פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מספר 295, בתאריך 01/08/1995

הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מסי 294

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי. הי באב חתשנ"ה (1 באוגוסט 1995). שעוז 10:00

נכחו:

חברי הוועדה: ד' איציק - היו"ר

אי אסעד

יי בא-גד

חי חדד

שי יהלום

לי לבנת

מוזמנים: שר המשטרה מי שחל

סגן שר החינוך, התרבות והספורט מי גולדמן

חה"כ שי בוחבוט

חה"כ ר' זאבי

חה"כ אי זנדברג

חה"כ ר' כהן

חה"כ עי מאור

חה"כ שי עמור - ראש עירית מגדל העמק

ד"ר שמשון שושני - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

שלמה צודקביץ - מנהל אגף הבטחון, משרד החינוך והתרבות

ברוריה נסים - משרד החינוך והתרבות

רבקה שרגא - עוזרת לדובר משרד החינוך והתרבות

אביקם בלר - משרד האוצר

רב-ניצב אסף חפץ - מפכ"ל המשטרה

שחר אילון - סגן ראש אג"מ, המשטרה

ניצב עמוס עזני - מפקד מחוז חיפה, המשטרה

ניצב גבי לסט - מפקד מחוז תל-אביב, המשטרה

נצ"מ ענת שפי - עוזרת בכירה ליועץ המשפטי, המשטרה

נצ"מ אבי בן-חמו - קצין אג"מ, מחוז תל-אביב, המשטרה

דוד כהן - ראש לשכת שר המשטרה

ניצב זאב בן-חמו - ראש המטה המבצעי שליד שר המשטרה

ראובן גורן - המטה המבצעי שליד שר המשטרה

רפי לוי - דובר משרד המשטרה

עדי גונן - משרד המשטרה

תא"ל יגאל פרסלר - יועץ ראש הממשלה לענייני טרור

שי לחמן - ארגון חורים ארצי

יעקב צמח - ארגון חורים ארצי

ירמי אולמרט - ראש ועדת הבטחון של מרכז שלטון מקומי,

וראש מועצה מקומית גבעת שמואל

רוני מילוא - ראש עירית תל-אביב יפו

מאיר דורון - מנכ"ל עירית תל-אביב יפו

ערן אברהמי - עוזר ראש עירית תל-אביב יפו

מאיר ניצן - ראש עירית ראשון-לציון

מנחם אריאב - ראש עירית נצרת עלית

עדנה רודריג - סגנית ראש עירית נצרת עלית

יוסי סמבירה - יו"ר ארגון הממונים על בטחון, בטיחות

ושרותי חירום ברשויות המקומיות

מאיר לובין -ארגון חממונים על בטחון, בטיחות ושרותי

חירום ברשויות המקומיות

שלמה חכים - מועצת תלמידים ונוער ארצית

שוש אורן - יושבת ראש ארגון המורים

יהושע קרני - הסתדרות המורים

יצחק שפירא - יועץ לוועדת החינוך והתרבות

ורדה קאופמן - מוזמנת

מזכירת הוועדה: יי גידלי

רשמה; אי שלהבת

סדר היום: 1. אבטחת מוסדות חינוך לשנת הלימודים התשנ"ו.

אבטחת מוסדות חינוך לשנת הלימודים התשנ"ו

היו"ר די איציק;

בוקר טוב. אני מקבלת בברכה את האנשים שנמצאים פה, את ראשי הערים, את

נציגי משרד החינוך, נציגי הסתדרות המורים, נציגי השלטון המקומי וארגון

ההורים. זו ישיבה שהנושא שלה מזמין עצבים מתוחים ואני מבקשת שהדיון ייעשה

בקצרה ושתשתדלו לא להזור על הדברים. רק טבעי שעיקר רשות הדיבור תהיה של שר

המשטרה מפני שהנושא הופך, לאחר החלטת הממשלה, להיות נושא משטרתי. הנושא הזה

היה קשור לוועדת החינוך של הכנסת שלא בדרך הטבע. עד לפני שנה שילמו ההורים

עבור אגרת שמירה והחל משנה שעברה ההורים אינם משלמים אותה, וטוב שאינם

משלמים, כשם שכולנו לא משלמים עבור הבטחון שלנו באופן ישיר. אגרת השמירה

היתה החוט המקשר היחיד שקישר את נושא השמירה לוועדת החינוך של הכנסת

ומשהוחלט על ביטול האגרה אין לוועדת החינוך עוד נגיעה לעניין. ההסדר של

מאבטח צמוד לכל בית ספר, שהיה קיים עד עכשיו, היה הסדר שהיה טוב לאין ערוך

מההסדרים הקודמים אבל הוא עדיין היה מלא פגמים ועדיין בהרבה מאוד מקומות,

כמו גני ילדים, ובפעילות שנערכה אחר-הצהרים לא היתה שמירה מתאימה. דעתי היא

שהמשטרה צריכה להיות אחראית על בטחון הפנים ולכן זה איננו נושא של משרד

החינוך ושלא בדרך הטבע הוא היה מצוי על שולחנה. אבל אני רוצה ששר המשטרה

יירגיע אותנו, אני רוצה שהוא ייבטיח שתינתן תשובה לכל אותם דברים שדיברנו

עליהם בחדרו של ראש הממשלה, בשיחה שבה נכחו כל גורמי הבטחון. גורמי הבטחון

אמרו שהממשלה תיקח על עצמה אחריות כבדה מאוד אם היא תמשיך בהסדר תקיים ואם

לא יועבר הנושא למשטרה. יש בידי חוות דעת משפטית שאומרת שהנושא הזה אינו

קשור לוועדת החינוך, הוא נושא שקשור או לוועדת חוץ ובטחון או- לוועדת הפנים.

זאת פעם אחרונה שאנחנו נדון פה בנושא הזה. ברשותך, שר המשטרה, אולי נהפוך

את סדר הדיון וניתן לסגן השר מיכה גולדמן, שהיה עד עכשיו ממונה על הנושא

במשרד החינוך, לומר כמה מילים ואתה תדבר מייד אחריו.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן:

בתחילת דברי אני רוצה לתאר את המצב הקודם ולספר מה מחייבת אותי החלטת

הממשלה. לפני 3 שנים, יום לפני הבחירות, הממשלה הקודמת החליטה לעבור מ"הסבא

המנגן" ו"הסבתא הסורגת" לאבטחה צמודה, שחלקה יימומן על-ידי ההורים. פעלנו

כך בתשנ"ג ובמעבר מתשנ"ג לתשנ"ד ועדת החינוך אמרה שכל מה שקשור לביטחון

צריך להיות במימון הממשלה. בסוף תשנ"ד הממשלה ניצבה בפני מצב שוועדת החינוך

לא אישרה את אגרת השמירה והיינו צריכים להתמודד עם מציאות זו. אנחנו פעלנו

במסגרת של כ-2,780 מאבטחים אך בפועל למעשה היו 2,990, כמעט 3,000 מאבטחים.

במרחב ירושלים וביהודה ושומרון היתה לנו בעיה של כוח אדם והיינו צריכים

לתגבר שם את השמירה בעלות יותר גבוהה. אנחנו הפעלנו כ-198 ניידות וכן 30

פקחים שפיקחו על המערכת הזאת. הממשלה מינתה ועדה שתפקידה היה להציג תוכנית.

בישיבת ממשלה נקבע שהנושא הזה י יעבור למשטרת ישראל ממשרד החינוך. בישיבת

הממשלה אמרתי את דעתי באופן ברור ואני לא מתכוון לחזור על הדברים פה. מרגע

שהתקבלה החלטת ממשלה הודעתי שאני אשתף פעולה עם משטרת ישראל. כחלק מהתוכנית

הוצע להפעיל תלמידי תיכון ואני עשיתי את הכל כדי להיערך, יחד עם המשמר

האזרחי, לסיוע בהפעלת תלמידי כיתות יאי-יב'. השתתפתי בפגישה משותפת עם שר

המשטרה, מפכ"ל המשטרה וצמרת המשטרה וכן בנוכחות מנכ"ל משרד החינוך וגורמי

הבטחון של משרד החינוך. קבענו עבודה משותפת ואמרנו שנעשה את הכל כדי שלקראת

1.9 יהיה בטחון טוב במערכת החינוך, על פי התוכנית של המשטרה, ותם ייציגו

זאת. יושב פה מר ירמי אולמרט, שהוא יושב ראש ועדת הבטחון של השלטון המקומי,

ישבו נציגי משטרת ישראל, נציגי השב"כ, נציגי אגף הבטחון, נציגי הרשויות

המקומיות שעוסקים בבטחון, ואנחנו הצגנו את התוכנית לממשלה בצורת מסודרת.

כמו שאמרתי, נפלה החלטה והחלטת הממשלה מחייבת אותי כסגן שר החינוך, התרבות

והספורט וכממונה על אגף הבטחון במשרד החינוך, התרבות והספורט. בל הכספים

שהיו קשורים לנושא אבטחה במוסדות חינוך במשרד החינוך הועברו על-פי הנחיות

המנכ"ל למשטרת ישראל וכעת למשרד החינוך אין תקציבי אבטחה, פרט לאותם קטעים

שמשרד החינוך ממשיך לעסוק בהם, כמו קב"טים, אחריות על הטיולים וייחידות

הצלה. אנחנו פועלים בתיאום עם המשטרה בצורה מסודרת וברורה.

היו"ר די איציק;

תודה רבה לן. אדוני שר המשטרה, הבמה שלן.

שר המשטרה מי שחל;

לנושא של אבטחת מוסדות חינוך יש עבר והיסטוריה. אני אומר בצורה ברורה

וחד-משמעית, לדעתי זאת הפעם הראשונה שהוא זוכה לטיפול מקצועי על-ידי הגורם

המקצועי המופקד על בעיות הבטחון, קרי משטרת ישראל. אחרי 1974, בעקבות

האירוע במעלות, התקבלה החלטה שההורים ייאבטחו את מוסדות החינוך במסגרת

תקנות ההגנה לשעת חירום, שהכנסת היתה מחדשת אותן מידי שנה. אני זוכר את

הוויכוחים ואת הדיונים שהתנהלו אז בכנסת, נאמר שהשיטה הזאת היא שיטה של

מראית עין ואין לה משמעות. הבוגרים יותר בינינו זוכרים עדיין שנאלצו לשמור

בבתי הספר שלי ילדיהם. גם אני ואשתי שמרנו והיו בינינו ויכוחים מי י יחליף את

מי כדי ללכת לבית הספר ולבצע את השמירה.

היו"ר די איציק;

אני מנחשת שבדרך כלל היא זאת שבסוף נשארה לשמור.

שר המשטרה מי שחל;

מניסיוני באותם בתי הספר לשמירה הזאת של איש אחד לא היתה שום משמעות.

ב-992ו קיבלה הממשלה הקודמת החלטה, בעקבות הביקורת על כך שהשמירה לא

מתקיימת וההתנגדות של הכנסת להאריך את תקנות ההגנה לשעת חירום. הממשלה

הקודמת החליטה ביום שבו היא מסרה את המפתחות, ב-22.6, יום לפני כניסת

הממשלה החדשה, שתהיה שמירה צמודה בתשלום בבתי הספר. בממשלה הנוכחית, שבה

הייתי חבר בוועדת השרים לחקיקה, כאשר הנושא הזה עלה שרת החינוך דאז, גברת

שולמית אלוני, נציגי הבטחון, היועץ לענייני טרור של ראש הממשלה, תת-אלוף

יגאל פרסלר, ומשטרת ישראל היו בדיעה שהשיטה איננה עונה על הצרכים ושהיא

איננה השיטה האופטימלית. האמת היא שלא היה לשרים באותה ועדה אומץ לב לעשות

את זה, פשוט לא היה נוח לבטל את המצב הקיים אף שמבחינת הקונספציה המקצועית

אף אחד לא תמך בשיטה הקיימת. ואז הוחלט שהשמירה תהיה בשיטה הזאת לתקופת

ניסיון, ואני רוצה להדגיש שזה היה בהתנגדות שר המשטרה. היה דיון, אני

התנגדתי לזה, כי לפי המלצות המשטרה מבחינה מקצועית אנחנו איננו רואים במענה

של שמירה סטטית נקודתית מענה לבעיות הבטחון של התלמידים. אז היה מדובר על

כך שהמימון של התוכנית יהיה בשיתוף על-ידי הממשלה, הרשויות המקומיות

וההורים. ועדת החינוך של הכנסת התנגדה למימון על-ידי ההורים והמימון הזה

נפסק ובעקבות זה התחילה הבעיה לתפוח במימדים התקציביים שלה.

הממשלה החליטה באוגוסט 1994 להטיל על ועדה לבדוק את נושא האבטחה במוסדות

חינוך. הממשלה קבעה שהיא תמשיך לתקצב את הנושא הזה בסכום של 60 מיליון שקל.

הוועדה, שעמד בראשה אז סגן שר החינוך, הגישה שתי המלצות נפרדות. על-פי כל

הבדיקות שעשתה המשטרה, עם שירותי הבטחון הכלליים ועם הגורמים המקצועיים

המודיעיניים שלה, המשטרה הגיעה למסקנות הבאות. מערך האבטחה של מוסדות

החינוך יהיה מבוסס על אבטחה איזורית, שתתבסס על הקצאת כוח מיוחד של משטרת

ישראל, שיהיה מיועד אך ורק לאבטחת מוסדות חינוך, בתוספת ניידות. מספר

הניידות שייתווספו יהיה כמעט זהה למספר הניידות שמשמשות היום במשמרת הבוקר

ושתפקידן לשמור על בטחון 5.5 מיליון אזרחי מדינת ישראל בכל שטחי המדינה, גם

במקומות שנחשבים, הרבה יותר ממוסדות חינוך, כי יעדים מועדפים למחבלים.

הדוגמא המוכרת כייעד לפיגועים זו התחבורה הציבורית. איננו שמים שומרים בכל

אוטובוס ואיננו מאבטחים אבטחה נקודתית בכל תחנה מרכזית למרות שהמידע שיש

בידינו אומר שזה מקום שמהווה יעד לפיגועים, והמציאות גם הוכיחה זאת. כשבאים

לדבר על בעיית הבטחון חייבים לקחת בחשבון את שאלת הסיכונים מול שאלת הקצאת

המקורות והכוחות.

משטרת ישראל, על פי החלטות הממשלה, היא הגוף המקצועי האחראי על בעיות

בטחון הפנים בשטח הריבוני של מזינת ישראל. האחריות על הבטחון במדינה על כל

מוסדותיה, מתקניה, אזרחיה, בכל תחום ותחום - מהבית עד לשדה התעופה, מתחנת

הרכבת עד למקום הבילוי, מהסופרמרקט עד לבית הקפה - היא של משטרת ישראל.

ר' זאבי:

פרט לכמה נושאים יוצאים מן הכלל. בהחלטה 211 של הממשלה יש יוצא דופן.

שר המשטרה מי שחל:

האחריות על בעיות בטחון הפנים, כולל המלחמה בטרור ובאיומי טרור, הם על

משטרת ישראל. ולכן יש לי בקשה מכל האנשים שי ידברו פה, ניתן פה להציע הצעות

- שמירה צמודה, שני שומרים, 3 שומרים - אבל אף אחד מהגורמים היושבים כאן,

פרט למשטרת ישראל וליועץ לענייני טרור, לא יכול להגיד מהי המסגרת המקצועית

הרצוייה לגבי הבטחון. לא ההורים, לא המורים, לא משרד החינוך, זה לא מקצועם.

זאת גם הסיבה מדוע התנגדתי, ואני מתנגד, שמשרד החינוך ייהפך למשרד בטחון

פנים לענייני מוסדות חינוך, זה לא תפקידו ולא יעודו, וזה גם לא היה תפקידו

אף פעם. כפי שמשטרת ישראל איננה מלמדת תלמידים כך משרד החינוך לא י יעסוק

בבטחון. אני שמח לציין שעמדת שר החינוך ועמדת משרד החינוך היא חד-משמעית

ואין בינינו שום חילוקי דיעות. יש הבנה מלאה לגבי ההסדרים האלה ושר החינוך

והתרבות הצביע בממשלה בעד הצעת האבטחה של המשטרה.

תוכנית המשטרה אומרת שהבעיה איננה באבטחה הצמודה. לאבטחה הצמודה יש

יתרון פסיכולוגי, יש למאבטח או לשומר שנמצא בכניסה לבית הספר יתרון בכך

שהוא מאפשר גם שהילדים לא ייצאו ולא ייכנסו. זוהי אבטחה שקשה אגב להתווכח

איתה, מבחינה פסיכולוגית ההורים מרגישים הרגשה יותר טובה אבל אין בינה לבין

בעיית הבטחון מול מחבלים הרבה, אני לא אומר לא כלום, אבל אין בה הרבה. יש

שמביאים נימוק, שהשומר הזה גרם לירידה ברמת האלימות ולירידה בשימוש בסמים,

אך סטטיסטית על-פי נתוני המשטרה הדברים אינם נכונים. להיפך, חלה עליה

(אינני אומר חלילה שהעליה חלה בגלל השומרים). יכול להיות שהעליה ברמת

האלימות והפשיעה היתה מתרחשת בכל מקרה, יתכן שהיתה מתרחשת עליה אף גדולה

יותר אם הם לא היו, אבל אין זה נכון להגיד שהלח ירידה. במסגרת התקציבית

הזאת הכינה המשטרה תוכנית, שמבוססת על 650 מקומות בהם י ימשיכו, כמו בעבר,

לשמור שמירה נקודתית.

מר ירמי אולמרט, אתה יושב פה על תקן של נציג הרשויות המקומיות. עם כל

הכבוד, בענייני בטחון יידברו רק אנשי המדים. בעניין הזה חייבת להיות חלוקה.

אם אתה רוצה להתווכח אני מציע שתתגייס למשטרה, יש לי כמה תקנים מוכנים.

לי לבנת:

אתה מגזים קצת.

י' אולמרט:

אל תטיף לי מוסר. זו לא ההשתלחות ראשונה של כבוד השר וגם בדיון אצל ראש

הממשלה השתלח בי ראש הממשלה על דברים פוליטיים. אני לא בא כאיש פוליטי ואני

מבקש לשמור גם על כבודם של ראשי הרשויות, שאני מייצג את כולם.

היו"ר די איציק:

אף אחד לא יידבר כאן בלי רשות. שר המשטרה עכשיו מדבר אז תקשיב, גם אם זה

מרגיז אותך.

עי מאור:

אז אנחנו לא מבינים מה אנחנו עושים פה, אדוני השר.

שר המשטרה מי שחל;

התוכנית מבוססת על 650 מקומות שבהם תהיה שמירה נקודתית. השמירה ביהודה

ושומרון, בירושלים ובכמה מקומות בקו התפר תמשיך להיות בפי שהיתה בעבר, לא

מפני שהשיטה טובה יותר או פחות. בירושלים ניתן גם את הניידות, 12-10

ניידות, אם כי נאלצתי, בגלל העלויות הגבוהות, להוריד את השוטרים שהוקצו

במיוחד לייעד הזה בירושלים. בנוסף לזה הקמתי ועדה, בראשותו של תת-ניצב שחר

איילון, שתהיה לה סמכות לבדוק ולהחליט האם יש צורך בשמירה נקודתית במקומות

נוספים, פרט ל-650 המקומות שהוחלט עליהם. בוועדה יושבים נציגי משרד החינוך,

משרד האוצר, נציגי ההורים, נציגי המורים ונציגי הרשויות המקומיות. הוועדה

הזאת כבר ישבה פעם אחת והיא תסכם את מסקנותיה השבוע.

המשטרה המליצה שי יתבססו על שמירה של מוסדות חינוך באמצעות מערך אבטחה

איזורי שייכלול את כל מוסדות החינוך. בעבר נקבע שהשמירה תהיה בבתי ספר

יסודיים ואילו לגבי גני ילדים האבטחה היתה על-ידי פעמוני מצוקה ושמירה

בניידות. המשטרה בהכנת התוכנית שלה מדברת על אבטחת כל מוסדות החינוך, לרבות

כמה אלפי מוסדות שכוללים גני ילדים, ולחצני מצוקה וקשר ישיר עם הניידות.

המשטרה תקצה 108 ניידות, שהן תהיינה מיוחדות, מסומנות, ותפקידן, כל עוד

שבית הספר פתוח בשעות הלימודים, יהיה אך ורק לאבטח את בית הספר. לצורך זה

גם גוייסו ומגוייסים 364 שוטרים. נטענו טענות שי ישתמשו בניידות האלה למטרות

אחרות. תשובתי החד-משמעית היא - לא. הניידת הזאת, כל עוד שבית הספר פתוח,

היא אך ורק למטרת האבטחה של בית הספר.

היו"ר די איציק:

האם זה כולל אבטחה של פעילות בית הספר שמתקיימת בשעות אחרי הצהרים?

שר המשטרה מי שחל:

עד עכשיו נתנו מענה לשעות הלימודים הרגילות. אם תהיינו. בעיות הקשורות עם

מוסדות חינוך שמחייבות התייחסות, הניידות האלה תוכלנה לעמוד לרשותם. מאחר

ובתי הספר לא פועלים במשך 3 חודשים בשנה, במשך החופשות, הניידות האלה

יישמשו למטרות אחרות בסופי שבוע כשבית הספר סגור וכן בתקופת החופשה הכללית.

משמרת בוקר של משטרת ישראל מונה כ-130 ניידות בכל הארץ, שזה כולל הכל,

אבטחת הטרמפיאדות ואבטחת הבטחון. ופה מדובר על תוספת של 108 ניידות. קראתי

כתבה אחת, שהחליטה שהשיטה לא טובה, ושם נאמר: "שמעתי שבבת-ים יהיו 2 ניידות

וזה לא מספיק". עם כל הכבוד, בת-ים כולה, שהיא עיר ואם בישראל, מאובטחת

היום על-ידי 4 ניידות. תוספת הניידות שבאות לענייני חינוך היא בנוסף לתשתית

הקיימת. זה שיקול מקצועי של המשטרה. ערכנו בדיקה מעשית בשטח מה זמן התגובה

של ניידת כזאת כדי שתוכל להגיע למקום. הבדיקה לא נעשתה תיאורטית אלא בדקו

איך ניידת כזאת מגיעה לייעדה בערים שונות בשעות התנועה הרלוונטיות.

לי לבנת:

איך קוראים לניידת? איך מזעיקים את הניידת?

שר המשטרה מ' שחל:

בקשר ישיר איתה על-ידי מיכשור. אני אגיע לצד המיכשורי. המשטרה מתחייבת

לזמן תגובה של בין 5-3 דקות לגבי כל קריאת מצוקה שתגיע ממוסד חינוכי.

אני דרשתי, וזה התקבל, לתת מיגון לבתי ספר. אחת הבעיות הרציניות היא לא

שער בית הספר אלא שבית הספר הוא פרוץ ואין כעת יכולת למנוע כניסה חופשית.

קיבלנו לצורך זה תקציב של 20 מיליון שקל לשנה במשך 3 שנים. סיכמתי עם

האוצר, ביחד עם משרד החינוך, שבמקום לפרוס את הסכום על פני 3 שנים נוציא את

כל הסכום, 60 מיליון שקל, מייד ולהערכתנו זה ייתן מענה לבעיות של בתי הספר

בארץ בלי יוצא מן הכלל. המשטרה נותנת גם יעוץ לכל בית ספר, דרך הרשויות

המקומיות, האם צריכה להיות התאמה לערכת המיגון ומה היא בוללת, איזה מיכשור

ובעיקר איזה מיכשור אלקטרוני. אנחנו רוצים להגיע למצב שהקריאו. לניידת לא

תעבור דרך מסננות אלא תגיע לניידת במישרין על מנת להגיע לקיצור זמן התגובה,

עם כל המשתמע מכך. הניידת הזאת נותנת למעשה את הדבר האפקטיבי מבהינה

בטחונית. בעיית בתי הספר ובעיית הבטחון דורשים מודיעין וייבולת סיכול

הפעולה בהגעה למקום לפני שהמחבל מגיע. בית הספר איננו נמצא כייעד לפיגועים

של ארגוני החבלה. אני אומר את זה לא כאמירה בעלמא ולא כעניין אישי ותרשו לי

בעניין הזה לא להיכנס יותר לפרטים. לניידת יש יתרון כי יושב בה שוטר לובש

מדים שיש לו סמכויות. במצב הנוכחי השומר, שללא ספק לנוכחותו יש השפעה

פסיכולוגית, אין סמכויות כאלה. השומר היום מאבטח עם אקדח שבו המחסנית לא

נמצאת בתוך האקדח, ובצדק.

שי יהלום;

תלוי באיזה איזור. באיזורי עימות הוא בכוננות מלאה.

שר המשטרה מ' שחל:

אני לא מזלזל בצד הפסיכולוגי, אני רק אומר שלא זאת הבעיה. השומר נמצא שם

בשביל דבר אחד, כדי לקרוא למשטרה. במקרה של בית ספר "אורט", שבו היה אירוע,

אנחנו יודעים בוודאות שהמחבל לא בא לחפש בית ספר והשומר במקרה באותו זמן לא

היה בכניסה. הבעיה היא זמן ההגעה ויכולת האנשים להגיב כדי למנוע חבלה.

המבנה אותו בנתה המשטרה בנוי על הקונספציה הזאת של נוכחות, מניעה, סיכול

ויכולת הגעה למקום במהירות המירבית. האם נהיה מוכנים ל-1.9? התשובה היא חד

משמעית - כן. לא באתי לדבר על איך מנהלים כתי ספר, אני לא יודע, אבל את

בעיות הבטחון תשאירו למפכ"ל המשטרה. אם אנחנו אומרים שזה יהיה מוכן ב-1.9,

זה אכן יהיה כך. הניידות תגענה ב-15.8, כ-58 מהן כבר נמצאות בארץ. כתבו

תילי תילים לגבי גיוס שוטרים. אנחנו לוקחים שוטרים קיימים ומעבירים אותם

מייד למבצע ולא נחכה להכשרת השוטרים החדשים. משטרת ישראל, על 24,000

שוטריה, חיה במחזוריות והיא יכולה לתת את המענה, והיא תיתן אותו.

שי יהלום:

ביום שאין פינוי של מתנחלים.

ר' זאבי;

זו יתרונה של השיטה, שכאשר אין לימודים זנותה של המשטרה לקחת אותם

לביצוע פינוי, זו הגמישות. אני לא בעד פינוי אכל יש ממשלה בישראל.

שר המשטרה מ' שחל;

גם אם יהיה פינוי, גם אם יהיו דברים אחרים, אני אומר לכם באופן ברור

וחד-משמעי, שכוח המשטרה הזה לא יילקח לשום משימה אחרת מלבד המשימה לאבטחת

בתי הספר. כך גם כתוב בהחלטות הממשלה. כל עוד בתי הספר פתוחים ומלמדים כוח

המשטרה הזה מיועד אך ורק להם.

גבירתי יושבת הראש, אני מבקש שהמשטרה תדווח בצורה תמציתית היכן היא

נמצאת מבחינת ההכנות לביצוע התוכנית ומה קורה עם ערכות המגן - חלק יכול

להתבצע עד ה-1.9, אני מניח שחלק י יתבצע יותר מאוחר. אני אבקש גם מתת-אלוף

יגאל פרסלר לומר מהי הערכתו. מפכ"ל המשטרה צריך לומר לוועדה את דעתו

המקצועית כאיש שאחראי על הבטחון בכל שיטחה של מדינת ישראל - לגבי השיטה,

האפקטיביות שלה ועדיפותה על פני שיטות אחרות.

שי יהלום;

האם המפכ"ל לא ייתמוך אוטומטית בעמדת שר המשטרה?

היו"ר די איציק;

אתה תיכף תישמע. אני מבקשת לדווח בקצרה ככל האפשר.

אי חפץ;

אני אקצר בדברי. גם אני ואישתי שמרנו הרבה ימים בבתי ספר ואני חושב שזו

היתה גם שמירה מאוד "אפקטיבית". יש לי בת בבית ספר יסודי ויש לה עוד הרבה

זמן להיות בבתי הספר.

לגבי הראיה המקצועית, כמו שאמר שר המשטרה, אין מידע שיש איום מיוחד על

בתי הספר יותר מאשר על אובייקטיבים אחרים. להיפך, על אובייקטים אחרים יש

איום הרבה יותר ברור, וצויין פה הנושא התחבורתי. מבחינה בטחונית בראיה

כוללת אין הצדקה לאבטח דווקא את בתי הספר אלא צריך לתת בטחון לכלל החברה.

ההתמקדות שלנו באובייקטים בראיה של טיפול ולחימה בטרור היא שגיאה ברמה

אסטרטגית, אסור לעשות את זה כי אין סוף לאובייקטים ואין סוף להגנה שאפשר

לתת לכל אובייקט ואין סוף לתרחישים שאיתם ההגנה הזאת לא תוכל להתמודד. מעבר

למימד הפסיכולוגי, שאין לי ספק שהוא משמעותי והוא נותן תחושה טובה להורים,

אין חשיבות לשומר בשער בית הספר ומבחינת בטחון כנגד אירועי פח"ע הוא שולי

לחלוטין. ההגנה הניידת היא התשובה המתאימה ביותר כראיה האסטרטגית הכוללת.

כששקלנו את משאבי המדינה מול האיום מצאנו שאסור לנו להתמקד באבטחת

אובייקטים כי אין לזה סוף, לא למספרי האובייקטים ולא למידת האבטחה. גם אם

יהיו 10 מאבטחים בבית ספר עדיין לא תהיה שום בעיה לבצע פיגוע טרור, ונתתי

כמה דוגמאות כאלה בעבר ואני לא רוצה לחזור עליהן בפורום הזה, שהוא מסוקר.

שי יהלום:

אפשר גם לחטוף מוצב בצה"ל, אין בעיה.

אי חפץ;

נכון, אין שום בעיה, וראינו מה היה בצומת בית-ליד, שאובטחה על-ידי 17

חיילים. הגישה האומרת שבלחימה נגד הטרור יש לאבטח אובייקטים היא גישה

שגוייה מייסודה. אני לא נכנס פה לבעיה הפסיכולוגית של ההורים. לגבי מתן

פתרונות לגבי בריונות ולגבי בעיות כאלה ואחרות בבית הספר הפיתרון של

הניידת, שיש בה שוטרים והיא יכולה להיות מוזעקת כל שניה לבית הספר, הוא

פיתרון הרבה יותר טוב מאותו שומר.

היו"ר די איציק;

תוך כמה זמן היא תגיע?

אי חפץ;

זה תלוי, אני מעריך שהיא תגיע תוך 15-10 דקות.

שי לחמן;

שר המשטרה אמר שהיא תגיע תוך 5-3 דקות.

אי חפץ;

ברגע שיש אירוע אמיתי כלל המערכת של משטרת ישראל מגיבה ולא רק הניידות

ואין לי ספק שכלל המערכת היא טובה, מאומנת וי יעילה לאין שיעור מהמערכת

שהיתה קודם לכן, אף על פי שגם קודם היינו מגיבים לאירועים. עכשיו נוכל

לפעול כאשר מספר הניידות הוכפל והי יכולת שלנו היא הרבה יותר טובה. אנחנו

נהיה מוכנים ל-1.9, כמו שאמר השר. אנחנו אמונים בקבלת משימות ואימון הכוח

לאחר מכן, תוך שימוש בכוח הקיים. הכוח הזה לא יילך לכל משימה אחרת בזמן

שבתי הספר פועלים. מה שאמר פה חבר הכנסת זאבי הוא נכון, זה ייתן למשטרה

גמישות בלתי רגילה, אבל לא בזמן שבתי הספר עובדים. במשמרת שניה ושלישית,

בהגים, שבתות והופשות זו תוספת עוצמה, לא למשטרת ישראל אלא לאזרחי מדינת

ישראל. בכל מקום בארץ תהיה יותר משטרה והי יכולת שלנו להשתמש בניידות מעבר

לשעות בית הספר זה בונוס ורווח בלתי רגיל לאזרח במדינת ישראל. קשה לי בשיטה

הזאת לפתור את הבעיה הפסיכולוגית של ההורים, שרוצים לראות שומר, בבית הספר,

ואני מודע לכך שזו בעיה מרכזית וצריך להתמודד איתה, או על-ידי שכנוע ההורים

או על-ידי פתרונות אחרים. מבחינה בטחונית כתשובה כנגד בעיות פח"ע השומר לא

נותן פיתרון טוב. הפיתרון שלנו הוא לא פחות טוב וגם הוא לא מוחלט. יכול

להיות פיגוע גם בשיטה המשטרתית או בשיטה הקודמת, אין אף פעם בטחון מוחלט.

היו"ר די איציק:

בשיטה הקודמת אכן היה אירוע חבלני בבית ספר "אורט" בירושלים, אף שהיה שם

שומר.

לי לבנת;

ב"אורט קנדי" השומר לא היה חמוש.

שי יהלום:

אבל השומר תפס את המחבל והוא גם נפגע מכך.

אי חפץ:

אי אפשר שהפתרון יתבסס על שמירה של אובייקט, וגם אם במקרה זה השומר פעל

נכון עדיין אי אפשר להתבסס לאבטחת אובייקט כה גדול על שומר אחד. יש כל כך

הרבה פרצות וכל כך הרבה אפשרויות לעקוף את השומר ולטפל בו שזה חסר משמעות

מבחינה בטחונית. לכן אנחנו מאמינים שהשיטה המשטרתית היא השיטה הנכונה. אני

רוצה להוסיף שאני מאמין גדול במערכת של האבטחה הפיסית, קרי: גדרות, לחצנים,

מצלמות. זה יותר יעיל ויותר יציב, זה לא הולך לשתות קפה, ובשילוב הניידות

זהו לדעתי הפיתרון הנכון לטווח הארוך ובראייה אסטרטגית של מדינת ישראל.

שי יהלום:

היתה כאן סתירה בין דברי השר לדברי מפכ"ל המשטרה לגבי זמן ההגעה של

הניידות. חמפכ"ל אמר שזמן ההגעה הוא 12 דקות ואילו השר אמר 5-4 דקות.

באירוע זה יכול להיות קריטי. שקודם תהיה מדיניות אחידה.

היו"ר די איציק:

את כל השאלות שיש להרבה מאוד אנשים כאן אפשר יהיה להעלות אחר כך.

י' פרסלר:

כשאני מדבר על נושא אבטחת מוסדות חינוך מפריע לי מאוד שיש כאן טלוויזיה

ושישנם פה עיתונאים.

היו"ר די איציק:

זו לא טלוויזיה אלא זו הקלטה של היחידה לדמוקרטיה, זו סדנה מקומית. אל

תגיד מה שמפריע לך. גם כשיש חברי כנסת זה מפריע. מר פרסלר, אני רוצה להציע

לך עיצה, אל תסמוך בעיקר על פוליטיקאים, אחרי הישיבה הכל יהיה בחוץ, אז אם

אתה לא רוצה להגיד משהו, אל תגיד. אתה הרי מומחה, הופעת בוועדה הזאת כמה

פעמים ואחרי שניה הכל כבר הופיע בעיתון.

ל' לבנת;

אבל לא בדברים כאלה, תמיד היה נהוג בוועדה שדי ונים בנושא של אבטחת

מוסדות חינוך ייתנהלו ללא תקשורת ושום דבר לא דלף החוצה. אל תטילי דופי

בפוליטיקאים פה.

י' פרסלר:

ראיתי היום כתבה שבח רואיין מפכ"ל המשטרה בעיתון "הארץ" ואני מקבל כל

מילה שהוא אמר שם, ואני לא הולך לחזור, שייקראו את העיתון.

כיועץ ראש הממשלה למלחמה בטרור אני צריך להסתכל על האיום הכולל של כל

הטרור על מדינת ישראל. מבחינה זאת מוסדות החינוך מהווים רק יעד אחד מבין

יעדים רבים ושונים. יש לקחת בחשבון כי במועד זח או אחר ייתבצע ניסיון פיגוע

נגד מוסד חינוך מסויים. בעבר כבר הגשתי את הערכתי, ולצערי המציאות מוכיחה

זאת, שאיום הטרור כלפי התחבורה הציבורית למשל גדול פי כמה מאשר איום הטרור

כלפי מוסדות החינוך. רק בשנתיים האחרונות נחרגו בפיגועים שכוונו נגד נוסעי

התחבורה הציבורית ונגד אוטובוסים בתוך הקו הירוק 63 אנשים ונפצעו 227,

ביניהם גם ילדים ובני נוער שעשו דרכם לבית הספר. מי שמסתכל בראיה אסטרטגית

על איום הטרור חייב לשאול את עצמו מהו האיום המוחשי יותר ומהו האיום שסביר

יותר שייקרה. אין לי ספק שמאבטח בכל בית ספר או מוסד חינוך תורם לתחושת

הבטחון של התלמידים ושל הסגל וייתכן שהוא אף מהווה גורם מרתיע כלפי מבצעי

הפיגועים. מבחינה זו משרד החינוך הוכיח בעבר יכולת מצויינת ומקצועיות רבה

ביותר. אולם אינני בטוח שהאיום המרכזי לחיי ילדינו מבחינת הטרור הוא בעת

שהייתם בתוך מוסד החינוך בשעות הלימודים. יתכן דווקא שהאיום גדול יותר בעת

שהם עושים את דרכם בתחבורה ציבורית לבית הספר וחזרה ממנו ובקרבת בית הספר.

לא התעסקנו בנושא אבטחת ילדינו אחרי שעות חלימודים, במתנ"סים ובבתי תרבות

והאבטחה הנקודתית שהיתה נהוגה בשנים הקודמות לא נתנה כל מענה לאיומים אלה.

האבטחה הסביבתית לעומת זאת מתייחסת גם לנושאים הללו. אני מאמין ביכולתה של

משטרת ישראל לסכל פיגועים ובוודאי שאני מאמין ברצינות כוונותיה כשהיא

מצהירה שהיא תייעד את כל המשאבים שיוקצו לה למטרת אבטחת מוסדות חינוך למטרה

זו בלבד. אני מאמין שהאפקטיביות של השוטר גדולה פי כמה מזו של מאבטח או

שומר מקצועי. השוטר מיומן יותר, יש לו יכולת לעצור חשוד ולבדוק מכונית

חשודה כמכונית תופת ולהגיע במהירות ממקום למקום. המשטרה גם פועלת 24 שעות

ביממה. כיועץ ראש הממשלה ללוחמה בטרור הדבר הנוח ביותר מבחינתי הוא לצדד

בהמשך האבטחה הנקודתית במוסדות החינוך ואף לתבוע את עיבוי מערך האבטחה.

עמדה זו היתה אולי נזקפת לזכותי אם וכאשר חלילה י יתרחש פיגוע במוסד זה או

אחר. אולם אם אני רוצה להיות כנה עם עצמי, מתוך ראיה כוללת של סוגית הטרור,

עמדתי היא שיש לעבור מאבטחה נקודתית בפתח מוסד החינוך לאבטחה סביבתית

באיזור בית הספר, בדרכי הגישה אליו, במקומות הריכוז של תלמידים, בתחנות

חסעה ובייעדים הומים אחרים. בעבר טענתי, וכך אני גורם גם כיום, כי אבטחת

מוסדות החינוך חייבת להתבסס בראש וראשונה על אמצעים טכניים. בכל מקרה, את

המעבר מאבטחח נקודתית לאבטחה סביבתית יש לבצע בהדרגה ולהימנע מסיקור

תקשורתי מיותר. כל פירסום בנושא זה עלול להיחשב בעיני ארגוני המחבלים

כחשיפה של "בטן רכה" ובסופו של דבר עלול להביא לנזק בטחוני גדול מאוד.

ר' זאבי:

לא נעים לי כאיש אופוזיציה לומר זאת אבל הממשלה החליטה החלטה טובה.

אנחנו צריכים להודות בכך ולתמוך בהם.

ר' מילוא;

רק חבל, גבירתי יושבת הראש, שאת מביאה סייענים לשר ולא נותנת לחברים

שחושבים אחרת להביע את עמדתם. אולי הם יישכנעו?

היו"ר די איציק:

אולי ראש העירית לא ייגיד לי שאני מביאה סייענים? אני לא מביאה סייענים,

בדיוק כמו שהבאתי אותך ואתה לא מסייע ומאוד רציתי שתבוא כידוע לך.

ר' מילוא:

אני בא הנה להציג עמדה בשם תושבי תל-אביב והוא בא כסייען לשר וזה הבדל.

אז שי יאפשרו לנו להציג גם את עמדתנו.

היו"ר די איציק:

מאפשרים לן, אתה רשום לרשות דיבור. דווקא אתה לא צריך לבוא בתלונות.

ר' זאבי:

זכותי כהבר כנסת לשבת בכל ועדה, פרט לוועדת הוץ ובטחון, ולהגיד את דעתי.

אני אומר שהממשלה החליטה ההלטה אמיצה ולא פופולרית, כי יש 2 מיליון הורים

בארץ ולרובם בוודאי יש השקפה כתוצאה מוועד ההורים המרכזי, ממנהלי בתי טפר,

מראשי עיריות וגם כהורים הם רואים את הראיה המיידית שלהם ולא את הראייה

הכוללת. לא נעים לי כאיש אופוזיציה להגיד לממשלה שהם עשו דבר טוב. אני טוען

שאני בעל מקצוע, אני עוסק בזה כמה עשרות שנים וייעצתי ל-14 ממשלות בעולם

בנושא מלהמה בטרור, כולל הממשלה שלנו, הייתי יועצו של ראש הממשלה מר רבין.

הייתי שותף לשלבים הראשונים של אבטהת מוסדות ההינוך בעקבות האסון במעלות

במאי 1974. אז ההליטה הממשלה ההלטת מצב-רוח, תקנות הירום לאבטהת מוסדות

חינוך, החלטה שבזבזה מיליוני ימי עבודה ולא נתנה בטחון. אני כתבתי על זה

פעם מאמר בעיתון בשם "מסרגה מול קלציניקוב". אחר כך ישבתי פה 4 שנים בוועדת

החינוך של הכנסת וראיתי כיצד כל שנה נאבקנו במשרד החינוך שרצה להגשים את

התקנות לשעת חירום ואנחנו לא נתנו לו להאריך אותן. אחר כך עברנו לשיטה

החדשה, שגם היא לא היתה טובה. היום מוצעת שיטה על-ידי המטה הארצית, שהוא

אמון ומופקד מקצועית על הבטחון, הוא הגוף המוסמך ביותר לתת בטחון פנים

בישראל על-פי החלטות ממשלה. מי שנותן את הבטחון בגבולות ומעבר לגבול הוא

צה"ל ומי שנותן את בטחון הפנים היא משטרת ישראל. אי אפשר להתווכח עם זה,

כמו שאי אפשר שאנחנו נופיע ונגיד למשרד ההינוך לעשות את החינוך אחרת, כי שר

החינוך ומנכ"ל משרד החינוך מופקדים על החינוך.

שי יהלום:

האם הם לא יכולים לטעות? האם בערד הם לא טעו?

ר' זאבי:

כל אחד יכול לטעות אבל אני אומר לך שמקצועית הם לא טועים. טעינו כל

השנים כשלא אימצנו את הדרך הזו שעכשיו הולכים אליה. בפיתרון המוצע אנחנו

מוסיפים כוח לעם ישראל בשטחי הפנים, לא רק למוסדות חינוך. מי אמר שייפגעו

רק במוסדות חינוך? אם הייתי קצין המבצעים של החמאס או של הג'יהאד לא הייתי

בוחר במוסדות חינוך, יש גם מוסדות אחרים שאפשר לפגוע בהם, כמו מתנ"ס

ומועדון ובנק וכל מיני דברים אחרים. צריך להביא בחשבון שהאוייב חכם לפחות

כמונו. אם כך תתנהג וכך תפעל אז אתה תכסה את עצמך; אם תזלזל בו, נאכל את

זה, ויותר מידי פעמים זלזלנו בו. הפיתרון הזה נותן לנו בטחון איזורי ולאו

דווקא במוסדות חינוך. אומנם היום חינוך הוא בראש דאגתנו אבל מחר כשיהיה

פיגוע במועדוני נוער תקום צעקה אחרת. אין למדינת ישראל יכולת לאבטח את כל

המוסדות והאובייקטים שהם יעדי פיגוע על-ידי מחבלים.

שי יהלום:

אז למה הוסיפו עכשי ו 80 מאבטחים לאוטובוסים?

רי זאני;

עשו את המינימום שמאפשר את הגמישות.

שי לחמן:

את המינימום הזה אנחנו רוצים בבתי הספר.

ר' זאני:

המינימום הזה נעשה במקסימום על-ידי אבטחה מרחבית.

ר' מילוא:

לא פתחתי את פי כשהשר דיבר וכשהמפכ"ל דיבר. אני חושב שחבר הכנסת זאבי

עושה פה דבר שלא נכון לעשותו. אין לו שום תפקיד רישמי היזם כיועץ לענייני

בטחון, הוא גם לא חבר בוועדה הזאת, והוא בא הנה כסייען לעמדת השר. אף שזה

לגיטימי היה עליך להמתין לסוף הדיון. אחרי שתישמע אותנו תגיד את מה שאתה

חושב. יושבת ראש הוועדה משרתת פה את ענייני השר וזה לא מוצדק.

היו"ר די איציק:

אני מבקשת שתירגע עכשיו. אם זה לא מוצא חן בעיניך אתה יכול לצאת מכאן,

בכל הכבוד הראוי. אני מאוד מצטערת, זה מאוד לא יפה מה שאתה עושה עכשיו.

ר' מילוא:

מה שאת עושה זה לא נאה. להזמין הנה אורחים

היו"ר די איציק:

"סייענים"? ו"אני עוזרת לשר"? סליחה, אתה רשום מייד אחריו ואני באופן

אישי הזמנתי אותך ואתה יודע את זה וזה מאוז לא יפה מה שאתה עושה עכשיו.

ר' זאבי:

אני לא אשיב לדברי ראש עירית תל-אביב. אני רק אגיד שהוא יודע, מהרבה

שנים בכנסת, שכל חבר כנסת יכול להיכנס כמעט לכל ועדה וזכותו אז לדבר אם

יושב ראש הוועדה נותן לו את רשות הדיבור. אני שליח ציבור, בחרו בי אנשים

כדי שאני אשב פה בכנסת ואשפיע, כמו שבחרו בך לראשות העיר תל-אביב.

בסידור הקודם שילמו את המשכורות לאיקס מאות אנשים והכסף היה נבלע בסוף

השנון. בסידור החדש הכסף גם מביא לנו נכסי צאן ברזל, כי אם מוסיפים 108

ניידות זה רכוש שעם ישראל ייהנה ממנו, זה לא נספג בדיונה ובכורכר. בסידור

החדש יש תוספת בטחון למוסדות אחרים ולמרכז. בסידור החדש יש תוספת בטחון בכל

ימות השנה. להערכתי רק 3/4 שנה מוסדות החינוך פתוחים - יש חופשות חגים, יש

חופש גדול, זה בערך רבע מהשנה.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן:

בחופש הגדול אנחנו ממשיכים לתת סיוע לקייטנות ולפעילויות הקיץ.

ר' זאבי:

אבל מוסדות החינוך סגורים אז ופה אנו נותנים באותו כסף בטחון לעם ישראל

במשך כל ימות השנה. המאבטח הבודד שעומד בשער בית הספר הוא אשליית בלתי

רגילה. מי שחושב שיש בזה תוספת בטחון כלשהי, טועה. תיכנסו רגע לעורו של

היריב, של האוייב. כשהוא יבוא לתקוף בית ספר, או בשביל להרוג או בשביל לקחת

בני ערובה לפיגוע מיקוח, האם הוא לא ייצפה על השער? האם הוא ייבוא דווקא

מהשער? למה שהוא לא יבוא מהאגף או מהעורף? ואם הוא רוצה דווקא לבוא דרן

השער אז הוא ייתגבר על השומר הבודד ובית הספר יישאר חשוף בפני המחבלים. מי

שאומר שהשומר הבודד נותן בטחון משלה את ההורים, את העיריות ואת העם בישראל.

השומר הרי גם הולך לשתות והולך לעשות דברים אחרים ואז האוייב צופה עליו

ואוסף מודיעין למבצע. המאבטח הבודד בסידור של אתמול איננו מטפל בסביבה, הוא

מטפל רק מבית הספר ופנימה. ואילו המשטרה יכולה גם לצפות על הסביבה, גם

לבדוק עצם חשוד בסביבה, גם לעצור מי שלא נראה לה, מה שלא יכול לעשות המאבטח

הבודד שאין לו סמכויות של שוטר. אני טוען שהייריב לא ייבוא מהשער אלא הוא

ייבוא מהאגף או מהעורף. נכון שהשומר בשער היום עושה עוד תפקידים - של

סדרנות, של הרחקת פושרים של סמים, של התערבות בין ילדים ניצים ומתקוטטים -

אבל כל זה אינו תפקיד כטחוני. אם מערכת הבטחון בישראל או ההורים רוצים

שיהיה אדם שי יסייע למנהל/ת אפשר לעשות את זה אכל זה לא תפקיד הבטחון. שר

המשטרה אחראי על בטחון והמפכ"ל אחראי על בטחון ולא אחראים על ההתקוטטות בין

ילדים. גם לא צריך פיתרון אחיד לכל הארץ או פיתרון אחיד לכל ימות השנה. יש

תקופות בהן הטרור עולה או יורד וצריך לפעול על סמך מודיעין. המודיעין לא

מצוי בידי מנהלי בתי ספר, הוא מצוי בידי מפקח כללי של משטרה. הוא יודע,

למשל, שבעין חרוד אפשר להוריד את האבטחון ולעומת זה בגבעתיים צריך להוסיף,

או להיפך. יכול לקרות אירוע כעתיד בסידור החדש שבו ייתקפו בית ספר ואז

החכמים י יגידו "אמרנו לכם". אי אפשר יהיה להוכיח שהמצב היה חמור יותר לו

היה נשאר הסידור הקודם. מבלי שפירטתי את כל מיטב הידע והניסיון המקצועי

שלי, אני סבור בכל ליבי מבחינה מקצועית - מבחינה פוליטית להיפך, אני מנסה

לנגח את הממשלה בכל הזדמנות שנקרית לי - שלממשלה קרתה תאונה והיא החליטה

נכון ועלינו לתמוך בה.

י' בא-גד:

אני עומד לומר דיעה לא פופולרית ולמרות שאני מדבר אחרי חבר הכנסת זאבי

אני תומך בדעתו. אמרתי את זה אתמול כבר לעוזר השר ולא רק כרגע השתכנעתי

מהדברים. השמירה הנקודתית לא הביאה את התוצאות הדרושות. ראיתי בשמירה

הנקודתית מספר מכשלות נוספות. ראשית, קרה ששומר ירה ברגלו של ילד ושנית,

השומרים לא היו תמיד מהאיכות המעולה ביותר, וזאת בלשון המעטה. חלק מהשומרים

היו אנשים שלא הסתדרו ככל עבודה אחרת ואז הגיעו לתפקידי שמירה.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

את זה אפשר להגיד על כל הדברים.

יי בא-גד:

ההתחברות שלהם לתלמידים לא תמיד היתה חיובית. אין לעבור בקיצוניות משיטה

לשיטה. תמיד, בייחוד בתקופת ניסיון, כדאי לבחון את הדרך הממוצעת. לכן אני

מברך על הודעתך שבירושלים, ביהודה ושומרון, באיזורי קו התפר ובמקומות אחרים

שיימצאו לנחוץ תמשיכו השנה גם עם השיטה בניסוי, וצריך גם לשקול היכן

השיטה הקודמת תמשיך לפעול. יחד עם זה צריך לבדוק את מידת הי יעילות והמהירות

של הניידות, שלא תהיה מחלוקת בין השר לבין המפכ"ל אם זה יימשך 3 דקות או 12

דקות. אני תומך בשילוב שתי השיטות יחדיו לשנת ניסוי.

היו"ר די איציק:

תודה רבה. אדוני השר, מר רוני מילוא אמר שהבאתי "סייענים" אז אני רוצה

להראות לך שהבאתי גם "סייען" נגדך.

שי עמור;

אחרי ששמעתי את המומחים, וגם אם יש לפעמים מומחים בעלי אינטרס, אם אני

צריך לבחור בין האפשרות שהמומחים טועים לחוות הדעת שהם נתנו אז אני בוחר

בחוות הדעת של מי ששמענו - של חבר הכנסת זאבי ושל מפכ"ל המשטרה ושר המשטרה.

ר' מילוא;

אם היינו דנים בנושא בטחון הפנים במדינת ישראל אז התיזה שהוצגה פה

על-ידי שר המשטרה והמפכ"ל והבר הכנסת זאבי ואחרים היתה נכונה - לפזר את

הכוחות עד כמה שאפשר, בכל מקום שניתן, כדי שיוכלו להגיע בנגישות מיידית לכל

מקום פיגוע מהר ככל האפשר. אבל הנושא שעומד כאן על הפרק הוא אבטחת מוסדות

חינוך. אם היינו דנים בנושא הבטחון הפנימי במדינת ישראל לא הייתי מציע

להוסיף 7-5 ניידות בתל-אביב ואיקס ניידות בכל הארץ אלא הייתי מציע להוסיף

הרבה יותר כוחות וניידות למשטרת ישראל והרבה יותר אמצעים אלקטרוניים והרבה

יותר שמירה באוטובוסים והרבה יותר שמירה בכל מערכת נוספת פרט למערכת

החינוך. אבל נושא זה לא נדון בוועדה הזאת ולא בפורום הזה ואני מניח

שמתקיימים על כך דיונים בקבינט ובממשלה ומתקבלות שם החלטות. כאן אנחנו דנים

בנושא מאוד ספציפי של אבטחת מוסדות חינוך.

אני קודם בל רוצה לתת כמה נתונים. בתל-אביב פועלים היום 220 מאבטחים

במוסדות חיניוך ו-12 קציני בטחון. יש לנו 168 בתי ספר, 479 גני ילדים, 26

מתנ"סים, 4 פנימיות ו-32 מוסדות אחרים - ספריות, מרכזי מוסיקה, בתי חולים

וכדומה. סך הכל יש לנו היום 23 ניידות שפועלות בשטה, שלהערכתנו יכולות

להגיע תוך כ-5 דקות לכל מוסד במקרה שקורה משהו והן מסיירות כל הזמן בשטח.

ואגב, השומרים שאנחנו מפעילים הם כולם יוצאי צבא מנוסים, שעוברים קורסים

באמצעות אגף הבטחון של העיריה, שבראשו עומד איש בטחון מנוסה, מר סמבירה,

ואנחנו בנושא הזה מקפידים מאוד. לחשוב שאת כל המערכת הזאת תחלפנה 7 ניידות

שר המשטרה מי שחל:

כמה מתוך זה ממומן במסגרת התקציב של משרד החינוך והתרבות?

ר' מילוא:

העלות היא 12.5 מיליון שקל בשנה. מתוך זה קיבלנו ממשרד החינוך 7 מיליון

שקל והשאר, 5.5 מיליון שקל, ממומן על-ידי העיריה. אנחנו נפגשים ישירות עם

ההורים וזה ההבדל בין מעמד של ראש עיר לבין מצבו של שר, ואני הייתי כבר

בשניהם ואני יכול לומר את זה. עם ועד הורים לא נפגשתי כשר משטרה אלא רק

כראש עיר. כאשר באו מבית ספר אליאנס ואמרו שיש 2 כניסות לבית הספר ויש רק

שומר אחד נוכחנו שיש צדק בטענתם והצבנו שם שני שומרים. וכשבאים ועדי ההורים

מגני הילדים כיפו ואומרים שיש תהנת הסעה לפועלים ערביים ליד הגן ברחוב יפת

וצריך לתגבר את השמירה דאגנו למערכת יותר חזקה שתסייע להם. היום באים

ואומרים לנו - תוציאו את כל השומרים ונחליף את זה ב-7 ניידות. לי אין טענה,

ולו הקלה ביותר, נגד משטרת ישראל. אני בטוח שהיא תבצע את התפקיד המוטל עליה

בצורה הטובה ביותר. הממשלה החליטה והמשטרה קיבלה את ההוראה ותבצע את זה.

לדעתי יש פה טעות בקונספציה הכללית מכיוון שאנחנו דנים פה באחריות של אבטחה

על מוסדות חינוך ולא באבטחת הפנים במדינת ישראל בכלל. אם היה בא מישהו

ואומר לי - במדינה יש מצוקה תקציבית, אנחנו מוכרחים לחסוך, החלטנו שזה סעיף

שאפשר לחסוך בו יחסית בנזק פחות גדול מנושאים אחרים - את זה הייתי מוכן

לקבל. אבל שלא י יגידו שהשיטה המוצעת היא יותר טובה מאבטחה צמודה למוסדות,

זה לא מתיישב עם ההיגיון. אני לא איש בטחון אבל יש אנשי בטחון שעובדים

בעיריה והם כקיאים בזה, ואני גם הייתי שר משטרה ואני מכיר את המערכת

המשטרתית ואני מכיר את שיקול הדעת. במשטרה ישנם האנשים הטובים ביותר, אנשים

מצויינים, אבל גם הם יכולים לפעמים לטעות. כשהם מקבלים הנחייה על-פי החלטת

ממשלה הם חייבים לבצע אותה ולפעול בצורה הטובה ביותר כדי ליישם אותה. במקרה

הזה הראייה הטובה ביותר לכך שכנראה ההחלטה הזאת היא לא כפי שמנסים לתאר

אותה זאת העובדה שבמקומות רגישים, כפי שתואר כאן על-ידי השר ועל-ידי

המפכ"ל, נשארת האבטחה הצמודה. אם השיטה של האבטחה הצמודה היא פחות טובה

מהשיטה שמוצעת עכשיו, כפי שתואר פה, למה אתם מפקירים את ירושלים עם אבטחה

צמודה? ירושלים היא המקום הרגיש ביותר במדינה ואתם מפקירים אותה בשיטה לא

נכונה לעומת השיטה הנפלאה שאתם מביאים לתל-אביב, לרמת-גן, לפתח-תקוה,

לראשון-לציון ולגבעת שמואל.

ר' זאבי;

בירושלים יהיו שתי השיטות.

ר' מילוא:

גם בתל-אביב אני רוצה את שתי השיטות, אם צריך. אם חבר הכנסת זאבי אומר

ששתי השיטות ביהד הן יותר טובות מאחת מהן בלבד אז אני רוצה גם בתל-אביב את

שתי השיטות. תבואו ותגידו לי שאין תקציב אבל שלא ייבוא הדרג שקיבל את

ההחלטה ויינסה להציג את השיטה החדשה כאידיאל בהתגלמותו. אם זה אידיאל תשנו

את זה גם בירושלים, גם בקו התפר, גם בכל מקום אחר, ותלכו אל האידיאל. אני

מדבר פה בהתרגשות מסויימת. זאת הישיבה הראשונה שלי בוועדת כנסת מאז שנבחרתי

לראשות העיר, בדרך כלל אני מסתפק בשליחת נציגי העיריה לוועדות. אבל כאן

צריך להיות ברור לכולם שאנחנו דנים בחיי הילדים שלנו ואף הורה בעיר שאני

מייצג את תושביה לא ייקבל את זה שבגלל חסכון תקציבי יופחת הבטחון בתקופה

שכזו. אם הממשלה תגיע לייעד שכולנו רוצים בו, לשלום מלא עם אש"ף ועם החמאס

ועם הסורים ועם האירנים ועם כולם ואנחנו נשב לנו "איש תחת גפנו ותחת

תאנתו", אז לא נזדקק לשמירה בבתי הספר, הכל יהיה טוב. אבל בתקופה שכזו,

שהיא תקופה כל כך רגישה מבחינה בטחונית, אני חושב שהורדת השמירה הצמודה

מבתי הספר היא החלטה לא נכונה מכל הבחינות. כתבתי מכתב מאוד מנומס ומנומק

לראש הממשלה, כתבתי אותו מתוך זהירות רבה ודאגה אמיתית גם לממשלה

ולהחלטותיה, כי אם חס וחלילה ייקרה משהו אחר כך הממשלה לא תוכל להיישיר את

עיניה מול ההורים שילדיהם ייפגעו. ולמה? אני לא מבין את זה, בשביל לחסוך

חלק מהתקציב? אז אם אתם רוצים לעבור לשיטת ניידות בואו לפחות בשנה הקרובה

נפעיל את שני הדברים, גם את השמירה וגם את הניידות. כמו שאמר חבר הכנסת

זאבי, אם זה יותר טוב לירושלים תנו לנו את זה גם בתל-אביב. במיוחד לאחר

ששני הפיגועים הגדולים האחרונים היו בתל-אביב, גם קו 5 וגם קו 20, הם קווים

שהייעד שלהם הוא תל-אביב, אף שבמקרה הפיצוץ בקו 20 היה ברמת גן. אני לא

מוכן שהילדים בתל-אביב יהיו בסיכון יותר גבוה מהילדים בירושלים. תנו לנו,

לפחות לשנה אחת, את אותה שמירה צמודה, עליה מדובר בירושלים. בינתיים אולי

יירווח לנו מבחינה בטחונית, אולי השלום ייתקדם, אולי ארגוני הטרור יכתתו את

נישקם וייהפכו חרבותם לאתים.

ר' זאבי;

או שהממשלה תתחלף.

ר' מילוא;

את זה אתה אמרת. אני עוד לא בטוח בעניין הזה מה יותר טוב לילדים. אני

דואג כרגע לבטחון של הילדים בבתי הספר, זה מה שמעניין אותי, ולצורך העניין

אני מדבר פה בשם תל-אביב, ואני תמה על ההחלטה. במכתבי לראש הממשלה כתבתי;

"החלטת הממשלה כבר עתה גורמת לדאגה עמוקה בקרב תלמידים, מורים וציבור

ההורים ועלולה להתברר חלילה כשגיאה חמורה. מוטב למנוע בעוד מועד את הסכנה

הכרוכה בה". אני חושב שזה הרגע האחרון שבו אפשר לקבל החלטה בעניין הזה. אני

מוכרח לומר שאני דואג וחרד קודם כל לבטחון הילדים ואני גם אומר את הדברים

האלה כדי שלא ייאמר פעם שמרכז השלטון המקומי והעיריות הגדולות לא התריעו

בעניין הזה. אם זה כרוך בהוצאה תקציבית נוספת אני אומר שאנחנו מוכנים,

למרות שאנחנו לא צריכים מבחינת האחריות שלנו לשלם עבור האבטחה, להמשיך

להשתתף עם משרד החינוך באותה פרופורציה בה השתתפנו בעבר על מנת שיישארו

השומרים בבתי הספר. מה שייקרה בסוף הוא שלדעתי ההורים ייפעלו, כי את ההורים

לא מעניין שום דבר פרט לילדיהם, הם יישבתו וייצרו לחץ גדול על הממשלה

ובסופו של דבר גם י יחזרו השומרים לבתי הספר, גם י ישלמו את מה שמשלמים וגם

יאכלו את הדג הזה בלי שום צורך לאכול אותו. לכן עדיף שעה אחת קודם להחליט

על זה עכשיו, לתת שנת ניסיון של השתלבות שתי המערכות האלה ביחד. אחרי שנה,

אלוהים גדול, אולי יהיה לנו יותר קל.

שר המשטרה מ' שחל;

האם היתה קיימת השיטה הזאת לפני 1992? מי מימן אותה?

ר' מילוא:

המערכת הזאת נבנתה ב-1993 בצורתה הנוכחית. לפני כן ההורים שמרו, על-יד

השער ישבה הסבתא הסורגת והסבא המנגן. כשנכנסתי לתפקידי אנחנו הכנסנו את

השיטה של מיומנות מקצועית.

שר המשטרה מ' שחל:

מר מילוא, אתה אומר לי שהשיטה הזאת היא חיונית ואי אפשר בלעדיה. אני

מעוניין לדעת האם כשאתה היית שר משטרה העניין הזה היה מופקר לגמרי?

שי יהלום:

אבל בתקופת הממשלה הנוכהית הטרור גבר. פיגועי הטרור בתל-אביב הוכפלו

בתקופה האחרונה.

ר' מילוא:

אני סייגתי את הדברים ואמרתי שאינני בא בטענות כלפי המשטרה או כלפי שר

המשטרה. אני בא בטענות להחלטה בעיתוי כזה. לדעתי אם תתקבל החלטה כזו בעוד

שנה אולי יהיה בה היגיון אבל בעיתוי הזה, לגבי תל-אביב במיוחד, זו שגיאה

גדולה.

מי ניצו:

אני שמעתי בקשב רב את כל הדוברים כאן - השר, המפכ"ל, חברי הכנסת, עמיתי

ראש עירית תל-אביב - ודעתי היא כפי שכתבתי אותה לראש הממשלה באוגוסט 1992

ולא השתנתה מאז. האבטחה לא יכולה להיות על-ידי שומר בשער. אבטחה פירושה

מודיעין, כוחות, הפעלת עתודות, סגירת צירים. זה ששמים איש בשער, זו אבטחה?

זו זריית חול בעיניים. מצד שני יש לי ויכוח עם משרד החינוך ואולי גם עם

ועדת החינוך של הכנסת לגבי אופיו של המוסד החינוכי, האם זה מוסד סגור או

מוסד פתוח. אם זה מוסד סגור יש כל מיני אמצעי סגירה, לרבות אמצעים מכניים

ואמצעים אנושיים. אם מגיע לי תקן של מזכירה ותקן לשומר, נא להכיר בתקן של

השומר. נדמה לי שמערבבים פה שני נושאים - בין אופי חיים בתוך בית ספר

ואבטחת מוסד מפני ונדליזם, נזקים ועשרות דברים אחרים; לבין אבטחת חיי

הילדים בדרכם אל בית הספר ובכניסה לבית הספר. אני מקבל כל מילה שאמר חבר

הכנסת זאבי. אני אומר את זה במלוא האחריות ויש לי את מערכת החינוך הרביעית

בגודלה במדינת ישראל. אני מחפש פתרונות. אני גם לא חושב שהשיטה של מס הורים

היא נכונה. לא צריך להטיל על ההורים את המס הזה. אני נגד כל האגרות וכל

המיסים אבל אני בעד להגדיר בצורה ברורה איזה אופי של מוסד חינוכי אנחנו

רוצים, סגור או פתוח. כמו ידידי מר רוני מילוא, גם אני רכשתי את מיטב

המיכשור, את מיטב האמצעים, ואני לא מסוגל לממן את מיטב השומרים הצמודים,

אני גם לא בטוח שיש צורך בהם. אני לא בטוח שדומה שכונה אחת לרעותה ובית ספר

אחד למשנהו, כשבאחד מהם צריך שני שומרים ובחברו לא צריך שומרים כלל. צריך

לשבת ולראות, יש לנו עם מי לדבר במשרד הוזינוך. אני בעד אבטחה בידי משטרת

ישראל. אני לא אשאל אותם כמה ניידות יש להם ותוך כמה דקות הם י יגיעו. אני

מצפה שהם ייעשה את תפקידם בצורה המושלמת והטובה ביותר ואני סומך עליהם.

לי לבנת:

במשך קצת יותר משנתיים עמדתי בראש ועדת המשנה של ועדת החינוך לנושא

אבטחת מוסדות חינוך. אני רוצה להצטרף לדבריו של יועץ ראש הממשלה ללוחמה

בטרור ולהביע מורת רוח על קיום הישיבה הזאת בצורה פומבית ופתוחה לתקשורת.

קיימנו כאן הרבה מאוד ישיבות בנושאים האלה, שבהן השתתפו גם גורמי בטחון

למיניהם, וגם כשהיו כאן עיתונאים הם נתבקשו לא לפרסם ומעולם לא דלפה מילה

אחת, לא דרך חברי הכנסת ולא דרך העיתונאים. אני חושבת שראוי שיושבת ראש

הוועדה תיפנה לעיתונאים בבקשה שלא י יפרסמו מידע שנאמר בישיבה.

היו"ר די איציק;

כבר פנינו אליהם בתחילת הישיבה.

עיתונאית - רונית;

לא אמרתם לנו לא לפרסם את מה שנאמר פה, אני מצטערת, אחרת לא הייתי נכנסת

לישיבה. הייתי מקבלת את ההדלפה בחוץ ולא נכנסת פנימה. אתם לא אמרתם לנו שמה

שקורה כאן אינו לפירסום.

היו"ר די איציק;

הוויכוח הוא לא איתך ובואו נמשיך.

לי לבנת:

ולכן אמרתי שאני מצטרפת למה שאמר קודם יועץ ראש הממשלה ללוחמה בטרור.

אני חושבת שזה לא מביא שום תועלת והדיון לא צריך להתקיים בנוכחות של תקשורת

המונים אלא הדיון צריך להיות ענייני.

לגופו של ענין, סברתי ואני עדיין סבורה שנושא אבטחת מוסדות חינוך, כמו

בכלל נושאי אבטחה למיניהם, אינו מתפקידו של משרד החינוך. אני אומרת את זה

כבר 3 שנים באופן עיקבי, למרות שעמדתי בראש ועדת משנה של הוועדה. זה לא

מתפקידו של משרד החינוך, הוא לא יודע לעשות את זה והוא לא צריך לעשות את

זה. זה לא מקצועו וזו לא מומחיותו ולכן הוא לא צריך לאבטח את התלמידים,

בדיוק כמו ששום משרד ממשלתי אחר לא ממונה על אבטחת המתקנים שהוא שוכן בהם,

זו בדיוק תפקידה של משטרת ישראל. מבחינה עקרונית אני חושבת שהעברת האחריות

למשטרת ישראל היא מאוד נכונה. אני חושבת שזה יהיה מוטעה להטיל את הנטל הזה

על ההורים ולכן גם ועדת החינוך התנגדה לתשלומי הורים בנושא הזה. יחד עם זה,

אני מייחסת חשיבות רבה גם לאווירה. אני לא חושבת שחשוב רק אם גורמי הבטחון

צופים כרגע כך או צופים אחרת, ואני לא רוצה להיכנס לפרטים. האווירה

הציבורית היא מאוד חשובה וכאשר אנחנו נמצאים במצב בטחוני שבו יש פעולות

טרור, וכאשר האווירה היא שזה לא ממש בטוח לשלוח את הילדים לבית הספר, היא

חשובה אף יותר. אני מצטרפת לדבריו של מר רוני מילוא שהסתייג מההחלטה לצמצם

את כמות השומרים ובה בעת להשאיר את המתכונת הקודמת בירושלים, בקווי התפר

ובמקומות נוספים. נדמה לי שההחלטה לאבטח את מוסדות החינוך על-ידי 2 ניידות

בבת-ים ו-5 בתל-אביב ובזה להסתפק היא החלטה לא נכונה היום. משטרת ישראל

צריכה לחשוב מחדש לאור מה שהיא שומעת כאן, גם מאנשי השטח, גם מאנשי הבטחון

בתוך עירית תל-אביב ובמקומות אחרים וגם מחברי הכנסת בוועדה הזו.

היו"ר די איציק;

למה את מתכוונת? אני מתחברת אליך בעניין של האווירה, מה שאמר מר מילוא

על עניין עצביהם של התושבים הוא נכון. אדוני השר, ברור לנו לגמרי שאין פה

תשובה לאותה בעיה שהמפכ"ל דיבר עליה, לעצביו של הציבור, במי וחד אולי דווקא

בתל-אביב היום, הם בכל זאת עברו טראומות נוראיות. השאלה היא איזו תשובה אתם

נותנים לכך. אני חושבת שצריך לעשות משהו. אני גם חושבת שהישיבה כן צריכה

להיות פתוחה לעיתונאים, דווקא בגלל מה שאת אומרת, כי האווירה היא קשה וצריך

להוציא את הדיונים האלה ולתת שהם יישמעו ולא ללבות את החרדה של האזרחים.

לי לבנת;

אני לא רוצה להגיד למשטרה בדיוק מה צריך לעשות. ברור שיש הרגשה מאוד לא

טובה עם ההצעה שהמשטרה מציעה עכשיו. לדעתי הסתבכתם עם ההחלטה לגבי ירושלים.

אם בירושלים הוחלט שיהיה מאבטח צמוד לכל בית ספר אז אני רוצה שיהיה מאבטח

צמוד לכל בית ספר בכל הארץ.

היו"ר די איציק:

בירושלים יופעלו שתי השיטות.

לי לבנת:

אדרבא, שבכל הארץ יופעלו שתי השיטות. הרי ייבואו וייגידו שזה מצויין אבל

יש בעיית תקציב, הו, אז שנדע. האם הפיתרון המוצע כאן הוא פיתרון הכי נכון

מבחינה תקציבית או שהוא פיתרון הכי נכון מבחינה בטחונית? אם יש בעיית

תקציב, זה סיפור אחר, אז שייבואו וייגידו שיש בעיית תקציב ואני מובנה להציע

מאיפה לקצץ בשביל לתרום לאבטחת בתי הספר והגנים ולשלוות הנפש של ההורים, זו

שאלה אחרת לגמרי. אבל צריכה כאן להיות החלטה. שמעתי קריאת ביניים של שר

המשטרה שאמר שיש בעיית תקציב. אם הבעיה היא בעיית תקציב, שתבוא משטרת ישראל

ותגיד שהיא סבורה שצריך לאבטח בשתי השיטות בכל הארץ אבל יש להם בעיית

תקציב, אם ייגידו זאת אז זה יהיה נושא הדיון. אז אני אציע שנקיים ישיבה

משותפת עם ועדת הכספים ונציע מאיפה לקצץ. אני בטוחה שנוכל להציע אפילו

בקונצנזוס בין חברי חברי הכנסת מהסיעות השונות, בלי להיכנס לעניינים

פוליטיים, מאיפה לקצץ את תקציב המדינה ובלבד שהילדים יהיו מאובטחים. אם

המשטרה תגיד שהבעיה היא אכן תקציבית אז אנחנו נדע איך לטפל בה. אם הנושא

הוא נושא אחר, המשטרה צריכה להיות קשובה למה שאומרים כאן ראשי ערים, אנשי

בטחון, חברי כנסת, הורים וחלק רחב מאוד בציבור הישראלי והיא מוכרחה לדאוג

לכך שהאבטחה לא תיפול לפחות ממה שהיתה בשנה הקודמת.

שי יהלום;

אני תומך בדברי מר רוני מילוא ודברי חברת הכנסת לבנת. 3/4 מדברי כבר

נאמרו על ידם. אני מבקש תשובה ברורה על הבדלי הגירסאות של הזמנים. ראש

עירית תל-אביב אמר שהם בדקו, כשיש 23 ניידות, ומצאו שזמן ההגעה הוא 5 דקות.

אז אם יהיו 7-5 ניידות זמן ההגעה יהיה כפול 4, כלומר 20 דקות. אין כל ספק

שהוספת 100 ניידות לכוח השיטור תוסיף לבטחון של מדינת ישראל, אי אפשר להגיד

על זה אף לא מילה רעה אחת. בנאומי בכנסת על משרד המשטרה תמיד אמרתי שצריך

להוסיף עוד שוטרים. אבל אין קשר ישיר בין הוספת השוטרים לבין אבטחת מוסדות

חינוך, הקשר הוא רק בהקשר הכולל. גם אם תוסיף פלוגת שוטרים ליד כפר-סבא וגם

אם תעשה סגר עם מגדלים וכלבים, יכול להיות שזה יימנע כניסת מתבלים ובכך

נשפר את אבטחת מוסדות החינוך במסגרת הבטחון של כלל ישראל. אבל ספציפית אם

החליטה המדינה לאבטח מוסד זה חייב להיות על-ידי שומר צמוד. אותו דבר קורה

עכשיו גם באוטובוסים. יש היום למעלה מ-100 מאבטחים שלא יסתובבו סביב הירקון

בתל-אביב אלא ייכנסו לאוטובוס וייסעו איתו. אם היה לכם תקציב גדול יותר

הייתם שמים מאבטח בכל אוטובוס משום שכאשר צריך לאבטח זאת אבטחה נקודתית.

מתברר שבתקופה הזאת, בגלל סיבות פוליטיות, הפיגועים הקשים ביותר היו בקו 5

ו-20 ולכן תל-אביב ורמת-גן ובני ברק הם לא פחות בסיכון מאשר ירושלים. אני

לא מבין איך הגעתם למסקנה שבירושלים יופעלו שתי השיטות ואילו במקומות שבהם

היו הפיגועים הקשים והכואבים ביותר, בנתניה ובבית ליד ובכל המקומות האלה,

תהיה רק שמירה חלקית. אני מאוד משבח את כבוד השר על כך שהוא הצליח בתיחכום

להגדיל את התקציב ואת הכוח של משטרת ישראל וכל הכבוד. אני חושב שאתה פועל

בסדר גמור כשכל הזמן אתה חותר להגדיל את תקציבי משטרת ישראל, אכל זה צריך

להיות בנוסף, כי מגיעים לכם יותר שוטרים. בהרבה מאוד תחומים, כמו גניבות

מרכב ופשעים אחרים, משטרת ישראל לא מסוגלת לטפל ואי יכולת האכיפה הורסת את

כל המשמעת במדינה. אבל לבוא ולפתות את הממשלה על-ידי כך שאתם אומרים

שהמשטרה תבצע את אבטחת מוסדות החינוך במחצית התקציב, ב-60 מיליון במקום 200

מיליון השקלים שהיו צריכים להיות מופנים לזה, אחרי שבשנה שעברה כבר הוקצבו

לכך כ-120 מיליון שקל, זוהי פגיעה בבטחונם של מוסדות החינוך. אני קורא בזה

לתמוך בתוספת הכוחות למשטרה, בעיקר גם לנוכח יציאת כוחות צה"ל מהערים, אבל

במקביל אסור להוריד אף שומר. אם צריך לאמן אותם יותר ולעזור להם יותר

ולהוסיף עוד גדרות, אז בבקשה, תוסיפו לכך את הכסף הדרוש.

ש' בוחבוט;

קשה לי מאוד לנתק את עצמי מהיותי גם ראש ישוב. כשדובר על כך שהמשטרה

תיקח על עצמה את האבטחה אני בירכתי על כך, ואני חושב כך גם היום, כי אין זה

תפקידו של משרד החינוך לתת בטחון בשטח. אבל לצערי מרגע שנפגשתי עם מפקד

המחוז הצפוני של המשטרה אני מודאג. אני מוטרד כיצד הפריסה של המשטרה תיתן

הרגשת בטחון. כאיש שהיה בהתקפה הרצחנית במעלות ב-1974, שלאחריה הוחלט על

האבטחה בבתי הספר, אני סבור שהסכנה היא גדולה יותר כאשר בית ספר סגור עם

גדרות מכיוון שאז אם יש התקפה שום ילד לא יכול לברוח ולצאת מבית הספר. אני

רוצה לחזק את דבריהם של מספר חברים, גם של ראש עירית תל-אביב וגם של חברת

הכנסת לבנת. אם יש צורך בתקציב נוסף אנחנו צריכים להיאבק לקבל זאת. אני חבר

בוועדת הכספים ואני יודע שהולכים להשקיע מיליארדים של שקלים בשמירה על כל

מתנחל ביהודה ושומרון. אין שום סיבה שאנחנו לא נאבטח את ילדינו בתוך הארץ.

לא נהפוך את זה לוויכוח פוליטי. אני מדבר כראש עיר וכחבר כנסת מודאג ואני

רוצה לסייע למשטרה. התושבים רואים את ראש העיר שלהם כאחראי לבטחונם, אותם

לא מעניינת המשטרה ולא שום דבר אחר. הם רוצים לשלוח את הילדים שלהם לגן

ולבית ספר בידיעה שילדם מאובטח. אני מוכן להיאבק בוועדת הכספים על מנת

להגדיל את התקציב. לא יכול להיות שבמשטרת מעונה, שחולשת על שטח של עשרות

אלפי דונמים עם 50,000 תושבים, תהיה ניידת אחת שצריכה לנסוע לראמי ולפאסוטה

ולחורפיש עם שני שוטרים. אני יודע שהמשטרה עושה את זה בגין בעיות תקציב וזה

לא מקובל עלי. מהירות ההגעה אם שחם וחלילה ייקרה אסון היא לא 6-5 דקות. אני

מאמין שייקח יותר מחצי שעה עד שייגיעו לאותו בית ספר.

אני רוצה לומר לראשי הערים, אני תקפתי את השלטון המקומי בוועדת הכספים

ואני תוקף אתכם פה. אנחנו לא מספיק ערניים ולפעמים אנחנו נותנים הסכמה מבלי

לבדוק. לפי הוראות המשטרה בכל בית ספר יצטרכו להשקיע מעל למיליון שקל. חלק

מבתי חספר אינם מגודרים כמו שצריך, צריך להחליף גדרות ולתקן אותן. היום

המשטרה יכולה להגיד לרשות שעל מנת שהיא תוכל לפקח הרשות חייבת להציב בכל

בית-ספר גדר בטחונית, ולסגור את השער עם שלט מרחוק, ולהתקין מערכת כריזה

וטלוויזיה במעגל סגור, ומשטרת ישראל גם צודקת בכך. אבל מאיפה ייבוא הכסף?

נאמר כאן על-ידי המנכ"ל שיש 60 מיליון שקל. אני חושב ש-60 מיליון שקל

י יספיקו רק לעירית תל-אביב.

שי שושני:

בסטנדרטים של עירית תל-אביב גם 60 מיליון שקל לא י יספיקו.

שי בוחבוט:

אני חושב שאכן המשטרה צריכה לקחת את הבטחון, כי המאבטח בשער הוא לא

מקצועי ולא שווה שום דבר. אדוני שר המשטרה, אל תיקח על עצמך את בטחון

הילדים מבלי שיהיה לך תקציב נוסף ומבלי שתוכל לתת תשובה לכל בעיה בשטח.

מי אריאב:

לא מדובר על אבטחת מוסדות חינוך, מדובר כאן על אבטחת בתי הספר בלבד. וכי

ילדי גני ילדים הם הפקר? דעתי היתה מהתחלה שאל לנו, למרכז שלטון מקומי,

להיכנס לנושא הבטחון. אני לא רוצה להיות שריף, לא רוצה לנהל חברות שמירה,

לא רוצה שבכל מקום תהיה לי חברה אחרת. התחלנו בשמירת הורים והמשיכו בשמירה

של חברות. אני גר ביישוב לא פשוט, יש אצלנו בעיות והכתובת שלי היא המשטרה.

אם לאותו מאבטח יש בעיה הוא לא יכול יותר מאשר לראות מה קורה ולקרוא למשטרה

והמשטרה צריכה לבוא ולעשות סדר. אני לא רוצה לעסוק בזה ולא צריך לעסוק בזה.

אולי לתל-אביב יש אפשרות אחרת. אני עוד לא הייתי שר משטרה אבל מנסיוני הקטן

כראש עיר, ואני ראש עיר "חדש מאוד", 19 שנה עוד מעט, אני אומר שביישוב

שהתפתח מ-20,000 תושבים ל-45,000 תושבים, שמערכת החינוך שלו גדולה מ-4,500

תלמידים ל-8,000 תלמידים תוך 4 שנים, אינני רוצה לעסוק בנושא הזה. יש משטרה

שממונה על הבטחון השוטף ועליה לשאת באחריות. 3 שומרים, 5 שומרים, זה לא

מעניין אותי. הם מופקדים מקצועית על זה, שייעסקו בזה, שיהיה לי למי לבוא

ולומר את הדברים. היתה לי בעיה עם גני ילדים, אמרו לי שסיור אחד לא מספיק.

היישוב שלי פרוס על שטח רחב. הוראתי מייד על עוד סיור כי חברת השמירה אמרה

לי שזהו הפיתרון. אני לא יודע כמה ניידות צריך, לא בדקתי, לא ישבתי עם

המשטרה. מה שהמשטרה תאמר יהיה מקובל עלי כי המשטרה אחראית על כך. אינני

חושב גם שצריך לבוא ולומר לי שבבתי הספר תעבוד חברה אחת, בקניונים תעבוד

חברה שניה ובבתי אבות תעבוד חברה שלישית. למה אנחנו נגיע במדינת ישראל?

למשטרות פרטיות? יש לי כתובת אחת ואחת בלבד - משטרת ישראל. אם היא צריכה

תקציב, תדאגו לה לתקציב. אני ואתה לא נהיה שריף. המשטרה תישא באחריות,

יימסרו לה את כל האמצעים וזו הכתובת.

היו"ר די איציק;

מר אולמרט, אתה רואה אגב איך השלטון המקומי חצוי בעמדתו כלפי השאלה

הזאת. אחת הסיבות שגרמו לכך שמאוד רציתי שמר רוני מילוא ייבוא לישיבה היתה

מכיוון שזו עיר גדולה ומשמעותית מאוד במדינת ישראל ודווקא בשל האירועים

האחרונים. אבל אני די המומה, בניגוד למה שחשבתי בהתחלה כאילו כל ראשי הערים

הם נגד ההעכרה מסתבר שכמעט כולם לא שבעי רצון מהשיטה הקיימת. יש ויכוח על

הצורה שבה השיטה החדשה תיראה - במקביל, בנוסף - אבל השיטה הקיימת אינה

משביעה רצון. -

מי אריאב:

במרכז השלטון המקומי כשהיה לנו דיון עם השר לא נתנו לי רשות דיבור.

י י אולמרט;

לא באתי הנה לדבר על גבעת שמואל, לא שאני מרוצה מהיקף נוכחות המשטרה

באיזור שלי אבל זה בכלל לא חשוב. אני בא הנה כדי לייצג את המרכז. עליכם

להבין שאנחנו לא מדברים נגד המשטרה. אמרנו בפברואר, כשהתחילה הפעילות,

בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, בהחלטה שהתקבלה בהנהלת המרכז לשלטון מקומי -

ומר אריאב, מכיוון שלא באת להנהלת המרכז אז לכן באמת לא דיברת.

מי אריאב:

הייתי שם ולא נתתם לי את רשות הדיבור.

י י אולמרט;

אמרנו בצורה ברורה ביותר שתפקידה של משטרת ישראל הוא לעסוק בכל המערכת

של בטחון הפנים. אאין ויכוח על כך שזה צריך להיות תחת משטרת ישראל.

ר' מילוא:

בנושא חזה אין ויכוח בין ראשי הרשויות. אין דבר יותר טוב לי מאשר

שהבטחון יהיה כולו במשטרה ויירד מהראש שלי. הבעיה שלנו היא מאוד פרקטית.

י י אולמרט:

אמרנו את זה גם בדיון אצל ראש הממשלה ואמרתי את זה לאחר מכן בפגישה

שהיתה לנו עם שר המשטרה ב-29.6, ואנחנו לא חוזרים בנו בעניין הזה. בעניין

הזה אין מוזלוקת בין הרשויות המקומיות. בדיון אצל ראש הממשלה נאבקתי בעניין

הזה על יכולת המימוש. אמרתי שבסופו של דבר אם ננתח את הדברים זה מגיע לכסף.

כשאמרתי שזה עניין של סדר עדיפות שעליו צריכה להחליט הממשלה, ואף שלא אמרתי

אף הערת בקורת על הממשלה הזאת, שאל אותי ראש הממשלה, בצורה צינית, בשיטה של

"הקשקושים והבבל"ת", "האם במשטרה הקודמת היה סדר עדיפות נכון יותר?".

היו"ר די איציק:

אני מבקשת להגן על כבודו של ראש הממשלה, שלא נמצא פה.

י' אולמרט:

באותו דיון אמרתי שבשנתיים שלפני כן ישבתי באותו מקום במדים ולא הייתי

שייך לשום החלטות פוליטיות. גם היום אין לי ספק שהבעיה היא תקציבית. אנחנו

קוראים בצורה הברורה ביותר לכל ראשי הרשויות לשיתוף פעולה מלא עם משטרת

ישראל כדי להוציא לפועל את מה שממשלת ישראל קבעה, אבל אנחנו אומרים באותה

נשימה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלתחושתנו המשטרה, לשיטתה ולתוכניתה,

לא עומדת מוכנה לקראת 1.9.

היו"ר די איציק:

בפגישה שיערכה אצל ראש הממשלה אנחנו ביקשנו שתקום ועדה, שבה יהיה גם

נציג השלטון המקומי, שתפקידה יהיה לבדוק באילו מקומות נוספים צריך שמירה

צמודה. אני מודה ומתוודה שהרעיון שלי היה לנסות "לסחוט" יותר מקומות, חשבתי

שככל שנרחיב את הענין כך יהיה יותר טוב. מר ירמי אולמרט יושב בוועדה הזו

והייתי רוצה שהוא ייצביע לנו על אותן נקודות שבהן הוא רואה חסרים או כשלים.

י' אולמרט:

אין ויכוח על כך שאנחנו משתפים פעולה עם המשטרה. בתוכנית המשטרה יש

אבסורד מסויים מכיוון שהיא פועלת בניגוד לשיטתה היא בירושלים ובאיזורים

אחרים. נאמר לי על-ידי המשטרה שבלוד וברמלה יש אבטחה צמודה מכיוון שהן ערים

מעורבות אבל אם כך, אז למה בעכו ובכל הפריפריה של יפו אין אבטחה צמודה? מר

עדי אלדר, יושב ראש מרכז השלטון המקומי שלח לי מכתב שבו ביקש שאומר שגם

בכרמיאל צריך אבטחה צמודה וכך גם במקומות אחרים. אמרתי בוועדה למר שחר

אילון בשבוע שעבר ואני גם אומר את זה כאן, שאני חושב שאין זה תפקידי כראש

מועצה, מעבר לנסיוני ולעברי הבטחוני, להיאבק עבור כל ישוב וישוב. למחרת

הישיבה הראשונה של אותה ועדה יצאתי בהנחייה ברורה לכל ראשי הרשויות שייראו

במפקד המשטרה האיזורי ככתובת. אם קב"ט מועצה איזורית גליל עליון, שהוא

איזור בעייתי שיישוביו מתחלקים בין פיקוד צפון עורף לבין מפקדת עורף של

צה"ל, פונה דווקא אלי לקבלת תשובות זה מעיד על כך שמפקד המשטרה באותו איזור

לא דיבר איתו. חילקנו בעניין הזה את העבודה כך שהמשטרה מרכזת את הדרישות של

הרשויות בנושא של תוספת מאבטחים, כי אמרתי שאני לא צריך להיות הכתובת

לפניות. אם ברמלה ובלוד, בראייה הזאת של המשטרה, צריכה להיות אבטחה צמודה

אז בוודאי שכך צריך להיות גם בנצרת עילית. לגבי המרכיב השני של האבטחה,

שהוא קשור עם משרד החינוך, אנחנו הנחינו את הרשויות לפנות לקב"טים המחוזיים

של משרד החינוך והתרבות והם אלה שיירכזן את הדרישות לתשומות בטחון בדגם

חליפת המיגון שקבעה משטרת ישראל. משטרת ישראל הגדירה שורה של אמצעי מיגון,

שהיא העריכה אותם בסדר גודל של כ-160,000 ש"ח בממוצע למוסד חינוכי אחד,

שכוללים השלמה של גידור, שערים, מערכת כריזה ואינטרקום ליד השער. נציג

האוצר באותה ישיבה בשבוע שעבר אמר לנו שהוא בכלל לא יודע על מה אנחנו

מדברים. הוא יודע שיש החלטה על 20 מיליון שקלים בלבד.

היו"ר די איציק;

אבל מאז שדיברת נוספו עוד 8 מיליון ש"ח.

י י אולמרט:

את זה נשמע מחר, בישיבה השניה של אותה ועדה. דובר על 12 מיליון שהמשטרה

הקצתה וכן 20 מיליון כפול 3 שניקבע שהממשלה נותנת. בא נציג האוצר ואמר שהוא

לא יודע על מה אנחנו מדברים.

שר המשטרה מי שחל;

אני קיצצתי מתקציבי רק בשביל לשפר את תחושת הציבור. יושב פה מנכ"ל משרד

החינוך והכסף עובר דרכו. מה אתה רוצה שאני אומר לך? בגלל הדאגות שלכם שמתי

את תקציב המשטרה בתור ערובה בפני האוצר. אני פשוט לא מבין את טענתכם. מאז

ההחלטה יום ולילה אני עסוק בנושא הזה כי אני יודע מה הבעיה. מר רוני מילוא,

אני אומר שלשומר יש תפקידים חשובים אך הם לא בענייני בטחון. ברור לי שיש

בעיה אבל אני נמצא במסגרת תקציבית מסויימת ועובד נגד השעון כדי להגיע

לתוצאה. אנחנו עורכים מבצע להביא 108 ניידות תוך חודש וחצי בדרך האוויר.

אני שיעבדתי 8 מיליון שקל נוספים ממשרד המשטרה ל-60 מיליון שכבר הוחלט

עליהם, על פי בקשת יושב ראש ועדת החינוך (את זה אפילו מפקדי המחוזות עוד לא

יודעים, מפכ"ל המשטרה קיבל את ההודעה רק הבוקר) לצורך תוספת לתקני השמירה,

נוסף ל-650 התקנים הקיימים, כדי שלוועדה שתחליט האם להוסיף עוד ישובים

לאבטחה המקומית יהיה מאיפה לקחת. אני לוקח את זה מתקציב המשרד ובמקום שנקבל

על כך הערכה אנחנו מקבלים כל הזמן ויכוחים.

רי מילוא;

אני רוצה להבהיר שאין לנו טענה כלפי המשטרה, שבוודאי תעשה את המיטב.

הבעיה שלנו היא עם החלטת הממשלה שהתקבלה, שלדעתנו שגתה בכך שוויתרה על

השמירה המוסדית הנקודתית, וזה בלי לגרוע מהצורך בשמירה של המשטרה.

שר המשטרה מי שחל;

היתה שמירת הורים ולאחריה שמירה צמודה. ההחלטה על השמירה הצמודה היתה

מבוססת על הנחה ש-3 גורמים ממנים אותה - המדינה, ההורים והרשויות המקומיות.

בשלב מסויים אמרו הרשויות שהן לא מממנות. פה הממשלה אומרת שלפי המומחים שלה

בעניינים בטחון יש מקום לדון בסדרי העדיפויות. עם יד על הלב אני אומר לך

כשר משטרה, אם אני צריך לקבוע סדרי עדיפויות ברגעים האלה אזי בעיית התחבורה

היא יותר דוחקת ובעיית קו התפר היא פי כמה יותר קשה. השמירה הזאת לא היתה

משמעותית, ואתה בעצמך אומר זאת. כל הגורמים האחרים אמרו שלא ייתנו כסף

ולאור זאת הממשלה באוגוסט 1994 הודיעה שהיא מקציבה לשם כך 60 מיליון שקל

וביקשה להכין הצעה. המשטרה הכינה תוכנית שלדעתנו מבחינה בטחונית עונה על

העניין. הגיעו אלינו תלונות רבות ממקומות שונים, ממנהלים ובראשי ערים,

שאמרו שהשומר בשער ממלא תפקידים השובים מאוד ומשרה הרגשה פסיכולוגית טובה

יותר. אני לא לא מזלזל בזה, יש לזה ערך, אבל יש לי ספק אם יש בזה ערך

בטחוני. האם מרכז השלטון המקומי וראשי הרשויות רוצים להציע לבטל את כל

התוכנית, לקבל את כל התקציב שהיה מיועד לשם אבטחה מטעם משרד המשטרה, להשלים

את הייתרה החסרה - שלהערכתי תגיע למשהו בסדר גודל של 160 מיליון שקל -

ולקבל על עצמם את האבטחה? ועוד לא הזכרנו פה את המיגזר הערבי, שאיים לפנות

לבג"ץ אם לא ייקבל שמירה צמודה. הדרוזים רק איימו ומייד קיבלו. לפי תחזיות

אלה אני מעריך שנזדקק ל-5,000-4,000 שומרים רק לאבטחת מוסדות חינוך.

ר' מילוא;

אני מוכרח להגיד לך שאני מעריך מאוד את הגישה שאותה הבאת עכשיו, שהיא

היתה לדעתי צריכה להיות מובאת בתוזילת הישיבה, כי את זה אני יכול להבין.

בעיה תקציבית להחזיק 5,000 שומרים אני מבין. אבל שלא ייבואו וייגידו שהשיטה

הקיימת היא יותר טובה מהשיטה הקודמת.

שר המשטרה מי שחל;

לדעתנו כן.

ר' מילוא:

אני מעריך את הגישה שלך, הרי יכולת לומר שאתה בעד זה שיוסיפו גם את

השומרים וגם את המשטרה ולהסיר מעליך את התיק הזה ולהפיל אותו על הממשלה,

ואולי היית צריך לעשות את זה באמת. הבעיה פה היא לא בעיה של המשטרה ולא

בעייה של שר המשטרה. הממשלה צריכה לדעתי לתת דעתה מחדש לעניין הזה ולהגיד

שדווקא בגלל המיוחדות של התקופה הזו, המתיחות המיוחדת, הרגישות של ההורים,

החששות שקיימים, דווקא בתקופה הזו אטור לחטון בתקציב האבטחה.

י י אולמרט:

אדוני השר, אני בכל זאת חושב שהכעט שלך עלי הוא לא במקום כי אני לא

דיברתי על מה שנתת. אני מדבר על מה שהאוצר התחילו לתת, את ה-20 מיליון. בא

נציג האוצר לוועדה שאתה מינית ואמר "לא דובים ולא יער". את זה אני מציג פה

על השולחן, ואני לא היחידי שישב בישיבה הזאת. הדו"ח שהוגש לממשלה על-ידי

טגן שר החינוך והתרבות, מר גולדמן, הגיש לממשלה דו"ח שטרחנו ועבדנו עליו

במשך 7 חודשים, יחד עם נציגי המשטרה. לאורך כל הדרך נאמר באופן ברור על-ידי

נציגי המשטרה שהמשטרה נערכת לקראת תשנ"ז. שר המשטרה השיב לי שהם מוכנים.

אני חוזר ואומר שעל אף האמונה שאבטחת הפנים במדינת ישראל היא באחריותה של

משטרת ישראל, בגלל כל הפסיכולוגיה וכל מה שקורה מטביב ועם כל מה שקורה

בדרכים אנחנו סבורים שהמשטרה, לתוכניתה, לא תיתן לנו את המענה שהובטח לראשי

הרשויות המקומיות על-ידי שר המשטרה ביוני 1995.

שי שושני:

שר החינוך והתרבות הדגיש בדיון בממשלה שלא יתכן לחלק את האחריות והסמכות

והן חייבות להימצא ביד אחת, בידי המשטרה, שמופקדת על הבטחון. בסיטואציה

הקודמת היתה חלוקה באחריות ואם חט וחלילה היה קורה משהו

אי חפץ:

לא היתה חלוקה באחריות, לקחו את הנבטים שצריך איתם לממש את האחריות

וחילקו אותם למישהו אחר. האחריות היתה תמיד שלנו.

שי שושני:

מתוך הדיאלוג ביני ובין מפכ"ל המשטרה אתם מבינים שאם חס ושלום היה קורה

משהו מייד היו פורצים ויכוחים בכל מקום מי אחראי למה ומה סמכותו של כל אחד.

שר החינוך והממשלה החליטו שהאחריות והסמבות יהיו ביד אחת, ביד משטרת ישראל.

היו"ר די איציק:

אם אני מבינה נכון, עד עכשיו אתם התייעצתם כל פעם עם המשטרה, אז מה

הרעיון?

שי אורן:

זו היתה מדינה בתוך מדינה, משרד בתוך משרד.

שי שושני:

אני רק מביא אפשרויות שונות לסיטואציה קודמת, שאותה צריך למנוע במציאות

הנוכחית. אני מבין שעל זה אין חילוקי דיעות כאן וכך החליטה גם הממשלה.

ראש עירית תל-אביב ברצוני לומר לך, בפני הממשלה הובאו שתי תוכניות בטחון

והממשלה החליטה לאמץ את תוכנית המשטרה בפי שהוצגה בפניה. אנחנו מסייעים

בידי המשטרה עד כמה שאנחנו יכולים ליישם את תוכניתה במהירות האפשרית.

מוסדות החינוך לא משוחררים טוטאלית מנושא האבטחה, הם לא היו משוחררים מעולם

מאחריות למה שמתרחש בתוך המוסד החינוכי, בתוך גדר בית-הספר, והם לא יהי

משוחררים מזה גם בעתיד. אנחנו נערכי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]