. אם הם פועלים בצורה של

נפוטיזם, הם מפרים את חובת הנאמנות.

ס' שלום:

מה הבעיה להוסיף את השורה הזו, שאני מבקש להוסיפה?

ת' הקר:

מפריע כי, שאתה פוסל אנשים.

ס' שלום:

נניח שאני בעל חברה, ואני מתמנה לוועד הציבורי לבעל חברה איש משק

וכלכלה. אני יכול להחליט למנות את המנכ"ל של החברה שלי לאותה ועדה.

ת' ההר:

בודאי, שאינך יכול להחליט על כך. אתה צריך לפסול עצמך מהדיון .

אבל, אם מדובר באדם מאד מוכשר ושאר חברי הוועדה ממלאים אחר חובת

הנאמנות שלהם, זהו דבר אחר.

מ ' שטרית:

מתו המצב לגבי שני שרים?

היכן כתוב שלא יכולים להיות 2 שרים בוועד? בכל מקרה, אסור שתהיה

זיקה לשרים.

א' דמביץ:

אין בחוק שוט סייג לנפוטיזם. זה ברור, שזה לא צריך להיות, למשל,

אם אני לוקח את בן אחי, וממנה אותו לתפקיד במשרדי, אני אכן פועל שלא

בנאמנות, ובזה אני מפר את תרבותי בכלל. אבל, אם אשתי מומחית לבריאות

ולביטוח לאומי ואני מתמנה לנשיא ארצות-הברית, אז אני פועל בנאמנות אם

אני ממנה אותה.

מ' שטרית:

יש בחוק מעט נפוטיזם. המצחיק הוא, שבכל החוקים שמדינה רוצה לעשות

למען עצמה ישלם תמיד דברים שהם חלים לגבי השלטון המקומי אך לא לגבי

הממשלה. למשל, במועצה מקומית אסור שבנו, אשתו, אביו, בן בנו או אחיו

של חבר מועצה יהיו קשורים בשום עסק או מכרז עם המועצה. כדברי מר

דמביץ, איסרר זה מופיע בצו. בנוסף, חבר מועצה חייב לדעת קרוא וכתוב

וחבר-כנסת - לא. חבר מועצה לא יכול להתמנות אם יש לו עבירה שיש עמה

קלון 5 שנים, ותבר-כנסת - כן . כלומר, יש בחוק עניין של נפוטיזם.

בשלטון המקומי זה קיים, וזה נאמר בתקנות בצורה מפורשת דגם בצו

המועצות המקומיות והעיריות. לדעתי, הערת חבר-הכנסת סילבן שלום צודקת.

לגבי אותם חברי ועדה ציבורית, יש סוג מסויים של אנשים שקשורים איתם

בהרבה קשרים, והם צריכים להיות מנועים מלמנות אותם.

ס' שלום:

תמר הקר, האם לא נראה כך שיש כאן חלוקת טובת הנאה?

ת' הקר:

מה קורה אם מדובר באנשים שעובדים באותו מוסד אקדמי?

ס' שלום:

זוהי חלוקת טובת הנאה, שכן אדם מקבל כסף, כבוד וכו'.

ת ' הקר:

אתה מדבר על קירבת משפחה.

היו"ר ג' גל:

אולי אתן לכם נימוק נוסף. נדמה לי, שאם אנו נבוא ונוסיף שלא

צריכה להיות זיקה אישית עיסקית או פוליטית לאחד מחברי הוועד, אנו

בעצם מקלים. יוכלו למנות אנשים, אם תהיה להם לשירות מיוחדת. אני

אומר, שזה אפילו מקל ולא מכביד.

מ' שטרית:

אני מציע להוסיף את המילים "או לאחד מחברי הוועדה הציבורית".

כלומר, אפשר להוסיף לנוסח הסעיף, שהוועד הציבורי לא ימנה מי שיש לו

זיקה אישית, עיסקית או פוליטית לאחד משרי הממשלה, סגנו או לאחד מחברי

הוועדה הציבורית.

היו"ר ג ' גל:

נכון . תמר הקר , ברצוני לומר לך שזה מקל, ולא מכביד.

וו י הקר :

בסדר.

ס' שוכרם :

בנוסף, זה מונע את העניין של טובת הנאה. מי יקבע מה היא כשירות

מיוחדת? לא כתוב בשרם מקום מי קובע זאת.

ת ' הקר:

במקרה הזה, יקבע הוועד הציבורי. במקרה של הוועד הציבורי, תקבע

הוועדה.

ס ' שלום :

אם כך, הבה נקבע שגם כאן תקבע הוועדה של בן-דרור. אני מצטער, אך

האם הוועד הציבורי יקבע לגבי עצמו האם יש לו זיקה אישית אליו? איזה

מין הגיון הוא זה?

ר' לחמן -מסר :

הרעיון בחוק הזה הוא לבוא ולומר, שהחברה הזו לא מתנהלת כחברה

ממשלתית. הבנקים אינם חברות ממשלתיות. אם בחברה ממשלתית כל

הדירקטורים עוברים את הסינון של בן-דרור, כאן ממנים מסננת ראשונה,

שזה הוועד הציבורי, והיא בוחרת את הדירקטורים. אם אשה שו-נשב בוועדה

ציבורית תבחר את בעלה, שאיננו יודע, לצורך העניין , קרוא וכתוב, היא

תפר את חובתה, יותר מזה, אם נעביר אותם חזרה לחברות ממשלתיות, לדעתי,

אנו נפסיד את כל היתרון שרצינו בחוק הזה.

ס ' שלום:

דוידה לחמן-מסר, לא היית בישיבה הראשונה, אך אני דוקא בעד הפיכת

הבנקים לחברות ממשלתיות, ולכן זה לא מפחיד אותי. מעבר לזה, יש בחוק

החברות הממשלתיות החדש והמתוקן , חוק הדירקטורים, דברים טובים שהם לא

רק לחברות ממשלתיות. לכן, אני מציע, לדברי חבר-הכנסת מאיר שטרית,

להוסיף את העניין של זיקה פוליטית כשר, לסגן שר או לחבר ועדה

ציבורית.

היו"ר ג' גל:

על כך כבר הסכמנו.

ס ' שלום :

בסדר. אני מציע, ששיקולים, שקשורים לכולם, ייקבעו ע"י ועדת בן-

דרור.

ד ' לחמן -מסר:

זה כה מסובך .

ס' שלום :

זה לא מסובך כלל.

ח י הקר :

לא יתכן לפסול אותו מהבניין הזה. הם לא יסכימו לזה.

ס' שלום:

לא יכול להיות, שאדם יקבע לגב י עצמו אם יש לו זיקה אישית אליו או

לא. - דבה כזה לא נהוג בשום מקום.

ד ' לחמו -מסר :

אפשר לכתוב: "זולת אם קבע: יושב-ראש הוועדה". - זה נאמר לגבי

הכשירות המיוחדת.

ס ' שלום:

הצעתך מקובלת עלי.

ת' הקר :

אבל, זה רק הקדימות העודפת בהקשר של חבר ועד ציבורי , לגבי שר

וסגן שר.

ד' לחמו -מסר :

בסדר. הבנו את דברייך.

היו"ר ג' גל:

מה החלטתם שמקובל עליכם?

ס' שלום:

מדובר בעניין של כשירות מיוחדת שבה יקבע השופט שעומד בראש הוועד

הציבורי.

ד' לחמן -מסר :

זה נאמר לגבי קשר אישי.

ר' נחמן :

בזמן האחרון אני רואה, ששרים רבים עושים עבודה באמצעות עוזריהם.

סיכחו לי על דבריי, אך העוזרים עושים את כל העבודה המלוכלכת. - האם

זה כלול בנושא הזיקה לשרים?

ד' לחמן -מסר :

כן . היועץ המשפטי לממשלה קבע, שעוזר שר זה זיקה אישית לשר.

היו"ר ג' גל :

אני מעמיד להצבעה את סעיף 12, להצעת החוק, בשני תנאים:

1. מוסיפים בסעיף 12 את חברי הוועד לשרי הממשלה.

2. את הכשירות המיוחדת יקבע, הק לגבי הזיקה האישית, יושב-ראש הוועד.

ה צ ב ע ה

סעיף 12, בהצעת החוק, התקבל בתנאים הנ"ל.

היו"ר ג' גל:

סעיף 12, בהצעת החוק, אושר בתנאים הנ"ל.

א' דמביץ:

ברצוני להעיר לגבי סעיף 12 (ג) למען הבהירות, אף אני חושב שדוידה

לחמן-מסר העירה על כך קודם. תנאי הכשירות האמורים בסעיף 7(א) צריכים

להתקיים גם בחברי הוועדה. ההבדל בעניין זה הוא, שלא צריף לשם כך

אישור מאותה ועדת השופט בן-דרור לעניין הזה. האישור של ועדת השופט

בן-דרור נחוצה רק לעניין חברי הוועד הציבורי, וברגע שהוועד הציבורי

כבר התמנה הם בעצמם קובעים בלי זיקה לאותה ועדת בן-דרור שתנאי

הכשירות האלה מתקיימים.

לגבי התיקון בסעיף 12, זה יהיה רק לגבי זיקה אישית לוועד

הציבורי .

ת ' הקר:

[קוראת את סעיף 13 (א)-(ב), בהצעת החוק, לגבי עניין אישי: יי (א)

חבר הוועדה לא ישתתף בישיבותיה ובאסיפות הכלליות של הבנק ולא יצביע

בהן בנושא שבו יש לו או לקרובו עניין אישי במישרין או בעקיפין . (ב)

על התקשרות של בנק בעסקה שבה יש לחבר הוועדה עניין אישי, במישרין או

בעקיפין , יחולו הוראות סימן ד' לפרק ד1 לפקודת החברות כאילו חבר

הוועדה היה נושא משהה בבנק, ואולם לעניין זה ולעניין סעיף קטן (א)

הגדרת 'עניין אישי' לא תכלול קשרים כאמור בסעיף 7 (ב).]

הכוונה בסעיף 13 היא, שכפי שבפקודת החברות עיסקאות עם נושאי משרה

צריכות לעבור מסננות של ועדת ביקורת ולפעמים גם אסיפה כללית, אותו

דבה יקרה כאן , אבל לא ייקהאו "יעניין אישי" אותם קשהים שגרתיים שיש

ביחסי בנק-לקוח וכו '.

ס' שלום:

האם "קרובו" זה רק אח, הורה ובן או גם בני דודים? אם זה כולל בני

דודים, אזי זה מתחיל להיות מוגזם. לעיתים, יש לאדם בן דוד רחוק, שאין

קשר איתו. האם בגלל זה אי אפשר יהיה למנותו? לי יש, למשל, 37 בני

דודים, ואין בכלל קשר בינינו.

ח י הקר :

בהוראות סימן די פרק ד1 יש הגדרת ייקרוביי.

ד י לחמן -מסר :

זו הגדדה מאד רחבה. הגדרת "קרוב " היא: "בן זוג, את, הוהה, הורי

הוהים, צאצא, צאצא של בן זוג או בך זוגו של כל אחד מאלה". לדעתי, זה

לא כולל בני דודים.

היו"ר ג' גל:

אני מעמיד להצבעה את סעיף 13 בהצעת החוק.

ה צ ב ע ה

סעיף 13, בהצעת החוק, התקבל.

היו"ר ג' גל :

סעיף 13, בהצעת החוק, אושר,

ת ' הקר:

[קוראת סעיף 14(א), בהצעת החוק, לגבי תקופת כהונה: "(א) ועדה

תחמנה לתקופה של ארבע שנים החל מן היום הקובע."] - אני מזכירה את

האפשרות, שאם יורדים ל-אחוזים נמוכים אז אפשר להפסיק את פעולת הוועדה.

[קוראת את סעיף 14(ב), לגבי תקופת כהונה: "נסתיימה תקופת כהונתה

של ועדה לפי סעיף קטן (א), יורה שר האוצר, באישור ועדת הכספים של

הכנסת, אם השימוש בזכויות ההצבעה המוקנות מכוח המניות ייעשה בידי

הממשלה או בידי מי ששר האוצר יורה באישור נגיד בנק ישראל, או אם

הוועד הציבורי ימנה ועדה אחרת תחתיה; הורה השר כי תמונה ועדה אחרת,

ניתן למנות בה חברים מבין חברי הוועדה קודמת,"]

כוונתנו היא, כמובן, לא להגיע למצב הזה, אלא שבתום 4 שנים ועוד

הרבה לפני כן רוב המניות תימכרנה. אבל, יכול להיות שהתהליך 'ייתקע'

באתד הבנקים מסיבה זו או אחרת. כאן אמרנו, שאנו נצטרף ללמוד לקחים

ולראות מה השגנו , האם החוק הזה פועל טוב או לא, ובתום 4 שנים לא לומר

באופן אוטומטי: טוב, אז נמנה שוב ועדה לעוד 4 שנים. יכול להיות,

שנגיע אז למסקנה מסויימת, ושר האוצר יצטרף להביא את המסקנה הזו

לוועדת הכספים של הכנסת, לגבי השאלה האם לחזור למינוי של ועדה או

לנקוט בדרך אחרת.

ר ' נחמן :

אמרתי כבר בדיון הראשון , שלדעתי הוראת שעה ל-4 שנים איננה הוראת

שעה. לדעתי, זה הרבה זמן . בשום אופן , זה לא יכול להיות 4 שנים, אלא

זה צריף להיות הרבה יותר קצר.

היו"ר ג' גל:

נדמה לי, שתרגמת לא נכון את המינוח "הוראת שעה". זה אד-הוק.

ר י נחמן :

אינני רואה חשבון , אלא רק משפטן . אני מתנגד למצב, בו הוראות שעה

נמשכות 4 שנים. אני אומר דברים אלה, משום שזהו חוק מיותד שבא לאפשר

לממשלה למכור את המניות. אני מבקש, שהתקופה הזו תהיה הרבה יותר קצרה.

שר החוץ יושב עתה במצרים ואמנון שחק יושב בטאבה בנושא הפרוצדורה, כדי

להכניס את הכל בתקופה של 9 ודחשים, לגביהם חתמו הסכם מסגרת. הם עשו

את כל המאמצים, כדי שזה יכנס לתקופת הזמן הזו. זהו הסכם מסגרת, והסכם

מסגרת צדיף להיות הרבה יותר קצר.

מ' שטרית :

חבר-הכנסת רון נחמן , מה ברצונף להרויח בקיצור התקופה? היה

ובבנקים זה יקרה יותר מהר, ומקווים שזה יקרה, אין לחוק הזה קעור לכאן

או לכאן ואין בעיה. אם הבנק לא יימכר, איזה אינטרס יש לנו להחליף

חברי ועדה ציבורית?

ר י נחמן :

לא זו הבעיה. הבעיה היא במקרה שלא יימכר הבנק. כל החוק הזה לא

טוב. הוועדה, שמתמנה ל-4 שנים, היא האורגן שבאמצעותו ברצונך לבצע את

החוק:

מ' שטרית:

לא. תפקיד הוועדה הוא אתד בלבד - כל עוד הבנק מתקיים במתכונת

הנוכחית ולא נמכר, יהיה מישהו שיצביע בשם הממשלה, מכח המניות שבידי

הממשלה, בדירקטוריון כדי שהדירקטורים של הבנקים לא יעשו כרצונם.

ר' נתמן :

לפי סעיף 6, א לנאמר שוועד ציבורי יתמנה ל-4 שנים. נאמר, שהוא

ממנה את החברים וזהו. תיאורטית, ברגע שהוא מינה והכל בסדר, אין לו מה

לעשות יותר .

היו"ר ג' גל :

יכול להיות שאתה צודק, אך מזה לא תצמח מוטיבציה למכור את הבנקים.

ר י נתמן :

תמר הקר דיברה על סעיף 1 בהצעת התוק, האומר שהחוק בא לאפשר

לממשלה למכור את המניות. כלומר, צריך להיות כאן תמריץ כלשהו . לדעתי ,

התקופה של 4 שנים ארוכה מדי. אל תכניס את הסעיף של 4 שנים, ואז יהיה

תמריץ.

ס' שלום:

הם לא יסכימו לעולם. סליתה שאני אומר זאת, אך עד כמה שזה נשמע

תמים אולי יש כאן שיקול קטן כלשהו פוליטי .

מ' שטרית:

תבר-הכנסת רון נתמן , לדעתי לדבריך קשר לעניין הזה; אתה מכניס את

עצמך לסד. נניח, שהבנק לא יימכר לאחר שנתיים, וצריך מישהו שיצביע בשם

הממשלה. - מה יהיה אז?

ר י נתמו :

תמיד אתה יכול לעשות הארכה.

מ' שטרית:

מדוע לעשות זאת? זה לא מפריע.

ס י שלום:

חבר-הכנסת רון נתמן , כדאי להשאיר את תקופת הזמן של 4 שנים.

ר' נחמן :

אינני מסכים לכך .

היו"ר ג' גל:

היום, נאשר רק מה שבהסכמת החברים.

ת ' הקר:

חשבנו בהתחלה על 3 שנים, וכשבנינו את לוח-הזמנים של החלפת

הדירקטורים ראינו שההחלפה השלישית, אם יצטרכו להגיע אליה, יצטרכו

לעשות זאת בפורום אחר, וזה לא נראה הגיוני, מי שליווה את תהליך החלפת

הדירקטורים צריך ללוות אותו על כל שלביו, והשלב השלישי הוא בתום 3.5

שנים. אם רצונכם לקצר את התקופה מ-4 שנים ל-5.3 שנים, אפשר לעשות

זאת. אבל, כאמור, זו היתה הכוונה.

ר י נחמן :

אני מביו את דברייך, אך משום כך אני אומר שצד שתסיימו למנות את

הדירקטורים יש בעצם שני מצבים: או שתמכרי את הבנקים או שלא. זה לא

הדבר הקובע בשבילי ,

הי ו "ר ג' גל:

חבר-הכנסת רון נתן , אם בחדר הזה יש רוב בצד סעיף זה, הפוך את מה

שאתה אומר להסתייגות.

ר ' נחמן :

בסדר. ממילא יש לי כבר 10 הסתייגויות.

היו"ר ג' גל:

אני מעמיד להצבעה את סעיף 14 בהצעת החוק.

ה צ ב ע ה

סעיף 14, בהצעת החוק, התקבל.

היו"ר ג' גל:

סעיף 14, בהצעת החוק, אושר.

ת' הקר ;

[קוראת סעיף 15(א)(1), בהצעת החוק, לגבי הפסקת הכהונה.]

[קוראת סעיף 15(א}(2)(א)-(ד), בהצעת החוק, לגבי הפסקת הכהונה:

"(2) הוועד החליט להפסיק את כהונתו מאחת העילות הבאות: (א) נבצר ממנו

למלא את תפקידו; (ב) נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אותו מלהיות

כשיר לכהונה; (ג) הוגש נגדו כתב אישום בצבירה שלדעת היועץ המשפטי

לממשלה מחייבת הפסקח כהונה; (ד) הוועד החליט, מיוזמתו או כפי פניית

שר האוצר, להפסיק את כהונתו מחמת שאינו ממלא תפקידו כראוי או פועל

במעשה א ו במחדל בניגוד למדיניות הממשלה בקשר למכירת מניות הבנק או

בניגוד להוראות שר האוצר לפי סעיפים 29 או 30."] - הוראה דומה כזו

הוכנסה בחוק ההפרטה. הפסיק, שמופיע לאחר "הוועד החליט", בנוסח הכחול

שלפניכם, מיותר .

ד ' לחמן -מסר :

ברצוני לומר מדוע סעיף זה חשוב. למעשה, חברי הוועדה, בניגוד

לדירקטורים, הם נציגי המדינה באסיפה הכללית. חבר-הכנסת סילבן שלום,

בעולם שלך, אם זו הי וזה חברה ממשלתית אלו היו נציגי הממשלה שפועלים

על-פי שר האוצר. אבל, באה הממשלה ואמרה; לא, אני אתן למישהו אחר את

זכויות ההצבעה, אך עד גבול מסויים. הגבול הוא, באמת, שאני כבעלת

מניות, כממשלה, רוצה להשיג מדיניות מסויימת שהיא חלק מהחוק הזה, שהיא

אחת ממטרות החוק הזה. - דברים אלה מתייחסים לסעיף 15(א)(2)(3).

ת ' הקר:

מדובר רק במדיניות מכירה, ולא במדיניות לגבי נושאים אחרים.

[קוראת את סעיף 15(ב)-(ג), בהצעת החוק, לגבי הפסקת הכהונה: "(ב)

חדל חבר הוועדה לכהן , יודיע על כך יושב ראש הוועד בכתב לשר האוצר

ולמזכיר הבנק. (ג) נפטר חבר ועדה או חדל לכהן , ימנה הוועד הציבורי

אחר תחתיו, ליתרת תקופת כהונתה של הוועדה."]

ס' שלום:

לגבי סעיף 15(א)(3), אני מתנגד לסיפא של סעיף 15 (א) (3) האומרת:

"בניגוד להוראות שר האוצר לפי סעיפים 29 או 30". - זהו לב העניין ,

וזהו הסעיף הכי פוליטי שיש, וכוונתי היא לסעיף 29(ב). צברתי על החוק

הזה, וסעיף 29(ב) הרי מדבר על כך שבנק שמניותיו נמכרו לפי תשקיף

הוראות שר האוצר לגבי שינויים מבניים לא יחולו עליו . תמר הקר, הניחי

להמשיך בדבריי, שהרי את תמשיכי לעשות תנועות האומרות "לא", ואני

אמשיך לומר "כן ". אני אומר, שזה יוציא את בנק הפועלים ואת בנק לאומי.

בנק לאומי לא מעניין את שר האוצר. בנק הפועלים מעניין אותו.

מ' שטרית:

בסעיף 29(ב), בהצעת החוק, לגבי כינוס אסיפה כללית והצבעה לפי

הוראת שר האוצר, נאמה: "נמכרו לציבור מניות של הבנק כפי תשקיף, תופעל

הסמכות האמורה בסעיף קטן (א) (3) רק אם השינויים המבניים המוצעים

נדרשים על פי דין או צויינו במפורש בתשקיף, או שלא תהיה בהם פגיעה

בטובת הבנק"] - ברצוני, כי תסביר את דבריך.

ס' שלום:

אם מחר שר האוצר ירצה לעשות שינויים מבניים, הוא לא יוכל שכן זה

לא צויין בתשקיף. לגבי הבנקים האחרים שלא בחרו בתשקיף, בנק דיסקונט

או בנק המזרחי , הוא יכול לעשות כרצונו. לגבי אלה, שכבר היה תשקיף,

מותר לעשות רק מה שצויין בתשקיף. אם לא צויינו בתשקיף דברים אחרים,

הוא לא יכול לעשותם. אין לי הערות על סעיף 15, מלבד ההערה לגבי הסיפא

של סעיף 15(א)(3).

היו"ר ג' גל:

נמשיך את הדיון בנושא זה, כשנגיע לסעיף 29. אני מעמיד להצבעה את

סעיף 15 בהצעת החוק, להוציא את סעיף 15 (א) (3).

ה צ ב ע ה

סעיף 15, בהצעת החוק, להוציא את סעיף 15(א) (3), התקבל.

היו"ר ג' גל :

אנו מאשרים את סעיף 15, בהצעת החוק, להוציא את סעיף 15(א) (3).

אי דמביץ:

ברצוני לציין לשבח את הביטוי "מחייבת הפסקת הכהונה" שבסעיף

15(א ) (2) ( )ג , במקום שיהיה כתוב "יש עמה קלון ". זהו ביטוי טוב, ואני

מקווה שהוא ישמש תקדים.

ת ' הקר:

[קוראת סעיף 16, גבלי גמול: "חברי ועדה יהיו זכאים למחצית הגמול

השנתי ולגמול השתתפות בישיבות, כפי השיעורים המשולמים לדירקטורים

מקרב הציבור בבנק; הגמול ישולם מאוצר המדינה באמצעות וחברת נכסים."]

את סעיף זה תיקנו קודם, לפי הרעיון שהיה לתברי הוועדה, ואולי

במקום להיצמד כמה שנהוג באותו בנק נלך לדרגת המכסימום.

מ' שטרית:

נכון . זה מה שהצעתי. אני מציע שיהיה גמול דירקטור- שנתי + דמי

ישיבות בדרגת מכסימום.

היו"ר ג' גל:

האם זהו המצב גם בבנקים קטנים בלי קשר לגודל הבנק?

מ' שטרית :

בהגדרה של דירקטורים של השכר של דמ"צים, אם אתה לוקח את גודל

החברה הרי שמחזור הבנק הקטן ביותר, למשל של"המזרחי", הוא גדול מהחברה

הגדולה ביותר.

ש' הרצברג:

הוא נמצא בקטגוריה של הגדולות.

ד י לחמן -מסר :

יש עם זה בעיה, וברצוני להסביר מדוע. יש הבדל בין הוועד הציבורי

שהוא בוחר את כולם, לבין הנושא עליו אנו מדברים כאן . הוועד הציבורי

מתכנס לכמה ישיבות, ובסך-הכל אנו נותנים לו דמי השתתפות בישיבות לפי

הדרגה הגבוהה ביותר, וזה נראה לנו מכובד. אבל, כאן מדובר על משהו

אחר. כאן מדובר על נציגים שלנו באסיפה הכללית של כל בנק ובנק. באותו

בנק ישנה גם אסיפה של דמ"צ. חבר-הכנסת מאיר שטרית, תסכים איתי,

שהעבודה השוטפת של הדמ"צ הרבה יותר קשה.

מ' שטרית:

אני מציע, שיהיה חצי מהגמול המכסימלי ומחיר ישיבות מלא.

ד' לחמן -מסר :

אינני רוצה, שהנציג שלנו באסיפה כללית יקבל יותר מהדמ"צ

בדירטוריון באותו בנק.

מ' שטרית:

הוא מקבל פחות, שכן אני מדבר על חצי מהגמול השנתי,

ת' הקר:

ישנן פחות ישיבות.

ד' לחמן-מסר :

בסדר .

ת ' הקר:

אם כך, השינוי שיש לעשות כאן הוא, שבמקום "המשולמים לדירקטורים

מקרב הציבור בבנק", יש לכתוב שזה יהיה לפי שיעורי המכסימום שנקבעו

לעניין פקודת החברות.

מי שטרית:

זה צריך להיות מחצית הגמול השנתי + מחיר ישיבות מלא. אני מכיר

בנק, שכשיוצאים מהישיבות בו הצ'קים מוכנים.

א ' דמביץ :

זה ישולם כפי השיעורים המכסימליים.

היו"ר ג' גל:

אני מעמיד להצבעה את סעיף 16, בתיקון האומר כי ישולמו מחצית

הגמול השנתי כפי הדרגה הגבוהה בדמ"צ ותשלום מלא בתשלום ישיבות.

ה צ ב ע ה

סעיף 16, בהצעת החוק, התקבל בתיקון הנ"ל.

היו"ר ג' גל:

סעיף 16, בהצעת החוק, אושר בתיקון הנ"ל.

ת ' הקר:

עתה, אתחיל בקריאת הסעיפים בפרק, שכותרתו "מינוי דירקטורים".

[קוראת את סעיף 17(א), בנושא רשימת מועמדים שתקבע הוועדה: "הוועד

הציבורי יקבע רשימה של אישים המתאימים לדעתו לכהן כדירקטורים בבנקים,

אשר נתנו הסכמתם להיות מועמדים לכהונה כאמור (להלן - הרשימה); הוועד

ימסור את הרשימה לוועדה שמונתה למניות של כל בנק לפחות 30 ימים לפני

מועד כינוס האסיפה הכללית האמורה בסעיף 19(א)."] - סעיף 19(א) מדבר

על אותה אסיפה כללית, בה יש להחליף את השליש הראשון .

[קוראת סעיף 17(ב): "הוועד יוסיף לרשימה אישים נוספים לפי הצורך,

וימסור את הרשימה המעודכנת לוועדה לפחות 30 ימים לפני מועדי כינוס

האסיפות הכלליות: האמורות בסעיפים 19(ב) ו-(ד)."]

היו"ר ג' גל:

מה פירוש "לפי הצורך"?

ת' הקר:

אם למעשה הרשימה למעט נוצלה במלואה באסיפה הכללית הראשונה ועתה

מגיע מועד האסיפה שניה והתברר שאין די ברשימה, יש לעוכן אותה או

להוסיף עליה; יכול להיות, שבינתיים אנשים יצאו לחוץ-לארץ, נפטרו

וכו' .

היו"ר ג' גל:

האם לא צריך לקבוע מהו המלאי?

ת' הקר:

אבר חשבנו, שלא צריך לקבוע מלאי מינימלי, אלא להשאיר זאת לשיקול

דעת של הוועד הציבורי, לפי הצרכים שהוא יראה לפניו.

ר' שטרית :

מה כלול במושא "הוועד הציבורי"?

ת' הקר:

מדובר בחמישיה העליונה.

מ' שטרית:

מהו הוועד המופיע כאן , כשנאמר: "הוועד לעניין הבנקים ימסור את

הרשימה לוועדה שמונתה למניות הבנק"?

ת' הקר:

זהו הנושא עליו דיברנו עתה.

ש' הרצברג:

זוהי האסיפה הכללית.

מ' שטרית:

כלומר, מוסרים להם רשימה גדולה, והוועדה השניה בוחרת מתוכה

דירקטורים. כשנאמר בסעיף 17(ב) "הוועד", למה הכוונה?

היו"ר ג' גכ :

"הוועד" זה תמיד הוועד למעלה.

ד' נחמן :

תמר הקר, האם הפעלת הוועדות של הבנקים השונים תיעשה לפי כל בנק

בתאריכים שונים או בבת-אחת?

ת' הקר :

בדרך-כלל, עושים זאת בתאריכים קרובים, אך לא באותו יום.

ר' נחמן:

אם כך, הבנק ו-וראשון יקבל את כל הרשימה ויקח את כל השמנת מבין

המועמדים, והבנק השני יקבל רשימה פחותה.

ש' הרצברג:

לא.

מ ' שטרית:

חבר-הכנסת רון נחמן , זה לא יהיה כך , כי הרי ממנים ועדה לכל בנק.

ר' נחמן :

הוועדה של כל בנק מקבלת את הרשימה, והיא תקבל את האנשים שלה.

לכן , לבנק הראשון שיבוא תהיה לו רשימה של 60-50 איש, ואילו לבנק השני

כבר יהיו פחות. איננו מדברים על מלאכים, ואם לדירקטורים ישנה נטיה

וקשה כאלה או אחרים. חבר-הכנסת סילבך שלום ואני כל הזמן מדברים על

כך, שכולם, מי שיהיה בוועד או שיהיה דירקטור, יהיו שייכים

לדירקטוריון של קופת-חולים. לא יהיה שם איש ליכוד אחד. אולי ישימו שם

מתחזה. לכן , אני מציע, שההקצאה, שתהיה לגבי הדירקטורים, תהיה במכה

אחת לגבי כולם, ואם אם אתה כך יפעילו את הוועדות כבר ידוע מהאש מי

ומה.

ת' הקר:

אם כך, אתה שולל כל שיקול דעת מהוועדות, כאשר כל המטרה היתה

שהוועדות תחלטנה. אתה הולך נגד המגמה הזו.

ד י לחמן -מסר :

חבר-הכנסת רון נחמן , מהו הפתרון האתה?

ר' נחמן :

אינני יודע. אני מעלה בעיה. הצעתי, שבאותו יום יישבו כולם,

ומדובר כאן על 4 בנקים, ויאמרו: אלה הולכים לכאן , אלה הולכים לכאן

ואלה הולכים לשם.

מ' שטרית:

לפי דבריך, צריך לקחת את הדירקטוריון של בנק לאומי ולשים אותו

בבנק הפועלים ולהיפך.

ר' נחמן :

_נכון .

מ' שטרית:

מנסיוני כגזבר הסוכנות, בתקופה של החלפת דירקטוריון בנק לאומי,

תיפשנו מועמדים לדירקטוריון בנק לאומי. על כל מקום פנו 100 אנשים.

חבר-הכנסת הון נחמן , הביקוש לענין הזה הוא כה גדול, שאינני חושב,

שתהיה לך בעיה של רשימה. ישנם מספיק מועמדים.

א' דמביץ:

חבר-הכנסת רון נחמן , מחפש את השמנת.

ת' הקר:

יש מספיק שמנת.

ר' נחמן :

שמענו אתמול שאין מספיק אנשים.

ד י לחמן -מסר :

לוועד הציבורי אין הרבה אנשים.

ר ' נחמן :

לא זו הבעיה, אלא אני מצביע על שאלה מסויימת. לדעתי, בו-זמנית,

באותו יום שהוועד הציבורי נותן את הרשימות, יש לתת לכל הבנקים, שהם

בהסדר, את הרשימה, כך שהם יידעו מה יש בה, ולא יקרה מצב שבנק אחד יקח

אנשים ויותיר את האחרים ללא מועמדים.

א' דמביץ:

מה יקרה, אם כולם ירצו את אדם מסויים?

ר' נחמן :

במקרה כזה, ישנה בעיה. אולי יטילו מטבע. יושב-הראש, אינני אומר

את הדברים סתם. הנושא והזה דומה למכרז .

היו"ר ג' גלף:

כמו תמיד, לאחר שנסיים לקרוא את סעיף 17, נשמע את ההערות השונות

לגביו.

ת' הקר :

[קוראת סעיף 17(ג), בהצעת החוק, לגבי רשימת מועמדים שתקבע

הוועדה: "הוראות סעיף 12(א) יחולו כגבי האישים שניתן לכללם ברשימה,

וכן לא ייכלל בה חבר ועדה שמונתה לפי חוק זה."] - סעיף 12(ג) עוסק

בתנאי כשירות.

ס' שלום:

הכוונה היא, כמובן , לסעיף 12 ()ג המשופר.

ת' הקר:

נכון .

[קוראת סעיף 17(ד), בהצעת החוק, לגבי רשימת מועמדים שתקבע

הוועדה: ייהרשימה יכול שתכלול אישים שכיהנו כדירקטורים בבנקים ביום

הקובע או לפניו, אם נתקיימו בהם התנאים האמורים בסעיף קטן (א),

ואולם, על אף האמור בנהלי המפקח, הרשימה יכול שתכלול מי שכיהן כיושב

ראש הדירקטוריון ומי שכיהן כדירקטור בבנק שבע שנים רצופות, אם

נתקיימו בהם יתר התנאים האמורים. יי] - יכול להיות, שאת הקטע הזה המפקח

על הבנקים צריך להסביר.

ז' אבלס :

לפי הנהלים, מי שכיהן שבע שנים כדירקטור חיצוני פסול מלהמשיך

הלאה לדירקטור.

ת' הקר :

קוראת סעיף 17(ה)-(ו), בהצעת החוק, לגבי רשימת מועמדים שתקבע

הוועדה: "(ה) הוועד רשאי לקבוע לגבי אישים מסויימים ברשימה כי אין

לבחרם לדירקטורים בבנק פלוני, משום חשש לניגוד עניינים. (ו) הוועד

יקבע לעצמו את דרך בחירת האישים והרכבת הרשימה ורשאי הוא לפרסם

הודעות בעתונות וכן לפנות למוסדות שייראו לו מתאימים לעניין בבקשה

שיציעו מועמדים; הוועדות רשאיות להציע לוועד מועמדים; ואולם אין

הוועד חייב לקבל הצעה כלשהי והוא יפעל כפי שיקול דעתו הבלעדי."] -

לגבי "למוסדות שייראו לו מתאימים..,", הכוונה היא שייראו מתאימים

לעניין בבקשה שיציעו מועמדים.

היו"ר ג' גל:

לו הייתי בליכוד, הייתי עושה את הכל כדי שישכבו את הסתדרות,

"כור" וקופת חולים.

ס' שלום :

מה שהחזיק אתכם כל השנים ומה שהחזיק אתכם באופוזיציה זה רק

ההסתדרות וכל הדברים האלה. אחרת, הי יוזם מתרסקים לעפר.

בסעיף 17 (א) נאמר: "מתאימים לכהן כדירקטורים", האם סעיף 17 (ג)

שמדבר על עניין הכשירות מכסה את סעיף 17 (א)? כלומר, לגבי סעיף 17 (א)

שאומר "הוועד הציבורי יקבע רשימה של אישים המתאימים לדעתו לכהן

כדירקטורים בבנקים", האם "הוראות סעיף 12(ג) יחולו לגבי האישים שניתן

לכללם ברשימה.,," יחולו לגבי הדירקטורים?

ת' הקר:

כן .

ס' שלום:

אם כך, אין לי בעיה עם סעיף 17 (א),

ר' נחמן

יש בעיה בסעיף 17(א), לגבי נושא מסירת הרשימה, כתוב בסעיף זה:

"הוועד ימסור את הרשימה לוועדה שמונתה למניות של כל בנק...", ולדעתי

על הוועד למסור את הרשימה בו-זמנית לכל הוועדות. יש להקים את כל

הוועדות בו-זמנית לארבעת הבנקים. ואז, הם אולי הם יפעלו במועדים

אחרים, אך לפחות יחלקו את הדברים, לדעתי, זה אפשרי וזה לא מכביד,

ד י לחמן -מסר :

הבעיה היתה לגבי הזמו ,

היו"ר ג' גל:

נושא זה נכון רק לגבי פעם ראשונה,

ח' הקר :

נכון וזו הבעיה. מה שמציע חבר-הכנסת רון נחמן הוא הרבה מעבר לזה.

אין לי בציה עם העובדה שזה יימסר במועד אחד. כלומר, להגיד שזה יהיה

30 יום לפני מועד כינוס האסיפה הכללית הראשונה כאמור בסעיף 19(א) זו

לא בעיה.

היו"ר ג' גל:

אי אפשר לומר, שזה יהיה כל הזמן . כוונת חבר-הכנסת רון נחמן היא

שזה יהיה רק בפתיח של הדברים. האם ישנה בעיה עם זה?

ר' נחמן :

אני מתכוון לרישא של הסעיף.

מ' שטרית:

חבר-הכנסת רון נחמן , וחשוב כרגע כיצד זה יפעל. ישנן 4 ועדות

בנקים. נניח, כדבריך, שאנו ניתן להם רשימה של 50 איש שהם יבחרו ממנה,

ו-3 ועדים מתוך 4 ועדיט יבחרו את אותם אנשים. - מי מחליט במקרה כזה?

ר' נחמן :

צריך להיות כתוב כאן כיצד זה יחיה ומי מחליט. הוועד צריך להחליט.

היו"ר ג' גל:

אני מציע, שאנו נאמר שנותנים לכולם לגבי האסיפה הראשונה, ולאחר

מכן זה יהיה בהתאם לצרכים של כל בנק ובנק.

ר' נחמן :

נכון .

מ' שטרית :

כיצד הם יבחרו את הדירקטורים? אתה נותן להם רשימת דירקטורים,

שהוועד הציבורי מציע. נניח, שאתה מגיש לכולם בבת-אחת רשימה בת 0 5

איש, וכולם רוצים את אותם אנשים. במקרה כזה, אתה נותן לאותם אנשים,

שאמורים להיבחר, כוח בלתי רגיל, שכן הם יצטרכו להחליט למי הם רוצים

להצטרף ולמי - לא. בנוסף, נניח, חבר-הכנסת רון נחמן , שמציעים אוחך

כמועמד. האם יבקשו את הסכמתך להיות חבר בבנק דיסקונט, בבנק מזרחי

בבנק לאומי ובבנק הפועלים? אתה יכול להגיד: ברצוני להיות בבנק מזרחי .

אדם שני יאמר שברצונו להיות בבנק לאומי, אדם שלישי יאמר, שאיננו יכול

להיות בבנק המזרחי כי יש לי ניגוד אינטרסים ואדם אחר יאמר שברצונו

להיות בבנק הפועלים. לכן , אוטומטית, ייווצר סיווג של רשימות.

א' דמביץ:

אינני רואה תוצאה תיאורטית מדוייקת מכל הדבר הזה. אני מניח,

שבחיי המעשה הדברים איכשהו יסתדרו. אבל, יש כאן עניין של כמעט אמונה

עיוורת. חבר-הכנסת רון נחמן , גם אם תעשה את כל מה שאתה אומר כאן , מי

וכן יוכל להבטיח כך שארבעת הבנקים ינהלו את אסיפותיהם הכלליות כאמור

בסעיף 19(א) בדיוק באותה שעה ובאותו זמן?

ר' נחמן :

אני לא רוצה את זה.

א' דמביץ :

השאלה איננה האם אתה רוצה את זה, אלא האם זאת איננה תקנה שבאותה

מידה שאתה צריך לספק בשלב א' אתה צריך לתת תשובה גם לדברים אחרים?

במילים אחרות, אין לדבד סוף.

מ' שטרית:

חבר-הכנסת רון נחמן , אי אפשר להכריח מישהו להיות דירקטור בבנק,

אם איננו רוצה בכך. כלומר, מלכתחילה נעשה המיון הזה. אתה חושב, שיקחו

את הצמרת. אם אני בצמרת ואותי מעניין בנק לאומי , אסכים להיות דירקטור

רק בבנק לאומי. לכן, אטומטית, ייווצר סיווג.

ר' נחמן :

בסעיף 2 נאמר "הבנקים שבהסדר", שהם ארבעת הבנקים. זה צריך להיות

בו-זמנית לכל ארבעת הבנקים. נכון , שבכל בנק יכול להיות סיבוך אחר,

ולכן יכול להיות שכל בנק יקבע לעצמו את לוח-הזמנים. אבל,ה-start

מתחיל כאן ונגמר לפי מה שאמרתי בלוח הזמנים לפי סעיף 14(א), כלומר 4

שנים. לכן , לדעתי, סימולטנית, יש לבוא ולומד: זו ועדה גם אם אתה לא

מתחיל היום לפעול ואתה לא מכנס את האסיפה הכללית שלך. חשוב, שהוא

יודע שיש לו את ו-וקווטה שלו ואלה הם האנשים שלו .

ס' שלום:

אפתור כך את הבעיה. אם אתה חושב שזנבר, סיוון ולהב לא יישבו

ויעשו את הבחירה של הדירקטורים ביחד, אז יש כי חדשות בשבילך - אתה

טועה. האמן כי, שהם יתאמו ויבחרו ביניהם את הדירקטורים, ולא תהיה שום

בעיה.

ז' אבלס:

אבל, הם לא בוועדה.

היו"ר ג' גל :

לא רציתי להכנס לזה, כי חשבתי: בסדר, שיתנו את זה לכולם יחד. אבל

אם היו דוצים ללכת בצורה מסודרת כלשהי , אז דוקא היה צריך לקבוע

דירוג, כי אם נותנים לכולם בבת-אחת את אותה רשימה, כולם עשויים לבחור

באותם ארבעה אנשים ולאחר מכן ממילא מישהו ימיין אותם. ואז, אתה תבוא

ותגיד שהוא ימיין את השמנת. לכן , מכיון שאומרים שזה 30 יום לפני

האסיפה הכללית, ויושב-ראש הוועדה הוא שופט בדימוס, אינני מציע מקום

להיכנס לעניין הזה.

ר' נחמן :

לא השתכנעתי מדברים אלה, אך זכותכם לקבל זאת בהחלטה של רוב. אני

אגיש הסתייגות בנושא זה.

היו"ר ג' גל :

אני מעמיד להצבעה את סעיף 17(א) בהצעת החוק כפי שהוא.

ה צ ב ע ה

סעיף 17 (א), בהצעת החוק, התקבל לפי שהוא.

היו"ה ג' גל:

סעיף 17 (א), בהצעת החוק, אושר כפי שהוא. אני מעמיד להצבעה את

סעיף 17(ב) בהצעת החוק.

ה צ ב ע ה

סעיף 17(ב), בהצעת החוק, התקבל.

היו"ר ג' גל:

סעיף 17 (ב), בהצעת החוק, אושר. אני מעמיד להצבעה את סעיף 17 (ג)

בהצעת החוק.

ה צ ב ע ה

סעיף 17(ג), בהצעת החוק, התקבל.

היו"ר ג' גל:

סעיף 17 (ג), בהצעת החוק, אושר. האם ישנן הערות לגבי סעיף 17 (ד)?

ר' נחמן:

ברצוני להעיר לגבי סעיף 17(ד). אנו למדברים על תקופה חדשה בבנקים,

ואנו רואים שוב שאותם אנשים שכיהנו בבנקים עם כל הקריטריונים שיש

כאן . אנו שומעים על מה שקוויה בניו-י ורק ועל מה שקורה בבל"ל, על יפת

ועל בנק הפועלים וכו'. לדעתי , אם עושים סדר חדש, אז הבה נעשה סדר

חדש. לדעתי, יש למחוק ולבטל את כל סעיף 17(ד).

ת' הקר:

ישנם פרופסורים ואנשים כשרוניים בבנקים, ובינתיים הם רכשו בכל

זאת נסיון מסויים. אי אפשר לפסול אותם.

ר' נחמן :

אני מציע למחוק את סעיף 17(ד) בכלל . אני רוצה, שמי שהיתה לו

מעורבות בכל ענייני הבנקים לא יהיה כאן .

ת' הקר:

מדוע אתה אומר זאת? אין שום סיבה להוריד סעיף זה. איננו מדברים

על מעורבות בשנת 1983, אלא על מעורבות ב-3 השנים האחרונות.

ר' נחמן :

תמר הקר, את ישבת על החוק הזה תקופה ארוכה של חודשים. ניסחת את

החוק הזה ונכנסת לקרביו . את חיה ונושמת אותו. אני יושב כאן , כחבר

ועדה. אינני רוצה לתת לאדם, שהיה בעיסקי הבנקים היום, מכיון שכשם שאת

לקחת בוועד הציבורי שני אנשי משק וכלכלה ושני אנשי סגל מוסדות להשכלה

גבוהה שלא היתה להם שום נגיעה בעניינים של הבנקים, כך אינני רוצה

שהדירקטורים יהיו שם. אינני יודע מה הם עשו, אינני יודע מי הם בכלל,

ואינני מכיר אותם. אני מציע למחוק את סעיף 17 (ד) בכלל.

ת' הקר :

בנק ישראל מכיר אותם, והוא אומר כך שיש שם אנשים מצויינים.

ס' שלום:

זכותו של חבר-הכנסת רון נחמן לומר את דבריו אלה.

ת' הקר:

אין מה לפסול כאן . זוהי גם פגיעה אישית. חבר-הכנסת רון נחמן , אתה

פוגע בהם ללא סיבה אמיתית.

ר' נחמן :

גברת תמר הקר, את יכולה להתנגד לדעתי . אני, לחבר-כנסת, מציע

להוריד את הסעיף הזה. אני מדבר על העקרון . השיקול שלך מוטעה. האם

ברצונך שאהיה חותמת גומי שלך? אינני רוצה לתחום, ואינני מבין את

הגישה הזו.

ס' שלום:

חבל על הויכוח. חבר-הכנסת רון נחמן , הירגע.

ר' נחמן :

אני אומר זאת בוועדה, ואני רוצה שזה יצויין. אינני מקבל את חוות

הדעת של פקידי האוצר ובנק ישראל כתורה מסיני. ה'פאשלות', שהפקידים

האלה עושים, בזו אחר זו, מסתכמות במיליארדים במדינת ישראל. מה שבאה

היועצת המשפטית של משרד האוצר ומציעה כאן כרגע הוא תפישה ותזה.

ס' שלום:

חבר-הכנסת רון נחמן , תמר הקר איננה יכולה להשיב כך.

ש' הרצברג :

חבר-הכנסת רון נחמן , על אילו 'פאשלות' אתה מדבר?

ר' נחמן :

ישנה בקשה שלי לעשות סדר גם בעניין הזה. יושבת כאן יועצת משפטית

ומנסה להגיד לי שאני עושה פסילה אישית. אינני פוסל פסילה אישית.

אינני פוגע באיש, ואינני מכיר איש. אף פעם לא הייתי בתחום הכלכלי , לא

התעסקתי בזה, אינני מכיר את הבנקים ואינני מכיר את בנק ישראל. אינני

מקבל את העקרון שהועלה כאן , ואני מתנגד לעניין הזה.

מ' שטרית:

סעיף 17(ד) מפריע גם כי. יכול להיות, שהייתי מתפשר ומסתפק בסעיף

17, כפ י שהוא מופיע, עד סעיף קטן (ג), ומוחק את כל הסיפא: "ואולם, על

אף האמור בנהלי המפקח, הרשימה יכול שתכלול מי שכיהן כיושב ראש

הדירקטוריון ומי שכיהן כדירקטור בבנק שבע שנים רצופות, אם נתקיימו

בהם יתר התנאים האמורים". אינני רוצה להגן על איש מחברי הדירקטוריון .

אינני פוסל איש ואינני רוצה להגן על איש, בעניין הזה, לגבי חברי

הדירקטוריונים בבנקים הנוכחיים, אני מוכרח לומר שבעיניי הם רחוקים

מלמצוא חן לגבי תהליך המכירה של הבנקים. אני יודצ, שרבים מי ושבי-הראש

של הדירקטורים מנסים כגבש קבוצות של רכישו הבנקים באופן פרטי ומאחורי

הקלעים. בזמנו, ניסו לגבי בנק לאומי , ולשמחתי התנגדתי לזה וטרפדתי את

הנסיון הזה. הם ניסו למכור את בנק לאומי לחברה, שהתמוטטה. מר זנבר

הלך לשם ונפגשו עם אנשים וגם ועקיבא לוינסקי.

ז' אבלס:

האם הדירקטורים היו מעורבים בדבר הזה?

מ' שטרית:

כן .

ר' נחמן :

האם הם מלאכים?!

מ' שטרית :

ההסכם אמר, בזמנו, שהתנאי למכירת הבנק לקבוצה הזו הוא שמשה ונבר

ישאר יושב-ראש הדירקטוריון ואולי גם תנאים נוספים, לכן , אינני חושב

שזה כשר, אין לי דבר נגד מר זנבר או מישהו אחר, ואינני פוסל איש

באופן אישי. אם מטרתנו להבטיח את שליטת הממשלה בבנק כפי ראיית עולם

חדשה שאומרת שמטרת החוק, ואני מקריא את הסעיף הראשון בחוק, "לאפשר

לממשלה למכור את המניות בתנאים ובאופן שייראו לה רצויים", אז יש

לעשות את מה שאמרתי ,

סי שלום:

מתקנו אתמול את מה שהקראת עתה.

ת' הקר:

זה עוד לא נדון .

מ י שטרית :

אם זו מטרת החוק הזה, אז, לדעתי, את המלאכה הזו יעשו נאמנה

דירקטורים חדשים, שלא היו מעורבים עד היום בעסקי הבנק ואין להם שום

נגיעה לעניין . בודאי, שאינך מחליף את כל הדירקטוריון בבת-אחת, שהרי

הכוונה היא להחליף רק חלק מחברי הדירקטוריון ולא את כולם. לכן , מדוע

בכלל יש להכניס מישהו מהקיימים בהחלפה? בהחלפה כולם צריכים להיות

חזקים. חמר הקר, בעניין זה אני מסכים עם חבר-הכנסת רון נחמן , ולא

איתך. כאמור, אינני פוגע באיש, ואין כאן פגיעה אישית באף אחד, מטרת

הממשלה היא למנות אנשים בעלי כישורים, וישנם רבים כאלה במדינה, גם

מעבר לאותה חבורה שיושבת ליום בכל הבנקים, שיעשו את מה שהממשלה רוצה.

על-כן , לדעתי, טוב יהיה, אם נוכל להגיע למסקנה שיש לבטל את כל סעיף

17(ד), אם לא נגיע למסקנה כזו, אני מציע לבטל את הסיפא של סעיף 17(ד)

מהמילים "ואלם, על אף האמור בנהלי המפקח.,." ואילך.

ס' שלום:

יושב-הראש, אומנם נתת כי את רשות הדיבור לפני חבר-הכנסת מאיר

שטרית, אך מכיון שניהלתי את הישיבה בהיעדרך נתתי את רשות הדיבור

לחבר-הכנסת מאיר שטרית, חבר-הכנסת מאיר שטרית אמר כמעט את כל מה

שרציתי לומר, ומבחינה זו יש בינינו הסכמה ולא דיברנו על כך מקודם.

ישנם 4 סעיפים מרכזיים בהצעת החוק: 12(ג), 17(ד), 29(ב) ואם 30. אלה

הם הסעיפים היותר בולטים בכל החקיקה הגדולה הזו, שיש להם נגיעות

אחרות, כלומר שיש בהם כל מיני דברים שאני רוצה להתערב בהם. סעיף

17(ד) מיועד חד-משמעית למען האנשים הקיימים, וזה הוכנס בשיחות

שהאנשים הקיימים קיימו. לכן , מבחינה זו, ישנם דברים שנעשים כדי לשמר

מצב.

ד' כחמן -מסר :

האם אתה מדבר על סעיף 17(ד) בכלל או על הסיפא שלו?

ס' שלום:

אני מדבר על סעיף 17(ד) בכלל. דוידה לתמן-מסר, הויכוח איננו

בינינו. כל אחד יאמר את דעתו, ובסופו של דבר אני אצביע וזה ההבדל

בינינו. אני מסכים עם חברי-הכנסת רון נחמן ומאיר שטרית שיש לבטל את

כל הסעיף הזה. אם לא עושים זאת, אז המכסימום שאנו נהיה מוכנים לעשות

הוא להשאיר את סעיף 17 (ד) כפי שהוא עד המילים "בסעיף קטן (ג)יי. אנו

נצביע נגד הסיפא, המתחילה במילים: "ואולם, על אף האמור...".

היו"ר ג' גל:

מהיכן לקוח נושא ה"שבע שנים" שבסיפא?

ש' הרצברג:

כתוב כאן שפונים לסעיף קטן (ג). סעיף קטן (ג) מפנה לסעיף 12(ג),

והוא מפנה לסעיף 7(א), ואלה הם חנאי אי-תלות. עתה, בין יתר

הקריטריונים של תנאי תלות ישנם 3 מקורות:

1. על-פי היכולת שלהם להתמנות לדמ"צים.

2. הוראות המפקח על הבנקים.

3. פקודת החברות. מדובר בנושא של חברות ממשלתיות.

בנהלים של המפקח על הבנקים יש יותר מאשר הדרישה בפקודת החברות של

דירקטורים חיצוניים שזה דמ"צים פלוס. אחד הקריטריונים שלנו, לגבי

השאלה מתי מישהו הוא חיצוני או פנימי, הוא שאנו אומרים שאם אדם יושב

בדירקטוריון כבר 7 שנים אפילו אם הוא חיצוני הוא הופף להיות יותר מדי

מקורב למימסד ולחברה, ומבחינתנו אנו כבר לא רואים אותו לחיצוני. כמו

כן , אנו אומרים שיושב-ראש הדירקטוריון מכח תפקידו הוא כה מעורב

בעבודה שאי אפשר לראותו כחיצוני, כי לחיצוניים יש תפקיד לפקח על

הנעשה.

היו"ר ג' גל:

מה קורה אם אדם הוא דירקטור פנימי?

ז' אבלס :

במקרה כזה, הוא יכול להמשיך לכהן בתפקידו.

היו"ר ג' גל:

מי ממליץ על דירקטור פנימי?

ד' לחמן מסר :

בעלי המניות ממליצים על דירקטור פנימי.

ש' הרצברג:

את כולם ממנה האסיפה הכללית, אך יש לה קריטריונים. עליה למנות

שליש לפחות, שיש להם קריטריונים שהם חיצוניים, שהם לא עובדי החברה

ושאינם קשורים להנהלת החברה,

היו"ר ג' גל:

כיום, כש- 20% או 30% מהמניות נמכרו, מי ימנה אח כל הדירקטורים?

ש' הרצברג :

על-פי התקנון של רוב החברוח בכלל המשק, של כל הבנקים הנוגעים

בדבר נגיד דרך בחירת דירקטוריון היא שמתכנסת אסיפה כללית פעם

ראשונה, ושם ברוב קולות קובעים. בדרך כלל, הציבור לא בא להחייצב,

והרוב הנוכח באסיפה הוא שקובע את הדברים.

היו"ר ג' גל:

הרוב, במקרה הזה, יהיה הוועדה.

מ' שטרית:

אמת.

ש' הרצברג:

היא תמנה אח כל הדירקטורים.

היוייר ג' גל:

כלומר, לא מדובר כאן בדמ"צים פנימיים, אלא רק בחיצוניים.

ש' הרצברג :

על הוועדה, לפי החוק, למנות רק כאלה שיש להם כישורים של דירקטור

חיצוני. הוועדה, לפי החוק, וגם בוועדות יותר גבוהות אך נתרכז בוועדה

שממנה את הדירקטוריון , יכולה למנות רק מי שיש לו כישורים של דירקטור

חיצוני.

היוייר ג' גל:

מישהו אמר כאן , שזה לא חל על הבנקים על דירקטורים פנימיים.

ש' הרצברג:

זהו המצב כיום, לפני החוק. לאחר החוק לא יהיו דירקטורים פנימיים

יוחר. הוועדה תמנה את כל החדשים.

היו"ר ג' גל :

האם ענין ה "שבע שנים " לקוח מהנושא של דמי"צים?

ס' שלום :

לא , עניין זה לקוח מהקריטריונים של המפקת על הבנקים.

ז' אבלס:

אחד התנאים למינוי דירקטורים לפי החוקה זה הוא שהם עומדים

בקריטריונים של דירקטור חיצוני של המפקח על הבנקים. בדבריכם אינכם

מתכוונים לסעיף הזה, ואתם הולכים על הסעיף הלא נכון .

ס' שלום:

מדוע אתה תומך בסיפא של הסעיף הזה? הרי יש לך נוהלים. - מדוע אתה

עוקף אותם? יושב-הראש, איננו חוצים לתקוף את זאב אבלס, אך הוא היה

צריך להיות שומר החומות של העניין הזו;.

ז' אבלס:

אינני תומך ולא שום דבר, אלא ברצוני להסביר מה קרה כאן . החוק הזה

בא ומגביל מינוי דירקטורים ככלל, כי באים ואומרים שיש לשמור על מספר

קריטריונים, שלהם הדירקטורים האלה צריכים להתאים. הקריטריונים האלה

הם: חוק החברות הממשלתיות, הדמ"צים והוראות המפקת על הבנקים לגבי

כשירויות של דירקטורים חיצוניים. שתיים מהמגבלות, שפוסלות דירקטור

מלהיות חיצוני למרות שהוא עומד בכשירויות של חיצוני , הן :

1. היות האדם יו"ר דירקטוריון - למרות שהוא עומד בכל הכשירויות של

דירקטור חיצוני, י ו "ר דירקטוריון לא יכול להיות דירקטור חיצוני

מכח חפקידו .

2. נפסל מי שמכהן בדירקטוריון יותר מ-7 שנים, ולמרות שהוא עומד

בקריטריונים איננו יכול להיות דירקטור חיצוני.

החוק הזה בא ואומר, שלמרוח שהוראות הפיקות על הבנקים פוסלות

דירקטור כזה מלהיות דירקטור חיצוני הן לא פוסלות אותו לצורך החוק

הזה. אם ימונח דירקטור כזה?, מבחינת הוראות הפיקוח על הבנקים הוא לא

ייחשב דירקטור חיצוני.

א' ליידנר:

אם הסיפא הזו תורד, למעשה הבנקים לא יוכלו להיות דירקטוריונים,

כי נוהלי הפיקוח אומרים שיושב-ראש דירקטוריון לא יכול להיחשב

דירקטור .

ז' אבלס:

ברגע שהוא יושב-ראש דירקטוריון , הוא הפסיק להיות חיצוני והוא לא

יכול להיות חבר בדירקטוריון ; הוא לא עומד בקריטריונים של המפקח על

הבנקים.

ס' שלום:

אם כך, מישהו אחר יהיה דירקטור.

מ' שטרית:

האם יכול כהיות שיושב-ואש דירקטוריון לא יהיה חבר דירקטוריון?

ז' אבלס:

זה מה שיעלה ממה שנאמר כאן .

מ' שטרית :

זו לא הכוונה בסעיף הזה. אם יובן מה שאתה אומר, הרי שאפשר כנסת

את הסעיף אחרת.

ס' שלום:

ישנם נוהלים של המפקח על הבנקים, - מדוע לעקוף אותם?

היו"ר ג' גל:

הנוהלים הם לגבי דירקטוו-ים חיצוניים, ולא פנימיים.

מ' שטרית:

זאב אבלס, אם אתה מתכוון כמה שאתה אומר, והבעיה שלך היא שאתה

חושש שאי-אפשר למנות דירקטור, בגלל שהוא איננו דירקטור חיצוני, להיות

יושב-ראש הדירקטוריון , אני מוכן להציע ניסוח שיאמר שחרף האמור על-ידי

המפקח על הבנקים דירקטור חרש בבנקים האמורים יוכל להיות יושב-ראש

דירקטוריון . אבל, אין מדובר בדירקטורים הקיימים. אני אומר כך,

בפירוש, שאין לי אמון במערכת הקיימת היום בבנקים.

היו"ר ג' גל:

אם אני לוקח את ההוראות ואת הנהלים של המפקח על הבנקים ואם אני

מבינם נכון , הרי שהנהלים באים לומר שכאשר מדובר בדמייצים חיצוניים לא

יכול להיות דירקטור יותר מ-7 שנים.

מ' שטרית:

מהו דירקטור חיצוני ?

ז' אבלס:

דירקטור חיצוני והוא מי שאין לו עסקים עם הבנק, לא קיבל אשראי

מהבנק עד גובה מסויים ואיננו עובד עם הבנק.

מ' שטרית:

מטעם מי מר זנבר ישמש כדירקטור?

ז י אבלס:

מר זנבר לא עומד בקריטריונים של דירקטור חיצוני.

היו"ר ג' גל :

ישנה אפשרות שמישהו שהוא לא דירקטור חיצוני יהיה דירקטור יוחר מ-

7 שנים. עתה, ברצוני לשאול שאלה לגופו של עניין . אינני יודע כמה שנים

מכהן עמירם סיון , ובכוונה אני נוקב בשם. אם הוא מנהל את הבנק יוצא

מהכלל, מדוע צריך להיות עניין לומר שהוא לא יהיה בדירקטוריון? האם זה

בגלל שהוא מפא"יניק?

מ' שטרית :

יש סעיף, עתה, שמנכ"ל לא יכול להיות דירקטור.

ר' נחמן :

כיצד אדם יכול להיות גם מנכ"ל וגם דירקטור?

ז י אבלס:

חבר-הכנסת רון נחמן , אני חולק על תפישתך.

ר' נחמן :

העסק הזה איננו בטדר מההתחלה.

היו"ר ג' גל:

אבל, גם אין זה בסדר שראש העיר הוא תבר ההנהלה.

ר' נחמן :

אינך מכיר את הנושא. ראש העיר הוא ראש הדירקטוריון .

מ' שטרית:

בחוק הזה יש סעיף, שמונע ממנכ"ל להיות דירקטור. קיים ויכוח על

השאלה האם זה נכון או לא נכון . ישנם בנקים וחברות בעולם, שבהם מקובל

שמנכ"ל הוא דירקטור. ישנן חברות בעולם, שבהן זה לא מקובל ומנכ"ל לא

יכול להיות דירקטור. כלומר, ישנן שתי תפישות עולם שונות בנושא הזה.

אני בעד מצב, שבו מנכ"ל לא יהיה דירקטור. מנכ"ל צריך להיות מנהל

העסקים של הבנק, והנאמנות שלו בראש ובראשונה צריכה להיות לבנק

ולאינטרסים של הבנק ותו לא.

ז' אבלס:

כך גם הנאמנות של הדירקטור.

מ' שטרית:

נכון , אך המנכ"ל מנהל את זה ביום יום. בכל מקרה,עליו להיות כפוף

לדירקטוריון , ולא לנהל אותו. לכן , לגבי המנכ"לים של הבנקים, לדעתי,

זה לא נוגע לנושא של עמיהם סיון או לא עמירם סיון , שכן עמירם סיון

איננו יושב-הראש, וגם לא לגבי מר זנבר.

היו"ר ג' גל:

אינני מתסידי מר זנבר ואינני' מאוייביו.

מ' שטרית:

אינני מאוייביו של זנבר. אינני מאויביהם של אנשים אלו או

משונאיהם.

היו"ר ג' גל:

אישית, יש לי חשבון עם שניהם.

מ' שטרית :

אין לי חשבון עם איש מהם.

ז י אבלס :

הדברים האלה נרשמים בפרוטול .

הי ו "ר ג' גכ:

אז מה? אף אחד לא קיבל מהם דפיקה אישית כמו שאני קיבלתי , ואינני

מתבייש לומר זאת; קיבלתי אלף טלפונים ממושבניקים שביקשו את עזרתי.

האם אתם קיבלתם טלפונים כאלה?! לא ישנתי לילות. כאמור, אינני

מ,אוייביהם.

מ' שטרית :

אינני מאוייביהם ואינני משונאיהם. אין לי אמון במערכת הקיימת

היום בבנקים, בהכירי , מנסיוני הרב בסוכנות, את שהתרחש מאחורי הקלעים

בבנק. אין לי אמון במערכת הזו . לכן , לדעתי, יש לפסול את הדבר הזה

בכלל. זאב אבלס אומר, שאנו מתכוונים לסעיף אחר. מטרת החוק היא למכור

את מניות הבנקים בדרך שנראית לממשלה, ולא בדרך שנראית לבנק לאומי או

לבנק הפועלים, וזה הבדל עצום. זאב אבלס, לו הייתי שר האוצר, הייתי

אוסר בתכלית האיסור נושא מסויים, אך לא הייתי אומר עתה מה הייתי

עושה. אם סעיף הזה יישאר בעינו, משמעותו בעיניי היא נסיון לשמר או

לשמור על דירקטורים, על יושבי-ראש ועל דירקטורים של הבנקים הקיימים

להמשיך לנהל את המערכת. אני מתנגד לכך.

ד' לחמן -מסר :

אין זה הגיוני. חבר-הכנסת מאיר שטרית, יכול להיות, שאין לך אמון

כלפי מערכת הבנקים לגבי העבר, אך, לדעתי, הבנקים התפתחו, בשנים

האחרונות, מאד יפה.

מ' שטרית:

מה פירוש "התפתחו מאד יפה"? - הם לקחו עמלות מוגזמות מהציבור

ושחטו אח הציבור.

היו"ר ג' גל:

יש לי רושם, שהרחבנו בויכוח הזה בהקשר של דברים שלא שייכים לשם.

אנו לא נמשיך עתה בדיון על סעיף 17(ד). סעיף 17(ד) לא אושר. אני

מעמיד להצבעה אח סעיף 17(ה) בהצעת החוק.

ה צ ב ע ה

סעיף 17(ה), בהצעת החוק, התקבל.

היו"ר ג' גל:

סעיף 17 (ה ) , בהצעת החוק , או שר .

ס י שלום :

יש לי הסתייגות. בסעיף 17 (ו) נאמו-: "לפנות למוסדות שייראו לו

מתאימים לעניין", וזה יוצר פתח לפניה למוסדות x ולא למוסדות y-

אינני רוצה בכך. לדעתי, על הוועד לפרסם זאת בעתון , והאמינו לי שכולם

יידעו על כך .

הי ו "ר ג י גכ:

נציגי בנק ישראל ומשרד האוצר, האם יש לכם בעיה עם הסעיף הזה?

גי ליידנר:

אתה מדבר על הנסיון המצטבר שלנו מוועדת בן-עתו לגבי מינוי שלושת

הדירקטורים בכל אחד מהבנקים, כשאתה מפרסם הודעה בעתון , יש טקס ושורה

שלמה של אנשים, ויש עוד סקטור מסויים שיכול להיות שאתה רוצה אותו,

מבחינת איכויות, ולא מבחינת זהויות.

ס' שלום:

איזה סקטור אתה רוצה? אם אתה רוצה פרופסורים, תוכל לכתוב: "פניה

למוסדות להשכלה גבוהה", אבל לא "פניה למוסדות שייראו לו מתאימים

לעניין ".

ג י ליידנר:

במילה "מוסדות" הכוונה היא למוסדות להשכלה גבוה.

ס י שכום:

תפרסם זאת בעיתון . האמן לי, שכולם ירוצו לזה בלי קשר לנושא.

ג י ליידנר:

הגוף לגוף לא עונה על זה. בנוסף, יש את הנושא של אפשרות לפנות

לתעשיינים.

ת י ההר:

כל המשפטנים ורואי והחשבון במדינה פונים, ואנשים רציניים לא

פונים.

מ י שטר י ת:

תמר הקר, בנושא בנק לאומי קיבלנו מאות פניות למרות שלא ביקשנו כלל.

היו"ר ג' גל:

תמר הקר, אני מציע, שתכינו רשימה של מוסדות, שאפשר לפנות אליהם.

ת י ההר:

לא נכין , כי ראית את התגובות כאן בוועדה. ישאלו מדוע הכנסנו את

המוסד הזה או את המוסד ההוא וכו'. מה יותר טוב מאשר גוף ציבורי כזה

בראשות שופט. - האם הוא לא יכול לקבוע רשימה בצורה אובייקטיבית?

היו"ר גי גל:

האם במקרה שנמחק את המילים "רשאי הוא לפרסם", פירוש הדבר שאסור

לוועד לפרסם?

שי הרצברג:

הי ו "ר ג' גל:

תמר הקר, אולי כדאי שנפתור את הבעיה ע"י הוצאת הקטע הזה.

ת' הקר:

בבקשה. אפשר למחוק את כל סעיף 17(ו).

אני רוצה, שיהיה פירסום בעיתון , ואני רוצה לחייב פירסום בעיתון ,

כדי שכל אחד יידע על כך. אחרת, הק מי שמעורב יידע, זה יהיה חסמבה וזה

יהיה סודי.

ש י הרצברג :

יש נסיון בוועדה ולקחים. שם, עד כמה שאני יודע לא נוזנו לוועדה

שום מנדט. הוועדה בעצמה, בישיבה הראשונה, וזה טבעי, יושבת וקובעת.

יישבו שם אנשים רציניים, והם יקבעו על-פי לקחי העבר.

הי ו "ר ג' גל:

הבה נתקן את הסעיף כך, שלא ישתמע מהתיקון לאו . כלומר, הוועדה

קובעת את הדרך שלה, אך היא גם צריכה לפרסם בעיתונות.

ס' שלום:

זה מה שאנו רוצים. אני מסכים איתך, אך כך זה צריך להיות בלי פניה

למוסדות.

היו"ר ג' גל:

נמחק את הפניה למוסדות. הוועד יקבע כיצד הוא עושה דברים, ולא

נכתוב לו זאת. אבל, אנו נאמר לו , שלאחר שהוא קבע את הדהך הוא גם צהיך

לפרסם בעיתונות.

מ' שטרית:

זה מקובל עליי.

א' דמביץ:

_יש לכתוב, שעל הוועדה לפרסם הודעה על תחילת עבודתה.

ד' לחמן -מסר :

לא. הוועד צריך לפרסם הודעה בעיתון על הצעות מועמדות. הוועדה

צריכה לפרסם הודעה: התחלנו לעבוד, ומי שרוצה שיגיש בקשה בטופס מסויים

עד יום מסויים. יש לכתוב, שהוועד "חייב" לפרסם.

א י דמביץ:

יש ככתוב: "חייב לפרסם הודעה בעיתונות".

ר' נחמן :

יש לכתוב "חייב", שכן זהו עקרון הפומביות.

מ' ' שטרית

בסוכנות ישנה קרן , שנתנה מענקים לכל מיני מוסדות, ועמדה על 10-5

מליון דולר. כשבאתי לסוכנות, לא ידעתי כיצד קובעים את המענקים האלה,

מי שידע על הקרן , מהרשויות וכו', היה רשאי לפנות לסוכנות ולבקש מענק,

ומי שלא ידע לא קיבל. הבעיה היתה, שאף אחד לא ידע שקיימת קרן כוו.

לכן , דרשתי שתהיה הודעה בעיתון שמי שרוצה מענק שיפנה וימלא טפסים

וכו', ואז הגיעו אלפי פניות.

הי ו "ר ג' גל:

יש לבנות ולנסח סעיף זה מחדש. כאמור, סעיף 17(ד) לא אושר. סעיף

17(ו) אושר בתיקון הנ"ל.

ת' הקר:

סעיף 18(א} - הדירקטורים החיצוניים מוגדרים בהגדרה בסעיף 1

לאותם שלושה דירקטורים שנבחרו ע"י ועדת בו-עתן. אנו מציעים, בסעיף

18(א), ש "כהונתם של הדירקטורים החיצוניים תוארך עד למועד האסיפ

הכללית האמורה בסעיף 19(ב)", היינו האסיפה השניה, זו שתתכנס בשנת

5 9 19, ואז יחליטו אם רוצים לחדש או לא.

ס י שלום:

האם מדובר על הדיוקטורים הקיימים כיום?

ת י הקר:

מזובר על שלושת הדירקטווים, שנבחרו עי'י גברת בן-עתן .

מ י שטר י ת:

זה מקובל עליי, וזה בסדר.

ת י הקר:

[קוראת סעיף 18(ב), בהצעת החוק, בנושא המשך כהונת דירקטורים

היצרניים: "פקעה כהונתו של דירקטור חיצוני לפני המועד האמור מכל סיבה

שהיא, לא ימונה אחר תחתיו בדרך שנקבעה בהסכם שלפיו מונה."] - וזאת,

אלא כפי החוק הזה.

ר' נחמן :

אם כך, יש להוסיף את מה שאמרת עתה.

ת' הקר:

איו צורך להוסיף זאת.

היו"ר ג' גל:

מדובד בניסוח משפטי, וברצוני מה חושב היועץ המשפטי של הוועדה על

כך.

אנו נלבן זאת ונבדוק אם יש להוסיף את המילים "אלא לפי חוק זה" או

לא.

ר' נחמן :

אפשר לנקוט בניסוח פוזיטיבי האומר: "פקעה כהונת דירקטור חיצוני

ימונה המחליף בהתאם לחוק זה".

ג' ' ליידנר :

אבל, מה יקרה אם לא ימונה או אם לא צריך למנות?

ת' הקר:

אין צורך במחליף לדירקטור. זהו דירקטור של בנק. אם בין אסיפה

לאסיפה נפסקת כהונתו של דירקטור, לא ממנים דירקטור חדש באופן

אוטומטי. היום, מותר לדירקטוריון עצמו למלא את שורותיו, ואת זה אנו

אסרנו בסעיף 24. אמרנו שדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים

לבנק, זולת כאמור בסעיף 23, וזה לגבי יתרת תקופת כהונה למחליף מתוך

הרשימה. סעיף 23 עונה על זה.

סי שלו ם:

המטרה היא לא למנות. לפי סעיף 24, דירקטוריון לא יהיה רשאי למנות

דירקטור לבנק.

היו"ר ג' גל:

הבנתי, שהכוונה היא שמי שמונה ומתפטר בדרך אין החלפה יותר.

ת' הקר:

לא. סעיף 23 עונה על זה ואומר: "נתפנתה משרתו של דירקטור בבנק

לפני תום תקופת כהונתו, יבחר לו הדירקטוריון מחליף מתוך הרשימה,

באישור הוועדה, ותקופת כהונתו תהיה עד לאסיפקה כללית השנתית הבאה.".

מ י שטר י ת:

מדוע על הדירקטוריון לבחור את המחליף?

ת' הקר:

על הדירקטוריון לבחור אח המחליף, כי אין אסיפה כללית.

מ י שטר י ת:

אבל, הוועדה קיימת.

ת' הקר:

הוועדה לא יכולה לפעול ללא האסיפה הכללית. הוועד הציבורי כבר קבע

רשימה, וקבעו שהיא בסדר, ומתוך הרשימה הזו ניתן למנות. אולי אפשר

לכתוב בסעיף 3 2 "רשאי" ולא "חייב". יכול להיות שיישארו רק חודשיים עד

האסיפה הבאה, ואז לא צריך למנות.

היו"ר ג' גל :

האם סעיף 18 קשור לסעיף 23?

ח י הקר :

כן .

א' דמביץ :

האם לא ראוי יותר ככתוב בסעיף 18(1:), שיחולו הוראות סעיף 23?

ת' הקר:

זה אפשרי. אם כך ייעשה, אז אפשר למחוק את סעיף 18(ב).

ר י נחמן :

נכון .

ס' שלו ם:

האם ועדו: בן-עתו קיימת?

ת' הקר:

היא לא קיימת. היא קיימת תיאורטית, אך ברגע שהחוק יעבור היא לא

תהיה קיימת יותר .

ס י שלום :

המטרה כאן היא, שדירקטור חיצוני, שעוזב או מוחלף, לא יוחלף ע"י

דירקטור חיצוני חדש, מדוע הוא לא צריך להיות מוחלף בדירקטור חיצוני

חדש?

ת ' הקר:

להיפך , בהחלט, כן .

ס' שלום:

דירקטור חיצוני, שמוחלף או מופסקת כהונתו, לפי מה שאני מבין

מסעיף 18(ב), "לא ימונה אחר תחתיו בדרך שנקבעה בהסכם שלפיו מונה".

כלומר, אין בכלל דרך אחרת למנותו. ואז, עוברים כאילו לסעיף 23, שאומר

"נתפנתה משרתו של דירקטור בבנק לפני תום תקופת כהונחו, וכל עוד מכהנת

הוועדה, יבחר לו הדירקטוריון מחליף מתוך הרשימה, באישור הוועדה,...".

אבל, המחליף מתוך הרשימה איננו דירקטור חיצוני.

ח י הקר:

מהו המחליף מחוך הרשימה?

ז י אבלס :

מדובר על הכשירויות של הרשימה שהם של דירקטורים חיצוניים.

ש י הרצברג :

מדובר רק על דירקטורים וחיצוניים.

ס י שלום:

אם כך, ברצוני להבין האם הדירקטור החיצוני בסעיף 18(ב) זהה

לדירקטור החיצוני בסעיף 23 והאם ההגדרה היא אותה הגדרה. אם זה לא

אותו דבר, כמו שאני מבין , אז אני רוצה שימונה דירקטור חיצוני במקום

דירקטור חיצוני, ולא דירקטור מהרשימה. מאחר ואני מניח שזה לא אותו

דבר, כי לדירקטור חיצוני יש הגדרה של דירקטור חיצוני ואיכו דירקטור

מהרשימה הוא דירקטור מהרשימה, ואלה הם שני דירקטורים שונים, לפיכך

אינני רוצה להביא למצב שדירקטור חיצוני שיוצא ימונה אחר תחתיו. לכן ,

'צד האסיפה הכללית, יש למצוא מנגנון להמשיך למנות דירקטורים חיצוניים

במקום דירקטורים חיצוניים.

ת' הקר:

החוק הזה קובע את המנגנון לבחירת דירקטורים, שהם דירקטורים בלתי

תלויים, שנבחרים מתוך רשימה שקובע הוועד הציבורי. זוהי הרשימה,

שמתוכה ייבחרו הדירקטורים ברגע שהחוק הזה יעבור. לגבי סעיף 18, זהו

למעשה הוראת מעבר שמרברת על שלושה דירקטורים, שמונו בהליך די דומה,

אך לא מכוח חוק אלא מכוח הסכמים שנעשו בעבר, כשהקימו ועדה, בראשות

שופטת, שמינתה בכל אחד מהבנקים 3 דירקטורים חיצוניים. - זהו סעיף

18(א), וזה קשור להגדרה של דירקטור וחיצוני. אנו אומרים, שאלו שמונו,

מונו במהלך שנת 1992, ואנו מציעים שהמינוי שלהם יימשך עד שנת 1995.

הי ו "ר גי גל:

אין ויכוח על כך .

ת' הקר:

אם כהונתם תפקע, אזי, לכאורה, אם אדם מ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]