פרוטוקול ישיבת ועדת חוקה מספר 341, בתאריך 29/05/1995

הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 341

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. כ"ט באייר התשנ"ה (29 במאי 1995). שעה 00;10

(ישיבה פתוחה)

נכחו: חברי הועדה;

די צוקר - יו"ר

א' רביץ

נ' חזן

מוזמנים;

שר המשפטים ד' ליבאי

הרב אלי בן-דהאן - משרד המשפטים, מנהל בתי הדין הרבניים

דייר פרץ סגל - " "

רמי רובין - " " הנהלת בתי המשפט

נילי מימון - משרד העבודה והרווחה, יועצת משפטית

לוי עדן - " " " מנהל שירות המבחן לנוער

הדס תגרי - האגודה לזכויות האזרח

דייר יציג! קדמן - המועצה הלאומית לשלום הילד, מנכ"ל

גילה שטופלר - " " " "

אסתר פלפל-פז - נעמ"ת

מאירה שגב - ויצ"ו

רחל בנזימן - שדולת הנשים

יהושע גייפמן - לשכת עורכי הדין

יועץ משפטי; ש' שהם

מזכירת הוועדה; ד' ואג

קצרנית; אי אשמן

סדר-היום; הצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994

הצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט). התשנ"ה-1994

היו"ר ד' צוקר;

חברים, אני פותח את ישיבת הועדה ומברך את כל הנוכחים. בישיבה הקודמת סיימנו

את הדיון הכללי. בעקבות לדיון הכללי אני מבקש עמדה רשמית של משרד המשפטים בסוגית

בתי הדין של העדות הדתיות השונות והסמכויות המקבילות שלהם לבתי המשפט האזרחיים.

מסוים. הענין כבר הובא לתשומת לבו של השר וההתייחסות היתה זהירה. אני מבקש ומציע

שהמשרד יציג עמדתו בנושא זה, לאחר- שבועדה עלו כמה שאלות.

שר המשפטים ד' ליבאי;

אולי אפשר להבהיר קצת יותר את השאלה שעל פרק. אנחנו אמרנו במכוון שאיננו

רוצים בהצעת חוק זו לגבת בבתי דין דתיים, לא רוצים לפלוש לתחומים ולא לגרוע

מסמכויותיהם. לכן נוח יותר לדון בשני הדברים בנפרד, לדון בענין בית המשפט למשפחה

כשלעצמו. אם יש בבית המשפט הזה השלכות על אזרחים בני דתות שונות - זאת שאלה אחרת.

לדעתי, בית המשפט למשפחה פתוח לכל האזרחים בני כל הדתות. אני מציע להפריד את

הדיון בסוגיה זו מהדיון בבתי דין דתיים ולא לכרוך זה בזה כאילו זה מותנה בזה.

אלה התחושות הפוליטיות שלי, אדוני היושב ראש, אבל אולי תבהיר לי את הדברים

ואראה שיש מקום לכרוך את הסוגיות האלה זו בזו.

ר' בנזימן;

לשאלה של השר, נכון שמטרת החקיקה היתה לא לפגוע בסמכויות של בתי דתיים,

וראינו את זה בהצעת החוק בנוסח שהוגש. ירוד עם זאת, אנחנו עושים בחוק הזה טוב לחלק

מאזרחי מדינת ישראל ולא עושים טוב לחלק אחר. בהמקת בית משפט למשפחה אנחנו מקילים

על המתדיינים בפני בתי הדין האזרחיים, שלצערנו היום הם כמעט רק היהודים.

שר המשפטים די ליבאי;

בתי המשפט למשפחה פתוחים לפני אזרחים בני כל הדתות?

ר' בנזימן;

לא. אנחנו יודעים למי יש סמכויות ייחודיות לפי דבר המלך ולמי אין. אזרח

מוסלמי לא יכול בכלל לפנות לבית המשפט למשפיוה, לא בעניני מזונות, לא בעניני החזקת

ילדים, לא בעניני אבהות, כי יש סמכות יחודית לבית הדין השרעי, לבית הדין הדתי של

העדה שלו. וכך גם בענין הנוצרים.

היו"ר ד' צוקר:

האם הקניית מעמד שווה לאזרח המוסלמי כרוכה בגריעת סמכויות מבית הדין השרעי?

זו השאלה ששאל השר.

ר' בנזימן;

בוודאי.

שר המשפטים די ליבאי;

אני מציע לדון בכל סוגיה בנפרד. בסוגיה שעלתה כאן צריך לדון עם נציגי הדת

המוסלמית. לא נוכל להתעלם מהם.

ר' בנזימן;

אפשר אולי לומר שזו לא גריעה אלא מתן סמכויות מקבילות והשוואת מעמדם למעמד

בתי דודין הרבניים ובתי הדין הדרוזיים. נכון שיש כאן גריעת סמכות, אבל ברקיקה כפי

שהיא היום ממשיכים את אי השוויון.

י' גייפמן;

לשכת עורכי הדין מתנגדת לכניסה לסוגיה של סמכויות כל העדות הדתיות בארץ. לכל

עדה יש סמכויות מסוגים שונים. אין עדה דומה לרעותה. יש יותר מ-14 עדות דתיות, יש

דרוזים, מוסלמים, נוצרים, כתות שונות. יש עדות שבהן אפשר לגשת לבית משפט מהוזי

ויש עדות שבהן אין סמכות. אני מציע לא לגעת בנושא הזה.

שר המשפטים ד' ליבאי;

אין מניעה לדון, אבל לא לכרוך את הדברים זה בזה.

אי פלפל-פז;

בנעמ"ת יש חברות מוסלמיות רבות, ואנהנו נפגע באמונן אם לא נעלה את הנושא הזה

באופן נחרץ. לפי הדין המוסלמי, הילדים תמיד בהזקת האב. באות אלינו נשים רבות

במצוקה נוראה, סובלות מאלימות במשפחה, והן נאלצות לשתוק ולהיות בחסדי הבעלים כדי

שהילדים לא יילקחו מהן. אם תהיה להן אופציה של סמכויות מקבילות, כמו שיש לנשים

יהודיות, מצבן יוטב בהרבה. אם יכתבו בחוק שחוק זה יחול על כל אזרחי ישראל ללא

הבדל ולאום, פתרנו את הבעיה בלי להתייחס אליה ישירות.

שר המשפטים ד' ליבאי;

אני מבין שהבעיה היא לא כאן. צריך לתקן את דבר המלך.

א' פלפל-פז;

אדוני י!שר, אני רוצה לגזור גזירה שווה מאיסור הביגמיה. באנו ואמרנו שאנחנו

מחילים עליהם את איסור הביגמיה, בואו נהיל גם סמכויות מקבילות.

שר המשפטים ד' ליבאי;

אני פתוה לדיון עניני ורציני בסוגיה, אבל אני משאיר את הענין לשיקולו של

היושב ראש.

נ' חזן;

אני הגשתי סידרה של הסתייגויות בדיוק בנושא הזה.

היו"ר די צוקר;

אני רוצה לסכם את הענין הזה. אנחנו נזמן לועדה נציגי עדות דתיות לשיחה בנושא

הזה כדי לעמוד על מידת הנכונות שלהם ולראות מה אפשר ומה אי אפשר לעשות. נקיים על

זה דיון בועדה. דייר סגל, אבוא אתך בדברים ונראה איך לעשות זאת.

ד"ר פי סגל;

אני חושב שדברי וקשר נכוחים, לא כדאי לכרוך ענין בענין.

ש' שהם:

אני לא רוצה לדבר על טקטיקה ואסטרטגיה, אבל אני חושב שמוטב להביא את הדברים

האלה לאהר שהחוק הזה יתקבל. אם מטרתנו שאמנם יהיה בית משפט למשפחה וארור כך לפתוח

אותו לכל העדות, מוטב לדון בזה לארור שהחוק יתקבל בכנסת.

היו"ר די צוקר;

אנחנו עוברים לדיון בסעיפים. לפנינו נוסח ליום 24 בפנאי. נדמה לי שכל הנוכחים

כאן בקיאים בהליכי החקיקה, אני קורא סעיף, אנחנו מקיימים דיון עליו ומסכמים.

סעיף 1 - הגדרת עניני משפחה. (קורא את הסעיף). נדון בכל סעיף קטן בנפרד.

דייר פ' סגל:

סעיף 1 הוא הסעיף הכללי שקובע מהם הנושאים הכללים של דיני המעמד האישי. רוב

הנושאים כבר מוסדרים בפירוט בסעיפים השונים בחוק. כיוון שיש עדיין בשולים נושאים

שבהם יש סמכות שיורית, לכן כתבנו את סעיף קטן (1) אף כי מבחינה אופרטיבית המשמעות

שלו היא מינימלית. הסעיף הזה נזקק לצורך סעיף ארע- בחוק בענין הסמכויות בדבר המלך

לבתי המשפט האזרחים בנוגע לזרים, שם יש שוב התייחסות לעניני המעמד האישי. לכן

הגדרנו שעניני המעמד האישי כוללים גם אותם נושאים שרשומים בדבר המלך.

אי רביץ:

נדמה לי שמכוח דברי המלך מוענקות גם הסמכויות לבתי הדין הדתיים. יוצא איפוא

שאם אתה מגדיר הגדרה כוללנית כזו, אתה כולל כל מה שינק מדבר המלך, זאת אומרת גם

בתי הדין הרבניים. ואנהנו במפורש לא רוצים לעשות את זה.

ד"ר פ' סגל:

דבר המלך קובע שיש סמכות מקבילה בענין הזה, והוא קובע אילו סמכויות ייחודיות

בעניני המעמד האישי יש לבתי הדין הדתיים. נכון הדבר שההגדרה הזאת נכונה גם לבתי

הדין הדתיים וגם לבתי הדין האזרחיים.

אי רביץ:

אם אוזה עוסק בהגדרה של עניני משפחה ונותן הגדרה כוללנית כמו "תובענה בעניני

המעמד האישי, כמשמעותם בדבר המלך...", יוצא שכל מה שיש בדבר המלך כלול בעניני

משפהה.

נ' מימון:

זה לא אומר למי הסמכות.

י' גייפמן:

דבר המלך במועצה הוא שמגדיר את הסמכויות של בתי הדין הדתיים ושל בתי המשפט

המחוזיים. אם רוצים לברר למי הסמכות, הולכים לחוק דבר המלך במועצה. החוק שלפני

הועדה בסך הכל מרכז סמכויות בבית משפט מחוזי, הוא לא מגדיר אילו סמכויות יש לבית

דין רבני ואילו סמכויות יש לבית משפט שלום.

א' רביץ:

גם אני מביו את זה, אבל יש לי שאלה אחרת. מה שכתוב כאן משמעו שכל מה שיש

בדברי המלך במועצה כלול בהגדרה של עניני משפחה לצורך החוק הזה. לכו אני מציע

לקבוע כאו הגדרה ספציפית ולדבר על דברי המלך במועצה המתייחסים לענינים האזרחיים,

ולא לכלול בזה דברי המלך במועצה בענינים דתיים. היפוכו של דבר, עיקרו של דבר המלך

במועצה באותם ימים היה הענקת סמכות לבתי הדין הדתיים.

היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת רביץ, מה החשש שלך?

א' רביץ;

יש לי בכלל רושש מהחוק הזה שהוא הולך לבלוע. אדנה יודע מה החשש שלי. לכו אני

רוצה להיות מאד זהיר, ולהבטיח שלא יבוא מי ויאמר שהחוק הזה כולל כל מה שכלל דבר

המלך במועצתו. אני יהודי יורד וחושש.

ד"ר פ' סגל;

זה המצב הקיים היום. סעיף 47 לדבר המלך אומר שיש לבתי הדין האזרחיים שיפוט

בעניני המצב האישי, המוגדרים כולם בסעיף 51. סעיף 47 כולל את כל עניני המעמד

האישי, איור כך דבר המלך מטיל מגבלות.

אי רביץ;

אדוני היושב ראש, אני מבקש הגדרה יותר מגבילה לסעיף הזה. אם אשכנע את חבריי

שצריך לעשות זאת, אשמח. אם לא, אבקש להגיש הסתייגות.

היו"ר ד' צוקר;

אבקש מד"ר סגל להסביר לי למה איו מקום לחרדה שלך.

דייר פ' סגל;

סעיף 47 לדבר המלך במועצה קובע שלבתי המשפט האזרחיים יש סמכות שיפוט בעניני

המצב האישי, וסעיף 51 מונה את הענינים שהם בגדר המצב האישי. לאחר מכן אומר דבר

המלך שהסמכויות שיש לבתי המשפט האזרחיים כפופות להוראות הספציפיות לגבי בתי הדיו

הדתיים. אם יש הוראות בדבר המלך או אחר כך בחוק שיפוט בתי דין רבניים, לא פוגעים

בדבר הזה, כי אנחנו אומרים שהסמכויות הקיימות כלולות במסגרת החוק הזה ותו לא.

אי רביץ;

ד"ר סגל, יש לי הצעה. כיוון שהסתייגות מסוג זה תלך לכל אורך החוק, אני מציע

שתהיה אמירה באיזה שהוא מקום שהחוק הזה אינו זה פוגע בסמכויות של בתי דין רבניים.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו רושמים לפנינו את ההצעה.

ש' שהם;

אפשר להוסיף את זה אפילו בסעיף ההגדרות.

היו"ר ד' צוקר;

נשאיר את הענין הזה לסוף.

מה משמעות הסיפה של סעיף קטן (1) - "למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים"?

ד"ר פ' סגל;

זה אחד הענינים המנויים בסעיף 51 בגדר המצב האישי. מכיוון שיש לענין זה חוק

ספציפי, לכן איננו כוללים אותו במסגרת בית המשפט למשפחה. בעוד שיתר הדברים עלולים

להתעורר אגב עניני משפחה, הענין הזה איננו מתעורר אגב עניני משפרה ויש לו היום

ר1 סדר ספציפי בחוק האפוטרופוס הכללי.

היו"ר די צוקר;

אנחנו עוברים לסעיף קטן (2).

ד"ר פ' סגל;

פה מדובר על תובענות בכל תחום שהוא ולאו דווקא בסכסוכי משפחה כפי שהם בדרך

כלל נתפסים, כגון חלוקת רכוש בין בני זוג. אנחנו כוללים גם את אלה כיוון שאם בני

זוג או הורים וילדים מגיעים להתדיינות משפטית בדרך כלל זה נובע מאיזה שהוא סכסוך

על רקע משפחתי. יתרה מזו, לפעמים הדבר מתגלגל לתביעה נפרדת מכיוון שעשו איזו שהיא

העברה בתוך המשפחה כדי להוציא את הענין ממהקשר הישיר של סכסוך בין בני זוג ולהפוך

אותו לתביעה נפרדת. בדרך כלל אם נכס הועבר לשמו של מישהו אחר כדי להבריח אותו

מכלל נכסי המשפחה, אנחנו יודעים שעיקר הויכוח הוא דווקא על אותו נכס. אנחנו רוצים

לתת סמכות לבית המשפט לדון הנושאים הכרוכים בסכסוך המשפחתי, לכן יש הדגשה "שעילתה

סכסוך בתוך המשפחה".

דוגמה. לפי פקודת ביטוח רכב מנועי, אם יש תאונת דרכים התובענה מוגשת נגד

הנהג. אם הבעל נהג במכונית וחאשה נפצעה, היא צריכה לכרוך את הבעל. במקרה כזה

אנחנו לא רואים את הסכסוך כסכסוך בתוך המשפחה, ואמרנו מפורשות שמקרה כזה יידון

בנפרד: בית המשפט למשפחה ידון בתובענה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה".

דבר שני שאנחנו מוסיפים כאן הוא שבית המשפט הזה ידון בתביעה ששוויה יהיה אשר

יהיה. היום יש לנו הפרדה בין בית משפט שלום ובין בית משפט מחוזי לפי גובה סכום

התביעה. כדי לכלול הכל בכפיפה איות באותו דיון משפטי, ומאחר שעיקר הדיון יכול

להיות דווקא באותו נושא שהוא בתובענה אזרחית בסמכות בית משפט איור, אנחנו מסירים

כאן את ההגבלה של שווי כדי שלא ושהיה מניעה להגיש את התובענה לבית משפט למשפחה

שהוא חלק מבית משפט השלום.

א' רביץ:

אני יודע שיש חוק המדבר על הידועה בציבור כאשתו, ובתי המשפט קיבלו את הסידור

הזה של זוגיות. אין לי כוח בהזדמנות הזאת לערער על הדבר הזה. אבל אין זה סוד

שדולקים בחברה הישראלית לא מקבלים את זה, אנשים דתיים לא מקבלים את זה כזוגיות לכל

דבר. לגבי סכסוך שיש בין בני זוג או עם ידועה בציבור, כבר נקבעה הלכה ואני לא בא

עכשיו להילחם בה. אבל יש שאלה לגבי ההורים. שווה בנפשך הורים שבן או בת שלהם חייה

כידועה בציבור, אידאולוגית וערכית הם אינם רואים את הבת כנשואה, יתכן שהם רואים

אותה כחוטאת, וכאן רוצים לחייב שבמקרה סכסוך ירושה ההורים יהיו כאילו הורים של

אשתו של אדם. בעצם זה מכריח אותם לתת לגיטימציה למצב שבעיניהם אינו לגיטימי.

אני מציע שהאמור בענין הורה של בן זוג לא יחול על הורה של ידועה בציבור.

ר' בנזימן;

אני רוצה להתייחס לניסוח המילולי. למרות שהפניתי לכך את תשומת לבו של ד"ר

סגל, והוא היפנה את תשומת לבי לפקודת הפרשנות, עדיין מפריע לי שכתוב "הידועה

בציבור כאשתו", כי סוג כזה של הגדרה בדרך כלל מצביע על נקבת בלבד, אם כי לצערי,

אמנם זו השפה העברית, כשמדובר על זכר זה כולל נקבה. כדי למנוע התייחסות פרשנית

כאילו אנחנו מדברים רק על ידועה בציבור של גבר ולא על ידוע בציבור של אשה, הייתי

מציעה ללכת בעקבות ההגדרה בהוק למניעת אלימות במשפחה, שם בהגדרה של בן זוג כתוב:

לרבות הידוע בציבור. אני מבקשת להשתמש בלשון זכר ולכתוב גם כאן: לרבות הידוע

בציבור. למחוק את המילה "כאשתו".

א' רביץ;

על זה לא אתווכח אתך.

י' גייפמן;

לשיטתך צריך לכתוב כמו בהצעת החוק, אחרת זה יחול גם על בני זוג מאותו מין.

א' פלפל-פז;

אם רוצים לרכז סמכויות בבית משפט למשפחה, אני חושבת שצריך לדון גם בנושא של

הפרת הבטחת נישואין, אלה יחסים טרום-נישואין, וגם בתביעה של קטין חסר ישע.

היו"ר ד' צוקר:

את רוצה שבית המשפט הזה ידון לא רק בסכסוכים בתוך משפחה?

שר המשפטים די ליבאי;

הם עדיין לא נכנסו למסגרת של משפחה.

ני מימון;

וכנראה שגם לא תהיה משפחה.

שר המשפטים ד' ליבאי;

את מציעה שכל מערכת יחסים בין גבר לאשה, או בין גבר לגבר ובין אשה לאשה,

תיכלל במסגרת החוק הזה?

א' רביץ;

כשיהיה כאן הרכב מלא של הועדה עוד תופתע לראות מה ייכלל פה.

א' פלפל-פז;

ועדת השופט שינבוים התייחסה בזמנה גם לנושאים אלה וגם לאימוץ, גם לצוואות

וירושות.

שר המשפטים ד' ליבאי;

חיכיתם עשר שנים ושום דבר לא רץ. עכשיו אתם רוצים לתקן את העולם עם הכל בכל

מכל. האמינו לי, אנחנו עובדים על זה חודשים, שוקלים כל נקודה. עזרו לנו להעביר את

החוק הזה, אם אתם באמת רוצים שיהיה חוק כזה ורוצים שיקום בית משפט למשפחה, ולא

לחפש אולי יש עוד משהו ששכחנו. האמיני לי, לא שכחנו כלום. הפכנו והפכנו, ולכל דבר

יש תשובה.

א' פלפל-פז;

יש כאן כפית גט?

אי בן-דהאן;

בדרך זו לא יהיה חוק לבית משפט למשפחה.

שר המשפטים ד' ליבאי;

ואולי בהזדמנות זאת גם נישואין וגירושין? למה לא...

א' רביץ:

פעם במדיניות של ישראל סמכו על הערבים שהם יטרפדו כל הסדר. להבדיל אלף אלפי

הבדלות, אפשר לסמוך עליכם שאתם תטרפדו את החוק הזה.

שר המשפטים ד' ליבאי;

קחי את זה לתשומת לב.

היו"ר די צוקר;

זו היתה הערה מטעמי, לא הערה מטעמו.

נ' מימון:

נראה לי כי בהגדרה בסעיף קטן (2) אין איזון. מדובר בתובענה נגד הורה של בן

זוג, אבל אין תובענה נגד ילדו של בן הזוג. צריך לשמור על סימטריה.

הערה שניה. בהגדרת הוראה כתוב: "הורה" - לרבות בן זוג של הורה או אפוטרופוס."

אני מציעה להוסיף הורה מאמץ, כי מחוק האימוץ לא ברור שבמקום שכתוב הורה זה כולל

הורה מאמץ.

אני מציעה שהנוסח יהיה: "הורה" - לרבות בן זוג של תורה, הורה מאמץ או

אפוטרופוס. ואולי אם להקדים הורה-מאמץ לבן-זוג של הורה.

דייר י י קדמן:

שתי שאלות להבהאה. האם באיזה שהוא מוקם הוגדר סכסוך בתוך המשפחה? יש כאן

מושג הדש. לא ברור אם מישהו יודע מהו סכסוך בתוך המשפחה. יכולים להיות סכסוכים

לגבי ההגדרה של סכסוך בתוך המשפחה. אינני יודע מנין לקוח המושג הזה. אם יש לו

איזו שהיא אסמכתה משפטית, אשמח לשמוע, אבל אני לא יודע מהו סכסוך בתוך המשפחה.

השאלה היא אם לא צריך להגדיר את זה, אם צריך להשאיר את זה פתוח לגמרי.

היו"ר ד' צוקר;

או להשאיר את זה פתוח להגדרת הפסיקה.

ד"ר י' קדמן;

יכול להיות. אני לא יודע. אני רק שואל אם ברור מהו המושג הזה.

השאלה השניה שלי, שגם היא שאלת הבהרה בלבד, אם העובדה שתובענה אזרהית מן

הסוג הזה, שחלקה היתה בעבר בבית המשפט המהוזי ועכשיו היא יורדת לבית משפט

שלום, תגביל באיזו שהיא צורה את התובעים על פי ההוק הזה, הגבלה בסכומים וכו'.

היו"ר ד' צוקר:

כתוב "יהיה נושא התביעה או שוויה אשר יהיה".

ד"ר י' קדמן:

האם זה מגביל את זכותו של בית המשפט לקבוע, בתוצאת המשפט, סכום כזה או

אחר?

שר המשפטים די ליבאי;

לא. כתוב שלא.

דייר פי סגל;

אני רוצה לעמוד על הדבר הקונספטואלי שעמד ביסוד הצעת החוק הזאת. מצד אהד

היו לנו הצעות ועדת השופט שיינבוים, מצד שני היו לנו מודלים אחרים שראינו

בעולם, באוסטרליה, בניו-זילנד ובמדינות אחרות שבדקנו. בסופו של דבר אהרי

התדיינויות מסוימות, התמקדנו בכך שאנהנו רוצים להתחיל בפעולת בית המשפט למשפחה

בכך שהנושא המרכזי שבי יתמחה יהיה הסכסוכים המשפטיים המובהקים, ויכול להיות

שאחר כך יהיה מקום להרחיב, אם בענינים פליליים שעוסק בהם בית משפט לנוער, אם

בענינים אחרים כמו אימוץ או ירושה, שאינם כלולים כרגע בהצעת חחוק, לאחר שנראה

איך בית חמשפט למשפחה יפעל. אבל היום אנחנו רוצים לתת תרופה לאותה בעיה עקוטית

של הסכסוף המשפחי וההתפצלות המרובה סביב הסכסוך המשפחתי לערכאות שונות.

יכולים להיות דברים בשוליים, אבל באותה דוגמה שנתתי תאונת דרכים, כאשר

יגישו תביעה בתאונת דרכים לבית משפט למשפחה רק בכלל העובדה הפורמלית שהתלונה

מוגשת נגד הבעל, בית המשפט לא יראה בזה סכסוך בתוך המשפחה. יכול גם להיות שאם

יהיה סכסוך עסקי בין בני זוג, סכסוך על בעלות במניות וכדומה, בית המשפט יאמר

שזה סכסוך עסקי שראוי שיידון במקום אחר. אבל את זה נשאיר לבית המשפט. אנחנו לא

יכולים עכשיו בחוק למנות מהו סכסוך משפחתי.

הקונספציה העיקרית בהצעת החוק, ולכן לא כללנו כאן אימוץ ונושאים אחרים,

אמרנו שניתן לבית המשפט הזה להתגבש סביב הגרעין הזה, ויש הוראה בחוק עצמו

שלאחר מכן אפשר יהיה להוסיף נושאים נוספים, כאשר שר המשפטים בחסכמת נשיא בית

המשפט העליון יחשוב להרחיב את סמכויות בית המשפט למשפחה לנושאים נוספים. עיקר

ייחודו של בית המשפט למשפחה הוא אמנם באותם כלים נוספים שניתנים לו לעומת בית

משפט אחר, אבל אנחנו רוצים לנסות את זה באותו שדה, שנראה לנו שבו יש צורך יותר

דוחק לפתור את הבעיות. זאת הקונספציה שעומדת ביסוד הסעיף הזח וביסוד ההוק הזה

כולו. אני מניח שעוד ישאלו אותנו מדוע אימוץ לא נכלל, מדוע ירושה בצורה כזאת

אחרת. ניסינו לעשות משהו, אבל ברור שלא הגענו לשלמות.

היו"ר ד' צוקר;

מדוע הגבלתם את ענין הירושה?

ד"ר פי סגל;

בענין ירושה יכולים להיות סכסוכים במשפהה הגרעינית, כלומר בין בני זוג,

אבל יכול להיות שהסכסוך הוא בטרנטלות יותר רהבות. לכן קבענו הבהנה ואמרנו, שאם

הסכסוך הוא אמנם בתוך המשפחה אנחנו רוצים שיידון בבית משפט למשפחה. בניו-

זילנד, למשל, המגמה היתה הפוכה - כל חוק הירושה עבר לבית המשפט למשפחה, משום

שאמרו שההסכסוך הוא באופיו סכסוך מתמשך בין קרובים. יכולנו לקבל אותה גישה,

אבל בחרנו למתוה באיזה שהוא מקום את הקו כדי לגבש את בית המשפט. בעתיד לבוא,

אם נרצה, נרהיב.

ש' שהם;

הערה לחבר-הכנסת רביץ בענין הידועה בציבור. בענין זה יש פסק-דין של השופט

זילבר מלפני שנים רבות. השאלה היא קודם כל בפרקטיקה. אנחנו לא יכולים להתעלם

מהעובדה שהרבה מאד זוגות חיים היום ללא נישואין. חלק מהפרקטיקה הוא שאם יש

סכסוך אישות, לפעמים יוצרים איזה סכסוך מדומה, החותנת מגישה תביעה נגד הבת

והחתן לקבל כספים מסוימים או לשלם משכנתה. יש ענין פרקטי לאסוף את הדברים האלה

יחד ולא לעשות הפרדה, אחרת אנחנו יכולים ליצור סיטואציה של הפרדה שהיא אנומלית

מבהינת היחסים.

אי רביץ;

אם החותנת מגישה תביעה זה לא כל כך מפריע לי. מה שמפריע לי הוא שמגישים

תביעה נגד החותנול, והיא אומרת; אני בכלל לא חותנת.

שי שהם;

באותה סיטואציה שיגישו תביעה נגד ההותנת, יגישו את התביעה בבית משפט בבית

משפט שלום או בבית משפט מחוזי. הרי לא יגישו אותה לבית דין רבני. על מה אנחנו

בסך הכל מדברים? מדברים על תביעה שהיתה מוגשת לבית משפט שלום או מחוזי,

ועכשיו יגישו לבית משפט למשפחה. אין בזה שום דבר נוסף מבחינת ההכרה בידועה

בציבור.

ד"ר פ' סגל;

רציתי לומר אותם דברים שאמר מר שהם.

היו"ר ד' צוקר;

אני רוצה לסכם את הסעיף. הבר-הכנסת רביץ, אני מציע שאת ההצעה שלך בענין

הידועה בציבור תגיש כהסתייגות.

אי רביץ;

אני מבקש לרשום הסתייגות.

היו"ר ד' צוקר;

אני מציע לקבל את הסעיף עם התיקונים שהיו מקובלים על כולם. התיקון

הראשון; במקום "הידועה בציבור כאשתו" נכתוב; הידוע בציבור.

שר המשפטים ד' ליבאי;

אני מציע להשאיר את הניסה כפי שהוא. מי שמציע לכתוב "הידוע בציבור", יגיש

הסתייגות.

ני הזן:

הגשתי.

היו"ר די צוקר;

למה?

שר המשפטים די ליבאי;

כדי לא להייב אנשים שהדבר הזה קשה להם מאד להצביע נגד ההוק בגלל הביטוי

הזה.

ד"ר פ' סגל:

ובמיוחד מאהר שפקודת הפרשנות קובעת הוראה ספציפית בענין הזה. הפקודה

אומרת: האמור בלשון זכר אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך. כלומר, גם אם כותבים

לשון נקבה, זה הל גם על זכר.

שר המשפטים די ליבאי:

אני מציע להשאיר בנוסה ההוק לשון נקבה, ולהשתמש בפקודת הפרשנות כדי להגיע

למה שאתם רוצים. זו פעם ראשונה יהיה כאן מושג שיעלה אנשים על בריקדות, ולא

בכדי. הנושא במהלוקת. אס אפשר להגיע לאותה תוצאה, אני מציע להשאיר את הנוסה.

חשוב לנו להעביר את ההוק הזה.

היו"ר די צוקר:

אנהנו רושמים הסתייגות להברת הכנסת נעמי חזן. יכול להיות שגם אני אצטרף

להסתייגות הזאת.

על פי ההצעה של גבי נילי מימון, אנהנו מוסיפים ילדו של בן זוג ומוסיפים

הורה מאמץ.

אושר סעיף קטן (2) בתיקונים שהתקבלו.

דייר פי סגל:

גם בסעיף קטן (3) מדובר בנושא המזונות, שגם היום נמצא בסמכות מקבילה של

בית המשפט. חוק אכיפת פסקי הוץ נמצא היום בסמכות בית המשפט המחוזי, אנחנו

מעבירים את נושא המזונות בפסקי חוץ לבית משפט למשפחה.

ני מימון:

יכול להיות שיבקשו הכרה לפני שיבקשו אכיפה. יכול אדם לבקש הכרה מבלי לבקש

אכיפה.

ד"ר פ' סגל;

הסתמכנו על כך שלאחר מכן נאמר בחוק "בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו

נתונות לבית המשפט לצורך העניו שלפני אף הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי כל

חיקוק." לכן אם לפי חוק אכיפת פסקי חוץ יש לבית המשפט סמכות לאכוף, הרי שיש לו

גם הסמכות להכיר באותו פסק.

נ' מימון;

נכון שבעניני מזונות העיקר היא האכיפה, לקבל את המזונות. אבל יתכן שאדם שיש

פסק דין חוץ למזונות לזכותו של אדם לא רוצה באותו שלב לאכוף אותו אבל הוא רוצה

שהפסק יוכר בארץ. אם נאמר בסעיף קטן (3) "לרבות תובענה לאכיפת פסק..." זה כאילו

מוציא את ההכרה. זה לא דבר כל כך משמעותי, אבל כדאי להוסיף הכרה.

י י גייפמן;

אפשר להוסיף הכרה. זה ענין תיאורטי, כי בפועל פסק דין מזונות הוא פסק דין

כספי, בחיוב כספי חשובה האכיפה.

ד"ר פ' סגל:

אפשר בניסוח לכלול גם את האפשרות התיאורטית הזאת. אני לא חושב שזה נחוץ, אבל

אם רוצים לצאת גם ידי מקרה נדיר כזה, אפשר לשנות את הנוסח. אני מבקש עוד לעיין

בנוסח.

היו"ר ד' צוקר;

אנהנו מאשרים סעיף (3) כלשונו. ד"ר סגל יבדוק ויודיע לנו בישיבה הבאה אם יש

להוסיף אפשרות של הכרה.

אנחנו עוברים לסעיף קטן (4).

אושר סעיף קטן (4).

אנחנו עוברים לסעיף קטן (5).

נ' מימון:

בנוסח הזה הוצאו המלים "בענין קטין", שהיו בנוסח הקודם. יוצא שכלול כאן גם

מינוי אפוטרופוס לענין של בגיר. האם זאת היתה הכוונה?

ד"ר פ' סגל;

זאת היתה הכוונה.

נ' מימון;

וקרה כאן הוראה בדבר הגבלה או שלילה של אפוטרופסות של הוויה.

ד"ר פי סגל;

זה נמצא בחוק עצמו.

היו"ר ד' צוקר:

מדוע מוסיפים כאן "לרבות זכויות משמורת, חינוך, ביקור..." - זה לא מופיע בחוק

עצמו?

ד"ר פ' סגל:

הדברים האלה אינם מפורשים בחוק. הוספנו אותם כי היה מי שהיה לו ספק בדבר.

היו"ר די צוקר;

אושר סעיף קטן (5).

א' פלפל-פז;

אולי כדאי להוסיף כאן את החלק בחוק העונשין בענין קטין חסר-ישע.

ד"ר פ' סגל;

הושאלה היא מכוח מה באה הפניה לבית המשפט. אם הפניה לבית המשפט היא מטעם

וישויות המדינה, יש להניח שאם רשויות המדינה יודעות שהענין של הקטין הזה נידון

בבית משפחה למשפחה, יפנו לאותו בית משפט ולא יהיה דיון נפרד..

היו"ר די צוקר;

זה לא דבר המובן בנאלי ו.

ד"ר פי סגל;

יכילה להיות אפשרות, כמו שהציעה ועדת שיינבוים, להכניס כאן הוראות ספציפיות

מחוק הנוער ומחוק הסעד.

היו"ר די צוקר;

התפיסה של החוק היא שגם אירוע בתוך המשפחה, לא בהכרח סכסוך כספי, גם אירוע

בתוך המשפחה שבו קטין נפגע יהיה במסגרת החוק הזה, כי הוא מעיד על איזו פתולוגיה

משפחתית.

ד"ר פי סגל;

השאלה היא אם אנחנו רוצים שבית המשפט למשפחה יפעיל סמכויות של בית משפט

בהליכים פליליים או בהליכים אזרחיים. המגמה העיקרית שלנו היתה להתרכז בתחום

האזרחי, ובשלב זה לא להעביר את הנושאים הקשורים בהליכים פליליים. יש בית משפט

לנוער, ולא רצינו בשלב זה למשוך ענינים מבית משפט לנוער לבית משפט למשפחה. יכול

להיות שבמשך הזמן יהיה מקום לאיזה שהוא מיזוג. היום יש לנו מערכת קיימת, ולא

רצינו בשלב זה להעביר ענינים למערכת שנמצאת בשלבי הקמה.

ש' שהם;

מה קורה אם יש משפט פלילי נגד הורה מכה, לפי סעיף 368 לחוק העונשין.

ד"ר פי סגל;

יכול להיות שיהיה מקום לשקול ענין הוראות ספציפיות. אני מוכן לבדוק.

אי רביץ;

מי דן היום בענינים שבסעיף קטן (5)?

א' בן-דהאן;

יש סמכות מקבילה לבתי הדיו ולבתי המשפט.

שי שהם;

אני חושב שאפשר להעביר את הנושאים האלה לבית משפט למשפחה יחד עם כל

הפתולוגיה המשפחתית.

ד"ר פ' סגל;

הענינים של סעיף 368 הם ענינים פליליים במהותם, לא ענינים אזרחיים. התרופות

שיש שם הן במישור הפלילי, לא במישור האזרחי. לכו לא הכנסנו את זה לחוק הזה.

אנהנו חושבים שבשלב -זה מן הראוי להימנע מהדבר הזה, במיוחד כשיש בית משפט מיוחד

לעניו זה, בית המשפט לנוער. איו סיבה שנעביר את הנושאים האלה למערכת שנמצאת

עדיין בהקמה.

ד"ר י' קדמן;

ד"ר סגל החיידק להיבט הפלילי של בית המשפט לנוער. סעיף 368 הוא סעיף בחוק

העונשין. אבל בהוק הנוער (טיפול והשגחה) יש גם הלקים לא פליליים, והם לא נכללו

בחוק הזה. הדבר הזה לחלוטין לא הגיוני, כי אלה עני נים טיפוליים פר-אכסלנס

שנוטגעים למתרחש בתוך המשפחה. אם הולכים עם הקונספציה הזאת, לא ברור לי למה עצרו

בנקודה מסוימת.

היו"ר ד' צוקר;

אדוני השר, אני רוצה להציג לך את השאלה, כי אני הושב שבזה צריכה להיות הכרעה

בדרך שלך. בהצגה הכללית של החוק, ובוודאי בהצגת הדברים של פרופ' רוזן-צבי ואחר

כך גם בדברים שלד, היתה יומרה שזה לא יהיה בית דין במובו הרגיל שעוסק באופו יבש

בהכרעה בסכסוכים. ההנחה היתה שסכסוך במשפחה הוא עניו רגיש יותר, מוגלתי, קצות

העצבים חשופים ומעידים על פתולוגיה שמעבר לסכסוך אזרהי ביו שמעיו וביו לוי. היתה

כאן יומרה חברתית, שלא די בפסיקה יבשה של שופט, ולכו דיברנו על תהליך של פישור,

על הכשרת השופט כדי שהראיה שלו תהיה רחבה יותר. השאלה היא אם בהכרעה הזאת, שלא

נוגעים לחלוטין בסוגיות שהוק הנוער עוסק בהו, אתה לא אומר מראש שזה סידור טכני

בלבד שמרכז כמה סמכויות, הוא לא יהיה שינוי קונספטואלי של מי שיושב בדין.

שר המשפטים ד' ליבאי;

אמרת דברים נכוחים, הצגת את הדברים כפי שאמנם רצינו להביע אותם וכפי שהצגנו

אותם. אני רואה ברקמת בית המשפט הזה לא רק ענין טכני. אני הושב שזה צריך להיות

בית משפט נפרד ומסוג מיוחד, ולכך מכוונות ההוראות. אלא מאי, לפי דוה ועדת

שיינבוים, שכנראה לא במקרה היה מונח עשר שנים ולא הפכו בו ולא יישמו אותו, לפי

הדוח הזה ליד בית המשפט למשפחה תוקם רשות של אנשי מקצוע שתסייע ותיקה דולק בכל

הפעילות שנועדה להיטיב עם המשפהה, בלשון כללית.

הקושי להקים דבר חדש הוא מובו מאליו. אתה יודע שדאגנו לתקציב התחלתי להפעלת

בית המשפט למשפחה. אתה יודע שתקוותי היא שההוק יעבור מהר, ויש לנו לוה מועדים.

אנהנו ערוכים במחוז תל-אביב והמרכז, שהוא מהוז מרכזי, להתחיל את הפעילות ב-1

בספטמבר - אם יהיה לנו חוק. זה עניו לא פשוט, כי הוא כרוך בבעיות דיור, שופטים,

היערכות, תקציב. אבל אנהנו מוכנים לכך. ואני מקווה שב-1 בינואר להפעיל את בית

המשפט הזה ברוב אם לא בכל חלקי הארץ, והשלב האחרון ב-1 באפריל 1996.

חוליה אחרת היא הרשות הטיפולית. בשל מחלתה חמצערת של שרת העבודה והרווחה,

נדחה קצת העניו הזה. אבל השרה ערה לדוח ועדת שיינבוים, היא תומכת מאד בהקמת הרשות

הטיפולית. בעצה אחת מינינו ועדה בראשותו של פרופי דן שניט, שבוחנת את הנושא

וממליצה על רוקמת המערך הטיפולי. אני ביקשתי לוח זמנים, כדי שניתן יהיה ליישם

באופן ראשוני את הצד הזה כבר לקראת ינואר 1996. יזה יהיה מגובה בתקציב של 1996.

אתה רואה שיש כאן היערכות כוללת להרבה יותר מבית משפט רגיל.

עכשיו אני בא לשאלה שהועלתה כאן. דנו במשרד המשפטים בשאלה אם למזג בבית המשפט

למשפחה גם את ההיבט הפלילי, ביחוד עבריינות נוער ועבריינות ילדים. פרוש הדבר

למעשה היה חיסול בית המשפט לנוער. אני צריך להזכיר שעשינו צעד ארח- בצמצום

סמכויותיו של בית המשפט לנוער, כאן בועדה ובכנסת, כאשר נטלנו מבית המשפט לנוער את

הטיפול במרבית התנועה של קטינים, כי אמרנו שעבירות אלה עדיין לא מחייבות את

הפעולה של כל רשויות הטיפול וכוי, ובכל זאת השארנו נושאים מסוימים בתחום הטיפול,

לדוגמה אם יש סימנים של סמים, אלכוהול או מופרעות אחרת, כולל אפשרות להעביר את

הענין מבית משפט רגיל לבית משפט לנוער אם נראה שהענין מחייב גם טיפול.

אני חושב שבשלב זה טרם הגיעה השעה להחליט סופית בשאלה אם למזג את בית המשפט

עם בית המשפט למשפחה. כיוון שבתי המשפט לנוער פועלים, והם אמורים לפעול לפי

מדיניות מסוימת, אני הושב שאנחנו צריכים בשלב ראשון לראות את בית המשפט למשפחה

בפעולתו שלא בתחום הפלילי אלא בתחומי דיני המשפחה בתחומים האזרחיים הרגילים,

ובשלב שני לשקול אם כן ואם לא למזג את בית המשפט לנוער עם בית המשפט למשפחה. אני

חושש בבת אחת להטיל גם את המישור הפלילי לבית משפט למשפחה עם כל ההשלכות שיש לזה,

ואני חושב שיפה כאן הזהירות.

אם יש ענינים מסוימים שהם על הגבול, צריך לקבל הרולטה ואולי סמכות מקבילה. אבל

ענינים שהם פליליים במהותם, בשלב זה השארנו לבית משפט לנוער. לא החלטנו לחסל

אותו.

היו"ר ד' צוקר;

מר שהם הפנה את תשומת לבי שסעיף 3(ד)אומר: "שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית

המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לקבוע ענינים

נוספים שבית המשפט לעניני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי הוק זה."

שר המשפטים ד' ליבאי;

בוודאי. אני מבקש שתאשרו את זה, כי אז אני בא אליכם בקיצור דרך. דנים פה

בהיבט הציבורי של הוספת נושאים ולא צריך לחוקק חוק חדש.

ד"ר י' קדמן:

אני מבקש להדגיש שהדברים שאמרתי לא התייחסו לנושאים הפליליים. חוק הנוער

(טיפול והשגחה) איננו עוסק בענינים פליליים. התוצאה יכולה להיות שסכסוך בתוך

המשפחה, שקודם שאלתי מהו, יכול עכשיו להידון במקביל בשתי ערכאות. הכנסת קיבלה זה

עתה חוק הקובע איך הורים יאשפזו קטין בניגוד לרצונו בבית חולי נפש. זה יכול להיות

חלק מסכסוך משפחתי קשה מאד, שחלקו יידון בבית המשפט החדש וחלק אחר, שבכלל איננו

פלילי, יידון בבית משפט לנוער. זה מצב לא בריא.

שר המשפטים די ליבאי;

אני אבקש לשמוע התייחסות לנושא, ואחר כך נחליט.

י' גייפמן;

רציתי להפנות את תשומת הלב לסעיף 3(א). הסעיף קובע מפורשות שלבית משפט לעניני

משפחה יהיו הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגרה}.

זאת אומרת שאם נוצרה בעיה וצריך להפעיל סמכויות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), יש

סמכות לבית המשפט למשפחה.

ד"ר י' קדמן:

רק "לצורך העניו שלפניו".

י' גייפמן:

נכון.

היו"ר ד' צוקר;

עדיין התשובה בעניו סעיף 3(ז-) יותר משכנעת, כלומר שאפשר יהיה בעתיד להרחיב את

הסמכויות של בית המשפט למשפחה, באישור הכנסת.

ל' עדן;

אני מבקש להעיר רק הערה אחת לדברי יושר על הכוונה להוציא מתחום הסמכות של בית

המשפט למשפחה את ההיבט הפלילי של עבריינות הנוער. אני הייתי מציע לבחון לא את

עבריינות הנוער אלא את העבריינות כלפי נוער, כלומר אותן עבירות בתוך המשפחה כלפי

ילדים, כמו הכאת ילדים או גילוי עריות.

היו"ר די צוקר!

זח מרהיב את המושג של סכסוך משפחתי.

אני רוצה לסכם. עלו כאו שני דברים. עלינה כאו הסוגיה מה גדר הסמכויות של המושד

החדש הזה, האם ועד כמה הוא נכנס לתחום הפלילי. לעניו זה התשובה בסעיף 3(ד) אותי

היא מספקת, כלומר בית המשפט יכול לצמוח במשך הזמו, באישור הועדה.

עלתה כאו גם הסוגיה הטיפולית. אדוני השר, אני חושב שזאת תהיה ממש החמצה אם

כשאנחנו מחוקקים את החוק החשוב הזה לא נעסוק באספקט הטיפולי.

שר המשפטים ד' ליבאי:

אני מבקש לשמוע את מר גייפמן ואת דייר סגל בנושא הזח לפני שניוליט.

ד"ר פ' סגל;

כפי שר המשפטים אמר, האספקט הטיפולי, הקמת מוסדות הרווחה סביב בית המשפט זה

ענין ממושך ויקר, והוא עדיין בשלבי בחינה. אבל כבר בחוק הזה עצמו עשינו כמה דברים

משמעותיים מאד מבחינה זו. יושב ראש הועדה שאל אם מדובר כאו בהסדר טכני וההליכים

יתנהלו כפי שמתנהל כל הליך בבית משפט. בסעיף 6 הסמכנו את בית המשפט לסטות מדיני

ראיות ומסדרי הדיו. הוספנו גם סמכויות לבית המשפט לעניו הזמנת עד מטעם בית

המשפט, מינוי מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, מינוי מפשר.

היו"ר די צוקר;

זאת לא תשובה לשאלה שלי, ולכן מונתה ועדת שניט.

ד"ר פי סגל;

ועדת שניט תטפל באותם דברים שבהם ראוי שהמדינה תיטול על עצמה את האחריות ואת

התקציב. השאלה אם בכל מקרה של סכסוך משפחתי ראוי שהמדינה תיקח את האחריות על

עצמה. אני מניח שתימצא דרך להבחין בין מה שנוגע לקטין, כפי שנעשה באוסטרליה, שם

יש יותר התערבות מצד המדינה, לבין ענינים של בני זוג שאין מעורב בהם קטין שבהם

תהיה פחות התערבות. אבל כלים שנותנים בידי בית המשפט הם פישור, מומהים. אלה

יעשו במסגרת הליכים אזרחיים שלאו דווקא המדינה צריכה לשאת בהם, אבל בית המשפט

צריך סמכות ליזום הליך כזה - ואת הסמכות נתנו כבר בחוק הזה.

י' גייפמן;

לאורך כל החוק יש סעיפים שעונים לבעיות של טיפול והשגחה. מבחינת הקונספציה

היו שתי אפשרויות. האחת - להעביר את כל הסמכויות לבית משפט למשפחה. אפשרות שניה -

לא להעביר סמכויות אבל לאפשר הפעלת סמכות. אם יש פרשת תביעה עם קטין ומתעוררת

להפעיל סמכות לפי חוק הנושא (טיפול והשגחה), בית משפט למשפחה רשאי להפעיל את

הסמכות לפי חוק הנוער, למרות שהנושא הוא בתחום של בית משפט לנוער. אנחנו בחרנו

באפשרות השניה.

ד"ר פ' סגל;

לפי חוק בתי המשפט יש פישור רק בהסכמה. כאן הסמכנו את בית המשפט לצוות על

הליך של פישור.

נ' מימון;

חוק הנוער (טיפול והשגחה) מדבר על הגשת בקשה לטובת קטין, ויש בו סעדים שונים

שבית המשפט יכול לתת. אפשר לראות את זה כסכסוך במשפחה, והסעדים הם שונים - השגחה

בתוך הבית, הוצאה ממשמורת, מתן הוראות להורים. במקרים רבים יש התנגשויות בין

הסמכויות של בית משפט מחוזי ושל בית משפט לנוער. פעמים רבות פקיד הסעד המגיש את

הבקשה חושב שעדיף שהילד יהיה במשמורת הוויה אוד-, אותו הורה חלש ואינו פונה לבית

המשפט, פקיד הסעד פונה לבית המשפט ומבקש הוצאה ממשמורת שני ההורים, וקובע שהילד

יהיה במשמורת אותו הורה שהוא יותר טוב. יש כאן מעין התחכמות. אי אפשר ללכת לבית

משפט מחוזי בענין זה, לכן הולכים לבית משפט לנוער ובעצם מבקשים את רזסעד הזה.

דוגמה הפוכה. בתביעה של שני הורים להחזקת קטין, בית משפט מחוזי קובע ששניהם

לא כשירים להחזיק בקטין. ואז מה הוא עושה? הוא קורא לפקיד סעד ואומר; פנה לפי חוק

הנוער ותבקש הוצאה ממשמורת שני ההורים.

זה סרסור של אותה משפחה בשתי מערכות. ברבים מהמקרים האלה, גם של סכסוך בין

הורים, סכסוך הגירושין עצמו מעורר בעיה כל כך חריפה מבחינת הילד שצריך לטפל לפי

חוק הנוער (טיפול והשגחה). גם אם לבית משפט למשפהה יהיו סמכויות שיש בחוק הנוער

זה לא פותר את השאלה של עצם הבאת הענין לפני בית המשפט. זה רק אומר שאם יש ענין

לפני בית המשפט, הוא יוכל לפעול על פי חוק הנוער.

שר המשפטים ד' ליבאי;

ואם זה לא בגדר סכסוך בתוך המשפחה? מרגע שיש סכסוך בתוך המשפחה ויש תובענה,

זה בסדר.

נ' מימון:

אם ונהיה תובענה בפניו, יוכל בית המשפט לדון. אבל פקיד סעד ביוזמתו לא יכול

לפנות לבית משפט למשפחה.

שר המשפטים ד' ליבאי;

באיזו סיטואציה הוא צריך לפנות?

נ' מימון;

למשל, הוצאת קטין ממשמורת הורים אם הוא סבור שאחד ההורים כל יכול להיות

המשמורן, אבל אותו הורה מתוך פרוד או מסיבות שונות - -

שר המשפטים ד' ליבאי;

זה לא סכסוך בתוך המשפיוה.

נ' מימון;

זה ענין שבין ילד והורים.

שר המשפטים די ליבאי;

אני רוצה להבין מה חסר בנוסה הזה, מבחינה משפטית, די לענות לבעיה שאת מציגה.

נניח שיש נכונות להביא את הענין לבית משפט למשפהה, מה וקר כאן?

נ' מימון:

האפשרות להגיש את הבקשה. אם יש שני הורים שכל אחד מהם רוצה להחזיק בילד - - -

שר המשפטים די ליבאי;

זה סכסוך.

נ' מימון:

אבל הם לא ניגשו לבית המשפט.

שר המשפטים ד' ליבאי;

מה שאת מציעה הוא שגם פקיד סעד יוכל להתחיל בהליך. זו הצעה שראויה למחשבה.

צריך לתת לה תשומת לב. אם זה יתקבל כאן, בעיני זה סביר.

ני מימון;

פקיד סעד או היועץ המשפטי לממשלה.

אני הושבת שעל כל החלק שדן בטיפול והשגחה אי אפשר להסתכל שלא כמו על סכסוך

במשפהה. אם הסכסוך הוא לא בדיוק בין הורים אלא סכסוך לכאורה בין ילד להורים, גם

זה סכסוך במשפחה. זאת אומרת, כל ההליך של הוק הנוער הוא במהותו סכסוך במשפחה.

היו"ר די צוקר;

נדמה לי שכאשר השבו בהקשר הזה על סכסוך במשפחה התכוונו בעיקר להורים.

לפי התפיסה הזאת אפשר לומר סכסוך בין הורים.

שר המשפטים ד' ליבאי;

אני מציע לפני החלטה סופית לשמוע את השופט אהרן מלמד, נשיא בתי המשפט לנוער.

הוא יהיה בוודאי קנאי מאד לסמכויות, אבל חשוב לשמוע את טענותיו. הייתי מציע

להזמין גם את השופטת סביונה רוט-לוי, שמילאה שנים את התפקיד. השוב לשמוע את שניהם

לפני שמהליטים, כי צריך להיות פתוה לקו הטיעון הזה.

היו"ר די צוקר;

כשם שעשינו בסעיף 3(ד) סעיף סל, שיאפשר לכם בעתיד, בהסכמת הכנסת, להרחיב את

הנושאים בהם ידון בית המשפט למשפחה, אני מבקש שמשרד המשפטים ביחד עם משרד העבודה

והרווחה ינסחו סעיף סל. קודם כל אני מבקש שתהיה כאן הצהרת כוונות ברורה, וסעיף

הסל יאפשר לשר המשפטים ולשר העבודה והרווחה להכניס את מסקנות ועדת שניט.

שר המשפטים די ליבאי;

אני צריך עוד לחשוב על הענין.

ד"ר י' קדמן;

ועדת שניט תדון בענין חשוב מאד אבל שונה לחלוטין, וזו מערכת העזר, מערכת

הייעוץ שתעזור לבית המשפט למשפחה. זה לא בא לפתור את הבעיה של הסמכויות.

היו"ר די צוקר:

נכון.

ד"ר י' קדמן;

אני מבקש לומר עוד כמה משפטים ולהמשיך בקו של גבי נילי מימון.

היו"ר די צוקר;

היא כבר שיכנעה.

ד"ר י' קדמן;

אני רוצה להסביר דבר שקורה היום בהרבה מאד מקרים, ואפשר למנוע אותו בחוק הזה.

כאשר יש סכסוך גירושין במשפחה, משמורת, החזקה, סדרי ראיה, כל הענינים שמעיזה יהיו

בבית המשפט החדש לעניני משפחה, כדי להשיג הישגים במאבק הזה פעמים רבות אחד

הצדדים, לפעמים שניהם, מעלים נושאים של הזנחה ופגיעה בילדים. אם הדבר לא יתוקן,

יוכל הורה ללכת לבית המשפט לנוער, על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), ולהמשיך לרוץ

סביב ענין שכולו צמח מסכסוך גירושין, ולהעלות טענות: בן זוגי קיבל משמרות אבל הוא

מתעלל בילד, הוא לא מספק את צרכיו וכדומה.

שר המשפטים ד' ליבאי:

אמרנו שאנחנו פתוחים לקו הזה, שלמעט הענין הפלילי הכל ירוכז בבית משפט

למשפחה.

אנחנו רוצים לתת הנחיה להנהלת בתי המשפט שלכל משפחה יהיה תיק אחד, שיחולק

למדורי מישנה לפי תביעות. כך שכל התמונה תהיה במקום אחד, ולא כמו היום. לכן זה

מתיישב עם הקו שלנו.

אני מתנצל שאני צריך לעזוב את הישיבה לפני סופה. אני צריך להשתתף בישיבה

אחרת.

היו"ר ד' צוקר;

תודה רבה.

חברים, אני רוצה לסכם. עלו כאו שני נושאים. האחד - סוגית הסמכויות והנושאים

שבהם מוסמך בית המשפט למשפחה לעסוק. והשני - ההיבט הטיפולי. אני מבקש בסוגיה

הראשונה להכין לנו הצעה, שתכליתה הרהבת הסמכות. נדון בנושא בירוד עם השופט מלמד

והשופטת רוט-לוי. המגמה של השר היא ברורה, אבל נרוליט בענין לאחד שנשמע את

והשופטים. אם תביאו לנו דבר מוסכם על כל השופטים, אין בעיה.

הסוגיה השניה, שגם ענינה הרחבת הסמכויות של בית המשפט הזה, אני מבקש לנסה

סעיף סל, שיאפשר אהר כך לכלול את ההיבט הטיפולי, שתדון בו ועדת שניט, או נושאים

אהרים. בענין זה הסמכות תהיה לשני שרים, לשר המשפטים ולשר העבודה והרווחה.

ש' שהם;

אני לא כל כך הבינותי מדוע שמתם את הגבול בפני ההליך הפלילי. דולק גדול ממעשי

אלימות בתוך המשפהה כרוכים בנושאים האלה. את ההוק למניעת אלימות במשפרוה הכניסו

פנימה, ואם כתוצאה מהענין הזה יש גם הליך פלילי - מוציאים אותו. אם בעל מגיש

תביעה נגד האשה ומביאים את הילד להעיד נגדם, סיטואציות קשות מאד - מוציאים אותן.

לדעתי, יש לכלול את הנושאים האלה.

הין"ר די צוקר;

אני רוצה להזור על הסיכום. אנהנו לא פותהים את הדיון. הסעיף שאני מבקש להציע

לנו, עליו נדון עם שני השופטים, יכלול את כל ההיבטים להוציא את ההיבט הפלילי

המובהק. זאת המגמה על פי תנסהו את הסעיף.

אנהנו עוברים לסעיף קטן (6).

ד"ר פ' סגל;

פה מדובר באותם סעיפים שכלולים בהוק הירושה. כיוון שההחלטה היתה שבשלב זה לא

כל הוק הירושה יועבר לבית משפט למשפרוה, לכן כתבנו רק אותם דברים שבהם עלול

להתעורר צורך לענות על תובענה בתחום דיני הירושה בהקשר לסכסוך במשפהה - תובענה מן

העזבון או מהיורשים למזונות או למגורים בדירת המגורים. לכן רק הסעיפים הספציפיים

האלה הועברו להוק הזה, כדי שלא להעביר את כל חוק הירושה.

י' גייפמן;

זה חלק ממכלול דיני המזונות. אי אפשר לנתק מזונות במקרה של ירושה ממזונות

במקרה של סכסוך גירושין.

היו"ר די צוקר;

אושר סעיף קטן (6).

ד"ר פ' סגל;

בסעיף קטן (7) הכוונה לצו הביאס-קורפוס, שגם הוא יועבר לבית משפט למשפהה.

היו"ר ד' צוקר:

אושר סעיף קטן (7).

ד"ר פ' סגל:

בפיסקה (8) הכוונה לתובענות בהן מבקשים להכיר בהורות של בן זוג המתכהש

להורותו. יש שאב מתכחש לאבהותו. הוספנו גם אמהות בשל הדיונים בסוגית

הפונדקאות.

הרב א' בן-דהאן;

מי מוסמך לענין זה היום, רק בית משפט מהוזי?

דייר פי סגל:

בית משפט מחוזי, סמכות שיורית.

רי בנזימן:

אנחנו ערים לדיונים במשרד המשפטים בנושא פונדקאות, ואין לי התנגדות

להוספת אמהות בסעיף הזה. אני מבקשת רק לציין שאם יהיה הסדר חיובי לענין

הפונדקאות, יהיו הרבה יותר תביעות מאשר תביעות לאמהות. ואז תעמוד שאלה אם כל

סכסוך בין צדדים לחוזה פונדקאות יהיה בסמכות בית המשפט למשפחה. אני לא בטוחה

שזה המקום הנכון. אני חושבת שצריך יהיה לשוב ולדון בנושא. אנחנו צריכים להיות

ערים לבעיה ולא לחסום את הנושא, לפתוח כאן פתח.

היו"ר די צוקר:

כאן כתוב "...לאבהות או לאמהות". למה לא נאמר כאן תובענה להורות?

ד"ר פי סגל:

בנוסח המקובל היום אבהות זה המונח המקובל בקשר לתביעות.

ני מימון:

אם אומרים הורות אפשר לחשוב שהכוונה למשמורת.

היו"ר די צוקר:

כלומר, אין בעיה מבחינת השפה, יש בעיה משפטית.

אושרה פיסקה (8).

דייר פ' סגל:

בסיסקה (9) אנחנו מסמיכים את בית המשפט למשפחה בלי לגרוע מסמכויות בית

משפט השלום, ואנחנו מוציאים את חענין מבתי המשפט המחוזיים. אנחנו מסמיכים גם

את בית המשפט למשפחה, במסגרת הדיונים בסכסוך משפחתי, לינת גם צו הגנה, כדי שלא

יהיה צורך לפתוח הליך נפרד.

היו"ר די צוקר:

צו הגנה משמעו גם הוצאה מן הבית?

ר' בנזימן;

לא רק זה. כל הסעדים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, יש איסור הטרדה,

איסור נשיאת נשק. זו סמכות שנתונה היום לבית משפט השלום ולבית משפט מחוזי.

הסמכות הזאת תהיה בידי בית משפט למשפחה, ולפי הצעה שלנו, גם בידי כל בתי משפט

השלום.

שי שהם;

זה לא מונע פיצול. אני מבין שקבעתם כך בגלל הבעיה של ערי שדה.

י' גייפמן;

נכון. לא נשלח אדם מאילת לבאר-שבע, מוטב שבית משפט שלום באילת ידון

בענין.

היו"ר די צוקר;

אושרה פיסקה (9).

אנחנו עוברים לפיסקה (10).

דייר פי סגל:

החוק הקיים קובע שאם יש תובענה להתרת נישואין בין בני עדות דתיות שונות,

נשיא בית המשפט העליון קובע איזו ערכאה תדון בענין. לפי החוק הקיים, בית משפט

מחוזי דן בענין זה. בחוק החדש אנחנו מעבירים גם תובענה זאת לבית המשפט למשפהה,

לפי הכרעת נשיא בית המשפט העליון.

הרב א' בן-דהאן:

הסעיף הזה כמעט לא היה מיושם עד לפני מספר שנים, התחילו להפעיל אותו עם

העליה הגדולה מברית-המועצות ולאחר מכן מחבר העמים. התרת נישואין של יהודיה עם

גוי או להיפך זה מסע יסורים די מפרך, שפעמים הוא נמשך שנה ופעמים גם יותר מזה.

הצענו כבר מזמן ואמרנו, לו הסמכות לדון בענין היתה לבתי הדין הרבניים התהליך

של התרת נישואין כאלה היה נמשך חמישה רגעים, כי על פי ההלכה היהודית נישואין

של יהודי עם גוי אינם תופסים ולכן הם היו מוכרים מיד כפנויים. במקום זה מריצים

עולים חדשים במשך יותר משנה, הם צריכים עורך דין, המינימום שעורך דין לוקח הוא

3000 דולר ולפעמים יותר עבור טיפול בענין, שאילו באו לבתי הדין היו גומרים

אותו בחמישה רגעים. כבר מזמן פנינו לשר המשפטים ואמרנו, לו הסמכות בנושא זה

היתה מועברת לבתי הדין זה היה מקל מאד. חבל שזה לא נעשה.

רי בנזימן;

אני תמכתי בתחילת דבריו של הרב בן-דהאן אבל לא בסופם. צוואר-הבקבוק הוא

לא בבתי הדין הרבניים ולא בבתי המשפט אלא אצל נשיא בית המשפט העליון, בגלל

העומס המוטל עליו עובר הרבה זמן עד שהוא מחליט לאיזה ערכאה נכון לשלוח אותם

בני זוג.

אי רביץ;

ולאחר שהוא קובע כמה זמן נמשך התהליך?

ר' בנזימן;

אין לי נתונים.

אנחנו חשבנו על הצעה אחרת. יתכן שיש מקום לתת את הסמכות הזאת לנשיא בית

המשפט המחוזי. מאחר שמורידים את הנושא כולו לבית משפט השלום, נשיא בית משפט

מחוזי, או מי מהנשיאים שי וסמכו לענין יוכל להחליט בענין. הם פחות עמוסים

מנשיא בית המשפט העליון.

אי רביץ;

הייתי נותן את זה לפקיד הדואר...

היו"ר די צוקר;

בואו נתחיל, אני מוכן. מוסכם שנעשה את זה בעיריה?

גבי בנזימן, אם המטרה היא לאפשר לשני בני זוג להוציא לפועל הכרעה, שקיבלו

באופן הופשי, מה איכפת לי שיעשה את זה מישהו עם כובע שחור או מישהו בדואר?

נניח לרגע את כל ההשלכות האחרות, שהן חשובות מאד.

רי בנזימן;

אני לא מדברת על השלכות אחרות. עיני אינה צרה בבתי הדין הרבניים, וקשה לי

כרגע לתת דוגמה מדוע עדיף לעשות זאת בבתי המשפט האזרחיים. העובדה שניתנה

סמכות לבחור איפה מתאים לדון בענין מסוג זה מצביעה שיש מקרים שיותר מתאים

שיידונו בבית משפט אזרחי.

אי רביץ;

אפשר לקבוע שהדיון יוכל להיות גם כאן וגם שם, כמו שיש הרבה סמכויות

מקבילות.

ש' שהם;

הבעיה נוצרת אם אין הסכמה מלאה, אחד מבני הזוג מבקש התרת נישואין והשני

מתנגד.

אי רביץ;

אני מדבר רק על מקרים שיש הסכמה מלאה.

דייר פי סגל;

גם אם יש הסכם יש בעיה מבחינת המשפט הבינלאומי הפרטי. לא בכדי נקבע בדבר

המלך שבתי דין דתיים לא ידונו בענינים של המשפט הבינלאומי הפרטי. שינוי הסטטוס

הוא לא רק מבחינת המשפט הישראלי אלא מבחינת המשפט הבינלאומי הפרטי.

א' רביץ;

אתה יודע מה, מוחל טובות. קחו את זה לכם ותחזיקו בזה חזק.. אפשר לחשוב

שזאת פרנסה גדולה לדיינים... רצינו רק לעזור לבני אדם, בעיקר לעולים חדשים.

י' גייפמן:

אני מציע לא להכנס לדין המהותי. בסך הכל העברנו את הסמכות מבית משפט

מחוזי לבית משפט שלום.

היו"ר די צוקר;

מה התשובה שלך לשאלה ששאלתי את גבי רחל בנזימן?

י' גייפמן;

אם התהתנה יהודיה עם מוסלמי, לאיזה בית דין מעבירים את ענין התרת

הנישואין שלהם - לבית דין מוסלמי או לבית דין רבני?

היו"ר די צוקר;

זאת תשובה לא רעה.

יי גייפמן;

אני יכול לינת הרבה תשובות. אני מציע לא להכנס לנושא המורכב הזה. אני

מציע לא לשנות את הדין המהותי.

אי רביץ;

היהודיה והמוסלמי יוכלו לבחור אם לפנות לבית הדין השרעי או לבית דין

רבני.

היו"ר די צוקר;

נניח שבני הזוג הגיעו להסכמה.

דייר פי סגל;

גם אם יש הסכמה, אם הנישואין תפסו לפי הדין המוסלמי לא נפקיע אותם על ידי

כך שנשלח את בני הזוג לבית הדין הרבני, כי אז בעיני בית הדין המוסלמי הם

יישארו נשואים כי הוא לא הכיר בסמכות בית הדין הרבני, ובבית הדין הרבני- - -

הרב אי בן-דהאן;

למה לא יכיר?

דייר פי סגל;

כי בית הדין המוסלמי לא כפוף לבית הדין הרבני.

הרב אי בן-דהאן;

איך הוא מכיר היום בהחלטה של בית המשפט המהוזי?

היו"ר ד' צוהר;

הרב בן-דהאן, אתה יכול להגיד שהממשלה מסרבת להקל על פרידה של זוגות

מעורבים?

הרב א' בן-דהאן;

אין לי ספק. אני אומר את זח כל הזמן.

דייר פ' סגל;

אנחנו עומדים בקרוב להכין תיקון נוסף להוק הזה, ויכול להיות שבמסגרת אותו

תיקון יהיה הנשיא שמגר מוכן להעביר את הסמכות.

היו"ר די צוקר;

נעזוב את הענין הזה, שהוא רווי גם בעיות הלכתיות, לא רק אצל היהודים אלא

גם אצל עדות אהרות, וגם רווי פוליטיקה כבדה. אבל יש שאלה למה הכל צריך להתרכז

אצל נשיא בית המשפט העליון.

אי פלפל-פז;

רק לאהרונה הנשיא האציל סמכות לשופטת דורנר.

היו"ר די צוקר;

זה לא משנה. בכל הכבוד, למה צריך הכל להתרכז בידי אדם אחד?

דייר פ' סגל:

הוא עומד מעל בתי הדין הרבניים ומעל מערכת בתי המשפט. אם מדובר בשופט בית

משפט מחוזי, הדיינים בבתי הדין הרבניים ובבתי הדין המוסלמיים הם באותה דרגה,

הם יבואו ויאמרו; מדוע חוא יקבע אם הדיון יהיה כאן או שם?

ני מימון;

לפי החוק החדש הדיון יורד לבית משפט השלום, לכן ההחלטה יכולה להיות של

נשיא בית המשפט המחוזי.

ד"ר פי סגל;

הנושא הזה הוא לא מענינו הישיר של הדיון שלנו בחוק הזה. אני מקווה שלא

ייארכו הימים ונביא תיקון לחוק.

היו"ר ד' צוקר;

אני מבקש תשובה מהמשרד, האם יש בכוונתו להתיר את הפלונטר הזה ולמסור את

הסמכות בענין זה לדרג נמוך יותר, מבוזר יותר, כדי להקטין את הצפיפות בלשכת

נשיא בית המשפט העליון.

אנחנו עוברים לפיסקה (11).

ד"ר פי סגל;

כאן מדובר במקרים שדרוש היתר לנישואים מכיוון שמדובר במי שאין להם עדיין

הכושר להינשא, ושוב מוצע שזה יהיה בבית המשפט לעניני משפחה.

היו"ר ד' צוקר;

אושרה פיסקה (11).

מה המשמעות של פיסקה (12)?

ד"ר פ' סגל;

בדרך כלל כשיש סכסוך במשפחה יש גם סכסוך לגבי השם שישא הקטין. הסמכות

היתה בידי בית משפט מחוזי ואנחנו מעבירים אותו לבית משפט למשפחה,

היו"ר ד' צוקר;

אושרה פיסקה (12).

אנחנו עוברים לסעיף קטן (ב) בסעיף 1.

ד"ר פי סגל;

כאן יש הרחבה של סמכות שנוהגת בפועל אבל לא מעוגנת בחקיקה. בפועל בתי

המשפט כאשר מוגשים להם הסכמים, נותנים אישור להסכם. למשל, בני זוג שמתגרשים

רוצים להגיע להסדר יחסי הממון ביניהם, הם רוצים לתת להסכם תוקף של פסק דין, הם

באים לבית המשפט ובדרך כלל בית המשפט ניתן אישור. היום עוסק בזה בית משפט

מחוזי. כיוון שהתעוררו ספקות, אנחנו מציעים לעגן את הנוהג הזה בחוק כדי למנוע

את הספקות.

אי רביץ;

הערה כללית. הייתי מבקש התייחסות של בתי הדין לחוק הזה כולו, אם בית הדין

רואה עצמו נפגע במשהו.

היו"ר די צוקר;

לסוגיה זאת הזמנו את הרב אלי בן-דהאן.

אי רביץ;

לאור סעיף קטן (ב), אני רוצה להביא דוגמה ספציפית. לפני זמן מה העברנו

שני חוקים חשובים בנושא של כפיית גט, ושם היינו מאד מאד זהירים כדי שהגט יהיה

גט ולא יהיה גט מעושה. יכול שיהיו בעיות אם בית משפט כופה הסכם גירושין , לא

כשההסכם הוא ברצון שני הצדדים ובית המשפט מאשר אותו, יכול להיות שבמקרה כזה

יאמר בית הדין; זאת כפיה והגט מעושה.

אני מבקש שננקוט כאן מידה של זהירות, כדי לא להערים בעיות. אני מבקש

שנשמע חוות דעת של בית הדין על הסעיף הזה.

היו"ר די צוקר:

אני רוצה שהפניה תהיה יותר כללית. הרב אלי בן-דהאן, אתה מייצג כאן ענין

מוגדר. במהלך הדיון בועדה ובוודאי לקראת סוף הדיון תוכלו לקיים דיון בהנהלת

בתי הדין הרביים עם כל מי שצריך. אם תבקש בתום הדיון לחזור לנקודה מסוימת שכבר

סוכמה, אני כבר מודיע שתוכלו לעשות זאת לאחר שתסרקו את החוק כולו ותראו איפה

יש בעיות. השר אמר שאין כאן כל כוונה לפגוע או להערים על מישהו. תעברו על

ההוק, אם יהיו לכם הערות תוכלו להביא אותן גם במהלך הדיון וגם בסופו.

דייר פי סגל;

בסעיף קטן (ב) אין מקום לחשש, כי כאן מדובר באישור של הסכם, לא הוגשה

תובענה.

אי רביץ;

לא התכוונתי דווקא לסעיף זה. דייקתי בדברי, אמרתי שאם יש הסכם - יש הסכם.

דייר פי סגל;

אוסיף רק שבישיבה הקודמת חבר-הכנסת יצחק לוי הגיש את המכתב שהרב הראשי

בקשי דורון שלח לשר המשפטים. כמובן שהדברים לעינינו ונתייחס אליהם.

הרב אי בן-דהאן;

היתה תשובה למכתב הזה?

ד"ר פי סגל;

לא היתה תשובה. אני מוכן להשיב בעל פה. למיטב ידיעתי, לא היתה תשובה.

הרב אי בן-דהאן;

אתה רוצה שנדון על זה? אני קצת מכיר את המכתב הזה.

ד"ר פי סגל;

אשאל את שר המשפטים מה עמדתו, אולי הוא השיב..

אי רביץ;

אפשר לראות את המכתב הזה כהסתייגות של בתי הדין.

היו"ר די צוקר;

נביא את הענין לדיון.

אושר סעיף קטן (ב).

אנחנו עוברים לסעיף 2 - כינון בית משפט לעניני משפחה וסמכותו. (קורא את

הסעיף)

דייר פי סגל;

ההוראה של סעיף קטן (א) באה לעגן למעשה מה ששר המשפטים אמר קודם, שהחוק

הזה יוחל בשלבים. יש כאן שני דברים. ראשית, קביעת אזורי השיפוט וקביעת בתי

השלום הספציפיים שבהם תוקם מחלקה לעניני משפחה, כי בשלב זה עדיין אין לנו

אפשרות להחיל את זה בכל הארץ. שנית, יש כאן הקביעח המהותית של מעמד בית משפט

כבית משפט לעניני משפחה. קו המחשבה הוא שאיננו רוצים להסמיך את כל בית משפט

השלום להפוך לבית משפט למשפחה אלא לייחד בתוך בית משפט השלום שופטים ספציפיים

שהם יהיו שופטים לעניני משפחה.

מי שגב:

אני מקבלת אנשים בלשכה של ויצ"ו באילת. אילת היא עיר בעייתית מאד מבחינת

דיני אישות. לא רק שיש שם המון בעיות אלא שהבעיות גם מוזנחות בגלל הקושי הטכני

להגיע לבאר-שבע. זה אפילו יותר קשה מאשר להגיע לתל-אביב, כי לתל-אביב אפשר

להגיע בטיסה. הפגישה עם עורכי דין היא קשה. אני מבקשת להביא את זה בחשבון, אם

כי זה בית משפט קטן לתת לו סמכות של בית משפט למשפחה.

היו"ר די צוקר;

אנחנו יודעים מתי זח מתחיל, אנחנו יודעים שבספטמבר מתחילים להפעיל את בית

המשפט למשפחה באזור הגדול ביותר בארץ. אני מאד מבקש תשובה מהמשרד מה תאריך

הסיום הפרוייקט הזה. יכול בהחלט לחיות שבגלל טעמים טכניים, טובים ונכונים,

באזור אי יהיח הסדר כזה ובאזור בי יחיו במשך שנים ללא הסדר. נראה כי שרצוי כי

בענין זה המחוקק יכבול את ידי הממשלה, ויתכן שגם למשרד יש ענין לכבול את ידיו.

אנחנו מאשרים סעיף קטן (א) כלשונו, כפוף לשני דברים: א. שתיקחו לתשומת

לבכם את ההערה שנשמעה כאן בענין אילת. זה לא נושא לחקיקה, אבל תיקחו את הדבר

לתשומת לבכם; ב. אבקש בסעיף הזה להוסיף את תאריך הסיום של החלת ההסדר, כדי

לא להשאיר את הענין פתוח לגמרי.

ד"ר י' קדמן:

שאלה. אם אני מבין נכון את הדבר, הסעיף הזה נותן אפשרות ביניים שבית משפט

שלום הקיים היום יוכרז כבית משפט לעניני משפחה.

היו"ר די צוקר:

לא זו הכוונה, אבל זו אפשרות.

ד"ר י' קדמן:

אני רואה בזה בעיה, כי לענין זה צריך יהיה ליצור התמחות של שופטים. מדובר

בענינים מסובכים ומורכבים מאד, יש בהם אלמנטים מעבר למה שלומדים בלימודי

משפטים. אם תינתן הוראה בינתיים, ואפילו עד שיתארגנו, לקחת בית משפט שלום

ולהכריז עליו ובכך הוא יהפוך פתאום לבית משפט לעניני משפחה, אני רואה בזה

בעייתיות רבה. במקום שאי אפשר להקים בית משפט למשפחה כראוי, עדיף בינתיים

להשאיר את הטיפול בנושא הזה בידי שופטים שהתמחו בנושא בבית משפט מחוזי, ולא

למהר להכריז טכנית על בית משפט שלום זה או אחר כבית משפט לעניני משפחה, עם כל

הכבוד לשופטי חשלום, כולם מוכשרים, כולם נבונים, כולם יודעים את התורה.

ד"ר פ' סגל;

מה שד"ר קדמן מבקש זו למעשה כוונת החוק. צריך לקרוא סעיף 2(א) ביחד עם

סעיף 2(ב). סעיף 2(ב) אומר: "שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי

למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום שידונו בבית המשפט לעניני משפחה... "

היו"ר ד' צוקר;

כלומר, לא כל בית משפט השלום אלא שופטים שימונו לענין זה.

ד"ר פי סגל:

כן. סעיף 2(א) בא לומר שאם יש לנו באזור מסוים שני בתי משפט שלום, לא

יהיה כל אחד מהם בית משפט למשפחה אלא רק בית משפט שלום מסוים, ובאותו בית משפט

מסוים יהיו שופטים מסוימים שימונו לעניני משפחה.

ד"ר י' קדמן:

סעיף 2(א) אינו מוגבל, הוא נותן אופציה להכריז על כל בית משפט שלום כבית

משפט לעניני משפחה.

ד"ר פי סגל:

זה תלוי בשר המשפטים אם ישתמש בסמכות הזאת אם לא. אבל יש כאן סמכות

פורמלית לקבוע באיזה בית משפט אנחנו קובעים מהלקה לעניני משפהה.

היו"ר די צוקר:

אני רוצח להבין איך זה יעבוד בפועל. נמשיך בדוגמה של אילת. בבית משפט

השלום יש שני שופטים, יאמרו שבית המשפט באילת הוא בית משפט לעניני משפחה,

ושופט פלוני הוא השופט לעניני משפחה. באזור המרכז יש בתי משפט בכפר סבא,

בהרצליה ובנתניה.

ד"ר פי סגל:

לא יקבעו שלושה בתי משפט למשפחה, יקבעו שאחד מהשלושה הוא בית משפט

לעניני משפהה ובתוכו ימנו שופטים מסוימים. אם דווקא ברעננה יש שופט שהתמחה

בעניני משפחה, יכול להיות שיאמרו שהוא יבוא לשבת בבית משפט שלום בהרצליה שידון

בעניני משפחה.

י' גייפמן:

היה לי אתמול דיון עם השופט ארבל, נשיא בית משפט השלום במחוז תל אביב

והמרכז. במחוז זה יהיו שלושה בתי משפט למשפהה - תל-אביב, רמלה וכפר-סבא.

השופטים שיתמנו בבתי משפט אלה יבואו נוסף לתקן. יוסיפו תקנים ויהיה מינוי

מיוחד.

היו"ר די צוקר:

כמה תקנים נוספים אושרו?

ד"ר פי סגל:

אינני יודע.

ד"ר י' קדמן;

קל מאד להביא דוגמאות מאזור תל-אביב, הקשיים יתעוררו בפריפריה. במקומות

מסוימים לא יהיה היצע כזה של בתי משפט לבחור ביניהם. יש מספר מוגבל מאד של

שופטי שלום, בעיקר בפריפריה, שמיומנותם בתיקי משמורת והחזקה. אני חושב שבמקום

שלא נמצא שופט שהתמחה בנושא הזה, מוטב להשאיר את הנושא בידי מי שכבר היום

מיומן ועוסק בזה. זה גם יאלץ את משרד המשפטים להתאמץ להשיג יותר תקנים, שופטים

מיוחדים. אחרת נהיה עדים לתופעה שאנחנו רואים היום בבתי משפט לנוער. אין די

שופטי נוער, מדי פעם מכריזים, לצורך משפט מסוים, שופט פלוני מקבל מינוי של

שופט נוער.

ני מימון;

כל השופטים קיבלו מינוי כזה.

ד"ר י' קדמן;

אנחנו רואים לפעמים את התוצאות. אם שופט שהתמחותו לא בעניני נוער מקבל

מינוי לצורך הענין כי אין די שופטי נוער, זה לא הדבר הטוב ביותר ואני לא מציע

לעשות אותו דבר בחוק חדש.

היו"ר די צוקר;

אתה מעדיף להשאיר את המצב הקיים במקום שאי אפשר למצוא לבית המשפט לעניני

משפחה שופטים שבקיאים בנושא.

מי שגב;

יכול להיות שופט נייד. שופט מומחה יכול לבוא מבאר-שבע לאילת. לא חייבים

לקבוע באילת שופט לעניני משפחה בתקן מלא, אבל חייבים לאפשר לאנשים גישה לבית

משפט לעניני משפחה. שופט מומחה יכול לשבת בשני בתי משפט באזור פריפרי.

ר' בנזימן;

ההערה שלי נוגעת לסעיף קטן (ב). בדקנו קצת מה קורה במינוי שופטים ומצאנו

שחלק מהשופטים מונו לא מפני שיש להם ניסיון קודם, למרות ההכרזות בתחילת הדרך

שימונו עורכי דין שבקיאים בתחום המעמד האישי. יש לנו תהושה שמתחילים למנות

אנשים מתוך בתי המשפט שאין להם ניסיון בתחום הזה.

היו"ר די צוקר;

לניסיון יש איזה מין אופי מוזר שרוכשים אותו במשך הזמן, לא נולדים אתו.

ר' בנזימן;

נכון שגם שופטי בית המשפט המחוזי כשהתמנו בראשונה לא היה להם ניסיון ולא

קיבלו הכשרה. אבל יתכן שיש מקום להבהיר שצריכה להיות הכשרה יותר מקיפה מכפי

שיש היום. צריך למצוא דרך לכתוב בחוק מה צריכים להיות הכישורים של שופט בבית

משפט למשפחה. אני כבר יודעת על מינויים שלדעתי הם אסוניים. אני לא רוצה לומר

שמות, אבל עלולה להיות בעיה.

היו"ר ד' צוקר;

דייר סגל, סוגית ההכשרה של השופטים עלתה בדיון הכללי.

ד"ר פ' סגל:

דברים מסוג זה בדרך כלל לא נכללים בחוק. אני לא מצוי בדברים האלה, אבל

אני יודע שהיתה כבר הכשרה אהת לשופטים בבית משפט למשפהה. אלה דברים שלא נקבעים

בחוק וגם לא בתקנות, הם נעשים על ידי אנשים הממונים בשטח, שאנחנו בטוחים שהחוק

והפעלתו בצורה הטובה לעיניהם - אלה השופטים של בתי המשפט עצמם.

אני ער לחשש שעלה כאן לגבי מה שנעשה בבית המשפט לנוער, שהסמיכו את כל

השופטים. אביא את הדברים האלה לפני שר המשפטים, כי אין לי תשובה לבעיה הזאת.

אבל אני לא משוכנע שהפתרון הוא בהוספת הוראה אופרטיבית בחוק, כי זה לא דבר

שבדרך כלל קובעים בחוק. אביא את שלוש ההערות לפני שר המשפטים ונאמר אם יש לנו

הצעה בענין.

שי שהם;

אני מכיר שופטים שהם משפטנים גדולים מאד בעניני משפחה, וכותבים פסקי דין

מלומדים מאד בעניני משפחה, ועושים עוולות אנושיות מדהימות בפסקי דין מלומדים

כאלה. יכול להיות שופט משפטן מבריק ואין לו רגישות לנושאים האלה, הסרה לו

גישה אנושית, גישה טיפולית. הכשרה של שבוע לא תשנה זאת.

היו"ר די צוקר;

במקרה כזה הפתרון היחידי הוא לא למנות אותו שופט לעניני משפחה.

שי שהם;

צריך לדעת שיש בעיה כזאת. גם אם ניתן הכשרה במשך חודש ימים, זה לא יעשה

את האנשים יותר רגישים. כמובן, תלוי בסוג ההכשרה. ניסיתי פעם לעשות פעולה עם

פסיכולוגים, אבל כשהענין הגיע לשופט בית המשפט העליון שהיה אחראי לדברים האלה,

הוא אמר; זה לא, דינמיקה של פסיכולוגים ושופטים ביחד - לזה אני לא מסכים.

היו"ר די צוקר;

התפיסה בחוק הזה היא שהאלמנט הטיפולי הוא הכרחי, בלי זה חבל להקים את בית

המשפט הזה.

שי שהם;

כמובן שצריך לשאוף שיהיו המינויים הטובים ביותר וההכשרה הטובה ביותר. לפי

נוסח הסעיף הזה, בפועל ידונו בעניני משפחה לא רק שופטים שיתמנו היום במיוחד

לעניני משפהה. אולי יהיו שישה תקנים פה ושני תקנים שם, אבל באילת יש שני

שופטים ולא ימנו שם עוד שופט רק לעניני משפהה.

ד"ר פי סגל;

כמו שבא שופט מחוזי מבאר שבע כך יבוא שופט לעניני משפחה.

ד"ר י' קדמן;

לא. ידביקו את הענין לשופט שלום במקום, לשופט הכי חדש והכי לא מנוסה,

והוא ידון בענינים כל כך רגישים שכלולים בחוק הזה.

ש' שהם;

אפשר אולי לכתוב בחוק, או שתהיה החלטה ברורה של משרד המשפטים שבנושא הזה

ידונו רק שופטים מיומנים. יש במערכת שופטים טובים מאד שאפשר להכשיר אותם לנושא

זה. בהקשר זה אני לא רואה הבדל גדול בין שופטי בית משפט מחוזי ושופטי בית משפט

שלום, כי לרבים משופטי השלום יש כבר ניסיון, יש שופטים ותיקים שעוסקים בדברים

האלה גם היום. ההבחנה לא כל כך חדה.

היו"ר די צוקר;

אני רוצה לסכם סעיפים קטנים (א) ו-(ב). 1. אני מבקש שמשרד המשפטים יקבע

תאריך יעד להחלת ההסדר בארץ כולה. 2. אני מבקש לנסח הוראה שמאפשרת מינוי

שופטים מבית משפט שלום. אני לא יכול במסגרת החוק לומר דבר על הלב, על הרגישות

האנושים, על ההתאמה, אבל צריך לומר משהו על הכשרה או ניסיון, דבר שיבטא את

המהות של העבודה.

בנקודה השלישית אני לא מסכם דבר מוחלט. אני מבקש לשקול אם צריך לומר דבר

בענין ניידות. כלומר, שיהיה ברור שלא ממנים לתפקיד אדם לא מתאים רק משום

מגבלות טכניות מסוימות, רק משום המרחק למקום השיפוט וכו'. צריך להיות ברור

שאנחנו רוצים לכסות את כל הארץ באנשים מתאימים, גם אם זה מחייב ניידות.

דייר פ' סגל;

היום הכל בא לבית המשפט המחוזי, פרוש הדבר שבכל אזור שיפוט יש בית משפט

אחד. אחרי שיופעל החוק החדש יהיו מספר בתי משפט למשפחה. אני לא חושב שתהיה

בעיה לשופט בנתניה להעביר את הענין לכפר-סבא.

היו"ר די צוקר;

הבעיה תהיה באילת, בקרית שמונה.

ד"ר פ' סגל;

היום נוסעים מקרית-שמונה לנצרת, מחר יסעו לצפת.

היו"ר די צוקר;

ההגיון של החוק הזה היא לרכז סמכויות כדי להקל, לא כדי להקל על עורכי

הדין, להקל על הציבור.

שי שהם;

בישיבה קודמת מסרתי פתק לשר המשפטים, הצעתי שימונה נשיא ארצי לבתי משפט

למשפחה, לא רק סגן נשיא.

ד"ר פי סגל;

היתה חצעה כזאת גם בדוח ועדת שינבוים אבל היה קושי לעשות זאת בשלב זה.

בשלב זה חלק מהסמכויות נשארות בידי בית המשפט המהוזי, באותם אזורים בהם לא

יוקם בית משפט למשפחה, לכן לא ראינו לנכון למנות נשיא. אם יהיה צורך, אפשר

יחיה למנות נשיא. הרי הסמכויות האלה ממילא נתונות לשר המשפטים, שר המשפטים

יוכל למנות.

ש' שהם;

חשוב שיהיה מסר ברור.

ד"ר פי סגל;

אני מוכן לבדוק את הדבר.

היו"ר ד' צוקר;

אני נוטה לכך, אבל אני לא רוצה לסכם בענין כי הוא קשור גם לנשיא בית

המשפט העליון ומחייב התייעצות בין השר לבינו. אני מבקש מד"ר סגל לחזור אלינו

עם תשובה בענין זה.

לי עדן;

מינוי הנשיא לפי חוק הנוער איננו נעשה בדרך זו. הוא ממונה לפי הוק בתי

חמשפט.

היו"ר די צוקר:

זאת אומרת שאפשר למנות, השאלה רק אם צריך למנות.

ני מימון;

אם כבר ממנים סגן נשיא, בוודאי כדאי למנות נשיא.

שי שהם;

לפי הנוסח של הסעיף, מכפיפים את סגן הנשיא של בית המשפט למשפחה לנשיא של

בית משפט השלום. לדעתי, זה לא ראוי. אני יודע שיש קונפליקטים בין נשיא בית

חמשפט לנוער לבין נשיא אזורי, בענין כניסה נפרדת לנערים, בענינים טכניים

שעולים בחיי יום יום.

היו"ר די צוקר;

אושרו סעיפים קטנים (א) ו-(ב} בסעיף 2 כפוף להערות שהערתי.

אנחנו עוברים לסעיף קטן (ג).

ד"ר פי סגל;

כאן יש הצהרה וגם כוונה ששופטים יהיו מוסמכים לדון גם בענינים אחרים, לא

רק בעניני משפחה. הניסיון המעשי במדינות שונות בהן יש בית משפט למשפחה מלמד

שלא טוב שהשופטים יישבו רק כשופטי בית משפט למשפחה, רצוי שהם יישבו גם בתיקים

אחרים.

היו"ר די צוקר;

מטעמים של סטטוס או מיומנויות?

ד"ר פי סגל;

מיומנויות. זה לא רק ענין של סטטוס, אבל יש גם ענין של סטטוס. לכן אמרנו

שמי שהתמנה לבית משפט לעני ני משפחה צריך שיהיו לו כישורים לשמש שופט שלום לכל

ענין.

ד"ר י' קדמן;

זה שוב מעלה את החשש שישתמשו באנשים האלה כפקקים לענינים אהרים. להיות

בעל כישורים זה דבר אהד, אבל זה לא מה שכתוב פה. כתוב פה שהוא יוכל לעסוק גם

בענינים אחרים.

ד"ר פי סגל;

שופט בית משפט לעניני משפחה יוכל לעסוק גם בענינים אחרים. זאת בדיוק

הכוונה.

ד"ר י' קדמן;

אני לא רוצה שיעסוק בענינים אחרים.

דייר פי סגל;

גם בראיון עם נשיא בית המשפט למשפהה בניו-זילנד, שהתפרסם בעתונות, וגם

שופט בית משפט למשפהה בניו-זילנד שביקר לפני כהודש בארץ, שניהם אומרים שהעיסוק

הבלעדי בעניני משפחה גורם לכך ששופטים לא יוכלו להמשיך זמן רב להיות שופטי בית

משפט למשפחה, ולכן ההמלצה שלהם, גם בכתובים וגם בעל פה, היתה שיומיים בשבוע

יעסקו בשיפוט מתוץ לתחום עניני המשפחה. זה הנימוק הקונספטואלי.

הנימוק השני הוא מעשי, כדי שאפשר יהיה לתת יותר כלים לבית המשפט לעניני

משפחה. לא נוכל להושיב בקרית-שמונה שופט שיעסוק רק בעניני משפחה כשאין די

עבודה בתחום הזה. לפי החוק הזה, נוכל לתת מינוי לשופט שיעסוק מספר ימים בשבוע

בעניני משפחה ונוסף לזה הוא עוסק גם בענינים אחרים. ביטול הסעיף הזה מצמצם את

האפשרויות למנות יותר שופטים לבית משפט למשפחה.

היו"ר די ציקר;

אני מבין את החשש של דייר קדמן, יש לו יסוד, אמנם יהיו מקרים כאלה, רק אדם

נאיבי יחשוב שלא יהיו. אבל מול זה עומד דבר אחד. פרופי רוזן-צבי הצביע על כמה

סיבות לבשלון בכמה מקומות בארצות-הברית. אחת הסיבות היתה העדר מערך טיפולי.

בהעדר מערך טיפולי אין טעם ללכת לחוק הזה, ולכן מה שביקשתי שיהיה בסעיף-סל הוא

בעיני חובה. סיבה נוספת לכשלון היא בעיה של סטטוס. במקום שבית המשפט למשפחה

קיבל סטטוס נמוך, הוא שאב אליו שופטים ברמה יותר נמוכה, אנשים לא רצו להשאר

בבית המשפט הזה, ברחו ממנו. אני חושש מאד שבית המשפט למשפחה ייראה בעיני

שופטים כארץ גזירה, וזה יכול להיות אסון לבית המשפט הזה.

ד"ר י' קדמן:

לעניות דעתי, ההיפך הוא הנכון. אם תתיר לשופט כזה גם את "האושר" הגדול

לעסוק גם בסכסוכי שכנים, זה יתן לו את הסטטוס המיוחל? דווקא התמהות נותנת

סטטוס.

רי רובין:

אם נראה את המצב היום, לשופטים בבתי משפט לענינים מקומיים יש סטטוס קצת

יותר נמוך, אם כי אין לזה הצדקה.

היו"ר די צוקר:

אושר סעיף קטן (ג) בסעיף 2.

אנהנו עוברים לסעיף 3 - סמכויות נוספות. (קורא את הסעיף)

דייר פי סגל;

על סעיף קטן (א) למעשה כבר דיברנו. אנהנו רואים בו סעיף השוב, כי אנהנו

לא רוצים שכאשר בית משפט מטפל באחד הנושאים שעולים עקב חוקים אחרים, הוא יצטרך

לצורך הפעלת איזו שהיא סמכות, אם זו הכרה בפסק חוץ, אם זה ענין של טיפול

והשגחה - בקשת תסקיר מפקיד סעד, אנחנו רוצים שלבית משפט למשפחה יהיו אותן

סמכויות ולא יצטרך לפנות לבית משפט אחר כדי להשתמש באותם כלים שהחוק מאפשר לו.

זה סעיף גג שנותן לבית המשפט לעניני משפחה כל אותן אפשרויות שיש לבית משפט

שעוסק בנושא לפי חוק ספציפי.

ד"ר י' קדמן;

מכיוון שממילא כתוב בסעיף הזה "לרבותיי, אני שואל אם אפשר לרבות כאן גם

מינוי אפוטרופוס לקטין.

1

ד"ר פי סגל;

זה כלול.

היו"ר די צוקר;

אושר סעיף קטן (א).

ד"ר פי סגל;

בסעיף קטן (ב) יש הרחבה של הסמכויות.

ני מימון;

אני חושבת שצריך לתקן גם את הוק הסעד (סדרי דין), כי שם יש הסמכויות

הספציפיות של פקיד הסעד לבדוק ולחקור. באותו חוק צריך גם להגדיר עניני משפהה,

כי שם מדובר רק על ענינים של קטין, חולה נפש, לקוי בשכלו, ולא ענינים שבין בני

זוג.

אני מציעה לעשות בהוק הזה תיקון עקיף לחוק הסעד (סדרי דין), כדי שיהיה

ברור שלפקיד הסעד יס סמכויות לעשות את ההקירה הזאת.

ד"ר פי סגל;

אני מסכים לתיקון.

היו"ר די צוקר;

נקבע בחוק הזה תיקון עקיף לחוק הסעד (סדרי דין).

ד"ר י' קדמן:

בסעיף הזה מדובר על פקיד סעד, ולא כתוב איזה. אני מבין שהכוונה היא לכל

פקידי הסעד השונים. יש פקיד סעד לסדרי דין, יש פקיד סעד לחוק הנוער (טיפול

והשגחה), פקיד סעד לאימוץ ועוד. לא ברור למי מפקידי הסעד התכוונתם.

ד"ר פי סגל:

לכולם, כל אחד בתחומו.

ד"ר י' קדמן;

האם יכול בית המשפט לתת הוראה לפקיד סעד לאימוץ להגיש לו תסקיר, שעה

שעניני אימוץ, לצערי, לא נכללו בחוק הזה. האם נתתם על זה דעתכם?

ני מימון:

לכל פקיד יש סמכות לפעול לפי אותו חוק שחוא מונה לפיו. לכן אינני רואה

כאן בעיה. הייתי משאירה את המונח פקיד סעד, כי יש מספר פקידי סעד שכן עוסקים

בענינים שבתחום בית המשפט למשפחה. הייתי משאירה את ההגדרה הרחבה.

ד"ר יי קדמן:

זאת אומרת שגם פקיד סעד לאימוץ יוכל - - -

ני מימון:

לא. פקיד סעד שמונה לפי חוק האימוץ יכול לעשות בדיקה לצורך תיק אימוץ.

היו"ר די צוקר:

בית המשפט הזה אינו מוסמך להזמין תסקיר מכל פקיד סעד. לבית המשפט הזה יש

סמכות במסגרת חוקים מסוימים. אין לו סמכות לפי חוק האימוץ.

ד"ר י' קדמן:

זה לא כל כך פשוט. נניח לענין האימוץ, ניקח לדוגמה את הוק הנוער (טיפול

והשגחה), שהיום הוא לא בתחום של בית המשפט למשפחה. חוות דעת של פקיד סעד לפי

חוק הנוער (טיפול והשגחה) יכולה להיות סופר-רלוונטית לענינים שנדונים פה. אבל

לפי מה שאתם אומרים, חוק הנוער (טיפול והשגחה) לא הוכפף לסמכויות של בית

המשפחה למשפחה.

נ' מימין;

כן הוכפף. ראה סעיף 3(א).

אילו היה פירוט, היה חשש שאם בית המשפט יבקש תסקיר מפקיד סעד לחוק הנוער

(טיפול והשגחה), יבוא צד ויגיד: התסקיר לא שווה שום דבר, כי היית צריך לבקש

מפקיד סעד (סדרי דין). אם כותבים באופן כללי פקיד סעד, זה מונע בעיות.

היו"ר די צוקר;

אושר סעיף קטן (ב) ויוסף תיקון עקיף בחוק הסעד (סדרי דין), על פי נוסח

שיסכמו גב' נילי מימון וד"ר פרץ סגל.

ד"ר פ' סגל!

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]