פרוטוקול ישיבת ועדת ועדת הכספים מספר 405, בתאריך 27/11/1994

הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס'405

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום א', כ"ד בכסלו התשנ''ה, 27.11.1994, בשעה 10:20

נכחו:

חברי הוועדה: היו"ר ג. גל

א. ויינשטייו

א. פורז

ד. תיכון

מוזמנים: ד. לוי, נציב מס הכנסה ומס רכוש

ג. אגרון, סגן נציב מס הכנסה ומס רכוש

א. הראל

ד. שליט, מנהל המסחר, הבורסה לניירות ערך

ע. איזביצקי, רו"ח, איגוד הקרנות

נ. ליבנה, רשות ניירות ערך

ש. פרוש, רשות ניירות ערך

ט. דולן, מנה"מ - היועצת המשפטית

ה. קירש, נציבות מס הכנסה

ט. אלדר,-נציבות מס הכנסה

ד. עוזר, אגף תקציבים

י. אנדורן, אגף תקציבים

ש. צמח, אגף תקציבים

י. נוה, אגף תקציבים, משרד האוצר

ג. הכהן, אגף תקציבים, משרד האוצר

י. דניאלי, כלכלן אגף תקציבים, משרד האוצר

א. דריימן, אגף תקציבים

ז. שר, סגן מנהל רשות החברות

א. רשמל, מנהל אגף ניי'ע ופקדונות בשקלים, בנק

הפועלים

א. תמיר, סגן ראש אגף השקעות, בנק לאומי

פ. וידר, איגוד הבנקים

י. שטראוס, לשכת רואי חשבון

ר. לבין, לשכת רואי חשבון

מ. צבייר, מנכ"ל לאומי פיא, יו"ר אגוד קרנות

הנאמנות

ד. ברוך, סגן מנהל אגף תקציבים

מזכיר הוועדה; א. קרשנר

יועצת משפטית; א. שניידר

יועצת כלכלית; ס. אלחנני

נרשם ע"י: חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

תקנות חוק

1. תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון) תשנ"ה-1995

2. תקנות מס הכנסה (דין הכנסה שמקורה בנייר ערד

שנרכש בעסקת מכירה בחסר) (תיקון) התשנ"ה-1994

3. צו מס הכנסה (פטור ממס על רווח הוו ממכירת

מניות) (תיקוו). התשנ"ה-1994

4. צו מס הכנסה (פטור על רווח הון ממכירת מניות) (תיקון) התשנ"ה-1994

5. תקנות מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה ממימוש עסקה

בשערים עתידיים או ממכירתה) (תיקון), התשנ"ה-1994

6. צו מס הכנסה (קביעת ריווח הון חייב ממכירת נייר ערד או

יחידה או מפדיון יחידה כהכנסה וניכוי במקור ממנו), התשנ"ה-1994

7. שינויים בתקציב

1. תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון) תשנ"ה - 1995

היו"ר א. פורז; התבקשתי על ידי יו"ר הוועדה למלא את מקומו,

כיוון שהוא נמצא בבית משפט העליון כדי

לשמוע את הטיעונים בקשר לחוקתיות חוק גל.

תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון) התשנ"ה-1994.

די לוי; בהסברים שלנו במהלך כל שלבי החקיקה, אמרנו

שאדם לא יהיה חייב להגיש דין וחשבון רגיל

בגין הכנסה שלו מניירות ערך סחירים. ואם הוא בחר במסלול קיזוז הפסדים

הוא ממילא לא חייב בהגשת דו'ח, הוא יוכל להגיש דו'ח מקוצר. תקנות מס

הכנסה, פטור- מהגשת דין וחשבון, קובעות כללים לגבי השאלה מי חייב בהגשת

דו"ח, או יותר נכון מי פטור מהגשת דוי'ח שנתי. אנחנו מביאים לוועדה

הצעה, שאומרת שאם אדם לא היה חייב בהגשת דוי'ח שנתי אלמלא היו לו הכנסות

מניירות ערך סחירים, רווחי הון כאלה, אותן הכנסות לא תגרומנה לו להיות

חייב בהגשת דו"ח.

היו"ר א. פורז; החוק הזה לא משנה את המצב, מי שקודם היה

צריך להגיש מגיש, מי שקודם לא היה צריך

להגיש לא מגיש, החוק מהבחינה הזאת לא מעלה ולא מוריד.

ד. לוי; תקנות שקובעות פטור מהגשת דין וחשבון

אומרות שאם נניח אתה שכיר וההכנסה ממשכורת

לא עולה על כ-300,000 שקלים בשנה ואין לך הכנסות אחרות שעולות על

200,000 שקלים, תהיה פטור מהגשת דין וחשבון.

ד. תיכון; אני לוקח לדוגמה ח"כ שההכנסה שלו היא בערך

130,000 שקל בשנה, יש לו הכנסה של 500/0

מעיסוקו הנוסף, האם הוא חייב בהגשת דו"חל כי לפי מה שאמרת הוא לא

חייב.

ך. לוי; הכלל אומר שאדם צריך להגיש דוי'ח שנתי אלא

אם כן הוא קיבל פטור. הסמכות לפטור מהגשת

דו"ח מצויינת בסעיף 134 אי לפקודת מס הכנסה. היא אומרת, ששר האוצר,

באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור בתנאים או ללא תנאים מחובת

הגשת דו"ח את המפורטים להלן. ואז הוא מגדיר את המסגרת של השר, והמסגרת

של השר מי שעיקר הכנסתו היא הכנסת עבודה, קצבה או הכנסה ששילם עליה מס

לפי סעיף 10. מי שהכנסותיו אינן מעבודה, ממשלח יד והם לא עלו על סכום

שהוא פי 3 מסכום נקודות הזיכוי, לפי -34 ו-36, זה כלום, תושב חוץ, ומי

שקיבל הכנסה שנוכה ממנה מס במקור כדין או שחל לגביה פטור מס וללא הכנסה

זו היה פטור מחובת הגשת דין וחשבון. זו המסגרת שעל פיה ובתוכה רשאי

לפעול שר האוצר כשהוא מתקין את התקנות, והוא התקין את התקנות ובאמת

התקנות מגדירות מהי משכורת. והתקנות אומרות, יחיד תושב ישראל שכל

הכנסתו בשנת המס היתה ממשכורת, מדמי שכירות ומהכנסות נוספות, שאלה

הכנסות מריבית ודיווידנדים וכן הלאה, יהיה פטור מהגשת דין וחשבון לפי

סעיף 131 עם קריטריונים. אחד הקריטריונים הוא גובה המשכורת מצד אחד

וגובה ההכנסות הנוספות מצד שני.

שר האוצר בתקנה קבע שמי שיש לו הכנסה ממשכורת או יש לו הכנסות או אחרות

או הכנסות נוספות שנוכה מהם מס במקור מלא, ומדובר בהכנסות שבעיקרן הן

לא בהכנסה מעסק, נוכה מהן מס מלא, הוא לא יהיה חייב בהגשת דוי'ח.

כמובן נקבעה תקרה למשכורת שלא מחייבת דו"ח, ותקרת המשכורת שלא מחייבת

בהגשת דוי'ח לגבי שנת המס 93י היא 290,000 שקלים. תקרת ההכנסה או

מקסימום ההכנסות הנוספות שנוכה מהם, כאמור, מס במקור, ועדיין אין חובה

להגשת דו"ח שנתי, המקסימום הוא 150,000 שקלים.

במצב שלאדם יש רווח מניירות ערך סחירים אמרנו שאדם כזה לא יהיה חייב

בהגשת דוי'ח שנתי בגין הרווח הזה והוא פטור מהגשת דו"ח שנתי, דהיינו,

לדוגמה ח"כ שיש לו הכנסה שמגיעה ל-150,000 שקלים בשנה, אבל יש לו

רווחים מניירות ערך שלא יהיה חייב בהגשת דו"ח, אם הרווחים שלו מניירות

ערך יעלו למשל על 150,000 שקלים, על התקרה הזאת.

ך. תיכון; ההבדל ביננו לבינכם, שאנחנו לפחות המומים

על הגילוי הנאות. אתם מטעים את הציבור,

מפני שכשבא ראש הממשלה ואומר שלא יהיה מס, זה לא כמו פיחות, יש בזה

משום הטעיה לציבור, וחוששני מאוד שהסוגיה הזו תבורר במקום כלשהו. אם

אריה ננקביץ היה מצהיר את ההצהרה הזאת בוודאי היה עומד לדין על כך והיה

מפר אותה, הגילוי הנאות לא נעשה. זה לא פיחות.

היו"ר א. פורז?; יש לו חסינות מהותית.

ד. לוי; אנחנו בהצעה בעצם אומרים בסדר, תקבע תקרה

של 150,000 מהכנסות נוספות, היא בעקרון

תשאר בעינה, אבל אנחנו מוציאים מהגדרת הכנסה נוספת את ההכנסות מניירות

ערך, דהיינו, אלה לא תשפענה על שאלת הגשת הדו"ח ואנחנו מציעים לצרף

הוראה מפורשת שאומרת שאם ליחיד היתה הכנסה מניירות ערך סחירים בבורסה,

והוא היה פטור מהגשת דו"ח אלמלא ההכנסה מניירות ערך האלה, היא כשלעצמה

לא תגרום לכך.

היו"ר א. פורז; האמת היא שאנחנו עדיין לא יודעים כלום. כי

אנחנו צריכים קודם כל לראות מה התקנות

האחרות אומרות ואז, בהתמלא התנאי של התקנות האלה, אתה אומר שיחיד שמילא

את חובותיו בהתאם לתקנות אחרות ניכו ממנו בהתאם לתקנות האחרות.

ד, לוי; לא. הוא אומר שיחיד שהכנסתו כוללת הכנסה

ממכירה בבורסה של נייר ערך שחלות לגביה

הוראות סעיפים 100 אי עד 100 הי לפקודה, דהיינו החוג שעבר, יהיה פטור

מהגשת דין וחשבון לפי סעיף 131 לפקודה. אם הוא פטור מהגשתו לפי תקנות

אלה, אלמלא הכנסה זו. ובלבד שנוכה ממנה מס במקור בהתאם לצו.

ד. תיכון; אתה שוגה. דורון לוי ישמיע את הפתיח ומה יש

בתקנות, לאחר מכן נשמע את הנציגים, כולל

הערות, ורק לאחר מכן נעבור למהות, קרי התקנות.

היו"ר א. פורז; אני הבנתי שבעצם הפטור תלוי בזה שהוא מילא

את חובותיו לפי התקנות האחרות שנוכו ממנו.

ואנחנו עוד לא יודעים, לכאורה, מה אומרות התקנות האחרות. אבל רציתי

להבין.

ד. לוי; אנחנו הבאנו לוועדת הכספים 11 תקנות

שקשורות למיסוי הבורסה. התקנות כוללות

מגוון של נושאים, של סוגיות. הסברתי את המגמה, המגמה שלנו היתה שהכנסה

מניירות ערך סחירים, על פי החוק שהתקבל, לא תגרום לכך שאדם יהיה חייב

בהגשת דו"ח. לעניין הזה יש שתי אפשרויות. אחת על ידי העובדה, שאנחנו

רוצים שאותה הכנסה לא תחשב במסגרת ההכנסות הנוספות. דהיינו לא תעלה את

הרף של ההכנסה, שלמרות שיש לו ממשכורת, למשל, והוא לא חייב בהגשת דו"ח

בגין ההכנסה .הזאת, הוא יגיע למצב שהוא יהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי. זאת

דוגמה אחת.

נקודה שנייה, זה הסעיף המפורש שציינו כאן תקנה 5 (א) שאומרת, שאם אדם

לא היה חייב בהגשת דו"ח שנתי אלמלא ההכנסה הזאת, הוא גם היום לא יהיה

חייב בהגשת דו"ח שנתי, ובלבד שניכו לו מס במקור על פי תקנות צו מס

הכנסה, קביעת רווח הון, חייב ממכירת נייר ערך או יחידה וניכוי המס

במקור ממנו.

ברמה העקרונית הזו תמיד אומר שחבר הבורסה הבנקאי או האחר, חייב בניכוי

המס במקור. יש שם התייחסות יחידה אחת, למקרים שמדובר בהעברה מחוץ

לבורסה. אבל בעקרון, ממילא לגבי רוב המקרים יהיה ניכוי מס במקור, כדין,

על פי התקנה האחרת.

ד. תיכון; בשביל מה צריך תקנות בכלל, החוק לא מספיק?

ד. לוי; לא, במפורש לא. בהצעת החוק דאגנו לכך,

ואישרתם אותה, שתהיינה לשר האוצר סמכויות

אופרטיביות, ביצועיות, שנמצאות בתקנות עצמן.

ר, תיכון; על פניו החוק נראה מושלם, לפחות על פי

טענתכם.

שאלה הבאה ואחרונה בנושא הזה, כי אנחנו הרי פסיביים מאוד בתקנות הללו,

אנחנו רוצים שתעבירו, לא עוזרים לכם אבל בסך הכל יש לנו אנטרס, לצערי

הרב, הפוך. השאלה היא אם אתה בתקנות הללו לא מבין דברים שלא השגת או לא

הצגת בחקיקה הראשית.

ד. לוי; אין לנו סוגייה כזאת, ובמהלך הדיונים

בוועדה בכל פעם שהצגנו סעיף הסמכה לשר

האוצר, תארנו על פי טיוטת התקנות שהיתה בידנו גם את גדר הסמכות שאנחנו

רוצים להביא, וממילא הסעיף נוסח והוצבע בצורה כזאת שקובעת את מגבלות

הסמכות של שר האוצר לכל עניין.

ד, תימן; בסך הכל, אנחנו נעביר את הכל בחקיקה ראשית.

אנחנו לא אוהבים את התקנות, שהרי הליך

היישוב של התקנות הוא מקוצר ואוכף את המליאה, אמנם הקואליציה אוהבת

מאוד את התהליך הזה כי אין בו דיון, אבל שאלתנו מדוע לא כללתם את הכל

בחקיקה הראשית?

ד. לוי; היו 2 טיוטות של תקנה ובעקבות הדיון כאן

בוועדה הוחלט במקום לקבוע סעיף מסמיך,

להעביר אותם בחקיקה הראשית. דוגמה אחת היתה שאלה של העברה מחשבון

לחשבון, וכן הלאה, בהמלצת הוועדה, אנחנו הבאנו נוסח והוא הוצבע כחקיקה

ראשית.

דוגמא שנייה היתה כל ההתייחסות לחברה תעשייתית, וחברת אחזקה תעשייתית.

אנחנו הבאנו הצעה להסמיך את שר האוצר עם טיוטה של תקנות והוועדה הגיעה

למסקנה שראוי שזה יהיה בחקיקה ראשית, וגם הנושא הזה עלה לחקיקה הראשית.

דהיינו מתוך קובץ ההוראות שהצענו ביקשה הוועדה להעביר את שני הנושאים.

ד. תיכון; מה שקורה, שבחוק יש תקנה אחת, ישנן 2, ישנן

3, אבל כאן עוד לא יבשה הדיו וכבר מביאים

11 תקנות. השאלה שאני שואל אתכם פה היא פרוצדורלית, האם זה טוב לבוא עם

11 תקנות מיד בתום החקיקה, אזי לא נעשה כאן שימוש רע באפשרות לעגן

חקיקה ראשית באמצעות חקיקת משנה. אבל השאלה מופנית ליועצת המשפטית

שלנו, ואני מבקש לקבל את חוות דעתה בעניין.

היו"ר א. פורז; זה עוד יקח זמן עד שהיא תכין בכתב.

א, ויינשטיין; כמה מ-11 התקנות האלה קשורות בהפעלת חוק

הנדל"ן של הבורסה, תיקון מליאה, וכמה בהגשת

דו"ח מס בסוף השנה?

ד. לוי; התקנה היחידה שקשורה בהגשת דו"ח היא אך ורק

התקנה הראשונה שעברנו עליה, פטור מהגשת דין

וחשבון. הכל קשור בהפעלת החוק מכל מיני אספקטים שלו, בין אם מדובר

בהנפקה בחבילה שצריך לפצל למחירים, בין אם מדובר בהנפקת זכויות, הענקת

זכויות שצריך לקבוע מחיר לזכות ומחיר לנייר. בין אם מדובר בהוראה

לניכוי מס במקור.

א. ויינשטיין; כל 10 התקנות קשורות גם בתכנות?

ד- לוי; מן הסתם כן, ודאי. אולי אני טועה בתקנה אחת

אבל בעקרון, הרי הכלל בשאלה מה אתה מביא

לחקיקה ראשית ומה אתה מביא לחקיקת משנה הוא בדיוק זה, חקיקת המשנה זה

החלק הביצועי, החלק היותר חישובי של הכנסה חייבת וכן הלאה.

א. ויינשטיין; אני לא עוסק במחשבים אבל אני קצת בקיא, איך

אתם מניחים שכל המערכת הזאת בחוק תכנס

לתפעול ותכנות שצריך לעשות קורסים בסעיף הבא. ובכל הדברים האלה, איך כל

העסק יוכל להיות מופרד במרץ אפילו, זה משהו מורכב מאוד ורחב מאוד.

ד, לוי; זה לא קשור לקורסים.

א. ויינשטיין; זה לא רק עניין של ינואר, אנחנו צריכים

להיות מעשיים. כדי להעביר את כל המערכת

הזאת של החוק, זה לא שמישהו יפעיל תוכנה, אתה צריך לעשות קורסים לפקידי

הבנקים וליועצים למיניהם, כדי להעביר את ההנחיות. יבוא לקוח ויגיד מה

קורה איתי, מישהו צריך לתת לו את כל התשובות. זו מערכת שלמה של הדרכה

רק להכין מדריכים. אתה צריך להכין מדריכים כמה שבועות או חודשים, כדי

שהם יעבירו הלאה.

ד. תיכוו; בראשון בחודש אני מוכר אגרות חוב שלי ואני

רוצה לראות איך ינכו לי את המס.

ד. לוי; יש הרבה הוראות שהן הוראות טכניות שמן הרגע

שתוכנתו הן לא צריכות לעניין אף אדם פרט

לבקרה. ולכן אני לא חושב שצריך כאן להעביר את פקידי ניירות ערך קורסים

מקורסים שונים ומיוחדים כדי לטפל בחוק הזה, כי החוק הוא מטופל בעקרון

באמצעות תיכנותו. אז אני לא חושב שצריך לעשות כאן הערכות עם מערכי

הדרכה וכן הלאה.

ד. תיכון; אנחנו מבקשים לדעת כללית מה יש בתקנות.

היו"ר א. פורז; הפרדנו את התקנות, אנחנו מדברים רק על

התקנות האלה של דו"ח.

ד. תיכון: אבל כללית, שיאמר לנו מה יש ב-11 התקנות.

היו"ר א. פורז; אני רציתי לאחד, אמרו לא. אנחנו נעשה את זה

לחוד.

ד. תיכון; אנחנו עדיין אומרים שמאחדים, אבל תן לו

להרצות את ההסבר הכללי.

היו"ר א. פורז; טוב, קיבלתי.

ד. לוי; הנקודה הראשונה היא פטור מהליכי דין

וחשבון, נתנו הסבר. הנקודה השנייה היא צו

מס הכנסה קביעת רווח הון חייב מבחינת ניירות ערך או יחידה או מפדיון

יחידה כהכנסה וניכוי במקור ממנו. אמרנו שהחוק בעצם בנוי ברמה העקרונית.

ברגע שאתה אומר שאין שאין חובה על הגשת דו"ח, נדרש כנגד זה, כמובן,

ניכוי רק במקור מלא. ולכן הבאנו תקנה שהמשמעות שלה בעצם קביעת ההוראות

לגבי ניכוי המס במקור, בגין עסקאות רווח ההון האלה החייבות בתשלום מס.

נקודה שלישית ורביעית, אלה שני צווים שמתייחסים לצו הפוטר ממס מכירת

מניות או ניירות ערך בבורסה. הפטור שניתן לבורסה על עסקאות בבורסה,

ניתן מכוח צו על פי סעיף 97 ג', שהוא בסמכות שר האוצר, מכוחו ניתן

הפטור, מרגע שאנחנו עוברים לפעולת חיוב אנחנו צריכים לבטל את הצד

הפוטר. כי לא יכול להיות שמצד אחד יהיה חיוב ומצד שני יהיה פטור. ולכן

במקביל לחקיקה שקובעת את החיוב, אנחנו גם מציעים לבטל את הפטור שניתן

בצו שהיה קיים עד היום.

ד. תיכון; אי אפשר לעשות את זה בחקיקה ראשית!

ד. לוי; למה אנחנו צריכים לבטל צו בחקיקה ראשית

כשאנחנו יכולים לבטל אותו בהוראה פשוטה?

בחקיקה הראשית קבענו את שיטת החיוב ואין מקום היום לצו הזה.

נקודה רביעית בהקשר לצו, הבאנו לוועדה בזמנו את ההצעה של ביטול סעיף 21

אי, וסעיף 21 אי אכן בוסל. סעיף 21 א' דן בפסור ממס לבעלי שליטה לרישום

מניות שבחברה תעשייתית למסחר בבורסה עם אחזקה של 5 שנים. את ההצעה

לבטל, העברנו לוועדה ומדובר שם בחוק שביטל את סעיף 21 א', עם התכולות

שלו, דהיינו מי שנמצא בצנרת עד סוף השנה ובלבד שהנפיק עד תום שנת המס

הבאה. כל האחרים נמצאים מחוץ לתמונה. ספח של זה, הוא חברות תעשייתיות

שיוצאות בהנפקה בחו"ל. בחברה תעשייתית שיוצאת בהנפקה בחוי'ל הפטור לבעלי

המניות לא ניתן מכוח סעיף 21 אי לחוק עידוד התעשייה מיסים, אלא ניתן

מכוח צו מס הכנסה פטור ממס על מכירת מניות בבורסה. השלמה של המסגרת

אומרת, תבטל גם את ההנפקות בחו"ל כשם שביטלנו את הפטור על ההנפקות כאן

בארץ ובתוך הצו, כפי שאמרתי, על פטור ממס על הרווח הון ממכירת מניות

בבורסה.

התקנה החמישית מתייחסת לפטור ממס על הכנסה ממימוש בשערים עתידיים, או

ממכירתה. עד היום היה פטור מלא, אנחנו מחילים את סעיף 100 אי ומפרידים

בין קרן נאמנות לבין יחידים. אנחנו מביאים את התיקון של התקנה הזאת,

כאן במסגרת אותה חבילה.

יש לנו תכנון גם של צו מס הכנסה, קביעת ניירות ערך זרים, הסברנו בוועדה

לגבי ניירות ערך זרים את ההרחבה של התכולה הן לגבי נייר ערך של חברה

זרה שהונפק בחוי'ל, כפי שהיה קיים עד היום, והן את ההרחבה שאנחנו מציעים

שגם תהיה אפשרות לחברה זרה להנפיק בארץ ועדיין נייר הערך הזה יחשב נייר

ערך זר עם שיעור מס של 350/0.

תקנות מס הכנסה, חלוקת המחיר המקורי במכירת נייר ערך שנרכש ביחד עם

סוגי ניירות ערך אחרים, דיברנו אז כשהגשנו את הצעת החוק על הנפקה

בחבילה, שצריך לפרק את המרכיבים של החבילה ולקבוע מחיר מקורי של כל

נייר ונייר.

תקנות מס הכנסה, קביעת מחיר מקורי של נייר ערך שהתקבלה כשהתקבלה זכות

בדרך של הנפקת זכויות. גם כאן דיברנו בוועדה על אוהס מקרים שבהם אדם

מחזיק נייר ערך ומכוח נייר זה הוא קיבל זכות וצריך לפרק את המחיר

המקורי בין נייר הערך לבין הזכות. אותם הוראות בחקיקה בסעיף 94 לחקיקה,

אנחנו כאן מגישים את התקנה שקובעת את טכניקת הפיצול. תקנות מס הכנסה,

קביעת מחיר מקורי ויום הרכישה של ניירות ערך. רכישה בשלבים זה באותם

מקרים שבהם מדובר ברכישה של אותו נייר ערך במספר מנות בשלבים, כיצד

קובעים את המחיר המקורי שלו. אם קניתי מניות של חברה מסויימת ולאחר מכן

קניתי עוד חבילה מאותו סוג של מניות ולאחר מכן חבילה שלישית, הממוצע

בטכניקת המכירה.

התקנה הנוספת היא תקנות ערך מוסף, חישוב רווח הון החייב בקרן נאמנות

סגורה. קרן סגורה, להבדיל מקרן פתוחה, בעצם השער שלה נקבע לפי המסחר

בבורסה, שהרי היא לא ניתנת לפדיון אלא רק למכירה, ובעצם הכללים כאן

צריכים להיות דומים לטיפול במניות. והתקנה האחרונה, תקנות מס הכנסה דין

הכנסה שמקורה בנייר ערך שנרכש בעסקת מכירה בחסר.

יאמר לזכות משרד האוצר שהוא משתדל להביא סעיפי חקיקה, או טיפול חקיקתי

בסוגיות שהן על הפרק.

זו תקנה שקיימת כבר משנת 92' במסגרת סעיף 16, אנחנו מציעים לתקן אותה.

ך. תיכון; האם מותר לעשות שורט היום?

ד. לוי; מותר.

א. הראל; אנחנו כן נצטרך להעביר הכשרה ליועצים, ואני

אתם 3 דוגמאות מדוע אנחנו צריכים.

אני חושב שקודם כל היועץ צריך לדעת, שאנחנו חיים בחוק שבסיטואציה, ולא

סיטואציה יוצאת דופן, לקוח ימכור, יפסיד כסף וישלם מס. היועץ גם כן

צריך לדעת מזה.

דבר נוסף, כל האקט של ניירות הערך מתבצע בסניפים לא מתבצע בהנהלה

ראשית. אז זה חלק מהחוק עצמו, זה שינוי מהותי.

ד. תימן; אני מעביר מניות שלי מחשבון שלי לחשבון של

הבת שלי באותו בנק. היא בת 18.

א. הראל; לפני שהיועץ עושה את האקט הזה הוא גם

מתייעץ איתו, הוא צריך לומר לו אם זה חייב

במס או לא חייב במס.

ד. תיכון: ונניח שאני עושה את זה לנכד שלי, שהוא מתחת

לגיל 18, מה ההבדל?

כל החוק בנוי על מצב שבו כל הנתונים האלה מופיעים בדף חשבון שלך.

א, הראל; אני אתן לך דוגמה שגם אם נהיה הכי ממוחשבים

בעולם לא תוכל לתת לזה פתרון מיחשובי. נניח

שאתה נכנס לבנק הפועלים ואתה מבקש שיעבירו את חשבונך מבנק הפועלים לבנק

הפועלים, עד היום לא היתה שום בעיה, היינו עוברים דרך מזקקת הבורסה,

מעבירים מבנק לבנק, ונגמר הסיפור. פה צריך הפקיד בבנק לאומי שאליו אתה

מעביר את החשבון לקבל אינפורמציה מבנק הפועלים, א. כל שערי העלות של

התיק שלך, ב. מי בעלי החשבון בבנק הפועלים ומי בעלי החשבון בבל"ל. צריך

ללמד אותם, עד היום זה לא עניין אותם בכלל. היום חלק מהיעוץ בבנק הוא

להגיד ללקוח שבסיטואציה הזאת כדאי לעשות "שורט", היועץ צריך לדעת היום

שברגע שאני אומר ללקוח לעשות "שורט" הוא מיד משלם 100/0 על התמורה?! זה

לא עובר במחשב!

נושא שני לא קשור לתקנות, אבל כיוון שזה עלה בישיבה הקודמת על העניין

של משקיעי חוץ, אז אני קבלתי רשות ממשקיעי החוץ, נדמה לי שזה המשקיע

המוסדי ביותר שהשקיע במדינת ישראל, וביקש ממני לומר שאילו היה יודע שיש

מס, היה חושב פעמיים אם להקים את הקרן שהוא הקים, והם כרגע בדיונים אם

בכלל להשתתף בהפרטה במדינת ישראל. והסיבה היא, שלמרות שזה תושב חוץ,

שיושב באנגליה, שהיא מדינת אמנה, מסתבר שהם יהיו חייבים במס, כי אנגליה

הגדולה פטרה אותם ממס, היקף הקרן 150 מליון דולר. זה "ברקליס דזוט ויזה

דבליו".

היו"ר א. פורז; ברקליס דזוט, זה שמחזר על הפתחים כאן, לא

רצו לקבל אותו, ואני הייתי צריך לפתוח כמה

וכמה דלתות כדי שיקבלו אותו.

א. הראל; מסתבר שלמרות שאנגליה היא מדינת אמנה, הם

יהיו חייבים במס, כי אנגליה פטרה את הקרן

ממס, והאמנה עם אנגליה אומרת שאם אתה פטור בארץ הבונוסים שלך, אתה חייב

בישראל. אני לא בדקתי את זה אבל זה מה שמסרו לי בפקס ששלחו. אם הם ירצו

להשקיע בישראל, הם יבקשו, שתבינו מה המשמעות, הרי עם ישראל הוא חכם, אז

אם חברה תרצה להנפיק וש'יויזה דבליו" תשקיע בה, היא פשוט תנפיק בניו

יורק, כמו סייטק וכדומה, ואז אין שום בעיה. אז תבינו שאנחנו בסך הכל

מסדרים פה את הבורסה של תל אביב בכל הסיפור הזה;

פ. וידר; אין ספק שאי אפשר להעמיד גלמים, צריכים

להיות אנשים שצריכים להסביר ברוח הדברים

שאבי אמר ישנו העניין של גילוי נאות ללקוח, גילוי נאות ללקוח הוא עקרון

מאוד יסודי ובסיסי, בכל חוק הפיקוח על הבנקים זה עקרון מאוד מקובל בכל

העולם, הוא בתהליך של איטנסיפיקציה גם אצלנו, ואני מדבר במונחים של

דברים שצריכים להעשות, כדי ליישם את החוק הזה כדבעי, לא יתכן היום שאתה

גובה מלקוח שני שקלים, בלי שתפרט לו בחשבון איך נגבה, ומדוע ובגין מה

וכוי. נקודת המוצא שלי היא שהחוק קיים, אני לא מתווכח בכלל על החוק,

אני מדבר עכשיו על תהליך הדברים שצריך לעשות כדי ליישם את החוק. בין

יתר הדברים שצריך להכין לישום החוק, גם מערכת שמבהירה ללקוח במידת

בהירות מתקבלת על הדעת, על מה ניכו ממנו את הכסף, ואיך נעשה החישוב,

ואיך זה יצא. אם שואלים האם אפשר לעשות את זה, התשובה היא אם יש לך

מקלדת זה פוטר את כל הבעיות, לחצת על שתי אותיות וקבלת, התשובה היא לא

כי צריך למלא את הברזלים האלה בתכנים כדי לעשות. זה גם במסגרת אותם

דברים שצריכים להעשות, אלא אם כן פתאום יהיה איזה חוק גובר שיאמר שכל

נושא הגילוי הנאות בתפיסתו היסודית לא תופס לגבי החוק הזה, ולא נראה לי

שזה מה שיעשה כאן.

ד. תיכון: אני לא הבנתי מה שאתה אומר, התקנה הזאת לא

מדברת על מצב שיווצר בראשון לראשון, עד

העשירי לראשון, או עד הראשון לרביעי. התקנה הזאת היא תקנה שתלווה את

החוק עד למותו או אי מותו, הכל מנקודת ראותו של השואל. אתה בעצם מעלה

נימוקים שיהיו רלוונטים רק בתקופה הראשונה, שאני לא יודע כמה זמן היא

תמשך. מה שאנחנו מבקשים כאן זה בנוסף לאמירות הכלליות. שלכם, שתהיו גם

ספציפיים לגבי התקנה, אחר כך נשאל אותך שאלה ישירה מפורטת, האם החוק

יכנס לתוקפו מנקודת ראותכם בראשון לראשון, ותצטרך לומר גם את תנסה

להתחמק.

א. תמיר; החוק עצמו, לא התקנון, מסדיר את כל נושא

גביית המס, שיעורי המס, שלגבי הנישום לבין

מס הכנסה, התקנות מביאות את הבנקים בתור אלה שחייבים לגבות במקור.

הבעיות פה אדירות, אבל נקדים ונאמר, ואמרנו את זה גם בוועדת הכספים

הקודמת שהיינו בה, שאנחנו לא נגד החוק, ושלא יתפרש שההערות שלנו כאן

נובעות מתוך אנטי ואי רצון להפעלה, הבעיה העיקרית היא שהחוק מדבר על

נישומים ואנחנו בבנקים מכירים בעלי פיקדון, והבעיה הזאת לא נפתרה, ובלי

פתרון ואיפיון יסודי מהו נישום ומה הוא בעל פיקדון, אנחנו לא מסוגלים

להפעיל את החוק. אני אתן לך דוגמה, אמא פתחה חשבון לקטין בבר-מצווה,

אחרי 5 שנים הוא הגיע לגיל 18, בגיל 18 היא רוצה לעשות איזשהו מהלך,

לשנות אחוזים, אחוזי בעלות, או לצאת, באותו רגע כבר הפיקדון השתנה,

בגלל שאנחנו בתוך הפיקדון נצטרך עכשיו להגדיר אחוזי בעלות, ומי הבעל

הראשי ומי השני, ומי חצי חצי. לא יקרה שום אירוע עסקי.

ד. תיכון; אם למשל היא יצאה מחשבון הנאמנות בגיל 18,

אז זה אירוע?

א. תמיר; ודאי, זו מכירה. אתה שאלת על הילד שלך,

פותחים פקדון, אז כרגע הוא נותן תעודת זהות

פתחנו ביחד, עכשיו ישאלו אותנו אם אנחנו בעל ואשה, כל שינוי בהגדרה

ד. לוי; זה פשוט לא נכון, תלמדי את החוק.

א. תמיר; כל שינוי בהגדרה של הבעלות, ברגע שאתה עושה

העברה מחשבון לחשבון ובעלי זהות החשבון

אינם זהים, זה נתפס כמכירה. למעט אם מדובר באשה ובילד מתחת לגיל 18.

שני הדברים האלה לא מתקיימים לגבי דינה של ידועה בציבור, ודינו של גבר

בן 18 ויום שהיה לפני כן בגיל 18 ופחות יום. אז אל תגיד לי שזה לא ברור

ואין פה אפשרות לפתור את זה כרגע בצורה שהחוק נמצא.

פ. וידר; יש אומדנים שנמצאים בשלב מאוד טרומי, שבו

עוד לא נעשו יותר מכמה צעדים בכיוון של

איפיון דרישות המערכת. כל מי שמתעסק עם בניית מערכת מיקומית, יודע שיש

עליו מקדם חיוני, הכרחי, שהוא נקלט לפנים גישות המערכת, וזה לא איזה

דבר חפיף אלא עבודה. למשל יש חוק שצריך לתרגם אותו לאיזושהי שפה שמפרטת

בצורה מדוייקת כל סעיף וכל אמירה בחוק, הרי הביצוע לא יכול להיות בערך.

לשם כך צריך להגיד כל מלה וכל פסיק ממנו בצורה מדוייקת, שרק אחר כך

המתכנת של התוכנה יכול לקחת את זה ועל בסיסה לכתוב את אותה תוכנה.

אז עכשיו נמצאים בשלב שזה אפילו נמדד במערכת הממשלתית בתקן מפתח. אדם

אחראי לפני שהתקדם מספיק, עשה מספיק צעדים לקראת סיום השלב הזה שנקרא

"אפיון הדרישות", לא יכול לתת הערכה מאוד מבוססת של כמה זה עולה. בכל

זאת, נעשתה הערכה על ידי אנשי מיכון בבנקים, הערכה שהיא מקדמית, לא

מבוססת על האפיון המפורט של הדרישות, שמדובר בעלות, וכאן לא חשוב באיזה

שלב משלמים אותו, זה עלות למשק, של תפעול המס הזה. עלות המוערכת במספר

עשרות של מליוני שקלים בשנה. ובלי כל קשר באיזה שלב משלמים את זה.

ד. תיכון; אני הרי לא חסיד של החוק. ודאי שלא של

הממשלה שהמציאה את החוק, אבל אתה לא יכול

לבוא לכאן ולטעון את הטענה שלך לאחר שהחוק חוקק ואושר, ואתה לא יכול

לצפות שאנחנו נתייחס ברצינות. יש לכם אומדנים ראשוניים, ואני מדבר על

אומדנים, תאמר לי כמה להערכתכם זה עשוי לעלות למערכת הבנקאית, ותשובה

לשאלה הזאת, היית צריך כבר להביא לפני שהחוק אושר.

פ. וידי; זה מוערך ככה, כשאני לוקח את האומדנים

המוקדמים שנתנו על ידי אנשים שונים במערכת,

בין 50-40 מליון שקל לשנה עד 100 מליון. ואני חושב שלא זה ולא זה מספיק

מבוסס מבחינה מקצועית, כי עדיין חסר אותו בסיס שעליו אפשר לעשות את

האומדן.

פ, לידר; לקחנו בתחילת אוקטובר סיכון מאוד חיובי,

שאני חושב שהוא היה סיכון נכון, שנציבות מס

הכנסה מעבירה את עבודת האפיון בבית תוכנה חיצונית, אצל מומחה לנושא

מיכון לניירות ערך, כדי שיעשה את האפיון המפורט, בסיוע כמובן, עם עבודה

צמודה, ואין ספק שבעלי הבית המקצועיים והפוסקים זה אנשי מס הכנסה בסיוע

אינטנסיבי של אנשי הבנקים, והדבר הזה לא יצא אל הפועל. ודאי היו

לנציבות המס סיבות טובות, אבל זה לא יצא אל הפועל.

א. ויינשטיין(; " אני מבין שאפיון זה קביעת העובדות וקביעת

עובדה והגדרתה בצורה שלאחר מכן אפשר יהיה

לתכנת. כי אנשים רוצים לדעת מה זה בן אדם, מה זה שיער, מה זה משקפיים,

מה זה מסגרת. עד כמה שאני הבנתי יש בעיות בסיסיות באפיון שביקשתם

תשובות ולא קיבלתם, או שעדיין יש מחלוקת על האפיון, כמה זמן יקח האפיון

להערכתכם? יש מחלוקת בסיסית על העובדות? אני רוצה לומר את זה גם לאוצר,

יש לנו מצב שאנחנו נמצאים בהטלת האשמות, אני לא מדבר על החבורה שיושבת

כאן. שר החקלאות אשם בעגבניות ונגיד בנק ישראל באינפלציה והכנסת בכך

והחוקים המפולפלים, ומתחיל להיות מצב שעוד מעט מי שמעכב את הפעלת החוק,

זה הבנקים. זה מה שיאמר האוצר בעוד 4 חודשים. אנחנו עשינו חוק, יאמר

האוצר, כוונותינו טובות, אנחנו רצינו לעשות צדק, מי שמעכב את זה, זה

הבנקים. אני מבין שמתפתחת כאן בעיה, כפי שהיה כבר במינהל הכנסות המדינה

לפני 15 או 20 שנה, בעיות מחשב שלא יצאו מהם במשך שנים או חודשים בכמה

דברים. אני רוצה לדעת, מה הבעיות של האפיון, מה המחלוקת, כי אנחנו דנים

היום כבר בהפעלת החוק. ומהם לוחות הזמנים?

פ. וידר; אני חושב שהשלב הקריטי פה, הוא האפיון של

המערכת, שהוא לא צריך להעשות בצורה מאוד

מסודות. זה לא שיש לי 3 חבריה ביניהם ועושים אפיון מפורט, זו עבודה

מאוד מסודרת שאנשי מקצוע יודעים מה זה. משנגמר האפיון המפורט אני שומע

מאנשי מקצוע, זה לא הרבה חודשים לעשות את זה.

א. הראל; עד לפני כ-10 ימים היה סיכום שסיכמנו שפרדי

הזכיר אותו, שמס הכנסה יציג גורם חיצוני

לעשות את האפיון, לגורם או לשני גורמים, זה נפל. מס הכנסה הודיע שהוא

לא מציע, חלקם בגלל בעיות תחוקתיות של 45 יום או דברים מהסוג הזה, שאני

לא בקיא בהם. נשארנו במצב של בין הכסאות, ואז הציעה מס הכנסה ואמרה,

תשלחו נציגים של הבנקים ונציגים שלנו, ושבו שבעה נקיים, ישבו ארבעה

נקיים, אנחנו נהיה יועצים, זה עדיין לא אפיון, זה טרום אפיון, וישבו

במעלה החמישה בשבוע שעבר. גמרו את הישיבה, עם רשימה ארוכה של שאלות

פתוחות. היום בבוקר הודיע לי, שמחר ישבו ויתנו את התשובות, חלק מהאנשים

יושבים פה. נראה מחר מה התשובות. וזה עדיין שלב טרום אפיון.

אתה שואל אותי מה השלב הבא, אם הם לא מוציאים לחברה חיצונית אני לא

יודע, הרי לא יעלה על הדעת שכל בנק יעשה דין לעצמו. בנוהל תקין מי

שדורש את החוק, צריך להעביר לנו את האפיון, מכאן ואילך, אחרי האפיון כל

אחד כותב את זה במחשב העצמי שלו. אם אנחנו מדברים על נוהל תקין, במדינה

מסודרת, הרי חוק כזה עובר בפינג-פונג בין ציבור למחוקק 20 פעם, הרי

אילו זה היה בארה"ב, זה לא היה פה. קיבלתם חלק מהתשובות על חלק

מהדברים. סלח לי שאני מתבטא כך, אבל פחות או יותר דיברנו לקיר. אני

רוצח להבין, אתם מתנגדים לחוק או אתם מתנגדים לנו? אפילו ברמה האישית

שלי אני מאוד בעד חחוק על הבורסה, אבל לא יעלה על הדעת חוק שבן אדם

נותן הוראה, מפסיד כסף וישלם מס. לא רק שהוא מוכר תיק, אתה יכול למכור

נייר בודד, למכור אותו בהוראה בודדת, להפסיד עליו ולשלם. אתה יודע הרי,

שבחלק מהדברים יש הגיון רב, ומה שקרה בחוק הזה שמי שכתב אותו בוורסיה

הראשונה, עם כל הכבוד, לא הכיר ניירות ערך, ובישיבות שהיו במעלה החמישה

פלטו ניירות ערך, הסיפור הוא מסובך.

ד. תיכון החוק הוא בבחינת עובדה. מנקודת ראותי יש לי

השקפות ברורות, שנדמה לי שהן לא הוסתרו,

השאלה שלי היא אחת, בעוד 33 יום החוק נכנס לתוקפו במתכונת הנוכחית.

הציבור במדינת ישראל רוצה לדעת ולקחת בחשבון לתכנן את מעשיו, לקראת סוף

החודש, כי זה לא נכון לומר שחוק נכנס לתוקפו בראשון לראשון. החוק,

בעצם, צריך לקחת היום בחשבון, בעת שאתה פועל בשוק ההון, האם יש בראשון

לראשון חוק ואיזה חוק. האם אתם באים לוועדה ואומרים, מנקודת ראותנו,

אנחנו לא נהיה מוכנים בראשון לראשון 95'.

ט, דולן; אנחנו לא יודעים לחשב רווח הון לכל המצבים,

גם ברגע זה.

היו"ר א. פורז; אתם תהיו מוכנים בינואר או לאל

י. שטראוס; אני לא נכנס לסוגייה המשפטית אם החוק בתוקף

או לא בתוקף, כמו שהדברים נראים לנו עכשיו,

ניתנה הערכה מאנשי המקצוע הבכירים ביותר במערכת הבנקאות, לנכות את

המיסים, על פי הדרישות, לא יהיו מסוגלים להביא את החוק הזה ב-1 בינואר

מבלי לעשות טעויות גדולות.

ד. תיכון; לא יהיו מסוגלים, זו הדעה של המערכת

הבנקאית שנאמרת לוועדת הכספים.

היו"ר א. פורז; אני רוצה להבין על התקנות של תום הגשת דין

וחשבון, שזה תקנות שלא נוגעות לעניין

המהותי, אלא מיועדות לא לגרום לזה שמי שלא היה צריך להגיש אלמלא החוק,

יש למישהו הערות?

ד. תיכון; אם מגיעה אליך משלחת כל אחת תטען את

טענותיה, לאחר מכן הם ילכו ורק לאחר מכן

אנחנו נדון. מה שאתה רוצה לעשות, זה לשמוע את ההשגות ולהצביע מיד. אני

כבר רואה לאן את הולך.

היו"ר א. פורז; לא, אני קודם כל הפרדתי את התקנות האלה של

הדוי'ח, שזה לא שייך לסיפור מיסוי הבורסה,

אלא זו פרשה אחרת, אתם ביקשתם להפריד, קיבלתי. אני רוצה לשמוע אם יש

למישהו הערות לתקנות האלה, אחר כך נגמור את זה, נחליט על סיום דיון

בתקנות האלה ונעבור לתקנות המטריאליות של המיסוי, שהן יותר שלובות.

הדברים האלה לא נוגעים להם בכלל לדעתי. אבל אם הם חושבים שזה נוגע

אליהם, הם יגידו.

, תיכון: למר! אתה לא חושב שזח נוגע אליהם, הם הוזמנו

לכאן והם ישמיעו את כל ההשגות שלהם על כל

התקנות.

היו"ר א. פורז: בסדר, אבל הפרדנו את התקנות של דו"ח שנתי

למס הכנסה, וזה לא שייך לחוק מיסוי הבורסה,

שייך ולא שייך.

י. שטראוס: אנחנו קיבלנו טיוטה מהגברת טליה דולן גדיש,

ביום רביעי בלילה, לתדהמתנו קיבלנו פה

נוסח, שהוא שונה בהרבה מאוד דברים. אנחנו ישבנו כל יום חמישי וכל יום

שישי, הכנו לכם פה מיד תגובה על כל מה שעמד לרשותנו מיום רביעי בלילה,

לתדהמתנו, אנחנו מגלים פה, שחלק מהדברים הוחלפו ביום חמישי. אנחנו לא

התייחסנו לתקנות האלה כאן, כרגע אל תחפשו את זה בחוברת הכחולה, אני

אומר את זה בנפרד. אני רוצה להפנות את תשומת לב חברי הוועדה הנכבדים,

שההכרזה היתה כל הזמן, שכולם יהיו פטורים, שמי שלקחו לו 100/0 מס במקור

מרווחים, יהיה פטור מהגשת דין וחשבון. לא כך אומרות התקנות האלה. הן

אומרות א', לגבי שכיר, בתנאי שההכנסה שלו מניירות ערך לא עוברת את

ה-150,000 שקל, לגבי עצמאי אין שום פטור. פירושו של דבר, שעצמאי כן

יהיה חייב להגיש דו"ח כי הוא לא פטור לפי זה. עצמאי שהכנסתו עברה את

ההכנסה שבגבול התרגום של הזיכויים האישיים, בערך 5,000-4,000 שקל,

חייב. זאת אומרת, עצמאים נקראים חייבים. הפטור הזה הוא פטור שחל על

אנשים שהכנסתם היא ממשכורת ומשכר דירה.

הפטור הזה אומר, א' שתקרת הפטור מהגשת דין וחשבון לשכיר שהכנסה שלו

מניירות ערך היא עד 150,000 ומכל המקורות האחרים שנוכה בהם מס במקור.

ד. לוי; הוצאנו את זה מהגדרת הכנסה נוספת, זה מה

שהסברתי.

י. שטראוס: אבל אני רואה שהוצאתם, ואין פטור לעצמאי.

א. קרשנר: התקנה היום מנוסחת בצורה הכי פשוטה שיש,

כמו שאמר ח"כ א. פורז. התקנה אומרת, מי

שהיום פטור מהגשת דין וחשבון לפי תקנות פטור מהגשת דין וחשבון, לא יהיה

חייב רק בגלל שיש לו הכנסה מניירות ערך. אני רוצה רק להעיר שאני שלחתי

את זה לפני כן.

היו"ר א. פורז: אתה מתייחס לאותו נוסח שאנחנו קוראים בו?

א. קרשנר: לא, הוא לא מתייחס לאותו נוסח.

. תיכון: יש לך סידור רביעי?

א. קרשנר: זה הסידור האחרון שמחייב, לגבי השאר נפתרו

הבעיות.

ד. תיכון הרי לא באנו הנה להתנגח ולא באנו להתנגש,

אם אתם אומרים, שהעניין הוא ברור ומוסדר,

בבקשה.

א, קרשנר: ההערה שלך תוקנה בעקבות ישיבה של הנציב

ושלי ביום רביעי.

היו"ר א. פורז; מר שטראוס, אתה ביננו גורם מקצועי. אנחנו

רוצים לשמוע אותך, האם התקנה כפי שמנוסחת

היום, אכן גורמת למצב שרצינו להביא לו, דהיינו שהחוק הזה לא יכניס

למעגל המדווחים כאלה שאלמלא החוק היו פטורים מדו"ח. זה ממלא את המשימה

או לאי

י? שטיאוס; יש פה דברי הסבר של שר האוצר מ-24 בנובמבר,

בדברי ההסבר כתוב.- "ההכנסה כאמור היא בגדר

הכנסה נוספת וכוי וכוי, רק אם היא לא עלתה על סכום הקבוע בתוספת בי

לתקנות. מוצע לקבוע כי ההכנסה כאמור, לא תהיה בגדר הכנסה נוספת לכן

הפטור מהגשת דו"ח יחול בכל מקרה בו נוכה מס במקור כהכנסה כדין להכנסה

זו". כל זה חל על שכירים. זה לא חל על עצמאי. איפה אתם רואים שזה חל על

עצמאים!

היו"ר א. פורז; עזוב כרגע את דברי ההסבר, מר שטראוס, אתה

בעיני גורם מקצועי. דברי הסבר לא מעניינים

אותנו, מה שמעניין, נוסח התקנה, אכן משחרר את כל אלה?

י. שטראוס; לדעתי לא. כתוב בנוסח החדש שיחיד שהכנסתו

כוללת הכנסה המופיע בבורסה של ניירות ערך

שחלים עליו הכללים האלה, יהיה פטור מהגשת דין וחשבון. אם הוא פטור

מהגשתו לפי תקנות אלה ימלא הכנסה זו.

איפה כתוב שעצמאי פטור?

היו"ר א. פורז; אני לא מבין, יש עצמאי שממילא חייב בדו"ח?

י. שטראוס; כן.

היו"ר א- פורז; הוא יצטרך לכלול בדו"ח גם את העניין של

הניירות ערך. אתה אומר, שאם למשל הוא הולך

על המסלול של 100/0, הוא לא צריך לדווח ובשיטה הזאת זה כן כלול?

י. שטראוס; ככה זה נראה לי, למראית עין ראשונה זולת אם

דורון לוי יגיד שאני טועה.

ד. לוי; אני כל הזמן אמרתי בהסברים שלי במפורש,

שאנחנו נמשיך לתת פטור למי שממילא פטור

מהגשת דו"ח, הואיל ועצמאי ממילא מגיש דו"ח אז ודאי וודאי שהוא גם ירשום

בדוי'ח שהוא מגיש את ההכנסה שלו מניירות ערך, כשם שהוא היה צריך לרשום

עד היום. אלא שבמקום שירשום אותם ברובריקה כהכנסות הפטורות, ירשום אותם

ברובריקת הכנסות החייבות ב-10% או ב-,20% לפי העניין.

י. שטראוס; זה מה שרציתי להפנות את תשומת לב חברי

הוועדה, שעצמאים כן יגישו דו"ח על זה גם

כשינכו להם 200/0.

היו"ר א. פורז; ההגדרה היא לא שיגישו דו"ח אלא יכללו

בדו"ח.

ד, תיכון; אני לא הבנתי מה שאתה אמרת עכשיו, שטראוס.

אני רוצה לשאול אותך שאלה לסדר הדיון.

אנחנו כאן קיבלנו חבילה של תקנות, 11 במספר כמדומני. האם אתה מחזיק

בידך חבילות שהיא שונה מן החבילה שאנחנו מחזיקים בה?

י. שטראוס; אני מחזיק 2 חבילות, אחת שחולקה פה הבוקר,

אחת שקיבלתי ממינהל הכנסות המדינה, מיום

שלישי בלילה. התזכיר שלנו הוכן לפי מה שקיבלנו. בכמה דברים יש

שינויים.

היו"ר א. פורז; תחושתי היא שאנחנו היום לא נסיים. אני בטוח

בזה. ולכן מאחר וכבר לוועדת הכספים הגישו

נוסח ולא תהיה טיוטה שלישית, או לא יהיה נוסח שלישי, תהיה לכם הזדמנות

? לעיין במה שקיבלתם היום ולהעיר הערות לקראת הישיבה הבאה. כנראה לא תהיה

ברירה אלא לעשות ישיבה נוספת, זה גם תקנות מסובכות. בינתיים מאחר

ואנחנו כבר נזדמנו פה, וחלק מן הדברים אנחנו רוצים לקדם, אז תעיינו תוך

כדי, ואם יש הערות במה שאפשר להתקדם, נקבל.

בכל מקרה, שכל אלה שנציבות מס הכנסה חשבה שהם צריכים לקבל, מי שדאגו לו

בלילה יקבל גם ביום.

ד. תיכון; אני לא רוצה לשלח אותם, זה גם שייך לנו. אם

אנחנו מקבלים היום סט שהוא שונה מן הסטים

שהובאו אלינו בסוף השבוע.

ד- לוי; שמעתי הערות לא פורמליות מכל מי שפנה אלינו

שיש לו הערה ותיקון לסעיף זה או לסעיף אחר.

אנחנו הבאנו לוועדה סט אחרי הערות ששמענו מההערות הלא פורמליות.

היו"ר א. פורז; אבל יכול ח"כ ד. תיכון, בצדק, בתור איש

אופוזיציה מובהק, לומר שהוא לא רוצה לדון

היום בתקנות, שהתבטאו בנוסח קודם והוא לא יודע על מה להגיב.

ד. תיכון; לא מקובל עלי העניין הזה. אמנם באו משלחות,

אני מציע שניתן להם לומר את אשר יש להם

לומר ונזמין אותם למחר פעם נוספת. ומחר כי אי אפשר לדחות את העניין הזה

מנקודת ראותי. אבל שזה יהיה ברור, שזה לא מקובל עלינו.

היו"ר א. פורז; אני חושב שראוי בדיון כזה, שכל אחד יקבל

מראש את החומר, כדי שנדע בדיוק איפה אנחנו

עומדים.

יכול להיות שיש שינויים קלים, לא נכנס פה לשיטה מצא את ההבדלים. אנחנו

נשמע את ההערות, אני מניח שיו"ר הוועדה יקיים ישיבה נוספת. אלה שיחשבו

שיש להם משהו שלא העירו היום או צריכים לשנות משהו, יבואו גם לישיבה

הנוספת ויעירו ויתקנו ויסבירו.

בינתיים אני רוצה להתקדם לעניין של פטור מהגשת דין וחשבון. שזה היזוטרי

קצת לעניין העיקרי.

ד. תיכון; עם כל הכבוד לך, מר שטראוס, אנחנו לא

מבינים בדקויות הללו, אלא אם כן, אנחנו

אנשי מקצוע ואנחנו לא רואי חשבון. אתה תאמר לנו בעברית פשוטה, מה

המשמעות של התקנה הזאת כמות שהיא, האם מי שלא היה צריך להגיש עד היום

דו"ח יכול שיהיה נדרש להגיש דו"ח על פי התקנה הזוז או שהיא משמרת בדיוק

את המצב שהיה קיים עד עכשיו?

י. שטראוס; יש שתי תקנות שפותרות מהגשת דין וחשבון,

אחת היא שכירים ואחת לאחרים. לא הובאו

בפנינו תקנות דומות לגבי אלה שאינם שכירים של פטור מהגשת דוי'חות, כך

שלהלכה מי שנמצא במוסד גריאטרי והיום הכנסותיו נמוכות והוא פטור מלהגיש

דו"ח לא יהיה פטור מהגשת הדו"ח הזה. אבל לא זו הנקודה העיקרית שרציתי

להצביע עליה, אני רציתי להצביע שאחד הדברים שאמרו שאלה שבוחרים במסלול

של 100/0 לא יצטרכו לדווח את זה, ואילו בשיטה הנוכחית הם כן יצטרכו להגיש

דין וחשבון, אם הדין וחשבון יהיה או לא יהיה מפורט, איזה מסמכים יהיו

או לא יהיו, אנחנו לא רואים כאן אף מילה מכל הדברים האלה, תאורטית מחר

כל מי שמנקים ממנו 10%והוא חייב בהגשת דו"ח מח"א והוא או שכיר שיש לו

שתי משרות, או עצמאי, או כל אלה שחייבים היום הגשת דוי'חות, תהיה לגביו

תמונת מצב מלאה על כל הדברים שמנקים ממנו של 10%מהמחיר. כל אותם

הדברים שהצבעתי עליהם, כשהופעתי בפניכם, ב-24 באוקטובר, חפנתי את תשומת

לבכם, שלדעתי מי שמבקש קיזוז הפסדים, בהסדר של מס, לוקח סיכון, שהוא

יתבקש להגיש דו"חות אם יתגלה מתוך הדו"ח שהוא מגיש, שהיה לו מספר

פעולות גדול, אז יש -להניח שמי שלמשל ניהל דרך המנהל תיקים, הם שניהם

מנהלי תיקים, יש לו סיכוי מאוד גבוה להתבקש להגיש דו"ח, אז עד היום

אמרו לי טוב, אז שיבחר במסלול של 100/0, אף אחד לא ידע, ישלם את העשרה

אחוזים וכוי, זה טוב ויפה לגבי שכירים, זה לא נכון לעצמאים.

היו"ר א. פורז; הגשת דו"ח, זה לא רק שיש לך דו"ח, אלא כל

פריט בדו"ח שאתה צריך לעמול כדי להגיש אותו

הוא מטרד, מדוע עצמאי שהולך על המסלול של 100/0 אתה מטריח אותו ושולח

אותו להביא לך, כי ממילא אתה לא גובה מזה מס, אבל אתה גורם לו טירחה,

שהוא צריך לכלול את זה בדו"ח, מה הרציו לחייב אותו לדווח את זה.

ד. לוי; אדם שחייב בהגשת דו"ח, חייב להגיש דו"ח

מלא, לרבות כל סוגי ההכנסות שלו גם כשנוכה

מהם מס במקור מלא, ולרבות הכנסות פטורות. אדם חייב בדו"ח שנתי גם לדווח

על ההכנסות הפטורות שלו, לא די בכך שהוא מדווח על ההכנסות הפטורות שלו

בדו"ח שנתי, אלא גם במסגרת דרישה להצהרת הון, הוא לוקח בחשבון את

ההכנסות הפטורות שלו בדיוק באותה מידה. נכון הוא שהפרקטיקה הנוהגת, או

חוסר ההתעקשות של פקידי השומא, גרם לכך שבהרבה מאוד מקרים, דו"ח

ההכנסות הפטורות לא מולא על ידי המייצגים או על ידי הנישומים כשלעצמם.

יחד עם זאת, כאשר האדם נדרש להגיש הצהרת הון, ממילא לצורך בחינת הפרשי

ההון הבלתי מוסברים, או המוסברים, הוא חייב להביא את כל האינפורמציה על

ההכנסות הפטורות שהיו לו, כל מה שאנחנו אומרים, זה שכשם שהוא עד היום

הוא היה צריך לדווח על הכנסה פטורה, היום ידווח עליה בתור של 100/0,

בדיוק באותה מידה שהיה צריך עד היום.

היו"ר א. פורז; אבל למה? אתה נותן לי תשובה משפטית, אתה

אומר לי שעד היום הוא היה חייב לדווח

הכנסות פטורות, העובדה שפקידי המס לא התעקשו זה מהסיבה הפשוטה שהם

הבינו, יש לנו מאבק עם הצהרת הון נקיים פיקטיבי. עזוב רגע את הצהרת

ההון, האיש יתמודד בבוא העת עם הצהרת ההון, למה לך להטריח אותו ללכת

לבנק, וגם את פקיד הבנק, ולעשות איזה בלגן במערכת, של חובת דיווח,

שבעקבותיה אתה לא גובה כלום, אתה מטיל נטל? אל תענה לי את התשובה

המשפטית, את התשובה המשפטית אני יודע, השאלה היא המהותית, למה לעשות את

זה.

ד. לוי; כי אדם צריך לדווח על כל ההכנסות שלו, ולא

משנה אם ניכו לו מס במקור או לא ניכו לו מס

במקור.

היו"ר א. פורז; אם אני כותב שהיו לי הכנסות פטורות משכר

דירה, לפי וינשטיין, והיו לי הכנסות פטורות

ממכירת דירת יחיד שהצלחתי למכור אותה בתור משאלה, מה אתה מרוויח חוץ

מזה שאתה מטריח אותי? אני אומר לך בתור מי שמילא דוחות, אתת מטריח את

הנישום, לטרטר אותו קצת, אז למה לטרטר אותו כשאתה לא גובה מזה כסף,

הצהרת ההון, תיתן לו להתמודד בבוא העת עם הצהרת ההון. אני לא מבין למה

זה מעניין אותך בתור גובה מיסים, שהיו לו הכנסות מניירות ערך שהוא שילם

עליהם במקור ועלה במסלול הזה, אתה לא גובה מזה כסף, אבל אם אתה גובה

דיווח, אתה מכריח אותו ללכת לבנק לבקש את הטפסים. אני לא יודע איך הבנק

יארגן את זה.

ד. לוי; הבנק שולח לו אינפורמציה, כל אינפורמציה

שהבנק שולח אליו ממילא מגיע לרואה החשבון

שלו וממילא מגיע ליועץ המס שלו.

היו"ר א. פורז; ברור לך שיש נטל, כשאדם צריך לומר היו בסך

הכל הכנסות כאלה וכאלה רווח מניירות ערך,

ניכו לי במקור וצריך לחבר את כל הפתקים ולעבוד על זה ולהגיש לך את

הדו"ח עם הפתקים. זה עבודה. אז בשביל מה אתה, בתור גובה מס, רוצה ממנו

עבודה שלך לא נותנת כלום? אם היית גובה מזה שקל, אני מבין, אבל אם אתה

לא גובה כלום עבור זה למה לך לעשות לו את זה?

ד. לוי; אני נותן את זה לצורך אימות המידע, מהן כלל

ההכנסות שהיו לו, איזה שימוש הוא עשה בהם.

היו"ר א. פורז; זה שוב פעם מחזיר אותם להצהרת ההון. אבל

הצהרת ההון זה פעם ב-4 שנים.

ד. לוי; לא, אני צובר את הרווחים כל שנה ושנה, מה

זה אחת ל-4 שנים?

היו"ר א. פורז; הצהרת הון זו בעיה שלו, גם קודם, לפני שהיה

המס הזה, היה לו פטור, הוא היה צריך להוכיח

לך בזמן הצהרת ההון שאין לו הפרשי הון בלתי מוסברים. להסביר לך שאלו

רווחים פטורים. אז תשאיר את זה בשלב הזה.

ד. לוי; גם אז לא רציתי להשאיר את זה. זה לא בסדר

שרשויות המס לא דאגו למילוי גם של פריט זה,

בהחלט לא בסדר, אבל כעובדה גם היום כך היה המצב. אז אנהנו לא משנים

לרעה את מצבו של האדם שהיה צריך לרשום את ההכנסה הזאת.

היו"ר א, פורז; מס הכנסה, משפטית, לא משנה את מצבו לרעה.

אבל אני שואל אותך שאלה אחרת, למה לטרטר

מישהו על דבר שאתה לא גובה עבורו כסף? אתה חושב שבזה אתה מגלה משהו? זה

עוזר לך? אולי תבדקו את זה. כי יכול להיות מסלול, שהאיש הלך על המסלול

הזה, לא רוצה להתעסק עם הבנק, לא רוצה את הפתקים, לא רוצה לחבר אותם

לחשבון, הוא מסתפק במה שאסור והוא כותב לך היו לי, לפני הצהרת ההון

תהיה לו בעיה אז תהיה לו בעיה, היתה לו את הבעיה הזאת בכל מקרה גם

קודם. העובדה שהוא לא דיווח על הכנסות פטורות מדי שנה בשנה לא סייעה לו

בשלב הצהרת ההון.

ד. לוי; כשאתה מדבר על מצב שאתה מקבל דיווח "On

line", לגבי סוגי הכנסות. למשל שכר דירה,

האיש בהצהרת ההון הקודמת שלו, לא הצהיר על קיומה של דירה נוספת. וכשאני

רואה הכנסה משכר דירה, אני יכול לדעת שנקנתה דירה נוספת. אתה אומר לי,

חכה לשלב הצהרת ההוו שיהיה בעוד 4 שנים, אז זה יופי, אבל בעוד 4 שנים

יכול להיות שאני אוכל לגבות ויכול להיות שאני לא אוכל לגבות. ולכן, אני

חושב שהמידע השוטף חשוב.

היו"ר א. פורז; אתם מתייחסים להגשת הדוי'ח כאל דבר שהוא X

וזה לא ככה. לא דין דו"ח אחד כדו'יח אחר.

מידת המורכבות של הדו"ח, מידת הפרטים, היא הנטל. אני דווקא חושב שרואי

חשבון היו צריכים להיות מעוניינים בזה, הם אולי עושים עוד שעות שכר

טרחה, עוד שעות יעוץ. אני כמעט בטוח שנישום בזמן הכנת הדו"ח השנתי שלו,

צריך להביא עוד המון דברים שצריך לדווח עליהום, אז יש לו עוד שעה שעתיים

יעוץ, יכול להיות לו עוד 2,000 דולר, בשביל מה, אם אתה לא גובה בעקבות

זה יותר מס.

י. שטראוס; אני חושב שאתה אפילו לא מעלה על דעתך כמה

אתה צודק. זה לא סתם בטל מהעולם שאנשים

מעלים את הרובריקות האלה, הרי הכללים שדורון וגרי אמרו, היו נכונים אבל

לפני 20 שנה. עובדה ש-15 שנה לא מבצעים את זה, כי התברר שזו הטרדה

גדולה, וחוץ מאותם המקרים שישנם הפרשי הון אף אחד גם לא מתעניין בזה.

זאת אומרת, אם מבקשים למעלה מ-50,000 בשנה צרעופון, עדיין בודקים מתוכם

אולי 5,000. אז 5,000 מכל ה-350,000 צריכים לאסוף את המסמכים האלה.

בגלל שיטה זו תחייב את כל ה-350,000 אם יש להם ניירות ערך לאסוף את

הפתקים. ואלה לא פתקים של חלק מהנהלת חשבונות, הם לא נמצאים ברשותו של

רואה חשבון, ואם הבנקים יתנו ללקוחות שלהם אישורים שנתיים, אז תהיה

בעיה קלה. אבל אם הנישומים יצטרכו לאסוף את הפתקים האלה, לדעתי זה יהיה

בלתי אפשרי. אנשים יעשו טעויות, המצב יהיה כמו היום.

היו"ר א. פורז: לי באופן אישי, נראה שלא צריך לבקש דיווח

ממי שמסתפק במסלול של 10% היתר במקור, וזה

נראה לי טרטור שלא יתן לכם כלום. תבדקו את זה אצלכם.

ד. תיכון: אני חושב שזו המהות של ה-10%

היו"ר א. פורז: אומר נציב מס הכנסה, שחובת הדוי'ח לא

מורחבת. מי שהיה חייב לפני החוק, יגיש דו"ח

גם אחרי החוק, מי שהיה פטור קודם, פטור גם עכשיו. אבל אני הערתי לו,

והעיר גם מר שטראוס והעירו אחרים, שאותם אנשים מגישים דו"ח אבל גם מהות

הדו"ח היא שאלה. בעבר, אדם כזה היה בעקרון צריך לדווח על הכנסות

פטורות, אבל לא הקפידו על זה, והיום צריך לדווח, ודיווח זה טרטור.

ד. תיכון: נניח שאני מגיש דו"ח, אני עצמאי, אני אצטרך

לפרט את ה-10%

היו"ר א. פורז: זה מה שהם רוצים.

ד. תיכון: .מה איתך, זה טירוף! והם לא מבינים שהם

מעלים כאן שד שאי אפשר יהיה לכסות אותו?

ס. אלחנני: באיזה רובריקה זה כתובי ברובריקה למטה, כל

מיני הכנסות אחרות פטורות, איפה שקצבת

הביטוח הלאומי.

ד. תיכון: אני אישית מדווח על ההכנסות שלי במפורט.

אבל אני לא כולל בהכנסות שלי, למשל הכנסות

מריבית שהניכוי במקור הוא בשיעור של 35% והוא סופי של ,25% כשאני מגיש

את הצהרת ההון, אז אני יושב וכולל את כל ההכנסות הללו במסגרת ההסדר

שאני יוצר לעצמי, לראות אם יש לי גידול עוד או אין לי גידול עוד. וגם

עד היום, יכולת לחייב אותי, אני כותב, שיש לי הכנסות בניכוי מס מוגבל

וסופי ואף פעם לא קיבלתי דרישה לשלוח להם את זה לפני שנוציאו לי שומא

סופית. גם לאחר שגמרו איתי את הדיון, מה שנקרא 0-1 כי זה היה זניח.

הניחו בצדק, כמה הכנסות יש לו מריבית? זניח. אני מניח שהסכומים האלה הם

ראשונים.

ד. לוי: בשבילו לאסוף את כל הריביות

האלה, זה המון עבודה.

ד. תיכון: אתה אומר לי, כשזה מגיע למס הכנסה, מס

רווחי הון על הבורסה, כאן אנחנו נדרוש ממך,

כי יכול להיות שזה כבר לא סכום מזערי. ולכן אנחנו נרצה ממך את הדוי'ח

הזה במפורט, כי חובה על פי תקנת פטור מהגשת דין וחשבון ואתה הופך את זה

בעצם עכשיו, כי זה מהותי, עד עכשיו יכולת לומר, מה יש לו שמה ב-350/0 מס

במקור, איזה הכנסות יש לו מריבית ולא ישלם, בלאו הכי אם הוא יכלול את

זה או לא יכלול את זה, הוא פטור ממס על זה. כאן ב-100/0, אתה יכול לטרטר

בעצם את כל אוכלוסיית המדינה, מכוח הזה. אני לא אומר שתעשה את זאת, אבל

אתה צריך להבטיח לנו שלא תשתמש בעניין הזה יותר מאשר השתמשת בקטע שבו

צריך לדווח לך על הכנסות שמס ההכנסה במקור היה סופי.

ס. אלחנני: אני מכירה את דו"ח מס הכנסה. יש לך שם מקום

אחד לכל מיני הכנסות פטורות, קצבת ביטוח

לאומי לזקנים, שאתה צריך לרשום את זה. פה זה רק במסלול של אלה שבחרו

ב-10% לקיזוז. הם יודעים בדיוק כמה מס הם קיבלו, הם יכפילו את זה ב-10

ואת זה הם ירשמו כהכנסה.

ד. תימן; אבל אני לא רוצה שיראה כמה פעולות אני עושה

בשנה.

ס אלחנני; בתור מי שממלאת דו"ח, החיים יותר מסובכים,

אבל הדברים האלה מאוד פשוטים, הרי ברור

שאותו בית תוכנה לא עשה ויעשה בסוף, אתה יכול לקבל גם בכל חשבון את סך

כל המס ששילמת, לא את סך כל הפעולות. נראה לי דבר טרביאלי כל הדבר הזה.

אני. משום מה בצד שלהם.

י. שטראוס; גב' אלחנני, מי שינהג כמותך, צריך להגיש

נגדו תביעה על הגשת דוי'ח חוזר. כי כשאתה

מגיש דוי'ח, אתה צריך להגיש דוי'ח נכון, גם להוריד את ההפסדים על

הרווחים. אחרת אתה מוליך שולל את השלטונות. דמה בנפשך שהיה לי 100,000

רווחים ו-200,000 הפסדים, עכשיו יש לי, לשיטתה, הסבר הון ל-100,000,

כשהמצב הוא הפוך, הפסדתי 100,000. ולשיטתה יש לי הסבר לגידול הון של

100,000. זאת אומרת, מי שיגיש דו"ח הוא לא יצטרך להגיד היה לי רווח של

100,000, בדוגמה שנתתי הוא יצטרך להגיד היה לי הפסד 100,000, הוא לא

יבקש את הקיזוז כי הוא לא בחר במסלול של הקיזוז או כי נאמר, בשנת 97'

הוא לא הודיע מראש שלא יהיה רשאי לבקש את הקיזוז הזה. אבל אם הוא צריך

לדווח, המקור שלו נגמר בהפסד של 100,000 ולא ברווח של 100,000, זה

הדוי'ח שהוא צריך להגיש. ולכן אני מציע שתחשבו עוד הפעם, אתם לא צריכים

את זה.

ג. אגרון; זו גם אפשרות, אבל זו לא האפשרות היחידה,

יכול להיות שמקוצר הזמן אתה העלת רק אפשרות

אחת, אבל אנחנו תיכף נדבר על האחרת.

אנחנו צריכים לזכור שבסופו של דבר הדוי'ח הוא לא תחליף להצהרת הון,

אנחנו צריכים לעבוד כמה שיותר בזמן אמת. ולכן, אם אדון שטראוס שצריך

לדווח על הכנסות מעסק, יתן דיווח גם על הכנסה מניירות ערך, אני מדבר

כרגע על מחזור, או על הרווח החייב, כי הרי הוא הולך למסלול 100/0, הרי יש

איזושהי אינדיקציה בדו"ח שלו, לגבי מקורותיו של ישראל. וזה לא רלוונטי.

אנחנו הצהרנו כאן, שאין לנו שום כוונה לשנות את המתכונת שטיפלנו בעבר

במי שעוסק בניירות ערך. ישראל יהלך אימים על הוועדה, פרקטית הוא יודע

שזה לא קורה, לא קרה בשנים האחרונות ולא קרה גם בעבר. זה נותן לנו

אינדיקציה לגבי הכנסותיו. לגבי הכנסה משכר דירה, למשל, כשאתה מדבר על

הכנסה משכר דירה המשמעות היא שיש לך דירה. אני מגלה את זה "On line"

אני מגלה את זה היום, אני יכול ללכת וגם לגבות. בעוד 4 שנים יכול להיות

שאני אוכל ויכול להיות שאני לא אוכל.

היו"ר א. פורז; גילית אצל עצמאי, שיש לו תיק ניירות ערך

שמן וגדול, הרווח כבר שולם על המס.

ג. אגרון; הוא לא הלך. אבל אתה צריך בסופו של דבר

מקור כדי לקלוט את ניירות הערך. אתה מדבר

על רווח כאינדיקציה לגלות כספים שנכנסים לניירות ערך. מבחינתי זה בדיוק

מקביל להצהרת הון, רק שאני מקבל את זה במהלך הדו"ח השוטף.

היו"ר א, פורז: למה לגבי שכיר, שאולי יש לו הכנסה נוספת,

בלתי מדווחת, גם כעצמאי, ואתה בכלל לא מבקש

כלום, למה הוא יהיה מחוץ לתמונה?

ג, אגרון: אתה צודק, אתה מוביל אותי עכשיו לכיוון של

חובת דיווח כללית, אנחנו בשלב הזה למעשה

מקפיאים מצב והקפאת המצב, מבחינתנו היא, שאם מישהו היה חייב בשעתו יגיש

דו"ח, מי שלא היה חייב, לא יגיש דו"ח. אתה כרגע מוביל לחובת דיווח

כללית, יכול להיות שביום מן הימים זה יהיה גם במדינת ישראל.

היו"ר א. פורז; אני לא שוכנעתי בטיעון. אני חושב שמי שבוחר

במסלול של ,10% לדעתי בשלב הבדיקה של הדו"ח

שלו אם פקיד השומא רוצה ממנו, יקרא לו ויגיד לו, לא בשלב הדו"ח, אני לא

רוצה שכל אחד יטורטר כל שנה גם אם אף אחד לא בודק את זה.

ד. תיכון; נניח שאני לא אמלא, אתה תחזיר לי את הדו"ח

ותבקש ממני למלאל לפני שתעשה לי 0-1?

ג. אגרון; תאורטית גם היום אני צריך לעשות את זה.

ד. תיכון; עד היום, באשר להכנסות שיש ניכוי מס במקור

סופי בגינן, אתה אפילו לא עכבת את ה-0-1 כי

אמרת בצדק, זה ניטראלי לגבי. עכשיו אתה לא תוציא 0-1 כי הוא לא פירט לך

את ההכנסות?

ג. אגרון; כן.

ד. תיכון; זה שינוי מהותי שבמהותי.

ה. קירש; אני לא חושב שאנחנו צריכים להרחיב בנקידה

זו עכשיו במסגרת התקנה הנוכחית, מסיבה אחת,

שאנחנו עוסקים בתקנה לפי סעיף 134 א' בפקודת מס הכנסה, שמסמיך את שר

האוצר לקבוע פטורים מעצם חובת ההגשה של הדו"ח. הדי ן בחצי השנה

האחרונה, התייחס לתוכן הדו"ח שהוגש על ידי עצמאים. אין שום סמכות לפי

סעיף 134 א' לקבוע את תוכן הדו"ח שיוגש, אם יוגש. אנחנו דנים פה בשאלת

השר, מי חייב להגיש דו"ח ומי לא חייב להגיש דו"ח. תוכן הדו"ח נקבע לפי

סעיף 131.

היו"ר א. פורז; אתה אומר שסעיף 131 לא בדיון עכשיו, אז

מדוע אתם מדברים על סעיף שהוא לא בתקנה

הזאת?

ה. קירש; אנחנו דנים במי חייב בהגשת דו"ח ומי לא,

וקבענו שעצם קבלת רווח מנייר ערך לא מעלה

ולא מוריד מעניין הגשת דו"ח. חובה להגיש דו"ח. אז מר שטראוס העלה נושא

ששייך לתוכן הדו"ח, שממילא חייב להיות מוגש על ידי עצמאים, והוא מסיים

שעצמאי שהוא נמצא במסלול של 100/0 לא מן הראוי שיכלול גם רווח הון מנייר

ערך. זו לא שאלה שמתייחסת לתוכן הדו"ח של העצמאי הזה שבמסלול ה-10%,

אנחנו בו מתקינים תקנה לגבי עצם החובה להגיש דו"ח, וכל הנושא שנקרא

מיסוי הבורסה לא יגרום לכך שאדם שלא היה מלכתחילה חייב בהגשת דוי'ח יהיה

עכשיו חייב בהגשת דוי'ח. זה נושא אחר.

היו"רא. פורז; זה נכון, זה נושא אחר, זה שלוב וכרוך, כי

ברור לך שאלמלא החוק הזה, אז התוכן היה

ברור לנו. זה נכון שזו תקנה אחרת, אנחנו לא יכולים להסתכל על הסוגייה

רק באופן של תקנה תקנה.

ה. קירש; אני לא יודע איך אנחנו מגיעים, נניח שיוחלט

שמאמצים את גישתו של מר שטראוס, אני לא

יודע אם עושים את זה בתקנה או שמא עושים את זה בחקיקה ראשית.

היו"ר א. פורז: למה, אם זה בתקנה אחרת, כטענתך?

ה. קירש; לא אמרתי את זה שזה בתקנה אחרת, זה פשוט לא

בתקנה הזאת.

היו"ר א. פורז; אתה נתת לי טיעון מאוד משפטי, תסתכל רק על

התקנה שלפניך ואל תסטה ממנה ימין או שמאל,

ואני לא יכול לעשות את זה, כי אני מודע להשלכות של התקנה.

ד. תיכון: בשעה שהנחת את התקנה הזאת על שולחננו, הכל

פתוח. ואנחנו צריכים לרדת למהות של המחוקק,

והמהות של המחוקק בצדק נאמרת לנו בצורה ברורה ביותר. אנחנו נבקש את

פירוט ההכנסות שהיו לאנשים מניירות ערך. המשמעות היא, שכל מי שמתעסק

בניירות ערך, יחוייב לדווח על מרבית הפעולות שלו במשך השנה. וזה דבר

חדש לחלוטין, אני לא בטוח שהמחוקק רוצה את זה, זה רק מזרז את המחשבה

שלנו ואת החשש שלנו שמה שהיה פטור עד כה לא יהיה פטור מעתה ואילך. ואני

מציע לכם לשקול את העניין, כי בלאו הכי יש כאן חוסר אמינות אדיר לגבי

החוק הזה, ואתם פשוט שוקלים שיקולים זרים שלא זו היתה כוונת המחוקק, גם

לאלה שתמכו בעניין הזה.

ג. אגרון; אני לא חושב שמעצם העובדה שסיכום פעילות

ניירות ערך יותר בדו"ח השנתי ישנה מהותית

את המצב של מי שנתפס כסוחר, או נתפס כמי שמפיק רווח הון. זו לא הנקודה,

כי בסופו של דבר אנחנו מדברים על אכלוסיה אחת מתוך כלל האוכלוסיה. אותם

התנאים שצריכים להגיש דו"ח. אין לנו שום כוונה לשנות מבחינת התפיסה,

והצהרנו על כך בעבר, אנחנו ידועים בדיוק מה המשמעויות של כל פעולה

ופעולה שנוהגת באגף מס הכנסה, מצד שני אני לא רואה שום סיבה בעולם, שאם

אדם יגיש דו"ח ויכול לקבל את דוי'ח ניירות הערך המרוכז מהמערכת הבנקאית

לא יפרט גם אותו.

ד. תיכוו: הוא גם צריך לצרף לך את הפירוט של הכספת

שלו.

ג. אגרון; לא, אני גם לא ביקשתי שיתן לי.

ד, תיכון; מהרגע שאמרת שה-0-1 לא יוצע אם הוא לא יגיש

את הדו"ח.

ג. אגרון; לא אני אמרתי.

ד. תיכון; אם לא תוציא לו 0-1, למרות שגמרת לו את

ההכנסה על פי הכללים, אם זה בהסכמה או על

פי הנוהל שלכם, אם אתה אומר לי שאם הוא לא יפרט את פירוט ניכוי המס

בשיעור של 100/0 בדו"ח, אתה לא תוציא לו 0-1, אני מודאג מאוד.

ג. אגרון; זה לא מה שנאמר.

היו"ר א. פורז; שמענו כבר את העניין, תשקלו את זה, גם דעתי

לא נוחה מן העניין הזה, בואו נעבור. לתקנות

הבאות.

ד. תיכון; הבדל אחד, שאחד בסוף יצביע בעד ואנחנו

חוששים מאוד ונצביע נגד העניין הזה.

היו"ר א. פורז; זו שטות להצביע נגד בכל מקרה, אבל אני

אשתדל לגרום לזה שהתקנה הזאת תתוקן.

2. תקנות מס הכנסה (דין הכנסה שמקורה בנייר ערד

שנרכש בעסקת מכירה בחסר) (תיקון) התשנ"ה-1994

היו"ר א. פורז; תקנות מס הכנסה (דין הכנסה שמקורה בנייר

ערך שנרכש בעסקת מכירה בחסר) (תיקון).

ג- אגרון; מכוח סעיף 16 ב-97 ג' הוסמך שר האוצר לקבוע

תקנה לפטור לגבי עסקאות מכירה בחסר. בשנת

92' יצאה תקנה ראשונית, למעשה הופעלה מעט מאוד כתוצאה מאי עשיית עסקאות

מכירה בחסר. לאחרונה, פנתה הבורסה אלינו לאור העובדה, שהכוונה להפעיל

את המכשיר ביתר שאת ועל מנת להעביר את המצב המשפטי, שהחלה במס תחול רק

על צד גי, דהיינו מי שקנה את המניה בדרך המסחר, הוסף בתקנה משפט "שנרכש

בעסקת מכירה בחסר שלא על ידי שואל", דהיינו המשאיל, התחייב במס על דמי

השאלה שהוא מקבל, צד ג' שקנה את מניית הצל יחשב כמי שרכש נייר ערך ולכן

יחולו עליו כל הכללים שחלים על נישום מסוגו, דהיינו אם הוא פרק בי יחול

עליו פרק בי, אם מדובר ביחיד יחולו עליו סעיפים 100 אי עד 100 הי וכך

הלאה, ואם הוא השואל, השואל ביצע עסקה מסחרית ועל מנת להבהיר שלא מדובר

בעסקה בניירות ערך אלא בעסקה מסחרית שחייבת במס רגיל, יוסף קטע "שלא על

ידי שואל". זאת היתה הפרשנות שלנו גם בעבר.

ד. תיכון; אני עשיתי שורט, מכרתי, ואחר כך קניתי, על

מה אני משלם מסי

ג. אגרון; מס מלא על הרווח שהפקת בעסקת השורט. מס

הכנסה.

ד. תיכון; זה לא הגיוני, אני עושה שורט, מכרתי ב-120,

כעבור שבועיים קניתי ב-100, יש לי רווח של

20.

ג. אגרון; חייב על 20 מס מלא.

ד. תיכון; אתה לא הגיוני.

ג. אגרון; גם אנשי המקצוע החיצוניים שישבו בבורסה

ודנו בעסקאות האלה וגם מר שטראוס יגיד לך

שאכן מדובר בעסקה מסחרית שצריכה להתחייב במס מלא.

לגבי השינויים, אין ספק שדמי השאלה חייבים במס רגיל. יש לנו 3 שחקנים

שם, יש לנו את המשאיל, שהוא בעל נייר הערך שיושאל בעסקה, הוא מקבל

מהשואל דמי השאלה, לא חשוב כמה, ועל זה הוא משלם מס. אין ויכוח לגבי

הנקודה הזו, אני מקווה. עכשיו יש לנו את השואל, השואל מוכר בבורסה נייר

שלא שייך לו, במטרה להתכסות בתוך 3 חודשים עם אפשרות להארכה של עד 3

חודשים נוספים. הוא מכר ב-120, כי הוא חושב שיש לו קליינט גבוה ומצפה

שהשוק ירד. אין לו שום דבר בבסיס חוץ מאשר עסקה מסחרית עם סיכון גבוה,

כי הרי אין לו שום מושג מה יקרה בבורסה. עסקה מהסוג הזה, מוגדרת על ידי

מר שטראוס כעסקה מסחרית. לכן יצאה התקנה, לכן צריך להבדיל בין צד ג'

שיחוייב כמי שמכר נייר ערך, לבין שואל שעשה עסקה מסחרית, לבין משאיל.

א. הראל: קודם כל נתחיל בשאלה אם אנחנו רוצים שורטים

במדינת ישראל. להערכתי לא יכול להיות שוק

הון בלי מערכת של שורטים כמו שצריך. ואחת הבעיות שיש לנו בוולנטליות של

השוק, שהנושא הזה לא מפותח.

הרי החוק בישראל מאפשר היום שורטים. אין שורטים כי אין משאילים. כי

בבסיטו של דבר המשאיל העיקרי ברוב מדינות העולם זה "אינטטנטיושונלט",

במדינת ישראל זה קופות הגמל. שאלה ראשונה שלי אליכם, קופות הגמל

ישאילו, ישלמו מס על דמי השאלה? אני רוצה לשמוע שקופת גמל פטורה ממט.

אגב, זו שאלה פתוחה, לכן לא משאילים היום, כי מפחדים לגשת, מט הכנטה לא

נותן "רולינג" על זה.

היו"ר א. פורז; ? תיקון 100 לחוק מט הכנטה יהיו עוד כמה

תיקונים, או שיבוטל כמו שח"כ ד. תיכון

רוצה.

א. הראל: אני חושב שבנושא של שוק ההון, אנחנו בכמה

קטעים נמצאים במאה ה-19 ואחד זה הנושא של

התייחטות לשורטים. אין שום הבדל בין מישהו שקונה נייר ערך היום ומוכר

אותו כעבור שבועיים או שעושה שורט היום וטוגר את העטקה כעבור שבועיים.

אני לא רואה שום טיבה למה שתהיה הבחנה בין הדברים. ואני מציע, והצעתי

את זה כבר 5 פעמים, אם אתם חושבים שאנחנו ידועים לחשב רווח הון, בקודם

קנייה ואחר כך מכירה, אנחנו יודעים גם לעשות רווח הון בקודם מכירה ואחר

כך קנייה. לא רואה שום טיבה למה לעשות הבחנה בין השניים.

א. תמיר: חשבנו ששורט רגיל, שורט כזה של השאלה, זה

גם גורם שיכול לווטת בורטה. כי היום, אם

מישהו חושב שהשוק גבוה, אין לו שום אפשרות למתן את ההצמדות, אבל אם אתה

חושב שהשוק היום גבוה ואתה מטיל עליו טחורה ומוכר אותה, אז זה גורם

מווטת. זאת אומרת, הרגו פה את אחת מפעולות הוויטות הכי בריאות

שמלכתחילה לא צמחה במשק הישראלי בגלל הדברים שאבי אמר. זה דבר אחד.

אבל אם מקודם חשבנו שהבעיה שלנו היא רק לגבי השורטים האלה, השורטים

האמיתיים, יש לנו עוד בעיה לגבי כל מה שנקרא אצלכם שורטים טכניים, אתה

תגדיר לי מה המצב בשורטים טכניים. מה זה שורטים טכניים?

ג, אגרון: זה שהמוכר עצמו מכוטה בנכט הבטיט. בזה אין

בעיה.

א. תמיר: שורטים טכניים, זה דבר שכן מפותח בארץ.

שורטים טכניים למשל זה הויטראג' ל-AVR

הארהי'ב. זה, למשל, אם היתה עכשיו הנפקה של אפריקה וקיבלת מניות וידעת

שזכית בהקצאה מהנפקה, שבוע קודם, המניות אצלך, אתה יכול לפי החוק למכור

את זה, למרות שאת המניה פיטית תקבל בשטח ביום המטחר הראשון שיהיה שבוע

מהיום. זאת אומרת, כל הנושא של הA.v.Rוהמטחר ביננו לבין ניו-יורק, כל

הנושא של מכירת שורטים של אגף להמרה, כל הנושא של מכירת שורטים מתוך

מניות שתקבל מהנפקה, שזה כן דברים מאוד נפוצים, אתה יכול לראות

טטטיטטיקות בבנקים, מוגדר אצלכם כשורטים טכניים. כי פה אין השאלה בעצם,

אדם השאיל לעצמו, כביכול, כמוחזק קודם. אנחנו ביקשנו שכל השורטיס האלה

יחשבו כעסקה לכל דבר, אלא מה, אם אתה קודם כל, נניח, מוכר את מניית טבע

בארץ, עשית מכירה, מכרת תקנה את A.v.R-n בניו-יורק, עשית קנייה. מניית

A.V.R זו מניית טבע נסחרת בשתי הבורסות. אבל בניו-יורק הויטרג' הורג

לנו את הכל, אלא אם כן יש לו פתרון. a.v.r זה בקיצור מניה. זה מה שאתה

עושה, שיכול להיות מצב, אם אתה הורג לי את השורט יכול בהחלט להיות מצב

שמחיר המניה בארץ יהיה כמו המחיר בניו-יורק והסגירה תהיה מלכותית שלא

דרך שורט.

כל השורטים האלה, "בי דפיני", שזה פעילות בשוק ההון שהיא פעילות בריאה

ומבורכת.

אנחנו חושבים שצריך להיות מיסוי של הבורסה, צריך להיות צודק, והמשמעות

שלו, שלא יווצרו לו כל מיני נישות.

י. שטראוס; אני נהנה פה מהדיון, כי כשאני באתי אליכם

ב-24 באוקטובר וניסיתי לפקוח את עיניכם

שהיום במדינת ישראל סוחרים בניירות ערך לא מחוייבים במס, שיגידו את זה

ברחל בתך הקטנה, שמחר כל דפוסי ההתנהגות יהיו אחרים. צחקתי מכולכם. כל

פעם שנותנים דוגמה נוספת של סוחר, אז אומרים, מה, זה סוחר, שומו שמים,

אני הרי משקיע תמיד, אבל מי שמכר נייר לא טכני, שורט שאין לו, מה הוא

עשה! אני לא מדבר על שורט טכני, שורט טכני מקובל עלי, אבל שורט אמיתי,

מה הוא עשה! אם לזה לא קוראים מסחר אז למה קוראים מסחר. אז אומר אבי

הראל, אנחנו רוצים אנשים שיווסתו, אבל אלה שעסקו עד היום בוויסות, כולם

חייבים במס, כולם הצהירו על הכנסה רגילה. כל אלה שעסקו בוויסות, כולם

דיווחו על זה כהכנסה רגילה. עכשיו, מגלים פה תוך כדי דיון שיש מסכים

אחרים שאנחנו לא יודעים מקיומם ושלא נהגו להצהיר עליהם.

אני כל הזמן אמרתי, ואמרתי לכם גם ב-24 לאוקטובר, שגב' כהן מחדרה,

שהיום לא מגישה דו"חות, מחר תתבקש להגיש דוי'חות, כולל משנת 91' ו-92'

ו-93' אלא אם תפטרו אותה. כנ"ל מסעודה משדרות. אתם טועים אם אתם חושבים

שיהיה אחרת. כי פה, כמו שאתם שומעים, סיפר פה טרי, בחדר הזה, שיש לו

הוראות מגב' כהן מחדרה לכתוב אופציות לא לקנות.

יש לנו שתי מהדורות ששתיהן צריכות לחיות ואחת צריך לתקן. יש לנו נוסח

שהוחלף, יש הבדל בין הנוסח של 22 באוקטובר לבין הנוסח של 24 לאוקטובר.

אנחנו התייחסנו בשורטיסט טכני, הוא בהחלט יכול להיות משקיע. אין שום

סיבה שהעובדה שאדם עשה שורט שלעצמה צריך לראות אם זה שורטיסט טכני,

יכול להיות שהוא משקיע, יכול להיות שהוא סוחר. ואצל שורטיסט טכני, אתה

מחשב את המס, כמו שכתבנו פה, רק כאשר הוא קונה את המניה שהוא מכר אותה,

כי לפני זה אתה לא יודע. זה מה שאנחנו כותבים כאן, וזה מה שאנחנו

מציעים שיהיה, ולכן אתם צריכים לשנות את התקנה כי אתם צריכים לכתוב

שבשורטים טכניים החישוב מס יהיה כשהוא קונה ולא כשהוא מוכר. כי הוא מכר

לפני שהוא קנה. אתה לא יודע מה הרווח. לסיכום, שורטיסט טכני צריך לקבוע

שהניכוי במקור יעשה כשהוא מכסה את המכירה ולא כאשר הוא מוכר. איך

מבצעים את זה טכנית, אני באמת לא יודע, על זה הבנקים צריכים לענות.

ג. אגרוו; ההבחנה בין שורט טכני לבין שורט אחר, היא

בסדר. אתה מדבר על סיטואציה שבה השואל

והמשאיל מתמזגים לאדם אחד, ואז מקובל עלי, שהכלל צריך להיות 100 א' עד

100 ה' חל עליו, אין בכלל ויכוח בנקודה הזאת. אם יש לי אופציה ואילנה

מאפשרת לי למכור מניה כי היא יודעת שיש לי נכס הבסיס ואני יכול להמיר

אותו למניה, המשמעות היא, שאני למעשה גם השואל וגם המשאיל. כי אני מכסה

את עצמי. זו פעולה פנימית שלי, ואז היא אומרת, תן לי לבצע פעולות שהן

טובות לשוק ההון, בלי לקבוע שאני סותרת בניירות ערך, וזה בסדר. ויש את

הפן השני שישראל דיבר עליו, של אדם שאין לו את נכס הבסיס, אלא יש שני

צדדים שאחד מהם שואל ואחד מהם משאיל, בסיטואציה הזאת, אומר ישראל, הוא

אצלי נתפס מאז ומתמיד כסוחר ואני לא חושב שהוא מסוג האנשים שאילנה

דיברה עליהם. ולכן אין סתירה בין הדברים.

מקובל שאכן צריך להבהיר בצורה ברורה, מתי צריך לחשב את רווח ההון לגבי

שורטיסט טכני. אני אבדוק את הנקודה הזאת. אבל צריך להבדיל בין הדברים

ולא לקפוץ.

ד'י תיכון: אני לא יודע כמה אתם מתמצאים בשוק ההון,

אבל זה לא רלוונטי. אם רוצים לפתח בורסה

בארץ, אין בורסה ללא שורט. מה שאתם מציעים זה בעצם להנציח את המצב שבו

אין שורט. קחו בחשבון את זה.

היו"ר א. פורז; אנחנו סיימנו כרגע את הדיון בעניין הזה,

נעבור לסדרה הבאה. זה עוד לא סגור, אתם עוד

תוזמנו לפה, עוד לא נגמר.

א. הראל; אני רוצה להבין עוד הפעם למה מישהו שעושה

שוק שורט דינו שיחול עליו מס הכנסה ולא

שיחול עליו חוק המיסוי המיוחד, כאשר אנחנו נגבה את המס בעת סגירת

הפוזיציה.

ג. אגרון; הבעיה היא בסופו של דבר במהות העסקה. יש

אנשים שפועלים בשוק ההון ומוגדרים כסוחרים

בניירות ערך, מבצעים פעולות. עסקת השורט מבחינת השואל, היא עסקה

פיננסית טהורה. האיש לא מחזיק הון עצמי בבסיס, בא, לצורך העניין, אליך,

מבקש להשאיל מניות שמצויות אצלך, כאשר לך אין שום כוונה לבצע בהן

פעולות. הולך לשוק, מזרים אותם ומקבל מזומן, זה השלב הראשוני של העסקה.

אין כאן הגנה על נכסים בסיסיים כפי שאנחנו יכולים לדבר על כלל הציבור,

על גב' כהן מחדרה שהכניסה את חסכונותיה לשוק המניות, האיש מקבל כסף

ולוקח את הסיכון בתנודות שוק ההון.

היו"ר א. פורז; עסקות השורט הן עסקות של סוחר.

ג. אגרון; אין שורט במדינת ישראל, נקודה. זו המשמעות.

אבי מבקש, לצורך העניין, שיתנו לו הקלה, כי

הרי הוא מווסת את השוק. אבל נצא מהנחה שאני סוחר בניירות ערך ואני זורק

ניירות כנגד המגמה, גם לי מגיעה סוכריה כי אני הרי מווסת את השוק.

ד. תיכון; מה זה קשור בכלל לוויסות? זה עושה שוק

נורמלי אבל זה לא מווסת.

היו"ר א. פורז; אנחנו לכאורה מקבלים תקנות של מס הכנסה

שנשקלו, ואנחנו צריכים לאשר אותן. אנחנו

צריכים לא לאשר אותן, עליכם הנטל להסביר לנו מה הנזק שנגרם מהדבר הזה,

כדי לומר לנו, תראו מה אתם עושים פה, אז תסבירו, מה זה יגרום.

א. הראל; קודם כל, נכון להיום במדינת ישראל הנושא של

השורט לא מפותח. לא מפותח לא בגלל הקטע

שהשורטיסט צריך להיות חייב במט הכנסה, אלא בגלל שהמשאילים מסביב לא

רוצים להשאיל כי הם מפחדים ממס הכנסה, קרי קופות גמל וכדומה. כי הם

פטורים ממס, ועל דבר כזה לא קיבלו "רולינג" אם הם חייבים במס או לא

חייבים במס. לא שווה להם לסכן, לקבל כמה גרושים בשביל דמי השאלה על

מכלול הפעולות שלהם. אז העסק הזה משותק. מה המחיר שלו לשוק ההון

הישראלי, תראה את הוולנטיליות, קח בורסות אחרות, עם מחזור כמו הבורסה

של תל-אביב, תראה שהוולנטיביות של הבורסה של תל-אביב היא לאין ערוך

הרבה יותר גבוהה, כי אין לנו את ה"בילד אין" מכניזם שקיימים בבורסות

אחרות, ששורטים זה אחד הבסיסי שבהם.

היו"ר א. פורז; איזה פרופוציה במקום אחר לעומת אצלנו,

אצלנו זה שואף לאפס.

קריאה; אצלנו יש שתי מניות שמוכרים בהם שורט כבר

שנתיים.

היו"ר א. פורז; בואו ניקח את שתי המניות האלה. תסבירו לי

מה הנזק שיגרם לשתי המניות הללו, אם מישהו

עושה עסקות שורט בהן יחשב כהישג.

א. תמיר; כנראה שבקרליין ואגיס נמצאו המשאילים,

כנראה בעלי המניות, שבלאו -הכי מגישים

דו"חות מס הכנסה, משאילים את המניות לשורטיסט, השורטיסט מצא מי שישיב,

שלא בארץ היום המקרים, מנית טבע, תקופה מאוד ארוכה, לפני שנה שנתיים

היתה מדוכאת מאוד חזק, כי ביצעו עליה פעולות שורט. D4 בתקופות הגאות

שלה התחיל לבצע עליה פעולות שורט. זה בניירות הישראלים מסחריים. מניית

השיא היתה 20 פלוס, ועכשיו היא 5 דולר. זאת אומרת, הפעולה הזאת היא

בסיסית. הבעיה שלך היא למצוא את המשאילים. למשל אם תיקח קופת גמל, היא

מחזיקה מניה כמו בזק. כיום השוק בגאות, אפילו מניית בזק הכבדה התרוממה,

בסדר, אז אני באה בשוק ההון, ונניח שאני מבינה עניין ואני רואה שמניית

בזק מאוד גבוהה, אז אני משאילה את בזק, תמורת 100,000 שקל לקחתי את

המניות של חברת בזק, אפילו קופת הגמל השאילה לי אותה. ועל ה-100,000

האלה אני משלמת דמי השאלה, זה פחות או יותר כמו ריבית. אז קופת הגמל

בלאו הכי מחזיקה את בזק לטווח א

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]