פרוטוקול ישיבת ועדת ועדת הכספים מספר 332, בתאריך 21/06/1994

הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 332

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. י "ב בתמוז התשנ "ד (21 ביוני 1994) , שעה 10:00

נכחו ;

חברי הוועדה; ג' גל - היו"ר

א' גולדשמידט

ש' עמור

ג' שגיא

מי שטרית

ד' תיכון

מ"מ: א' ויינשטיין

מוזמנים:

נושא 1: אי מינטקביץ - יו"ר רשות ניירות ערך

הי קירש - משרד האוצר

מי שגיא - משרד האוצר

נ י אתר - משרד האוצר

א י בק - משרד האוצר

י י לביא - משרד האוצר

ח' לוי - משרד האוצר

י י מזוז - משרד האוצר

ד' גורני - רשות ניירות ערך

שי וייס - רשות ניירות ערך

די לביא - רשות ניירות ערך

שי פרוש - רשות ניירות ערך

אי רוביו - רשות ניירות ערך

ג' דיכבסקי - האוניברסיטה

שי כהן - איגוד מנהלי קרנות נאמנות

א' לנדאו - איגוד מנהלי קרנות נאמנות

ש' להבי - איגוד מנהלי קרנות נאמנות

ר' מאיר - סימודו

א' קינדרמו - לאומי פיא

י' שפירא - אנליסט, קרנות לא בנקאיות

נושא 2: אי מזרתי - מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

ע' הדר - סמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

י' שטראוס - תשב משרד הבינוי והשיכון

א' גבאי - משרד האוצר

מזכיר הו ועדה; א' קרשנר

יועצת משפטית; א' שניידר

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

קצרנית: ח' צנעני

סדה-היום; 1. חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.

2. ערבות מדינה לבניה למגורים (750 מליון ש"ח).

3. שינויים בתקציב כשנת 1994.

חוק השקעות משותפות בנאמנות,

התשנ"ד 1994

היו"ר ג' גל:

אני פותח את ישיבת הוועדה, בישיבה זו נדון בסעיפי פרק חי, בנושא

מיסים, בהצעת החוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994. הגענו

בישיבה קודמת עד סעיף 83 בהצעת החוק. לפניכם מונחת חוברת עם הערות

ותיקונים.

א' שניידר;

(קוראת הגדרת "נכס" בסעיף 83, בהצעת החוק: "כל רכוש, בין מקרקעין

וביו מיטלטלין , וכל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין

שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל;".)

היו"ר ג' גל:

אין הערות להגדרת "נכס".

א' שניידר;

(קוראת הגדרת "נייר ערך חוץ" בסעיף 83, בהצעת החוק: "כמעט נייר

ערך חוץ שרווח ההון ממכירתו פטור ממס הכנסה;".)

ר' מאיר :

האם אופציה על מניה בחוץ לארץ היא נייר ערך חוץ?

ה' קירש:

אני צריך לחשוב על כך.

היו"ר ג' גל;

נחזור לזה מאוחר יותר, ובינתיים יהיה כך זמן לחשוב על כך.

א' שניידר:

(קוראת הגדרות "הפקודה", "חוק מס שבח" ו"מכירה" בסעיף 83, בהצעת

החוק: "'הפקודה' - פקודת מס הכנסה; 'חוק מס שבח' - חוק מס שבח

מקרקעיו , התשכ"ג-1963; 'מכירה' - כמשמעותה בסעיף 88 פקלודה, ולרבות

פדי וו ;".)

היו"ר ג' גל:

אין הערות להגדרות אלה.

א' שניידר:

(קוראת הגדרת "מס" בסעיף 83, בהצעת החוק: "מס הכנסה או מס שבח

מקרקעיו, לפי העניין;".)

ה' קירש;

ברצוני להעיר לגבי הגדרת "מס". אנו מאדירים כאן "מס" לכל פרק ח',

ואילו בסעיף 86(ד) אנו עוסקים במס על בעל יחידה, שהוא כמובן בקרו

בלתי מסוייגת יכול לקזז את המס ששולם ע"י הקרן עצמה. וזאת, כנגד המס

שהוא, בעל היחידה, חייב בו. כלומר, בעל יחידה יכול להיות גם חברה

בע"מ, שלא משלמת מס הכנסה אלא מס חברות.

היו"ר ג' גל;

כשנגיע לסעיף 86, נחזור לזה. האם כבר חשבת על שאלתו של רועי מאיר?

ה' הירש:

אני עדיין בודק זאת.

היו"ר ג' גל:

אני מבין , שפרט לשאלתו של רועי מאיר, אין הערות לגבי סעיף 83.

א' שניידר;

[קוראת סעיפים 84(א)-(ב), בהצעת החוק, לגבי מס על רווחים

פירותיים: "(א) המס על הכנסתה של קרן מריבית ומרווחים שמקורם בנכס

'יהיה בשיעור 35%; (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1) לא יראו הפרשי הצמדה לעניין סעיף 9(13) פקלודה ודמי נכיון לענין

סעיף 9(13ב) לפקודה שנצמחו לקרן , כהכנסה כפי סעיף 2(1) פקלודה; (2)

יראו קרן נאמנות כיחיד לענין סעיפים 9(14) ו-125ב לפקודה. (3) שיעור

המס על דיבידנד כאמור בסעיף 47(ב)(2) לחוק לעידוד השקעות הון,

התשי"ט-1959, יהיה כאמור בסעיף 47(ב) לחוק האמור."]

ה' קירש;

ברצוני להעיר לגבי סעיף 84(ב)(2), בעניין סעיף 9(14) פקלודת מס

הכנסה. ממילא, לפי נוסח סעיף 9(14) בפקודת מס הכנסה, קרן נאמנות

נחשבת כיחיד. אבל, לפי סעיף (14) ישנם שני תנאים נוספים;

1. הפרשי השער נרשמו בספרי העסק.

2. הפרשי מהווים הכנסה לפי סעיף 2(1).

לכן, צריכים לקבוע כאן , כמו שקבעתם בסעיף 9(13) ובסעיף 9(14)(ב),

שזו לא הכנסה ושלא יראו את ההכנסה כהכנסה לפי סעיף 2(1).

א' שניידר;

מה אתה מציע?

ה' קירש;

אני אומר, שכדי להחיל את סעיף 9(14) על קרן נאמנות, אני חייב

לכתוב שלא יראו את ההכנסה כהכנסה לפי סעיף 2(1) פקלודה. בנוסף, אני

חייב לכתוב, שיחול סעיף 9(14), למרות שהפרשי השער נרשמים בספרי העסק,

בספרי הקרן . אחרת, סעיף 9(14) לא יחול, כי אלה התנאים שקבועים בסעיף

9(14).

א' שניידר;

אולי אפשר לומר, שיחול סעיף 9(14), בלי המלים "יראו קרן נאמנות

כיחיד..."

היו"ר ג' גל;

תחילה, נשמע אם ישנן הערות לגופו של עניין.

א' קינדרמן :

ברצוני להוסיף על דברי מר קירש, שעניין ספרי העסק מופיע בעוד כמה

סעיפים במס הכנסה לגבי קרן נאמנות, ויש למחוק אותם שם, כי לכל קרן

ישנם ספרי עסק.

היו"ר ג' גל:

מה היה המס על הכנסה של קרן מריבית ומרווחים עד עתה? בסעיף קטן

(א) כתוב שהמס יהיה 35%. מה הוא היה עד עתה?

ה' הירש;

גם כך 35%.

ר י מאיר:

אבל, ישנה אבחנה ביו קרן מסוייגת לבין קרן לא מסוייגת.

ה' הירש:

ככלל, זה 35%, וזה לא משתנה. אבל, אם זה יחול על הכנסה מסויימת

מהפרשי שער, ואנו מדברים כאן על סעיף 9(14) ועל הפרשי שער מפקדיו

במטבע חוץ, הכוונה היא לפטור קרן נאמנות כמו שיחיד פטור ממס. אבל,

אני חושש, שהסעיף כאו איננו מושלם.

הי ו "ר ג' גל:

מר קירש, אני רושם לפני, שאתה ואנה שניידר תטפלו ותסארו את סעיף

קטו (ב)(2).

הי הירש;

נסאור איתה ענייו .

ר י מאיר ;

האם האבחנה, שקיימת היום במיסוי, לאבי קרו מסוייאת וקרו לא

מסוייגת, תמשיך או תיפסק?

הי קירש;

ישנה אבחנה, כי ישנה בהמשך התייחסות לקרו מסוייגת.

היו"ר ג' גל;

נגיע לזה בהמשך.

א' שניידר:

[קוראת סעיף 84(א), בהצעת החוק, לאבי מס על רווחים פירותיים: "על

אף האמור בסעיף קטו (א), רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת,

לפטור מן המס כולו או מקצתו רווחים שאילו היו הכנסה בידי יחיד היו

פטורים ממס כולם או מקצתם.".]

א י קינדרמן ;

אנו מציעים, שלמעשה המצב של קרן לא צריך להיות גרוע יותר מאשר של

יחיד. יש מקום להשוות את הקרן ליחיד, ולכו היו צריפים לומר את ההיפך

זכויות של הקרן תהיינה כמו זכויות של יחיד, ובמקרה שתהיה בציה

מיוחדת כלשהי ושר האוצר ירצה לסטות מזה, הוא יוציא תקנה באישור ועדת

הכספים של הכנסת. אבל, בדרך כלל, צריך שמצב של קרן יהיה כמו זה של

יחיד. מדוע יחיד שמשקיע ישירות יהיה במצב יותר טוב מאשר יחיד שמשקיע

דרך קרן נאמנות?

ה' קירש:

אני חושב, שזו התוצאה שמושגת ממילא מסעיפים קטנים (א) ו-(ב),

שמכסים, לדעתי, את מרבית ההכנסות אם לא את כולן . מוסיפים את סעיף קטן

(א), שמא יהיה סוג נוסף של הכנסה, שלא מכוסה כאן , בסעיפים (א) ו-(ב),

להשוות קרן נאמנות ליחיד.

א י קינדרמו ;

אם זהו העקרון , מדוע לא לומר, אוטומטית, שכל מה שניתן ליחיד ינתן

לקרן , אלא אם כן אתם תחליטר שלא ואז תבואו לוועדת הכספים ותבקשו שזה

יהיה חריג. זה לא צריך להיות ההיפך, כך שכל פעם נצטרך לבקש זאת.

למשל, היתה תקופה, שבה היתר. בעיה עם ריבית, ועברו שנים עד ששיכנענו

אתכם לתת מעמד של יחיד גם לעניין של ריבית.

ה' הירש;

כיום, אין בעיה כזו.

א י קינדרמו ;

נכון , אך עברו שנים עד שקיבלנו את האישור לכך.

ה' קירש; האם יש סוג הכנסה, שאתה יכול לחשוב עליו, שלא מכוסה בסעיפים

(א) ו-(ב) וצריכים את סעיף (ג) באופן מיידי?

א י קינדרמו ;

כרגע, אינני יודע. אבל, מדוע שהעקרון הזה לא יהיה?

י י שפירא;

_מתר יכול להיות סוג כזה של הכנסה. יכול להיות, שמחר יפטרו יחיד

מסויים מהכנסה, ולא יזכרו באותה עת להכניס את הקרן , ואז תתחיל מלתמה

להכניס את הקרן .

מ' שגיא;

ישנם מקרים, בהם אי אפשר לדעת מה יהיו השינויים בשוק ההון

ובפתיחת שוק ההון . אתן , דוגמא, שוועדת הכספים עסקה בה לא מזמן -

קופות גמל. אם היינו הולכים לשיטתכם, קופות גמל יכלו להשקיע בחו"ל

ולהיות פטורות לגמרי ממס. החליט שר האוצר, וועדת כספים אישרה זאת,

שקופות גמל לא חייבות במס על השקעות בחו"ל. זה אומר, שקשה מאד לדעת,

מראש, אלו שינויים ואיזו מדיניות יהיו בעתיד. השיטה, שאתם מציעים,

שבה זה יהיה אוטומטי, היא שיטה שבה איננו יודעים מה יהיה בעתיד והיא

יכולה לארום נזק למדיניות בעתיד.

א י סינדרמו ;

לכן , הצעתי אפשרות לחריגים. כלומר, שבדרך כלל, זה יהיה אותו מצב.

כשאתה מאיע לנושא מסויים, נניח, השקעה בחו"ל, וברצונך לומר שהמצב לא

יהיה אותו מצב, אזי בא שר האוצר ומתקין תקנה באישור ועדת הכספים של

הפנסת וחורא מהכלל הזה. אבל, אני מציע לומר שבאופן כללי המצב של קרן

צריך להיות כמו של יחיד.

היו"ר ג' גל:

מר קירש, אני מבין, מדבריך, שלמעשה בסעיפים הקטנים של סעיף קטן

(ב) טמונים דבריו של מר קינדרמן .

ה' הירש;

ברוב המקרים, כך . דיו יחיד נובע קודם כל מסעיף (א) וגם מסעיף

(ב). כל הרעיון של סעיף (ב) הוא להשוות קרו נאמנות ליחיד, לגבי סרגי

הכנסה מסויימים. סעיף (ג) בא לומר, שאם יהיו סוגים נוספים, ישנה

סמכות להמשיך להשוות קרו נאמנות ליחיד לצרכי מיסוי.

א י קינדרמו :

אני אומר את ההיפך. - המצב צריך להיות, שקרו נאמנות תהיה כמו

יחיד, מלבד אם מצב שבו יש חריג כלשהו ואז יבוא שר האוצר ויתקיו תקנה

ויוציא אותו מכלל הכלל.

היו"ר ג' גל:

שיקלו ענייו זה.

א' שניידר:

[קוראת סעיפים 85(א)-(ב), בהצעת החוק, לגבי מס על רווחי הוו- של

קרו : "(א) על מכירת נכס שאינו נייר ערך חוץ יחולו הוראות חלק הי

לפקודה או הוראות חוק מס שבת, לפי העניין . (ב) על מכירת נייר ערך חוץ

יחולו הוראות חלק הי לפקודה, בשינויים אלה: (1) חלק רווח ההוו שהוא

סכום אינפלציוני יהיה פטור ממס; (2) רווח ההוו הריאלי יהיה חייב במס

בשיעור שיקבע שר האוצר בתקנות; (3) הפסד ממכירת נייר ערך חוץ יקוזז

רק כנגד הכנסתה של הקרו ממכירת נייר ערך חוץ.".]

היו"ר ג' גל:

איו הערות לגבי סעיפים אלה.

א' שניידר:

[קוראת סעיף 85(ג), בהצעת החוק, לגבי מס על רווחי הוו של קרו :

"שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות את דרך חיושב הסכום האינפלציוני, ואת

דרך חישוב ההפסד ממכירת נייר ערך חוץ ותיאומו.".]

א י לנדאו:

נכס חוץ מופלה כאו לרעה לעומת כל נכס אחר, במובו זה ששר האוצר

איננו רשאי, לפי החוק, לפטור את הנכס הזה ממס כלשהו אלא לקבוע את

שיעורי המס עליו. אנו מציעים להוסיף לסעיף 85 סעיף נוסף שהוא בנוסח

של סעיף 84(ג), כלומר סעיף שמאפשר לשר האוצר לפטור נכס חוץ ממס, אם

הוא יראה זאת לנכוו .

אי מינטקביץ:

האם מס בשיעור אפס איננו טוב?

א י לנדאו :

לא. אתה יודע טוב ממני את ההבדל.

ש י כהו :

כל שמבוקש הוא להקנות לשר האוצר סמכות לקבוע בתקנות, אם הוא ימצא

לנכון , פטורים לגבי פטור מס לגבי ניירות ערך חוץ.

א י לנדאו:

יש לו את הסמכות לגבי כל נכס אחר.

הי ו "ר ג' גל:

כלומר , אתם אומרים, שיש לקבוע---

ש' כהו ;

---סמכות כשר האוצר לתת פטור ממס על ניירות ערך חוץ.

א' שניידר;

[קוראת סעיף 86(א)-(ג), בהצעת החוק, לגבי מס על בעל יחידה: "(א)

רכישת יחידה בקרן פטורה ממס רכישה. (ב) רווח הון מפדיון או מכירה של

יחידה בקרן פטור ממס. (ג) רווחים שחילקה על ידי קרן מסוייגת לבעל

יחידה בה פטורים ממס ואולם, על אף האמור בכל דין , בעל יחידה לא יהיה

זכאי להחזר מס ששולם בידי קרן כאמור.".] - בסעיף קטן (ג) יש כומר

"רווחים שחילקה קרן" או "רווחים שחולקו על ידי קרן".

[קוראת סעיף 86(ד), בהצעת החוק, לגבי מס על בעל יחידה: "לעניין

המס החל לפי הפקודה על רווח שחילקה קרן בלתי מסוייגת יחולו הוראות

אלה: (1) יראו את הרווח שחולק כאילו הופק ונתקבל במישרין בידי בעל

היחידה ולפי זה יחוייב; (2) יראו את המס שנוכה במקור על אותו חלק

מהכנסתה של הקרן ששימש לחלוקת הרווח לאותו בעל יחידה וכן את המס

ששולם על אותו חלק בידי הקרן כאילו שולם בידי בעל היחידה והוא יקוזז

כנגד המס המשתלם בידיו על אותו רווח.".] - אין הערות לגבי סעיף זה.

א י קינדרמן :

האבחנה בין קרן מסוייגת לבין קרן לא מסוייגת - בעבר, היתה אבחנה,

בעיקר, לגבי השאלה במה היה מותר לקרן כזו להשקיע. קרן מסוייגת היתה

מוגבלת רק בהשקעות שהן פטורות מס, לא יותר מ-15% חייבות מס, ואילו

קרן לא מסוייגת לא היתה מוגבלת. סיום, זה כבר לא אקטואלי, ואין הבדל

בין קרן מסוייגת לבין קרן לא מסוייגת. האבחנה היחידה הדרושה בין קרן

מסוייגת לקרן לא מסוייגת היא להקל על מנהלי הקרנות, שכשהם צריכים

להרציא אישורים לפטורי מס, כדי לקבל החזר, אזי הם יעשו זאת בקרן לא

מסוייגת, לי זה דורש תוכנה מיוחדת. לכן, יש קרן מסוייגת וקרן לא

מסוייגת.

די תיכוו :

יושב-הראש, מאחר ואינני מצוי בחומר והגעתי באיחור, אני מבקש

שיסבירו מה היה ההבדל בעבר בין קרן מסוייגת לבין קרן לא מסוייגת,

ומדוע אין כיום הבדל ביניהן .

א' קינדרמן :

אני מוכן להסביר זאת. בעבר, קרן מסוייגת היתה יכולה להשקיע בכל

דבר, כמעט השקעות שחייבות מס, נניח, שהיה מעל המס המוגבל, שהיום כמעט

שאינן . בשעתו, היו איגרות-חוב, שלא היו מוגבלות במס. אם למשל היו

נכנסים לקופות או לדברים כאלו , אז הקרן המסוייגת היתה מוגבלת בהשקעה

ולא יכולה היתה להשקיע יותר מ-15% מנכסי הקרן בהשקעות אלה.

ד י תיכון :

כלומר, בניירות ערך שאין עליהם---

א' קינדרמן ;

-הגבלה של המס. זה היה המצב ב/צבר. כיום, אין כבר השקעות כאלה.

ד י תיכוו :

מדוע איו השקעות כאלה? נדמה לי, שהן עדיין ישנן . אם היה בעבר,

אזי מה שהיה בעבר עדיין קיים היום. נכון , שמה שהיה בעבר הצטמצם מאד,

אך זה לא אומר שזה עבר מן העולם. אני מניח, שעדיין ישנם ניירות ערך

כאלה.

א' קינדרמן;

לקרן מותר להשקיע רק באיגרות-חוב סתירות, שכולן מוגבלות במס,

ובאיגרות חוב ממשלתיות.

ד י תיכון ;

לא כולן , אלא מי שוועדת הכספים אישרה. יכול להיות, שהיא לא תאשר

בשלב כלשהו מנימוק כזה או אחר. העובדה, שהתופעה הצטמצמה, איננה אומרת

שהיא לא תחזור ותתקיים.

הי ו "ר ג' גל:

אבל, זה לא מבטל את ההבדל בין שתי הקרנות האלה.

א י קינדרמן :

בנקודה הזו זה מבטל את ההבדל לגבי ההשקעות. כלומר, הוא לא מטיל

עליהן , גם על קרן מסוייגת ואם על קרן לא מסוייגת, שום הגבלה בקשר

להשקעות.

הי ו "ר ג' גל;

וזאת, להוציא הגבלות, שיש בהן חוקים אחרים או צוים אחרים. דיברת

על הגבלה ברכישת קרנות לפי מס הכנסה.

א י קינדרמן ;

לא. ההגבלה הזו כבר ירדה, כי אין לזה טעם. הורידו הגבלה זו, ואין

כיום אבחנה בין קרן מסוייגת לקרן לא מסוייגת, לגבי ענין זה, כפי הצעת

החוק.

די תיכוו :

לך זה נראה כמובן מאליו וכעניין יומיומי, אך אנו, מרוב חוקים,

כבר לא זוכרים כל כך טוב. מי הוריד זאת?

א י קינדרמן ;

זה הורד בהצעת החוק הזו.

ד' תיכון :

כלומר, כאן , מבטלים את ההבדל בין קרן מסוייגת לקרן לא מסוייגת,

פך שהיא תהיה קרן אחת.

א' קינדרמן ;

אבל, זה נעשה רק לגבי ההיבט הזה.

ד' תיכוו :

באלו היבטים עדיין יהיו הבדלים בין קרן מסוייגת לקרן לא מסוייגת?

א י קינדרמן :

ההבדל יהיה שקרן לא מסוייגת תהיה מיועדת בעיקר למלכ"רים, שהם

יוכלו לקבל החזר מס. הרי הם פטורים ממס. נניח, שהקרן שילמה 35% מס על

השקעותיה יכול לבוא המלכ"ר ולקבל חזרה החזר על דיבידנד שחולק לו.

ד י תיכוו ;

רענן את זכרוני. - האם ישנן כיום קרנות נאמנות כאלה?

א י קינדרמן :

כן , ישנן הרבה.

די תיכון :

מלכ"ר יכול להשקיע והוא יקבל את ההחזר.

א י קינדרמן :

גם אלמנה, שאין לה הכנסה, יכולה לקזז.

ד י תיכוו ;

זה נכון . אם כך, אינני מבין מדוע זה כך.

א' קינדרמן :

יש עניין של פטורי מס.

די תיכרו :

את זה אנו פותרים באמצעות המלכ"רים, ולא באמצעות הקרן.

ר י מאיר;

לא. ברצוני להסביר, ואולי גם אסביר זאת נכון , שהעקרון שמבחין בין

קרן. מסוייגת לקרן לא מסוייגת, לפי הטיוטה הזו, הוא עקרון השירשור.

כלומר, רואים את מי שמקבל הכנסה מהקרן בצורה של דיבידנד כאילו הוא

קיבל אותו במישרין מנותן הדיבידנד או משלם הריבית. עקרון השירשור

מחיר לנו ליחס את ההכנסה הזו לכל מיני דברים - אם זה מלכ"ר הוא זכאי

מפטור, ואם זה מישהו שחייב במס הוא יכול ליחס זאת מול דברים אחרים.

אבל, העקרון הוא עיקרון השירשור, וכל אחד יכול לעשות עם זה את מה

שמותר לו לעשות.

ד י תיכון :

כלומר, אתה אומר שהפטור או המיגבלה באה מכוח המניה המקורית, ולא

מכוח...

א י קינדרמן ;

נכון .

ר י מאיר :

רואים את מקבל הדיבידנד כאילו הוא קיבל אותו במישרין מהמשלם.

א' קינדרמן :

זהו סעיף 86(ד).

די תיכוו :

עד כה, על פי איזה ר1 וק זה היה?

א י קינדרמן :

על פי חוק הקרנות הקיים.

ד י תיכוו :

כלומר, בזה איננו משנים. אמור מה בא המחוקק לעשות כאן .

א י הי נדרמו ;

מדוע משאירים את העניין של האבחנה בין קרן מסוייגת לבין קרן לא

מסוייגת? - מבחינה אדמיניסטרטיבית, קשה מאד להוציא את האישורים האלה

ולעשות את החשבונות האלה. מדובר על אישורים שיש לתת לו לגבי כמה הקרן

חילקה דיבידנד.

ד י תיכוו ;

מדוע קשה להוציא אישורים כאלה?

א' קינדרמן ;

זה קשת, כי צריכים לעשות גם, למשל, חשבונות של ריבית צבורה.

די תיכוו :

מדוע זה קשה? נניח, שלקרן ישנן 100 מניות, והיא קיבלה דיבידנד ב-

100 מניות. במה זה קשה?

א' קינדרמן ;

נניח, שמישהו קיבל דיבידנד או ריבית, וניקח לדוגמא: ריבית, על

תקופה שבה הקרן לא החזיקה באיגרת-החוב.

ד י תיכוו ;

מה זה משנה?

א' קינדרמן :

אסביר במה זה משנה. זה הBond washing- שהיה. נניח, שקרן היתה

יכולה לקנות ממישהו איגרת חוב, שכבר הצטברה עליה ריבית, ועדיין לא

הגיע זמן הפרעון . היא קונה את זה, והתלוש של הריבית חיה משתלם במקרה

שזה היה בידי הקרן , ואז הקרן היתה משלמת רק את ה-35% וקרן לא מסוייגת

היתה יכולה לחלק מזה דיבידנד, ובעל הפטור היה מקבל אח ההחזר גם על

התקופה שהקרן לא החזיקה בזה. לכן , יש לעשות את החשבון ...

י' שפירא;

לא הגיע לו. הוא לא היה מלכ"ר.

א י מינטקביץ:

הוא מכר את זה כבר מהוון .

א י קינדרמן :

כך אפשר היה לקבל גם את הפטור על ריבית, שבכלל לא היתה בזמן

שהקרן החזיקה את איגרת-החוב. לשם כך, צריכים לעשות תישובים מיוחדים.

לכן, נשארה האבחנה בין קרן מסוייגת לבין קרן לא מסוייגת.

היו"ר ג' גל:

אם כך, מה מפריע לך כאן?

א י קינדרמן ;

זה לא כל כך מפריע, אלא רק הייתי מציע הצעת של אתדות.

די תיכוו :

ברצוני לדעת מה מציע האוצר, המחוקק, עתה.

א' קינדרמן :

הוא מציע להשאיר את המצב הזה כמו שהיה.

מ' שגיא;

כיום, אין הבדל בין סוגי קרנות, מסוייגת ובלתי מסוייגת, מבחינת

ההתנהגות היומיומית שלהן. שתיהן מתנהגות, בדיוק, אותו דב:ר. שתיהן

משלמות מס, בדיוק, אותו דבר, וגם בצורת ההשקעות שלהן הן אותו דבר.

ישנה כאן הצעת שאומרת, שמנהל קרן , שרוצה לא להתעסק בנושא של אישורים

לחברות ולמלכ"רים, מקבל התזרי מס מה שמותר לפי חוקי המס. הוא לא רוצה

להתעסק עם זה, אלא לנהל קרן נטו. זה אומר, שלמעשה, מי שיבוא אליו זה

בעיקר הציבור הרגיל. הוא לא רוצה בכלל קרן , שנקראת "בלתי מסוייגת"

בחוק הזה, שתצטרך לתת מדי שנה אישורים למחזיקי יחידות ההשתתפות בה.

לכן , הוא ילך על קרן מסוייגת, שכל משמעותה היא שהוא אומר להם: אני

מודיע לכם, מראש, שאינני נותן שום אישורים. לכן , אם יש לכם כוונה

להתעסק אתר כך עם המס, תלכו ישירות לקרן בלתי מסוייגת, ואל תבואו

אלי. כלומר, התוק בא להגן , באופן ישיר, על מנהל קרן כזה.

היו"ר גי גל;

מי לא צריך אישורים?

למשל, גדליה גל, כאדם פרטי. ברגע שהקרן שילמה את המס על ההשקעות

שלה, וגדליה גל החזיק קרן נאמנות מ-1 בינואר ועד 30 ביוני ומכר אותה,

אזי אין לו יותר התעסקות עם מס הכנסה. אם, למשל, מלכ"ר מחזיק קרן ,

אזי הקרן שילמה מס והרי המלכ"ר פטור ממס, ולכן מאפשרים בחוק לקחת את

המס חזרה ממס הכנסה.

די תיכוו :

עתה, לאחר שהבנתי את העקרון , אני כבר לא מבין את החקיקה. מדוע

מנהל הקרן צריך ליטול על עצמו התחייבות כזו? מה אכפת לו, שהמלכ"ר כן

ישקיע והוא ינפיק את האישורים האלה?

קריאה:

זה מה שכתוב כאן .

די תיכוו :

אבל, אתה אומר, שמנהל קרן יוכל להחליט שהוא לא מתעסק בעניינים

האלה והוא ימסור על כך הודעה.

מ' שגיא;

ואז, החוק מחייב אותו להצהיר שזוהי קרן מסוייגת.

די תיכוו :

האמן לי, שעל אף העובדה שזו שעת בוקר מוקדמת, הבנתי את דבריך.

היו"ר ג' גל:

לפי החוק החדש, הדירקטורים יכולים להיות רק במלכ"רים.

די תיכוו :

לגבי החוק החדש, ברצוני לומר שאני מציע לכל אחד, לפני שהוא מתבטא

בעתון , כולל זה שכתב את החוק, שפשוט יקרא את מה שהוא אומר. כשהוא

יקרא זאת, הוא יבין שהוא לא יודע מה שהוא אומר. - זה נאמר, אפרופו,

הכתבה בעתון. בסך הכל, כפי שהוא מגדיר זאת בחוק, הוא בא לאסור על

דמייצים, כך שחבר-הכנסת לא יוכל להיות דמ"צ, כלומר דירקטור מטעם

הציבור. כלומר, דירקטור רגיל, שמייצג את בעלי העניין, הוא יוכל

להיות, אך דירקטור שמייצג את הציבור הוא לא יוכל להיות.

משה שגיא, מדוע כל כך- קשה להנפיק את האישורים האלה לכל קרן , עד

כדי כך שמנהל הקרן יחליט שבמשחק הזה עם המלכיירים הוא לא ישתתף?

מ' שגיא;

רוב הציבור הוא ציבור שלא צריך אישורים, ולכן הוא רוצה להתמקד

בציבור הזה.

ד י תיכוו ;

אינני מבין באבחנות הללו שכך, בדקויות הללו. גם אם ייכתב שהקרן

לא מסוייגת או מסוייגת, אני בודאי לא אוכל להבין ואף פעם לא אקח

בחשבון האם קרן מסויימת היא כזו או כזו, בשעה שאני נכנס לקרן .

היו"ר ג' גל:

חבר-הכנסת דן תיכון , לך זה לא ישנה.

ד' תיכון :

כשאני נכנס לקרן , ברצוני לדעת האם מלכ''רים גם קונים, שכן זוהי

עובדה תשובה.

היו"ר ג' גל:

תשאל, והוא יגיד לך.

ד י תיכוו ;

לא. לכן , אינני מבין כל כך את המגבלה הזו, שנראית לי מיותרת.

לדעתי, כל הקרנות צריכות להיות אתידות ופתותות לכל ציבור ללא יוצא מן

הכלל, ולא נפריד. הרי ברור, שמלכ"ר לא יבוא להשקיע, אם הוא לא יקבל

את הפטורים האלה.

מ' שגיא:

ישנן הפתעות גם בעניין זה.

די תיכוו :

יכול להיות.

מ' שגיא;

זה המצב היום.

ד י תיכוו ;

אינני מבין מדוע אנו צריכים למיין מיון לא כלכלי, רק בגלל

הנוחיות.

מ' שגיא:

אם אינני טועה, כיום, ישנן כ-50-30 קרנות בלתי מסוייגות מתוך

280.

ר י מאיר;

אבל, אלה הן הקרנות הגדולות.

ד י תיכוו :

דרך אגב, מהו שווי הקרנות להיום?

א י לנדאו;

כ-25 מיליארד ש"ח.

די תיכוו ;

כמה מהן מסוייגות וכמה מהן לא מסוייגות, לא מבחינת מספרן אלא

מבחינת השווי של ה-25 מיליארד ש"ת?

מ' שגיא:

אני מניח, שמדובר על משהו כמר 50% ו-50%.

א י לנדאו:

זה הרבה פחות מזה. זה, אולי , 20%-25% - הקרנות שמלכ"רים קונים.

אני אומר זאת, כדי לא להסתבך במה שלא מסוייג ובמה שכך מסוייג.

קריאה:

אבל, לא רק מלכ"רים קונים זאת, אלא גם אחרים.

מ' שגיא:

לא רק מלכ"רים קונים, אלא גם חברות.

היו"ר ג' גל:

האם יש הבדל בגובה העמלה שלוקחים?

די תיכוו :

לא, אך החזר מס הוא פקטור חשוב.

היו"ר ג' גל;

אני שואל האם יש הבדל בגובה העמלה כתוצאה מהצורך להנפיק אישורים.

א' לנדאו:

זה מיועד לסוג מסויים של קליינטים, שיכולים לקזז את המס, שהקרן

משלמת, ולהתבסס על הקרן עצמה ולא חייבים במס. אבל, לכל קליינט אחר זה

לא משנה.

די תיכוו :

לא הבנתי מדוע אתה מטיל את המגבלה הזו. אני מבין מר, רואה בזה

המלכ"ר או כל מי שיש לו קונצסיות במס ומדוע הוא צריך למצוא את אותן

הקרנות שמתחשבות בו. אבל, אינני מבין מדוע הציבור צריך בכלל להיות

מבולבל כאן .

א י קינדרמן:

את זה באתי לפתור בהערתי.

מ' שגיא;

הציבור לא יהיה מבולבל מזה. השאלה היא אחרת - הרי מנהלי הקרנות

ימשיכו לקיים סוג כזה של קרנות.

היו"ר ג' גל:

ברצוני להבין את עמדת החברים, לפני שאני משחרר אותם.

אי קינדרמן ;

מה שאציע בא לפתור את הבעיה הזו. עד עתה, בדבריי, נתתי את הרקע

בלבד, לבקשת חבר-הכנסת דן תיכון. הצעתי היא, שהמעמד של הציבור גם

בקרן המסוייגת וגם בקרן הלא מסוייגת יהיה אותו דבר, כלומר שהוא לא

יצטרך לשאול האם הקרן היא מסוייגת או לא מסוייגת. אפשר לעשות זאת

בצורה פשוטה: מי שהוא לא מלכ"ר או שמי שאין לו פטור מס יקבל את

המכסימום. כלומר, הקרן שילמה את המכסימום, ויותר הוא לא חייב מס. רק

מי שיבקש החזר, יראו אותו כאילו שהוא קיבל באופן אישי את הדיבידנד

מתחברה שחילקה, והוא יהיה זכאי להחזר מס. אבל, גם בקרן בלתי מסוייגת

תהיה הגבלה, כמו בקרן מסוייגת, שמה שהקרן שילמה זה המס העליון ויותר

היא לא צריכה.

ד י תיכוו :

משה שגיא, האם זה לא נראה כך הגיוני יותר?

ג' דילבסקי :

נראה לי, שבין אם יהיו שני סוגים של קרנות, מסוייגת ובלתי

מסוייגת, ובין אם לאו, מבחינה כלכלית תהיה נטיה לכך שתהיינה קרנות

שתשקענה יותר בדברים שמחלקים דיבידנד וקרנות שתסתייגנה מזה, מאותם

הטעמים שיפנו זאת לקהל מסויים. כלומר, זה לא כל כך משנה מה שיהיה. אם

אפשר להקל על אותן הקרנות, שהן לא תצטרכנה לתת אישורים לכוכם בסוף

השנה אלא רק בשביל האוכלוסיה הזו, אזי נראה לי שלא צריכה להיות מניצה

מאפשרות כזו.

מ' שגיא:

אני מוכן למחוק זאת.

א י לנדאו:

איננו רוצים למחוק זאת.

די תיכון :

בודאי, שהוא לא רוצה למחוק.

א' לנדאו:

איננו רוצים למחוק זאת, אלא אנו אומרים שמי שהוא זכאי וירצה

להתחשבן עם המס יקבל אישור מהקרן , והקרן לא תצטרך אוטומטית להוציא

לכל מחזיקי יחידותיה אישורים למס הכנסה.

הי הירש:

ברצוני להבין את דבריכם. אתם אומרים, שיש סוג אחד, אך למעשה אדם

יכול להכריז שהוא לא מעוניין להתחשבן עם המס.

א י קינדרמן :

לא. אחזור על דבריי. תהיינה קרן מסוייגת וקרן לא מסוייגת.

ה' הירש:

כלומר, כן יהיו שני סוגים של קרנות.

א י קינדרמן :

בקרן מסוייגת ישאר המצב כפי שהוא היום. לקרן לא מסוייגת גם

תהיינה הזכויות של קרן מסוייגת, שאדם רגיל לא ישלם יותר מס ממה שהקרן

מסוייגת משלמת.

ה' הירש:

אבל , זהו שינוי מהותי. אני מביך, שאתה מציע למעשה, שגם בקרן

בלתי מסוייגת הנישום, בעל היחידה, יכול לבחור כך שהמס לגביו יוגבל ל-

35%.

א י קינדרמן :

כן . אינני רואה מדוע שזה לא יהיה כך.

ה' הירש;

זה עומד בניגוד לכל התפישה של קרן נאמנות כבאה במקום היחיד.

למעשה, כל הרעיון של החוק הזה הוא, שהמיסים משולמים כאילו היחיד

השקיע במישרין בהשקעות. מבחינה זו, הקרן היא שקופה. לפי ההצעה הזו,

יחיד, שיש לו שיעור מס שולי או ממוצע מעל 35%, יכול לבחור שהמס לגביו

לפחות יוגבל בשני שלבים, בשני העולמות, ל-% 35. אבל, זה עומד בניגוד

לתפישה הכללית, שהקרן היא שקופה ולמעשה ממסים את שתיהן: הקרן יחד עם

היחיד, כאילו היחיד השקיע במישרין.

א' קינדרמן ;

יחיד יכול להכנס לקרן מסוייגת ולשלם את ה-% 35, ומעל ה-% 35 הוא לא

משלם כלום. - נכון ?

ה' הירש:

לגבי קרן מסוייגת - כן .

א' קינדרמן ;

אם הוא יכנס לקרן לא מסוייגת, הוא יצטרך לשלם את המס השולי,

שלמעשה הוא לא צריך לשלם כיון שביו כך ובין כך רוב ההשקעות נסחרות

בבורסה. ההשקעות נסחרות בבורסה, ויש מס מוגבל בין כך ובין כך - נכון?

ה' הירש:

מר קינדרמן , לפי המצב היום, בהאדרה, קרן מסוייגת היא קרן שמשקיעה

לפחות 85% מההשקעות.

א י קינדרמן :

אבל, אני אומר שזה לא יהיה יותר.

הי הירש;

אגיד מהו ההגיון . מכיון שהמס ממילא מואבל בחוק ל-35%, אם אדם שיש

לו שיעור מס שולי של % 50 א לחייב מעבר כ-35%. לכן , ההתחשבנות עם מס

הכנסה היא מיותרת. עתה, ההאבלה הזו הולכת להימתק. אינך יכול להנות

משני העולמות: מצד אחד אם לא להאביל קרן מסוייגת להשקיע בהשקעות שהמס

מואבל ל-% 35, ומצד שני אם לתת ליחיד אופציה להאביל את מס ההכנסה שכו

ל-%35, כאשר אילו היה משלם משקיע במישרין הוא היה משלם מס האבוה מ-

35%.

א י קינדרמן :

אתה צודק לאבי המצב שהיה עד עתה, כשהיתה אבחנה, בצורת ההשקעות,

ביו קרן מסוייאת לקרן לא מסוייאת, כשכאן היית מואבל ב-% 85 ואילו כאן

היית יכול להשקיע % 100. כיום, המצב הזה התבטל ועבר מן העולם, ואין

אבחנה ביו סרגי ההשקעות. ההבדל היחידי בא רק כדי לאפשר עלות

אדימיניסטרטיבית וכדי לא להוציא אישורים בכל הקרנות, אלא רק בקרנות

הללו. מה אכפת לך אם אדם רגיל ירצה להכנס לקרן לא מסוייגת והוא יקבל

את אותו דבר כמו קרן מסוייגת?

הי ו "ר ג' גל:

למעשה, אתם מציעים, שלא תהיה התמיינות, לפיה תהיה קרן אחת שילכו

אליה רק מלכ"רים יקרך אחרת שילכו אליה רק יחידים, כלומר שלמעשה המבנה

יהיה כזה שילכו גם יחידים וגם מכל"רים ואילו למלכ"רים בלבד תהיה

האפשרות לתת את האישורים על הפטור ממס הכנסה.

א י קינדרמן ;

לא בדיוק. לקרן מסוייגת לא יהיה כדאי למלכ"ר להכנס, כי הוא לא

יוכל לקבל את האישור, אך לקרן לא מסוייגת יוכלו כולם להכנס.

ד י תיכון ;

אני מרחיק לכת ורוצה לפשט את העניין , כי ממילא בעיית המס לא

קיימת כאן .

היו"ר ג' גל;

לשם כך , לא צריך את האורחים.

ר י מאיר;

שאלת הבהרה - כמעשה, הBond washing- הקלאסי מת, מהרגע שביקשתם

ליחס את הפטור לתקופת האחזקה בפועל של איגרת-החוב, בהשקעה ישירה

באיגרות-חוב. אבל, באמצעות קרנות נאמנות, נראה לי שישנה כאן , בדרך

האחורית, אפשרות ל-Washing Bond, כי אם מלכ"ר קונה ביום ה-CUMאחזקה

גדולה בקרן שעומדת לחלק דיבידנד שמקורו בתקבולי ריבית וימכור את

היחידות האלה EX, אזי למעשה הוא עושה Bond washing. זה יכול להיות

מסובך יותר - מה אני עושה במקרה כזה, שמלכ"ר קונה יחידות כאלה בקרן

שמתמחה באחזקת מניות שמשלמות דיבידנד, ויש קרן כזו בשוק, ולגבי

דיבידנד של חברות ההתייחסות היא אחרת מאשר לגבי מלכ"ר שקונה איגרות

חוב?

ד י תיכוו :

אבל, הוא יכול לעשות זאת אם היום.

ר' מאיר:

נכון .

די תיכוו ;

מהבחינה הזו, אינני רואה שמשהו השתנה.

ר י מאיר;

אני רוצה, שיתיחסו כזה ואולי ינסו לסתום את הפירצה הזו.

מ' שגיא;

סעיף (ה) הוא, בדיוק, אנטי .Bond washing

א' שניידר:

[קוראת נוסח חדש של סעיף 86 (ה), שבהצעת החוק, לגבי מס על בעל

יחידה: "על אף האמור בסעיף קטן (ד), בעל יחידה שהוא פטרה ממס לא יהיה

זכאי לקזז את המס החל על רווח שחולק שמקורו בריבית צבורה שקיבלה קרן ,

אלא על אותו חלק שמקורו ריבית צבורה בשל תקופה שהאיגרת הוחזקה בקופות

גמל לפני שהוחזקה בקרן , ובלבד שמאז שהוחזקה לראשונה בקופת גמל וצד

שהוחזקה בקרן לא הוחזקה אלא בקופת גמל; לעניין זה 'ריבית צבורה',

יקופת גמל' - כמשמעותן בסעיף 3(ת) לפקודה.".]

א' לנדאו:

ישנה הערה אחת, לגבי סעיף זה. התיקון נעשה רק לגבי קניה מקופת

גמל, אך ישנם עוד גופים, שהם בדיוק באותו מצב של קופת גמל והעקרון

הוא בדיוק אותו עקרון .

ה' הירש:

הלכנו, כאן , במקביל לסעיף 3(ח) בפקודת מס הכנסה, ושם יש רק קופת

גמל.

מ' שגיא:

מדובר כאן ב- Bond washing-. יכול להיות מצב, שקרן תקנה איגרת-תוב,

נניח, חודש לפני שהיא משלמת ריבית. הריבית היא 3% והיא בכלל נצברה

אצל מישהו אתר, כי מישהו אחר החזיק את האיגרת 11 חודשים, ובדרך כלל

הריבית היא אחת לשנה. כלומר, מישהו החזיק את האיגרת 11 חודשים, והקרן

קנתה אותה בחודש ה-11, הוא התזיק אותה חודש ושילם מס על כל ה-% 3.

כשהוא ידווח למלכ"ר, שהוא שילם מס, הוא אמור לדווח על כל ה-3% ריבית

ועל המס על ה-3% ריבית, בזמן שלמעשה הוא החזיק את האיגרת הזו תודש

אחד בלבד, שזה 1/12 מתוך אותם % 3 שנצברו. - זה, בדיוק, מה שאומר

הסעיף הזה. אם החזקת זאת חודש, תקבל בעד חודש. באו קרנות הנאמנות

ואמרו, שזה לא הוגן , שכן יכול להיות שהיא הותזקה ע"י גופים אחרים שהם

בעצמם פטורים ממס. אמרנו: בסדר, אנו מוכנים ללכת כפי סעיף 3(ת)

לפקודת מס הכנסה, שהוא סעיף שמדבר על Bond Washing, כלומר הוא סעיף

מקביל, שבו מדובר רק על העברה מקופת גמל לקופת גמל. לא רצינו להתרתב

מעבר לזה, שכן גם כך זה מספיק מסובך. מדובר על אפשרות להעביר מקופת

גמל לקופת גמל עד שזה מגיע לקרן נאמנות. לא מדובר על כך שנתחיל

להתעסק במעברים מקרן נאמנות לקופת גמל ומקופת גמל לקרן נאמנות. אם זה

הוחזק ע"י קופות גמל קודם, זה בסדר.

די תיכון :

כיצד אתה יודע זאת?

מ' שגיא:

ישנה פרוצדורה, לגבי זה, גם היום.

די תיכוו :

נניח, שאני קרן נאמנות ואני בא היום לבורסה ורוצה לקנות איגרות-

תוב, ויש לי שיקולים משלי; החלטתי היום לקנות דבר שהוא אקטואלי מאד,

שכן אתה רואה שאיגרות החוב עולות עתה. כיצד אני יודע ממי אני קונה?

מ' שגיא:

אם קנית מחוץ לבורסה, אז לא.

ד י תיכון :

לגבי מה שמחוץ לבורסה, אתה צודק. בחוק אתה לפחות לא מבדיל בין אם

קניתי במישרין באמצעות...

מ' שגיא:

לא. אתה צריך להוכיח שקנית מקופת גמל, ולכן זה יכול להיות רק

בעיסקאות שאתה יכול להוכיחן .

ד י תיכון ;

נניח, שאני קרן נאמנות. אולי אינני רוצה, שזה יהיה מחוץ לבורסה.

מ' שגיא:

אם כך, היא מוותרת על ההטבות שלה משיקולי המס.

די תיכוו :

מדוע אני צריך, בשל שיקולי מס, לאלץ מישהו לפעול מחוץ לבורסה,

ולא באמצעות הבורסה, במסחר הישיר?

מ' שגיא:

כאן מנסים להקל על קרן נאמנות, שרוצה לקנות איגרת חוב מקופת גמל.

איזו פרוצדורה אחרת אתה מציע, כדי לעשות זאת?

ד י תיכוו :

אינני עד כדי כך מקצוען , כך שאוכל לומר כך באיזו דרך לעגן זאת.

אבל, אני יודע, שמה שאתה מציע איננו טוב.

הי ו"ר ג' גל:

עתה, נשמע את הערות האורחים.

א י לנדאו :

ברצוני להשיב לחבר-הכנסת דן תיכון . בעניין עיסקאות מחוץ לבורסה,

לגבי ניירות רשומים, זה דבר מקובל לכל סוג נייר ואין על זה שום

מגבלה. כאן יש קנס הפוך. אם קרן נאמנות רוצה לקנות מגוף איזה שהוא

דבר ולאו דוקא איגרת חוב מחוץ לבורסה, זאת אומרת כל הנאמנויות

הרגילות והרישומים הרגילים, זה נעשה במחיר שהוא לא אחר ממחיר הבורסה

אלא יותר טוב אבל בקניה ובמכירה, ואין כאן שום מגבלה לגבי שום סוג

ני יר.

הי ו "ר ג' גל:

אריאל לנדאו, מה חסר כך בסעיף הזה?

די תיכוו :

הבורסה מבוססת על שויון ההזדמנויות ושויון הסיכויים. למעשה, מי

שהוא מנהל קרן יוכל לקנות חבילה מקופת גמל, לעומת האזרח הקטן .

א' לנדאו:

לך לקופת הגמל ותקנה. אף אחד לא מונע זאת ממך, ואין לך שום

ד' תיכון :

עם כל הכבוד, צריך להיות פתרון טוב יותר, שישווה את הסיכוי

והסיכון .

הי ו "ר ג' גל:

הנח לזה עתה.

ד י תיכוו :

כשנגיע לזה מאוחר יותר, לא נזכור זאת כלל.

הי ו "ר ג' גל;

הכל רשום.

א' לנדאו;

העקרון אמר, שבמידה וקרן נאמנות קנתה איגרת חוב מגוף, שאף הוא

פטור ממס, השתרשרות תהיה מהתחלה ועד הסוף. בתיקון להצעת החוק נאמר

רק: קופות גמל . אבל, ישנם אופים נוספים, שהם בדיוק במצב קופות הגמל

מהבחינה הזו, והם מלכ"רים אחרים וקרנות אחרות. אנו מבקשים להוסיף

זאת.

ד י תיכוו :

אינני חושב שאתה מגדיר את זה כאן . הרי כפי המלצות פוגל הם אם

יופנו לשוק ההון .

היו"ר ג' גל;

אתה קונה דבר בבורסה, שאי אפשר לצבוע אותו, ולעומת זאת אתה קונה

7 בד ישר מקופות גמל שאפשר לצבוע אותו. האם, בגלל שאי אפשר לצבוע

בבורסה, אתה תמנע את מה שניתן להפיק מהעובדה שהוא קנה זאת מהקרן

ישירות?

ד י תיכוו ;

אותה בעיה קיימת גם אם קנית בבורסה. בגלל זה שבבורסה אינך יכול

לזהות, אתה מוציא את העיסקאות האלה אל מחוץ לבורסה. כשהעיסקאות האלה

נערכות מחוץ לבורסה, אזי השיקולים הם שיקולים זרים, וזה לא כמו

במניות שאתה יכול לקנות חבילה. יש הבדל גדול בין הדברים, כי כשאתה

הולך לקנות חבילה בחוץ השיקולים הם אחרים והם משפיעים על המחיר.

הי ו "ר ג' גל:

אתה תעשה את החשבון שלך.

די תיכון ;

_אבל, אינני יודע מדוע אני צריך להשפיע על המחיר בשל שיקולים זרים

שפועלים לטובת מגזר מסויים, ולכן בגלל השיקולים האלה העיסקה הזו תוצא

מחוץ לבורסה ומחוץ למסחר הרגיל.

מ' שגיא:

יש כל כך הרבה עיסקאות מחוץ לבורסה, והסיבה לזה היא דווקא מה

שאתה אומר אך מהצד ההפוך, כלומר כדי לא להשפיע על מחיר בעיסקה גדולה.

ד י תיכוו ;

אינני 'מת' על העיסקאות מחוץ לבורסה, ואם זה היה תלוי בי הייתי

מצמצם אותך עד כמה שאפשר, סי אתה יודע; שהעיסקאות מחוץ לבורסה הו

עקיפה של המסחר התקין . אנשים רוצים לעקוף את המסחר התקין , וזה משפיע

על השערים, לצערי הרב, כשהציבור לא תמיד יודע על כך אלא באיחור.

היו"ר ג' גל:

ברצוני לבדוק האם הבנתי את גישתכם. אריאל לנדאו, אתה אומר, שכאן

מדובר על קופות גמל, וישנם גופים נוספים שגם עליהם צריך לחול אותו

כלל.

ר' מאיר:

לדעתי, הסעיף הזה הוא רק מחצית העבודה, כי הוא מונע כיבוס מס של

קרן נאמנות, אך הוא לא מונע כיבוס מס באמצעות קרן נאמנות, וזה מה

שאמרתי קודם. נניח, שבמשך שנה שכמה יושבים אצלי בעלי היחידות בקרן ,

והקרן מקבלת ריביות ודיבידנדים וב-31 בדצמבר אני מחליט לחלק את כל

הריביות והדיבידנדים כדיבידנד של הקרן , ואני חייב למסור הודעה. יש

יום EX ויש יום cum. ביום ה-CUM נכנס אלי , לקרן , גוף גדול, כי הוא

עומד לקבל ריבית ופטור על הריבית. ביום הEX- הוא יוצא החוצה, וכך הוא

פגע בכל מי שהיה בפנים במשך שנה שלמה.

ד' תיכוו :

למה אתה קורא יום ?cuM-n

ד' מאיר;

_ביום הcuM- א לקורה כלום. יום הcuM- הוא היום לפני יום הEX-. זה

היום, שבו עושים רשימה של כל בעלי היחידות והם זכאים לדיבידנד של

הקרן . אם הוא מוכר כי זאת ביום הEX-, הוא למעשה מקבל גם את הדיבידנד

שמחלקים בגין כל השנה.

ד י תיכוו ;

כשזה נרשם EX, זה אומר שזה בשערים החדשים לאחר ההפחתה.

ר' מאיר;

זה לאחר ההפחתה. ברצוני להסביר גם את המיכניזם. צברתי בקרן

ריביות ודיבידנדים שנה שלמה. רוב הלקוחות יושבים בקרן שנה שלמה והם

זכאים לכל התשלומים ולכל הפטור. יש לי אנשים, שמתמחים בכניסה ביום ה-

CUM וביציאה ביום הEX-, והם מקבלים את אותו הדיבידנד ואת אותו פטור,

למרות שהם החזיקו את זה יום אחד. - זהו כיבוס מס, ואת זה צריכים

לחסום.

ד י תיכוו ;

האם כדאי לעשות זאת, למרות העמלות הגבוהות?

ר' מאיר :

בודאי. בכל פעם ישנם הבדלים של 2%-3%.

ד' תיכון :

אני מבקש מהאוצר לחשוב על הניסוח של הסעיף הזה.

א' שניידר:

לפי הנוסח החדש מוצע למחוק את סעיף קטן 86(ו), שאומר: "שר האוצר

רשאי לקבוע בתקנות מועדים לחלוקת רווח על ידי קרן בלתי מסוייגת".

היו"ר ג' גל;

אין הערות לסעיף זה.

מ י שטרית:

מהי קרן בלתי מסוייגת? אם לא אדע מה זה, אגיש הסתייגות למחוק את

הסעיף הזה.

היו"ר ג' גל:

מותר לך לדעת זאת. לאחר סיום הפרק הזה בהצעת החוק, אבקש להסביר

שוב את ההבדל בין סוגי הקרנות.

א' שניידר:

לאחר מחיקת סעיף 86(ו), סעיף 86(ז), בנוסח הכחול של הצעת החוק,

יהפוך לסעיף 86(ו ).

[קוראת סעיף 86(ז), בהצעת החוק, לגבי מס על בעל יחידה: "מנהל קרן

בלתי מסוייגת ימסור, במועד חלוקת רווח לבעלי יחידות, דו "ח בהתאם

לכללים שי יקבעו בתקנות".]

א י קינדרמן :

יש לי הערות לגבי פרק המיסוי.

היו"ר ג' גל:

אני שואל האם ישנן הערות לסעיף 86(ז). אין הערות לסעיף 86(ז).

די תיכוו :

בסעיף 86(ז) נאמר: "מנהל קרן בלתי מסוייגת ימסור, במועד חלוקת רווח

לבעלי יחידות, דו"ח בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות". יכול להיות

שהתכוונתם למשהו ספציפי, אך אני מוכרח לשאול מדוע הוא ימסור דו"ח רק

בקרן לא מסוייגת.

היו"ר ג' גל:

לפני זה, אני מבקש שמישהו יסביר שוב מהי קרן מסוייגת ומהי קרן

בלתי מסוייגת. יכול להיות, שאפשר להסביר זאת על הלוח.

מ' שגיא:

איו צורך בלוח, ואפשר להסביר זאת ב-2-1 משפטים. קרן מסוייגת היא

קרן שלא נותנת אישורים על תשלומי מס שלה. משמעות הדבר היא, שאין אחר

סך עיסוקים עם מס הכנסה. קרן בלתי מסוייגת נותנת אישורים לבעלי

היחידות על המס שהיא שילמה. - זהו ההבדל היחיד. קרן לא מסוייגת נותנת

אישורים על המס שהיא שילמה לשלטונות המס, וקרן מסוייגת לא נותנת שום

אישור.

ד' תיכוו :

היות ואינני רוצה שיהיה ה1 דל ביניהן, אני מבקש שכל הקרנות

תמסורנה דו"ח.

מ' שטרית;

מדוע יש את ההבדל הזה?

הי ו "ר ג' גל:

כבר דיברנו על זה כאן .

ש י כהן ;

ההבדל הוא, שאם יש לך אישור מהקרן על המס שהיא שילמה, אזי זוהי

קרן לא מסוייגת ובעל היחידה בקרן יכול להתחשבן עם מס הכנסה על-פי מצב

המיסוי האישי שלו .

ד י תיכוו :

היות ואני רוצה שהאבחנה תעבור מן העולם, אני שואל מדוע לא ימסרו

דו"ח בכל הקרנות.

היו"ר ג' גל:

ביקשת מהאוצר לתשוב על עניין זה.

די תיכוו ;

האמן לי, שלכל הנושאים, שעולים כאן , אנו כבר לא נחזור בצורה

מפורטת.

היו"ר ג' גל:

אני מבטיח לך, שנחזור על הכל.

א י קינדרמן ;

מיזוג ופיצול קרנות - ביקשנו, שהחוק יפטור מיזוג ופיצול קרנות

ממס. ביקשנו שהן תהיינה פטורות ממס, במקרה של פעולות מיזוג או פיצול

קרנות. ?

אי מינטקביץ:

זה רעיון טוב.

הי ו "ר ג' גל;

אתם מבקשים, שלא יראו זאת כאירוע מס.

ד' תיכוו ;

מדוע אתה מציע זאת? האם אתה חושב, שישנן קרנות גדולות מדי, שיש

לפצל אותן ?

א' קינדרמן ;

כרגע, אינני נכנס לבעיה הזו. ישנם סעיפים, שמדברים על כך שאפשר

לפצל קרנות ולאחד אותן . אם עושים זאת, אנו מבקשים שזה יהיה פטור ממס,

כלומר שלא יראו בזה מימוש.

ד י תיכוו :

נניח, שקרן נאמנות אי תקבל אישור לרכוש נדל"ן והיא תחליט להעביר

זאת לקרן בי. בתוך המעבר הזה יהיה הנכס. האם אתה רוצה שהוא יהיה פטור

ממס?

א י קינדרמן ;

אני רוצה שזה יהיה כמו חוק מיזוגים לגבי חברות.

ד י תיכוו ;

אם כך, אני, בכל זאת, מציע לבדוק את העניין ולראות האם יש לו

משמעויות מעבר כמה שאנו רואים.

א' קינדרמן :

נושא נוסף, שיש לחשוב עליו בעניין המיזוגים, הוא שלפעמים, נניח,

בניירות ערך זרים, ישנם הפסדים לצורכי מס. יש לחשוב מה קורה עם

ההפסדים במקרה של מיזוג. וזאת, כדי שאם בעל היחידה המתפצלת לא יהיה

ניזוק. למשל, יחלקו לו את זה, והפטור יעבור לקרן אחרת.

ד י תיכוו ;

האם אתה אומר, שרווחים לא יילקחו בחשבון והפסדים יילקחו בחשבון ?

א י קינדרמן ;

לא. אני אומר, שצריך לדעת כיצד לקזז וכיצד זה יתחלק בין הקרנות.

צריך לחשוב, מבחינת המיסוי, כיצד זה מתנהל.

ד י תיכוו :

אבל, אולי יש להוסיף זאת בחוק המיזוגים והפיצולים, ולא כאן .

א י קינדרמן ;

יכול להיות, אך כאן זהו חוק מיוחד לקרנות.

די תיכוו ;

בסדר, אך בחוק ההוא עוסקים במניות ובמיסוי, במקרה של פיצול

ומיזוג. מדוע שזה לא יימצא שם?

א י קינדרמן :

איך לי התנאדות לזה.

היו"ר ג' גל:

במקרה שיש תיקון עקיף, האם זה לא יגיע לשם?

די תיכוו :

אפשר לעשות זאת.

הי ו "ר ג' גל:

אם כך, הוא מציע לעשות תיקון עקיף.

מ' שגיא:

יש תשובה לדברי מר קינדרמן לאבי מיזוג ופיצול. התשובה היא,

שבעניין המיסוי לגבי מיזוג ופיצול לא יהיה אירוע מס בשל תשלום מס. -

מר קינדרמן , לזה, בודאי, התכוונת. כלומר, לא יהיה אירוע מס. לגבי

הפסדים, כלומר העברת הפסדים בשנים הבאות בעת מיזוג, בעניין הזה איננו

מקבלים את הגישה, כי האוכלוסיה מתחלפת ואתה נותן למעשה רווח כלכלי

כלשהו לאוכלוסיה חדשה שמתמזגת.

ד י תיכון;

זה כבר קיים בקופת גמל.

הי ו "ר ג' גל;

ההערה נרשמה.

א י קינדרמן ;

גם בקרן רגילה כל יום מתחלפים אנשים. האם, בשל כך, אינך נותן להם

את הפטור?!

ד י תיכוו ;

אומר מה, למעשה, אתה מציע. נניח, שקניתי תעודה היום. יפתחו לי

חשבון , ושם יהיה 1/1,000,000 מן ההשקעות של הקרן היום. אם מחר הקרן

תעשה השקעות פחות טובות, מדוע שאני איפגע?

מ' שגיא:

אתה לא תיפגע.

ד י תיכוו :

אני כן איפגע, כי המחיר יושפע מההשקעות הלא טובות.

מ' שגיא:

זה לא קשור למיזוג ולפיצול.

די תיכוו :

בסדר, אך זה אותו סיפור שאתה מספר בעניין ההפסדים.

מ' שטרית;

האם אפשר למזג קרן מסוייגת וקרן בלתי מסוייגת?

א' קינדרמן :

לא. אבל, יכול להיות, שתחילה, יש להפוך אותה את הקרן המסוייגת

ללא מסוייגת או להיפך, ואז יהיה אפשר למזג אותך .

ד י תיכוו ;

אני מציע לבטל את האבחנה הזו.

א' שניידר;

(קוראת סעיף 87, בהצעת החוק, לגבי תחולת הפקודה: "בכפוף להוראות

חוק זה, יחולו הוראות הפקודה על קרן כאילו היתה חבר-בני-אדם.".) -

אין הערות לגבי סעיף זה.

די תיכוו ;

אינני מבין מדוע זה מופיע. האם איו זה ברור מאליו?

א' שניידר:

(קוראת סעיף 88, בהצעת החוק, לגבי פטור ממס בוכים: "יחידה בקרן

והעברתה פטורות ממס בולים.".)

ד י תיכון :

סמדר אלחנני מבינה בזה.

היו"ר ג' גל:

האם רשימת הפטורים הולכת וגדלה?

סי אלחנני:

כן , אני מוכנה להעביר את הרשימה למי שרוצה בכך.

מ י שטרית:

צריך לבטל את המס הארכאי והמטומטם הזה.

הי ו ייר ג' גל:

סמדר אלתנני, לא נפתור את נושא מס בוכים עתה.

די תיכוו :

מה יעשה האוצר אם נבטל את כל המיסים?

ס' אלחנני:

אל תפטרו ממס. אל תתנו לו פטורים כל הזמן .

ה' קירש:

לענייו נושא האופציות, אתן תשובה מסוייגת, ולא בלתי מסוייגת.

נשאלה שאלה האם נייר ערך חוץ למשמעותו בסעיף 83 כולל אופציה. - האם

נכון שזו היתה השאלה?

ר' מאיר :

זה כולל אופציה על מניה, שלא חברה הנפיקה אלא מישהו פרטי.

ה' הירש:

המונח "נייר ערך חוץ" מוגדר בסעיף 1 חולק זה כ"ניירות ערך רשומים

וכוי". ואז, ישנה ההגדרה נוספת: "'ניירות ערך י - כמשמעותם בחוק ניירות

ערך". משם אני מגיע לסעיף בחוק ניירות ערך, לגבי הגדרת ניירות ערך,

האומר שזה כולל "תעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך". - אני חושב,

שזוהי התשובה.

א י קינדרמן :

אבל, בסדרות.

ר' מאיר:

זו, בדיוק, הבעיה. זו לא, בדיוק, "תעודה".

א י קינדרמן :

כלומר, זה נכנס ל"נכסים".

ד י תיכוו :

רועי מאיר, הוא אומר לך שזה מותר.

י' שפירא:

הוא אמר, שתשובתו מסוייגת. הוא הקריא את הסעיף, ולא אומר שזה

מותר.

ד י תיכרו :

הוא אמר, שזה מותר. הוא הביא אותך לסעיף 1 בחוק ניירות ערך, וחוק

ניירות ערך מכיר בעניין הזה.

א י קינדרמן :

יש בעיה עם ענייך זה.

היו"ר ג' גל:

אני שומע, שהעניין ייבדק. אנה שניידר, רישמי זאת.

א י לנדאו:

ברצוני לשאול על סעיף 87 שאומר, שקרן היא תבר-בני-אדם בכפוף

להוראות תוק זה. מה קורה אם מתר מטילים על תאגיד מס שאיננו נמצא בשום

מקום בחוק הזה, למשל, מס על שכר? מה דינה של קרן במובן הזה? אני שואל

מה דינה של הקרן ולא של מנהל הקרן . כבר היו דברים כאלה בארק.

ד י תיכוו :

למשל, מילווה קליטה.

א' לנדאו :

האם, במקרה כזה, בעלי היחידות נפגעים? - זו, ודאי, איננה הכוונה.

א' מינטקביץ:

במקרה סזה יגידו: למעט על קרן .

א' לנדאו:

אם כך, מדוע בכלל לכתוב "כאילו היתה חבר-בני-אדם"?

אי מינטקביץ;

להגיד "חבר-בני-אדם למעט מה שיוטל..." ולעשות את זה כך זה פי 10

יותר מסובך מאשר לפטור ממס.

א י לנדאו:

לא צריך את הסעיף הזה כלל.

ה' קירש:

צריך את הסעיף הזה. כדי להטיל מס על הקרן בכלל, חייבת להיות

אישיות משפטית לקרן .

א' מינטקביץ:

ההערה תהיה נכונה, אם וכאשר יוטל מס על שכר.

א י קינדרמן :

לגבי שכר, לא תהיה בעיה.

א י לנדאו:

תהיה בעיה.

היו"ר ג' גל:

בנק לאומי רצה ערבות מדינה, אם יבטלו את המס המקביל. בנק לאומי

הסכים לוותר על השיעבוד של קופת-חולים, בתנאי שיתנו לו ערבות מדינה

אם יבטלו את המס המקביל.

אי מינטקביץ:

משהו כזה.

היו"ר ג' גל;

עתה, נדלג לסעיף 122 בהצעת החוק,

א' שניידר;

(קוראת סעיף 122, בהצעת החוק, לגבי ביצוע ותקנות: "(א) שר האוצר

ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו .

(ב) תקנות שיתקין שר האוצר כפי חוק זה טעונות התייעצות עם הרשות

ואישור ועדת הכספים של הכנסת. (א) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר

סדרי הדין בבקשות שיוגשו לבית המשפט לפי חוק זה.".) - אין הערות לגבי

סעיף זה.

ד י תיכוו ;

לא הבנתי את עניין התקנות שיתקין שר המשפטים.

א' שניידר:

זה נעשה לצורך ערעורים בבקשות לבית-המשפט.

די תיכוו ;

האם דבר כזה לא עובר גם כן את אישור ועדת הכספים?

י' מזוז;

זה ענ י ין של סדרי דין .

די תיכוו :

האם בטוח שזה לא עובר דרך הוועדה?

קריאה:

כן .

הי ו "ר ג' גל:

לאורחים אין הערות לגבי סעיף זה.

א' שניידר:

הסבו את תשומת לבי לכך שיש תיקון לסעיף 122 (ב), על פי הצעת

הרשות: "תקנות שיתקין שר האוצר לפי חוק זה יהיו לפי הצעת הרשות או

לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת".

היו"ר ג' גל:

אין הערות לגבי סעיף זה.

א' שניידר:

גם לגבי סעיף 123 ישנן תיקונים.

[קוראת סעיף 123(1), בהצעת החוק, לגבי תיקון חוק ניירות ערך:

"בחוק ניירות ערך - בסעיף 1, הגדרת 'תאגיד' - תימחק, בהגדרת 'ניירות

ערך', המילים 'לרבות תעודות השתתפות של קרן להשקעות משותפות בנאמנות'

- י ימחקו, ובהגדרת 'חוק להשקעות משותפות', במקום יהתשכ"א-1961' יבוא

יהתשנ"ד-1994';". ] - אני מניחה, שאלה הם תיקונים טכניים.

אי מינטקביץ:

כן .

א' קינדרמן :

לגבי סעיף 123(1), אני מבין שברצוננו לאפשר לקרן סגורה או אפילו

לקרן אחרת לקנות יחידות שכ קרן סגורה. אם מוחקים את "לרבות תעודות

השתתפות של קרן להשקעות משותפות בנאמנות", האם יוכלו לקנות יחידות שכ

קרו סגורה שנסחרות בבורסה?

ש' וייס:

אנו נציע להסדיר את הנושא בתקנות.

א' קינדרמן:

לפי זה, אינך יכול .

שי וייס:

אתה יכול לעשרת זאת. זה יהיה באדר "נכס אחר", ואנו נציע להסדיר

זאת בתקנות.

א' שניידר:

[קוראת סעיף 123(2), בהצעת החוק, לגבי תיקון חוק ניירות ערך:

"בסעיף 24(ב) הסיפא המתחילה במילים 'ולגבי תשקיף' - תימחק;".] - האם

זהו תיקון טכני?

אי מינטקביץ:

אי שניידר:

[קוראת סעיפים 123(3)-(4), בהצעת החוק, לגבי תיקון חוק ניירות

ערך: "(3) בסעיף 52 יא(א), המילים 'או הוראה של חוק השקעות משותפות או

תקנות כפיו' - יימחקו; (4) בסעיף 54(ב), בסופו יבוא 'ולרבות יחידות

של קרן סגורה לפי חוק להשקעות משותפות בנאמנות'.''.]

ישנם עוד שני תיקונים לגבי סעיף 123. נוסף סעיף 123(2א) האומר:

"בסעיף 33(2), המילים 'או היה עליו לדעתי י ימחקו-,".

ש' ו י יס:

אנו תיקנו זאת בעקבות הערותיכם, ואנו חוזרים בנו מהתיקון.

א' קינדרמן :

אמרנו, לגבי "או היה עליו לדעת", שחשוב שזה ישאר כמו שזה בחוק

ניירות ערך. בזמנו, שיכנענו אתכם שזה חשוב וגם לגבי בעל עניין זה

חשוב. לכן , צריכים להכניס זאת אם להצעת החוק הזו.

ש' וי יס:

נעשה זאת בצורה אחידה. אנו נציע לוועדה הצעה אחידה.

א' שניידר:

הרשות מציעה להוסיף סעיף קטן (5) בסעיף 123, אך לא כתוב לאיזה

סעיף בחוק ניירות ערך הוא מתיחס.

ש' ו י יס:

הוא מתיחס לסעיף 54א.

א' שניידר;

כאמור, סעיף (5), הממוצע, מתייחס לסעיף 54א בחוק ניירות ערך.

[קוראת את סע;יף (5) שמוצע להוסיפו לסעיף 123, לגבי תיקון חוק

ניירות ערך: "סעיפים (ב) ו-(ג) יסומנו (א) ו-(ד) ויתווסף סעיף קטן :

'(ב) לענין סעיף זה יראו מנהל קרן כמשמעותו בסעיף 4 חולק השקעות

משותפות בנאמנות, התשנ ייד-1994, כמחזיק בנייר ערך המוחזק בקרן '.".]

ש' וייס:

_תיקון זה, שעשינו, בא בעקבות פסק-הדין האחרון, שדיברנו עליו.

סעיף 45א מדבר על תובענה יצוגית. ההצעה כאן היא, שמנהל קרן יוכל

להגיש תובענה יצוגית בשם המחזיקים. הדעת לא סובלת פתרון אוזר. זוהי

תביעה בשם כל המחזיקים.

א' שניידר;

(קוראת סעיף 124, בהצעת חוק, לגבי ביטול: "חוק להשקעות משותפות

בנאמנות, התשכ"א-1961 - בטל, ואולם - (1) סעיף 10 חולק האמור יוסיף

לעמוד בתקפו עד תחילת תקפן של תקנות שיותקנו לפי סעיפים 40 ו-41 לחוק

זה; (2) סעיף 14 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתקפו עד תחילת תקפן של

תקנות שיותקנו לפי סעיף 58 חולק זה.".] - כאן מדובר על תקופת מעבר.

הי ו "ר ג' גל;

אין הערות לגבי סעיף זה.

א' שניידר:

[קוראת סעיף 125, בהצעת החוק, לגבי תקפן של תקנות קיימות:

"התקנות המפורטות להלן יעמדו בתקפן בנוסתן ביום תתילתו של תוק זה או

בשינויים שייקבעו לפי חוק זה, כל עוד לא בוטלו כפי חוק זה: (1) תקנות

ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות, מבנהו וצורתו),

התש"ל-1969; (2) תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מתירי

היתידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן), התשכ"ב-1961; (3) תקנות להשקעות

משותפות בנאמנות (עריכת דין וחשבון שנתי), התש"ל-1970; (4) תקנות

ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של קרן להשקעות בנאמנות),

ר1 תשמ"ת-1987; (5) תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (החזקת מטבע חוץ),

התשמ"א-1980; (6) תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (רכישת ניירות ערך

זרים), התשמ"ט-89 19.".] - אם אלה הוראות מעבר עד שלא תהיינה תקנות על

פי חוק זה.

א י קינדרמן :

יש לי הערה כללית, שאיננה מתייחסת לסעיף מסויים. בחוק הקיים,

שכיום בתוקף, יש סעיף 44, שאומר שבית-משפט רשאי, לפי בקשת נאמן או

מנהל קרן , לתת הוראות בכל דבר הכרוך בניהול הקרן . ואז, הוא יהיה פטור

כאן מהאחריות. אם לפי סעיף 12(א) לחוק הנאמנות, נאמן רשאי לבקש מבית

המשפט הוראות, והוא איננו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות

בית-המשפט או באישורו. - אנו מבקשים שמשהו דומה יהיה אם בהצעת התוק

הזו.

היו"ר ג' אל:

אנה שניידר, רישמי זאת.

א' שניידר:

אתה מבקש להוסיף הוראות דומות לסעיף 44 לחוק הקרנות---

א' קינדרמן :

- ולסעיף 12(ג) לחוק הנאמנות.

א' שניידר;

נדמה לי, שרשמת זאת בהערותיך.

מ' שגיא;

נשמט מהצעת החוק סעיף 126, שיאמר: "בתקנות להשקעות משותפות

בנאמנות (שיעור המס לגבי הכנסה של קרן נאמנות מניירות ערך זרים)

התשנ"ב-1992, ברישא במקום ' 35(ג)' יבוא י85(ב) ו-(ג)' ובמקום '1961'

יבוא '1994"'. - בעניין תקנות שישנן סיום לגבי שיעורי מס על ניירות

ערך זרים, נשמט שזה גם צריך להיות מותאם לחוק החדש.

ש' כהו :

עשה זאת בתקנות. מדוע אתה צריך לעשות זאת דרך חקיקה ראשית?

מ' שגיא;

זוהי הפניה. כמו שבסעיף 125 נאמר שהתקנות המפורטות להלן תמשכנה

לחיות, גם כאן אני אומר שאף התקנה הזו תמשיך לחיות. זה ללא שינוי,

אלא אלה הן רק הפניות.

י' מזוז:

אם כך, לא צריך זאת.

שי וייס;

משה שגיא, אינך צריך זאת. חוק הפרשנות אומר זאת.

ש' פרוש;

האם התקנות האלה מכוח החוק שמתבטל?

מי שגיא;

בידקו זאת. לי נאמר, שצריך זאת.

היו"ר ג' גל:

חברים יקרים, אני מודה לכם על השתתפותכם בישיבות. לא כל מה

שהערתם נקבל, אך כל מה שהערתם יילקח לתשומת ליבנו. חלק מהערותיכם,

בודאי, בא לביטוי בתיקונים, ואני מניח שיהיו תיקונים נוספים. אני

מודה לכם על שהארתם את עינינו.

(הישיבה ממשיכה בנוכחות חברי הוועדה ואנשי משרד האוצר והרשות לניירות

ערך בלבד.)

היו"ר ג' גל;

רבותי, עתה, נחזור על הצעת החוק מראשיתה. הפרוצדורה, הנהוגה אצלנו,

היא שאת מה שיש הסכמה לגביו מאשרים; ולגבי מה שאין הסכמה מקיימים

הצבעה בסוף, וכך ננהג גם עתה. בהגדרת "בית המשפט", בסעיף 1 בהצעת

החוק, נאמר: "בית-המשפט המחוזי בירושלים". העירו שיש לעשות זאת במקום

השיפוט, ואני מבין שהכוונה היא למקום האירוע. מהי התיחסותכם לעניין

זה?

אי מינטקביץ:

לא. מקום האירוע יהיה תמיד תל-אביב. הכוונה היתה ליחד מקום לבית-

משפט, שיתמחה בנושאים אלה. אפשר לעשות זאת במתכונת אחרת ולומר: בית-

משפט, ששר המשפטים יודה לגביו.

י' מזו ז :

נשיא בית-המשפט העליון מעורב בזה.

ש' וייס:

נשיא בית-המשפט העליון הציע נוסח זה, ואני ממליץ בפני הכנסת לא

לסטות מהנוסח. כוונת נשיא בית-המשפט העליון היא, שתהיה התמחות

בסוגיות של ניירות ערך בירושלים.

היו"ר ג' גל:

לגבי הגדרת "הוראה", איך הצרות. לגבי הגדרת "החלטה מיוחדת של

בעלי יחידות בקרן", העירו שישנה בעיה של ריכוז האנשים ושבעלי יחידות

לא באים לאסיפות.

א' שניידר:

נאמר, בהערתם, ש"לא תהיה בדרך כלל אפשרות להשיג מנין חוקי...".

היו"ר ג' גל:

הם הציעו להוריד קצת את הרף.

אי מינטקביץ:

אפשר להנמיך טיפה את הרף, אך ישנה תמיד אסיפה נדחית. כלומר, גם

אם באסיפה הראשונה אין קוורום, אזי באסיפה הבאה יהיה. אפשר להנמיך את

הרף, וזה לא קריטי. מהו הרף היום?

שי וייס:

אסביר מדוע אנו מציעים לא לקבל את ההערה הזו. אין המדובר כאן

בספירת מספר בעלי המניות, אלא באחזקותיהם. אנו מדברים על החלטות, שהן

החלטות מיוחדות ותשובות, וביחס אליהן אנו מבקשים להשאיר שזה יהיה

מחזיקים בכמות גדולה, דהיינו לפחות 51% ממספר היחידות.

היו"ר ג' גל:

אבל, שאלתי אותם, והם אמרו שמעולם לא הגיע לאסיפה דבר כזה; אם

מדובר על יחידות, זה יכול להיות פלוני ואלמוני, זהו פיזור עצום והם

לא באים.

מ י שטרית:

מהי החלטה מיוחדת של בעלי יחידות?

ש' וייס:

אנו נתנו מספר דוגמאות של החלטות מיוחדות, למשל הפיכת קרן סגורה

לקרן פתותה ולהיפך. זהו דבר, שטעון החלטה מיוחדת. מכיון שזהו דבר כה

דרמטי בתיי הקרן , אנו חושבים שזהו דבר שצריך לקבל הסכמה לגביו.

מ י שטרית:

מי מקבל היום החלטות מיוחדות בקרנות?

שי וייס:

כיום, מקבלת את ההחלטה גם אסיפה כללית ברוב מיוחס של 3/4.

מי שטרית:

אינכם משנים את המצב הקיים.

ש' וייס:

איננו עושים כאן שינוי לעומת המצב הקיים.

הי ו "ר ג' גל:

הם אומרים, שבעלי יחידות לא באים בדרך כלל לאסיפה, ואז נוצר מצב

שלעולם אי אפשר לקבל החלטה, ושזהו דבר כתוב שאיננו אפקטיבי ולעולם לא

יתממש.

מ י שטרית:

כיצד מקבלים כיום את ההחלטות האלה? מבחינת הנסיון , מעניין אותי

לדעת מה קורה כיום בפועל והאם באים או לא באים לאסיפות.

ש' וייס:

הערה זו לא צריכה להיות כאן . הערת התברים, שיצאו מהדיון , התמקדה

בסעיפים אחרים של החוק.

היו"ר ג' גל:

רשום לפני, גם כאן , שיש בעיה של ריכוז האנשים._

ש' וייס:

כאן אין קושי, ואני מוכן להסביר מדוע.

מ י שטרית:

מדוע 51% א למספק אותך?

שי וי יס:

אותי זה כן מספק.

א' שניידר:

הם אומרים, שזה לא מספק.

היו"ר ג' גל :

שמעון וייס, בפרקטיקה, האם אתה רואה בדמיונך מצב, שבו אפשר להביא

ס י אלחנני:

יש כאן גם פרוקסי.

ש' וייס;

יש להדגיש, שלא מדובר על 51% מכלל המחזיקים, אלא רק מהנוכחים.

לגבי קבלת החלטה מיוחדת מדובר על 51% מהנוכחים, כלומר מאלה שבאו, ולא

מסך-הכל בעלי היחידות. לכן , כאן איו בציה. הערתם מתיחסת לנושאים של

מיזוג ופיצול.

מ י שטרית:

יושב-הראש גדליה גל, זה בסדר גמור. זה לא 51% מכלל מחזיקי

היחידות, אלא מאלה שבאו לאסיפה.

א' שניידר:

כך נאמר בהערה, בעניין זה: "סעיף קטן (ב) 1-(ג) לסעיף 102 קובעים

הוראות מיוחדות לקבלת החלטות מיוחדות במקרים שפורטו בסעיפים שונים של

הצעת התוק. על-פי הצעת החוק, אין מקרים אתרים, בהם יש צורך בהחלטה

מיוחדת, ולכן ההגדרה לא תהיה שמישה. לפי הנסיון , לא תהיה בדרך כלל

אפשרות להשיג מנין חוקים לנדרש לפי סעיף 102, ולכן לא ניתן יהיה לקבל

החלטות מיותדות בנושאים המאוזכרים בסעיף זה. אין לסעיף 102 את ורע

בחומרתו בסעיפי פקודת החברות התלות בין היתר על תברות רשומות בבורסה.

על-פי סעיף 115 פקלודות התברות מתקבלת החלטה מיוחדת בהתחשב בהחזקות

המצביעים ולא במספר המצביעים. רק בסעיפים 233 ו-96 וי של פקודת

התברות, הדנות במקרים מיוחדים, יש צורך גם בהסכמה של רוב בעלי המניות

הנוכחים בהצבעה. אין כל סיבה מדוע להחמיר בעניין זה דוקא לגבי אסיפות

של בעלי יחידות בקרנות נאמנות, מת עוד שלגבי אסיפות אלה נקבע בהצעת

התוק 'רוב של לפחות שלושה רבעים מבעלי היתידות שהצביעו".

שי וייס;

זוהי טעות בהבנה.

מ י שטרית;

לדעתי, הערתם באה מתוסר הבנה של הסעיף. אם אתה קורא זאת בזהירות,

אתה רואה שבסעיף כתוב: "החלטה שנתקבלה ברוב של לפחות שלושה רבעים

מבעלי יתידות שהצביעו בעצמם או ע"י שילוח, המחזיקים לפתות בתמישים

ואחד אחוזים ממספר היחידות שבידי בעלי היחידות הנוכחים

והמצביעים...".

היו"ר ג' גל;

קרא את המשך הסעיף, שבו נאמר: ייובאסיפה כללית של בעלי היחידות

שניתנה עליה הודעה ונכח בה מנין חוקי". מהו מנין חוקי?

שי וייס;

בעניין זה אנו מגיעים לסעיף 102, שם ספרנו גם מספר מצביעים.

מ' שטרית:

נניח, לרגע, את העניין של "מנין חוקי", כי הוא לא מופיע בהגדרות

חוק זה. מיד נגיע לשאלה אם רוצים לשנותו ונשנה אותו. לפי הגדרות החוק

הזה, פורסמה הודעה על אסיפה כללית, והגיעו לאסיפה אנשים המהווים מנין

חוקי ו-51% מתוכם או 3/4 שמחזיקים לפתוח 51% מתוך בעלי המניות יכולים

לקבל החלטה מיוחדת. אלה שאין להם ענין לא באים. אני אומר את דבריי

בלי לדעח מהו מנין חוקי ובלי לדעת את סעיף 102. נניח, שישנם אלף

מחזיקים, ונניח שהקוורום מהווה רק 20% מתוכם ואותם 20% מגיצים לאסיפה

הכללית. אומרים לך, שמתוך אלה שבאו ציך שלפתות למעל 51% של מחזיקי

המניות יהיו הזכות או הכות לקבל החלטה מיוחדת. ננית, שאכן מגיעים רק

חלק מבעלי המניות. כשמדובר על 51%, האם זה 51% מתוך סך-כל היחידות

באותה קרן ?

שי וייס:

לא.

מ' שטרית:

נניח, שמגיעים רק 5%, כלומר רק הבעלים שמייצגים 5% מהיחידוח. האם

51% מזה, כלומר 2.6% מהם, שיצביעו, יכולים לקבל החלטה?

ש' וייס:

כן . ההגדרה, בסעיף 1 חולק, אומרת כמה צריכים להחזיק ביחידות, כדי

לקבל החלטה מיוחדת. הנושא של כמה אנשים מהווים מנין חוקי וכמה צריכים

להופיע באסיפה כללית על מנת לקבל החלטה מוסדר בסעיף 102 בחוק הזה.

בסעיף 102, ולגבי עניין זה אמרתי שישנה כאן טעות, אנו הצענו, בעקבות

הערות התברים, להוריד את הרף, שהיה הרבה יותר גבוה; בעמוד 27 בנוסת

התדש שבדפים הלבנים תוכלו לראות שהורדנו את הרף.

היו"ר ג' גל:

חבר-הכנסח מאיר שטרית, אני מציע, שנאשר את הסעיף הזה ונטפל בו

כשנגיע לסעיף 102.

מ' שטרית:

בסדר.

היו"ר ג' גל:

אם כך, זה אושר.

לגבי הגדרת "הממונה", לא היו הערות, ואפשר כאשר זאת.

גם לגבי הגדרת "חברה קרובה של קרן", דובר על כך שהרף גבוה מדי.

מ' שטרית:

בהגדרת "חברה קרובה של קרן" נאמר: "''חברה שעשרים וחמישה אחוזים

לפחות מהמניות שהוציאה כלולים בנכסי הקרן והיא חברה שולטח במנהל הקרן

או חברה בשליטה של וזברה כאמור, או חברה שחמישים אחוזים לפחות מהמניות

שהוציאה כלולים בנכסי הקרן ;". - מהי, בעברית פשוטה, "חברה קרובה של

קרן " ?

א' מינטקביץ;

המשמעות היא, שאנו משרשרים את האחזקות של קרן בחברות אחרות. אתה

מסתכל לא רק על קרן עצמה, אלא גם על חברות אחרות, שהקרן מחזיקה

במניות שלהן .

היו"ר ג' גל:

האם אתה חושב שהרף כאן גבוה? האם יש מקום להנמיך את הרף?

שי ו י יס:

מה שאנו מחפשים זה חברה, שלקרן יש אינטרס גדול בה לפי ההגדרות.

הצורך בהגדרה הזו הוא לשם קבלת דו"חות כספיים בתשקיף, כדי שנוכל לקבל

תמונה לא רק על הקרן אלא גם על מי שלמעשה הקרן משקיעה חלק גדול

מאמצעיה. לכן , הגדרנו מהי "חברה קרובה". המטרה היא לתת תמונה טובה

יותר בידי ציבור המשקיעים בקרן .

מ' שטרית;

בסדר. אינני חושב, שצריך לשנות. זה לא משנה.

שי ו י יס;

אני מציע להשאיר את הרף כפי שהוא כאן , כי רף נמוך מזה לא יתן את

האינטרס הממשי שהקרן משקיעה בחברה.

היו"ר ג' גל;

אין בעיה עם ההגדרות של "חוק הבנקאות" ו"חוק ניירות ערך".

לגבי הגדרת "יושב-ראש הרשות", ישנה הערה האומרת להגביל זאת לשורה

של נושאים ולא שזה יהיה גורף.

מ' שטרית;

בהגדרת "יושב ראש הרשות" נאמר; "לרבות עובד הרשות שהוא הסמיך

לעניין חוק זה או לענין הוראה מהוראותיו;".

א' שניידר;

ההערה היתה, שהוא לא יוכל להסמיך לכל ההוראות אלא לגבי הוראות

ספציפיות.

אי מינטקביץ;

אם לא נתנו דוגמאות. אני חושב, שלא צריך להגביל, כי צריך לאפשר

זאת, שהרי מן הסתם יושב-ראש הרשות לא עובד לבדו.

מ' שטרית;

האם הם מצפים, שיושב-ראש הרשות יטפל אישית בכל חברה ובכל פרט?

אי מינטקביץ;

לא. הם מסבירים, שיש לצמצם את ההסמכות.

היו"ר ג' גל:

הם מציעים, שבדברים דרמטיים יושב-ראש הרשות יטפל, כמו סגירת קרן .

מ' שטרית:

אני מוכן , שיהיה כתוב: להוציא סגירת קרן .

ש' וייס:

אין דבר כזה.

מ' שטרית:

אם כך, תביאו דוגמא אחרת.

הי ו "ר ג' גל:

מהו דבר דרמטי, שיושב-ראש הרשות יטפל בו?

שי וייס:

הם לא נתנו דוגמאות.

מ' שטרית:

דוגמא אחת יכול להיות: פיטורי מנהל קרן .

היו"ר ג' גל:

החלפת מנהל קרן .

אי מינטקביץ:

אבל, צריך לבקש זאת מבית-המשפט.

י' מזו :

לכן , זה יישאר. חזקה על הרשות, שבעניינים מאד עקרוניים העובדים

לא יחליטו לבד.

מ י שטרית:

מה הן באמת סמכויות יושב-ראש הרשות? אם קרן אכן מתפרעת או עושה

שטויות, מהן סמכויותיו ומה הוא יכול לעשות?

אי מינטסביץ:

יש לו סמכות לגבי כל 1 לחודש לתת משכורת זעומה וישנן עוד כאלה

סמכויות דרמטיות. אנו נעבור על החוק, ואני מציע שאם תראו באחד

המקומות, שסמכות כלשהי של יושב-ראש הרשות היא דרמטית מדי, שם הוא

יהיה בעצמו ולא בידי שלוחו או פקידו.

שי עמור:

האם אתה מדבר, למשל, על עניין בית-המשפט?

א' מינטסביץ:

למשל, כן .

שי עמור:

במקרים מסויימים, עד שבית-המשפט יפסוק, יכולים בינתיים להתרחש

דברים חמורים. בית-המשפט יכול 'לסחוב' את העניין זמן רב.

א' מינטקביץ:

זה נכון , אך הצעת החוק הזו לא מקנה כי סמכות לפני שבית-המשפט

פוסק בענין , כך שממילא זה לא משנה. אנו דנו בנושא הזה בהרבה מאד

וריאציות לגבי מהן סמכויות חירום במקרים כאלה. אנו נפנה לבית-המשפט

ונבקש שיתן צו מיידי. אינני חושב, שטוב להקנות סמכות שכזו, השעיה של

מנהל קרן, בשום מקרה, ללא בית-משפט. אני חושב, שיש להגביל את סמכויות

הרשות המפקחת, רשות לניירות ערך, גם במקרים קיצוניים.

הי ו "ר ג' גל:

בנוסף, הם אמרו שגם לגבי ההחלטה על הפניה לבית-משפט יש אח ההחלטה

של יושב-ראש הרשות ולא של מי שהסמיכו לכך.

אי מינטקביץ;

במחילה מכבודם, אני חושב שזוהי הערה שהיא לא לגמרי לעניין , כי

אינני חושב שיש לצפות ממני להופיע בבית-המשפט ולחכות בתור וכו'.

היו"ר ג' גל;

מדובר על ההחלטה.

אי מינטקביץ:

לגבי ההחלטה, לא פקיד מחליט על ההשעיה של מנהל קרן .

י' מזוז;

מה שיהיה אחר כך הוא, שיושב-ראש הרשות יצטרך להצהיר בעצמו ולבוא

לחקירה בעצמו, וזה יכול להיות למעט בלתי ניתן כביצוע.

אי מינקטביץ;

זה כאילו ששר האוצר, עם כל סמכויותיו, צריך לבוא לבית-המשפט

ולהיחקר על תצהיר של אחד העובדים.

היו"ר ג' גל:

אישרנו את הגדרת "יושב ראש הרשות".

א' שניידר:

לגבי הגדרת "מטבע חוץ", לא היו הערות.

היו"ר ג' גל:

הגדרת "מטבע חוץ" אושרה.

לגבי הגדרת "מפיץ", היתה הערה.

א' שניידר:

"בטוחה" מבקשת להרחיב זאת, ובהערתה נאמר :"לא ברור מדוע רק בנק

או חבר בורסה יכולים להכלל בהאדרת מפיץ. מוצע כנסת הגדרה רחבה יותר

כך שתכלול גם את כל מי שמנהל הקרן מינה לשמש כמפיץ".

אי מינטקביץ:

אנו, כמובן, מתנגדים להרחבה הזר. כשנדע עם מי אנו עוסקים,

כשנעביר את חוק מנהלי תיקים ויועצי השקעות ונדע מי האנשים תחת רשיון

ותחת פיקוח, נסכים להרחבות. כרגע, אנו מציעים לצמצם את העניין .

היו"ר ג' גל:

האם כיום המפיצים הם רק בנק או חבר בורסה?

שי וייס;

הלכה למעשה, כן .

הי ו "ר ג' גל:

מה נדרש ממפיץ?

ד! גורני:

למעשה, זה לא מוסבר כאן , מבחינה ספציפית.

היו"ר ג' גל:

מה זה משנה, באמת, אם מנהל הקרן קבע מפיצים שהם לא עובדי בנק?

א' מינטקביץ:

אנו לא יודעים את מי הוא רוצה למנות.

שי ו רים:

אלה גופים, שנמצאים תחת פיקוח של המפקח על הבנקים או של הבורסה

לניירות ערך. כרגע, על גופים חדשים, כמו מנהלי תיקים או יועצי

השקעות, עדיין אין פיקוח. הכספים האלה ממילא מועברים דרך מסלקת

הבורסה. למסלקת הבורסה יש נגישות רק לחבר בורסה או לבנק, ולכן המפיץ

לא יכול להיות מפיץ אלא דרך התיווך של חבר בורסה. כלומר, הוא יהיה

בעצמו חבר בורסה או שהוא יעבור דרך חבר בורסה. תיאורטית, אפשר שמנהל

תיק יתקשר עם חבר בורסה, אך הוא חייב להתקשר עם חבר בורסה כי הכספים

מועברים דרך המסלקה ואין כך אפשרות לבצע חיובים וזיכויים אלא דרך

מסלקת הבורסה, רק מי שהוא חבר בבורסה יכול שתהיה לו גישה למסלקת

הבורסה.

הי ו "ר ג' גל;

הגדרת "מפיץ" אושרה.

א' שניידר;

ישנה הגדרה חדשה ל"ניירות ערך", שמופיעה בעמוד 2 בנוסח שבדף

הלבן : "כמשמעותם בחוק ניירות ערך, לרבות ניירות ערך שהוצאו בידי

המדינה;". בנוסח שבדף הלבן, שלפניכם, ישנן שלוש הגדרות חדשות,

שהתכוונתי להפנות את תשומת ליבכם אליהן בסוף סעיף ההגדרות, ובהן ישנם

תיקונים להגדרות קיימות. התיקון הראשון של הרשות הוא לגבי הגדרת

"רשות ניירות ערך ".

ס י אלחנני :

זה תיקון של מר קינדרמן , שהרשות קיבלה.

א' שניידר:

לגבי הגדרת "ניירות ערך", אנו הולכים לפי הנוסח שמופיע בדף הלבן

שבו נאמר: "כמשמעותם בחוק ניירות ערך, לרבות ניירות ערך שהוצאו בידי

המדינה;". - האם זה מה שאושר?

הי ו "ר ג י גל:

טוב. לגבי הגדרת "ניירות ערך חוץ", נושא כלשהו היה צריך להיבדק

ע"י תמר פנחסוביץ.

א' שניידר:

אצלי רשום: תמר פנחסוביץ תבדוק, אם צריך לאור הגדרת ניירות ערך.

יש תיקון של הרשות בנוסח שברף הלבן : "'ניירות ערך חוץ' - ניירות עהך

הנסתרים בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל או מניות או

יחידות של קרן נאמנות הרשומה מחוק לישראל, ובלבד שהם מן הסוגים שקבע

שר האוצר בתקנות;".

הי ו "ר ג' גל:

טוב. האם זה פותר את הבעיות?

א' שניידר:

נראה לי, שכן .

ש' וייס:

אני סבור, שכן .

הי ו "ר ג' גל:

הגדרת "ניירות ערך חוק" אושרה, לפי הנוסח המופיע בדף הלבן .

א' שניידר:

לגבי הגדרת "פקודת החברותי', אין בעיות.

היו"ר ג' גל:

אושר.

א' שניידר:

מה לגבי הגדרת "פרסום בעתון "?

הי ו "ר ג' גל:

אושר. הגדרת "קרן" אושרה.

א' שניידר:

לגבי הגדרת "קרן פתוחה", אין הערות.

הי ו "ר ג' גל:

לגבי שלוש הקרנות האלה, אמרתם שתתקנו.

שי וייס:

אנו תיקנו זאת, כך שבמקום "קרן בעלת מדיניות השקעה מיוחדת" ייאמר

"קרן יהודית", וזה מופיע בעמוד 2 בנוסח שבדף הלבן .

הי ו "ר ג' גל:

האם זה פותר את הבעיה?

ש' וייס:

אני חושב, שפך .

א י מינטקביץ :

זוהי, בעיקר, בעיה של שם.

אי שניידר:

[קוראת הגדרת "קרן יחודית", בנוסח החדש המוצע, שבדף הלבן : "קרן

סגורה שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה רשאית להשקיע בניירות ערך שאינם

רשומים למסחר ואינם נסתרים בבורסה.",] - במקום "קרן בעלת מדיניות

השקעה מיוחדת" ייאמר מעתה "קרן יחודיתי' להגדרתה בנוסח שבדף הלבן .

לגבי "קרן מסוייגת" ו"קרן בלתי מסוייגת", אין הערות.

היו"ר גי גל:

גם לאן אמרתם, שתתקנו משהו.

ש' וייס:

כאן - לא. זוהי סוגיית המיסוי, שדיברנו עליה היום. לגבי "קרן

מסוייגת" ו"קרן בלתי מסויגת", אנו לא תיקנו את ההגדרה. אמרנו, שנדון

בזה בשאלת המיסוי, ובשאלת המיסוי דנו היום. לא רשומה אצלי הערה

בעניין זה.

א' שניידר:

גם לפני לא רשום דבר. אם היתה הערה כלשהי, רשמתי משהו.

היו"ר ג' גל:

עובדה, שלגבי "בורסה" יש תיקון .

ס י אלחנני :

לגבי קרן מסוייגת וקרן בלתי מסוייגת, היה כתוב שההגדרה תתוקן .

אצלי כתוב, לגבי ייבורסה": הגדרה חדשה.

א' שניידר:

לגבי "קרן מסוייגת" ו "קרן בליתי מסוייגת", לא כתוב אצלי דבר. אבל,

לגבי "בורסה" כתוב שזה יתוקן , וכך מופיע המונח "חברה מסונפת".

היו"ר ג' גל:

האם אין מה לתקן בעניין "קרן מסוייגת" והכל בסדר?

א' מינטקביץ:

הבעיות הן תמיד בעיות בהמשך, כלומר בתוכן ולא בהגדרות.

א' שניידר:

ישנה הגדרה חדשה ל"בורסה", שמופיעה בדף הלבן .

היו"ר ג' גל:

האם היא נותנת תשובה להערות שהם העלו כאן?

שי וייס:

כן , כי הם דיברו גם על בורסות בחוץ לארץ וגם על הסדרים אפשריים

למסחר מחוץ לישראל.

הי ו ייר ג' גל:

טוב.

א' שניידר:

ישנן שתי הגדרות נוספות: "שווי נקי של נכסי קרן יי ו "שוק מוסדר".

ש' וייס:

ביישוק מוסדר" הכוונה היא כ-0TC, כלומר: over the counter.

ס' אלחנני:

כלומר, אתה אומר שיש כל מיני סוגים של בורסות.

שי וייס:

זה דמוי בורסות.

הי ו "ר ג' גל:

_נוסיף את ההגדרות של "שווי נקי של נכסי קרן" ו"שוק מוסדר",

שמופיעות בנוסח שבדף הלבן . וזה יבוא אחר כך לביטוי בתיקונים.

שי וייס:

זה יגיע אחר כך בסעיפים שבהמשך.

היו"ר ג' גל:

בסדר.

א' שנ י ידר :

לכל המונחים, שעליהם נאמר "כמשמעותם בחוק ניירות ערך", התווסף

המונח "חברה מסונפת", וזה מופיע בנוסח החדש שבדף לבן .

היו"ר ג' גבי:

בסדר.

א' שניידר:

לגבי הגדרת "דירקטור מקרב הציבו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]