פרוטוקול ישיבת ועדת חוקה מספר 160, בתאריך 28/02/1994

הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מסי 160

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, י"ז באדר התשנ"ד (28 בפברואר 1994), שעה 00;09

נכחו: חברי הועדה;

ד' צוקר - יו"ר

י' לוי

מוזמנים;

רות אולניק - משרד המשפטים

שלמה גוברמן - " " משנה ליועץ המשפטי לממשלה

ד"ר כרמל שלו - " "

יועצת משפטית: ד' לחמן-מסר

מזכירת הוועדה; ד' ואג

קצרנית; אי אשמן

סדר-היום; א. קביעת ועדת משנה לדיון בחוק ההוצאה לפועל

ב. הצעת חוק לשכת עורכי הדין (התמחות)(הוראת שעה), התשנ"ד-1994

א. קביעת ועדת משנה לדיון בחוק ההוצאה לפועל

הי ו "ר ד' צוקר;

אני פותח את ישיבת הועדה. הנושא הראשון על סדר היום: קביעת ועדת משנה לדיון

בחוק ההוצאה לפועל. על פי השיחה שלי עם שר המשפטים, לוח הזמנים הצטופף בגלל תכנון

העבודה של משרד המשפטים, תוספת רשמים, סידור עבודה מחודש שעלול להתעכב אם החוק

ישאר במתכונתו הישנה, בעיקר אחרי פסיקת הבג"צ. זה הלחץ שאתם נתונים בו. אני רוצה

לנקוט בכל האמצעים שיאפשרו שני דברים, שהם סותרים לעתים: לנסות לסיים את הכנת

החוק עד תחילת אפריל וכן לקי ים דיון רציני . שני הדברים - מהירות כזאת ודיון רציני

- לא תמיד עולים בקנה אחד. אחת הדרכים, שאבדוק אורנה היום, היא מינוי ועדת משנה,

אם היא תאיץ את העבודה. אני לא רוצה למנות ועדת משנה אם היא לא תוכל להאיץ את

העבודה, כי אז הדילמות יחזרו למליאת הועדה. אבדוק היום אם מינוי ועדת משנה היא

הדרך הטובה.

בכל מקרה, מאחר שזו הצעת חוק ממשלתית נוכל לדון בה בפגרה ואפשר יהיה להביא

אותה לאישור במליאה גם בזמן הפגרה. צריך לזכור גם את זה.

אבדוק את הדברים היום, אבוא בדברים עם שר המשפטים וננסה למצוא דרך לעשות את

העבודה מהר ככל האפשר, אבל בלי לפגוע באיכות.

אני מודיע על קביעת ועדת משנה, אלא אם כן אשנה את ההחלטה ואז אחזור למליאת

הועדה. י

ב. הצעת חוק לשכת עורכי הדין (התמחות)(הוראת שעה), התשנ"ד-1994

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו עוברים להצעת חוק לשכת עורכי הדין (התמחות)(הוראת שעה), התשנ"ד- 1994 -

הצעת חוק ממשלתית, שעברה קריאה ראשונה. במקביל עברה בקריאה טרומית הצעת חוק של

קבוצת חברי כנסת - הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון)(הוראת שעה), התשנ"ד-1994-

השאלה הראשונה היא תקנונית, אם הועדה יכולה בכלל לדון בשתי הצעות החוק ביחד? נדמה

לי שפורמלית אי אפשר לדון ביחד, כי הצעת החוק של חברי הכנסת לא עברה עדיין קריאה

ראשונה.

ש' גוברמן;

נכון.

הי ו"ר ד' צוקר;

מאחר שהצעת החוק של חברי הכנסת לא הדביקה את הצעת החוק הממשלתית, אנחנו

נאלצים לדון בהצעת החוק הממשלתית בלבד ולהכין אותה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

ש' גוברמן;

אני משוכנע שהקרדיט לחברי הכנסת המציעים יינתן על ידי היושב ראש. י

הי ו"ר ד' צוקר;

כן, הקרדיט יינתן. אבל מבחינה תקנונית אנחנו דנים עכשיו בהצעת החוק

הממשלתית. מר גוברמן יסביר לנו את הצורך שבגינו הובהלנו לדיון זה.

ש' גוברמן ;

אדוני היושב ראש, אנחנו מגישים את הצעת החוק הזאת כהוראת שעה, בתהליך מאד מאד

מקוצר, ואף מציעים שהחוק יכנס לתוקפו ביום קבלתו בכנסת - הכל כדי לחסוך זמן, משום

שבגלל השביתה באוניברסיטאות נוצר מצב שתלמידים שכבר הי ו בשלים וכשרים להתחיל

בהתמחות שלהם בהתאם לדין הקיים, מנועים מלעשות כן בגלל השביתה. כל דחיה נוספת של

תחילת ההתמחות עלולה לפגוע פגיעה קשה מאד בעשרות רבות של תלמידים, שיוכלו להתחיל

בהתמחות רק לאחר סיום השביתה וכתוצאה מכך הם מפסידים זמן. לא רק שהם מאבדים זמן

שיכול להחשב להם כהתמהות אלא שיש גם בעיה במציאת מקומות להתמהות, בעיה שעלתה כבר

בועדה במספר דיונים. כל המחזוריות של ההתמחות עלולה להפגע.

היוזמה לתיקון הזה באה מלשכת עורכי הדין. הלשכה מוכנה ומבקשת שיאפשרו

לתלמידים ,בתנאים מתאימים, להתחיל בהתמחות החל ב-1 במארס, דהיינו מחר.

היו"ר ד' צוקר;

הם מתחילים בהתמחות על תנאי?

ש' גוברמן;

הם קודם כל מתחילים. מירוץ ההתמחות מתחיל. כאשר תיגמר השבירנה, אני מקווה

שתיגמר בהקדם כי המצוקה היא גדולה מאד לכל המעורבים, כאשר תיגמר השביתה אזי נחזור

למצב שבו תידרש עמידה בבחינות לפי הדין הקיים. אבקש את חברתי רותי אולניק להשלים

את המידע המי וחד.

ר' אוילניק :

ביום שהשביתה תיגמר, המועצה תפרסם מועד.

היו"ר ד' צוקר;

במה מוותרים לסטודנטים?

ר' אולניק;

החוק היום אומר שאדם זכאי להתחיל בהתמחות אם קיבל בפקולטה תעודת בוגר או,

אישור שהוא זכאי לתעודת בוגר או אישור שסיים את הלימודים וחסרות לו רק שתי בחינות

לקבלת תעודת בוגר. רוב המתמחים מתחילים לעבוד במארס כשחסרות להם שתי בחינות.

עכשיו חסרות להם הרבה יותר משתי בחינות מפני שבגלל השביתה לא עשו את כל בחינות

הסמסטר. זה הוויתור.

היו"ר ד' צוקר:

נכון שהענין כולו הוא בין המתמחה לבין הלשכה והוא לחלוטין לא קשור

לאוניברסיטה? אין כאן שום ויתור על קריטריון אקאדימי?

ש' גוברמן :

לא.

היו"ר ד' צוקר:

אני מבקש את התשובה לפרוטוקול כדי שהדברים יהיו ברורים.

ר' אולניק:

הדרישה של החוק היא שמי שעומד להיות עורך דין ימלא את חובות לימודיו.

היו"ר ד' צוקר :

הענין של השלמת הבחינות הוא בין הסטודנטים ובין האוניברסיטה. הענין של התחלת

ההתמחות הוא ביניהם ובין הלשכה. ואני מבין שללשכה אין התנגדות להצעת החוק.

ד' לחמן-מסר;

תאורטית יכולה הלשכה להגיד שמי שעבד ארבע שנים בתפקיד כזה וכזה רשאי להירשם

כעורך דין. כללי ההתמחות הם כללים של הלשכה, לא כללים של האוניברסיטה.

היו"ר ד' צוקר:

זה לא רק כלל של הלשכה, זה קבוע בחוק.

ד' לחמן-מסר:

זה עקרון של הלשכה שבא לביטוי בחוק, אבל זה לא עקרון של האוניברסיטה. בהוראת

השעה אין פוגעים כהוא זה בסוברניות של האוניברסיטה מבחינת התארים האקאדימיים.

היו"ר ד' צוקר:

ביקשתי ממר גוברמן בשבוע שעבר, כשהונחה הצעת החוק, לברר אם יש סטודנטים

נוספים באותו מצב, כלומר שתחילת ההתמחות שלהם נמנעת בגלל השביתה ושמבחינת הקשרים

ביניהם ובין לשכה מקצועית או ארגון מקביל הם יכולים להתחיל בהתמחות.

ר' אולניק;

בתחום האחריות של שר המשפטים יש מתמחים גם בראית חשבון ובשמאות מקרקעין. שמאי

מקרקעין לא לומדים באוניברסיטה, הם צריכים לעמוד בבחינות של מועצת שמאי מקרקעין.

בענין זה לא היתה שום פניה. אשר לרואי חשבון, השוני ביניהם ובין עורכי דין הוא

שהחוק לא דורש מרואי חשבון לגמור את הלימודים כדי לקבל רישיון, הוא דורש מהם

לעמוד בבחינות ולהתמחות. מה שרלוונטי לענין רואי חשבון הוא שמי שעושה תואר

באוניברסיטה יכול לקבל פטור מבחינות מסוימות שהוא צריך לעמוד בהן כדי להתחיל

בהתמחות. בתקנות רואי חשבון, זה לא חוק, נקבע: לא יירשם אדם כמתמחה אלא אם המציא

אישור מאת המועצה - הכוונה למועצת רואי חשבון - כי עמד בבחינות מסוימות. הוא יכול

לקבל פטור מבחינות אם הוא למד חשבונאות באוניברסיטה.

היו"ר ד' צוקר :

יכול להיות שגם נוצרת בעיה? אנחנו לא נפלה בין סטודנטים.

רי אולניק:

בענין רואי חשבון אין צורך בתיקון חוק, כי כל הכללים קבועים בתקנות, תקנות

שמתקין שר המשפטים. יושב ראש מועצת רואי חשבון מנכ"ל משרד המשפטים, והמועצה פנתה

אליו פניה כללית לראות מה קורה אצלם. הוא אמר לי שבתחילת החודש הבא יש ישיבה של

המועצה בנושא הזה. מה שחשוב הוא שלענין זה אין צורך בתיקון חוק אלא רק תקניות, אם

בכלל.

י' לוי :

כאשר עבר החוק הזה בקריאה ראשונה הביא חבר-הכנסת פורז הצעת חוק נוספת בקריאה

טרומית, שבו יש שורה של מקצועות שגם בהם יש התמחות. הוא ביקש להעביר את הצעת החוק

לדיון בועדת החינוך. אני ביקשתי להעביר אותה לועדה הזאת, מפני שחשבתי שכדאי לצרף

את שני החוקים ולהעביר אותם בהצבעה אחת. ועדת הכנסת אמורה לדון היום בענין .

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו נגמור את העניו לפני כן. אני רוצח שנגמור כבר עכשיו.

לפני שנכנסת, אמרתי שמבחינה תקנונית אנחנו לא יכולים לשלב את הדיון. הצעות

החוק הפרטיות עברו רק קריאה טרומית, אנחנו דנים עכשיו בהצעת חוק ממשלתית שעברה

קריאה ראשונה. מבחינה תקנונית אנחנו לא יכולים להדביק את שני החוקים, ענינית אני

מציע ללכת בדרך שהצעת ושגם חבר-הכנסת פורז סימן אותה.

אני שואל אם יש צורך שכבר כאן נתייחס למתמחים בכלל, או שאתם סבורים שאין שום

בעיה עם מתמחים אחרים? אם כן, אנחנו יכולים לעשות תיקון עקיף.

ש' גוברמן;

הסוגיה של רואי חשבון נבדקת בדחיפות רבה ובימים הקרובים יהיו מסקנות. דיברתי

אתמול עם המזכירה של מועצת רואי חשבון, היא אמורה לשלוח לי את החומר עוד הבוקר.

היו"ר ד' צוקר:

שמענו שלענין שמאים אין צורך בהסדר מי.וחד.

ר' אולניק:

לא היתה פניה. ההסדר בעניו עורכי דין נעשה בתיאום עם גורמים מקצועיים, היתה

פניה של הלשכה. אנחנו לא רוצים לעסוק בנושא אם אין פניה של הגופים המקצועיים כמו

מועצת רואי חשבון, לשכת עורכי הדין או מועצת שמאי מקרקעין. בעניו רואי השבון

היתה פניה ולכו יש גם טיפול. לשמאי מקרקעין כנראה אין צורך בטיפול.

היו"ר ד' צוקר;

יש בעיה כזאת גם במקצועות אקאדימיים נוספים שהם לא באחריות משרד המשפטים?

לדוגמה, רופאים.

י' לוי ;

למה לא לקבוע הוראה גורפת?

רי אולניק;

הדברים האלה צריכים להעשות בתיאום עם הגורמים שנותנים את הרישוי. צריך לבדוק

כל מקצוע בפני עצמו וצריך לראות למי צריך לעזור. הבינותי שגם לרואי חשבון יש

מסלולים שונים, יש אנשים שלומדים באוניברסיטה ויש שאינם לומדים באוניברסיטה.

הי ו "ר ד' צוקר;

התיקון שאתם מציעים לא מבדיל בין תלמידי פקולטה למשפטים ובין תלמידי מיכללה?

י' לוי ;

למיטב ידיעתי, המרצים במיכללות לא שובתים, המיכללה בבר-אילן לא שובתת.

רי אולניק;

ההגדרה בסעיף 26(1), אותו מתקנים, כוללת גם מיכללה שהוכרה כמוסד להשכלה

גבוהה. לא כל המיכללות הוכרו כמוסדות להשכלה גבוהה, אבל יש מיכללות שהוכרו.

ההוראה חלה גם על מיכללה שהוכרה כמוסד להשכלה גבוהה.

הי ו"ר ד' צוקר:

אני מבקש שיהיה ברור שאנחנו מתכוונים לכל מי שמועמד להתחיל בהתמחות. אני

רוצה להיות זהיר מאד בענין זה. אם יש שביתה גם במיכללה למינהל, אנחנו לא רוצים

להבחין בין תלמידי פקולטה ובין תלמידי מיכללה.

ר י אולניק;

המיכללות לא שובתות.

י' לוי ;

תלמידי המיכללה בבר-אילן לומדים שלוש שנים במיכללה ובשנה הרביעית הם לומדים

בפקולטה, כי עד היום המיכללה בבר-אילן לא הוכרה והיא לא נותנת תואר אקאדימי. גם

שם יש בעיה, אבל היא הבעיה שיש לכל הסטודנטים בפקולטה למשפטים. במיכללה עצמה אין

שביתה. להערכתי זה המצב בכל המיכללות, כי שם אין בעיות שכר.

ש' גוברמן:

אנחנו לא בדקנו את כל שורת המקצועות, למשל פסיכולוגים. ההתמחות של רופאים

נעשית במסגרת הלימודים של הפקולטה, ושום חקיקה לא יכולה לסייע בענין זה משום שזה

חלק מתוכנית הלימודים. אינני יודע מה המצב במקצועות אחרים, אבל כפי שציינה חברתי

אולניק, אני מציע שלא לחוקק שלא על דעת המועצות והגופים המקצועיים המסדירים את

ההתמהות בכל אחד מן המקצועות הנוגעים בדבר.

הי ו"ר ד' צוקר;

בינתיים אין פניות אחרות.

ש' גוברמן:

אנחנו ערים לנושאים שמשרד המשפטים עוסק בהם - שמאי מקרקעין ורואי חשבון.

היו"ר ד' צוקר:

לא יכול להיות שבשבוע הבא תבואו אלינו בענין רואי חשבון?

ש' גוברמן:

אולי יהיה דיווח בעניו רואי החשבון. יתכן שיהיה צורך בתיקון התקנות יועל כך

יהיה דיווח, לא תיקון חוק.

ר י אולניק:

יש מיכללות שאינן מוכרות כמוסדות השכלה גבוהה, ומי ששם נותן את האישורים

לסטודנטים היא המיכללה עצמה. אם המיכללה לא שובתת היא יכולת לתת אישור להתמחות.

היו"ר ד' צוקר;

אני חוזר ושואל: אתם בטוחים שבמיכללות יש לימודים?

רי אולניק:

אני יודעת שלומדים.

ד' לחמן-מסר:

כמו שהסבירה גבי אולניק, יש שני סוגי מיכללות. באלה שאין לימודים ממילא יחול

ההסדר, כי הן נכללות בהגדרה של פקולטה. אלה שאינן שובתות ושהן לא מוסד אקאדימי,

חל עליהן סעיף קטן (4).

אני רואה קושי אחד בהצעה. סעיף קטן (ב) אומר: "מי שנרשם כמתמחה... רשאית

לשכה לקבוע שתהילת התמחותו תהיה במועד שבו ההל להתמחות בפועל, על פי הודעת

מאמנו". זאת אומרת שהלשכה תבדוק באופן פרסונלי ענינו של כל תלמיד ותלמיד ותהיה

רשאית לאשר או שלא לאשר את תחילת התמחותו?

רי אולניק:

בכללי לשכת עורכי הדין נדונה השאלה מתי מתחילה ההתמחות. שם נקבע שזה לפי

המוקדם, או מיום שהוגשה בקשה בלשכה - ועכשיו הסטודנטים לא יכולים להגיש בקשה כי

הסרות להם בחינות, זה המחסום - או שהמאמן מודיע מתי התחילה ההתמחות, וזה לפי

המאוחר. בכל מקרה המאמן צריך להודיע, אבל אם הודיע והסטודנט נרשם לאחר מכן -

תחילת ההתמחות תהיה מיום שנרשם. פה רצו להגיד שההתמחות החלה מרגע שהמאמן אומר

שאני התחלתי ביום מסוים, ואם יגיד מחר שאני התחלתי ב-1 במארס, והחוק התקבל,

ההתמחות נחשבת לי. השאלה היא מתי ההתמחות נחשבת, לא מתי אני יכולה להירשם

להתמחות אלא ממתי זה תופס, וזה יתפוס מהיום שהמאמן שלי יגיד שהתחלתי בהתמחות.

ד' לחמן-מסר;

סעיף קטן (ג) אומר שרשאית המועצה להודיע שאם עד ונאריך מסוים המתמידה לא השלים

כך וכך... ברור שהמועצה לא תוכל לשנות את הכללים של 26(1). לפי הנוסח של ההצעה,

לכאורה, חשש בלתי סביר לחלוטין, למועצה יש סמכות להודיע איזו שהיא הודעה והסטודנט

יצטרך להשלים דרישות שהן לא בהכרח זהות לדרישות - - -

רי אולניק;

לא. אנחנו היום נותנים גרייס, אנחנו אומרים שכדי להתמחות לא צריך לעמוד

בבחינות פרט לשתים, תתחילו גם אם חסרות לכם ארבע בחינות. אבל כשהשביתה תיגמר

המועצה תגיד: ב-1 ביוני כולם צריכים לעמוד בתנאי סעיף 26(1), שזה אומר לעבור את

כל הבחינות פרט לשתים. כלומר, הכל יחזור לקדמותו. אם עד 1 ביוני לא אעמוד

בבחינות פרט לשתים, אצטרך להפסיק את ההתמחות, כי כללי הכשרות להתמחות יחזרו

לקדמותם.

ד' לחמן-מסר;

ותקופת ההתמחות שעשה לא תיחשב לו? י

רי אולניק:

אולי בענין זה חסר משהו. אני חושבת שזה כן ייחשב. חבל שלא נמצא כאן נציג

הלשכה.

ד' לחמן-מסר:

כתוב "תיפסק התמחותו עד שיהיה רשאי להירשם כמתמחה". נניח שיהיה רשאי רק

בדצמבר. לא ברור מה דין תקופת ההתמחות שכבר עשה.

ש' גוברמן:

המילה "תיפסק" מצביעה על כך שמה שהיה עד ההפסקה נחשב כהתמחות.

ד' לחמן-מסר;

למען הסר ספק, אולי כדאי להוסיף - - -

ש' גוברמן:

איזה ספק יש כאן? אי אפשר להפסיק דבר שהוא לא בר תוקף.

ד' לחמן-מסר ;

אם לא היה כשיר להתמחות ולא השלים את החובות שקבעה הלשכה, תאורטית יכול להיות

שההתמחות שלו לא התמחות היא. למרות שהחוק אומר "תיפסק", יכול להיות שהיא לא נחשבת

בגדר התמחות כי לא עמד בתנאים.

ש' גוברמן:

מי שהתחיל בהתמחות וניתנה הודעה לגביו לפי סעיף קטן (ב) מ-1 במארס עד למועד

שתיקבע המועצה הארצית באישור שר המשפטים, הזמן הזה ייחשב כזמן התמחות.

ד' לחמן-מסר;

על זה אין מחלוקת. אני רק מציעה, למען הסר ספק, להוסיף שלוש מילים.

רי אולניק:

יכול להיות שהלשכה צריכה לקבוע עוד כלל, כי הכללים מתי מתחילים, מתי מפסיקים

וכו' הם כללים של הלשכה.

היו"ר די צוקר;

נעבור על הצעת החוק סעיף סעיף.

יש הערות לשם החוק? אין.

סעיף 1 - רישום מתמרוה. (קורא את הסעיף)

יש הערות לסעיף קטן (א)? י

ד' לחמן-מסר;

האם לא צריך להוסיף שמדובר בתלמיד לתואר ראשון?

היו"ר ד' צוקר:

אם אומרים מתמהה זה מצביע על כך שמדובר בתלמיד לתואר ראשון.

ד' לחמן-מסר;

אם לא עשה התמחות והוא עושה אותה בתואר השני, זה נחשב לו?

רי אולניק:

אם הוא עושה תואר שני, הוא כבר גמר תואר ראשון ואז ממילא הוא יכול להתמחות.

היו"ר ד' צוקר:

אושר סעיף קטן (א).

יש הערות לסעיף קטן (ב)? אין.

אושר סעיף קטן (ב).

יש הערות לסעיף קטן (ג)?

ד' לחמן-מסר:

כאן יש לי בעיה. לפי כללי הלשכה, מי שעושה הפסקה ליותר מחצי שנה בתקופת

ההתמחות, התקופה הראשונה של ההתמחות לא נחשבת לו. האם אנחנו רוצים שאותו כלל יחול

גם בהסדר המיוחד הזה? אדם התחיל בהתמחות, הוא ניגש לבחינות במועד אי, הוא ניגש

במועד בי, וההפסקה עד שהשלים את החובות שלו גדולה מחצי שנה. האם אנחנו לא סבורים

שלמרות זאת תקופת ההתמחות שעשה צריכה להחשב בו?

ש' גוברמן:

אני מודה שיש כאן קושיה. הקושיה נובעת מכך שלפי המצב הקיים, אם אדם החל

בהתמחות והפסיק אותה מרצונו או מטעמים אישיים, אזי הדין הקיים אומר אם ההפסקה

ארוכה מדי יוצא שכל מה שעשה עד להפסקה בטל כי אין לזה ערך מבחינת ההתמחות. אבל

נדמה לי שאנחנו נמצאים כאן במסגרת של הוראת שעה, אמנם העתיד לוט בערפל אבל בכל

זאת אנחנו מקווים שהתקופה הזאת תהיה קצרה והיא לא תשפיע. אפשר כמובן לכתוב שאותה

תקופה תיחשב לו כהתמחות.

י' לוי ;

אני חושב שצריך לאפשר רצף בהתמחות. אי אפשר להפסיק את ההתמחות, גם מבחינת

עורכי הדין וגם מבחינת הסטודנטים, עורכי הדין ימצאו את עצמם בתוך חודש או חודשיים

בלי מתמחים, כי המתמחים יצטרכו להפסיק את עבודתם ולגשת לבחינות, ואותו הדבר לגבי

המתמחים עצמם. לא סביר לעשות חוק שבסופו של דבר יקשה עוד יותר על המערכת. תארו

לעצמכם שבעוד הודש נגמרת השביתה. אדם התחיל בהתמחות, עבד חודש ומפסיקים את

ההתמחות. צריך להחשיב לו את החודש הזה. תארו לעצמכם שכל המתמחים עוזבים את משרדי

עורכי הדין, חוזרים לאוניברסיטה ללמוד - זה דבר לא סביר. לכן אני מציע למחוק את

סעיף קטן (ג). הם בוודאי לא יקבלו תואר לפני שיעברו את הבחינות, אבל אל נקטע להם

את ההתמחות,

היו"ר ד' צוקר :

אני רוצה להבין מה אומר סעיף קטן (ג).

ר י אולניק:

המועצה מפרסמת מודעה ואומרת שכל מי שהתחיל בהתמחות לפי הכללים של הוראת השעה,

צריך עד 1 ביוני לעמוד בכללים של סעיף 26(1) לחוק המקורי - זאת אומרת לעמוד בכל

הבחינות פרט לשתים. המועצה תראה מתי נגמרה השביתה ותגיד: אנחנו נותנים לכם כמה

חודשים לגמור את הבחינות. האוניברסיטה תיקבע מועדי בחינות. אם לא ניגש בתקופה

הזאת לבחינות ולא השלים את התנאים שנקבעו בחוק לפני התיקון, מפסיקים את ההתמחות

שלו.

היו"ר ד' צוקר:

אנחנו הולכים לעשות מעשה שנועד לשרת את שני הצדדים, גם את המתמחים וגם את

עורכי הדין. מאחד שזו הוראת שעה ואנחנו חורגים כאן מהדרך הרגילה, אני מבקש שלשכת

עורכי הדין תודיע מראש שהתקופה שלפני ההפסקה תיחשב לכל דבר ולכל ענין. אנחנו

עושים עכשיו חסד לכולם, לא לגמרי מתוקן המהלך הזה אבל צריך לעשות אותו כי היינה

שביועץ, ואנחנו רוצים שאף אחד לא ייפגע מזה.

ד' לחמן-מסר :

זה לא כל כך פשוט. אם בסופו של דבר אדם לא משלים את החובות שלו באוניברסיטה,

יוצא שאנחנו יוצרים חריג לקביעה מי זכאי להיות עורך דין. לא כתוב שכדי להיות עורך

דין צריך תואר, צריך התמחות.

רי אולניק:

אדם כשר להיות עורך דין אם הוא בעל השכלה גבוהה, עבר התמחות ועמד בבחינות

הלשכה.

ש' גוברמן:

בעקבות מלחמת לבנון בשנת תשמ"ג נקבעה הוראה מקבילה: על אף האמור בסעיף 26(1)

לחוק, רשאית הלשכה לרשום כמתמחה חייל משוחרר שהיה זכאי לעבור שנת לימודיו האחרונה

בפקולטה גם אם עדיין לא עמד בבחינות בשלושה מקצועות לכל היותר... אישרה הלשכה

בקשתו של זה, רשאית היא לקבוע כיום תחילת התמחותו את התאריך שבו ההל להתמחות

בפועל על פי הודעת המאמן, ובלבד שלא יקדם מן היום שבו סיים את שירות החירום.

מתמחה שנרשם לפי סעיף קטן (א) ובתום 6 חודשים מיום כניסת חוק זה לתוקפו עדיין

אינו רשאי להירשם כמתמחה לפי סעיף 26(1} לחוק, תיפסק התמחותו עד שיהיה רשאי

להירשם כמתמחה לפי סעיף 26(1} לחוק.

אם לעשות הקבלה, אפשר לקבוע את התקופה של שישה חודשים, לבצר לפחות את המעמד

של התקופה הזאת.

אני מציע שהמועד שהמועצה רשאית לקבוע יהיה לא רק על דעת שר המשפטים אלא גם על

דעת ועדת החוקה חוק ומשפט. כך יהיה לועדה מעמד בקביעת המועד.

י' לוי :

אנחנו צריכים לומר לסטודנטים ולעורכי הדין שהוראת השעה הזאת נותנת בטחון

לפחות לחצי שנה. אף אחד לא יתחיל התמחות לחודש או לשבועיים.

הי ו "ר ד' צוקר:

הועדה מקיימת ישיבה נוספת היום אחר הצהרים, בנושא חוק יסוד: חופש העיסוק. אני

מציע שנפסיק את הדיון בשלב זה, נסיים אותו אחר הצהרים. גם אם לא תהיה ישיבה, אכנס

ישיבה לצורך הענין הזה. אנשי משרד המשפטים שמעו את ההערות כאן, תשקלו את הדברים

ותחזרו אלינו בשעה שלוש וחצי אחר-הצהרים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 9:50)